מצב קיים -` אשלב בעלי עניין דיוניח ;quot&דו SWOT

‫שלב א' מצב קיי‬
‫דו"ח דיוני בעלי עניי‬
‫סדנת שיתו ציבור ‪SWOT‬‬
‫‪12.5.2013‬‬
‫א‪.‬ב‪ .‬מתכנני בע"מ‬
‫ד"ר עמליה רימלט – תכנו חברתי‬
‫עדכו‪20.1.2014 :‬‬
‫סיכו דיוני ע בעלי עניי ניתוח המצב הקיי‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫מינהל התכנו במשרד הפני ביחד ע עיריית נצרת עילית החליטו להכי תכנית מתאר חדשה לעיר‪,‬‬
‫תכנית שתקבע את הפיתוח הפיזי של העיר בשני העשורי הבאי‪ .‬התכנית תחול על כל שטח העיר‬
‫ובמסגרת יוגדר נית יהיה לבנות‪ ,‬באיזה היקפי ובאיזה אופ באזורי השוני בעיר‪.‬‬
‫שיתו! הציבור מהווה חלק אינטגראלי מתהלי" התכנו‪ .‬בתהלי" ישתתפו מגוו קבוצות ופרטי‬
‫שיש לה עניי בנעשה בעיר בשל מגורי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬צריכת שירותי ציבור‪ ,‬בילוי ומסחר‪ ,‬פעילות‬
‫חברתית‪#‬קהילתית‪ ,‬פעילות סביבתית‪ ,‬שימוש בשטחי הפתוחי וכיוצ"ב ‪ #‬ולכ ה מכוני "בעלי‬
‫עניי"‪ .‬אלו כוללי ‪ :‬תושבי‪ ,‬נבחרי ציבור‪ ,‬עובדי עירייה ומוסדות עירוניי‪ ,‬נציגי של משרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬ארגוני כלכליי‪ ,‬ארגוני חברתיי‪ ,‬ארגוני ירוקי‪ ,‬נציגי המגזר השלישי והמגזר‬
‫העסקי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אחד המנגנוני לשיתו! הציבור הוא קיו סדרת דיוני מובני‪ ,‬בתהלי" מתמש"‪ ,‬ע בעלי עניי‬
‫מוגדרי באופ שנער" תהלי" שיתו! מתמש"‪ .‬בתהלי" לוקחת חלק קבוצה של כמה עשרות‬
‫מתושבי העיר והדיוני עמ כוללי עריכת ניתוחי להערכת מוצרי תכנוניי בשלבי‬
‫המוקדמי של התכנית‪ ,‬משלב הבירור המוקד ואיסו! הנתוני ועד לשלב בחירת החלופה‬
‫התכנונית המועדפת‪ .‬דו"ח זה מתאר את הדיוני על איפיו המצב הקיי שנערכו ב‪ .12.5.13#‬למפגש‬
‫הגיעו ‪ 62‬איש )רוב הגדול ממלאי תפקידי בעיר( ולדיוני נשארו ‪ 45‬מה‪ .‬המפגש נער" כ חלק‬
‫משלב הראשו בהכנת התכנית‪ ,‬שלב העוסק באיסו! נתוני ובניתוח המצב הקיי בעיר‪.‬‬
‫צוות התכנית משת! את הציבור במטרה לשלב ידע מקומי בשיח התכנוני להכנת תוכנית המתאר‪.‬‬
‫מטבע הדברי‪ ,‬חלק מעמדות אלה יוטמע בתכנית וחלק לא‪ ,‬כאשר צוות התכנית ינמק את הסיבות‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬קבלת ההחלטות ביחס לתכנית ה בידי מוסדות התכנו הסטטוטוריי‪ :‬הועדה המקומית‬
‫לתכנו ובנייה נצרת עילית והועדה המחוזית לתכנו ובנייה וכ מוסדות התכנו הארציי‪.‬‬
‫במקביל לתהלי" שיתו! ציבור‪ ,‬מבצע צוות התכנו ניתוח מקצועי של העיר על אופניה ובתחומי‬
‫השוני‪ .‬עבודת צוות התכנו כוללת מיפוי מקצועי של הנושאי השוני‪ ,‬בהתבסס על בסיסי מידע‬
‫שיסופקו על ידי העירייה ועל מקורות רשמיי אחרי נגישי )כגו נתוני משרדי הממשלה‪ ,‬נתוני‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכדומה(‪ ,‬ומשתמש במדדי ובשיטות הערכה מגוונות‪.‬‬
‫מידע על התכנית יועלה בהמש" לאתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תאור הדיוני‬
‫הדיו על ניתוח מאפייני העיר התקיי ב‪ 12.513 #‬בשתי קבוצות דיו והשתתפו בה ‪ 45‬איש‪ .‬כל‬
‫קבוצה ערכה ניתוח המצב הקיי בנצרת עילית ביחס לנושאי בה עוסקת תכנית המתאר‬
‫הכוללנית לעיר‪ .‬הדיו נער" באמצעות שיטה של ניתוח ‪:SWOT‬‬
‫‪ – Strengths – S‬חוזקות –‬
‫מה נקודות החוזקה של נצרת עילית ביחס לנושאי‬
‫שבה עוסקת תכנית המתאר?‬
‫‪ – Weaknesses – W‬חולשות ‬
‫מה נקודות החולשה של נצרת עילית ביחס לנושאי‬
‫שבה עוסקת תכנית המתאר?‬
‫‪ – Opportunities – O‬הזדמנויות –‬
‫אילו הזדמנויות טמונות בסביבה החיצונית ביחס‬
‫לנושאי שבה עוסקת תכנית המתאר?‬
‫‪ – Threats – T‬איומי –‬
‫אילו איומי יש בסביבה החיצונית ביחס לנושאי שבה‬
‫עוסקת תכנית המתאר?‬
‫הקבוצה הראשונה דנה בנושאי בסדר הבא‪ :‬חולשות‪ ,‬חוזקות‪ ,‬הזדמנויות‪ .‬הקבוצה השנייה דנה‬
‫בחולשות‪ ,‬חוזקות ואיומי בלבד בשל קוצר זמ‪.‬‬
‫כל משתת! ומשתתפת התבקשו להעלות בכתב על גבי כרטיסיות את המאפייני החשובי לדעתו‪/‬ה‬
‫ביחס לנושאי שבה עוסקת תכנית המתאר בנצרת עילית בכל אחד מכיווני הניתוח‪ .‬לאחר הצגת‬
‫כל כרטיסיה בפני קבוצת העבודה התנהל דיו על תוכנה‪ .‬כסיכו לדיו בכל תחו גובשו על ידי‬
‫המשתתפי אשכולות נושאיי תחת כותרת משותפת‪ .‬בסו! כל שלב ביניי התבצעה הצבעה עבור‬
‫המרכיבי החשובי ביותר בעיני המשתתפי בכל תחו ניתוח )חוזקות‪ ,‬חולשות‪ ,‬הזדמנויות‬
‫ואיומי(‪ .‬ההצבעה נערכה ברמת האשכולות של הנושאי המפורטי‪.‬‬
‫להל סיכומי הדיו בכל אחת מקבוצת הדיו‪ ,‬הכולל תיאור הלוחות שהתגבשו בכל קבוצה ותיאור‬
‫עיקרי הדיו‪ .‬הסיכומי נכתבו בלשו זכר א" מתייחסי לשני המיני‪.‬‬
‫הערות לגבי מבנה הלוחות‪:‬‬
‫‪ −‬מילי בסוגריי מרובעי ] [ מבארות נושאי כפי שהוסברו בדיו‪.‬‬
‫‪ −‬כוכבית )*( מציינת חוסר הסכמה בקבוצה לגבי נושא מסוי‪.‬‬
‫‪ −‬המספר בסוגריי ליד כותרת אשכול‪ ,‬מציי את מס' הנקודות שקיבל האשכול ע"י‬
‫המשתתפי עפ"י מידת חשיבותו‪.‬‬
‫‪ −‬מעבר לדירוג‪ ,‬כל נושא שהועלה מהווה חלק מניתוח מצב העיר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קבוצת דיו מס' ‪12/5/13 – 1‬‬
‫רשימת המשתתפי‪ :‬רותי שמש‪ ,‬נועה זליגמ‪ ,‬יעקב שפו‪ ,‬סרגיי זלוטניק‪ ,‬אדוארדו קופמ‪ ,‬חוה‬
‫ארלי"‪ ,‬מרי רופל‪ ,‬לודמילה שקולניקוב‪ ,‬סלמה אדלר‪ ,‬איבו חנופה‪ ,‬סיגל ברגר‪ ,‬עד ח‪ ,‬ישראל‬
‫פר‪ ,0‬לאוניד רוזנברג‪ ,‬אוסנת רווה‪ ,‬פאינה כה‪ ,‬ילנה ויסמ‪ ,‬לנה דמידובי‪ ,'0‬צחי אריאל‪ ,‬גליה כה‬
‫סה"כ ‪ 24‬משתתפי‬
‫הנחיה ועריכת הסיכו‪ :‬אדר' דני קידר‬
‫רשמו‪ :‬עירית קידר‪ ,‬זהבית הר‪0‬‬
‫תיאור הלוחות‬
‫חוזקות)‪(S‬‬
‫מיקו טוב ואקלי )‪(17‬‬
‫‬
‫מיקו‬
‫‬
‫נו! ואוויר‬
‫‬
‫מתאר נו! יפיפה‪ ,‬סביבה ירוקה‬
‫‬
‫אזור ירוק ע אקלי טוב‬
‫‬
‫אויר טוב ונקי‪ ,‬מזג אויר קריר‬
‫עיר מחוז )‪(14‬‬
‫‬
‫עיר יחידה במרחב הקרוב‬
‫‬
‫עיר מחוז‬
‫‬
‫עיר יהודית במחוז‪ ,‬מימוש החזו יהוד הגליל‬
‫‬
‫פוטנציאל להתפתחות העיר )אזורי תעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדי ממשלה(‬
‫‬
‫מרכז מטרופוליני‪ ,‬התפתחות העיר – פוטנציאל ליעד לאומי‬
‫מערכת חינו* טובה )‪(12‬‬
‫‬
‫חינו" פורמלי וטיפול בפרט‬
‫‬
‫חינו"‬
‫‬
‫שפע מלגות לסטודנטי‬
‫‬
‫ריבוי תוכניות והשקעה בחינו" ונוער‬
‫‬
‫גאווה מקומית ביישוב )‪(11‬‬
‫‬
‫אנשי‪#‬תושבי שאכפת לה‬
‫‬
‫ההיסטוריה של נצרת עילית‬
‫‬
‫מסורת ועבר מפואר‬
‫‬
‫אוכלוסיה מגוונת רב תרבותיות )‪(9‬‬
‫‬
‫הטרוגניות כפוטנציאל צמיחה‬
‫‬
‫האוכלוסייה מגוונת‬
‫‬
‫אוכלוסייה מגוונת )פוטנציאל לגישור(‬
‫שירותי רווחה טובי )‪(7‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫עיר שטוב להזדק בה‬
‫‬
‫טיפול טוב בזקני‬
‫‬
‫מערכות תמיכה והכלה בפרט‬
‫‬
‫התייחסות לילדי ‪ /‬אוכלוסיות ע צרכי מיוחדי‬
‫אזור תעשייה מתפתח )‪(7‬‬
‫‬
‫אזור תעשייה מתפתח‬
‫הרבה עתודות קרקע )‪(6‬‬
‫‬
‫עתודות קרקע‬
‫‬
‫היעדר צפיפות בכל הקשור לדיור‪ ,‬מרחבי פתוחי‬
‫ללא כותרת‬
‫‬
‫עיר קטנה – הכל נגיש‪ ,‬אי פקקי‬
‫‬
‫דיור זול יחסית*‬
‫חולשות )‪(W‬‬
‫זהות העיר )‪(18‬‬
‫‬
‫חוסר לכידות חברתית קהילתית‬
‫‬
‫מיתוג העיר ו"גאוות יחידה"‬
‫‬
‫אי תחושה של עיר ע זהות‬
‫בעיות תעסוקה )‪(16‬‬
‫‬
‫מצב סוציו' נמו"‬
‫‬
‫חוסר במקומות תעסוקה‬
‫‬
‫חוסר מקומות תעסוקה בהיי‪#‬טק‬
‫‬
‫חוסר עבודה לצעירי שנולדו כא ונאלצי לעזוב את העיר‬
‫‬
‫עתיד לנוער אחרי צבא‬
‫בעיה דמוגרפית )‪(16‬‬
‫‬
‫תמהיל תושבי‬
‫‬
‫נטישה מתמשכת של אוכלוסייה‬
‫‬
‫אוכלוסייה מתבגרת‬
‫‬
‫בעיה דמוגרפית קשה‬
‫‬
‫שינוי באוכלוסייה‪ ,‬עזיבה יהודית וכניסה ערבית‬
‫פעילות נוער וצעירי חסרה )‪(14‬‬
‫‬
‫תנועות נוער בירידה‬
‫‬
‫מבני לפעילות תנועות הנוער‬
‫‬
‫תחבורה ציבורית בשעות הלילה )בעיקר בחופש הגדול(‬
‫‬
‫אי מקומות בילוי‬
‫העיר נראית מוזנחת )‪(10‬‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫חוסר בגני שעשועי לילדי‬
‫‬
‫בניני ישני‪ ,‬חסר שיפו‪0‬‬
‫‬
‫גינות ציבוריות‪ :‬נוי‪ ,‬ירוק‪ ,‬משחק לילדי‬
‫מחסור בבניה חדשה אטרקטיבית )‪(9‬‬
‫‬
‫בניה לזוגות צעירי‬
‫‬
‫מגורי ברי השגה‬
‫‬
‫אי שטחי לבניה עצמית‬
‫‬
‫אי בניה חדשה‬
‫בעיית אלימות )‪(3‬‬
‫‬
‫אלימות‪ ,‬ביטחו אישי‬
‫בעיה במערכת החינו* )‪*(3‬‬
‫‬
‫בעיית חינו"‬
‫ללא כותרת‬
‫‬
‫יותר מדי קניוני‬
‫‬
‫מיקו גיאוגרפי‬
‫‬
‫פריפריה‬
‫הזדמנויות )‪(O‬‬
‫קולטת את צעיריה ובניה )‪(25‬‬
‫‬
‫בניה מכוונת לצעירי‬
‫‬
‫"שימור לקוחות"‪ ,‬גאוות יחידה‬
‫‬
‫"עיר הנוער" – חברה שיש בה רוב של נוער פעיל‪ ,‬מדרי"‪ ,‬מתנדב‬
‫‬
‫צעירי‪ ,‬סטודנטי‪ ,‬וקהילות‬
‫‬
‫עיר צעירה וקולטת זוגות צעירי‬
‫‬
‫להחזיר את הדור הצעיר לעיר‬
‫‬
‫קליטה משפחות צעירות‬
‫עיר מצויינת בחינו* )‪(17‬‬
‫‬
‫מערכת חינו" מצטיינת‬
‫‬
‫העצמת חינו" בלתי פורמלי והספורט העממי‬
‫‬
‫להמשי" להשקיע בחינו" ולהפו" את העיר למרכז חדשנות ויזמות חינוכית‬
‫‬
‫פיתוח גישה קהילתית בכלל השכונות בעיר‬
‫בירת הצפו )‪(15‬‬
‫‬
‫לחזק את העירוניות והמרכזיות‬
‫‬
‫תקציבי מדינה – חשיבות לאומית‬
‫‬
‫פוטנציאל ליעד לאומי‬
‫‪5‬‬
‫‬
‫בירת הגליל מרכז תרבותי‪ ,‬מסחר לאזור כולו – שוויצריה הקטנה‬
‫‬
‫בירת הצפו‬
‫עיר מקיימת מודרנית )‪(14‬‬
‫‬
‫מה לקד את תחו התיירות – טבע‪ ,‬תרבויות מגוונות‪ ,‬אוויר(‬
‫‬
‫פיתוח מיזמי – תיירות ‪ /‬תרבות ‪ /‬חברה‬
‫‬
‫עיר מקדמת בריאות וקיימות‬
‫‬
‫להקי פארק מדע וטכנולוגיה אזורי‬
‫‬
‫עיר ירוקה מודרנית ומפותחת מכל ההיבטי‬
‫‬
‫הכנת תכנית מתאר לתעשייה ‪#‬מכוונת היי טק‪ ,‬עד היו זה לא היה‬
‫עיר יהודית )‪ (11‬לא הייתה הסכמה‬
‫‬
‫לייהד את העיר‬
‫‬
‫ההזדמנות היא עיר יהודית בלבד‬
‫עיר רב תרבותית )‪ (5‬לא הייתה הסכמה‬
‫‬
‫מודל לדו קיו‬
‫‬
‫דו קיו – חברה שיש בה מקו לכול‬
‫‬
‫לפתח דגמי ייחודיי של טולרנטיות מרחבית‬
‫‬
‫‪ 3‬דתות‬
‫עיקרי הדיו‬
‫בקרב המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שנקודת חוזק מרכזית של העיר היא האקלי הנוח‬
‫והטבע הסובב את העיר )"ג אצלנו יש 'אוויר הרי צלול כיי וריח אורני'"(‪ .‬כמו כ הסכימו‬
‫המשתתפי על כ" שהעובדה שנצרת עילית משמשת כעיר המחוז הצפוני מהווה נקודת חוזק‪ .‬נושא‬
‫זה עלה ג בהסתכלות על ההזדמנויות‪ ,‬בו עלתה הצעה לקחת עוד צעד קדימה ולהפו" את נצרת‬
‫עילית ל"עיר הצפו"‪.‬‬
‫מער" שירותי הציבור בעיר הוזכר ממספר היבטי‪ .‬המשתתפי ציינו כנקודת חוזק את מערכת‬
‫החינו* הטובה בעיר )"רק ‪ 1%‬נשירה מבתי ספר"( והושמעה ההערכה כי איכות מערכת החינו"‬
‫מהווה פוטנציאל למיתוג העיר ולמשיכת אוכלוסייה חזקה‪.‬‬
‫לעומת זאת טענו חלק מהמשתתפי כי לדעת קיימת בעיה במערכת החינו* וכי רמת צוות החינו"‬
‫ירדה‪ ,‬א" לא היתה הסכמה בי המשתתפי על נושא זה‪ .‬בנוגע לשירותי הרווחה בעיר‪ ,‬ציינו‬
‫המשתתפי כי מערכת הרווחה העירונית מספקת תמיכה וטיפול טוב לאוכלוסיות בעלות צרכי‬
‫מיוחדי ולזקני‪ .‬המשתתפי ציינו כחולשה את המחסור בפעילות נוער וצעירי‪ ,‬הבא לידי ביטוי‬
‫ג במחסור בפעילות תחבורה ציבורית בשעות הלילה ובמחסור במקומות בילוי כמו קולנוע ופארק‬
‫‪6‬‬
‫)"היה פע והכל נעל כי אי תמיכה מהעירייה"(‪ .‬חלק מהמשתתפי טענו שהבעיה אינה במחסור‬
‫בפעילות אלא בכמות הנמוכה של בני נוער בעיר‪.‬‬
‫נושא נוס! שעלה בדיו על נקודות החוזק של העיר הוא הגאווה המקומית של תושבי היישוב‪ .‬חלק‬
‫מהמשתתפי ציינו שאי אפשר להסתכל על עתיד הקהילה מבלי להסתכל על ההיסטוריה של העיר‬
‫ומבלי לשמר את ההיסטוריה של העיר )"יש פה מסורת ועבר מפואר"(‪ .‬ע זאת עלתה טענה כי‬
‫הגאווה העירונית היא נחלת העבר וכי כיו אינה קיימת עוד )"לפני ‪ 17‬שעה כשהגעתי לעיר בטעות‬
‫התאהבתי בעיר‪ ,‬במזג האוויר‪ ,‬בחינו"‪ .‬היתה אז גאוות יחידה ומאז הכל התקלקל‪ .‬הילדי שלי לא‬
‫יגידו תודה על שהבאתי אות לנצרת עילית"(‪ .‬היעדר תחושה של גאווה במקו הוגדרה כחולשה של‬
‫העיר‪.‬‬
‫נושא נוס! בו לדעת המשתתפי יש צדדי ה של חוזקות וה של חולשות הוא האוכלוסייה‬
‫המגוונת המתגוררת בנצרת עילית‪ .‬בדיו על החוזקות המשתתפי התייחסו להטרוגניות בעיר‬
‫כפוטנציאל צמיחה )"לעשות מלימו לימונדה"( ואילו בדיו על החולשות אותה הטרוגניות הוזכרה‬
‫כגורמת לחוסר בלכידות קהילתית )"אוס! של אנשי הטרוגניי"‪" ,‬אי תחושה של עיר ע זהות"(‪.‬‬
‫בי המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שההטרוגניות החברתית היא הבעיה המרכזית בנצרת‬
‫עילית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בחוסר לכידות חברתית‪ ,‬קהילתית ומבנית‪ .‬המשתתפי ציינו כי נית לחלק‬
‫שכונות מסוימות לפי מגזרי )"יש גטאות‪ ,‬אי זהות פיזית אלא גיבוב של אזורי‪ ,‬לא מרגישי‬
‫עיר"(‪ .‬המשתתפי ציינו כי קיימת בעיר בעיה דמוגרפית קשה שמשפיעה על צביו העיר )"צרי"‬
‫לראות לא מובילי ומובלי"(‪ .‬לדבריה‪ ,‬הבעיה הדמוגרפית מורכבת מהזדקנות האוכלוסייה‬
‫ומנטישה של אוכלוסייה יהודית וכניסה של אוכלוסייה ערבית‪ .‬מטבע הדברי ג באשר לדרכי‬
‫ההתמודדות ע הגיוו הקהילתי‪ ,‬הועלו גישות שונות‪ .‬היו מבי המשתתפי שאמרו כי יש לשמור על‬
‫נצרת עילית עיר יהודית‪ ,‬באמצעות בניה מכוונת לצעירי שתמשו" אוכלוסייה יהודית‪ .‬המשתתפי‬
‫ציינו באופ גור! את נושא קליטת הצעירי והבני בעיר כהזדמנות הגדולה ביותר בעיר כולל בניה‬
‫מכוונת לצעירי וגיבוש חיי קהילה עירוניי )"צרי" לעשות 'שימור לקוחות' לאזרחי"‪ ,‬כדי להציל‬
‫את העיר חייבי למשו" צעירי"(‪.‬מצד שני‪ ,‬חלק מהמשתתפי ראו הזדמנות דווקא במגוו‬
‫האוכלוסייה בעיר והציעו את נצרת עילית כעיר רב תרבותית וכמודל לדו קיו )"כמו 'חג החגי'‬
‫בחיפה"‪" ,‬יש פה מיקרוקוסמוס לסיפורי"(‪.‬‬
‫ג בדיו ההזדמנויות נושא זה עלה‪ ,‬א" מה נאמר – זה יכול להיות חשוב‬
‫המשתתפי ציינו את העובדה שיש בעיר אזורי תעשייה כנקודת חוזק‪ .‬ע זאת הזכירו המשתתפי‬
‫כי בעיר קיימת בעיית תעסוקה וכי יש מחסור במקומות עבודה המציעי תעסוקה איכותית‬
‫ובמפעלי תעשייה מתקדמת שיכולה לספק עבודה לצעירי אקדמאי ‪ .‬נאמר כי בעיר קיי היצע‬
‫מצומצ ולא מגוו של מקומות תעסוקה )"יש הרבה תעסוקה לא איכותית ע משכורות נמוכות"(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫חוזקה נוספת של העיר היא לדעת המשתתפי עתודות הקרקע שיש בה‪ .‬המשתתפי ציינו כי יש‬
‫לנצרת עילית שטח נרחב להתפתחות ולבניה פוטנציאלית )"יש מספיק קרקעות לבצע חלומות"(‪ .‬ע‬
‫זאת הועלתה הטענה כי בעיר קיי מחסור בבניה חדשה אטרקטיבית – הבתי ישני וקטני‬
‫)"בהר יונה יש מעט דירות ע ‪ 5‬חדרי ומעלה וזה בעייתי"( ואי הפשרת שטחי לבניה עצמית‬
‫)"מכיוו שאי אטרקציה בתחו הדיור לאוכלוסיה מבוססת עזבו פרנסי העיר"(‪ .‬בהקשר של‬
‫הסביבה הפיזית ציינו המשתתפי את חזות העיר כנקודת חולשה‪ .‬לדבריה‪ ,‬העיר נראית מוזנחת‪,‬‬
‫תחזוקת המבני לא נעשית‪ ,‬יש ונדליז וחסר טיפול בשטחי הפתוחי )"הסביבה הפיזית במצב‬
‫לא טוב"(‪.‬‬
‫נושא נוס! שעלה בדיו החולשות הוא בעיית אלימות וביטחו אישי‪ ,‬בעיקר בלילה‪ ,‬א" נושא זה דורג‬
‫בעדיפות הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫הזדמנות חשובה שזוהתה ע"י המשתתפי היא הפיכתה של נצרת עילית כבירת הצפו‪ ,‬לא רק‬
‫המחוז‪ .‬המשתתפי סברו כי דבר זה יכול לגרו למשרדי הממשלה להזרי כספי ותקציבי לעיר‬
‫)"לנצרת עילית יש פוטנציאל להיות פתרו לבעיה לאומית בשל עתודות הקרקע היא יכולה לקלוט‬
‫אנשי ברמה הלאומית"(‪.‬‬
‫המשתתפי זיהו כהזדמנות את הפיכת נצרת עילית לעיר מקיימת מודרנית באמצעות מעבר‬
‫מתעשייה כבדה לתעשיית היי‪#‬טק‪ ,‬הקמת פארק מדע וטכנולוגיה והשקעה בשטחי הירוקי הרבי‬
‫בעיר ובסביבתה )"יש התעוררות בנושא זה וכדאי לעלות על הגל"(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צילומי הלוחות‬
‫‪ S‬חוזקות‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ W‬חולשות‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ O‬הזדמנות‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫צילומי מתו* הסדנא‪ ,‬קבוצה מס' ‪:12/5/2013 ,1‬‬
‫‪12‬‬
‫קבוצת דיו מס' ‪12/5/13 – 2‬‬
‫רשימת משתתפי‪ :‬אביעד לוי‪ ,‬משה כה‪ ,‬ברכה ברוב‪ ,‬אנה טננבאו‪ ,‬שולמית זרביב‪ ,‬אמיר חנו"‪,‬‬
‫תניא מקוב‪ ,‬לאה ספיר‪ ,‬יגאל ווינר‪ ,‬רות שקד‪ ,‬אסתר קופמ‪ ,‬איל פרידמ‪ ,‬ראוב שרייר‪ ,‬נת שוור‪,0‬‬
‫אורנה פישר‪ ,‬חנ מישורי‪ ,‬אוהד ויסמ‪ ,‬חגית עמית‪ ,‬ליאורה לורי‪ ,‬אילנה בורובסקי‪ ,‬סבטה שלייב‪,‬‬
‫סה"כ ‪ 23‬איש‪.‬‬
‫הנחייה ועריכת הסיכו‪ :‬דר' עמליה רימלט‬
‫רישו‪ :‬מתכננת מוריה יבור‪#‬נוימ‬
‫תיאור הלוחות‬
‫חוזקות)‪(S‬‬
‫משאבי טבע‪ ,‬נו ואקלי )‪(14‬‬
‫‬
‫נופי מרהיבי‬
‫‬
‫טבע‬
‫‬
‫מזג אוויר‬
‫‬
‫מיקו‪ :‬אוויר צח ויבש‬
‫‬
‫נו! וטבע‬
‫‬
‫אקלי מצוי‬
‫‬
‫נו! ואוויר הרי‬
‫מערכת חינו* איכותית )‪(11‬‬
‫‬
‫חינו"‬
‫‬
‫אנשי חינו" איכותיי‬
‫‬
‫השקעה בחינו"‬
‫הו אנושי )‪(10‬‬
‫‬
‫אנשי אכפתיי‬
‫‬
‫שליחות‬
‫‬
‫תשתית אנושית איכותית‬
‫‬
‫אומני ואנשי מוכשרי‬
‫‬
‫אנשי טובי וערבות הדדית‬
‫שירותי נגישי )‪(9‬‬
‫‬
‫עירייה אכפתית ותומכת‬
‫‬
‫שירותי מוניציפאליי‬
‫‬
‫היצע גדול של פעילות תרבותית‬
‫נגישות תחבורתית )‪*(2‬‬
‫‬
‫מער" התחבורה‬
‫משאבי לבניה ופיתוח )‪(2‬‬
‫‬
‫קרקע זמינה‬
‫‪13‬‬
‫חולשות )‪(W‬‬
‫מיקו ונגישות )‪* (13‬‬
‫‬
‫מיקו גיאוגרפי )במער" הישובי הסובב(‬
‫‬
‫אי רכבת‬
‫מחסור במקומות תעסוקה ובפיתוח כלכלי )‪(10‬‬
‫‬
‫תיירות‬
‫‬
‫מקומות תעסוקה‬
‫‬
‫היעדר תעסוקה מספקת לאקדמאי )השתכרות נמוכה בתעשיית הלאו‪#‬טק(‬
‫‬
‫מקורות תעסוקה מתקדמי‬
‫חוסר תחושה של קהילתיות )‪(10‬‬
‫‬
‫נוער לא מעורב ולא פעיל‬
‫‬
‫מחסור בקהילתיות‬
‫אינטגרציה וחיבורי )‪(9‬‬
‫‬
‫מע"ר‬
‫‬
‫תתי אזורי ללא חיבור ביניה‬
‫‬
‫חסר אינטגרציה בי אוכלוסיות שונות‬
‫בעיה באיזו הדמוגראפי )‪(8‬‬
‫‬
‫עזיבת צעירי‬
‫‬
‫הגירה שלילית של אוכלוסייה חזקה‬
‫‬
‫אוכלוסייה קשישה‬
‫‬
‫מס' קשישי גבוה יחסית לישובי אחרי באר‪ 0‬ולממוצע הארצי בכלל‬
‫‬
‫אי מענה לצעירי‬
‫מחסור במקומות בילוי )‪(8‬‬
‫‬
‫מחסור בפארקי לא "על הכביש"‬
‫‬
‫מקומות בילוי מגווני לכלל האוכלוסייה‬
‫‬
‫מקומות בילוי ותרבות מגווני‬
‫‬
‫מקומות בילוי למבוגרי‬
‫מער* מגורי לא מספק )‪(3‬‬
‫‬
‫מצוקת דיור‬
‫‬
‫לא התקיימה בניה במש" ‪ 14‬שנה – בריחת תושבי‬
‫‬
‫חוסר דיור מתאי לגיל המבוגר )דירות קרקע קטנות(‬
‫‪14‬‬
‫איומי )‪(T‬‬
‫היעדר מדיניות לאומית תומכת )‪(12‬‬
‫‬
‫היעדר תוכניות פיתוח ברמה לאומית לאזור הצפו‬
‫‬
‫דלדול אוכלוסייה יהודית בגליל‬
‫תחרות על מגורי ע ישובי הסביבה )‪(8‬‬
‫‬
‫מוקפת ישובי קהילתיי שמציעי מגורי ואיכות חיי אחרי‬
‫‬
‫התפתחות מהירה של ערי מסביב נצרת עילית )בתחו תעסוקה ובניה(‬
‫‬
‫ערי הסביבה‬
‫‬
‫הרחבות בישובי מסביב‬
‫‬
‫ישובי קהילתיי‬
‫‬
‫חיפה עיר גדולה ומרכזית‪ ,‬קרובה לפה ומושכת הרבה יותר תשומת לב‬
‫תדמית )‪(6‬‬
‫‬
‫לא מכירי את העיר‬
‫‬
‫לא מבדילי בינינו לעיר נצרת‬
‫חרדי )‪(5‬‬
‫‬
‫כניסת חרדי לעיר‬
‫ביקושי של אוכלוסיה ערבית )‪(4‬‬
‫‬
‫מוקפת ישובי מיעוטי ע קרקע מדלדלת לבניה‬
‫‬
‫מוקפי כפרי ערביי‬
‫‬
‫כפרי ערביי מסביב לעיר‬
‫היעדר השקעה לאומית בתשתיות )‪(4‬‬
‫‬
‫תשתיות תחבורה לוקות בפיתוח‬
‫עיקרי הדיו‬
‫בקרב המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שנצרת עילית נהנית ממשאבי טבע‪ ,‬נו ואקלי‬
‫איכותיי‪ .‬המשתתפי ציינו את הנו! היפה‪ ,‬אפשרויות הטיול והתצפית‪ ,‬את מזג האוויר הנעי‬
‫והאוויר הנקי )"אנחנו לא שוני מ'אוויר הרי צלול כיי' של ירושלי"(‪.‬‬
‫המשתתפי הזכירו את מערכות שירותי הציבור בעיר ממספר היבטי‪ .‬מערכת החינו* בעיר‬
‫הוזכרה כנקודת עוצמה ולראיה הוזכר כי יש תושבי שעזבו את העיר אבל הילדי ממשיכי‬
‫להתחנ" בנצרת עילית‪ .‬כמו כ ציינו המשתתפי כחוזקה את השירותי הנגישי‪ .‬מכיוו שנצרת‬
‫עילית היא עיר המחוז הצפוני וממוקמות בה פונקציות משרדי ממשלה‪ ,‬השירותי זמיני ונוחי‬
‫לתושבי העיר‪ .‬כמו כ צויינו לטובה השירותי העירוניי )"אנחנו יודעי לנהל את עצמנו‪ ,‬לא‬
‫צריכי שינהלו אותנו"( וכ העובדה שבנצרת עילית מפעלי תרבות רבי ומגווני‪ .‬המשתתפי‬
‫הזכירו כי יש מגוו פעילויות תרבות ופנאי לאוכלוסיית הקשישי א" טענו כי אי היצע מקביל של‬
‫שירותי לגיל הביניי‪ .‬לעומת זאת כי הוזכר שיש פעילות רחבה ובמחיר נוח לגיל הר"‪ ,‬א" כמעט‬
‫‪15‬‬
‫ואי משתתפי‪ ,‬כי היא ממוקמת במתנ"ס בהר יונה ואי לאנשי נגישות נוחה לאזור‪ .‬כ" נוצר מצב‬
‫שבו אי ביקוש להיצע של הפעילויות לגיל הר" ודווקא מישובי סמוכי כמו שמשית וציפורי‬
‫מגיעי אליה‪ .‬בנושא משלי ציינו המשתתפי כי יש מחסור במקומות בילוי לכל המשפחה – בתי‬
‫קפה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬קולנוע )"משהו זמי שלא צרי" לסוע לחיפה או רמת ישי"(‪ .‬המשתתפי הדגישו‬
‫שהמחסור הוא במקומות בילוי למגוו קבוצות האוכלוסייה‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו שלא כל‬
‫מקומות הבילוי צריכי לעלות כס! מכיוו שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו להוציא כס! על‬
‫בילויי וצרי" שיהיה היצע של דברי בחינ‪ .‬לסיכו נושא זה הוסכ כי מבחינת מקומות בילוי‬
‫הציבור מחפש משהו זמי‪ ,‬נגיש‪ ,‬עיקבי ופתוח תמיד – בי א בתשלו ובי א לאו‪.‬‬
‫היבטי של שוני של נושאי דמוגרפיה‪ ,‬חברה וקהילה נשזרו לכל אור" הדיו‪ .‬המשתתפי ציינו כי‬
‫נצרת עילית נהנית מהו אנושי איכותי‪ .‬נאמר כי אוכלוסיית העיר איכותית וכי לתושבי העיר אכפת‬
‫מהנעשה בעיר )"יש אנשי שמוכני לנסות להוביל שינוי‪ ,‬ככה מתחילי לבנות עיר"(‪ .‬התפתח‬
‫דיו על כ" שאוכלוסייה חזקה עוזבת‪ ,‬ועל כ" שהגרעי האיכותי הול" ופוחת ע השני ויש לטפחו‬
‫)"תפסיקו להגיד שעוזבת אוכלוסייה איכותית‪ ,‬מי שנשאר הוא לא איכותי?"(‪ .‬כמו כ דובר על‬
‫סולידאריות בי תושבי העיר‪ .‬לעומת זאת דובר על חוסר תחושה של קהילתיות‪ ,‬שמאפיי את‬
‫אוכלוסיית העיר‪ .‬נאמר כי מכיוו שיש קבוצות אוכלוסייה מגוונות בעיר‪ ,‬אי ערכי ונורמות‬
‫משותפי )"זה גור לאנשי להשקיע במקו‪ ,‬צרי" ליצור את הביחד‪ ,‬ליצור סיטואציה שמכירי‬
‫את השכני של""(‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו את העובדה שהנוער בעיר אינו מעורב מספיק ולא‬
‫שות! לשו עשייה ופעילות ערכית )"למרות שיש הרבה תנועות נוער אני מרגיש לבד"(‪ .‬אחד‬
‫הגורמי לחוסר בתחושה של קהילתיות הוא המבנה הפיזי היוצר קושי באינטגרציה ובחיבורי‪.‬‬
‫המשתתפי ציינו כי נצרת עילית בנויה שכונות שכונות ללא חיבור ביניה בגלל המבנה הטופוגרפי‬
‫וכי יש מחסור במע"ר )"יש תחושה שכל פע שרצו לבלו התפתחות של ישוב ערבי בנו שכונה"(‪.‬‬
‫חלק מהמשתתפי ציינו כי המבנה העירוני לא צרי" למנוע מהתושבי להנות ממה שיש לשכונות‬
‫אחרות בעיר להציע )"צרי" להפסיק להיות מפונקי‪ ,‬תושבי העיר צריכי להשתמש בתחבורה‪,‬‬
‫לצרו" נכו"(‪.‬‬
‫המשתתפי ציינו כי בעיר קיימת בעיה באיזו הדמוגרפי‪ .‬בנצרת עילית האוכלוסייה המבוגרת‬
‫מהווה כ‪ 20%#‬מאוכלוסיית העיר‪ ,‬מרבית יוצאי בריה"מ‪ .‬במקביל להזדקנות האוכלוסייה בעיר‪,‬‬
‫קיימת מגמה של עזיבת צעירי‪ .‬חלק מהמשתתפי מבקשי להדגיש כי צרי" להבדיל בי צעירי‬
‫שיוצאי מהעיר בה גדלו כתהלי" טבעי לבי עזיבה של משפחות )"עוזבי בגלל שאחרי עוזבי"‪,‬‬
‫"מי שעזב לשימשית ועפולה צדק"(‪ .‬עזיבת משפחות נובעת בי היתר מכ" שקיימת תחרות על‬
‫מגורי ע יישובי הסביבה‪ ,‬בעיקר הישובי הקהילתיי‪ .‬המשתתפי טענו שמדיניות הממשלות‬
‫לאור" השני להקמת ישובי קהילתיי במרחק קצר כל כ" מנצרת עילית גרמו לתושבי רבי‬
‫לעזוב מכיוו שאנשי חיפשו את הקהילתיות שהיתה פע בנצרת עילית‪ ,‬ואת היכולת להחליט מי‬
‫יגור ליד" )"כמו בועדות הקבלה בהרחבות"(‪ .‬חלק מהמשתתפי היו רוצי שהעוזבי היו לפחות‬
‫משאירי את התלמידי במערכת החינו" כי העזיבה הזו משפיעה על התקציבי‪ .‬נצרת עילית‬
‫צריכה להיות מספיק אטרקטיבית על מנת שלא יעזבו לישובי הקהילתיי והמשתתפי רואי‬
‫בכ" בעיה שנובעת מהמדיניות הממשלתית )"כשביקשנו פה שכונה קהילתית‪ ,‬פרבר‪ ,‬כמו ישוב‬
‫קהילתי‪ ,‬אז לא איפשרו‪ .‬זה הכל עניי של מדיניות"(‪ .‬במקביל הזכירו המשתתפי את גורמי הדחייה‬
‫למשקי בית ותיקי מנצרת עילית‪ .‬צויי כי בעיר מער* המגורי לא מספק – אי בניה חדשה וכ"‬
‫‪16‬‬
‫תושבי העיר שרוצי לשפר דיור עוזבי‪ .‬המשתתפי קושרי נושא זה לביקושי של אוכלוסיית‬
‫המיעוטי לדיור בנצרת עילית שנתפסי כאיו‪ .‬יש הבנה כי הביקושי נובעי מכ" שבישובי‬
‫הערביי אי קרקע זמינה ויש בה מצוקת דיור קשה‪ .‬לכ האוכלוסייה הערבית רוכשת דירות‬
‫בעיר‪ ,‬מה שמעלה את ער" הקרקע ומונע מהצעירי את האפשרות לרכוש דירה בעצמ‪ .‬חלק‬
‫מהמשתתפי טועני שאי בניה חדשה בעיר מכיוו שמי שיקנה את הדירות יהיו הערבי‪ .‬חלק‬
‫מהמשתתפי כועסי על כ" ומאשימי את הערבי שגורמי לעזיבת אוכלוסייה חזקה וחלק לא‬
‫מקבלי את הטענה )"עוזבי בגלל שעברו לפה ערבי אבל מוכרי לערבי כי ה משלמי יותר"‪,‬‬
‫"הערבי שכני טובי‪ ,‬הלוואי שכל השכני שלי היו כאלה טובי‪ ,‬בלי קשר בכלל למוצא"‪",‬לא‬
‫צרי" לתלות הכל בערבי‪ ,‬להאשי את הכל באירועי אוקטובר ‪ 2000‬זה קשקוש‪ ,‬היה מתח בכל‬
‫האר‪ ,0‬זה תירו‪.("0‬‬
‫לדעת המשתתפי הפיתרו לבעיה באיזו הדמוגרפי‪ ,‬אינו בכניסת החרדי לעיר ולהפ" – מגמה זו‬
‫נתפסת כאיו‪ .‬בעוד המשתתפי מביני מדוע שווקו הקרקעות הר יונה ג' לחרדי )"כדי לא‬
‫להחזיר אדמות מופקעות לעי מאהל וכ" היה נוצר רצ! ישובי ערביי סביב נצרת עילית"(‪ ,‬ה‬
‫רואי בחרדי קבוצת אוכלוסייה שלא תתרו לעיר וחוששי מהשתלטות חרדית והשפעה על‬
‫סגירת מקומות וכבישי בשבתות )"זה מכניס עוד פילוג לעיר‪ ,‬ג ככה יש פה מספיק קבוצות שונות‬
‫– יהודי‪ ,‬ערבי‪ ,‬עדות שונות וסכסוכי"(‪ .‬הפיתרו בנושא הדמוגרפי היה יכול לבוא להערכת‬
‫המשתתפי ממדיניות לאומית שתביא לחיזוק העיר‪ .‬בפועל היעדר מדיניות לאומית תומכת‪,‬‬
‫לפריפריה בכלל ולנצרת עילית בפרט‪ ,‬נתפס כאיו על עתידה של העיר‪ .‬המשתתפי מעלי את‬
‫הצור" במת עדיפות לאומית לנצרת עילית‪ ,‬במת תמריצי ואטרקטיביות לעיר‪ ,‬לעצירת התהלי"‬
‫של דלדול האוכלוסייה היהודית בגליל‪.‬‬
‫המשתתפי ציינו שנצרת עילית סובלת מבעיית תדמית‪ .‬מצד אחד לא שומעי על העיר מספיק ולא‬
‫מבדילי אותה מנצרת ומצד שני מה ששומעי הוא לא טוב )"טוב שה לא שומעי על העיר‪ ,‬אי‬
‫לה למה לבוא"‪" ,‬נצרת עילית לא בעילית"(‪.‬‬
‫המשתתפי דיברו ארוכות על המחסור במקומות תעסוקה ועל פיתוח כלכלי לא מספק‪ .‬המשתתפי‬
‫ציינו שאי מקומות תעסוקה מתאימי לצעירי וכי רוב התעשייה בעיר מורכבת ממפעלי תעשייה‬
‫‪ Low Tech‬וכתוצאה מכ" השכר נמו" והצעירי לא מוצאי עבודה ועוזבי‪ .‬חלק מהמשתתפי‬
‫הדגישו כי לא מדובר רק בבעיה לצעירי אלא לכל מי שיש לו תואר ראשו )"מחסור במקומות‬
‫עבודה זה אקוטי‪ ,‬זה סממ בעיר"(‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הוזכרה התיירות כפוטנציאל לא ממומש לפיתוח‬
‫מקומות עבודה‪ ,‬תדמית ומקומות בילוי )אחד המשתתפי מצטט במרירות את סט! ורטהיימר‬
‫שטע שמה שיציל את העיר זה לא תיירות אלא החזרת מגמת המתכת לבתי הספר(‪ .‬המשתתפי‬
‫נתנו כדוגמא את יוקנע שסבלה מצמצו מקומות תעסוקה בתעשיית ‪ Low Tech‬והצליחה למנ!‬
‫זאת לפיתוח תעשיית ‪ ,High Tech‬א" באותה נשימה הזכירו שאי מקו להשוואה מכיוו שיוקנע‬
‫מקושרת תחבורתית היטב ונצרת עילית לא‪.‬‬
‫חלק מהמשתתפי סברו כי הנגישות התחבורתית אל נצרת עילית טובה וכי העיר מקושרת היטב‬
‫החוצה‪ .‬אחרי טענו כי נצרת עילית מנותקת ומרוחקת ממרכז האר‪") 0‬צרי" לצאת מהעיר על מנת‬
‫‪17‬‬
‫להתחבר"( וכי התחבורה הציבורית הבינעירונית אינה מספקת‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו לטובה את‬
‫התחבורה הציבורית הפנימית היעילה‪ ,‬הנוחה והאדיבה אבל באותה נשימה ג הזכירו שבשעות‬
‫הערב התדירות נמוכה מדי ושהשירות מסתיי מוקד מדי‪ .‬עלתה טענה כי בעיית נגישות נוספת‬
‫נובעת מהעובדה כי כמעט כל היציאות מהעיר עוברות דר" כפרי ערביי ובימי של מתיחות‬
‫ביטחונית זה בעייתי‪ .‬בנושא זה לא היתה הסכמה בי המשתתפי‪ .‬בהקשר זה הוזכר כאיו היעדר‬
‫השקעה לאומית בתשתיות‪ ,‬כאשר הכוונה בעיקר לתשתיות התחבורה הלוקות בחסר‪ .‬המשתתפי‬
‫רואי בתחבורה כאמצעי ליצירת ביקושי – לחיות בנצרת עילית ולהנות מיתרונות המרחב ולפצות‬
‫על המרחק ע"י נגישות מהירה )"הכל מתחיל בפיתוח תשתיות תחבורה"‪" ,‬תביאו את התשתיות‬
‫והכל יבוא אחרי"(‪.‬‬
‫העובדה שלנצרת עילית יש משאבי לבניה ופיתוח‪ ,‬ועתודות קרקע זמינות‪ ,‬צויינה על ידי חלק‬
‫מהמשתתפי כיתרו‪ .‬אחרי טענו לעומת זאת כי רוב הקרקעות הפתוחות ה שטחי ירוקי שלא‬
‫נית יהיה לפתח‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫צילומי לוחות‬
‫‪ S‬חוזקות‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ W‬חולשות‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ – T‬איומי‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫צילומי מתו* הסדנא‪ ,‬קבוצה מס' ‪:12/5/2013 ,2‬‬
‫‪22‬‬