‫המילון העברי החד לשוני‬ ‫סוגי הגדרות‬ ‫תרגיל ‪ – 1‬עמ' ‪153‬‬ ‫‪ .6‬נרדפות‬ ‫‪ .1 .7‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .8‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .9‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .10‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬ניגודיות‬ ‫‪ .3‬נרדפות‬ ‫‪ .4‬שילוב‬ ‫‪ .5‬שילוב‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬נרדפות‪ .3 ,‬ניגודיות‪ .4 ,‬שילוב‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫תרגיל ‪ – 2‬עמ' ‪154‬‬ ‫חולין ‪-‬‬ ‫דברים שאין בהם קדושה‪.‬‬ ‫חיוור ‪-‬‬ ‫אדם שצבע פניו בהיר באופן לא טבעי‪.‬‬ ‫טבון ‪-‬‬ ‫תנור מחומר שרוף‪ ,‬שמקומו מחוץ לבית ומשתמשים בו בעיקר לאפייה‪.‬‬ ‫טיסן ‪-‬‬ ‫מטוס צעצוע המסוגל לטוס באמצעות קפיץ או סוללה חשמלית‪.‬‬ ‫יומן ‪-‬‬ ‫פנקס או ספר שמיוחד בהם מקום לכל יום בשנה‪.‬‬ ‫כדור ‪-‬‬ ‫חפץ עגול ומתגלגל המשמש למשחק‪ ,‬להתעמלות וכד'‪.‬‬ ‫כדורעף ‪-‬‬ ‫משחק כדור בין שתי קבוצות שחקנים המתנהל במגרש מסומן שלרוחבו מתוחה רשת‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬עמ' ‪155‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫א‪ .‬ניגוד‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫נרדפות‬ ‫קלסית‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫קלסית‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫הסבר‬ ‫הסבר‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫ב‪ .‬נרדפות‬ ‫ב‪ .‬הסבר‬ ‫קלסית‬ ‫ב‪ַ .‬‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫ב‪ .‬הסבר‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫קלסית‬ ‫ג‪ַ .‬‬ ‫קלסית‬ ‫ג‪ַ .‬‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫משלב לשון וצירופי מילים‬ ‫תרגיל ‪ – 5‬עמ' ‪156‬‬ ‫הסבר הוראה ‪ :2‬עליכם לבחור שלושה ערכים )לדוגמה‪ :‬חור‪ ,‬ירוק‪ ,‬קלט(‪.‬‬ ‫בכל אחד מן הערכים יש לחבר משפט לכל אחד מן ההגדרות‪.‬‬ ‫‪ .4‬כינוי למקום צר ונידח מרוחק ושומם שלא נעים להיות בו‬ ‫א‪ .‬חוֹר‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ָבשׁ‬ ‫יֵ‬ ‫‪.1‬‬ ‫משעמם‪ ,‬חדגוני‪ ,‬שאין בו עניין‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ָירֹק‬ ‫‪.3‬‬ ‫בעל ניסיון מועט ביותר בתחום מסוים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ֶק ַטע‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫התרחשות מעניינת‪ ,‬אירוע מיוחד ראוי לציון‬ ‫בדיחה‪ ,‬סיפור משעשע‪ ,‬מבדח‪ ,‬מוזר‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ִה ְת ַק ֵפּל‬ ‫‪ .2‬איבד את האומץ‪ ,‬נכנע ללחץ‬ ‫‪ .4‬התכונן לעזיבה או לתזוזה‪ ,‬ארז את חפציו לצורך הסתלקות‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ָק ַלט‬ ‫‪.5‬‬ ‫הבין לליבו של מישהו‪ ,‬הבין את המסר שמישהו ניסה להעביר לו‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ָט ַחן‬ ‫‪.2‬‬ ‫ריסק חומר מוצק לגרגירים או לאבקה‬ ‫הערה‪ :‬בסעיף ז "טחן" יש שתי הגדרות המשקפות משלב לשון נמוך יותר‪ ,‬ורק הגדרה ‪ 2‬היא יוצאת דופן‪,‬‬ ‫כי היא במשלב לשון בינוני‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ְי ִציאָה‬ ‫התבטאות מפתיעה ומשעשעת‬ ‫הליכה מן הבית לבילוי‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫תרגיל ‪ – 7‬עמ' ‪158‬‬ ‫חלק א‬ ‫הניב ‪ /‬הצירוף‬ ‫הפירוש‬ ‫‪ .1‬אין הדעת סובלת‬ ‫ה‪ .‬לא ניתן לקבל או להסכים‪ ,‬מנוגד לשכל הישר‬ ‫‪ .2‬אין להעלות על הדעת‬ ‫א‪ .‬לא ייתכן ש‪ ,...‬דבר זה הוא בלתי נסבל‬ ‫‪ .3‬איתן בדעתו‬ ‫ו‪ .‬עומד בתוקף על דעתו‪ ,‬דבק בו‬ ‫‪ .4‬אנינות דעת‬ ‫ב‪ .‬טעם מעודן ורגיש‪ ,‬סלידה מדבר שאינו נאה‬ ‫‪ .5‬בדיחות דעת‬ ‫ג‪ .‬עליזות‪ ,‬עליצות‪ ,‬מצב רוח טוב‬ ‫‪ .6‬בהיסח הדעת‬ ‫ד‪ .‬מתוך חוסר ריכוז או תשומת לב‪ ,‬בפיזור הדעת‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬אין להעלות על הדעת שליקוי חמור זה לא יתוקן‪.‬‬ ‫‪ .2‬היא נהגה באנינות דעת מוגזמת‪ ,‬ופסלה כל מה שהוצע לה‬ ‫‪ .3‬על אף כל הלחצים השר איתן בדעתו לקיים את הרפורמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אני פונה אליך בכובד ראש‪ ,‬ואתה משיב לי בבדיחות הדעת‪.‬‬ ‫‪ .5‬בטוחני שהטעות נפלה בהיסח הדעת‪ ,‬ולא בכוונה תחילה‪.‬‬ ‫‪ .6‬גם אם תביעותיהם צודקות‪ ,‬אין הדעת סובלת שינהלו מאבק על גב הציבור‪.‬‬ ‫מקורותיה של המילה‬ ‫תרגיל ‪ – 8‬עמ' ‪160‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ (1) .1‬ח – רובד לשון‪ (2) ,‬מלטינית ‪ -‬מקור המילה‪ (3) ,‬בלשון הדיבור – משלב לשון‬ ‫‪ .2‬מקור המילה מלטינית‪.‬‬ ‫‪ .3‬רובד הלשון הוא העברית החדשה‪ .‬האות "ח" במילון אבן שושן מציינת רובד לשון זה‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬משפט )‪ - (1‬הגדרה ‪ .2‬סכום כסף קטן מאוד‪.‬‬ ‫משפט )‪ - (2‬הגדרה ‪ .1‬שם מטבע הנהוג בכמה ארצות; ‪...‬‬ ‫ב‪ .‬הגדרה ‪ - 1‬משלב לשון בינוני ‪ -‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬משלב לשון נמוך‪ .‬ליד הפירוש מצוין "לשון הדיבור"‪.‬‬ ‫‪ .5‬שם מטבע )הכללה( הנהוג בכמה ארצות )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ (1) .1‬מש – מקור המילה‪ (2) ,‬עממי – משלב לשון‬ ‫‪ .2‬המילה שאולה ]מש[‪ .‬אין ציון מפורש של השפה שממנה המילה שאולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מילון ספיר אינו מציין את רובד הלשון ביחס למילה זו‪ .‬בדרך כלל מילון זה מציין את רובדי הלשון של‬ ‫המילים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרה ‪ - .1‬משלב לשון בינוני‪ .‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬ ‫הגדרות ‪ 2‬ו‪ - 3-‬משלב לשון נמוך ‪ -‬ליד הפירוש מצוין "עממי"‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫חלק ג‬ ‫)‪ (1‬מטורקית – מקור המילה‬ ‫חלק ד‬ ‫אבן שושן‬ ‫התבחינים‬ ‫רב מילים‬ ‫ספיר‬ ‫מילון ההווה‬ ‫מקור המילה‬ ‫מלטינית‬ ‫מטורקית‬ ‫אינו מציין‬ ‫מילה שאולה ]מש[‬ ‫רובד הלשון‬ ‫העברית החדשה )ח(‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫משלב הלשון‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬בינוני‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬משלב לשון‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬נמוך‬ ‫בינוני‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬משלב לשון נמוך "סלנג"‬ ‫"לשון הדיבור"‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬עממי‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬נמוך‬ ‫"עגה" )=סלנג(‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬בינוני‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬עממי‬ ‫הגדרה ‪ - 3‬עממי‬ ‫כאשר מתייחסים למקור המילה אפשר לראות כי מילון אבן שושן מציין כי המקור הוא מלטינית‪ ,‬מילון רב‬ ‫מילים מציין שהמקור הוא מטורקית‪ ,‬מילון ספיר מציין רק שהמילה שאולה‪ ,‬ואילו מילון הווה אינו מציג‬ ‫מידע אטימולוגי‪.‬‬ ‫באשר לרובד הלשון רק מילון אבן שושן מציין את רובד הלשון של המילה )עברית חדשה(‪ ,‬לעומת זאת שאר‬ ‫המילונים אינם מציינים זאת‪ .‬בתחום משלב הלשון קיים גורם משותף לכל המילונים ‪ -‬כולם מציינים‬ ‫שרובד הלשון של המילה הוא בינוני עד נמוך‪ ,‬אך השוני ביניהם הוא במונחים שהמילון הגדיר לעצמו‬ ‫להגדרת משלבים אלה‪ :‬בינוני‪-‬נמוך‪ ,‬עממי‪ ,‬עגה‪ ,‬לשון הדיבור‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 9‬עמ' ‪163‬‬ ‫כשיש יותר ממשמעות אחת‪ ,‬המשמעות המודגשת היא המשמעות המתאימה למשפט‪.‬‬ ‫אתיקה‬ ‫ִשׁעוּר‬ ‫עכבר‬ ‫לועזית )ל( מילה שאולה מיוונית‬ ‫פירוש הערך‪ :‬מוסר‪ ,‬תורה המידות‬ ‫הערך "שיעור"‪ :‬רובד הלשון ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫‪ .1‬יחידה לימודית – עברית חדשה )ח(‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .2‬מידה‪ ,‬כמות‪ ,‬גודל ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫‪ .3‬יחס‪ ,‬ערך – ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .4‬חלק‪ ,‬מנה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .5‬השערה‪ ,‬הערכה ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .6‬משמעות‪ ,‬מובן ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "עכבר"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות השמיות‪ .‬גם בארמית )שפה שמית מקבילה לעברית(‬ ‫מופיעה מילה דומה‪ :‬עכברא‪.‬‬ ‫‪ .1‬סוג של יונקים מכרסמים קטנים ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .2‬כינוי ִלשריר ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .3‬התקן קטן המחובר למחשב‪ - ...‬עברית חדשה )ח(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫מסך‬ ‫משפחה‬ ‫וירוס‬ ‫עניין‬ ‫הערך "מסך"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .1‬וילון גדול ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .2‬וילון גדול וכבד העולה ויורד לפני בימת ההצגות ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .3‬מחיצה‪ ,‬מחסה‪ ,‬מגן ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .4‬מרקע הטלוויזיה‪ ,‬צג המחשב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .5‬הקרום המכסה את הכבד ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "משפחה"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות שמיות‪ .‬באוגריתית מצוי השורש שפח‪.‬‬ ‫‪ .1‬בית אב ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .2‬עם‪ ,‬גוי ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .3‬קבוצה של בעלי חיים או צמחים שלכולם סימני קרבה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .4‬מקור ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "וירוס"‪ :‬מילה לועזית )ל( מילה שאולה מלטינית‬ ‫‪ .1‬נגיף‪ ,‬גופיף ארסי זעיר ביותר‪...‬‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .2‬מערכת הוראות המושתלת בזדון במחשב‪ - ...‬עברית חדשה‬ ‫אפשר ללמוד נתון זה מהמילה ]במחשבים[ שליד מספר הפירוש‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬השם ברבים‪ .‬יש לחפש במילון את צורת היחיד שלו‪.‬‬ ‫הערך "עניין"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫ההגדרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬עסק‪ - ...‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .2‬פרק‪ ,‬נושא‪ ,‬סוגיה – תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫‪ .3‬התעניינות‪ ,‬תשומת לב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .4‬הוראה‪ ,‬משמעות ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .5‬משפט‪ ,‬דין ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫הערה‪ :‬שם שמצטרפת אליו מילת יחס‪ ,‬יש לחפש במילון ללא מילת היחס‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‬ ‫תרגיל ‪ – 10‬עמ' ‪167‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ (1) .1‬גניזה ‪ -‬הכתיב של המילה‪ (2) ,‬ת‪ -‬רובד הלשון‪ (3) ,‬נ' ‪ -‬פרט דקדוקי )חלק הדיבר והמין של המילה(‪,‬‬ ‫)‪ (4‬גנז – השורש של המילה‪1 (5) ,‬ת – רובד הלשון של ההגדרה ‪ (6) ,1‬רובד הלשון של הגדרות ‪ 2‬ו‪,3-‬‬ ‫)‪] (7‬גניזת‪ ,-‬גניזות[ ‪ -‬נטיית המילה‬ ‫‪ .2‬המילה מנוקדת‬ ‫‪ .3‬נ = שם עצם בנקבה‬ ‫‪ .4‬השורש הוא גנ"ז‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬נטיות המילה‪ :‬גניזת ‪ -‬שם העצם בנסמך‪ ,‬גניזות ‪ -‬רבים‬ ‫ב‪ .‬מילון אבן שושן מציג את הנטיות בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪ .6‬א‪ .‬ת = תלמוד ומדרשים‬ ‫ב‪ .‬הגדרה ‪ - 1‬תלמוד ומדרשים ‪ -‬ת‬ ‫פירוש ‪ - 2‬עברית חדשה ‪ -‬ח‬ ‫הגדרה ‪ - 3‬ימי הביניים ‪ -‬ב‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬הגדרה ‪ - 1‬הטמנה‪ ,‬הסתרה‪ ,‬הגדרה ‪ - 2‬ארכיון‬ ‫ב‪ .‬הגדרה ‪ - 2‬מקום )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך )הבחנה(‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ - 3‬מקום או מחסן בבית הכנסת )הכללה( להטמנת דפים‪) ...‬ומזוזות( )הבחנה(‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ (1) .1‬גניזה – הכתיב של המילה‪ (2) ,‬שם נ' – פרט דקדוקי )חלק הדיבור ומין המילה(‪,‬‬ ‫)‪ (3‬מ << גנז )גנז‪ – (1‬משפחת מילים‪ (4) ,‬גניזות – נטיות המילה‪ (5) ,‬ג‪.‬נ‪.‬ז‪– .‬שורש המילה‬ ‫‪ .2‬כתיב חסר ניקוד ולידו כתיב מנוקד‬ ‫‪ .3‬שם נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬השורש הוא ג‪.‬נ‪.‬ז‬ ‫ב‪ .‬מילון זה מציג את השורש בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪ .5‬בסוף הערך מציג המילון את נטיית הרבים של המילה ‪ -‬גניזות‪.‬‬ ‫‪ .6‬מילון רב מילים אינו מציין את רובד הלשון של המילים‪ ,‬ולכן אין אפשרות לדעת מהו רובד הלשון על‬ ‫פי מילון זה‪.‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬המילה מנוקדת‬ ‫‪ .2‬השורש הוא >גנז<‪ .‬השורש מופיע בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬מילה זו היא שם פעולה של גונז‬ ‫ב‪ .‬נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה )פרט דקדוקי(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫חלק ד‬ ‫‪ .1‬המילה מנוקדת‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬שם עצם בנקבה ‪ -‬ש"ע; נ‬ ‫נטיות המילה ‪ -‬גניזת )נסמך(‪ ,‬גניזות )רבים(‪ ,‬גניזות‪) -‬נסמך רבים(‪ ,‬גניזתו )שם העצם ‪ +‬כינוי שייכות(‬ ‫שם פעולה של גונז‬ ‫השורש >גנז<‬ ‫ב‪ .‬כל הפרטים הדקדוקיים מופיעים בתחילת הערך מיד לאחר המילה "גניזה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרה ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫הגדרה ‪] - 2‬יב[ ‪ -‬ימי הביניים‬ ‫הגדרה ‪] - 3‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫הגדרה ‪] - 4‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫‪.4‬‬ ‫הגדרה ‪ - 4‬ארכיון )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך‪) .‬הבחנה(‬ ‫חלק ה‬ ‫התבחינים‬ ‫כתיב המילה‬ ‫אבן שושן‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫רב מילים‬ ‫המילה בכתיב חסר‬ ‫מילון ההווה‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫ספיר‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫ניקוד‪ ,‬ולידה המילה‬ ‫המנוקדת‬ ‫חלקי הדיבור נ = שם עצם בנקבה‬ ‫מידע‬ ‫דקדוקי‬ ‫השורש‪ :‬גנז‬ ‫נטייה חלקית של‬ ‫המילה‬ ‫רובד הלשון‬ ‫הערך עצמו ‪-‬‬ ‫ת ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫ההגדרות –‬ ‫‪ - 1‬ת ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫‪ – 2‬ח – עברית חדשה‬ ‫‪ – 3‬ב – ימי הביניים‬ ‫שם נ' = שם עצם‬ ‫בנקבה‬ ‫נ' ‪ -‬שם עצם‬ ‫בנקבה‪,‬‬ ‫שם פעולה‬ ‫של גונז‬ ‫השורש‪> :‬גנז<‬ ‫השורש‪ :‬ג‪.‬נ‪.‬ז‬ ‫נטיית המילה ברבים אין נטיות של‬ ‫המילה‬ ‫אינו מציין את רובד‬ ‫הלשון‬ ‫אינו מציין את‬ ‫רובד הלשון‬ ‫נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‪,‬‬ ‫שם פעולה של גונז‬ ‫השורש‪> :‬גנז<‬ ‫נטייה חלקית של המילה‬ ‫מציין את רובד הלשון‬ ‫ליד כל הגדרה‪:‬‬ ‫‪] - 1‬עח[ עברית חדשה‬ ‫‪] - 2‬יב[ ימי הביניים‬ ‫‪] - 3‬תמ[ תלמוד ומדרשים‬ ‫‪] - 4‬עח[ עברית חדשה‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫בהשוואה בין המילונים השונים המציגים את המילה "גניזה" עולים הממצאים שלהלן‪:‬‬ ‫הכתיב של המילה – במילון אבן שושן‪ ,‬מילון ההווה ומילון ספיר המילה מנוקדת‪ ,‬ואילו במילון רב מילים‬ ‫המילה מופיעה בכתיב חסר ניקוד ולידה המילה המנוקדת‪.‬‬ ‫המידע התחבירי של המילה – בכל המילונים מצוין שזהו שם בנקבה‪ ,‬אולם במילון ההווה ובמילון ספיר‬ ‫מצוין גם שזהו שם פעולה של גונז‪.‬‬ ‫המידע הדקדוקי של המילה – כל המילונים מציינים את שורש המילה‪ .‬במילון אבן שושן‪ ,‬ובמילון ספיר יש‬ ‫נטייה חלקית של המילה‪ ,‬במילון רב מילים מופיעה נטיית המילה ברבים‪ ,‬ואילו במילון ההווה אין נטיות של‬ ‫המילה‪.‬‬ ‫באשר לרובד הלשון – מילון רב מילים ומילון ההווה אינם מציינים את רובד הלשון‪ .‬לעומתם מילון אבן‬ ‫שושן מציין גם את רובד הלשון של הערך עצמו – תלמוד ומדרשים וכן מציין את רובדי הלשון של ההגדרות‬ ‫השונות‪ .‬מילון ספיר מציין את רובד הלשון ליד כל הגדרה‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 11‬עמ' ‪ – 172‬ירושלים שלי‬ ‫שאלות ‪ 1‬א‪-‬ד‪ 2 ,‬א‪-‬ד‪ 3 ,‬א‪-‬ד‪ 4 ,‬ד ‪ -‬איתור מידע‬ ‫שאלות ‪ 1‬ה‪ ,‬ו ‪ 4 ,‬א ‪-‬ג ‪ -‬פרשנות והיסק‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬נטל‬ ‫הגדרה ‪ -3‬כובד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שתי ההגדרות ‪ -‬הגדרה על דרך הנרדפות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שתי ההגדרות ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש של הרובד הלשוני(‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הכתיב של המילה ‪ -‬כתיב מנוקד ַמ ָשּׁא‪ ,‬חלק דיבור ‪ -‬ז' )=שם בזכר(‪ ,‬השורש ‪ -‬נשא ]מן נשא[‪,‬‬ ‫משאות‪-‬‬ ‫נטיות המילה‪ :‬משא‪ ,-‬משאות‪ְ ,‬‬ ‫נטיית המילה ‪ +‬כינוי שייכות‪ :‬משאי‪ ,‬משאך‪ ,‬משאכם‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫הגדרה ‪ - 4‬חזון‪ ,‬דבר נבואה שהנביא נושא על מישהו‪ .‬הגדרה זאת היא מטפורית‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫לפני ההגדרה מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫המשלב הלשוני השליט בטקסט הוא בינוני גבוה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫מדי סמלים הודבקו לה‪ ,‬מתפוצצת מסמלים‪ ,‬שוק הכי יפה במדינה‪.‬‬ ‫לשון הדיבור‪ :‬שיותר ַ‬ ‫יש יופי של מוזֵאונים‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ - 1‬סימן המציג או מסמל דבר מה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫קלסית‪ .‬סימן )הכללה( המציג או מסמל דבר מה )הבחנה(‪.‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫ג‬ ‫אין אפשרות לדעת את רובד הלשון‪ ,‬כי רב מילים אינו מציין את רובד הלשון של המילים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הכתיב של המילה – כתיב חסר ניקוד וכתיב מנוקד סמל ֵס ֶמל‪ ,‬חלק דיבור – שם ז' )זכר(‪,‬‬ ‫השורש – ס‪.‬מ‪.‬ל‪ ,.‬נטיות המילה – סמלים‪ ,‬סמלי‪-‬‬ ‫משפחת מילים ‪ -‬הסמלה‪ְ ,‬מ ֻס ָמּל )מסומל(‪ִ ,‬סמּוּל )סימול(‪ֻ ,‬ס ַמּל )סומל(‪...‬‬ ‫הערה‪ :‬רב מילים מציג גם את נטיות המילה וגם את משפחת המילים )=מילים מכל חלקי‬ ‫הדיבור(‪ .‬אבן שושן מציג רק את נטיות המילה‪.‬‬ ‫שאלה ‪.3‬‬ ‫א‪.I .‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫הגדרה ‪ – 3‬גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה‬ ‫או לריצוף‪.‬‬ ‫קלסית‪.‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים )הכללה( שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או‬ ‫לריצוף )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק דיבור – שם נ' )נקבה(‬ ‫השורש – א‪.‬ב‪.‬נ‪.‬‬ ‫נטיות המילה – אבנים‪ ,‬אבנֵי‪-‬‬ ‫אַבנִ י‪(...‬‬ ‫)משפחת מילים ‪ִ -‬אבּוּן )איבון(‪ִ ,‬א ֵבּן )איבן(‪ְ ,‬‬ ‫הגדרה ‪ – 1‬מחצב הררי מוצק וקשה המצוי לרוב בתוך האדמה‪.‬‬ ‫ההסבר‪ :‬אבן שושן מתייחס במילה "אבן" רק לחומר עצמו‪ ,‬ואילו רב מילים מתייחס גם‬ ‫לשימושים השונים של המילה הרווחים כיום בשפה בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הגדרה ‪ – 3‬גוש של סלע‪ ...‬ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או לריצוף‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ – 5‬הצטברות חולנית של חומר אבני בגוף‪...‬‬ ‫הגדרה ‪ – 6‬כינוי ללוחיות במשחק הדומינו‪...‬‬ ‫הגדרה ‪ – 2‬משקל‪ .‬במילה "אבן" במשמעות "משקל" השתמשו בימי קדם‪ .‬מילה זו אינה‬ ‫בשימוש כיום‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן הוא מילון היסטורי‪ -‬דיאכרוני )כרונולוגי( המשמר ומתעד את העברית בכל‬ ‫תקופותיה )כולל תקופות קדומות(‪ ,‬ולכן הוא כולל גם את המשמעות "משקל"‪ .‬לעומתו מילון‬ ‫רב מילים שהוא מילון שימושי‪-‬סינכרוני‪ ,‬אינו כולל משמעות זו משום שהוא מתעד את‬ ‫המשמעויות השימושיות בעברית בת ימינו‪ ,‬ואינו עוסק במשמעויות שאינן רווחות כיום בשפה‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪.IV‬‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫כתיב המילה‬ ‫מילה מנוקדת בלבד‬ ‫מקור המילה‬ ‫מילה משותפת לשפות השמיות‪.‬‬ ‫מילים דומות קיימות גם באכדית‬ ‫ובארמית‬ ‫לשון המקרא )כשאין סימון מפורש(‬ ‫)משפחת מילים(‬ ‫אינו מציין משפחות מילים‬ ‫רובד הלשון‬ ‫פרטים דקדוקיים‪:‬‬ ‫לא מצוין‬ ‫שורש המילה‬ ‫נ' = שם בנקבה‬ ‫חלק הדיבור‬ ‫ומין המילה‬ ‫נסמך יחיד‪ ,‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬ ‫נטיית המילה‬ ‫רב מילים‬ ‫מילה חסרת ניקוד ולידה‬ ‫המילה המנוקדת‬ ‫אין ציון של מקור המילה‬ ‫אינו מציין את הרובד הלשוני‬ ‫א‪.‬ב‪.‬נ‬ ‫ֵשׁם נ' )=נקבה(‬ ‫צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬ ‫)אין צורת נסמך יחיד(‬ ‫מ ִאבּוּן )איבון(‪ֶ ,‬א ֶבן‪ִ ,‬א ֵבּן‬ ‫אַבנִ יּוּת‪...‬‬ ‫אַבנִ י‪ְ ,‬‬ ‫)איבן(‪ְ ,‬‬ ‫כאשר משווים בין המילונים "רב מילים" ו"אבן שושן" באשר למילה "אבן" עולים ממצאים אחדים‪.‬‬ ‫באשר לכתיב של המילה אפשר לראות כי מילון אבן שושן מציג את המילה כשהיא מנוקדת‪ ,‬ואילו במילון רב‬ ‫מילים המילה מוצגת ללא ניקוד ולידה המילה המנוקדת‪ .‬באשר למקור המילה – רק מילון אבן שושן מציג‬ ‫את מקור המילה‪ .‬המילון מציין כי זו מילה משותפת לשפות השמיות‪ ,‬והוא מביא דוגמאות של מילים דומות‬ ‫מאכדית‪ ,‬מאוגריתית ומארמית‪ .‬לגבי הרובד הלשוני – רק אבן שושן מציין זאת‪ .‬המילה היא מלשון המקרא‬ ‫)אין סימון מפורש(‪.‬‬ ‫באשר לפרטים הדקדוקיים‪ ,‬שורש המילה מופיע רק במילון רב מילים‪ ,‬ואינו מופיע במילון אבן שושן‪ .‬חלק‬ ‫הדיבור מוצג בשני המילונים‪ :‬באבן שושן נ' המראה שזהו שם בנקבה‪ ,‬וברב מילים מצוין במפורש שזהו שם‬ ‫בנקבה )נ' = נקבה(‪.‬‬ ‫באשר לנטיית המילה‪ ,‬במילון אבן שושן מופיעות צורות הנסמך יחיד‪ ,‬צורת הרבים ונסמך רבים‪ ,‬לעומת זאת‬ ‫במילון רב מילים מופיעות צורת הרבים ונסמך רבים‪ ,‬אך לא צורת נסמך יחיד‪.‬‬ ‫פריט דקדוקי המופיע ברב מילון ואינו מופיע באבן שושן הוא משפחת המילים‪ .‬רב מילים מציין דוגמאות של‬ ‫מילים השייכות למשפחת המילים של "אבן"‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫דרך הצגת המילים במילון‬ ‫תרגיל ‪ – 12‬עמ' ‪176‬‬ ‫שם המילון‬ ‫מילון רב מילים‬ ‫מילון ההווה ומילון ספיר‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫דרך הצגת הערך במילון‬ ‫על פי שיטת העבר‬ ‫על פי שיטת ההווה‬ ‫על פי השורש של המילה‬ ‫‪ .1‬יפסקו‬ ‫‪ֻ .2‬ה ְר ְכּ ָבה‬ ‫‪ .3‬נמזג‬ ‫‪ .4‬בקשנו‬ ‫להתישב‬ ‫‪ .5‬זכרו‬ ‫לחבש‬ ‫‪ .6‬הזהר‬ ‫יצבטו‬ ‫‪ .7‬תדרכנה‬ ‫‪ .8‬הצליח‬ ‫לבלם‬ ‫‪ .9‬הכנסנה‬ ‫‪ .10‬תקליט‬ ‫ָפסק‬ ‫הורכב ֻהרכב‬ ‫ָמזג‬ ‫ביקש‬ ‫התיישב‬ ‫ָזכר‬ ‫ָחבש‬ ‫נזהר‬ ‫ַ‬ ‫נצבט‬ ‫ַ‬ ‫הדריך‬ ‫הצליח‬ ‫בלם‬ ‫הכניס‬ ‫הקליט‬ ‫פוסק‬ ‫ֻמרכב‬ ‫מוזג‬ ‫מבקש‬ ‫מתיישב‬ ‫זוכר‬ ‫חובש‬ ‫נזהר‬ ‫ָ‬ ‫נצבט‬ ‫ָ‬ ‫מדריך‬ ‫מצליח‬ ‫בולם‬ ‫מכניס‬ ‫מקליט‬ ‫פסק‬ ‫רכב‬ ‫מזג‬ ‫בקש‬ ‫ישב‬ ‫זכר‬ ‫חבש‬ ‫זהר‬ ‫צבט‬ ‫דרך‬ ‫צלח‬ ‫בלם‬ ‫כנס‬ ‫קלט‬ ‫תרגיל ‪ – 13‬עמ' ‪178‬‬ ‫אב"ש = מילון אבן שושן‬ ‫חלק א‬ ‫‪ (1) .1‬פסגה – הכתיב של המילה‬ ‫)‪ (2‬בין פסגה ל‪-‬נ' ‪ -‬רובד הלשון‪) :‬במילון אב"ש כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא מקרא(‬ ‫)‪ (3‬נ' – מידע תחבירי – )מציין שם עצם בנקבה(‬ ‫)‪ .1 (4‬רובד הלשון – לשון המקרא )במילון אב"ש כאשר אין סימון לרובד הלשון של המילה – המשמעות היא‬ ‫שהמילה היא מלשון המקרא(‬ ‫)‪" (5‬ויקחהו שדה‪ – "...‬מובאה‬ ‫)‪ (6‬א‪ .‬ב‪ – .‬ריבוי משמעויות‬ ‫)‪ (7‬פסגה ת – הרובד הלשוני של הערך‬ ‫)‪2 (8‬ח – הרובד הלשוני של ההגדרה‬ ‫)‪ (9‬פלוני הגיע‪ – ...‬דוגמה‬ ‫)‪] (10‬פסגת‪ ,-‬פסגות‪ ,‬פסגות‪ – [-‬נטיות המילה‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪ .‬רובד הלשון הוא מקרא‪ .‬במילון אב"ש כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא‬ ‫מקרא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רובד הלשון הוא עברית חדשה‪ .‬האות ח מציינת זאת‪.‬‬ ‫רובד הלשון הוא תלמוד ומדרשים‪ .‬האות ת מציינת זאת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫א‪ .‬הומונימיה ‪ -‬ההגדרות השונות מוצגות בשני ערכים נפרדים ואין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פוליסמיה ‪ -‬כל ההגדרות מופיעות תחת ערך אחד "א‪ .‬פסגה" ויש קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (1‬ההגדרה המופיעה תחת הערך "ב‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הגדרה ‪ 3‬המופיעה תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הגדרה ‪ 2‬המופיעה תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫בהגדרה ‪] .2‬בטופוגרפיה[‬ ‫א‪ .‬פסגה ‪ -‬הגדרה ‪ - 1‬הר‪ ,‬גבעה‬ ‫הגדרה ‪ - 3‬שיא‪ ,‬גולת הכותרת‬ ‫ב‪ .‬פסגה ‪ -‬חלק מן האשכול )הכללה( המסתעף כאשכול מיוחד )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬שם עצם בנקבה )ש"ע; נ'(‬ ‫קיימת נטייה חלקית של המילה‬ ‫השורש הוא >פסג<‬ ‫ב‪ .‬הפרטים מופיעים לאחר שם הערך ולפני ההגדרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדרה ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫הגדרה ‪] - 2‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫הגדרה ‪] - 3‬תנ[ ‪ -‬תנ"ך‬ ‫‪.3‬‬ ‫הגדרה ‪] - 4‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫א‪ .‬פוליסמיה ‪ -‬כל ההגדרות מופיעות תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‬ ‫ב‪ .‬שני המילונים מתייחסים באופן שונה להגדרה זו‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן מציג את ההגדרה כערך נפרד )כהומונימיה(‪ ,‬ואילו מילון ספיר מציג את כל‬ ‫ההגדרות תחת אותו ערך )כפוליסמיה(‪.‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬חלק מן האשכול המסתעף כאשכול מיוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬מילון אבן שושן ומילון ספיר שהם מילונים היסטוריים‪-‬דיאכרוניים )כרונולוגיים( מציגים את‬ ‫ההגדרות מכל רובדי הלשון העברית כולל צורות שאינן שימושיות כיום בשפה‪ .‬ואילו מילון רב מילים‬ ‫ומילון ההווה שהם מילונים שימושיים )סינכרוניים( מתמקדים בעברית בת זמננו ובהגדרות‬ ‫השימושיות בלבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬במילונים אלה יש שימוש במטפורה‪.‬‬ ‫המילים המעידות על כך‪ :‬אב"ש ]בהשאלה[‪ ,‬מילון ההווה ומילון ספיר )בהשאלה(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫תרגיל ‪ – 14‬עמ' ‪181‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬מארמית ומערבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מילון אבן שושן מציג את הפעלים על פי השורש שלהם‪ ,‬ולכן את ההגדרה לפועל ָדּ ַרס יש לחפש על פי‬ ‫השורש ד‪.‬ר‪.‬ס‪.‬‬ ‫‪ .3‬על פי הסימן ~ ָפּ ַעל )בניין קל( המופיע לפני הפועל עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4‬פוליסמיה ‪ -‬כל ההגדרות מופיעות תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬מילון אבן שושן‪ ,‬שהוא מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני )כרונולוגי( מקפיד להביא מובאות מן המקורות‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ 2‬היא מן העברית החדשה )ח(‪ .‬משמעות זו לא הייתה ברבדים הקדומים של השפה‪ ,‬ולכן‬ ‫הדוגמה היא מן העברית בת זמננו‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬מילון רב מילים מציג את הפעלים על פי שיטת העבר נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬אבן שושן‪ :‬הגדרה ‪ = 1‬רב מילים‪ :‬הגדרה ‪.2‬‬ ‫אבן שושן‪ :‬הגדרה ‪ = 2‬רב מילים‪ :‬הגדרה ‪.1‬‬ ‫ב‪ .‬אבן שושן הוא מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני )כרונולוגי(‪ ,‬והוא משמר את העברית מתקופותיה‬ ‫הקדומות‪ .‬לכן במילון זה נמצא הגדרות מרובדי הלשון השונים גם אם מילים אלו אינן שימושיות‬ ‫כיום בשפה‪ .‬ואילו מילון רב מילים הוא מילון שימושי‪-‬סינכרוני‪ ,‬המתמקד בעברית בת זמננו או‬ ‫‪.3‬‬ ‫בהגדרות מן המקורות שצורותיהן שימושיות גם כיום‪ ,‬לכן לא נמצא במילון זה את כל ההגדרות‬ ‫שאותן מציג מילון אבן שושן‪.‬‬ ‫משפחת מילים = מילים הגזורות מאותו שורש של הערך‪ ,‬והן יכולות להיות מחלקי דיבור שונים‪.‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬שני המילונים מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬ ‫שאלה ‪.2‬‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫רב מילים‬ ‫מילון ההווה‬ ‫ספיר‬ ‫הכתיב של‬ ‫המילה‬ ‫השורש בלבד‬ ‫כתיב חסר ניקוד‬ ‫ולידה המילה מנוקדת‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫דרך הצגת‬ ‫המילה‬ ‫על פי השורש ‪ -‬דרס‬ ‫על פי שיטת העבר‬ ‫על פי צורת‬ ‫ההווה‪ :‬דורס‬ ‫על פי צורת ההווה‪:‬‬ ‫דורס‬ ‫מקור המילה‬ ‫מארמית ומערבית‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫פרטים‬ ‫דקדוקיים‬ ‫~ ָפּ ַעל = פועל‬ ‫* פ' קל = פועל‬ ‫* השורש ]ד‪.‬ר‪.‬ס[‬ ‫* נטייה חלקית‬ ‫של המילה‬ ‫* משפחת מילים‬ ‫* בצורת ההווה‬ ‫* ז = שם עצם‬ ‫בזכר‬ ‫* נטייה חלקית‬ ‫* השורש >דרס<‬ ‫* פ' = פועל‬ ‫* נטייה חלקית‬ ‫של המילה‬ ‫* השורש >דרס<‬ ‫נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫רובד הלשון‬ ‫הגדרות ‪– 6-3 ,1‬‬ ‫תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬עברית חדשה )ח(‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫הגדרות ‪ - 6-3 ,1‬תלמוד‬ ‫ומדרשים )תמ(‬ ‫הגדרה ‪ - 2‬עברית חדשה ]עח[‬ ‫מובאות או‬ ‫דוגמאות‬ ‫בעיקר מן המקורות‬ ‫מן העברית בת ימינו‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫בהשוואה בין המילונים השונים נבדקות נקודות שונות‪ :‬באשר למובאות או דוגמאות‪ :‬מילון אבן שושן‬ ‫ומילון ספיר מביאים מובאות בעיקר מן המקורות‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מביא דוגמאות מן העברית בת‬ ‫זמננו‪ .‬לעומת מילונים אלה מילון ההווה אינו מציג כלל מובאות או דוגמאות‪.‬‬ ‫כאשר בודקים את מקור המילה‪ ,‬רק מילון אבן שושן מציין את מקור המילה )האטימולוגיה( – מילה‬ ‫המופיעה בשפות שמיות אחרות‪ :‬ארמית וערבית‪ ,‬לעומת זאת שאר המילונים אינם מציינים זאת‪.‬‬ ‫לגבי דרך הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך על פי השורש שלו‪ ,‬לעומתו מילון רב מילים מציג את‬ ‫הערך על פי שיטת העבר נסתר‪ ,‬ואילו מילון ספיר ומילון ההווה מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬ ‫באשר לכתיב של המילה‪ :‬במילון אבן שושן מוצג השורש בלבד‪ ,‬ואילו במילון רב מילים מוצגת המילה‬ ‫בכתיב חסר ניקוד ולידה המילה המנוקדת‪ ,‬כשהיא מופיעה בצורת עבר נסתר ) ָדּ ַרס(‪ .‬מילון ההווה ומילון‬ ‫דּוֹרס‪.‬‬ ‫ספיר מציגים את צורת ההווה של המילה – ֵ‬ ‫רובד הלשון של המילה מוצג הן במילון אבן שושן והן במילון ספיר‪ .‬בשניהם מוצגות הגדרות שהן מלשון‬ ‫התלמוד והמדרשים והגדרה מן העברית החדשה‪ .‬לעומתם מילון רב מילים ומילון ההווה אינם מציינים את‬ ‫רובד הלשון‪.‬‬ ‫באשר לפרטים הדקדוקיים‪ ,‬מילון אבן שושן מציין כי זהו פועל )בבניין פעל(‪ ,‬מילון רב מילים מציין כי זהו‬ ‫פועל בבניין קל‪ ,‬ואילו מילון ההווה אינו מציין במפורש כי זהו פועל‪ ,‬אך מציין כי זו צורת שם בזכר ]בצורת‬ ‫ההווה; ז'[ מילון ספיר מציין במפורש שזהו פועל )פ'(‪ .‬ארבעת המילונים מציינים את השורש של המילה )כל‬ ‫אחד בדרכו(‪ ,‬והם מביאים נטייה חלקית של הפועל‪ .‬הנושא של משפחת מילים מוצג במילון רב מילים בלבד‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 15‬עמ' ‪183‬‬ ‫שאלה ‪ - 5‬פרשנות והיסק‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הגדרה ‪ – 4‬בא לביקור‬ ‫מקור המילה )אטימולוגיה( – זהו שורש משותף לשפות שמיות שונות‪ ,‬לדוגמה ארמית וערבית‪.‬‬ ‫שורש המילה – בקר‬ ‫הבניין – פיעל‬ ‫נטיות הפועל – לבקר‪ ,‬מבקר‪ ,‬יבקר‬ ‫העברית החדשה והספרותית – הגדרות ‪.5 ,3‬‬ ‫לשון המקרא – הגדרות ‪.4 ,2 ,1‬‬ ‫רב מילים ‪ -‬תחת הערך "ביקר"‪ .‬רב מילים מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת העבר נסתר‪.‬‬ ‫הווה ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ההווה מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬ ‫ספיר ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ספיר מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ .5‬הגדרה ‪ – 2‬הבחין בטיב‪ ,‬הבדיל בין דברים‪.‬‬ ‫סביר להניח שהגדרה זו לא תופיע במילון רב מילים‪.‬‬ ‫משמעות זו שהייתה מקובלת בלשון המקרא‪ ,‬אינה רווחת כיום בשפה‪ .‬מילון רב מילים המתמקד‬ ‫בעברית בת זמננו‪ ,‬נותן ייצוג למילים מן המקורות רק אם צורותיהן שימושיות כיום בשפה‪.‬‬ ‫‪ .6‬משפט )‪ – (1‬הגדרה ‪ ,4‬משפט )‪ – (2‬הגדרה ‪ ,5‬משפט )‪ – (3‬הגדרה ‪ ,1‬משפט )‪ – (4‬הגדרה ‪.3‬‬ ‫תרגילים מסכמים‬ ‫תרגיל ‪ – 1‬עמ' ‪186‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪ .‬בזק ‪ -‬משמעותו פיזר‪ ,‬זרה‪ .‬ב‪ .‬בזק ‪ -‬משמעותו התנוצץ‪ ,‬הבריק‪.‬‬ ‫היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬ ‫ההסבר‪:‬‬ ‫)‪ (1‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ב‪ -‬א‪ .‬בזק יש השוואה למילה שמית אחרת ‪ -‬בארמית‪.‬‬ ‫ב‪ -‬ב‪ .‬בזק מצוין כי המילה נגזרה מהמילה ָבּזָק‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪.‬‬ ‫בין המשמעויות א‪ .‬ו‪-‬ב‪ .‬של "אף" יש יחס של הומונימיה‪.‬‬ ‫* אפשר ללמוד על יחס זה על פי שני סימונים במילון‪:‬‬ ‫)‪ (1‬שני הערכים מופיעים כערכים נפרדים המסומנים באותיות שונות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ליד כל אחד מן הערכים מצוין מקור המילה‪:‬‬ ‫‪ .I‬ליד הערך א‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באכדית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬ ‫‪ .II‬ליד הערך ב‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באוגריתית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪.‬‬ ‫ההשוואה לשפות השמיות האחרות מראה כי המקור של כל אחת מן המילים שונה‪.‬‬ ‫* כמו כן אפשר ללמוד על כך על פי חלק הדיבור‪:‬‬ ‫מדובר בחלקי דיבור שונים‪ :‬א ‪ -‬שם עצם‪ ,‬ב ‪ -‬מילת חיבור )מ"ח(‪.‬‬ ‫בתוך הערך א‪ .‬אף היחס הוא פוליסמי‪ .‬יש קשר בין המשמעויות‪ .‬כולן קשורות )בדרך ישירה או‬ ‫בהשאלה( לאיבר בפנים‪.‬‬ ‫‪ .I‬א‪ .‬גינון ‪ -‬משמעותו נימוס‪ ,‬אופן התנהגות‪ .‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬משמעותו התקנת גן‪ ,‬נטיעת גנים וגינות‪.‬‬ ‫‪ .II‬א‪ .‬גינון הוא מלשון התלמוד והמדרשים )ת(‪ ,‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬העברית בת זמננו )ח(‬ ‫‪ .III‬א‪ .‬גינון ‪ -‬ייתכן שזו מילה שאולה מיוונית ‪ ,gennaios‬שהגדרתה ביוונית אציל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גינון ‪ -‬מקורה מהשורש ג‪-‬נ‪-‬ן בעברית ומהמילה "גן"‪.‬‬ ‫‪ (1) .IV‬ערך המשנה מציג פן נוסף של המשמעות )אופן התנהגות(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ערך המשנה הוא בעברית בת זמננו )ח(‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .I‬היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬ ‫‪ (1) .II‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ב‪-‬א‪ .‬גינון מצוינת ההשערה כי ייתכן שמקור המילה ביוונית‪.‬‬ ‫ב‪-‬ב‪ .‬גינון מצוין כי מקור המילה הוא בשורש עברי‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .4‬א‪.‬‬ ‫‪ .I‬א‪ִ .‬מסך ‪ .1 -‬מזג‪ ,‬ערבב משקה במשקה לשתייה‪ .2 ,‬יצק‪ ,‬החדיר‪ ,‬הכניס‪.‬‬ ‫ב‪ִ .‬מסך ‪ .1 -‬וילן‪ ,‬פרש מסך‪ .2 ,‬הסווה‪.‬‬ ‫ג‪ִ .‬מסך ‪ָ -‬שׂם מסכה‪.‬‬ ‫‪ .II‬א‪ .‬משמעות קרובה למזג‪ ,‬נסך‪ .‬המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות‪ :‬אוגריתית וערבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסך‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסכה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .I‬יחס של הומונימיה‪ .‬כל אחת מן המילים היא ממקור אחר‪.‬‬ ‫‪ .II‬בכל אחד מן הערכים א‪ .‬מסך ו‪-‬ב‪ .‬מסך ‪ -‬בתוך הערך היחס הוא פוליסמי‪.‬‬ ‫המשמעויות מופיעות במספור פנימי תחת אותו ערך‪.‬‬ ‫‪ .III‬מטפורה ‪] -‬בהשאלה[‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ 2‬עמ' ‪ - 188‬היומנים האבודים‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬סדר ההגדרות בערך "גבול" הוא מהשימוש הקדום יותר לשימוש העכשווי או המאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪ .3 .2‬השטח או התחום שבתוך הגבולות‬ ‫‪ .3‬על דרך הנרדפות‪:‬‬ ‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה‬ ‫‪ .5‬קץ‪ ,‬סוף‬ ‫קלסית‪:‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫‪ .1‬קו )הכללה( המבדיל בין דבר לדבר )הבחנה(‬ ‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה או קו )הכללה( שאין להגיע אל מעבר להם )הבחנה(‬ ‫‪ .3‬השטח או התחום )הכללה( שבתוך הגבולות )הבחנה(‬ ‫‪ .4‬זמן )הכללה( המשמש מעבר בין שתי תקופות )הבחנה(‬ ‫‪ .8‬מספר או גודל מתמטיים‪) ...‬הכללה( שאליהם שואפת הפונקציה‪) ...‬הבחנה(‬ ‫‪ .9‬מכשול או מעצור )הכללה( המונע מעבר מאזור לאזור במרחב החיים )הבחנה(‬ ‫)לאחר העבודה על השאלות( ברצוננו להדגיש כי שאלה ‪ .1‬מתייחסת לערך זה בלבד‪,‬‬ ‫ואין הדבר תופס תמיד במילון ספיר‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫חלק ב – עמ' ‪189‬‬ ‫שאלה ‪ 3‬ב ‪ -‬פרשנות והיסק‬ ‫‪ .1‬משפט )‪ (1‬הגדרה ‪ - 2‬בית גנזים‪ ,‬מחסן‪ ,‬מקום ששמורים בו דברים שונים‬ ‫משפט )‪ (2‬הגדרה ‪ - 1‬מטמון‪ ,‬אוסף של חפצים יקרי ערך‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬למשפט )‪ (1‬אין הגדרה מתאימה במילון רב מילים‪.‬‬ ‫למשפט )‪ (2‬מתאימה הגדרה ‪ – 2‬אוסף של דברים בעלי ערך ממשי או רגשי רב‪.‬‬ ‫מילון זה הוא מילון שימושי‪-‬סינכרוני המתמקד בעברית בת זמננו‪ ,‬ולכן לא נמצאו בו הגדרות‬ ‫שאינן שימושיות כיום בשפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההגדרה במילון רב מילים מדויקת יותר‪ .‬הגדרה זו כוללת גם את הערך הרגשי‪ ,‬ואינה עוסקת רק‬ ‫בצד הממשי ‪ -‬בחפצים ‪ -‬כמו באבן שושן‪.‬‬ ‫מילון רב מילים מתמקד בעברית העכשווית‪ ,‬העברית בת ימינו‪ ,‬ולכן בהגדרה שלו מופיע החידוש‬ ‫הרגשי‪ .‬אבן שושן הוא מילון המשמר ומתעד את העברית מתקופותיה הקדומות‪ ,‬ולכן נמצא בו‬ ‫פחות חידושים לשוניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬באבן שושן המובאות הן בעיקר מן המקורות משום שזהו מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני )כרונולוגי(‪.‬‬ ‫ברב מילים הדוגמאות הן בעיקר מן העברית בת ימינו‪ ,‬משום שזהו מילון שימושי‪-‬סינכרוני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם במובאות ובדוגמאות באה לידי ביטוי הגישה המילונית של כל אחד מן המילונים‪ .‬מילון אבן‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שושן שהוא מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני )כרונולוגי(‪ ,‬משלב בעיקר מובאות מן המקורות‪ ,‬ואילו רב‬ ‫מילים שהוא מילון שימושי‪-‬סינכרוני‪ ,‬משלב דוגמאות מן העברית החדשה‪.‬‬ ‫שתי ההגדרות מקורן מתקופת המקרא‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן מציין את רובד הלשון של המילה בניגוד לרב מילים שאינו מציין בדרך כלל את רובדי‬ ‫הלשון‪.‬‬ ‫)באבן שושן כשאין סימן לרובד הלשון ליד המילה‪ ,‬מקורה מלשון המקרא(‬ ‫הגדרה ‪ – 1‬נרדפות ‪ +‬הסבר‬ ‫קלסית‬ ‫הגדרה ‪ – 2‬נרדפות ‪ +‬הגדרה ַ‬ ‫בשני המילונים כל המשמעויות של המילה "אוצר" מופיעות תחת ערך אחד‪.‬‬ ‫)כל אחת מן המשמעות ממוספרת( יש קשר של משמעות בין ההגדרות‪.‬‬ ‫א‪ .‬הגדרה ‪ 6‬היא הגדרה מטפורית למילה "אוצר"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפני ההגדרה מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫רב מילים‬ ‫הצגת הערך‬ ‫בכתיב מנוקד בלבד‬ ‫בכתיב חסר ניקוד ובכתיב מנוקד‬ ‫השורש‬ ‫ליד הערך בסוגריים מפנה לשורש‬ ‫אצר ]ראו אצר[‬ ‫לאחר ההגדרות מציין במפורש את‬ ‫השורש ]‪ ...‬א‪.‬צ‪.‬ר[‬ ‫נטיית המילה‬ ‫מוצגות צורת הנסמך יחיד וצורות‬ ‫הנפרד והנסמך ברבים‬ ‫מוצגות אותן צורות כמו אבן שושן‪ ,‬אך‬ ‫בסדר אחר‪ :‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך יחיד‬ ‫ונסמך רבים‬ ‫משפחת מילים‬ ‫אין משפחת מילים‬ ‫קיימת משפחת מילים‪:‬‬ ‫אוצר‪ ,‬אצוּר‪ ,‬ועוד‬ ‫כאשר משווים בין המילונים אבן שושן ורב מילים באשר לערך "אוצר" אפשר לראות את השוני בין‬ ‫המילונים‪.‬‬ ‫הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך בכתיב מנוקד בלבד‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מציג אותו הן‬ ‫בכתיב חסר ניקוד והן בכתיב מנוקד‪.‬‬ ‫משפחת מילים‪ :‬רק מילון רב מילים מציג את משפחת המילים הגזורה מהמילה "אוצר"‪ ,‬לעומת זאת מילון‬ ‫אבן שושן אינו מציג מידע דומה‪.‬‬ ‫נטיית המילה‪ :‬במילון אבן שושן מוצגות צורת הנסמך יחיד וצורות הנפרד והנסמך ברבים‪ ,‬ובמילון רב‬ ‫מילים מוצגות אותן צורות כמו אבן שושן‪ ,‬אך בסדר אחר‪ :‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך יחיד ונסמך רבים‪.‬‬ ‫‪ .9‬אבן שושן מציג קיצור זה כהגדרה אחת מתוך כלל ההגדרות‪ .‬הגדרה מספר ‪.4‬‬ ‫רב מילים מציג קיצור זה כערך משנה‪ .‬הערך מופיע לאחר ההגדרות‪ ,‬ולפניו סימן משולש המעיד על‬ ‫'ערך משנה'‪.‬‬ ‫חלק ג ‪ -‬עמ' ‪211‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫תחת הערך "עורך"‪ .‬במילון ההווה הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬ ‫קראו ‪ -‬תחת הערך הפועלי " ָקרא"‪ .‬במילון רב מילים הערכים הפועליים מוצגים בצורת עבר נסתר‪.‬‬ ‫ביקורו ‪ -‬תחת הערך "ביקור"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש להשמיט‬ ‫את כינוי השייכות שלו‪.‬‬ ‫לשגריר ‪ -‬תחת הערך "שגריר"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש להשמיט‬ ‫את מילת היחס "ל"‪.‬‬ ‫הספרים ‪ /‬העתיקים ‪ -‬תחת הערכים "ספר" ו"עתיק"‪ .‬בכל המילונים שם העצם ושם התואר מוצגים‬ ‫בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש להשמיט את "ה" הידיעה ולהעביר את המילים מצורת הרבים ליחיד‪.‬‬ ‫עטופים ‪ -‬תחת השורש "עטף"‪ .‬במילון אבן שושן הערכים הפועליים מוצגים על פי השורש שלהם‪.‬‬ ‫בכריכות ‪ -‬תחת הערך "כריכה"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד )שם העצם הוא‬ ‫בנקבה(‪ ,‬לכן יש להשמיט את מילת היחס "ב" ולהעביר את המילה מצורת הרבות ליחיד נקבה‪.‬‬ ‫תחת הערך "מקבל"‪ .‬במילון ספיר הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬ ‫‪82‬‬