גרסה להדפסה

‫נרדפות‬
‫כאשר נגדיר יחס בין מילים כיחס של נרדפות נראה שאלו מילים קרובות במשמעות אחת לשנייה ‪.‬‬
‫פועל יוצא‪ ,‬אם נציב מילה דומה במשפט במקום המילה הנתונה נקבל משמעות קרובה ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪:‬‬
‫המשפט ‪ -‬שוחחתי איתו ארוכות‪.‬‬
‫כדי ליצור משפט בעל משמעות דומה ניתן להשתמש בפועל שקרוב למשמעות הפועל הנתון כגון‪:‬‬
‫דיברתי איתו ארוכות‪.‬‬
‫רוב המילים בעברית הן רק קרובות במשמעות ללא חפיפה מלאה (=נרדפות מלאה)‪.‬‬
‫נרדפות מלאה‬
‫מילים אשר משמעותן זהה לחלוטין אחת לשנייה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫שמש‪ -‬חמה‬
‫ירח‪ -‬לבנה‬
‫אלה הן מילים שקיימת ביניהן נרדפות מלאה ‪.‬‬
‫כיצד נזהה צמדי מילים כיחס של נרדפות ?‬
‫לדוגמה בשאלה שלפנינו ‪:‬‬
‫מהו היחס בין צמד המילים שלפנינו ‪ :‬אמד‪ -‬העריך ?‬
‫עלינו להציב את שני הפעלים באותו המשפט שנמציא‪ ,‬אם תתקבל משמעות דומה‪ ,‬סימן שהיחס הוא‬
‫יחס של נרדפות ‪.‬‬
‫הוא אמד את שווי הדירה‪.‬‬
‫הוא העריך את שווי הדירה ‪.‬‬
‫מתקבלת משמעות דומה ולכן היחס הוא יחס של נרדפות‪.‬‬