Document 2636932
השפעת המעבר מממשק מינימום עיבוד לממשק אי פליחה על שירותי המערכת האקולוגית בשדות הבעל במרחב שקמה שירות תועלת מגמה מידת וודאות שיטת הערכה בינונית כלכלי – ניתוח עלות תועלת על פי חוקרים בעולם עליית היבול בתנאי שמבצעים חיפוי בקש וודאית ,על פי בונפיל ()4002 התרומה למגדל עולה בכעשרה דולר לדונם באי- פליחה עם חיפוי לעומת מינימום עיבוד. בינונית כמותי וכלכלי- ניתוח עלות תועלת - כמות הקש המשווק מהאזור. שיפור בכמות הקש .אך בממשק אי-פליחה מומלץ להשאיר אותו בשדה ולא לקצור ולמכור אותו. גבוהה כמותי וכלכלי פירוט מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע הערכה כלכלית פערי מידע מקורות שירותי אספקה גידולים חקלאיים – פלחה מזון (גרעינים ) ꜛ קש ꜛ מים מים לחקלאו ת ויסות הרכב אטמוספרי (כולל ע"י אצירת פחמן) מיתון התחממו ת גלובלית ꜛ בונפיל וחוב' ;4002 Verhulst et al., 2010 דוד בונפיל, לנדאו וחוב' 4000 הפחתה של נגר .יותר מים יחדרו לשדות בונפיל לחות הקרקע גבוהה יותר ,יותר מים זמינים לצומח. ;Delaune and Sij 2012 ;Freebairn et al., 1992 Soane et al., 2012 בממשק אי פליחה עם חיפוי ,החקלאי צפוי ליהנות מתוספת של /₪ 40דונם/שנה להכנסות מחיטה. החקלאי צפוי ליהנות מתוספת של כ6 - /₪דונם/שנה להכנסות מקש. רווח כלכלי ביבול בעקבות המים הנוספים וגם יותר מי באקוויפרים – ערך הציבורי הוא ₪ 7 לדונם. שירותי ויסות נמוכה ꜛ כמותי- בהסתמ ך על עבודות אחרות הממשק מונע סחף ומקטין את יצירת שכבת האיטום הפיזיקלי וע"י כך משפר גם את חילוף הגזים בקרקע. בנוסף ,זריעה ודישון במהלך אחד -חוסכת אנרגיה של עבודה עם טרקטור. למרות שממחקרים עולה כי מעבר לממשק אי- יוני וייץ וז'וז'ה גרינצוויג, אילן סתוי לאי-פליחה במעבר תפחת צריכת הדלק כתוצאה מפעולות אלה ב/L 4.42-דונם/שנה השווים לCO4 2.5- ק"ג/דונם/שנה .ערכו של הפרש פליטת הפחמן הוא 0.62 של ההשפעה המעבר לאי-פליחה מיתון על התחממות גלובלית בטווח בשקמה הארוך. שירות תועלת מגמה ויסות מחלות, מזיקים ועשבים רעים מיתון הפצה והתפרצו ת של מזיקים (חולייתנ ים וחרקים) ↓ בקרה ומיתון של נזקים מעשבים רעים ↓ מידת וודאות שיטת הערכה גבוהה כמותי וכלכלי - מדידת כמות טיפולי מזיקים נדרשת עליה בפעילות נברנים עקב חוסר פגיעה במחילות. השפעה מינורית ולא קבועה על חרקים מזיקים ומחלות .בנוסף ,הגדלה של חוסר ודאות לגבי יבולים עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על דרכי ההתמודדות עם בעיות אלה. גבוהה כמותי וכלכלי - מדידת כמות ריסוס נדרשת, עמידות? עליה רבה בהתפתחות עשבים רעים ,הניתנת לויסות ע"י הגדלת שימוש בקוטלי עשבים, ובמקביל הגדלת עלויות וסיכוי להיווצרות עמידות אליהם .בנוסף ,הגדלה של חוסר ודאות לגבי יבולים עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על דרכי ההתמודדות עם בעיות אלה. בינונית הפסד כלכלי שנמנע משיטפונ ות (ראו התייחס ות תחת ויסות סחיפת קרקע) שיטת אי הפליחה אמורה למתן נזקי שיטפונות. (ראו התייחסות תחת ויסות סחיפת קרקע). גבוהה כלכלית: מחיר תחזוקת מאגרי מים פירוט מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע הערכה כלכלית פערי מידע מקורות ההרכב האטמוספרי, פליחה תורם לוויסות מאיסוף המידע בפרויקט עולה ,שבשל התוספת בריסוס ודישון כימי ,לא ניתן להעיד בטווח הקצר על שיפור בקיבוע הפחמן בעקבות המעבר. ויסות אסונות טבע ואירועי קיצון ויסות שיטפונו ת והצפות ויסות מחזור המים תחזוקת גופי מים ומאגרי ם ꜛ ↑ מאגרים נפרצים עקב מילוי סחף ,נסתמים ומאבדים את נפח האגירה שלהם בגלל השקעת סחף .בעיות אלו יכולות להימנע. /₪דונם/שנה .במידה ואין תוספת של דישון כימי. Friedrich et al., 2014 Johnson, 1986 תוספת של טיפול במזיקים בסך 6.7 /₪דונם/שנה. עופר מנדלסון Friedrich et al., 2014 תוספת של ריסוסים בסך /₪ 2דונם/שנה. Soane et al., 2012 עופר מנדלסון Lal et al., 2007 לקח וגרינבאום ;7557 ,לרון, ;Laronne, 1990;7552 לרון7557 , לא נבדק מחיר משוער עבור התפתחות עמידות. שירות תועלת מגמה מידת וודאות שיטת הערכה פירוט מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע פערי מידע הערכה כלכלית מקורות מילוי אקוויפר ים ויסות זיהומים ופסולת במים, אוויר וקרקע וויסות סחיפת קרקע שמירה על איכות/פ וריות הקרקע כמותי וכלכלי ממשק אי-פליחה יכול למנוע ירידה ביעילות לכידת המים במאגרים ובאקוויפרים שמשמעותה אספקת מים ממקור אלטרנטיבי – התפלה .בשל סחף קרקע ואובדן יכולת חלחול המים ,אובדים 72% ממי הגשמים 70% .מאובדן זה יכול להיחסך בזכות אי הפליחה גבוהה כמותי וכלכלי - מדידת כמות דישון נדרשת. עליה בכמות החומר האורגני ובניית תלכידים יציבים בקרקע .מצד אחד בטטוח הארוך יהיה צורך בפחות דישון באי-פליחה (כי יהיה פחות סחף) ומצד שני יש קושי בשימוש בזבל אורגני בגלל אי יכולות להצניע אותו ועל כן נעשה שימוש בדשנים כימיים יקרים ומזהמים יותר .יש לציין שממשק עיבוד משמר ברוחמה שמבוסס על אי- פליחה ,כולל קלטור פעם בארבע שנים ,שמאפשר הצנעת זבל אורגני. נמוכה איכותי אפשרות לעליה בשימוש בחומרי הדברה ובעיקר קוטלי עשבים ,אך עם זאת הקטנת נגר של חומרי ההדברה שיפוזרו אל מי תהום ומקווי מים .בנוסף שימוש בדשן כימי במקום זבל אורגני ,בשל הקושי בהצנעה ,שעלול לזהם את המים. Holland, 2004 גבוהה כמותי אי פליחה מפחיתה סופות חול ואבק (סחיפה איאולית) ,ופיזור של חלקיקי חומר .PM10צריכת אנרגיה מופחתת של כלים ומכונות ,הפחתה בפליטות גזי חממה .סחף איאולי בעיבוד קונבציונלי ,היה אחד התמריצים לאימוץ עיבוד באי-פליחה. חקלאים במרחב שקמה; סמדר טאנר בהנחיית צעדי וקטרה (עבודת מאסטר) Singh et al., ;Holland, 2004 2012 Derpsch et al., 2010 גבוהה איכותי, כלכלי- ערך ההשקעו ת הנחסכו ת על מנת לייצר תשתית על פי סקירה של מחקרים בעולם ,התייעצויות עם מומחים ופרשנות חדשה למחקרים שנעשו בשקמה – ניתן להעריך ירידה חדה בכמות הסחף מהשדות. אלון ירון נמוכה ꜛ ꜛ שמירה על איכות המים ↑ שמירה על איכות האוויר ↑ שמירת איכות וכמות קרקע ↑ Freebairn et al., 1992 Derpsch et al., 2010 ;Derpsch et al., 2010 דוד בונפיל גיל אשל ,אלי ארגמן; בונפיל וחוב' ;4002אשל ואגוזי ,4072יעקבי ואיזנקוט .4072 חיסכון /₪דונם. של כ7- יש תוספת עלות של 72ש"ח/דונם/שנה על הדישון. ערך זיהום הקרקע והמים. מידת זיהום המים בממשק אי-פליחה. לפי :תכנית אב בשור- שקמה ,הדס וחוב' :4005במידה ויש ירידה חדה בכמות נחסכות הסחף ההשקעות הנדרשות לייצור תשתית למניעת סחף ולשיקום נזקים בסך של עד 7,227 /₪דונם .ערך מניעת נדרש מחקר ארוך- טווח בשקמה בכדי לתת הערכה כמותית לתופעה. תועלת מגמה שירות מגוון ביולוגי ובתי גידול שיפור מצב המגוון הביולוגי ↑ יחסי גומלין אקולוגיים שטף טבעי של חומרי הזנה בין הרמות הטרופיו ת במארג המזון מידת וודאות שיטת הערכה פירוט מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע הערכה כלכלית פערי מידע מקורות אובדן ייצור חקלאי באזור הוא כ720- /₪דונם/שנה. למניעת סחף ולשיקום נזקים. ערך אובדן ייצור חקלאי תהליכים אקולוגיים תומכים ? גבוהה כמותית :שימוש במדדים פיזיקליי ם/ כימיים/ ביוכימיי ם/ ביולוגיי ם. עלייה בעושר המינים ,במגוון המינים ,במורכבות החברה ,בכמות החומר האורגני בקרקע ,בעוצמת הפעילות הביולוגית בקרקע ,ובמורכבות הנופית. תתכן פגיעה עקב הגדלת תכיפות ואינטנסיביות של הריסוסים. גבוהה כמותית :שימוש במדדי מגוון של הרמות הטרופיו ת במארג המזון. אי פליחה אמורה לשפר לוחמה ביולוגית טבעית במזיקים ,במחלות ,וב'עשבים שוטים' (יחסי טורף- נטרף ,טפילות ,תחרות וכד') .עמידות גבוהה של המערכת בהתמודדות עם מצבי עקה .מצד שני היא דורשת (לפחות בטווח הקצר) שימוש רב יותר בריסוסים כימיים ולכן לא ניתן להעיד אם זה יתרון או חיסרון עבור שירות זה. כלכלית: הכמות הנחסכת של חומרי הדברה. ד"ר אמיר פרלברגBartz et . al., 2013; Cardoso et & al., 2013; Mostafa Changbin, 2013; Palm et al., 2014; Scopel et Derpsch et ,al., 2013 al., 2010 טכנולוגיה וידע: קיימים בעולם. בארץ – יש לבדוק קיום ציוד מתאים במעבדות .נדרש ביצוע במרחב שקמה. שירות תועלת מגמה מידת וודאות שיטת הערכה פירוט בינונית כמותית :מדידת כמות חומרי ההזנה בקרקע. אי-פליחה עם חיפוי ,עליה בכמות החומר האורגני ובניית תלכידים יציבים בקרקע .ייעול תהליכי מחזור חומרי ההזנה בקרקע .יש לציין שממשק אי-פליחה מקשה על הבאת אשלגן וזרחן לבית השורשים ולכן מומלץ לפלוח כל 2שנים להצנעת זבל/קומפוסט. מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע הערכה כלכלית פערי מידע מקורות קיום הקרקע (ייצור ופוריות) שיפור פוריות הקרקע יצרנות ראשונית עלייה בפוטוסי נתזה מחזורי הנוטריאנטים מחזור חומרים Derpsch et al., 2010 Palm et al., 2014 מדריכי גד"ש ,חקלאים, ומומחים ממשרד החקלאות. כלכלית: חישוב הכמות הנדרשת /הנחסכ ת של חומרי דישון, זבל ꜛ בינונית ꜛ כמותית :מדידת כמות הכלורופ יל בחישה מרחוק (,IR .)NDVI עליה בכמות הפחמן הדו-חמצני המקובע מהאטמוספירה לחומר הצמחי ,ועליה בכמות החמצן המשוחרר לאטמוספירה – בתהליך הפוטוסינתזה. בונפיל וחוב' 4002 כמות תנובת השדה יכולה לעלות בכ.40%- כלכלית: כמות תנובת השדה. גבוהה ꜜ הצנעת חומר אורגני בעייתית באי-פליחה .אבל בממשק של פליחה כל מספר שנים אפשר להוסיף כמות גדולה יותר של דשן אורגני. חקלאים ומדריכי גד"ש בשקמה כפי שצוין בסעיף "ויסות מזהמים לקרקע" במידה וכן פולחים פעם במספר שנים ומצניעים זבל אורגני -אז יש חיסכון כלכלי באי-פליחה ,אך כאשר לא פולחים ומשתמשים בדשנים כימיים עלולה להיות פגיעה סביבתית וגם העלות לחקלאי גבוהה יותר. החקלאי צפוי ליהנות מתוספת של 40 /₪דונם/שנה להכנסות מחיטה. טכנולוגיה בארץ: קיימת. ידע בארץ :קיים. נדרש ביצוע במרחב שקמה. טכנולוגיה והידע קיימים בארץ. נדרש ביצוע במרחב שקמה. שירות תועלת מגמה מידת וודאות שיטת הערכה מקור הידע :מומחים/אנשי מקצוע פירוט הערכה כלכלית פערי מידע מקורות שירותי תרבות אינטראקציות רוחניות וסמליות עם מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי ונופים זהות נמוכה איכותי - ראיונות. או כמותי: סקר דעת קהל. אימוץ ממשק אי פליחה משפיע על זהות החקלאי ודרכי עבודתו .בטווח הקצר היא משנה את זהותו כ"פולח" .בטווח הארוך – האי פליחה משמרת את הקרקע ואת המשך החקלאות באזור ושומרת על המשך קיום זהותו כחקלאי וגם על הזהות החקלאית של תושבי האזור. נמוכה כלכלית – הערך הנופי של שטחים חקלאיי ם. בהנחה שהמעבר לאי פליחה אמור למנוע את האפשרות שבטווח הארוך הקרקע תיסחף עד נטישת השטחים החקלאיים -הערך הנופי של השטחים עשוי להיפגע .בסקר היחס לסביבה במרחב שקמה השטחים החקלאיים נמצאו כחשובים ביותר עבור התושבים גם מבחינה אסתטית ופנאי .עם זאת ,נטישה של שטחי שוליים חקלאיים יכולה גם להוסיף למגוון הנופי. ? הנאה מנופים ↑ מורשת ↑ מאפשר שמירה על האדמה לדורות הבאים באמצעות שמירה על מורשת חקלאית וחקלאות מקיימת ,שנמצאו כחשובים ביותר לתושבי האזור מבחינת אסתטית וערכית. שמש-עדני וחוב' ()4004 תוצאות הסקר "היחס לסביבה במרחב שקמה". לפי מחקר לגבי מוכנות לשלם עבור ביקור בנופים החקלאים/מספר מבקרים באזור בשנה, ערך הנוף החקלאי הוא כ 222-לדונם/שנה. כמה שנים ייקח אם ועד שיאלצו לנטוש את השטחים? מקורות אשל ג .ואגוזי ר .3102 .הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים .אקולוגיה וסביבה.021-021:)3( . בונפיל ד.י ,.רובין ב ,.שטיינברג ד ,.מופרדי י ,.אסידו ס ,.כיתאין ש ,.נפתליהו ,ע .וואזה א .3111 .ממשק אי-פליחה וחיפוי בקש -סיכום רב שנתי .גן שדה ומשק.02-32 :)8( . טאנר ,ס ,.צעדי ,א .וקטרה ,י .3101 .השפעת ממשקים חקלאיים על סחיפה איאולית בקרקעות לס בצפון מערב הנגב .עבודת מאסטר ,עדיין לא פורסמה. לנדאו י ,.בונפיל,ד ,.ברקאי ,ד .ורוזיליו ,י .3111 .גידול חיטה באי פליחה ורעייה .הנוקד.08-33 :21 , לרון ,י .0990 .סדימנטולוגיה של משקעי מאגר והשימוש בה לקביעת התפלגות תפוקות סחף .דוח למשרד האנרגיה והתשתית .ES-47-91 ,אוניברסיטת בן גוריון ,מחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי. לרון ,י .0991 .תכנון הכרייה במאגר שקמה .דוח לחברת מקורות .באר שבע :המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שמש-עדני ,א ,.פליישר ,ע .וצור ,י .3113 .הערך הכלכלי של סוגי נוף חקלאי .יד הנדיב ,נקודת ח"ן לקח י .וגרינבאום נ .0991 .הערכת פוטנציאל המים וקצב מילוי הסחף במאגר להב-נחל שקמה .דוח סופי ,מוגש לחברת מקורות בע"מ – מרחב דרום ,הקבוצה לחקר שיטפונות, המחלקה לגיאוגרפיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים. DeLaune, P.B. and Sij, J.W., 2012. Impact of tillage on runoff in long term no-till wheat systems. Soil and Tillage Research, 124: 32-35. Derpsch, R., Friedrich, T. Kassam, A. and Li, H.W., 2010. Current status of adoption of no-till farming in the world and some of its main benefits. Int. J. Agric. Biol. Eng., 3: 1-25. Eshel, G., Lifschitz, D., Bonfil, D.J. and Stenberg, M. 2014. Carbon exchange in rainfed wheat fields: effects of long-term tillage and fertilizationunder arid conditions. Agriculture, Ecosystem, Environment, 195:112-119. Freebairn, D.M., Loch, R.J. and Cogle, A.L., 1993. Tillage methods and soil and water conservation in Australia. Soil and Tillage Research, 27: 303325. Friedrich, T., Kassam, A., Corsi, S., Jat, R. A., Sahrawat, K. L., & Kassam, A. H., 2014. 6 conservation Agriculture in Europe. Conservation agriculture: global prospects and challenges, 127-179. Holland, J.M., 2004. The environmental consequences of adopting conservation tillage in Europe: reviewing the evidence. Agriculture, Ecosystems and Environment, 103: 1-25. Johnson, R. J. (1986, March). Wildlife damage in conservation tillage agriculture: a new challenge. In Proceedings of the Twelfth Vertebrate Pest Conference (1986), 33. Lal, R., Reicosky, D. C., & Hanson, J. D., 2007. Evolution of the plow over 10,000 years and the rationale for no-till farming. Soil and Tillage Research, 93(1), 1-12. Laronne, J.B. 1990. Probability distribution of event sediment yields in the northern Negev, Israel. In: J. Boardman, D. L. Foster, and J.A. Dearing (eds.), Soil Erosion on Agricultural Land (pp. 481–492). Chichester, England: Wiley. Singh, P., Sharratt, B. and Schillinger, W.F., 2012. Wind erosion and PM10 emission affected by tillage systems in the world's driest rainfed wheat region. Soil and Tillage Research, 124: 219-225. Soane, B.D., Ball, B.C., Arvidsson, J., Basch, G., Moreno, F. and Roger-Estrade, J. 2012. No-Till in northern, western and south-western Europe: A review of problems and opportunities for crop production and the environment. Soil and Tillage Research, 118: 66-87. Verhulst, N., Govaerts, B., Verachtert, E., Castellanos-Navarrete, A., Mezzalama, M., Wall, P., Deckers, J. and Sayre, K.D., 2010. Conservation Agriculture, Improving Soil Quality for Sustainable Production Systems? In: Lal, R., Stewart, B.A. (Eds.), Advances in Soil Science: Food Security and Soil Quality. CRC Press, Boca Raton, FL, USA, pp. 137-208.
© Copyright 2024