‫המילון העברי החד לשוני‬ ‫סוגי הגדרות‬ ‫תרגיל ‪ – 1‬עמ' ‪175‬‬ ‫‪ .6‬נרדפות‬ ‫‪ .1 .7‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .8‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .9‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1 .10‬ניגודיות‪,‬‬ ‫‪ .1‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬ניגודיות‬ ‫‪ .3‬נרדפות‬ ‫‪ .4‬שילוב‬ ‫‪ .5‬שילוב‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬נרדפות‪ .3 ,‬ניגודיות‪ .4 ,‬שילוב‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫‪ .2‬נרדפות‬ ‫תרגיל ‪ – 2‬עמ' ‪176‬‬ ‫חולין ‪-‬‬ ‫דברים שאין בהם קדושה‪.‬‬ ‫חיוור ‪-‬‬ ‫אדם שצבע פניו בהיר באופן לא טבעי‪.‬‬ ‫טבון ‪-‬‬ ‫תנור מחומר שרוף‪ ,‬שמקומו מחוץ לבית ומשתמשים בו בעיקר לאפייה‪.‬‬ ‫טיסן ‪-‬‬ ‫מטוס צעצוע המסוגל לטוס באמצעות קפיץ או סוללה חשמלית‪.‬‬ ‫יומן ‪-‬‬ ‫פנקס או ספר שמיוחד בהם מקום לכל יום בשנה‪.‬‬ ‫כדור ‪-‬‬ ‫חפץ עגול ומתגלגל המשמש למשחק‪ ,‬להתעמלות וכד'‪.‬‬ ‫כדורעף ‪-‬‬ ‫משחק כדור בין שתי קבוצות שחקנים המתנהל במגרש מסומן שלרוחבו מתוחה רשת‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬עמ' ‪177‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫א‪ .‬ניגוד‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫נרדפות‬ ‫קלסית‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫קלסית‬ ‫א‪ַ .‬‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫הסבר‬ ‫הסבר‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫תרגום‬ ‫א‪ .‬נרדפות‬ ‫ב‪ .‬נרדפות‬ ‫ב‪ .‬הסבר‬ ‫קלסית‬ ‫ב‪ַ .‬‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫ב‪ .‬הסבר‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫קלסית‬ ‫ג‪ַ .‬‬ ‫קלסית‬ ‫ג‪ַ .‬‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫ב‪ .‬ניגוד‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫משלב לשון וצירופי מילים‬ ‫תרגיל ‪ – 5‬עמ' ‪185‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫חוֹר‬ ‫‪.4‬‬ ‫כינוי למקום צר ונידח מרוחק ושומם שלא נעים להיות בו‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ָבשׁ‬ ‫יֵ‬ ‫‪.1‬‬ ‫משעמם‪ ,‬חדגוני‪ ,‬שאין בו עניין‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ָירֹק‬ ‫‪.3‬‬ ‫בעל ניסיון מועט ביותר בתחום מסוים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ֶק ַטע‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫התרחשות מעניינת‪ ,‬אירוע מיוחד ראוי לציון‬ ‫בדיחה‪ ,‬סיפור משעשע‪ ,‬מבדח‪ ,‬מוזר‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ִה ְת ַק ֵפּל‬ ‫‪ .2‬איבד את האומץ‪ ,‬נכנע ללחץ‬ ‫‪ .4‬התכונן לעזיבה או לתזוזה‪ ,‬ארז את חפציו לצורך הסתלקות‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ָק ַלט‬ ‫‪.5‬‬ ‫הבין לליבו של מישהו‪ ,‬הבין את המסר שמישהו ניסה להעביר לו‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ָט ַחן‬ ‫‪.2‬‬ ‫ריסק חומר מוצק לגרגירים או לאבקה‬ ‫הערה‪ :‬בסעיף ז "טחן" יש שתי הגדרות המשקפות משלב לשון נמוך יותר‪ ,‬ורק הגדרה ‪ 2‬היא יוצאת דופן‪,‬‬ ‫כי היא במשלב לשון בינוני‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ְי ִציאָה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫התבטאות מפתיעה ומשעשעת‬ ‫הליכה מן הבית לבילוי‬ ‫הסבר הוראה ‪ :2‬עליכם לבחור שלושה ערכים )לדוגמה‪ :‬חור‪ ,‬ירוק‪ ,‬קלט(‪.‬‬ ‫בכל אחד מן הערכים יש לחבר משפט לכל אחד מן ההגדרות‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 7‬עמ' ‪180‬‬ ‫חלק א‬ ‫הניב ‪ /‬הצירוף‬ ‫הפירוש‬ ‫אבן פינה‬ ‫אבן שמניחים ביסוד בניין חדש‬ ‫אוזניים לכותל‬ ‫ביטוי אזהרה הנועד להזכיר לדובר כי ייתכן שיש מאזינים סמויים לדבריו‪.‬‬ ‫אורו עיניו‬ ‫הגיב בשמחה‪ ,‬עיניו זהרו מאושר ומשמחה‬ ‫אורך רוח‬ ‫סבלנות‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫אין הנחתום מעיד על עיסתו‬ ‫אין היוצר יכול להעיד או לחוות דעה על טיב סחורתו או על מעשה שהוא‬ ‫עצמו עשה‪.‬‬ ‫נחתום = אופה‪.‬‬ ‫עיסה = קמח שלשו אותו במים כדי לאפות ממנו‬ ‫אין כוחו אלא בפיו‬ ‫ביכולתו לדבר ולהבטיח‪ ,‬אך לא לעשות ולקיים‬ ‫אין נביא בעירו‬ ‫אין אדם זוכה להערכה אצל שכניו‪ ,‬משום שהם מכירים גם את מגרעותיו‪.‬‬ ‫אין לו אח ורע‬ ‫אין דומה לו‪ ,‬הוא יחיד במינו‬ ‫אין לו שחר‬ ‫אין לו יסוד אמת‪ .‬שחר = מובן‪ ,‬פשר‬ ‫ִבּ ְד ָמעות ָשׁ ִלישׁ‬ ‫בבכי מר‪ ,‬בדמעות ובתחנונים רבים‬ ‫שליש = מידת ה ָיבש‪ ,‬שליש האיפה‬ ‫יחד‪ ,‬בזמן אחד‬ ‫בד בבד‬ ‫חלק ב‬ ‫ביישוב הדעת‬ ‫במחשבה הגיונית וברורה‪ ,‬בעיון רציני‪.‬‬ ‫בין השיטין‬ ‫בין השורות‪ ,‬רמזי דברים שאינם כתובים במפורש‪ ,‬אלא אפשר להבין אותם‬ ‫לאחר קריאה ועיון נוספים‪.‬‬ ‫בירך על המוגמר‬ ‫סיים בשעה טובה ובהצלחה את אשר התחיל‬ ‫מאיר עיניים‬ ‫בהיר וברור‬ ‫מוסר כליות‬ ‫רגש צער שאדם מרגיש לאחר שעשה מעשה רע‪ ,‬התעוררות מצפונו של אדם‬ ‫שׂוּרה‬ ‫מים ִבּ ְמ ָ‬ ‫כמות מים מצומצמת ומוגבלת‬ ‫מים גנובים ימתקו‬ ‫דבר שמשיגים באיסור‪ ,‬נעים יותר ִמ ָדּ ָבר הניתן ברשות‪.‬‬ ‫מין בשאינו מינו‬ ‫שני דברים שונים שהתערבו ‪ /‬שהתערבבו זה בזה‬ ‫תרגיל ‪ – 8‬עמ' ‪181‬‬ ‫חלק א ‪ - 1 -‬ה‪ - 2 ,‬א‪ - 3 ,‬ו‪ - 4 ,‬ב‪ - 5 ,‬ג‪ - 6 ,‬ד‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬אין להעלות על הדעת שליקוי חמור זה לא יתוקן‪.‬‬ ‫‪ .2‬היא נהגה באנינות דעת מוגזמת‪ ,‬ופסלה כל מה שהוצע לה‬ ‫‪ .3‬על אף כל הלחצים השר איתן בדעתו לקיים את הרפורמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אני פונה אליך בכובד ראש‪ ,‬ואתה משיב לי בבדיחות הדעת‪.‬‬ ‫‪ .5‬בטוחני שהטעות נפלה בהיסח הדעת‪ ,‬ולא בכוונה תחילה‪.‬‬ ‫‪ .6‬גם אם תביעותיהם צודקות‪ ,‬אין הדעת סובלת שינהלו מאבק על גב הציבור‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫מקורותיה של המילה‬ ‫תרגיל ‪ – 9‬עמ' ‪183‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬ח – רובד לשון‪ ,‬מלטינית ‪ -‬מקור המילה‪ ,‬בלשון הדיבור – משלב לשון‬ ‫‪ .2‬מקור המילה מלטינית‪.‬‬ ‫‪ .3‬רובד הלשון הוא העברית החדשה‪ .‬האות "ח" במילון אבן שושן מציינת רובד לשון זה‪.‬‬ ‫‪ .I .4‬משפט )‪ - (1‬פירוש ‪ .2‬סכום כסף קטן מאוד‪.‬‬ ‫משפט )‪ - (2‬פירוש ‪ .1‬שם מטבע הנהוג בכמה ארצות; ‪...‬‬ ‫‪ .II‬פירוש ‪ - 1‬משלב לשון בינוני ‪ -‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬ ‫פירוש ‪ - 2‬משלב לשון נמוך‪ .‬ליד הפירוש מצוין "לשון הדיבור"‪.‬‬ ‫‪ .5‬שם מטבע )הכללה( הנהוג בכמה ארצות )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬מש – מקור המילה‪ ,‬עממי – משלב לשון‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫המילה שאולה ]מש[‪ .‬אין ציון מפורש של השפה שממנה המילה שאולה‪.‬‬ ‫מילון ספיר אינו מציין את רובד הלשון ביחס למילה זו‪ .‬בדרך כלל מילון זה מציין את רובדי הלשון של‬ ‫המילים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫פירוש ‪ - .1‬משלב לשון בינוני‪ .‬כאשר אין ציון מפורש של משלב הלשון‪ ,‬סימן שהמשלב הוא בינוני‪.‬‬ ‫פירושים ‪ 2‬ו‪ - 3-‬משלב לשון נמוך ‪ -‬ליד הפירוש מצוין "עממי"‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫חלק ג‬ ‫מטורקית – מקור המילה‬ ‫חלק ד‬ ‫אבן שושן‬ ‫התבחינים‬ ‫רב מילים‬ ‫ספיר‬ ‫מילון ההווה‬ ‫מקור המילה‬ ‫מלטינית‬ ‫מטורקית‬ ‫אינו מציין‬ ‫מילה שאולה ]מש[‬ ‫רובד הלשון‬ ‫העברית החדשה )ח(‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫משלב הלשון‬ ‫פירוש ‪ - 1‬משלב לשון‬ ‫בינוני‬ ‫פירוש ‪ - 2‬משלב לשון נמוך‬ ‫"לשון הדיבור"‬ ‫פירוש ‪ - 1‬בינוני‬ ‫פירוש ‪ - 2‬נמוך‬ ‫"סלנג"‬ ‫פירוש ‪ - 1‬עממי‬ ‫פירוש ‪ - 2‬נמוך‬ ‫"עגה" )=סלנג(‬ ‫פירוש ‪ - 1‬בינוני‬ ‫פירוש ‪ - 2‬עממי‬ ‫פירוש ‪ - 3‬עממי‬ ‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫מקור המילה‪ :‬באשר למקור המילה מילון אבן שושן מציין כי המקור הוא מלטינית‪ ,‬ואילו מילון רב מילים‬ ‫מציין שהמקור הוא מטורקית‪.‬‬ ‫רובד הלשון‪ :‬רק מילון אבן שושן מציין את רובד הלשון של המילה )עברית חדשה(‪ ,‬לעומת זאת שאר‬ ‫המילונים אינם מציינים זאת‪.‬‬ ‫משלב הלשון‪ :‬המשותף לכל המילונים הוא שכולם מציינים שרובד הלשון של המילה הוא בינוני עד נמוך‪,‬‬ ‫ואילו השוני ביניהם הוא במונחים שהמילון הגדיר לעצמו להגדרת משלבים אלה‪ :‬בינוני‪-‬‬ ‫נמוך‪ ,‬עממי‪ ,‬עגה‪ ,‬לשון הדיבור‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 10‬עמ' ‪186‬‬ ‫כשיש יותר מפירוש אחד‪ ,‬הפירוש המודגש הוא הפירוש המתאים למשפט‪.‬‬ ‫אתיקה‬ ‫ִשׁעוּר‬ ‫עכבר‬ ‫לועזית )ל( מילה שאולה מיוונית‬ ‫פירוש הערך‪ :‬מוסר‪ ,‬תורה המידות‬ ‫הערך "שיעור"‪ :‬רובד הלשון ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬יחידה לימודית – עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .2‬מידה‪ ,‬כמות‪ ,‬גודל ‪ -‬תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫‪ .3‬יחס‪ ,‬ערך – ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .4‬חלק‪ ,‬מנה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .5‬השערה‪ ,‬הערכה ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .6‬משמעות‪ ,‬מובן ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "עכבר"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות השמיות‪ .‬גם בארמית )שפה שמית מקבילה לעברית(‬ ‫מופיעה מילה דומה‪ :‬עכברא‪.‬‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬סוג של יונקים מכרסמים קטנים ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .2‬כינוי ִלשריר ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .3‬התקן קטן המחובר למחשב‪ - ...‬עברית חדשה )ח(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫מסך‬ ‫משפחה‬ ‫וירוס‬ ‫עניין‬ ‫הערך "מסך"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬וילון גדול ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .2‬וילון גדול וכבד העולה ויורד לפני בימת ההצגות ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .3‬מחיצה‪ ,‬מחסה‪ ,‬מגן ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .4‬מרקע הטלוויזיה‪ ,‬צג המחשב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .5‬הקרום המכסה את הכבד ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "משפחה"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫אטימולוגיה‪ :‬מילה משותפת לשפות שמיות‪ .‬באוגריתית מצוי השורש שפח‪.‬‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬בית אב ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .2‬עם‪ ,‬גוי ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .3‬קבוצה של בעלי חיים או צמחים שלכולם סימני קרבה ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .4‬מקור ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫הערך "וירוס"‪ :‬מילה לועזית )ל( מילה שאולה מלטינית‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬נגיף‪ ,‬גופיף ארסי זעיר ביותר‪...‬‬ ‫‪ .2‬מערכת הוראות המושתלת בזדון במחשב‪ - ...‬עברית חדשה‬ ‫אפשר ללמוד נתון זה מהמילה ]במחשבים[ שליד מספר הפירוש‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬השם ברבים‪ .‬יש לחפש במילון את צורת היחיד שלו‪.‬‬ ‫הערך "עניין"‪ :‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫הפירושים‪ .1 :‬עסק‪ - ...‬לשון המקרא )אין ציון מפורש(‬ ‫‪ .2‬פרק‪ ,‬נושא‪ ,‬סוגיה – תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫‪ .3‬התעניינות‪ ,‬תשומת לב ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫‪ .4‬הוראה‪ ,‬משמעות ‪ -‬ימי הביניים )ב(‬ ‫‪ .5‬משפט‪ ,‬דין ‪ -‬עברית חדשה )ח(‬ ‫הערה‪ :‬שם שמצטרפת אליו מילת יחס‪ ,‬יש לחפש במילון ללא מילת היחס‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫פרטים דקדוקיים‬ ‫א‪ .‬הכתיב של המילה‬ ‫ברצוננו להסב את תשומת לב המורים‪ ,‬כי בתקופה האחרונה על פי דרישות הפיקוח על הלשון‪ ,‬התבחין של‬ ‫"כתיב המילה" אינו נחשב כחלק מן הפרטים הדקדוקיים המופיעים במילון‪ .‬תבחין זה הוכנס לספר "לשון‬ ‫על כל לשון – שלב א" תחת הכותרת פרטים דקדוקיים וקיבל את אישור משרד החינוך‪ .‬לפיכך המשכנו‬ ‫לכלול אותו תחת כותרת זו‪.‬‬ ‫אנו ממליצות להדריך את התלמידים כי התבחין של "פרטים דקדוקיים" כולל את תבחיני המשנה האלה‬ ‫בלבד‪ :‬שורש המילה‪ ,‬חלק הדיבור‪ ,‬מין המילה‪ ,‬נטיית המילה‪.‬‬ ‫אפשר לזכור זאת באמצעות ראשי התיבות‪ :‬שחמ"ן‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 11‬עמ' ‪190‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬גניזה ‪ -‬הכתיב של המילה‪ ,‬ת‪ -‬רובד הלשון‪ ,‬נ' – מידע תחבירי = פרט דקדוקי )חלק הדיבר והמין של המילה(‪,‬‬ ‫גנז – השורש של המילה‪1 ,‬ת – רובד הלשון של פירוש ‪] ,1‬גניזת‪ ,-‬גניזות[ ‪ -‬נטיית המילה‬ ‫‪ .2‬המילה מנוקדת‬ ‫‪ .3‬נ = שם עצם בנקבה‬ ‫‪ .4‬השורש הוא גנז‬ ‫‪ .I .5‬נטיות המילה‪ :‬גניזת ‪ -‬שם העצם בנסמך‪ ,‬גניזות ‪ -‬רבים‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪ .II‬מילון אבן שושן מציג את הנטיות בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫ת = תלמוד ומדרשים‬ ‫‪ .II‬פירוש ‪ - 1‬תלמוד ומדרשים ‪ -‬ת‬ ‫פירוש ‪ - 2‬עברית חדשה ‪ -‬ח‬ ‫פירוש ‪ - 3‬ימי הביניים ‪ -‬ב‬ ‫‪ .I‬פירוש ‪ - 1‬הטמנה‪ ,‬הסתרה‪ ,‬פירוש ‪ - 2‬ארכיון‬ ‫‪.II‬‬ ‫פירוש ‪ - 2‬מקום )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך )הבחנה(‪.‬‬ ‫פירוש ‪ - 3‬מקום או מחסן בבית הכנסת )הכללה( להטמנת דפים‪) ...‬ומזוזות( )הבחנה(‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬גניזה – הכתיב של המילה‪ ,‬שם נ' – מידע תחבירי= פרט דקדוקי )חלק הדיבור ומין המילה(‪ ,‬גניזות –‬ ‫נטיות המילה‪ ,‬ג‪.‬נ‪.‬ז‪– .‬שורש המילה‪ ,‬מ << גנז )גנז‪ – (1‬משפחת מילים‬ ‫‪ .2‬כתיב חסר ניקוד ולידו כתיב מנוקד‬ ‫‪ .3‬שם נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫השורש הוא ג‪.‬נ‪.‬ז‬ ‫‪ .II‬מילון זה מציג את השורש בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫בסוף הערך מציג המילון את נטיית הרבים של המילה ‪ -‬גניזות‪.‬‬ ‫מילון רב מילים אינו מציין את רובד הלשון של המילים‪ ,‬ולכן אין אפשרות לדעת מהו רובד הלשון על‬ ‫פי מילון זה‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬המילה מנוקדת‬ ‫‪ .2‬השורש הוא >גנז<‪ .‬השורש מופיע בסוף הערך‪.‬‬ ‫‪ .I .3‬מילה זו היא שם פעולה של גונז‬ ‫‪ .II‬נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה )מידע תחבירי = פרט דקדוקי(‬ ‫חלק ד‬ ‫א‪ .‬המילה מנוקדת‬ ‫ב‪ .I .‬שם עצם בנקבה ‪ -‬ש"ע; נ‬ ‫נטיות המילה ‪ -‬גניזת )נסמך(‪ ,‬גניזות )רבים(‪ ,‬גניזות‪) -‬נסמך רבים(‪ ,‬גניזתו )שם העצם ‪ +‬כינוי‬ ‫שייכות(‬ ‫שם פעולה של גונז‬ ‫השורש >גנז<‬ ‫‪ .II‬כל הפרטים הדקדוקיים מופיעים בתחילת הערך מיד לאחר המילה "גניזה"‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫פירוש ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫פירוש ‪] - 2‬יב[ ‪ -‬ימי הביניים‬ ‫פירוש ‪] - 3‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫פירוש ‪] - 4‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫פירוש ‪ - 4‬ארכיון )הכללה( ששומרים בו תעודות ומסמכים יקרי ערך‪) .‬הבחנה(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫חלק ה‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫רב מילים‬ ‫המילה בכתיב חסר‬ ‫מילון ההווה‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫כתיב המילה‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫מידע‬ ‫תחבירי‬ ‫נ = שם עצם בנקבה‬ ‫שם נ' = שם עצם‬ ‫בנקבה‬ ‫מידע‬ ‫דקדוקי‬ ‫השורש‪ :‬גנז‬ ‫נטייה חלקית של‬ ‫המילה‬ ‫השורש‪> :‬גנז<‬ ‫השורש‪ :‬ג‪.‬נ‪.‬ז‬ ‫נטיית המילה ברבים אין נטיות של‬ ‫המילה‬ ‫רובד הלשון‬ ‫הערך עצמו ‪-‬‬ ‫ת ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫הפירושים ‪-‬‬ ‫‪] - 1‬עח[ עברית חדשה‬ ‫‪] - 2‬יב[ ימי הביניים‬ ‫‪] - 3‬תמ[ תלמוד‬ ‫ספיר‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫ניקוד‬ ‫ולידה המילה‬ ‫המנוקדת‬ ‫אינו מציין את רובד‬ ‫הלשון‬ ‫נ' ‪ -‬שם עצם‬ ‫בנקבה‬ ‫שם פעולה‬ ‫של גונז‬ ‫אינו מציין את‬ ‫רובד הלשון‬ ‫נ' ‪ -‬שם עצם בנקבה‬ ‫שם פעולה של גונז‬ ‫השורש‪> :‬גנז<‬ ‫נטייה חלקית של המילה‬ ‫מציין את רובד הלשון‬ ‫ליד כל פירוש‪:‬‬ ‫‪] - 1‬עח[ עברית חדשה‬ ‫‪] - 2‬יב[ ימי הביניים‬ ‫‪] - 3‬תמ[ תלמוד ומדרשים‬ ‫‪] - 4‬עח[ עברית חדשה‬ ‫ומדרשים‬ ‫תרגיל ‪ – 12‬עמ' ‪ – 195‬ירושלים שלי‬ ‫שאלות ‪ 1‬א‪-‬ד‪ 2 ,‬א‪-‬ד‪ 3 ,‬א‪-‬ד‪ 4 ,‬ד ‪ -‬איתור מידע‬ ‫שאלות ‪ 1‬ה‪ ,‬ו ‪ 4 ,‬א ‪-‬ג ‪ -‬פרשנות והיסק‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פירוש ‪ - 1‬נטל‬ ‫פירוש ‪ -3‬כובד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שני הפירושים ‪ -‬הגדרה על דרך הנרדפות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שני הפירושים ‪ -‬לשון המקרא )אין ציון מפורש של הרובד הלשוני(‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הכתיב של המילה ‪ -‬כתיב מנוקד ַמ ָשּׁא‪ ,‬חלק דיבר ‪ -‬ז' )=שם בזכר(‪ ,‬השורש ‪ -‬נשא ]מן נשא[‪,‬‬ ‫משאות‪-‬‬ ‫נטיות המילה‪ :‬משא‪ ,-‬משאות‪ְ ,‬‬ ‫נטיית המילה ‪ +‬כינוי שייכות‪ :‬משאי‪ ,‬משאך‪ ,‬משאכם‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫פירוש ‪ - 4‬חזון‪ ,‬דבר נבואה שהנביא נושא על מישהו‪ .‬פירוש זה הוא מטפורי‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫לפני הפירוש מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫המשלב הלשוני השליט בטקסט הוא בינוני גבוה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫לשון הדיבור‪ :‬שיותר ַ‬ ‫מדי סמלים הודבקו לה‪ ,‬מתפוצצת מסמלים‪ ,‬שוק הכי יפה במדינה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פירוש ‪ - 1‬סימן המציג או מסמל דבר מה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫קלסית‪ .‬סימן )הכללה( המציג או מסמל דבר מה )הבחנה(‪.‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫ג‬ ‫אין אפשרות לדעת את הרובד הלשוני‪ ,‬כי רב מילים אינו מציין את הרובד הלשוני של המילים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הכתיב של המילה – כתיב חסר ניקוד וכתיב מנוקד סמל ֵס ֶמל‪ ,‬חלק דיבר – שם ז' )זכר(‪,‬‬ ‫השורש – ס‪.‬מ‪.‬ל‪ ,.‬נטיות המילה – סמלים‪ ,‬סמלי‪-‬‬ ‫משפחת מילים ‪ -‬הסמלה‪ְ ,‬מ ֻס ָמּל )מסומל(‪ִ ,‬סמּוּל )סימול(‪ֻ ,‬ס ַמּל )סומל(‪...‬‬ ‫הערה‪ :‬רב מילים מציג גם את נטיות המילה וגם את משפחת המילים )=מילים מכל חלקי‬ ‫הדיבור(‪ .‬אבן שושן מציג רק את נטיות המילה‪.‬‬ ‫שאלה ‪.3‬‬ ‫א‪.I .‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫פירוש ‪ – 3‬גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה‬ ‫או לריצוף‪.‬‬ ‫קלסית‪.‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫גוש סלע בעל צורה וממדים מוגדרים )הכללה( שנחצב ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או‬ ‫לריצוף )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק דיבר – שם נ' )נקבה(‬ ‫השורש – א‪.‬ב‪.‬נ‪.‬‬ ‫נטיות המילה – אבנים‪ ,‬אבנֵי‪-‬‬ ‫אַבנִ י‪(...‬‬ ‫)משפחת מילים ‪ִ -‬אבּוּן )איבון(‪ִ ,‬א ֵבּן )איבן(‪ְ ,‬‬ ‫פירוש ‪ – 1‬מחצב הררי מוצק וקשה המצוי לרוב בתוך האדמה‪.‬‬ ‫ההסבר‪ :‬אבן שושן מתייחס במילה "אבן" רק לחומר עצמו‪ ,‬ואילו רב מילים מתייחס גם‬ ‫לשימושים השונים של המילה הרווחים כיום בשפה בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬פירוש ‪ – 3‬גוש של סלע‪ ...‬ומשמש למטרה מסוימת‪ ,‬כגון לבנייה או לריצוף‪.‬‬ ‫פירוש ‪ – 5‬הצטברות חולנית של חומר אבני בגוף‪...‬‬ ‫פירוש ‪ – 6‬כינוי ללוחיות במשחק הדומינו‪...‬‬ ‫פירוש ‪ – 2‬משקל‪ .‬במילה "אבן" במשמעות "משקל" השתמשו בימי קדם‪ .‬מילה זו אינה‬ ‫בשימוש כיום‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫‪.IV‬‬ ‫מילון אבן שושן משמר ומתעד את העברית בכל תקופותיה )כולל תקופות קדומות(‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫כולל גם את הפירוש "משקל"‪ .‬לעומתו מילון רב מילים אינו כולל פירוש זה משום שהוא‬ ‫מתעד את המשמעויות השימושיות בעברית בת ימינו‪ ,‬ואינו עוסק במשמעויות שאינן רווחות‬ ‫כיום בשפה‪.‬‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫כתיב המילה‬ ‫מילה מנוקדת בלבד‬ ‫מקור המילה‬ ‫מילה משותפת לשפות השמיות‪.‬‬ ‫מילים דומות קיימות גם באכדית‬ ‫ובארמית‬ ‫לשון המקרא )כשאין סימון מפורש(‬ ‫רובד לשוני‬ ‫פרטים דקדוקיים‪:‬‬ ‫לא מצוין‬ ‫שורש המילה‬ ‫נ' = שם בנקבה‬ ‫חלק הדיבר‬ ‫ומין המילה‬ ‫נסמך יחיד‪ ,‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬ ‫נטיית המילה‬ ‫)משפחת מילים(‬ ‫אינו מציין משפחות מילים‬ ‫רב מילים‬ ‫מילה חסרת ניקוד ולידה‬ ‫המילה המנוקדת‬ ‫אין ציון של מקור המילה‬ ‫אינו מציין את הרובד הלשוני‬ ‫א‪.‬ב‪.‬נ‬ ‫ֵשׁם נ' )=נקבה(‬ ‫צורת הרבים‪ ,‬נסמך רבים‬ ‫)אין צורת נסמך יחיד(‬ ‫מ ִאבּוּן )איבון(‪ֶ ,‬א ֶבן‪ִ ,‬א ֵבּן‬ ‫אַבנִ יּוּת‪...‬‬ ‫אַבנִ י‪ְ ,‬‬ ‫)איבן(‪ְ ,‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫דרך הצגת המילים במילון‬ ‫תרגיל ‪ – 13‬עמ' ‪199‬‬ ‫שם המילון‬ ‫מילון רב מילים‬ ‫מילון ההווה ומילון ספיר‬ ‫מילון אבן שושן‬ ‫דרך הצגת הערך במילון‬ ‫על פי שיטת העבר‬ ‫על פי שיטת ההווה‬ ‫על פי השורש של המילה‬ ‫‪ֻ .1‬ה ְר ְכּ ָבה‬ ‫‪ .2‬יפסקו‬ ‫‪ .3‬נמזג‬ ‫‪ .4‬בקשנו‬ ‫להתישב‬ ‫‪ .5‬זכרו‬ ‫לחבש‬ ‫‪ .6‬הזהר‬ ‫יצבטו‬ ‫‪ .7‬תדרכנה‬ ‫‪ .8‬הצליח‬ ‫לבלם‬ ‫‪ .9‬הכנסנה‬ ‫‪ .10‬תקליט‬ ‫ָפסק‬ ‫ֻהרכב‬ ‫ָמזג‬ ‫ביקש‬ ‫התיישב‬ ‫ָזכר‬ ‫ָחבש‬ ‫נזהר‬ ‫ַ‬ ‫נצבט‬ ‫ַ‬ ‫הדריך‬ ‫הצליח‬ ‫בלם‬ ‫הכניס‬ ‫הקליט‬ ‫פוסק‬ ‫ֻמרכב‬ ‫מוזג‬ ‫מבקש‬ ‫מתיישב‬ ‫זוכר‬ ‫חובש‬ ‫נזהר‬ ‫ָ‬ ‫נצבט‬ ‫ָ‬ ‫מדריך‬ ‫מצליח‬ ‫בולם‬ ‫מכניס‬ ‫מקליט‬ ‫פסק‬ ‫רכב‬ ‫מזג‬ ‫בקש‬ ‫ישב‬ ‫זכר‬ ‫חבש‬ ‫זהר‬ ‫צבט‬ ‫דרך‬ ‫צלח‬ ‫בלם‬ ‫כנס‬ ‫קלט‬ ‫תרגיל ‪ – 14‬עמ' ‪201‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬ב‪ – .‬ריבוי משמעויות‪,‬‬ ‫פסגה – הכתיב של המילה‬ ‫בין פסגה ל‪-‬נ' – רובד הלשון‪) :‬במילון אבן שושן כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא מקרא(‬ ‫נ' – מידע תחבירי – )מציין שם עצם בנקבה(‪,‬‬ ‫‪ .1‬רובד הלשון – לשון המקרא )במילון אב"ש כאשר אין סימון לרובד הלשוני של המילה – המשמעות‬ ‫היא שהמילה היא מלשון המקרא(‬ ‫"ויקחהו שדה‪ – "...‬מובאה‪ ,‬פלוני הגיע‪ – ...‬דוגמה‪,‬‬ ‫‪2‬ח – הרובד הלשוני של הפירוש‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פסגה ת – הרובד הלשוני של הערך‪,‬‬ ‫]פסגת‪ ,-‬פסגות‪ ,‬פסגות‪ – [-‬נטיות המילה‬ ‫רובד הלשון הוא מקרא‪ .‬במילון אבן שושן כאשר אין סימון מפורש ליד הערך‪ ,‬רובד הלשון הוא‬ ‫‪.I‬‬ ‫מקרא‪.‬‬ ‫‪ .II‬רובד הלשון הוא עברית חדשה‪ .‬האות ח מציינת זאת‪.‬‬ ‫‪ .III‬רובד הלשון הוא תלמוד ומדרשים‪ .‬האות ת מציינת זאת‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫הומונימיה ‪ -‬הפירושים השונים מוצגים בשני ערכים נפרדים ואין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד "א‪ .‬פסגה" ויש קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (1‬הפירוש המופיע תחת הערך "ב‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫)‪ (2‬פירוש ‪ 3‬המופיע תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫)‪ (3‬פירוש ‪ 2‬המופיע תחת הערך "א‪ .‬פסגה"‪.‬‬ ‫מטפורה ‪] -‬בהשאלה[‪ .‬בפירוש ‪.3‬‬ ‫א‪ .‬פסגה ‪ -‬פירוש ‪ - 1‬הר‪ ,‬גבעה‬ ‫‪.I‬‬ ‫פירוש ‪ - 3‬שיא‪ ,‬גולת הכותרת‬ ‫‪ .II‬ב‪ .‬פסגה ‪ -‬חלק מן האשכול )הכללה( המסתעף כאשכול מיוחד )הבחנה(‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪.I .1‬‬ ‫שם עצם בנקבה )ש"ע; נ'(‬ ‫קיימת נטייה חלקית של המילה‬ ‫השורש הוא >פסג<‬ ‫‪ .II‬הפרטים מופיעים לאחר שם הערך ולפני הפירושים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פירוש ‪] - 1‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫פירוש ‪] - 2‬עח[ ‪ -‬עברית חדשה‬ ‫פירוש ‪] 3‬תנ[ ‪ -‬תנ"ך‬ ‫פירוש ‪] 4‬תמ[ ‪ -‬תלמוד ומדרשים‬ ‫‪ .I‬פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‬ ‫‪ .II‬שני המילונים מתייחסים באופן שונה לפירוש זה‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן מציג את הפירוש כערך נפרד )כהומונימיה(‪ ,‬ואילו מילון ספיר מציג את כל‬ ‫הפירושים תחת אותו ערך )כפוליסמיה(‪.‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬חלק מן האשכול המסתעף כאשכול מיוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬אבן שושן ומילון ספיר מציגים את הפירושים מכל רובדי הלשון העברית כולל צורות שאינן שימושיות‬ ‫כיום בשפה‪ .‬ואילו מילון רב מילים ומילון ההווה מתמקדים בעברית בת זמננו ובפירושים השימושיים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫תרגיל ‪ – 15‬עמ' ‪204‬‬ ‫חלק א‬ ‫‪ .1‬מארמית ומערבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מילון אבן שושן מציג את הפעלים על פי השורש שלהם‪ ,‬ולכן את הפירוש לפועל ָדּ ַרס יש לחפש על פי‬ ‫הושרש ד‪.‬ר‪.‬ס‪.‬‬ ‫‪ .3‬על פי הסימן ~ ָפּ ַעל )בניין קל( המופיע לפני הפועל עצמו‪.‬‬ ‫‪ .4‬פוליסמיה ‪ -‬כל הפירושים מופיעים תחת ערך אחד‪ .‬יש קרבה בין המשמעויות השונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬מילון אבן שושן מקפיד להביא מובאות מן המקורות‪ .‬פירוש ‪ 2‬הוא מן העברית החדשה )ח(‪ .‬משמעות זו‬ ‫לא הייתה ברבדים הקדומים של השפה‪ ,‬ולכן הדוגמה היא מן העברית בת זמננו‪.‬‬ ‫חלק ב‬ ‫‪ .1‬מילון רב מילים מציג את הפעלים על פי שיטת העבר נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‪.‬‬ ‫‪ .I .2‬אבן שושן‪ :‬פירוש ‪ = 1‬רב מילים פירוש ‪.2‬‬ ‫אבן שושן‪ :‬פירוש ‪ = 2‬רב מילים פירוש ‪.1‬‬ ‫‪ .II‬אבן שושן משמר את העברית מתקופותיה הקדומות‪ ,‬ולכן במילון זה נמצא פירושים מרובדי‬ ‫הלשון השונים גם אם מילים אלו אינן שימושיות כיום בשפה‪ .‬מילון רב מילים מתמקד בעברית‬ ‫בת זמננו או בפירושים מן המקורות שצורותיהם שימושיים גם כיום‪ ,‬לכן לא נמצא במילון זה את‬ ‫כל הפירושים שאותם מציג מילון אבן שושן‪.‬‬ ‫‪ .3‬משפחת מילים = מילים הגזורות מאותו שורש של הערך‪ ,‬והן יכולות להיות מחלקי דיבור שונים‪.‬‬ ‫חלק ג‬ ‫‪ .1‬שני המילונים מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬ ‫שאלה ‪.2‬‬ ‫התבחינים‬ ‫רב מילים‬ ‫מילון ההווה‬ ‫כתיב חסר ניקוד‬ ‫ולידה המילה‬ ‫המנוקדת‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫המילה מנוקדת‬ ‫על פי שיטת העבר‬ ‫על פי צורת‬ ‫ההווה‪ :‬דורס‬ ‫על פי צורת ההווה‪:‬‬ ‫דורס‬ ‫מקור המילה‬ ‫מארמית ומערבית‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫רובד הלשון‬ ‫פירושים ‪– 6-3 ,1‬‬ ‫תלמוד ומדרשים )ת(‬ ‫פירוש ‪ - 2‬עברית חדשה )ח(‬ ‫אינו מציין‬ ‫אינו מציין‬ ‫פירושים ‪- 6-3 ,1‬‬ ‫תלמוד ומדרשים )תמ(‬ ‫פירוש ‪ - 2‬עברית‬ ‫חדשה )]עח[‬ ‫הכתיב של‬ ‫המילה‬ ‫אבן שושן‬ ‫השורש בלבד‬ ‫דרך הצגת הערך על פי השורש ‪ -‬דרס‬ ‫נסתר ‪ָ -‬דּ ַרס‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫ספיר‬ ‫‪78‬‬ ‫פרטים‬ ‫דקדוקיים‬ ‫~ ָפּ ַעל = פועל‬ ‫* פ' קל = פועל‬ ‫* השורש ]ד‪.‬ר‪.‬ס[‬ ‫* נטייה חלקית‬ ‫של המילה‬ ‫* משפחת מילים‬ ‫* בצורת ההווה‬ ‫* ז = שם עצם‬ ‫בזכר‬ ‫* השורש >דרס<‬ ‫* פ' = פועל‬ ‫* נטייה חלקית‬ ‫של המילה‬ ‫* השורש >דרס<‬ ‫מובאות או‬ ‫דוגמאות‬ ‫בעיקר מן המקורות‬ ‫מן העברית בת ימינו‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫מובאות או דוגמאות‪ :‬מילון אבן שושן מביא מובאות בעיקר מן המקורות‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מביא‬ ‫דוגמאות מן העברית בת זמננו‪ .‬לעומת שני מילונים אלה מילון ספיר ומילון ההווה אינם מביאים כלל‬ ‫מובאות או דוגמאות‪.‬‬ ‫מקור המילה‪ :‬רק מילון אבן שושן מציין את מקור המילה – מילה המופיעה בשפות שמיות אחרות‪ :‬ארמית‬ ‫וערבית‪ ,‬לעומת זאת שאר המילונים אינם מציינים זאת‪.‬‬ ‫דרך הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך על פי השורש שלו‪ ,‬לעומתו מילון רב מילים מציג את‬ ‫הערך על פי שיטת העבר נסתר‪ ,‬ואילו מילון ספיר ומילון ההווה מציגים את הערך על פי שיטת ההווה‪.‬‬ ‫לא הובאו כל האפשרויות להשוואה‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ – 16‬עמ' ‪206‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪ .‬בזק פירושו פיזר‪ ,‬זרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בזק פירושו התנוצץ‪ ,‬הבריק‪.‬‬ ‫‪ .I‬היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬ ‫‪ (1) .II‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ב‪ -‬א‪ .‬בזק יש השוואה למילה שמית אחרת ‪ -‬בארמית‪.‬‬ ‫ב‪ -‬ב‪ .‬בזק מצוין כי המילה נגזרה מהמילה ָבּזָק‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪.‬‬ ‫בין הסעיפים א‪ .‬ו‪-‬ב‪ .‬של "אף" יש יחס של הומונימיה‪.‬‬ ‫* אפשר ללמוד על יחס זה על פי שני סימונים במילון‪:‬‬ ‫)‪ (1‬שני הערכים מופיעים כערכים נפרדים המסומנים באותיות שונות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ליד כל אחד מן הערכים מצוין מקור המילה‪:‬‬ ‫‪ .I‬ליד הערך א‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באכדית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬ ‫‪ .II‬ליד הערך ב‪ .‬אף מצוינת צורת המילה באוגריתית‪ ,‬בארמית ובערבית‪.‬‬ ‫ההשוואה לשפות השמיות האחרות מראה כי המקור של כל אחת מן המילים שונה‪.‬‬ ‫* כמו כן אפשר ללמוד על כך על פי חלק הדיבור‪:‬‬ ‫מדובר בחלקי דיבור שונים‪ :‬א ‪ -‬שם עצם‪ ,‬ב ‪ -‬מילת חיבור‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בתוך הערך א‪ .‬אף היחס הוא פוליסמי‪ .‬יש קשר בין המשמעויות‪ .‬כולן קשורות )בדרך ישירה או‬ ‫בהשאלה( לאיבר בפנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪.‬‬ ‫‪ .I‬א‪ .‬גינון ‪ -‬פירושו נימוס‪ ,‬אופן התנהגות‪ .‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬פירושו התקנת גן‪ ,‬נטיעת גנים וגינות‪.‬‬ ‫‪ .II‬א‪ .‬גינון הוא מלשון התלמוד והמדרשים )ת(‪ ,‬ב‪ .‬גינון ‪ -‬העברית בת זמננו )ח(‬ ‫‪ .III‬א‪ .‬גינון ‪ -‬ייתכן שזו מילה שאולה מיוונית ‪ ,gennaios‬שפירושה ביוונית אציל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גינון ‪ -‬מקורה מהשורש ג‪-‬נ‪-‬ן בעברית ומהמילה "גן"‪.‬‬ ‫‪ (1) .IV‬ערך המשנה מציג פן נוסף של המשמעות )אופן התנהגות(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ערך המשנה הוא בעברית בת זמננו )ח(‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .I‬היחס הסמנטי בין המשמעויות הוא הומונימיה‪.‬‬ ‫‪ (1) .II‬כל אחת מהמשמעויות מופיעה תחת ערך נפרד‪ .‬אין קשר בין המשמעויות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ב‪-‬א‪ .‬גינון מצוינת ההשערה כי ייתכן שמקור המילה ביוונית‪.‬‬ ‫ב‪-‬ב‪ .‬גינון מצוין כי מקור המילה הוא בשורש עברי‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪.‬‬ ‫‪ .I‬א‪ִ .‬מסך ‪ .1 -‬מזג‪ ,‬ערבב משקה במשקה לשתייה‪ .2 ,‬יצק‪ ,‬החדיר‪ ,‬הכניס‪.‬‬ ‫ב‪ִ .‬מסך ‪ .1‬וילן‪ ,‬פרש מסך‪ .2 ,‬הסווה‪.‬‬ ‫ג‪ִ .‬מסך ‪ -‬שם מסכה‪.‬‬ ‫‪ .II‬א‪ .‬משמעות קרובה למזג‪ ,‬נסך‪ .‬המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות‪ :‬אוגריתית וערבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסך‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נגזר מהמילה העברית מסכה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .I‬יחס של הומונימיה‪ .‬כל אחת מן המילים היא ממקור אחר‪.‬‬ ‫‪ .II‬בכל אחד מן הערכים א‪ .‬מסך ו‪-‬ב‪ .‬מסך ‪ -‬בתוך הערך היחס הוא פוליסמי‪.‬‬ ‫המשמעויות מופיעות במספור פנימי תחת אותו ערך‪.‬‬ ‫‪ .III‬מטפורה ‪] -‬בהשאלה[‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫תרגיל ‪ – 17‬עמ' ‪208‬‬ ‫שאלה ‪ - 5‬פרשנות והיסק‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫פירוש ‪ – 4‬בא לביקור‬ ‫מקור המילה )אטימולוגיה( – זהו שורש משותף לשפות שמיות שונות‪ ,‬לדוגמה ארמית וערבית‪.‬‬ ‫שורש המילה – בקר‬ ‫הבניין – פיעל‬ ‫נטיות הפועל – לבקר‪ ,‬מבקר‪ ,‬יבקר‬ ‫לשון המקרא – פירושים ‪ .4 ,2 ,1‬העברית החדשה והספרותית – פירושים ‪.5 ,3‬‬ ‫רב מילים ‪ -‬תחת הערך "ביקר"‪ .‬רב מילים מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת העבר נסתר‪.‬‬ ‫הווה ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ההווה מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬ ‫ספיר ‪ -‬תחת הערך "מבקר"‪ .‬מילון ספיר מציג את ערכיו הפועליים על פי שיטת ההווה )יחיד(‪.‬‬ ‫פירוש ‪ – 2‬הבחין בטיב‪ ,‬הבדיל בין דברים‪.‬‬ ‫סביר להניח שפירוש זה לא יופיע במילון רב מילים‪.‬‬ ‫פירוש זה שהיה מקובל בלשון המקרא‪ ,‬אינו רווח כיום בשפה‪ .‬מילון רב מילים המתמקד בעברית בת‬ ‫זמננו‪ ,‬נותן ייצוג למילים מן המקורות רק אם צורותיהן שימושיות כיום בשפה‪.‬‬ ‫‪ .6‬משפט )‪ – (1‬פירוש ‪ ,4‬משפט )‪ – (2‬פירוש ‪ ,5‬משפט )‪ – (3‬פירוש ‪ ,1‬משפט )‪ – (4‬פירוש ‪.3‬‬ ‫תרגיל מסכם עמ' ‪ - 209‬היומנים האבודים‬ ‫חלק א‬ ‫יש להדגיש בפני התלמידים )לאחר העבודה על השאלות(‪ ,‬כי שאלה ‪.1‬‬ ‫מתייחסת לערך זה בלבד‪ ,‬ואין הדבר תופס תמיד במילון ספיר‪.‬‬ ‫‪ .1‬סדר ההגדרות בערך "גבול" הוא מהשימוש הקדום יותר לשימוש העכשווי או המאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪ .3 .2‬השטח או התחום שבתוך הגבולות‬ ‫‪ .3‬על דרך הנרדפות‪:‬‬ ‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה‬ ‫‪ .5‬קץ‪ ,‬סוף‬ ‫קלסית‪:‬‬ ‫הגדרה ַ‬ ‫‪ .1‬קו )הכללה( המבדיל בין דבר לדבר )הבחנה(‬ ‫‪ .2‬סוף‪ ,‬קצה‪ ,‬נקודה או קו )הכללה( שאין להגיע אל מעבר להם )הבחנה(‬ ‫‪ .3‬השטח או התחום )הכללה( שבתוך הגבולות )הבחנה(‬ ‫‪ .4‬זמן )הכללה( המשמש מעבר בין שתי תקופות )הבחנה(‬ ‫‪ .8‬מספר או גודל מתמטיים‪) ...‬הכללה( שאליהם שואפת הפונקציה‪) ...‬הבחנה(‬ ‫‪ .9‬מכשול או מעצור )הכללה( המונע מעבר מאזור לאזור במרחב החיים )הבחנה(‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫חלק ב – עמ' ‪210‬‬ ‫שאלה ‪ 3‬ב ‪ -‬פרשנות והיסק‬ ‫‪ .1‬משפט )‪ (1‬פירוש ‪ - 2‬בית גנזים‪ ,‬מחסן‪ ,‬מקום ששמורים בו דברים שונים‬ ‫משפט )‪ (2‬פירוש ‪ - 1‬מטמון‪ ,‬אוסף של חפצים יקרי ערך‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬למשפט )‪ (1‬אין פירוש מתאים במילון רב מילים‪.‬‬ ‫למשפט )‪ (2‬מתאים פירוש ‪ – 2‬אוסף של דברים בעלי ערך ממשי או רגשי רב‪.‬‬ ‫מילון זה מתמקד בעברית בת זמננו‪ ,‬ולכן לא נמצא בו פירושים שאינם שימושיים כיום בשפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההגדרה במילון רב מילים מדויקת יותר‪ .‬הגדרה זו כוללת גם את הערך הרגשי‪ ,‬ואינה עוסקת רק‬ ‫בצד הממשי ‪ -‬בחפצים ‪ -‬כמו באבן שושן‪.‬‬ ‫מילון רב מילים מתמקד בעברית העכשווית‪ ,‬העברית בת ימינו‪ ,‬ולכן בהגדרה שלו מופיע החידוש‬ ‫הרגשי‪ .‬אבן שושן הוא מילון המשמר ומתעד את העברית מתקופותיה הקדומות‪ ,‬ולכן נמצא בו‬ ‫פחות חידושים לשוניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬באבן שושן המובאות הן בעיקר מן המקורות‪.‬‬ ‫ברב מילים הדוגמאות הן בעיקר מן העברית בת ימינו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם במובאות ובדוגמאות באה לידי ביטוי הגישה המילונית של כל אחד מן המילונים‪ .‬מילון אבן‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שושן משלב בעיקר מובאות מן המקורות‪ ,‬ואילו רב מילים משלב דוגמאות מן העברית החדשה‪.‬‬ ‫שני הפירושים מקורם מתקופת המקרא‪.‬‬ ‫מילון אבן שושן מציין את הרובד הלשוני של המילה בניגוד לרב מילים שאינו מציין בדרך כלל את‬ ‫רובדי הלשון‪.‬‬ ‫)באבן שושן כשאין סימן לרובד לשוני ליד המילה‪ ,‬מקורה מלשון המקרא(‬ ‫פירוש ‪ – 1‬נרדפות ‪ +‬הסבר‬ ‫קלסית‬ ‫פירוש ‪ – 2‬נרדפות ‪ +‬הגדרה ַ‬ ‫בשני המילונים כל המשמעויות של המילה "אוצר" מופיעות תחת ערך אחד‪.‬‬ ‫)כל אחת מן המשמעות ממוספרת(‬ ‫‪ .I‬פירוש ‪ 6‬הוא פירוש מטפורי למילה "אוצר"‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫לפני הפירוש מצוין ]בהשאלה[‪.‬‬ ‫התבחינים‬ ‫אבן שושן‬ ‫רב מילים‬ ‫הצגת הערך‬ ‫בכתיב מנוקד בלבד‬ ‫בכתיב חסר ניקוד ובכתיב מנוקד‬ ‫השורש‬ ‫ליד הערך בסוגריים מפנה לשורש‬ ‫אצר ]ראו אצר[‬ ‫לאחר הפירושים מציין במפורש את‬ ‫השורש ]‪ ...‬א‪.‬צ‪.‬ר[‬ ‫נטיית המילה‬ ‫מוצגות צורת הנסמך יחיד וצורות‬ ‫הנפרד והנסמך ברבים‬ ‫מוצגות אותן צורות כמו אבן שושן‪ ,‬אך‬ ‫בסדר אחר‪ :‬צורת הרבים‪ ,‬נסמך יחיד‬ ‫ונסמך רבים‬ ‫משפחת מילים‬ ‫אין משפחת מילים‬ ‫קיימת משפחת מילים‪:‬‬ ‫אוצר‪ ,‬אצוּר‪ ,‬ועוד‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫אפשר ורצוי להציע לתלמידים לענות על השאלה גם באמצעות משפטי השוואה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫הצגת הערך‪ :‬מילון אבן שושן מציג את הערך בכתיב מנוקד בלבד‪ ,‬ואילו מילון רב מילים מציג אותו הן‬ ‫בכתיב חסר ניקוד והן בכתיב מנוקד‪.‬‬ ‫משפחת מילים‪ :‬רק מילון רב מילים מציג את משפחת המילים הגזורה מהמילה "אוצר"‪ ,‬לעומת זאת מילון‬ ‫אבן שושן אינו מציג מידע דומה‪.‬‬ ‫לא הובאו כל האפשרויות להשוואה‪.‬‬ ‫‪ .9‬אבן שושן מציג קיצור זה כפירוש אחד מתוך כלל הפירושים‪ .‬פירוש מספר ‪.4‬‬ ‫רב מילים מציג קיצור זה כערך משנה‪ .‬הערך מופיע לאחר הפירושים ולפניו סימן משולש המעיד על‬ ‫'ערך משנה'‪.‬‬ ‫חלק ג ‪ -‬עמ' ‪211‬‬ ‫‪ .1‬תחת הערך "עורך"‪ .‬במילון ההווה הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬קראו ‪ -‬תחת הערך הפועלי " ָקרא"‪ .‬במילון רב מילים הערכים הפועליים מוצגים בצורת עבר נסתר‪.‬‬ ‫ביקורו ‪ -‬תחת הערך "ביקור"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש‬ ‫להשמיט את כינוי השייכות שלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬לשגריר ‪ -‬תחת הערך "שגריר"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש‬ ‫להשמיט את מילת היחס "ל"‪.‬‬ ‫הספרים ‪ /‬העתיקים ‪ -‬תחת הערכים "ספר" ו"עתיק"‪ .‬בכל המילונים שם העצם ושם התואר מוצגים‬ ‫בצורת היחיד נפרד‪ ,‬לכן יש להשמיט את "ה" הידיעה ולהעביר את המילים מצורת הרבים ליחיד‪.‬‬ ‫‪ .4‬עטופים ‪ -‬תחת השורש "עטף"‪ .‬במילון אבן שושן הערכים הפועליים מוצגים על פי השורש שלהם‪.‬‬ ‫בכריכות ‪ -‬תחת הערך "כריכה"‪ .‬בכל המילונים שם העצם מוצג בצורת היחיד נפרד )שם העצם הוא‬ ‫בנקבה(‪ ,‬לכן יש להשמיט את מילת היחס "ב" ולהעביר את המילה מצורת הרבות ליחיד נקבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬תחת הערך "מקבל"‪ .‬במילון ספיר הערכים הפועליים מוצגים בצורת הווה יחיד‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים"‪.‬‬ ‫‪83‬‬