‫בס"ד‬ ‫כנס תורה ומדע ה‪91 -‬‬ ‫חוברת תקצירים‬ ‫י' ניסן תשע"ב (‪)220224/2‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪-1-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫תכנית הכנס‬ ‫‪0099‬‬ ‫‪00:9‬‬ ‫‪00:9‬‬ ‫הרשמה והתכנסות‪ .‬במתחם הפקולטה להנדסה‪ ,‬בניין ‪1192‬‬ ‫מושב בוקר (אולם ‪ :)000‬יו"ר הכנס פרופ' עלי מרצבך‬ ‫דברי ברכה‪ 0‬שר המדע‪ ,‬הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ‬ ‫רקטור אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬פרופ' חיים טייטלבאום‬ ‫מדע‪ ,‬אמונה‪ ,‬רציונאליות ומיסטיקה במאה ה‪ .21-‬נשיא אוניברסיטת בר‪-‬אילן פרופ'‬ ‫משה קווה‪.‬‬ ‫‪ 1902:‬אמונה ומדע באגדות התלמוד – פרספקטיבת העבר או ראיה עתידית? הרב ד"ר אברהם‬ ‫קרסנטי‪.‬‬ ‫‪11099‬‬ ‫‪1101:‬‬ ‫‪1101:‬‬ ‫‪1201:‬‬ ‫הפסקה וכיבוד קל‬ ‫מושב הבוקר חלק ב (אולם ‪ :)000‬יו"ר – הרב ד"ר דרור פיקסלר‬ ‫ביקורת מקרא ממוחשבת‪ 0‬סיכויים וסכנות‪ .‬פרופ' משה קופל‪.‬‬ ‫בחירה חופשית בראי היהדות והפסיכולוגיה‪ .‬פרופ' מני קוזלובסקי‪.‬‬ ‫המחקר הגנטי‪ ,‬האתיקה‪ ,‬הבחירה החופשית והתורה‪ .‬הרב יובל שרלו‪.‬‬ ‫‪ 1201:‬ארוחת צהריים‬ ‫‪1:0:9‬‬ ‫‪1:01:‬‬ ‫‪10099‬‬ ‫‪100:9‬‬ ‫‪1401:‬‬ ‫תפילת מנחה‬ ‫מושבי אחרי הצהריים (מקבילים)‬ ‫הפסקה וכיבוד קל‪.‬‬ ‫ביקור בתערוכת הפוסטרים‬ ‫סימפוזיון(אולם ‪" :)000‬מה יש ליהודי לחפש בחלל?"‬ ‫מנחה‪ 0‬הרב ד"ר שי ואלטר‬ ‫משתתפים‪ 0‬הרב מרדכי גנוט‬ ‫פרופ' צבי מזא"ה‬ ‫פרופ' פאול כמון‬ ‫הענקת פרס לפוסטר מצטיין (יו"ר פרופ' יוסף בודנהיימר‪ .‬חברי הועדה ד"ר קרל‬ ‫פייט‪ ,‬פרופ' אבא אנגלברג)‪.‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מושבים מקבילים‬ ‫מושב ‪( 1‬אולם ‪ :)000‬כללי יו"ר ‪ -‬פרופ' נח דנא פיקארד‬ ‫‪1:01:‬‬ ‫‪11019‬‬ ‫‪110::‬‬ ‫‪1:099‬‬ ‫‪1:02:‬‬ ‫על אורינטציה בעולם העתיק והשתקפותה במקרא‬ ‫המשמעות הכלכלית של שיטות זמירה מתאימות לשמירת‬ ‫שמיטה כהלכתה בכרמי ענבי יין‬ ‫יחסו של הרב יעקב משה טולידאנו לטכנולוגיה המשתקפת‬ ‫ביצירתו ההלכתית‬ ‫כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו נזכה כולנו להקריב‬ ‫קורבן פסח – מציאות או דמיון?‬ ‫תורה ומדע בבית המשפט‪ 0‬דיני יבוא באספקלריה של דיני‬ ‫מאכלות אסורות‬ ‫ד"ר יצחק מייטליס‬ ‫ד"ר שיבי דרורי‬ ‫ד"ר משה עובדיה‬ ‫פרופ' מרדכי א' כסלו‬ ‫עו"ד גיל נדל‬ ‫מושב ‪( 0‬אולם ‪ :)050‬מדעי החברה יו"ר ‪ -‬פרופ' מירי פאוסט‬ ‫‪1:01:‬‬ ‫‪11019‬‬ ‫‪110::‬‬ ‫‪1:099‬‬ ‫‪1:02:‬‬ ‫פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכיאולוגי‬ ‫ראייה פסיכולוגית כמסייעת כהבנת התנ"ך‬ ‫מאפייני ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית‬ ‫הכנסת האופטימיות לאהלה של שמחת המצווה‬ ‫"‪ "LIKE‬לדוד המלך ‪ -‬התנ"ך באינטרנט ורשתות חברתיות‬ ‫מושב ‪( 0‬אולם ‪ :)000‬מדעי הטבע יו"ר – פרופ' נתן אביעזר‬ ‫‪ 1:01:‬הרכבות בירקות ‪ -‬היבטים אקולוגיים והקשר לאיסורי כלאיים‬ ‫‪ 11019‬תורה ואגיפטולוגיה‬ ‫‪ 110::‬אלגוריתם הרמב"ן לצירוף עדים‬ ‫‪ 1:099‬תובנות מהנוירוביולוגיה המודרנית על הגדרת חושי האדם‬ ‫והיחס אליהם בהלכה‬ ‫‪ 1:02:‬האם ניוטון גילה את כוח המשיכה או המציא אותו?‬ ‫אשר גרוסברג‬ ‫פרופ' אלחנן י' מאיר‬ ‫ד"ר יצחק גייגר‬ ‫פרופ' שלמה קניאל‬ ‫ד"ר גולן כרמי‬ ‫ד"ר חיים נרסון‬ ‫ד"ר אלכסנדר קליין‬ ‫פרופ' רון עדין ופרופ'‬ ‫יובל רויכמן‬ ‫שחר מיידנבאום‬ ‫ד"ר תמי יחיאלי‬ ‫מושב ‪( 4‬אולם ‪ :)040‬הלוח היהודי ואסטרונומיה יהודית‪ ,‬לע"נ ד"ר שמחה ולנר‬ ‫יו"ר‪ -‬פרופ' רון עדין‬ ‫‪ 13:45‬דברים לזכר ד"ר שמחה ולנר‬ ‫‪ 1:0::‬המבנה המתמטי של לוח "ארבעה שערים" וחישובי שכיחויות ערן רביב‬ ‫בלוח העברי‬ ‫דניאל משה לוי‬ ‫‪ 11029‬מתי מסתיים היום?‬ ‫אינג' יעקב לוינגר‬ ‫‪ 1101:‬קביעת זמנים בהלכה – בעיה בלתי פתורה נבחרת‬ ‫‪ִ 1:02:‬לצְפֹונָּה או לצָפֹונָה? מחלוקת אסטרונומית מדומה בין ירושלמי הרב ד"ר שי ואלטר‬ ‫לבבלי‬ ‫‪-:-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫אמונה ומדע באגדות התלמוד – פרספקטיבת העבר או ראיה עתידית‬ ‫הרב ד"ר אברהם קרסנטי‬ ‫ה מעוניין להסתכל במבט אמוני של תהליכים‪ ,‬על קדושת הזמנים ועל המציאות העכשווית והמורכבת‪,‬‬ ‫ה מעוניין להתבונן במהלך גאולתנו המתגבש לעינינו‪ ,‬ומתוך כך ללמוד איך להמשיך לפעול ולבנות מתוך‬ ‫אמונה שלמה בכוחה ועמידתה של האומה הישראלית‪ ,‬יכול להתבונן באגדות התלמוד ולהפיק מהן שתי‬ ‫תובנות עיקריות‪ 0‬התובנה הראשונה היא בתחום האמונה‪ ,‬כאשר הדגש הוא בנפש האדם ואפילו בנשמתו‪,‬‬ ‫כפי שניתן ללמוד מפירוש עין אי"ה של מרן הראי"ה זצ"ל על אגדות התלמוד‪ .‬התובנה השניה היא בגדר‬ ‫לימוד אותה אגדה‪ ,‬אך הפעם בחיבורה לטבע ולתובנות מדעיות המתגלות לנו עם הזמן‪ .‬אז נראה‪ ,‬בעניים‬ ‫של אמונה‪ ,‬את אחדות ה' המתגלה כ‪ֶ "-‬אצְבע אֱלֹהִים הִוא" (שמות ח‪ ,‬טו) הרשום בכל גילוי‪.‬‬ ‫אם נתבונן בים התלמוד‪ ,‬נראה שישנם סוגים שונים של סוגיות‪ 0‬מעבר לדיונים ההלכתיים אותם סיכמו‬ ‫רבינא ורב אשי מתוך מגמה חינוכית לדורות‪ ,‬ומעבר לסוגיות "המדעיות" הרבות‪ ,‬העוסקות במתימטיקה‬ ‫(חישוב ‪ ,)π‬בפיסיקה (מגנטיות‪ ,‬אופטיקה) או רפואה‪ ,‬קיים סוג שלישי של סוגיות‪ 0‬אמירות חז"ל‬ ‫"כלליות" והמחברות את האדם לסביבתו ולמהותו‪ ,‬אותן ננתח במהלך ההרצאה‪ .‬במסכת ברכות (נז‪)0‬‬ ‫מובאת אמירה כזו בנושא "דעתו של אדם"‪" 0‬שלושה מרחיבין דעתו של אדם‪ ,‬דירה נאה ואשה נאה וכלים‬ ‫נאים"‪ .‬כמו בכל אגדה‪ ,‬מתגלה צורך להבין את הדיוק ואת העומק‪ ,‬את הכמות ואת האיכות‪ 0‬למה שלושה‬ ‫בלבד? ולמה דווקא אלה? ואם אלה דווקא‪ ,‬מה משותף בהם?‬ ‫לאחר שנתבונן בפשט‪ ,‬ובעומק פירוש עין אי"ה (ברכות ב'‪ ,‬קיא)‪ ,‬נחזור ללמוד את הסוגיה לפי "מספר‬ ‫הזהב"‪,‬‬ ‫קבוע‬ ‫מתמטי‪,‬‬ ‫אי‪-‬רציונאלי‪,‬‬ ‫המסומן‬ ‫באות‬ ‫היוונית‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר‬ ‫‪ .   (1  5) 2  1.618033988...‬היחס בין שני איברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י שואף אף הוא‬ ‫ליחס הזהב‪" .‬הפרופורציה האלוהית" הזו‪ ,‬כפי שמכונה באומות העולם‪ ,‬מתגלה כ ֶאצְבע אֱלֹהִים במידות‬ ‫וגדלים רבים בטבע‪ ,‬והחל מתקופת יוון העתיקה‪ ,‬משמש באמנות ובאדריכלות‪ .‬רבים רואים בעצם קיומו‬ ‫הוכחה שהעולם נברא באופן מתוכנן‪ .‬בעוד שבתורה הוא מופיע במידות תיבת נוח‪ ,‬ארון הברית‪ ,‬והר‬ ‫הבית‪ ,‬הרי שבטבע היחס מופיע בגוף האדם‪ ,‬בצמחים‪ ,‬במידות הקונכייה‪ ,‬במרחקים בין כוכבי לכת‪.‬‬ ‫ההרצאה תסקור רשימה רחבה של גילויי היחס בסביבתו של האדם‪ ,‬בגבוי מקורות תורניים ומדעיים‬ ‫ותמונות‪.‬‬ ‫נדמה כי‪ ,‬לא רק עומק נפשי עומד מאחורי אמירה זו של חז"ל בברכות‪ ,‬אלא בעיקר אמת אבסולוטית‬ ‫המתגלה ביחס אחיד בדירה נאה (בית‪-‬המקדש ומבני ארכיטקטורה)‪ ,‬באשה נאה (פרופורציות בגוף‬ ‫האדם)‪ ,‬ובכלים נאים (ארון הברית ומיטלטלין)‪ .‬בסוף היוצר אומרים‪" 0‬אמת ויציב‪ ...‬וטוב ויפה‪."...‬‬ ‫האמת והיופי יחדיו משלימים זה את זה‪ ,‬ומחזקים את האדם באחדות האמונה והמדע‪ ,‬ובכך "מרחיבין" את‬ ‫דעתו הרחבה אמתית‪ ,‬מתוך ברכת ה' של "אתה חונן לאדם דעת"‪ ,‬בחיפוש קיום חוקי הבריאה בעולם של‬ ‫אמונה‪.‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בחירה חופשית בראי היהדות והפסיכולוגיה‬ ‫פרופ' מני קוסלובסקי‬ ‫עיקרון הבחירה חופשית מבטא את היות האדם יצור חופשי ובן‪-‬חורין אשר החלטותיו הינן פרי רצונו‬ ‫העצמאי‪ ,‬ובחירותיו אינן מוכתבות על ידי כוח עליון או סיבתיות דטרמיניסטית‪ .‬בחירותיו נעשות ממגוון‬ ‫אפשרויות העומדות בפניו והוא מבצע החלטות מושכלות על מהלך חייו‪ ,‬לעיתים אף בניגוד לאינטרסים‬ ‫ביולוגיים וכלכליים ‪ .‬נדמה אפוא‪ ,‬כי רעיון זה עומד בסתירה לתחושתו האינטואיטיבית של האדם כי הטבע‬ ‫הוא אחיד‪ ,‬וכי לכל המאורעות הסובבים אותו ישנם סיבות ותנאים הגורמים להם‪ .‬תחושה העולה בבחינתו‬ ‫את מעשיו כתוצר של טבעו המולד וסביבתו‪.‬‬ ‫לסתירה זו קיימות השלכות דתיות ואתיות עבור האדם המאמין‪ .‬האדם ביהדות הוא יצור אוטונומי בעל‬ ‫אחריות מוסרית למעשיו ולבחירתו‪ .‬עקרון הבחירה החופשית הינו אחד העקרונות המרכזיים בתיאולוגיה‬ ‫המקראית‪ ,‬הא‪-‬ל העניק לאדם את הבחירה ‪ְ " -‬ראֵה נָתתִי ְל ָפנֶי ָך הּיֹום אֶת החּיִים וְאֶת הּטֹוב וְאֶת ה ָמוֶת וְאֶת‬ ‫ָהרָע"‪ .‬עיקרון זה משתקף גם במקורות חז"ל‪ ,‬אשר עומדים על האיזון בין השגחה לבחירה‪ .‬ידיעתו של‬ ‫הבורא את האדם איננה סותרת את בחירתו החופשית‪ .‬התפתחות נוספת בהגות היהודית סביב הבחירה‬ ‫החופשית ניתן למצוא בגישתו של הרמב"ם‪ ,‬אשר עורך אינטגרציה בין נימוקים יהודיים לפילוסופים –‬ ‫פסיכולוגיים‪ .‬הרמב"ם שולל את תורת הגזירה הקדומה וטוען כי הרשות נתונה בידיו של האדם לנהוג‬ ‫כרצונו‪ ,‬ללא מניעה‪ ,‬מתוך מרחב בחירה חופשית שמאפשר את קיומם של שכר ועונש בעולם‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ ,‬במדעי החיים ומדויקים יש חוקרים שתומכים בהשקפה הדטרמיניסטית שהאדם הוא תוצר‬ ‫של מטען גנטי וגורמים סביבתיים‪ .‬בכל זאת הרעיון שניבוי התנהגות הוא רק הסתברותי (כגון בתורת‬ ‫הקוונטים) נותן פתרון חלקי לקונפליקט בין דטרמיניסים ובחירה חופשית‬ ‫גם בבסיסם של התיאוריות הפסיכולוגיות בראשית המאה העשרים עומדת ההשקפה הדטרמיניסטית‪.‬‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬הביולוגית והתנהגותית מנתקות את האדם מאחריות למעשיו‪ .‬את ראשית‬ ‫ההשקה בין תפיסתה של היהדות את הבחירה החופשית לבין תפיסתה של הפסיכולוגיה‪ ,‬ניתן למצוא‬ ‫במאה הנוכחית עם עליית תורת הבחירה הרציונאלית והפסיכולוגיה ההומניסטית שדוגלות ביכולתו של‬ ‫האדם לכוון את חייו ואת בחירותיו כמחוללת שורת אירועים שהוא עצמו פועל ונפעל בהם‪.‬‬ ‫‪-:-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המחקר הגנטי‪ ,‬האתיקה‪ ,‬הבחירה החופשית והתורה‬ ‫הרב יובל שרלו‬ ‫המחקר הגנטי מעלה שאלות מהותיות המחייבות את עולם התורה להתייחס אליהן‪ .‬זו דוגמה לסוגיות‬ ‫השונות המחייבות התייחסות‪0‬‬ ‫א‪ .‬בסיס ההלכה הוא הבחירה החופשית‪ ,‬ואילו המחקר הגנטי מערער עליה לכאורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההלכה פותרת ספיקות בכלים מיושנים‪ ,‬בעוד המחקר הגנטי יכול להציע טובים מהם‪ ,‬כגון בירור‬ ‫אבהות בעזרת הפקת חומר גנטי; הרשעה בדין בעזרת דוגמיות גנטיות וכדו'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם יש תחומי ידע אסורים למחקר מסיבות אתיות הלכתיות כגון‪ 0‬סטיגמציה‪ ,‬חדירה לרשות‬ ‫גבוה‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עמדת ההלכה לגבי הסופרמרקט הגנטי לצורך השבחת העולם והמין האנושי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ההרצאה המוצעת נחלקת לשני חלקים‪ 0‬בחלק הראשון אני מבקש להציף סוגיות אלו ורבות שכמותיה‪ ,‬כדי‬ ‫להדגים חלק מהאתגרים העומדים בפני בית המדרש מחד גיסא והעולם המדעי מאידך גיסא‪.‬‬ ‫בחלק השני אני מבקש לבחור שתי דוגמאות‪ ,‬ולהרחיב מעט‪ ,‬כדי להדגים את הדרך להתמודד עם שאלות‬ ‫אלו‪ .‬שתי הסוגיות שאני מציע להרחבה הן‪0‬‬ ‫א‪ .‬המחקר הגנטי והבחירה החופשית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסופרמרקט הגנטי וההלכה‪.‬‬ ‫‪-0-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫על אורינטציה בעולם העתיק והשתקפותו במקרא‬ ‫ד"ר יצחק מייטליס‬ ‫כיווני רוחות השמים מופיעים במקרא מספר רב של פעמים‪ .‬דעה רווחת היא שהכוון המרכזי אליו פנו בני‬ ‫תקופת המקרא היה המזרח‪-‬כוון זריחת השמש‪ ,‬רוח זו כונתה בתקופת המקרא קדמה‪ .‬אכן במפות עתיקות‬ ‫כמו מפת מידבה המזרח הוא הכוון הנמצא למעלה‪ .‬שלא כמו במפות בנות ימינו בהן הכוון צפון נמצא‬ ‫למעלה‪ .‬בהרצאתי אני מתכוון להוכיח שהכוון מזרח לא היה כוון בלעדי‪ .‬מסתבר שבמצרים הכיוון המרכזי‬ ‫היה דרום‪ .‬לכוון זה יש הדים במקרא‪ ,‬כמו למשל הכפילות המופיעה בספר שמות בתיאור המשכן‪" 0‬קדמה‬ ‫מזרחה"‪ .‬האם יתכן שקדמה לא יהיה מזרח? תובנה זו מסייעת לנו להבין כמה נושאים בשאלת מכת‬ ‫הארבה ושאלת השלו שהיה במדבר‪.‬‬ ‫בנוסף לכך ברצוני להציע שבארץ ישראל בתקופת המקרא היו גם מפות מוצפנות‪ .‬קיומן של מפות אלה‬ ‫השפיעו על המינוחים השונים הקשורים לציון כווני תנועה המופיעים במקרא‪.‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המשמעות הכלכלית של שיטות זמירה מתאימות לשמירת שמיטה כהלכתה‬ ‫בכרמי ענבי יין‬ ‫דרורי אלישיב‪ ,‬נצר ישי‪ ,‬הרכבי ערן‪ ,‬אריאל הרב עזריאל‬ ‫המחקר עוסק בבחינת ההשפעות הכלכליות של צורות זמירה המותרות ע"פ ההלכה בשנת השמיטה‪.‬‬ ‫נבחנות ההשפעות על יבול ענבי היין ואיכותם במהלך שלוש שנים‪ .‬פעולת הזמירה אסורה מהתורה בשנת‬ ‫השמיטה על סמך הפסוק‪" 0‬שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"‪ .‬אי הזמירה מהווה בעיה אגרוטכנית מרכזית‬ ‫הדורשת מענה מחקרי ויישומי בענף זה‪ .‬עקב ריבוי השיטות ההלכתיות הנוגעות בפעולות הדומות‬ ‫לזמירה‪ ,‬ואי הוודאות לגבי השפעתה של כל שיטה‪ ,‬אנו מבקשים לבחון את השפעותיהן והשלכותיהן של‬ ‫השיטות השונות על מדדי היבול והאיכות בשמיטה עצמה ובשנתיים העוקבות‪ .‬הטיפולים הנבחנים‬ ‫(מדורגים ע"פ ההעדפה ההלכתית)‪ 0‬אי זמירה מוחלט‪ ,‬פעולת גירדום‪-‬כריתת הגזע מתחת לחוטי ההדליה‪,‬‬ ‫פעולת פיסול‪ -‬הסרת כל הזמורות עד לבד‪ ,‬פעולת זמירה מכאנית‪ -‬שימוש במגזמת שיחים‪ ,‬וזמירה רגילה‬ ‫לשתי עיניים תוך שימוש במזמרה פגומה‪ ,‬ושבירה (פעולה מותרת למקלים)‪ ,‬שישמש כביקורת‪ .‬הניסוי‬ ‫מתקיים בשתי חלקות במקביל‪ ,‬חלקת קברנה ומרלו בשילה‪ ,‬וחלקת מרלו בחולדה‪ .‬תוצאות השנה‬ ‫הראשונה מראות כי ישנו חיסכון רב בכח האדם הנדרש לביצוע פעולות הזמירה החלופיות‪ ,‬כדי שליש עד‬ ‫מחצית מזמן העבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬משקל היבול בטיפול הפיסול היה נמוך כדי שליש מיבול הביקורת‪ ,‬יבול‬ ‫הזמירה המכאנית היה מעט גבוה מהביקורת ובטיפול אי הזמירה היה היבול גבוה משמעותית‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל‬ ‫היבולים הבשילו לרמה הנדרשת לייצור יין‪ ,‬תוך שמירה על רמת חומצה סבירה‪ ,‬אם כי במועדים‬ ‫המתאחרים בהתאם לעליה בעומס היבול‪ .‬מספר האשכולות לגפן תאם את גובה היבול‪ ,‬ומשקל האשכול‬ ‫וגודל הגרגר עמדו במתאם הופכי לגודל היבול‪ ,‬כך שבטיפול אי הזמירה התקבלו אשכולות רבים ביותר‪,‬‬ ‫בעלי משקל נמוך וגרגר קטן‪ .‬כמו כן יוצר יין צעיר מכלל הטיפולים ביקב המחקרי שעל יד המו"פ האזורי‬ ‫השומרון ובקעת הירדן‪ ,‬ונבדקו בו עוצמת הצבע ורמת האלכוהול‪ ,‬ותיבחן בהמשך איכותו האורגנולפטית‬ ‫על ידי צוות טועמים מקצועי‪ .‬בהרצאה ידווח גם על מחקר פיילוט קטן המתקיים במקביל ובו כבר תוצאות‬ ‫ראשוניות של השפעות שיטות זמירה אלו על יבולי השנה השמינית‪.‬‬ ‫המחקר ממומן על ידי מ‪ .‬החקלאות‪.‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫יחסו של הרב יעקב משה טולידאנו לטכנולוגיה המשתקפת ביצירתו‬ ‫ההלכתית‬ ‫ד"ר משה עובדיה‬ ‫למעלה מ‪ 12-‬שנים אני עוסק בדמותו של הרב יעקב משה טולידאנו‪-‬הרימ"ט (‪ )1009 -1840‬מהיבטים‬ ‫שונים העוסקים בתולדות חייו כמו יצירתו הספרותית ופעילותו הציבורית‪ .‬הרימ"ט נולד בטבריה‪ .‬אביו‬ ‫הרב יהודה טולידאנו (‪ ,)1818-1021‬עלה לארץ ‪ -‬ישראל בשנת ‪ 1802‬מהעיר מכנאס אשר במרוקו‬ ‫והתיישב בעיר טבריה‪ .‬שם הנהיג את הקהילה עד ‪ .1021 -‬הרימ"ט התחנך אצל אביו ובישיבות אשר‬ ‫בטבריה‪ .‬פעילותו הציבורית של הרימ"ט התאפיינה בהנהגת העדה הספרדית‪ ,‬ברבנות בארץ ‪ -‬ישראל‬ ‫ובחוץ ‪ -‬לארץ וכשר הדתות בממשלת ישראל‪.‬‬ ‫מקומות פעילותו של הרימ"ט היו‪ 0‬בארץ ‪ -‬ישראל בכפר פקיעין אשר בגליל העליון‪ ,‬בערים טבריה‪ ,‬תל ‪-‬‬ ‫אביב וירושלים‪ .‬ובקהילות היהודיות בחוץ‪-‬לארץ‪ 0‬בקורסיקה בעיר אגסיו‪ ,‬במרוקו בעיר טנג'יר ובמצרים‬ ‫בערים קהיר ואלכסנדריה‪.‬‬ ‫בפעילותו הציבורית התמודד עם שינויים בעלי משמעות רבה בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ‪-‬‬ ‫ישראל בגול ה ובמולדתו‪ .‬דרכי התמודדותו התאפיינו בפעילותו החינוכית‪ ,‬הציונית‪ ,‬הרבנית ובמנהיגותו‬ ‫בעתות מצוקה‪ ,‬הוא נאלץ לפתור שאלות הלכתיות אקטואליות מורכבות אל מול השינויים ההיסטוריים‪.‬‬ ‫התמודדותו התאפיינה ככלל הרבנים פוסקי ההלכה גם בתחום מתן תשובות לשאלות המתייחסות‬ ‫לטכנולוגיה שנתנה אותותיה בקהילות היהודיות בתפוצות ובמרחב פעילותו‪.‬‬ ‫מחיבורו ההלכתי של הרימ"ט‪ ,‬שו"ת ים הגדול (קהיר תרצ"א)‪ ,‬מכתבים לרבנים וספרות שו"ת של רבנים‬ ‫בני תקופתו למדים על התמודדותו עם שאלות הלכתיות המתייחסות לתקשורת‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מכשירי חשמל‬ ‫ורפואה‪ .‬ועל כן ההרצאה תדון בהתמודדותו ופסיקתו ההלכתית של הרימ"ט ביחס לטכנולוגיה ואף על‬ ‫חלק מתשובותיו שייתכן והשפיעו על הפסיקה ההלכתית של רבנים בני הדור הנוכחי כמו הראשל"צ הרב‬ ‫עובדיה יוסף‪.‬‬ ‫‪-0-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו נזכה כולנו להקריב קורבן פסח –‬ ‫מציאות או דמיון?‬ ‫פרופ' מרדכי א' כסלו‬ ‫מתוך אוכלוסיה של ‪ 0‬מיליון יהודים בארץ‪ 2 ,‬מיליון יכולים להקריב קרבן פסח (אחרי בר‪/‬בת מצווה‪,‬‬ ‫אבל לא נשים נידות ולא נשים שילדו‪ ,‬כי לא הביאו קרבן יולדת)‪ ,‬מספר זה לא כולל תיירים יהודים‪ .‬אם‬ ‫כל ישראל הראויים לבוא‪ ,‬יבואו להקריב את קורבן הפסח‪ ,‬כמה כבשים צריכים להביא‪ ,‬ואיך יסתדרו‬ ‫האנשים בעזרה בזמן המוגבל – שלוש המשמרות בערב פסח?‬ ‫בהנחה שיש בכבש בן שנתו ‪ 19‬ק"ג בממוצע בשר צלוי‪ ,‬ושיעור כזית – לפי החזון איש ‪ :9‬סמ"ק‪ ,‬יש‬ ‫לחשב ‪ 199‬גר' לאדם (כי המשקל הסגולי גדול מ‪ + 1-‬תוספת ביטחון‪ ,‬כי אי אפשר לדייק)‪ .‬התוצאה –‬ ‫‪ 199‬אנשים יכולים להיות מנויים על כבש אחד‪ ,‬ומכאן שיש צורך ב‪ 29,999-‬כבשים ו‪ 29,999-‬אנשים‬ ‫שיטפלו בהקרבתם‪ .‬נציג הקבוצה צריך לשחוט‪ ,‬למסור את הדם לכוהנים שישפכו אותו על יסוד המזבח‪,‬‬ ‫להפשיט את העור‪ ,‬לנקות את הקרביים ולמסור את האמורים לכוהנים שיקריבו אותם על המזבח‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הכוהנים צריכים לטפל ב‪ 29,999-‬כבשים‪ ,‬כמעט ‪ 4999‬בכל משמרת שאורכה לכל היותר שעה וחצי נטו‪.‬‬ ‫אם נניח שהיו ‪ 19‬שורות של כוהנים שמעבירים את כוסות הדם למזבח וחמישה שוחטים לכל שורה‪ ,‬האם‬ ‫הכהן שבסוף השורה יספיק לזרוק על יסוד המזבח ‪ 499‬כוסות דם ב‪ :/1-‬שעה? ‪ 1:‬כוסות בדקה? כי‬ ‫צריך בשעה וחצי להספיק להקריב גם את האמורים הכבדים‪ .‬ועוד‪ ,‬קשה לשפוך את הדם ולהעלות את‬ ‫האמורים למזבח בו‪-‬זמנית‪ ,‬כי שורות הכוהנים שמעבירים את כוסות הדם לשפיכה על היסוד במערב‬ ‫ובצפון המזבח יצטלבו עם שורות הכוהנים שמעלים את האמורים דרך הכבש הנמצא בדרום המזבח‪.‬‬ ‫האמנם יצליחו הכוהנים המטפלים ב‪ 29,999-‬איש לגמור בזמן (שעה וחצי) את כל הדרוש להכנת‬ ‫‪ 29,999‬הקרבנות?‬ ‫אבל‪ ,‬אם נניח ששיעור כזית =‪ :‬סמ"ק‪ ,‬כלומר עשירית‪ ,‬אז ‪ 1999‬איש בממוצע יהיו מנויים על שה‪ ,‬ויהיו‬ ‫‪ 499‬איש בכל משמרת – מציאות סבירה יותר הפותרת את בעיות הזמן הקצר והצפיפות הרבה במקדש‪.‬‬ ‫‪- 19 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫תורה ומדע בבית המשפט‪ :‬דיני יבוא באספקלריה של דיני מאכלות אסורות‬ ‫עו"ד גיל נדל‬ ‫לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר סיווגו של המוצר הקרוי "רסקיו רמדי"‪,‬‬ ‫אשר מספק פן נוסף‪ ,‬ואולי מפתיע‪ ,‬בשילוב שבין הלכה למשפט‪.‬‬ ‫נספר תחילה על המוצר‪ 0‬מדובר בנוזל המופק מערבוב של תמציות של פרחים וכולל ‪ 24%‬כהל ענבים‬ ‫בשיעור של ‪ ,19%‬ו‪ 4:% -‬מים‪ .‬כמות החומר הצמחי שמצוי בנוזל היא אפסית‪ ,‬ולמעשה אין מדובר‬ ‫בתרכובת הכוללת חומר ממשי מהצומח‪ ,‬אלא במים שהיו במגע עם הצומח וקלטו באופן הנ"ל הפרשות‬ ‫מזעריות מהפרחים (היצרן מעיד כי אחוז התמצית הצמחית במוצר היא ‪.)9.991%‬‬ ‫המוצר משווק כמוצר פארא‪-‬רפואי לצרכי הרגעה‪ ,‬הקלה על לחץ‪ ,‬פחד וכו'‪ ,‬ולשימוש מניעתי לשיפור‬ ‫בריאות הגוף ולמניעת מחלות‪ .‬הנוזל ממולא בבקבוקונים קטנים‪.‬‬ ‫השאלה שעמדה לדיון בפני בית המשפט הינה סיווגו של המוצר בצו תעריף המכס‪ .‬ככלל‪ ,‬חלק מהמוצרים‬ ‫המיובאים לישראל חייבים בתשלום מסי יבוא כגון מכס ומס קניה (כל המוצרים המיובאים חייבים‬ ‫בתשלום מע"מ)‪ .‬על מנת לקבוע מהו שיעור מסי היבוא יש לקבוע‪ ,‬ראשית‪ ,‬את סיווגם של המוצרים בצו‬ ‫תעריף המכס‪ .‬במקרה שלפנינו התגלעה מחלוקת באשר לסיווגו של ה ‪" -‬רסקיו רמדי"‪ .‬לשיטת רשות‬ ‫המכס‪ ,‬יש לסווג את המוצר בפרט מכס ‪ 022.98.09.21‬הכולל משקאות אלכוהולים‪ .‬לשיטת היבואן יש‬ ‫לסווג את הטובין בפרט מכס ‪ 021.90.09.00‬הכולל תכשירי מזון ‪ .‬הסיווג בפרט מכס זה פוטר את המוצר‬ ‫כליל מתשלום מס קניה‪.‬‬ ‫בית המשפט קיבל את עמדת היבואן בעיקר לאור ניתוח תכלית השימוש במוצרים‪ .‬בית המשפט קבע כי‬ ‫לאור אופן השימוש במוצרים ומטרתם‪ ,‬הם אינם מיועדים לשתייה ולהנאה‪ ,‬ורכיב האלכוהול המצוי בהם‬ ‫נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד‪.‬‬ ‫במסגרת הדיון בבית המשפט‪ ,‬הגיש היבואן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את חוות דעתו של רב לתמיכה בטענתו‪ .‬מחוות‬ ‫דעת זו עולה כי גם ההלכה קובעת את עמדתה לגבי מוצרים שונים לאחר שהיא עומדת על מהותם‬ ‫ותכונותיהם‪ .‬במקרה שלפנינו‪ ,‬העיד המומחה כי ההלכה אינה מייחסת משקל של ממש לאלכוהול‬ ‫שבמוצר‪ ,‬בשל כך שכמותו זעומה ושתכליתו היא שימור המוצר‪ .‬כפועל יוצא מכך אין חלים עליו דינים‬ ‫המסתעפים מאיסור "יין נסך"‪ ,‬וצריכתו אינה נחשבת ככזו הבאה בדרך של אכילה או שתייה‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי אף כי יכול היה להגיע לתוצאת פסק הדין גם ללא חוות הדעת הרי ש ‪" -‬עצם הבאתה‬ ‫היא ראויה ומעשירה‪ .‬זאת בעיקר בכך שיש בה לשמש דוגמה למסקנות במישור הדין הנגזרות מן‬ ‫המציאות הספציפית שבה מדובר‪ ,‬כפי שדרוש לעשות לגבי מה שעומד להכרעה עתה"‪.‬‬ ‫שילובה של חוות הדעת ההלכתית במסגרת התיק הינו מרענן ומפתיע‪ ,‬או ‪ -‬כלשונו של בית המשפט ‪-‬‬ ‫"ראוי ומעשיר"‪ .‬זאת משום‪ ,‬שההלכה‪ ,‬כמו ‪-‬להבדיל ‪ -‬כללי הסיווג של תעריף המכס והאמנה‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬נדרשים לסוגיה זהה בדבר הקריטריונים לסיווגו של מוצר (שהינה סוגיה משפטית קלאסית‪,‬‬ ‫שאינה דווקא בעלת אופי דתי)‪ ,‬גם אם ההשלכות הינן שונות לחלוטין‪ .‬מפתיע ומרענן בהקשר זה הוא‬ ‫החיבור שבין ההלכה לבין המשפט הכללי לצורך בנין ארגז כלים משפטי‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכיאולוגי‪:‬‬ ‫"הנחל השוטף בתוך הארץ" (דבה"ב‪ ,‬לב ד) ו"מוצא מימי גיחון העליון"‬ ‫(שם‪ ,‬לב ל)‬ ‫אשר גרוסברג‬ ‫בגלל חשש ממצור אשורי וכדי למנוע מים מהצבא האשורי סתמו בימי חזקיהו " ֶאת כָּל ַה ַמעְיָּנֹות וְ ֶאת‬ ‫ַהנַחַל הַּׁשֹוטֵף בְתֹו ְך הָָּארֶץ" (דבה"ב לב ד)‪.‬‬ ‫טעמי המקרא מסמנים הפסקה ראשית ב"כל המעינות"‪ ,‬הפסקה קלה ב"הנחל" וחיבור של המילים‬ ‫"השוטף בתוך הארץ"‪ .‬לפי קריאה זאת לא סתמו את "הנחל השוטף" אלא את "הנחל – השוטף בתוך‬ ‫הארץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬את הנחל שזורם מתחת לפני הקרקע‪.‬‬ ‫את הנחל התת‪-‬קרקעי הזה יש לזהות עם החלק הצפוני של תעלת השילוח (תעלה ‪ ,)II‬שנמשך עד למרחק‬ ‫של ‪ 109‬מ' מהגיחון‪ .‬חלק זה נבנה בתקופת הברונזה התיכונה ב' (בסביבות שנת ‪ 1899‬לפנה"ס) כתעלה‬ ‫שקורתה בגושי אבן גדולים‪ .‬בקצה הדרומי שלה פנתה התעלה לנחל קדרון והמשיכה כתעלה פתוחה‪ ,‬שם‬ ‫יכלו האשורים ל השתמש במים‪ .‬את זרם המים הזה ("הנחל") 'סתמו' על ידי חציבת מנהרה‪ ,‬שהיא החלק‬ ‫הדרומי של תעלת השילוח‪ ,‬שהיטתה את המים אל הבריכה שבקצה הדרומי של העיר‪ .‬הייתה זאת מנהרה‬ ‫צרה ונמוכה (כ‪ 1.:-‬מ') בצורת האות ‪ ,V‬שנחצבה בשיטת הפירים תוך כחודש‪.‬‬ ‫יּׁשרֵם‬ ‫בסיכום ימי מלכותו של חזקיהו נאמר‪" 0‬וְהּוא יְ ִחְזקִיָּהּו ָּסתַם ֶאת מֹוצָּא מֵי ֵמי גִיחֹון ָּה ֶעלְיֹון וַיַ ְ‬ ‫לְמַטָּה ַמעְרָּבָּה ְלעִיר ָּדוִיד" (דבה"ב לב ל)‪ .‬לפי תרגום השבעים ולפי המשנה (פסחים ד ט) חזקיהו סתם‬ ‫את המוצא של ה"גיחון העליון"‪ ,‬ומכאן שהיה גם "גיחון תחתון"‪ .‬חכמי המסורה נתנו טעם מפסיק (פשטא)‬ ‫מעל המילה גיחון‪ .‬לפי קריאה זאת חזקיהו סתם את "המוצא העליון של מימי הגיחון"‪ ,‬וכך תרגם‬ ‫הוולגטה‪" .‬המוצא העליון" הוא מקום יציאת המים במפלס גבוה‪ .‬מכאן שהייתה גם יציאת מים במפלס‬ ‫נמוך – "המוצא התחתון" של הגיחון‪ .‬כך אכן מעיד הממצא הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫בימי חזקיהו הזין הגיחון במקביל שני מפעלי מים‪ 0‬את תעלת השילוח במפלס גבוה ואת פיר וורן במפלס‬ ‫נמוך‪ .‬מהמנהרה המובילה לפיר וורן (מנהרה ‪ )VI‬חצב חזקיהו את המנהרה שמגיעה אל הבריכה שבדרום‬ ‫עיר דוד (מנהרה ‪ ,)VIII‬היא נקבת השילוח (נקבת חזקיהו)‪ .‬חזקיהו סתם את יציאת המים לתעלת השילוח‬ ‫והזרים את מי הגיחון אל עיר דוד דרך "המוצא התחתון" המוביל לפיר וורן והמנהרה שחצב‪.‬‬ ‫ספרות‬ ‫א' גרוסברג‪" ,‬החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה ‪ )II‬ונקבת השילוח (נקבת חזקיהו) – שני מפעלי‬ ‫המים של חזקיהו המלך"‪ ,‬מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ‪( 0‬תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.121-41‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ראייה פסיכולוגית כמסייעת בהבנת התנ"ך‬ ‫פרופ' אלחנן י' מאיר‬ ‫מקצועות חול שונים מסייעים בהבנת התנ"ך‪ ,‬כמו כלכלה‪ ,‬פוליטיקה (או מדע המדינה)‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬ ‫בוטניקה ועוד‪.‬‬ ‫בהרצאה זו תודגם הראייה הפסיכולוגית כמסייעת בהבנת התנ"ך‪ ,‬ובניסוח קיצוני יותר‪ 0‬לעיתים הראייה‬ ‫הפסיכולוגית הכרחית כדי להבין חלקים מסויימים בתנ"ך‪.‬‬ ‫מֹשה אֶל ַאהֲרֹן קח אֶת המ ְח ָתה וְתֶן ָעלֶי ָה‬ ‫דוגמא ראשונה‪ 0‬בסוף פרשת קורח משה אומר לאהרן‪" 0‬וּיֹאמֶר ֶ‬ ‫ְשים קְטֹרֶת וְהֹו ֵל ְך ְמ ֵהרָה אֶל ָה ֵעדָה וְכפֵר ֲעלֵיהֶם כִי יָצָא ה ֶקצֶף ִמ ִל ְפנֵי ה' ֵה ֵחל הנָגֶף וּיִקח‬ ‫אֵש מֵעל ה ִמזְבֵח ו ִ‬ ‫מֹשה וּיָרָץ אֶל תֹו ְך ה ָקהָל וְ ִהנֵה ֵהחֵל הנֶגֶף ָבעָם וּיִתֵן אֶת הקְטֹרֶת ויְכפֵר על ָה ָעם"‬ ‫ֲשר ִדבֶר ֶ‬ ‫ַאהֲרֹן כא ֶ‬ ‫(במדבר י"ז‪ ,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬ ‫ברור כי אהרן שינה את סדר הפעולות והמילים 'החל הנגף' מיותרות‪ .‬ההסבר הפסיכולוגי‪ 0‬אהרן נדרש‬ ‫לבצע סדרת פעולות אשר עשו נדב ואביהוא בניו ביום חנוכת המשכן ומתו‪ .‬הקושי הפסיכולוגי של אהרן‬ ‫מובן‪ ,‬ולכן למרות השינוי בסדר הפעולות כתוב 'כאשר דיבר משה'‪.‬‬ ‫דוגמא שנייה‪ 0‬בתחילת הסיפור של יוסף כתוב "וּיָבֵא יֹוסֵף אֶת ִד ָבתָם ָרעָה אֶל ֲאבִיהֶם" (בראשית ל"ז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫בהמשך הסיפור שנאת האחים של יוסף את יוסף הולכת וגוברת‪ .‬המניעים הפסיכולוגיים של יוסף ושל‬ ‫האחים ברורים עד כאן‪ .‬בהמשך הראייה הפסיכולוגית עונה על השאלות מה רוצה יוסף מן האחים‪ ,‬מדוע‬ ‫ֵשב יֹוסֵף ְב ִמצְריִם הּוא ּובֵית‬ ‫הוא מושיב את משפחת ו בארץ גושן‪ ,‬ומדוע אחרי קבורת יעקב כתוב‪" 0‬וּי ֶ‬ ‫ָאבִיו‪( "...‬בראשית נ'‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫דוגמא שלישית‪ 0‬מדוע יעקב נודר "‪ ...‬אִם יִ ְהיֶה ֱא‪-‬לֹקִים ִע ָמדִי‪( "...‬בראשית כ"ח‪ ,‬כ) כאשר תוכן הנדר‬ ‫הוא הבטחות שזה עתה הבטיח לו ה' ומה פירוש צירוף המילים "‪ ...‬וְ ָהיָה ה' לִי לֵא‪-‬לֹקִים" (בראשית כ"ח‪,‬‬ ‫כא)‪ .‬ההסבר הפסיכולוגי מעוגן ברגשות שבודאי היו ליעקב לאחר לאחר שבא אל אביו במרמה והכמיהה‬ ‫שלו להיות ראוי להבטחות ה' במידת הדין‪.‬‬ ‫‪- 1: -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מאפייני ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית‬ ‫ד"ר יצחק גייגר‬ ‫ההגות המדינ ית זוהתה עד למאה העשרים אך ורק עם ההגות שנוצרה ביוון הקלאסית והמשיכה להתפתח‬ ‫באירופה הנוצרית‪ .‬רק במאה העשרים החלה המודעות לקיומן של הגויות מדיניות נוספות‪ ,‬הן בעידן‬ ‫העתיק והן בימי הביניים‪ ,‬והחלו לשלבן במחקר ובסקירות כלליות על הגות מדינית‪ .‬אז החלה גם להתפתח‬ ‫ה התעניינות בשאלות בדבר קיומה‪ ,‬מהותה ורציפותה של הגות מדינית יהודית‪ ,‬והשפעתה על ההגות‬ ‫המדינית האירופו‪-‬נוצרית‪ ,‬התעניינות שגברה עם הקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל‬ ‫במחצית המאה העשרים‪.‬‬ ‫בעידן המודרני נוצרו שני ענפים עיקריים להגות המדינית היהודית‪ 0‬ענף אורתודוכסי וענף לא‬ ‫אורתודוכסי‪ .‬גם הענף האורתודוכסי נחלק לשני ענפי משנה‪ 0‬החלק הציוני‪-‬דתי והחלק הלא ציוני‪ .‬ענף‬ ‫המשנה הציוני‪-‬דתי הוא נושא הרצאה זו‪.‬‬ ‫שתי קבוצות עיקריות פיתחו את ההגות המדינית הציונית‪-‬דתית‪ ,‬אנשי אקדמיה ורבנים‪ ,‬אך הגות זאת טרם‬ ‫זכתה לסקירה מקיפה‪ ,‬בניגוד להגותה של הציונות‪-‬הדתית בתחומים אחרים‪ .‬בהרצאה זו אציג את מאפייני‬ ‫ההגות המדינית של הקבוצה השנייה‪ ,‬רבני הציונות‪-‬הדתית‪ ,‬המוגדרים כאן כרבנים האוחזים‬ ‫באידיאולוגיה הציונית‪-‬דתית‪ ,‬החיים בחברה הציונית הדתית והממלאים לפחות באופן חלקי תפקיד תורני‪-‬‬ ‫רבני בחברה זו‪.‬‬ ‫הרצאה זו תתמקד ברקע להיווצרותה של הגות מדינית של רבני הציונות הדתית‪ ,‬באופייה (סוגות‪ ,‬הנחות‬ ‫היסוד‪ ,‬קהל היעד) ובתכניה הייחודיים‪ .‬כמו כן תעסוק ההרצאה בדעות השונות בין רבני הציונות הדתית‬ ‫בדבר האפשרות לכונן "הלכות מדינה"‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫הכנסת האופטימיות לאהלה של שמחת המצווה‬ ‫פרופ' שלמה קניאל‬ ‫מטרת ההרצאה היא להכניס לאוהלה של התורה את המושגים הפסיכולוגיים‪ ,‬אופטימיות – פסימיות‪,‬‬ ‫ולשלבם עם המושג "שמחה" כפי שבא לידי ביטוי בתפיסה היהודית דתית‪ .‬ביסוד השילוב קיים העיקרון‬ ‫שאופטימיות בתחום הפסיכולוגיה באה לתאר את המצב המצוי אצל אנשים בעוד שהשמחה ביהדות‬ ‫מתארת אידיאל רצוי שבו עבודת ה' והחיים כולם צריכים להיות בשמחה‪ .‬בחלק הראשון של ההרצאה‬ ‫תוצג מערכת הגיונית לארגון התחום של אופטימיות פסימיות יחד עם שמחה‪ ,‬על בסיס שלושה מימדים‪0‬‬ ‫א) רכיבי האופטימיות והשמחה‪ 0‬רגשות‪ ,‬מחשבות מנומקות והתנהגויות‪ ,‬ב) מידת היותם של הרכיבים‬ ‫השקפת עולם ותכונה החוצה תחומים ומצבים‪ ,‬או תלויים במצב וזמן ספציפי‪ ,‬ג) עצמתם של רכיבי הרגש‬ ‫המחשבה וההתנהגות באופטימיות ושמחה‪ .‬בחלק השני של ההרצאה יוצגו העקרונות המשותפים‬ ‫לאופטימיות ושמחה החלים על שלושת הממדים שהוצגו בחלק הראשון‪0‬‬ ‫א‪ .‬אופטימיות ושמחה כפופים לפרשנותו של האדם את המציאות סביבו‪ ,‬פרשנות התלויה ביחסי גומלין‬ ‫מורכבים בין האדם לסביבתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למרות שהממדים שואפים ללכידות ביניהם והעדר סתירות‪ ,‬במציאות האדם מורכב ומלא סתירות כך‬ ‫שהלכידות מועטה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לכידות גבוהה קיימת כאשר‪ )1 0‬האופטימיות והשמחה הן קיצוניות‪ ,‬ב) הן חלק מהשקפת עולם ג) קיימת‬ ‫מעורבות אישית גבוהה ד) בטחון רב בהן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כדי לעבוד את ה' בשמחה ואופטימיות יש לשלב רגשות מחשבות מנומקות והתנהגות‪.‬‬ ‫עבודת ה' באופטימיות ובשמחה היא ברת שליטה הניתנת להתנעה בעיקר באמצעות התנהגויות אופטימיות‬ ‫ושמחות (מצוות מעשיות) המעלות את האדם במעין ספירלה עולה בה משולבים שוב הרגשות‪ ,‬המחשבות‬ ‫המנומקות והמצוות המעשיות‪.‬‬ ‫‪- 1: -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫"חנוך לנער על פי דרכו‪ ( "...‬משלי כד‪ ,‬ו)‬ ‫"‪ "LIKE‬לדוד המלך ‪ -‬התנ"ך באינטרנט ורשתות חברתיות‬ ‫ד"ר גולן כרמי‬ ‫הטקסט המקראי על סוגיו ידוע לרוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל‪ ,‬אולם דור האינטרנט ‪(Generation‬‬ ‫)‪ Z‬מתקשה בהבנתו ולכן מתרחק מאושיות תרבותיים ורוחניים אלו‪ .‬קשיים פדגוגיים רבים מלווים את‬ ‫לימודי התנ"ך‪ ,‬בראשם קשיי השפה התנכי"ת‪ .‬ניתוח שערך משרד החינוך לממוצע תוצאות בחינות‬ ‫הבגרות מראה‪ ,‬כי בשנים האחרונות נחשבת בחינת הבגרות בתנ"ך לאחת הקשות לתלמידים‪ ,‬בגלל היקף‬ ‫החומר והשפה המקראית‪.‬‬ ‫קושי נוסף נובע מהעובדה כי‪ ,‬הסטודנטים בחוג למקרא באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ הולכים‬ ‫ומתמעטים‪ ,‬וכתוצאה מכך גם מספר המורים לתנ"ך הולך וקטן‪ .‬על מנת לעורר עניין בקרב בני הנוער‬ ‫נדרש המורה לתנ"ך להיות בעל כשרון ומקוריות בהוראתו‪ ,‬ובכלל זה להכיר ולהשתמש באופן נבון‬ ‫ומושכל בכלים טכנולוגיים חדשים בני‪-‬זמננו‪ ,‬הקרובים ללבם של התלמידים לצורך הוראת המקצוע‪.‬‬ ‫משב רוח המציאות‪ ,‬המנשב בעורפו של ספר הספרים‪ ,‬מביא לניסיונות חדשניים ויצירתיים להנגשת‬ ‫הטקסט התנכ"י לקהל התלמידים באמצעות רשת האינטרנט‪ ,‬המהווה מרחב הימצאות ופעילות טבעי‬ ‫לתלמידי דור ה‪ . Z -‬כך לדוגמה‪ ,‬ביוזמה משותפת של משרד ראש הממשלה ועמותת "עמק התנ"ך" עלה‬ ‫לאוו יר האתר "כותבים את התנ"ך"‪ ,‬אשר במסגרתו כל אחד מהגולשים בוחר את הפסוק הקרוב אליו‬ ‫ביותר ומנמק את בחירתו‪ .‬יוזמה אחרת ברשת היא אתר "מקראנט" הכולל חידות‪ ,‬בלוגים של מורים‪,‬‬ ‫מסלולים‪ ,‬קומיקס ועוד‪" .‬התנ"ך בפייסבוק" הנה תוכנית חדשה שפותחה לאחרונה‪ ,‬אשר מטרתה ללמד‬ ‫את התלמידים את מקצוע התנ"ך באמצעות שימוש ברשת החברתית‪ ,‬ועוד כהנה יוזמות‪.‬‬ ‫במסגרת ההרצאה יוצגו מיזמים חינוכיים אינטרנטיים שמטרתם להנגיש‪ ,‬לבאר ולחבר את קורות ספר‬ ‫הספרים לתלמידים בבתי הספר באמצעות רשתות חברתיות‪ ,‬פעילויות שיתופיות באתרים ומשימות‬ ‫חינוכיות ולימודיות מקוונות הקשורות להוראה ולימוד מקצוע התנ"ך במרחבי הרשת‪.‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫הרכבות בירקות‬ ‫היבטים אקולוגיים והקשר לאיסורי כלאיים‬ ‫ד"ר חיים נרסון‬ ‫הרכבות בצמחים הן איחוי פיסי בין שני צמחים מאותו מין או ממינים שונים על מנת להפיק תועלת‬ ‫מהצמח המשמש ככנה ותורם לאיחוד את מערכת שורשיו‪ ,‬ומהצמח המשמש כרוכב ותורם את הנוף על כל‬ ‫אשר בו‪ .‬בעבר הרחוק כבר הרבו להרכיב עצי פרי זה על זה‪ ,‬ובמשניות של סדר זרעים בכלל ובמסכת‬ ‫כלאים בפרט יש שפע של דוגמאות להיתר ולאיסור‪ .‬בעשורים האחרונים התפתחה בחקלאות המודרנית‬ ‫האופנה של הרכבות בצמחים עשבוניים וחד‪-‬שנתיים‪ .‬מוקד הפיתוח היה והינו בארצות המזרח הרחוק‬ ‫וכדי להקל על פעולת ההרכבה וליצר מיליוני שתילים מורכבים פותחו מכונות העושות את מרבית‬ ‫המלאכה ומאפשרות ייצור המוני של שתילי ירקות כאלה‪ .‬הצרוף של כנות ורוכבים בא לפתור בעיות של‬ ‫מחלות ומזיקים התוקפים את הצמח מהקרקע‪ .‬השימוש בכנות עמידות למרעין בישין אלה מאפשר‬ ‫להרכיב עליהן צמחים רגישים אך בעלי תכונות מעולות בתחומים אחרים (כגון איכות פירותיהם) ולגדלם‬ ‫בהצלחה כצמחים מורכבים‪ .‬צמחים מורכבים עשויים במקרים רבים להוות פתרון טוב לשימוש ההולך‬ ‫ורב במים מושבים (מי קולחין) בחקלאות‪ ,‬שאיכותם לעתים קרובות ירודה עד כדי גרימת נזקים‬ ‫לגידולים‪ .‬במקרים מסוימים נמצאו לצמחים מורכבים יתרונות בתנאי עקות סביבתיות שנגרמו בעטיין של‬ ‫טמפרטורות נמוכות או מליחות‪ .‬ההרצאה תידון במשפחת הדלועיים כמודל‪ ,‬משפחה הכוללת צמחי תרבות‬ ‫חשובים; כפירות אבטיח ומילון‪ ,‬וירקות כמלפפון‪ ,‬קישוא ודלעת‪ .‬הדילמה ההלכתית הנובעת מהפיתוח‬ ‫הטכנולוגי הנידון היא כיצד להתייחס למיני הדלועיים השונים‪ ,‬האם כיחידה אחת המותרת בהרכבות‬ ‫הדדיות? או שמא מדובר במינים שונים האסורים זה בזה מדיני כלאים?‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫תורה ואגיפטולוגיה‬ ‫ד"ר אלכסנדר קליין‬ ‫אחת הטענות של מבקרי המקרא היא שאין לראות בסיפורים המקראיים תיאור מדויק ונאמן של מה‬ ‫שהתרחש באמת‪ ,‬היות ושיערו כי מחברי סיפורים אלה חיו זמן רב אחרי התרחשות המאורעות‬ ‫המסופרים‪ ,‬וגם מן הסתם התגוררו באזורים מרוחקים מהמקום שבו קרו אותם מאורעות‪ .‬נגד טענה זו‬ ‫התקומם אברהם שלום יהודה‬ ‫(ירושלים ‪-1844‬סרטוגה ספרינגס‪ ,‬ארצות הברית ‪ .10:1‬השתלם באוניברסיטאות של‬ ‫היידלברג ושל שטרסבורג‪ ,‬שם היה תלמידו של המזרחן הנודע תיאודור נילדקא‪ ,‬ושם הוכתר בתואר דוקטור בשנת ‪)1091‬‬ ‫שהיה בקי הן בעברית והן בשפות של העולם העתיק‪ ,‬והוא השתדל להוכיח שטענה זו איננה מדעית וכי‬ ‫אין לה על מה להסתמך‪ .‬לשם ביסוס טענתו‪ ,‬הוא לקח כפרדיגמה את סיפורו של יוסף‪ ,‬מאז כליאתו בבית‪-‬‬ ‫הסוהר ועד קבורתו של יעקב אביו‪ ,‬כדי להוכיח שאין להעלות על הדעת שמחבר הסיפור לא היה בקי הן‬ ‫בשפה והן בתרבות המצרית של התקופה הנידונה‪.‬‬ ‫יהודה כנרא ה לא שם לב לתרומה אחרת של מחקריו שנראית לי חשובה יותר‪ 0‬להסביר ולהבהיר את‬ ‫הטקסט המקראי כך שהוא יובן כהלכה‪ ,‬ולגלות על הצד הטוב ביותר את פשוטו של מקרא‪ ,‬וכל זה‪ ,‬בעזרת‬ ‫כלים מדעיים שרק מומחים בתחום מסוגלים להשתמש בהם‪ .‬בלי להתכוון לכך‪ ,‬הוא הוכיח את תרומתו‬ ‫הייחודית של המדע ‪ -‬כאן ידיעת השפה המצרית העתיקה ופרטי תרבותה ‪ -‬להבנתה המדויקת של פסוקי‬ ‫התורה‪ .‬ידועים הניסיונות של הפרשנים השונים להסביר ביטויים בעייתיים רבים‪ ,‬ואין ספק כי ניסיונות‬ ‫אלה לא תמיד עלו יפה‪ .‬לעומתם‪ ,‬יהודה הצליח לקלוע לפירוש האמיתי‪ ,‬בעזרת ידיעתו את השפה המצרית‬ ‫העתיקה ואת פרטי מנהגיה‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצגו דוגמאות רבות ומעניינות של שיטה זו של יהודה‪.‬‬ ‫‪- 18 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫אלגוריתם הרמב"ן לצירוף עדים‬ ‫פרופ' רון עדין ופרופ' יובל רויכמן‬ ‫הלכה פסוקה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ל') על‪-‬פי הגמרא בסנהדרין דף ל‪" 0‬בדיני ממונות‪ ,‬אף על פי‬ ‫שלא ראו שני העדים המעשה כאחד‪ ,‬עדותן מצטרפת‪ .‬כיצד‪ ,‬אמר האחד‪ 0‬בפני הלוהו ביום פלוני‪ ...‬ואמר העד‬ ‫האחר‪ 0‬בפני הלוהו ביום אחר‪ ...‬הרי אלו מצטרפין‪".‬‬ ‫כאשר העדים מעידים על חובות בסכומים שונים‪ ,‬הסכום הנגבה הוא המינימום‪ .‬למשל‪" ,‬אמר האחד‪ 0‬מנה‬ ‫הלוהו‪ ,‬והשני אומר‪ ,‬חייב לשלם מנה‪ ,‬שיש בכלל מאתיים מנה" (שולחן ערוך שם)‪.‬‬ ‫הרמב"ן מכליל את הפסוק למקרה של חמישה עדים המעידים על חובות בערכים שונים‪ .‬העקרון של הרמב"ן‬ ‫(הנפסק להלכה בשו"ע שם) הוא "להעלות החשבון בכל מה שנוכל ולהצריף כל עדות העדים לתועלת‬ ‫התובע‪".‬‬ ‫נדון בעקרון הרמב"ן מכמה נקודות מבט‪ 0‬אלגברית‪ ,‬קומבינטורית‪ ,‬הסתברותית‪ ,‬גאומטרית‪ ,‬וכן מנקודת המבט‬ ‫של תורת הסיבוכיות במדעי המחשב‪ .‬נצביע על היבטים הסתברותיים של ההסברים המוצעים ע"י בעל‬ ‫הנתיבות והגר"ש שקאפ‪.‬‬ ‫נוכיח שפתרון בעיה זו שקול לפתרון בעיית החצייה ( ‪ ,)Partition Problem‬שהיא אחת מהבעיות ה‪-NP -‬‬ ‫שלמות בתורת הסיבוכיות‪ ,‬ועל‪ -‬כן שקולה לאחת הבעיות הפתוחות החשובות ביותר‪.‬‬ ‫הרמב"ן ובעל הנימוקי‪ -‬יוסף מציעים אלגוריתם לפתרון בעיית צירוף עדים זו המבוססים (במובלע) על שימוש‬ ‫מתוחכם בעצים בינאריים‪.‬‬ ‫נוכיח שאין הבדל מעשי בין האלגוריתמים המוצעים ע"י הרמב"ן וע"י בעל הנימוקי‪-‬יוסף‪ .‬נראה ששני‬ ‫אלגוריתמים אלה זהים‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשיטה המקובלת כיום לפתרון מקורב של בעיית נחציה‪ ,‬והיא שיטת‬ ‫ההפרשים של ‪. Karmarkar-Karp‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫תובנות מהנוירוביולוגיה המודרנית על הגדרת חושי האדם והיחס אליהם‬ ‫בהלכה‬ ‫שחר מיידנבאום‬ ‫מצוות רבות תלויות באחת מחושינו – ראייה‪ ,‬כדוגמת ברכות הראייה או ראיית נגעים‪ ,‬שמיעה‪ ,‬כדוגמת‬ ‫שמיעת שופר או מגילה ועוד – אך ההגדרה של מהם החושים השונים‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬מהם הגבולות‬ ‫ביניהם‪ ,‬עוברת לאורך העשורים האחרונים מהפכה רדיקלית בעולם המדע‪.‬‬ ‫בהרצאה אתאר את השינו י הזה ואדבר על השלכותיו‪ ,‬ובמיוחד על משמעותם של מכשירי התמרה חושית‬ ‫(‪ ,) SSDs‬המאפשרים לנבדק לבצע מטלות שבדרך כלל מזוהות עם חוש אחד בעזרתו של חוש אחר (כמו‬ ‫לזהות צורות או לקרא בעזרת היד או האזניים – או כדוגמא קונקרטית יותר‪ ,‬לאפשר לעיוור "לראות"‬ ‫קשת בשמיים דרך א וזניו)‪ .‬נסקור את השינוי הזה מהבחינה הביולוגית‪ ,‬מהבחינה הפילוסופית‪ ,‬ומשם‬ ‫נעבור לביטוי של התפיסות הללו במקורותינו ולהשלכות השיטות השונות על המחשבה וההלכה היהודית‪.‬‬ ‫נדבר בקצרה גם על חושים חדשים ו"שדרוג" האדם ולסיום‪ ,‬נדבר על ההבדל בין התייחסות לגוף האדם‬ ‫כ"קופסא סגורה" מבחינה הלכתית‪ ,‬לעומת התבוננות בתהליכים הפנימיים המתרחשים בתוך גוף האדם‪,‬‬ ‫לאור ההתערבות האנושית בתהליכים פנימיים אלו והתקדמות הבנתנו אותם‪.‬‬ ‫‪- 29 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫האם ניוטון גילה את כוח המשיכה או המציא אותו?‬ ‫ד"ר תמי יחיאלי‬ ‫מושגים בכלל ומושגים מדעיים בפרט אינם קיימים בטבע אלא בני אדם יוצרים אותם‪ .‬פילוסופים אחדים‬ ‫(לדוגמה‪ )Schwab, 1964; Harré, 1986 0‬ממיינים את הישויות אליהן מתייחסים המושגים המדעיים‬ ‫לפי הדרכים שבאמצעותן יכולים בני האדם להכיר בישויות אלו‪ .‬הגישה הפילוסופית המכונה "ריאליזם‬ ‫רפרנטי" (‪ )Referential Realism‬מיסודו של ‪ )1080( Harré‬מבחינה בין ישויות הניתנות להכרה‬ ‫ישירה באמצעות החושים (כמו‪ 0‬כיסא)‪ ,‬ישויות הניתנות להכרה באמצעות מכשור מדעי (כמו‪ 0‬וירוסים)‬ ‫וישויות תיאורטיות (כמו‪ 0‬קוורקים)‪.‬‬ ‫הבחנות אלו ניתנות לקישור להבחנות שבין עובדות ובין תיאוריות‪ ,‬בין גילויים ובין המצאות‪ ,‬בין‬ ‫פרספציה ובין קונספציה‪.‬‬ ‫כדי להציג את ההבדל בין מושגים מדעיים שונים מוצע הרעיון של "ציר המעמד האונטולוגי‬ ‫והאפיסטמולוגי" של מושגים מדעיים‪ .‬בקצה האחד של הציר ניתן למקם ישויות שבני אדם גילו ויש להן‬ ‫בסיס פרצפטיבי אינטר‪-‬סובייקטיבי ומעמד "עובדתי" איתן יחסית‪ ,‬ואילו בקצהו האחר ניתן למקם ישויות‬ ‫תיאורטיות (מושגים כמו אנרגיה‪ ,‬ותיאוריות כוללות כמו המכאניקה הניוטונית) שבני אדם "המציאו"‬ ‫וניתן באמצעותן לפרש תופעות ולכלול אותן במסגרת מושגית אחת‪.‬‬ ‫יש להבחנות אלו השלכות רבות על הדרך בה מוצגת ההיסטוריה של המדע וכן פריצות דרך מדעיות‬ ‫בספרות המקצועית והפופולארית‪ ,‬ועל האופן בו ראוי ללמד מושגים מדעיים בשיעורי מדעים בשכבות‬ ‫הגיל השונות‪ .‬כמו כן יש להבחנות אלו פוטנציאל להנמכת "גובה הלהבות" ולהוצאת העוקץ במתח בין‬ ‫מדעי הטבע לאמונה היהודית‪.‬‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫המבנה המתמטי של לוח "ארבעה שערים"‬ ‫וחישובי שכיחויות בלוח העברי‬ ‫ערן רביב‬ ‫לוח "ארבעה שערים" הוא לוח קדום מימי הגאונים‪ ,1‬המשמש ככלי עזר טבלאי למציאת סימן השנה בדרך‬ ‫קצרה ויעילה‪ .‬סימן השנה הוא סימן בן ‪ 2‬או ‪ :‬אותיות המגלם בתוכו בתמציתיות את כל המידע הדרוש‬ ‫לעריכת לוח שנה על כל פרטיו‪.‬‬ ‫במאמר שפרסמנו בבד"ד ‪ 2 22‬הראנו שמולד תשרי של ראש המחזור חל ב"קפיצות" של ‪ :‬חלקים‪ ,‬ולא‬ ‫ניתן להתייחס לחלות מולד תשרי של ראש המחזור‪ ,‬כמולד היכול לחול בכל רגע ורגע מרגעי השבוע‪.‬‬ ‫המאמר הנ"ל התייחס ללוח ס"א ראשים‪ ,‬ואחת מתוצאות המאמר הציגה לוח ס"א ראשים "מתוקן" שממנו‬ ‫ניתן לחשב בצורה נכונה ומדויקת את שכיחות סימני קביעת השנה‪.‬‬ ‫עיקר ההרצאה המוצעת תעסוק בשאלה "כיצד ניתן לתקן את גבולותיו של לוח ארבעה שערים‪ ,‬כך שגם‬ ‫ממנו ניתן יהיה להפיק את חישובי השכיחות המדויקת"‪.‬‬ ‫לשם כך נציג בהרצאה שיטה שבה ניתן לפרק את לוח ארבעה שערים ל"אבני יסוד" בסיסיות‪ ,‬על אבני‬ ‫יסוד אלו נכיל את השינויים הנדרשים בכדי לחשב היקרויותיו של כל סימן שנה‪ ,‬ולבסוף נרכיב מחדש את‬ ‫לוח ארבעה שערים כשהפעם נוסיף לכל סימן שנה את ההיקרות שלו‪.‬‬ ‫‪1‬המקור הקדום ביותר בו אנו מוצאים את הלוח הוא חיבורו‪ ,‬בערבית‪ ,‬של מתמטיקאי ותוכן מוסלמי בשם אל‪-‬ח'וארזמי‪ .‬אל‬ ‫ח'וארזמי חיבר מאמר על הלוח העברי בשנת (ד' תקפ"ה) ‪ 821‬למניין האזרחי‪ ,‬ובו בין היתר הוא מביא את כללי לוח ארבעה‬ ‫שערים‪ .‬המקור פורסם ע"י ‪ ( Kennedy‬ב‪ , )Scripta Mathematica 27(1964) -‬ותורגם לעברית ע"י י"צ לנגרמן‬ ‫(תשמ"ז)‪.‬‬ ‫‪" 2‬לוחות ושברי לוחות" – על מולדות ותכונותיהם‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מתי מסתיים היום?‬ ‫דניאל משה לוי‬ ‫הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה‪ 0‬מתי מסתיים היום? ומובאת בה ברייתא‪" 0‬כל זמן שפני מזרח מאדימין‪,‬‬ ‫הכסיף התחתון‪ ,‬בין השמשות‪ .‬הכסיף העליון והשוה לתחתון‪ ,‬לילה‪".‬‬ ‫בהסבר ברייתא זו מובא כי הזמן שבו מכסיף העליון הוא שלשת רבעי מיל לאחר השקיעה‪ ,‬שהם ‪1:‬‬ ‫דקות‪ ,‬ולכל היותר ‪ 18‬דקות לאחר השקיעה‪.‬‬ ‫עוד מובא שם פירושו של אחד האמוראים כי 'פני מזרח' הם לאמיתו של דבר פני המערב‪.‬‬ ‫הבעיה היא שבמציאות פני המערב מכסיפים זמן מאוחר בהרבה‪ ,‬לפחות ‪ :9‬דקות לאחר השקיעה‪ ,‬ולכן‬ ‫בלוחות בני דורנו זמן סיום היום מאוחר יותר‪ ,‬שלא כדעת חז"ל‪.‬‬ ‫מוצע לכן לפרש 'פני מזרח' כפשוטו‪ ,‬שבהם ההכספה מתרחשת אכן ‪ 1:‬דקות לאחר השקיעה‪.‬‬ ‫במהלך הדברים ידובר גם על מחלוקת ר"ת והגאונים‪ ,‬ויוכח כי זוהי מחלוקת שהתקיימה כבר בימי‬ ‫האמוראים‪ ,‬ומכאן הסתירה בין הסוגיות השונות‪.‬‬ ‫‪- 2: -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫קביעת זמנים בהלכה – בעיה בלתי פתורה נבחרת‬ ‫אינג' יעקב לוינגר‬ ‫לפני ‪ 19‬שנים‪ ,‬בשנת תשס"ב נשאתי בפורום זה הרצאה בשם‪ 0‬בעיות בהצגת זמני היום בהלכה בלוחות‬ ‫החשובים‪ .‬בהרצאתי אז ריכזתי כ‪ 8 -‬עד ‪ 19‬בעיות חמורות‪ ,‬בלתי פתורות‪ ,‬בחישוב זמני היום הבסיסיים‪.‬‬ ‫רובן של בעיות אלה אינן פתורות עד היום הזה ובלוחות הנפוצים עדיין שוררת אנדרלמוסיה בהצגת‬ ‫זמנים אלה (כגון‪ 0‬קביעה נכונה של משך 'השעה הזמנית'‪ ,‬והאם יש להתחשב לגבי זמן השקיעה והזריחה‪,‬‬ ‫בכיסוי האופק בהרים ובמכשולים ואיך לחשב זאת ?‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫ריבוין של הבעיות הביא לכך שלא יכולתי לעסוק אז באף אחת מהן בפירוט הדרוש‪.‬‬ ‫בהרצאתי השנה (תשע"ב) אני מתכוון להיכנס לעומקה של בעיה אחת ויחידה‪ ,‬תוך תקווה שהדיון המפורט‬ ‫בה יביא לאחידות בקביעת זמן זה ובהצגתו בלוחות‪ .‬מטרתי לתת חומר רקע מדעי – הלכתי בידי הפוסקים‬ ‫המוסמכים שיאפשר להם לקבוע מסמרות בעניין‪ ,‬הלכה למעשה‪.‬‬ ‫הבעיה שאדון בה כאן בפרוטרוט‪ 0‬קביעת סוף זמן ברכת ('קידוש') הלבנה בארץ ובתפוצות‪.‬‬ ‫על אף שהרבה נכתב בנידון זה‪ ,‬בקעה השאירו לי להתגדר בה‪.‬‬ ‫ההרצאה מורכבת מ‪ : -‬חלקים‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקירה על מכלול הבעיות הבלתי פתורות בזמננו בחישוב הזמנים ההלכתיים בלוחות‪ ,‬כדי לסמן את כיוון‬ ‫המאמצים הדרושים בעתיד לפתרונן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאור המצב הקיים בזמננו בלוחות ובספרי הפוסקים לגבי קביעת סוף זמן ברכת ('קידוש') הלבנה‬ ‫בארץ ובתפוצות‪ .‬הגדרת הבעיות וסיבות היווצרותן‪.‬‬ ‫עיקר הבעיה היא שהזמן הדרוש נקשר בידי פוסקים חשובים בזמן 'מולד הלוח' ויש קושי עקרוני לבטא‬ ‫זמנו של זה בסולמות הזמנים הנהוגים בזמננו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריכוז העובדות המדעיות והצעה לפתרון הבעיות עם סוף זמן ברכת הלבנה‪.‬‬ ‫‪ o‬תיאור סולמות הזמנים שנהגו בזמן העתיק‪,‬‬ ‫‪ o‬סולמות הזמנים המודרניים לסוגיהם‪,‬‬ ‫‪ o‬המרת זמנים המבוטאים בסולמות עתיקים‪ ,‬לזמנים בסולמות העכשוויים‪.‬‬ ‫‪ o‬האם סולם הזמנים האטומי העכשווי גורם לבעיות הלכתיות?‬ ‫‪- 21 -‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ִלצְפֹונָּּה או לְצָּפֹונָּה?‬ ‫מחלוקת אסטרונומית מדומה בין ירושלמי לבבלי‬ ‫הרב ד"ר שי ואלטר‬ ‫עיון ראשוני בסוגיות התלמודיות שבירושלמי ובבבלי המתייחסות למשנה בראש השנה העוסקת בבדיקת‬ ‫העדים (משנה ר"ה ב‪ ,‬ו)‪ ,‬מעלה שוני בדרך בה מפרש כל אחד מהתלמודים את השאלה שנשאלים עדי‬ ‫החודש 'לצפונה או לדרומה'‪ .‬מפרשים קדומים ניסו לגשר על פני השוני ולתאם את דברי הירושלמי עם‬ ‫דברי הבבלי‪ .‬ברם‪ ,‬ניסיון ההתאמה איננו תואם את הפשט המילולי שבסוגיות‪ ,‬ומותיר את הלומד במבוכה‪.‬‬ ‫האם הירושלמי והבבלי חולקים או מסכימים? מה הסיבה להבדל?‬ ‫נעיין מחדש בשתי הסוגיות המקבילות וננסה למצוא פתרון לשאלות‪ .‬תוך העיון מתבררים פרטים עלומים‪,‬‬ ‫ששופכים אור ח דש על הנושא‪ .‬בהרצאה נמחיש כי ידע אסטרונומי מתאים ועיון פילולוגי בטקסטים‬ ‫תנאיים ואמוראיים‪ ,‬יכולים לחבור יחד להבהרת סוגיות סתומות וחושפים ידע מדעי בספרות חז"ל‪.‬‬ ‫בהרצאה יעשה שימוש במצגות הכוללות תמונות אסטרונומיות תלת‪-‬ממדיות להבהרת הנושא‪.‬‬ ‫ההרצאה מתבססת על מחקר מתוך עבודת הדוקטוראט של שי ואלטר‪ 0‬ריאליה קלנדרית וידע אסטרונומי‬ ‫בסוגיות קידוש החודש‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת‪-‬גן תשע"א‪ ,‬בהנחיית פרופ' מאיר בר‪-‬אילן מהמחלקה‬ ‫לתלמוד‪.‬‬ ‫‪- 2: -‬‬