‫אמונות תפלות וסגולות בהריון ולידה‬
‫מגישה‪ :‬אורית נקר עטיה‬
‫דצמבר ‪6002‬‬
‫לקורס מלוות לידה – ביה"ס "קשת בענן"‬
‫מרצה‪ :‬יפה קבלה‬
‫"כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו‬
‫הגויים מהמה" (ירמיהו‪ ,‬י‪ :‬ב'‪-‬ג')‬
‫מבוא‬
‫אמונות תפלות הוא נושא רחב ושנוי במחלוקת‪ .‬חלק מהאנשים מאמינים בהן באדיקות ומוחים נגד‬
‫השימוש במונח "תפל" שכן אלו אמונות המלוות את חייהם ולא אחת מכתיבות להם דרך חיים מסוימת‪.‬‬
‫אלו האנשים שיקראו לאמונות אלה "אמונות עם"‪" ,‬אמונות פולקלור" ולפעמים סתם "אמונות"‪ .‬במהלך‬
‫הכנת העבודה שאלתי אנשים רבים (בעיקר נשים) בגילאים שונים‪ ,‬עדות שונות ואורח חיים שונה לגבי‬
‫האמונות שלהם ובכל פעם הייתי ערה לתופעה שקרתה כשדיברתי עם אדם מסוג זה‪ :‬אלו אותם האנשים‬
‫שבדברם על אמונתם‪ ,‬קולם יונמך לכדי לחישה‪ ,‬עיניהם יתרוצצו מצד לצד כאילו בכדי לגלות איזה מאזין‬
‫שאורב להם בסתר ולרוב יסיימו במשפט‪" :‬מה? לא ידעת את זה? זה הרי ברור!"‬
‫אין זה נתון סטטיסטי ולא בדקתי את הנושא באופן מדגמי‪ ,‬אך לרוב אלו הן הנשים המבוגרות בנות עדות‬
‫המזרח שהתפלאו כל פעם מחדש על הבורות שהפגנתי בנושא‪.‬‬
‫חלק אחר מהאנשים שפגשתי אני מסווגת בתור "מה שלא יועיל‪ ,‬לא יזיק"‪ .‬אלו האנשים שלא יודו בפומבי‬
‫שהם מאמינים באמונות תפלות‪ ,‬אך נוכל לשמוע מפיהם מידי פעם "טפו‪ ,‬טפו‪ ,‬טפו" והם לא יעברו תחת‬
‫שום סולם – רק ליתר ביטחון‪.‬‬
‫הקבוצה השלישית היא המעניינת ביותר בעיני‪ ,‬אלו הם המתנגדים הנחרצים‪ ,‬האתיאיסטים המושלמים‪.‬‬
‫ניתן לזהות אותם מיד על ידי תנועת הנפת היד בביטול או עיוות והחמצת הפנים בכל פעם שמישהו מעלה‬
‫את הנושא‪ .‬הדבר המעניין ביותר הוא שבמצבים מסוימים וברגעים מסוימים בחייהם‪ ,‬גם הם עלולים‬
‫למצוא את עצמם נסחפים לעבר הקבוצה הראשונה‪.‬‬
‫תהליך ההריון והלידה הוא אחד מרגעים אלה‪.‬‬
‫אמונות תפלות בהריון ולידה – למה דווקא עכשיו?‬
‫‪1‬‬
‫כולנו מכירים אמונות תפלות הקשורות להריון ולידה‪:‬‬
‫החסידות שאינן מחליפות בני זוג ומטפלות בגוזליהן במסירות עדיין מסמלות סמל ללידה בתרבויות‬
‫שונות‪ :‬באירופה האמינו כי שני אוהבים שראו צמד חסידות בוודאי יחבקו תינוק בתוך זמן קצר וכי חסידה‬
‫המתעופפת מעל בית מעידה על לידה קרובה בבית זה‪ .‬אסור לאשה בהריון לדרוך על ציפורן גזורה שמא‬
‫תפיל‪ ,‬אשה בהריון המשלבת רגל על רגל תסבך את חבל הטבור של התינוק‪,‬קיום יחסי מין בתנוחה‬
‫המיסיונרית מבטיחה בת‪ ,‬אכילת דגים בהריון תבטיח עיניים יפות לצאצא‪ ,‬אכילת כוסברה תהפוך אותו‬
‫למגושם‪ ,‬אף פעם לא לאמר על תינוק שהוא יפה נגד עין הרע‪ .‬בימי הביניים רווחה האמונה שהמחזיקים‬
‫בעריסת תינוק ריקה בביתם אחרי שהתינוק גדל או לפני שנולד‪ ,‬יגרמו למותו של הנער או הילוד‪ .‬אמונה זו‬
‫רווחת עד היום ולכן לא מקובל לרכוש מוצרים עבור התינוק אלא אחרי שנולד‪ .‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫בחיפושי אחרי אמונות תפלות נדהמתי לראות את שפע האמונות (מאות) הקשורות לנושא‪ .‬אמונות שונות‬
‫שמוצאן מעמים שונים‪ ,‬אזורים שונים ותרבויות שונות וכולן מכוונות לשמירה על היולדת ותינוקה‪ .‬ואז‬
‫עלתה השאלה‪" :‬למה דווקא עכשיו?" מה בתהליך ההריון והלידה גורם לאנשים לחפש תשובות וערבויות‬
‫באזורים כל כך לא רציונאליים?‬
‫במשך מאות בשנים ארועי טבע הטילו אימה בלבבות האנשים‪ .‬האדם הקדמון האמין כי תופעות הטבע‬
‫נגרמות על ידי כוחות טובים או רעים ואפשר לעכב בעד הרע אם ימצא לו כוח נגדי – כך נוצרו כל מיני‬
‫אמונות בכוחות משונים – אלה הן האמונות התפלות‪.‬כאשר אמונות אלה הן חלק ממערכת אמונות דתית‪,‬‬
‫הן מקובלות כמצוות דתיות ולעיתים נקראות ‪ -‬סגולות‪ .‬אולם כאשר הן מקובלות בקרב פשוטי העם ואינן‬
‫משתלבות במערכת הדתית‪ ,‬מכנים אותן בשם אמונות תפלות‪ .‬האמונות צמחו מצרכים נפשיים ומצוקות‬
‫כאשר לא נמצא פתרון הגיוני‪.‬‬
‫תהליך ההריון והלידה היה בעבר אירוע מסכן חיים‪ ,‬יולדות רבות קיפחו את חייהן ותינוקות רבים נולדו‬
‫מתים‪ .‬ללא טכנולוגיה רפואית לא היה בידי הרופאים להציל חיים‪ .‬הם לא יכלו להנשים או להחיות תינוק‬
‫גוסס ולא היו בידם התרופות להציל יולדת שזיהום התפתח בגופה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כמעט ולא היה שום אמצעי‬
‫אלחוש או הרדמה כפי המקובל כיום והיולדות נאלצו להתמודד לעיתים עם לידה ארוכה ומתישה ללא כל‬
‫עזרה‪ .‬האדם הפשוט חיפש מקום בו יוכל לשים את מבטחו‪ ,‬חיפש תשובות ודרכים להבטיח את שלום‬
‫היולדת ולעזור לה לעבור את התהליך בשלום‪ .‬מתוך הצורך "לעשות" ולא לשבת בחיבוק ידיים ומתוך‬
‫האמונה שבדרך זו יוכל לשלוט בגורל‪ ,‬צמחו מאות אמונות תפלות שמטרתן לעכב את המזל הרע ולהביא‬
‫את המזל הטוב‪.‬‬
‫בספרו של בני נחמיאס ‪" -‬חמסה" – קמעות‪ ,‬אמונות‪ ,‬מנהגים ורפואה עממית בעיר העתיקה ירושלים"‬
‫מתאר הכותב אמונות רבות שהיו רווחות בירושלים העתיקה ביניהן סגולה לשמירת הריון – "תקשור‬
‫בכותנתה מעט מלח ופת לחם ושלושה אלמוגים אדומים ויפים ללא פגמים"‪ .‬דוגמה לאמונה נוספת – אשה‬
‫מניקה אסור לה לכעוס שכן בכעס היא מאבדת את חלבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב שתתחיל תמיד להניק מצד שמאל‬
‫ושתמנע מאכילת בצל שמדלל את החלב‪.‬‬
‫האמונה שיש בכוחנו לעשות משהו בכדי לקדם את המזל הטוב היא עתיקה מאוד‪ .‬בספרה "עת ללדת –‬
‫מנהגים ומסורות בעדות ישראל" מתארת הכותבת מישל קליין מנהגים מהמאה ה‪ 91-‬בהם יהודי תימן‬
‫וגרוזיה כיסו את ראש היולדת בפרוכת כסגולה ללידה קלה‪ .‬לפעמים נתנו לאשה לשתות מעט מים מתוך‬
‫הרימונים שעיטרו את ספר התורה ובחלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה עטתה היולדת את חגורתו‬
‫של צדיק ידוע או שאחזה במטהו או במעילו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫במזרח אירופה נהגה היולדת לאחוז בחוט שקצהו קשור לארון הקודש ובכל ציר הייתה מושכת בחוט‬
‫ופותחת את הארון בתקווה שגם רחמה יפתח‪ .‬מוטיב ה"פתיחה" רווח עד היום בעדות שונות ואזורים‬
‫שונים‪ .‬גם היום יהודים דתיים מאמינים שזו סגולה ללידה קלה לבעל לפתוח את ההיכל בבית הכנסת‬
‫בתחילת החודש התשיעי‪ .‬באירופה האמונה הנפוצה אוסרת על החזקת דברים סגורים במקום בו עומדת‬
‫האשה ללדת – לכן נהוג לסלק את הבריח והמנעול מדלת חדרה (ולעיתים מסירים את הדלת כולה)‪,‬‬
‫להלביש את האשה ההרה בבגדים שאין בהם קשרים‪ ,‬לפתוח תיבות‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬קופסאות וכדומה‪ .‬הדבר‬
‫הרע ביותר‪ ,‬מבחינת שלום התינוק‪ ,‬הינה שרשרת עם מנעול נעול‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מהי האמונה התפלה ואיך למעשה היא "עובדת"?‬
‫האמונה התפלה והמנגנון המפעיל אותה‬
‫בספרה "מילון האמונות התפלות" מגדירה הכותבת שרה ברק אמונה תפלה כרעיון לו אנו מייחסים תכונות‬
‫של התממשות‪ .‬רעיון זה יכול לעלות בצורה של מחשבה או בצורה של חפץ הקשור למחשבה או בצורה של‬
‫טקס‪ ,‬תפילה וכד'‪ .‬האמונה התפלה היא רעיון‪ ,‬ביטוי מחשבתי‪ ,‬שהאדם מאמין כי הוא מסוגל לבוא לידי‬
‫ביטוי בעולם החומר‪ .‬מקורן של רבות מהאמונות התפלות הינו בדת או במגיה קדומה‪ .‬חלקן מגיעות אלינו‬
‫כהלכות דת וחלקן באמונות שהן לכאורה ללא הסבר‪ .‬זהו ניסיון לממש את הבלתי ניתן למימוש‪ ,‬לקשור‬
‫תכונות של "חומר"‪ ,‬לרעיון שהינו "רוח"‪ .‬גם כאשר האמונה התפלה מתייחסת לגורם מוחשי – כמו קמיע‬
‫או סימן פיזי‪ ,‬חשובה האמונה יותר מאשר החפץ עצמו‪.‬‬
‫רבים משווים את האמונה התפלה לפעולה של "רפלקס מנטלי" הטבוע במורשת האדם‪ .‬כדי להבין זאת‬
‫נחשוב על אדם המונפת מולו חרב במהירות‪ .‬תגובתו תהיה הרתעות‪ ,‬מצמוץ‪ ,‬דריכת השרירים וכו'‪ .‬כאשר‬
‫אותו אדם ישב בקולנוע ואותה חרב תונף על המסך מולו התגובות הגופניות שלו תהיינה זהות למקרה‬
‫הראשון אף כי הוא יודע שלא צפויה לו סכנה ממשית‪ .‬ההסבר לתופעה זו קרוי הרפלקס המנטלי – רפלקס‬
‫תת הכרתי‪ .‬ניסיון החיים של האדם‪ ,‬של התרבות האנושית כולה‪ ,‬טובע בתוכו רפלקס‪ ,‬או אינסטינקט‪,‬‬
‫המורה לו להגיב בצורה גופנית על כל איום שהוא‪ .‬רבים מהחוקרים טוענים כי אמונה תפלה הינה בדיוק‬
‫אותו רפלקס בתחום המנטלי של האדם‪ .‬כאשר אדם רואה חתול שחור חוצה את נתיבו‪ ,‬הוא פועל לפי‬
‫רפלקס מנטלי‪ ,‬למרות שההגיון יאמר לו בבירור כי שום סכנה אינה נשקפת לו‪ .‬אמונות תפלות אלו חזקות‬
‫מכל הגיון מדעי‪ ,‬והן מנותקות מרמה תרבותית‪ ,‬מהשכלה או מגישה לחיים‪ .‬הן קיימות בפני עצמן‪ ,‬לעיתים‬
‫טמונות שנים רבות בנבכי רוחו ונשמתו של האדם והן צצות ועולות על פני השטח לעיתים ברגעים‬
‫המפתיעים ביותר‪.‬‬
‫מישל קליין ("עת ללדת") מתייחסת לנושא במושגים אחרים‪ :‬בעבר סיפורי השדים הרעים סיפקו תשובות‬
‫דימיוניות לשאלות שלא הייתה להן תשובה אחרת‪ .‬מיתוסים אלה מגלים לנו את מה שהפסיכולוג יונג‬
‫מכנה "התת מודע הקולקטיבי" או ה"פסיכה" של האדם‪ .‬המיתוס מאפשר לנו להודות בפחדים‬
‫ארכיטיפים‪ -‬הפחדים הסובבים סביב הדאגה המתמדת שלנו לשלום ילדינו ולהישרדותם‪ .‬החרדות‬
‫הקיומיות הטבועות בכולנו‪.‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬תהליך ההריון והלידה טומן בחובו פחדים עמוקים ואיום ממשי משחר האדם‪ .‬בתת המודע‬
‫הקולקטיבי של כולנו בסמוך לרגשות כמו אושר‪ ,‬שמחה‪ ,‬סיפוק והגשמה הקשורים למילה "הריון" נמצא‬
‫גם פחד‪ ,‬סכנה וחשש מהלא נודע‪ .‬אלו הם הרגשות המפעילים את "הטריגר המנטלי" לאמונות התפלות‪,‬‬
‫בדיוק כפי שהחרב המונפת הינה "טריגר גופני" – הלוחץ ומפעיל את הרפלקס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אמונה תפלה תלויה קודם כל ברקע התרבותי של האדם עצמו – לדוגמה – מנהגים דתיים רבים נחשבים‬
‫בעיני חילוניים כאמונות תפלות בכל דת‪ .‬ולגבי אתיאיסט‪ ,‬כל טקס דתי הוא אמונה תפלה לשמה‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫מה הקשר בין אמונות תפלות‪ ,‬סגולות‪ ,‬הלכות דתיות ומצוות?‬
‫מה בין אמונה תפלה – סגולה – או מצווה דתית?‬
‫כאשר בני שבט אינדיאני מרקדים מתחת לרקיע כדי להוריד גשם‪ ,‬זו אמונה תפלה או דת?‬
‫וכאשר מתפללים את תפילת הגשם או חגים מעגל ונשארים בתוכו כחוני המעגל‪ ,‬זו דת או אמונה תפלה?‬
‫נישוק המזוזה‪ ,‬למשל‪ ,‬יראה בעיני נוצרי כאמונה תפלה‪ .‬אכילת לחם הקודש יראה בעיני היהודי כאמונה‬
‫תפלה‪ .‬בתורה איסורים רבים על אמונות תפלות (מתוך‪" :‬ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית")‪:‬‬
‫"לא תנחשו ולא תעוננו" (ויקרא יט'‪ ,‬כו')‬
‫"אל תפנו אל האבת ואל הידעונים" (ויקרא יט'‪ ,‬לא')‬
‫"מכשפה לא תחיה" (שמות כב'‪ ,‬יז')‬
‫התורה אוסרת על בני ישראל ללכת בדרך הגויים‪ ,‬להעלות באוב (סיאנס) או לקרוא עתידות בכוכבים‬
‫(אסטרולוגיה)‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬המקורות היהודיים מלאים בסגולות לבנים‪ ,‬סגולות לעקרות‪ ,‬סגולות לילדים‬
‫חכמים \ יפים \ ריחניים‪ ,‬קמעות‪ ,‬לחשים ומצוות שהשומר עליהן מובטח לו פריון ושגשוג‪ .‬הדוגמה המוכרת‬
‫ביותר הוא סיפורו של אברהם אבינו מכניס האורחים שבא ללמדנו שהכנסת אורחים היא סגולה לבנים‪.‬‬
‫דוגמאות מוכרות (יותר או פחות) נוספות‪:‬‬
‫סגולה היא לאשה בחודש התשיעי להכנס למקווה אחרי כלה‪ .‬אם הכלה טעמה מן הסוכרייה ונתנה אותה‬
‫להריונית‪ ,‬סגולה היא ללידה קלה‪ .‬במזרח אירופה נשים יהודיות נהגו לנגוס בהסתר בפיטם האתרוג ביום‬
‫האחרון של חג הסוכות כסגולה להולדת בן זכר‪ .‬במרוקו‪ ,‬בליעת עורלתו של תינוק נחשבה כסגולה לבנים‪.‬‬
‫בגרוזיה ובכורדיסטן נשים שרצו בבן השתתפו באופן פעיל בטקס ברית המילה‪ .‬באתר האינטרנט "סבתא‬
‫היתה אומרת"‪ ,‬מוזכרים עשרות מנהגים וסגולות ליולדת‪ :‬הבא לבקר יולדת בפעם הראשונה עליו להביא‬
‫ביצים וסוכר‪ ,‬יולדת שתרבה באכילת מרציפן‪ ,‬בירה שחורה ושקדים תבטיח שפע חלב משובח ומתוק‪.‬‬
‫סגולה לבנים היא אכילת ריבת אתרוגים מאתרוג שבירכו עליו בסוכות ועוד ועוד‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מה ההבדל בין אמונה תפלה לסגולה?‬
‫סגולה מוגדרת כדרך רוחנית‪ ,‬לא רציונאלית להגיע לדברים‪ .‬בספר "סגולות ישראל" – סגולות והנהגות‬
‫להרב החסיד רבי שבתאי איש ליפשיץ זד"ל‪ ,‬לפי הדת‪ ,‬סגולה היא כוח הניתן על ידי האל לאנשים‪ ,‬עמים‬
‫ודוממים וכוח זה חזק מכוחות הטבע‪ ,‬נסתר ועלום ואל לאדם לנסות להבינו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪:‬‬
‫"צדקה תציל ממות" שאין זה כדרך הטבע כלל‪ ,‬רק על פי דרך סגולי‪ .‬לכן‪ ,‬לפי פירוש החכמים‪ ,‬עם ישראל‬
‫נבחר לעם סגולה מכל העמים‪ ,‬כי לשאר העמים לא מועיל להם שום דבר סגולי‪ ,‬רק מה שהוא על פי דרך‬
‫הטבע‪ .‬אבל ישראל עם קודש ולהם מועיל דבר סגולה‪ ,‬אפילו שאינו בדרך הטבע‪ ,‬כי הטבע משועבד לתורה‪.‬‬
‫הפסוק מספר ירמיהו‪" :‬כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמיים אל תחתו כי יחתו הגויים‬
‫מהמה" (י‪ :‬ב‪-‬ג)‪ ,‬בא ללמדנו שאל לנו‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬ללכת בדרך הידעונים של הגויים משום שאנו עם סגולה‬
‫שאותות השמיים מכוונים אליו ויכולים להעניק לו כוח נסתר שאין לעמים אחרים ולכן הם אלו שיפחדו‬
‫מכוחנו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דוגמה לסגולה לבנים – במדבר רבה פרק י"ד ובמדרש רבה – מי שקונה ספרים ומשאילם לאחרים‪ ,‬הקב"ה‬
‫נותן לו בן זכר‪ .‬מצוות הדלקת נרות שבת היא סגולה למניעת הפלה‪ .‬בספר נידה ל"א‪,‬א' מוזכר הפסוק הבא‬
‫כסגולה לבן זכר‪" :‬אשה מזרעת תחילה יולדת זכר‪ ,‬איש מזריע תחילה יולדת נקבה" – כלומר‪ ,‬אם הגבר‬
‫מגיע על סיפוקו ראשון‪ -‬תיולד בת‪ ,‬ואם האשה – יולד בן‪ .‬הרמב"ן נתן את פרושו לפסוק זה ב"איגרת‬
‫הקודש"‪ :‬גבר המאפשר לאשתו להגיע לסיפוק מיני ראשונה‪ ,‬הוא גבר מתחשב והגון ולכן כגמול על‬
‫התנהגותו ההגונה הוא יזכה בבן זכר‪.‬‬
‫היהדות מאמינה בכוחן של מילים ואותיות‪ :‬מניין אותיות המילה "הריון" בגימטרייה הוא ‪ – 679‬כימי‬
‫ההריון (תשעה חודשים)‪ .‬נהוג להשתמש בכוחן של מילים ופסוקים כעזרה ליולדת‪" :‬צא אתה וכל העם‬
‫אשר ברגלייך ואחרי כן אצא" (שמות י"א‪ ,‬ח')‪ .‬פסוק זה נאמר בשעת לידה והוא מהווה פניה לה' שישחרר‬
‫את התינוק מהרחם כשם ששחרר את בני ישראל והוציא אותם ממצרים‪ .‬פסוק נוסף הוא פניה לשכינה‬
‫שתעזור ליולדת‪" :‬וכאיל תערוג אל אפיקי מים‪ ,‬כן נפשי תערוג אלייך אלוהים" (תהילים מ"ב‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫פסוקים אלה ועוד יכולים להאמר בשעת הלידה או להירשם כקמע‪.‬‬
‫קמעות‪ ,‬לחשים‪ ,‬שיקויים ושדים מזיקים‬
‫קמעות – בכל דור נכתבו נוסחאות לקמעות "לאשה מקשה לילד" ונקשרו לגוף האשה כדי להקל על הלידה‪.‬‬
‫כותבי קמעות העתיקו אותיות עבריות שיש להן משמעות‪ ,‬פעמים רבות בכתב אשורי‪ ,‬על גבי קלף עשוי עור‬
‫חיה כשרה או על שבר חרס חדש‪ .‬הקמעות כוללים שמות של אלוהים ופניות למלאכים מסוימים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 9709‬יצא לאור באמסטרדם ספר רזיאל שבו הופיעו נוסחאות לקמעות‪ .‬נטו להשתמש במילה הארמית‬
‫"פוק" – שפירושה "צא" על צירופיה השונים‪ .‬באתר האינטרנט "בית הרוחות" דוגמאות שונות לקמעות‬
‫ושיקויים‪ .‬דוגמה לקמע למתקשה להרות‪ :‬לטבול קצוות חוט אדום בחלב נר ששימש לברכה בברית מילה‪,‬‬
‫לבקש משאלת הריון ולקשור את החוט סביב הבטן לחודש ימים‪ .‬קמע נוסף הוא לעטוף בבד כחול ערלת‬
‫תינוק שזה אך נימול ולשמור אותה על גוף האשה בעת קיום יחסי מין‪.‬‬
‫קמע אחר הוא לשים בחדר הלידה את הספר "נועם אלימלך"‪.‬‬
‫לחשים ‪ -‬הם לרוב פסוקים מהתורה או מספרים אחרים כמו הזוהר‪ ,‬ספר רזיאל או ספר הרזים‪ ,‬הנאמרים‬
‫בטקסיות רבה ולרוב יש לחזור עליהם מספר פעמים‪ .‬דוגמה ללחש לאשה שלא תפיל (מתוך הספר "סגולות‬
‫ישראל") – קח חוט לבן וחוט שחור ויקרא עליו ויאמר‪" :‬ה' השער הזה סגור‪ ,‬יהיה לא יפתח‪ ,‬כי ה' אלוקי‬
‫ישראל בא בי‪ ,‬ויהיה סגור עד כאן" ותקשור על בטן האשה עד מלאת לה תשעה ירחים ותפתח אותו ויועיל‪.‬‬
‫לחש נוסף לשמירת הריון (מתוך אתר האינטרנט "בית הרוחות") – יש לקחת ‪ 3‬נוצות מכנף ימין של יונה‬
‫לבנה ולקשור בחוט אדום בצורת מניפה‪ .‬להניח ‪ 7‬ימים בתוך ספר תורה ואז להניח על הבטן וללחוש‪:‬‬
‫"עובר זה אשר בבטני יאחז בחיים עד בואו אל בין זרועותיי אמן אמן אמן"‪ .‬לחזור על המשפט ‪ 3‬פעמים‬
‫ולקשור את הנוצות באוויר עד אחרי הלידה‪.‬‬
‫להבטחת שלומה של היולדת על הבעל לאמר את ספר יונה בעודה בחדר לידה‪.‬‬
‫שיקויים ‪ -‬בספר "סגולות ישראל" מוזכרים אין סוף שיקויים ותערובות שונות שיש לתת ליולדת לשתות‬
‫או לאכול‪ .‬חלקן מזעזעות וכאילו לקוחות מתוך ספרי מכשפות בימי הביניים‪ .‬למשל‪ ,‬סגולה לאשה‬
‫שתתעבר – תקח דם ארנבת ותייבשו ותשחוק אותה לעפר ותשתה בכוס של יין ותתן גם לבעלה בשעת‬
‫השכיבה‪ .‬סגולה לבנים – לייבש היטב שיליית פרה‪ ,‬לטחון דק ואחרי הלידה לתת לאשה לשתות את זה‬
‫‪5‬‬
‫בכוס יין לפני שהיא אוכלת משהו‪ ,‬ומכאן והלאה תלד בנים‪ .‬דוגמה נוספת למניעת הפלה – שרוף קליפת‬
‫ביצה שיצא האפרוח ממנה לעפר‪ ,‬ערב ביין ותן לה לשתות קודם שתתעבר‪.‬‬
‫גם אתרים שונים באינטרנט מציעים תערובות ושיקויים שונים‪.‬‬
‫שדים מזיקים – בקבלה נהוג להסביר את מות היולדת או התינוק כפעולתה של שדה ארוכת שיער ובעלת‬
‫כנפיים בשם לילית‪ .‬לפי האמונה‪ ,‬ה' יצר אותה כשברא את האדם‪ .‬משום קנאתה בחווה בגן העדן‪ ,‬היא‬
‫יצאה למסע נקמה בחווה ובנותיה‪ .‬מתוך אמונה זו צמחו אמונות שונות כגון האיסור להוציא מהבית בלילה‬
‫תינוק עד שמלאו לו ‪ 00‬יום מאחר והשדים המזיקים עלולים להתנקל לו‪ .‬בנוסף אסור לתלות כביסת תינוק‬
‫בחוץ בלילה שמא הרוחות הרעות יתנחלו בבגדיו ויזיקו לנשמתו‪ .‬ביהדות חוששים ממחמאות לתינוק‬
‫המזמינות מזיקים‪ .‬ספר הרזים ממליץ לכתוב את שמות המלאכים על עלי כסף ולתלות אותם על ארבע‬
‫קירות החדר בזמן הלידה‪ .‬עלי כסף כאלו נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ‪.‬‬
‫גם התלמוד וגם האמונה הבבלית מציינים את כוחו של הברזל למנוע מלילית ומהשדים הרעים לפגוע‬
‫בתינוק‪.‬‬
‫מוטיב הברזל – ביהדות מרוקו נהוג היה לעשות "תחדיד" (חדיד – בערבית סכין ברזל)‪ .‬טקס שערכו בני‬
‫המשפחה בשבוע הראשון ללידת התינוק עד הברית בו התכנסו בבית היולדת ואמרו את הפסוק מסיפורי‬
‫נוח‪ " :‬והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר ציווה אותם ה' ויסגור ה' בעדו" (בראשית ז'‪ ,‬ט"ז)‪ .‬אחרי‬
‫אמירת הפסוק סגרו את חדר היולדת ואבי התינוק נופף בחרב לאורך קירות החדר תוך אמירת ברכת‬
‫הכוהנים‪.‬‬
‫מוטיב העוף – בתחילת המאה ה‪ 60-‬היו קהילות שאצלן הופיע דמות סמלית של עוף בין הקמעות להגנה‬
‫לתקופת הלידה‪ .‬חלק מיהודי מרוקו נהגו לשחוט תרנגול לאחר הולדת בן ולתלות את ראשו ליד המזוזה עד‬
‫אחרי הברית מתוך אמונה שראש התרנגול יסיט מדרכם את השדים והרוחות הרעות‪.‬‬
‫יהודי עירק תלו את רגלי התרנגול מעל למיטת היולדת‪.‬‬
‫מוטיב האדמה – ב"ספר המאגיה והמסתורין" מאת יחיעם פדן ויעל ענבר‪ ,‬מוזכר שעשבי מרפא‪ ,‬פרות‬
‫ופרחים משמשים סמלי פוריות‪ ,‬מפני שפוריות האשה ופוריות האדמה היו קשורות זו לזו בתרבויות רבות‪.‬‬
‫נשים משבט הקארה‪-‬קירגיז מטורקמניסטאן נוהגות להתגולל על הקרקע מתחת לעץ תפוח כדי להרות‪.‬‬
‫בהודו נחשבים אגוזי קוקוס לסמלי פוריות ונשים עקרות מקבלות אותם אחרי שהקדוש מעניק להם את‬
‫ברכתו‪ .‬המאורים מניו זילנד פנו אל רוחות עצים מסוימים‪ ,‬העקרה היתה צריכה לחבק גזע עץ שעליו נתלו‬
‫חבלי טבור של תינוקות‪ .‬בהונגריה ובצ'כיה מאמינים כי מי שרוצה בן זכר צריכה לשים זרעי פרג על אדן‬
‫החלון‪ .‬גם ביהדות מוזכר צמח הדודאים כמשמש לשיקוי לנשים עקרות והטיפול בו מחוייב במשנה זהירות‬
‫מפאת כוחותיו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫נושא האמונות התפלות הוא רחב ומגוון‪ .‬במהלך הכנת העבודה נתקלתי במאות אמונות‪ ,‬סגולות‪ ,‬טקסים‬
‫ושיקויים למיניהם שלא היה לי מושג על הימצאותם‪ .‬החומר שאספתי בנושא יכל להספיק לעבודת מחקר‬
‫‪6‬‬
‫מכובדת‪ .‬מדהים כמה היהדות שלכאורה אוסרת על הנושא‪ ,‬מלאה כל כך במנהגים ואמונות‪ ,‬ומדהים‪ ,‬אולי‬
‫אף יותר‪ ,‬למצוא את אותם המוטיבים חוזרים על עצמם בעמים‪ ,‬תרבויות וארצות שונות‪.‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬נושא ההריון והלידה הזין ועדיין מזין את פחדינו הקיומיים הבסיסיים ביותר וזו כנראה הסיבה‬
‫לעודף האמונות שאנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬ממציאים בכדי להתמודד עם פחד עמוק זה‪.‬‬
‫לגבי הסוגיה "אמונה או אמונה תפלה"‪ ,‬אוכל רק לתרום את דעתי האישית‪ ,‬שאין באמונות אלה שום כוח‬
‫ממשי וכוחן נובע מתוך האמונה עצמה שיש ביכולתנו ל"שלוט" בגורל ולשנות את מהלך הדברים‪ .‬מובן שזו‬
‫היא רק דעתי האישית‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬איני מבקרת או מזלזלת באף אמונה של אף אדם שכן לרבים מאיתנו‪,‬‬
‫אמונות אלה הן "כטובע הנאחז בקש" ‪ -‬שלמרות הבנתו שאין הקש יכול להציל את חייו‪ ,‬נאחז בו בתקווה‪.‬‬
‫כל עוד האמונות מחזקות את נפשו של האדם ונותנות לו כוח להתמודד – אדרבה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪‬‬
‫"סגולות ישראל" – סגולות והנהגות להרב החסיד רבי שבתאי איש ליפשיץ זצ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"עת ללדת" – מנהגים ומסורות בעדות ישראל \ מישל קליין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"חמסה" – קמעות‪ ,‬אמונות‪ ,‬מנהגים ורפואה עממית בעיר העתיקה ירושלים \ בני נחמיאס‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫"מילון האמונות התפלות" \ שרה ברק ("אסטרולוג" הוצאה לאור)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנציקלופדית "אביב"‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‬
‫‪‬‬
‫"ויקיפדיה" – האנציקלופדיה החופשית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"סבתא היתה אומרת"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"בית הרוחות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"דעת" – מרכז לימודי יהדות ורוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אתר יהדות מרוקו – אמונות ומנהגים‪.‬‬
‫‪8‬‬