‫‪4‬‬ ‫התחדשות עירונית‬ ‫יום א'–ב' | כ"א–כ"ב בכסלו תשע"ד | ‪ 25–24‬בנובמבר ‪ 2013‬גלובס‬ ‫לבד‬ ‫על הגג‬ ‫חיזוק מפני רעידת אדמה או חדר נפרד לילד המתבגר? נוסף‬ ‫לכל הקשיים האחרים שיש במימוש תמ"א ‪ ,38‬מחלוקת חריפה‬ ‫מתעוררת כשזכויות הבנייה על הגג שייכות לדירות העליונות‪,‬‬ ‫שרוצות פיצוי גדול יותר משל שאר הדיירים‪ .‬יזם‪" :‬אם הזכויות‬ ‫פרטיות אנחנו פשוט מוותרים ועוברים הלאה" ‪ /‬שלומית צור‬ ‫יירי בניין ברחוב‬ ‫שני אלה הם המקרים‬ ‫החברה מגעים עם דיירים בבניין‬ ‫מודיעין בחולון נשמו‬ ‫הטובים‪ ,‬שבהם הבעיה נפתרת ברחוב ביאליק ברמת השרון‪,‬‬ ‫לאחרונה לרווחה‪ ,‬לאחר לשביעות רצון כולם‪ .‬אולם‬ ‫במטרה לבחון ביצוע פרויקט‬ ‫שהדייר האחרון שטרם נתן‬ ‫במקרים רבים שבהם לאחד‬ ‫תמ"א ‪ 38‬בבניין‪" .‬זהו בניין‬ ‫הסכמתו לחזק את הבניין‬ ‫הדיירים זכויות בנייה על הגג שיש בו ארבע דירות בקומה‪,‬‬ ‫במסגרת תמ"א ‪ ,38‬החליט סוף ולא לכלל הדיירים‪ ,‬היזמים‬ ‫והגג שייך לדירות העליונות‬ ‫סוף לתמוך בפרויקט‪ .‬התנגדותו נרתעים מלהיכנס לתסבוכת‬ ‫ולא לכלל הדיירים‪ .‬הדיירים‬ ‫הממושכת של הדייר נבעה מכך הזו‪ ,‬הסבוכה גם כך‪.‬‬ ‫בקומות העליונות רצו תמורה‬ ‫שהוא בעל הדירה בקומה‬ ‫"אחת השאלות הראשונות‬ ‫שהיא מעבר לתמורה המקובלת‬ ‫העליונה של הבניין‪ ,‬המחזיק גם שאנחנו שואלים דיירים‬ ‫בפרויקט תמ"א ‪ ,38‬וביקשו לקבל‬ ‫בזכויות בנייה על הגג‪ .‬מימוש שמביעים עניין בביצוע פרויקט את הדירות החדשות בקומות‬ ‫פרויקט של תמ"א ‪ 38‬יסכל‬ ‫תמ"א ‪ ,38‬זה האם הזכויות על‬ ‫העליונות‪ ,‬שהן למעשה הדירות‬ ‫עבור אותו דייר את האפשרות הגג הן רכש משותף של כל‬ ‫שמהן נגזר ברווח היזמי בפרויקט‪.‬‬ ‫להרחיב את הדירה באמצעות‬ ‫הדיירים‪ ,‬או שהן זכויות פרטיות"‪" ,‬מצאנו שהפרויקט פשוט‬ ‫בניית חדר על הגג‪.‬‬ ‫אומר עופר אנגל‪ ,‬בעל חברת‬ ‫לא כלכלי‪ ,‬גם מבחינת מיסוי‬ ‫ייתכן שהדייר נתן לבסוף‬ ‫אנגלאינווסט ‪ 38‬המתמחה בייזום כבד מאוד‪ ,‬כי הדיירים בקומות‬ ‫את הסכמתו לאור הסכם פשרה‬ ‫פרויקטים של תמ"א ‪" .38‬אם‬ ‫העליונות רצו בעצם שנקנה‬ ‫שקיבל לאחרונה תוקף של פסק הזכויות פרטיות‪ ,‬אנחנו פשוט‬ ‫מהם את הדירות הישנות ונמכור‬ ‫דין‪ ,‬הנוגע דווקא לבניין אחר‪,‬‬ ‫מוותרים ועוברים הלאה‪ ,‬כי‬ ‫אותן כדירות יד שנייה‪ ,‬ושהם‬ ‫ברחוב משה שרת ‪ 27‬בהוד השרון‪ .‬זה מתכון לבעיות בכל מנגנון‬ ‫יקבלו את הדירות החדשות‪.‬‬ ‫על פי ההסכם‪ ,‬עבודות הבנייה‬ ‫הפיצוי‪ .‬תמ"א ‪ 38‬מעניקה זכויות בעצם התכנון היה לבנות קצפת‪,‬‬ ‫בגג שביצע הדייר בהוד השרון‬ ‫בנייה על גג הבניין‪ ,‬שלא ניתן‬ ‫אבל שהדיירים יקחו מאיתנו את‬ ‫הופסקו אף שניתן להן היתר‬ ‫לממש אותן ברגע שגורם פרטי‬ ‫הדובדבן"‪.‬‬ ‫בנייה‪ ,‬במטרה לאפשר לדיירים‬ ‫אחד מחזיק בחלק מהזכויות"‪.‬‬ ‫במקרה אחר בחנה החברה‬ ‫לממש בבניין פרויקט תמ"א ‪.38‬‬ ‫אנגל מספר כי בעבר ניהלה‬ ‫ביצוע פרויקט של תמ"א ‪38‬‬ ‫ד‬ ‫"מי שהייתה לו הצמדה של גג‪ ,‬יקבל יותר"‬ ‫דווקא לדיירים שמחזיקים בזכויות בנייה צמודות‬ ‫לדירות בקומות האחרונות‪ ,‬צריך להיות תמריץ גדול‬ ‫יותר לממש פרויקט של תמ"א ‪ ,38‬אומר נורי רחמים‪,‬‬ ‫מנהל סניף ירקון של רשת התיווך "רוזיו נכסים"‪.‬‬ ‫"כל עוד בעל דירה בקומה אחרונה מחזיק בזכויות‬ ‫בנייה בגג‪ ,‬הן רק זכויות לא ממומשות"‪ ,‬מסביר רחמים‪.‬‬ ‫"כאשר מגיע יזם שמעוניין לבצע פרויקט של תמ"א‬ ‫‪ 38‬בבניין‪ ,‬אז ישנה לאותו דייר הזדמנות לממש את‬ ‫הזכויות שיש לו בגג‪ ,‬שהוא לא נהנה מהן עד אותה‬ ‫נקודת זמן‪ .‬המימוש יבוא לידי ביטוי בתמורה גדולה‬ ‫יותר משאר הדיירים לפי החלק היחסי בזכויות הבנייה‬ ‫שבהן מחזיק אותו דייר"‪.‬‬ ‫רחמים מוסיף כי זכויות בנייה על הגג דומות למגרש‬ ‫ריק שחלות עליו זכויות בנייה‪" .‬התחשיב הכלכלי‬ ‫שעושים לשווי זכויות בנייה על הגג‪ ,‬הוא למעשה שווי‬ ‫של מגרש למ"ר מבונה"‪ ,‬אומר רחמים‪" .‬מכאן ששווי‬ ‫זכויות בנייה בדומה לשווי מ"ר מבונה באזור ממוצע‬ ‫בתל אביב נע כיום סביב ‪ 15–13‬אלף שקל למ"ר"‪.‬‬ ‫שמאי המקרקעין ארז כהן מסביר כי "בשנות ה–‪80‬‬ ‫כבר אושרו תוכניות לבנייה על גגות ברשויות‬ ‫מקומיות‪ ,‬ולכן מאז הקבלנים החלו להצמיד את הגגות‬ ‫לדירות‪ ,‬בדרך כלל לדירות שמתחת לגג‪ .‬ועדיין‬ ‫בית המשפט העליון פסק בעבר‪ ,‬כי אם באה תוכנית‬ ‫מאוחרת יותר ומאפשרת הוספת קומות‪ ,‬ההצמדה תהיה‬ ‫לכל הדיירים‪ .‬כלומר‪ ,‬תמ"א ‪ 38‬במקרה הזה גוברת‬ ‫על תוכניות אחרות שמתייחסות לגגות‪ ,‬אבל הזכויות‬ ‫שהיו אינן מתאיידות‪ ,‬ובעת חלוקת השלל‪ ,‬מי שהייתה‬ ‫לו הצמדה של גג‪ ,‬יקבל תמורה גדולה יותר‪ .‬כי הצמדה‬ ‫שווה כסף‪ .‬ההבדל העיקרי בין בניינים שיש בהם‬ ‫הצמדה של גג לדירה קיימת‪ ,‬לבין בניינים שאין בהם‬ ‫הצמדה של גג והזכויות בגג שייכות לכל הדיירים‪,‬‬ ‫הוא שבבניין ללא הצמדה של הגג יהיו פחות מחלוקות‬ ‫משפטיות‪ ,‬והדיירים שאין להם הצמדה של דירות‪,‬‬ ‫יקבלו תמורה פחות גדולה"‪.‬‬ ‫כהן סבור כי בתל אביב‪ ,‬למשל‪ ,‬סכסוכי דיירים בגין‬ ‫זכויות על הגגות אינם מונעים מימוש של פרויקטי‬ ‫תמ"א ‪ ,38‬אלא מדיניות עיריית תל אביב שכרגע‬ ‫הקפיאה מימוש תוכניות שונות המתייחסות לגגות‪,‬‬ ‫כמו גם מימוש של פרויקטי תמ"א ‪" .38‬העירייה יזמה‬ ‫את תוכנית הרובעים במטרה לעשות הכלאה בין‬ ‫תוכניות הגגות השונות‪ ,‬לבין תמ"א ‪ 38‬וכרגע כל עוד‬ ‫התוכנית לא אושרה‪ ,‬הכול קפוא"‪¿ .‬‬ ‫בנייה על הגג‪ .‬הזכויות שהיו אינן מתאיידות ‪ -‬הן שוות יותר‬ ‫בבניין ברחוב המעגל ברמת גן‪ .‬בקשה לוועדה המקומית להרחבת‬ ‫דירתו‪ .‬הדיירים טענו כי הוא‬ ‫"בקומה האחרונה של הבניין‬ ‫היה פנטהאוז של ‪ 100‬מ"ר בנוי‪ ,‬הציג להם מצג שבו הוא מבקש‬ ‫לבנות חדר קטן על הגג‪ ,‬אך‬ ‫ועוד מרפסת של ‪ 100‬מ"ר‪.‬‬ ‫בפועל הוא הגיש בקשה לבניית‬ ‫בעלת הפנטהאוז לא התנגדה‬ ‫‪ 70%‬נוספים משטח דירתו‬ ‫שנבנה מעל הדירה הבנויה‬ ‫שלה‪ ,‬אבל סירבה שייבנה מ"ר הקיימת‪ ,‬על שטח הגג המשותף‪.‬‬ ‫הדיירים הגישו התנגדות‬ ‫אחד מעל המרפסת שלה‪ .‬יצא‬ ‫שכדי לממש את הפרויקט צריך מטעמם לתוכנית שהגיש הדייר‬ ‫מהקומה העליונה‪ ,‬והוועדה‬ ‫לבנות רק על חצי בניין‪ ,‬וזה‬ ‫המקומית לתכנון ובנייה הוד‬ ‫דבר בלתי אפשרי כמובן"‪.‬‬ ‫השרון קיבלה את ההתנגדות‪.‬‬ ‫פוגע בהיתכנות‬ ‫הדייר הגיש ערר כנגד ההחלטה‬ ‫הכלכלית‬ ‫לוועדת הערר המחוזית‪ ,‬וועדת‬ ‫במקרה של הבניין בהוד‬ ‫הערר דחתה את הערר בתנאי‬ ‫השרון‪ ,‬שבו הושג כאמור הסכם שבתוך פרק זמן של חצי שנה‪,‬‬ ‫פשרה‪ ,‬הסיפור היה מסובך‬ ‫יגישו הדיירים תוכנית לחיזוק‬ ‫והצריך זמן רב‪ ,‬משאבים ופנייה הבניין המשותף‪ .‬לאור העובדה‬ ‫לערכאות משפטיות‪.‬‬ ‫כי במועד החלטת ועדת הערר‬ ‫מדובר בבניין רכבת ישן שנבנה טרם נבחרה חברה יזמית לביצוע‬ ‫בשנת ‪ 1965‬ובו ארבע כניסות‬ ‫הפרויקט‪ ,‬לא עמדו הדיירים‬ ‫שבכל אחת שלוש קומות‪ ,‬ובסך‬ ‫בתנאים שנקבעו על ידה ולהגיש‬ ‫הכל ‪ 24‬דירות‪ .‬בדירות מחזיקים תוכנית לביצוע תמ"א ‪38‬‬ ‫‪ 22‬בעלים‪ ,‬ואחת מהן היא דירת לוועדה המקומית‪.‬‬ ‫עמידר‪ .‬מצבו הפיזי של הבניין‬ ‫משכך‪ ,‬פנו הדיירים לבית‬ ‫רעוע‪ ,‬המערכות קורסות‪ ,‬ניכרים משפט השלום בפתח תקווה‬ ‫בו סדקים ומעת לעת מתרחשות באמצעות עו"ד שי הררי ממשרד‬ ‫תקלות בצנרת ובחשמל‪.‬‬ ‫עוה"ד הררי–דוק‪ ,‬המתמחה‬ ‫לטענת בעלי הדירות בבניין‪,‬‬ ‫בהתחדשות עירונית‪ ,‬בבקשה‬ ‫דייר רכש את הדירה שבקומה‬ ‫להורות לדייר על הפסקת‬ ‫העליונה בבניין המשותף בשנת העבודות‪ .‬הדיירים טענו כי‬ ‫‪ ,2010‬והשכיר אותה‪ .‬מיד לאחר זכויות הבנייה על גג הבית‬ ‫שרכש את הדירה החתים חלק‬ ‫המשותף שייכות לכל דיירי‬ ‫מהדיירים על הסכמה‪ ,‬והגיש‬ ‫הבניין ואינן צמודות לדירה של‬ ‫‪5‬‬ ‫זכות הקניין ניצחה‪ :‬דייר‬ ‫סרבן לא יפצה שכנים בגין‬ ‫סירוב לעסקת פינוי בינוי‬ ‫)צילום‪ :‬תמר מצפי(‬ ‫שנקבע ולהתקשר עם חברת פאר‬ ‫בילדינג‪ ,‬ולאחרונה התקבל היתר‬ ‫"כאשר מגיע יזם שמעוניין לבצע פרויקט בנייה להתחלת העבודות לביצוע‬ ‫פרויקט תמ"א ‪ 38‬בבניין‪.‬‬ ‫של תמ"א ‪ 38‬בבניין‪ ,‬אז יש לאותו דייר‬ ‫"כל דיירי הבניין מקבלים‬ ‫תוספת ממ"ד בשטח ‪ 12‬מ"ר‪,‬‬ ‫הזדמנות לממש את הזכויות שלו בגג‪,‬‬ ‫מרפסת שמש בשטח של ‪ 12‬מ"ר‪,‬‬ ‫שלא נהנה מהן עד אותה נקודת זמן‪.‬‬ ‫חיזוק הבניין שיפוצו ושדרוגו‬ ‫המימוש יבוא לידי ביטוי בתמורה גדולה‬ ‫לרבות תוספת של מעלית אחת‬ ‫יותר משאר הדיירים לפי החלק היחסי‬ ‫לכל כניסה‪ .‬הדייר שהיתר הבנייה‬ ‫שהיה בידו בוטל‪ ,‬ועבודותיו‬ ‫בזכויות הבנייה שבהן מחזיק אותו דייר"‬ ‫הופסקו בצו בית משפט‪ ,‬פוצה‬ ‫במסגרת הסכם הפשרה על ידי‬ ‫החברה ב–‪ 150‬אלף שקל‪ ,‬סכום‬ ‫המגלם את עלות עבודות הבנייה‬ ‫שכבר בוצעו בפועל"‪.‬‬ ‫הדייר‪ .‬עוד טענו כי כל הדיירים על הגג מסכלות את האפשרות‬ ‫הררי מוסיף כי "אם עד לפני‬ ‫מעוניינים לבצע פרויקט‬ ‫לביצוע תמ"א ‪ 38‬בבניין‪.‬‬ ‫שנים אחדות לתופעה שבה בעלי‬ ‫לחיזוק הבניין מפני רעידות‬ ‫בהמלצת בית המשפט הגיעו‬ ‫דירות בקומות אחרונות היו‬ ‫אדמה במסגרת תמ"א ‪ ,38‬וכבר הצדדים להסכמה שלפיה יוצא צו מנכסים לעצמם את גג הבניין‬ ‫נמצאים בהליכים מתקדמים‬ ‫מניעה להיתר הבנייה ועבודות‬ ‫לצורך בניית תוספת בנייה‪ ,‬לא‬ ‫לביצוע הפרויקט‪ ,‬וכבר נבחר‬ ‫הבנייה יופסקו למשך חודשיים‪ ,‬הייתה משמעות רבה‪ ,‬הרי שהיום‪,‬‬ ‫יזם‪ ,‬וכי האינטרס של כלל דיירי על מנת לאפשר לדיירים להגיע לאור חקיקת החוק לחיזוק מבנים‬ ‫הבניין גובר על האינטרס היחיד להסכמות סופיות עם היזם‬ ‫מפני רעידות אדמה והחלתה‬ ‫של אותו דייר‪.‬‬ ‫למימוש פרויקט תמ"א ‪ .38‬עוד‬ ‫של תמ"א ‪ ,38‬הגגות של אותם‬ ‫נקבע כי במידה שלא ייחתם‬ ‫בניינים ישנים מקבלים מעמד‬ ‫"לגגות‬ ‫הסכם עם היזם בתוך חודשיים‪,‬‬ ‫מיוחד והם בעלי משמעות‬ ‫מעמד מיוחד"‬ ‫הדייר יוכל להמשיך בבנייה‪.‬‬ ‫עצומה‪ .‬שכן‪ ,‬רק אם הגג‬ ‫לטענת הדיירים‪ ,‬העבודות‬ ‫שופטת בית משפט השלום בפתח המשותף יהיה חף מבנייה‪ ,‬יוכלו‬ ‫שמבצע הדייר פוגעות בהיתכנות תקווה‪ ,‬אשרית רוטקופף‪ ,‬נתנה‬ ‫הדיירים לקבל זכויות בנייה על‬ ‫הכלכלית של ביצוע הפרויקט‬ ‫תוקף של פסק דין להסכמה‬ ‫הגג ולהתקשר עם חברה יזמית‬ ‫והפסקת העבודות על גג הבניין שהושגה בין הצדדים‪.‬‬ ‫לצורך ביצוע פרויקט באופן‬ ‫הן תנאי להצעת היזם‪ .‬עוד נטען‬ ‫לדברי עו"ד שי הררי‪ ,‬הדיירים שיאפשר לה לבנות קומות‬ ‫על ידם כי העבודות שמתבצעות הספיקו לעמוד בלוח הזמנים‬ ‫נוספות על גג הבניין"‪¿ .‬‬ ‫בית המשפט המחוזי הפך לאחרונה החלטה של בית משפט‬ ‫שלום‪ ,‬וביטל חיוב דייר שסירב לבצע עסקת פינוי בינוי‬ ‫לפצות את שכניו ב–‪ 2.4‬מיליון שקל‪ .‬את ההחלטה קיבל בית‬ ‫המשפט המחוזי בת"א בהרכב שלושה שופטים‪ :‬יצחק ענבר‪,‬‬ ‫יהודית שבח ושאול שוחט‪.‬‬ ‫מדובר בבניין ברחוב סירקין ‪ 2‬בגבעתיים‪ ,‬שדייריו הגישו‬ ‫תביעה כנגד שכנתם שסירבה להצטרף לעסקת קומבינציה‬ ‫שנערכה בין הדיירים לקבלן‪ .‬בעלת אחת משתי החנויות‪,‬‬ ‫חברה קבלנית בעצמה‪ ,‬רכשה את החנות בשנת ‪ ,2006‬כאשר‬ ‫כבר נוהלו מגעים בין הדיירים לקבלנים שונים‪ ,‬ועד סוף‬ ‫ספטמבר ‪ 2008‬חתמו כל הדיירים‪ ,‬למעט בעלת החנות‪ ,‬על‬ ‫הסכם עם חברת רותם שני לביצוע הפרויקט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬הגישו הדיירים תביעה נגד שכנתם שבה‬ ‫טענו כי היא סיכלה את העסקה שלא כדין‪ .‬לטענתם‪ ,‬בעלת‬ ‫החנות מעוניינת מאוד בעסקה‪ ,‬אך מתנה את מימושה בכך‬ ‫שתהיה הקבלן‪ .‬הדיירים תבעו משכנתם את הנזק הכספי‬ ‫שנגרם להם לטענתם בגין סיכול העסקה‪ .‬סכום התביעה‬ ‫עמד על ‪ 5.4‬מיליון שקל‪ ,‬אך לצורכי אגרה הועמד על ‪2.4‬‬ ‫מיליון שקל‪.‬‬ ‫בית משפט השלום קיבל את טענות הדיירים וחייב את‬ ‫שכנתם לפצותם ב–‪ 2.4‬מיליון שקל בצירוף שכ"ט עו"ד בסך‬ ‫‪ 100‬אלף שקל‪ .‬בעלת החנות הגישה ערעור לבית המשפט‬ ‫המחוזי על ההחלטה‪ ,‬באמצעות עו"ד שי צוקרמן המתמחה‬ ‫בדיני מקרקעין‪ .‬בערעור נטען כי קביעתו של בית משפט‬ ‫השלום לפיה בעל דירה בבית משותף שאינו מסכים לבצע‬ ‫עסקת קומבינציה שבה מעוניין רוב בעלי הדירות חייב‬ ‫בשל כך בנזיקין כלפיהם‪ ,‬נטולת אחיזה בדין ופוגעת בצורה‬ ‫אנושה במעמדה של זכות הקניין‪.‬‬ ‫עוד טענה בעלת החנות כי זכות הקניין מאפשרת לה‬ ‫כבעלת אחת הדירות לסרב לביצוע עסקת פינוי בינוי ללא‬ ‫שתידרש לנמק את סירובה‪ ,‬וכי לדיירים אין זכות קנויה‬ ‫לבצע בדירותיהם פינוי בינוי ובוודאי שאין להם זכות לכפות‬ ‫על בעל נכס אחר לבצע עסקה כזו‪ ,‬רק משום שהדבר ייטיב‬ ‫את מצבם‪ .‬מנגד‪ ,‬טענו הדיירים כי אי תחולתו של חוק הדייר‬ ‫הסרבן במקרה זה ‪ -‬מכיוון שהמתחם לא הוכרז לפינוי בינוי‬ ‫על ידי הממשלה ‪ -‬אינה שוללת קיומה של אחריות‪ .‬עוד הם‬ ‫טענו‪ ,‬כי פסק הדין של בית משפט השלום לא מחייב אותה‬ ‫להצטרף לעסקה‪ ,‬אלא לשלם להם פיצוי‪.‬‬ ‫השופט ענבר קיבל את הערעור וקבע כי עמדת בית‬ ‫משפט השלום לפיה בעל דירה בבית משותף חייב בנזיקין‬ ‫כלפי רוב בעלי הדירות בגלל שאינו מסכים להצטרף לעסקת‬ ‫קומבינציה‪ ,‬אינה יכולה לעמוד‪ .‬עוד קבע ענבר‪ ,‬כי אין‬ ‫בעקרון תום הלב כוח לאכוף על בעל דירה בבית משותף‬ ‫להתקשר בהסכם קומבינציה להריסת דירתו ובנייתה מחדש‬ ‫או לחייבו לשלם לבעלים האחרים פיצויים בשל סירובו‬ ‫לעשות כן‪" .‬חיובים כגון אלו יפגעו בצורה חסרת תקנה‬ ‫בליבתה הקשה של זכותו הקניינית"‪ ,‬קבע ענבר‪ ,‬והוסיף כי‬ ‫הגורם היחיד המוסמך לכך הוא המחוקק‪.‬‬ ‫על הטענה כי הבניין נמצא במצב מוזנח קבע ענבר כי כל‬ ‫עוד לא נהרס הבית‪ ,‬או כל עוד לא הוכרז כמתחם פינוי בינוי‪,‬‬ ‫אין במצבו כדי לחייב את מי מבעלי הדירות להסכים לבצע‬ ‫בו עסקת קומבינציה‪ .‬עוד קבע ענבר כי אין לקבל את הטענה‬ ‫לפיה סירוב בעלת החנות לבצע את העסקה טמונה ברצונה‬ ‫להיות הקבלן הנבחר לביצוע הפרויקט‪¿ .‬‬ ‫הבית ברחוב סירקין‪ .‬בעלי החנות סירבו‬ ‫)צילום‪ :‬תמר מצפי(‬