‫מבוא לטיפול קוגניטיבי התנהגותי‬ ‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי – מאפיינים‪:‬‬ ‫‪ ‬טיפול קצר וממוקד במטרה להפחית מצוקה‪.‬‬ ‫‪ ‬פרוטוקולים מובנים ומבוססי מחקר‬ ‫‪ ‬הגדרת מטרות ספציפיות‪ ,‬הניתנות למדידה‬ ‫ולהשגה‬ ‫‪ ‬עמדת המטפל "אקטיבית" ומשתפת‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן מידע והסבר (‪) Psycho-education‬‬ ‫‪ ‬הטיפול מבוסס על תרגול והתנסות מחוץ לפגישות‬ ‫דגש על הגורמים המשמרים את ההפרעה בהווה‬ ‫מחשבה‬ ‫התנהגות‬ ‫רגש‬ ‫בבסיס הגישה‪ ,‬יחסי הגומלין הדיספונקציונליים בין‬ ‫ההתנהגויות המחשבות והרגשות‪.‬‬ ‫הדגש הוא על התהליכים המשמרים את ההפרעה‬ ‫ופחות על האטיולוגיה שלה‪.‬‬ ‫ההתערבויות נועדו לשינוי אמונות‪ ,‬רגשות‬ ‫והתנהגויות פתולוגיות המעורבות בשימור ההפרעה‪.‬‬ ‫הגישה ההתנהגותית התפתחה על בסיס תיאוריות‬ ‫למידה‪.‬‬ ‫והגישה הקוגניטיבית על בסיס התאוריות של אהרון‬ ‫בק ואלברט אליס‪.‬‬ ‫המרכיב ההתנהגותי‬ ‫התניה קלאסית (‪)Pavlov‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫התניה‪ -‬יצירה של תגובה לגירוי‬ ‫תגובה ניטראלית‪ ,‬לא נלמדת‪:‬‬ ‫אוכל – גירוי בלתי מותנה‬ ‫ריור ‪ -‬תגובה בלתי מותנית‬ ‫‪saliva‬‬ ‫‪food‬‬ ‫התניה קלאסית – התגובה הנלמדת‬ ‫• הפעמון – גירוי מותנה‬ ‫• הריור ‪ -‬תגובה מותנית‬ ‫• התגובה המותנית מבוססת על למידת הקשר שבין‬ ‫הגירוי המותנה (הפעמון) לגירוי הבלתי מותנה‬ ‫(האוכל)‪.‬‬ ‫‪saliva‬‬ ‫‪food‬‬ ‫הכחדה ‪Extinction -‬‬ ‫• תהליך הלמידה ההפוכה‬ ‫• כאשר הגירוי המותנה (הפעמון)‪,‬לאורך זמן‪ ,‬אינו‬ ‫מלווה בגירוי הבלתי מותנה (האוכל)‪ – ,‬תתרחש‬ ‫הכחדה של ההתניה (הפעמון יפסיק לעורר ריור)‬ ‫התניה אופרנטית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪Skinner, Thorndike‬‬ ‫למידה בדרך של חיזוקים חיוביים ושליליים‪.‬‬ ‫התנהגות המביאה לתוצאות חיוביות מתחזקת‬ ‫חיזוק חיובי יכול להיות פרס או העדר עונש‬ ‫("כלכלת אסימונים")‬ ‫התנהגות המביאה לתוצאה שלילית מופחתת‬ ‫תוצאה שלילית יכולה להיות עונש או שלילת פרס‬ ‫הטיפול בהרטבת לילה כדוגמא לטיפול‬ ‫התנהגותי "טהור" (‪)Mowrer‬‬ ‫‪ ‬שלפוחית מלאה אינה מעירה את הילד‬ ‫‪ ‬ההרטבה מפעילה פעמון המעיר את הילד‬ ‫‪ ‬לאחר כמה לילות רצופים הילד לומד לקשר בין‬ ‫השלפוחית המלאה(הגירוי המותנה) לבין הפעמון‬ ‫המעיר (התגובה הבלתי מותנית)‪.‬‬ ‫טכניקות התנהגותיות לדוגמא‪-‬‬ ‫‪ ‬חשיפה במציאות‬ ‫‪ ‬חשיפה בדמיון‬ ‫‪ ‬הפעלה (אקטיבציה) התנהגותית‬ ‫‪ ‬הקניית מיומנויות ושימוש במשחקי תפקידים‬ ‫‪ ‬הרפיות‪ ,‬דמיון מודרך‬ ‫המרכיב הקוגניטיבי‬ ‫‪ ‬רגשות שליליים הם תוצאה של הטיות קוגניטיביות‪.‬‬ ‫‪ ‬הטיות קוגניטיביות מתפתחות על רקע נתונים‬ ‫ביולוגיים והשפעות פסיכולוגיות‪.‬‬ ‫‪ ‬הטיות קוגניטיביות מתרחשות בכמה מישורים‪.‬‬ ‫מחשבות אוטומטיות‪ ,‬ואמונות‪ /‬סכמות בסיסיות‬ ‫הקשורות בתפישה שלנו את עצמנו‪ ,‬את העולם‬ ‫ואת העתיד‪.‬‬ ‫מחשבות אוטומטיות‬ ‫‪ ‬מה עבר לי בראש באותו רגע של מצוקה רגשית?‬ ‫‪ ‬מחשבות ספונטניות המופיעות בתגובה לגירוי‬ ‫‪ ‬יכולות להופיע כמשפט קצר או דימוי‬ ‫‪ ‬אינן תוצר של חשיבה לוגית‬ ‫אתגור קוגניטיבי‪-‬‬ ‫‪Cognitive Restructuring‬‬ ‫• זיהוי מחשבות אוטומטיות (ניהול יומן מחשבות)‬ ‫ולאחריו תהליך משותף של בדיקת הבסיס ההגיוני‬ ‫והמציאותי של המחשבות(‪) Collaborative empiricism‬‬ ‫• תהליך החקירה הקוגניטיבית מבוסס על שלוש‬ ‫שאלות עיקריות‪-‬‬ ‫מהן העדויות למחשבה?‬ ‫האם ישנן דרכים חלופיות לבחון את המקרה?‬ ‫מה באמת יקרה אם כן‪..‬‬ ‫"עיוותי חשיבה" – ‪Cognitive‬‬ ‫‪distortions‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הכל או לא כלום‬ ‫הכללת יתר‬ ‫מסנן מחשבתי‬ ‫ביטול ערכו של החיובי‬ ‫קפיצה למסקנות‬ ‫הגדלה והמעטה‬ ‫שמוש מוגזם במשפטי "צריך‪ ,‬מוכרח‪ ,‬חייב"‬ ‫ייחוס לעצמי‬ ‫אמונות יסוד (‪) Core beliefs‬‬ ‫‪ ‬מערכת של אמונות ותפישות בסיסיות שמתפתחות‬ ‫בגיל צעיר‪ ,‬ונחוות כאמיתות מוחלטות לגבי עצמי‪,‬‬ ‫העולם והעתיד‪.‬‬ ‫‪ ‬אמונות יסוד אופייניות למבנה האישיות וגם‬ ‫להפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬ ‫‪ ‬אירועי חיים שונים מביאים להפעלה של אמונות‬ ‫היסוד ואלו מעוררים מחשבות אוטומטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודה על שינוי אמונות יסוד היא שלב יותר‬ ‫מתקדם בטיפול אם בכלל‪.‬‬ ‫גישות טיפוליות שצמחו מתוך‬ ‫עקרונות ה‪CBT-‬‬ ‫‪ ‬חשיפה מתמשכת בפוסט‪-‬טראומה (‪(PE‬‬ ‫‪ DBT ‬בהפרעת אישיות גבולית‬ ‫‪ ‬טיפול בסכמה‬