מבזק 223 - אוגוסט 2010

‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬
‫מס’ ‪223‬‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬
‫‪www.yerakot.org.il‬‬
‫קריאה לפצות את מגדלי‬
‫הירקות על נזקיהם‬
‫בעקבות שרב מתמשך‬
‫ראיון עם מאיר יפרח‬
‫לקראת השנה החדשה‬
‫ישר ולעניין ‪ -‬עמוד ‪6‬‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪2‬‬
‫קנט‪ :‬חל זינוק חד של‬
‫כ‪ 85%-‬בהיקף נזקי הטבע‬
‫בחקלאות ברבעון השני‬
‫של ‪2010‬‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪4‬‬
‫שנה טובה!‬
‫תות‪-‬שדה עם במבוס‬
‫צילם‪ :‬איתן סלע‬
‫בעונת הגידול ‪2009/10‬‬
‫שווקו לשוק המקומי‬
‫כ‪ 1.250-‬מיליון טונות‬
‫ירקות‬
‫חדש ממועצת הצמחים ‪ -‬עמוד ‪8‬‬
‫על הפרק‬
‫עוד שנה עברה‬
‫חלפה שנה‪ ,‬תשע”א בפתח‪ ,‬ושוב אנחנו מסכמים‪ ,‬עושים חשבון נפש‬
‫עם עצמנו ועם אחרים ומקווים לטוב‪.‬‬
‫המשבר הכלכלי בחקלאות נמשך גם בשנה החולפת‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫היצואנים‪ ,‬אך ההשלכות הן גם על השוק המקומי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בענף‬
‫הירקות ממשיכים לשווק את התוצרת האיכותית שאנו יודעים לייצר‪,‬‬
‫הן לשוק המקומי ולתעשייה והן ליצוא‪.‬‬
‫נושא הקמת השוק הסיטוני החדש עבר תהליך זירוז בשנה זו‪ ,‬ונקווה‬
‫שיתקדם בצעדים גדולים יותר גם בשנה הקרובה‪.‬‬
‫בין התחומים שממשיכים להעסיק אותנו משנה לשנה גם נושא‬
‫העובדים הזרים‪ .‬למרות ההסכם ארוך הטווח‪ ,‬החקלאים עדיין‬
‫מתקשים לקבל את כוח‪-‬האדם הנדרש להם‪ ,‬ולצערנו‪ ,‬גם ממשיכים‬
‫לשלם מס מעסיקים לא צודק‪ ,‬המכביד עליהם מאוד‪.‬‬
‫גם בשנה החולפת שבנו ועסקנו במצוקת המים‪ ,‬ההולכת ומחריפה‪,‬‬
‫וגם בנושא חלוקת מים צודקת במושבים‪.‬‬
‫הובלנו השנה מהלכים חשובים בבעיות קשות של גידול הירקות‪,‬‬
‫באמצעות מיזמים בנושאי עלקת‪ ,‬צהבון הגזר‪ ,‬כיב בקטרי והדברה‬
‫משולבת בפלפל‪ ,‬וכן פיילוט בהדברה משולבת בעגבניות‪,‬‬
‫בתות‪-‬שדה ובחציל‪.‬‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫לקראת השנה הבאה אנו מקדמים פעילות חקיקה נגד התופעה‬
‫של מכירת תוצרת ירקות טרייה מתחת למחיר הקנייה מהחקלאי‪,‬‬
‫תופעה המביאה להונאת הציבור לגבי המחירים הריאליים של‬
‫התוצרת‪ ,‬לתחרות לא הוגנת במסחר ולהרס שוק חופשי של ביקוש‬
‫והיצע‪.‬‬
‫בשנה הבאה גם ייעשה מאמץ לחדש את נושא קרן ההשתלמות‪,‬‬
‫שתהווה חיסכון כלשהו למגדלים‪ ,‬במסגרת כל התשלומים המוטלים‬
‫עליהם מטעם המדינה‪.‬‬
‫הארגון ימשיך לעמוד לצדם של המגדלים בכל בעיה כללית‪ ,‬אזורית‬
‫ואישית‪ ,‬למען עתידם ופרנסתם של מגדלי הירקות בישראל‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על האינטרסים של מגדלי הירקות במשרד החקלאות‬
‫ובמועצת הצמחים‪.‬‬
‫לכל המגדלים ומשפחותיהם‪ ,‬לכל העוסקים בענף הירקות‪ ,‬בכל‬
‫התחומים ובכל קצות הארץ‪ ,‬ברכות לשנה טובה יותר מקודמתה‪ ,‬שנת‬
‫ביטחון‪ ,‬רווחה כלכלית ושגשוג‪ ,‬והרבה בריאות ושמחה‪.‬‬
‫מאיר יפרח‬
‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬
‫שולם ‪P.P. -‬‬
‫מה בגיליון‬
‫סלט ירקות‬
‫נזקים למגדלי הירקות‬
‫בעקבות שרב מתמשך‬
‫הטמפרטורות בקיץ זה גרמו נזקים‬
‫כבדים לחקלאות בישראל‪ .‬אחד הנזקים‬
‫הקשים למגדלי הירקות הוא השרב‬
‫המתמשך‪ .‬מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון‬
‫מגדלי ירקות‪ ,‬מסביר כי לנזק של שרב‬
‫מתמשך אין כיסוי ביטוחי‪ ,‬ונזקיו למגדלי‬
‫הירקות כבדים ביותר‪ .‬על‪-‬פי הערכות‬
‫מגיעים הנזקים לסדר‪-‬גודל של עשרות‬
‫מיליוני ש”ח‪ .‬בחממות‪ ,‬מסביר יפרח‪,‬‬
‫הטמפרטורות היו אף גבוהות יותר‬
‫מהשטחים הפתוחים והגיעו ל‪60-50-‬‬
‫מ”צ ול‪ 70%-‬לחות בחלק מהאזורים‪.‬‬
‫מזכיר ארגון מגדלי ירקות מבקש את‬
‫תמיכת משרדי החקלאות והאוצר‬
‫וקורא לממשלה להכריז על אסון טבע‬
‫בנושא זה של שרב מתמשך‪.‬‬
‫“יש לפצות את המגדלים במסגרת‬
‫כלשהי‪ ,‬אסון טבע או מסגרת אחרת‪,‬‬
‫כדי להציל את מגדלי האבטיחים‪,‬‬
‫המלפפונים‪ ,‬המלונים‪ ,‬העגבניות‬
‫והתבלינים‪ ,‬בחממות ובשטח פתוח‪,‬‬
‫מנזקים שיתקשו להתאושש מהם”‪ .‬יש‬
‫להדגיש כי הנזקים הם לא רק לירקות‬
‫עצמם אלא גם נזקים עתידיים‪ ,‬כמו‬
‫חוסר חנטה בעגבניות‪.‬‬
‫אמנם אין ביטוח לנזקים אלו‪ ,‬אולם בימים‬
‫אלו‪ ,‬מוסר מאיר יפרח‪ ,‬סוכם עם קנט‪,‬‬
‫שלפנים משורת הדין ידווחו החקלאים‬
‫לקנט על נזקיהם‪ ,‬והחברה תתעד את‬
‫הנזקים שנגרמו עקב השרב המתמשך‪.‬‬
‫קנט מחדשת את ביטוח‬
‫הירקות לשנת ‪2010/11‬‬
‫בשנתיים האחרונות שילמה קנט‪,‬‬
‫הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות‪,‬‬
‫כ‪ 200-‬מיליון ש”ח כפיצוי למגדלי‬
‫הירקות בגין נזקי טבע שונים‪ ,‬כך עולה‬
‫מסיכום שנערך בחברה לרגל פתיחת‬
‫ההרשמה לחידוש ביטוח הירקות‬
‫לשנה הקרובה‪ .‬מהנתונים עולה‪ ,‬כי‬
‫היקף הנזק בשנת ‪ 2008‬עמד על‬
‫כ‪ 185-‬מיליון ש”ח ובשנת ‪ 2009‬על‬
‫כ‪ 12-‬מיליון ש”ח‪ .‬עיקר הנזק נגרם‬
‫כתוצאה מנזקי שרב‪ ,‬סופות‪ ,‬ברד וגשם‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן מהנתונים עולה‪ ,‬כי בשנתיים‬
‫האחרונות שילמה קנט למגדלי הפלפל‬
‫והפפריקה כ‪ 76-‬מיליון ש”ח‪ ,‬למגדלי‬
‫תפוחי‪-‬אדמה סתיו כ‪ 69-‬מיליון ש”ח‬
‫ולמגדלי העגבניות כ‪ 31.9-‬מיליון ש”ח‪.‬‬
‫היקף הנזקים למגדלי המלפפון‪ ,‬הבצל‬
‫‪2‬‬
‫והחציל עמד על סכומים שנעו בין ‪7-4‬‬
‫מיליוני ש”ח‪.‬‬
‫במסגרת הביטוח לשנת ‪,2010/11‬‬
‫יוכלו המגדלים להרחיב את הביטוח‬
‫הבסיסי שרכש עבורם ענף הירקות‬
‫במועצת הצמחים‪ ,‬ובכך לרכוש‬
‫ביטוח המקיף סכומי פיצוי גבוהים‬
‫יותר והשתתפות עצמית נמוכה‬
‫יותר‪ .‬הרחבת הביטוח‪ ,‬אומרים‬
‫בקנט‪ ,‬מומלצת לאור כיסוי מופחת‬
‫של עלויות הייצור במסגרת הביטוח‬
‫הבסיסי והשתתפות עצמית גדולה‬
‫יותר הנדרשת מהמגדלים‪ .‬יש לציין‪,‬‬
‫כי המועצה משתתפת בדמי הביטוח‬
‫של המגדלים במסלול המורחב‪ ,‬ובכך‬
‫מוזילה את דמי הביטוח‪.‬‬
‫כבכל שנה‪ ,‬נמסר מקנט‪ ,‬לענף‬
‫הירקות שני מסלולי ביטוח עיקריים‪:‬‬
‫הביטוח הבסיסי‪ ,‬שרוכשת מועצת‬
‫הצמחים לכל מגדלי הירקות‪ ,‬והביטוח‬
‫המורחב‪ ,‬הנרכש ישירות בקנט‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬חל השנה שינוי בביטוח שרכשה‬
‫המועצה‪ .‬בניגוד לשנה שעברה‪ ,‬יכסה‬
‫הביטוח שרכשה המועצה רובד בסיסי‬
‫בלבד‪ ,‬הנותן כיסוי של כ‪ 45%-‬מעלויות‬
‫הייצור‪ ,‬לעומת כ‪ 50%-‬מעלויות הייצור‬
‫בשנה קודמת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההשתתפות‬
‫העצמית הבסיסית גדלה גם היא‬
‫ותעמוד העונה על ‪ ,13%‬לעומת ‪10%‬‬
‫בשנה שעברה‪.‬‬
‫במסגרת המסלול המורחב‪ ,‬יוכלו‬
‫המגדלים לבחור בין מספר רמות‬
‫ביטוח הנבדלות זו מזו בסכום הביטוח‬
‫לדונם וכן בדמי הביטוח שישלם כל‬
‫מגדל‪ .‬הרמה הגבוהה בדמי הביטוח‬
‫מכסה כ‪ 100%-‬מהוצאות הייצור‪ .‬עוד‬
‫מציינים בקנט‪ ,‬כי ישנם גידולים בהם‬
‫ניתן לרכוש כיסוי גבוה יותר‪ ,‬המכסה‬
‫הוצאות ייצור גבוהות מהנורמה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההשתתפות העצמית במסלול זה‬
‫עומדת על ‪ 7%‬במרבית הגידולים‪.‬‬
‫“המסלול המורחב מומלץ למגדל‬
‫המעוניין להגן באופן מרבי על‬
‫השקעותיו”‪ ,‬אומר דודי גינזבורג‪ ,‬מנכ”ל‬
‫קנט‪ ,‬ומוסיף כי “נזקי השרב‪ ,‬הברד‪,‬‬
‫הגשם וכן הקרה הקשה הוכיחו‬
‫לפני שנה ושנתיים את הנחיצות‬
‫בכיסוי ביטוחי מקיף‪ .‬אנו שמחים‬
‫שיכולנו לעמוד לצד מגדלי הירקות‬
‫המבוטחים‪ ,‬לפצותם בסכום כולל של‬
‫קרוב ל‪ 200-‬מיליון ש”ח ולמזער את‬
‫הפגיעה ביכולתם העתידית”‪.‬‬
‫סיוע למגדלי אבטיחים‬
‫בעקבות נזקי הווירוס‬
‫מאיר יפרח פנה במכתב לשר החקלאות‪,‬‬
‫בעקבות נזקי הווירוס לאבטיחים באזורים‬
‫השונים בעונת הגידול החולפת‪ ,‬בהיקף‬
‫של כ‪ 4,500-‬דונם‪.‬‬
‫במכתבו ציין יפרח‪ ,‬כי “כיום לא ניתן‬
‫לבטח נזקים הקשורים במחלות‬
‫וירוסים בגידולי דלועיים‪ ,‬ואנו פועלים‬
‫בשיתוף קנט ומשרד החקלאות‪,‬‬
‫לתת מענה ביטוחי לווירוסים בעתיד‪,‬‬
‫במסגרת ביטוח ענף הירקות”‪“ .‬אולם”‪,‬‬
‫מוסיף יפרח‪“ ,‬עד למתן מענה ביטוחי‪,‬‬
‫אנו מבקשים את בדיקת המשרד‬
‫לאפשרות לסייע למגדלי האבטיח‬
‫ולהשתתף בחלק מעלות הנזקים‬
‫הקשים שנגרמו להם השנה‪ ,‬במתכונת‬
‫דומה לסיוע שהוגש למגדלים לפני‬
‫מספר שנים במקרה דומה”‪.‬‬
‫הארכת מועד להגשת‬
‫בקשות לניוד לשנת ‪2010‬‬
‫הרשות לתכנון במשרד החקלאות‬
‫ורשות המים מודיעות‪ ,‬כי בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 7‬לאמות המידה להקצאת‬
‫מים שפירים לחקלאות לשנת ‪,2010‬‬
‫שפורסמו ביום ‪ 15‬במרץ ‪ ,2010‬ניתנה‬
‫לצרכן אפשרות להעביר עד ‪30%‬‬
‫מכמות המים השפירים שהוקצתה‬
‫לו לצרכן אחר‪ ,‬בתנאים שפורטו שם‪.‬‬
‫המועד האחרון להגשת בקשות לניוד‬
‫היה ‪.30.6.2010‬‬
‫אולם‪ ,‬לאור המחסור במים וכיוון‬
‫שנמצא כי נותרו צרכנים שמעוניינים‬
‫לנייד חלק מהקצאותיהם‪ ,‬הוארך‬
‫המועד להגשת בקשות לניוד‪ ,‬בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 7‬לאמות המידה‪ ,‬עד ליום ‪7‬‬
‫באוקטובר ‪.2010‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי משהוגשה הבקשה‪,‬‬
‫לא יוכלו המוותר או המבקש תוספת‬
‫לשנות את בקשתם‪.‬‬
‫ק‪.‬א‪.‬ל נמכרה לכנפי חגי‬
‫תמורת ‪ 10‬מיליוני דולר‬
‫חברת ק‪.‬א‪.‬ל‪ ,‬המשמשת להטסת‬
‫מטעני יצוא חקלאים ומטענים כללים‪,‬‬
‫נמכרה במהלך חודש אוגוסט לחברת‬
‫כנפי חגי‪ ,‬שבבעלות עופר גלבוע וירום‬
‫אורן‪ ,‬תמורת ‪ 10‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫ק‪.‬א‪.‬ל מחזיקה בשני מטוסי הובלה‪,‬‬
‫ולאחרונה ביצעה עסקה לרכישת‬
‫מוביל נוסף‪ .‬נמסר כי במהלך שבעת‬
‫על הפרק ‪1..............................‬‬
‫סלט ירקות ‪2..........................‬‬
‫ישר ולעניין עם מאיר יפרח ‪6..‬‬
‫חדש ממועצת הצמחים‪8.....‬‬
‫יוזמות‪12............................‬‬
‫בשדה ההדרכה‪13.................‬‬
‫החודשים הראשונים של שנת ‪,2010‬‬
‫שינעה ק‪.‬א‪.‬ל ‪ 33,528‬טונות מטען‪,‬‬
‫המהווים עלייה של ‪ 7.6%‬לעומת‬
‫התקופה המקבילה‪.‬‬
‫מנכ”ל חדש למושבי הנגב‬
‫יאיר מנע מונה השבוע לתפקיד מנכ”ל‬
‫חברת מושבי הנגב‪ .‬מנע‪ ,‬שכיהן כרכז משק‬
‫בקיבוץ רביבים וניר‪-‬עם‪ ,‬מחליף בתפקיד‬
‫את אילן פרץ‪ ,‬שהודיע על התפטרותו לפני‬
‫כחודשיים‪ .‬פרץ כיהן כמנכ”ל מושבי הנגב‬
‫במשך ‪ 11‬שנים‪ ,‬שבמהלכן תרם רבות‬
‫להתפתחות החברה ולזינוק ברווחיה‪,‬‬
‫למרות המשברים שפקדו את ענף‬
‫החקלאות בישראל‪.‬‬
‫זינוק של כ‪ 85%-‬בהיקף‬
‫נזקי הטבע בחקלאות‬
‫ברבעון השני של השנה‬
‫מקנט נמסר‪ ,‬כי חל זינוק חד של‬
‫כ‪ 85%-‬בהיקף נזקי הטבע בחקלאות‬
‫ברבעון השני של השנה‪ ,‬לעומת התקופה‬
‫המקבילה אשתקד‪ .‬מהנתונים עולה‪,‬‬
‫כי היקף נזקי הטבע שנגרמו לחקלאים‬
‫ברבעון השני של השנה עמד על כ‪65-‬‬
‫מיליון ש”ח לעומת כ‪ 35-‬מיליון ש”ח‬
‫ברבעון המקביל אשתקד‪ .‬על‪-‬פי נתוני‬
‫קנט‪ ,‬הענף העיקרי שנפגע ברבעון השני‬
‫של שנת ‪ 2010‬היה ענף הפירות‪ ,‬שספג‬
‫נזק של כ‪ 40-‬מיליון ש”ח‪ ,‬אך גל החום‬
‫הכבד בחודש יוני לא פסח גם על גידולי‬
‫האבטיחים‪ ,‬המלונים והתירס‪ .‬מנתוני‬
‫קנט עולה‪ ,‬כי גל החום פגע קשות ביותר‬
‫מ‪ 150-‬משקים חקלאיים בכל רחבי‬
‫הארץ‪ .‬עיקר הנזק נובע ממכות חום‬
‫לפירות ולירקות‪ ,‬צריבה וכוויות בקליפות‪,‬‬
‫והיקפו עומד על למעלה מ‪ 7-‬מיליוני‬
‫ש”ח‪ .‬מסיכום של כ‪ 160-‬הודעות נזק‪,‬‬
‫שהתקבלו בעקבות גל החום בקנט‪ ,‬עולה‬
‫כי הנזקים נגרמו בעיקר באזור הדרום (‪75‬‬
‫הודעות נזק) ובצפון (‪ 49‬הודעות)‪.‬‬
‫עוד נמסר מקנט‪ ,‬כי הרבעון השני‬
‫של השנה מתאפיין במעבר בין נזקי‬
‫החורף ובין נזקי החום המאפיינים את‬
‫תקופת המעבר‪ ,‬כאשר השנה אופיינו‬
‫חודשים אלה בנזקים של גלי חום‬
‫וחורף יבש‪ ,‬יחסית‪ ,‬שפגעו בגידולים‪.‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬
‫ד”ר חזי אנטיגנוס פורש לגימלאות‬
‫ד”ר חזי אנטיגנוס‪ ,‬איש יקר‪ ,‬פורש לגמלאות מעבודתו‬
‫במינהל המחקר החקלאי‪ ,‬כווירולוג ‪ -‬חוקר הווירוסים‬
‫בענף הירקות‪.‬‬
‫חזי‪ ,‬במומחיותו ובידיעותיו המיוחדות בתחום מחלות‬
‫הווירוס‪ ,‬במסגרת תפקידו כחוקר מחלות וירוס‬
‫בגידולי הירקות‪ ,‬הטביע חותמו בפעילות המקצועית‬
‫של הענף‪ .‬פעילותו התמקדה בהתמודדות עם‬
‫וירוסים הגורמים לנזקים קשים בגידולי הירקות‪ ,‬לפגיעה ביבול ובאיכות‬
‫התוצרת‪.‬‬
‫חזי הקפיד לזהות ולהכיר את הווירוסים ואת גורמי העברתם לצמחים‬
‫הבריאים‪ ,‬אשר חלקם מועברים על‪-‬ידי חרקים וחלקם שורדים בזרעים או‬
‫בקרקע וגורמים למחלות וירוס‪.‬‬
‫פעילותו הקיפה מגוון רחב של גידולי ירקות באזורי הגידול השונים וכללה‬
‫ביצוע של מחקרים רבים וניסויי שדה במקום שבו היו נחוצים ובזמן הנדרש‪.‬‬
‫חזי נענה לכל קריאה שבאה מהשטח‪ ,‬דאג להגיע בזמן ולהתמודד עם הבעיות‬
‫שהוצגו בפניו‪ .‬לא תמיד היו תשובות ופתרונות מוכנים‪ .‬דאג לדגום ולאבחן‬
‫ברמה של המעבדה וברמה של החממה‪ ,‬לבדוק בספרות המקצועית‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן לבצע מחקרים לפתרונות שיבואו בהמשך‪ .‬כך נהג חזי בכל האירועים‬
‫ובכל המקרים המיוחדים שנגלו בפניו ובפני מגדלי הירקות‪ ,‬בעגבניות‪ ,‬בפלפל‪,‬‬
‫במלפפונים‪ ,‬בחצילים‪ ,‬בחסה‪ ,‬במלונים‪ ,‬באבטיחים‪ ,‬בקישואים ובשאר ירקות‪.‬‬
‫בזכות כישרונותיו ויחסיו המצוינים עם הממונים ועם מערכת המו”פים‬
‫האזוריים‪ ,‬הצליח לגייס תקציבי מחקר רבים מקרן המדען הראשי‪ ,‬מהנהלת‬
‫הענף ומקרנות אחרים‪ ,‬לביצוע מחקרים ולפתרון הבעיות שניצבו בפניו‪.‬‬
‫חזי נרתם אמנם לפעילות בזכות מומחיותו בתחום הווירולוגיה של צמחים‪,‬‬
‫אך הגורם המרכזי שהביא אותו לשטח ולשדות החקלאים הוא אישיותו‬
‫המיוחדת‪ ,‬אהבתו לאדם ולאדמה ורצונו לעזור בכל עת‪ .‬יחסיו האנושיים‬
‫והאישיים המיוחדים קירבו אותו לאנשים באשר הם‪.‬‬
‫לא יהיה קל למנות את הישגיו הרבים בתחום המחקרים‪ ,‬בהדברה‬
‫ובהפחתת נזקי מחלות וירוס שפוגעות בגידולי הירקות‪ .‬נכון מאוד לומר‪ ,‬כי‬
‫בזכות מאמציו והמחקרים שביצע‪ ,‬התבסס בערבה ובאזורים אחרים בארץ‬
‫ענף ירקות ליצוא‪ ,‬ענף הפלפל‪ ,‬אשר מהווה מקור פרנסה לרבים בארץ‪.‬‬
‫במסגרת תפקידיו בשני העשורים האחרונים היה שותף מלא לפעילות‬
‫של הנהלת ענף הירקות וחבר בוועדות המקצועיות של הגידולים השונים‪,‬‬
‫ותרומתו לדיונים המקצועיים רבה ומועילה‪.‬‬
‫יחסים בלתי אמצעיים נוצרו בינו ובין המדריכים‪ ,‬באמצעות קשרים ישירים‬
‫ויומיומיים‪ ,‬וכך גם עם החקלאים‪ .‬יחסיו המיוחדים הניבו שיתוף‪-‬פעולה‬
‫מקצועי בין כל הגורמים בתחומים שונים‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה שסייע בחיפוש אחר‬
‫שיטות ואמצעים להדברת מחלות הווירוס‪ ,‬שהופיעו בהזדמנויות רבות‪.‬‬
‫בזכות הפיתוח והמחקרים שביצע‪ ,‬זוכה חזי להערכה רבה בקרב חבריו‬
‫החוקרים‪ ,‬בקרב המדריכים ובקרב החקלאים וזוכה להוקרה רבה ולאמון של‬
‫מזכירות ארגון מגדלי ירקות והנהלת ענף הירקות במועצת הצמחים‪.‬‬
‫בשמי‪ ,‬בשם עומר זידאן ובשם מדריכי הירקות‪ ,‬אנו מאחלים לחזי ידידנו‬
‫בריאות והמשך עשייה פורייה‪ ,‬ונקווה כי הפרישה היא רק סמנטיקה של הזמן‪,‬‬
‫ואנו בטוחים כי תמשיך לתרום לענף הירקות‪.‬‬
‫שמשון עומר‬
‫מנהל אגף ירקות וגד”ש בשה”מ‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫שירות ההדרכה והמקצוע‬
‫אגף הגנת הצומח‪,‬‬
‫אגף הירקות מחוז המרכז‬
‫קורס למגדלי ירקות בהגנת הצומח‬
‫וממשק גידול‬
‫מחוז המרכז‪ ,‬סתיו ‪2010‬‬
‫הנכם מוזמנים לקורס למגדלי ירקות‪ ,‬שיתקיים בחודשים אוקטובר‪-‬נובמבר‬
‫‪ 2010‬בנתניה‪.‬‬
‫הקורס מיועד לחקלאים ולעוסקים בתחום‪ ,‬המעוניינים להרחיב ולבסס את‬
‫ידיעותיהם‪.‬‬
‫נושאי הלימוד בקורס‪ :‬מבוא למזיקים ולמחלות; הכרת מזיקים בירקות;‬
‫הכרת מחלות בירקות; הדברה משולבת בירקות; רשתות‪ ,‬פלסטיקה‪ ,‬מיכון‬
‫חוסך כוח אדם ויישום תכשירי הדברה; צמחים מורכבים; אפיון דשנים‪ ,‬דישון‬
‫בתנאי שימוש במים מותפלים ובטנסיומטרים; שאריות תכשירי הדברה‬
‫בתוצרת‪ ,‬השפעות אקולוגיות בשימוש בתכשירי הדברה‪.‬‬
‫תוכנית מפורטת תחולק למשתתפים ביום פתיחת הקורס‪.‬‬
‫למשתתפי הקורס תוענק תעודה בסיום הקורס‪.‬‬
‫מיקום הקורס ומועדיו‪ :‬הקורס יתקיים במלון “בלו‪-‬ביי” בנתניה‪ ,‬ויכלול‬
‫‪ 6‬מפגשים בימי שני‪ ,‬בתאריכים‪,1.11.2010 ,25.10.2010 ,18.10.2010 :‬‬
‫‪ ,22.11.2010 ,15.11.2010 ,8.11.2010‬בין השעות ‪.15:30-08:30‬‬
‫מחיר הקורס‪:‬‬
‫מחיר הקורס למשתתף שאינו חקלאי הוא ‪ 900‬ש”ח‪ .‬אולם‪ ,‬הקורס‬
‫מסובסד לחקלאים על‪-‬ידי מועצת הצמחים ‪ -‬אגף הירקות‪ ,‬ומחירו ‪500‬‬
‫ש”ח‪.‬‬
‫קבלת ההנחה מותנית באישור המועצה‪ ,‬שיינתן על‪-‬פי התנאים שלהלן‪ :‬קיים‬
‫כרטיס מגדל; בשנתיים האחרונות קיים דיווח על שיווק ותשלום היטלים; אין‬
‫חובות אחרים למועצה; ישנה אפשרות לבן משפחה מדרגה ראשונה ליהנות‬
‫מההנחה‪.‬‬
‫חקלאים‪ ,‬שיירשמו עד לתאריך ‪ ,20.9.10‬ייהנו מהנחה נוספת‪ ,‬והמחיר‬
‫עבורם יהיה ‪ 400‬ש”ח‪.‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‪ .‬אנא‪ ,‬הקדימו הרשמתכם!‬
‫קיום הקורס מותנה במספר המשתתפים‪.‬‬
‫לבירורים ולמידע נוסף‪:‬‬
‫רכזים מקצועיים‪ :‬יגאל מירון‪ ,‬טל’‪;050-6241555 :‬‬
‫נטע מור‪ ,‬טל’‪050-6241558 :‬‬
‫ריכוז ארגוני‪ :‬ורד אגם‪ ,‬טל’‪050-6241277 ,03-9485329 :‬‬
‫אופן ההרשמה‪:‬‬
‫את דמי ההשתתפות יש לשלם באחת מהדרכים שלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬העברה בנקאית לחשבון משרד החקלאות בבנק הדואר‪ :‬חשבון ‪- 66111‬‬
‫נא לציין בספח ההפקדה את שם הקורס‪ ,‬שם מלא ומספר טלפון נייד;‬
‫‪ .2‬באמצעות כרטיס אשראי דרך מוקד תשלומים‪;03-9485330 :‬‬
‫‪ .3‬בכרטיס אשראי באמצעות אתר שה”מ באינטרנט‪www.shaham.moag.gov.il :‬‬
‫במהלך ‪ 14‬יום ממועד פתיחת הקורס ייגבו דמי ביטול בסך ‪ 30%‬מהמחיר;‬
‫מיום פתיחת הקורס ואילך ‪ -‬ייגבו דמי ביטול בסך ‪.100%‬‬
‫‪3‬‬
‫תמיכה ברישוי תכשירי הדברה בחקלאות‬
‫מועצת הצמחים חתמה על הסכם עם משרד החקלאות בנושא רישוי תכשירי‬
‫הדברה‪ .‬התמיכה תינתן לרישוי של תכשירי הדברה בגידולים בהיקף של‬
‫פחות מאלף דונם‪ .‬ניתן להגיש בקשות להשתתפות של עד ‪ 60%‬מימון‪ ,‬מעלות‬
‫רישוי תכשירי הדברה בגידול‪ .‬מגדלים‪/‬שולחנות מגדלים‪ ,‬ועדות מגדלים‬
‫רשאים להגיש בקשה למועצת הצמחים‪ ,‬בצירוף שמות התכשירים שאותם‬
‫הענף מעוניין להתחיל ברישוי‪.‬‬
‫תוקף התמיכה עד סוף שנת ‪ .2011‬התמיכה בכפוף לאישור ועדה מקצועית‪.‬‬
‫עתירה לבג”צ‪ :‬לחייב את השר כץ‬
‫להשבת כספי ציבור‬
‫כפי שמופיע באתר האינטרנט של התנועה לאיכות השלטון‪ ,‬תחת “הליכים‬
‫משפטיים בטיפול”‪ ,‬התנועה לאיכות השלטון (בסיוע סטודנטים מהקליניקה‬
‫לקידום איכות השלטון באוניברסיטה העברית) הגישה עתירה לבג”צ בתאריך‬
‫‪ ,10.8.2010‬שמטרתה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לחייב אישית את‬
‫שר התחבורה ישראל כץ‪ ,‬בזמן שכיהן כשר החקלאות‪ ,‬ואת מיכאל אילון‬
‫ומרדכי הלפרין‪ ,‬להשיב את כספי הציבור שהוצאו שלא כדין למימון מינויים‬
‫פוליטיים ו‪/‬או מינויים המנוגדים לחוק ו‪/‬או מינויים מוטים ופסולים במשרד‬
‫החקלאות‪ ,‬בשל הנזקים שגרמו במעשיהם לאינטרס הציבור ולקופה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫בידיעה מצוין כי במוקד העתירה מעשים פסולים (בעיקר מסוג מעורבות‬
‫לא‪-‬תקינה במינויים) שנעשו על ידי עובדים בכירים במשרד החקלאות‪ ,‬לרבות‬
‫שר החקלאות דאז ישראל כץ‪ ,‬בשנים ‪.2004-2003‬‬
‫התנועה לאיכות השלטון עותרת כנגד היועץ המשפטי לממשלה כדי שיפעיל‬
‫סמכותו לחייב אישית את השר ועוזריו על הנזקים שנגרמו לקופת הציבור‬
‫במנויים האמורים‪.‬‬
‫רשמו בפניכם‪:‬‬
‫מו”פ צפון‬
‫יום פתוח בחוות המטעים ‪ -‬עמק החולה‬
‫‪18.10.2010‬‬
‫תערוכת מו”פ * ועידת ‪ 150‬שנות חקלאות בארץ‬
‫* ביקור באתרי המחקר‬
‫‪4‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪-‬‬
‫סמנכ”ל בכיר למימון והשקעות‬
‫מיכון חוסך כוח אדם‬
‫הרינו להביא לידיעתכם‪ ,‬כי לרשימות שכבר פורסמו עד כה‪ ,‬במסגרת מיכון‬
‫וציוד חוסך כוח אדם לענפי הירקות‪ ,‬מועברת בזאת רשימת תוספת מיכון‬
‫(רשימה מס’ ‪ ,)8‬שלגביה ניתן לקלוט בקשות לאישור תוכנית מהחקלאים‪:‬‬
‫מס’ סעיף‬
‫מכונה‬
‫גידולים‬
‫במחשב‬
‫‪240‬‬
‫קומביין לצנוניות‬
‫צנוניות‬
‫גידולי שורש‬
‫‪229‬‬
‫תפוחי‪-‬אדמה וגזר) מחתר להוצאת ירקות‬
‫(למעט‬
‫‪241‬‬
‫מכונה לספירת זרעים (חד ערוצית)‬
‫במשתלות ירקות‬
‫‪242‬‬
‫מערך לפריסה‪/‬גלילה ושינוע צינורות טפטוף‬
‫ירקות שטח פתוח‬
‫תרמי‪,‬‬
‫(מסך‬
‫בחממה‬
‫אקלים‬
‫בקרת‬
‫מערכת‬
‫‪243‬‬
‫עגבניות‪ ,‬פלפל ‪ -‬בחממות מזרון לח)‬
‫‪4703‬‬
‫מלגזת שדה (להעמסה בשטח)‬
‫‪4700‬‬
‫מלגזה לביא”ר‬
‫סיוע בהטבות מס לתוכניות השקעה ‪ -‬בענף הירקות‬
‫הריני להביא לידיעתכם‪ ,‬כי על‪-‬פי החלטת הנהלת המשרד ומינהלת‬
‫ההשקעות בחקלאות‪ ,‬בישיבתה מיום ‪ ,12.8.10‬יזכו לסיוע במסלול הטבות מס‬
‫בלבד הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בתי אריזה וקירור‪ :‬הקמה‪ ,‬הרחבה ציוד‬
‫‪ 1.1‬בתי אריזה וקירור המיועדים לשרת גידולים חקלאיים בהתאם למפתח בין‬
‫השטח המעובד לבין נפח בית האריזה הנדרש‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מגיש הבקשה הוא יצרן חקלאי‪ ,‬שלפחות ‪ 50%‬מהתוצרת המטופלת‬
‫מקורה ממשקו החקלאי‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬מבני בתי צמיחה באזור א’‬
‫עד ‪ 25‬דונם‪.‬‬
‫השקעה מינימלית להגשת בקשה לאישור תוכנית בכל הנושאים‪:‬‬
‫מ‪ 250,000-‬ש”ח ומעלה‪.‬‬
‫שמחה יודוביץ‪,‬‬
‫מנהלת מינהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬
‫ישר ולעניין‬
‫עם‪ ...‬מאיר יפרח‪,‬‬
‫לקראת השנה החדשה‬
‫‪ .1‬שנים אנחנו עוקבים כיצד כל יום‪,‬‬
‫לאורך כל היום‪ ,‬גם בחופשות‪ ,‬אתה‬
‫משוחח ונפגש עם מגדלים‪ ,‬משווקים‪,‬‬
‫סיטונאים‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬ולכולם‪ ,‬קטנים‬
‫כגדולים‪ ,‬אתה קשוב‪ ,‬נלהב למצוא‬
‫פתרונות‪ ,‬ברמה כמעט מיידית‪ .‬גלה לנו‬
‫מה הסוד שלך נגד שחיקה‪.‬‬
‫בכל רמ”ח איברי אני איש קשור ודאגן‪,‬‬
‫שלא יכול להשאיר ללא מענה‪ ,‬בעיקר‬
‫חקלאים‪ ,‬אף שלפעמים אין לי פתרונות‪.‬‬
‫אני אוהב לפתור את הבעיה ולא לחלק‬
‫אותה להרבה בעיות קטנות‪ ,‬ולכן‬
‫התשובות צריכות להיות מהירות‪ ,‬הגיוניות‬
‫ולא מזלזלות בכל בקשה ובכל נושא‪,‬‬
‫בין אם אלו בעיות מקצועיות‪ ,‬שיווקיות‪,‬‬
‫מתחום ההלוואות או מתחום המידע‪.‬‬
‫אני מרגיש מסוגל להציע פתרונות‪,‬‬
‫מהכרותי העמוקה עם הענף ועם כ‪90%-‬‬
‫מהחקלאים ברמה אישית‪ .‬האפשרות‬
‫לתת מענה לבעיות נותנת לי סיפוק‪ ,‬וכל‬
‫פתרון מביא לי אנרגיות חדשות‪.‬‬
‫‪ .2‬הנה עוברת עוד שנה‪ ,‬וכאשר‬
‫עושים סיכומים‪ ,‬רואים שיש נושאים‬
‫שצוברים תאוצה‪ ,‬כמו הדברה‬
‫משולבת או כמו טיפול נקודתי‬
‫בפגעים ובמחלות‪ ,‬ויש כאלה‬
‫שמשקיעים בהם בלי סוף משנה‬
‫לשנה‪ ,‬וההתקדמות בהם היא בצעדי‬
‫צב‪ ,‬כמו השוק הסיטוני‪ ,‬כמו המאבק‬
‫המתמיד בקבלת עובדים זרים‪ .‬מה‬
‫יגרום גם להם לצבור תאוצה?‬
‫אני חושב שאם קובעי המדיניות היו‬
‫מודים בטעויותיהם‪ ,‬הנושא של עובדים‬
‫זרים היה מקבל תפנית‪ .‬לצערי‪,‬‬
‫בינתיים החקלאים משלמים את‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫המחיר‪ ,‬גם בכמות וגם באגרות‪.‬‬
‫לגבי השוק הסיטוני‪ ,‬הנושא כבד‬
‫ומסובך‪ ,‬אבל חייב לבוא על פתרונו‬
‫בשנה הקרובה‪ .‬זה נמשך הרבה זמן‪,‬‬
‫רבים עסקו בו‪ ,‬אך שווה להמשיך‬
‫ולהתאמץ עבורו‪ ,‬כי חשיבותו רבה‬
‫ותלוי בו כל השוק המקומי‪ .‬הגיע‬
‫הזמן שיהיה מסחר נאות ברוח שנות‬
‫‪ ,2000‬התקדמנו במגוון נושאים‬
‫אחרים‪ ,‬מחקר‪ ,‬זנים‪ ,‬איכות‪ ,‬ועדיין‬
‫מפגרים בנושא השוק‪ .‬נקווה שבשנה‬
‫הקרובה תתקבל החלטה לשותפות‬
‫בין הממשלה ובין מועצת הצמחים‪,‬‬
‫לטובת ציבור הצרכנים והחקלאים‪.‬‬
‫‪ .3‬החקלאות הישראלית בעולם היא‬
‫שם‪-‬דבר‪ ,‬ה‪ OECD-‬קיבל את ישראל‬
‫לשורותיו בעיקר בזכות החקלאות‪,‬‬
‫ובארץ (כמעט) לא רואים אותנו‬
‫ממטר‪ ,‬רק בוכים שאנחנו מעלים‬
‫את המדד ומייקרים את המים‪ .‬מה‬
‫דעתך על זה‪.‬‬
‫בענף הירקות בכיינות היא לא בסדר‬
‫היום‪ .‬יש נושאים בהם אוהבים אותנו ויש‬
‫נושאים שלא‪ .‬אוהבים אותנו שהחקלאות‬
‫משתמשת במים מושבים‪ ,‬במקום במי‬
‫ביוב שיזרמו לים‪ ,‬אוהבים אותנו כשקונים‬
‫תוצרת חקלאית איכותית בזול לאורך כל‬
‫שנה‪ ,‬אבל לא אוהבים אותנו כשהמדד‬
‫עולה‪ .‬הם לא זוכרים שהחקלאים‬
‫שומרים על קרקעות המדינה‪ ,‬לא‬
‫מעריכים את פיתוח השממה‪ ,‬לא‬
‫אוהבים‪ ,‬ואף מקנאים‪ ,‬שבמרכז הארץ‬
‫עושים חלופות לחקלאות‪ .‬בסך‪-‬הכל‬
‫החקלאים תורמים למדינה בשמירת‬
‫הקרקעות‪ ,‬באיכות החיים‪ ,‬בריאות‬
‫ירוקות‪ ,‬במתן פרנסה לכל העוסקים‬
‫סביב החקלאות‪ ,‬לפיזור האוכלוסייה‪,‬‬
‫לשחרור התלות ביבוא‪ .‬אוהבים או לא‪,‬‬
‫התפקידים שאנחנו ממלאים הם חיוניים‬
‫למדינה שחפצה חיים‪.‬‬
‫‪ .4‬מה לדעתך סוד החוסן של מגדלי‬
‫הירקות וההליכה שלהם יחד גם‬
‫בזמנים קשים‪.‬‬
‫מגדלי הירקות מצטיינים בתעוזה‬
‫ובהתמדה‪ .‬מגדלים בכל ימות השנה‪,‬‬
‫בחום ובקור‪ ,‬מתמודדם עם הרבה‬
‫מאוד נושאים‪ .‬החקלאי כיום צריך‬
‫להיות ברמה מקצועית גבוהה‪ ,‬כי‬
‫היקף המשקים גדל‪ ,‬וזה מצריך ניהול‬
‫יותר מקצועי‪ .‬המגדלים עוברים שנים‬
‫קשות‪ ,‬במאבק מתמיד שלא ייפלטו‬
‫מהחקלאות‪ ,‬ואף כי בשנים האחרונות יש‬
‫מגמה של שינוי בתמיכה‪ ,‬צריך לשמור‬
‫עליהם‪ ,‬כי הם נכס שבכל העולם מבינים‬
‫את חשיבותו‪ ,‬מטפחים ומתגאים‪.‬‬
‫בענף המגלגל ‪ 5.5‬מיליארדי ש”ח‪ ,‬הבינו‬
‫מגדלי הירקות שאין סיכוי להתמודד‬
‫מול הממסד אלא ביחד‪ ,‬וכל זאת‬
‫למרות שהענף מורכב משלושה ענפים‬
‫עם בעיות מורכבות‪ ,‬שוק מקומי‪ ,‬יצוא‬
‫ותעשייה‪ .‬המגדלים מתייצבים יחד‬
‫מאחורי הארגון‪ ,‬שאין כמותו לפתור‬
‫את בעיותיהם‪ ,‬וכל זאת תוך ראייה‬
‫משותפת לטווח ארוך של המגזר‬
‫המושבי‪ ,‬המגזר הקיבוצי והמגזר ערבי‪.‬‬
‫‪ .5‬מה המיוחד בענף הירקות?‬
‫הענף מרתק‪ ,‬מקיף הרבה תחומים של‬
‫מידע‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬חברות‬
‫זרעים ומשתלות‪ ,‬שיווק בכל היבטיו וקידום‬
‫מכירות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬בעיות אקלים‪ .‬זהו ענף‬
‫דינמי‪ ,‬שמגדל תוצרת בטווח זמן קצר‪,‬‬
‫לא משעמם אפילו לרגע אחד‪ ,‬תמיד‬
‫בכותרות‪ .‬החקלאים חכמים‪ ,‬מצוינים‪,‬‬
‫טובים בכל המגזרים‪ .‬אוהב אותם‪.‬‬
‫‪ .6‬איך לדעתך צריך לקדם את הדור‬
‫הצעיר‪ ,‬שברור כי הוא הדבר החשוב‬
‫ביותר לעתיד החקלאות בישראל‪.‬‬
‫המדינה מעולם לא הצליחה לקדם את‬
‫הדור הצעיר בהתיישבות‪ ,‬כי בניית משק‬
‫עולה הון תועפות‪ .‬אין סיכוי למתיישב‬
‫חדש ללא התבססות על משק ההורים‪.‬‬
‫עלות הכניסה כמעט בלתי אפשרית‪,‬‬
‫וליחידות קטנות כמעט שאין קיום‪.‬‬
‫צריך הון בסיסי כדי לרכוש משק‪ .‬מה‬
‫שרואים כיום הוא שרוב המשקים‪ ,‬בהם‬
‫הכניסו את הדור הצעיר‪ ,‬אלה משקים‬
‫שההורים תמכו וביססו אותם עד‬
‫שהדור הצעיר יוצא לדרך עצמאית‪ .‬לא‬
‫מאמין שהמדינה יכולה לתת פתרונות‪,‬‬
‫כי העידן של משקים קטנים כנראה לא‬
‫יחזור‪ ,‬וברוב היישובים יש מעט חקלאים‪,‬‬
‫כאשר הגדולים עולים והקטנים יורדים‪,‬‬
‫למרות שלהיות גדול זה לא ביטוח למצב‬
‫של פשיטת רגל חלילה‪ ,‬ולא חסרות‬
‫דוגמאות‪.‬‬
‫‪ .7‬מה הדבר שהכי שימח אותך‬
‫השנה ומה הכי הרגיז אותך‪.‬‬
‫מה ששימח אותי זה התארגנות הענף‬
‫במועצת הצמחים ומציאת פתרונות‬
‫לחלק מהבעיות המקצועיות של‬
‫הענף‪ :‬עלקת‪ ,‬צהבון הגזר וכיב בקטרי‪.‬‬
‫מה שהרגיז אותי‪ ,‬וממשיך להרגיז אותי‪,‬‬
‫הן אטימות וביורוקרטיה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫מרתיח אותי המשך מצוקת המחסור‬
‫בעובדים זרים במשקים והאטימות‬
‫לטיפול בבעיה‪.‬‬
‫‪ .8‬לסיכום‪ ,‬מה היית אומר למגדל‬
‫ירקות שמתבכיין כמה קשה לו?‬
‫להתבכיין פה ושם זה בסדר‪ ,‬אבל‬
‫חייבים להתקדם‪ .‬אנחנו לפני שנה‬
‫חדשה‪ ,‬וכמו שהסבא של החקלאי‬
‫אמר‪ ,‬תמיד ישנה השנה הבאה‪.‬‬
‫שיהיה חג שמח ושנת מחירים טובים‬
‫לכל החקלאות ולכל העוסקים בענף‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חדש ממועצת הצמחים‬
‫סיכום שנת תש”ע‬
‫סיכום שיווק ירקות‬
‫לשוק מקומי‬
‫עונת ‪ 2009/10‬החלה בתקווה‬
‫לשיפור‪ ,‬הן ברווחיות והן בגידול‬
‫בכמויות המשווקות‪ ,‬לאחר שבעונה‬
‫הקודמת קוצצו מכסות המים‬
‫והקצאות העובדים לחקלאות‪,‬‬
‫והיא לוותה בחשש מפגיעה ביצוא‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬מגדלי הירקות גידלו כמות‬
‫דומה של ירקות לשוק המקומי ואף‬
‫הגדילו את היקפי היצוא במרבית‬
‫הגידולים המיועדים ליצוא‪.‬‬
‫ברוב גידולי הירקות חלה התייצבות‬
‫באספקה ובמחירים‪ ,‬ואנו צופים‬
‫שהיקפי השיווק בחורף ‪20010/11‬‬
‫יישארו בהיקפים זהים לעונה‬
‫שחלפה‪.‬‬
‫בעונת הגידול ‪ 2009/10‬שווקו לשוק‬
‫המקומי כ‪ 1.250-‬מיליון טונות ירקות‪,‬‬
‫כמות הזהה לעונה אשתקד‪ .‬במרבית מיני‬
‫הירקות נרשמה יציבות במחירים לעומת‬
‫עונת ‪ ,2008/9‬ובממוצע עלה מדד מחירי‬
‫הירקות הסיטוני בשנה החולפת בשיעור של‬
‫‪ 2%‬לעומת התקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫מדד המחירים של ירקות לצרכן ומדד‬
‫מחירי הירקות הסיטוני בשנים‬
‫‪ 2010-2006‬ממשיך להציג קשר ישיר‬
‫בין מחירי הירקות לצרכן ולמגדל‪.‬‬
‫מדד מחירי הירקות לצרכן הממוצע‬
‫לתקופה ‪ 7/2010-8/2009‬עלה ב‪3%-‬‬
‫לעומת התקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫בירקות אבטיח‪ ,‬בצל ובצל ירוק חלה‬
‫עליית מחירים של עד ‪ 4%‬בממוצע‬
‫שיווק ירקות עיקריים לשוק מקומי בשנים ‪( 2010 ,2009‬ינואר ‪ -‬יוני) באלפי טונות‬
‫התפלגות יצוא ירקות לפי ירק בעונת ‪ 2008/9‬לעומת ‪ - 2007/8‬באלפי טונות‬
‫בהשוואה לעונת ‪ ,2008/9‬ובמחירי‬
‫כרוב‪ ,‬כרובית וקולרבי חלה ירידת‬
‫מחירים בין ‪ 3%‬ל‪ 4%-‬בהשוואה לעונת‬
‫‪.2008/9‬‬
‫במדדי המחירים הקשורים לענף‬
‫הירקות חלה התייצבות מחירים עם‬
‫נטייה לעליות מחירים מתונות במהלך‬
‫השנה החולפת‪.‬‬
‫מדד המחירים לצרכן הממוצע‪,‬‬
‫בתקופה ‪ ,7/2010-8/2009‬עלה‬
‫ב‪ 1.82%-‬בלבד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מדד‬
‫מחירי הירקות לצרכן עלה בממוצע‬
‫ב‪ 12-‬החודשים האחרונים (‪7/2010-‬‬
‫‪ )8/2009‬ב‪ 3%-‬לעומת התקופה‬
‫המקבילה ‪ .2008-9‬עלייה זו‪ ,‬בשיעור‬
‫גבוה ממדד המחירים לצרכן‪,‬‬
‫משקפת את השיפור במחירי הירקות‬
‫לאחר מספר שנים‪ ,‬בהן נשחקה‬
‫רווחיות הגידול בעקבות התייקרות‬
‫משמעותית של התשומות‪.‬‬
‫מדד מחירי התשומות הצמחיות‬
‫הממוצע‪ ,‬בתקופה ‪,7/2010-8/2009‬‬
‫עלה ב‪ 2.01%-‬לעומת התקופה‬
‫המקבילה אשתקד‪.‬‬
‫סיכום עונת יצוא הירקות‬
‫‪2009/10‬‬
‫בעונת היצוא ‪ 2009/10‬שווקו כ‪560-‬‬
‫יצוא ירקות ותפוחי‪-‬אדמה מישראל בשנים ‪( 2009-2002‬עונה חקלאית‬
‫באלפי טונות)‬
‫השוואת מדד מחירים חודשי לצרכן ומדד מחירים סיטוני של ירקות בשנים‬
‫‪ - 2010-2005‬באחוזים‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מדד מחירים סיטוני ‪ -‬מועצת הצמחים ענף ירקות‬
‫יצוא ירקות לפי אזורים מישראל בשנים ‪( 2010-2007‬עונה חקלאית באלפי טונות)‬
‫מדדי מחירים בשנים ‪( 2010-2005‬באחוזים)‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪6‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬
‫שיווק ירקות לתעשייה בשנים ‪ - 2010-2009‬באלפי טונות‬
‫אלף טונות ירקות‪ ,‬קיטון של ‪8%‬‬
‫לעומת עונת יצוא ‪.2008/9‬‬
‫הקיטון המשמעותי היה ביצוא‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬בשיעור של ‪ 30%‬לעומת‬
‫עונה קודמת‪ ,‬כאשר הסיבות העיקריות‬
‫הן ירידת שערי המטבע‪ ,‬בייחוד‬
‫באנגליה‪ ,‬והקטנת הביקושים באירופה‬
‫ליבוא תפוחי‪-‬אדמה טריים מישראל‪.‬‬
‫שינויים נוספים‪ :‬במלונים חל קיטון‬
‫של ‪ ;30%‬ביצוא הצנונית חל גידול‬
‫של כ‪ 25%-‬בעקבות הגדלת‬
‫הביקושים לצנונית ברוסיה; יצוא‬
‫הפלפל גדל ב‪ 5%-‬לעומת העונה‬
‫הקודמת‪ ,‬כאשר הגידול העיקרי‬
‫היה בסוף העונה‪ ,‬עקב חוסר יכולת‬
‫של הספרדים לספק פלפל בשל‬
‫פגעי מזג‪-‬אוויר בדרום ספרד; ביצוא‬
‫העגבנייה חל גידול של ‪ ,30%‬וביצוא‬
‫הגזר גידול של ‪.4%‬‬
‫מספר היצואנים‪ ,‬אשר ייצאו תוצרת‬
‫בתקופה זו‪ ,‬היה ‪ ,85‬לעומת ‪80‬‬
‫יצואנים בעונת ‪.2008/9‬‬
‫ביצוא לבריטניה חל קיטון של ‪40%‬‬
‫בכמות המיוצאת‪ ,‬בעקבות החלשות‬
‫הפאונד‪ ,‬וביצוא למערב אירופה‬
‫חל קיטון של כ‪ 21%-‬לעומת עונת‬
‫‪ .2008/9‬לעומת זאת‪ ,‬ביצוא למזרח‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫אירופה חל גידול של ‪ ,40%‬בעיקר‬
‫ביצוא גזר‪ ,‬צנונית ועגבניות‪.‬‬
‫גידולי תעשייה‬
‫מיני הירקות העיקריים בתעשייה הינם‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬תירס‪ ,‬שעועית‪,‬‬
‫אפונה‪ ,‬גזר ומלפפון‪.‬‬
‫בגידול התירס קטנה כמות הקליטה‬
‫בשיעור של ‪ 7%‬לעומת עונה קודמת‪.‬‬
‫הקיטון השנה‪ ,‬בדומה לשנים האחרונות‪,‬‬
‫הינו כתוצאה מצמצום היקפי היצוא של‬
‫תירס‪ .‬ככל הנראה השנה לא ניתן יהיה‬
‫לייצא תירס כלל‪ ,‬הן בגלל התחרות‬
‫הקשה עם יצרנים ממזרח אירופה‬
‫ומהמזרח הרחוק והן בגלל ירידת שערי‬
‫המטבע של היורו והפאונד‪.‬‬
‫בגידול עגבניות תעשייה חל גידול‬
‫לעומת שנה קודמת‪ ,‬בעקבות הגדלת‬
‫הביקושים למוצרי העגבניות בעולם‪.‬‬
‫גידול זה עדיין מאוים על‪-‬ידי העלקת‪,‬‬
‫אשר מצמצמת את אפשרויות הגידול‬
‫בשטחים רבים בארץ אשר נגועים בה‪.‬‬
‫בגידול הברוקולי חל קיטון משמעותי‬
‫בגלל נושא הכשרות‪ ,‬ועד שלא יימצא‬
‫פתרון לנושא המזיקים‪ ,‬לא יוכלו‬
‫המגדלים לייצר את הכמויות הנדרשות‬
‫על‪-‬ידי המפעלים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יוזמות‬
‫קרן השתלמות ‪-‬‬
‫חיסכון מועדף‬
‫מדוע חשוב לפתוח חשבון‬
‫קרן השתלמות?‬
‫דורון קופליס*‬
‫עד שנת ‪ 2008‬חסכו בעלי המקצוע‬
‫העצמאים וחברי המושבים לפנסיה‬
‫בקופות גמל ובקרנות השתלמות‪.‬‬
‫החסכונות הוכרו כהוצאה מוכרת במס‬
‫הכנסה והיו ניתנים למשיכה בסוף‬
‫תקופת החיסכון‪ :‬בקופת הגמל לאחר‬
‫‪ 15‬שנות ותק ובקרן ההשתלמות‬
‫לאחר ‪ 6‬שנות ותק לכל היותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬שונה החוק‪ ,‬והחיסכון‬
‫החדש בקופות הגמל‪ ,‬שהיה ניתן‬
‫למשיכה לאחר ‪ 15‬שנה לכל מטרה‪,‬‬
‫נחסם למשיכה והפך לחיסכון פנסיוני‬
‫לגיל פרישה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬ששינוי החוק‬
‫לא חל על הפקדות ישנות שבוצעו עד‬
‫שנת ‪ .2008‬לגבי הפקדות אלו חל החוק‬
‫הישן‪ ,‬המאפשר משיכה הונית של כל‬
‫הכספים בתום תקופת החיסכון‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עמית המפקיד בקופת הגמל‬
‫כספים חדשים (מינואר ‪ ,)2008‬לא‬
‫יוכל למשוך אותם לאחר ‪ 15‬שנה‪ ,‬אלא‬
‫‪8‬‬
‫טבלת השוואת אפיקי חסכון לעמיתים עצמאים‬
‫קרן השתלמות‬
‫אין מגבלת הפקדה‬
‫הפקדות‬
‫וניתן להפקיד כל סכום‬
‫בכל זמן‬
‫משיכה הונית‬
‫משיכות‬
‫מלאה או חלקית‬
‫הפקדות מוכרות למס‬
‫הטבות‬
‫הכנסה (בכפוף לתקרות)‬
‫מס‬
‫מס רווחי הון פטור ממס רווחי הון עד‬
‫‪ 17,010‬ש”ח לשנה‬
‫חסום עד גיל פרישה‬
‫תקופת חיסכון ‪ 6‬שנים ‪ -‬לעמית צעיר‬
‫‪ 3‬שנים ‪ -‬לעמית בגיל פרישה‬
‫‪ 1.50%-0.65%‬לשנה‬
‫‪ 1.50%-0.65%‬לשנה‬
‫דמי ניהול‬
‫קופת גמל‬
‫אין מגבלת הפקדה‬
‫וניתן להפקיד כל סכום‬
‫בכל זמן‬
‫משיכה הונית מלאה או‬
‫אין משיכה הונית אלא‬
‫קצבה חודשית מגיל פרישה חלקית‬
‫הפקדות מוכרות למס הכנסה הפקדות לא מוכרות‬
‫במס הכנסה‬
‫חייב במס רווחי הון‬
‫פטור ממס רווחי הון‬
‫רק לקבל עבורם פנסיה‪ ,‬וזאת ללא‬
‫התחשבות בגיל העמית!‬
‫לדוגמא‪ :‬עמית בגיל ‪ ,80‬המפקיד כיום‬
‫כסף בקופת גמל‪ ,‬לא יכול למשוך‬
‫אותו כסכום אחד (משיכה הונית)‪ ,‬אלא‬
‫לקבלו רק כתשלומי פנסיה חודשיים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬נותר אפיק חיסכון אחד‬
‫במסלול ההוני לטווח קצר ובינוני‪ ,‬והוא‬
‫החיסכון בקרנות השתלמות‪.‬‬
‫מהטבלה לעיל ניתן לראות‪ ,‬כי‬
‫לחיסכון בקרן השתלמות יתרונות‬
‫משמעותיים לעומת יתר אפיקי‬
‫החיסכון המושווים‪.‬‬
‫היתרונות בחיסכון בקרן השתלמות‪:‬‬
‫חיסכון הוני ‪ -‬בעוד שבשנת ‪ 2008‬חל‬
‫תוכנית חיסכון‬
‫מוגבל בהתאם לתנאי‬
‫תוכנית החיסכון‬
‫בהתאם לתנאי‬
‫תוכנית החיסכון‬
‫בהתאם לתנאי תוכנית‬
‫החיסכון‬
‫שינוי בייעוד ההפקדות בקופות גמל‪,‬‬
‫הרי שההפקדות בקרנות ההשתלמות‬
‫נותרו ללא שינוי‪.‬‬
‫תקרת הפקדה ‪ -‬ניתן להפקיד כל‬
‫סכום ללא הגבלה‪.‬‬
‫חיסכון לכל מטרה ‪ -‬ניתן לפתוח‬
‫מספר קופות‪ ,‬כאשר כל חשבון מיועד‬
‫למטרה אחרת‪.‬‬
‫תקופת החיסכון ‪ -‬חיסכון לטווח‬
‫קצר‪/‬בינוני לתקופה של ‪ 3‬עד ‪ 6‬שנים‬
‫לכל היותר‪.‬‬
‫הטבות מס ‪ -‬אפיק חיסכון הוני יחיד‪,‬‬
‫שעדיין נהנה מפטור ממס רווחי הון‬
‫ומהטבות מס (בכפוף לתקרות)‪.‬‬
‫ותק ‪ -‬במהלך כל חיי החשבון‬
‫ניהול תיקים‬
‫אין מגבלת הפקדה‬
‫וניתן להפקיד כל‬
‫סכום בכל זמן‬
‫משיכה הונית‬
‫מלאה או חלקית‬
‫הפקדות לא מוכרות‬
‫במס הכנסה‬
‫חייב במס רווחי הון‬
‫לא חסום‬
‫בהתאם לחוזה עם‬
‫מנהל התיק‬
‫מצטרפות ההפקדות לוותק הראשוני‪,‬‬
‫והן נזילות בתום הוותק הנדרש‪.‬‬
‫ניהול השקעות ‪ -‬תיק המנוהל על‪-‬ידי‬
‫מנהל השקעות מקצועי ללא עמלות‬
‫קנייה‪ ,‬מכירה ושמירה‪ ,‬בדמי ניהול‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫* הכותב הוא מנהל קופות הלמן‬
‫אלדובי אופקים השתלמות‬
‫והלמן אלדובי תגב קופת גמל‬
‫סקירה זו הינה כללית ותמציתית‪ ,‬ואין לראות‬
‫בה תחליף לייעוץ משפטי‪ .‬המידע הנ”ל נכון‬
‫ליום ‪ ,14.7.2010‬והוא איננו ממצה או מתיימר‬
‫למצות את כלל החקיקה ו‪/‬או הפסיקה‬
‫הרלוונטית למידע המוצג‪ .‬הדין המוצג במסמך‬
‫זה עשוי להשתנות מעת לעת‪ ,‬והכותב אינו‬
‫אחראי לעדכן ו‪/‬או לפרסם שינוי כאמור‪.‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬
‫בשדה ההדרכה‬
‫גידולי תעשייה‬
‫עגבניות לתעשייה‬
‫החום הכבד‪ ,‬ששרר בארץ במהלך‬
‫חודש אוגוסט‪ ,‬פגע קשות באיכות‬
‫העגבניות לתעשייה‪ ,‬ובעיקר בצבע‪.‬‬
‫אני מזכיר לכולנו‪ ,‬שהתיאוריה אומרת‬
‫שהליקופן‪ ,‬האחראי בעגבניות על‬
‫הצבע האדום‪ ,‬מפסיק להיווצר‬
‫בטמפרטורה שמעל ‪ 32‬מ”צ‪ .‬החום‬
‫הכבד והלחות שליוותה אותו גרמו‬
‫להאצה בהבשלה ולריקבון של עגבניות‬
‫בשטח‪ ,‬נזק למגדלים ולצבע לא‬
‫מתאים‪ ,‬נזק רב למפעלים‪.‬‬
‫אני מבקש להצדיע לכל העובדים‬
‫בקטיף‪ ,‬שלמרות הטמפרטורות‬
‫הגבוהות והלחות הבלתי נסבלת‬
‫ממשיכים בעבודתם ללא ליאות‪ ,‬ביום‬
‫ובלילה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬
‫אני מעריך שהעונה תסתיים מוקדם‬
‫מהמתוכנן‪ .‬השילוב של החום הכבד עם‬
‫אילוח קשה בכנימת עש הטבק‪ ,‬שגרמה‬
‫להדבקה רבה בווירוס צהבון האמיר של‬
‫צמחי העגבניות במשתלים המאוחרים‪,‬‬
‫מזרז את מוכנות החלקות לקטיף‪.‬‬
‫ובמזיקים ולהדברת עשבים‪ .‬אין לגדל‬
‫שום בקרקע שגידלו בה שום‪ ,‬בצל או‬
‫כל גידול אחר ממשפחת השושניים‬
‫בחמש השנים האחרונות‪ ,‬מחשש‬
‫להימצאות מחלות ומזיקי קרקע‬
‫למיניהם‪ ,‬כמו‪ :‬פוזריום = ‪,Fusarium sp.‬‬
‫שורש ורוד = ‪ ,PINK ROOT‬נמטודת‬
‫הגבעול = ‪ Ditylenchus dipsaci‬ואקריות‬
‫שוכנות קרקע מסוג ריזוגליפוס‪.‬‬
‫חשוב ביותר לברר את ההיסטוריה‬
‫של החלקה מבחינת השימוש‬
‫בקוטלי עשבים בעבר ואת השפעתם‬
‫על השום‪.‬‬
‫הכנת שטח‬
‫יש לעבד את הקרקע לעומק של‬
‫‪ 40-35‬ס”מ ולפורר את הרגבים‬
‫בעזרת מחליק או השקיות טכניות‬
‫(אך יש לדאוג לכך שהקרקע לא‬
‫תהא רטובה מדי)‪ .‬באדמות כבדות‬
‫ומישוריות‪ ,‬בעלות כושר חלחול נמוך‪,‬‬
‫רצוי להכין גדודיות לגידול בצמדים‪,‬‬
‫ואילו בשאר הקרקעות בונים ערוגות‬
‫ברוחב של ‪ 183 ,163‬או ‪( 193‬ס”מ)‬
‫ כל אחד בהתאם לכלי העיבוד‬‫במשקו‪ .‬בכל ערוגה יהיו ‪ 5-4‬שורות‪.‬‬
‫תירס לתעשייה‬
‫המאמצים להבראת הענף נמשכים‪,‬‬
‫בשלב זה יותר בפגישות ובדיבורים עם‬
‫מנהלי המפעלים‪ .‬בקרוב נעבור לשלב‬
‫המעשים‪.‬‬
‫אפונה לתעשייה‬
‫ב‪ 5.9.10-‬יתקיים הכנס הארצי של‬
‫מגדלי אפונה לתעשייה בבית התרבות‬
‫בשדה אליהו‪ .‬כל העוסקים בענף‬
‫מוזמנים‪.‬‬
‫שאול גרף‬
‫גידול שום‬
‫בחירת שטח‬
‫ניתן לגדל שום בכל סוגי הקרקעות‬
‫בארץ‪ ,‬אולם הוא מיטיב לגדול ומניב‬
‫יבולים טובים בקרקעות פוריות‬
‫ומנוקזות היטב‪ ,‬שניתן להיכנס אליהן‬
‫זמן קצר לאחר הגשמים או בהפסקות‬
‫שביניהם‪ ,‬לצורך טיפולים במחלות‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫זיבול ודישון‬
‫גידול השום מגיב היטב לפוריות‬
‫הקרקע‪ ,‬ולכן רצוי לזרוע אותו באדמות‬
‫שזובלו בזבל אורגני בעונה הקודמת‪.‬‬
‫אם רוצים לזבל את החלקה לקראת‬
‫הגידול‪ ,‬חשוב להשתמש בקומפוסט‬
‫ממקור אמין‪ .‬הכמות המומלצת לדונם‬
‫היא ‪ 5-4‬מ”ק‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫לזיבול החלקה בכופתיות (זבל בקר‬
‫המעורב בזבל עופות)‪ ,‬בכמות של‬
‫‪ 500-400‬ק”ג לדונם‪ ,‬בהתאם לפוריות‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫תוספת של דשני יסוד כימיים תינתן‬
‫בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‪ .‬זרחן‬
‫ יש להשלים עד לרמה של ‪ 25‬חלקי‬‫מיליון‪ .‬אשלגן ‪ -‬יש להשלים עד לרמה‬
‫של ‪ 15‬חלקי מיליון (כאשר הבדיקה‬
‫במיצוי של קלציום כלוריד)‪ .‬חנקן יינתן‬
‫כדשן ראש במהלך הגידול‪ ,‬בכמות‬
‫מצטברת של ‪ 30‬ק”ג צרוף לדונם‪.‬‬
‫כמות החנקן (‪ )N‬הרצויה להתחלת‬
‫הגידול היא ‪ 10‬יחידות חנקן צרוף לדונם‪.‬‬
‫מתחילת ינואר מוסיפים בהדרגה מנות‬
‫קטנות בנות ‪ 200-150‬גרם חנקן צרוף‬
‫ליום לדונם‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬עם התפתחות‬
‫הצמחים‪ ,‬מעלים את המנה היומית עד‬
‫‪ 400‬גרם חנקן צרוף לדונם ליום‪ .‬עד‬
‫תחילת חודש מרץ תושלם המנה ל‪30-‬‬
‫יחידות חנקן צרוף לדונם‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי דישונים מאוחרים‬
‫מעבר לתחילת מרץ עלולים לגרום‬
‫להתבקעות ראשי השום‪.‬‬
‫לבדיקה בשירותים להגנת הצומח‬
‫שבמשרד החקלאות או לכל מעבדה‬
‫אחרת‪ ,‬המוסמכת לתת תשובה‬
‫בנדון‪ .‬הבדיקות הנדרשות הן נוכחות‬
‫נמטודות‪ ,‬אקריות שורש ופוזריום‪ .‬כדאי‬
‫לרכוש את השום רק לאחר קבלת‬
‫אישור לבריאות החומר‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫רצוי להיוועץ במדריכי הגידול באזורים‬
‫ולבקש את המלצתם לגבי חומר‬
‫הריבוי‪.‬‬
‫שתילה‬
‫חומר ריבוי‬
‫כיום‪ ,‬חומר הריבוי העיקרי הוא‬
‫הזן “שני” (ברזילאי)‪ ,‬זן ותיק ומוכר‪.‬‬
‫זן נוסף‪ ,‬אשר בשנים האחרונות‬
‫מגדלים בהיקפים גדולים‪ ,‬הוא הזן‬
‫“רן”‪ .‬הצמח מזן זה בעל עלווה רחבה‬
‫ובהירה‪ .‬מספר העלים נע בין ‪ 9‬ל‪.11-‬‬
‫העלים מחולקים לאורך כל הגבעול‪.‬‬
‫מספר השננות ‪ .11-9‬השננות גדולות‬
‫והראשים גדולים יותר ויפים יותר‬
‫בהשוואה לזן “שני”‪.‬‬
‫חומר ריבוי חופשי מווירוס ‪ -‬קיים‬
‫כיום חומר ריבוי חופשי מווירוס בכמות‬
‫מוגבלת‪ .‬היבול המתקבל גבוה יותר‬
‫מזה של חומר הריבוי הרגיל‪ .‬מהידע‬
‫המצטבר עד עכשיו‪ ,‬נראה כי שתילה‬
‫מאוחרת עדיפה יותר מהמועדים‬
‫המקובלים בחומר הריבוי המסחרי‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬מנות מים ודשן נמוכות‬
‫יותר ימנעו בסוף הגידול בעיות של‬
‫התבקעות והחמה של ראשי השום‪.‬‬
‫בשנים הקרובות ילך ויגדל ההיצע של‬
‫חומר ריבוי זה‪.‬‬
‫חשוב מאד להתייעץ עם המדריכים‬
‫לפני שתילת חומר זה‪ ,‬לגבי‬
‫המועדים‪ ,‬ההשקיה והדישון‪.‬‬
‫בחירת חומר ריבוי‬
‫הצלחת הגידול מותנית בראש‬
‫ובראשונה בחומר הריבוי‪ .‬חומר הריבוי‬
‫חייב להיות נקי מכל גורמי המחלה‬
‫שעוברים עם השננות‪ .‬יש להקפיד‬
‫לקנות חומר ריבוי אך ורק משדות‬
‫שלא סבלו במשך הגידול ממחלות‬
‫וממזיקי קרקע‪ .‬לפני קניית החומר‪,‬‬
‫יש לשלוח דוגמאות מחומר הריבוי‬
‫שותלים ‪ 24,000‬עד ‪ 26,000‬שננות‬
‫לדונם‪ .‬לפיכך‪ ,‬דרושים ‪ 80‬עד ‪130‬‬
‫ק”ג שננות לדונם‪ ,‬בהתאם לזן ולגודל‬
‫השננות‪ .‬לקראת השתילה מפרקים‬
‫וממיינים את חומר הריבוי במכונות‬
‫המיועדות לכך‪ .‬יש להקפיד על שתילה‬
‫נפרדת של כל גודל שננות‪.‬‬
‫עומק השתילה‬
‫יש להקפיד על עומק השתילה של‬
‫השננות‪ ,‬הן אם היא נעשית במכונה והן‬
‫אם באופן ידני‪ .‬שתילה עמוקה תגרום‬
‫לאיחור בהצצה‪ ,‬לסכנת ריקבונות‬
‫ולחוסר אחידות בהמשך‪ .‬בשתילה‬
‫שטחית‪ ,‬יש להגדיל את מספר‬
‫ההשקיות‪ ,‬מה שגורם לבזבוז כמויות‬
‫גדולות של מים‪ .‬העומק הרצוי הוא ‪4-3‬‬
‫ס”מ‪ ,‬כאשר השננה נשתלת בניצב‪.‬‬
‫במשקים‪ ,‬השותלים בעזרת מכונות‪ ,‬יש‬
‫להקפיד מאוד על כך שבזמן השתילה‬
‫תהא אחידות בעומק השתילה ובפיזור‬
‫השננות לאורך השורה‪.‬‬
‫חיטוי השננות‬
‫מטרת חיטוי השננות היא להדביר‬
‫את נמטודות הגבעול (דיטילנכוס)‬
‫ואקריות קרקע (ריזוגליפוס)‪ ,‬העלולות‬
‫לעבור בחומר הריבוי ולגרום לנזק‬
‫לגידול‪ .‬חיטוי בשננות נעשה על‪-‬ידי‬
‫טבילה לזמן קצר בתמיסה בריכוז‬
‫קבוע של אחד התכשירים המומלצים‪,‬‬
‫המופיעים בהמשך‪ .‬מניסיון שהצטבר‬
‫במשך הזמן‪ ,‬התברר כי יש חשיבות‬
‫לטבילת השננות במים בכל מקרה‪.‬‬
‫טבילת השננות אינה רק מחטאת את‬
‫השננות מנמטודות ומאקריות קרקע‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫המערכת‪ :‬מאיר יפרח‪,‬‬
‫יוסי ארזי‪ ,‬רותי פוגטש‬
‫מזכירת מערכת‪ :‬פרחיה עינב‬
‫אלא אף מסייעת לנביטה מהירה‬
‫ואחידה ולחיסכון במים‪.‬‬
‫החומרים המומלצים לטבילה‪:‬‬
‫נמקור ‪ 1%‬למשך ‪ 5‬דקות‬
‫רגבי ‪ 2%‬למשך ‪ 10‬דקות‬
‫לאחר הטבילה מייבשים את השננות‪,‬‬
‫בעיקר כאשר זורעים במכונה‪ ,‬ורצוי‬
‫מאוד לזרוע אותן במהירות האפשרית‪.‬‬
‫ביכולתו של כל חקלאי לבצע את‬
‫הטבילה בכוחות עצמו‪ .‬חקלאים‪,‬‬
‫שאינם מאורגנים לכך‪ ,‬יכולים להיעזר‬
‫בבתי האריזה הערוכים לכך‪.‬‬
‫השקיה‬
‫לאחר השתילה משקים השקיית‬
‫הנבטה של ‪ 40-30‬מ”ק לדונם‪ ,‬בהתאם‬
‫לסוג הקרקע‪ .‬לאחר מכן ממשיכים‬
‫לשמור על רטיבות הקרקע‪ ,‬עד הצצתן‬
‫המלאה של כל השננות‪ .‬בתום לבלובן‬
‫של כל השננות‪ ,‬עוברים להשקיה סדירה‬
‫מדי ‪ 12-10‬יום‪ ,‬לפי סוג הקרקעות‬
‫ובהתאם למזג‪-‬האוויר בכל אזור‪.‬‬
‫הדברת עשבים‬
‫לרשות המגדלים מספר תכשירים‪,‬‬
‫שבעזרתם יהיו השדות נקיים מעשבים‪,‬‬
‫ולא יהא צורך בעישובם במשך כל‬
‫תקופת הגידול‪ .‬ניתן לטפל בתכשירים‬
‫לאחר הזריעה או במהלך הגידול‪ .‬לגבי‬
‫סוג התכשירים ושילובם ‪ -‬יש להיוועץ‬
‫במדריכים‪.‬‬
‫הדברת דגניים ‪ -‬בכל שלב משלבי‬
‫הגידול‪ ,‬ניתן להשתמש בתכשירים‬
‫קוטלי דגניים בלבד‪ ,‬שלא יגרמו‬
‫לפגיעה בגידול‪ .‬לאחר הריסוס אין צורך‬
‫בהשקיה להפעלת החומר‪.‬‬
‫הדברת רחבי עלים ‪ -‬ניתן להדביר‬
‫את רחבי העלים ולמנוע את נביטתם‬
‫בעזרת התכשירים הבאים‪:‬‬
‫סטומפ (ודומיו) ‪ 500 -‬סמ”ק לדונם‪.‬‬
‫התכשיר קוטל עשבייה צעירה (בשלב‬
‫של פסיגים) ומונע נביטת עשבים‪.‬‬
‫השימוש בסטומפ מותר מיד לאחר‬
‫הזריעה‪ .‬הצנעת התכשיר נעשית‬
‫על‪-‬ידי המטרה‪ .‬אם יש בשדה נבטים‬
‫‪10‬‬
‫רבים ‪ -‬ניתן לשלב את הסטומפ עם‬
‫דו‪-‬קטלון‪ ,‬בטרם הצצת השום‪.‬‬
‫רונסטאר ( ודומיו) ‪ 250 -‬סמ”ק לדונם‪.‬‬
‫התכשיר קוטל מגע ומונע נביטה‪.‬‬
‫במינונים אלה משתמשים לאחר‬
‫הזריעה‪ .‬מצניעים את התכשיר בעזרת‬
‫המטרה‪ .‬במשך הגידול ניתן להשתמש‬
‫ברונסטאר במינונים המומלצים‪.‬‬
‫תכשירי אוקסיפלורופן (גול‪ ,‬גליל‪,‬‬
‫גליגן) ‪ 200-180 -‬סמ”ק לדונם‪ ,‬לאחר‬
‫הזריעה‪ .‬ההצנעה נעשית‬
‫על‪-‬ידי המטרה‪ .‬בעזרת טיפול זה ניתן‬
‫לשמור על ניקיונו של השדה במשך‬
‫כל תקופת הגידול‪ .‬שילוב של גול‬
‫וקוורץ קוטל עשבייה קיימת ומונע‬
‫נביטה לזמן ממושך ובאופן מוצלח‬
‫הרבה יותר מגול ומרונסטאר בלבד‪.‬‬
‫בהמשך הגידול ניתן להשתמש בגול‪,‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬במינונים המופחתים‬
‫המומלצים‪ .‬תערובת של אחד‬
‫מתכשירי גול במינון ‪ 60‬סמ”ק ‪40 +‬‬
‫סמ”ק קוורץ בריסוס אחרי זריעת‬
‫השום ‪ -‬השקיית ההנבטה מפעילה‬
‫את התכשיר‪ ,‬ואם בשטח יש נבטי‬
‫עשבייה‪ ,‬הגול יקטול אותם‪.‬‬
‫קוורץ ‪ -‬קוטל מגע ומונע נביטה‬
‫לזמן ממושך‪ .‬תכשיר שאריתי‪ .‬המינון‬
‫המרבי המומלץ לטיפול הוא ‪40‬‬
‫סמ”ק לדונם‪ .‬בהמשך הגידול ניתן‬
‫להשתמש בקוורץ במידת הצורך ולפי‬
‫העשבייה הקיימת בחלקות‪ ,‬במינונים‬
‫המופחתים המומלצים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬שימוש מושכל בתכשירים‬
‫שהוזכרו‪ ,‬במינונים הנכונים‪ ,‬בזמן הנכון‬
‫ובשילובים ביניהם‪ ,‬יוביל לקבלת תוצאות‬
‫טובות‪ ,‬ובמקרים רבים אף לחיסכון‬
‫בימי עבודה‪ .‬כיוון שאפשרויות השימוש‬
‫בקוטלי העשבים הן רבות ומגוונות‪ ,‬רצוי‬
‫להיוועץ במדריכי הירקות והגנת הצומח‬
‫באזורים השונים‪ ,‬על‪-‬מנת לבחור את‬
‫השילובים בהתאם לעשבייה‪.‬‬
‫הדברת פגעים‬
‫זבוב הבצל ‪ -‬מזיק זה פעיל מחודש‬
‫נובמבר עד אפריל‪ .‬לאחר הנעיצה‬
‫מטפלים נגד המזיק בדיאזינון ‪ 25‬במינון‬
‫‪ 250-200‬סמ”ק לדונם‪ ,‬וחוזרים על‬
‫הטיפול מדי ‪ 10‬ימים‪ ,‬כל עוד המזיק‬
‫קיים וגורם נזקים‪ .‬מפסיקים לטפל‬
‫כאשר עובי הצמחים כעובי עיפרון‪.‬‬
‫אקרית השורש ‪ -‬אקרית השורש‬
‫(ריזוגליפוס) חיה בקרקע ומתקיימת‬
‫על שורשי דגניים שונים במשך החורף‪.‬‬
‫היא תוקפת צמחים בעקה‪ ,‬פוגעת‬
‫בשורשים וגורמת להתייבשות של‬
‫מוקדים גדולים בשדה‪ ,‬המפוזרים‬
‫בצורה אקראית‪ .‬האקרית תוקפת‬
‫במשך כל עונת הגידול החורפי‪ .‬כנגד‬
‫אקרית זו נוהגים לטפל בשום בחודש‬
‫ינואר בתכשיר טמיק‪ .‬יתכן שמועד‬
‫זה מאוחר מדי‪ ,‬וכאשר יש חשש‬
‫להימצאות אקריות בשדה‪ ,‬עדיף‬
‫לטפל בסתיו‪ ,‬כשהאקריות פעילות‪.‬‬
‫התכשיר טמיק בעל רעילות גבוהה‬
‫לאדם‪ ,‬והשימוש בו מותר רק לבעלי‬
‫היתר‪.‬‬
‫ראוי לזכור‪ ,‬כי תכשיר זה מורשה‬
‫לשום יבש בלבד ולא לשום ירוק‪ .‬עם‬
‫ההתחממות באביב‪ ,‬וכשעדיין יש‬
‫חשש לקיומן של האקריות‪ ,‬ניתן לטפל‬
‫בזרחנים אורגניים במקום בטמיק‪ ,‬אך‬
‫יש להיוועץ תחילה במדריך‪.‬‬
‫הטיפולים נגד האקרית יניבו תוצאות‬
‫יעילות אם ייעשו לפני ההשקיה‬
‫בהמטרה‪ ,‬כדי שהתכשיר יגיע לבית‬
‫השורשים‪ .‬רצוי לרסס בנפח של‬
‫‪ 35-30‬ליטר לדונם ובטיפות גדולות‪.‬‬
‫תריפס‪ -‬מזיק זה תוקף את גידול‬
‫השום החל משלב מוקדם מאוד של‬
‫הגידול ועד סיום הגידול‪ .‬פגיעת המזיק‬
‫בגיל צעיר היא קשה מאוד וגורמת‬
‫נזקים לגידול‪ .‬הטיפול הראשון יינתן‬
‫עם ההצצה‪ ,‬ובהמשך ‪ -‬לפי הצורך‪.‬‬
‫קיימים מחקרים המעידים על כך‬
‫שנזקי תריפס מסייעים לחדירה של‬
‫סטמפיליום ומגבירים אותה‪ .‬ניתן‬
‫למצוא את רשימת התכשירים לטיפול‬
‫במזיק בחוברת “המלצות להדברת‬
‫פגעים בירקות”‪ ,‬בהוצאת שה”מ‪,‬‬
‫משרד החקלאות‪.‬‬
‫כתובת‪“ :‬מבזק ירקות”‬
‫רח’ קפלן ‪ ,2‬קומה ‪ ,5‬ת”א‬
‫טלפון ‪03-6090050‬‬
‫הפקה ומודעות‪:‬‬
‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע”מ‬
‫רח’ יבנה ‪ 44‬ת”א‬
‫מנהלת פרסום‪ :‬כמי ביטון‬
‫טלפון‪03-5662080 :‬‬
‫אין המערכת אחראית‬
‫לתוכן המודעות‬
‫סטמפיליום ‪ -‬המחלה פוגעת בשום‬
‫לרוב בעונת האביב‪ ,‬אך תיתכן פגיעתה‬
‫גם בסתיו‪ ,‬בזמן שממטירים את‬
‫השטחים‪ .‬מגדלים‪ ,‬העוברים להשקיה‬
‫בטפטוף מוקדם יותר‪ ,‬יצמצמו את‬
‫פגיעת המחלה בעונת הסתיו‪ .‬פעילות‬
‫המחלה נמוכה בחורף‪ ,‬אך מתפרצת‬
‫שוב מאמצע מרץ ואילך‪ .‬בתכנון לוח‬
‫ההדברה‪ ,‬יש לקחת בחשבון את‬
‫הנושא ולהיוועץ במדריכים‪.‬‬
‫חילדון ‪ -‬המחלה מופיעה כצברים‬
‫בצבע תפוז על פני העלים‪ ,‬המפוזרים‬
‫במוקדים או על פני צמחים בודדים‬
‫בשטח‪ .‬עם התעצמות המחלה‪ ,‬כל‬
‫העלים נפגעים‪ ,‬הצברים מופיעים משני‬
‫צדי העלים‪ ,‬והעלים מתייבשים‪ .‬תנאי‬
‫האביב מתאימים ביותר להתפתחות‬
‫המחלה‪ ,‬ויש להמשיך לטפל כל עוד‬
‫נראים צברים בצבע תפוז‪ .‬משום‬
‫שנזקי המחלה קשים‪ ,‬רצוי להתחיל‬
‫בטיפולי מניעה בהתאם לאזורים‬
‫השונים‪ .‬עם גילוי הכתמים‪ ,‬יש לטפל‬
‫בחומר סיסטמי‪ ,‬ואם עוצמת הופעתם‬
‫גבוהה‪ ,‬רצוי לתת שני טיפולים עוקבים‬
‫בחומר הסיסטמי ולאחר מכן לעבור‬
‫לטיפולים מונעים‪ .‬חוזרים על הטיפולים‬
‫הסיסטמיים עם התחדשות המחלה‪.‬‬
‫פרטים אודות החומרים ‪ -‬בחוברת‬
‫“המלצות להדברת פגעים בירקות”‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫אלי מרגלית ‪ -‬רפרנט ארצי לשושניים‬
‫תמר אלון ‪ -‬מדריכת הגנת הצומח‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪223‬‬