‫תכנית מתאר חדשה‬ ‫נצרת עילית‬ ‫תקציר דו"ח מצב קיי‬ ‫ינואר ‪2014‬‬ ‫תוכנית מתאר לנצרת עלית‬ ‫משתתפי‬ ‫חברי ועדת היגוי‬ ‫שמעו גפסו‪ ,‬ראש העיר נצרת עילית‬ ‫אהוד יוסטמ‪ ,‬יו"ר ועדת ההיגוי‪ ,‬מינהל התכנו‬ ‫דב לוצקי‪ ,‬מנכ"ל עיריית נצרת עילית‬ ‫חוה ארלי‪ ,‬מהנדסת העיר‪ ,‬עיריית נצרת עילית‬ ‫רומ טביקמ‪ ,‬מתכנ מחוז צפו )בפועל(‪ ,‬משרד הפני‬ ‫סלא עלי‪ ,‬ראש העיר נצרת‬ ‫יוס חביב‪ ,‬מהנדס ועדה מרחבית מבוא עמקי‬ ‫עפרי דגני‪ ,‬מהנדסת ועדה מרחבית יזרעאלי‬ ‫מיכל אושרוב‪ ,‬נציגת משרד הבינוי והשיכו‬ ‫עידית הוברמ‪ ,‬נציגת מנהל מקרקעי ישראל‬ ‫פנינה קופולובי '‪ ,‬נציגת מינהל מקרקעי ישראל‬ ‫אנה אוסטרובסקי‪ ,‬נציגת משרד התחבורה‬ ‫ויקטור גרנובסקי‪ ,‬נציגת משרד הבריאות‬ ‫דורית סלע‪ ,‬נציגת המשרד להגנת הסביבה‬ ‫נתי גלבוע‪ ,‬נציג משרד החקלאות‬ ‫ואיל כיו‪ ,‬נציג משרד התיירות‬ ‫אריק ליבובי ‪ ,‬נציג משרד הכלכלה‬ ‫דורית הוכנר‪ ,‬נציגת משרד האנרגיה והמי‬ ‫יוחנ דרו‪ ,‬נציג החברה להגנת הטבע‬ ‫אילנה פרידמ‪ ,‬נציגת הקר הקיימת לישראל‬ ‫גיל ב נו‪ ,‬נציג רשות הטבע והגני‬ ‫חיי חיימי‪ ,‬נציג רשות ניקוז קישו‬ ‫רמו ב ארי‪ ,‬נציג רשות ניקוז ירד דרומי‬ ‫יצחק מזור‪ ,‬נציג תאגיד מי וביוב "מי נע"‬ ‫צח הורובי ‪ ,‬נציג רשות העתיקות‬ ‫חגית עמית‪ ,‬לשכת התכנו מחוז צפו‪ ,‬משרד הפני‬ ‫גלינה צ'פי‪ ,‬לשכת התכנו מחוז צפו‪ ,‬משרד הפני‬ ‫עדי לוסקי שיבולי‪ ,‬האג לתכנו מקומי‪ ,‬מינהל התכנו‬ ‫עמית מורלי‪ ,‬האג לתכנו מקומי‪ ,‬מינהל התכנו‬ ‫חברי ועדת עבודה‬ ‫שמעו גפסו‪ ,‬ראש העיר נצרת עילית‬ ‫אהוד יוסטמ‪ ,‬יו"ר ועדת ההיגוי‪ ,‬משרד הפני‬ ‫חוה ארלי‪ ,‬מהנדסת העיר‪ ,‬עיריית נצרת עילית‬ ‫רומ טביקמ‪ ,‬מתכנ מחוז צפו )בפועל(‪ ,‬משרד הפני‬ ‫חגית עמית‪ ,‬ס' מתכנ מחוז צפו לתפעול ובקרה‪ ,‬משרד הפני‬ ‫מיכל אושרוב‪ ,‬מתכננת מחוז צפו‪ ,‬משרד השיכו מחוז הצפו‬ ‫עידית הוברמ‪ ,‬מתכננת מחוז צפו‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‬ ‫עדי לוסקי שיבולי‪ ,‬האג לתכנו מקומי‪ ,‬משרד הפני‬ ‫צוות התכנו‬ ‫דני קידר‪ ,‬ראש צוות‬ ‫מיכל דור‪ ,‬מרכזת תפעול‬ ‫דסמונד קפל‪ ,‬אדריכלות‬ ‫אמנו פרנקל‪ ,‬צוות חשיבה‬ ‫דורו מגיד‪ ,‬כבישי‪/‬תחבורה‬ ‫דפנה גרינשטיי‪ ,‬יועצת נו ופיתוח שטח‬ ‫דרור נחמיאס‪ ,‬יוע סביבה‬ ‫עמליה רימלט‪ ,‬יועצת פרוגרמה ושיתו ציבור‬ ‫ענבל אברה‪ ,‬יועצת מי‪ ,‬ביוב וניקוז‬ ‫ר חקלאי‪ ,‬יוע כלכלי‬ ‫דלית גסול‪ ,‬יועצת תיירות‬ ‫גיורא סולר‪ ,‬יוע שימור‬ ‫עודד בארי‪ ,‬יוע מחשוב‬ ‫ברני גטניו‪ ,‬מודד‬ ‫תקציר‬ ‫רקע כללי‬ ‫נצרת עילית ממוקמת במזרח רכס הרי נצרת‪ .‬העיר הוקמה בשנת ‪ 1956‬כעיירת פיתוח שיושבו בה עולי‬ ‫מארצות שונות ובשנת ‪ 1974‬הוכרזה כעיר‪.‬‬ ‫ע השני השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר‪ ,‬במיוחד ע העלייה של שנות ה‪ 90#‬מברית המועצות‪ ,‬אשר‬ ‫כמעט והכפילה את אוכלוסיית העיר‪ .‬שיעורה של קבוצת אוכלוסייה זו מגיע כיו ליותר מ‪ 42%#‬מכלל‬ ‫התושבי‪ ,‬מאפיי אשר תודות לו נצרת עילית נחשבת כמעוז "התרבות הרוסית" בישראל‪.‬‬ ‫נצרת עילית משמשת כעיר המחוז לכל יישובי הגליל ובה ממוקמי משרדי הממשלה במחוז הצפוני כגו‪:‬‬ ‫פני‪ ,‬חינו‪ ,‬בריאות‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬בית המשפט ועוד‪ .‬ליישובי הסביבה משמשת‬ ‫העיר כמוקד תעשייה‪ ,‬מסחר ושירותי‪.‬‬ ‫תחו השיפוט של נצרת עילית הורחב ע השני‪ ,‬ומשתרע כיו על כ‪ 33,000#‬דונ וגובל במספר רב של‬ ‫רשויות מקומיות ערביות ובשתי מועצות אזוריות‪ .‬העיר עטופה ביערות מדרו וממזרח‪ ,‬יער הר דבורה‬ ‫ויער בית קשת‪ .‬יערות אלה מהווי אזור נופש‪ ,‬ספורט וטיול לתושבי העיר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית נצרת עילית מנתה בסו שנת ‪ 2011‬לפי נתוני הלמ"ס כ‪ 40,600 #‬תושבי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית העיר הטרוגנית מבחינה דתית ‪ #‬על פי נתוני הלמ"ס בסו ‪ 2011‬כ‪ 82.3%#‬מהתושבי ה‬ ‫יהודי ואחרי‪ .‬קבוצת האחרי נאמדת בכ‪ 12.6%#‬מהאוכלוסייה‪ ,‬בעיקרה עולי חבר המדינות הנוצרי‬ ‫וכ‪ 17.7%#‬ערבי‪ ,‬רוב הגדול נוצרי )כמעט ‪.(70% #‬‬ ‫פיזור האוכלוסיות בשכונות העיר א הוא אינו הומוגני‪.‬‬ ‫העיר מדורגת באשכול החמישי )מתו ‪ 10‬אשכולות רווחה( של הדרוג החברתי‪#‬כלכלי של הלמ"ס‪.‬‬ ‫תקציר ‪ :1‬תרשי סביבה‬ ‫נצרת עלית בראי המרחב הסובב‬ ‫נצרת עילית מהווה מוקד עירוני במרק עירוני נצרת המהווה מכלול של ערי )נצרת עילית‪ ,‬נצרת‪ ,‬מגדל‬ ‫העמק( ויישובי סמי עירוניי )כפר כנא‪ ,‬משהד‪ ,‬ריינה‪ ,‬יפיע‪ ,‬עילוט‪ ,‬עי אל מאהל(‪ ,‬ומיעוט של יישובי‬ ‫כפריי בשוליו )הושעיה‪ ,‬יפעת(‪ .‬אוכלוסיית המרק עירוני נצרת הגיעה בשנת ‪ 2011‬ל‪ 221#‬אל תושבי‬ ‫לאחר שצמחה בכ‪ 51#‬אל תושבי מאז שנת ‪ .1995‬זהו גידול כולל של ‪ 30%‬בשני אלו בהשוואה לגידול‬ ‫הכולל של מדינת ישראל בתקופה המקבילה אשר עמד על ‪ .40%‬האוכלוסייה ערבית המהווה שלושה רבעי‬ ‫מאוכלוסיית המרק ואוכלוסייה יהודית המתרכזת בערי נצרת עילית‪ ,‬מגדל העמק וביישובי הכפריי‬ ‫הושעיה ויפעת אשר מונה כיו ‪ 54.5‬אל תושבי‪.‬‬ ‫האוכלוסייה היהודית במרק קטנה במהל השני כתוצאה מהגירה שלילית המאפיינת את היישובי‬ ‫העירוניי היהודיי‪.‬‬ ‫שני ענפי התעסוקה העיקריי בה מועסקי תושבי האזור ה שירותי ציבוריי‪ ,‬תעשייה ולאחר מכ‬ ‫בינוי מסחר ושירותי אוכל‪ .‬בארבעת ענפי תעסוקה אלה עובדי ‪ 73%‬מהמועסקי תושבי האזור‪ .‬בממוצע‬ ‫אחוז בעלי תואר אקדמי בקרב אוכלוסיית המרק עומד על ‪ 15.5%‬בהשוואה לכ‪ 23%#‬בממוצע הארצי‪.‬‬ ‫הדבר בא לידי ביטוי ברמה הכוללת חברתית כלכלית של אוכלוסייה‪ .‬מרבית היישובי הערבי במרק‬ ‫העירוני נצרת מדורגי באשכול ‪ 3#2‬של הלמ"ס‪ .‬מבי ‪ 10‬האשכולות‪ ,‬להוציא את העיר נצרת המדורגת‬ ‫באשכול ‪ .4‬לעומת שתי הערי היהודיות מדורגות מעל‪ :‬מגדל העמק באשכול ‪ 5‬ונצרת עילית – שירדה‬ ‫לאחרונה בדרוג מאשכול ‪ 6‬לאשכול ‪.5‬‬ ‫שורה של מסמכי תכנו ברמה הארצית וברמה המחוזית התייחסו לגוש סובב נצרת וקיבעו את חשיבותו‪:‬‬ ‫החל מתוכנית האב ישראל ‪ ,2020‬דר תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ ‪ ,2/9‬תמ"א ‪ 35‬ותוכנית האב‬ ‫למטרופולי חיפה‪.‬‬ ‫תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ ‪ 2/9‬מדגישה את חשיבותו של מרחב זה בפיתוח המחוז ושמה דגש על‬ ‫הגדלת האוכלוסייה העירונית במספר מוקדי צמיחה כולל אזור נצרת‪#‬נצרת עילית‪ .‬התוכנית המליצה לפתח‬ ‫את הגזרה המרכזית )ובתוכה גוש סובב נצרת( בצורה שתאפשר יצירת ריכוזי אוכלוסייה ופעילויות‬ ‫כלכליות שייהנו מיתרונות לגודל‪ ,‬מכמות‪ ,‬איכות ומגוו של שירותי עיסקיי ואישיי שיתרמו לייעול‬ ‫של תהליכי הייצור ולאיכות החיי של תושבי המחוז‪.‬‬ ‫על פי תמ"א ‪ ,35‬מעמד מטרופולי חיפה כעיר הראשה של הצפו וחיזוק המבנה המטרופולי הצפוני עתיד‬ ‫לתרו לגיבוש מער תעסוקה כלל מטרופוליני וליצירת תנופת פיתוח אשר תסייע לכל יישובי המטרופולי‬ ‫לרבות נצרת עילית‪ .‬תמ"א ‪ 35‬הדגישה את ההכרח להשקיע השקעה מרבית בפיתוח הו אנושי‪ ,‬בהעלאת‬ ‫רמת החינו באזורי אלה‪ ,‬ביצירת מוקדי מצוינות במוסדות להשכלה גבוהה הפועלי ש ובשילוב‬ ‫הפיזי התפקודי בתעשיות עתירות הידע אשר מתפתחות באזורי השוליי‪.‬‬ ‫החזו לפיתוחו של האזור הצפוני בישראל אשר גובש על ידי "צפונה" הציע לראות במטרופולי חיפה אשר‬ ‫כולל את מרחב סובב נצרת חלק אינטגראלי של מרחב מעוייר רב‪#‬תרבותי – גלובאלי המאופיי בצפיפות‬ ‫אוכלוסייה גבוהה יחסית‪ .‬הוא מהווה את מרכז הכובד הגלובאלי של הצפו והחיבור שלו אל מרכז האר‬ ‫ולעול‪ .‬במרחב זה ארבעה גושי התיישבות לה מייעד החזו תפקידי שוני באופיי‪ ,‬ועל כ מוש דגש‬ ‫שונה בניתוב התפתחות‪ .‬גוש כרמיאל בקעת בית הכר וגוש נצרת – נצרת עילית כולל מוקדי עיור מרחבי‬ ‫המתאפייני באי רציפות של השטחי הבנויי‪ ,‬הטרוגניי‪ ,‬שוני באופיי‪ ,‬והמשלימי זה את זה‬ ‫)במידה רבה הופכיי זה לזה מבחינה תרבותית(‪ .‬בגושי אלה יש לשי דגש על חיזוק הליבות הייחודיות‬ ‫לה )כרמיאל ונצרת( ועל אופי יחסי הגומלי המתקיימי בינ לבי המקבצי האורבניי הסמוכי לה‪.‬‬ ‫מהלכי אלה צפויי לאפשר למרחבי אלה להפו ליחידות תפקודיות כלכליות‪ ,‬תרבותיות וחברתיות‪,‬‬ ‫מובחנות זו מזו‪ ,‬התורמות לקידומו של המרחב הצפוני כולו‪.‬‬ ‫החזו המיועד לגוש נצרת‪#‬נצרת עילית מייעד את הפיכתו למחבר מרכזי בתפיסת המארג המרחבי הכולל‬ ‫של הצפו המקיי זיקות וקשרי תפקודיי‪ .‬יתרונו הוא מיקו בסמיכות לצירי תחבורה עיקריי‪,‬‬ ‫תשתית פיזית‪#‬כלכלית )תעסוקה או שירותי בקנה מידה אזורי(‪ ,‬בהתא מוצע כי הפיתוח בגוש זה יהיה‬ ‫פיתוח מוקדי באמצעות השקעה בתשתיות שירותי‪ ,‬השכלה וחינו ברשויות השונות‪ .‬התמקדות בהסדרת‬ ‫איכות החיי ובכלל זה מגורי אשר תסייע בטווח הרחוק יותר להפיכת מוקד זה ג למחבר אזורי באזור‬ ‫המשת פעולה בי מרכיביו‪.‬‬ ‫היסטוריה ונתוני כלליי‬ ‫רעיו הקמתו של ישוב יהודי גדול בגליל עלה בדיוני ממשלה כבר בשנת ‪ ,1954‬כחלק מאסטרטגיית פיזור‬ ‫האוכלוסי והרצו לחיזוק הנוכחות היהודית בגליל‪ .‬לאחר התלבטויות נבחר מיקומה הנוכחי של העיר‪,‬‬ ‫דבר שהיה כרו בהפקעת קרקעות שכ מרבית היו בבעלות ערבית‪.‬‬ ‫הגרעי הראשוני התיישב בשטח בשנת ‪ ,1956‬א התרומה המשמעותית להתפתחות העיר הגיעה בשנת‬ ‫‪ ,1958‬ע העברת מפעל צ"ד )בית חרושת לשוקולד( למקו והקמת ‪ 200‬יחידות דיור לפועלי המפעל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1974‬הוכרזה נצרת עילית כעיר‪ .‬במהל שנות ה‪ 90#‬של המאה הקודמת‪ ,‬ע גלי העלייה מברית‬ ‫המוצעות לשעבר‪ ,‬אוכלוסיית העיר כמעט והכפילה עצמה‪.‬‬ ‫תקציר ‪ : 2‬תצ"א משנת ‪1970‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תכנו שכונתי ותכנו חלק ממבני הציבור בנצרת עילית נעשה ע"י טובי האדריכלי באר בשנות ה‪50#60#‬‬ ‫של המאה העשרי והדבר ודאי שנות לשכונה או למבני משמעות אדריכלית‪ ,‬ג ללא פרספקטיבת הזמ‪.‬‬ ‫אחת השכונות הראשונות בעיר תוכננה ע"י אריה שרו ובנימי אידלסו‪ ,‬מבני שוני תוכננו ע"י נחו‬ ‫זולוטוב )בית הכנסת המרכזי(‪ ,‬זאב ויעקב רכטר ע משה זרחי )בית הבראה "מבטחי" ע"ש שפרינצק(‪,‬‬ ‫אברה יסקי ואמנו אלכסנדרוני ) מעו עולי(‪ ,‬אלפרד נוימ ויוס חי )בית ספר( ואחרי‪ .‬נצרת עילית‬ ‫מהווה ריכוז של אדריכלות ציבורית של סו שנות ה‪ 50#‬ראשית שנות ה‪.60#‬‬ ‫בנצרת מספר אתרי עתיקות‪ ,‬כולל תל ושרידי חקלאות‪ ,‬בעיקר בשטחי הפתוחי‪ .‬אלה מוגני ע"י חוק‬ ‫העתיקות ומוכרזי כפוליגוני גדולי‪.‬‬ ‫נראה שבתחו נצרת יש מבנה היסטורי אחד‪ ,‬בעל ער תרבותי שלו ברמה הארצית וזה מבנה מצודת‬ ‫הטיגארט שמשמש כיו את פיקוד העור‪.‬‬ ‫ניתוח המבנה העירוני‬ ‫לנצרת עילית שטח מוניציפלי גדול מאד‪ ,‬אול מרביתו יערות ושטחי שאינ ניתני למימוש‪ ,‬כגו‬ ‫מורדות תלולי ושטחי בעלי רגישות נופית גבוהה‪.‬‬ ‫העיר בנויה כעיר ליניארית לאור רכסי ההר ושכונות המגורי נמתחות כפרוסות לאור שלוחותיו באופ‬ ‫עצמאי ונפרד זו מזו‪ .‬ג טיפוסי הבנייה בעיר מגווני‪ ,‬צמודי קרקע‪ ,‬מדורגי‪ ,‬רכבות קלאסיות ומגדלי‬ ‫מגורי‪ ,‬אול בנו העירוני ובקוו הרקיע שלה ניכרת דומיננטיות של הבנייני המשותפי‪ ,‬רבי הקומות‪.‬‬ ‫לעיר אי מרכז עירוני אחד חזק‪ ,‬אלא להפ ריבוי של מוקדי בעלי ציביו שונה‪ ,‬מוקדי ציבור‪ ,‬שכונתיי‪,‬‬ ‫עירוניי וא אזוריי‪ ,‬ותעסוקה‪ ,‬החל ממסחר ומשרדי ועד לתעשייה כבדה‪.‬‬ ‫ציריה הראשיי של העיר עוברי לאורכה מצפו לדרו ומחברי בי השכונות החדשות למרכז הוותיק‪,‬‬ ‫ובי העיר לסביבתה )לכ מצטרפי צירי משמעותיי שנמצאי כיו בתכנו‪ ,‬ויחברו בעתיד את העיר‬ ‫בצורה ישירה ונוחה לכבישי הצפו(‪ ,‬וע זאת זהו חיבור המותא לכלי רכב‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬ופחות‬ ‫להליכה ונסיעה באופניי‪.‬‬ ‫מרבית רחובותיה של העיר אינ בקנה מידה של הול הרגל‪ ,‬חזית הרחוב היא במקרי רבי קירות תמ‬ ‫מצד אחד וגב האחורי של הבנייני שמהצד השני צופי אל הנו‪,‬‬ ‫ויוצרי חומה לארכ‪.‬‬ ‫במרכז העיר מתחיל אט אט להתהוות מרכז עירוני‪ ,‬עדיי ללא ציביו או הגדרה שלדית מסודרת‪ ,‬א בעל‬ ‫נפח מסחרי וציבורי שמהווה כוח משיכה חזק‪.‬‬ ‫ניתוח נופי‬ ‫אופיו ההררי של השטח בו ממוקמת העיר מייצר מבטי דרמטיי‪ ,‬המאפייני את רוב חלקי העיר‬ ‫ומהווי חלק חשוב בדימויה הנופי ואחד ממשאביה החשובי‪.‬‬ ‫מכיוו צפו ומערב גובלת העיר במספר ישובי סמוכי בעלי אופי עירוני וסמי עירוני – כפר כנא‪ ,‬רינה‪,‬‬ ‫נצרת‪.‬‬ ‫במזרח ובדרו‪ ,‬מרחבי פתוחי‪ ,‬ירוקי‪ ,‬יער הר דבורה ויער בית קשת בה מגוו מערכי תיירות ונופש‬ ‫בחיק הטבע‪.‬‬ ‫השטח הירוק‪ ,‬העוט את העיר ממזרח‪ ,‬הינו שטח איכותי‪ ,‬רגיש‪ ,‬המוש אליו מטיילי רבי )בי היתר‪,‬‬ ‫קיימי בשטח מס' מוקדי ייחודיי של אירוס נצרתי(‪.‬‬ ‫• אופיו ההררי של השטח‪ ,‬אשר יוצר מחד את אופייה הנופי הייחודי של העיר‪ ,‬יוצר מצד שני קושי‬ ‫בנגישות‪ ,‬ה בהיבט של כלי רכב‪ ,‬וה בקשר ע השטחי הפתוחי ומערכי הטיול בתו העיר ובהיקפה‪.‬‬ ‫• מתח תע"ש מהווה גור הפוגע באפשרויות פיתוח נופש אינטנסיבי בממשק בי העיר ליער‪ .‬הפיכת‬ ‫המתח למוקד של מגורי או נופש יביא להפיכתו מחס למנו ונקודת חוזקה בחיבור בי המרק‬ ‫הבנוי למרחב הפתוח‪.‬‬ ‫• העיר תוכננה והוקמה לפני עשורי רבי‪ ,‬ולאור יעדי משתני‪ .‬לכ‪ ,‬האלמנטי והמאפייני הנופיי‬ ‫המצויי בשכונות השונות שוני במהות‪ ,‬וחסרי ראייה מערכתית מאחדת‪ .‬כמו‪#‬כ‪ ,‬קיי חוסר‬ ‫בהירות בכניסות לעיר‪.‬‬ ‫• חסר רחוב ו‪/‬או מרכז בעל מרק אורבאני המגדיר מרכז עיר‪.‬‬ ‫• בתחו השטחי הפתוחי קיי חוסר בשצ"פ שכונתי במספר שכונות‪ ,‬ובמיוחד בולט היעדרו של‬ ‫שצ"פ עירוני גדול המאפשר מגוו פעילויות נופש‪.‬‬ ‫בלב העיר קיי פוטנציאל ליצירת שצ"פ עירוני בסמיכות לפונקציות עירוניות ציבוריות ומסחריות‬ ‫ולתוואי הרכבת הקלה העתידי‪ .‬זאת‪ ,‬ע"י שימוש מושכל בשטח הקיי ומפלסיו‪ ,‬והגדלת השצ"פ ע"י‬ ‫שינוי חלק מהיעודי הסמוכי‪.‬‬ ‫קיי פוטנציאל למרחב ציבורי‪ ,‬הממוק בי נצרת לנצרת עילית‪ ,‬המהווה נקודת מפגש בי שתי‬ ‫הערי‪.‬‬ ‫תקציר ‪ :3‬שלד נופי סביבתי‬ ‫ניתוח סביבתי‬ ‫סקירת המצב הסביבתי הקיי בשטחי העיר נצרת עילית עסקה בנושאי הבאי‪ :‬ערכיות נופית‬ ‫וסביבתית‪ ,‬אקלי ואיכות אויר‪ ,‬סיכוני סיסמיי והידרוגיאולוגיה‪ ,‬שפכי‪ ,‬מפגעי מחצבות‪ ,‬רעש‪ ,‬פסולת‬ ‫וחומרי מסוכני‪.‬‬ ‫מסקירת תכניות ארציות שונות ותכנית המתאר המחוזית עולה כי רוב שטחה המזרחי של התכנית מורכב‬ ‫משטחי בעלי ערכיות נופית סביבתית גבוהה וכ שטחי "אל געת" עפ"י התמ"מ‪ .‬ערכיות השטחי‬ ‫הרלוונטיי לפיתוח נבדקה במתודולוגית דרוג כמותית‪ ,‬ונמצא כי השטחי הערכיי ביותר נמצאי‬ ‫ממזרח למפעל תע"ש‪.‬‬ ‫נצרת עילית נהנית מאיכות אויר טובה‪.‬‬ ‫בדיקת סיכוני סיסמיי העלתה כי במרבית השטח אי סיכו סיסמי חריג‪ .‬בשני אזורי בשטח התכנית‬ ‫מתקיי סיכו להגברת תאוצות קרקע במקרה של רעידת אדמה‪ .‬בחלקה הדרומי של התכנית קיי סיכו‬ ‫מסוי ומוגבל לגלישות קרקע נבדקו היבטי הידרוגיאולוגיי בשטח התכנית‪ .‬אי חדירה לרדיוסי מג של‬ ‫קידוחי בהיות נצרת עילית על רכס כמעט ללא קידוחי‪ .‬חלק משטח העיר מצוי ברגישות הידרוגיאולוגית‬ ‫גבוהה וחלק ברגישות בינונית‪.‬‬ ‫שני מתקני שפכי משרתי את צרכי העיר – מט"ש "תל עדשי" ומט"ש "רנ"י הסוללי"‪ .‬מחד איכות‬ ‫הקולחי אינה גבוהה ‪ ,‬מאיד יש למט"שי תכניות שדרוג ואפשרויות הרחבה ניכרות שיכולות לשרת עוד‬ ‫קיבולת אוכלוסי רבה‪ .‬אי מגבלה לפיתוח מבחינה זו‪.‬‬ ‫בתחו העיר שתי מחצבות נטושות‪ ,‬לאתר תכנית שיקו מפורטת‪.‬‬ ‫למפעלי רבי היתרי רעלי המעידי על המצאות חומ"ס בה‪ .‬עירוב שימושי של מסחר ותעשייה‬ ‫באזורי תעשייה א' ו‪ #‬ג' עלול ליצור קונפליקטי באירועי חומ"ס‪ .‬על מפעל תע"ש ומגבלותיו אי לעורכי‬ ‫הסקר מידע בשלב זה מידע בנושא זה יושל בהמש העבודה‪.‬‬ ‫חברה ודמוגרפיה‬ ‫אוכלוסיית נצרת עילית עברה במהל שני העשורי האחרוני תהליכי שינוי בעוצמות גבוהות‪ :‬העיר‬ ‫אופיינה מאז תחילת שנות התשעי בהשתקעות מאסיבית של עולי‪ ,‬בעיקר יוצאי חבר המדינות‪,‬‬ ‫בהזדקנות האוכלוסייה הותיקה וכניסת אוכלוסיית עולי מבוגרת‪ ,‬בהגירה חיובית הולכת וגדלה של‬ ‫אוכלוסייה ערבית‪ ,‬נוצרית ומוסלמית‪ ,‬שיש בה מגוו של משקי בית חזקי וחלשי‪ ,‬בקליטת יוצאי‬ ‫אתיופיה ובהגירה שלילית בהיקפי גדולי של אוכלוסייה ותיקה צעירה יחסית‪ .‬כתוצאה מכל אלו מהווה‬ ‫היו נצרת עילית עיר ע פסיפס ייחודי של אוכלוסייה‪:‬‬ ‫• כ‪ 8%#‬מהאוכלוסייה היא בגילאי ‪ 60‬ומעלה וכ‪ 17%#‬מהאוכלוסייה בגילאי ‪ .65+‬חלק גדול מקבוצה זו‬ ‫ה יוצאי חבר המדינות‪.‬כ ‪ 40%‬מהאוכלוסייה ה עולי שנות התשעי‪ ,‬רוב המכריע מחבר‬ ‫העמי‪.‬‬ ‫• כמעט ‪ 2%‬מהאוכלוסייה ה יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫• כ‪ 13% #‬מהאוכלוסייה ה נוצרי לא ערבי – רוב יוצאי חבר המדינות‪.‬‬ ‫• כ‪ 20%#25% #‬מהאוכלוסייה ה ערבי – מה למעלה מ‪ 2/3#‬נוצרי והיתר מוסלמי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית העיר בממוצע חלשה מבחינה חברתית‪#‬כלכלית א כי יש בה מובלעות של אוכלוסייה חזקה‬ ‫האוכלוסייה הערבית המהווה כ‪ 20#25#‬אחוז מאוכלוסיית העיר –בעיר פרבר שינה‪.‬‬ ‫ניכר כי האתגר הגדול ביותר העומד בפני העיר הוא לייצר מגמה דמוגרפית של צמיחה ושל הצערה‪.‬‬ ‫מוסדות ציבור‬ ‫בחינת מצאי מוסדות הציבור הקיימי והמתוכנני בעיר‪ ,‬בהשוואה לסטנדרטי המקובלי מעלה כי בכל‬ ‫מערכות שירותי הציבור‪ ,‬קיי מצאי רחב מאוד של מגרשי ציבוריי ומוסדות ציבור בכל השכונות למעט‬ ‫ב גוריו וכרמי‪ .‬שימוש רב תכליתי במבני ציבור ומתקני ספורט קיי במידה חלקית בלבד‪.‬‬ ‫המבנה הדמוגרפי‪#‬קהילתי של אוכלוסיית נצרת עילית‪ ,‬מייצר דג ביקושי ייחודי לשירותי ציבור‪ .‬נית‬ ‫להבחי בהקשר זה במספר קבוצות אוכלוסייה‪:‬‬ ‫•‬ ‫זקני‪ :‬בשל משקלה הגבוה של קבוצה זו ומאפייניה החברתיי‪ #‬כלכליי החלשי יחסית‪ ,‬פותח‬ ‫בעיר מער רחב של מוסדות המספקי מגורי‪ ,‬שירותי תרבות ופנאי ושירותי טיפול לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫נית להניח כי המצאי הרחב של מוסדות בריאות – בא ג הוא לספק מענה לצרכי אוכלוסיית הזקני‪.‬‬ ‫נראה כי בנצרת התפתחה לאור השני התמחות במוסדות לזקני‪.‬‬ ‫•‬ ‫עולי‪ :‬מהווי כארבעי אחוזי מהאוכלוסייה וסביב מת מענה לצורכיה פותחו בעיר מגוו‬ ‫שירותי תרבות וקהילה וסיוע בקליטה‪.‬‬ ‫•‬ ‫האוכלוסייה ערבית‪ :‬קבוצה זו צורכת רק חלקית שירותי ציבור בעיר‪ .‬בתחו החינו עיקר צריכת‬ ‫השירותי היא מחו לנצרת עילית‬ ‫•‬ ‫אוכלוסייה רווחה ובעלי מוגבלויות‪ :‬בעיר היצע רחב של מוסדות עבור אוכלוסייה רווחה ובעלי‬ ‫מוגבלויות‪.‬‬ ‫ניתוח כלכלי‬ ‫נצרת עלית נמצאת באשכול חברתי מספר ‪.5‬‬ ‫גבוה ביחס לערי בסביבתה‪) ,‬נצרת – אשכול ‪ (4‬אול נמו ביחס לחיפה )אשכול ‪.(7‬‬ ‫מאפייני חברתיי‪ #‬כלכליי‪:‬‬ ‫•‬ ‫שיעור המשתתפי בכוח העבודה בנצרת עלית נמו במעט מהממוצע הארצי‪.‬‬ ‫•‬ ‫יחס התלות בעיר נמו מהערי באזור‪.‬‬ ‫•‬ ‫שיעור גבוה של מועסקי בתעשייה ביחס לממוצע הארצי‪.‬‬ ‫מאפייני פיזיי‪:‬‬ ‫•‬ ‫כמחצית מהבנייה בחמש השני האחרונות מיועדת לתעשייה‪.‬‬ ‫•‬ ‫שיעור התחלות הבנייה למגורי מועט בעשור האחרו‪ ,‬בעוד שיעור התחלות הבנייה לעסקי‬ ‫עולה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בתחומי הקו הכחול נצרת עלית צפופה יחסית לאזור במונחי יח"ד לקמ"ר‪.‬‬ ‫מסחר עסקי תעשייה‪:‬‬ ‫•‬ ‫בנצרת עלית כמות שטחי העסקי ותעשייה לנפש גדולה משמעותית מהערי באזור‪ .‬פרויקטי‬ ‫חדשי שנבני כעת א יחזקו מגמה זו‪.‬‬ ‫•‬ ‫חיוב הארנונה למ"ר עסקי גבוה ביחס לאזור‪.‬‬ ‫תקציב עירוני‪:‬‬ ‫•‬ ‫תקציב עיריית נצרת עילית מאוז‪ .‬כ‪ 62% #‬ממקורות עצמיי‪ .‬היק גביית הארנונה ג הוא גבוה‬ ‫ביחס לישובי השכני‪.‬‬ ‫•‬ ‫הוצאות על חינו ורווחה לנפש גבוהות ביחס לאזור‪.‬‬ ‫•‬ ‫כלל הוצאות העירייה לנפש שוות לממוצע האזורי‪.‬‬ ‫ניתוח תיירות‬ ‫העיר נצרת עילית נמצאת בי שני אזורי תיירות שוני באופיי‪ .‬מדרו וממערב ‪ #‬נצרת‪ ,‬אחת הערי‬ ‫החשובות לנוצרי ויעד תיירותי מהמעלה הראשונה‪ .‬ממזרח יערות ה"קשת הגדולה" ועמק יזרעאל‪ .‬למרות‬ ‫הסמיכות לאחד מיעדי התיירות החשובי באר מצד אחד ולאזור בו מתפתחת תיירות נופש ופנאי מצד‬ ‫שני‪ ,‬לא התפתחה תיירות בנצרת עילית‪ .‬פרנסת תושבי העיר מתבססת על מגוו עיסוקי ומקצועות א‬ ‫התיירות לא ביניה‪.‬‬ ‫בעשור האחרו יש עלייה מתמדת במספר התיירי המגיעי לאזור א הגידול במספר חדרי המלו מזערי‪.‬‬ ‫בנצרת הסמוכה כ‪ 1500 #‬חדרי במלונות ובהוסטלי ומה כ‪ 1000 #‬חדרי מלו‪ .‬מספר זה רחוק מלהוות‬ ‫מסה קריטית של יעד תיירות‪,‬‬ ‫הקרבה המידית של נצרת עילית לנצרת ולאתרי המורשת והדת שבה מצד אחד‪ ,‬ולשטחי הפתוחי‪,‬‬ ‫ליערות ולמרחב הכפרי מצד שני מהווה הזדמנות לפיתוח תיירות ייחודית בעיר‪ .‬למתח הכלוא בי דר‬ ‫הציונות לרחובות אורני וכרמל‪ ,‬ובי מלו פלאזה למועצת הפועלי איכות נופית מהמעלה הראשונה‬ ‫לאתרי הדת והמורשת של נצרת‪ .‬הנגישות למתח זה טובה ה לנצרת ה ליערות ולשטחי הירוקי‬ ‫במזרח‪ .‬נתוני אלה מקני יתרו מהותי על אתרי אחרי לפיתוח מתח מלונות‪ .‬אזורי נוספי‬ ‫שעשויי לתרו לגיוו אופי האכסו המלונאי ה אזור מתח תע"ש הנושק ליער )נופש בטבע‪ ,‬ספא(‬ ‫והשכונה החרדית בהר יונה )אכסו ייחודי למגזר החרדי(‪.‬‬ ‫פיתוח משמעותי של עסקי תיירות בנצרת עילית יתרו לשיפור תדמית העיר‪ ,‬לגיוו מקורות התעסוקה‪,‬‬ ‫ולרווחת התושבי‪.‬‬ ‫תחבורה‬ ‫יתרונה הגדול של העיר‪ ,‬מבחינה תנועתית‪ ,‬נובע מהעובדה כי בשל היותה של נצרת עילית עיר חדשה‬ ‫יחסית‪ ,‬היא זכתה למערכת הכבישי מתוכננת‪ ,‬מוסדרת‪ ,‬המצליחה לשאת את כלל התנועה העירונית‪ ,‬כמו‬ ‫ג העוברת בעיר‪ ,‬ג כיו‪ 50 ,‬שנה לאחר הקמתה‪.‬‬ ‫ההזדמנות הגדולה העומדת לפתחה של העיר‪ ,‬מבחינה תחבורתית ועירונית היא תכנו )והקמת( הרק"ל‬ ‫חיפה – נצרת‪ ,‬המהווה הזדמנות נדירה לטיפול במקטעי דר שוני בעיר ולהגדלת הער המוס של‬ ‫אזורי שוני‪ ,‬בהתבסס בעיקר על תחנות הרק"ל‪ :‬פיתוח מרכז עירוני‪ ,‬הקמת מרכז תחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫שילוב פתרונות לנושא החניות וכד'‪.‬‬ ‫החולשה‪/‬החס הגודל ביותר של העיר היא איכות הקישוריות שלה למערכת הדרכי הארצית‪ :‬בשל‬ ‫מיקומה של נצרת עילית וסמיכותה ליישובי נוספי‪ ,‬הקשר התחבורתי של העיר למערכת הכבישי‬ ‫הארצית עובר במרבית המקרי בתו המערכת העירונית של היישובי הסמוכי לה )נצרת‪ ,‬יפיע‪ ,‬כפר‬ ‫כנא(‪ ,‬ואינו מאפשר גישה מהירה ובטיחותית לרשת הארצית וממנה‪.‬‬ ‫תקציר ‪ :4‬חיבור העיר לצירי התנועה הארציי‬ ‫ניקוז‬ ‫העיר נצרת עילית מנוקזת באופ טבעי לשלושה אגני היקוות‪:‬‬ ‫א‪ .‬נחל תבור‪ #‬חלקה המזרחי של העיר מנוקז מזרחה‪ ,‬אל יער בית קשת‪ #‬אג נחל תבור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נחל ציפורי‪ #‬חלקה הצפו‪#‬מערבי של העיר מתנקז אל אג נחל ציפורי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נחל קישו‪ #‬חלקה הדרו‪#‬מערבי של העיר מתנקז אל נחל כסלות‪ #‬ערו באג היקוות הקישו‪.‬‬ ‫אזור תעשיה ציפורית מתנקז לנחל כנא‪ #‬ערו נחל יפתחאל‪ #‬ציפורי‪.‬‬ ‫תמ"א ‪34‬ב'‪ 3‬אינה מסמנת פשטי הצפה בתחו העיר‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אי בעיר נצרת עילית בעיות ניקוז‪.‬‬ ‫ביוב‬ ‫העיר מחולקת עפ"י המבנה הטופוגרפי שלה לשלושה אזורי ביוב‪ ,‬כל אזור מנוקז למכו טיהור שפכי‬ ‫נפרד‪:‬‬ ‫א‪ .‬מכו טיהור תל עדשי )משות ע נצרת ומוא"ז עמק יזרעאל(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מכו טיהור הסוללי )יחד ע נצרת‪ ,‬ריינה‪ ,‬עילוט‪ ,‬משהד ומוא"ז עמק יזרעאל(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מכו טיהור שדה איל )משות ע כפר כנא‪ ,‬משהד‪ ,‬טורע‪ ,‬מוא"ז גליל תחתו ומחנות צה"ל(‪.‬‬ ‫כל השפכי מועברי לטיפול במכוני הטיהור‪ ,‬אי הזרמת שפכי לסביבה‪.‬‬ ‫מי‬ ‫בעיר נצרת עילית פועל תאגיד מי וביוב ‪ #‬מי נע בע"מ‪ #‬חברת המי והביוב נצרת עילית‪ .‬צריכת המי‬ ‫בעיר עומדת על כ‪ 2.9#‬מלמ"ק )לשנת ‪ .(2012‬פחת המי הינו ‪ .9.92%‬לעיר אי מקרות מי עצמיי‪ ,‬היא‬ ‫מקבלת את אספקת המי ממקורות ב‪ 8#‬חיבורי צרכ‪ .‬העיר מחולקת לשישה אזורי לח ‪ ,‬הנשלטי ע"י‬ ‫בריכות איגו‪ .‬נפח האיגו הכולל בעיר הוא ‪ 10,000‬מ"ק‪ ,‬המספיק לאספקת מי לכ‪ 36 #‬שעות‪ .‬בעיר‬ ‫שלוש תחנות שאיבה למי‪.‬‬ ‫סיכו ותובנות עיקריות‬ ‫עיקר הנתוני הפיסיי‬ ‫‪ .1‬לנצרת עילית שטח מוניציפאלי גדול מאד )כ‪ 33,000 #‬דונ(‪.‬‬ ‫‪ .2‬המבנה הפיסי של העיר הוא ליניארי‪ ,‬אוס של שכונות ללא מרכז עירוני חזק‪.‬‬ ‫‪ .3‬שטחי מגורי חדשי ‪,‬מאושרי לבניה‪ ,‬בהיק גדול‪) ,‬כ‪ 4000 #‬יח"ד (בחלק הצפוני – הר יונה‪ .‬אי‬ ‫כמעט שטחי לבניה חדשה במרכז ובדרו העיר‪.‬‬ ‫‪ .4‬שטחי תעשיה‪ ,‬תעסוקה ומסחר בהיק גדול מאד המשרת את כל גוש הרי נצרת‪ ,‬חלק במקומות‬ ‫מרכזיי בעיר‪.‬‬ ‫‪ .5‬שטחי ציבור ומוסדות ציבור בהיק גדול מאד ובעלי כושר קליטה מעבר לצרכי האוכלוסייה‬ ‫הנוכחית‪.‬‬ ‫‪ .6‬קשר חזק בי העיר לבי השטחי הפתוחי והיערות שמדרו וממזרח לה‪.‬‬ ‫‪ .7‬מערכת תחבורה פני עירונית מפותחת המקשרת את העיר והאזור ברמה טובה‪ .‬כולל חיבור‬ ‫למערכת הארצית‪ .‬הרק"ל‪ ,‬לכשתושל‪ ,‬תשדרג עוד יותר את מערכת התחבורה הציבורית ה‬ ‫בתחומי העיר וה תנגיש את העיר אל גלעי המטרופולי החיפאי‬ ‫‪ .8‬תנאי אקלימיי נוחי‪ ,‬המתבטאי‪ ,‬באיכות אוויר‪ ,‬טמפרטורות ונו – טובי מאד‪.‬‬ ‫בהיבטי החברתיי כלכליי‬ ‫ירידה בהיק אוכלוסיית העיר‪ ,‬בעשור האחרו‪.‬‬ ‫שינויי דמוגרפיי ועזיבה של אוכלוסיה צעירה וחזקה מהעיר‪.‬‬