הוסטל מתוגבר "בית יהושע" – "עובדים יחד" מציגים :נהורה סהר ודיויד לוקוף של פרויקטים שיקומיים רקע" -בית יהשוע" תיקון סטיגמה עצמית ע"י העסקת דיירם בהוסטל • "בית יהושע" הינו הוסטל מתוגבר בראש העין שהוקם בשנת 2005ע"י קבוצת של פרויקטים שיקומיים. •המבנה הפיזי כולל חמישה בתים הסמוכים זה לזה בהם מתגוררים 25דיירים. •התנהלות ההוסטל כיום מהווה שילוב של דיור מוגן קבוצתי והוסטל. •הדיירים מתנהלים כשותפים לדירה ,כאשר כל אחד מהם אחראי לקניות ,בישול, ניקיון ,כביסה ושאר פעולות יומיומיות כמו בדיור מוגן ,אולם רמת התמיכה והליווי האפשריים גבוהה בהרבה מאשר בדיור מוגן. •הצוות עובד בהוסטל בשעות 7-22וניתן ליווי פרטני בהתאם לצורך בכל התפקודים היומיומיים .כמו כן קיימת אפשרות להיעזר בצוות בנושא של טיפול תרופתי (נטילת תרופות בנוכחות מדריך) ,ניהול תקציב (שמירת התקציב אצל הצוות) ועוד. מבוא – סטיגמה עצמית • סטיגמה מוגדרת כדרך שבה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית (כדוגמת נפגעי נפש) עפ"י הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה. •סטיגמה עצמית היא הדרך שבה הפרט מתייחס לעצמו בהתאם לסטיגמה הקיימת (הפנמת הסטריאוטיפים) כלפי הקבוצה אליה הוא משתייך .האדם מאמין שהוא "רע" או "חסר ערך" או "לא כשיר" בשל מחלתו. •סטיגמה ציבורית המופנמת לסטיגמה עצמית אצל האדם פוגעת בדימוי ובערך העצמי שלו. •אחת הדרכים לתיקון הסטיגמה העצמית הינה העברת העוצמה ובסיס הטיפול בשירות לידיהם של מקבלי השירותים. (טל)corrigan,2010 ; 2008 , צוות הוסטל "בית יהושע" מרבית דיירי ההוסטל עוד מפתיחתו היו אנשים בעלי יכולות בתחומים רבים ומגוונים וגם בעלי מגבלה פסיכיאטרית .אולם ,לרוב הם שמו את הדגש על המגבלה .הם חשו והתנהגו כאילו התנהלותם בכל חייהם באחריות הצוות המלווה אותם .תחושות שנבעו בעיקר מסטיגמה עצמית .ההוסטל התנהל בהתאם ,המדריך שהה כל שעות היממה בהוסטל שמא יקרה אסון והם יהיו חסרי אונים ,קנו עבורם את מצרכי המזון ,החליטו מה יאכלו ,מתי יבשלו ,התנהלות אשר חיזקה את תחושותיהם. כונני לילה צוות ההוסטל חיפש דרכים להעצמת הדיירים תוך תיקון הסטיגמה העצמית שהם אינם מסוגלים להיות אחראים לעצמם ,ללא נוכחות צוות .זאת מתוך אמונה והכרה ביכולותיהם האמיתיות של הדיירים. העיקרון היה שע"י העסקת דייר כעובד ההוסטל בתפקיד אחראי המסר יחלחל לכל הדיירים. המנהל סומך עליו שייתן מענה משמעותי בשעת חירום בלילה .כל דיירי ההוסטל סומכים עליו בשעות הלילה והוא דייר "חולה" בדיוק כמותם. היותו חולה לא מונעת ממנו תפקיד אחראי אז אולי גם עלי אפשר לסמוך ? אולי גם אני אחראי? וכך יתחילו להאמין בעצמם תפקוד עצמאי דיירים נוספים החלו להביע רצונות שונים הקשורים לקניות ורצון לבחירה אישית ,יחד עם מוכנות ליטול אחריות על קניות ובישול אישיים .בנוסף ,שעות המדריך ש"נחסכו" בלילה עברו למשמרות אחה"צ לעבודה שיקומית עם דיירים .כך ,הופסקה כלכלה משותפת ,וכל דייר קיבל את זכות הבחירה והאחריות לקניות ובישול .כל זאת בליווי פרטני של מדריכים. מנהלת נשכרה רכזת חברתית מדריכה ראשית איש אחזקה כונני לילה עובדים מקצועיים מדריכי שיקום צרכן נותן שירות רכזת חברתית • איש אחזקה :דייר של ההוסטל שהתקדם לדיור מוגן עובד כאיש אחזקה קבוע. לאור הצלחת כונני הלילה הוחלט להתמודד עם הרצון לפעילות חברתיות בצורה דומה ע"י העסקת דיירת כרכזת חברתית ,שתפקידה לארגן מדי שבוע יציאה חברתית לדיירי ההוסטל .זאת בהתאם לרצונות ,לתקציב ולפעילויות הקיימות בארגונים שונים (כדוגמת שכולו טוב ועמיתים) איתם היא בקשר רציף. סיכום •כונני לילה :שני דיירים המתחלקים בלילות של החודש .בזמן עבודתם ככונן ברשותם סלולרי של ההוסטל .במידה ומתעוררת בעיה בלילה ,הדיירים ניגשים אליהם והם אחראים להתקשר במידת הצורך לצוות כונן בבית .שיגיע במידת הצורך. •הסטיגמה העצמית שכוללת את המחשבות והתחושות שהם אינם אחראים דיים ,וזקוקים להשגחה ,מחבלת בתהליך השיקומי. •רכזת חברתית :אחת מדיירות ההוסטל שאחראית לארגון יציאה חברתית שבועית של כלל הדיירים מחוץ להוסטל. •בכדי לתקן זאת הועבר חלק מהטיפול והאחריות לידי הדיירים בהתאם להצעתו של .corrigan •אחד ממדריכי השיקום הינו צרכן נותן שירות. • בעקבות כך חל שינוי משמעותי ביותר בהתנהגות הדיירים ,נראה שהמסר שהם מסוגלים לשאת באחריות כמו הצוות – הופנם ועודד שינוי ותיקון בסטיגמה העצמית שלהם . •הדיירים העובדים בהוסטל הינם עובדי חברת של פרויקטים שיקומיים ובעלי תנאים שווים לשאר העובדים המקבילים להם . החזון • דיירי ההוסטל המתוגבר הם אנשים בעלי יכולות יחד עם המחלה. שותפות בעבודה ובאחריות
© Copyright 2024