‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬ ‫מס’ ‪223‬‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬ ‫‪www.yerakot.org.il‬‬ ‫קריאה לפצות את מגדלי‬ ‫הירקות על נזקיהם‬ ‫בעקבות שרב מתמשך‬ ‫ראיון עם מאיר יפרח‬ ‫לקראת השנה החדשה‬ ‫ישר ולעניין ‪ -‬עמוד ‪6‬‬ ‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪2‬‬ ‫קנט‪ :‬חל זינוק חד של‬ ‫כ‪ 85%-‬בהיקף נזקי הטבע‬ ‫בחקלאות ברבעון השני‬ ‫של ‪2010‬‬ ‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪4‬‬ ‫שנה טובה!‬ ‫תות‪-‬שדה עם במבוס‬ ‫צילם‪ :‬איתן סלע‬ ‫בעונת הגידול ‪2009/10‬‬ ‫שווקו לשוק המקומי‬ ‫כ‪ 1.250-‬מיליון טונות‬ ‫ירקות‬ ‫חדש ממועצת הצמחים ‪ -‬עמוד ‪8‬‬ ‫על הפרק‬ ‫עוד שנה עברה‬ ‫חלפה שנה‪ ,‬תשע”א בפתח‪ ,‬ושוב אנחנו מסכמים‪ ,‬עושים חשבון נפש‬ ‫עם עצמנו ועם אחרים ומקווים לטוב‪.‬‬ ‫המשבר הכלכלי בחקלאות נמשך גם בשנה החולפת‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫היצואנים‪ ,‬אך ההשלכות הן גם על השוק המקומי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בענף‬ ‫הירקות ממשיכים לשווק את התוצרת האיכותית שאנו יודעים לייצר‪,‬‬ ‫הן לשוק המקומי ולתעשייה והן ליצוא‪.‬‬ ‫נושא הקמת השוק הסיטוני החדש עבר תהליך זירוז בשנה זו‪ ,‬ונקווה‬ ‫שיתקדם בצעדים גדולים יותר גם בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫בין התחומים שממשיכים להעסיק אותנו משנה לשנה גם נושא‬ ‫העובדים הזרים‪ .‬למרות ההסכם ארוך הטווח‪ ,‬החקלאים עדיין‬ ‫מתקשים לקבל את כוח‪-‬האדם הנדרש להם‪ ,‬ולצערנו‪ ,‬גם ממשיכים‬ ‫לשלם מס מעסיקים לא צודק‪ ,‬המכביד עליהם מאוד‪.‬‬ ‫גם בשנה החולפת שבנו ועסקנו במצוקת המים‪ ,‬ההולכת ומחריפה‪,‬‬ ‫וגם בנושא חלוקת מים צודקת במושבים‪.‬‬ ‫הובלנו השנה מהלכים חשובים בבעיות קשות של גידול הירקות‪,‬‬ ‫באמצעות מיזמים בנושאי עלקת‪ ,‬צהבון הגזר‪ ,‬כיב בקטרי והדברה‬ ‫משולבת בפלפל‪ ,‬וכן פיילוט בהדברה משולבת בעגבניות‪,‬‬ ‫בתות‪-‬שדה ובחציל‪.‬‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫לקראת השנה הבאה אנו מקדמים פעילות חקיקה נגד התופעה‬ ‫של מכירת תוצרת ירקות טרייה מתחת למחיר הקנייה מהחקלאי‪,‬‬ ‫תופעה המביאה להונאת הציבור לגבי המחירים הריאליים של‬ ‫התוצרת‪ ,‬לתחרות לא הוגנת במסחר ולהרס שוק חופשי של ביקוש‬ ‫והיצע‪.‬‬ ‫בשנה הבאה גם ייעשה מאמץ לחדש את נושא קרן ההשתלמות‪,‬‬ ‫שתהווה חיסכון כלשהו למגדלים‪ ,‬במסגרת כל התשלומים המוטלים‬ ‫עליהם מטעם המדינה‪.‬‬ ‫הארגון ימשיך לעמוד לצדם של המגדלים בכל בעיה כללית‪ ,‬אזורית‬ ‫ואישית‪ ,‬למען עתידם ופרנסתם של מגדלי הירקות בישראל‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על האינטרסים של מגדלי הירקות במשרד החקלאות‬ ‫ובמועצת הצמחים‪.‬‬ ‫לכל המגדלים ומשפחותיהם‪ ,‬לכל העוסקים בענף הירקות‪ ,‬בכל‬ ‫התחומים ובכל קצות הארץ‪ ,‬ברכות לשנה טובה יותר מקודמתה‪ ,‬שנת‬ ‫ביטחון‪ ,‬רווחה כלכלית ושגשוג‪ ,‬והרבה בריאות ושמחה‪.‬‬ ‫מאיר יפרח‬ ‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬ ‫שולם ‪P.P. -‬‬ ‫מה בגיליון‬ ‫סלט ירקות‬ ‫נזקים למגדלי הירקות‬ ‫בעקבות שרב מתמשך‬ ‫הטמפרטורות בקיץ זה גרמו נזקים‬ ‫כבדים לחקלאות בישראל‪ .‬אחד הנזקים‬ ‫הקשים למגדלי הירקות הוא השרב‬ ‫המתמשך‪ .‬מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון‬ ‫מגדלי ירקות‪ ,‬מסביר כי לנזק של שרב‬ ‫מתמשך אין כיסוי ביטוחי‪ ,‬ונזקיו למגדלי‬ ‫הירקות כבדים ביותר‪ .‬על‪-‬פי הערכות‬ ‫מגיעים הנזקים לסדר‪-‬גודל של עשרות‬ ‫מיליוני ש”ח‪ .‬בחממות‪ ,‬מסביר יפרח‪,‬‬ ‫הטמפרטורות היו אף גבוהות יותר‬ ‫מהשטחים הפתוחים והגיעו ל‪60-50-‬‬ ‫מ”צ ול‪ 70%-‬לחות בחלק מהאזורים‪.‬‬ ‫מזכיר ארגון מגדלי ירקות מבקש את‬ ‫תמיכת משרדי החקלאות והאוצר‬ ‫וקורא לממשלה להכריז על אסון טבע‬ ‫בנושא זה של שרב מתמשך‪.‬‬ ‫“יש לפצות את המגדלים במסגרת‬ ‫כלשהי‪ ,‬אסון טבע או מסגרת אחרת‪,‬‬ ‫כדי להציל את מגדלי האבטיחים‪,‬‬ ‫המלפפונים‪ ,‬המלונים‪ ,‬העגבניות‬ ‫והתבלינים‪ ,‬בחממות ובשטח פתוח‪,‬‬ ‫מנזקים שיתקשו להתאושש מהם”‪ .‬יש‬ ‫להדגיש כי הנזקים הם לא רק לירקות‬ ‫עצמם אלא גם נזקים עתידיים‪ ,‬כמו‬ ‫חוסר חנטה בעגבניות‪.‬‬ ‫אמנם אין ביטוח לנזקים אלו‪ ,‬אולם בימים‬ ‫אלו‪ ,‬מוסר מאיר יפרח‪ ,‬סוכם עם קנט‪,‬‬ ‫שלפנים משורת הדין ידווחו החקלאים‬ ‫לקנט על נזקיהם‪ ,‬והחברה תתעד את‬ ‫הנזקים שנגרמו עקב השרב המתמשך‪.‬‬ ‫קנט מחדשת את ביטוח‬ ‫הירקות לשנת ‪2010/11‬‬ ‫בשנתיים האחרונות שילמה קנט‪,‬‬ ‫הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות‪,‬‬ ‫כ‪ 200-‬מיליון ש”ח כפיצוי למגדלי‬ ‫הירקות בגין נזקי טבע שונים‪ ,‬כך עולה‬ ‫מסיכום שנערך בחברה לרגל פתיחת‬ ‫ההרשמה לחידוש ביטוח הירקות‬ ‫לשנה הקרובה‪ .‬מהנתונים עולה‪ ,‬כי‬ ‫היקף הנזק בשנת ‪ 2008‬עמד על‬ ‫כ‪ 185-‬מיליון ש”ח ובשנת ‪ 2009‬על‬ ‫כ‪ 12-‬מיליון ש”ח‪ .‬עיקר הנזק נגרם‬ ‫כתוצאה מנזקי שרב‪ ,‬סופות‪ ,‬ברד וגשם‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן מהנתונים עולה‪ ,‬כי בשנתיים‬ ‫האחרונות שילמה קנט למגדלי הפלפל‬ ‫והפפריקה כ‪ 76-‬מיליון ש”ח‪ ,‬למגדלי‬ ‫תפוחי‪-‬אדמה סתיו כ‪ 69-‬מיליון ש”ח‬ ‫ולמגדלי העגבניות כ‪ 31.9-‬מיליון ש”ח‪.‬‬ ‫היקף הנזקים למגדלי המלפפון‪ ,‬הבצל‬ ‫‪2‬‬ ‫והחציל עמד על סכומים שנעו בין ‪7-4‬‬ ‫מיליוני ש”ח‪.‬‬ ‫במסגרת הביטוח לשנת ‪,2010/11‬‬ ‫יוכלו המגדלים להרחיב את הביטוח‬ ‫הבסיסי שרכש עבורם ענף הירקות‬ ‫במועצת הצמחים‪ ,‬ובכך לרכוש‬ ‫ביטוח המקיף סכומי פיצוי גבוהים‬ ‫יותר והשתתפות עצמית נמוכה‬ ‫יותר‪ .‬הרחבת הביטוח‪ ,‬אומרים‬ ‫בקנט‪ ,‬מומלצת לאור כיסוי מופחת‬ ‫של עלויות הייצור במסגרת הביטוח‬ ‫הבסיסי והשתתפות עצמית גדולה‬ ‫יותר הנדרשת מהמגדלים‪ .‬יש לציין‪,‬‬ ‫כי המועצה משתתפת בדמי הביטוח‬ ‫של המגדלים במסלול המורחב‪ ,‬ובכך‬ ‫מוזילה את דמי הביטוח‪.‬‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬נמסר מקנט‪ ,‬לענף‬ ‫הירקות שני מסלולי ביטוח עיקריים‪:‬‬ ‫הביטוח הבסיסי‪ ,‬שרוכשת מועצת‬ ‫הצמחים לכל מגדלי הירקות‪ ,‬והביטוח‬ ‫המורחב‪ ,‬הנרכש ישירות בקנט‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬חל השנה שינוי בביטוח שרכשה‬ ‫המועצה‪ .‬בניגוד לשנה שעברה‪ ,‬יכסה‬ ‫הביטוח שרכשה המועצה רובד בסיסי‬ ‫בלבד‪ ,‬הנותן כיסוי של כ‪ 45%-‬מעלויות‬ ‫הייצור‪ ,‬לעומת כ‪ 50%-‬מעלויות הייצור‬ ‫בשנה קודמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההשתתפות‬ ‫העצמית הבסיסית גדלה גם היא‬ ‫ותעמוד העונה על ‪ ,13%‬לעומת ‪10%‬‬ ‫בשנה שעברה‪.‬‬ ‫במסגרת המסלול המורחב‪ ,‬יוכלו‬ ‫המגדלים לבחור בין מספר רמות‬ ‫ביטוח הנבדלות זו מזו בסכום הביטוח‬ ‫לדונם וכן בדמי הביטוח שישלם כל‬ ‫מגדל‪ .‬הרמה הגבוהה בדמי הביטוח‬ ‫מכסה כ‪ 100%-‬מהוצאות הייצור‪ .‬עוד‬ ‫מציינים בקנט‪ ,‬כי ישנם גידולים בהם‬ ‫ניתן לרכוש כיסוי גבוה יותר‪ ,‬המכסה‬ ‫הוצאות ייצור גבוהות מהנורמה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ההשתתפות העצמית במסלול זה‬ ‫עומדת על ‪ 7%‬במרבית הגידולים‪.‬‬ ‫“המסלול המורחב מומלץ למגדל‬ ‫המעוניין להגן באופן מרבי על‬ ‫השקעותיו”‪ ,‬אומר דודי גינזבורג‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫קנט‪ ,‬ומוסיף כי “נזקי השרב‪ ,‬הברד‪,‬‬ ‫הגשם וכן הקרה הקשה הוכיחו‬ ‫לפני שנה ושנתיים את הנחיצות‬ ‫בכיסוי ביטוחי מקיף‪ .‬אנו שמחים‬ ‫שיכולנו לעמוד לצד מגדלי הירקות‬ ‫המבוטחים‪ ,‬לפצותם בסכום כולל של‬ ‫קרוב ל‪ 200-‬מיליון ש”ח ולמזער את‬ ‫הפגיעה ביכולתם העתידית”‪.‬‬ ‫סיוע למגדלי אבטיחים‬ ‫בעקבות נזקי הווירוס‬ ‫מאיר יפרח פנה במכתב לשר החקלאות‪,‬‬ ‫בעקבות נזקי הווירוס לאבטיחים באזורים‬ ‫השונים בעונת הגידול החולפת‪ ,‬בהיקף‬ ‫של כ‪ 4,500-‬דונם‪.‬‬ ‫במכתבו ציין יפרח‪ ,‬כי “כיום לא ניתן‬ ‫לבטח נזקים הקשורים במחלות‬ ‫וירוסים בגידולי דלועיים‪ ,‬ואנו פועלים‬ ‫בשיתוף קנט ומשרד החקלאות‪,‬‬ ‫לתת מענה ביטוחי לווירוסים בעתיד‪,‬‬ ‫במסגרת ביטוח ענף הירקות”‪“ .‬אולם”‪,‬‬ ‫מוסיף יפרח‪“ ,‬עד למתן מענה ביטוחי‪,‬‬ ‫אנו מבקשים את בדיקת המשרד‬ ‫לאפשרות לסייע למגדלי האבטיח‬ ‫ולהשתתף בחלק מעלות הנזקים‬ ‫הקשים שנגרמו להם השנה‪ ,‬במתכונת‬ ‫דומה לסיוע שהוגש למגדלים לפני‬ ‫מספר שנים במקרה דומה”‪.‬‬ ‫הארכת מועד להגשת‬ ‫בקשות לניוד לשנת ‪2010‬‬ ‫הרשות לתכנון במשרד החקלאות‬ ‫ורשות המים מודיעות‪ ,‬כי בהתאם‬ ‫לסעיף ‪ 7‬לאמות המידה להקצאת‬ ‫מים שפירים לחקלאות לשנת ‪,2010‬‬ ‫שפורסמו ביום ‪ 15‬במרץ ‪ ,2010‬ניתנה‬ ‫לצרכן אפשרות להעביר עד ‪30%‬‬ ‫מכמות המים השפירים שהוקצתה‬ ‫לו לצרכן אחר‪ ,‬בתנאים שפורטו שם‪.‬‬ ‫המועד האחרון להגשת בקשות לניוד‬ ‫היה ‪.30.6.2010‬‬ ‫אולם‪ ,‬לאור המחסור במים וכיוון‬ ‫שנמצא כי נותרו צרכנים שמעוניינים‬ ‫לנייד חלק מהקצאותיהם‪ ,‬הוארך‬ ‫המועד להגשת בקשות לניוד‪ ,‬בהתאם‬ ‫לסעיף ‪ 7‬לאמות המידה‪ ,‬עד ליום ‪7‬‬ ‫באוקטובר ‪.2010‬‬ ‫יש להדגיש‪ ,‬כי משהוגשה הבקשה‪,‬‬ ‫לא יוכלו המוותר או המבקש תוספת‬ ‫לשנות את בקשתם‪.‬‬ ‫ק‪.‬א‪.‬ל נמכרה לכנפי חגי‬ ‫תמורת ‪ 10‬מיליוני דולר‬ ‫חברת ק‪.‬א‪.‬ל‪ ,‬המשמשת להטסת‬ ‫מטעני יצוא חקלאים ומטענים כללים‪,‬‬ ‫נמכרה במהלך חודש אוגוסט לחברת‬ ‫כנפי חגי‪ ,‬שבבעלות עופר גלבוע וירום‬ ‫אורן‪ ,‬תמורת ‪ 10‬מיליוני דולר‪.‬‬ ‫ק‪.‬א‪.‬ל מחזיקה בשני מטוסי הובלה‪,‬‬ ‫ולאחרונה ביצעה עסקה לרכישת‬ ‫מוביל נוסף‪ .‬נמסר כי במהלך שבעת‬ ‫על הפרק ‪1..............................‬‬ ‫סלט ירקות ‪2..........................‬‬ ‫ישר ולעניין עם מאיר יפרח ‪6..‬‬ ‫חדש ממועצת הצמחים‪8.....‬‬ ‫יוזמות‪12............................‬‬ ‫בשדה ההדרכה‪13.................‬‬ ‫החודשים הראשונים של שנת ‪,2010‬‬ ‫שינעה ק‪.‬א‪.‬ל ‪ 33,528‬טונות מטען‪,‬‬ ‫המהווים עלייה של ‪ 7.6%‬לעומת‬ ‫התקופה המקבילה‪.‬‬ ‫מנכ”ל חדש למושבי הנגב‬ ‫יאיר מנע מונה השבוע לתפקיד מנכ”ל‬ ‫חברת מושבי הנגב‪ .‬מנע‪ ,‬שכיהן כרכז משק‬ ‫בקיבוץ רביבים וניר‪-‬עם‪ ,‬מחליף בתפקיד‬ ‫את אילן פרץ‪ ,‬שהודיע על התפטרותו לפני‬ ‫כחודשיים‪ .‬פרץ כיהן כמנכ”ל מושבי הנגב‬ ‫במשך ‪ 11‬שנים‪ ,‬שבמהלכן תרם רבות‬ ‫להתפתחות החברה ולזינוק ברווחיה‪,‬‬ ‫למרות המשברים שפקדו את ענף‬ ‫החקלאות בישראל‪.‬‬ ‫זינוק של כ‪ 85%-‬בהיקף‬ ‫נזקי הטבע בחקלאות‬ ‫ברבעון השני של השנה‬ ‫מקנט נמסר‪ ,‬כי חל זינוק חד של‬ ‫כ‪ 85%-‬בהיקף נזקי הטבע בחקלאות‬ ‫ברבעון השני של השנה‪ ,‬לעומת התקופה‬ ‫המקבילה אשתקד‪ .‬מהנתונים עולה‪,‬‬ ‫כי היקף נזקי הטבע שנגרמו לחקלאים‬ ‫ברבעון השני של השנה עמד על כ‪65-‬‬ ‫מיליון ש”ח לעומת כ‪ 35-‬מיליון ש”ח‬ ‫ברבעון המקביל אשתקד‪ .‬על‪-‬פי נתוני‬ ‫קנט‪ ,‬הענף העיקרי שנפגע ברבעון השני‬ ‫של שנת ‪ 2010‬היה ענף הפירות‪ ,‬שספג‬ ‫נזק של כ‪ 40-‬מיליון ש”ח‪ ,‬אך גל החום‬ ‫הכבד בחודש יוני לא פסח גם על גידולי‬ ‫האבטיחים‪ ,‬המלונים והתירס‪ .‬מנתוני‬ ‫קנט עולה‪ ,‬כי גל החום פגע קשות ביותר‬ ‫מ‪ 150-‬משקים חקלאיים בכל רחבי‬ ‫הארץ‪ .‬עיקר הנזק נובע ממכות חום‬ ‫לפירות ולירקות‪ ,‬צריבה וכוויות בקליפות‪,‬‬ ‫והיקפו עומד על למעלה מ‪ 7-‬מיליוני‬ ‫ש”ח‪ .‬מסיכום של כ‪ 160-‬הודעות נזק‪,‬‬ ‫שהתקבלו בעקבות גל החום בקנט‪ ,‬עולה‬ ‫כי הנזקים נגרמו בעיקר באזור הדרום (‪75‬‬ ‫הודעות נזק) ובצפון (‪ 49‬הודעות)‪.‬‬ ‫עוד נמסר מקנט‪ ,‬כי הרבעון השני‬ ‫של השנה מתאפיין במעבר בין נזקי‬ ‫החורף ובין נזקי החום המאפיינים את‬ ‫תקופת המעבר‪ ,‬כאשר השנה אופיינו‬ ‫חודשים אלה בנזקים של גלי חום‬ ‫וחורף יבש‪ ,‬יחסית‪ ,‬שפגעו בגידולים‪.‬‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬ ‫ד”ר חזי אנטיגנוס פורש לגימלאות‬ ‫ד”ר חזי אנטיגנוס‪ ,‬איש יקר‪ ,‬פורש לגמלאות מעבודתו‬ ‫במינהל המחקר החקלאי‪ ,‬כווירולוג ‪ -‬חוקר הווירוסים‬ ‫בענף הירקות‪.‬‬ ‫חזי‪ ,‬במומחיותו ובידיעותיו המיוחדות בתחום מחלות‬ ‫הווירוס‪ ,‬במסגרת תפקידו כחוקר מחלות וירוס‬ ‫בגידולי הירקות‪ ,‬הטביע חותמו בפעילות המקצועית‬ ‫של הענף‪ .‬פעילותו התמקדה בהתמודדות עם‬ ‫וירוסים הגורמים לנזקים קשים בגידולי הירקות‪ ,‬לפגיעה ביבול ובאיכות‬ ‫התוצרת‪.‬‬ ‫חזי הקפיד לזהות ולהכיר את הווירוסים ואת גורמי העברתם לצמחים‬ ‫הבריאים‪ ,‬אשר חלקם מועברים על‪-‬ידי חרקים וחלקם שורדים בזרעים או‬ ‫בקרקע וגורמים למחלות וירוס‪.‬‬ ‫פעילותו הקיפה מגוון רחב של גידולי ירקות באזורי הגידול השונים וכללה‬ ‫ביצוע של מחקרים רבים וניסויי שדה במקום שבו היו נחוצים ובזמן הנדרש‪.‬‬ ‫חזי נענה לכל קריאה שבאה מהשטח‪ ,‬דאג להגיע בזמן ולהתמודד עם הבעיות‬ ‫שהוצגו בפניו‪ .‬לא תמיד היו תשובות ופתרונות מוכנים‪ .‬דאג לדגום ולאבחן‬ ‫ברמה של המעבדה וברמה של החממה‪ ,‬לבדוק בספרות המקצועית‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן לבצע מחקרים לפתרונות שיבואו בהמשך‪ .‬כך נהג חזי בכל האירועים‬ ‫ובכל המקרים המיוחדים שנגלו בפניו ובפני מגדלי הירקות‪ ,‬בעגבניות‪ ,‬בפלפל‪,‬‬ ‫במלפפונים‪ ,‬בחצילים‪ ,‬בחסה‪ ,‬במלונים‪ ,‬באבטיחים‪ ,‬בקישואים ובשאר ירקות‪.‬‬ ‫בזכות כישרונותיו ויחסיו המצוינים עם הממונים ועם מערכת המו”פים‬ ‫האזוריים‪ ,‬הצליח לגייס תקציבי מחקר רבים מקרן המדען הראשי‪ ,‬מהנהלת‬ ‫הענף ומקרנות אחרים‪ ,‬לביצוע מחקרים ולפתרון הבעיות שניצבו בפניו‪.‬‬ ‫חזי נרתם אמנם לפעילות בזכות מומחיותו בתחום הווירולוגיה של צמחים‪,‬‬ ‫אך הגורם המרכזי שהביא אותו לשטח ולשדות החקלאים הוא אישיותו‬ ‫המיוחדת‪ ,‬אהבתו לאדם ולאדמה ורצונו לעזור בכל עת‪ .‬יחסיו האנושיים‬ ‫והאישיים המיוחדים קירבו אותו לאנשים באשר הם‪.‬‬ ‫לא יהיה קל למנות את הישגיו הרבים בתחום המחקרים‪ ,‬בהדברה‬ ‫ובהפחתת נזקי מחלות וירוס שפוגעות בגידולי הירקות‪ .‬נכון מאוד לומר‪ ,‬כי‬ ‫בזכות מאמציו והמחקרים שביצע‪ ,‬התבסס בערבה ובאזורים אחרים בארץ‬ ‫ענף ירקות ליצוא‪ ,‬ענף הפלפל‪ ,‬אשר מהווה מקור פרנסה לרבים בארץ‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידיו בשני העשורים האחרונים היה שותף מלא לפעילות‬ ‫של הנהלת ענף הירקות וחבר בוועדות המקצועיות של הגידולים השונים‪,‬‬ ‫ותרומתו לדיונים המקצועיים רבה ומועילה‪.‬‬ ‫יחסים בלתי אמצעיים נוצרו בינו ובין המדריכים‪ ,‬באמצעות קשרים ישירים‬ ‫ויומיומיים‪ ,‬וכך גם עם החקלאים‪ .‬יחסיו המיוחדים הניבו שיתוף‪-‬פעולה‬ ‫מקצועי בין כל הגורמים בתחומים שונים‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה שסייע בחיפוש אחר‬ ‫שיטות ואמצעים להדברת מחלות הווירוס‪ ,‬שהופיעו בהזדמנויות רבות‪.‬‬ ‫בזכות הפיתוח והמחקרים שביצע‪ ,‬זוכה חזי להערכה רבה בקרב חבריו‬ ‫החוקרים‪ ,‬בקרב המדריכים ובקרב החקלאים וזוכה להוקרה רבה ולאמון של‬ ‫מזכירות ארגון מגדלי ירקות והנהלת ענף הירקות במועצת הצמחים‪.‬‬ ‫בשמי‪ ,‬בשם עומר זידאן ובשם מדריכי הירקות‪ ,‬אנו מאחלים לחזי ידידנו‬ ‫בריאות והמשך עשייה פורייה‪ ,‬ונקווה כי הפרישה היא רק סמנטיקה של הזמן‪,‬‬ ‫ואנו בטוחים כי תמשיך לתרום לענף הירקות‪.‬‬ ‫שמשון עומר‬ ‫מנהל אגף ירקות וגד”ש בשה”מ‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף הגנת הצומח‪,‬‬ ‫אגף הירקות מחוז המרכז‬ ‫קורס למגדלי ירקות בהגנת הצומח‬ ‫וממשק גידול‬ ‫מחוז המרכז‪ ,‬סתיו ‪2010‬‬ ‫הנכם מוזמנים לקורס למגדלי ירקות‪ ,‬שיתקיים בחודשים אוקטובר‪-‬נובמבר‬ ‫‪ 2010‬בנתניה‪.‬‬ ‫הקורס מיועד לחקלאים ולעוסקים בתחום‪ ,‬המעוניינים להרחיב ולבסס את‬ ‫ידיעותיהם‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד בקורס‪ :‬מבוא למזיקים ולמחלות; הכרת מזיקים בירקות;‬ ‫הכרת מחלות בירקות; הדברה משולבת בירקות; רשתות‪ ,‬פלסטיקה‪ ,‬מיכון‬ ‫חוסך כוח אדם ויישום תכשירי הדברה; צמחים מורכבים; אפיון דשנים‪ ,‬דישון‬ ‫בתנאי שימוש במים מותפלים ובטנסיומטרים; שאריות תכשירי הדברה‬ ‫בתוצרת‪ ,‬השפעות אקולוגיות בשימוש בתכשירי הדברה‪.‬‬ ‫תוכנית מפורטת תחולק למשתתפים ביום פתיחת הקורס‪.‬‬ ‫למשתתפי הקורס תוענק תעודה בסיום הקורס‪.‬‬ ‫מיקום הקורס ומועדיו‪ :‬הקורס יתקיים במלון “בלו‪-‬ביי” בנתניה‪ ,‬ויכלול‬ ‫‪ 6‬מפגשים בימי שני‪ ,‬בתאריכים‪,1.11.2010 ,25.10.2010 ,18.10.2010 :‬‬ ‫‪ ,22.11.2010 ,15.11.2010 ,8.11.2010‬בין השעות ‪.15:30-08:30‬‬ ‫מחיר הקורס‪:‬‬ ‫מחיר הקורס למשתתף שאינו חקלאי הוא ‪ 900‬ש”ח‪ .‬אולם‪ ,‬הקורס‬ ‫מסובסד לחקלאים על‪-‬ידי מועצת הצמחים ‪ -‬אגף הירקות‪ ,‬ומחירו ‪500‬‬ ‫ש”ח‪.‬‬ ‫קבלת ההנחה מותנית באישור המועצה‪ ,‬שיינתן על‪-‬פי התנאים שלהלן‪ :‬קיים‬ ‫כרטיס מגדל; בשנתיים האחרונות קיים דיווח על שיווק ותשלום היטלים; אין‬ ‫חובות אחרים למועצה; ישנה אפשרות לבן משפחה מדרגה ראשונה ליהנות‬ ‫מההנחה‪.‬‬ ‫חקלאים‪ ,‬שיירשמו עד לתאריך ‪ ,20.9.10‬ייהנו מהנחה נוספת‪ ,‬והמחיר‬ ‫עבורם יהיה ‪ 400‬ש”ח‪.‬‬ ‫מספר המקומות מוגבל‪ .‬אנא‪ ,‬הקדימו הרשמתכם!‬ ‫קיום הקורס מותנה במספר המשתתפים‪.‬‬ ‫לבירורים ולמידע נוסף‪:‬‬ ‫רכזים מקצועיים‪ :‬יגאל מירון‪ ,‬טל’‪;050-6241555 :‬‬ ‫נטע מור‪ ,‬טל’‪050-6241558 :‬‬ ‫ריכוז ארגוני‪ :‬ורד אגם‪ ,‬טל’‪050-6241277 ,03-9485329 :‬‬ ‫אופן ההרשמה‪:‬‬ ‫את דמי ההשתתפות יש לשלם באחת מהדרכים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬העברה בנקאית לחשבון משרד החקלאות בבנק הדואר‪ :‬חשבון ‪- 66111‬‬ ‫נא לציין בספח ההפקדה את שם הקורס‪ ,‬שם מלא ומספר טלפון נייד;‬ ‫‪ .2‬באמצעות כרטיס אשראי דרך מוקד תשלומים‪;03-9485330 :‬‬ ‫‪ .3‬בכרטיס אשראי באמצעות אתר שה”מ באינטרנט‪www.shaham.moag.gov.il :‬‬ ‫במהלך ‪ 14‬יום ממועד פתיחת הקורס ייגבו דמי ביטול בסך ‪ 30%‬מהמחיר;‬ ‫מיום פתיחת הקורס ואילך ‪ -‬ייגבו דמי ביטול בסך ‪.100%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תמיכה ברישוי תכשירי הדברה בחקלאות‬ ‫מועצת הצמחים חתמה על הסכם עם משרד החקלאות בנושא רישוי תכשירי‬ ‫הדברה‪ .‬התמיכה תינתן לרישוי של תכשירי הדברה בגידולים בהיקף של‬ ‫פחות מאלף דונם‪ .‬ניתן להגיש בקשות להשתתפות של עד ‪ 60%‬מימון‪ ,‬מעלות‬ ‫רישוי תכשירי הדברה בגידול‪ .‬מגדלים‪/‬שולחנות מגדלים‪ ,‬ועדות מגדלים‬ ‫רשאים להגיש בקשה למועצת הצמחים‪ ,‬בצירוף שמות התכשירים שאותם‬ ‫הענף מעוניין להתחיל ברישוי‪.‬‬ ‫תוקף התמיכה עד סוף שנת ‪ .2011‬התמיכה בכפוף לאישור ועדה מקצועית‪.‬‬ ‫עתירה לבג”צ‪ :‬לחייב את השר כץ‬ ‫להשבת כספי ציבור‬ ‫כפי שמופיע באתר האינטרנט של התנועה לאיכות השלטון‪ ,‬תחת “הליכים‬ ‫משפטיים בטיפול”‪ ,‬התנועה לאיכות השלטון (בסיוע סטודנטים מהקליניקה‬ ‫לקידום איכות השלטון באוניברסיטה העברית) הגישה עתירה לבג”צ בתאריך‬ ‫‪ ,10.8.2010‬שמטרתה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לחייב אישית את‬ ‫שר התחבורה ישראל כץ‪ ,‬בזמן שכיהן כשר החקלאות‪ ,‬ואת מיכאל אילון‬ ‫ומרדכי הלפרין‪ ,‬להשיב את כספי הציבור שהוצאו שלא כדין למימון מינויים‬ ‫פוליטיים ו‪/‬או מינויים המנוגדים לחוק ו‪/‬או מינויים מוטים ופסולים במשרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬בשל הנזקים שגרמו במעשיהם לאינטרס הציבור ולקופה‬ ‫הציבורית‪.‬‬ ‫בידיעה מצוין כי במוקד העתירה מעשים פסולים (בעיקר מסוג מעורבות‬ ‫לא‪-‬תקינה במינויים) שנעשו על ידי עובדים בכירים במשרד החקלאות‪ ,‬לרבות‬ ‫שר החקלאות דאז ישראל כץ‪ ,‬בשנים ‪.2004-2003‬‬ ‫התנועה לאיכות השלטון עותרת כנגד היועץ המשפטי לממשלה כדי שיפעיל‬ ‫סמכותו לחייב אישית את השר ועוזריו על הנזקים שנגרמו לקופת הציבור‬ ‫במנויים האמורים‪.‬‬ ‫רשמו בפניכם‪:‬‬ ‫מו”פ צפון‬ ‫יום פתוח בחוות המטעים ‪ -‬עמק החולה‬ ‫‪18.10.2010‬‬ ‫תערוכת מו”פ * ועידת ‪ 150‬שנות חקלאות בארץ‬ ‫* ביקור באתרי המחקר‬ ‫‪4‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪-‬‬ ‫סמנכ”ל בכיר למימון והשקעות‬ ‫מיכון חוסך כוח אדם‬ ‫הרינו להביא לידיעתכם‪ ,‬כי לרשימות שכבר פורסמו עד כה‪ ,‬במסגרת מיכון‬ ‫וציוד חוסך כוח אדם לענפי הירקות‪ ,‬מועברת בזאת רשימת תוספת מיכון‬ ‫(רשימה מס’ ‪ ,)8‬שלגביה ניתן לקלוט בקשות לאישור תוכנית מהחקלאים‪:‬‬ ‫מס’ סעיף‬ ‫מכונה‬ ‫גידולים‬ ‫במחשב‬ ‫‪240‬‬ ‫קומביין לצנוניות‬ ‫צנוניות‬ ‫גידולי שורש‬ ‫‪229‬‬ ‫תפוחי‪-‬אדמה וגזר) מחתר להוצאת ירקות‬ ‫(למעט‬ ‫‪241‬‬ ‫מכונה לספירת זרעים (חד ערוצית)‬ ‫במשתלות ירקות‬ ‫‪242‬‬ ‫מערך לפריסה‪/‬גלילה ושינוע צינורות טפטוף‬ ‫ירקות שטח פתוח‬ ‫תרמי‪,‬‬ ‫(מסך‬ ‫בחממה‬ ‫אקלים‬ ‫בקרת‬ ‫מערכת‬ ‫‪243‬‬ ‫עגבניות‪ ,‬פלפל ‪ -‬בחממות מזרון לח)‬ ‫‪4703‬‬ ‫מלגזת שדה (להעמסה בשטח)‬ ‫‪4700‬‬ ‫מלגזה לביא”ר‬ ‫סיוע בהטבות מס לתוכניות השקעה ‪ -‬בענף הירקות‬ ‫הריני להביא לידיעתכם‪ ,‬כי על‪-‬פי החלטת הנהלת המשרד ומינהלת‬ ‫ההשקעות בחקלאות‪ ,‬בישיבתה מיום ‪ ,12.8.10‬יזכו לסיוע במסלול הטבות מס‬ ‫בלבד הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בתי אריזה וקירור‪ :‬הקמה‪ ,‬הרחבה ציוד‬ ‫‪ 1.1‬בתי אריזה וקירור המיועדים לשרת גידולים חקלאיים בהתאם למפתח בין‬ ‫השטח המעובד לבין נפח בית האריזה הנדרש‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬מגיש הבקשה הוא יצרן חקלאי‪ ,‬שלפחות ‪ 50%‬מהתוצרת המטופלת‬ ‫מקורה ממשקו החקלאי‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ .2‬מבני בתי צמיחה באזור א’‬ ‫עד ‪ 25‬דונם‪.‬‬ ‫השקעה מינימלית להגשת בקשה לאישור תוכנית בכל הנושאים‪:‬‬ ‫מ‪ 250,000-‬ש”ח ומעלה‪.‬‬ ‫שמחה יודוביץ‪,‬‬ ‫מנהלת מינהלת ההשקעות בחקלאות‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬ ‫ישר ולעניין‬ ‫עם‪ ...‬מאיר יפרח‪,‬‬ ‫לקראת השנה החדשה‬ ‫‪ .1‬שנים אנחנו עוקבים כיצד כל יום‪,‬‬ ‫לאורך כל היום‪ ,‬גם בחופשות‪ ,‬אתה‬ ‫משוחח ונפגש עם מגדלים‪ ,‬משווקים‪,‬‬ ‫סיטונאים‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬ולכולם‪ ,‬קטנים‬ ‫כגדולים‪ ,‬אתה קשוב‪ ,‬נלהב למצוא‬ ‫פתרונות‪ ,‬ברמה כמעט מיידית‪ .‬גלה לנו‬ ‫מה הסוד שלך נגד שחיקה‪.‬‬ ‫בכל רמ”ח איברי אני איש קשור ודאגן‪,‬‬ ‫שלא יכול להשאיר ללא מענה‪ ,‬בעיקר‬ ‫חקלאים‪ ,‬אף שלפעמים אין לי פתרונות‪.‬‬ ‫אני אוהב לפתור את הבעיה ולא לחלק‬ ‫אותה להרבה בעיות קטנות‪ ,‬ולכן‬ ‫התשובות צריכות להיות מהירות‪ ,‬הגיוניות‬ ‫ולא מזלזלות בכל בקשה ובכל נושא‪,‬‬ ‫בין אם אלו בעיות מקצועיות‪ ,‬שיווקיות‪,‬‬ ‫מתחום ההלוואות או מתחום המידע‪.‬‬ ‫אני מרגיש מסוגל להציע פתרונות‪,‬‬ ‫מהכרותי העמוקה עם הענף ועם כ‪90%-‬‬ ‫מהחקלאים ברמה אישית‪ .‬האפשרות‬ ‫לתת מענה לבעיות נותנת לי סיפוק‪ ,‬וכל‬ ‫פתרון מביא לי אנרגיות חדשות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנה עוברת עוד שנה‪ ,‬וכאשר‬ ‫עושים סיכומים‪ ,‬רואים שיש נושאים‬ ‫שצוברים תאוצה‪ ,‬כמו הדברה‬ ‫משולבת או כמו טיפול נקודתי‬ ‫בפגעים ובמחלות‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שמשקיעים בהם בלי סוף משנה‬ ‫לשנה‪ ,‬וההתקדמות בהם היא בצעדי‬ ‫צב‪ ,‬כמו השוק הסיטוני‪ ,‬כמו המאבק‬ ‫המתמיד בקבלת עובדים זרים‪ .‬מה‬ ‫יגרום גם להם לצבור תאוצה?‬ ‫אני חושב שאם קובעי המדיניות היו‬ ‫מודים בטעויותיהם‪ ,‬הנושא של עובדים‬ ‫זרים היה מקבל תפנית‪ .‬לצערי‪,‬‬ ‫בינתיים החקלאים משלמים את‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫המחיר‪ ,‬גם בכמות וגם באגרות‪.‬‬ ‫לגבי השוק הסיטוני‪ ,‬הנושא כבד‬ ‫ומסובך‪ ,‬אבל חייב לבוא על פתרונו‬ ‫בשנה הקרובה‪ .‬זה נמשך הרבה זמן‪,‬‬ ‫רבים עסקו בו‪ ,‬אך שווה להמשיך‬ ‫ולהתאמץ עבורו‪ ,‬כי חשיבותו רבה‬ ‫ותלוי בו כל השוק המקומי‪ .‬הגיע‬ ‫הזמן שיהיה מסחר נאות ברוח שנות‬ ‫‪ ,2000‬התקדמנו במגוון נושאים‬ ‫אחרים‪ ,‬מחקר‪ ,‬זנים‪ ,‬איכות‪ ,‬ועדיין‬ ‫מפגרים בנושא השוק‪ .‬נקווה שבשנה‬ ‫הקרובה תתקבל החלטה לשותפות‬ ‫בין הממשלה ובין מועצת הצמחים‪,‬‬ ‫לטובת ציבור הצרכנים והחקלאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החקלאות הישראלית בעולם היא‬ ‫שם‪-‬דבר‪ ,‬ה‪ OECD-‬קיבל את ישראל‬ ‫לשורותיו בעיקר בזכות החקלאות‪,‬‬ ‫ובארץ (כמעט) לא רואים אותנו‬ ‫ממטר‪ ,‬רק בוכים שאנחנו מעלים‬ ‫את המדד ומייקרים את המים‪ .‬מה‬ ‫דעתך על זה‪.‬‬ ‫בענף הירקות בכיינות היא לא בסדר‬ ‫היום‪ .‬יש נושאים בהם אוהבים אותנו ויש‬ ‫נושאים שלא‪ .‬אוהבים אותנו שהחקלאות‬ ‫משתמשת במים מושבים‪ ,‬במקום במי‬ ‫ביוב שיזרמו לים‪ ,‬אוהבים אותנו כשקונים‬ ‫תוצרת חקלאית איכותית בזול לאורך כל‬ ‫שנה‪ ,‬אבל לא אוהבים אותנו כשהמדד‬ ‫עולה‪ .‬הם לא זוכרים שהחקלאים‬ ‫שומרים על קרקעות המדינה‪ ,‬לא‬ ‫מעריכים את פיתוח השממה‪ ,‬לא‬ ‫אוהבים‪ ,‬ואף מקנאים‪ ,‬שבמרכז הארץ‬ ‫עושים חלופות לחקלאות‪ .‬בסך‪-‬הכל‬ ‫החקלאים תורמים למדינה בשמירת‬ ‫הקרקעות‪ ,‬באיכות החיים‪ ,‬בריאות‬ ‫ירוקות‪ ,‬במתן פרנסה לכל העוסקים‬ ‫סביב החקלאות‪ ,‬לפיזור האוכלוסייה‪,‬‬ ‫לשחרור התלות ביבוא‪ .‬אוהבים או לא‪,‬‬ ‫התפקידים שאנחנו ממלאים הם חיוניים‬ ‫למדינה שחפצה חיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מה לדעתך סוד החוסן של מגדלי‬ ‫הירקות וההליכה שלהם יחד גם‬ ‫בזמנים קשים‪.‬‬ ‫מגדלי הירקות מצטיינים בתעוזה‬ ‫ובהתמדה‪ .‬מגדלים בכל ימות השנה‪,‬‬ ‫בחום ובקור‪ ,‬מתמודדם עם הרבה‬ ‫מאוד נושאים‪ .‬החקלאי כיום צריך‬ ‫להיות ברמה מקצועית גבוהה‪ ,‬כי‬ ‫היקף המשקים גדל‪ ,‬וזה מצריך ניהול‬ ‫יותר מקצועי‪ .‬המגדלים עוברים שנים‬ ‫קשות‪ ,‬במאבק מתמיד שלא ייפלטו‬ ‫מהחקלאות‪ ,‬ואף כי בשנים האחרונות יש‬ ‫מגמה של שינוי בתמיכה‪ ,‬צריך לשמור‬ ‫עליהם‪ ,‬כי הם נכס שבכל העולם מבינים‬ ‫את חשיבותו‪ ,‬מטפחים ומתגאים‪.‬‬ ‫בענף המגלגל ‪ 5.5‬מיליארדי ש”ח‪ ,‬הבינו‬ ‫מגדלי הירקות שאין סיכוי להתמודד‬ ‫מול הממסד אלא ביחד‪ ,‬וכל זאת‬ ‫למרות שהענף מורכב משלושה ענפים‬ ‫עם בעיות מורכבות‪ ,‬שוק מקומי‪ ,‬יצוא‬ ‫ותעשייה‪ .‬המגדלים מתייצבים יחד‬ ‫מאחורי הארגון‪ ,‬שאין כמותו לפתור‬ ‫את בעיותיהם‪ ,‬וכל זאת תוך ראייה‬ ‫משותפת לטווח ארוך של המגזר‬ ‫המושבי‪ ,‬המגזר הקיבוצי והמגזר ערבי‪.‬‬ ‫‪ .5‬מה המיוחד בענף הירקות?‬ ‫הענף מרתק‪ ,‬מקיף הרבה תחומים של‬ ‫מידע‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬חברות‬ ‫זרעים ומשתלות‪ ,‬שיווק בכל היבטיו וקידום‬ ‫מכירות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬בעיות אקלים‪ .‬זהו ענף‬ ‫דינמי‪ ,‬שמגדל תוצרת בטווח זמן קצר‪,‬‬ ‫לא משעמם אפילו לרגע אחד‪ ,‬תמיד‬ ‫בכותרות‪ .‬החקלאים חכמים‪ ,‬מצוינים‪,‬‬ ‫טובים בכל המגזרים‪ .‬אוהב אותם‪.‬‬ ‫‪ .6‬איך לדעתך צריך לקדם את הדור‬ ‫הצעיר‪ ,‬שברור כי הוא הדבר החשוב‬ ‫ביותר לעתיד החקלאות בישראל‪.‬‬ ‫המדינה מעולם לא הצליחה לקדם את‬ ‫הדור הצעיר בהתיישבות‪ ,‬כי בניית משק‬ ‫עולה הון תועפות‪ .‬אין סיכוי למתיישב‬ ‫חדש ללא התבססות על משק ההורים‪.‬‬ ‫עלות הכניסה כמעט בלתי אפשרית‪,‬‬ ‫וליחידות קטנות כמעט שאין קיום‪.‬‬ ‫צריך הון בסיסי כדי לרכוש משק‪ .‬מה‬ ‫שרואים כיום הוא שרוב המשקים‪ ,‬בהם‬ ‫הכניסו את הדור הצעיר‪ ,‬אלה משקים‬ ‫שההורים תמכו וביססו אותם עד‬ ‫שהדור הצעיר יוצא לדרך עצמאית‪ .‬לא‬ ‫מאמין שהמדינה יכולה לתת פתרונות‪,‬‬ ‫כי העידן של משקים קטנים כנראה לא‬ ‫יחזור‪ ,‬וברוב היישובים יש מעט חקלאים‪,‬‬ ‫כאשר הגדולים עולים והקטנים יורדים‪,‬‬ ‫למרות שלהיות גדול זה לא ביטוח למצב‬ ‫של פשיטת רגל חלילה‪ ,‬ולא חסרות‬ ‫דוגמאות‪.‬‬ ‫‪ .7‬מה הדבר שהכי שימח אותך‬ ‫השנה ומה הכי הרגיז אותך‪.‬‬ ‫מה ששימח אותי זה התארגנות הענף‬ ‫במועצת הצמחים ומציאת פתרונות‬ ‫לחלק מהבעיות המקצועיות של‬ ‫הענף‪ :‬עלקת‪ ,‬צהבון הגזר וכיב בקטרי‪.‬‬ ‫מה שהרגיז אותי‪ ,‬וממשיך להרגיז אותי‪,‬‬ ‫הן אטימות וביורוקרטיה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫מרתיח אותי המשך מצוקת המחסור‬ ‫בעובדים זרים במשקים והאטימות‬ ‫לטיפול בבעיה‪.‬‬ ‫‪ .8‬לסיכום‪ ,‬מה היית אומר למגדל‬ ‫ירקות שמתבכיין כמה קשה לו?‬ ‫להתבכיין פה ושם זה בסדר‪ ,‬אבל‬ ‫חייבים להתקדם‪ .‬אנחנו לפני שנה‬ ‫חדשה‪ ,‬וכמו שהסבא של החקלאי‬ ‫אמר‪ ,‬תמיד ישנה השנה הבאה‪.‬‬ ‫שיהיה חג שמח ושנת מחירים טובים‬ ‫לכל החקלאות ולכל העוסקים בענף‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חדש ממועצת הצמחים‬ ‫סיכום שנת תש”ע‬ ‫סיכום שיווק ירקות‬ ‫לשוק מקומי‬ ‫עונת ‪ 2009/10‬החלה בתקווה‬ ‫לשיפור‪ ,‬הן ברווחיות והן בגידול‬ ‫בכמויות המשווקות‪ ,‬לאחר שבעונה‬ ‫הקודמת קוצצו מכסות המים‬ ‫והקצאות העובדים לחקלאות‪,‬‬ ‫והיא לוותה בחשש מפגיעה ביצוא‬ ‫בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬מגדלי הירקות גידלו כמות‬ ‫דומה של ירקות לשוק המקומי ואף‬ ‫הגדילו את היקפי היצוא במרבית‬ ‫הגידולים המיועדים ליצוא‪.‬‬ ‫ברוב גידולי הירקות חלה התייצבות‬ ‫באספקה ובמחירים‪ ,‬ואנו צופים‬ ‫שהיקפי השיווק בחורף ‪20010/11‬‬ ‫יישארו בהיקפים זהים לעונה‬ ‫שחלפה‪.‬‬ ‫בעונת הגידול ‪ 2009/10‬שווקו לשוק‬ ‫המקומי כ‪ 1.250-‬מיליון טונות ירקות‪,‬‬ ‫כמות הזהה לעונה אשתקד‪ .‬במרבית מיני‬ ‫הירקות נרשמה יציבות במחירים לעומת‬ ‫עונת ‪ ,2008/9‬ובממוצע עלה מדד מחירי‬ ‫הירקות הסיטוני בשנה החולפת בשיעור של‬ ‫‪ 2%‬לעומת התקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫מדד המחירים של ירקות לצרכן ומדד‬ ‫מחירי הירקות הסיטוני בשנים‬ ‫‪ 2010-2006‬ממשיך להציג קשר ישיר‬ ‫בין מחירי הירקות לצרכן ולמגדל‪.‬‬ ‫מדד מחירי הירקות לצרכן הממוצע‬ ‫לתקופה ‪ 7/2010-8/2009‬עלה ב‪3%-‬‬ ‫לעומת התקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫בירקות אבטיח‪ ,‬בצל ובצל ירוק חלה‬ ‫עליית מחירים של עד ‪ 4%‬בממוצע‬ ‫שיווק ירקות עיקריים לשוק מקומי בשנים ‪( 2010 ,2009‬ינואר ‪ -‬יוני) באלפי טונות‬ ‫התפלגות יצוא ירקות לפי ירק בעונת ‪ 2008/9‬לעומת ‪ - 2007/8‬באלפי טונות‬ ‫בהשוואה לעונת ‪ ,2008/9‬ובמחירי‬ ‫כרוב‪ ,‬כרובית וקולרבי חלה ירידת‬ ‫מחירים בין ‪ 3%‬ל‪ 4%-‬בהשוואה לעונת‬ ‫‪.2008/9‬‬ ‫במדדי המחירים הקשורים לענף‬ ‫הירקות חלה התייצבות מחירים עם‬ ‫נטייה לעליות מחירים מתונות במהלך‬ ‫השנה החולפת‪.‬‬ ‫מדד המחירים לצרכן הממוצע‪,‬‬ ‫בתקופה ‪ ,7/2010-8/2009‬עלה‬ ‫ב‪ 1.82%-‬בלבד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מדד‬ ‫מחירי הירקות לצרכן עלה בממוצע‬ ‫ב‪ 12-‬החודשים האחרונים (‪7/2010-‬‬ ‫‪ )8/2009‬ב‪ 3%-‬לעומת התקופה‬ ‫המקבילה ‪ .2008-9‬עלייה זו‪ ,‬בשיעור‬ ‫גבוה ממדד המחירים לצרכן‪,‬‬ ‫משקפת את השיפור במחירי הירקות‬ ‫לאחר מספר שנים‪ ,‬בהן נשחקה‬ ‫רווחיות הגידול בעקבות התייקרות‬ ‫משמעותית של התשומות‪.‬‬ ‫מדד מחירי התשומות הצמחיות‬ ‫הממוצע‪ ,‬בתקופה ‪,7/2010-8/2009‬‬ ‫עלה ב‪ 2.01%-‬לעומת התקופה‬ ‫המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫סיכום עונת יצוא הירקות‬ ‫‪2009/10‬‬ ‫בעונת היצוא ‪ 2009/10‬שווקו כ‪560-‬‬ ‫יצוא ירקות ותפוחי‪-‬אדמה מישראל בשנים ‪( 2009-2002‬עונה חקלאית‬ ‫באלפי טונות)‬ ‫השוואת מדד מחירים חודשי לצרכן ומדד מחירים סיטוני של ירקות בשנים‬ ‫‪ - 2010-2005‬באחוזים‬ ‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מדד מחירים סיטוני ‪ -‬מועצת הצמחים ענף ירקות‬ ‫יצוא ירקות לפי אזורים מישראל בשנים ‪( 2010-2007‬עונה חקלאית באלפי טונות)‬ ‫מדדי מחירים בשנים ‪( 2010-2005‬באחוזים)‬ ‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫‪6‬‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬ ‫שיווק ירקות לתעשייה בשנים ‪ - 2010-2009‬באלפי טונות‬ ‫אלף טונות ירקות‪ ,‬קיטון של ‪8%‬‬ ‫לעומת עונת יצוא ‪.2008/9‬‬ ‫הקיטון המשמעותי היה ביצוא‬ ‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬בשיעור של ‪ 30%‬לעומת‬ ‫עונה קודמת‪ ,‬כאשר הסיבות העיקריות‬ ‫הן ירידת שערי המטבע‪ ,‬בייחוד‬ ‫באנגליה‪ ,‬והקטנת הביקושים באירופה‬ ‫ליבוא תפוחי‪-‬אדמה טריים מישראל‪.‬‬ ‫שינויים נוספים‪ :‬במלונים חל קיטון‬ ‫של ‪ ;30%‬ביצוא הצנונית חל גידול‬ ‫של כ‪ 25%-‬בעקבות הגדלת‬ ‫הביקושים לצנונית ברוסיה; יצוא‬ ‫הפלפל גדל ב‪ 5%-‬לעומת העונה‬ ‫הקודמת‪ ,‬כאשר הגידול העיקרי‬ ‫היה בסוף העונה‪ ,‬עקב חוסר יכולת‬ ‫של הספרדים לספק פלפל בשל‬ ‫פגעי מזג‪-‬אוויר בדרום ספרד; ביצוא‬ ‫העגבנייה חל גידול של ‪ ,30%‬וביצוא‬ ‫הגזר גידול של ‪.4%‬‬ ‫מספר היצואנים‪ ,‬אשר ייצאו תוצרת‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬היה ‪ ,85‬לעומת ‪80‬‬ ‫יצואנים בעונת ‪.2008/9‬‬ ‫ביצוא לבריטניה חל קיטון של ‪40%‬‬ ‫בכמות המיוצאת‪ ,‬בעקבות החלשות‬ ‫הפאונד‪ ,‬וביצוא למערב אירופה‬ ‫חל קיטון של כ‪ 21%-‬לעומת עונת‬ ‫‪ .2008/9‬לעומת זאת‪ ,‬ביצוא למזרח‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫אירופה חל גידול של ‪ ,40%‬בעיקר‬ ‫ביצוא גזר‪ ,‬צנונית ועגבניות‪.‬‬ ‫גידולי תעשייה‬ ‫מיני הירקות העיקריים בתעשייה הינם‬ ‫עגבניות‪ ,‬תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬תירס‪ ,‬שעועית‪,‬‬ ‫אפונה‪ ,‬גזר ומלפפון‪.‬‬ ‫בגידול התירס קטנה כמות הקליטה‬ ‫בשיעור של ‪ 7%‬לעומת עונה קודמת‪.‬‬ ‫הקיטון השנה‪ ,‬בדומה לשנים האחרונות‪,‬‬ ‫הינו כתוצאה מצמצום היקפי היצוא של‬ ‫תירס‪ .‬ככל הנראה השנה לא ניתן יהיה‬ ‫לייצא תירס כלל‪ ,‬הן בגלל התחרות‬ ‫הקשה עם יצרנים ממזרח אירופה‬ ‫ומהמזרח הרחוק והן בגלל ירידת שערי‬ ‫המטבע של היורו והפאונד‪.‬‬ ‫בגידול עגבניות תעשייה חל גידול‬ ‫לעומת שנה קודמת‪ ,‬בעקבות הגדלת‬ ‫הביקושים למוצרי העגבניות בעולם‪.‬‬ ‫גידול זה עדיין מאוים על‪-‬ידי העלקת‪,‬‬ ‫אשר מצמצמת את אפשרויות הגידול‬ ‫בשטחים רבים בארץ אשר נגועים בה‪.‬‬ ‫בגידול הברוקולי חל קיטון משמעותי‬ ‫בגלל נושא הכשרות‪ ,‬ועד שלא יימצא‬ ‫פתרון לנושא המזיקים‪ ,‬לא יוכלו‬ ‫המגדלים לייצר את הכמויות הנדרשות‬ ‫על‪-‬ידי המפעלים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יוזמות‬ ‫קרן השתלמות ‪-‬‬ ‫חיסכון מועדף‬ ‫מדוע חשוב לפתוח חשבון‬ ‫קרן השתלמות?‬ ‫דורון קופליס*‬ ‫עד שנת ‪ 2008‬חסכו בעלי המקצוע‬ ‫העצמאים וחברי המושבים לפנסיה‬ ‫בקופות גמל ובקרנות השתלמות‪.‬‬ ‫החסכונות הוכרו כהוצאה מוכרת במס‬ ‫הכנסה והיו ניתנים למשיכה בסוף‬ ‫תקופת החיסכון‪ :‬בקופת הגמל לאחר‬ ‫‪ 15‬שנות ותק ובקרן ההשתלמות‬ ‫לאחר ‪ 6‬שנות ותק לכל היותר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬שונה החוק‪ ,‬והחיסכון‬ ‫החדש בקופות הגמל‪ ,‬שהיה ניתן‬ ‫למשיכה לאחר ‪ 15‬שנה לכל מטרה‪,‬‬ ‫נחסם למשיכה והפך לחיסכון פנסיוני‬ ‫לגיל פרישה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬ששינוי החוק‬ ‫לא חל על הפקדות ישנות שבוצעו עד‬ ‫שנת ‪ .2008‬לגבי הפקדות אלו חל החוק‬ ‫הישן‪ ,‬המאפשר משיכה הונית של כל‬ ‫הכספים בתום תקופת החיסכון‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬עמית המפקיד בקופת הגמל‬ ‫כספים חדשים (מינואר ‪ ,)2008‬לא‬ ‫יוכל למשוך אותם לאחר ‪ 15‬שנה‪ ,‬אלא‬ ‫‪8‬‬ ‫טבלת השוואת אפיקי חסכון לעמיתים עצמאים‬ ‫קרן השתלמות‬ ‫אין מגבלת הפקדה‬ ‫הפקדות‬ ‫וניתן להפקיד כל סכום‬ ‫בכל זמן‬ ‫משיכה הונית‬ ‫משיכות‬ ‫מלאה או חלקית‬ ‫הפקדות מוכרות למס‬ ‫הטבות‬ ‫הכנסה (בכפוף לתקרות)‬ ‫מס‬ ‫מס רווחי הון פטור ממס רווחי הון עד‬ ‫‪ 17,010‬ש”ח לשנה‬ ‫חסום עד גיל פרישה‬ ‫תקופת חיסכון ‪ 6‬שנים ‪ -‬לעמית צעיר‬ ‫‪ 3‬שנים ‪ -‬לעמית בגיל פרישה‬ ‫‪ 1.50%-0.65%‬לשנה‬ ‫‪ 1.50%-0.65%‬לשנה‬ ‫דמי ניהול‬ ‫קופת גמל‬ ‫אין מגבלת הפקדה‬ ‫וניתן להפקיד כל סכום‬ ‫בכל זמן‬ ‫משיכה הונית מלאה או‬ ‫אין משיכה הונית אלא‬ ‫קצבה חודשית מגיל פרישה חלקית‬ ‫הפקדות מוכרות למס הכנסה הפקדות לא מוכרות‬ ‫במס הכנסה‬ ‫חייב במס רווחי הון‬ ‫פטור ממס רווחי הון‬ ‫רק לקבל עבורם פנסיה‪ ,‬וזאת ללא‬ ‫התחשבות בגיל העמית!‬ ‫לדוגמא‪ :‬עמית בגיל ‪ ,80‬המפקיד כיום‬ ‫כסף בקופת גמל‪ ,‬לא יכול למשוך‬ ‫אותו כסכום אחד (משיכה הונית)‪ ,‬אלא‬ ‫לקבלו רק כתשלומי פנסיה חודשיים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬נותר אפיק חיסכון אחד‬ ‫במסלול ההוני לטווח קצר ובינוני‪ ,‬והוא‬ ‫החיסכון בקרנות השתלמות‪.‬‬ ‫מהטבלה לעיל ניתן לראות‪ ,‬כי‬ ‫לחיסכון בקרן השתלמות יתרונות‬ ‫משמעותיים לעומת יתר אפיקי‬ ‫החיסכון המושווים‪.‬‬ ‫היתרונות בחיסכון בקרן השתלמות‪:‬‬ ‫חיסכון הוני ‪ -‬בעוד שבשנת ‪ 2008‬חל‬ ‫תוכנית חיסכון‬ ‫מוגבל בהתאם לתנאי‬ ‫תוכנית החיסכון‬ ‫בהתאם לתנאי‬ ‫תוכנית החיסכון‬ ‫בהתאם לתנאי תוכנית‬ ‫החיסכון‬ ‫שינוי בייעוד ההפקדות בקופות גמל‪,‬‬ ‫הרי שההפקדות בקרנות ההשתלמות‬ ‫נותרו ללא שינוי‪.‬‬ ‫תקרת הפקדה ‪ -‬ניתן להפקיד כל‬ ‫סכום ללא הגבלה‪.‬‬ ‫חיסכון לכל מטרה ‪ -‬ניתן לפתוח‬ ‫מספר קופות‪ ,‬כאשר כל חשבון מיועד‬ ‫למטרה אחרת‪.‬‬ ‫תקופת החיסכון ‪ -‬חיסכון לטווח‬ ‫קצר‪/‬בינוני לתקופה של ‪ 3‬עד ‪ 6‬שנים‬ ‫לכל היותר‪.‬‬ ‫הטבות מס ‪ -‬אפיק חיסכון הוני יחיד‪,‬‬ ‫שעדיין נהנה מפטור ממס רווחי הון‬ ‫ומהטבות מס (בכפוף לתקרות)‪.‬‬ ‫ותק ‪ -‬במהלך כל חיי החשבון‬ ‫ניהול תיקים‬ ‫אין מגבלת הפקדה‬ ‫וניתן להפקיד כל‬ ‫סכום בכל זמן‬ ‫משיכה הונית‬ ‫מלאה או חלקית‬ ‫הפקדות לא מוכרות‬ ‫במס הכנסה‬ ‫חייב במס רווחי הון‬ ‫לא חסום‬ ‫בהתאם לחוזה עם‬ ‫מנהל התיק‬ ‫מצטרפות ההפקדות לוותק הראשוני‪,‬‬ ‫והן נזילות בתום הוותק הנדרש‪.‬‬ ‫ניהול השקעות ‪ -‬תיק המנוהל על‪-‬ידי‬ ‫מנהל השקעות מקצועי ללא עמלות‬ ‫קנייה‪ ,‬מכירה ושמירה‪ ,‬בדמי ניהול‬ ‫נמוכים‪.‬‬ ‫* הכותב הוא מנהל קופות הלמן‬ ‫אלדובי אופקים השתלמות‬ ‫והלמן אלדובי תגב קופת גמל‬ ‫סקירה זו הינה כללית ותמציתית‪ ,‬ואין לראות‬ ‫בה תחליף לייעוץ משפטי‪ .‬המידע הנ”ל נכון‬ ‫ליום ‪ ,14.7.2010‬והוא איננו ממצה או מתיימר‬ ‫למצות את כלל החקיקה ו‪/‬או הפסיקה‬ ‫הרלוונטית למידע המוצג‪ .‬הדין המוצג במסמך‬ ‫זה עשוי להשתנות מעת לעת‪ ,‬והכותב אינו‬ ‫אחראי לעדכן ו‪/‬או לפרסם שינוי כאמור‪.‬‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬ ‫בשדה ההדרכה‬ ‫גידולי תעשייה‬ ‫עגבניות לתעשייה‬ ‫החום הכבד‪ ,‬ששרר בארץ במהלך‬ ‫חודש אוגוסט‪ ,‬פגע קשות באיכות‬ ‫העגבניות לתעשייה‪ ,‬ובעיקר בצבע‪.‬‬ ‫אני מזכיר לכולנו‪ ,‬שהתיאוריה אומרת‬ ‫שהליקופן‪ ,‬האחראי בעגבניות על‬ ‫הצבע האדום‪ ,‬מפסיק להיווצר‬ ‫בטמפרטורה שמעל ‪ 32‬מ”צ‪ .‬החום‬ ‫הכבד והלחות שליוותה אותו גרמו‬ ‫להאצה בהבשלה ולריקבון של עגבניות‬ ‫בשטח‪ ,‬נזק למגדלים ולצבע לא‬ ‫מתאים‪ ,‬נזק רב למפעלים‪.‬‬ ‫אני מבקש להצדיע לכל העובדים‬ ‫בקטיף‪ ,‬שלמרות הטמפרטורות‬ ‫הגבוהות והלחות הבלתי נסבלת‬ ‫ממשיכים בעבודתם ללא ליאות‪ ,‬ביום‬ ‫ובלילה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬ ‫אני מעריך שהעונה תסתיים מוקדם‬ ‫מהמתוכנן‪ .‬השילוב של החום הכבד עם‬ ‫אילוח קשה בכנימת עש הטבק‪ ,‬שגרמה‬ ‫להדבקה רבה בווירוס צהבון האמיר של‬ ‫צמחי העגבניות במשתלים המאוחרים‪,‬‬ ‫מזרז את מוכנות החלקות לקטיף‪.‬‬ ‫ובמזיקים ולהדברת עשבים‪ .‬אין לגדל‬ ‫שום בקרקע שגידלו בה שום‪ ,‬בצל או‬ ‫כל גידול אחר ממשפחת השושניים‬ ‫בחמש השנים האחרונות‪ ,‬מחשש‬ ‫להימצאות מחלות ומזיקי קרקע‬ ‫למיניהם‪ ,‬כמו‪ :‬פוזריום = ‪,Fusarium sp.‬‬ ‫שורש ורוד = ‪ ,PINK ROOT‬נמטודת‬ ‫הגבעול = ‪ Ditylenchus dipsaci‬ואקריות‬ ‫שוכנות קרקע מסוג ריזוגליפוס‪.‬‬ ‫חשוב ביותר לברר את ההיסטוריה‬ ‫של החלקה מבחינת השימוש‬ ‫בקוטלי עשבים בעבר ואת השפעתם‬ ‫על השום‪.‬‬ ‫הכנת שטח‬ ‫יש לעבד את הקרקע לעומק של‬ ‫‪ 40-35‬ס”מ ולפורר את הרגבים‬ ‫בעזרת מחליק או השקיות טכניות‬ ‫(אך יש לדאוג לכך שהקרקע לא‬ ‫תהא רטובה מדי)‪ .‬באדמות כבדות‬ ‫ומישוריות‪ ,‬בעלות כושר חלחול נמוך‪,‬‬ ‫רצוי להכין גדודיות לגידול בצמדים‪,‬‬ ‫ואילו בשאר הקרקעות בונים ערוגות‬ ‫ברוחב של ‪ 183 ,163‬או ‪( 193‬ס”מ)‬ ‫ כל אחד בהתאם לכלי העיבוד‬‫במשקו‪ .‬בכל ערוגה יהיו ‪ 5-4‬שורות‪.‬‬ ‫תירס לתעשייה‬ ‫המאמצים להבראת הענף נמשכים‪,‬‬ ‫בשלב זה יותר בפגישות ובדיבורים עם‬ ‫מנהלי המפעלים‪ .‬בקרוב נעבור לשלב‬ ‫המעשים‪.‬‬ ‫אפונה לתעשייה‬ ‫ב‪ 5.9.10-‬יתקיים הכנס הארצי של‬ ‫מגדלי אפונה לתעשייה בבית התרבות‬ ‫בשדה אליהו‪ .‬כל העוסקים בענף‬ ‫מוזמנים‪.‬‬ ‫שאול גרף‬ ‫גידול שום‬ ‫בחירת שטח‬ ‫ניתן לגדל שום בכל סוגי הקרקעות‬ ‫בארץ‪ ,‬אולם הוא מיטיב לגדול ומניב‬ ‫יבולים טובים בקרקעות פוריות‬ ‫ומנוקזות היטב‪ ,‬שניתן להיכנס אליהן‬ ‫זמן קצר לאחר הגשמים או בהפסקות‬ ‫שביניהם‪ ,‬לצורך טיפולים במחלות‬ ‫אוגוסט ‪2010‬‬ ‫זיבול ודישון‬ ‫גידול השום מגיב היטב לפוריות‬ ‫הקרקע‪ ,‬ולכן רצוי לזרוע אותו באדמות‬ ‫שזובלו בזבל אורגני בעונה הקודמת‪.‬‬ ‫אם רוצים לזבל את החלקה לקראת‬ ‫הגידול‪ ,‬חשוב להשתמש בקומפוסט‬ ‫ממקור אמין‪ .‬הכמות המומלצת לדונם‬ ‫היא ‪ 5-4‬מ”ק‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתן להשתמש‬ ‫לזיבול החלקה בכופתיות (זבל בקר‬ ‫המעורב בזבל עופות)‪ ,‬בכמות של‬ ‫‪ 500-400‬ק”ג לדונם‪ ,‬בהתאם לפוריות‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫תוספת של דשני יסוד כימיים תינתן‬ ‫בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‪ .‬זרחן‬ ‫ יש להשלים עד לרמה של ‪ 25‬חלקי‬‫מיליון‪ .‬אשלגן ‪ -‬יש להשלים עד לרמה‬ ‫של ‪ 15‬חלקי מיליון (כאשר הבדיקה‬ ‫במיצוי של קלציום כלוריד)‪ .‬חנקן יינתן‬ ‫כדשן ראש במהלך הגידול‪ ,‬בכמות‬ ‫מצטברת של ‪ 30‬ק”ג צרוף לדונם‪.‬‬ ‫כמות החנקן (‪ )N‬הרצויה להתחלת‬ ‫הגידול היא ‪ 10‬יחידות חנקן צרוף לדונם‪.‬‬ ‫מתחילת ינואר מוסיפים בהדרגה מנות‬ ‫קטנות בנות ‪ 200-150‬גרם חנקן צרוף‬ ‫ליום לדונם‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬עם התפתחות‬ ‫הצמחים‪ ,‬מעלים את המנה היומית עד‬ ‫‪ 400‬גרם חנקן צרוף לדונם ליום‪ .‬עד‬ ‫תחילת חודש מרץ תושלם המנה ל‪30-‬‬ ‫יחידות חנקן צרוף לדונם‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי דישונים מאוחרים‬ ‫מעבר לתחילת מרץ עלולים לגרום‬ ‫להתבקעות ראשי השום‪.‬‬ ‫לבדיקה בשירותים להגנת הצומח‬ ‫שבמשרד החקלאות או לכל מעבדה‬ ‫אחרת‪ ,‬המוסמכת לתת תשובה‬ ‫בנדון‪ .‬הבדיקות הנדרשות הן נוכחות‬ ‫נמטודות‪ ,‬אקריות שורש ופוזריום‪ .‬כדאי‬ ‫לרכוש את השום רק לאחר קבלת‬ ‫אישור לבריאות החומר‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫רצוי להיוועץ במדריכי הגידול באזורים‬ ‫ולבקש את המלצתם לגבי חומר‬ ‫הריבוי‪.‬‬ ‫שתילה‬ ‫חומר ריבוי‬ ‫כיום‪ ,‬חומר הריבוי העיקרי הוא‬ ‫הזן “שני” (ברזילאי)‪ ,‬זן ותיק ומוכר‪.‬‬ ‫זן נוסף‪ ,‬אשר בשנים האחרונות‬ ‫מגדלים בהיקפים גדולים‪ ,‬הוא הזן‬ ‫“רן”‪ .‬הצמח מזן זה בעל עלווה רחבה‬ ‫ובהירה‪ .‬מספר העלים נע בין ‪ 9‬ל‪.11-‬‬ ‫העלים מחולקים לאורך כל הגבעול‪.‬‬ ‫מספר השננות ‪ .11-9‬השננות גדולות‬ ‫והראשים גדולים יותר ויפים יותר‬ ‫בהשוואה לזן “שני”‪.‬‬ ‫חומר ריבוי חופשי מווירוס ‪ -‬קיים‬ ‫כיום חומר ריבוי חופשי מווירוס בכמות‬ ‫מוגבלת‪ .‬היבול המתקבל גבוה יותר‬ ‫מזה של חומר הריבוי הרגיל‪ .‬מהידע‬ ‫המצטבר עד עכשיו‪ ,‬נראה כי שתילה‬ ‫מאוחרת עדיפה יותר מהמועדים‬ ‫המקובלים בחומר הריבוי המסחרי‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪ ,‬מנות מים ודשן נמוכות‬ ‫יותר ימנעו בסוף הגידול בעיות של‬ ‫התבקעות והחמה של ראשי השום‪.‬‬ ‫בשנים הקרובות ילך ויגדל ההיצע של‬ ‫חומר ריבוי זה‪.‬‬ ‫חשוב מאד להתייעץ עם המדריכים‬ ‫לפני שתילת חומר זה‪ ,‬לגבי‬ ‫המועדים‪ ,‬ההשקיה והדישון‪.‬‬ ‫בחירת חומר ריבוי‬ ‫הצלחת הגידול מותנית בראש‬ ‫ובראשונה בחומר הריבוי‪ .‬חומר הריבוי‬ ‫חייב להיות נקי מכל גורמי המחלה‬ ‫שעוברים עם השננות‪ .‬יש להקפיד‬ ‫לקנות חומר ריבוי אך ורק משדות‬ ‫שלא סבלו במשך הגידול ממחלות‬ ‫וממזיקי קרקע‪ .‬לפני קניית החומר‪,‬‬ ‫יש לשלוח דוגמאות מחומר הריבוי‬ ‫שותלים ‪ 24,000‬עד ‪ 26,000‬שננות‬ ‫לדונם‪ .‬לפיכך‪ ,‬דרושים ‪ 80‬עד ‪130‬‬ ‫ק”ג שננות לדונם‪ ,‬בהתאם לזן ולגודל‬ ‫השננות‪ .‬לקראת השתילה מפרקים‬ ‫וממיינים את חומר הריבוי במכונות‬ ‫המיועדות לכך‪ .‬יש להקפיד על שתילה‬ ‫נפרדת של כל גודל שננות‪.‬‬ ‫עומק השתילה‬ ‫יש להקפיד על עומק השתילה של‬ ‫השננות‪ ,‬הן אם היא נעשית במכונה והן‬ ‫אם באופן ידני‪ .‬שתילה עמוקה תגרום‬ ‫לאיחור בהצצה‪ ,‬לסכנת ריקבונות‬ ‫ולחוסר אחידות בהמשך‪ .‬בשתילה‬ ‫שטחית‪ ,‬יש להגדיל את מספר‬ ‫ההשקיות‪ ,‬מה שגורם לבזבוז כמויות‬ ‫גדולות של מים‪ .‬העומק הרצוי הוא ‪4-3‬‬ ‫ס”מ‪ ,‬כאשר השננה נשתלת בניצב‪.‬‬ ‫במשקים‪ ,‬השותלים בעזרת מכונות‪ ,‬יש‬ ‫להקפיד מאוד על כך שבזמן השתילה‬ ‫תהא אחידות בעומק השתילה ובפיזור‬ ‫השננות לאורך השורה‪.‬‬ ‫חיטוי השננות‬ ‫מטרת חיטוי השננות היא להדביר‬ ‫את נמטודות הגבעול (דיטילנכוס)‬ ‫ואקריות קרקע (ריזוגליפוס)‪ ,‬העלולות‬ ‫לעבור בחומר הריבוי ולגרום לנזק‬ ‫לגידול‪ .‬חיטוי בשננות נעשה על‪-‬ידי‬ ‫טבילה לזמן קצר בתמיסה בריכוז‬ ‫קבוע של אחד התכשירים המומלצים‪,‬‬ ‫המופיעים בהמשך‪ .‬מניסיון שהצטבר‬ ‫במשך הזמן‪ ,‬התברר כי יש חשיבות‬ ‫לטבילת השננות במים בכל מקרה‪.‬‬ ‫טבילת השננות אינה רק מחטאת את‬ ‫השננות מנמטודות ומאקריות קרקע‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המערכת‪ :‬מאיר יפרח‪,‬‬ ‫יוסי ארזי‪ ,‬רותי פוגטש‬ ‫מזכירת מערכת‪ :‬פרחיה עינב‬ ‫אלא אף מסייעת לנביטה מהירה‬ ‫ואחידה ולחיסכון במים‪.‬‬ ‫החומרים המומלצים לטבילה‪:‬‬ ‫נמקור ‪ 1%‬למשך ‪ 5‬דקות‬ ‫רגבי ‪ 2%‬למשך ‪ 10‬דקות‬ ‫לאחר הטבילה מייבשים את השננות‪,‬‬ ‫בעיקר כאשר זורעים במכונה‪ ,‬ורצוי‬ ‫מאוד לזרוע אותן במהירות האפשרית‪.‬‬ ‫ביכולתו של כל חקלאי לבצע את‬ ‫הטבילה בכוחות עצמו‪ .‬חקלאים‪,‬‬ ‫שאינם מאורגנים לכך‪ ,‬יכולים להיעזר‬ ‫בבתי האריזה הערוכים לכך‪.‬‬ ‫השקיה‬ ‫לאחר השתילה משקים השקיית‬ ‫הנבטה של ‪ 40-30‬מ”ק לדונם‪ ,‬בהתאם‬ ‫לסוג הקרקע‪ .‬לאחר מכן ממשיכים‬ ‫לשמור על רטיבות הקרקע‪ ,‬עד הצצתן‬ ‫המלאה של כל השננות‪ .‬בתום לבלובן‬ ‫של כל השננות‪ ,‬עוברים להשקיה סדירה‬ ‫מדי ‪ 12-10‬יום‪ ,‬לפי סוג הקרקעות‬ ‫ובהתאם למזג‪-‬האוויר בכל אזור‪.‬‬ ‫הדברת עשבים‬ ‫לרשות המגדלים מספר תכשירים‪,‬‬ ‫שבעזרתם יהיו השדות נקיים מעשבים‪,‬‬ ‫ולא יהא צורך בעישובם במשך כל‬ ‫תקופת הגידול‪ .‬ניתן לטפל בתכשירים‬ ‫לאחר הזריעה או במהלך הגידול‪ .‬לגבי‬ ‫סוג התכשירים ושילובם ‪ -‬יש להיוועץ‬ ‫במדריכים‪.‬‬ ‫הדברת דגניים ‪ -‬בכל שלב משלבי‬ ‫הגידול‪ ,‬ניתן להשתמש בתכשירים‬ ‫קוטלי דגניים בלבד‪ ,‬שלא יגרמו‬ ‫לפגיעה בגידול‪ .‬לאחר הריסוס אין צורך‬ ‫בהשקיה להפעלת החומר‪.‬‬ ‫הדברת רחבי עלים ‪ -‬ניתן להדביר‬ ‫את רחבי העלים ולמנוע את נביטתם‬ ‫בעזרת התכשירים הבאים‪:‬‬ ‫סטומפ (ודומיו) ‪ 500 -‬סמ”ק לדונם‪.‬‬ ‫התכשיר קוטל עשבייה צעירה (בשלב‬ ‫של פסיגים) ומונע נביטת עשבים‪.‬‬ ‫השימוש בסטומפ מותר מיד לאחר‬ ‫הזריעה‪ .‬הצנעת התכשיר נעשית‬ ‫על‪-‬ידי המטרה‪ .‬אם יש בשדה נבטים‬ ‫‪10‬‬ ‫רבים ‪ -‬ניתן לשלב את הסטומפ עם‬ ‫דו‪-‬קטלון‪ ,‬בטרם הצצת השום‪.‬‬ ‫רונסטאר ( ודומיו) ‪ 250 -‬סמ”ק לדונם‪.‬‬ ‫התכשיר קוטל מגע ומונע נביטה‪.‬‬ ‫במינונים אלה משתמשים לאחר‬ ‫הזריעה‪ .‬מצניעים את התכשיר בעזרת‬ ‫המטרה‪ .‬במשך הגידול ניתן להשתמש‬ ‫ברונסטאר במינונים המומלצים‪.‬‬ ‫תכשירי אוקסיפלורופן (גול‪ ,‬גליל‪,‬‬ ‫גליגן) ‪ 200-180 -‬סמ”ק לדונם‪ ,‬לאחר‬ ‫הזריעה‪ .‬ההצנעה נעשית‬ ‫על‪-‬ידי המטרה‪ .‬בעזרת טיפול זה ניתן‬ ‫לשמור על ניקיונו של השדה במשך‬ ‫כל תקופת הגידול‪ .‬שילוב של גול‬ ‫וקוורץ קוטל עשבייה קיימת ומונע‬ ‫נביטה לזמן ממושך ובאופן מוצלח‬ ‫הרבה יותר מגול ומרונסטאר בלבד‪.‬‬ ‫בהמשך הגידול ניתן להשתמש בגול‪,‬‬ ‫במידת הצורך‪ ,‬במינונים המופחתים‬ ‫המומלצים‪ .‬תערובת של אחד‬ ‫מתכשירי גול במינון ‪ 60‬סמ”ק ‪40 +‬‬ ‫סמ”ק קוורץ בריסוס אחרי זריעת‬ ‫השום ‪ -‬השקיית ההנבטה מפעילה‬ ‫את התכשיר‪ ,‬ואם בשטח יש נבטי‬ ‫עשבייה‪ ,‬הגול יקטול אותם‪.‬‬ ‫קוורץ ‪ -‬קוטל מגע ומונע נביטה‬ ‫לזמן ממושך‪ .‬תכשיר שאריתי‪ .‬המינון‬ ‫המרבי המומלץ לטיפול הוא ‪40‬‬ ‫סמ”ק לדונם‪ .‬בהמשך הגידול ניתן‬ ‫להשתמש בקוורץ במידת הצורך ולפי‬ ‫העשבייה הקיימת בחלקות‪ ,‬במינונים‬ ‫המופחתים המומלצים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬שימוש מושכל בתכשירים‬ ‫שהוזכרו‪ ,‬במינונים הנכונים‪ ,‬בזמן הנכון‬ ‫ובשילובים ביניהם‪ ,‬יוביל לקבלת תוצאות‬ ‫טובות‪ ,‬ובמקרים רבים אף לחיסכון‬ ‫בימי עבודה‪ .‬כיוון שאפשרויות השימוש‬ ‫בקוטלי העשבים הן רבות ומגוונות‪ ,‬רצוי‬ ‫להיוועץ במדריכי הירקות והגנת הצומח‬ ‫באזורים השונים‪ ,‬על‪-‬מנת לבחור את‬ ‫השילובים בהתאם לעשבייה‪.‬‬ ‫הדברת פגעים‬ ‫זבוב הבצל ‪ -‬מזיק זה פעיל מחודש‬ ‫נובמבר עד אפריל‪ .‬לאחר הנעיצה‬ ‫מטפלים נגד המזיק בדיאזינון ‪ 25‬במינון‬ ‫‪ 250-200‬סמ”ק לדונם‪ ,‬וחוזרים על‬ ‫הטיפול מדי ‪ 10‬ימים‪ ,‬כל עוד המזיק‬ ‫קיים וגורם נזקים‪ .‬מפסיקים לטפל‬ ‫כאשר עובי הצמחים כעובי עיפרון‪.‬‬ ‫אקרית השורש ‪ -‬אקרית השורש‬ ‫(ריזוגליפוס) חיה בקרקע ומתקיימת‬ ‫על שורשי דגניים שונים במשך החורף‪.‬‬ ‫היא תוקפת צמחים בעקה‪ ,‬פוגעת‬ ‫בשורשים וגורמת להתייבשות של‬ ‫מוקדים גדולים בשדה‪ ,‬המפוזרים‬ ‫בצורה אקראית‪ .‬האקרית תוקפת‬ ‫במשך כל עונת הגידול החורפי‪ .‬כנגד‬ ‫אקרית זו נוהגים לטפל בשום בחודש‬ ‫ינואר בתכשיר טמיק‪ .‬יתכן שמועד‬ ‫זה מאוחר מדי‪ ,‬וכאשר יש חשש‬ ‫להימצאות אקריות בשדה‪ ,‬עדיף‬ ‫לטפל בסתיו‪ ,‬כשהאקריות פעילות‪.‬‬ ‫התכשיר טמיק בעל רעילות גבוהה‬ ‫לאדם‪ ,‬והשימוש בו מותר רק לבעלי‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫ראוי לזכור‪ ,‬כי תכשיר זה מורשה‬ ‫לשום יבש בלבד ולא לשום ירוק‪ .‬עם‬ ‫ההתחממות באביב‪ ,‬וכשעדיין יש‬ ‫חשש לקיומן של האקריות‪ ,‬ניתן לטפל‬ ‫בזרחנים אורגניים במקום בטמיק‪ ,‬אך‬ ‫יש להיוועץ תחילה במדריך‪.‬‬ ‫הטיפולים נגד האקרית יניבו תוצאות‬ ‫יעילות אם ייעשו לפני ההשקיה‬ ‫בהמטרה‪ ,‬כדי שהתכשיר יגיע לבית‬ ‫השורשים‪ .‬רצוי לרסס בנפח של‬ ‫‪ 35-30‬ליטר לדונם ובטיפות גדולות‪.‬‬ ‫תריפס‪ -‬מזיק זה תוקף את גידול‬ ‫השום החל משלב מוקדם מאוד של‬ ‫הגידול ועד סיום הגידול‪ .‬פגיעת המזיק‬ ‫בגיל צעיר היא קשה מאוד וגורמת‬ ‫נזקים לגידול‪ .‬הטיפול הראשון יינתן‬ ‫עם ההצצה‪ ,‬ובהמשך ‪ -‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫קיימים מחקרים המעידים על כך‬ ‫שנזקי תריפס מסייעים לחדירה של‬ ‫סטמפיליום ומגבירים אותה‪ .‬ניתן‬ ‫למצוא את רשימת התכשירים לטיפול‬ ‫במזיק בחוברת “המלצות להדברת‬ ‫פגעים בירקות”‪ ,‬בהוצאת שה”מ‪,‬‬ ‫משרד החקלאות‪.‬‬ ‫כתובת‪“ :‬מבזק ירקות”‬ ‫רח’ קפלן ‪ ,2‬קומה ‪ ,5‬ת”א‬ ‫טלפון ‪03-6090050‬‬ ‫הפקה ומודעות‪:‬‬ ‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע”מ‬ ‫רח’ יבנה ‪ 44‬ת”א‬ ‫מנהלת פרסום‪ :‬כמי ביטון‬ ‫טלפון‪03-5662080 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית‬ ‫לתוכן המודעות‬ ‫סטמפיליום ‪ -‬המחלה פוגעת בשום‬ ‫לרוב בעונת האביב‪ ,‬אך תיתכן פגיעתה‬ ‫גם בסתיו‪ ,‬בזמן שממטירים את‬ ‫השטחים‪ .‬מגדלים‪ ,‬העוברים להשקיה‬ ‫בטפטוף מוקדם יותר‪ ,‬יצמצמו את‬ ‫פגיעת המחלה בעונת הסתיו‪ .‬פעילות‬ ‫המחלה נמוכה בחורף‪ ,‬אך מתפרצת‬ ‫שוב מאמצע מרץ ואילך‪ .‬בתכנון לוח‬ ‫ההדברה‪ ,‬יש לקחת בחשבון את‬ ‫הנושא ולהיוועץ במדריכים‪.‬‬ ‫חילדון ‪ -‬המחלה מופיעה כצברים‬ ‫בצבע תפוז על פני העלים‪ ,‬המפוזרים‬ ‫במוקדים או על פני צמחים בודדים‬ ‫בשטח‪ .‬עם התעצמות המחלה‪ ,‬כל‬ ‫העלים נפגעים‪ ,‬הצברים מופיעים משני‬ ‫צדי העלים‪ ,‬והעלים מתייבשים‪ .‬תנאי‬ ‫האביב מתאימים ביותר להתפתחות‬ ‫המחלה‪ ,‬ויש להמשיך לטפל כל עוד‬ ‫נראים צברים בצבע תפוז‪ .‬משום‬ ‫שנזקי המחלה קשים‪ ,‬רצוי להתחיל‬ ‫בטיפולי מניעה בהתאם לאזורים‬ ‫השונים‪ .‬עם גילוי הכתמים‪ ,‬יש לטפל‬ ‫בחומר סיסטמי‪ ,‬ואם עוצמת הופעתם‬ ‫גבוהה‪ ,‬רצוי לתת שני טיפולים עוקבים‬ ‫בחומר הסיסטמי ולאחר מכן לעבור‬ ‫לטיפולים מונעים‪ .‬חוזרים על הטיפולים‬ ‫הסיסטמיים עם התחדשות המחלה‪.‬‬ ‫פרטים אודות החומרים ‪ -‬בחוברת‬ ‫“המלצות להדברת פגעים בירקות”‪.‬‬ ‫בהצלחה !‬ ‫אלי מרגלית ‪ -‬רפרנט ארצי לשושניים‬ ‫תמר אלון ‪ -‬מדריכת הגנת הצומח‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬