‫מכללת אורנים‬
‫הסבת אקדמאים להוראה – חינוך מיוחד‬
‫תהליכי הוראה והערכה בהבנת הנקרא‬
‫עבודת סיכום סמסטר א'‬
‫התנסות בעיבוד טקסט‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר סיגלית ברנדה‬
‫מגישה‪ :‬מאיה פרי ‪025432477‬‬
‫ •מחוון למורה‬
‫ •נספחים‬
‫ •חומרים להגשה לתלמיד‬
‫גיל מיועד‬
‫הטקסט מיועד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לילדים בכיתות ד'‪-‬ה'‪ ,‬אשר רכשו כבר את הקריאה וכעת הם עובדים מלימוד קריאה אל‬
‫השימוש בקריאה למטרות של למידה והנאה‪.‬‬
‫הטקסט המצורף‪ ,‬הוא טקסט שעוסק בחיות ובקולות שהן מפיקות‪ .‬אחד הנושאים שאנו מלמדים את ילדינו עוד‬
‫בטרם מלאה להם שנה ‪ -‬הוא איזה קולות עושות חיות‪"....‬איך עושה פרה? מו‪-‬מו‪ ...‬איך עושה כלב? האו‪-‬האו"‪.‬‬
‫מכיוון שכך‪ ,‬ידע העולם שנדרש לשם קריאת כתבה זו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הוא לא רחב מדי ונושא החיות הוא מעין מכנה‬
‫משותף לרוב הילדים‪ ,‬כך שגם המתקשים (אלו שעדיין לא רכשו את הריאה לחלוטין או הלקויים) יוכלו ליהנות‬
‫ולהפיק משמעות גם מקריאת פסקה קצרה‪ ,‬משום שהנושא מוכר ומעניין‪.‬‬
‫הטקסט עצמו בנוי מכותרת צבעונית‪ ,‬אשר נותנת רמז ברור על נושא הכתבה‪ ,‬אך עדיין ברמת חשיבה קצת יותר‬
‫גבוהה ומתחכמת מאשר לרשום כותרת פשוטה יותר (לדוגמה‪ :‬איזה קולות עושות חיות)‪ .‬לפני הטקסט מופיעה‬
‫פסקה (שנקראת "משנה" בעולם עריכת התוכן של עיתונים ומגזינים)‪ .‬פסקה זו מהווה הטרמה של נושא הטקסט‪,‬‬
‫היא כתובה בצורה שמגרה את הקורא להמשיך לקרוא‪ .‬מסייעת לכך העובדה שפסקה זו מנוקדת לגמרי‪ ,‬בניגוד‬
‫לטקסט עצמו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בכתבה זו יש שימוש במשלב לשוני יחסית גבוה (מופיעות מילים כמו‪ :‬תדרים‪ ,‬טווח) ‪ -‬ודעתי היא‬
‫שכתבה זו‪ ,‬שלקוחה מתוך מגזין עיניים‪ ,‬פונה מלכתחילה לקהל מאוד ספציפי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ילדים שבאים מבית אורייני‬
‫וכנראה מסוגלים להתמודד עם טקסט שכזה‪.‬‬
‫משום כך רשמתי שהוא מתאים לכיתות ד‪-‬ה‪ ,‬כאשר הכוונה היתה שאם מדובר בטקסט שהמורה מביאה לכיתה‬
‫וצריך להתאים לכולם ‪ -‬הייתי מתאימה אותו לכיתה ה'‪ ,‬אך אם מדובר בילדים שמנויים על מגזין עיניים ‪ -‬הייתי‬
‫מתאימה אותו לילדים בכיתה ד' שבאים מסביבה אוריינית מטופחת ומכירם את סגנון הכתיבה של מגזין זה ורכשו‬
‫אוצר מילים וידע העולם המקל על קריאת הטקסט‪.‬‬
‫שאלה מס‪ .‬תשובה רצויה‬
‫שקט‪ ,‬דממה‪ ,‬דומיה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סייג לחכמה שתיקה‬
‫חיות רעשניות‪ :‬תרנגול‪ ,‬כלב‪ ,‬טווס‪ ,‬תוכי‪ ,‬עורב‬
‫חיות שקטות‪ :‬דג‪ ,‬היפו‪ ,‬נחש‪ ,‬פרפר‪ ,‬קיפוד‬
‫* במקרה זה אין תשובה נכונה או לא נכונה‬
‫א‪ .‬שתיקה רועמת‪ .‬פירושה‪ :‬העצמת המסר על ידי‬
‫פעולה הפוכה מהמקובל ‪-‬דיבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬אוקסימורון‬
‫‪5‬‬
‫קיפוד‬
‫‪6‬‬
‫פרה‬
‫יען‬
‫פרפר‬
‫חתול‬
‫קיפוד‬
‫א‪ .‬שימוש לא בקול ע"י כתיבה‪ ,‬המחשה‪ ,‬ציור‬
‫(אין תשובה נכונה אחת)‬
‫ב‪ .‬קושי שנתקלנו ‪ -‬להעביר מסר‬
‫ג‪ .‬תקשורת‬
‫‪1‬‬
‫מטרת המטלה‬
‫איתור ידע במילים נרדפות על מנת לוודא‬
‫את הבנת הכותרת‬
‫העשרת הידע‬
‫קישור לידע עולם של הילד‪ ,‬מאפשר לתלמיד‬
‫חיבור ראשוני עם הטקסט‬
‫העשרת הידע‬
‫לעורר סקרנות‪ .‬השאלה אינה מבקשת‬
‫חשיבה ברמה כלשהי‪ ,‬אלא התרכזות‬
‫בפרטים‪.‬‬
‫לעורר את הילדים לחשוב על מה שהוא לא‬
‫ברור מאליו ‪ -‬אילמות‪ .‬לתת להם להתנסות‬
‫בחוויה‪ .‬דרך התנסות אישית החומר הלימודי‬
‫נספג טוב יותר‪.‬‬
‫שלושת רמות הבנת הנקרא‬
‫מטרת המטלה‬
‫שאלה מס‪ .‬תשובה רצויה‬
‫רמה א' ‪ -‬הבנה מילולית של המסר‬
‫אסרטגיה ללימוד מילים נרדפות והעשרת הידע‬
‫משחק חבלים וסולמות‬
‫‪7‬‬
‫הלשוני‬
‫בודקת הבנה מילולית של המסר‪ .‬הבנת הכותרת‬
‫משום שהכתבה עוסקת בחיות אשר שותקום ‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫כצעד מקדים להבנת הטקסט כולול‬
‫והג'ירפה היא החיה היחידה ששותקת‬
‫בודק הבנת הנקרא של הקורא‪ .‬כל התשובות‬
‫עולם הדממה אינו דומם‪ .‬הדגים מתקשרים‬
‫‪9‬‬
‫נמצאות מרוכזות בטקסט תחת הפסקה של עולם‬
‫בעזרת שפה מיוחדת של גניחות וציוצים‬
‫הדממה‪.‬‬
‫רמה ב' ‪ -‬הבנה מילולית של המסר‬
‫לימוד פירושי מילים‪/‬ניבים ע"י השלמת מילים‬
‫שנים רבות היתה המחשבה אצל רוב האנשים‬
‫‪10‬‬
‫נרדפות‬
‫(=הדעה הרווחת) שסוגים (=מינים ) מסויימים‬
‫של בעלי חיים הם אילמים לגמרי (=לחלוטין ) או‬
‫שהם משמיעים קולות רק בשעת לחץ וצרה (=‬
‫מצוקה ) ובשאר הזמן שותקים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מטלה זו מאפשרת יצירת היקשים‪ .‬שמות החיות‬
‫סימון ✓ ליד כלב ותוכי‬
‫הללו בחלקן לא מופיעות בטקסט‪ ,‬אך לפי נתונים‬
‫שסיפקתי בנוסף לידע שכבר התלמיד צבר ‪ -‬יוכל‬
‫כעת ליישם את הידע‪.‬‬
‫רמה ג' ‪ -‬יישום‬
‫מטלה המצריכה חשיבה ושליפת מידע של ידע‬
‫שימושים נוספים‪ :‬ציד וניווט‬
‫עולם‬
‫אין קשר בין גודל אוזניים‪ .‬ליכולת דיבור‪ .‬הפקת שאלה המצריכה את התלמיד לחשוב‪ .‬הטקסט לא‬
‫מדבר על אוזנים ‪ -‬אבל כעת ידוע לנו שהג'ירפה‬
‫דיבור נוצרת במיתרי הקול‪.‬‬
‫אילמת אבל יש לה אוזניים‬
‫סיכום הידע שלקוח חלקו מהטקסט כדי שנוכל‬
‫‪1‬ת ד ר‬
‫לעבור למסיבה הבאה ‪ -‬היא הניסוי נגינה על‬
‫כוסות ין‪ ,‬הממחיש את ההבנה של השאלה ‪-‬‬
‫‪2‬ק ר נ ף‬
‫"כיצד נוצר קול"?‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫‪4‬‬
‫ת‬
‫‪5‬ג‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ה‬
‫‪6‬ת‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ק י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ל‬
‫‪2‬‬
‫אסטרגיות התמודדות עם מילה קשה‪:‬‬
‫‪ 10‬המילים שנבחרו מחולקות על ידי לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬מילים רלוונטיות לכתבה‪ .2 ,‬מילים שכיחות אך סבילות‪ .3 ,‬מילים להעשרה‬
‫‪ .1‬מילים רלוונטיות לכתבה‬
‫בקטגוריה זו נכללות מילים שלא בהכרח לקוחות מתוך עולמו של הילד אך הן הכרחיות כדי להבין את הכתבה‪:‬‬
‫טווח‪ ,‬תדירות‪/‬תדר ‪ -‬המילים הללו נבחרו משום שהן מרכזיות ביותר ועליהן למעשה‪ ,‬נשנענת הכתבה אשר‬
‫בבואה לספר על הקולות שאנו מפיקים‪ ,‬צריכה להסביר מהו קול ואיך שומעים אותו‪.‬‬
‫את הפירוש למילים הללו הייתי כותבת לילד בדף העבודה ‪ -‬כדי שיהיו מולו‪ .‬מילים אלו קשות ומקצועיות‪ ,‬לכן קשה‬
‫להמיר אותן במילה נרדפת או חרוז‪.‬‬
‫הייתי יוצרת שני משחקים הלקוחים מעולמו של הילד‪:‬‬
‫טווח ‪ -‬במשמעות מרחק ‪ -‬הייתי מביאה לכיתה כדור‪ ,‬נוצה ובלון ‪ -‬נותנת לאחד הילדים לזרוק מקצה אחד לשני ‪-‬‬
‫ומסבירה שזהו טווח ההטלה של כל אחד מהעצמים‪.‬‬
‫תדר ‪ -‬במשמעות גלי קול ‪ -‬הייתי מביאה לכיתה (פיזית) מספר דוגמאות של תדרים שונים ‪ -‬צלצול טלפון ‪ ,‬מזיגת‬
‫מים מבקבוק לכוס‪ ,‬מחיקת לוח‪ ...‬וחוקרת עם הילדים איזה רעש הוא נמוך ואיזה גבוה ‪ -‬כלומר ‪ -‬האם התדירות‬
‫קול של העצמים שבדקנו נמוכה או גבוהה‪( .‬זאת לאחר שהילדים קראו את פירוש המילה תדירות ‪ -‬כפי שמויעה‬
‫בדפי העבודה‪ :‬תדירות הצליל היא מספר התנודות שגל הקול עושה בשנייה ככל שמספר התנודות בשנייה גדול‬
‫יותר‪ ,‬עולה תדירות הצליל‪ ,‬והצליל הנשמע גבוה יותר‪ .‬דוגמות לצלילים בעלי תדירות גבוהה‪ :‬ציוץ ציפור‪ ,‬שריקה‪,‬‬
‫קול סופרן של אישה‪ ,‬וצלילי הדיבור "ס" ו‪"-‬צ‬
‫ככל שמספר התנודות בשנייה קטן יותר‪ ,‬התדירות נמוכה יותר‪ ,‬והצליל הנשמע נמוך יותר‪ .‬דוגמות לצלילים‬
‫שתדירותם נמוכה‪ :‬תוף‪ ,‬זרימת מים‪ ,‬קול בס של גבר וצלילי הדיבור "מ"‪" ,‬ב"‪" ,‬ג"‬
‫מסר ‪ -‬מידע‪ .‬נושא הכתבה הוא התקשורת הקולית והשימוש בקול להעברת מסרים של מצוקה‪ ,‬ציד‪ ,‬ניווט וכו'‪.‬‬
‫במקרה זה הייתי עושה פעילות על המילה‪ ,‬מבקשת מהתלמידים להוציא מילים מהשורש מ‪.‬ס‪.‬ר (מסירות‪,‬‬
‫התמסרות‪ ,‬למסור) ובודקת איתם את המשמעות של כל מילה עד שיגיעו למילה ידע‪ .‬כמו מה מוסרים? כדור?‬
‫אפשר להביר כדור? מה אפשר להעביר עוד שהוא לא חומרי?‬
‫‪ .2‬מילים "שכיחות‪-‬סבילות"‬
‫אלו הן מילים שהתלמידים חשופים אליהם כל הזמן בטלוויזיה‪ ,‬אינטרנט או בשיחות בבית ‪ -‬אבל מילים אלו לא‬
‫נמצאות בהכרח בשיח היום‪-‬יומי שלהם‪ :‬תקשורת‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬מפותח‬
‫הייתי כותבת משפט כגון‪ :‬הרדיו‪ ,‬הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת מספרים על רובוט שמדבר ואשר פותח‬
‫המעבדה סודית בירושלים בעזרת טכנולוגיה חדשנית‪ ....‬וכעת הייתי מבקשת שישלימו את המשפט לכדי סיפור‬
‫קצרצר‪ .‬הכוונה היא שמשום שהמילים אמורות להיות מוכרות‪ ,‬כעת שהן מאוגדות יחד במשפט‪ ,‬התלמידים יצליחו‬
‫להפיק את משמעות המילים‪ ,‬תוך כדי שהם ממציאים סיפור כיד הדמיון הטובה‪.‬‬
‫‪ .3‬מילים קונקרטיות‬
‫אלו הן מילים שכיחות המופיעות הרבה בטקסטים ספרותיים או מדעיים‪ :‬לבטא‪ ,‬לחלוטין‪ ,‬הגיון‪ ,‬גילוי‪.‬‬
‫במקרה זה הייתי עושה פעילות הומריסטית בסגנון דברים שמורים אומרים (ונותנת לילדים לחשוב על כמה‬
‫"פנינים" משל עצמם)‪ ,‬לדוגמה‪" :‬ליאור‪ ,‬אתה מוכן לשבת בשקט ולתת לדניאל להתבטא?"‪ ,‬או "אם תצליח או לא‬
‫תצליח לענות על השאלה ‪ -‬זה לחלוטין תלוי רק בך"‪ ,‬או "בוא תגלה לכל הכיתה על מה היה חשוב לך ולירדן לדבר‬
‫עכשיו"‪ ...‬בקיצור‪ ,‬משפטים ברוח הזו‪.‬‬
‫* הערה‪ :‬אני לא יודעת אם זו מטלה אתית או לא‪ ,‬אך נראה לי שהיא תצליח לגייס את תשומת לבם של התלמידים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3‬פריטים מהחינוך הלשוני‬
‫הישג נדרש ‪ :3‬הפקת טקסטים כתובים‪ ,‬תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית‬
‫בעקבות מה שקראתם בכתבה‪ ,‬כתבו סיפור קצר על החיות שחשבתם שהן אילמות‪ ....‬ובעצם גיליתם שהם לא‪ .‬מה שינה את‬
‫דעתכם והאם הופתעתם‪ .‬הסיפור צריך להכיל כותרת ולפחות ‪ 3‬פסקאות‪.‬‬
‫מטלה זו מאפשרת לילדים לכתוב‪ ,‬לחבר סיפור קצר‪ ,‬המבוסס על הכתבה‪ .‬המטרה היא שהתלמידים ישתמשו‬
‫באוצר מילים החדש שנרכש על מנת לחבר סיפור עם כותרת ופסקאות‪ .‬בסיפור הם יצטרכו להסביר מדוע הם‬
‫חשבו שהחיות אילמות ואיך הגיעו להבנה שהם אינם אילמות ‪ -‬הנמקה‪ ,‬דוגמה‪.‬‬
‫הישג נדרש ‪ :4‬הפקת טקסטים כתובים‪ ,‬תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית‬
‫האם לדעתכם קיימות עוד סוגי תקשורת בעולם‪ ,‬בשפה שאנחנו בני האדם לא שומעים? כתבו את דעתכם ונמקו‬
‫מטלה זו מאפשרת לילדים לכתוב על נושא התקשורת שאיננו עדים לה‪ .‬התלמידים יכולים לפתח את הדמיון‬
‫ולכתוב על תקשורת בין עצים‪ ,‬הרים וכו'‪ .‬זו תהיה כתיבה חופשית‪ ,‬שכן אין לה תשובה בטקסט‪ .‬טקסט זה יצריך‬
‫מתלמידים הסקת מסקנות ויצירת הכללות‪.‬‬
‫הישג נדרש ‪ :8‬הכרה והבנה של המערכת הלשונית ‪ -‬מבנים‪ ,‬תופעות ותהליכים בלשון‬
‫לפניכם מספר משפטים מתוך הכתבה‪.‬‬
‫א‪ .‬סמנו את הפעלים‪/‬שמות פועל‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישמו‪ ,‬מה משותף לכל המשפטים מבחינה דקדוקית?‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•"אם חושבים בהיגיון מבינים שבעל חיים שיש לו אוזניים‪"....‬‬
‫•"תחום התדרים שאוזן של אדם ממוצע מסוגלת לקלט‪"....‬‬
‫•"הפיל‪ ,‬למשל‪ ,‬מדבר עם חבריו בקול נמוך‪"....‬‬
‫•"פיל שמצא מקור מים ‪ -‬מיד מודיע על כך בקולי קולות"‬
‫•"לרוב הדגים אין אוזנים חיצוניות‪ ,‬ולכן מקובל לחשב שדגים אינם שומעים‪"...‬‬
‫במטלה זו נדרשים התלמידים לזהות מבנה תחבירי (שם פועל) ולדעת כי כל הנשפטים כתובים בזמן הווה‪.‬‬
‫‪4‬‬