1. No category

‫בס"ד‬
‫מעייני הישועה‬
‫שבועון למשפחה הישראלית‬
‫גליון שמ"ו (‪ )346‬שבת הגדול י"ד בניסן התשס"ח‬
‫תורתו‬
‫אמנותו‬
‫הרב ברוך צייט‬
‫מלחין‪ ,‬מנגן‪ ,‬שר‪ ,‬כותב‪,‬‬
‫מחנך ועומד בראש‬
‫ישיבה תיכונית גדולה‪.‬‬
‫איך מאזנים בין אמנות‬
‫לעבודת השם?‬
‫ראיון עמ' ‪16‬‬
‫בעקבות עולי הרגל‬
‫רגע לפני שעם ישראל‬
‫אורז את המטלטלין‬
‫ועולה ירושלימה לעשות‬
‫את הפסח יצאנו לסיור‬
‫מקדים בעיר בה נולדה‬
‫מלכות ישראל‬
‫כתבה מרכזית עמ' ‪12‬‬
‫עין לציון צופיה‬
‫ראשון רופאי העיניים‬
‫היהודים בארץ‪ ,‬ד"ר‬
‫משה ארלנגר‪ ,‬היה ירא‬
‫שמיים ושומר מצוות‪.‬‬
‫שמו נדחק מספרי‬
‫ההסטוריה‬
‫פינה ירושלמית | עמ' ‪10‬‬
‫פרס ראשון‬
‫בפינת ילדים‬
‫‪mp4‬‬
‫הגר"מ אליהו‬
‫הרב אבינר הרב אריאל‬
‫של מי‬
‫הגאולה הזאת?‬
‫המצה ‪-‬‬
‫לחם האמונה‬
‫בזכות שמירת‬
‫הלשון נגאלו‪...‬‬
‫אם אתה מאמין‬
‫שהנוער ילך בעקבותיך‪ ...‬דרושים מדריכים‪/‬ות‬
‫לארגון מעגלים הפועל בכיתות י"א י"ב בתיכונים הדתיים‬
‫¬‪«§ª °‬‬
‫יכולת ללהשקיע את הנשמה‬
‫בעלי ל‬
‫קו"ח‪ [email protected] :‬פקס‪057�7976125 :‬‬
‫מרן הראשון לציון‬
‫הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א‬
‫שבועון "מעייני הישועה" למשפחה‬
‫הדתית והחרדית יוצא לאור ע"י‪:‬‬
‫תנועת תשובה לתרבות ישראל‬
‫"מעייני הישועה"‪ ,‬בנשיאות‬
‫הגר"מ אליהו שליט"א והרבנים‪,‬‬
‫הרב יעקב אריאל והרב שלמה‬
‫אבינר שליט"א‪ ,‬היא תנועת‬
‫תשובה המפעילה שני מרכזים‬
‫למודעות יהודית וקירוב רחוקים‬
‫ בתי 'מים' ‪-‬‬‫בירושלים ובכפר סבא‪.‬‬
‫וכ‪ 130-‬דוכנים ומוקדי פעילות‬
‫להפצת יהדות ברחבי הארץ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מנכ"ל אביחי בוארון‬
‫מנהל פעילות מור דהן‬
‫רכזים ניר פרלמן‬
‫ם יהוידע ניזרי‬
‫בית 'מים' י‪ -‬‬
‫ שרה טופול‬
‫ס מוריה יעקובי‬
‫בית 'מים' כפ" ‬
‫ שרי נופך‬
‫ת אורטל עטיה‬
‫תיאום חברותו ‬
‫ איילת אמיניאן‬
‫מערכת השבועון‬
‫מנהל עזרא ניאזוף‬
‫עורך ברק לייבוביץ‬
‫עורכת גרפית יהודית זולוטרבסקי‬
‫עיצוב גרפי רויטל מסגיש‬
‫ ורד אופנהיימר‬
‫מנהלת המשרד מירי מנצר‬
‫המו" ל פרסום מים‬
‫ת עזרא ניאזוף‬
‫מודעו ‬
‫ אסף בן–שאול‬
‫טלפון ‪02-6646001‬‬
‫‬
‫ספרית מים‬
‫מירב מונסונגו‬
‫‪1-700-70-71-81‬‬
‫‪www.sif-mayim.co.il‬‬
‫כתובתנו‬
‫בן–סירא ‪ 2‬ירושלים ‪94181‬‬
‫טלפון‪1-700-700-515 :‬‬
‫הפצהמקור ראשון ‪052-6070999‬‬
‫בשער‪:‬מתוך הגדה של פסח ‪ -‬הרב ברוך צ'ייט‬
‫של מי הגאולה הזאת?‬
‫בשעה שאנחנו מלמדים את ילדינו מהו גודל החסד שאלוקים עשה לנו‪ ,‬באותה‬
‫שעה בדיוק הקב"ה יושב עם פמליה שלו ב"סדר של מעלה"‪ ,‬ומספר למלאכים‬
‫על מעלתם של ישראל‬
‫ידועה האמרה של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב‪ֻ ,‬קְדׁשָא ּבְִריְך הּוא ל ְכ ָל ַּפ ַּמל ְי ָא ּדִיל ֵיּה ָאמַר לֹון‪:‬‬
‫שאומר כי התורה קוראת לפסח "חג המצות"‪ ,‬ז ִילּו ּו ְׁשמָעּו סִּפּוָרא ִּד ְׁש ָבחָא ּדִיל ִי ּדְָקא ִמ ְׁשּתָעּו‬
‫כיוון שהקב"ה שמח בבניו שהאמינו בו‪ ,‬שיצאו ָּבנ ַי ו ְ ָחדָאן ּבְפּוְרָקנ ָא‪ּ .‬כְֵדין ּכֻּלְהּו ִמ ְת ַּכּנְׁשִין‬
‫ממצרים מתוך אמונה שיפרנס אותם במדבר‪ .‬ו ְ ַא ְתי ָן ּו ִמ ְת ַחּבְָרן ַּבהֲַדי ְהּו ְּדיִׂשְָראֵל‪ .‬ו ְ ָׁש ְמעִין‬
‫כמו שכתוב בנבואת ירמיהו‪" :‬הָֹלְך ו ְָקָרא ָת סִּפּוָרא ִּד ְׁש ָבחָא ּדְָקא ָחדָאן ְּבחְֶדו ָה ּדְפּוְרָקנ ָא‬
‫ְב ָאז ְנ ֵי י ְרּו ָׁשל ַם ל ֵאמֹר‪ּ :‬כֹה ָאמַר ד' ז ָכ ְַרּתִי ל ְָך ְּדמָאֵריהֹון‪ּ .‬כְֵדין ַא ְתי ָן ו ְאֹודָאן ל ֵיּה ל ְֻקְדׁשָא ּבְִריְך‬
‫ֶחסֶד נ ְעּוַרי ְִך ַא ֲהבַת ּכְלּוֹל ָתי ְִך ל ֶכ ְּתְֵך ַאחֲַרי ַּבּמְִדּבָר הּוא עַל ּכָל אִינּון נ ִּסִין ּוגְבּוָרן‪ .‬ו ְאֹודָאן ל ֵיּה עַל‬
‫ְּבאֶֶרץ ֹלא ז ְרּועָה" (ירמיהו ב')‪.‬‬
‫ַעּמָא ַקּדִיׁשָא ְּדאִית ל ֵיּה ְּבאְַרעָא‪ְּ .‬ד ַחדָאן ְּבחְֶדו ָה‬
‫לעומתו‪ ,‬אנו קוראים לחג הזה "חג הפסח"‪ּ ,‬דְפּוְרָקנ ָא ְּדמָאֵריהֹון‪ּ .‬כְֵדין אִּתֹוסָף ל ֵיּה חֵיל ָא‬
‫כדי להדגיש את רחמי אלוקים עלינו למרות ּוגְבּוְרּתָא ל ְעֵיּלָא" (רעיא מהימנא פרשת בא מ')‪.‬‬
‫שהיינו שקועים עמוק עמוק בטומאה‪ .‬למרות תרגום‪ :‬באותה שעה הקב"ה מכנס את כל‬
‫כל זאת‪ ,‬פסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים‪ ,‬הפמליה שלו‪ ,‬ואומר להם‪ :‬לכו ושמעו את‬
‫לא פגע בבכורי ישראל כמו שפגע בבכורות סיפור השבח שלי שמספרים בניי‪ ,‬והם שמחים‬
‫של מצרים‪ ,‬הוציא אותנו ממצרים באותות בגאולה של הקב"ה‪.‬‬
‫הקב"ה קורא ליציאת מצרים "גאולה שלו" כי‬
‫ובמופתים‪ ,‬לקח אותנו על כנפי נשרים‪ ,‬והביא‬
‫בעת שהיו ישראל בגלות‪ ,‬גם ריבונו של עולם‬
‫אותנו אליו‪.‬‬
‫הפלא הגדול הוא שאותו פירוש מפרש כביכול היה בצער‪ ,‬כדכתיב "עמו אנכי בצרה"‪.‬‬
‫גם רבי יוסף חיים זיע"א‪ ,‬בעל הבן איש חי‪ .‬לכן התגלה ד' למשה מתוך הסנה‪ ,‬שהוא שיח‬
‫למרות שהוא לא ראה את רבי לוי יצחק שחי קוצים‪ .‬לומר לו‪ :‬גם הקב"ה נמצא בצער בעת‬
‫בברדיצ'ב‪ ,‬ולא ראה את דבריו‪ ,‬הוא מפרש שבני ישראל נמצאים בגלות‪ .‬גם בגאולתם של‬
‫בדיוק אותו פירוש‪ .‬כשרואים שני אנשים ישראל נעשה קידוש ד' בעולם‪ .‬כביכול גם הוא‬
‫שנראים רחוקים כל כך מפרשים דבר אחד נגאל יחד איתם‪.‬‬
‫המשך התרגום‪ :‬מיד מתכנסים ובאים‬
‫בצורה קרובה‪ ,‬מסתבר שהם באמת קרובים‪.‬‬
‫מסתבר שהם שואבים את הפירוש שלהם כל הפמליה של מעלה‪ ,‬ומתחברים עִם עַם‬
‫ישראל ושומעים את סיפור שבח הבורא‪,‬‬
‫ממקום אחד‪.‬‬
‫משמעות הפירוש הזה הוא כי בשעה שאנחנו רואים את השמחה ששמחים בני ישראל‬
‫מלמדים את ילדינו מהו גודל החסד שאלוקים בגאולת ד'‪ .‬עולים למעלה ומודים לד'‬
‫עשה לנו‪ ,‬באותה שעה בדיוק הקב"ה יושב על הניסים והגבורות‪ ,‬ועל העַם הקדוש‬
‫עם פמליה שלו ב"סדר של מעלה"‪ ,‬ומספר שיש לו בעולם‪ ,‬ששמח בגאולת השכינה‪.‬‬
‫אומר הקב"ה‪ :‬עשיתי להם ניסים ביציאת‬
‫למלאכים על מעלתם של ישראל‪ .‬הוא מספר‬
‫להם שלמרות שישראל היו כל כך רחוקים מצרים‪ ,‬והם מודים ושמחים בשמחתי‪,‬‬
‫ממנו‪ ,‬למרות היותם במ"ט שערי טומאה‪ ,‬משבחים עליה אלפי שנים בכל מקום ומקום‪.‬‬
‫למרות הסבל שעבר עליהם ‪ 210‬שנים‪ ,‬למרות אמשיך ואעשה להם ניסים ואגאל אותם‬
‫שילדיהם הושלכו אל היאור‪ ,‬למרות כל זאת ‪ -‬גאולה שלמה‪ .‬זהו שאומרים חז"ל‪" :‬בניסן‬
‫נגאלו ובניסן עתידים להיגאל"‪ .‬במהרה בימינו‪.‬‬
‫הם האמינו בו ויצאו ממצרים‪.‬‬
‫וכך כתוב בזוהר הקדוש‪ּ" :‬בֵיּה ַׁש ְעּתָא ָּכנ ִיׁש אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫הגליון מוקדש לעילוי נשמת ר' ניסים ברבי ז"ל נלב"ע בכ"ח באדר תשמ"ג ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בקטנה‬
‫חמץ זה כמו חטא; חטא משמעותו להחטיא‬
‫את המטרה‪ ,‬לירות את החץ ולפספס את‬
‫הנקודה‪ ,‬להחמיץ; 'איזו החמצה‪ ...‬הזדמנות‬
‫נדירה‪ ...‬ככה לא בונים חומה‪ ;'...‬חומה נועדה‬
‫לשמור מפני ההחמצה; להצליח לכוון את עצמך‬
‫לעבר הנקודה הנכונה ולפגוע; לפגוע ‪" -‬ויעקב‬
‫הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים ‪ -‬ויאמר‬
‫יעקב כאשר ראם‪ ,‬מחנה אלוקים זה‪ ,‬ויקרא שם‬
‫המקום ההוא מחניים" ‪ -‬רש"י‪' :‬שתי מחנות‪.‬‬
‫של חוצה לארץ שבאו עד כאן ושל ארץ ישראל‬
‫שבאו לקראתו'‪ .‬ועוד‪" ,‬ויפגע במקום וילן שם"‬
‫ה‬
‫א זוכ‬
‫תר† ה†‬
‫לש הט בפ‬
‫]‪A‬נת†∑ וב†ב רס‬
‫‪ ∞ S‬יו‬
‫‪ ≤∞ [W‬תר‬
‫תכונת הלב‬
‫ שני עניינים ברש"י‪' :‬הוא הר המוריה'‪ .‬ועוד‪,‬‬‫'למדנו שתיקן תפילת ערבית'‪ .‬שני עניינים‬
‫שהם אחד ‪ -‬חיבור מדויק בין זמן למקום מביא‬
‫לפגיעה במטרה; ‪ 18‬דקות ‪ -‬לא שנייה מעבר!‬
‫כמה איזון נפשי צריך כדי לפגוע?! כדי‬
‫לדייק?! כמה עבודה צריך כדי לא להחמיץ‪,‬‬
‫כדי לא לתפוח‪ ,‬כדי לא להשמין‪ ,‬כדי להתכוון‬
‫למטרה‪ ,‬כדי להיות ממוקד‪ ,‬כדי לא להחטיא‪,‬‬
‫כדי לא לחטוא? כמה חומות בנויות היטב‬
‫אדם צריך כדי לא להחטיא עצמו למטרתו‪.‬‬
‫נדמה שהאדם הולך ותופח‪ ,‬הולך ושוכח‪,‬‬
‫משמין ומאבד את עצמו‪ .‬מבולבל‪ ,‬חמוץ מאבד‬
‫את תכונת חייו‪.‬‬
‫כמה יש לשנן שוב ושוב ושוב‪:‬‬
‫לך ידיי לך רגליי וממך היא תכונתי;‬
‫לך עצמי לך דמי ועורי עם גוויתי;‬
‫השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי;‬
‫נדמה שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אנו מכירים שני‬
‫מהלכי גאולה‪:‬‬
‫'"בעִתה"‬
‫ו"אחישנה"‪.‬‬
‫"בעִתה" הוא‬
‫העיתוי שנקבע‬
‫על‪-‬ידי ד'‪.‬‬
‫"אחישנה"‬
‫הוא זירוז‬
‫התהליך על‪-‬ידי‬
‫מעשה אנוש‪,‬‬
‫כשהקב"ה הוא‬
‫המחיש את‬
‫האדם להיגאל‪.‬‬
‫לא האדם דוחק‬
‫את הקץ‪ ,‬אלא‬
‫הקץ דוחק‬
‫אותו‬
‫רב העיר רמת–גן‬
‫הרה"ג יעקב אריאל שליט"א‬
‫ראש ישיבת 'עטרת ירושלים'‬
‫הרה"ג שלמה אבינר שליט"א‬
‫המצה ‪-‬‬
‫לחם האמונה‬
‫בזכות שמירת‬
‫הלשון נגאלו‪...‬‬
‫שני שמות לחג‪ :‬חג המצות וחג הפסח‪ .‬ופירש ר'‬
‫לוי יצחק מברדיצ'וב‪ :‬השם 'חג המצות' משבח את‬
‫ישראל‪ ,‬שיצאו ממצרים כשבצקם לא הספיק‬
‫להחמיץ‪ ,‬והשם 'חג הפסח' משבח את הקב"ה‪,‬‬
‫שפסח על בתיהם של ישראל‪.‬‬
‫שתי פנים לגאולה‪ ,‬פן אלוקי ופן אנושי‪ .‬ד' אומנם‬
‫גאל את ישראל‪ ,‬אך אין הכוונה לגאולה פסיבית‪ ,‬שבה‬
‫הגאולים אינם עושים דבר למען גאולתם‪ ,‬אלא גם‬
‫הגאולים משתתפים באופן פעיל בתהליך הגאולה‪.‬‬
‫עובדיה מנבא‪" :‬ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את‬
‫הר עשו"‪ ,‬ולא נושעים‪ .‬ד' רוצה שהגאולה תבנה את‬
‫העם‪ ,‬שגם העם יהיה בעליה של הגאולה‪ ,‬אולם מבלי‬
‫שייחס אותה לעצמו‪ ,‬אלא יכיר שד' הוא הנותן לו כוח‬
‫לעשות חיל לגאול את עצמו‪.‬‬
‫על המצה אנו אומרים‪" :‬הא לחמא עניא דאכלו‬
‫אבהתנא בארעא דמצרים"‪ .‬המצה היא "לחם עוני"‪ .‬העני‬
‫אין לו משל עצמו כלום‪ ,‬כל כולו תלוי באחרים‪ .‬נמוכה היא‬
‫המצה ושפופה‪ ,‬ואינה מנופחת כלחם החמץ‪ .‬היא סמל‬
‫של הענווה‪ .‬מצה עשירה פסולה‪ .‬החמץ‪ ,‬המנופח‪ ,‬אשר‬
‫בגלל תוספת השאור יש בו תסיסה והחמצה מלאכותית‪,‬‬
‫בל ייראה ובל יימצא בפסח‪ .‬אסור לזקוף את מעשה‬
‫הגאולה לכוח אנושי‪ ,‬אלא לזרועו של ד' ולידו הנטויה‬
‫בלבד‪ .‬אולם מצד שני‪ ,‬אין הכוונה לדכא את הפעילות‬
‫האנושית‪ ,‬להפוך את האדם לסביל בלבד‪ .‬זו אינה גאולה‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬המצה היא סמל הזריזות והפעלתנות‪ ,‬והחמץ‬
‫הוא סמל ההשתהות והעצלות‪ .‬ההכרה בד' כגואל אינה‬
‫משתקת‪ ,‬אדרבה‪ ,‬היא מדרבנת וממריצה‪.‬‬
‫אנו מכירים שני מהלכי גאולה‪" :‬בעִתה" ו"אחישנה"‪.‬‬
‫"בעִתה" הוא העיתוי שנקבע על‪-‬ידי ד'‪" .‬אחישנה"‬
‫הוא זירוז התהליך על‪-‬ידי מעשה אנוש‪ ,‬כשהקב"ה‬
‫הוא המחיש את האדם להיגאל‪ .‬לא האדם דוחק את‬
‫הקץ‪ ,‬אלא הקץ דוחק אותו‪.‬‬
‫כנגדם קבע הרמב"ם בין י"ג העיקרים את אחד מעיקרי‬
‫היהדות‪ :‬האמונה בביאת המשיח‪" .‬ואף על פי שיתמהמה‪,‬‬
‫אחכה לו בכל יום שיבוא"‪ .‬יש בדבריו מעין סתירה‬
‫פנימית‪ :‬מצד אחד אמונה לטווח רחוק‪ ,‬ציפייה ממושכת‬
‫וסבלנית לאחרית הימים‪" ,‬ואף על פי שיתמהמה"‪.‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬ציפייה דרוכה לישועה מיידית‪" ,‬בכל יום‬
‫שיבוא"‪ .‬באמת‪ ,‬אין כאן סתירה כלל‪ ,‬אלא הרמוניה‬
‫בין שני קצוות‪ .‬זוהי משמעותה העמוקה של האמונה‪.‬‬
‫עמידה סבלנית בכל התלאות‪ ,‬אי נפילה בייאוש למרות‬
‫אורך הזמן‪ ,‬ומאידך גיסא פעילות דינמית להגשמה‬
‫בשנת תר"ח פרצה בווילנא מגפת חולירע‪ ,‬וכנהוג‬
‫התחילו היהודים לחפש ולחטט אחרי חטאים‪.‬‬
‫בא מחפש חטאים אצל הגאון רבי ישראל‬
‫סלנטר וסיפר לו כי פלוני עושה מעשים חמורים‬
‫אשר לא ייעשו‪.‬‬
‫השיב לו רבי ישראל מסלנט‪ :‬את המצורע משלחים‬
‫חוץ ממחנה ישראל‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬כל ימי אשר נגע‬
‫בו יטמא‪ ,‬טמא הוא‪ ,‬בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"‬
‫(ויקרא יג טז)‪ ,‬וכידוע לימדונו חז"ל שצרעת באה כעונש‬
‫על לשון הרע (ערובין טז)‪ .‬איסור לשון הרע הוא גם על‬
‫אמת לעומת הוצאת שם רע שהיא הפצת שקרים‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬חטאו של מספר לשון הרע אינו מפני שדיבר שקר‪,‬‬
‫אלא מפני שחיפש חטאים אצל הזולת‪ .‬לכן ריבונו‬
‫של עולם אומר לבעל לשון הרע‪ :‬אם אתה כזה אומן‬
‫במציאת חטאים‪ ,‬צא מחוץ למחנה‪ ,‬התבודד עם עצמך‬
‫ומצא חסרונות שלך ועוונות שלך‪.‬‬
‫גם אצל הרומאים הקדמונים היה עונש חמור כלפי‬
‫מוציאי דיבה‪ :‬הגלייה עם עבודת כפייה‪ .‬הרומאים‬
‫לא היו צדיקים אשר דאגו לטהרת נפשו הפנימית‬
‫של האדם‪ ,‬אך מאוד דאגו ליציבות החברתית והבינו‬
‫היטב שיש בידי הדיבה לפורר את החברה כולה‪.‬‬
‫אבל המוסר שלנו אינו רק חברתי‪ ,‬אלא גם אישי‪,‬‬
‫רוחני‪ ,‬נצחי‪" .‬אלו דברים שאדם עושה פירותיהם‬
‫בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪ ...‬הבאת‬
‫שלום בין אדם לחברו" (תפילת שחרית)‪ .‬תועלת‬
‫מעשית חברתית בעולם הזה ותועלת רוחנית נצחית‬
‫בעולם הבא‪ .‬וכן הוא ביחס לחורבן שמביא הלשון‬
‫הרע לשלום בין אדם לחברו‪.‬‬
‫שמא יאמר אדם‪" :‬אם כך‪ ,‬אסור לדבר‪ ,‬אסור לבקר‪,‬‬
‫ואז כיצד נתקן את עוונות הזולת"? הוא מה שאמרנו‬
‫בהתחלה‪ :‬אל תתקן אחרים‪ ,‬תקן עצמך! בשביל זה‬
‫ניתן לנו חוש הביקורת‪ ,‬כדי לעשות תשובה ולא כדי‬
‫למרר את החיים לזולת‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬הוידוי שאומרים בתפילה הוא בגוף ראשון‪:‬‬
‫אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו‪ ,‬ולא בגוף שני‪ :‬אשמת‪ ,‬ובודאי לא‬
‫בגוף שלישי‪ :‬הוא אשם‪.‬‬
‫בודאי‪ ,‬הרבה יותר נוח להאשים את הזולת מאשר את‬
‫עצמו‪ .‬וכבר אמרו חכמינו‪ :‬כל הפוסל במומו פוסל‪ .‬אותו‬
‫מום שיש בו‪ ,‬הוא מזהה אצל אחרים‪ .‬פרויד עשה מעניין‬
‫זה אחד מיסודות שיטתו‪ .‬אדם רוצה לחיות בשלום‬
‫עם עצמו‪ ,‬וזו שאיפה ישרה‪ .‬אולם כאשר הוא בזעם‬
‫ובתסכול כלפי עצמו‪ ,‬במקום לעשות תשובה‪ ,‬הוא עסוק‬
‫המשך בעמוד ‪26‬‬
‫המשך בעמוד ‪26‬‬
‫‪jonatha‬‬
‫·‪„¢Ò‬‬
‫ž™š‪!¢ž£ž 8,178 ž•¬ž­£•™ •¡ – ¬£¥ ˜­•¡š© ¤¯¥‬‬
‫‪˙‡ ÛÈÒÂ‰Ï ‰Ê ˙¢ÚÏ ÏÂÎÈ „Á‡ Ï΢ ËÚÓ‰‬‬
‫·‪Ï˘ ¯¯Á˘Ï Â˙‡ÂÙ¯Ï ‰¯Â˙ ¯ÙÒ ˙·È˙Î‬‬
‫‡‪Ô˙Â‰È ÂÈÁ‬‬
‫‪¯˘˜˙‰‬‬
‫‚‪˙ÂÎʉ ÍÍÏ Ì‬‬
‫‪Û˙¢ ˙ÂȉÏ‬‬
‫ארד‬
‫פולארד‬
‫לארד‬
‫לארר‬
‫למען פפולא‬
‫למען‬
‫ים מע‬
‫יהודים‬
‫י‬
‫‪J wss for Pol‬‬
‫‪Jew‬‬
‫‪Jews‬‬
‫‪Poll‬‬
‫‪Pollard‬‬
‫‪l‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1�700�70�60�33‬‬
‫‪ÂÏÂÎ‬‬
‫‪Ô˙‰È‬‬
‫‪„¯‡ÏÂÙ‬‬
‫‪„„ È· ÔÂÎÓ‬‬
‫‪www.jews4pollard.com‬‬
‫‪onathan poll‬‬
‫‪o ard‬‬
‫הרב שמואל אליהו רב העיר צפת‬
‫נחלקו חכמינו‪ :‬עץ הדעת ‪ -‬מה היה?‬
‫רבי מאיר אומר‪ :‬גפן‪ .‬רבי יהודה אומר‪:‬‬
‫חיטה‪ .‬ורבי נחמיה אומר‪ :‬תאנה‪ .‬רבי‬
‫יהודה לומד זאת מהמציאות‪ .‬שהרי חיטה‬
‫נותנת לאדם "דעת"‪" .‬כי אין התינוק יודע‬
‫לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם‬
‫דגן" (סנהדרין ע')‪.‬‬
‫יש מקשים מהמציאות‪ .‬הרי שליש‬
‫העולם גדל על אורז ושליש על תירס‪ .‬וכי‬
‫תינוקות שגדלים בארצות אלו לא יודעים‬
‫לקרוא אבא אמא? והרי חלקם לא אוכל‬
‫כלל חיטה? ומתרצים שכוונת רבי יהודה‬
‫היא על סדר העולם‪ .‬עיקר ה"דעת" בעולם‬
‫באה משליש העולם שאוכלים חיטה‪.‬‬
‫מקבלי התורה מהשליש הזה‪ .‬מהשליש‬
‫הזה רוב מוחלט של החידושים המדעיים‪.‬‬
‫גם החכמה הרעה מהם ‪" -‬עץ הדעת טוב‬
‫ורע"‪ .‬כל המלחמות בעולם באו בעיקר‬
‫מאלה שאוכלים חיטה‪.‬‬
‫חיטה ‪ -‬טוב ורע‪ .‬היא הבסיס גם למצה‬
‫ה‬
‫א זוכ‬
‫תר† ה†‬
‫לש הט בפ‬
‫]‪A‬נת†∑ וב†ב רס‬
‫‪ ∞ S‬יו‬
‫‪ ≤∞ [W‬תר‬
‫חיטה ‪ -‬עץ הדעת טוב ורע?‬
‫וגם לחמץ‪ .‬ובאמת‪ ,‬כל ליל הסדר בנוי‬
‫מדברים שיכולים להיות הכי טוב והכי רע‪.‬‬
‫מצה ‪ -‬שהייתה לחם עוני בעבדות‪ ,‬הופכת‬
‫להיות לחם הגאולה‪ .‬נחש ‪ -‬הפך למטה‬
‫שמשה עושה בו את האותות‪ .‬בית מלכות‬
‫פרעה ‪ -‬שיא הרע המצרי הופך להיות‬
‫המקום שמשה לומד בו כיצד להנהיג‪.‬‬
‫שה ‪ -‬קורבן פסח‪ ,‬היה עבודה זרה ובוטל‬
‫על‪-‬ידי פרעה‪ .‬הדיבור ‪ -‬שהוא עיקר‬
‫המצווה בלילה הזה‪ ,‬היה בסיס עבודת‬
‫הפרך‪ :‬פה רך; פה‪-‬רע שהופך לפה‪-‬סח‪.‬‬
‫יין ‪ -‬שיכול להביא שכרות ויללה ויכול‬
‫להביא קדושה בארבע כוסות גאולה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ברוך כהנא‬
‫פסיכולוג ויועץ זוגי‬
‫כמה נמוך אפשר לרדת?‬
‫שאלה‪ :‬שמעתי כמה פעמים דברי נחמה על‬
‫גיל ההתבגרות‪ .‬שמעתי שמתבגרים יכולים‬
‫למרוד‪ ,‬ליפול מבחינה דתית‪ ,‬מוסרית‪ ,‬אפילו‬
‫היגיינית‪ .‬שמעתי הכל‪ ,‬אבל‪ ...‬כמה נמוך אפשר‬
‫לרדת? יש לי תלמיד שפשוט מידרדר‪ .‬קשה לי‬
‫להבין מה קורה איתו‪ .‬אי אפשר לקרוא למה‬
‫שעובר עליו ירידה‪ ,‬זו כבר התרסקות‪ .‬בלי‬
‫לפרט‪ ,‬הבחור פשוט שינה את פניו לחלוטין‪.‬‬
‫כאילו מדובר במישהו אחר לגמרי‪ ,‬כאילו לא‬
‫השקענו בו שנים של אהבה ומאמצים חינוכיים‪.‬‬
‫באיזו נקודה מרימים ידיים ואומרים נואש?‬
‫התשובה פשוטה‪ :‬אין נקודה כזו‪ .‬מדוע? לפני‬
‫הכל‪ ,‬כך מראה הניסיון החינוכי‪ ,‬אין מצב ‪ -‬נמוך‬
‫ככל שיהיה ‪ -‬שלא ראינו בני נוער (ולא רק הם‪,‬‬
‫כמובן) מגיעים אליו‪ .‬נכון‪ ,‬אבל יותר חשוב‬
‫להצביע על עובדה נוספת‪ :‬אין מצב שלא ראינו‬
‫בני נוער יוצאים ממנו‪ ,‬ולפעמים גם הופכים אחר‬
‫כך לאנשים מרשימים ביותר‪ .‬אם נרשה לעצמנו‬
‫'להרים ידיים'‪ ,‬כמו שאתה מכנה זאת‪ ,‬מי יעזור‬
‫להם להתרומם בחזרה לחיים מתוקנים? ונקודה‬
‫לא פחות חשובה ‪ -‬כשאנו מסתכלים באותם‬
‫נערים שהצליחו להתרומם‪ ,‬אפשר להכליל ולומר‬
‫שמי שיש לו גב של מישהו שמאמין בו‪ ,‬כואב את‬
‫כאבו ומעוניין לסייע לו‪ ,‬סיכוייו לחזור לדרך של‬
‫התקדמות וגדילה מבורכת גבוהים לאין ערוך‪ .‬אגב‪,‬‬
‫זה נכון בכל גיל‪ .‬אבל כפליים בגיל הרגיש הזה‪.‬‬
‫זה יכול להיות קשה כשאול‪ ,‬למחנך ולכל‬
‫סביבתו של הנער‪ .‬הכי טבעי להיות מוצף‬
‫בתחושות של כעס‪ ,‬אכזבה‪ ,‬ייאוש‪ .‬אבל‬
‫‪6‬‬
‫אין מצב שלא ראינו בני נוער יוצאים‬
‫ממנו‪ ,‬ולפעמים גם הופכים אחר כך‬
‫לאנשים מרשימים ביותר‪ .‬אם נרשה‬
‫לעצמנו 'להרים ידיים' מי יעזור להם‬
‫להתרומם בחזרה לחיים מתוקנים?‬
‫צריך לזכור שגם הייאוש עלול להיות אמונה‬
‫המגשימה את עצמה‪ .‬ממש כשם שאדם צעיר‬
‫החש שמישהו מאמין בו עשוי להפנים את‬
‫האמונה ולהגשים אותה‪ ,‬ממש כך אם הוא‬
‫חש שמתבוננים בו בייאוש הוא עלול להפנים‬
‫את הייאוש‪ ,‬ולהרים ידיים בעצמו‪ .‬לאמונה יש‬
‫עצמה לא רגילה‪ ,‬לכל הכיוונים‪.‬‬
‫אולי משל יכול לעזור‪ .‬לא צריך לחפש אותו‬
‫במרחקים‪ .‬כל שנה אנחנו חוזרים עליו‪ ,‬שוב‬
‫ושוב‪ .‬מעשה בעם ישראל שנפל לעבדות קשה‪,‬‬
‫ולא זו בלבד שנאלץ לעבוד את שונאיו הוא‬
‫קיבל על עצמו את תרבותם כמעט במלואה עד‬
‫שכאשר ברח מכלאו ונזקק לנס כדי להינצל‪,‬‬
‫עמדו המלאכים ואמרו‪ :‬הרי שני הצדדים‪,‬‬
‫שמשעבד והמשועבד‪ ,‬שניהם עובדי עבודה זרה!‬
‫מלבד כמה סממנים חיצוניים לא ניכר בהם כלל‬
‫שכולם בנים לאבות דגולים ולאמהות אציליות‪.‬‬
‫אפשר לרדת יותר נמוך? (עוד צעד אחד‪ ,‬אומרים‬
‫חכמינו‪ ,‬והיו נופלים ל"שער החמישים" של‬
‫הטומאה‪ ,‬תכלית השפלות ממש)‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫כאשר הגיע אליהם משה ובישר את בשורתו‪,‬‬
‫נעורה בהם איזו אצילות פנימית‪ ,‬והחל תהליך‬
‫שבסופו הפכו אותם עבדים למקבלי התורה‬
‫עבור כל דורות ישראל‪ .‬זה לא היה קל‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫בתחילה לא שמעו אל משה 'מקוצר רוח ועבודה‬
‫קשה'‪ ,‬וגם אחר כך מרדו בו שוב ושוב‪ ,‬אבל היכן‬
‫היו מגיעים היכן היינו אנחנו אילולי האמין‬
‫בהם ומסר עליהם את נפשו? עדיין אנו ובנינו‬
‫היינו כולנו משועבדים לפרעה!‬
‫אולי גם זה מלקחי הפסח‪ .‬גם כשלא רואים‬
‫שום נקודת אור ערכית‪ ,‬אי אפשר להרים‬
‫ידיים‪ .‬העבד הנרצע ליצריו או לחברתו עשוי‬
‫להתרומם למדרגות שאנחנו לא מסוגלים‬
‫לשער כלל‪ .‬כאמור‪ ,‬גם הניסיון מוכיח זאת‪.‬‬
‫ארבע כוסות‬
‫הרב חגי לונדין | ר"מ בישיבת ההסדר חיפה‬
‫מטרתו של ליל הסדר איננה התרפקות על זיכרון היסטורי‬
‫נעים ותו לא‪ .‬בלילה נורא‪-‬הוד זה מתוודעים אנו‪ ,‬באופן‬
‫מובנה ושיטתי‪ ,‬לזהותנו הלאומית‪ .‬יום לידתנו הלאומי‬
‫מתגבש על ידי ארבע לשונות של גאולה‪:‬‬
‫סבְֹלת ִמצְַרי ִם"‬
‫ּתחַת ִ‬
‫תכֶם ִמ ַ‬
‫א ְ‬
‫א ‪" .‬ו ְהֹוצֵאתִי ֶ‬
‫מ ֲע ֹבדָתָם"‬
‫תכֶם ֵ‬
‫א ְ‬
‫ב ‪" .‬ו ְ ִהּצַלְּתִי ֶ‬
‫ׁש ָפטִים ּג ְֹדלִים"‬
‫תכֶם ּבִז ְרֹו ַע נ ְטּוי ָה ּו ִב ְ‬
‫א ְ‬
‫אלְּתִי ֶ‬
‫ג‪" .‬וְג ָ ַ‬
‫תכֶם לִי לְעָם ו ְ ָהי ִיתִי לָכֶם לֵא‪ֹ-‬להִים"‬
‫א ְ‬
‫חּתִי ֶ‬
‫ד ‪" .‬וְלַָק ְ‬
‫(שמות ו‪ ,‬ו‪-‬ז)‪.‬‬
‫במבט חיצוני נדמה אמנם כי אין הבדל מהותי בין‬
‫סיפור יציאת מצרים לבין שחרור לאומי מסוג אחר‪,‬‬
‫אולם בעזרת תהליך מדורג של שתיית ארבע כוסות‬
‫המלאות ביין ‪ -‬נוזל פנימי הנסחט מתוכיותו של פרי‬
‫הענב ‪ -‬ניתן להעמיק ולזהות ארבעה רבדים המייחדים‬
‫ליל זה והופכים את יציאת מצרים ל'אביב החירות'‬
‫לעולם כולו‪.‬‬
‫���� ������ �������‬
‫��������������������������‬
‫�� ��������� ��������‬
‫��� ������� ����� ��� ���‬
‫������������������������‬
‫����������������������������‬
‫����������������������������‬
‫���� ��� ��� ������ ������‬
‫�����������������������‬
‫����������������������‬
‫��� ����� ����� �����‬
‫���� ������� ������‬
‫����� ����� ��� ����� �������� �����‬
‫����������������������������������������‬
‫���� ����������� ������� ���� �����‬
‫�����������������������������������‬
‫������� ������� ��� ���� ���������‬
‫�����������������‬
‫������ ��������� ������‬
‫���������������������������������������‬
‫������� ������ ���� ������� ��� ��� ��������‬
‫���������������������������������������������������������������������������������������������������������‬
‫�����������������������������������������������������������������������������������������������������‬
‫�����������������������������������������������������������������������������������������������������‬
‫���������������‬
‫�������������‬
‫� � � � � � � � � � � � � � �‬
‫������� � �����‬
‫����������������‬
‫‪7‬‬
‫הרב חיים דרוקמן‬
‫ראש ישיבות בני עקיבא‬
‫"המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים"‬
‫המקור למצוות עשה של סיפור‬
‫יציאת מצרים בליל הסדר הוא‬
‫הפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא‬
‫לאמור‪ ,‬בעבור זה עשה ה' לי‬
‫בצאתי ממצרים" (שמות י"ג‪ ,‬ח')‪ .‬ר'‬
‫דוד אבודרהם אף מדגיש (בסדר‬
‫ההגדה ופירושה) כי "נקראה הגדה‬
‫על שם והגדת לבנך ביום ההוא"‪.‬‬
‫שמה של ההגדה נגזר מלשון‬
‫הכתוב "והגדת לבנך"‪.‬‬
‫מההגדה של פסח אנו למדים‬
‫ש"והגדת לבנך" אינו מכוון לבן‬
‫אחד‪ ,‬כי אם למשפחה ברוכת ילדים‪:‬‬
‫"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה"‪.‬‬
‫המספר ארבע מבטא את כל סוגי‬
‫הבנים ‪ -‬כל דבר יש לו ארבעה צדדים‪ .‬את התוכן‬
‫של יציאת מצרים יש להעביר לבנים כולם‪.‬‬
‫למרות שהבנים הם בני משפחה אחת‪ ,‬אין‬
‫הם עשויים מעור אחד‪ ,‬אלא "אחד חכם ואחד‬
‫רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" ‪-‬‬
‫וכולם בנים‪ ,‬כולל הרשע‪ .‬את כולם יש להושיב‬
‫סביב שולחן ליל הסדר‪ ,‬עם כולם יש לדבר‪ ,‬אל‬
‫כולם צריך להתייחס‪ ,‬גם אם נאמרים על‪-‬ידיהם‬
‫דברים בדרך שאינה נעימה כל כך לאוזן לשמוע‪.‬‬
‫יש לענות על השאלות של כולם‪ ,‬גם על אלה‬
‫שלא תמיד נשאלות יפה ובנימוס‪ .‬לכל אחד‬
‫ההתייחסות המתאימה לו‪ ,‬לפי שפתו והבנתו‪.‬‬
‫כל זה אמור לא רק ביחס למשפחה המצומצמת‪,‬‬
‫אלא גם ביחס למשפחה הגדולה‪ ,‬הכללית‪ .‬הנביא‬
‫עמוס אומר‪" :‬שמעו את הדבר הזה אשר דיבר ד'‬
‫עליכם בני ישראל‪ ,‬על כל המשפחה אשר העליתי‬
‫מארץ מצרים…" (עמוס ג'‪ ,‬א')‪.‬‬
‫כלל ישראל כולו הוא משפחה אחת‪ ,‬משפחה‬
‫גדולה ומגוונת מאוד‪ ,‬מגוונת בדעות ומגוונת‬
‫באורח חיים‪ .‬אבל למרות השוני וכל הניגודים‪,‬‬
‫כולנו שייכים למשפחה אחת ‪" -‬המשפחה אשר‬
‫העליתי מארץ מצרים"‪.‬‬
‫הקשרים המשפחתיים של המשפחה הגדולה‬
‫‪8‬‬
‫כלל ישראל כולו הוא משפחה אחת‪,‬‬
‫משפחה גדולה ומגוונת מאוד‪ ,‬מגוונת‬
‫בדעות ומגוונת באורח חיים‪ .‬אבל‬
‫למרות השוני וכל הניגודים‪ ,‬כולנו‬
‫שייכים למשפחה אחת ‪" -‬המשפחה‬
‫אשר העליתי מארץ מצרים"‬
‫הזאת הם שלושה‪ :‬קשר של דם‪ ,‬קשר של נשמה‬
‫וקשר של ייעוד‪.‬‬
‫קשר הדם ‪ -‬נובע בראש ובראשונה מהעובדה‬
‫שכולנו זרע אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬ודם אבותינו‬
‫זורם בעורקי כולנו‪ .‬צד נוסף של קשר הדם נובע‬
‫ממעשיהם של אומות העולם מתוך מגמתם‬
‫"לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד"‬
‫(תהלים פ"ג‪ ,‬ה')‪ ,‬ובניסוחה של ההגדה של פסח‪:‬‬
‫"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" ‪ -‬עד‬
‫ימינו אלה ממש‪ .‬אלה הרוצים להשמיד אותנו‬
‫אינם עושים כל אבחנה‪ :‬הם רוצים להשמיד את‬
‫כולנו‪ ,‬בין אם מדובר ב'דתיים' או ב'חילונים'‪,‬‬
‫ב'ימין' או ב'שמאל'‪ ,‬ב'ספרדים' או ב'אשכנזים';‬
‫בשבילם כולנו אותו דבר‪ ,‬והם רוצים לכלות את‬
‫כולנו‪ .‬אך הקב"ה מצילנו מידם‪.‬‬
‫קשר הנשמה ‪ -‬בנים אתם לד' א‪-‬לקיכם"‬
‫(דברים י"ד‪ ,‬א')‪ ,‬זו המהות האמיתית הפנימית‬
‫של כלל ישראל‪ ,‬גם כשמהות זו אינה גלויה‪,‬‬
‫גם כאשר אינה באה לידי ביטוי באורח‬
‫החיים‪ ,‬אבל היא קיימת‪ ,‬כי זו מהות‬
‫א‪-‬לוהית שאין לגביה שום שינוי‪.‬‬
‫קשר הייעוד ‪ -‬נוצרנו כדי למלא ייעוד‬
‫מיוחד בעולם‪ ,‬כדברי הנביא "עם זו יצרתי‬
‫לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג‪ ,‬כ"א)‪ .‬לעם‬
‫ישראל יש ייעוד שלשמו נוצר ולשמו הוא‬
‫קיים‪" :‬תהילתי יספרו" ‪ -‬גילוי האמת‬
‫האלוקית בעולם‪ ,‬גילוי הצדק והמוסר‬
‫האלוקי בעולם‪ .‬לשם כך הוציא אותנו‬
‫הקב"ה ממצרים‪ ,‬וכדי למלא את הייעוד‬
‫הזה הביאנו הקב"ה לארץ ישראל‪ ,‬שרק בה‬
‫ייתכן מימוש הייעוד בשלמותו‪.‬‬
‫שובנו לארץ והיאחזותנו בה הם מפתח למילוי‬
‫יעודנו בעולם‪ ,‬ששייך להבאת הטוב האמיתי‬
‫לאנושות כולה‪ .‬אין זו דאגה אינטרסנטית‪,‬‬
‫אגוצנטרית‪ ,‬אלא להפך‪ :‬זה הבסיס להבאת הטוב‬
‫והאור לכל המין האנושי‪ ,‬לעולם ולבריאה כולה‪.‬‬
‫כולנו משפחה אחת‪ ,‬והאמת היא שכל בני‬
‫המשפחה רוצים בטובת המשפחה‪ .‬גם אלה‬
‫שבמעשיהם פוגעים במשפחה‪ ,‬כוונתם בוודאי‬
‫לטובה; לדעתם הם פועלים לטובת המשפחה‪,‬‬
‫למרות שהם טועים בזה לחלוטין‪.‬‬
‫מן הראוי לשכנע אותם ולהעמיד אותם‬
‫על טעותם‪ ,‬והשכנוע יכול לבוא אך ורק מתוך‬
‫קשר‪ ,‬ויותר מזה מתוך אהבה‪ ,‬כמאמר הלל‪" :‬הוי‬
‫מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום‪,‬‬
‫אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א'‪ ,‬י"ב)‪.‬‬
‫לא נאמר אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה‪,‬‬
‫אלא אוהב את הבריות ‪ -‬באמת‪ ,‬כערך עצמי‪,‬‬
‫ומתוך כך ממילא ‪ -‬ומקרבן לתורה‪.‬‬
‫נרבה אהבת ישראל מתוך אמונה בסגולתם‬
‫ובקדושתם של ישראל‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך נסייע למשפחה‬
‫הגדולה כולה לשוב אל עצמה ואל שורשיה‪ ,‬כשלנגד‬
‫עינינו המגמה הגדולה‪" :‬וכל בניך לימודי ד'"‪.‬‬
C
9
M
Y
CM
MY
CY CMY
K
‫רופא העיניים‬
‫אלידע בר–שאול‬
‫היהודי הראשון‬
‫רופא מזהיר‪ ,‬ירא שמיים ואדוק‪.‬‬
‫ד"ר משה ארלנגר‬
‫בארבע לפנות‬
‫בוקר כבר הופיעו‬
‫שייח'ים נכבדים‬
‫וסוחרים שטופלו‬
‫והוקירו תודה‪.‬‬
‫את הצלחותיו‬
‫זקף הד"ר‬
‫ליושב במרומים‬
‫וקידש שם שמיים‬
‫ברבים‬
‫תגובת התלמיד הצעיר נעמה לאוזניו של‬
‫המלמד‪ .‬סיפורו על אביו שמתגורר בירושלים‪,‬‬
‫ותנאי המחיה והתברואה הקשים שגרמו לו‬
‫לחלות ולאבד את מאור עיניו כמעט לחלוטין‪,‬‬
‫נגעו בנפש תלמידו משה‪ ,‬שהבטיח מניה וביה‬
‫כי כשיגדל יהיה רופא עיניים וירפא את אביו‬
‫של המלמד‪.‬‬
‫כל כך רחוקה ובלתי מציאותית נראתה‬
‫אז ההבטחה הילדותית מהמקום בו ישבו‬
‫השניים‪ .‬שם ארץ ישראל של ראשית 'העלייה‬
‫הראשונה'‪ ,‬וכאן‪ ,‬בלוצרן שבשוויץ ‪ -‬האוויר‪,‬‬
‫המרחבים‪ ,‬הנופים‪ ,‬הירוק והמים‪ ,‬ומשה הקטן‬
‫חולם על ירושלים‪.‬‬
‫לימודי היהדות המעשית הארוגים בערגה‬
‫ובכיסופים שקיבל מהמלמד הפרטי נבטו‬
‫בנשמתו של משה יהושע‪ ,‬הבן השני מ‪13-‬‬
‫ילדיהם של אברהם וברטה ארלנגר‪ ,‬שעסקו‬
‫בהצלחה רבה במסחר והיו מעמודי התווך של‬
‫הקהילה היהודית בעיירה הקתולית לוצרן‪.‬‬
‫משה המשיך לגימנסיה המקומית ומשם‬
‫ללימודי רפואה בציריך‪ ,‬אחר עבר להתמחות‬
‫בסוגי המחלות הטרופיות באוניברסיטה‬
‫בברלין‪ ,‬ובתרס"ו הוסמך לרופא עיניים‪.‬‬
‫במהלך לימודיו בברלין חלה בדלקת המעי‬
‫העיוור (אפנדיציט) ונותח‪ ,‬אולם נשקפה‬
‫סכנה לחייו‪ .‬הוריו מיהרו ברכבת הראשונה‬
‫משוויץ אל מיטת חוליו‪ ,‬ושמעו אותו נודר כי‬
‫אם בעזרת ד' יבריא‪ ,‬יקדיש את שנת עבודתו‬
‫העצמאית הראשונה לריפוי חולי עיניים‬
‫יהודיים בארץ הקודש‪.‬‬
‫משהחלים‪ ,‬פנה משה לחברת "למען ציון"‬
‫שישבה בפרנקפורט‪ ,‬והביע רצונו למלא את‬
‫נדרו‪ .‬עסקני החברה לא העלו בדעתם מועמד‬
‫מתאים ממנו‪ ,‬צעיר יהודי חרדי משכיל ובעל‬
‫הסמכה גבוהה‪ .‬הם נתנו הסכמתם‪ ,‬והחלו‬
‫בחיפושים אחר קרקע בירושלים שרכשו‪,‬‬
‫ועליה נבנתה המרפאה ‪.1‬‬
‫לאחר שהשלים הד"ר משה ארלנגר את‬
‫התמחותו‪ ,‬יצא ארצה‪ .‬בניסן התרס"ח הגיע‬
‫לנמל יפו‪" .‬הייתי כמעט המום"‪ ,‬כתב לימים‪,‬‬
‫"ולא יכולתי להאמין כי אומנם נתגשמה‬
‫משאלתי ושאיפתי מימי נעורי‪ ,‬לראות את ארץ‬
‫אבותיי‪ ,‬ארץ ישראל‪ .‬מבטי הראשון הופנה‬
‫אל‪-‬על‪ ,‬לשמי ארץ ישראל‪ ,‬ששירים אין‪-‬ספור‬
‫הוקדשו להם‪ .‬אותם השמיים הטהורים שאין‬
‫כמותם ליופי‪ .‬ומשם השפלתי את עיניי לראות‪,‬‬
‫כמו כל יהודי‪ ,‬את אדמת הקודש האגדתית‪...‬‬
‫הייתי מאושר מאוד"‪.‬‬
‫‪ 26‬שנים קודם נפתח בירושלים בית‪-‬החולים‬
‫למחלות עיניים של המסדר הנוצרי סנט ג'והן ‪.2‬‬
‫רופא אחד היה בו‪ ,‬שנתן מענה מסוים לתורים‬
‫של מאות ואלפי חולים‪ .‬העוני‪ ,‬הצפיפות‪,‬‬
‫הלכלוך וההזנחה היו בכל מקום‪ .‬רבים לקו‬
‫בעיניהם‪ ,‬ובייחוד בתנאי החום והיובש‪.‬‬
‫הידיעה על בואו של רופא עיניים נוסף לארץ‬
‫ישראל התפשטה‪ .‬חולים צבאו על מסדרונות‬
‫שדרות בשעה ∞∞∫‪±µ‬‬
‫©∏∞‪®¥ÆµÆ‬‬
‫יום פתוח ‪ ĦĤđĥģĦĐ ęĘđĞĘ‬יום ראשון כ‪¢‬ט ניסן‬
‫קמפוס הגבעה הצרפתית תשלום סמלי על סך ∞‪ ₪ ±‬שיועבר כתרומה לילדי‬
‫תוגש ארוחה קלה‬
‫‪10‬‬
‫בית המלון בו התכוון ד"ר משה לפוש קמעה‪.‬‬
‫"לפני‪ ,‬בעת ואחרי ארוחת הצהריים‪ ,‬נאלצתי‬
‫לקבל חולים‪ ,‬לבדוק עיניים ולרשום תרופות‪,‬‬
‫ומקרים שדרשו טיפול כירורגי נאלצתי לדחות‬
‫בכמה ימים עד שאסתדר בירושלים"‪.‬‬
‫מיפו יצא בעגלה לפתח‪-‬תקווה‪" .‬בדרך פגשתי‬
‫איכרים יהודיים על סוסים וברגל‪ ,‬המקבלים‬
‫את פניי ב"שלום עליכם" לבבי‪ .‬בשבילי‪ ,‬באופן‬
‫מיוחד‪ ,‬היה ה"שלום" הפשוט הזה משהו לא‬
‫רגיל‪ ,‬ומשום כך כה חביב ונעים"‪.‬‬
‫גם ב"אם המושבות" טיפל בחולים‪" .‬למחרת‬
‫היום יצאתי לירושלים‪ .‬הנסיעה ארכה למעלה‬
‫מארבע שעות‪ .‬הגעתי לתחנה קטנה ועלובה‪.‬‬
‫זו הייתה ירושלים‪ ,‬משאת נפשי‪ .‬את רגשותיי‬
‫ברגע זה‪ ,‬כרגשותיו של כל יהודי הדורך‬
‫לראשונה על אדמת עיר הקודש ‪ -‬אין לתאר‬
‫במילים‪ .‬כמה אנשים המתינו לי‪ ,‬אחד מהם‬
‫בפתח מרפאת העיניים "למען ציון"‪ .‬תרס"ח‬
‫ניגש ואמר‪' :‬אדונ ִי‪ ,‬אינך יכול לתאר לעצמך‬
‫עד כמה האנשים מחכים לך‪ ,‬כמיהתו של‬
‫היישוב היהודי שרופא יהודי‪ ,‬חניך המכללות‬
‫במערב אירופה‪ ,‬ישתקע בירושלים‪ ,‬נתגשמה‪.‬‬
‫אנו מקווים כי תרגיש עצמך בטוב בינינו‪,‬‬
‫עבודה לא תחסר לך'"‪.‬‬
‫בתום ביקור נרגש בכותל המערבי ומנוחה‪,‬‬
‫התארגן ד"ר משה וכבר למחרת נפתחה מרפאת‬
‫העיניים "למען ציון"‪ .‬ימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ה'‪ ,‬הוקדשו‬
‫לטיפולי חינם לעניים שאין ידם משגת‪ .‬בימים‬
‫ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬ו'‪ ,‬התקבלו מי שיכלו לשלם‪.‬‬
‫כבר ב‪ 04:00-‬לפנות בוקר הופיעו חולים‬
‫בשער המרפאה‪ .‬לקראת ‪ 06:00‬קיבלו מספרים‪,‬‬
‫ומ‪ 06:30-‬החל הד"ר בעבודתו‪.‬‬
‫כחודש לאחר פתיחת המרפאה‪ ,‬כתב להוריו‬
‫החרדים ודואגים על פעילותו‪" .‬אתמול טיפלתי‬
‫ב‪ 106-‬חולים‪ .‬זה הרבה מאוד‪ ,‬בהתחשב בכך‬
‫שאני עובד ללא עזרה‪ .‬אני נותן מעט מאוד‬
‫מרשמים‪ ,‬החולים מקבלים בדרך כלל הכל‬
‫במקום‪ ,‬יחד עם הטיפול‪ ,‬כגון טיפות‪ ,‬משחות‬
‫ורפואות שונות‪ .‬הרוקח‪ ,‬שהוא בעל דיפלומה‬
‫אירופאית הנמצא איתי בחדר עבודתי‪ ,‬מכין‬
‫את כל התרופות לפי הוראותיי‪ .‬אמי היקרה‪,‬‬
‫אינך צריכה יותר לומר תחינות לשלומי כי‬
‫אינך יכולה לתאר לעצמך כמה ברכות מברכים‬
‫אותי פה יום יום‪ .‬כמה וכמה חולים זקנים‬
‫ועניים ממושב הזקנים כבר הבטיחו לי חלק‬
‫בעולם הבא‪ .‬לא התחרטתי לרגע על בואי הנה‬
‫ אדרבה! מאושר אנוכי שזכיתי להגשים בע"ה‬‫את הרעיון הגדול הזה"‪.‬‬
‫מקצועיותו‪ ,‬אדיבותו ומסירותו הִלכו בכל‬
‫הארץ ומרחבי המזרח התיכון הגיעו מטופלים‪,‬‬
‫שייח'ים נכבדים‪ ,‬כמרים וסוחרים והוקירו לו‬
‫תודה בכל פה‪ .‬הד"ר בן ה‪ 28-‬לא נשא פנים‪,‬‬
‫ולא שינה מאורחותיו‪ .‬שלוש פעמים ביום‬
‫התקיים מניין תפילה בדירתו‪ ,‬מאכליו היו‬
‫בתכלית הכשרות‪ ,‬את הצלחותיו זקף ליושב‬
‫במרומים‪ ,‬ובכך קידש שם שמיים ברבים‪.‬‬
‫בד בבד עם התקדמותו הרפואית‪ ,‬הניתוחים‬
‫המסובכים שערך‪ ,‬ופקיחת עיני מטופליו‬
‫לראות ביופי הבריאה והבורא יתברך‪ ,‬גבר‬
‫הלחץ מצד הוריו המבוססים שאותם כה כיבד‪,‬‬
‫כי ישוב אל שוויץ הבטוחה על פי הבטחתו להם‬
‫בתום שנה‪ .‬השנה הייתה לשנתיים‪ ,‬והבן משה‬
‫כתב בצורה נרגשת‪(" :‬בחדר ההמתנה) כמאה‬
‫תינוקות וכמספר זה ילדים וילדות בגיל בית‬
‫הספר ומתחתיו‪ .‬למראה כל העיניים האלה‬
‫האדומות מדלקות חמורות‪ ,‬אשר עומדות‬
‫בניגוד בולט ללחיים החיוורות של הקטנים‬
‫האלה‪ ,‬שבחלקם סובלים מרעב‪ ,‬למראה הסבל‬
‫והאסון ההמוני הזה ‪ -‬קשה גם לקשוח ביותר‬
‫שלא להתמלא רחמים‪ .‬רק בעיניים בוכות הוא‬
‫יכול להתבונן בהם‪ .‬גם בעל טבע פחות רגיש‬
‫מתמלא חמלה בראותו את האמהות והקרובים‬
‫המסכנים העומדים חסרי אונים‪.‬‬
‫בחשבי שעלי למנוע מהאומללים האלה את‬
‫עזרתי בקיץ הבא‪ .‬תוקפים אותי רגשי אשמה‪,‬‬
‫כאילו אני עושה להם עוול‪ .‬ואם כבר המחשבה‬
‫הזאת קשה עלי כ"כ‪ ,‬על אחת כמה וכמה תקשה‬
‫עלי ממושה‪ .‬הלוואי ואצליח בעזרת ד' למצוא‬
‫ממלא מקום ראוי כדי שלא אצטרך לעזוב את‬
‫אדמת הקודש בלב כבד מדי"‪.‬‬
‫לאחר שהות קצרה בשוויץ‪ ,‬עלה בידו לשכנע‬
‫את הוריו וחזר לשנה נוספת בירושלים‪.‬‬
‫ובתרע"א חזר סופית לשוויץ ‪.3‬‬
‫לנעליו בניהול המרפאה "למען ציון" נכנס‬
‫בתרע"ב הד"ר אברהם טיכו‪ ,‬שקנה את עולמו‪.‬‬
‫שם המייסד והמבסס הד"ר משה ארלנגר‬
‫ופועלו נדחקו מספרי ההיסטוריה הירושלמית‪.‬‬
‫ד"ר ארלנגר בזמן טיפול בירושלים שלפני ‪ 100‬שנה‬
‫בתרע"ג נשא ד"ר משה את גרטה (לבית‬
‫הופבאור) ושלוש בנות נולדו להם‪.‬‬
‫מרפאתו החדשה בלוצרן הייתה לבסיס‬
‫לפעילות ציבורית יהודית מקיפה‪ .‬במלחמה‬
‫העולמית הראשונה ייסד בעירו‪ ,‬עם הרב ד"ר‬
‫לונשיין‪ ,‬ארגון שסיפק אמצעי רפואה מחייה‬
‫וסעד נפשי לפליטים ולשבויים יהודיים‪ ,‬ונקרא‪:‬‬
‫"מגן דוד אדום" ‪.4‬‬
‫את הגירסא דינקותא שלו ‪ -‬הקפדה בקיום‬
‫מצוות היהדות משולבת בערגה ובכיסופים‬
‫לציון ‪ -‬השריש בבני קהילתו‪ .‬עמד בראש חברת‬
‫"תלמוד תורה"‪ ,‬לימד תורה לגילאי תיכון‪ ,‬ייסד‬
‫ספריה יהודית והיה מפעילי "אגודת ישראל"‬
‫וממקימי קרן היהדות באירופה‪.‬‬
‫בט"ו בניסן התשכ"ג‪ ,‬בן ‪ ,83‬נלב"ע משה‬
‫יהושע ארלנגר במיתת נשיקה‪.‬‬
‫נכדיו וניניו המתגוררים ברחבי ארץ ציון‬
‫וירושלים מספרים בחרדת קודש על עשייתו‬
‫הגדולה למען כלל ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬סמוך למעבר מנדלבאום‪.‬‬
‫‪ .2‬מעל גיא בן הינום‪ ,‬צמוד למלון "הר ציון"‪.‬‬
‫‪ .3‬הלחץ היה עצום‪ .‬בתרע"א היה צעיר מבטיח בן ‪31‬‬
‫מנהל מרפאה בעל שם עולמי ו‪ ...‬רווק‪.‬‬
‫ ההשוואה המתבקשת ‪ -‬לשליח אחר של ארגוני‬
‫הצדקה הגרמניים‪ ,‬הד"ר משה וואלך‪ ,‬מייסד‬
‫"שערי צדק"‪ ,‬שעלה ארצה בן ‪ 24‬ונותר רווק עד‬
‫יום מותו‪.‬‬
‫‪ .4‬זהו גלגולו הראשון של שם זה כארגון רפואי‪.‬‬
‫עשרים שנה ומעלה בטרם נפתח בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בנוסף‪ :‬לכבוד חג הפסח‬
‫רועי שנת ה‪ 60-‬הצגה חדשה‬
‫לרגל אי‬
‫חוה"מ פסח‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬יח' ניסן‪ 23.4 ,‬בשעה ‪21:00‬‬
‫היכל שלמה‪ ,‬רח' המלך ג'ורג' ‪ ,58‬ירושלים‬
‫כרטיסים ניתן להשיג בקופה‪ .‬הצגה למבוגרים ונוער‬
‫לברורים תאטרון תאיר ‪03-6205185/3‬‬
‫’עבד לעם קדוש‘‬
‫אירוע מיוחד לכבוד חג הפסח‪ .‬הצגה אינטימית‬
‫בביתו של הרב קוק על חייו של הרב‪.‬‬
‫חוה"מ פסח‪ ,‬בית הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬יז' ניסן‪ 22.4 ,‬בשעה ‪21:00‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬יט' ניסן‪ 24.4 ,‬בשעה ‪21:00‬‬
‫ההצגה למבוגרים‬
‫הנחה תמורת כוכבים‬
‫‪11‬‬
‫אם אתם לא מתכננים לעלות לירושלים בחול המועד הקרוב‪ ,‬אתם מוזמנים להצטרף לסיור‬
‫שערכנו השבוע בעיר דוד עם אודי רגוניס‪ ,‬אחד מראשי עמותת אלע"ד העוסקת בהנחלת‬
‫ערכי עיר דוד לציבור הרחב‪ .‬אם תשנו את דעתכם בעקבות התרשמותכם מהסיור הגרפי‪,‬‬
‫ותחליטו להצטרף לעולי הרגל‪ ,‬מובטחת לכם חוויה שלא תשכחו‪.‬‬
‫איך באו עולי הרגל לירושלים‪ ,‬איך נכנסו לעיר‪ ,‬באלו רחובות עלו לרגל‪ ,‬איפה התחבאו‬
‫מהרומאים כשנפרצה העיר‪ ,‬ואפילו אלו דגים כיכבו בתפריט של תושבי ירושלים? כל‬
‫התשובות מהעיר בה דוד חנה‬
‫בעקבות‬
‫עיר דוד‪ .‬כאן‪ ,‬לפני כ‪ 3,000-‬שנה‪ ,‬הכל התחיל‪.‬‬
‫נוכח הרושם והוד הקדומים שאופף את העיר‬
‫על תגליותיה וחשיבותה היהודית‪ ,‬קצת קשה‬
‫לעכל שעיר דוד ‪ -‬העיר בה דוד המלך ביסס את‬
‫מלכותו ושלמה המלך הרחיב את גבולה הרחק‬
‫מעבר לגבולותיה הנוכחיים ‪ -‬העיר הזו הייתה‬
‫עיר קטנטנה שהשתרעה על פני גבעה אחת‪,‬‬
‫לא יותר משישים דונם‪.‬‬
‫רוב שטחה של עיר דוד המקורית אינו‬
‫נמצא כלל בין חומות העיר העתיקה של היום‪,‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬פרט להר הבית‪ ,‬עיר דוד של מלכי‬
‫בית דוד נמצאת לגמרי מחוץ לחומות‪ ,‬על‬
‫הגבעה הנמצאת למרגלותיו הדרומיים של הר‬
‫הבית‪ ,‬מתחת לשער האשפות‪ .‬במרום הגבעה‪,‬‬
‫בצפונה‪ ,‬בנה שלמה את בית‪-‬המקדש הראשון‬
‫על הר המוריה‪ ,‬ולמעשה הרחיב את גבולות‬
‫העיר צפונה להר הבית‪ .‬מתחתיו שכן ארמון‬
‫המלך ומתחת לארמון‪ ,‬בואכה נקבת השילוח‪,‬‬
‫שכנו תושבי עיר דוד‪.‬‬
‫עם התפצלות מלכות ישראל‪ ,‬מנע מלך‬
‫ישראל‪ ,‬ירבעם בן נבט‪ ,‬עלייה לבית‪-‬המקדש‬
‫בירושלים מחשש שתיווצר זיקה בין אנשי‬
‫ישראל לבית‪-‬מקדש שלמה‪ ,‬ששכן בשטח‬
‫מלכות יהודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬רק תושבי מלכות יהודה‬
‫עלו לחגוג את הרגל בבית‪-‬המקדש‪.‬‬
‫בימי חזקיה המלך‪ ,‬כ‪ 250-‬שנה אחרי ימי‬
‫שלמה‪ ,‬העיר התרחבה עוד לכיוון מערב וכללה‬
‫בתוכה את הר ציון ואת הגבעה המערבית‬
‫עליה ממוקם כיום הרובע היהודי‪ .‬זהו למעשה‬
‫תחומה עד חורבנה על‪-‬ידי נבוכדנצאר בשנת‬
‫גקע"ד‪ 586( ,‬לפני הספירה הנוצרית)‪ 420 ,‬שנה‬
‫אחרי הקמת המקדש‪.‬‬
‫"ואת שער העין‪...‬‬
‫הוא יבננו ויטללנו‪...‬‬
‫ואת חומת ברכת ה ֶשלַח לגן המלך‬
‫ועד המעלות היורדות מעיר דוד"‬
‫(נחמיה ג'‪ ,‬ט"ו)‬
‫נחמיה‪ ,‬חברו של עזרא הסופר‪ ,‬חזר לעיר דוד‬
‫לאחר גלות בבל‪ .‬הוא עשה סיור לילי בירושלים‬
‫והקיף את עיר דוד‪ ,‬הוא ירד לבריכת השילוח‬
‫והגיע לאתרים נוספים בעיר‪ .‬עם תום הסיור‪,‬‬
‫קרא לתושבי ירושלים‪" :‬לכו ונבנה את חומת‬
‫‪12‬‬
‫המדרגות היורדות אל בריכת השילוח‪ .‬כאן היו טובלים העולים לרגל‪ ,‬ומכאן היו שואבים מים לניסוך בשמחת בית השואבה‬
‫ירושלים ולא נהיה עוד חרפה!"‪ .‬הוא גייס מבני‬
‫ירושלים והתחיל בבניית חומות העיר על‪-‬‬
‫מנת להקנות ביטחון לתושביה וצביון של עיר‬
‫מתוקנת‪ .‬למעשה‪ ,‬נחמיה ובוניו הם שהכינו את‬
‫הקרקע לבניית בית‪-‬המקדש השני‪.‬‬
‫בתקופת נחמיה העיר הצטמקה לגבולותיה‬
‫הראשונים בימי דוד ושלמה‪ ,‬אבל ברבות‬
‫השנים הגיעה העיר לממדיה המקסימאליים‬
‫בימי אגריפאס‪ ,‬עד לתחום מגרש הרוסים של‬
‫היום לכיוון צפון מערב‪.‬‬
‫עומדים צפופים ומשתחווים רווחים‬
‫רוב העדויות על עליית ישראל לבית‪-‬המקדש‬
‫בשלושת הרגלים מתייחסות לימי הבית השני‪.‬‬
‫החל מראש חודש אדר‪ ,‬היו מתחילים בשיפוץ‬
‫הדרכים‪ ,‬שקתות המים ומקומות המנוחה‬
‫לקראת העולים שהיו אמורים לפקוד את‬
‫העיר‪ .‬בימי בית שני התרחבה העיר‪ ,‬ועשיריה‬
‫והכוהנים ששימשו בבית‪-‬המקדש התגוררו‬
‫בעיר העליונה ‪ -‬אזור הרובע היהודי של היום‪.‬‬
‫על אף התפרשות העיר (אף מעבר לשטח העיר‬
‫העתיקה של היום)‪ ,‬לא היה מדובר בעיר גדולה‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬לא נמנעו בית ישראל לעלות לבית‪-‬‬
‫המקדש בשלושת הרגלים ולהקריב את קורבן‬
‫החג‪ .‬ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו קבע‬
‫בעדויותיו כי העולים מנו כמיליון איש!‬
‫איך בפועל נכנסו העולים להר הבית? מעבר‬
‫לשאלה איך נכנסו לעיר מיליון איש ‪ -‬מבחינה‬
‫גיאוגרפית‪ ,‬הרי הר הבית נמצא הרחק מעל‬
‫העיר התחתונה הצמודה לו‪.‬‬
‫"העולים שהיו מגיעים מדרום‪ ,‬מעיר דוד ‪-‬‬
‫העיר התחתונה השוכנת למרגלות הר הבית"‪,‬‬
‫מסביר לנו אודי רגוניס‪" ,‬היו נכנסים למנהרות‬
‫מתחת להר הבית כמו חולד‪ ,‬ויוצאים ממש‬
‫למשטח הרחב של הר הבית‪ .‬לכן קוראים‬
‫לשערים בהם נכנסו למנהרות‪-‬מחילות‬
‫האלו 'שערי חולדה'‪ .‬בקשר לצפיפות‪ ,‬אין‬
‫תשובה ברורה ‪ -‬איך כתוב‪ ,‬עומדים צפופים‬
‫ומשתחווים רווחים"‪.‬‬
‫מחצית השקל‬
‫לאחרונה התגלתה בעיר דוד‪ ,‬בעומק של ‪15‬‬
‫מטר מתחת לפני השטח‪ ,‬תעלת ניקוז מדהימה‬
‫הנמצאת מתחת לרחוב הרודיאני‪ .‬התעלה‬
‫יורדת דרומה‪ ,‬לכיוון בריכת השילוח‪ ,‬ומתחברת‬
‫לתעלת ניקוז אדירה בגובה של שני מטר‪ .‬כרגע‬
‫החופרים נמצאים כארבעים מטר מבריכת‬
‫השילוח אליה ניקזה התעלה את מי הגשמים‪.‬‬
‫מהעובדה שיש סירים בתעלות ניקוז ‪ -‬דבר‬
‫שלא יעלה על הדעת בימים כתיקונם‬
‫ אנו למדים שהבורחים נכנסו‬‫לתעלות ובמנוסתם הכניסו‬
‫איתם כלי אוכל‪ .‬על חלק‬
‫מהכלים התגלו שיירי‬
‫פיח מהשרפה הגדולה‬
‫בה נשרפה העיר בשנת‬
‫גתת"ל (‪ 70‬לפנה"ס)‪,‬‬
‫שריפה שהכריעה את‬
‫המרד הגדול בטיטוס‬
‫מצור‬
‫סופית‪ ,‬כשבא לעשות‬
‫מ‬
‫ט‬
‫בע‬
‫על העיר"‪.‬‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪-‬י‬
‫רושל מ י‬
‫"כסף שדיברה בו תורה בכל מקום‬
‫זו היא כסף צורי‪.‬‬
‫איזהו כסף צורי?‬
‫זהו ירושלמי"‬
‫החורבן במטבעת צור‪ .‬למרות חשיבות מס‬
‫מחצית השקל לכלכלת ירושלים בימי‬
‫הבית השני‪ ,‬רק שבעה מטבעות‬
‫של שקלים וחצאי שקלים‬
‫ממטבעת צור נמצאו עד‬
‫כה בחפירות בירושלים‪.‬‬
‫במהלך שנות המצור‬
‫שקדמו לחורבן‪ ,‬הוטבעו‬
‫בירושלים מטבעות‬
‫שנקראו‬
‫חדשים‬
‫'שקלים ירושלמיים'‪.‬‬
‫"בתעלות ניקוז אחרות‬
‫מצאנו מאות שקלים‬
‫ירושלמיים‪ .‬אלו למעשה מטבעות‬
‫שהיו בירושלים קודם למצור‪ ,‬נשחקו מהטבעתם‬
‫הראשונה‪ ,‬והוטבע עליהם הכיתוב‪' :‬שנתיים‬
‫למרד הגדול'‪' ,‬שלוש שנים למרד הגדול' ואפילו‬
‫'ארבע שנים וכו'' ‪ -‬למעשה‪ ,‬שנת החורבן"‪.‬‬
‫(תוספתא למשנה מסכת כתובות פ' י"ג משנה כ')‬
‫אחד הממצאים המרגשים שנמצא באותן‬
‫תעלות ניקוז היה מטבע מיוחד ששימש‬
‫לתשלום 'מחצית השקל' לקופת בית‪-‬המקדש‬
‫ כסף ששולם כמס לקראת 'שנת התקציב'‬‫החדשה‪ ,‬שהחלה ב‪-‬א' בניסן‪ ,‬אז חודשה קניית‬
‫קורבנות הציבור‪ .‬הסכום הצנוע אפשר לכל‬
‫יהודי‪ ,‬עשיר או עני‪ ,‬להיות 'שותף' בעבודת‬
‫המקדש שעה שהכסף שימש לבדק הבית‬
‫ולתחזוקו לקראת בוא העולים בפסח ולרכישת‬
‫קורבנות ציבור וחידוש כלי המקדש‪.‬‬
‫איך הגיע המטבע לתעלת הניקוז?‬
‫"התעלה בה נמצא המטבע היא תעלת‬
‫הניקוז המרכזית של העיר בבית שני‪ .‬בדיוק כמו‬
‫שהיום נופלים לנו לעתים מטבעות מהכיסים‬
‫ומתגלגלים לפתחי הניקוז שבצדי הכבישים‪,‬‬
‫כך לפני כאלפיים שנה‪ :‬אדם עבר בדרך לבית‪-‬‬
‫המקדש‪ ,‬והשקל שעמו התכוון לשלם את מס‬
‫מחצית השקל‪ ,‬מצא את דרכו לתעלת הניקוז"‪.‬‬
‫מדוע היה צורך בתעלה בגובה שני מטרים‬
‫כדי לנקז את המים?‬
‫"כנראה מתכנני העיר חששו לבאות ותכננו‬
‫פתחי מילוט ובריחה במקרה של מצור‪.‬‬
‫עובדתית‪ ,‬דרך התעלות הללו ברחו יהודים בימי‬
‫המצור ובחלק מתעלות הניקוז שנמצאו בעיר‬
‫התגלו סירים שלמים עם שיירי אוכל בהם‪.‬‬
‫התוספתא מדברת על 'כסף צורי'‪ .‬המטבע‬
‫שנמצא גם הוא מצור?‬
‫"כן‪ .‬ככלל‪ ,‬מס מחצית השקל שולם במטבעות‬
‫של שקל או של חצי שקל‪ .‬המטבעות האלו‬
‫הוטבעו בצור ושימשו ברחבי ארץ ישראל‬
‫במשך מאתיים השנים שקדמו לחורבן‪ .‬המטבע‬
‫הספציפי שלנו אכן הוטבע כ‪ 35-‬שנה לפני‬
‫ברכת השילוח‬
‫בשלהי ימי הבית הראשון‪ ,‬פעל חזקיהו המלך‬
‫במרץ להתקין מפעל מים חדש‪ ,‬הוא ניקבת‬
‫חזקיהו‪ ,‬שהזרימה את מי הגיחון בתוואי העובר‬
‫במעבה הסלע‪ ,‬סמוי מעין אויב שיצור על העיר‪.‬‬
‫המים הגיעו אל בריכה שהתקין בשפך הגיא‬
‫המרכזי‪ .‬זוהי 'בריכת השילוח'‪ ,‬שמאוחר יותר‬
‫מוזכרת בספר נחמיה (ג'‪ ,‬ט"ו)‪ .‬חזקיהו אף בנה‬
‫את החומה הרחבה‪ ,‬שעברה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מעל‬
‫הסכר של הבריכה‪ ,‬והקיפה את בריכת השילוח‬
‫בתוך חומות העיר‪ ,‬מוגנת מפני אויב‪.‬‬
‫"ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו‬
‫ואשר עשה את הברכה ואת התעלה‬
‫ויבא את המים העירה‬
‫הלא הם כתובים‬
‫על ספר דברי הימים למלכי יהודה"‬
‫(מלכים ב' כ'‪ ,‬כ')‬
‫בימי הבית השני נבנתה על בסיס בריכת‬
‫חזקיהו בריכה מפוארת ביותר‪ ,‬היא בריכת‬
‫השילוח‪ .‬גרמי המדרגות המובילות לברכה‬
‫התגלו לאחרונה בחפירות שנעשו‪ ,‬ומגודלן‬
‫ומעוצמתן‪ ,‬כמו גם משטחה של הבריכה‪,‬‬
‫מסיקים אנשי אלעד כי זוהי בריכת השילוח‬
‫ממנה היו שואבים מים לניסוך בסוכות‬
‫בחגיגות שמחת בית‪-‬השואבה‪.‬‬
‫הבריכה הייתה מרובעת וענקית‪ ,‬ושטחה‬
‫הכלל הגיע לשלושה דונם (!)‪ .‬מכל צלע של‬
‫הבריכה ירדו אל הקרקעית מדרגות רחבות‬
‫מאוד‪ ,‬בהן ירדו עולי הרגל אל המים‪ .‬בשלב‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בימי בית שני‪ ,‬צופו המדרגות‬
‫באבני גזית שהעניקו לה את דמותה הסופית‪,‬‬
‫המרשימה‪ .‬הבריכה ניזונה הן ממי גשמים והן‬
‫ממי מעיין הגיחון‪ ,‬שהוזרמו אליה דרך תעלה‬
‫היוצאת מתוך נקבת חזקיהו הקדומה‪ .‬יתרת‬
‫המים הוזרמה אל קרקעית הבריכה דרך תעלות‬
‫תת‪-‬קרקעיות המצויות מתחת למדרגות‪.‬‬
‫"ניסוך המים כיצד?‬
‫צלוחית של זהב‬
‫מחזקת שלושה לוגים‬
‫היה ממלא מן השילוח"‬
‫(משנה‪ ,‬סוכה ד'‪ ,‬ט'‪-‬י')‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בימי הבית שאבו מהבריכה את 'המים החיים' הרחוב המדורג המערבי ‪-‬‬
‫ל'מי החטאת' שנדרשו להסרת טומאת המת‪' .‬דרך עולי הרגל'‬
‫האירוע החגיגי ביותר הנזכר בהקשר לשילוח‬
‫''הכל חייבין בראייה – חוץ מחירש שוטה וקטן‪...‬‬
‫הוא חגיגות שמחת בית‪-‬השואבה בחג הסוכות‪.‬‬
‫איזה הוא קטן?‬
‫בתרועות שופר וחצוצרות ירדו הכוהנים לשאוב‬
‫כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו‪,‬‬
‫מים מבריכת השילוח‪ .‬מהבריכה עלו ברחוב‬
‫ולעלות מירושלים להר הבית‪ ,‬כדברי בית שמאי;‬
‫מדורג לעבר בית‪-‬המקדש‪ ,‬שם נסכו את מי‬
‫כך מספר יוסף בן מתתיהו‪:‬‬
‫"ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים‬
‫בית הלל אומרין‪,‬‬
‫השילוח על גבי המזבח‪ ,‬בליווי שירה וריקודים‬
‫כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו‪ ,‬ולעלות היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי‪ ,‬חקרו‬
‫שנמשכו עד אור הבוקר‪.‬‬
‫למצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו‬
‫מירושלים להר הבית‪"...‬‬
‫הרחובות המדרגות היו פרוצות‪ .‬פרצות אלו הן‬
‫ככל הנראה מעשי ידי הרומאים‪ ,‬שחיפשו את‬
‫המתחבאים במקום‪ ,‬עדות אילמת לרגעיהם‬
‫האחרונים ולסופם הטראגי של הנמלטים אל‬
‫המנהרות"‪.‬‬
‫(משנה‪ ,‬חגיגה א'‪ ,‬א')‬
‫הרחוב העולה מהבריכה להר הבית ותעלת הניקוז‬
‫בה התחבאו תושבי העיר‬
‫המבנה המיוחד של הבריכה (גרמי מדרגות‬
‫בעלי שטח צר‪ ,‬המופרדים זה מזה במשטחי‬
‫ביניים רחבים) הביא את החופרים להשערה‬
‫שמי השילוח שימשו גם לתפקיד נוסף –‬
‫במים אלה טבלו עולי הרגל וטיהרו עצמם‬
‫טרם שעלו לבית‪-‬המקדש בשלוש הרגלים‪.‬‬
‫ייתכן שהנקבים הרבים המצויים במדרגות‬
‫האבן החזיקו מתקני עץ ועליהם מחצלות‪,‬‬
‫על‪-‬מנת לשמור על הצניעות בעת הטבילה‪.‬‬
‫האגן המלבני הגדול הממוקם מעל הבריכה‬
‫(למרגלות מצוק הסלע) שימש‪ ,‬אולי‪ ,‬למי‬
‫שתייה ולצרכים נוספים‪.‬‬
‫לאחר חורבן ירושלים בידי טיטוס‪ ,‬יצאה‬
‫הבריכה מכלל שימוש‪ ,‬ובמהלך השנים היא‬
‫כוסתה בסחף רב‪.‬‬
‫"לאחרונה"‪ ,‬אומר לנו רגוניס‪" ,‬התגלו ליד‬
‫בריכת השילוח שני רחובות שעולים במעלה‬
‫ההר לכיוון העיר עצמה והר הבית‪ .‬הרחובות‬
‫בנויים בצורה של שתי מדרגות ופלטה‪ ,‬שתי‬
‫מדרגות ופלטה"‪.‬‬
‫"הרחוב התלול היווה מעין אבן בוחן‬
‫לגיל בו מתחילה חובת העלייה לרגל‪ .‬ריצוף‬
‫הרחובות באופן זה תוכנן לכתחילה‪ ,‬כדי שלא‬
‫ניתן יהיה לרוץ במעלה הרחוב‪ ,‬כפי שמוזכר‬
‫במקורות שונים‪ ,‬כדי שיהיו עולים לבית‪-‬‬
‫המקדש במתינות‪.‬‬
‫"המרחק בין שני הרחובות שהתגלו הוא‬
‫כמאה מטר‪ ,‬וכנראה אחד מהם שימש את‬
‫הטהורים ואחד את הטמאים‪ .‬המושג 'עלייה‬
‫לרגל' בעצם מתחיל פה‪ .‬עולי הרגל כולם‬
‫היו מגיעים לעיר דוד‪ ,‬שהיא העיר ירושלים‬
‫של אותה תקופה‪ .‬הם היו מגיעים לבריכת‬
‫השילוח‪ ,‬שם היו טובלים ונחים‪ ,‬ומשם היו‬
‫עולים לבית‪-‬המקדש"‪.‬‬
‫חשפתם כבר את הרחובות לכל אורכם?‬
‫"באחד מהם חפרנו כבר כשבעים מטר‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו קצת תקועים עם זה‪ ,‬כי הוא‬
‫נכנס אל תוך בתי הכפר‪ ,‬אבל זו בעיה שבהחלט‬
‫נתגבר עליה‪.‬‬
‫"כיוון שעכשיו עצרנו שם‪ ,‬עברנו למקום‬
‫אחר בקרבת נקבת השילוח‪ ,‬ושם מצאנו תעלת‬
‫ניקוז שעברה מתחת לאותו רחוב ‪ -‬תעלה‬
‫מדהימה ומסותתת‪ ,‬ששימשה לניקוז מי‬
‫הגשמים לתוך השילוח‪ .‬בתוך התעלה מצאנו‬
‫כלי בישול שלמים מתקופת בית שני‪ .‬באחד‬
‫את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים‬
‫בידם הכו לפי חרב‪ .‬ובמנהרות נמצאו כאלפיים‬
‫פגרים‪ ,‬מהם פגרי אנשים‪ ,‬אשר טרפו את נפשם‬
‫בכפם ורובם חללי רעב''‪.‬‬
‫(מלחמת היהודים ו' ט'‪ ,‬ד')‪.‬‬
‫דגים בני ‪ 3,000‬שנה‬
‫אלו עוד ממצאים מיוחדים היו לאחרונה?‬
‫"מצאנו דבר מדהים‪ :‬כמויות גדולות‬
‫מאוד של עצמות דגים מהמאה התשיעית‬
‫לפני הספירה‪ ,‬שזו בערך תקופתו של שלמה‬
‫המלך"‪.‬‬
‫מה‪ ,‬ממש עצמות דג בנות ‪ 3,000‬שנה?‬
‫"כן‪ ,‬כן‪ .‬רואים עצמות של דגי ים‪ ,‬דגי דניס‬
‫בהיקף אדיר‪ .‬אתה רואה עיניים‪ ,‬ראש‪ ,‬זה‬
‫פשוט מדהים‪ .‬היום ניתן לומר אלו דגים אכלו‬
‫בירושלים בתקופת שלמה המלך‪.‬‬
‫"במתחם אחר שנחפר בעיר דוד נמצא מבנה‬
‫ענק מתקופת הבית השני‪ ,‬שככל הנראה שימש‬
‫כאחד מארמנותיה של הלני המלכה שהגיעה‬
‫לירושלים‪ ,‬התגיירה ותרמה ביד רחבה לבית‪-‬‬
‫המקדש"‪.‬‬
‫לפני ‪ 1942‬שנה החל המצור על ירושלים‪.‬‬
‫ארבע שנים מאוחר יותר בשנת ‪ 70‬לספהנ"צ‬
‫פורץ הצבא הרומי‪ ,‬מחריב את העיר ושורף‬
‫את בית המקדש‪ .‬הרומאים טובחים בתושבי‬
‫ירושלים ומוכרים לעבדים את הניצולים‪ .‬בכך‪,‬‬
‫תם לכאורה סיפורו של העם היהודי‪ .‬אלפיים‬
‫שנה אחר כך‪ ,‬עם ישראל חוזר לעיר דוד‪ ,‬חופר‬
‫בה ולומד את עברו ומגיע בהמוניו ‪ -‬כ‪400-‬‬
‫אלף איש בשנה ‪ -‬כדי להתחבר לעיר בה הונחה‬
‫אבן הפינה של מלכות ישראל‪.‬‬
‫בס“ד‬
‫ד‬
‫בס‬
‫בית ספר לתורת הנפש‬
‫פסיכולוגיה יהודית על פי שיטת הבעל שם טוב‬
‫בהכוונת הרב יצחק גינזבורג שליט‪¢‬א‬
‫מסלול הכשרה מקיף בתחומי היעוץ‬
‫קורסים מגוונים ומקצועיים הקניית כלים להכרת‬
‫הנפש ודרכי הטיפול בה לפי הקבלה והחסידות‬
‫מסלול לימודים תלת שנתי¨ יום בשבוע‬
‫התכנית תתקיים בירושלים ובתל אביב‬
‫קבוצות נפרדות לגברים ונשים‬
‫קורס מבוא‬
‫לאחר הפסח תתקיים סדרת הרצאות הכוללת ארבעה‬
‫הנלמדים במסלול המקיף‬
‫הנושאים הנלמד ם‬
‫מפגשים להכרת הנושא ם‬
‫מפגש ם‬
‫לפרטים והרשמה∫ ‪ ∞µ∞≠π≤≤≤≤±¥‬רויטל‬
‫‪14‬‬
‫ק‬
‫יץ תשס“ח‬
‫פרסום מים‬
‫נפתחה הרשמה למחזור שני‬
‫לשנת הלימודים תשס“ט‬
‫מסלול לילה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ח‬
‫ש‬
‫נ‬
‫מודים במועד ה ≠‬
‫כוס ראשונה ‪-‬‬
‫"וְהוֹ צֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְל ֹת מִצְרַיִם"‬
‫הכוס הראשונה משמשת ככוס הקידוש‪ :‬עד‬
‫לילה זה הייתה האנושות כולה מצויה לכאורה‬
‫סבְֹלת ִמצְַרי ִם"‪.‬‬
‫ּתחַת ִ‬
‫ללא קדושה‪ ,‬שרויה כולה " ַ‬
‫נדמה היה כי נגזר גורלו של האדם להתקיים‬
‫מתוך סבל ושעבוד‪ .‬היינו‪ ,‬בניגוד למצב הפשוט‬
‫והזורם של הדומם‪ ,‬הצומח והחי המוצאים את‬
‫צרכיהם מזומנים להם מן הטבע ללא מאמץ‬
‫מיוחד ‪ -‬האדם נזקק לעמל רב לסיפוק צרכיו;‬
‫המין האנושי נאלץ להתאים עצמו למציאות‬
‫הטבעית במקום להפך‪ .‬ביציאת מצרים‬
‫מתברר כי ההפך הוא הנכון‪ :‬עם ישראל מכריז‬
‫על יכולתה של האנושות לצאת מן המֵיצַרים‬
‫של הטבע העולמי הגס‪ .‬שאר מרכיבי היש ‪-‬‬
‫הדומם‪ ,‬הצומח והחי ‪ -‬הינם נפעלים מן הבריאה‬
‫הטבעית ללא בחירה; האדם לעומת זאת נקרא‬
‫לבחור בטוב‪ ,‬לקדש את המציאות מתוך מאמץ‬
‫אדיר ובכך להשתחרר ממגבלות הטבע‪ ,‬לצאת‬
‫סבְֹלת ִמצְַרי ִם" ‪ -‬ולהיות בן חורין‪.‬‬
‫מ" ִ‬
‫‪15‬‬
‫תור‬
‫אמנו‬
‫הרב ברוך צ'ייט הוא איש מיוחד‪ .‬בגיל ‪ ,62‬הוא מנהיג להקה בה הוא מנגן ושר‪ ,‬הוא מוציא‬
‫לאור ספרים מאוירים לילדים כשכל הזמן יש ספר אחד או שניים בדרך‪ ,‬וגולת הכותרת‬
‫של פעילותו היא הישיבה התיכונית‪-‬חרדית אותה הקים לפני ‪ 18‬שנה ובראשה הוא עומד‬
‫גם היום‪ .‬לא רבים יודעים אבל הוא זה שאחראי ללחן (שכמעט הפך להמנון לאומי) של‬
‫'כל העולם כולו' כמו גם ללחן של 'מי האהאה‪-‬איש'‪ .‬ועם כל זה‪ ,‬מה שעומד בראש מעייניו‬
‫הוא נושא ספריו‪ ,‬וכפי שהוא ניסח זאת‪" :‬כל עבודת השם תלוי בתיקון המידות"‪ .‬וכבר‬
‫ציינו שאת התמונה שלו הוא לא היה מוכן לתת‪!?....‬‬
‫‪16‬‬
‫רתו‬
‫ותו‬
‫צילומים‪ :‬ארכיון האצ"ל‬
‫את דרכו החל הרב צ'ייט בישיבת חפץ חיים‬
‫בארה"ב‪ ,‬כשהיה בן ‪ 32‬עלה עם משפחתו ארצה‪,‬‬
‫ללמד בשלוחת הישיבה בארץ שבראשה עמד‬
‫אביו‪ ,‬הרב משה צ'ייט‪ .‬לאחר תקופת לימודים‬
‫נוספת‪ ,‬הוא הקים את 'מערבא' ‪ -‬מכון רובין‬
‫ הישיבה התיכונית‪-‬חרדית הראשונה בארץ‬‫ששמה דגש על תיקון המידות לצד לימוד גמרא‬
‫בעיון‪ .‬הוא הקים את הישיבה לא לפני שנועץ‬
‫בדעת רבותיו הגאון הרב חיים פנחס שיינברג‬
‫והגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל‪ .‬מאידך‬
‫הקפיד הרב ברוך צ'ייט להכין את תלמידיו‬
‫לבחינות הבגרות כדי שיוכלו לקנות אומנות אם‬
‫יחפצו בכך‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ואולי מכוח עבודתו החינוכית‪,‬‬
‫הוא הקים הרכב מוזיקלי איתו כתב‪ ,‬הלחין‬
‫ושר מוזיקה יהודית‪ ,‬אולם גם בכך לא אמר‬
‫די‪ .‬בשנים האחרונות הוציא לאור הרב צ'ייט‬
‫ספרים רבים‪ ,‬לרוב מלווים בציוריו המרהיבים‬
‫של הצייר גדי פולק‪ ,‬שרובם עוסקים‪ ,‬איך לא‪,‬‬
‫בתיקון המידות ועבודת הנפש‪.‬‬
‫הרב צ'ייט‪ ,‬איך נולד הרעיון של ספרים‬
‫מאוירים?‬
‫"היה לי רעיון של הוצאת ספר מצויר‬
‫שימחיש בצורה נעימה וחינוכית את כל ל"ט‬
‫אבות מלאכה‪ .‬נפגשתי עם ציירים רבים‪ ,‬חלקם‬
‫מפורסמים ומוכשרים מאוד‪ ,‬אבל לא הרגשתי‬
‫שהם מבינים אותי ושהתקשורת שלי איתם‬
‫מספיק טובה כדי שידייקו במה שלדעתי חשוב‬
‫לדייק בו‪ .‬באיזשהו שלב כמעט ויתרתי‪ ,‬אבל אז‬
‫ראיתי ציורים של יוני גרשטיין בחוברת כלשהי‪.‬‬
‫שם משפחתו לא הופיע בחוברת‪ ,‬ולכן לא‬
‫ידעתי באיזה יוני מדובר‪ ,‬אבל ידעתי שזה בדיוק‬
‫מה שאני מחפש‪ .‬ניסיתי למצוא את יוני"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫איך בסוף מצאת אותו?‬
‫"יום אחד מישהו אמר לי‬
‫שיש הופעה לילדים עם צייר‬
‫בשם יוני‪ .‬הלכתי להופעה‬
‫וזה היה הוא‪ .‬פגשתי אותו‪,‬‬
‫והסברתי לו במה מדובר‬
‫בגדול‪ .‬הוא אמר 'זה מאוד‬
‫מסובך – לא בשבילי'‪ .‬אמרתי‬
‫לו שאני אשלם לו‪ .‬הסברתי לו‬
‫שניסיתי הרבה ציירים‪ ,‬חלקם‬
‫ברמה גבוהה‪ ,‬והם לא הצליחו‪.‬‬
‫בסוף סיכמתי איתו שאשלם לדף‬
‫אחד‪ ,‬ואם נמשיך אשלם לו על כל‬
‫השאר‪ .‬עבדנו מאוד קשה על סקיצות‪.‬‬
‫יוני הוא בעל תשובה‪ ,‬ויש לו אח תאום‬
‫לא דתי‪ .‬הם באמת מיוחדים‪ ,‬אבל‬
‫תכל'ס‪ ,‬לקח לנו שנה להוציא את הספר לאור‪.‬‬
‫אחרי הספר ללימוד מלאכות השבת הגיע‬
‫'גאוותניק' ‪ -‬סדרת הספרים על תיקון המידות‪.‬‬
‫על הנייר זה פשוט בלתי אפשרי להמחיש‬
‫ויזואלית נושא כל כך מורכב‪ ,‬ואפילו קצת‬
‫'כבד'‪ ,‬וכאן זה נראה כמובן מאליו‪.‬‬
‫"כפי שאמרתי‪ ,‬אני באתי מישיבת חפץ‬
‫חיים‪ ,‬ושם אחת הנקודות החשובות בעבודת‬
‫השם היא תיקון ועבודת מידות‪ .‬כרגיל‪ ,‬התגלגל‬
‫לי במשך זמן רב רעיון לעשות משהו מוחשי‬
‫בנושא‪ ,‬אבל אחרי הרבה שיחות עם יוני ואחרי‬
‫שהוא ואני היינו עסוקים ולא הצלחנו לתאם‪,‬‬
‫זה נדחה שוב ושוב‪ .‬במשך כמעט שמונה שנים‬
‫לא הצלחנו להתקדם‪ .‬יום אחד הטלפון צלצל‪,‬‬
‫ויוני בישר לי‪' :‬מצאתי צייר בשבילך ‪ -‬אני חושב‬
‫שתהיה מרוצה'‪ .‬כך הכרתי את גדי פולק‪.‬‬
‫ועם גדי זה פשוט זרם?‬
‫"החיבור עם גדי הלך והתפתח‪ .‬גדי פולק הוא‬
‫מהאנשים הכישרוניים ביותר שעבדתי איתם‪.‬‬
‫אומנם כיוון שמדובר באומנות‪ ,‬לקח קצת זמן‬
‫עד שהתרגלנו אחד לשני‪ ,‬אבל ברגע שזה קרה‬
‫הגענו לתוצאות ברמה גבוהה מאוד‪ .‬גדי היה‬
‫בעל תשובה והוא פחד קצת מהעיסוק במדיה‬
‫הזו‪ .‬אני אישית מאוד מדייק בדברים‪ .‬גדי עבד‬
‫בחברה להפקת תוכנות לימוד ממוחשבות‪.‬‬
‫ישבנו ועשינו כל מיני תמונות‪ ,‬ואחרי כמה‬
‫פגישות החלטנו לעבוד‪ .‬הספר הראשון היה‬
‫'גאוותניק' ‪ -‬מסע הפלאות למידות הטובות‪,‬‬
‫סידרה של ארבעה ספרים"‪.‬‬
‫'גאוותניק'‪ ,‬למי שלא מכיר‪ ,‬הוא סיפורה של ‪-‬‬
‫איך לא ‪ -‬ספינת עינוגים האמורה להפליג אל ארץ‬
‫זהר‪ .‬כל נוסעיה של הגאוותניק הם יהודים כשרים‬
‫המקפידים על קיום מצוות‪ ,‬אלא שכל אחד כמעט‬
‫סובל מקלקול כזה או אחר‪ .‬האחד כעסן‪ ,‬האחר‬
‫גאוותן‪ ,‬זו מהדרת בפאותיה ופרוותיה וזה מתהדר‬
‫בזקנו‪-‬פיאותיו‪-‬בקיאותו בש"ס וכו' וכו'‪.‬‬
‫בשיתוף‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫כשהייתי בבית הדפוס‪ ,‬ניגש‬
‫אליי הבעלים‪ ,‬קיבוצניק‬
‫לשעבר‪ ,‬וביקש לדבר‬
‫בחוץ‪ .‬הוא אומר לי‪' :‬אני‬
‫מדפיס את הספרים שלך‬
‫ומאוד אוהב אותם‪ .‬יש לי‬
‫רעיון‪ .‬אני מהשומר הצעיר‬
‫וכל שנה באים אליי‬
‫חברים לסדר וחושבים‬
‫שאני יודע להסביר‪,‬‬
‫ובאמת אני ממש לא‬
‫יודע כלום‪ .‬אם תוציא הגדה‪ ,‬אני‪ ,‬וגם‬
‫אחרים שלא יודעים‪ ,‬נוכל להסביר‬
‫לפי הציורים‪ .‬זה יהיה מעולה'"‬
‫הגאוותניק ונוסעיה לא שועים לקריאותיו‬
‫של סבא לב‪-‬טוב להתקלף ממידותיהם הרעות‪,‬‬
‫שאם לא כן סופם הקרוב צפוי‪ .‬ואכן‪ ,‬גם‬
‫בסיפורנו עולה הגאוותניק על שירטון וטובעת‬
‫במעמקי הים‪ ,‬לא לפני שסבא לב טוב אוסף את‬
‫נוסעיה אל האי המופלא של תיקון המידות‪.‬‬
‫וכאן מתחיל מסע מופלא של הנוסעים‬
‫החביבים לעבר תיקון עצמם ואורחותיהם‪.‬‬
‫הרעיון של ה'גאוותניק' פרי הברקה או‬
‫תהליך ארוך של קבלת החלטות?‬
‫"האמת‪ ,‬כשהתחלתי לעבוד על ספר המידות‪,‬‬
‫חשבתי על משהו שונה לגמרי‪ .‬אומנם היו‬
‫מידות‪ ,‬אבל לא חשבתי על ספינה או טייטניק‪,‬‬
‫אלא על מגדל בבל‪ .‬באמצע הלילה שלפני‬
‫תחילת העבודה‪ ,‬נכנס הרעיון של הטייטניק‬
‫ונסחפתי בזה"‪.‬‬
‫כמה זמן לקח לכתוב את העלילה?‬
‫"זה קצת מצחיק‪ ,‬אבל בגלל הלחץ שלי‬
‫בישיבה‪ ,‬לא היה לי זמן לכתוב‪ .‬הסברתי לגדי‬
‫פולק מה אני רוצה לילה לפני שהוא צייר‪ ,‬ועל‬
‫גבי הרעיון הכללי בניתי את הקונספט כולו‪.‬‬
‫אבל מה יהיה בדף הבא ‪ -‬לא היה לי"‪.‬‬
‫הספר בנוי על סדר מסוים בתיקון המידות?‬
‫"השיטה היא של אורחות צדיקים‪ .‬כל הרעיון‬
‫בנוי על אורחות צדיקים ואורחות צדיקים‬
‫מתחיל עם גאווה וענווה‪ ,‬ואחרי זה כל פיראט‬
‫בספר היה המשך של עוד מידות באורחות‬
‫צדיקים"‪.‬‬
‫מה עם מסילת ישרים?‬
‫"אורחות צדיקים מפרט מידה‪-‬מידה‪ .‬מסילת‬
‫ישרים הוא כללי‪ :‬לא לחטוא‪ ,‬חשבון נפש‪,‬‬
‫זהירות‪ ,‬זריזות וכו'‪ .‬אבל לא כל מידה ומידה‬
‫מפורטת"‪.‬‬
‫הספרים האלו פונים דווקא לילדים או‬
‫שכיוונת אותם גם למבוגרים?‬
‫"בתחילה זה פנה לילדים‪ ,‬אבל אני יודע שזה‬
‫מתאים גם למבוגרים‪ .‬הרבה מבוגרים סיפרו‬
‫לי שהם מתביישים לקחת את הספר ברחוב‪,‬‬
‫אבל בבית הם לומדים בזה‪ .‬היה בחור שסיפר‬
‫לי שבישיבה שלו ‪ -‬ישיבה גדולה ‪ -‬הם לומדים‬
‫עבודת המידות לפי הספרים האלו"‪.‬‬
‫אתה יודע כמה עותקים נמכרו?‬
‫"עשרות אלפים‪ .‬שלושים אלף‪ ,‬אולי‬
‫ארבעים אלף‪ .‬הפיראטים (הספר השני) ודאי‬
‫הגיע לארבעים"‪.‬‬
‫לפני שנתיים הוציא לאור הרב צ'ייט הגדה‬
‫מאוירת לפסח‪ ,‬וגם הפעם אייר גדי פולק‬
‫איורים מדהימים ביופיים ובדיוקם‪ ,‬המתארים‬
‫את ישראל בשעבוד וביציאת מצריים‪ .‬אבל לא‬
‫האיורים הם אלו ש'עושים' את ההגדה למה‬
‫שהיא‪ ,‬אלא המדרשים המובאים בסוף ההגדה‪:‬‬
‫על בסיס פרטים מתוך האיורים המופיעים‬
‫בהגדה‪ ,‬יובאו מדרשים שמספרים‬
‫את הסיפור העומד מאחורי האיור‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬איור אחד מבטא‬
‫בדרך כלל מדרשים רבים‬
‫הבונים אותו כמעין פאזל‬
‫של מדרשים מאוירים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ציור לכאורה‬
‫סתמי‪ ,‬הופך להיות‬
‫רב משמעות‬
‫וכוונה‪.‬‬
‫אוקיי‪ ,‬אז אחרי עיסוק בסדרת ספרים‬
‫שעוסקת בתיקון המידות‪ ,‬איך עושים תפנית‬
‫כזו ל'הגדה של פסח'?‬
‫"זה סיפור ארוך‪ .‬באחת הפעמים שהייתי‬
‫בבית הדפוס‪ ,‬ניגש אליי הבעלים‪ ,‬קיבוצניק‬
‫לשעבר‪ ,‬וביקש לדבר בחוץ‪ .‬אחרי שמצאנו‬
‫פינה‪ ,‬הוא אומר לי‪' :‬אני מדפיס את הספרים‬
‫שלך ומאוד אוהב אותם‪ .‬יש לי רעיון‪ .‬אני‬
‫מהשומר הצעיר וכל שנה באים אליי חברים‬
‫שונים לסדר וחושבים שאני יודע להסביר‪,‬‬
‫ובאמת אני ממש לא יודע כלום‪ .‬אם תוציא‬
‫הגדה‪ ,‬אני‪ ,‬וגם אחרים שלא יודעים‪ ,‬נוכל‬
‫להסביר לפי הציורים‪ .‬זה יהיה מעולה'"‪.‬‬
‫ואתה‪ ,‬כהרגלך‪ ,‬מיד לקחת את הפרויקט?‬
‫"לא מיד‪ .‬אמרתי לעצמי‪' :‬זה רעיון טוב‪ ,‬צריך‬
‫לשמוע מה גדי אומר'‪ .‬שאלתי‪ ,‬וגם גדי אמר‬
‫שהרעיון נהדר‪ .‬כך נולדה ההגדה"‪.‬‬
‫שילוב המדרשים באיורים היה דבר ברור‬
‫מאליו ‪ -‬מן הסתם זה הופך את העבודה‬
‫למורכבת מאוד‪.‬‬
‫"הגישה שלי הייתה שהאיורים חייבים להיות‬
‫על בסיס המדרשים‪ .‬לכן‪ ,‬לפעמים האיורים‬
‫אכזריים‪ :‬פרעה רוחץ את גופו בדם תינוקות‬
‫עבריים‪ ,‬יהודי זקן שחוטף מכות שוט‪ ,‬גברים‬
‫יהודים עוסקים במלאכות נשיות ולהפך‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אנשי ההוצאה לאור וגם גדי היו בתחילה‬
‫בדעה שאולי צריך 'לרכך' את התמונות‪ ,‬אבל‬
‫אני התעקשתי להיצמד לכתוב במדרש‪ ,‬כיוון‬
‫שחשבתי שאם זה מה שכתוב במדרש ‪ -‬האחריות‬
‫שלנו לומר שזה מה שבאמת היה שם"‪.‬‬
‫כמה זמן עבדתם על ההגדה?‬
‫"הרבה זמן‪ .‬אחרי חצי שנה של עבודה‬
‫אמרתי לגדי שאנחנו מפסיקים‪ .‬הוא עבד עם‬
‫יש דברים שחוזרים הרבה‬
‫פעמים בראש שלי ואני חייב‬
‫לגעת בהם כמו בשירה‪ .‬יש לי‬
‫ניגון בתוך הראש‪ ,‬אז אני חייב‬
‫לטפל בזה‪ ,‬חייב להקליט אותו‪.‬‬
‫אני מרגיש חשיבות‪ ,‬ואם אחרים‬
‫לא עושים את זה‪ ,‬אז אני עושה‪.‬‬
‫כך התחילה ההגדה של פסח‬
‫מחשב ואני הרגשתי שזו לא אומנות‪ .‬אמרתי לו‬
‫שאשלם בשביל חצי שנת עבודה‪ ,‬אבל נפסיק"‪.‬‬
‫למה?‬
‫"כי לא הייתי שלם עם זה‪ .‬זה לא היה מה‬
‫שציפיתי‪ .‬האיורים בוצעו במחשב ולא מהיד‬
‫של גדי‪ .‬זה עולם אחר לגמרי‪ .‬היו בינינו שיחות‬
‫ומחשבות‪ .‬בפועל קיבלתי את הצעתו של גדי‬
‫להכניס עוד צייר‪ ,‬את יבגני מרקוביץ' שעשה‬
‫נגינות רחמים‬
‫‪ ”¬­®™ ˜«•›¥¨¬—¥‬‬
‫צ‬
‫ע‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ס‬
‫‪¢‬ח‬
‫‪®™¤¤¬£™Ÿ¢¢™¥¬¨–™ œ«£¢š˜ £®¤‬‬
‫שיחי יערב לפניך‬
‫˜–—™®‪”•¥®•¢‬‬
‫?‪5‬‬
‫שירי ופיוטי רחמים עמאר‬
‫תפילת שבת‬
‫בין השירים חביבי‪ ,‬נגילה הללויה‪,‬‬
‫אנא בחסדך ועוד‬
‫החזן חיים אדלר בתפילות שבת‬
‫‪ 3‬דיסקים‬
‫מחיר‪ ₪ 50 :‬בלבד‬
‫מחיר‪₪ 120 :‬‬
‫¡˜™œ‪ ­œ–˜—œ­˜«§¤˜—ª‬‬
‫ח‬
‫בלבדדש‪°°°‬‬
‫ושום שכל ויבינו‬
‫במקרא‬
‫מברננות‬
‫<‪/7/.GH7@D/‬‬
‫מקולות מים רבים‬
‫‪Y®™¤¤¬Y‬‬
‫רקעים לציורים‪ .‬רק כך גדי 'השתחרר' לצייר כל‬
‫דבר ביד‪ .‬בעצם עבדנו שנתיים על ההגדה"‪.‬‬
‫זה המון זמן לספר‪ ,‬לא?‬
‫"אולי‪ ,‬אבל אם אתה לוקח רק את הבן‬
‫'שאינו יודע לשאול'‪ ,‬רק על העיניים שלו‬
‫היו לנו דיונים שנמשכו חודש עד שמצאתי‬
‫באינטרנט את העיניים שרציתי ואמרתי לגדי‬
‫אלו העיניים המתאימות ‪ -‬שנותנות את הטעם‬
‫של 'שאינו יודע לשאול'‪ .‬עבדנו מאוד קשה שזה‬
‫לא יהיה סתם"‪.‬‬
‫איך ידעתם לתאר דמות מצרי‪ ,‬בגדים ואפילו‬
‫תסרוקות?‬
‫"לפני שנכנסנו לעבודה‪ ,‬קניתי כמעט כל‬
‫ספר שיכולתי כדי למצוא על המצרים תיאור‬
‫היסטורי אמיתי של המציאות‪ .‬ובאמת ראינו‬
‫ולמדנו‪ ,‬אבל בעיקרון זה היה בנו"‪.‬‬
‫בתוך הציורים גם שזרתם כל מיני רמיזות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הבגדים המפוספסים של היהודי‬
‫שצולפים בו‪ ,‬חובש כובע פסים שמזכיר את‬
‫היהודי בשואה‪ ,‬נכון?‬
‫"נכון‪ .‬זה משהו שקרה באופן ספונטני והלכנו‬
‫עם זה‪ .‬גם בציור של אברהם בברית בין‬
‫הבתרים רואים את כל הגלויות בעשן שעולה‬
‫מהבתרים‪ .‬רואים את הרומאי‪ ,‬הגרמני‪ ,‬ועוד"‪.‬‬
‫גם הסבא היהודי שמעביר את הסדר הוא‬
‫בעצם סבא לב‪-‬טוב מספרי המידות‪-‬‬
‫גאוותניק‪?...‬‬
‫"נכון"‪.‬‬
‫הוא הולך איתך דרך ארוכה‪ ,‬היהודי הזה‪ .‬יש‬
‫מישהו כזה במציאות?‬
‫"בפרקי אבות כתוב שכל המידות זה לב טוב‪.‬‬
‫אישית‪-‬מקצועית‪ ,‬מאוד התרשמתי מוולט‬
‫דיסני‪ ,‬מהאופן שבו הוא בנה דמות‪ ,‬הפנים של‬
‫הדמות‪ ,‬מה היא תלבש‪ ,‬איך תדבר‪ ,‬מה תגיב‪,‬‬
‫אלו תנועות יהיו לה‪ .‬הוא ישב ועיצב מעין‬
‫אישיות ‪ -‬קרקטור‪ .‬זה לא סתם ציור עם ראש‬
‫ורגליים‪ .‬ככה גם אני ניסיתי לבנות את סבא‬
‫לב‪-‬טוב‪ .‬עם חיוך‪ .‬עם השקפה"‪.‬‬
‫אולי קצת דומה לאבא שלך‪ ,‬אולי לך?‬
‫"לא יודע"‪.‬‬
‫אתה לא מתפשר על התוצאה ושואף‬
‫לשלמות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הגישה הזו בדרך כלל לא‬
‫אופיינית לנו‪ ,‬הציבור הדתי‪.‬‬
‫"נכון‪ .‬זו אחת מהסיבות שלא יכולתי לעבוד‬
‫עם אחרים‪ .‬הרגשתי שזה לא רמה וזה‬
‫צריך תכלס להיות לא פחות מ‪ ...‬צריך‬
‫לקדש שם שמיים עם זה ‪ -‬זה חייב‬
‫להיות הכי טוב שיכול להיות‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬בדרך כלל צריך למצוא בעל‬
‫תשובה שלמד ביסודיות את המקצוע‪.‬‬
‫אדם כמו גדי פולק‪ ,‬שבמקצועו הוא‬
‫פסל‪ ,‬למד כל מיני דברים שבחור ישיבה‬
‫או בן למשפחה דתית ‪ -‬לא סביר שילמד‪.‬‬
‫"קשה למצוא בחורים שלמדו בישיבות‬
‫שמגיעים לרמות כאלו‪ .‬ואלו גם לימודים‬
‫שעולים המון כסף‪ .‬אם אתה מוציא ספר‬
‫שנמכר במיליונים אז זה שווה את ההשקעה‪,‬‬
‫אבל אצלנו גם אם המוצר יצליח זה לא יגיע‬
‫להיקפים הללו"‪.‬‬
‫צפויים לצאת עוד ספרים משותפים לך‬
‫ולגדי פולק?‬
‫"בחודשים הקרובים יצא לאור ספר הנקרא‬
‫'עיר התורה'‪ .‬הסיפור הוא על מקום פשוט‬
‫ורגיל כמו כל כפר ועיר‪ ,‬אבל מצד שני כל דבר‬
‫בו הוא לפי התורה"‪.‬‬
‫לדוגמה?‬
‫"לדוגמה‪ ,‬המשאית שאוספת אשפה היא‬
‫אותה משאית‪ ,‬אבל יש בה גם תא לקדושת‬
‫שביעית‪ ,‬תא לאבדות עם סימן‪ ,‬תא לאבדות‬
‫בלי סימן ועוד כל מיני דברים שצריך לנהוג‬
‫בהם בצורה יהודית והלכתית‪ ,‬אפילו שמדובר‬
‫רק באיסוף אשפה‪.‬‬
‫"דוגמה נוספת היא המוסך‪ .‬איזה רכב הוא‬
‫צריך לתקן קודם‪ ,‬פרטי או אמבולנס‪ .‬ושעות‬
‫הפתיחה של הספר לא כוללות את ימי ספירת‬
‫העומר ועוד‪ .‬בהמשך אמור לצאת עוד ספר‬
‫מידות שעוסק בדילמות‪ .‬סיטואציות בהן אם‬
‫אנהג באופן זה אפגע בפלוני‪ ,‬ואם אנהג באופן‬
‫האחר אפגע באלמוני‪ .‬איך לנהוג בסיטואציות‬
‫מעין אלו וכדומה‪ .‬זו בעצם דרישה וחקירה‬
‫במקרים שונים‪ ,‬וזו הפרקטיקה של כל לימוד‬
‫המידות בחיי המעשה‪ .‬עכשיו אני רוצה לעשות‬
‫תקליט של שירים חסידיים ‪ -‬לכתוב מילים‬
‫ולהלחין אותם ‪ -‬מילים שמעוררות לעבודת ד'"‪.‬‬
‫זה נראה כאילו רעיונות 'נזרעים' אצלך‪,‬‬
‫וזה רק עניין של זמן עד שהם יפרצו לאוויר‬
‫העולם‪.‬‬
‫"אגיד לך‪ ,‬יש דברים שחוזרים הרבה פעמים‬
‫בראש שלי ואני חייב לגעת בהם כמו בשירה‪.‬‬
‫יש לי ניגון בתוך הראש‪ ,‬אז אני חייב לטפל‬
‫בזה‪ ,‬חייב להקליט אותו‪ .‬אני מרגיש חשיבות‪,‬‬
‫ואם אחרים לא עושים את זה‪ ,‬אז אני עושה‪.‬‬
‫כך התחילה ההגדה של פסח"‪.‬‬
‫קריאת התורה והפטרה‬
‫בנוסח ספרדי ירושלמי‬
‫תפילות שלוש רגלים‬
‫במסורת יהודי אשכנז‬
‫של קריאת כל פרשיות התורה‬
‫וההפטרות לכל השנה בנוסח‬
‫ספרדי ירושלמי‪ .‬כולל ערכת לימוד‬
‫‪ 6‬דיסקים בפורמט ‪MP3‬‬
‫החזנים אברהם הולצמן ז"ל‬
‫ואריה גולדברג הי"ו‬
‫‪ 2‬דיסקים‬
‫מחיר‪ ₪ 300 :‬בלבד‬
‫מחיר‪ ₪ 80 :‬בלבד‬
‫‪19‬‬
‫מוסף לנשים‬
‫מצה וצמצום‬
‫מיכל פכלר‪ ,‬אמא לשישה ילדים‪ ,‬מטפלת בנשים ובזוגות נשואים בכל הגילים‪ .‬רבות מהמטופלות‬
‫שלה הן רווקות‪ ,‬נושא הקרוב אל לבה‪ .‬מלבד העיסוק בקליניקה‪ ,‬היא מלמדת ב'בית מורשה' תוכנית‬
‫של פסיכולוגיה יהודית אותה פיתח אביה‪ .‬השיטה החדשה מציעה דרך טיפול שונה מהטיפול המערבי‪.‬‬
‫בהסבר שקיבלנו מצאנו הסברים להתנהגות המשפחתית שלנו בחג הפסח‬
‫פרופסור מרדכי רוטנברג מלמד בבית הספר‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית כבר‬
‫‪ 35‬שנה‪ .‬בו‪-‬זמנית הוא כותב תיאוריה‪ ,‬מודל של‬
‫פסיכולוגיה יהודית‪ ,‬ועד כה כתב עשרה ספרים‬
‫בנושא‪ .‬במשך השנים התבונן פרופסור רוטנברג על‬
‫הפסיכולוגיה המערבית‪ ,‬והטרידו אותו הרבה דברים‬
‫כמו למשל הגורליות והעבר הסגור‪.‬‬
‫החיטוט הרב בעבר והתחושה שהעבר קובע וגוזר‬
‫על האדם ללא יכולת שינוי היא לא רעיון יהודי‪.‬‬
‫ביהדות‪ ,‬טוען פרופסור רוטנברג‪ ,‬החזרה בתשובה‬
‫תופסת חלק ניכר‪ ,‬יש אפשרות לתקן‪ .‬פרופסור‬
‫רוטנברג הלך רחוק עוד יותר‪ ,‬והציע שאדם יוכל‬
‫לכתוב את הסיפור שלו מחדש ולספר על עצמו‬
‫סיפור אחר‪" .‬זה כמו שילחון (כמו שיכתוב‪ .‬מערכת)‬
‫לתת הלחנה אחרת למנגינה שהייתה לך"‪ ,‬מסבירה‬
‫מיכל בתו‪" ,‬אם היה לאדם בעבר משהו קשה‪ ,‬ודאי‬
‫שהוא לא מוחק את מה שהיה לו‪ ,‬אך הוא יכול‬
‫לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת‪ ,‬כמו ירידה‬
‫לצורך עלייה‪ ,‬או להשתמש בסיפור העבר כמנוף"‪.‬‬
‫מאיפה אביך לקח את המקורות ל'פסיכולוגיה‬
‫היהודית'?‬
‫‪20‬‬
‫"הרבה מהרעיונות הוא לקח מהמדרש‪,‬‬
‫מהחסידות ומהקבלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הרעיון לספר את‬
‫סיפור העבר מחדש בצורה שתוכל לחיות איתו‬
‫לקוח מהמדרש‪ .‬למדרש יש אפיונים בדרך החשיבה‬
‫שלו‪ .‬מצד אחד יש הרבה סיפורים שאפשר לספר‬
‫על אותה מילה כתובה‪ ,‬מצד שני צריך לשמר אותה‬
‫ואי אפשר 'להמציא' מה שרוצים‪ ,‬כמו שעושים‬
‫בפוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬יש הלכה ויש טקסט כתוב שלא‬
‫משנים אותו‪ ,‬אבל אפשר לתת פירושים שונים‪ .‬כך‬
‫האדם יכול לפרש את העובדות שקרו לו בדרכים‬
‫שונות‪ .‬דבר נוסף שמוצאים במדרש הוא הדרך‬
‫לקרב את האדם על‪-‬ידי סיפור רלוונטי שקורה‬
‫לאדם וקרוב אל לבו‪.‬‬
‫"הרעיון המרכזי של הפסיכולוגיה היהודית הוא‬
‫רעיון ה'צמצום' שלקוח מקבלת האר"י‪ ,‬בו הקב"ה‬
‫צמצם את עצמו על‪-‬מנת לברוא עולם‪ ,‬כי העולם היה‬
‫נשרף אם הקב"ה היה מגיע עם כל אור האינסוף‪.‬‬
‫הקב"ה לא איבד מכוחו‪ ,‬אך הוא פינה מקום‬
‫לשותפות של האדם לתיקון העולם"‪.‬‬
‫פרופסור רוטנברג מציע לקחת את רעיון הצמצום‬
‫של הקב"ה כמודל ליחסים בין בני אדם‪ .‬זאת אומרת‬
‫שאם בחברה המערבית‪ ,‬הפרוידיאנית‪ ,‬האדם מחפש‬
‫איך לתפוס מקום‪ ,‬להיות יותר אגוצנטרי לנסות‬
‫להיות חזק יותר‪ ,‬יפה יותר‪ ,‬חכם יותר‪ ,‬הפסיכולוגיה‬
‫היהודית אומרת בדיוק הפוך‪ :‬הגדילה של האדם‬
‫נעשית דווקא כשהוא מצמצם את עצמו‪ .‬הוא מפנה‬
‫מקום ללמוד מאחרים ומחלקים אחרים שבו‪ .‬כי‬
‫כשאדם מנסה להיות מושלם‪ ,‬אין לו בעצם חוסר‬
‫ואז הוא גם מפסיק לחפש"‪.‬‬
‫זה מעין ביטול עצמי?‬
‫"חס וחלילה‪ ,‬זה לא ביטול עצמי בכלל‪ ,‬אלא‬
‫הצמצום הוא ללמוד מהקב"ה ולא לבטל את‬
‫עצמך‪ .‬זה קצת כמו צמצום מספרים במתמטיקה‪,‬‬
‫כמצמצמים מ‪ 12-‬לחצי לא מאבדים מהכוח אלא‬
‫להפך‪ ,‬אתה מאוד ממוצה‪ .‬גם במצה יש ממד של‬
‫צמצום‪ .‬זה אותו חומר‪ ,‬אבל בלי התפיחה‪ ,‬בלי כל‬
‫האגו‪ .‬מה שאתה צריך להיות בצורה מתומצתת‪.‬‬
‫ככל שאתה חלקי ולא מושלם אתה פוגש את העולם‬
‫בצורה חיובית ולומד מהזולת"‪.‬‬
‫מלבד צמצום מול הזולת‪ ,‬זה גם צמצום מול‬
‫הקב"ה?‬
‫"אבי מחלק את הצמצום לארבעה רבדים‪ ,‬וביניהם‬
‫גם הצמצום מול הקב"ה‪ .‬קודם כל‪ ,‬הצמצום הטבעי‬
‫מתפתח בין האב לילד‪ ,‬מה שנקרא צמצום בין‪-‬דורי‪.‬‬
‫זהו צמצום מאוד חשוב‪ ,‬בו הורה או כל דמות‬
‫סמכותית תצמצם את עצמה כדי שהילד או התלמיד‬
‫יוכל לגדול‪ .‬אנחנו מכירים מורים שנכנסים לכיתה‬
‫ומנסים להשתלט והילדים רק נכנסים למלחמה‬
‫לעומת מורים שמפנים מקום לילדים ומעוניינים‬
‫לשמוע אותם‪ .‬הם אלו שיותר בטוחים בעצמם‪.‬‬
‫"המודל שאבי לקח כאן הוא מהמגיד ממזריטש‬
‫הוא קורא לא 'האבא מגידי'‪ .‬המגיד מתאר ציורים‬
‫נפלאים של יחסים בין האב לבן‪ ,‬בהם לאב יש תענוג‬
‫להצטמצם‪ .‬זו אהבה אמיתית כלפי הילד – לשחק‬
‫איתו באגוזים‪ ,‬להרכיב אותו על הגב כמו סוס –‬
‫כשאחד רוצה שהשני יגדל‪ ,‬שיהיה לו מקום שהוא‬
‫לא יהיה בדיוק כמוך ואתה‪.‬‬
‫"בחג הפסח אנחנו רואים את התופעה הזו‪ .‬יש‬
‫מקום סביב השולחן לארבעת הבנים‪ ,‬החכם‪ ,‬הרשע‪,‬‬
‫התם ושאינו יודע לשאול‪ .‬למרות שונותם‪ ,‬האב מקבל‬
‫לאב יש תענוג להצטמצם‪ .‬זו‬
‫אהבה אמיתית לילד ‪ -‬לשחק‬
‫איתו באגוזים‪ ,‬להרכיב אותו על‬
‫הגב כמו סוס ‪ -‬כשאחד רוצה‬
‫שהשני יגדל‪ ,‬שיהיה לו מקום‪,‬‬
‫שהוא לא יהיה בדיוק כמוך‪ .‬האב‪,‬‬
‫בליל הסדר‪ ,‬מפנה את המקום‬
‫לילד‪' :‬והגדת לבנך'‪ .‬שאילת‬
‫הקושיות‪ ,‬האפיקומן‪ ,‬השיא של‬
‫רעיון הצמצום מובא בפסח‬
‫את כולם ומתייחס לכולם‪ .‬האב‪ ,‬בליל הסדר‪ ,‬מפנה‬
‫את המקום לילד‪' :‬והגדת לבנך'‪ .‬שאילת הקושיות‪,‬‬
‫האפיקומן‪ ,‬השיא של רעיון הצמצום מובא בפסח‪.‬‬
‫"בליל הסדר יש כל מיני מתחים בין בני המשפחה‪.‬‬
‫חלק מעונינים לסיים מהר את ההגדה וחלק רוצים‬
‫להאריך‪ .‬אז חשוב לזכור שזהו ערב בשבילנו‪ ,‬בו אנחנו‬
‫מפנים מקום לילדים‪ ,‬ואם הם רוצים להכין‪ ,‬לשיר‪,‬‬
‫להציג‪ ,‬אז לא כדאי לעצור אותם‪ .‬צמצום זה מין ריקוד‬
‫כזה‪ ,‬אתה מפנה מקום ואז מתפשט משהו חדש"‪.‬‬
‫אבל הרי ביהדות יש חשיבות לסמכותיות או‬
‫''חוסך שבטו שונא בנו"‪.‬‬
‫"זה נכון בהחלט‪ .‬מעניין שכל זמן שאנחנו מדברים‬
‫על צמצום אנחנו לא מדברים על מצב שההורה או‬
‫המטפל נעלם‪ .‬היום יש מצב בו הרבה מההורים‬
‫איבדו את סמכותם‪ ,‬והם מנסים להחזיר אותה‪ .‬לכן‬
‫צריך לזכור שהאב נמצא שם כאב‪ ,‬הוא אחראי‪ ,‬הוא‬
‫לא נעלם‪ .‬כמו שמש שמאחורי ענן‪ .‬חז"ל קוראים‬
‫לזה 'אתכסיא' – השמש מכוסה‪ ,‬אך לא נעלמת‪ .‬כמו‬
‫שאנחנו מאמינים שהקב"ה לא נעלם‪ ,‬למרות שיש‬
‫הסתר פנים‪ .‬בפסיכולוגיה‪ ,‬בטיפול‪ ,‬הנושא הזה חשוב‪:‬‬
‫אתה לא נעלם למטופל‪ .‬צמצום זה אומנות‪ :‬זה לדעת‬
‫איך להיות קיים אבל כל הזמן שיהיה מקום לשניים‪.‬‬
‫"יש גם צמצום בין‪-‬אישי שהוא בין שניים שהם‬
‫בקשר הדדי כמו שני אחים‪ ,‬שני קולגות או שני‬
‫שכנים‪ .‬שם פרופסור רוטנברג לוקח את המודל של‬
‫האחים זבולון ויששכר‪ :‬הם פינו מקום אחד לשני‪,‬‬
‫האחד תלמיד חכם והשני איש עסקים‪ ,‬וכל אחד‬
‫מהם אמר שהוא חי בזכות השני‪ .‬הרבה פעמים‬
‫בחיים אנחנו נכנסים לתחרות‪ ,‬ואפשר‪ ,‬למשל‬
‫אצל בעל ואישה‪ ,‬לפנות מקום אחד לשני בזמנים‬
‫שונים‪ .‬ברגע שרואים את הדברים כצמצום ולא‬
‫שאתה צריך לחיות באופן בלעדי‪ ,‬משהו משתנה‬
‫ומשתחרר‪.‬‬
‫"צמצום נוסף הוא צמצום תוך אישי‪ .‬גם בתוכנו‬
‫יש חלקים שאנחנו יכולים לפנות להם מקום כדי‬
‫להגיע לאיזון‪ .‬והצמצום הרביעי הוא צמצום על‪-‬‬
‫אישי‪ :‬זהו הרובד הכי נעלה‪ .‬צמצום מול הדברים‬
‫שהם לא בשליטתנו‪ ,‬זאת אומרת צמצום מול הקב"ה‪.‬‬
‫אנחנו ממליכים את הקב"ה ואנחנו שותפים בתיקון‬
‫העולם‪ .‬היהדות מאמינה בתיקון עולם"‪.‬‬
‫בתיאוריות של פרויד יש המון מקום ליצר‪ ,‬זה‬
‫נשמע מוגזם ולא הגיוני‪.‬‬
‫"פרויד עלה על משהו‪ :‬שהיצר הוא דבר חשוב‪ ,‬שהיצר‬
‫מחיה אותנו‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬הדגש שלו היה חד‪-‬כיווני‪ ,‬בלי‬
‫לראות את היצר כחלק מאנרגיה רוחנית‪ .‬יצר ויצירה זה‬
‫מאותו שורש‪ ,‬וזו אותה אנרגיה‪ .‬צריכה להיות דינמיות בין‬
‫היצירה הרוחנית ליצר הפיזי‪ .‬מה שאנחנו מחפשים זה האיזון‬
‫בין הצד הפיזי לבין הצד הרוחני‪ ,‬ולא שצד אחד ישתלט‬
‫עלינו‪ ,‬כי יש מקום גם לחומר וליצר וגם לרוחניות‪ .‬בחברה‬
‫שלנו יש לחץ שהצד הפיזי הוא דבר אסור‪ ,‬ולעומת זאת יש‬
‫נטייה הפוכה שהיצר הוא הדבר המשמעותי יותר מדי‪.‬‬
‫"בפסיכולוגיה של פרויד מדובר על האב האדיפלי‪.‬‬
‫האב תופס כל כך הרבה מקום‪ ,‬עד שאין מקום לאב‬
‫ולבן‪ ,‬הם צריכים להילחם‪ ,‬ורק אחד מנצח‪ :‬הבן הורג‬
‫את אביו‪ .‬וכאן אנחנו אומרים שהאל נותן מקום‬
‫לשותפות עם האדם‪ .‬הרבה פעמים‪ ,‬הקושי שלנו הוא‬
‫לחיות עם חלקים מהעבר‪ .‬הצמצום מאפשר לצמצם‬
‫את החלק הרע ולהרחיב את החלק הטוב"‪.‬‬
‫דווקא את הלימודים האקדמיים מיכל לא למדה‬
‫אצל אביה‪ .‬היא למדה פסיכולוגיה ופילוסופיה‬
‫יהודית‪ .‬את התואר הראשון למדה בבר‪-‬אילן‪ ,‬את‬
‫התואר השני עשתה בפסיכולוגיה קלינית בירושלים‪,‬‬
‫ואת הדוקטורט כתבה על נשים ישראליות החוזרות‬
‫בתשובה‪ .‬מיכל למדה עוד תואר בתחום היהדות‪,‬‬
‫ורק בשנים האחרונות היא התחילה ללמוד אצלו‪.‬‬
‫"בבית לא הייתה ציפייה שלפיה אני אהיה חייבת‬
‫לקחת את הדברים‪ .‬ואז‪ ,‬אחרי שעמדתי כפסיכולוגית‬
‫בפני עצמי‪ ,‬הרגשתי שאני יכולה ורוצה לקחת את‬
‫הפסיכולוגיה היהודית בדרך של שיטה"‪.‬‬
‫את משתמשת בשיטה הזו כשאת מטפלת‬
‫באנשים?‬
‫"כן‪ .‬לפני כן למדתי הרבה שנים באוניברסיטה‪.‬‬
‫אני משתמשת בכל מיני רעיונות שלמדתי בלימודיי‬
‫ליל הסדר בפרט‬
‫בעקבות הניסיון של מיכל בטיפול ברווקות‪,‬‬
‫ביקשנו התייחסות לנושא בכלל ולליל הסדר בכלל‪.‬‬
‫"הרבה פעמים יש עצבות וכבדות בתחום הזה‪.‬‬
‫הנושא של הרווקות זה נושא שאני עובדת איתו‬
‫הרבה‪ ,‬יוצא לי לחשוב עליו הרבה‪ ,‬ואני בעצמי‬
‫עברתי את התקופה הזו‪ .‬אחד הדברים שקורים‪,‬‬
‫לדעתי שבגלל שהחברה שלנו כל כך דוחפת למימוש‬
‫עצמי‪ ,‬הוא שכל אחת צריכה להיות יודעת‪ ,‬לומדת‪,‬‬
‫עובדת‪ ,‬עצמאית‪ ,‬ולפעמים זה מבלבל את דרך‬
‫הגדילה הטבעית שלנו‪.‬‬
‫"כנשים נשואות או כרווקות אנחנו מזניחות את‬
‫הצד הנזקק‪ ,‬את הצד המקבל‪ .‬קשה לנו להשתחרר‬
‫מהאסרטיביות שפיתחנו‪ .‬אנחנו חיות באווירה‬
‫שכלית‪ .‬אנחנו צריכות להתקלף מהדברים האלו‪,‬‬
‫ללמוד להיות נזקקות‪.‬‬
‫"בליל הסדר‪ ,‬להרבה רווקות קשה לשבת סביב‬
‫השולחן כשהן לבד‪ .‬יש מעין ירידה‪ ,‬במקום הרגשה של‬
‫התרוממות רוח‪ .‬אני מציעה שמי שלא יכולה להילחם‬
‫בזה ‪ -‬שתשתמש בירידה הזו לצורך עלייה‪ .‬לפעמים‬
‫דווקא הקושי דוחף אותנו‪ .‬אני מכירה סיפור אישי של‬
‫מטופלת שלי שבאמת ליל הסדר היה עבורה נקודת‬
‫השיא הכי קשה ברווקות‪ ,‬וזה מה שנתן את הדחיפה‬
‫הרצינית להתחתן"‪.‬‬
‫ונעזרת ברעיונות של הפסיכולוגיה היהודית‪ .‬אני‬
‫מאוד מאמינה בפסיכולוגיה הדינמית‪ ,‬בתהליך‪ ,‬אני‬
‫חושבת שצריך לרדת ואז לעלות‪ ,‬אבל אני מאוד‬
‫נעזרת בתיאוריות של אבי‪ .‬גם כאמא אני מרגישה‬
‫שהצמצום נותן כוח‪ .‬צמצום מביא אותי לפחות‬
‫מאבקי כוח ולפחות תחרותיות‪ .‬הם לא נעלמים‪,‬‬
‫יש מתח‪ ,‬יש חיים‪ ,‬אבל זו דרך אחרת להתמודד‬
‫איתם"‪.‬‬
‫יש היום עוד שיטות של פסיכולוגיה יהודית‪ ,‬מה‬
‫מיוחד בגישה הזו?‬
‫"אני חושבת שמה שמיוחד בשיטה הזו היא שהיא‬
‫מתאימה לא רק לאנשים דתיים ומאמינים‪ .‬יש כאן‬
‫מודל פסיכולוגי שלקוח מתוך הדת היהודית‪ .‬אבי‬
‫כתב את התיאוריות‪ ,‬הוא לימד אותן באוניברסיטה‬
‫והדריך תלמידים‪ .‬אבל אני הרגשתי‪ ,‬כבתו‪ ,‬שיש כאן‬
‫פספוס‪ ,‬שאנשי מקצוע לא לומדים את התיאוריות‬
‫האלו ולא מחפשים דרך אלטרנטיבית חיובית למה‬
‫שקיים בשיטות הטיפול‪ .‬למרות שאבי מאוד פרקטי‬
‫והוא עבד עם אנשים הרבה מאוד שנים‪ ,‬הוא מעיד‬
‫על עצמו שהוא 'התאשפז' כמה שנים באוניברסיטה‪.‬‬
‫"ואז התחלנו‪ ,‬קבוצה של פסיכולוגים‪ ,‬ללמוד את‬
‫הספרים שלו ולראות אלו כלים טיפוליים אפשר למצוא‬
‫מתוך התיאוריות‪ .‬אחרי שלמדנו את הדברים‪ ,‬יצרנו‬
‫קשר עם 'בית מורשה' בירושלים‪ ,‬ועכשיו יש קבוצה של‬
‫חילונים ודתיים שלומדת את החומרים האלו‪ ,‬מביאה‬
‫את הדילמות שעולות מהטיפול בשטח‪ ,‬ומנסה לראות‬
‫איך אפשר לטפל בעזרת הפסיכולוגיה היהודית‪.‬‬
‫"בעקבות הקבוצה התפתח קורס שמועבר כל השנה‪,‬‬
‫פעם בשבוע‪ ,‬אליו מגיעים אנשי מקצוע שונים‪ ,‬יועצים‬
‫חינוכיים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגים ועוד‪,‬‬
‫שלומדים ביחד לימודי תעודה‪ .‬הקבוצה של השנה‬
‫הראשונה דרשה להמשיך ללמוד‪ ,‬ובשבילם המשכנו‬
‫את התוכנית לשנה שנייה‪ ,‬של התמחות"‪.‬‬
‫מיכל מלמדת עם אביה‪ ,‬תלמידו ד"ר ברוך כהנא‬
‫וד"ר רות גומבו‪" .‬לשמחתנו‪ ,‬כנראה בשנה הבאה‪,‬‬
‫אם ירצה ד'‪ ,‬יהיה קורס באוניברסיטה העברית של‬
‫פסיכולוגיה יהודית"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫חכמת‬
‫נשים‬
‫הליכות ביתה‬
‫אצלי הכל בסדר!‬
‫הרבנית ימימה מזרחי‬
‫לעתים‪ ,‬בערב החג‪ ,‬דווקא על רקע הניקיון והסדר‬
‫המופתיים‪ ,‬בולט עוד יותר כל מה שאינו בסדר בחייך‪:‬‬
‫הבת שטרם נישאה‪ ,‬הילדים שמקשים (לאו דווקא‬
‫קושיות)‪ ,‬ואת עייפה כל כך‪ ,‬רוצה כל כך לחוש את גודל‬
‫הערב הזה‪ ,‬פסגת כל העבודות‪ ,‬וכרגיל‪ ,‬שוב‪ ,‬עצובה‪.‬‬
‫ורש"י‪ ,‬הפשטן בדרך כלל‪ ,‬מנחה אותנו באופן נדיר‬
‫כיצד עלינו לנהוג בערב הזה‪" :‬הקורבן הוא קרוי פסח‪,‬‬
‫על שם הדילוג והקפיצה‪ ...‬ואף אתם עשו עבודותיו‬
‫לשם שמיים – דרך דילוג וקפיצה" (בא‪ ,‬רביעי)‪ .‬ומסביר‬
‫הר' וולבה זצוק"ל‪ :‬בליל הסדר עלייך לקפוץ אל מעבר‬
‫להווה ולדלג למציאות של בת חורין‪,‬‬
‫כאילו אין בדידות‪ ,‬אין עייפות‬
‫ואין צער (עלי שור)‪.‬‬
‫איך עושים את זה? מילת המפתח‬
‫בליל הסדר היא "כאילו"‪" :‬חייב‬
‫אדם להראות עצמו כאילו הוא‬
‫טרם‬
‫יצא ממצרים"‪ :‬נכון‪ ,‬במציאות‬
‫אם תראי‬
‫נגאלת‪ ,‬אבל – מבטיחים לך –‬
‫עצמך בת חורין – עדויה‪ ,‬לבושה יפה‪ ,‬שרה ובעיקר‬
‫מחייכת‪ ,‬את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שאכן‬
‫תיגאלי השנה‪ ,‬בעז"ה‪" :‬וכפי אמונתו בליל הסדר – כך‬
‫תהא גאולתו"! (שפ"א לפסח)‪.‬‬
‫ה"חכמים" אינם אוהבים את סברת ה"כאילו"‪ ,‬וכך‬
‫שואל הבן החכם‪" :‬מה העדות‪ ,‬החוקים והמשפטים?"‪,‬‬
‫לשם מה צורך בעדויות ומעשים כהסבה‪ ,‬שירה ואכילת‬
‫מצה? די לי באמירה שד' גאל אותנו ממצרים‪ ,‬ואאמין!‬
‫"לא מחכמה שאלת על זה!"‪ ,‬עונה לו בעל ספר החינוך‪ ,‬כי‬
‫אחרי המעשים נמשכת גם המציאות‪ ,‬ויש צורך במעשים‬
‫חיצוניים המפגינים חירות כדי להיגאל בשלמות (ספר‬
‫החינוך‪" ,‬ועצם לא תשברו בו")‪.‬‬
‫ומה לעשות עם הדאגות?‬
‫"בתך בגרה – שחרר עבדך ותן לה!"‬
‫(פסחים קי"ג‪ ,‬א') והיה ה'סטייפלער'‬
‫מפרש‪ ,‬כי אם בתך מבוגרת‬
‫ועדיין לא מצאה בן זוג‪,‬‬
‫השתחרר מן המחשבה‬
‫המשעבדת‪" :‬מתי תתחתן?" ו"למה רק היא?"‪ ,‬ו"תן‬
‫לה!" – אהבה‪ ,‬שמחה וחיזוק באמונה שאכן‪ ,‬לשנה‬
‫הבאה בעז"ה‪ ,‬היא תסב לשולחן עם בן זוגה וגם תינוק‬
‫קטן בזרועותיה‪...‬‬
‫להיות בן חורין מכל מה שלא בסדר – זוהי תמצית‬
‫ומהות ליל הסדר!‬
‫יריבות בין הילדים ‪ -‬גם בחגים?!‬
‫שושנה הימן‬
‫הילדים בבית‪ .‬החג טרם התחיל‪ ,‬והם כבר רבים! "אני‬
‫רוצה לשבת בכסא הזה!"‪" ,‬הוא קיבל מנה יותר גדולה‬
‫ממני!"‪" ,‬הם לא נותנים לי לשחק איתם!"‪ .‬הבטחתם‬
‫לעצמכם שתשמרו על רוגע ושלווה במהלך החג‪ ,‬אבל‬
‫המריבות מוציאות אתכם מדעתכם‪ .‬כבר ניסיתם‪" ...‬לברר‬
‫את שורש העניין"‪ ,‬על מנת לגלות כיצד המריבה התחילה ‪/‬‬
‫לשפוט את המצב ולהחליט מה הפתרון ההוגן ‪ /‬להתלונן‬
‫על כאב הראש ההולך ומתפתח ברגע זה ממש ‪ /‬לבקש‬
‫ולהתחנן ש"פשוט יפסיקו לריב כבר!" או לפחות "יריבו‬
‫במקום אחר!"‪ .‬כולם יודעים‪ ,‬גם הילדים‪ ,‬שהניסיונות‬
‫הללו יעילים לעתים רחוקות‪ ,‬אם בכלל‪ .‬אז מה ניתן‬
‫לעשות כשמתפתחת אי הסכמה בעלת פוטנציאל לתפוח‬
‫לממדים של "מלחמת עולם שלישית"?‬
‫שמרו על שלווה ונייטרליות ותארו את המצב‪ .‬עזרו לכל‬
‫ילד לתאר את מה שהוא מרגיש‪ .‬לאחר שכל צד התבטא‪,‬‬
‫סכמו את דבריהם‪ .‬חשבו יחד על פתרון העונה על הצרכים‬
‫של כולם‪ .‬לחילופין (כאשר הילדים גדולים יותר)‪ ,‬הצהירו‬
‫על הכלל והביעו אמון ביכולתם למצוא‬
‫פתרון שיענה על הצרכים של כולם‪.‬‬
‫עזבו את מקום האירוע‪.‬‬
‫אֵם‪" :‬אני רואה שני ילדים שמאוד‬
‫כועסים אחד על השני‪ .‬נראה לי‬
‫ששניכם רוצים לשבת באותו כסא"‬
‫ילד ‪" :1‬אני הייתי כאן קודם! הוא‬
‫רוצה לשבת כאן רק בגלל שאני‬
‫בחרתי את המקום הזה!"‬
‫ילד ‪" :2‬לא נכון! אני ניסיתי להתיישב כאן קודם ואתה‬
‫דחפת אותי!"‬
‫אֵם‪" :‬רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬אחד אחד‪ .‬אז אתה אומר שהגעת קודם‬
‫והוא אחריך"‬
‫ילד ‪" :1‬נכון!"‬
‫אֵם‪" :‬ואתה אומר שבעצם אתה הגעת קודם‪ .‬אפילו‬
‫כמעט התיישבת‪ ,‬אבל הוא דחף אותך הצדה"‪.‬‬
‫ילד ‪" :2‬נכון!"‬
‫אֵם‪" :‬זה נשמע כמו מצב סבוך‪ .‬שני בנים‪ ,‬כסא אחד‪,‬‬
‫ושתי חוות דעת שונות‪ .‬אנחנו לא דוחפים או מרביצים‪.‬‬
‫אני חושבת שאתם צריכים לשוחח על העניין‪ ,‬ויחד להגיע‬
‫לפתרון שיהיה הוגן עבור שניכם‪ .‬אני חוזרת למטבח‪.‬‬
‫אשמח לשמוע מה הפתרון שתמצאו"‪.‬‬
‫נשמע קל מדי? לעתים‪ ,‬ילדים באמת מצליחים לפתור‬
‫את אי ההסכמות ביניהם די בקלות‪.‬‬
‫לעתים לא‪ ,‬ואז זה דורש קצת יותר‬
‫סבלנות ויצירתיות מצד ההורים על‬
‫מנת להרגיע את הרוחות‪ .‬עם הזמן‪,‬‬
‫הילדים מפנימים את הדרך להקשיב‬
‫ולהתפשר‪.‬‬
‫חג כשר ושמח!‬
‫שושנה הימן‪,‬‬
‫לייף סנטר‪ ,‬המרכז להורות מקושרת‪,‬‬
‫‪www.lifecenter.org.il‬‬
‫בס‪¢‬ד‬
‫הלל בליל פסח‬
‫הרב אליעזר מלמד‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו אומרים הלל‬
‫בעת הקרבת קורבן הפסח‪ ,‬וכן היו אומרים הלל‬
‫בעת אכילתו (פסחים צ"ה‪ ,‬א')‪ .‬ושונה ומיוחד הלל‬
‫זה של ליל פסח‪ .‬שבכל החגים אנו אומרים הלל‬
‫לשם שבח והודיה‪ ,‬ואילו בליל פסח אומרים אותו‬
‫כשירה (שם צ"ה‪ ,‬ב')‪ .‬שכל יהודי צריך לראות את‬
‫עצמו בליל פסח כאילו הוא עצמו יצא ממצרים‪,‬‬
‫וממילא צריך לשיר ולהודות ל‪ 's‬על גאולתנו‪.‬‬
‫ותקנו חכמים לומר חציו לפני הסעודה וחציו‬
‫לאחר הסעודה‪ ,‬כדי שקורבן הפסח ייאכל בתוך‬
‫אמירתו‪ .‬וגם כיום‪ ,‬שאין אנו זוכים לאכול קורבן‬
‫פסח‪ ,‬אכילת המצה היא במקום אכילת קורבן‬
‫הפסח (מהר"ל גבורות ה' סו"פ ס"ב)‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫בחציו הראשון אומרים את הפרק "בצאת ישראל‬
‫ממצרים" (תהלים קי"ד) ‪ -‬והרי זה המשך לסיפור‬
‫ההגדה ‪ -‬לכן‪ ,‬בסופו של פרק זה אומרים את‬
‫הברכה על הגאולה ממצרים‪ .‬ואילו חציו השני של‬
‫ההלל הנאמר אחר הסעודה הוא שיר כללי על כל‬
‫הגאולות שהיו ושעתידות להיות (לבוש)‪.‬‬
‫ועוד טעם לחלוקת ההלל‪ ,‬שעל‪-‬ידי כך אנו‬
‫שותים את כל ארבע הכוסות בהידור‪ ,‬תוך‬
‫אמירת שירה‪ .‬את הכוס הראשונה אנו שותים‬
‫על הקידוש‪ ,‬השנייה על חציו הראשון של‬
‫ההלל‪ ,‬השלישית על ברכת המזון והרביעית על‬
‫חציו השני של ההלל (המנהיג צ')‪.‬‬
‫נחלקו הראשונים בשאלה אם צריך לברך על‬
‫אמירת ההלל בליל הסדר‪ ,‬ודעות רבות נאמרו‪ :‬יש‬
‫אומרים לברך פעמיים‪ ,‬לפני אמירת כל חצי הלל‪,‬‬
‫ויש אומרים לברך פעם אחת‪ .‬ונחלקו גם לגבי‬
‫נוסח הברכה‪ ,‬אם לומר "לקרוא" או "לגמור"‪ .‬ויש‬
‫אומרים שאין לברך כלל על ההלל שבליל הסדר‪,‬‬
‫או מפני שחולקים אותו לשניים‪ ,‬ובאופן זה אין‬
‫לברך על אמירת ההלל (רא"ש)‪ ,‬או מפני שכבר ברכו‬
‫על ההלל שאמרו בבית הכנסת (רשב"א)‪ ,‬או מפני‬
‫שהלל זה בחינת שירה‪ ,‬ואין צריך לברך עליו (רב‬
‫האי גאון)‪ .‬למעשה‪ ,‬המנהג שלא לברך על ההלל‬
‫שאומרים בליל הסדר‪ ,‬ויש מבארים שהברכה על‬
‫הגאולה עולה גם על ההלל‪.‬‬
‫בכל השנה אומרים הלל בעמידה‪ ,‬מפני שהוא עדות‬
‫לשבחו של מקום‪ ,‬ועדות נאמרת בעמידה‪ .‬אבל בליל‬
‫הסדר לא הטריחו לומר את ההלל בעמידה‪ ,‬מפני‬
‫שכל מעשי לילה זה דרך חירות (ב"י או"ח תכב‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬אין לקרוא את ההגדה בהסבה כשהוא‬
‫מוטה על צדו‪ ,‬אלא בכובד ראש (של"ה)‪.‬‬
‫מבצע פסח בספריית לייף סנטר‬
‫ספר שני ב ≠ ‪ ±π‬ש‪¢‬ח‬
‫מקום טוב לגור בו‪...‬‬
‫"בית טובי‬
‫העיר" מלכי ישראל ‪ ,36‬ירושלים‬
‫‪∫ÏËÏ ÌÂȉ „ÂÚ Â¯˘˜˙‰‬‬
‫‪02�5318491‬‬
‫אתר‪ www.tovei.co.il :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪22‬‬
‫סדנאות קורסים ספרים דיסקים תמיכה אישית‬
‫לפרטים והזמנות‬
‫∑∑∑∞‪wwwÆlifecenterÆorgÆil info@lifecenterÆorgÆil ±µππ ≠ µµ‬‬
‫הרחב פיך ואמלאהו‬
‫אורה רבקה וינגורט‬
‫חסד עשה עמנו ריבונו של עולם השנה – שבת‬
‫קודש לפני ליל הסדר‪ .‬אומנם‪ ,‬סביב פירורי החלה‬
‫(או הפיתה) יש קצת לחץ‪ ,‬אך נראה שזה משתלם עם‬
‫האפשרות הנדירה לנוח לפני ליל התקדש החג‪.‬‬
‫מעבר למנוחת הגוף‪ ,‬כדאי לנו לפנות זמן במהלך‬
‫השבת להכנות נפשיות לקראת הלילה הגדול‪ .‬ההכנות‬
‫הללו חשובות כדי לבנות כלים‪ ,‬על‪-‬מנת להכיל את‬
‫שפע האורות של פסח‪ .‬למעשה‪ ,‬כבר הכנו כלים רבים‬
‫על‪-‬ידי העבודות המאומצות של ערב פסח וביעור‬
‫החמץ‪ ,‬אך עתה נותרו לנו כמה שעות כדי להרחיב‬
‫ולהעמיק את הכלים הללו‪.‬‬
‫כיצד מרחיבים ומעמיקים את‬
‫הכלים? על‪-‬ידי לימוד‪ ,‬הן מתוך‬
‫ספרים והן מתוך התבוננות‬
‫במהותם ובגודלם של‬
‫הימים הבאים עלינו‬
‫לטובה‪ :‬יציאת מצרים‬
‫וגילוי שכינה בחצות‪ ,‬מצוות‬
‫מצה וארבע כוסות יין‪ ,‬הנפת‬
‫העומר וקריעת ים סוף‪.‬‬
‫זה הזמן גם לחשוב מה ברצוננו להפיק מן‬
‫המועד המתקרב‪ ,‬וכן להעלות ולשכלל את רצוננו‬
‫– לקבל הרבה יותר מהמדרגה בה אנו‬
‫אוחזים כעת‪.‬‬
‫כמו תינוק‪ ,‬שפתיחתו את פיו‬
‫מאפשרת לאמו להעניק לו בהנקה‪,‬‬
‫כך כפי רצוננו ותפילתנו לקבלת‬
‫השפע האלוקי יתאפשר לנו‬
‫לקבלו‪" .‬אנכי ד' א‪-‬לקיך‬
‫המעלך מארץ מצרים‪,‬‬
‫הרחב פיך ואמלאהו"‬
‫(תהילים פ"א‪ ,‬י"א)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הרב אליהו רחמים זיני‬
‫ראש ישיבת 'אור וישועה' ורב הטכניון‬
‫מן הקודש בכוח לקודש בפועל‬
‫מדור דור‪ ,‬מאז אותו עשור לחודש במצרים‪,‬‬
‫ששבת היה‪ ,‬בו נדרשנו לקחת שה לבית אבות‬
‫שה לבית‪ ,‬ואזרנו חיל לעמוד במשימה האלקית‬
‫הזו‪ ,‬שללא ספק כרוכה הייתה בסכנת חיים ממש‬
‫מפאת המצרים הרואים את אלילם כבול לכרעי‬
‫המטה מזומן לשחיטה‪ ,‬ודרשה מאתנו מסירות‬
‫נפש אין קץ‪ ,‬לא חדל עמנו להתכונן לגאולה‬
‫העתידה לאור הגאולה שעברה‪ .‬סך הכל‪ ,‬חיי עמנו‬
‫אינם אלא תהליך רציף‪ ,‬שכולו מעבר מגאולה‬
‫שהייתה בנס לגאולה העומדת אחר כתלנו‪,‬‬
‫שעלינו להביאה במו ידינו‪ ,‬על אף שאנו יודעים‬
‫היטב שתתגלה גם היא בנס ותפרוץ בעולם‪.‬‬
‫חדורי ההכרה שזו נחלתנו לעד‪ ,‬אנו שואבים את‬
‫הכוחות לצאת מכל ה'מצרים' ומכל הכבלים‪ .‬כל‬
‫חג הממשמש ובא הינו סימפוניה המלווה בצלילה‬
‫את פירסום הכרה זו‪ ,‬פירסום ניסא‪ .‬סימפוניה‬
‫זו מרוממת אותנו‪ ,‬כלל ופרט יחדיו‪ ,‬למרומי‬
‫הדבקות בד' אלוקינו ואלוקי אבותינו‪ ,‬אל אותה‬
‫דבקות שתלמידי רבי אלעזר בן עזריה ור"ע ושאר‬
‫התנאים לא העלו על דעתם‪ .‬כתלמידי ענקי‬
‫ישראל‪ ,‬ללא ספק הם היו מסתמא גם גדולים‪,‬‬
‫ובכל זאת לא העלו בדעתם שרבותיהם התנשאו‬
‫לפיסגת דבקות בד' כה נשגבה‪ ,‬שאפילו קריאת‬
‫שמע עם כל קדושתה‪ ,‬מתגמדת לעומתה‪ ,‬הרבה‬
‫מעבר לתלמידי רשב"י שעליהם אמרו רבותינו‬
‫בשבת (יא) שתורתם פוטרת אותם מתפילה‬
‫אבל לא מקריאת שמע‪ .‬ארבעת התנאים האלה‬
‫בסיפור יציאת מצרים מעורר מחד ובכל שנה‬
‫ושנה את עצם ההשגחה האלקית‪ ,‬ומוריד את‬
‫השכינה עצמה על המרבה בו‪ ,‬עשו את המעמד‬
‫כה מקודש שאף מק"ש הם היו פטורים‪ .‬הלא ליל‬
‫שימורים לכל בני ישראל‪ ,‬הפוטר אפילו הפשוט‬
‫שבנו מק"ש על המטה‪ ,‬ואותם הענקים המשיכו‬
‫את השמירה ואת ייחוד שמו ית' גם לתוך היום‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫היכולת להגיע מתוך מציאות‬
‫שפלה נתונה אל הנשגב‪ ,‬אל‬
‫הטהור‪ ,‬היכולת לא להיכנע‬
‫לאילוצים‪ ,‬זוהי החירות הישראלית‬
‫האמיתית והפנימית‬
‫אין לבא לכל אותם התלמידים בטענה‪ ,‬כי לא כל‬
‫מוזיקאי יכול להיהפך למלחין בחסד עליון‪.‬‬
‫בליל זה מבנה הסימפוניה ברור‪ .‬כדברי‬
‫מזמור היום 'ירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים‬
‫יהללוהו'‪ .‬אנו ניגשים אל הלילה מתוך תחושת‬
‫מימד הקדושה של עם ד' (קדש)‪ ,‬ומתוך הכרה‬
‫ברורה זו‪ ,‬אנו קובעים שלא ניתן לגשת לעולמו‬
‫של ד' בלי טהרה (ורחץ)‪ ,‬אף אם עולם זה‬
‫מתייצב לעתים בפנינו בפניו ובצדדיו הקשים‬
‫(כרפס‪-‬מרור ראשון) משום שגילוי השגחת‬
‫ד' בעבר הספיקה ללמדנו שגם כבלי ה'אסורים‬
‫בקושרות' היא מצליחה לקרוע‪ ,‬יהיה זה במחיר‬
‫הפיכת עולמו וחוקיו כקריעת ים סוף (יחץ)‪.‬‬
‫הכרה זו כה ברורה שאין אנו יכולים לא לשתף‬
‫כל איש מישראל בה‪ ,‬ואנו מספרים ביציאת‬
‫מצרים (מגיד) תוך חתימה בגאולה עתידית בכל‬
‫רגע ורגע‪ .‬בזכות הבנה זו ואמונה זו‪ ,‬אנו יכולים‬
‫לגשת וליהנות מעולם המעשה וכל חלקיו שברא‬
‫הקב"ה 'ליהנות בהם בני אדם' באמונה ובבטחון‪,‬‬
‫אבל לא מבלי לזכור את העבר הקשה (מצה‬
‫ומרור)‪ ,‬כי זכרון זה הוא המאפשר לנו לעלות‬
‫על שולחן מלכים ולשמוח בגאולתנו ובפדות‬
‫נשפנו‪ ,‬גאולה אחרי גאולה (ארבע הכוסות)‪ ,‬עד‬
‫השגת החירות המוחלטת באכילת קרבן פסח‪,‬‬
‫אותה אכילה שאין מפטירים אחריה דבר‪ ,‬באשר‬
‫המציאות כולה נהפכת לראויה לעולם נשגב‬
‫יותר מכל מה שאנו מכירים בעולם הזה‪.‬‬
‫הקרבת קרבן פסח‪ ,‬אותו כבש המקודש בעיני‬
‫מצרים‪ ,‬היא ביטוי ליכולתנו להתנשא מעל‬
‫התרבות השלטת‪ ,‬ולקעקע את יסודותיה מפאת‬
‫צדדיה הקלוקלים‪ .‬ואכילתו‪ ,‬היא כשרון שד' נטע‬
‫בנו המאפשר לקחת ממנה כל דבר חי‪ ,‬כל דבר‬
‫הראוי לתועלת תוך עזיבת עצמות אותה תרבות‬
‫('ועצם לא תשברו בו') באשר אינה יכולה להיות‬
‫בסיס לקדושה‪ .‬יכולת זו להתנשא מעל הנתון‪,‬‬
‫מעל המקובל‪ ,‬היכולת להגיע מתוך מציאות‬
‫שפלה נתונה אל הנשגב‪ ,‬אל הטהור‪ ,‬היכולת‬
‫לא להיכנע לאילוצים‪ ,‬זוהי החירות הישראלית‬
‫האמיתית והפנימית‪ .‬חירות זו שהיא הכשרון‬
‫להתעלות מתוך העולם‪ ,‬ובתוך העולם‪ ,‬אל כל מה‬
‫שמעבר לזמן‪ ,‬למקום‪ ,‬לאילוצים ואף לאיומים‪.‬‬
‫זכינו לה לנצח ביציאת מצרים‪ ,‬ואכילת מצה אינה‬
‫אלא זה‪ .‬בליל שימורים זה לדורותינו‪ ,‬שכולו ליל‬
‫חינוך לדורות‪ ,‬חובת קודש ללמד לבנים השואלים‬
‫אותנו 'מה העבודה הזאת לכם'‪ ,‬בניסוח זה או‬
‫אחר‪ ,‬שיום העצמאות הוא אחרי פסח‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫שללא חירות רוחנית‪ ,‬ללא חירות מכניעה לעמים‬
‫ולתרבויותיהם‪ ,‬לא תושג עצמאות אמיתית‪,‬‬
‫ובודאי לא קדושה הראויה לנו ולבנינו עד עולם‪.‬‬
‫כוס שנייה ‪-‬‬
‫"וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם"‬
‫זמן שתייתה של הכוס השנייה הינו בתום‬
‫אמירת ההגדה‪ :‬אין זה מספיק לצאת מסבלות‬
‫מ ֲע ֹבדָתָם" ‪-‬‬
‫מצרים‪ ,‬יש צורך אף להינצל " ֵ‬
‫דבר הנעשה על ידי בירור תודעתי הנאמר‬
‫ב'פה‪-‬סח'‪ .‬קרי‪ ,‬מלבד ההתוודעות לכך כי אין‬
‫אנו כפופים לסבל החיים הטבעי של עבודת‬
‫העולם הזה ‪ -‬חלק מבירור זהותנו הלאומית‬
‫הינו ההכרה כי אף איננו עבדים לשום גורם‬
‫חיצוני‪ :‬לא "לפרעה במצרים" ולא ל"עבודה‬
‫זרה" שעבדו בתחילה אבותינו‪.‬‬
‫בני חורין אנחנו!‬
‫זו גם הסיבה כי החוט החורז בהגדה‬
‫הינו דרבון הבנים לשאילת שאלות‪ :‬בעת‬
‫בה משועבד האדם לעבודת אחרים אין‬
‫הוא מתעניין בסיבת העבודה‪ ,‬אולם בעת‬
‫שהעבודה היא ביטוי לזהותו העצמית ‪ -‬אך‬
‫מתבקש הוא לברר‪...‬‬
‫"מה העבודה הזאת לכם?"‬
‫‪ÈÓ ˙· ÂÈ„ÂËÒ‬‬
‫·‪„¢Ò‬‬
‫המסלולים‪:‬‬
‫• ‪ÌÈÈÈ·‰ ˙·ÈËÁ‬‬
‫˙‪‰È¯ÂËÒȉ≠Í¢˙ • Ú¢·˘Â˙≠Í¢‬‬
‫˙‪®‚¢ÏÓ‰ ¯Â˘È‡· ‰˙ÂÓ© ™‰˜ÈËÓ˙Ó≠Í¢˙ • ™Ô¢Ï≠Í¢‬‬
‫˙‪®‚¢ÏÓ‰ ¯Â˘È‡Ï ˘‚‰© È˙Ïȉ˜≠ È˙¯·Á≠ÍÂÈÁ≠Í¢‬‬
‫עבורך‬
‫¨‬
‫‪¨Ì„˜Ï ÏÂÚÙÏ ˙Â·‰Ï ˙Ù‡Â˘‰‬‬
‫‪ڷ¯‰ ˙˘¯„Ó ‰„ÒÈ‬‬
‫˙‪˙È„ÂÁÈÈ ‰‡¯Â‰ ˙ÈÎ‬‬
‫• ‪¯‡Â˙Ï ÛÒÂ· ‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ‬‬
‫‪˙ÈÂ˘Ï ‰ÎȯÚ‬‬
‫‪‰‡Â˘‰ ‡˘Â· ˙Êί≠‰¯ÂÓ‬‬
‫‡‪‰‬‬
‫• ·‪Ò¢È‬‬
‫פתח למבט אחר‪...‬‬
‫‪™ È„ÂÒȉ‬‬
‫• ‪„ÁÂÈÓ ÍÂÈÁ‬‬
‫• ‚‪ß·≠߇ ˙Â˙ÈΠÔ‬‬
‫˙‪¯‡Â‬‬
‫· ¯‡˘‪ÔÂ‬‬
‫‪‰‡¯Â‰d‬‬
‫‪BÆE‬‬
‫• ‚‪„ÁÂÈÓ ÍÂÈÁ Ô‬‬
‫·‪Ô‚‰Â È„ÂÒȉ ÈÏÂÏÒÓ ÏÎ‬‬
‫„‚˘ ‪˙„‰È È„ÂÓÈÏ ÏÚ „ÁÂÈÓ‬‬
‫‪Ï¢Î˘Ó ‡ÏÓ ¯ÂËÙ ≠ ˙ÂÈÂˆÓ Ë˜È¯٠¢Ì˙ÂÁ¢‬‬
‫• ‪˙ÂȘÏÁ ˙¯‚ÒÓ· ·Ï˙˘‰Ï Ô˙È‬‬
‫• ‪ÔÂËÂÚÙ • ˙ÂÂÚÓ • ˙‚ÏÓ‬‬
‫™ ‪ÌÈÂȯËȯ˜ Ù¢Ú ˙‚ÏÓ ˙˜ÚÂÓ‬‬
‫˘‪ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ï‬‬
‫‪˘„Â˜Ï ˙È„ÂÒȉ ‰˘È‚‰ ˙ÈÈ˜‰‬‬
‫‪ÔÈÈ·Â ˘Ù‰ ˙„ÈÓ „ÂÓÈÏ‬‬
‫‪ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈÏÂÏÒÓÏ ˙ÈÂÓ‡ ˙ÂÒÁÈÈ˙‰‬‬
‫˙‪ÌÈÓÎÁ È„ÈÓÏ‬‬
‫‪ÓÏ ÌÚ ÈÁ ˘‚ÙÓÓ‬‬
‫‪‰ÓÁ ˙È˙ÁÙ˘Ó ‰¯È‡· „ÂÓÈÏÏ‬‬
‫‪˙ÂÎÁÓ‬‬
‫‪ÎÁÓ ˙ˆ È¢Ú ¯ÂÒÓ È˘È‡ ÈÂÂÏ‬‬
‫˙‪˙Ù˙Â˘Ó ˙ÈÎ‬‬
‫‪‰˙¯Ù‡ ˙ÏÏÎÓ ÌÚ‬‬
‫‪„ÂÓÈÏ ÈÓÈ ¥‬‬
‫‪∫‰Ó˘¯‰Â ¯Â˜È· ÌÂÈ Ì‡È˙Ï‬‬
‫∑≤‪®ÏÈ‚È·‡© ∞µ≤¥≠∑∞∞π‬‬
‫‪w w w. h a r o v a . o r g‬‬
‫‪25‬‬
‫כוס שלישית ‪-‬‬
‫ְטויָה וּבִשְפָטִים גְּדֹלִים"‬
‫"וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹ עַ נ ֹ‬
‫על הכוס השלישית מברכים אנו לאחר האכילה‬
‫וברכת המזון‪ :‬לאחר השחרור ממגבלות הטבע‬
‫("ו ְהֹוצֵאתִי") והשחרור מגורמי חוץ ("ו ְ ִהּצַלְּתִי") ‪-‬‬
‫נולדת אומה הגואלת את החומרנות הגסה‪ .‬עם‬
‫ׁש ָפטִים‬
‫ישראל נגאל ממצרים "ּבִז ְרֹו ַע נ ְטּוי ָה ּו ִב ְ‬
‫ּג ְֹדלִים" ‪ -‬באופן שהינו מעל גדרי הטבע‪.‬‬
‫אומות העולם מגבשות זהות לאומית אט‪-‬‬
‫אט‪ ,‬מתוך צורכי החיים הקיומיים ככלכלה‬
‫ובטחון‪ .‬לידתו של עם ישראל לעומת זאת‬
‫המשך הרב אריאל‬
‫מיידית של האידיאל‪" .‬כל ימי חייך ‪ -‬להביא לימות‬
‫המשיח"‪ .‬מפרשים החסידים‪ ,‬כל המעשים הנעשים‬
‫בימי חייך מטרתם חייבת להביא לימות המשיח‪.‬‬
‫אמונה שלמה ותמימה פירושה שד' הוא המנהיג את‬
‫עולמו‪ ,‬אין ד' משועבד לדרישותינו‪ ,‬לצרכינו ולהבנתנו‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬הוא תובע מאתנו שנפעל על‪-‬פי הכרתנו‬
‫וחופש בחירתנו‪ .‬איש מאתנו אינו נביא‪ .‬גם אם איננו‬
‫יודעים אם נשיג את המטרה‪ ,‬שקבענו לעצמנו על סמך‬
‫הבנתנו האנושית את רצון ד'‪ ,‬לעצם המאמץ יש ערך‪.‬‬
‫לא ההישג הוא המטרה‪ ,‬אלא עצם המעשה‪ .‬בלימוד‬
‫התורה אדם מקבל שכר לא רק על הידיעה‪ ,‬אלא גם על‬
‫היגיעה‪ .‬משום שעצם ההתעסקות בדברי תורה מעלה‬
‫את האדם‪ ,‬מקדשת אותו‪ ,‬ובונה את אישיותו הרוחנית‪.‬‬
‫כך גם בגאולה‪ :‬עצם ההתעסקות בעשייה הגאולתית‬
‫מעלה את העם‪ ,‬מקדשת ובונה אותו‪.‬‬
‫הערפל בו אנו נתונים ‪ -‬אסור לו שיגרום לישיבה‬
‫הינה כדוגמת המצה הנאפית ב"חיפזון" ‪-‬‬
‫התרקמות בצק בן רגע ללחם מרוכז ופלאי‪.‬‬
‫כפי שלידתנו הלאומית התרחשה שלא מתוך‬
‫הליך טבעי‪ ,‬כן מצויה בנו היכולת לצקת מימד‬
‫על‪-‬טבעי לצורכי החיים כאכילה ושתייה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬עד כדי ההגעה ל'אפִיקּו‪-‬מָן' ‪ -‬להוצאת‬
‫הלחם השמימי; קרי‪ ,‬אכילה אשר כבר איננה‬
‫מצד הרעבון הגופני אלא 'על השובע' ‪ -‬אכילה‬
‫לשם קדושה בלבד‪.‬‬
‫בחיבוק ידיים‪ ,‬לאדישות ולפסיביות‪ .‬יש להאמין בכל‬
‫הלב בגאולה השלמה‪ ,‬אף על פי שהיא מתמהמהת‪,‬‬
‫ועם זאת לעשות בכל יום את מה שנראה לנו הכרחי‬
‫לתהליך הגאולה באותו יום‪ .‬אין שווא בעשייה‪.‬‬
‫כל סבל וייסורים וכל אגל זיעה מצטרפים לקופה‬
‫הגדולה שממנה אוצר ישראל מתברך‪.‬‬
‫הקורבנות הרבים שעם ישראל מקריב על מזבח‬
‫גאולתו הם החלק האנושי הגדול והיקר ביותר בצד‬
‫שלנו במעשה הגאולה‪ .‬כל טיפת דם‪ ,‬כל נטף דמעה‪,‬‬
‫משקים ומרווים את הקרקע עליה צומחת ועולה‬
‫גאולת ישראל‪ .‬ועם זאת‪ ,‬בקשתנו שטוחה לפני ד'‬
‫שלא נקריב עוד קורבן אדם‪.‬‬
‫בניסיון העקדה גילה לנו ד' שאין הוא מעוניין‬
‫במוות על קידוש ד'‪ ,‬אלא בחיים של קידוש ד'‪ .‬אולם‬
‫המבחן הגדול של קידש ד' הוא הנכונות למסירות‬
‫נפש בעצם הווייתנו כאן‪ .‬לשם כך הוקרבו הקורבנות‬
‫המשך הרב אבינר‬
‫בביקורת ובלשון הרע כלפי הזולת‪.‬‬
‫אמרנו שאצלנו הבעיה אינה רק חברתית‪ ,‬היא ביסודה ריקבון פנימי בנפש‪ .‬אלא‬
‫שריקבון זה מתפשט אל חיצוניות האדם‪ :‬עורו מרקיב‪ ,‬בגדיו מרקיבים וביתו מרקיב‪.‬‬
‫בהיותו רקוב מבפנים‪ ,‬הוא הופך רקוב מבחוץ‪ .‬הרבה נזק הוא גורם לזולת‪ ,‬לחברה‪,‬‬
‫לאומה‪ ,‬אך לפני הכל ויותר מכל‪ ,‬הוא גורם נזק לעצמו‪ .‬כמה מסכן‪ ,‬כמה עלוב הוא!‬
‫כמובן‪ ,‬חטא לשון הרע ברבים ועל רבים אינו מקל עליו אלא מחמיר אותו‪ .‬לשון‬
‫הרע על קבוצה מכפיל את העוון כפי מספר חברי הקבוצה‪ ,‬ולשון הרע באמצעי‬
‫התקשורת מכפיל את העוון כלפי מספר השומעים‪ .‬אך לא רק אמצעי התקשורת‬
‫אשמים אלא גם הצרכנים שלהם‪ .‬הרי אותם יצרני תקשורת מקיימים סקרי שמיעה‬
‫וצפייה קבועים בכדי לספק את הסחורה המבוקשת‪ .‬כאשר אנו נחדל ונחרים את‬
‫סחורה בזויה זו‪ ,‬ממילא יפסיקו לספק אותה‪ .‬בידינו הדבר‪.‬‬
‫הרבים‪ .‬אנו‪ ,‬את חלקנו הגדול במעשה הגאולה‪,‬‬
‫שילמנו במחיר חייהם הגדועים של חללינו הי"ד‪.‬‬
‫עתה אנו מצפים שד' ישלים את חלקו‪ ,‬ויביאנו אל‬
‫הגאולה השלמה‪.‬‬
‫הרעיון האמור‪ ,‬כפילותה של הגאולה‪ ,‬מתבטא‬
‫במצוות אפיקומן‪ .‬אנו שוברים מצה‪ ,‬ואת החצי‬
‫הגדול מצפינים‪ .‬ומפרש ה'שפת אמת'‪ :‬החלק הגלוי‬
‫שבגאולה הוא הקטן שבו‪ ,‬עיקר הגאולה צפון לעתיד‬
‫לבוא‪ .‬החלק הגלוי הוא החלק האנושי בתהליך‬
‫הגאולה‪ .‬מה שאנו משיגים בהבנתנו ופועלים‬
‫במעשינו‪ .‬החלק הסמוי‪ ,‬והוא הגדול והעיקרי‪ ,‬הוא‬
‫הצד האלוקי שבגאולה‪ ,‬והוא צפון מאיתנו כרגע‪,‬‬
‫ויתגלה לנו רק כאשר התהליך יגיע לשלמותו‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה לראות הגאולה השלמה בקרוב‪,‬‬
‫ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר ייראו על‬
‫קיר מזבחך לרצון‪.‬‬
‫לפני כן‪ ,‬עסקה התורה בסוגים שונים של בעלי חיים לא כשרים‪ .‬הסביר רבי‬
‫ישראל מסלנט את סמיכות העניינים‪ .‬אנשים מאוד נזהרים ממזון לא כשר‪,‬‬
‫ואפילו מחמירים חומרות רבות‪ ,‬הרבה יותר ממה שנזהרים מ"לאכול אדם חי"‬
‫על ידי לשון הרע‪ ,‬לכן באה התורה ללמדנו שלא כן הוא‪ :‬אכילת אדם אינה‬
‫חמורה פחות מאכילת מזון לא כשר‪.‬‬
‫והכל נובע מעין רעה‪ .‬תלמידי בלעם הרשע הם בעלי עין רעה על הבריות‪ ,‬הם‬
‫מסתכלים ברע שלהם ושונאים אותם‪ .‬לעומתם תלמידי אברהם אבינו הם בעלי עין‬
‫טובה‪ ,‬רואים את הטוב שבבריות ואוהבים אותן (אבות פרק ה)‪.‬‬
‫לכן על בעל לשון הרע לעשות תשובה‪ ,‬להפוך עין רעה לעין טובה‪" .‬והנה לא‬
‫הפך הנגע את עינו" (ויקרא יג נה)‪ ,‬הסבירו דרך דרש‪ :‬לא הפך את ה"עין" מרע לטוב‪.‬‬
‫אז על ידי ה"ע"‪ ,‬הנגע יהפוך לענג‪ ,‬לחיים טובים ומתוקים‪.‬‬
‫מאמרי וספרי המחבר‪www.havabooks.co.il :‬‬
‫‪;9L8=495‬‬
‫‪N4BM7;LHE‬‬
‫;==‪9N5EA‬‬
‫‪L?B5L‬‬
‫‪ELH 8?9: N9D99? A94=N ;BJN IL4B NB4 L?B8,=5L =L;4‬‬
‫‪MKLH M6LB9 M7; LHE5 9N5E A==; F=NHB L;M =HFHF?9 L=HE‬‬
‫=‪A=LJBB M7; 8@9F - LHEB8 7@=8 @M L695B8 9L5; 498 =L6D98 =798‬‬
‫‪@=B:B,N=5 @M =@4LM=8 M7;8 A@9F5 9B9KB N4 49JB@ 8EDB8‬‬
‫‪KNLB L9H=E >9N @4 7@=8 F@KD >?9 @59=,N==LK ND9?M 4=8 4@8‬‬
‫‪9?L7? 8H9L=45 9N97@=B K;L8 A@9F N9B;@B =NM @F 54? 4@B9‬‬
‫‪8@976 899KN @M L9H=E@ ;9L8 =495 N4 >9H8@ 9N5E ;=@JB‬‬
‫@‪www.ybook.co.il AD=;;9@MB8N9FMN9DB:8‬‬
‫‪26‬‬
‫‪4/14/08 11:21:20 AM‬‬
‫‪sabst.indd 1‬‬
‫כוס רביעית ‪-‬‬
‫"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא‪-‬לֹהִים"‬
‫הכוס הרביעית נאמרת על ההלל‪ :‬לאחר שלשת‬
‫שלבי ההיחלצות מן השעבוד מגיעים אנו אל‬
‫תכֶם לִי לְעָם"; מצב המביא‬
‫א ְ‬
‫חּתִי ֶ‬
‫המטרה ‪" -‬וְלַָק ְ‬
‫באופן טבעי לשירת הלל‪ .‬לכתחילה נפסק‬
‫להלכה כי אסור להפסיק באכילה ושתייה בין‬
‫כוס שלישית לרביעית‪ .‬כלומר‪ ,‬מתברר למפרע‬
‫כי לא ניתן להפריד בין היציאה ממצרים לבין‬
‫הלקיחה לעבודת ד'‪.‬‬
‫כל מטרת השחרור ממגבלות הטבע‪ ,‬מעבדות‬
‫לגורמים חיצוניים ומן השקיעה בחומרנות ‪-‬‬
‫היא למען "ו ְ ָהי ִיתִי לָכֶם לֵא‪ֹ-‬להִים"‪.‬‬
‫כעת לא נותר אלא למזוג את הכוס החמישית‬
‫תכֶם אֶל‬
‫א ְ‬
‫הבֵאתִי ֶ‬
‫כנגד הגאולה העתידה ‪" -‬ו ְ ֵ‬
‫אבְָרהָם‬
‫אתָּה לְ ַ‬
‫ׁשר נ ָׂשָ אתִי אֶת י ִָדי לָתֵת ֹ‬
‫א ֶ‬
‫ָהאֶָרץ ֲ‬
‫אנ ִי‬
‫אתָּה לָכֶם מֹוָרׁשָ ה ֲ‬
‫תּתִי ֹ‬
‫לְיִצְחָק ּולְיַעֲֹקב וְנ ָ ַ‬
‫ד'" (שמות ו‪ ,‬ח)‪ .‬כוס אותה נשתה בשנה הבאה‬
‫בירושלים הבנויה‪.‬‬
‫(על פי גבורות ד' למהר"ל‪ ,‬פרק ס')‪.‬‬
‫‪2@0‬‬
‫‪›—š§“¦—¨¦– ‬‬
‫‪Ateret Yerushalayim‬‬
‫·‬
‫‪°‬‬
‫‪¢‬‬
‫‬
‫‪«£‬‬
‫‪“¢‬‬
‫‪¤‬‬
‫‪¢‬‬
‫‪§¢‬‬
‫·§·§«‬
‫‪¸®§¡¬ª‬‬
‫§·¶ž‪ª‬‬
‫‪1<C83-03:E1F:,08>0,/1061F:‬‬
‫‪1<5<@-95/:1>095D.F,08,0:5/C4-:09>1‬‬
‫‪95D1=550195D-E:08761F:‬‬
‫‪01<>12>DF5-081,.0F35:B6E:0F,DC8‬‬
‫?‪26/:4?;4:@?:I‬‬
‫;‪;4AC;4H26I3;I4243‬‬
‫‪;=5<85<E915‬‬‫‪958E1D5-0:1,05<55<--‬‬
‫‪I 8 ? : I 0‬‬
‫! ?‪<8H‬‬
‫‪A5-1CB5,F5/5>F5<-D0‬‬
‫‪5C=<DE845-,-.‬‬
‫‪558=0</F5<-D0‬‬
‫‪,D5@E0C-DF5<-D0‬‬
‫! ‬
‫‪<8G01‬‬
‫‪;:C1D/9553-D0‬‬
‫‪;/=58,-D0‬‬
‫‪5CB<5:C8,.5-D0‬‬
‫‪;07;1>:E-D0‬‬
‫‪1058,8,1:E-D0‬‬
‫‪8;;:@4?8:‬‬
‫‪;:DC1B>E105-D0‬‬
‫‪D<5-,0:8E-D0‬‬
‫‪=55118,5:3D5-D0‬‬
‫‪5CB58E51>E58,-D0‬‬
‫‪`eqX\`Z\_h‬‬
‫ž§­‪¢¤¬¢ª£ ¬³µ¨ª‬‬
‫;?‪@?:0H/G=<8=HG‬‬
‫‪F581C0-5F05/100:ED08‬‬
‫‬
‫‪27‬‬
‫פרס שני‬
‫פרס ראשון‬
‫שבת שלום ילדים‪,‬‬
‫ופסח כשר ושמח!‬
‫פתרו את החידות שמימין‬
‫והקיפו את התשובות‬
‫שבתוך התפזורת!‬
‫מי ם‬
‫פרי‬
‫פרי‬
‫תס‬
‫תס‬
‫מ תנ‬
‫מ תנ‬
‫‪" mp4‬מה נשתנה"‬
‫ית‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫הזוכים בספר "מה נשתנה" מתנת ספריית פלדהיים הם‪ :‬אריאל זגלמן מירושלים ושמחה יפה מבית שמש‪.‬‬
‫‪ְּ .1‬בכֹל ַהּלֵילֹות ‪ְׁ -‬שאָר י ְָרקֹות‪.‬‬
‫ ַה ַּליְל ָה ַהּז ֶה _________‪.‬‬
‫‪ִ .2‬מ ְצו ָה ֶׁשּנ ַ ֲעׂשֵית ְּב ֶא ְמצָעּות נֹוצָה וְיָעֶה‪.‬‬
‫‪ .3‬אֹותֹו ְמ ַח ְּפׂשִים ְּבל ֵיל ַהּסֵֶדר‪.‬‬
‫‪" .4‬הָא ל ַ ְחמָא ____"‪.‬‬
‫‪ .5‬הַּצּוָרה ּבָּה ׁשֹותִים אֶת הַּכֹוסֹות‪.‬‬
‫‪ֶ .6‬אחָד ַה ָּבנ ִים‪ָ .‬על ֵינּו ל ְהְַקהֹות אֶת ִׁשּנ ָיו‪.‬‬
‫‪ִ " .7‬מּלְאּו ּכִיסַי ב_____"‪.‬‬
‫‪ִּ .8‬בּקֵׁש ל ַעֲֹקר אֶת ַהּכֹל‪.‬‬
‫‪ .9‬קֹוְראִים אֹותָּה ְּבל ֵיל ַהּסֵֶדר‪.‬‬
‫‪ּ .10‬בְַקעֲַרת ַהּסֵֶדר ‪ -‬ז ֵכ ֶר ל ַחְֻרּבָן‬
‫ ּול ְָקְרּבָן ֲחגִיגָה‪.‬‬
‫‪ַ .11‬הּסִימָן ה‪ׁ 12-‬שֶל ַהּסֵֶדר‪.‬‬
‫‪ׁ .12‬שִיר עַל ּג ְִדי ְּבל ֵיל ַהּסֵֶדר‪.‬‬
‫‪ַ .13‬אחַת ֵמ ַהּמַּכֹות ‪ּ -‬כֹל ַה ַּמי ִם ָהפְכּו ל ְז ֶה‪.‬‬
‫‪ְ .14‬מכ ִינ ִים לֹו ּכֹוס מְיֻחֶֶדת‪.‬‬
‫‪ְּ " .15‬ב ָׁשנ ָה ַה ָּבאָה ב‪."...‬‬
‫‪ַ .16‬אחַת ֵמ ַהּמַּכֹות ‪ְׁ -‬שנ ֵי י ְסֹודֹות ְמנ ֻּג ִָדים‬
‫עָׂשּו ּבָּה ׁשָלֹום‪.‬‬
‫‪ .17‬אֹוכ ְל ִים אֹותָּה ּכִי ֹלא ִה ְסּפִיק ַה ָּבצֵק‬
‫ל ְ ַה ְחמִיץ ְּכ ֶׁשּיָצָאנּו ִמ ִּמצְַרי ִם‪.‬‬
‫‪ּ .18‬בְַקעֲַרת ַהּסֵֶדר ‪ -‬ז ֵכ ֶר ל ַּטִיט ְּב ִמצְַרי ִם‪.‬‬
‫‪ַ .19‬הּסִי ָמנ ִים ֶׁשּנָתַן ר' י ְהּודָה ל ַּמַּכֹות‪.‬‬
‫‪ִ .20‬מ ְצו ָה ל ְ ַסּפֵר ב‪....‬‬
‫‪ּ .21‬בְַקעֲַרת ַהּסֵֶדר ‪ -‬ז ֵכ ֶר ל ְָקְרּבָן ֶּפסַח‪.‬‬
‫‪ַ .22‬הּמָקֹום ּבֹו הָיּו ְמ ֻסּבִים ו ְ ִסּפְרּו ּבִיצִיאַת‬
‫ִמצְַרי ִם‪.‬‬
‫‪ֶ .23‬אחָד ַה ָּבנ ִים ‪ -‬ז ֶה ׁשֶּׁשֹואֵל "מַה זֹאת?"‪.‬‬
‫י‬
‫תפ‬
‫לד היי ם‬
‫ת‪ .‬המנהג הפשוט שלא לומר כי אינו‬
‫בגדר "חייבים" אלא ליתן צדקה‪.‬‬
‫ש‪ .‬לא חשבתי להתחתן עתה מחמת‬
‫גילי הצעיר‪ ,‬אבל הציעו לי בחורה ש‪ .‬האם מותר לבחור שם לילד לפני‬
‫שהאמא בהריון?‬
‫טובה‪ .‬מה לעשות?‬
‫ת‪ .‬חכה‪ .‬אם היא עבורך‪ ,‬תפגוש אותה שוב‪ .‬ת‪ .‬אין בעיה‪.‬‬
‫ואם לא‪ ,‬יש עוד בנות טובות בעם ישראל‪.‬‬
‫ש‪ .‬אשתי אינה מקשיבה לי בדבר שאני‬
‫ש‪ .‬האם לברך הגומל על תינוק שלנו אומר לטובתה ועושה אחרת‪ .‬האם‬
‫שניצל מסכנה?‬
‫כשהיא מסתבכת באותו דבר אני צריך‬
‫לעזור לה או להניח לה ללמוד מכך? כלי עם מים ולהפעיל עד שהמים‬
‫ת‪ .‬תמיד להיות חברים‪ .‬אתה לא מורה יתאדו‪ .‬להכשיר את הצלחת שעליה‬
‫האוכל מונח‪.‬‬
‫שלה‪ ,‬אלא חבר‪.‬‬
‫הדרך לשימוש קבוע‪ :‬לקבוע שהמכשיר‬
‫בשרי או חלבי‪ .‬להניח את השני בתוך‬
‫ש‪ .‬איך מכשירים מיקרוגל שהשתמשו קופסא סגורה בשעה שמחממים אותו‪.‬‬
‫בו לבשר וחלב? ובאיזה אופן אפשר רק אל תניח על אותה צלחת‪.‬‬
‫להשתמש באותו מיקרוגל גם לבשר‬
‫ש‪ .‬האם מותר לעשות איפור קבוע?‬
‫וגם לחלב?‬
‫ת‪ .‬הכשרה‪ :‬א‪ .‬לנקות היטב‪ .‬ב‪ .‬למלא ת‪.‬לא‪.‬‬
‫הרב שמואל אליהו‬
‫‪sms‬‬
‫‪oot‬שו‪"sh‬ת‬
‫לשאלות (‪ SMS‬בלבד) לרב שמואל אליהו‪ ,‬שלח ‪ SMS‬למס' ‪052-3003444‬‬
‫עתה כל אחד ואחד יקבע עיתים לתורה וכן יקבע‬
‫תמיכה למעייני הישועה‪ .‬ובזכות זה ואני זאת בריתיי וכו‘‬
‫ובא לציון גואל ב"א‬
‫בב"א‬
‫בברכה והוקרה מרדכי יהו‬
‫אליהו‬
‫‪χ¯˘È ÌÚÏ Ìȯ·Á˙Ó‬‬
‫˙‪‰ÚÂ˘È‰ ÈÈÈÚÓÏ ÌÈÓ¯Â‬‬
‫‪28‬‬
‫„‪ÂÓ¯È˙ ÂÊ ‰Ù˜˙· ‡˜ÂÂ‬‬
‫‪˙„‰È ˙ˆÙ‰Ï‬‬
‫‪˙··Ï‬‬
‫‪·Â¯È˜Â‬‬
‫‪‰˙Ó· ‰ÎÊÓ ‰Ó¯˙ ÏÎ‬‬
‫‪±≠∑∞∞≠∑∞∞≠µ±µ‬‬
‫‪¥∂∂ ÛÛÈÚÒ‬‬
‫‪ÚÒ ÈÙÏ‬‬
‫‪ÙÏÏ ÒÓ ÈίˆÏ‬‬
‫‪ίˆÏÏ ˙¯ÎÂÓ ‰Ó¯˙‰‬‬
‫„‪ÌȘÒÈ‬‬
‫חדש‪ °°°‬מעשה מאבידת בת מלך‬
‫סיפור על דרך¨ על התמודדות שעלינו לעבור בחיים¨ אין הוא עוסק בתוצאה¨ במטרה‬
‫הסופית‪ Æ‬השאלה איננה אם נמצאה בת מלך או לא אלא כיצד נמצאה בת מלך¨ כיצד הוצאה‬
‫מגלותה¨ ומה עבר על המשנה למלכות עד שמצאה‬
‫הרב עמיר כ‪¢‬ץ ≠ ראש בית מדרש מעיינות‬
‫ורב הישוב שדה אליעזר‬
‫‪69‬‬
‫בקרוב∫‬
‫‪₪‬‬
‫מעשה מחכם ותם‬
‫מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו‬
‫כרך ‪1‬‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪130‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪55‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪ 2‬כרכים‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫·‡˘ ‪ÌÈÓ·Â‬‬
‫‪¯ˆ‰ ¯˘‚‰ ˙‡ ¯Â·ÚÏ‬‬
‫הרב חיים קרמר‬
‫הרב חיים קרמר‬
‫‪˘Â¯ÈÙ ÌÚ Ô¢¯‰ÂÓ È˘ÈÏ‬‬
‫‪Áˆ ˙ÂÓÈÚ‬‬
‫קורות חייו המרתקים של גדול תלמידיו‬
‫של רבי נחמן מברסלב � רבי נתן‪.‬‬
‫הספר כולל מידע רב אודות התקופה‪,‬‬
‫מפות‪ ,‬נספחים‪ ,‬ומפתחות ועוד‬
‫מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן‬
‫מברסלב‪" .‬לעבור את הגשר הצר"‬
‫הוא קובץ ערוך היטב שיטתי ונהיר של‬
‫תורת רבי נחמן‪ ,‬מחשבותיו והמלצותיו‬
‫בכל תחומי החיים‬
‫הרב חיים קרמר‬
‫‪80‬‬
‫פירוש נעימות נצח מלווה אותנו מילה‬
‫במילה ועוזר לנו לפענח את העומק‬
‫האדיר הטמון בכל משפט ומשפט‬
‫בליקוטי מוהר"ן כולל מבוא ורקע לכל‬
‫התורות‬
‫במקום ‪199‬‬
‫‪50‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪179‬‬
‫‪₪‬‬
‫‡‪‰Ó˘‰ Ï˘ ‰ÈÓÂË‬‬
‫‪˘Â¯ÈÙ ÌÚ ˙ÂÈ˘ÚÓ È¯ÂÙÈÒ‬‬
‫‪ÔÂÓÒ¯Ù‡ ȯ‰‬‬
‫ספר זה מגלה בצורה מפליאה את‬
‫התגלות הנשמה מתוך גוף האדם‪.‬‬
‫שילוב מדהים בין אנטומיה‪ ,‬ופנימיות‬
‫התורה על פי משנתו של רבי נחמן‬
‫מברסלב‬
‫הרב אליעזר שלמה שיק‬
‫)המוהרא"ש מיבנאל(‬
‫הרב חיים קרמר‬
‫‪₪‬‬
‫‪˘„˜Ó ÈÏ Â˘ÚÂ‬‬
‫הרב זלמן מנחם קורן‬
‫ספר מדהים ועוצר נשימה המחזיר את‬
‫הקורא אחור אלפיים שנה ויותר‪.‬כהנים‪,‬‬
‫לוים‪ ,‬עזרת ישראל ועזרת נשים‪ ,‬מזבחות‪,‬‬
‫פרוכות‪ ,‬קרבנות‪ ,‬קטורת וכבוד ה'‬
‫נפרשים לעיני הקורא בצורה מוחשית‪.‬‬
‫כולל קובץ מפות של בית המקדש‬
‫מתקופות שונות‪.‬‬
‫חיבור אדיר‪ ,‬רב מימדים זה מגלה את‬
‫עומק המעשיות של רבי נחמן‪ .‬הפירוש‬
‫צולל איתנו יחד במים עמוקים ומעלה‬
‫פנינים יקרות וחידושים נפלאים‬
‫‪Â˙·Ò ·¯‰ ȯÙÒ‬‬
‫≤ · ≠ ‪„·Ï· ¶ ππ‬‬
‫‪62‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪ÊίÓ‬‬
‫‪˙ÂÓʉ‰‬‬
‫‪62‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪62‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪≠∑ ≠∑±≠∏±‬‬
‫‪62‬‬
‫‪₪‬‬
‫∑≠‪±‬‬
‫‪29‬‬
‫‪˙ÈȯÙÒ‬‬
‫‪³¢œž¢ ³ž±­ªž °¢Ÿž§ ÌÈÓ‬‬
‫‪ÌȯÙÒ‬‬
‫חדש‬
‫‪68‬‬
‫חדש‬
‫‪ÈÂÏÈ‚Â ÌÏÚ‰‬‬
‫‪‰˘Ó‰ ˙Ó˘‬‬
‫הרב רא"ם הכהן‬
‫הרב ד"ר יעקב נגן‬
‫פרקי התגלות ה' מבריאת‬
‫העולם ועד הלוחות השניים‬
‫צוהר לעולמה הפנימי‬
‫של המשנה‬
‫כריכה קשה‪ 288 ,‬עמ'‬
‫‪₪‬‬
‫¯· ‪¯ÎÓ‬‬
‫כריכה קשה‪ 240 ,‬עמ'‬
‫‪54‬‬
‫‪₪‬‬
‫˘‪ÈÁ ÏÎ ˙¯È‬‬
‫חדש‬
‫·„‪Ô¯‡‰ È‬‬
‫‡„‪‰Ó„‡‰ ÔÓ Ì‬‬
‫הרב רא"ם הכהן‬
‫בהנחיית הרב פדיה נגר‬
‫מסע רוחני הלכתי אל‬
‫מקורות שנת השבע‬
‫קובץ שיעורים‬
‫כריכה קשה‪ 613 ,‬עמ'‬
‫‪45‬‬
‫‪68‬‬
‫‪₪‬‬
‫כריכה רכה ‪75‬‬
‫כריכה קשה ‪110‬‬
‫‪₪‬‬
‫עורך‪ :‬שי מלכה‬
‫קובץ שירי נשמה‪ ,‬ניגונים‬
‫ומדרשים לערבי שירה‪,‬‬
‫מלווה מלכה וקומזיץ‬
‫עם החבר'ה‬
‫כריכה קשה‪/‬רכה ‪ +‬דיסק‬
‫‪₪‬‬
‫כריכה קשה‪ 271 ,‬עמ'‬
‫‪₪‬‬
‫‪50‬‬
‫במקום ‪88‬‬
‫‪69‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪55‬‬
‫בינוני‬
‫‪₪‬‬
‫‡‪‰·Ï‰ ¯Â‬‬
‫‡·‪ͯ„ È‬‬
‫אורה רבקה וינגורט‬
‫אתרי תנאים ואמוראים בארץ ישראל‪.‬‬
‫הספר נכתב על�ידי מחזור ד' והוא כאוצר‬
‫המחייה את העתיקות ומשיב את הקורא אל‬
‫תקופת המשנה והתלמוד‬
‫אסופת מאמרים ושירים הערוכים לפי חדשי‬
‫השנה שירחיבו את דעתך‪ ,‬יגעו בנשמתך‬
‫ויעשירו את חייך ‪ 334‬עמ'‬
‫‪₪‬‬
‫‪„Ë ·˙ÈÓÏ ·Ë‬‬
‫הדרכות מעשיות בנושאי זוגיות‪,‬‬
‫משפחה וחינוך‬
‫‪ 224‬עמוד כרומו � כריכה קשה‬
‫חדש‪°°°‬‬
‫מתנה‬
‫חוברת מסכת אבות‬
‫לאדמו"ר מסלונים‬
‫בינוני‬
‫‪₪‬‬
‫‪280‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪75‬‬
‫בינוני‬
‫‪₪‬‬
‫‪ÌÂÏ˘ ˙·È˙‬‬
‫‪‰¯Â·„ ˙¯È˘ ¯ÂË‬‬
‫לאדמו"ר מסלונים‬
‫מהדורת ‪ 12‬כרכים‬
‫בינוני ‪ 31.5‬סמ'‬
‫גדול ‪ 36‬סמ'‬
‫‪ 7‬כרכים‬
‫רעיונות פרשנויות ומוסרהמבוססים של מקורות‬
‫מדרשיים ותלמודיים על פרשיות השבוע‬
‫ג‪0‬דול‪99‬‬
‫‪1150‬‬
‫ב� ‪ 10‬תשלומים‬
‫במקום ‪89‬‬
‫¯‪Ìȷ‰‡‰ ÌÈÚ‬‬
‫‪ÒÂÙÈȯ„ ¯È‡È ·¯‰Â ¯¢‚˘ ·¯‰‬‬
‫‪¯È ÔÁÏ‡Â Í¯Â·Ó È˘È ∫‰ÎȯÚ‬‬
‫דרשות חתונה‬
‫במקום ‪99‬‬
‫במקום ‪99‬‬
‫‪79‬‬
‫‪50‬‬
‫בינוני‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪79‬‬
‫בינוני‬
‫‪₪‬‬
‫‡‪ÈÂω ¯Â‬‬
‫‪‰ÏÈÙ˙Ï ‰Óʉ‬‬
‫‪‰˘¯ÙÏ ‰Óʉ‬‬
‫הרב לוי נחמני‬
‫‘הזמנה לתפילה’ זו שבידך הזמנה אישית היא‪.‬‬
‫הנך מוזמן להצטרף לעולם כולו העורג ומתפלל‬
‫בכל עת‪ .‬הנך מוזמן ביחד עמנו למסע האזנת‬
‫והבעת תוככי אישיותנו והמיות לבבנו‬
‫מוזמנים כולנו בזאת להיכנס לעומקה של‬
‫פרשת השבוע‪ .‬נקראים אנו להאזין למשמעויותיו‬
‫האישיות של הדיבור האלוקי השבועי עבור כל‬
‫אחד מאיתנו‬
‫מבואות ראשונים לפנמיות התורה‬
‫בדרך שהיה הרב לוי נחמני מלמדם‬
‫‪≠Â˙·Â˙Î‬‬
‫‪30‬‬
‫‪www.sif-mayim.co.il‬‬
‫‪₪‬‬
ÌȯÙÒ
Û‡Â˘
˙‚¯„Ó‰
¶
±∞∞ ≠ · ÌȘÒÈ„ ≥
ß‰Ï Â‡
ÂÈÈÚ ß‰ÏÂ
ÈÓÚ–Ô· χٯ „„
ÍÈÈÏÚ ˘È˘È
Ìȯ·Á ÈÁÈ·‡
ÔÓÁ ߯ È‚È
≥ ·ÏÒ¯·Ó
ÈÓÚ–Ô· χٯ „„
¶
¥∞ ≠ · ˜ÒÈ„
ÔÓÁ ߯ È‚È
≤ ·ÏÒ¯·Ó
ÈÓÚ–Ô· χٯ „„
Í˙·¯˜ È˙˘¯„
¯Â˙ ÈÈÒ
‫חדש‬
„ÁÈ· Â‡·
Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈ
ÍÏÓ
Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈ
‡È‰‰ ˙Ú·
Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈ
ÔÈ˘Á¯Â ÔÈ¯È˘
Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈ
‰·¯Â ˙Îω
¯Á˘‰ ˙ÏÈȇ
¯Á˘‰ ˙ÏÈȇ
ÏÂÙÎ Ì·χ
¶ ∑∏
‰ÚÈ‚ Ï˘ ‰ÁÂÎ
ÔÓÓ È„
·Â‰‡Ï ˙Ú
ÈÒ„‚ ¯È‡È
·Ï‰ Ô‚È
ÈÒ„‚ ¯È‡È
ÍÈχ ¯ÊÂÁ
È„È„ Ȅ‡
ÂÈχ ¯·„
È„È„ Ȅ‡
ÔÓÊ ÏÎÏ
È„È„ Ȅ‡
È¯Ó‚Ï ¯Á‡ ÔÈÈÚ
¯Á‡ ÔÈÈÚ
·Ï· ¯Â‡
ÔÂ·Ï ʯ‡
‰¯È˙È ‰Ó˘
ÌÈÁ‡ Ë·˘
¯‰ È‡
¯Ï˜ È·È˘
„·ÏÓ „ÂÚ Ôȇ
¯Ï˜ È·È˘
ÌÈ‚· ˙·˘Âȉ
¯Ï˜ È·È˘
˜¯Ù ˜ÈÏÈÁ
Ô¯ÈÓ È‚È ¯Á·Ó
·Ï ÂÓÈ˘
‰Ó˘‰ χ
˜¯Ù ˜ÈÏÈÁ
Ô¯ÈÓ Ô‚Ó
˜¯Ù ˜ÈÏÈÁ
ÌȄ˜ȯ È‚È
ÌÈÙÁÂÒ
˜¯Ù ˜ÈÏÈÁ
˙·˘
͇ ˙ÁÙ˘Ó
ÌÈÈÁ ˙ÒÈÙ
͇ ˙ÁÙ˘Ó
ÌÈ¯È˘‰ ÏÎ
ÈÂÏ ‰˘Ó
Ìȉ ÔÓ ‰ÏÂÚ
¯Â˙ ÈÈÒ
‰ÏÈÙ˙
‰ÊÈÊÁ Ô¯
≥ ˘ÈË ÌÈÈÁÏ
˘ÈË ÌÈÈÁÏ
˙·˘ ÏÈÏ
˘ÈË ÌÈÈÁÏ
≤ ˘„˜ ˙·˘
˘ÈË ÌÈÈÁÏ
ÌÈ‚‰ ÏÎȉ
ÌÈ˙˘Ó‰
ÔÂÒÁ χȯ·‚
‰Ú˘‰ ˆ
ÔÂÒÁ χȯ·‚
ÂÈ˙ÂÚ·ˆ‡ ‰˘ÚÓ
ÔÂÒÁ χȯ·‚
ÌÈ¯È˘‰ ¯È˘
ÔÓÏ‚‡ ڢ‰È
˙¯‚‡
ÔÓÏ‚‡ ڢ‰È
ÌÈ‚È
ÛÎ ˙‡ÈÁÓÂ
‰ÏÈÁ˙ÎÏ
ÌȘÒÈ„ µ
±∞∞ ≠ ·
¯ÒÁ‰ Ϙ‰
¯ËÂÁ ˙ÁÙ˘Ó
‰˘Â˘Î
ÌÈÈÁ ¨Ï‡Ê¯ Ô¯‰‡
ı¢Î ‰ÓÏ˘Â „„
„ÏÙʯ ¯ÊÚÈχ ·Ï·˘ Ô‚È‰
31
±≠∑
≠∑ ≠∑±≠∏±
ÊίÓ
˙ÂÓʉ‰
‫מספרים מהשטח‬
‫פעילי תנועת 'מעייני הישועה'‬
‫מרכזים למודעות יהודית‬
‫תפילין תפילין‬
‫נתרמו זוג תפילין‬
‫לפעילות!‬
‫דוכן שצריך‬
‫נא לפנות לרכזים‬
‫לפעילות בטכניון‬
‫בחיפה דרושים‬
‫פעילים לדוכן בנים‬
‫ורכזת להקמת‬
‫דוכן בנות‬
‫ס‬
‫ביב�הנסתר�והגלו‬
‫י�בחיי�אדם�וחוה‬
‫ב‬
‫אה�גזרת�הגרוש‪,‬‬
‫ודר‬
‫ך�הנסתר�והגלוי‪,‬‬
‫�הכסוי�והחשיפה‬
‫תפתח�הד‬
‫רך�לשוב�אל�הגן‪.‬‬
‫‪ 4‬החוברות‬
‫המדהימות חזרו!!‬
‫קנו והפיצו וברכת ד'‬
‫תהיה עליכם‪.‬‬
‫‪1-700-700-515‬‬
‫פעילים ‪ -‬פנו לרכזים‬
‫לציבור היקר‬
‫התחדש המלאי‬
‫של תהילים להפצה‪.‬‬
‫קנו והפיצו בכל מקום‬
‫‪1-700-700-515‬‬
‫פעילים‬
‫פנו‬
‫לרכזים‬
‫דוכני מעייני הישועה ע"ש‬
‫בכפר סבא וירושלים‬
‫פעיל לתפארת‬
‫מספרים הפעילים המדהימים מישיבת‬
‫ההסדר בשדרות‪:‬‬
‫עמדנו כהרגלנו בדוכן‪ ,‬חילקנו נרות‪ ,‬ספרים‬
‫והמון המון חיוכים לעוברים ושבים‪ .‬באזור‬
‫שלנו נראה לפעמים שחיוך אחד קטן מחזיר‬
‫את הניצוץ לעיני התושבים‪.‬‬
‫תוך כדי שיחה עם תושב שהתעניין בשלומנו‬
‫חלף לידנו בחור צעיר שאינו חובש כיפה‪ .‬הוא‬
‫עצר לרגע‪ ,‬הסתכל על הדוכן והמשיך ללכת‪.‬‬
‫התלבטנו אם להציע לו להניח תפילין כי הוא‬
‫היה נראה די צעיר‪ .‬כשהוא ראה שאנחנו‬
‫מסתכלים עליו בספקנות‪ ,‬הוא חשף את ידו‬
‫כדי שנוכל לראות את הסימנים של רצועות‬
‫התפילין שהניח לא מזמן‪...‬‬
‫"אתם יודעים"‪ ,‬אמר תוך כדי שהוא חוזר‬
‫לדוכן‪" ,‬לא מזמן היה לי בר מצווה והייתי‬
‫חובש כיפה‪ ,‬עכשיו קצת קשה לי בגלל החברים‬
‫שמשפיעים עלי‪ ,‬אבל על הנחת תפילין בבוקר‬
‫אני לא מוכן לוותר‪."...‬‬
‫הוא הסתכל שוב על הדיסקים והספרים‬
‫ואז פנה אלינו ואמר‪" :‬אתם מהישיבה כאן‪,‬‬
‫לא?"‪ .‬ענינו בחיוב‪" .‬אפשר לבוא אליכם ללמוד‬
‫משהו?"‪ ,‬שאל טיפה נבוך‪ .‬הסתכלנו אחד על‬
‫נעם אפטר‬
‫הי"ד‬
‫היה שותף! חתום על הוראת קבע‬
‫י‪-‬ם‪ :‬יהוידע‪/‬שרה ‪02-6240469‬‬
‫כ"ס‪ :‬מורן ‪052-6070508‬‬
‫השני בנחת‪ .‬כיף לראות שאתה משפיע ומקרב‪.‬‬
‫"בשמחה רבה"‪ ,‬ענינו‪" .‬יאללה קבענו"‪ ,‬אמר‬
‫והמשיך לדרכו‪.‬‬
‫השבוע‬
‫השיעורים והפעילות‬
‫מוקדשים לרפואת‬
‫רחל בת אלישבע‬
‫תרום פק"ל דוכן‬
‫יהודים יקרים‪ ,‬עלות‬
‫פק"ל הינה ‪₪ 290‬‬
‫תרום פק"ל דוכן כדי‬
‫שיהיו עוד עמדות‬
‫להסברה יהודית ערכית!‬
‫‪1-700-700-515‬‬
‫פועלים לזיכוי הרבים בדוכני 'מעייני הישועה'‬
‫לאחר מספר ימים הוא הופיע בישיבה עם‬
‫עוד שני חברים ששכנע שיבואו גם‪ ...‬הלימוד‬
‫היה נפלא‪ ,‬פורה ומפרה‪.‬‬
‫קבענו להמשיך להיפגש בישיבה וכשנפרדנו‬
‫הוא הבטיח שלפגישה הבאה הוא ישתדל‬
‫להביא עוד חבר'ה‪...‬‬
‫ממש פעיל לתפארת‪...‬‬
‫עלון פעילים מורחב‬
‫עתיד לצאת ואנו‬
‫מחכים ליצירותיכם‪...‬‬
‫שירים‪ ,‬מאמרים‪,‬‬
‫פרוזה ועוד יתקבלו‬
‫בשמחה בדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תרום הוראת קבע וקבל מתנה!!!‬
‫מעל ‪ ₪ 50‬מתנה מנוי שנתי על שבועון מעייני הישועה‬
‫מעל ‪ ₪ 70‬מנוי שנתי ‪ +‬דיסק‬
‫מעל ‪ ₪ 100‬מנוי שנתי ‪ 3 +‬דיסקים‬
‫‪1-700-700-515‬‬
‫לתרומות דרך בנק הדואר ח‪-‬ן ‪7694216‬‬
‫פטור ממס‬
‫ל‬
‫פי סעיף ‪46‬‬
‫רשימת מרכזי פעילות מעייני הישועה ברחבי הארץ‪:‬‬
‫ירושלים‪ :‬כיכר ציון‪ :‬ליאורה אליאסיאם‪ .‬משביר‪ :‬צופיה שנדופי‪ .‬רמות‪ :‬אפרת עובדיה‪ .‬פסגת זאב‪ :‬דן שרגא‪ .‬הודיה בורשטיין‪ .‬פסגת זאב מזרח‪ :‬חנן ברקסא‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬אריאל ברלין‪ .‬תחנה‬
‫מרכזית‪ :‬רוחמה ספרלינג‪ .‬קטמון‪ :‬אריה בייץ ‪ .‬קריית מנחם‪ :‬יחזקאל לנג‪ .‬גבעה צרפתית‪ :‬ישי חמו‪ .‬מחנה יהודה‪ :‬תפארת קניסבורג‪ .‬נחלאות‪ :‬לאה שקלים‪ .‬נוה יעקב‪ :‬ענת חיימוב‪ .‬קריית יובל‪ :‬אביגיל‬
‫אבידן‪ .‬מודיעין‪ :‬דוד נמר‪ .‬שמרית סעדון‪ .‬מבשרת ציון‪ :‬נועם יוטבת‪ .‬בית שמש‪ :‬יונינה סילברמן‪ .‬גבעת זאב‪ :‬אבינועם נחשון‪ .‬אוניברסיטת אריאל‪ :‬זיו בוארון‪ .‬נתניה‪ :‬הרב יעקב שטרן‪ .‬גלית קלוש‪.‬‬
‫טירת הכרמל‪ :‬שמעון ממן‪ .‬טכניון חיפה‪ :‬אופיר כרמי‪ .‬קריית מוצקין‪ :‬גואל בן שלוש‪ .‬תל אביב‪ :‬דיזינגוף‪ :‬יוני סירקיס‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬גלית צוברי‪ .‬רכבת צפון‪ :‬הדס ויקי נוימן‪ .‬עזריאלי‪ :‬רוית יזדי‪.‬‬
‫תחנה מרכזית‪ :‬אברהם נוימן‪ .‬יבנה‪ :‬אוהד שגב‪ .‬רננה סאלם‪ .‬פתח תקוה‪ :‬דוד יהלום‪ .‬שדרות‪ :‬יניב אינדיק‪ .‬בת ציון ספקטור‪ .‬אופקים‪ :‬עדיאל אליה‪ .‬נצרת עילית‪ :‬רז אסף‪ .‬טבריה‪ :‬רועי אבוטבול‪.‬‬
‫קריית שמונה‪ :‬שאול כהן‪ .‬עפולה‪ :‬אלירן אמסלם‪ .‬כרמיאל‪ :‬ורד מרמלשטיין‪ .‬עכו‪ :‬איציק שפיץ‪ .‬רחובות‪ :‬אסף בן עטר‪ .‬מצפה רמון‪ :‬אלישיב אופן‪ .‬ראשון לציון‪ :‬אשר כהן‪ .‬ערד‪ :‬חגי רחבי‪ .‬גני‬
‫תקוה‪ :‬שיר בן מנחם‪ .‬אריאל‪ :‬אוריאל רחמים‪ .‬בת ים‪ :‬הדסה סעדון‪ .‬ב"ש‪ :‬רוני מרטן‪ .‬נתיבות‪ :‬תמר בונה‪ .‬כפר סבא‪ :‬שרי נופך‪ .‬רעננה‪ :‬ברק לנדאו‪ .‬קריית שמואל‪ :‬רבקה לש‪ .‬קצרין‪ :‬אורי זרזבסקי‬
‫להצטרפות לפעילות התקשרו‪1-700-700-515 :‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ב בור‬
‫לבם ש‬
‫אתה יושב בראש השולחן הערוך‪,‬‬
‫מסב על הכר הרקום ולצדך רעייתך‬
‫וילדיך הדורים בחליפותיהם‪ .‬ההגדות‬
‫פתוחות‪ ,‬ארבע כוסות מושקות‪ ,‬בן‬
‫חורין אמיתי‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬דמיין לעצמך אותם‪...‬‬
‫לאחר שפרסת להם מלחמך‪ ,‬גם שולחנם‬
‫מבורך‪ ,‬לא כאשתקד‪ .‬גם להם יש מצה‬
‫שמורה‪ ,‬יין‪ ,‬חרוסת‪ ,‬מצוות החג‪ ,‬ובעיקר‪-‬‬
‫בעיקר שמחת חג‪ .‬אולי אפילו‪ ,‬זיכית אותם‬
‫בבגדים חדשים‪ ,‬בנעליים לטף‪ ,‬באור בעיניים‪.‬‬
‫לבם אינו שבור בפסח הזה‪ .‬בזכותך!‬
‫עזרי‪-‬קרן הצדקה המאוחדת לישראל ‪ -‬לתרומות בכרטיס אשראי חייגו‪:‬‬
‫‪1800-39-50-50‬‬
‫כמו כן ניתן לשלוח מעטפה ל‪-‬ת‪.‬ד‪ 16216 .‬ירושלים ת"ו‬
‫או בהפקדה בבנק הדואר חשבון מספר‪8209909 :‬‬
‫‪32‬‬
‫ניתן לתרום גם באתר שלנו‪:‬‬
‫‪WWW.EZ-RI.COM‬‬
‫משמחים‬
‫מ‬
‫המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי‬
‫שמחת קיץ משתלמת‬
‫פסח כשר ושמח לכל בית ישראל‪°‬‬
‫ההרשמה לאירועי הקיץ בעיצומה‬
‫כתובתנו∫‬
‫מרכז הקונגרסים¨ בנייני האומה¨ י≠ם ˇ ‪www.mesamchim.org‬‬
‫משרד∫ ∂∂∂∞‪∞≤≠∂≤¥‬‬
‫נייד∫ ∂∂∂≥‪∞µ≤≠∏∂π‬‬
‫∏∏∏≥‪∞µ≤≠∏∂π‬‬