אמונות תפלות וסגולות בהריון ולידה מגישה :אורית נקר עטיה דצמבר 6002 לקורס מלוות לידה – ביה"ס "קשת בענן" מרצה :יפה קבלה "כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה" (ירמיהו ,י :ב'-ג') מבוא אמונות תפלות הוא נושא רחב ושנוי במחלוקת .חלק מהאנשים מאמינים בהן באדיקות ומוחים נגד השימוש במונח "תפל" שכן אלו אמונות המלוות את חייהם ולא אחת מכתיבות להם דרך חיים מסוימת. אלו האנשים שיקראו לאמונות אלה "אמונות עם"" ,אמונות פולקלור" ולפעמים סתם "אמונות" .במהלך הכנת העבודה שאלתי אנשים רבים (בעיקר נשים) בגילאים שונים ,עדות שונות ואורח חיים שונה לגבי האמונות שלהם ובכל פעם הייתי ערה לתופעה שקרתה כשדיברתי עם אדם מסוג זה :אלו אותם האנשים שבדברם על אמונתם ,קולם יונמך לכדי לחישה ,עיניהם יתרוצצו מצד לצד כאילו בכדי לגלות איזה מאזין שאורב להם בסתר ולרוב יסיימו במשפט" :מה? לא ידעת את זה? זה הרי ברור!" אין זה נתון סטטיסטי ולא בדקתי את הנושא באופן מדגמי ,אך לרוב אלו הן הנשים המבוגרות בנות עדות המזרח שהתפלאו כל פעם מחדש על הבורות שהפגנתי בנושא. חלק אחר מהאנשים שפגשתי אני מסווגת בתור "מה שלא יועיל ,לא יזיק" .אלו האנשים שלא יודו בפומבי שהם מאמינים באמונות תפלות ,אך נוכל לשמוע מפיהם מידי פעם "טפו ,טפו ,טפו" והם לא יעברו תחת שום סולם – רק ליתר ביטחון. הקבוצה השלישית היא המעניינת ביותר בעיני ,אלו הם המתנגדים הנחרצים ,האתיאיסטים המושלמים. ניתן לזהות אותם מיד על ידי תנועת הנפת היד בביטול או עיוות והחמצת הפנים בכל פעם שמישהו מעלה את הנושא .הדבר המעניין ביותר הוא שבמצבים מסוימים וברגעים מסוימים בחייהם ,גם הם עלולים למצוא את עצמם נסחפים לעבר הקבוצה הראשונה. תהליך ההריון והלידה הוא אחד מרגעים אלה. אמונות תפלות בהריון ולידה – למה דווקא עכשיו? 1 כולנו מכירים אמונות תפלות הקשורות להריון ולידה: החסידות שאינן מחליפות בני זוג ומטפלות בגוזליהן במסירות עדיין מסמלות סמל ללידה בתרבויות שונות :באירופה האמינו כי שני אוהבים שראו צמד חסידות בוודאי יחבקו תינוק בתוך זמן קצר וכי חסידה המתעופפת מעל בית מעידה על לידה קרובה בבית זה .אסור לאשה בהריון לדרוך על ציפורן גזורה שמא תפיל ,אשה בהריון המשלבת רגל על רגל תסבך את חבל הטבור של התינוק,קיום יחסי מין בתנוחה המיסיונרית מבטיחה בת ,אכילת דגים בהריון תבטיח עיניים יפות לצאצא ,אכילת כוסברה תהפוך אותו למגושם ,אף פעם לא לאמר על תינוק שהוא יפה נגד עין הרע .בימי הביניים רווחה האמונה שהמחזיקים בעריסת תינוק ריקה בביתם אחרי שהתינוק גדל או לפני שנולד ,יגרמו למותו של הנער או הילוד .אמונה זו רווחת עד היום ולכן לא מקובל לרכוש מוצרים עבור התינוק אלא אחרי שנולד .ועוד ועוד. בחיפושי אחרי אמונות תפלות נדהמתי לראות את שפע האמונות (מאות) הקשורות לנושא .אמונות שונות שמוצאן מעמים שונים ,אזורים שונים ותרבויות שונות וכולן מכוונות לשמירה על היולדת ותינוקה .ואז עלתה השאלה" :למה דווקא עכשיו?" מה בתהליך ההריון והלידה גורם לאנשים לחפש תשובות וערבויות באזורים כל כך לא רציונאליים? במשך מאות בשנים ארועי טבע הטילו אימה בלבבות האנשים .האדם הקדמון האמין כי תופעות הטבע נגרמות על ידי כוחות טובים או רעים ואפשר לעכב בעד הרע אם ימצא לו כוח נגדי – כך נוצרו כל מיני אמונות בכוחות משונים – אלה הן האמונות התפלות.כאשר אמונות אלה הן חלק ממערכת אמונות דתית, הן מקובלות כמצוות דתיות ולעיתים נקראות -סגולות .אולם כאשר הן מקובלות בקרב פשוטי העם ואינן משתלבות במערכת הדתית ,מכנים אותן בשם אמונות תפלות .האמונות צמחו מצרכים נפשיים ומצוקות כאשר לא נמצא פתרון הגיוני. תהליך ההריון והלידה היה בעבר אירוע מסכן חיים ,יולדות רבות קיפחו את חייהן ותינוקות רבים נולדו מתים .ללא טכנולוגיה רפואית לא היה בידי הרופאים להציל חיים .הם לא יכלו להנשים או להחיות תינוק גוסס ולא היו בידם התרופות להציל יולדת שזיהום התפתח בגופה .בנוסף ,כמעט ולא היה שום אמצעי אלחוש או הרדמה כפי המקובל כיום והיולדות נאלצו להתמודד לעיתים עם לידה ארוכה ומתישה ללא כל עזרה .האדם הפשוט חיפש מקום בו יוכל לשים את מבטחו ,חיפש תשובות ודרכים להבטיח את שלום היולדת ולעזור לה לעבור את התהליך בשלום .מתוך הצורך "לעשות" ולא לשבת בחיבוק ידיים ומתוך האמונה שבדרך זו יוכל לשלוט בגורל ,צמחו מאות אמונות תפלות שמטרתן לעכב את המזל הרע ולהביא את המזל הטוב. בספרו של בני נחמיאס " -חמסה" – קמעות ,אמונות ,מנהגים ורפואה עממית בעיר העתיקה ירושלים" מתאר הכותב אמונות רבות שהיו רווחות בירושלים העתיקה ביניהן סגולה לשמירת הריון – "תקשור בכותנתה מעט מלח ופת לחם ושלושה אלמוגים אדומים ויפים ללא פגמים" .דוגמה לאמונה נוספת – אשה מניקה אסור לה לכעוס שכן בכעס היא מאבדת את חלבה .כמו כן ,חשוב שתתחיל תמיד להניק מצד שמאל ושתמנע מאכילת בצל שמדלל את החלב. האמונה שיש בכוחנו לעשות משהו בכדי לקדם את המזל הטוב היא עתיקה מאוד .בספרה "עת ללדת – מנהגים ומסורות בעדות ישראל" מתארת הכותבת מישל קליין מנהגים מהמאה ה 91-בהם יהודי תימן וגרוזיה כיסו את ראש היולדת בפרוכת כסגולה ללידה קלה .לפעמים נתנו לאשה לשתות מעט מים מתוך הרימונים שעיטרו את ספר התורה ובחלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה עטתה היולדת את חגורתו של צדיק ידוע או שאחזה במטהו או במעילו. 2 במזרח אירופה נהגה היולדת לאחוז בחוט שקצהו קשור לארון הקודש ובכל ציר הייתה מושכת בחוט ופותחת את הארון בתקווה שגם רחמה יפתח .מוטיב ה"פתיחה" רווח עד היום בעדות שונות ואזורים שונים .גם היום יהודים דתיים מאמינים שזו סגולה ללידה קלה לבעל לפתוח את ההיכל בבית הכנסת בתחילת החודש התשיעי .באירופה האמונה הנפוצה אוסרת על החזקת דברים סגורים במקום בו עומדת האשה ללדת – לכן נהוג לסלק את הבריח והמנעול מדלת חדרה (ולעיתים מסירים את הדלת כולה), להלביש את האשה ההרה בבגדים שאין בהם קשרים ,לפתוח תיבות ,בקבוקים ,קופסאות וכדומה .הדבר הרע ביותר ,מבחינת שלום התינוק ,הינה שרשרת עם מנעול נעול. אם כך ,מהי האמונה התפלה ואיך למעשה היא "עובדת"? האמונה התפלה והמנגנון המפעיל אותה בספרה "מילון האמונות התפלות" מגדירה הכותבת שרה ברק אמונה תפלה כרעיון לו אנו מייחסים תכונות של התממשות .רעיון זה יכול לעלות בצורה של מחשבה או בצורה של חפץ הקשור למחשבה או בצורה של טקס ,תפילה וכד' .האמונה התפלה היא רעיון ,ביטוי מחשבתי ,שהאדם מאמין כי הוא מסוגל לבוא לידי ביטוי בעולם החומר .מקורן של רבות מהאמונות התפלות הינו בדת או במגיה קדומה .חלקן מגיעות אלינו כהלכות דת וחלקן באמונות שהן לכאורה ללא הסבר .זהו ניסיון לממש את הבלתי ניתן למימוש ,לקשור תכונות של "חומר" ,לרעיון שהינו "רוח" .גם כאשר האמונה התפלה מתייחסת לגורם מוחשי – כמו קמיע או סימן פיזי ,חשובה האמונה יותר מאשר החפץ עצמו. רבים משווים את האמונה התפלה לפעולה של "רפלקס מנטלי" הטבוע במורשת האדם .כדי להבין זאת נחשוב על אדם המונפת מולו חרב במהירות .תגובתו תהיה הרתעות ,מצמוץ ,דריכת השרירים וכו' .כאשר אותו אדם ישב בקולנוע ואותה חרב תונף על המסך מולו התגובות הגופניות שלו תהיינה זהות למקרה הראשון אף כי הוא יודע שלא צפויה לו סכנה ממשית .ההסבר לתופעה זו קרוי הרפלקס המנטלי – רפלקס תת הכרתי .ניסיון החיים של האדם ,של התרבות האנושית כולה ,טובע בתוכו רפלקס ,או אינסטינקט, המורה לו להגיב בצורה גופנית על כל איום שהוא .רבים מהחוקרים טוענים כי אמונה תפלה הינה בדיוק אותו רפלקס בתחום המנטלי של האדם .כאשר אדם רואה חתול שחור חוצה את נתיבו ,הוא פועל לפי רפלקס מנטלי ,למרות שההגיון יאמר לו בבירור כי שום סכנה אינה נשקפת לו .אמונות תפלות אלו חזקות מכל הגיון מדעי ,והן מנותקות מרמה תרבותית ,מהשכלה או מגישה לחיים .הן קיימות בפני עצמן ,לעיתים טמונות שנים רבות בנבכי רוחו ונשמתו של האדם והן צצות ועולות על פני השטח לעיתים ברגעים המפתיעים ביותר. מישל קליין ("עת ללדת") מתייחסת לנושא במושגים אחרים :בעבר סיפורי השדים הרעים סיפקו תשובות דימיוניות לשאלות שלא הייתה להן תשובה אחרת .מיתוסים אלה מגלים לנו את מה שהפסיכולוג יונג מכנה "התת מודע הקולקטיבי" או ה"פסיכה" של האדם .המיתוס מאפשר לנו להודות בפחדים ארכיטיפים -הפחדים הסובבים סביב הדאגה המתמדת שלנו לשלום ילדינו ולהישרדותם .החרדות הקיומיות הטבועות בכולנו. ללא ספק ,תהליך ההריון והלידה טומן בחובו פחדים עמוקים ואיום ממשי משחר האדם .בתת המודע הקולקטיבי של כולנו בסמוך לרגשות כמו אושר ,שמחה ,סיפוק והגשמה הקשורים למילה "הריון" נמצא גם פחד ,סכנה וחשש מהלא נודע .אלו הם הרגשות המפעילים את "הטריגר המנטלי" לאמונות התפלות, בדיוק כפי שהחרב המונפת הינה "טריגר גופני" – הלוחץ ומפעיל את הרפלקס. 3 אמונה תפלה תלויה קודם כל ברקע התרבותי של האדם עצמו – לדוגמה – מנהגים דתיים רבים נחשבים בעיני חילוניים כאמונות תפלות בכל דת .ולגבי אתיאיסט ,כל טקס דתי הוא אמונה תפלה לשמה .אם כן, מה הקשר בין אמונות תפלות ,סגולות ,הלכות דתיות ומצוות? מה בין אמונה תפלה – סגולה – או מצווה דתית? כאשר בני שבט אינדיאני מרקדים מתחת לרקיע כדי להוריד גשם ,זו אמונה תפלה או דת? וכאשר מתפללים את תפילת הגשם או חגים מעגל ונשארים בתוכו כחוני המעגל ,זו דת או אמונה תפלה? נישוק המזוזה ,למשל ,יראה בעיני נוצרי כאמונה תפלה .אכילת לחם הקודש יראה בעיני היהודי כאמונה תפלה .בתורה איסורים רבים על אמונות תפלות (מתוך" :ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית"): "לא תנחשו ולא תעוננו" (ויקרא יט' ,כו') "אל תפנו אל האבת ואל הידעונים" (ויקרא יט' ,לא') "מכשפה לא תחיה" (שמות כב' ,יז') התורה אוסרת על בני ישראל ללכת בדרך הגויים ,להעלות באוב (סיאנס) או לקרוא עתידות בכוכבים (אסטרולוגיה) ,אך עם זאת ,המקורות היהודיים מלאים בסגולות לבנים ,סגולות לעקרות ,סגולות לילדים חכמים \ יפים \ ריחניים ,קמעות ,לחשים ומצוות שהשומר עליהן מובטח לו פריון ושגשוג .הדוגמה המוכרת ביותר הוא סיפורו של אברהם אבינו מכניס האורחים שבא ללמדנו שהכנסת אורחים היא סגולה לבנים. דוגמאות מוכרות (יותר או פחות) נוספות: סגולה היא לאשה בחודש התשיעי להכנס למקווה אחרי כלה .אם הכלה טעמה מן הסוכרייה ונתנה אותה להריונית ,סגולה היא ללידה קלה .במזרח אירופה נשים יהודיות נהגו לנגוס בהסתר בפיטם האתרוג ביום האחרון של חג הסוכות כסגולה להולדת בן זכר .במרוקו ,בליעת עורלתו של תינוק נחשבה כסגולה לבנים. בגרוזיה ובכורדיסטן נשים שרצו בבן השתתפו באופן פעיל בטקס ברית המילה .באתר האינטרנט "סבתא היתה אומרת" ,מוזכרים עשרות מנהגים וסגולות ליולדת :הבא לבקר יולדת בפעם הראשונה עליו להביא ביצים וסוכר ,יולדת שתרבה באכילת מרציפן ,בירה שחורה ושקדים תבטיח שפע חלב משובח ומתוק. סגולה לבנים היא אכילת ריבת אתרוגים מאתרוג שבירכו עליו בסוכות ועוד ועוד. אם כך ,מה ההבדל בין אמונה תפלה לסגולה? סגולה מוגדרת כדרך רוחנית ,לא רציונאלית להגיע לדברים .בספר "סגולות ישראל" – סגולות והנהגות להרב החסיד רבי שבתאי איש ליפשיץ זד"ל ,לפי הדת ,סגולה היא כוח הניתן על ידי האל לאנשים ,עמים ודוממים וכוח זה חזק מכוחות הטבע ,נסתר ועלום ואל לאדם לנסות להבינו .לדוגמה ,כמו שאמרו חז"ל: "צדקה תציל ממות" שאין זה כדרך הטבע כלל ,רק על פי דרך סגולי .לכן ,לפי פירוש החכמים ,עם ישראל נבחר לעם סגולה מכל העמים ,כי לשאר העמים לא מועיל להם שום דבר סגולי ,רק מה שהוא על פי דרך הטבע .אבל ישראל עם קודש ולהם מועיל דבר סגולה ,אפילו שאינו בדרך הטבע ,כי הטבע משועבד לתורה. הפסוק מספר ירמיהו" :כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמיים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה" (י :ב-ג) ,בא ללמדנו שאל לנו ,בני ישראל ,ללכת בדרך הידעונים של הגויים משום שאנו עם סגולה שאותות השמיים מכוונים אליו ויכולים להעניק לו כוח נסתר שאין לעמים אחרים ולכן הם אלו שיפחדו מכוחנו. 4 דוגמה לסגולה לבנים – במדבר רבה פרק י"ד ובמדרש רבה – מי שקונה ספרים ומשאילם לאחרים ,הקב"ה נותן לו בן זכר .מצוות הדלקת נרות שבת היא סגולה למניעת הפלה .בספר נידה ל"א,א' מוזכר הפסוק הבא כסגולה לבן זכר" :אשה מזרעת תחילה יולדת זכר ,איש מזריע תחילה יולדת נקבה" – כלומר ,אם הגבר מגיע על סיפוקו ראשון -תיולד בת ,ואם האשה – יולד בן .הרמב"ן נתן את פרושו לפסוק זה ב"איגרת הקודש" :גבר המאפשר לאשתו להגיע לסיפוק מיני ראשונה ,הוא גבר מתחשב והגון ולכן כגמול על התנהגותו ההגונה הוא יזכה בבן זכר. היהדות מאמינה בכוחן של מילים ואותיות :מניין אותיות המילה "הריון" בגימטרייה הוא – 679כימי ההריון (תשעה חודשים) .נהוג להשתמש בכוחן של מילים ופסוקים כעזרה ליולדת" :צא אתה וכל העם אשר ברגלייך ואחרי כן אצא" (שמות י"א ,ח') .פסוק זה נאמר בשעת לידה והוא מהווה פניה לה' שישחרר את התינוק מהרחם כשם ששחרר את בני ישראל והוציא אותם ממצרים .פסוק נוסף הוא פניה לשכינה שתעזור ליולדת" :וכאיל תערוג אל אפיקי מים ,כן נפשי תערוג אלייך אלוהים" (תהילים מ"ב ,ב'). פסוקים אלה ועוד יכולים להאמר בשעת הלידה או להירשם כקמע. קמעות ,לחשים ,שיקויים ושדים מזיקים קמעות – בכל דור נכתבו נוסחאות לקמעות "לאשה מקשה לילד" ונקשרו לגוף האשה כדי להקל על הלידה. כותבי קמעות העתיקו אותיות עבריות שיש להן משמעות ,פעמים רבות בכתב אשורי ,על גבי קלף עשוי עור חיה כשרה או על שבר חרס חדש .הקמעות כוללים שמות של אלוהים ופניות למלאכים מסוימים .בשנת 9709יצא לאור באמסטרדם ספר רזיאל שבו הופיעו נוסחאות לקמעות .נטו להשתמש במילה הארמית "פוק" – שפירושה "צא" על צירופיה השונים .באתר האינטרנט "בית הרוחות" דוגמאות שונות לקמעות ושיקויים .דוגמה לקמע למתקשה להרות :לטבול קצוות חוט אדום בחלב נר ששימש לברכה בברית מילה, לבקש משאלת הריון ולקשור את החוט סביב הבטן לחודש ימים .קמע נוסף הוא לעטוף בבד כחול ערלת תינוק שזה אך נימול ולשמור אותה על גוף האשה בעת קיום יחסי מין. קמע אחר הוא לשים בחדר הלידה את הספר "נועם אלימלך". לחשים -הם לרוב פסוקים מהתורה או מספרים אחרים כמו הזוהר ,ספר רזיאל או ספר הרזים ,הנאמרים בטקסיות רבה ולרוב יש לחזור עליהם מספר פעמים .דוגמה ללחש לאשה שלא תפיל (מתוך הספר "סגולות ישראל") – קח חוט לבן וחוט שחור ויקרא עליו ויאמר" :ה' השער הזה סגור ,יהיה לא יפתח ,כי ה' אלוקי ישראל בא בי ,ויהיה סגור עד כאן" ותקשור על בטן האשה עד מלאת לה תשעה ירחים ותפתח אותו ויועיל. לחש נוסף לשמירת הריון (מתוך אתר האינטרנט "בית הרוחות") – יש לקחת 3נוצות מכנף ימין של יונה לבנה ולקשור בחוט אדום בצורת מניפה .להניח 7ימים בתוך ספר תורה ואז להניח על הבטן וללחוש: "עובר זה אשר בבטני יאחז בחיים עד בואו אל בין זרועותיי אמן אמן אמן" .לחזור על המשפט 3פעמים ולקשור את הנוצות באוויר עד אחרי הלידה. להבטחת שלומה של היולדת על הבעל לאמר את ספר יונה בעודה בחדר לידה. שיקויים -בספר "סגולות ישראל" מוזכרים אין סוף שיקויים ותערובות שונות שיש לתת ליולדת לשתות או לאכול .חלקן מזעזעות וכאילו לקוחות מתוך ספרי מכשפות בימי הביניים .למשל ,סגולה לאשה שתתעבר – תקח דם ארנבת ותייבשו ותשחוק אותה לעפר ותשתה בכוס של יין ותתן גם לבעלה בשעת השכיבה .סגולה לבנים – לייבש היטב שיליית פרה ,לטחון דק ואחרי הלידה לתת לאשה לשתות את זה 5 בכוס יין לפני שהיא אוכלת משהו ,ומכאן והלאה תלד בנים .דוגמה נוספת למניעת הפלה – שרוף קליפת ביצה שיצא האפרוח ממנה לעפר ,ערב ביין ותן לה לשתות קודם שתתעבר. גם אתרים שונים באינטרנט מציעים תערובות ושיקויים שונים. שדים מזיקים – בקבלה נהוג להסביר את מות היולדת או התינוק כפעולתה של שדה ארוכת שיער ובעלת כנפיים בשם לילית .לפי האמונה ,ה' יצר אותה כשברא את האדם .משום קנאתה בחווה בגן העדן ,היא יצאה למסע נקמה בחווה ובנותיה .מתוך אמונה זו צמחו אמונות שונות כגון האיסור להוציא מהבית בלילה תינוק עד שמלאו לו 00יום מאחר והשדים המזיקים עלולים להתנקל לו .בנוסף אסור לתלות כביסת תינוק בחוץ בלילה שמא הרוחות הרעות יתנחלו בבגדיו ויזיקו לנשמתו .ביהדות חוששים ממחמאות לתינוק המזמינות מזיקים .ספר הרזים ממליץ לכתוב את שמות המלאכים על עלי כסף ולתלות אותם על ארבע קירות החדר בזמן הלידה .עלי כסף כאלו נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ. גם התלמוד וגם האמונה הבבלית מציינים את כוחו של הברזל למנוע מלילית ומהשדים הרעים לפגוע בתינוק. מוטיב הברזל – ביהדות מרוקו נהוג היה לעשות "תחדיד" (חדיד – בערבית סכין ברזל) .טקס שערכו בני המשפחה בשבוע הראשון ללידת התינוק עד הברית בו התכנסו בבית היולדת ואמרו את הפסוק מסיפורי נוח " :והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר ציווה אותם ה' ויסגור ה' בעדו" (בראשית ז' ,ט"ז) .אחרי אמירת הפסוק סגרו את חדר היולדת ואבי התינוק נופף בחרב לאורך קירות החדר תוך אמירת ברכת הכוהנים. מוטיב העוף – בתחילת המאה ה 60-היו קהילות שאצלן הופיע דמות סמלית של עוף בין הקמעות להגנה לתקופת הלידה .חלק מיהודי מרוקו נהגו לשחוט תרנגול לאחר הולדת בן ולתלות את ראשו ליד המזוזה עד אחרי הברית מתוך אמונה שראש התרנגול יסיט מדרכם את השדים והרוחות הרעות. יהודי עירק תלו את רגלי התרנגול מעל למיטת היולדת. מוטיב האדמה – ב"ספר המאגיה והמסתורין" מאת יחיעם פדן ויעל ענבר ,מוזכר שעשבי מרפא ,פרות ופרחים משמשים סמלי פוריות ,מפני שפוריות האשה ופוריות האדמה היו קשורות זו לזו בתרבויות רבות. נשים משבט הקארה-קירגיז מטורקמניסטאן נוהגות להתגולל על הקרקע מתחת לעץ תפוח כדי להרות. בהודו נחשבים אגוזי קוקוס לסמלי פוריות ונשים עקרות מקבלות אותם אחרי שהקדוש מעניק להם את ברכתו .המאורים מניו זילנד פנו אל רוחות עצים מסוימים ,העקרה היתה צריכה לחבק גזע עץ שעליו נתלו חבלי טבור של תינוקות .בהונגריה ובצ'כיה מאמינים כי מי שרוצה בן זכר צריכה לשים זרעי פרג על אדן החלון .גם ביהדות מוזכר צמח הדודאים כמשמש לשיקוי לנשים עקרות והטיפול בו מחוייב במשנה זהירות מפאת כוחותיו. סיכום נושא האמונות התפלות הוא רחב ומגוון .במהלך הכנת העבודה נתקלתי במאות אמונות ,סגולות ,טקסים ושיקויים למיניהם שלא היה לי מושג על הימצאותם .החומר שאספתי בנושא יכל להספיק לעבודת מחקר 6 מכובדת .מדהים כמה היהדות שלכאורה אוסרת על הנושא ,מלאה כל כך במנהגים ואמונות ,ומדהים ,אולי אף יותר ,למצוא את אותם המוטיבים חוזרים על עצמם בעמים ,תרבויות וארצות שונות. ללא ספק ,נושא ההריון והלידה הזין ועדיין מזין את פחדינו הקיומיים הבסיסיים ביותר וזו כנראה הסיבה לעודף האמונות שאנו ,בני האדם ,ממציאים בכדי להתמודד עם פחד עמוק זה. לגבי הסוגיה "אמונה או אמונה תפלה" ,אוכל רק לתרום את דעתי האישית ,שאין באמונות אלה שום כוח ממשי וכוחן נובע מתוך האמונה עצמה שיש ביכולתנו ל"שלוט" בגורל ולשנות את מהלך הדברים .מובן שזו היא רק דעתי האישית ,ועם זאת ,איני מבקרת או מזלזלת באף אמונה של אף אדם שכן לרבים מאיתנו, אמונות אלה הן "כטובע הנאחז בקש" -שלמרות הבנתו שאין הקש יכול להציל את חייו ,נאחז בו בתקווה. כל עוד האמונות מחזקות את נפשו של האדם ונותנות לו כוח להתמודד – אדרבה. ביבליוגרפיה "סגולות ישראל" – סגולות והנהגות להרב החסיד רבי שבתאי איש ליפשיץ זצ"ל. "עת ללדת" – מנהגים ומסורות בעדות ישראל \ מישל קליין. "חמסה" – קמעות ,אמונות ,מנהגים ורפואה עממית בעיר העתיקה ירושלים \ בני נחמיאס. 7 "מילון האמונות התפלות" \ שרה ברק ("אסטרולוג" הוצאה לאור). אנציקלופדית "אביב". אתרי אינטרנט "ויקיפדיה" – האנציקלופדיה החופשית. "סבתא היתה אומרת". "בית הרוחות". "דעת" – מרכז לימודי יהדות ורוח. אתר יהדות מרוקו – אמונות ומנהגים. 8
© Copyright 2024