‫עבודה לחנוכה‪ -‬כתיבת חיבור‬
‫שרון שני ארבן‬
‫כיתות י"א‬
‫שאלון ב' ‪008‬‬
‫‪20/12/2011‬‬
‫עבודה לחנוכה‪ -‬כתיבת טיעון‬
‫שאלון ב ‪008‬‬
‫כיתות י"א‬
‫לפניכם נושאים לכתיבת טיעון וכן מאמרים וסרטונים שיסייעו לכם‬
‫בכתיבה‪.‬‬
‫עליכם לבחור ‪ 3‬נושאים ולכתוב על כל אחד מהם טיעון‪.‬‬
‫שלחו לי את החיבורים בדוא"ל‪ ,‬ואם אין לכם אפשרות לשלוח‪ -‬כתבו‬
‫בכתב יד‪.‬‬
‫מומלץ להיעזר בדף העזר לכתיבת טיעון (דגם ‪)peel‬‬
‫כמו כן מומלץ לצפות בסרטון ‪,‬שבו אני מלמדת כתיבת טיעון‬
‫‪http://www.mediacenter.org.il/ShowItem.aspx?ItemID=ab13c6‬‬
‫‪8c-e109-4658-96ae-b208bce18017&lang=HEB‬‬
‫לרוב הנושאים מצורפים מאמרי גרייה‪ ,‬שיסייעו לכם לחלץ רעיונות‬
‫לכתיבה‪ .‬כאשר אתם משתמשים ברעיונות ממאמרים שונים‪ ,‬עליכם‬
‫לציין במפורש מהיכן לקוחים הרעיון ‪ ,‬המחקר או הדוגמה‪ .‬בבחינת‬
‫הבגרות תוכלו להיעזר ברעיונות המופיעים במאמר‪ .‬גם במקרה זה‬
‫עליכם לציין במפורש שהרעיון לקוח מהמאמר (לציין את שמו של‬
‫המאמר ואת שם הכותב)‪.‬‬
‫השתמשו במילות קישור להוספה בין הפסקות‪ .‬כגון‪:‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬שנית‪ ,‬כמו כן‪ ,‬זאת ועוד‪ ,‬בנוסף לכך‪ ,‬יתרה מזאת‬
‫וחשוב מכל‪ -‬לפני שאתם מתחילים לכתוב‪ -‬קראו את החיבור‬
‫לדוגמה‪ ,‬והשתדלו לכתוב חיבור דומה הן מבחינת המבנה והן‬
‫מבחינת הסגנון‪.‬‬
‫זכרו‪ -‬כל אחד יכול להצליח – יותר!‬
‫‪ ‬לפניכם המחוון הכללי ‪,‬לפיו יוערכו הטיעונים‪:‬‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנה של הנושא‪,‬‬
‫וכולל טענות הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫ניכרת מחשבה מאורגנת ותכנון של‬
‫הטיעונים המופיעים במאמר‪.‬‬
‫ביסוס הטענות ידע כולל דוגמות‬
‫הממחישות ידע זה‪ .‬לכל טענה‬
‫מופיע ביסוס (הסבר‪ ,‬דוגמה‪ ,‬סקר‪,‬‬
‫השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪,‬‬
‫עומק מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪,‬‬
‫כושר ניתוח‪ ,‬התרכזות בעיקר ללא‬
‫סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪,‬‬
‫סיום‪ ,‬חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני‬
‫בין הפסקות‪ ,‬זיהוי קו מחשבה ברור‬
‫ורציף המתפתח מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫בכל פסקה מופיע נושא אחד ‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה‬
‫עניינית ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג‬
‫מסקנות והצעות לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור‬
‫ומדויק‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪,‬‬
‫דקדוק ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת‬
‫הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד‬
‫ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫חיבור לדוגמה‬
‫ריפלקציה על תהליך הכתיבה‪:‬‬
‫טיוטה‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ -‬קריאת המטלה‪ ,‬וסימון המילים המרכזיות‪.‬‬
‫לאחרונה העלתה הצעת חוק‪ ,‬לפיה תיאסר השמעה ברדיו של שירים‬
‫עבריים המכילים שגיאות לשוניות‪ .‬כתבו טיעון‪ ,‬והביעו את עמדתכם‬
‫לגבי הצעת חוק זו‪ .‬הביאו דוגמות מתאימות לביסוס עמדתכם‪.‬‬
‫שלב שני‪ -‬זריקת רעיונות על דף טיוטה (בלי לתכנן סגנון וניסוח‪ -‬איך‬
‫שיוצא אני מרוצֶה‪)...‬‬
‫מה דעתי על הנושא?‬
‫(אני תומכת בהצעה הזו)‬
‫למה אני תומכת בהצעה הזו?‬
‫א‪ .‬אם משמיעים שירים עם שגיאות לשוניות‪ ,‬זה פוגע בעברית‪,‬‬
‫ולאט לאט השגיאות הללו יחדרו לשפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכלי התקשורת הממלכתיים יש יועצים לשוניים שמקפידים‬
‫על השפה‪.‬‬
‫שידורי הרדיו הם מקום ממלכתי ומכובד‪ ,‬ובמקום כזה צריכה‬
‫להישמע עברית ‪ /‬פורמאלית‪ /‬במשלב לשוני תקני ולא עברית‬
‫משובשת‪ .‬ברחוב אפשר לדבר בשגיאות ‪,‬אבל לא ברדיו‪.‬‬
‫ג‪.‬אם השגיאות הלשוניות יחדרו לשפה‪ -‬לאט לאט היא תיעלם‬
‫טענת נגד אפשרית‪:‬‬
‫אם משנים לזמרים את השירים שכתבו‪ ,‬זו פגיעה בחופש היצירה‪.‬‬
‫הפרכת טענת הנגד‪:‬‬
‫תקינות השפה חשובה מחופש היצירה‪.‬‬
‫‪ ‬לזכור‪ -‬כדאי לשלב שני אמצעים רטוריים‪ ,‬לא לכתוב יותר מידי‬
‫אני ‪..‬אני‪...‬‬
‫שלב שלישי‪ -‬קריאת הטיוטה ותיקון השפה‪.‬‬
‫כתיבת טיוטה ראשונה‪:‬‬
‫הערה‪ :‬את הטיוטה הראשונה יש לשכתב‪ ,‬ולתקן ניסוח ‪ /‬סגנון‪ /‬לשון‬
‫שירים משובשים‪:‬‬
‫פסקת פתיחה (סקירה כרונולוגית על התפתחות השפה‬
‫‪+‬שאלה‪+‬מקדמי ארגון)‬
‫כבר בימי אליעזר בן יהודה‪ ,‬מחיה השפה העברית‪ ,‬התקיים ניסיון‬
‫נואש לשמור על השפה העברית כשפה תקנית ולא משובשת‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות חל שינוי במגמה זו‪ ,‬ורבים רואים בשיבושים בלשון תופעה‬
‫לגיטימית‪ .‬הם סבורים שניתן לומר "שלוש שקל" במקום "שלושה‬
‫שקלים" וכן "שכרתי לו דירה "‪ ,‬במקום "השכרתי לו דירה" ‪ .‬לאחרונה‬
‫העלתה הצעת חוק לפיה תיאסר השמעתם של שירים שיש בהם‬
‫שגיאה דקדוקית ‪ .‬בעקבות הצעה זו נשאלת השאלה‪ ,‬האם הראשות‬
‫המחוקקת רשאית לפסול השמעה של שירים משובשים או שמא זו‬
‫פגיעה בחופש היצירה‪ .‬בחיבור זה אנסה להשיב על שאלה זו‪.‬‬
‫(הבעת עמדת הכותב‪ -‬טענת על) אני תומכת בהצעת החוק האוסרת‬
‫השמעה של שירים המכילים שיבושי לשון ברדיו‪ ,‬משום שבדרך זו‬
‫ירד ערכה של השפה העברית‪ ,‬ייפגע מעמדה‪ ,‬והשגיאות הלשוניות‬
‫יפכו לנורמה מקובלת‪ .‬להלן מספר נימוקים לביסוס עמדתי‪.‬‬
‫(ביסוס העמדה בעזרת טענות משנה לפי דגם ‪)peel‬‬
‫‪ p‬בראש ובראשונה‪ ,‬איסור השמעת שירים שיש בהם שגיאות‬‫לשוניות ברדיו‪ ,‬יחזק את מעמדה של השפה העברית‪ ,‬כשפה עשירה‬
‫ותקנית ולא כשפת רחוב משובשת‪– E .‬כאשר שומעים מעל גלי האתר‬
‫שגיאה לשונית‪ ,‬היא עלולה לחדור לתודעת הדוברים‪ ,‬ולהפוך לחלק‬
‫מהשפה‪ .‬מנגד אם תיאסר השמעה של שירים משובשים‪ ,‬המאזינים‬
‫יתרגלו לשמוע שפה תקנית ועשירה‪ ,‬ויש לקוות שגם הם ידברו בשפה‬
‫כזו‪ E- .‬למשל‪ -‬כאשר מעריציו הרבים של שלמה ארצי ישננו את‬
‫שיריו התקניים‪ ,‬הם ילמדו דרכם עברית נכונה ולא משובשת‪ .‬אולם‬
‫אם הם ילמדו בע"פ שירים עם שגיאות‪ ,‬הם עלולים להפנים את‬
‫השגיאות הללו‪ ,‬ולהשתמש במשפטים דומים בהזדמנויות שונות‪ ,‬ובכך‬
‫להחדיר את השיבושים הללו לשפה‪L- .‬מכאן ניתן להסיק שאיסור‬
‫השמעת שיר משובש ברדיו עשוי לחזק את מעמדה של השפה‬
‫העברית הטהורה והתקנית‪.‬‬
‫(טענת נגד והפרכתה) יש הטוענים כי פסילת שיר המכיל טעויות‬
‫לשוניות מהווה פגיעה בחופש הביטוי ובעצמאותו של היוצר‪ .‬עוד הם‬
‫טוענים כי לעיתים שיבושי לשון שייכים לשפת היומיום‪ ,‬למשלב דיבור‬
‫לא פורמאלי‪ ,‬ולכן הם מבטאים אמירה אמיתית וטבעית‪ ( .‬הפרכה)אך‬
‫לטעמי טענותיהם אינן עומדות במבחן המציאות‪ ,‬משום שלכל אומן‬
‫חופש יצירה במגבלות החוק ובכפוף למוסכמות‪ .‬השמעה של שיר‬
‫בתחנת רדיו ממלכתית צריכה להתאים לנורמה‪ ,‬ואם החוק קובע שאין‬
‫להשמיע שירים משובשים‪ ,‬היוצרים ייאלצו לכתוב בצורה תקינה‪.‬‬
‫‪ p‬נימוק נוסף לתמיכתי בהצעת החוק קשור לפן הציבורי‪ E .‬כידוע‪,‬‬‫יצירות האומנות הופכות למוצר ציבורי ברגע שהן מתפרסמות‪.‬‬
‫תפקידם של כלי התקשורת הממלכתיים לייצג אותנו בפומבי‪ .‬רשת ג'‬
‫‪,‬רשת ב' ואף גלי צה"ל נעזרים ביועצים לשוניים מכובדים‪ ,‬שתפקידם‬
‫לתקן את השגיאות הלשוניות של השדרנים‪ ,‬כדי ששפתם תהיה‬
‫תקינה‪ .‬אולם אם קיים שיר מוקלט שיש בו שיבוש לשוני‪ e ,‬כגון שירו‬
‫של הראל מויאל‪ ,‬היועצים הלשוניים אינם יכולים לתקן אותו‪ .‬אם‬
‫הצעת החוק הספציפית הזו תתקבל‪ ,‬אותם זמרים יבדקו היטב את‬
‫שיריהם‪ ,‬ויתקנו את השיבושים הקיימים בהם‪ .‬באופן כזה תישמר‬
‫העברית התקנית ואמצעי התקשורת יוכלו להשמיע אך ורק שירים‬
‫שעברו עריכה לשונית‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ p ,‬ברצוני להדגיש את חשיבותה של השפה העברית ביחס‬
‫לשפות העולם השונות‪ E .‬כולנו יודעים שהעברית היא פלא‪ ,‬היא‬
‫שפה שהתקיימה מימי המקרא ועד היום‪ .‬שפות רבות של עמים‬
‫גדולים נעלמו‪ ,‬אבל העברית נשארה‪ .‬פֵּ רוט הארמית נעלמה‪ ,‬הפניקית‬
‫נכחדה‪ ,‬ואף הבבלית אינה מדוברת עוד‪ .‬אני מאמינה שהעברית‬
‫שרדה כל השנים הללו כי היא נשמרה בקפידה‪ ,‬ולא השתנתה‪ .‬אילו‬
‫היו חודרות אליה שגיאות‪ ,‬היא הייתה נעלמת כמו יתר שפות עמי‬
‫האזור‪L .‬לכן חשוב שנשמור על השפה המקורית‪ ,‬ולא ניתן‬
‫לגיטימציה לשיבושים ולשינויים בכל דרך אפשרית‪.‬‬
‫סיום ‪-‬לסיום‪ ,‬המסקנה הנובעת מכל הדוגמות והנימוקים שהצגתי היא‬
‫שאין להשמיע ברדיו או בטלוויזיה שירים משובשים‪ .‬אם אנו מעוניינים‬
‫לשמור על השפה העברית‪ ,‬עלינו להתנגד בכל תוקף לחדירת‬
‫שיבושים לשוניים באמצעי המדיה הממלכתיים(המלצה )לפיכך אני‬
‫מקווה שהצעת החוק הזו תתקבל‪ ,‬ושיושמעו ברדיו אך ורק שירים‬
‫תקניים‪ ,‬שמפארים את העברית ‪.‬‬
‫‪ .1‬נושא מספר ‪ :‬חיים ומוות ביד הלשון‪.‬‬
‫נהוג לומר כי למלים יש כוח רב‪ .‬הן יכולות לבנות ולהרוס עולמות‬
‫שלמים ‪.‬הפה הינו כלי רב עוצמה היכול לעודד או לייאש‪ ,‬בעיקר בעידן‬
‫הפייסבוק‪ ,‬שבו אמירות מתפרסמות ברבים בתפוצה עצומה‪ .‬האם אתם‬
‫מסכימים עם האמירות הללו? נמקו והציגו דוגמות מתאימות‪.‬‬
‫מאמר לעיון ולהעשרת הידע בנושא‪:‬‬
‫סטטוס של אלימות‪ :‬איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4010114,00.html‬‬
‫או‬
‫פייסבוק הוא לא מקום לילדים‬
‫הייתם משאירים חבורה גדולה של בני ‪ 9‬לבד בביתכם? הייתם שולחים אותם לבד לטיול רב‬
‫משתתפים? כנראה שלא‪ .‬זו הסיבה שאריאנה מלמד לא מבינה איך כל כך הרבה ילדים מטיילים‬
‫לבד בפייסבוק ומחפשים צרות‬
‫אריאנה מלמד‬
‫‪: 04.01.11, 09:43‬פורסם‬
‫המצגת היתה מאלפת ועשויה למופת‪ ,‬אבל לא ראיתי הורים רבים ביום ההורים בבית הספר שעוברים על פני‬
‫המסך הגדול עליו הוקרנה וגם נעצרים לרגע כדי לצפות בה‪ .‬מן הסתם קלטו בזוית העין שמדובר בשימוש נכון של‬
‫הילדים בפייסבוק ואולי נדרש להם שבריר שנייה כדי להחליט שאצלם בבית הכל בסדר ולהמשיך הלאה‪ .‬אני דווקא‬
‫עצרתי מול האיורים וחיפשתי בהם איזושהי אזהרה גורפת להורי הקטנים‪ ,‬אבל בשום מקום לא מצאתי משהו‬
‫‪.‬שתומך בדעתי‪ :‬פייסבוק לילדה בת ‪ ?9‬לא אצלי‬
‫?הייתם משאירים אותם לבד במסיבה‬
‫דעת המיעוט שלי מתחילה במקום שונה מן החשש הרגיל מפדופילים‪ ,‬בעיות של פרטיות ובריונות רשת‪ ,‬החשודים‬
‫המיידיים כשמדברים על ילדים המשוטטים לבדם ברחבי העולם המלהיב הזה‪ .‬מאחורי העמוד התמים של ילדים‬
‫בכיתה ג' וגם בוגרים מהם‪ ,‬מתחבא עולם שלם של אינטראקציה חברתית בלי השגחת מבוגר‪ ,‬וזה סוג של בילוי‬
‫שהורים לא אמורים בדרך כלל לאפשר לקטנים שלהם להשתתף בו‪ .‬או לפחות להיות מודאגים ברצינות מכך שזה‬
‫‪.‬הבילוי המועדף עליהם‬
‫בני התשע כבר רשאים‪ ,‬במשפחות רבות‪ ,‬לרדת לשחק עם כמה חברים במגרש המשחקים השכונתי‪ ,‬אבל לא יעלה‬
‫בדעת רוב ההורים לתת להם לצאת לטיול רב‪-‬משתתפים בלי השגחת מבוגר‪ ,‬וזה בדיוק מה שהם עושים בפייסבוק‪:‬‬
‫‪.‬מטיילים להנאתם שיכורים מחופש – ומחפשים צרות‬
‫הצרות מגיעות מפני שילדים בגיל הזה עדיין מתמרנים בקושי בין אימפולסיביות יתירה לבין הקשבה לסופר אגו‬
‫שלהם‪ ,‬שם מאוחסנות כל העצות הטובות‪ ,‬האזהרות וההטפות של הוריהם‪ .‬תשאירו אותם לבד במסיבת כיתה?‬
‫תשאירו חבורה גדולה לבד בבית שלכם? לא‪ ,‬מפני שאתם יודעים היטב מה יקרה‪ :‬בלי עיניים בוגרות‪ ,‬שהן הסופר‬
‫אגו החיצוני של הטף‪ ,‬הם מאבדים גבולות‪ .‬מה שמתחיל כמשחק תמים של זריקת פופקורן על חברים‪ ,‬יסתיים‬
‫בהשלכת חפץ כבד; מה שמתחיל בהרמת קול‪ ,‬ימשיך לצעקות חסרות רסן; מה שהתחיל כהקנטה רגילה‪ ,‬יתעצם‬
‫ויהפוך לעלבונות קבוצתיים וייגמר בבכי‪ .‬וזה עוד לפני שמישהו יעלה בדעתו לבדוק מה קורה כשמרימים את מכסה‬
‫‪.‬הפסנתר ושופכים קצת קולה‬
‫?מנין תבוא ההשגחה‬
‫מילדי בריטניה דיווחו על הצקות‪ ,‬בריונוות וחרם ברשתות חברתיות בהן הם גולשים‪ ,‬כך פורסם ב"דיילי ‪30%‬‬
‫טלגרף"‪ :‬הילדים שהשתתפו בסקר הם בני ‪ .11-16‬לא צריך להיות סוציולוג גדול כדי להבין‪ ,‬שקטנים חשופים יותר‬
‫‪.‬לבעיות האלה וזקוקים ליותר השגחה‬
‫אבל מנין תבוא ההשגחה? בבתים רבים מדי‪ ,‬לטעמי‪ ,‬מחשב בחדרו של הילד הפך לזכות‪-‬אנוש בסיסית ולסמל‬
‫סטטוס הכרחי‪ .‬הורים רבים מדי טרודים בשעות אחרי הצהריים בענייניהם ובאמת שאי אפשר לצפות מהם לשבת‬
‫בכורסת פו הדב ליד הצאצא המקליד "יא סתומממממה" לחברה אחת מהכיתה‪ ,‬בעוד הוא מאשר עדה שלמה של‬
‫חברים שאין לכם מושג מי הם‪ ,‬חלקם בוגרים‪ ,‬חלקם כוכבי‪-‬ילדים נערצים‪ ,‬חלקם אנשים שלא הייתם חולמים‬
‫להזמין הביתה‪ .‬ולא‪ ,‬אין מדובר בהכרח בפדופילים‪ .‬אני לא רוצה שבת התשע שלי תחשוב שהיא יכולה להיות‬
‫"חברה" של טל מוסרי או רוני דלומי ואני לא יכולה להבהיר לה‪ ,‬בשל גילה‪ ,‬את עומק הפער בין העולם האמיתי‬
‫‪ .‬וחברויות אמיתיות עם בני גילה‪ ,‬לבין הדברים שיתרוצצו לה על המסך‪ ,‬אם רק ארשה‬
‫המחשב הנייח של הבית ממוקם באופן נו‪-‬אסטרטגי בסלון‪ ,‬כך שבעצם הייתי יכולה לפתור את בעיית ההשגחה‬
‫בהצצות תכופות לעבר הילדה המרושתת‪-‬חברתית‪ ,‬אבל המטלה ההורית הנוספת הזו‪ ,‬מעבר למאות המטלות‬
‫הרגילות‪ ,‬לא נראית בעיני ראויה לבזבוז הזמן שלי‪ .‬בעשרות עמודים של בני תשע שהגעתי אליהם כדי לראות מה‬
‫לכל הרוחות קורה שם‪ ,‬לא מצאתי ולו אספקט אחד מועיל‪ ,‬אבל מצאתי נזקים‪ :‬בעיקר מצאתי ילדים שמנסים לגדל‬
‫אישיות שקרית‪ ,‬מגניבה ומלהיבה ומתוחכמת מזו שיש להם במציאות‪ .‬ומצאתי ילדים שלוקים במה שגם מבוגרים‬
‫נוטים לחוות בשבתם לבדם מול המחשב‪ :‬העצמה של רגשות לנוכח המקלדת‪ ,‬פול גז בניוטרל‪ ,‬שמשלחת לרשת‬
‫המון טוקבקים אלימים ומתלהמים‪ .‬זה נורא קל‪ ,‬אף אחד לא יעשה לנו כלום בהיעדר מגע אנושי אמיתי ונמצא את‬
‫‪.‬עצמנו כותבים דברים שלעולם לא היינו מעזים לומר בנוכחות בני אדם של ממש‬
‫פייסבוק" מסרבת‪ ,‬בינתיים‪ ,‬להוסיף לעמודיה כפתור‪-‬חירום קטן לתועלת ילדים‪ ,‬שיאפשר להם לדווח על הצקות‪",‬‬
‫איומים‪ ,‬הטרדה ונסיונות פריצה לעמודיהם – למרות שהיא יודעת היטב כי מיליונים מגולשיה לא חגגו עדיין בר‬
‫מצווה ואינם עומדים במגבלת הגיל שהיא עצמה קבעה‪ .‬מדוע? ככל הנראה מפני שהדבר ירתיע מפרסמים‪ .‬אני לא‬
‫מצפה מחברת ענק להשגיח על בתי ולחשוב על רווחתה‪ ,‬אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להעדיף את התועלת‬
‫למפרסמים על פני שלומה‪ .‬עצם הסירוב הזה צריך היה לגרום להורים להבהיר לילדיהם שוב ושוב שפייסבוק אינו‬
‫מקום ראוי לקטנטנים‪ ,‬אם הם כבר מחוברים‪ :‬אני פשוט מנעתי מבתי‪ ,‬לעת עתה ועד שאהיה בטוחה בבגרותה‬
‫‪.‬היחסית‪ ,‬את האפשרות לשרוץ שם‬
‫וכך‪ ,‬כשבקשותיה "לעשות פייסבוק" הלכו ותכפו לכלל נדנוד‪ ,‬ניגשנו למלאכה‪ .‬אימייל? יש‪ .‬תאריך לידה? הקלדנו‪.‬‬
‫אופס‪ ,‬אי אפשר להמשיך‪ .‬כאן הייתי יכולה לומר לה שצריך לשקר ואז הכל יהיה בסדר‪ .‬בחרתי שלא לומר‪ .‬ייתכן‬
‫ויום יבוא והיא תשנא אותי על כך‪ ,‬אבל את חובתי להגן עליה לא המרתי בשעות של שקט תעשייתי‪ ,‬כשהיא עושה‬
‫‪.‬לייק להמון דברים שאני באמת לא מחבבת‬
‫"‬
‫‪ .2‬התנדבות מחוץ לגבולות מדינת ישראל‪.‬‬
‫ניר ודלית להב‪ -‬מורביץ'‪ ,‬הוריהם של שלושה תלמידים מאליאנס‪ ,‬עברו עם‬
‫כל בני המשפחה לאפריקה‪ ,‬כדי להקים כפר נוער ליתומי העם הנרצח‬
‫ברואנדה‪ .‬במקום שבו מקובצים אלפי יתומים‪ ,‬התנדבו בני המשפחה‪,‬‬
‫והעניקו שירותים שונים ליתומים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬פעילות פנאי וספורט‪.‬‬
‫אחרי שנה וחצי הם חזרו לישראל‪ ,‬והכתירו את התנדבותם כמאורע מחולל‪,‬‬
‫שגיבש את בני המשפחה‪ .‬האם לדעתכם‪ ,‬פעילות התנדבותית בניכר היא‬
‫מעשה חיוני או שמא רק התנדבות בגבולות הארץ חשובה ? נמקו והציגו‬
‫דוגמות שיוכיחו את טיעונכם‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪-‬‬
‫משפחת להב עזבה הכל ועברה לאפריקה כדי‬
‫להקים כפר נוער ליתומי רצח העם ברואנדה‬
‫‪http://www.themarker.com/career/1.58009‬‬
‫‪4‬‬
‫במקום שבו ילדי רוצחים וילדי קורבנות לומדים יחד‪ ,‬ומשפחה מערבית נאלצת לחיות בלי מכשירי חשמל‪ ,‬נדרשת‬
‫הרבה סובלנות מכולם ■ אחרי שנה וחצי הם מסכימים שהניסוי הצליח ■ דליה להב‪" :‬החוויה רצופה באי הבנות‬
‫מכאיבות שנובעות מהבדלי תרבות גדולים ■ לעתים אתה נתפש כאדון‪ ,‬גם אם לגמרי לא התכוונת להתנהג ככזה‬
‫‪‬‬
‫‪09:23‬‬
‫‪11.09.2010‬‬
‫טלי חרותי‪-‬סובר ‪:‬מאת‬
‫הוסף תגובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוסף לרשימת קריאה‬
‫‪‬‬
‫שתף‬
‫‪‬‬
‫הדפס‬
‫‪‬‬
‫שלח לחבר‬
‫‪‬‬
‫‪Android‬‬
‫‪‬‬
‫‪iPad‬‬
‫‪‬‬
‫‪iPhone‬‬
‫‪ TheMarker:‬הורד ללא תשלום את אפליקציות‬
‫‪‬‬
‫בערב טעון ‪ Agahozo shalom‬יום השנה לסיום רצח העם המזעזע ברואנדה צוין בכפר הנוער‬
‫כלי עממי ‪ (testimonies),‬במיוחד‪ 500 :‬היתומים שגרים בכפר התכנסו בחדר האוכל למפגש עדויות‬
‫מוכר בתהליך הטיפול בפוסט טראומה בקרב הרואנדים‪ 16 .‬שנה חלפו מאז שבני ההוטו רצחו את‬
‫בני הטוטסי באכזריות בלתי נתפשת (ראו מסגרת)‪ ,‬והותירו אחריהם כמיליון הרוגים ומיליון יתומים‪.‬‬
‫הוריהם ובני משפחה נוספים של חלק מילדי הכפר נרצחו לנגד עיניהם בשריפה או במצ'טות‪ .‬הם היו‬
‫במהלך הערב עלו ‪.‬אז תינוקות ופעוטות שנולדו לתוך חלל ריק ‪ -‬עברם נמחק ועתידם לוט בערפל‬
‫הנערים על הבמה אחד אחרי השני‪ ,‬ותיארו את שראו‪ .‬כל סיפור נמשך שעתיים ויותר‪ ,‬כל עדות‬
‫מצמררת יותר מקודמתה‪ .‬אחרי שתי עדויות החלו זעקות להישמע בחלל האוויר וחלק מהמשתתפים‬
‫נמלטו בהיסטריה‪ .‬נערה אחת נעלמה בין השיחים; נערה אחרת‪ ,‬ששכבה ‪ 48‬שעות בכנסייה שבה‬
‫נרצחו לא פחות מ‪ 2,000-‬איש‪ ,‬התמוטטה‪ .‬צוות הכפר נאלץ לסייע לעשרות אחרים בעזרת זריקות‬
‫‪.‬הרגעה‬
‫כל הזיכרונות המודחקים צפו מחדש‪ .‬הם הרגישו כאילו עומדים לרצוח אותם שוב"‪ ,‬משחזר ניר "‬
‫להב‪ ,‬המנהל הישראלי של הכפר‪" .‬היה קשה ביותר לראות אותם מתפרקים כך‪ .‬בשגרת היום לא‬
‫רואים מה עובר על הילדים‪ .‬הם שקטים ומופנמים ויודעים גם לשמוח‪ .‬רק בסיטואציות כאלה אפשר‬
‫לקלוט איזה מטען כבד‪ ,‬שיכול להתפרץ בכל רגע‪ ,‬הם נושאים על גבם הצעיר‪ .‬ואז מבינים עד כמה‬
‫‪".‬חשובה היתה הקמת הכפר‬
‫החלטה של חצי שעה‬
‫פירוש המלה אגהוזו ברואנדית ‪ -‬המקום שבו נגמרות הדמעות) הוא ( ‪ Agahozo shalom‬סיפורו של‬
‫סיפורה של נדבנות יהודית ושל רצון לחלוק ניסיון ישראלי מצטבר במטרה להקל על סבלו של עם‬
‫אחר‪ .‬לא בכדי נבחר מנהל ישראלי להקים כפר נוער המיועד ליתומים רואנדים‪ .‬הניסיון הישראלי‬
‫בקליטת עולים‪ ,‬ביניהם בני נוער רבים שהגיעו ללא משפחותיהם‪ ,‬החל ביתומי השואה וכלה בעליות‬
‫האחרונות מרוסיה ומאתיופיה‪ ,‬הביא להתמקצעות חיונית בתחום‪ .‬כפרי הנוער הרבים הצילו לא מעט‬
‫נפשות מנותקות שהגיעו לישראל ב‪ 60 -‬השנים האחרונות‪ ,‬ומקומות כמו ימין אורד‪ ,‬שנוסד בישראל‬
‫‪.‬ב‪ 1953-‬ומשמש עד היום לקליטת בני נוער שעולים בגפם‪ ,‬נהפכו מודל לחיקוי ברחבי העולם‬
‫הרעיון להקמת כפר ישראלי ברואנדה הגיע דווקא מהפילנתרופית אן היימן‪ ,‬יהודייה אמריקאית‪,‬‬
‫שבילתה בצעירותה שנה בקיבוץ קטורה ולכן דוברת עברית שוטפת‪ .‬היימן היא תורמת משמעותית‬
‫לארגון גו'ינט ישראל ואף משמשת כדירקטורית בארגון‪ ,‬ונותנת מכספה גם למטרות אחרות‪ .‬לפני‬
‫כמה שנים הבינה היימן כי הבעיה הקשה ביותר ברואנדה‪ ,‬שפצעיה מרצח העם עדיין לא הגלידו‪ ,‬היא‬
‫‪.‬מיליון היתומים‪ ,‬והחליטה לסייע בפתרון הולם‬
‫ראשית‪ ,‬הקצתה היימן ‪ 10‬מיליון דולר מכיסה ששימשו לקניית שטח בגודל ‪ 650‬דונם במרחק שעת‬
‫נסיעה מהבירה קיגאלי‪ ,‬ולהקמתו ולתפעולו של כפר נוער שיכלול פנימייה ומרכזי לימוד משוכללים‪.‬‬
‫המטרה היתה להעלות את היתומים הרואנדים על מסלול שיעניק להם כישורי חיים‪ ,‬שבעזרתם יוכלו‬
‫להתקיים ולהתקדם בעתיד‪ .‬בשלב הבא גייסה את ג'וינט ישראל לחיפוש מתמשך אחר האדם הנכון‬
‫להקמת הכפר‪ .‬החיפוש לא היה פשוט‪ :‬לתפקיד נדרש מנהיג ומנהל‪ ,‬קבלן ומטפל‪ ,‬פרויקטור מצוין‬
‫בעל אג'נדה חינוכית מסודרת וגם אדם שמוכן לעבור עם כל משפחתו לאפריקה כדי לערוך ניסוי‬
‫‪.‬שהצלחתו לא ודאית‬
‫ללהב‪ ,‬אז מנהל חטיבת דור העתיד בסוכנות היהודית‪ ,‬נדרשה חצי שעה בלבד להחליט שהוא מעוניין‬
‫לעשות רילוקיישן לרואנדה‪ .‬לאשתו דלית‪ ,‬רופאת ילדים במקצועה‪ ,‬זה לקח אפילו פחות זמן‪" .‬שמעתי‬
‫שמחפשים מנהל להקמת הכפר"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬חזרתי הביתה ושאלתי את אשתי‪' :‬נוסעים?'‪.‬‬
‫התשובה המיידית היתה 'כן'"‪ .‬בנובמבר ‪ ,2008‬אחרי כמה חודשים של תהליכי מיון והכנות‪ ,‬היתה‬
‫‪.‬המשפחה‪ ,‬שכללה זוג הורים ושלושה מתבגרים‪ ,‬על המטוס‬
‫במהלך הראיון מתגלה להב כאדם אסרטיבי ומלא תשוקה לתחום שבו הוא פועל‪ .‬אזכור הפרויקטים‬
‫החברתיים שבהם היה מעורב‪ ,‬ובעיקר זה האחרון‪ ,‬מעלה ניצוצות בעיניו‪ .‬ייתכן כי הלהט שלו הוא זה‬
‫שקידם את הצלחת הפרויקט הרואנדי‪ ,‬על אף שלעתים הקשיחות הצברית שלו‪ ,‬שהפחידה את צוות‬
‫‪.‬העובדים המקומי בכפר‪ ,‬היתה בעוכריו‬
‫לפני שהגיע למגזר השלישי היה להב עורך דין לתקופה קצרה‪ ,‬ובעיקר איש עסקים‪ ,‬כאחד הבעלים‬
‫של חברת המזון האורגני "אדמה"‪ .‬כשהגיע לגיל ‪ 40‬החל לחפש כיוון אחר בחייו והתקבל לתוכנית‬
‫הניהול היוקרתית של מכון מנדל למנהיגות‪ .‬הוא הצטרף לג'וינט כדי לעודד את תחום היזמות בקרב‬
‫אוכלוסיות בסיכון‪ .‬במהלך פעילותו בארגון היה אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להקמת "זה כן עסק" ‪ -‬פרויקט‬
‫שבעזרתו לומד נוער בסיכון להקים עסקים ולתפעל אותם‪ ,‬כדי להרוויח כסף וללמוד מקצוע עתידי‪.‬‬
‫בהמשך ניהל במשך ארבע שנים את חטיבת דור העתיד בסוכנות היהודית‪ ,‬עד שהגיעה ההצעה‬
‫‪.‬לניהול כפר הנוער‬
‫התלהבותו של להב הדביקה את רוב המשפחה‪" .‬דלית היא סוג של אמא תרזה"‪ ,‬מעיד עליה בעלה‪.‬‬
‫"היא תמיד רצתה לסייע לאוכלוסיות קשות במיוחד והאפשרות לסייע למאות יתומים‪ ,‬ועוד באפריקה‪,‬‬
‫היתה הזדמנות פז עבורה"‪ .‬במשך שנה וחצי היא שימשה כרופאת הכפר וידיה היו מלאות בעבודה‪.‬‬
‫הרוח ההרפתקנית‪ ,‬מהולה ברגישות חברתית גדולה‪ ,‬התגלתה גם אצל הילדים‪" .‬מרגע לידתם הם‬
‫ידעו שמשהו כזה מחכה להם בהמשך הדרך‪ ,‬כך שההחלטה לנסוע לא הגיעה בהפתעה"‪ ,‬מספרת‬
‫אמם‪ .‬בעוד שיהל‪ ,18 ,‬ועילם‪ ,12 ,‬שמחו מאוד על ההזדמנות‪ ,‬הרי שתמר‪ ,16 ,‬היתה קצת פחות‬
‫מרוצה‪ .‬החשש מניתוק פתאומי מהחברות ומהלימודים הדיר שינה מעיניה‪" .‬המשפחה המורחבת‬
‫הציעה לנו לא להתנגד לרצון שלה להישאר בישראל"‪ ,‬אומרת דלית‪" ,‬אבל זו לא היתה אופציה‬
‫‪".‬מבחינתנו‪ .‬היה לנו ברור שאנחנו נוסעים כמשפחה ושהם ירוויחו מחוויה כזו יותר מאתנו‬
‫הילדים התקבלו נפלא‪ ,‬השתלבו מהר והשתתפו ברוב הפעילויות"‪ ,‬מספר להב‪" .‬עבורנו‪ ,‬ההורים‪ ,‬זו "‬
‫היתה חוויה מגבשת ונפלאה‪ .‬באיזה בית שמתנהל באופן רגיל אתה זוכה לראות בכלל את הילדים‬
‫המתבגרים שלך ביום‪-‬יום? בכפר היינו כולנו ביחד כל הזמן‪ ,‬פשוט כי לא היה להם מקום אחר ללכת‬
‫‪".‬אליו‬
‫לחיות בלי מקרר בבית‬
‫המראה שקיבל את פניהם של בני המשפחה כשהגיעו אל השטח היה "הנוף הכי יפה ברואנדה"‪,‬‬
‫כהגדרתו של להב‪" .‬מאופק עד אופק השתפלו גבעות ירוקות ורכות משובצות באגמים ובפלגי מים"‪,‬‬
‫הוא מתאר‪ .‬העבודה הקשה החלה מיד עם נחיתתם‪" .‬הנחישות והתושייה הישראליות היו לכלי עזר‬
‫חיוני"‪ ,‬אומר להב‪" .‬תוך זמן קצר היינו צריכים להקים במקום סוג של קיבוץ עבור ‪ 500‬נערים ונערות‪:‬‬
‫מבני מגורים‪ ,‬חדר אוכל שיכול להכיל ‪ 1,200‬איש‪ ,‬מרכזי לימוד ומבנים ציבוריים‪ .‬גם החווה‬
‫החקלאית החלה לקרום עור וגידים בעזרת חברות ישראליות כמו נטפים שתרמה מערכת השקיה‪,‬‬
‫וארגונים כמו קרן קיימת לישראל"‪ .‬במקביל גובש צוות המורים המקומי‪ ,‬יחד עם צוות המדריכים‪,‬‬
‫אמהות הבית והמתנדבים‪ ,‬ונוצרה תוכנית חינוכית שמלווה את המקום‪" .‬מדובר בפרויקט גדול‪ ,‬הן‬
‫בתחום הבינוי והם בתחום החינוך והתמיכה‪ ,‬והכל צריך היה להיעשות באפריקה‪ ,‬בעזרת כוחות‬
‫‪.‬מקומיים שלא בדיוק מתנהלים כמונו"‪ ,‬מציין להב‬
‫התנאים בכפר היו בסיסיים‪ .‬משפחת להב גרה אמנם בבית לבנים מחולק לחדרים שכלל גם מטבחון‪,‬‬
‫אבל מכשירים אלמנטריים כמו תנור‪ ,‬גז או מקרר דווקא לא היו‪" .‬החשמל ברואנדה יקר מאוד"‪,‬‬
‫מסבירה דלית‪" .‬יכולנו להרשות לעצמנו לקנות הכל‪ ,‬אבל לא עלה בדעתנו לחיות אחרת משאר אנשי‬
‫הכפר"‪ .‬את חוויית הכביסה זוכרת אם המשפחה במיוחד לטובה‪ .‬כמו כולם‪ ,‬גם ילדי להב והוריהם היו‬
‫יוצאים לעשות כביסה בגיגית בחוץ‪ .‬כל אחד אחראי לניקיון בגדיו‪ ,‬ממש כפי שניקו בעצמם את חדרי‬
‫הבית‪" .‬המלאכות הפשוטות האלה יוצרות תפישה אחרת של זמן"‪ ,‬אומרת דלית‪" .‬הן מאפשרות‬
‫‪".‬מנוחה ממרוץ החיים המערבי שאנחנו מורגלים בו‬
‫בכל בוקר היו יוצאים בני המשפחה לעיסוקיהם השונים‪ :‬ניר לניהול הכפר‪ ,‬דלית למרפאה‪ ,‬יהל‪,‬‬
‫שדחה את גיוסו בשנה‪ ,‬החל בבנייתו של האמפיתיאטרון הענק‪ ,‬שנחנך במקום בימים אלה‪ .‬תמר‬
‫למדה עם בנות הכפר (בבתי הספר ברואנדה שפת הלימוד היא אנגלית) ועילם עבד בבקרים בחווה‬
‫ובצהריים למד בחינוך ביתי עם אחד מהוריו או בעצמו‪ .‬אחרי כמה חודשים החליטה המשפחה כי את‬
‫החינוך יקבלו תמר ועילם דווקא בבית הספר הבינלאומי בקיגאלי‪" .‬עילם היה הילד היחיד בכפר‬
‫בגילו‪ .‬בבית הספר הם התרועעו עם ילדים בני גילם‪ ,‬ואחר הצהריים הם היו חוזרים אלינו לכפר"‪.‬‬
‫באחרונה חזרו דלית‪ ,‬יהל ותמר לישראל‪ ,‬לקראת גיוסו של הבן הבכור‪ .‬עילם נשאר עם ניר בכפר‬
‫‪.‬הנוער עד סוף הקדנציה בנובמבר ‪2010‬‬
‫פחות משנתיים חלפו מאז שהגיעה משפחת להב לכפר והוא עומד על רגליו‪ ,‬פעיל ותוסס ומקבל‬
‫עשרות ביקורים ממקבלי ההחלטות ברואנדה‪ ,‬וכן מאורחים מישראל ומהעולם כולו‪ ,‬שעולים לרגל כדי‬
‫לראות כיצד פועלות שיטות החינוך הישראלי באפריקה הרחוקה‪ .‬הם מסתובבים בין מרכזי הלמידה‬
‫למוסיקה ולמדעים‪ ,‬נכנסים למרכז לבריאות הנפש‪ ,‬ומתפעלים מהלול‪ ,‬מהרפת‪ ,‬מהמכוורת‪ ,‬מ‪5,000 -‬‬
‫עצי קפה ואננס‪ ,‬ומפרויקט ההשקיה המרשים‪" .‬כל מה שעושים בכפר נעשה במרכזי מצוינות"‪,‬‬
‫‪".‬מסביר להב‪" .‬גם חקלאות אנחנו עושים מצוין‪ ,‬לא כמו שעושים בדרך כלל ברואנדה‬
‫הכפר מתנהל באופן כמעט מושלם על אף ולמרות הבדלי התרבות‪ ,‬שהקשו לא פעם על מהלך‬
‫העבודה‪ .‬הפרופיל של ילדי כפר הנוער אינו פשוט‪ .‬מדובר בנערים ונערות מכיתה ט' ומעלה שמגיעים‬
‫מהמקומות העניים ביותר במדינה‪ ,‬אחרי שאותרו על ידי צוות הכפר‪ 90% .‬מהם יתומים מאב ומאם‪.‬‬
‫אם יש אמא בתמונה‪ ,‬היא בדרך כלל לא מתפקדת‪ .‬מי שהיה תינוק בזמן הטבח‪ ,‬לא יודע לעתים‬
‫אפילו מתי נולד‪ .‬חלקם אומצו על ידי המשפחות הרחבות‪ ,‬עניות אף הן‪ ,‬ולעתים קרובות נוצלו מכל‬
‫כיוון אפשרי‪ .‬אם נשלחו לפנימיות מקומיות לא שפר מזלם‪ .‬נערות רואנדיות יתומות יעשו הרבה‬
‫בשביל דולר‪ ,‬ותיירים לבנים שמגיעים למדינה לא מהססים לנצל זאת‪ .‬אל הכפר הם מגיעים בגיל ‪15‬‬
‫‪.‬עם רמה בסיסית של ידע בקריאה‪ ,‬בכתיבה ובחשבון‬
‫למרות הטראומה שחוו הילדים הרואנדים‪ ,‬הם עדינים‪ ,‬אין להם בעיות התנהגות והם צמאים להקשיב‬
‫וללמוד‪" .‬יש בהם תמימות מקסימה וחיי הקהילה שלהם פורחים תוך מתן עזרה הדדית עצומה"‪,‬‬
‫‪".‬מתפעל להב‪" .‬אני מטורף על הילדים האלה‬
‫שיטות הטיפול לקוחות אף הן מישראל ובבסיסן עומד הטיפול בכל מעגלי החיים של הנוער ‪ -‬עבר‪,‬‬
‫הווה ועתיד‪" .‬כדי לטפל בהם צריך להכיר אותם"‪ ,‬מסביר להב‪" .‬אחרת אי אפשר לעזור להם‪ .‬זה דבר‬
‫שקל להגיד‪ ,‬אבל קשה לעשות כי התרבות הרואנדית לא רואה שיחות אישיות בעין יפה‪ .‬זו תרבות‬
‫שמכבדת את הפרטיות וכשהמדריכים התנגדו ליזום שיחות אישיות עם הילדים‪ ,‬מרטתי שערות‪ ,‬אבל‬
‫‪".‬הבנתי שנדרש כיוון אחר כי אני מאמין בעשייה עם רגישות חברתית אישית‬
‫בכפר הנוער אין פסיכולוגים‪ ,‬אך יש עובדים סוציאלים (מקצוע חדש ברואנדה) והרבה פעילות בלתי‬
‫פורמלית‪ ,‬שכוללת שיעורי צילום‪ ,‬מחשבים‪ ,‬ציור‪ ,‬ריקוד מסורתי ויוגה‪" .‬החוגים האלה עושים את‬
‫‪.‬העבודה בלי שנקרא להם תרפיה"‪ ,‬מסביר להב‬
‫כל ‪ 16‬ילדים חיים בבית מגורים אחד‪ .‬המדריך הוא האח הגדול ואם הבית היא אמא‪ .‬ללהב הם‬
‫קוראים "דדי" או אבא‪" .‬אנחנו לא מהווים תחליף למשפחה"‪ ,‬הוא מציין‪" .‬אבל אנחנו משתדלים שזה‬
‫יהיה הכי קרוב‪ ,‬כדי לתמוך ולאפשר להתגבר על קשיי היום‪-‬יום‪ .‬אי אפשר לרפא את הטראומה‬
‫‪".‬לחלוטין‪ ,‬אבל אפשר לעזור לחיות אתה טוב יותר‬
‫לא רק ילדי הכפר נושאים את צלקות הטבח‪ .‬מנהל החינוך החברתי של הכפר ראה את הוריו נרצחים‬
‫לנגד עיניו; אמהות הבית איבדו לפחות ילד אחד; להרבה עובדים‪ ,‬כמו גם לילדים‪ ,‬סימני מצ'טות על‬
‫הפנים‪" .‬אמנם כיום הרואנדים לא מבדילים את עצמם זה מזה באמצעות הגדרות של הוטו וטוטסי‪,‬‬
‫אלא אומרים ש'כולם רואנדים'‪ ,‬אבל המתח הוא אדיר"‪ ,‬אומר להב‪" .‬מדברים על פיוס‪ ,‬אבל הרוצחים‬
‫והקורבנות חיים זה לצד זה והכל רוחש מתחת לפני השטח‪ .‬יש כל הזמן שמועות‪ .‬אם יש קלקול‬
‫‪".‬קיבה בכפר מיד אומרים שהטבחים‪ ,‬שרובם בני הוטו‪ ,‬ניסו להרעיל את כולם‬
‫ההסברה הכי טובה לישראל‬
‫הטיפול האינטנסיבי ב‪ 500 -‬היתומים הוא מטלה קשה‪ ,‬אך האתגר האמיתי היה דווקא בעבודה עם‬
‫הצוות המבוגר המקומי‪" .‬הרואנדים הם אנשים נפלאים ואינטליגנטים‪ ,‬אבל לנו‪ ,‬כישראלים‪ ,‬קשה‬
‫להתמודד עם הפסיביות הטמונה בתרבותם‪ ,‬עם חוסר היוזמה שלהם וגם עם חוסר ההתייחסות‬
‫לזמן"‪ ,‬מסביר להב ונותן דוגמה‪" :‬חנכנו בכפר ארבעה מגרשי כדורסל והזמנו ארבעה בתי ספר ליום‬
‫ספורט בנוכחות שר החינוך‪ .‬זה אמור היה להתחיל בעשר ולהסתיים באחת‪ .‬היום המדהים הזה‬
‫נגמר בשבע בערב‪ .‬למחרת עשינו סיכום‪ .‬אף אחד לא חשב שהעובדה שהיום נגמר בשש שעות‬
‫‪".‬איחור זו בעיה‪ ,‬מלבד הלבנים‬
‫גם דד ליין לפעילויות שסוכמו מראש או דיווח על התקדמות הם בגדר המלצה בלבד‪" .‬אני מכנס‬
‫ישיבת הנהלה ויושב ומחכה"‪ ,‬מספר להב‪" .‬כשנמאס לי אני מתקשר לאחד האנשים שאומר לי‪' :‬אני‬
‫בכפר'‪ .‬קבענו‪ ,‬הודענו‪ ,‬אבל זה לא ממש משנה‪ .‬הם אומרים לי 'זה לא בתרבות הרואנדית'‬
‫ומתעלמים מכך שזה כן בתרבות שלי! כיום אנחנו כבר עובדים יחד טוב יותר‪ ,‬כי הצוות הבין שאני‬
‫‪".‬משתגע מהתנהגות כזו‬
‫בסיומה של השנה הראשונה ערך להב פגישת סיכום וגילה לא מעט מרירות‪ .‬הוא לא ציפה לכאלה‬
‫רגשות שליליים‪ .‬התרבות המקומית לא מאפשרת התנגדות לבוס‪ ,‬שנתפס על ידי כפופיו כאלוהים‬
‫לכל דבר‪ .‬להב לא ידע שהאסרטיביות הישראלית המוכרת מפחידה את עובדיו העדינים‪ .‬הם לא‬
‫יתקנו אותו אם הוא עושה טעות‪ ,‬כי לא מתקנים מנהל‪ .‬הם גם לא ייתנו משוב ולא יעזו לומר בדרך‬
‫כלל מה הם חושבים באמת‪" .‬שלב ההקמה עוד לא הסתיים אבל ייתכן שהמנהל שיבוא אחרי צריך‬
‫להיות אדם פחות מאיים"‪ ,‬אומר להב‪" .‬אולי אמריקאי קצת יותר מנומס‪ .‬יש הרבה יתרונות לתכונות‬
‫‪".‬הישראליות שדוחפות ומקדמות בהקמת 'קיבוץ' שכזה‪ ,‬אבל בתרבויות אחרות הן עלולות להבהיל‬
‫איש מבני המשפחה לא היה מוותר לרגע על החוויה החזקה שעברו‪" .‬מצד אחד"‪ ,‬מסבירה דלית‪" ,‬זו‬
‫התנסות לא פשוטה כי היא רצופה באי הבנות מכאיבות‪ ,‬שנובעות מהבדלי תרבות גדולים בין‬
‫אפריקה למערב‪ .‬הרבה פעמים אתה נתפש כאדון אצל המקומיים‪ ,‬גם אם לגמרי לא התכוונת‬
‫להתנהג ככזה‪ .‬נדרש מאמץ גדול ללכת כל הזמן בין הטיפות כדי לשכנע אותם שכולם שווים‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬היא גורמת לך לחשוב אחרת על העולם כולו‪ .‬אחד הטקסים המקסימים ביותר הוא טקס‬
‫הפרידה שנערך לכל מי שעוזב את הכפר‪ .‬במשך ערב שלם כל אחד מהמשתתפים סיפר מדוע הוא‬
‫אסיר תודה לאדם שעוזב ובירך אותו בברכת 'גוד בלס יו' (אלוהים יברך אותך)‪ ,‬הברכה הגבוהה‬
‫והמשמעותית ביותר ברואנדה‪ .‬החוויה היתה בלתי נשכחת עבורי כי במהלך הטקס‪ ,‬כמו ברגעים‬
‫‪".‬רבים אחרים‪ ,‬הרגשתי חלק אינטגרלי מהקהילה‪ ,‬חלק אמיתי מרקמה אנושית אחת משותפת‬
‫על אף שהקדנציה של להב מסתיימת בסוף השנה‪ ,‬הוא מציין כי אם התנאים המשפחתיים היו‬
‫מאפשרים זאת‪ ,‬הוא היה נשאר בכפר שנה נוספת‪" .‬מדובר בחוויה אישית ומשפחתית מדהימה שיש‬
‫בה הכל ‪ -‬אתגר יוצא דופן‪ ,‬נתינה‪ ,‬הרחבת אופקים‪ ,‬גם הרבה ציונות והאדרת שם ישראל"‪ ,‬הוא אומר‬
‫‪.‬בגאווה‬
‫‪.‬ציניקנים יגידו שציונות דווקא אין פה‪ .‬הכסף לא מגיע לישראל וגם אתם עזבתם לכמה שנים‬
‫הגיע הזמן שנשנה כולנו את תפישת העולם הפרובינציאלית שבתוכה אנחנו חיים‪ .‬אף שגריר‪ ,‬גם "‬
‫הטוב ביותר‪ ,‬לא יכול היה לעשות לשמה של ישראל את מה שעשה הפרויקט הזה‪ .‬פחות משנתיים‬
‫אחרי ההקמה הכפר מוכר היטב לכל מקבלי ההחלטות ברואנדה‪ ,‬מהנשיא ומטה‪ .‬שם ישראל נישא‬
‫בפי כל‪ .‬אם אנחנו מחפשים דרכים טובות יותר להסברה‪ ,‬זו הדרך הנכונה‪ :‬לייצא את היכולות שלנו‬
‫‪".‬לעולם ולהשפיע שם לטובה‬
‫מיליון נרצחים במאה ימים‬
‫שורשיו של הטבח המזוויע שביצעו בני שבט ההוטו בבני שבט הטוטסי ברואנדה ניטעו כבר בסוף‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬אז השתלטה בלגיה הקולוניאליסטית על המדינה האפריקאית‪ .‬הבלגים‬
‫ראו בטוטסי‪ ,‬מיעוט של רועי בקר שהיווה רק ‪ 14%‬מכלל אוכלוסיה בת ‪ 8‬מיליון איש‪ ,‬שבט חכם‬
‫ומתקדם יותר‪ ,‬ומכאן שותף טבעי לשלטון‪ .‬כדי להוכיח את עליונותם של הטוטסי השתמשו הבלגים‬
‫‪.‬במדידות גופניות והשוו היקפי גולגלות‪ ,‬למשל‪ ,‬לפיהן הוחלט מי שייך לקבוצה האינטיליגנטית יותר‬
‫ב‪ 1962-‬נהפכה רואנדה למדינה עצמאית‪ .‬העידן החדש נפתח בבחירות בהן זכו כמובן נציגי שבט‬
‫ההוטו‪ ,‬שהיוו ‪ 85%‬מכלל האוכלוסיה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬התרחש הטבח הראשון‪ .‬כ‪ 20 -‬אלף בני טוטסי נרצחו‬
‫וכ‪ 200-‬אלף נפוצו לגלות‪ ,‬בעיקר לאוגנדה השכנה‪ .‬ב‪ 1990-‬פלשה מיליציה של פליטי הטוטסי‬
‫בחזרה לרואנדה במטרה להכריח את הממשלה להשיב את הגולים הביתה‪ .‬מספרי המצטרפים‬
‫‪.‬למיליציה גדלו והלכו‪ ,‬והגיעו ל‪ 30 -‬אלף איש‬
‫המתח החריף עד שהגיע לשיאו ב‪ 6-‬באפריל ‪ ,1994‬אז התרסק מטוסו של נשיא רואנדה‪ ,‬ואצבע‬
‫מאשימה הופנתה לעבר שבט הטוטסי‪ .‬תוך כמאה ימים נרצחו מאות אלפי אנשים‪ ,‬ובני שבט ההוטו‬
‫חיסלו כפרים שלמים של בני הטוטסי בגרזנים‪ ,‬במצ'טות ובלפידים‪ .‬עד היום המספר הסופי של‬
‫הקורבנות לא ידוע‪ :‬הערכות המינימום מדברות על חצי מיליון איש‪ ,‬אך ההערכה הנפוצה היא‬
‫שהמספר קרוב יותר למיליון‪ .‬ביולי ‪ 1994‬הביסה המיליציה של בני הטוטסי את בני ההוטו ושמה קץ‬
‫‪.‬לרצח העם‪ 2 .‬מיליון איש גלו מרואנדה ובמדינה נותרו כמיליון יתומים‬
‫נושא מספר ‪:3‬‬
‫בקיץ ‪ 2011‬נשמעה הסיסמה "העם דורש צדק חברתי" – יוזמי‬
‫המחאה דרשו דיור בר השגה‪ ,‬חינוך חינם‪ ,‬הורדת מחירים למוצרי‬
‫מזון‪ ,‬וצמצום הפערים החברתיים בארץ‪ .‬האם לדעתך המחאה הינה‬
‫מחאה מוצדקת ? נמקו והביאו דוגמות‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪-‬‬
‫עשרות אלפים מפגינים‪" :‬העם דורש צדק חברתי"‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L‬‬‫‪4098989,00.html‬‬
‫"יום הזעם של מעמד הביניים" הגיע לשיא‪ :‬נציגים מערי‬
‫האוהלים ברחבי הארץ התכנסו בתל‪-‬אביב‪ ,‬ודרשו מהממשלה‬
‫למצוא פתרון מיידי למצוקת הדיור‪ .‬גם הרופאים הפגינו בסמוך‪.‬‬
‫"זו השפה שהממשלה מבינה"‬
‫יואב זיתון ורועי קייס‬
‫פורסם ‪23.07.11, 20:37:‬‬
‫המחאה הכלל‪-‬ארצית נגד מחירי הדיור מתנקזת לעצרת מרכזית בתל‪-‬‬
‫אביב‪:‬המפגינים במאהל בשדרות רוטשילד בעיר כבר החלו את השבוע שני‬
‫שלהם באוהלים‪ ,‬והערב (שבת) הם קיבלו זריקת עידוד מצד פעילים מרחבי‬
‫הארץ‪ ,‬שהצטרפו אליהם להפגנה ברחבת מוזיאון תל‪-‬אביב לאמנות‪ .‬כחלק‬
‫מ"יום הזעם של המעמד הבינוני"‪ ,‬גם הרופאים ‪ -‬מתמחים ומומחים ‪ -‬הפגינו‬
‫באיכילוב לאחר שגם אחרי ‪ 110‬ימים של שביתה‪ ,‬פריצת דרך עדיין אין‪ynet .‬‬
‫העביר שידור חי מהצעדה‪.‬‬
‫מחאת האוהלים ‪ -‬סיקור מיוחד ב‪ynet -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עדויות מהפריפריה‪ :‬הייאוש (לא) נעשה יותר נוח‬
‫קבלת שבת במאהלים‪" :‬ייאוש ותסכול‪ ,‬לא מסיבה"‬
‫המאהל מלא‪ ,‬וחולדאי בשלו‪ :‬לא רואה התעוררות‬
‫נתניהו מתגונן‪ :‬פעלתי בנושא הדיור יותר מכולם‬
‫מטרת מפגן המחאה‪ ,‬כך ציינו במטה המאבק‪" ,‬היא לומר לראש הממשלה‬
‫שהם מאוכזבים ולדרוש ממנו למצוא פתרון מיידי ויסודי למצוקת הדיור‬
‫הקשה"‪ .‬אלפים הגיעו לכיכר הבימה‪ ,‬הסמוכה למתחם האוהלים‪ ,‬כשהם‬
‫נושאים דגלים ושלטים "מדינת רווחה עכשיו"‪ ,‬ויצאו לכיוון המוזיאון‪ .‬במהלך‬
‫הצעדה‪ ,‬שחלפה דרך הרחובות הוברמן‪ ,‬דיזנגוף‪ ,‬אבן גבירול ושאול המלך עד‬
‫לפינת ויצמן‪ ,‬הצטרפו אליהם עוד רבים‪ ,‬בהם חברי הכנסת נינו אבסדזה‪ ,‬רחל‬
‫אדטו‪ ,‬אילן גילאון‪ ,‬דב חנין ומוחמד ברכה‪.‬‬
‫יוצאים לדרך מרחבת הבימה‪ .‬מאחדים כוחות (צילום‪ :‬ירון ברנר)‬
‫בין רבבות הצועדים‪ ,‬פעילים של תנועת הנוער העובד שצעקו במגפונים "לחם‬
‫ודירות זה לא מותרות"‪" ,‬דיור ראוי במחיר שפוי"‪ .‬אחרים קראו‪" :‬רוצים צדק‪,‬‬
‫לא רוצים צדקה"‪" ,‬דור שלם דורש עתיד" ו‪"-‬הם חיים במגדלים‪ ,‬אנחנו‬
‫באוהלים"‪ .‬גם נציגים של מאבק הקוטג' הניפו שלטים על גביהם נכתב‪" :‬מצילים‬
‫את ענף‬
‫המחאה החריפה‪:‬‬
‫אוהלים בצומת הקריה‪ ,‬בניין "נכבש"‬
‫‪/‬רועי קייס‬
‫פעילי השמאל הלאומי חסמו בבוקר יום חמישי‬
‫את הצומת המרכזי עד שפונו‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫סטודנטים גרמו להפסקת בנייה של מגדל‬
‫בדיזנגוף‪" :‬דירה לעשיר"‬
‫לכתבה המלאה‬
‫החלב בישראל"‪ .‬יואב צור‪ ,‬רפתן בן ‪ 56‬מבאר טוביה‪ ,‬אמר ל‪" :ynet-‬הכל‬
‫התחיל ממחאת הקוטג' וזה זורם הלאה גם למחאת הדיור‪ .‬אנחנו הרפתנים‬
‫לא מתכוונים לשלם למדינה על חגיגת הקוטג'‪ ,‬ובאנו להביע הזדהות עם‬
‫מאבקם הצודק של כל המוחים על מצוקת הדיור"‪.‬‬
‫בנצי נאור‪ ,‬בן ‪ ,51‬שכבר העתיק מגוריו למאהל בכפר סבא‪ ,‬הגיע לעצרת כדי‬
‫להראות שלא מדובר במחאה של צעירים‪" :‬יש לי שני ילדים שצריכים להסתדר‬
‫לבד עם סוגיית הדיור‪ .‬הם עובדים עכשיו‪ ,‬ואני פה עם אשתי כדי לייצג את‬
‫המשפחה‪ .‬אמנם אומרים שזו מחאה של צעירים‪ ,‬אבל לצעירים האלה יש‬
‫הורים‪ .‬בזמננו היה לא קל להשיג דיור‪ ,‬אבל הייתה דרך ‪ -‬היום זה נעלם‪.‬‬
‫לאנשים אין תקווה‪ ,‬כשהם מחזיקים בתואר שני ויושבים ברחוב"‪.‬‬
‫לא רק מחאה של צעירים‪" .‬היום אין דרך להשיג דיור" (צילום‪ :‬ירון ברנר)‬
‫משה‪ ,‬בן ‪ ,64‬שהגיע מרמת השרון‪ ,‬הצטרף לדעתו‪" :‬אנחנו עשינו את שלנו‪.‬‬
‫במדינה שלנו‪ ,‬אם הצעירים לא ייקחו כיום את גורלם לידיים‪ ,‬לא יהיה להם‬
‫כלום‪ .‬אנחנו כבר רגל וחצי בקבר‪ .‬הם‪ ,‬הצעירים‪ ,‬חייבים לעבור לפסים‬
‫אלימים‪ ,‬כי זו השפה שהממשלה מבינה"‪.‬‬
‫"יותר חשוב מגמר 'כוכב נולד'"‬
‫מפגינים אחרים סיפרו כי ניצלו את העצרת כדי להראות לילדיהם מהי מחאה‬
‫אמיתית‪ " .‬בני הדודים שלי אף פעם לא היו בהפגנה ואמרתי להם שהגיע הזמן‬
‫שהם יבואו"‪ ,‬אמר גיל מגני תקווה‪ ,‬שהגיע להפגנה עם בן דודו בן ה‪" .11-‬הם‬
‫אמרו לי 'מה זה יועיל עוד שלושה אנשים?'‪ ,‬אז אמרתי להם שכדי להגיע ל‪-‬‬
‫‪ 10,000‬צריך שכל אחד ייצא מהבית"‪ .‬איתן בן ה‪ 11-‬כבר הפנים את חומרת‬
‫הבעיה‪ " :‬הצעירים בימינו עובדים קשה ואין להם כסף לממן שכר דירה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שובת רעב באוהל‪" :‬מפחד שהמחאה תתמסמס"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעולם מסתכלים על רוטשילד וחושבים על תחריר‬
‫הח"כים הלכו לישון‪ ,‬רק ‪ 13‬נשארו לדון בדיור‬
‫שבוע למחאת האוהלים‪" :‬לא נזוז עד שנראה שינוי"‬
‫אליעד גוטמן‪ ,‬בן ‪ ,22‬נסע כשעה וחצי מעכו לתל אביב בשביל להשתתף‬
‫במחאת הדיור‪" :‬למרות שהייתי צריך ללכת לגמר של 'כוכב נולד'‪ ,‬הגעתי לכאן‬
‫כי הרגשתי שזה חשוב‪ .‬זה כמו שסטודנט מפספס משהו בשביל מבחן ‪ -‬זה‬
‫שווה את זה‪ ,‬וזה מרגש שציבור קם ועושה משהו"‪.‬‬
‫חולדאי שותה קפה בשדרות רוטשילד‪ ,‬לפני העצרת (צילום‪ :‬בן קלמר)‬
‫יו"ר מטה המחאה‪ ,‬דפני ליף‪ ,‬הובילה את המצעד‪ ,‬לצד קשישים וניצולי שואה‬
‫שביקשו להביע תמיכה‪ .‬בעצרת שתתקיים ברחבת המוזיאון‪ ,‬יישאו דברים‬
‫נשים בלבד‪ :‬מלבד ליף‪ ,‬ינאמו נציגת המאהל של קריית שמונה‪ ,‬סטודנטית‬
‫המשתתפת בעיר האוהלים‪ ,‬עובדת סוציאלית ורופאה‪.‬‬
‫במטה המחאה ציינו מוקדם יותר כי יצרו קשר עם כ‪ 20-‬מאהלים שהוקמו‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬ומצפים לעשרות אוטובוסים של מפגינים מהערים השונות‪.‬‬
‫"הגיע הזמן שהממשלה תתעורר ותפסיק לפעול נגד הציבור"‪ ,‬אמר רועי נוימן‪,‬‬
‫ממארגני המחאה‪ .‬אנו מצפים שאנשים יגיעו באוטובוסים ובמכוניות‪ ,‬ברכבות‬
‫או ברגל"‪.‬‬
‫ההכנות להפגנה‪ ,‬בשעות הצהריים (צילום‪ :‬ירון ברנר)‬
‫במאהל הירושלמי כבר אישרו הגעה‪ .‬סיוון ורדי‪ ,‬סטודנטית וסמנכ"לית של‬
‫עמותת "רוח חדשה"‪ ,‬אמרה‪" :‬אני מקווה שבהפגנה ישתתפו אנשים מכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬שיעבירו מסר חשוב שלא מדובר במאבק תל‪-‬אביבי או ירושלמי מקומי‪,‬‬
‫אלא במאבק רחב ועמוק של אנשים מגוונים"‪ .‬גם בבאר שבע שילחו לכיוון‬
‫המרכז מספר אוטובוסים‪ ,‬הנושאים מסר של סולידריות‪" :‬יש כאן איחוד של‬
‫תושבים מכל רחבי הארץ‪ ,‬סטודנטים ותושבים שדורשים דיור בר השגה‬
‫לכולם"‪ ,‬ציינה הדר שטרן מאגודת הסטודנטים‪ ,‬ממובילות המאבק בדרום‪.‬‬
‫נושא מספר ‪-4‬‬
‫יש המכנים את העידן בו אנו חיים "עידן המהפכה הטכנולוגית‪" .‬‬
‫אמנם הטכנולוגיה מאפשרת לנו חיים טובים יותר‪ ,‬וקלים יותר‪ ,‬אך במקביל היא‬
‫יוצרת לא מעט בעיות‪.‬‬
‫כתבו מאמר‪ ,‬ובו הסבירו טענה זו‪ ,‬הביעו את עמדתכם ונמקו אותה‪.‬‬
‫בצילום‪ -‬המהפכה הטכנולוגית במיטבה‪...‬‬
‫מאמר להעשרת הידע בנושא‪-‬‬
‫רובוטים במקום מורים‬
‫מה דעתכם על מורה שלא צריך משכורת‪ ,‬לא יהיה חולה אף פעם ואי אפשר לספר לו תירוצים? בקוריאה‬
‫הדרומית החזון הזה עומד להתממש‪ ,‬כש‪ 25-‬אלף מורים דוברי אנגלית יוחלפו על ידי רובוטים תוך עשר שנים‬
‫‪/http://cafe.mouse.co.il/post/1898761‬‬
‫‪ 25‬אלף מורים יחפשו עבודה חדשה‬
‫צילום׃ ‪SUTTERSTOCK‬‬
‫מה דעתכם על מורה שלא יהיה חולה אף פעם‪ ,‬שלא יכנס אסיפות הורים ושאי אפשר לספר לו שום תירוצים?‬
‫ובמלים אחרות – מה דעתכם על מורה רובוט? מה שנשמע לנו כמו עתיד רחוק מאד‪ ,‬בקוריאה הדרומית כבר‬
‫הופך בימים אלה למציאות‪ .‬לפי דיווח בעיתון "קוריאה טיימס"‪ ,‬בשנים הקרובות יוחלפו כל המורים דוברי‬
‫האנגלית על ידי רובוטים‪ .‬כיום מועסקים במדינה בין ‪ 25‬ל‪ 30-‬אלף מורים כאלה‪ ,‬שיכולים להתחיל לתכנן‬
‫הסבת מקצוע כבר מעכשיו‪.‬‬
‫הניסוי ברובוט המורה‪ ,‬שהוגדר כ"אחת ההמצאות הטובות של ‪ ,"2010‬החל כבר בסוף ‪ 2009‬בשלושה בתי‬
‫ספר‪ ,‬והתרחב בהדרגה לבתי ספר נוספים‪ .‬עד סוף ‪ ,2010‬צפויים רובוטים "דוברי אנגלית" להשתלב ב‪20-‬‬
‫בתי ספר‪ .‬לרובוטים אלה יש גם כינוי מיוחד ‪.Engbots -‬‬
‫לפי התוכנית‪ ,‬עד ‪ 2015‬הרובוטים יוכלו לעזור למורים ללמד‪ ,‬ועד ‪ ,2018‬הם אמורים כבר ללמד ולתקשר עם‬
‫הסטודנטים בעצמם‪ .‬תוכנית הלימודים תורכב על ידי אנשי מקצוע מתחום ההוראה‪ ,‬שיעבדו בצמוד למפתחים‪.‬‬
‫קוריאה הדרומית נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום הרובוטיקה‪ .‬המדינה השקיעה עד היום‬
‫כחצי מיליארד דולר ברובוטיקה‪ ,‬וקידום התחום אפילו מעוגן בחוק מיוחד‪ .‬זהו תחום שעלויות הפיתוח והייצור‬
‫בו הן יקרות מצד אחד‪ ,‬אולם יכולות להיות חסכוניות בטווח הרחוק‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬המורה‪-‬רובוט לא זקוק‬
‫למשכורת‪ ,‬ימי חופשה או הטבות‪.‬‬
‫מחוון להערכת החיבור‪ -‬עידן המהפכה הטכנולוגית‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנת הנושא‪ ,‬וכולל טענות‬
‫הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫הכותב מסביר את הטענה בדבר המהפכה‬
‫הטכנולוגית‪ ,‬ומציד את דעתו בצורה מושכלת‪.‬‬
‫המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות‬
‫ידע זה‪ .‬לכל טענה מופיע ביסוס (הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬סקר‪ ,‬השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪ ,‬עומק‬
‫מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬כושר ניתוח‪,‬‬
‫התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪ ,‬סיום‪,‬‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני בין הפסקות‪,‬‬
‫זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח‬
‫מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה עניינית‬
‫ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג מסקנות והצעות‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק‬
‫ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫נושא מספר ‪-5‬‬
‫תוכניות הריאליטי הפכו פופולאריות בעשור האחרון‪ .‬שיאי הרייטינג נשברו‬
‫בתוכניות "האח הגדול" הישרדות" "היפה והחנון" ולאחרונה בתוכנית "מאסטר‬
‫שף"‪ .‬יש הטוענים כי התוכניות הללו מבוימות‪,‬שהן סובבות סביב מיתוס היופי‪,‬‬
‫ומחנכות לערכים פסולים‪.‬‬
‫כתוב מאמר טיעון‪ ,‬והבע את עמדתך בנושא‪ . .‬בסס את דבריך על דוגמות‪.‬‬
‫מחוון להערכת חיבור בנושא תוכניות הריאליטי‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנת הנושא‪ ,‬וכולל טענות‬
‫הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫כותב המאמר מתאר את הבעיה ‪ ,‬מסביר את‬
‫גורמיה‪ ,‬ומציע דרכים להתמודדות עימה‪.‬‬
‫המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות‬
‫ידע זה‪ .‬לכל טענה מופיע ביסוס (הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬סקר‪ ,‬השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪ ,‬עומק‬
‫מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬כושר ניתוח‪,‬‬
‫התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪ ,‬סיום‪,‬‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני בין הפסקות‪,‬‬
‫זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח‬
‫מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה עניינית‬
‫ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג מסקנות והצעות‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק‬
‫ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫מאמרים להעשרת הידע‪-‬‬
‫תוכניות ריאליטי‬
‫‪http://cafe.themarker.com/view.php?t=807018‬‬
‫מה מייחד את תוכניות ריאליטי?מאיפה הן הגיעו? מי המציא אותן ? והאם אלה תוכניות טובות? או יותר נכון‬
‫למי הן טובות? אנני חוקר ריאליטי ‪,‬אבל נראה לי שהתוכניות הללו מנסות לחקות מציאות‪ ,‬ללא תסריט וללא‬
‫שחקנים‪ .‬הן התחילו איפשהו עם התוכנית "הישרדות" לפני כ‪ 10 -‬שנים בארה"ב‪ .‬אני זוכר ששמעתי לראשונה‬
‫על הפורמט החדשני של הישרדות מארה"ב‪ ,‬קראתי כתבות בעיתונים‪ ,‬זכור לי ששמעתי אנשים שטוענים כי‬
‫רק האמריקאים יכולים להשתתף בתוכנית כל כך מגוחכת – ובשביל מה? בשביל ‪ 1,000,000‬דולר?‬
‫הזמנים השתנו‪ ,‬הזמן עבר והיום נרשמים אצלנו מדי שנה כ‪ 100,000‬מועמדים לתוכניות ריאליטי כמו‬
‫הישרדות‪ .‬בכל אופן היום אנחנו יודעים בוודאות כי תוכניות ריאליטי מושכות אנשים בגלל הפרסום ולא בגלל‬
‫הכסף‪ .‬אמנם פרסום לרגע – אבל "מגה" פרסום בשיא הפריים טיים‪ .‬תוכניות ריאליטי הקפיצו את הרייטינג‬
‫לשיאים חדשים והגדיל לעשות האח הגדול שהגיע ‪ 40%‬רייטינג !‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע תוכניות הריאליטי כל כך מצליחות?נראה כי תוכניות ריאליטי בנויות בצורה חכמה‬
‫מאוד‪ .‬מאחורי כל תוכנית ניצבת הפקה מתוחכמת שדואגת לייצר לנו כל העת דרמה ומלחמות בין‬
‫המתמודדים‪ .‬המתמודדים השונים הם מאד רגשיים ‪ -‬וזה יוצר אצל הצופים היקשרות רגשית לדמויות‪.‬‬
‫תחושת ההזדהות והאחריות עוד מתגברות מרגע שלצופים בבית יש הכוח להכריע מי יזכה בתוכנית‪ .‬ערוץ‬
‫‪ 20‬של "האח הגדול" לקח את זה צעד אחד נוסף‪ ,‬שכן בכל שעות היום‪ ,‬במקומות שונים בהם נשהה‪ ,‬ניתקל‬
‫בערוץ הזה שמשדר ללא הפסקה את המצלמות של "האח הגדול"‪.‬‬
‫תוכניות ריאליטי הן הפורמט הכי רווחי בטלוויזיה ולכן גופי המדיה הגדולים ממשיכים כל העת לטפח אותן‪.‬‬
‫בארץ הצליחו לעלות על טריק (המוח היהודי כבר ממציא לנו פטנטים‪ – )...‬בנוסף לרייטינג העצום שמאפשר‬
‫לזכייניות למכור פרסומות בכסף רב – המציאו את שיטת ה‪ .sms‬זה התחיל עם כוכב נולד‪ ,‬עבר דרך האח‬
‫הגדול וממשיך במירוץ למיליון‪ ...‬כל צופה שולח ‪ sms‬כדי לבחור את הזוכים‪ .‬עלות שליחת ‪ sms‬היא שני‬
‫שקלים‪ ,‬מיליוני סמסים נשלחים ללא הכרה בכל התוכניות הללו ומכניסים להפקה סכומי כסף עצומים‪.‬‬
‫אולם אני סבור שיש בתוכניות האלה משהו הרבה יותר משמעותי והוא עלויות ההפקה‪ .‬הפקת ריאליטי היא‬
‫דבר זול משמעותית‪ ,‬ביחס להפקות שונות של סדרות דרמה ומתח‪.‬העלות כמעט אפסית‪ .‬ההפקה שולחת את‬
‫המתמודדים לאיזה אי‪ ,‬מכתיבה להם תנאי משחק –ויש תוכנית! ההכנסות בשמיים וההוצאות נמוכות –‬
‫שורת הרווח גדלה בהרבה‪...‬‬
‫מהן ההשלכות של צפייה בתוכניות ריאליטי? יש הטוענים כי הן די חמורות‪ .‬יש מי שאומר שהתוכן הזול הזה‬
‫(אם זה בכלל תוכן)‪ ,‬בא על חשבון תוכן הרבה יותר איכותי של דרמה וסדרות תיעודיות‪ ...‬אולם אני סבור‬
‫שהמצב חמור יותר‪ .‬לדעתי‪ ,‬הטלוויזיה באשר היא נועדה לרדד את האינטליגנציה שלנו‪ .‬ולכן מה שהרבה יותר‬
‫חמור בתוכניות ריאליטי זה שהן גורמות לנו להתמכר ולצפות בטלוויזיה שעות רבות ביום‪ ..‬שוב‪ ,‬ערוץ ‪, 20‬‬
‫זכה לאחוזי רייטינג מטורפים‪ .‬ככה בעצם מצליחים "להרדים לנו את המוח" שעות רבות בכל יום‪...‬‬
‫מאמר מספר ‪-2‬‬
‫עצומה נגד תוכניות הריאליטי‬
‫מתוך‪ -‬עכבר חנוכה‬
‫‪http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,789,209,30694,.aspx‬‬
‫שלישי הבא‪ 16 ,‬בדצמבר‪,‬החל משעה ‪ 19:30‬מול שידור תוכנית הגמר של "האח הגדול"‪ ,‬תתקיים ברחבת‬
‫מוזיאון תל‪-‬אביב עצרת למען תרבות אחרת‪ ,‬ביוזמתה של תנועת "גרעיני אמנויות"‪ ,‬כך פורסם היום באתר‬
‫‪ .ynet‬התנועה‪ ,‬ששמה לעצמה מטרה לשנות את הנוף התרבותי והחינוכי של החברה בישראל‪ ,‬זכתה‬
‫לתמיכתו הגורפת של איגוד אמני ישראל‪ ,‬ובין האמנים שיבואו לקחת חלק באירוע‪ ,‬אפשר למצוא את יהלי‬
‫סובול ואביו המחזאי יהושע סובול‪ ,‬יאיר גרבוז‪ ,‬עודד קוטלר‪ ,‬פרופסור ניסים קלדרון‪ ,‬נורית יערי (ראש החוג‬
‫לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב)‪ ,‬רקדני להקת בת‪-‬שבע‪ ,‬מיקה קרני‪ ,‬מיכה שטרית‪ ,‬מוקי‪ ,‬הרכבים צעירים‬
‫מבית הספר למוזיקה "רימון" ואחרים‪.‬‬
‫"הפער בין המציאות לבין ייצוגיה התרבותיים בחברה הישראלית הולך ומתעצם ומתוך כך עולה ובא מכל‬
‫קצוות החברה צורך אמיתי במתן תשובות חדשות לשאלות שנדמה שפסקנו מלשאול כמו מה אופייה של‬
‫התרבות הישראלית? מה הם תכניה? את מי היא משרתת? מי נושא באחריות לעיצובה?"‪ ,‬כותבים חברי‬
‫התנועה במודעות אותן החלו לחלק ברחבי הארץ‪" ,‬האלימות גואה‪ ,‬הכלכלה צונחת‪ ,‬החינוך במשבר‪ ,‬הביטחון‬
‫נעלם‪ .‬איפה הערכים שהבטיחו לנו? במצב כזה על מעצבי התרבות מוטלת אחריות לשקף‪ ,‬לייצג‪ ,‬לעורר‪,‬‬
‫לבקר‪ ,‬לעצב‪ ,‬לייצב ולגעת לנו בראש ובלב‪ .‬אבל ככל שמתקרבים אל פי התהום והצורך העמוק במשהו אחר‬
‫גדל‪ ,‬נדמה שאותם מעצבי תרבות בוחרים לסגת ולהסיר מעצמם את האחריות המתבקשת‪ .‬מילא היו נוטשים‬
‫ועוזבים אותנו בשקט מול מסכים שחורים ואולמות סגורים‪ ,‬אבל בשם הארנק והאגו אנחנו מוצפים בייצוגים‬
‫כוזבים ומאכזבים של המושג 'תרבות'‪ .‬הרייטינג הוא האידיאולוגיה‪ .‬נמוך הוא תו האיכות החדש‪ .‬מדורת‬
‫השבט מאיימת לשרוף את המעט שנשאר"‪.‬‬
‫במסגרת העצרת יתקיימו ברחבת המוזיאון נאומים מצד היוצרים‪ ,‬האמנים והמחנכים המשתתפים‪ ,‬כמו גם‬
‫מעגלי שיחה‪ ,‬מיצגים ומופעי רחוב‪ ,‬הכול במטרה לקרוא לתרבות ערכית המשוחררת משיקולי רייטינג‬
‫ומסחריות‪.‬‬
‫נושא מספר‪:6‬‬
‫לאחרונה נשמעו לא מעט ידוענים (סלבריטאים) הקוראים להימנע מניסויים‬
‫בבע"ח‪ .‬הקומיקאית אורנה בנאי מובילה את המאבק הציבורי הקורא להפסיק את‬
‫הניסויים הללו לאלתר‪.‬‬
‫כתוב מאמר‪ ,‬ובו תאר את תופעת הניסויים בבע"ח‪ .‬הבע את עמדתך בנוגע‬
‫לניסויים הללו‪ ,‬ונמק אותה‪.‬‬
‫מחוון להערכת החיבור בנושא ניסויים בבע"ח‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנת הנושא‪ ,‬וכולל טענות‬
‫הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫הכותב מתאר את תופעת הניסויים בבע"ח‪,‬‬
‫ומביע עמדה מנומקת בנושא‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות‬
‫ידע זה‪ .‬לכל טענה מופיע ביסוס (הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬סקר‪ ,‬השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪ ,‬עומק‬
‫מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬כושר ניתוח‪,‬‬
‫התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪ ,‬סיום‪,‬‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני בין הפסקות‪,‬‬
‫זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח‬
‫מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה עניינית‬
‫ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג מסקנות והצעות‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק‬
‫ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫קישורים להעשרת הידע‪-‬‬
‫סרטון יוטיוב‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Fyubb75L53M‬‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫נושא מספר ‪7‬‬
‫חברי הארגונים הירוקים טוענים כי מצבם של חופי מדינת ישראל מחפיר‪ .‬לטענתם‬
‫‪,‬החופים מזוהמים בעיקר בשל הזרמת שפכים ממפעלים ובשל לכלוך שמותירים‬
‫המתרחצים על החוף‪.‬‬
‫כתבו מאמר‪ ,‬ובו תארו את הבעיה‪ ,‬והציעו דרכים לצמצם את היקפה‪.‬‬
‫מחוון להערכת החיבור בנושא זיהום החופים‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנת הנושא‪ ,‬וכולל טענות‬
‫הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫הכותב מתאר את הבעיה ‪,‬ומציע דרכים‬
‫לצמצם אותה‪.‬‬
‫המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות‬
‫ידע זה‪ .‬לכל טענה מופיע ביסוס (הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬סקר‪ ,‬השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪ ,‬עומק‬
‫מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬כושר ניתוח‪,‬‬
‫התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪ ,‬סיום‪,‬‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני בין הפסקות‪,‬‬
‫זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח‬
‫מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה עניינית‬
‫ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג מסקנות והצעות‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק‬
‫ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫מאמרים להעשרת הידע‪-‬‬
‫למה מלכלכים את הים? יובל בן עמי‬
‫מתוך ישראל היום‪ ,‬שישבת‪13.8.2010 ,‬‬
‫חבר ירושלמי בא לבקר אותי בדירתי שברחוב דיזנגוף בתל אביב‪ .‬הכנתי לנו קפה‪" .‬מה קפה"?אמר החבר‬
‫הירושלמי "בוא לים‪"".‬עוד לא הייתי הקיץ בים" עניתי‪ .‬החבר נדהם‪" :‬אחי ‪,‬אני לא מאמין! הקיץ עוד מעט נגמר‬
‫‪,‬מה קרה לך?! כשגרתי בתל אביב הייתי הולך כל יום לים שוחה עד מעבר לשובר הגלים וחוזר‪ .‬זה טקס כזה‪.‬‬
‫פעם כשגרתי בפרישמן עשיתי את זה ב‪-20‬דקות מהיציאה ועד החזרה למקלחת‪".‬‬
‫לא ברור איך הסכמתי אבל הסכמתי‪ .‬אחרי הכל כדי להגיע לים מביתי צריך לחצות רק שני רחובות ואחד מהם‬
‫הוא רחוב אמיל זולא הזערורי‪ .‬הגענו לחוף גורדון ודישדשנו פנימה‪ .‬מיד הקיפה אותנו כמות בלתי נסבלת של‬
‫אשפה‪ .‬הרגשתי שאני שוחה בתוך נחל חירייה ונזכרתי למה התנזרתי מהים עד כה‪" .‬תרגיע‪ ,‬יקירי!" הרגיע‬
‫הירושלמי "אחרי שובר הגלים אין את זה‪ .‬שם זה רק אתה והים הנקי ורגע ההתעלות‪ .‬פסגת‬
‫השחייה‪".‬האשפה אכן נעלמה כעבור כ‪-20‬מטרים ולא היה לה זכר מעבר לשובר הגלים ‪,‬אבל לי לקח זמן מה‬
‫להגיע לאותה התעלות‪ .‬למחרת מצאתי את עצמי שב אל אותו מקום ומבצע את אותו הטקס‪ .‬יום לאחר מכן‬
‫כבר שחיתי לעומק רב עוד יותר‪ .‬המציל לא התערב במעשיי‪ .‬כשיתערב אמרתי אשוב מיד לחוף‪ .‬בינתיים‬
‫גיליתי עולם שלם במעמקים‪ :‬שחיינים ושחייניות אחרים ‪,‬מרקמים לא מוכרים של הגלים ‪,‬מחשבות שמעולם לא‬
‫היו צצות בראשי ביבשה‪.‬‬
‫הטקס היומי ממלא אותי באושר ואני אסיר תודה לחברי ולמונית השירות שהביאה אותו אלי מהבירה‪ .‬רק‬
‫דבר אחד מקלקל את לידתי מחדש כדולפין‪ .‬אלו לא הגלים הגבוהים (אגלה בסתר ‪ -‬גם אני הייתי ילד‬
‫בירושלים) ולא החשש מאיזה כריש ‪ ,‬לא! הדבר היחיד שמציק לי הוא שבדרך אל העומק עלי לעבור בתוך‬
‫מדמנת הטינופת הסמוכה לחוף ושוב עלי לשחות דרכה בדרך החוצה‪.‬‬
‫זה לא עניין פעוט‪ .‬לאורך חופי הארץ מתמשכת רצועה מבעיתה של זוהמה בלתי אפשרית‪ .‬על אלה שאין‬
‫להם עניין לשחות בעומק נגזר לשחות בתוכה ומדובר בעצם בכל מי שמביא איתו הימה ילדים‪ .‬המחזה מדהים‬
‫בעיקר כששבים מן המצולות‪ .‬הנה הגעתי אל המקום שבו משחקים הרוחצים הנה הגעתי אל בין שקיות הניילון‬
‫הקרועות החפצים הקטנים והבלתי מזוהים הריח הרע והעכירות‪.‬‬
‫אפשר אולי להתנחם בכך שהזבל צף‪ .‬בשום שלב לא עטוף כל גופי ברפש אבל אפילו המחשבה הזאת לא‬
‫מרגיעה במיוחד כשנלפפת סביבי זרועה של מפלצת מעמקים משקית פלסטיק‪ .‬האינסטינקט האנטי‪-‬מדוזאי‬
‫הטמון בכל אחד מאיתנו משחרר מפינו מיד ברגע ההתלפפות צליל "מוהאהוהאוהאו מדוזה"!מבועת שייתכן‬
‫שהוטמן בנו על ידי האבולוציה ‪ -‬כדוחה אשפה ווקאלי‪.‬‬
‫האבולוציה נכשלה‪ .‬רק מאבק יאפשר השתחררות מהזוהמה בים‪ ,‬וגם זה זמנית בלבד‪ .‬כדי להשתחרר‬
‫באופן ארוך טווח יש לאמץ מדיניות שתכליתה לפתור את הבעיה‪ .‬לא מדיניות לאומית‪ ,‬אלא מדיניות אישית‪.‬‬
‫גם אני הייתי שמח לו הפליגו הרשויות לאי המטמון ומצאו בו את ההון הנחוץ לניקוי איכותי ומתמיד של‬
‫החופים‪ .‬הייתי שמח לו כל העבודה הייתה נופלת על כתפיהם החסונות של טרקטורים אמפיביים אבל‬
‫טרקטורים כאלה אינם בנמצא‪ .‬עם ישראל מקפיד ללכלך את החופים הרבה מעבר ליכולת הניקוי הנוכחית‬
‫והגאות לוקחת איתה למים כל שטות שאנחנו משאירים על החוף‪.‬‬
‫לכן אני פונה אליכם בדיוק ומבקש‪ :‬נקו בבקשה‪ .‬לא רק את האשפה שלכם אלא גם משהו ממה שסביב‪.‬‬
‫אבקש זאת גם בצרפתית‪ :‬סיל וו פלה אה מטה טו לז אורדור קון טרוב סור לה פלאז' דאן לה פובל‪ .‬אני בעצמי‬
‫מתחייב כחלק מהטקס היומי לאסוף מלוא החופן פריטי אשפה בדרכי מהמים למקלחת‪ .‬אם לא אשא אותם‬
‫בידי היום אשתכשך בתוכם מלוא קומתי מחר‪ .‬ובינינו מה עדיף?‬
‫‪.1‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ .2‬סרטון הומוריסטי‪...‬אל תיקחו אותו ברצינות‪....‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=JWZ5aJMGNAA&feature=related‬‬
‫נושא מספר ‪8‬‬
‫רוב בני הנוער בארץ מאזינים למוזיקה מחרישת אוזניים בהופעות‪ ,‬בנגנים השונים‬
‫ובטלפון הסלולארי‪ .‬יש הטוענים כי על ההורים לפקח על עוצמת הרעש אליה‬
‫נחשפים ילדיהם בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מן הרעש ‪.‬‬
‫כתבו מאמר והביעו את דעתכם על טענה זו‪ .‬נמקו את דבריכם באמצעות דוגמות‬
‫מניסיונכם ומדברים ששמעתם או שראיתם‪.‬‬
‫מחוון להערכת החיבור‪ -‬מוזיקה רועשת פוגעת באיכות השמיעה‬
‫תוכן והבנה‬
‫המאמר משקף הבנת הנושא‪ ,‬וכולל טענות‬
‫הגיוניות‪ ,‬היוצרות רצף לוגי אינטליגנטי‪.‬‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫הכותב מביע את דעתו על הטענה‪.‬‬
‫המאמר משקף ידע הכולל דוגמות הממחישות‬
‫ידע זה‪ .‬לכל טענה מופיע ביסוס (הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬סקר‪ ,‬השוואה‪ ,‬ציטוט‪)...‬‬
‫‪ 10‬נקודות‬
‫המאמר מעיד על חשיבה הגיונית‪ ,‬עומק‬
‫מחשבתי ‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬כושר ניתוח‪,‬‬
‫התרכזות בעיקר ללא סטיות מיותרות‪.‬‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫מופיעה טענת נגד‪ +‬הפרכתה‪.‬‬
‫מבנה‬
‫מבנה המאמר תקין – פתיחה‪ ,‬גוף‪ ,‬סיום‪,‬‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬קישור הגיוני בין הפסקות‪,‬‬
‫זיהוי קו מחשבה ברור ורציף המתפתח‬
‫מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫הפתיחה מציגה את הנושא בצורה עניינית‬
‫ומעניינת‪.‬‬
‫הסיום סוגר את הדיון‪ ,‬ומציג מסקנות והצעות‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫הבעה לשונית‬
‫ניסוח תקין‪ ,‬אוצר מילים וסגנון ברור ומדויק‪.‬‬
‫‪ 20‬נקודות‬
‫‪ 40‬נקודות‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫לשון תקינה מבחינת כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק‬
‫ופיסוק‬
‫‪ 15‬נקודות‬
‫התאמת משלב לשוני לסוגת הכתיבה‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫אין כלל שימוש בסלנג‬
‫צורה חיצונית נאה ומסודרת‪ ,‬כתב יד ברור‬
‫‪ 5‬נקודות‬
‫סה"כ‬
‫‪ 100‬נקודות‬
‫מאמר להעשרת הידע בנושא‪-‬‬
‫מתבגרים מתעלמים ממה שאומרים להם? אולי הם פשוט לא שומעים טוב‬
‫מאת טובה ארצי‬
‫האזנה ממושכת לנגני מוסיקה והסביבה הרועשת הובילו לעלייה של ‪ 30%‬במספר הצעירים הסובלים מירידת‬
‫שמיעה בארה"ב‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1199659.html‬‬
‫אחד מכל חמישה צעירים אמריקאים סובל כיום מירידה בשמיעה ‪ -‬עלייה של ‪ 31%‬בהשוואה לעשור הקודם‪.‬‬
‫לפי מחקר שממצאיו פורסמו באוגוסט בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקאית‪ ,"JAMA" ,‬שיעור‬
‫הירידה בשמיעה בקרב צעירים בגיל ‪ 12‬עד ‪ 19‬גדל באופן משמעותי‪ .‬במחקר השתתפו נבדקים העוברים‬
‫מעקב רפואי במסגרת סקר תזונה לאומי‪.‬‬
‫הצעירים כיום גדלים בעולם רועש מאוד‪ .‬הם מאזינים שעות ארוכות מדי יום למוסיקה רועמת‪ ,‬באמצעות‬
‫אוזניות אייפוד (‪ )iPod‬ו‪ ,MP3-‬המוכנסות היישר לתעלת השמע ומספקות עוצמה של כ‪ 95-100-‬דציבלים‪.‬‬
‫מוסיקה חיה בהופעות ובקונצרטים מסוגלת להגיע אף ל‪ 110-120-‬דציבלים‪ .‬עוצמת הדיבור הרגיל של בני‬
‫אדם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא ‪ 60‬דציבלים בלבד‪.‬‬
‫הצעירים בימינו סובלים יותר גם מבעיות בריאותיות הקשורות לירידה בשמיעה‪ ,‬כמו לחץ דם גבוה‪ ,‬סוכרת‬
‫והשמנה‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬הירידה בשמיעה קלה‪ :‬רק אוזן אחת נפגעת והקושי העיקרי הוא בקליטת תדרים גבוהים‪ .‬רבים‬
‫מהצעירים אינם חשים בירידה כלל‪ ,‬ואולם לאחד מכל ‪ 20‬צעירים יש ירידת שמיעה שעלולה לפגוע ביכולתו‬
‫לעקוב אחר שיחה או אחר המורים בכיתה‪.‬‬
‫החוקרים האמריקאים ביצעו אנליזה השוואתית‪ ,‬דמוגרפית ושמיעתית בקרב ‪ 4,700‬צעירים בגילאי ‪12-19‬‬
‫והשוו ממצאים על ירידה בשמיעה בשתי תקופות ‪ -‬בשנים ‪ 1994-1998‬ובשנים ‪.2005-2006‬‬
‫הממצאים האודיולוגיים סווגו לפי כמה קריטריונים‪ :‬ירידת שמיעה חד‪-‬צדדית מול ירידת שמיעה דו‪-‬צדדית;‬
‫טווח התדרים הפגועים ‪ -‬ירידה בתדרים הנמוכים (‪ 500-2,000‬הרץ) לעומת ירידה בתדרים הגבוהים (‪3,000-‬‬
‫‪ 8,000‬הרץ); ורמת הירידה בשמיעה בדציבלים ‪ -‬ירידה קלה (‪ 15-25‬דציבלים) לעומת בינונית‪-‬חזקה (יותר מ‪-‬‬
‫‪ 25‬דציבלים)‪.‬‬
‫החוקרים מצאו כי הירידה בשמיעה‪ ,‬מכל הסוגים‪ ,‬גברה במידה משמעותית‪ .‬אם בשנים ‪ 1994‬עד ‪1998‬‬
‫אובחנו ‪ 14.9%‬מהמתבגרים כסובלים מפגיעה בשמיעה‪ ,‬בשנים ‪ 2005-2006‬אובחנה פגיעה זו בקרב‬
‫‪ 19.5%‬מהמתבגרים‪ .‬דווח גם על עלייה בשכיחות הירידה בשמיעה באחת האוזניים‪ ,‬שממנה סבלו ‪16.4%‬‬
‫מהמתבגרים בשנים ‪ 2005-2006‬לעומת ‪ 14.5%‬בשנות ה‪.90-‬‬
‫באופן מעניין‪ ,‬נמצא מתאם סטטיסטי מובהק בין ירידת שמיעה למצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪23.6% .‬‬
‫מהמתבגרים במשפחות החיות מתחת לקו העוני סבלו מירידה בשמיעה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 18.4%-‬מהמתבגרים‬
‫ממעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה‪ .‬המחקר לא מצא מתאם סטטיסטי מובהק בין שכיחות של דלקות אוזניים לבין‬
‫ירידה בשמיעה‪.‬‬
‫הממצאים מטרידים‪ ,‬מאחר שהצעירים אינם מודעים להשפעות ארוכות הטווח של החשיפה המתמדת‬
‫לעוצמות רעש גבוהות‪ .‬הרעש פוגע באוזן הפנימית‪ ,‬ופגיעה זו אינה ניתנת לתיקון‪ ,‬בשונה מפגיעה באוזן‬
‫החיצונית או באוזן התיכונה‪ .‬ירידה בשמיעה‪ ,‬גם אם היא קלה או חד‪-‬צדדית‪ ,‬עלולה לפגוע בהישגים לימודיים‬
‫וחברתיים ולהשפיע לרעה על ההתקדמות בתחום הלשוני‪ .‬תלמיד היושב בכיתה כשברקע רעש לוואי מתקשה‬
‫לשמוע את המורה כראוי ומאבד ריכוז‪ ,‬והדבר עשוי להשפיע לרעה על הישגיו‪.‬‬
‫ירידה בשמיעה גם נוטה להצטבר ולהתגבר עם הזמן‪ .‬לפי המחקר האמריקאי‪ ,‬בשנים האחרונות מצויים‬
‫הצעירים בסיכון גבוה לפתח בעיות שמיעה כבוגרים‪ .‬בעיות שמיעה מתפתחות בקרב מבוגרים צעירים יחסית ‪-‬‬
‫בשנות ה‪ 40-‬לחייהם ‪ -‬ולא בקרב בני ‪ 60‬ומעלה כפי שהיה ידוע עד לאחרונה‪.‬‬
‫מאחר שמתבגרים נוטים שלא להקשיב להוריהם‪ ,‬ההורים עלולים שלא לשים לב לירידה בשמיעה אצלם‬
‫ולפרש חוסר תגובה מצדם כהתעלמות ותו לא‪ .‬לכן ההורים חייבים להיות ערים לסימנים המרמזים על ירידה‬
‫אפשרית בשמיעה‪ ,‬כמו ירידה בהישגים הלימודיים‪ .‬מומלץ להורים לשים לב אם המתבגרים אינם מבינים את‬
‫דבריהם‪ ,‬מבקשים לחזור על הנאמר‪ ,‬נמנעים מללכת להצגות ולהרצאות‪ .‬חשוב להבחין גם אם יש שינוי‬
‫באיכות קולם או בהיגוי שלהם‪ .‬במקרים אלה מומלץ לפנות לרופא אף‪-‬אוזן‪-‬גרון‪ ,‬כדי שהמתבגר יעבור בדיקת‬
‫אוזניים ויופנה לבדיקת שמיעה במכון אודיולוגי מוכר‪ ,‬על ידי קלינאי תקשורת מוסמך‪.‬‬
‫*הכותבת היא קלינאית תקשורת ראשית בשירותי בריאות כללית‬
‫חופשה נעימה‪,‬‬
‫‪XOXO‬‬
‫שרון‬