פיצוי פגעים אשר הגו תחת השפעת סמים בחיה מחדש של הזכאות והצעה להסדרים ראויים מוגש לקרן מחקרים בעייי ביטוח ליד איגוד חברות הביטוח בישראל ערך על ידי :ד"ר ליאור זמר בית ספר רדזיר למשפטים ,המרכז הביתחומי הרצליה ,פרופסור אורח ,בית הספר למשפטים ,אוי ברסיטת בוסטון ,ארה"ב דצמבר תשע" ה 2014 1 ת ודות אבקש להודות ראשית ועיקר לקרן מחקרים בעייי ביטוח ליד איגוד חברות הביטוח בישראל אשר הקצתה מימון לביצוע מחקר מקיף זה .אבקש להודות לעמית אלעזרי ,הדר גילקמן וירין ביטון אשר סייע ו בביצוע המחקר .בוסף אבקש להודות לבית ספר רדזיר למשפטים במרכז הביתחומי הרצליה ,ולבית הספר למשפטים באויברסיטת בוסטון ,ארה"ב ,אשר אפשרו זמיות של מאגרי מידע וחומרים למחקר זה. 2 תוכן עייים א .מבוא 5 .................................................................................................................... ב .הזירה הבילאומית 9 ................................................................................................. האיחוד האירופי 9.............................................................................................................................. אגליה 15 .......................................................................................................................................... אירלד18 .......................................................................................................................................... פורטוגל 18 ........................................................................................................................................ פילד 19 ........................................................................................................................................... ארה"ב 19 .......................................................................................................................................... אוסטרליה28 ..................................................................................................................................... דוגמאות לפוליסות 34 ................................................................................................................... אגליה 34 ......................................................................................................................................... אירלד35 .......................................................................................................................................... פורטוגל 36 ........................................................................................................................................ גרמיה 36 .......................................................................................................................................... צרפת 38 ........................................................................................................................................... פילד 38 ........................................................................................................................................... שבדיה 39 ......................................................................................................................................... ארצות הברית 38 ................................................................................................................................ דרום אפריקה 40 ............................................................................................................................... אוסטרליה40 ..................................................................................................................................... יו-זילד 42 ....................................................................................................................................... ג .הדין הישראלי 43 ...................................................................................................... .1המשפט הישראלי – פסק דין מדית ישראל 'ירון ברכה כמקרה מבחן 43 ..................................... .2שיקולי מדייות 49 ........................................................................................................................ .1הרתעה 49 .................................................................................................................................. .2הגה על צדדים שלישיים 49 ......................................................................................................... .3מיעת סבסוד צולב 50 ................................................................................................................. .4התאמה בין הביטוח המקיף לביטוח החובה 50 ............................................................................... .5התאמה בין הסקציה הפלילית לבין הסקציה הביטוחית52 ............................................................ .6הסיכון החמור שיש בהיגה תחת השפעת סמים )"מכות מוות עה"( 55 ............................................ 3 .7העדר הלגיטימיות של השימוש בסמים )להבדיל מאלכוהול( 63 ......................................................... .8השיקול הסוציאלי 64 .................................................................................................................. .3שלילת זכאות הפגע בגין היגה תחת השפעת סמים – מכוח חקיקת חוזים וביטוח 64 ................... .1עקרון תקת הציבור 65 ................................................................................................................ .2חובת הזהירות של המבוטח 70 ..................................................................................................... .3סעיף (4)7לחוק הפיצויים 78 ........................................................................................................ .4סעיף (1)7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים 83 ......................................................................... .4שלילת זכאות בגין היגה בהשפעת סמים – מכוח חריג בפוליסת ביטוח החובה לרכב 86 ................ ד .הצעה לשיוי חקיקה 93 ............................................................................................ .1קביעת חריג בפוליסה התקית בוגע להיגה תחת השפעת סמים 93 .............................................. .2סייגים לתחולת החריג94 .............................................................................................................. .1הגבלת הזכאות רק כלפי הוהג ברכב 94 ......................................................................................... .2הפחתת הפיצויים בגין כאב וסבל ובגין אובדן השתכרות 95 .............................................................. .3דרישת קשר סיבתי 95 ................................................................................................................. .4סוג הסמים שבהם עושה המבוטח שימוש 97 .................................................................................. .5טלי ראיה והוכחה 102.. .............................................................................................................. ה .סיכום106 ............................................................................................................... א .מבוא מטרתו של מחקר זה היא להשלים את המסגרת הורמטיבית הכוללת לשיוי חקיקה ומדייות ביטוחית בישראל על ידי הפחתה או שלילה של תגמולי ביטוח במקרה של תאות דרכים הגרמת בהשפעת חומרים מסוכים )אלכוהול וסמים( .בשת 2013הגשתי לקרן המחקרים מחקר מקיף 4 בושא היגה תחת השפעת אלכוהול ,על רק בחיה השוואתית של הדין בושא .מסקת המחקר הייתה כי ראוי להפחית את הפיצוי הביטוחי המשולם להג שפגע בתאוה בעודו והג תחת השפעת אלכוהול ,וזאת בכפוף למגבלות מסוימות שצויו במחקר )הפחתת הפיצוי המשולם להג בלבד להבדיל מצדדים שלישיים ,הפעלת ההפחתה רק במקרים של שכרות קיצוית ,דרישת קשר סיבתי בין השכרות לבין התאוה ,ועוד(. המחקר שלהלן ועד להשלים את התמוה המשפטית הוגעת להיגה תחת השפעת חומרים מסוכים, להציג את הגישות השוות בעולם ביחס לפיצוי פגעי תאוות שהגו ברכב כשהם תחת השפעת סמים ,לחקור את הרלבטיות של גישות אלו להסדרי החקיקה בישראל ,ולהציע הצעה להחלת הסדר חדש וראוי בישראל ,שיאזן בין איטרס הפגע שהג ברכב תחת השפעת סמים לבין האיטרס הציבורי הכללי שעייו מאבק בלתי מתפשר בתופעה זו. מחקרים רבים שערכו בעולם מצביעים על מתאם גבוה בין היגה תחת השפעת סמים לבין תאוות דרכים .כך לדוגמה ,מחקר בריטי שערך ב 1999 -מדווח כי השכיחות של סמים בלתי חוק יים במקרי המוות בכביש י בריטיה גדל מפחות מ 10%בשות השמוים ל (!) 24%בשות התשעים המאוחרות. בספרד ,בדיקות דם של הגים ,שפצעו פציעות אושות ,לקחו בשתי דגימות פרדות בין שת 1992 לשת 1995והראו ,גם כן ,תדירויות שימוש גבוהות בסמים .סמים בלתי חוקיים מצא ו ב 8 % -וב- 10 %אחוזים מן הבדיקות .הסמים השכיחים ביותר היו קוקאין )אצל 45%מההגים שהגו תחת השפעת סמים בלתי חוקיים( וסמים מבוססי אופיום )אצל 28%ו 30%מההגים ,שהגו תחת השפעת סמים בלתי חוקיים( .קאביס ) ,( Cannabisהיה שכיח פחות ) 9%ו ( 14%ו כך גם אמפטמיים ) 8%ו .1( 9% כמו ביחס לאלכוהול -כך גם ביחס לסמים -חרף התוצאות הקשות של היגה תחת השפעת סמים מסוכים ,הן מבחית ההג הפגע והן מבחית צדדים שלישיים )הגים אחרים ,וסעים ברכב ,הולכי רגל( ,הגישה המקובלת כיום בישראל היא שלא להטיל סקציה ביטוחית כלשהיא – ולו ה סקציה השולית ביותר – כגד מבוטח שפגע בעת שהג מסומם .עם זאת ,ראה כי ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת סמים ,הצורך לבחון מחדש את האפשרות להטיל סקציות ביטוחיות על הג מסומם תקף במיוחד ,וזאת לוכח ארבע סיבות עיקריות: 1ראו ,פרופ' דוד שער ,השפעת סמים על תפקודים פסיכופיזיים ועל היגה והסבירות לאבחון סמים בתאי שטח על סמך סימים ותסמיים צפים )] (2001הוכן עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים[. 5 ראשית ,בעוד שעצם הלגיטימיות של שתיית משקאות אלכוהוליים ,מבחיה חברתית וחוקית כאחד, משמשת בידי רבים הצדקה לאי -הטלת סקציה על מבוטח שהג בגילופין ,הרי ששימוש בסמים הוא אסור כשלעצמו ) ,( per seומכאן החומרה המיוחדת הטבועה בהיגה תחת השפעת סמים ,בבחית הוספת חטא על פשע. שית ,בכל הקשור להיגה תחת השפעת אלכוהול ,קיימת הרתעה מסוימת כלפי הגים הובעת מקיומם של אמצעים רבים שבאמצעותם יכולה המשטרה לבדוק אם הג רכב מצוי בגילופין .משטרת ישראל מפעילה שורה ארוכה של מכשירים וכלים לבדיקת שכרותו של הג ,החל מבדיקות מדעיות )כגון שיפה ,דם ושתן( וכלה בבדיקות אשר ערכות להג במקום על בסיס התהגותו והתרשמות השוטרים ממצבו )ריח אלכוהול מהפה ,מבחן מאפייים ,עייים אדומות וכדומה( .לעומת זאת, בדיקות לאיתורה ואבחוה של היגה תחת השפעת סמים אין פוצות בכבישי ישראל .מכאן שהטעה ששמעה מצד אלו המסתייגים מהטלת סקציה ביטוחית כגד הגים שיכורים -כי האכיפה באמצעות הדין התעבורתי והפלילי )להבדיל מהדין הביטוחי( היא הזירה המתאימה להתמודדות עם תופעת ההיגה בשכרות -כמעט ואיה רלבטית בכל הקשור להיגה תחת השפעת סמים. שלישית ,ביגוד להיגה תחת השפעת אלכוהול ,שאיה מוחרגת בפוליסה התקית לב יטוח רכב )מקיף( ,הפוליסה התקית )מקיף( מחריגה את הכיסוי בשל היות ההג תון להשפעת סמים )סעיף ) 18ב() ( 5לפוליסה( – והדבר יכול לשמש "מקפצה" להרחבת תחולת החריג גם לביטוח החובה לרכב. רביעית ,השימוש בסמים" ,קלים" ו"קשים" כאחד ,הוא בעל השפעה חמורה במיוחד על ההיגה; יפים לעיין זה דבריו של בית המשפט העליון בפסק דין ירון ברכה 'מדית ישראל , 2בו דון עייו של הג רכב אשר הג ברכב במהירות של 171קמ"ש ,תחת השפעת סמים מסוכים ואלכוהול ,כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום ,פגע ברכב אחר והביא במעשיו א לו למותם של ששה אשים .השופט רובישטיין עמד בפסק דיו על החומרה היתרה שיש בס י עה ברכב תחת השפעת סמים )ובמיוחד כאשר מדובר בשילוב של סמים ו אלכוהול ( ,עד כדי תיאור מצב סיעה שכזה כסיעה ב" מכות מוות עה ": " מקרה זה חמור לא רק מחמת תוצאתו הוראה ,קיפוד חיים של שישה אשים ובהם חמשת וסעי רכב היודאי שבהם פגע המבוטח ברכבו ,ואחיו התאום של 2ע"פ 8748/08ירון ברכה 'מדית ישראל )פורסם במאגר בו( ).(2011 6 המבוטח שהיה עמו ברכבו ,על כולם השלום .הוא חמור במובן הבסיסי ביותר, של כיסתו של המבוטח לרכבו והיגה בו כשבדמו סמים -קוקאין וקאביס - ואלכוהול בכמות גדולה .בעשותו כן הפך עצמו המבוט ח ל" מכות מוות עה ", בדרגת החומרה הגבוהה ביותר ,ולמרבה הצער פשוטה היה כמשמעה .הפרסום בתקשורת כגד היגה בהשפעת אלכוהול אומר "אם שותים לא והגים"; קל וחומר " אם עוברים על החוק ווטלים סמים ואחר כך שותים -אין מתקרבים אל ההגה " .בשייה שבה כס המבוטח לרכב והת יישב ליד ההגה ,היו חייהם של עוברי הכביש תלויים להם מגד ,וחוסר מזל של שיות עלול היה להמיט עליהם את מותם ,כמות שאכן אירע .אמם אילולא איתרע המזל ,יכולה היתה להיות "רק" עבירה של היגה בשכרות ובמהירות גבוהה ,ו"רק" עבירת סמים, אם היה המבוטח לכד .אך לא כך איר ע ,ובהגו ברכב בתוך אדי האלכוהול וערפילי הסמים ובמהירות האיומה של 171קילומטר לשעה ,המיט המבוטח אסון משושה .בדיוק מצב זה ,של סיבות שבהן "כמעט" מוכתב האסון מראש, מחייב עישה מחמירה ביותר ,הן כאשר מדובר בתיקי היגה בשכרות וסמים "גרידא" ,והן ובמיוחד בתיקים ש בהם קרו תוצאות קשות ,כמו בעייו, והעבירה המרכזית היא הריגה .ואל כחד ,מקום שבו קול דמי המוחים זועק מן האדמה ,ומצטרף לשאלה שאין בידם לשאול ועליו להציבה ,מדוע העז המבוטח ,הלוּם ס מ ים ואלכוהול ,להוג ברכב ,גם אם אין טעה שתכוון להרוג את הזולת – שאט הפש ה מוסרי החובר לכל אלה מציב רף עישה גבוה ,לא כל שכן במקום שקופחו חייהם של שישה ,ואף למספר משמעות". על ההשפעות הקשות שיש לתופעת ההיגה ברכב תחת השפעת סמים עמד בית המשפט העליון גם בפרשת מדית ישראל 'די ביאשווילי . 3באות ה פרשה דון עייו של הג רכב המתגורר באשקלון אשר בתאריך , 1.4.01בשעת בוקר מוקדמת ) ,( 04.00שב מבילוי בתל -אביב ,כשהוא והג ברכב פרטי ועמו שלושה מחבריו .אותה שעה חתה בשולי הכורכר שלצד הדרך ובכיוון סיעת ההג ,משאית שאורותיה הבהבו .מסיבה כלשהי סטה רכבו של ההג מתיב סיעתו ,והתגש עם חזיתו בחלק האחורי של המשאית .כתוצאה מכך הרגה הוסעת שישבה לצד ההג ,ויתר וסעי הרכב ,ובהם ה הג ,חבלו חבלות של ממש .בדמו של ההג מצא סם מסוכן מסוג ) MDMAאקסטזי( .על רקע זה טען כי ההג פעל בפזיזות בכך שהג ברכב שעה שהיה תון תחת השפעת סם מסוכן ,אף שידע כי במצב זה הוא עלול לגרום לתאוה בה יקופחו חיי אדם .בבית משפט קמא דון ההג ל 21 -חודשי 3ע"פ 398/04מדית ישראל 'די ביאשווילי )פורסם במאגר בו( ).(2004 7 מאסר בפועל .בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדיה על קולת העוש – החמיר את עושו של ההג לארבע שות מאסר בפועל -באומרו את הדברים הבאים: " למרבה הדאבה ,השימוש בסמים הפך זה מכבר ל "גע" ,אולם חומרה מיוחדת ודעת לעובדה כי הולך ומתרחב השימוש במה שקרא "סמים קלים" ,כחלק מהרגלי הבילוי גם על ידי מי שאיו משתמש בסמים דרך קבע ,ובהם גם בי- וער .התאוה הוכחית בה קופד פתיל חייה של אשה צעירה ,היא דוגמה אחת למה שעלול לגרום השילוב שבין שימוש בסמים להיגה ברכב מועי .את התופעה הזו יש להוקיע ,ובה יש להילחם בכלים העומדים לרשות בית המשפט, מתוך תקווה שאת לקחו של המערער ישו גם אחרים .הכלי המרכזי המסור לידי בית המשפט בתחום זה הוא העישה ,וחוששי שהעוש שהושת על המערער אין בו כדי להשיג את מטרות ההרת עה .על כן ,ובהתחשב בכך שאין בית משפט שלערעור והג למצות את הדין עם אשם ,אי מציע לדחות את ערעורו של המערער על שי חלקיו ,לקבל את ערעור המדיה ,ולהעמיד את עוש המאסר בפועל בו ישא המערער על 4שים". או רואים אפוא תמוה ברורה שלפיה בית המשפט העליון וטה לה עיש בחומרה הגים שגרמו לתאוות דרכים בעת שהגו ברכב תחת השפעת סמים ,וזאת מתוך שיקולי הרתעה והגה על האיטרס הציבורי .לוכח עובדה זו ,קשה להבין את הפער הקיים כיום בין המישור הפלילי ,שבו בית המשפט מכביד את ידו על הגים הוהגי ם תחת השפעת סמים ,לבין המישור הב יטוחי ,שבו לא מוטלת כל סקציה בגין היגה תחת השפעת סמים ,וזאת אפילו כשמדובר בכיסויים שאים חלק מהגרעין הבסיסי של הפיצוי )דוגמת הוצאות הטיפול הרפואי( ,אלא בכיסויים המצויים במעגל הרחב יותר ,כגון כאב וסבל ואובדן השתכרות .אמם ברור כי חלק הארי של הפער הוא פער מובן ומוצדק הובע מכך שהמישור הפלילי הוא שועד לטפל בעבירה של היגה תחת השפעת סמים ,ולא המישור הביטוחי .אולם ,הגישה הקיימת כיום בישראל שלפיה למישור הפלילי אין כל רלבטיות ואין כל השפעה על המישור הביטוחי ,היא גישת מרחיקת לכת ובלתי מאוזת .הכל מסכימים כי תאו ה שגרמה תחת השפעת סמים איה מצדיקה שלילת הפיצוי הביטוחי מההג .אולם ,אין להסיק מכך כי יש לשלם לו פיצוי מלא .בין שתי הקצוות הללו ,יש מצבי בייים שעשויים להלום בצורה יותר את האיטרס הציבורי ,כגון הטלת סקציה מסוימת ומידתית כגד הג שגרם לתאוה בעודו מסומם. 8 במחקר זה אבקש אפוא לבחון את האפשרות המשפטית להטיל בישראל סקציה ביטוחית על הגים הגורמים לתאוות דרכים בהיותם שרויים תחת השפעת סמים ,על רק המשפט ההשוואתי בסוגיה זו. ויודגש -הסקציה הביטוחית בה ידובר במחקר זה -כמו בקשר למחקר הקודם הוגע לאלכוהול - איה סקציה הוגעת לעצם הטיפול הרפואי בפגע ,אלא לאלמטים אחרים של הפיצוי שאים קשורים בטיפול הרפואי ,כגון הפיצוי בגין כאב וסבל או הפיצוי בגין אובדן השתכרות ; ככל שמדובר ברכיבים אלו ,סוגיית הפחתת הפיצוי בגין פגיעה שאירעה עקב סמים עשויה בהחלט להיות סוגיה רלבטית. האפשרות המשפטית להטיל בישראל סקציה ביטוחית על הגים הגורמים לתאוות דרכים בהיותם שרויים תחת השפעת סמים תיבחן על רק המשפט ההשוואתי .לפיכך ,בראשית הדברים אפה לסקור את עמדתן של שיטות משפט שוות ביחס לפיצוי הג ופגעים וספים במקרה שבו תאות הדרכים גרמה בעת שהמבוטח ,שהג ברכב ,היה תון להשפעת סמים. ב .הזירה הבילאומית האיחוד האירופי במזכר שפרסמה המועצה האירופית עוד בשת , 2003שכותרותו " -מורידים לחצי את כמות ההרוגים מתאוות דרכים באיחוד האירופי עד – 2010זו אחריות משותפת" -מדגישה המועצה את העלייה באיחו ד האירופי של מספר התאוות שגרמות כתוצאה מהיגה תחת השפעת סמים לא חוקיים ותרופות ,וזאת תוך ריבוי המקרים בהם מערבבי הגים שתיית אלכוהול יחד עם שימוש בסמים .המועצה אף הדגישה כי קיימת אפשרות ממשית כי תוך זמן לא רב כמות התאוות שיגרמו כתוצאה מהיגה תחת השפעת ס מים תגבר על זו של היגה תחת השפעת אלכוהול 4. ההתמודדות העיקרית של האיחוד האירופי עם ההיבטים המשפטיים של תופעת ההיגה תחת השפעת סמים מתרכזת כמובן בבית משפט ה אירופי לצדק .אמם ,בית המשפט האירופי טרם דן במקרה שבו הג או וסע ברכב לא קיבלו תגמולי ביטוח עקב תית פטור השוללת כיסוי במקרה של היגה תחת השפעת סמים גרידא )להבדיל מתיות פטור מעורבות הוגעות ל אלכוהול וסמים ( .אך 4 http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2003:0311:FIN:EN:PDF 9 יות פטור מעורבות )אלכוהול ב ת, לא אחת, בית המשפט דן בפסיקותיו,ראה בסקירה שלהלןכפי ש וסעים שידעו או היו צריכים הגים שהיו תחת השפעת סמים או על על, בין היתר, החלות,(וסמים .ו תחת השפעת סמיםהג ברכב הילדעת כי ה לדירקטיבות. חיות( מרכזיותבתחום ביטוח הרכב קיימות באיחוד האירופי כחמש דירקטיבות )ה במקרה של. היגה ים של עבירות על חוקי התעבורה בעתגיעה ל שלילת פיצוי במקרים שו אלה הדירקטיבה הרביעית והמרכזית.פגעים אחרים הג לביןות בין ה הדירקטיבות מבחי,פיצוי Directive 2005/14/EC of the European Parliament and of the Council of 11 May 2005 amending Council Directives 72/166/EEC, 84/5/EEC, 88/357/EEC and 90/232/EEC and Directive 2000/26/EC of the European Parliament and of the Council relating to insurance against civil liability in respect of the use of motor vehicles (Text with EEA היגה בשכרות אוושא ה ת את מציי, אשר באה לתקן מספר דירקטיבות מקדימות,( relevance , וסעים ואת חובת הכיסוי הביטוחי של, ( בצורה מפורשתintoxicating agent ) תחת השפעת סמים : הג למעט ה,היגה תחת השפעת אלכוהול או סמיםחרף ה “Directive 90/232/EEC shall be amended as follows: in Article 1, the following paragraph shall be inserted between the first and second paragraphs:Member States shall take the necessary measures to ensure that any statutory provision or any contractual clause contained in an insurance policy which excludes a passenger from such cover on the basis that he knew or should have known that the driver of the vehicle was under the influence of alcohol or of any other intoxicating agent at the time of an accident, shall be deemed to be void in respect of the claims of such passenger.” Directive 2009/103/EC of the European דברים אלה קיבלו עיגון מאוחר יותר בדירקטיבה :ת בדברי המבוא אשר מציי, Parliament and of the council of 16 September 2009 10 “(23) The inclusion within the insurance cover of any passenger in the vehicle is a major achievement of the existing legislation. This objective would be placed in jeopardy if national legislation or any contractual clause contained in an insurance policy excluded passengers from insurance cover because they knew or should have known that the driver of the vehicle was under the influence of alcohol or of any other intoxicating agent at the time of the accident. …. Cover of such passengers under the vehicle's compulsory motor insurance does not prejudge any liability they might incur pursuant to the applicable national legislation, nor the level of any award of damages in a specific accident...” : ( ממשיך וקובע3) 13 סעיף “Member States shall take the necessary measures to ensure that any statutory provision or any contractual clause contained in an insurance policy which excludes a passenger from such cover on the basis that he knew or should have known that the driver of the vehicle was under the influence of alcohol or of any other intoxicating agent at the time of an accident, shall be deemed to be void in respect of the claims of such passenger.” ת היה מדובר על תאו5Case 537/03 Candolin v Vahinkovakuutusosakeyhtiö Pohjola ייןבע הג על ה.היגה בשכרותהג הורשע ב ה. וסעיו היו שיכורים הג ושלושת בה ה,דלדרכים בפי הרגה וסע ות אשרפסק כי עליו לשלם פיצוי לבת ה של אחת ה ש מ אסר וכןגזר עו השיכור Candolin v Vahinkovakuutusosakeyhtiö Pohjola (C-537/03) [2005] E.C.R. I-5745; [2005] 3 C.M.L.R. 17 11 5 המשפט המקומי מצא כי ללא ספק- בית. Pohjola ידי חברת ה ביטוח- הרכב היה מבוטח על.הבתאו וסע ידע או היה עליו ציין כי אם6,י דאז החוק הפי.הג שיכורוסעים היו צריכים לדעת כי הה הוג כראוי תפגע במידה שיכולתו ל,הג הרכב צרך אלכוהול ברמה העולה על מותר לדעת כי ו כן, הגבעה משכרות ה וסע במקרה של פגיעה בו אשרמשמעותית – ת יתכן שלילת פיצוי מה “only insofar as there was a :סיבות מיוחדות זאת אלא אם קמות,יתקיים פטור למבטח הרגה שכן האםשלל הפיצוי לבת של האם שה ש חברת הביטוח טע. special reason for that” ה מספר שאלות ל ביתי הפ המשפט הפי- בית.הגוסעת( ידעה או היה עלי ה לדעת על שכרות ה)ה יה והשלישית לביןהמשפט האירופי באשר לסתירה אפשרית הקיימת בין הוראות הדירקטיבות הש ית שהייתה תחת ביקורתו של בית המשפט החקיקה הפי,יין באותו ע7.יהחוק הלאומי הפי וסעים )לעומתה תקפה בהקשר של שלילת פיצוי מ ושלגביה החליט בית המשפט שאי,האירופי יתה במפורש את האפשרות של הוספת ת ציי, ושעליה להלום את הדרקטיבות האירופיות,(הגים בעת,וסעים שידעו או היו יכולים לדעת על כך או, הגים שהיו תחת השפעת סמיםפטור מפיצוי ל :ההתאו "If a person… has caused injury when driving a vehicle otherwise under the influence of alcohol or/ and of an intoxicating substance other than alcohol or under the joint influence of alcohol and an intoxicating substance other than alcohol, so that his ability to act correctly was considerably impaired, compensation is paid from the vehicle's insurance only in so far as there is a special reason for that. What is said above on the driver's right to compensation applies also to a passenger, if when he sustained the injury he was in the vehicle although he knew or should have known of the driver's condition referred to above". Law 279/1959 as amended by Law 656/1994 at para.7(3). 6 according to which compensation paid under compulsory motor …“ :16 'בפס. of Candolin [2005] 3 C.M.L.R. 17 7 vehicle insurance may be refused or limited on the basis of the passenger’s contribution to the injury he has suffered ”and whether the answer is different where the passenger is the owner of the vehicle 12 שלגביה בית המשפט האירופי,8Lavrador ייןה בעדו גם החקיקה הפורטוגלית ש,באופ ן דומה אלי ושמאפשרת הפחתת פיצוי באופן פרופורציו,וגדת את הדרקטיבות האירופיות ההחליט שאי מכילה בתוכה את האפשרות להפחית פיצוי גם בהקשר של,ה שוללת פיצוי באופן אוטומטיו אי באותו מקרה דן בית המשפט, כזכור.שימוש בסמים שכן היא רחבה בהגדרתה ותלויה באשם תורם מדובר היה באדם.הפגע אם הוא גרם לתאו האירופי באפשרות להגביל או לשלול את הפיצוי של הג הרכב ת דרכים כאשרהרג בתאו כון של הכביש בפורטוגל ו וע בצד הלאצעיר אשר ר כב על אופ יתן לשלול או לפיו9ה בפורטוגל יישמה את החוק המקומי הערכאה הראשו.הג כחוק הפוגע ה המשפט העליון בפורטוגל הפ- בית.היזוק תרם לגרימת התאו כאשר ה,יזוק להגביל פיצוי של ה סתירה בין סעיפים אלה ב חוק הפורטוגלי לבין האם יש, לה כרעה מקדמיתECJ -שאלה ל יין זה בית המשפט האירופאי הבהיר כי מטרתו של החוק הפורטוגלי בע.הדירקטיבות האירופיות :יזוק לקשור בין גובה הפיצוי לחומרת האשם שדבק ב, בין היתר,ההי “In other words, the national legislation applicable to the main proceedings is intended, in the present context, to exclude the risk liability of the driver of the vehicle involved in the accident only where the accident is caused exclusively by the victim. Furthermore, where the fault of the victim has contributed to the causation or aggravation of his loss, the compensation for this is, under that legislation, to be affected in proportion to the degree of seriousness of that fault.10" ה בעלת החקיקה הפורטוגלית אי,יגוד למקרה הקודם המשפט האירופאי ציין לבסוף כי ב-בית ידי ביטוח-אלית של הזכות לפיצוי עלאפקט אוטומטי של שלילת פיצוי או הגבלה לא פרופורציו 11.הדירקטיבות ה סותרת את הוראותחובה ולפיכך אי . Ambrosio Lavrador v Companhia de Seguros Fidelidade-Mundial SA (C-409/09) [2012] R.T.R. 4 8 Articles 505 and 570 of the Portuguese Civil Code. 9 . לפסק הדין33 פסקה10 Unlike the respective legal contexts which led to the judgments in Candolin and Others and in :33 ' בפס, שם11 Farrell, that legislation does not have the effect, therefore, where the victim contributes to his own loss or injury, of automatically excluding or limiting disproportionately this right,… Thus, it does not affect the obligation under European Union law to ensure that civil liability arising under national law is covered by insurance which complies with the provisions of the three abovementioned directives (Carvalho Ferreira "Santos, paragraphs 43 and 44). 13 היגה תחת השפעת אלכוהול – אך הן ם בעיקר לזכרו לעיל מתייחסות אמהדירקטיבות ש כך חשובה.היזוק היה תחת השפעת סמים בעת התאוהג הטיות כמובן גם במקרים בהם הרלוו .וסע ל,הג תחת השפעת סמים יתן להחריג מפיצוי אם אותו,הגה שבין הו האבחייגם לע Third Council Directive 90/232/EEC of 14 ,ה זו באה לידי ביטוי בדירקטיבה השלישיתאבח May 1990 on the approximation of the laws of the Member States relating to insurance : against civil liability in respect of the use of motor vehicles (OJ 1990 L 129, p. 33) "The insurance referred to in Article 3(1) of Directive 72/166/EEC shall cover liability for personal injuries to all passengers, other than the driver, arising out of the use of a vehicle . " ציין,סקר לעיל שCandolin ייןה זו מודגשת גם בפסיקה האירופית ; בע אבח,כפי שכבר צוין – השופט שישב לדין כי מטרתן של הדירקטיבות היא "To ensure that compulsory motor vehicle insurance allows all passengers who are victims of an accident caused by a motor vehicle to be compensated for the injury or loss they have suffered." 12 וסעים שהיו תחת השפעתיות פטור מפיצויים לה זו בהקשר של תבהמשך מתייחס השופט לאבח תוך שהוא מתיר באופן מפורש את,הג תחת השפעת סמיםאו ידעו או היו יכולים לדעת שה/סמים ו :הג תחת השפעת סמים הג מפיצוי אםהחרגת ה "Exclusion clauses should be limited to the relationship between the insurer and the person responsible for the accident". 13 וסעים שידעו יות פטור מפיצוי כבר מכילה בתוכה התייחסות מפורשת לת,הדירקטיבה הרביעית :הג ת חת השפעת סמיםאו היו יכולים לדעת שה . Candolin v Vahinkovakuutusosakeyhtiö Pohjola (C-537/03) [2005] E.C.R. I-5745; [2005] 3 C.M.L.R. 17 12 .הדין- לפסק34 בפסקה, שם13 14 "Member States shall take the necessary measures to ensure that any statutory provision or any contractual clause contained in an insurance policy which excludes a passenger from such cover on the basis that he knew or should have known that the driver of the vehicle was under the influence of alcohol or of any other intoxicating agent at the time of an accident, shall be deemed to be void in respect of the claims of such passenger." הגים ש בעת יתן לומר שהדין האירופי מאפשר למחוקקים לפ טור מבטחים מפיצוי ,לסיכום חלק זה לעומת זאת החקיקה והפסיקה האירופית מדגישה את חשיבות.ה היו תחת השפעת סמיםהתאו ות החברות לתקן חקיקתן באופן וקוראת לכל המדי,וסעים ברכב( ללא קשר לאשם) 'הפיצוי לצד ג .שיהלום גישה זו גליהא ,עצרו בצד באופן אקראי ש,הגים מה10% יהמצא שבבריט , 2005 תלפי מחקר אירופי מש ים וסמי הזיה אמפטמי, קוקאין,אביספוצים ביותר היו ק הסמים ה.השתמשו בסמים היגה תחת השפעת עלה כי2011 ת מהערכות שבוצעו בש.( amphetamines and hallucinogens ) .14יהות הדרכים בבריטסמים גורמת ל שלושה אחוזים מתאו הגו תחת השפעתהגים שיות הפטור מפיצוי ביטוחי לגליה אישרה את תקפותן של תהפסיקה בא הפוליסה בה דן,15Louden v. British Merchants Ins. Co ושאחה ב כך בפסק הדין המ. סמים :הג תחת השפעת סמיםהג שבית המשפט החריגה פיצוי באופן מפורש גם מ "The company shall not be liable… in respect of bodily injury… sustained whilst under the influence of drugs…" file:///C:/Users/win7/Downloads/post-pn-440.pdf 14 [1961] 1 Lloyd's Rep. 155 15 15 עובדות המקרה אמם עסקו בוסע )ולא ההג( ,שהרג בתאות דרכים ,בה ההג והוא היו תחת השפעת אלכוהול ולא סמים ,אך בית המשפט התייחס לתיה בשלמותה ,תוך התייחסות למצב ההג בהיותו לא כ שיר להיגה ללא קשר לחומר שהביא אותו למצב זה .כך יתן להקיש כי ככל שהסם הצרך על ידי הג יביא אותו לכדי פגיעה קשה יותר בכושר ההי ג ה ,כך יתן יהיה להפחית את הפיצוי ואף לשלול אותו כליל: "… a very high degree of probability that the higher centers of his brain had been so effected… as to cause him to lose controlling on his faculties, particularly his faculty of judgment and of controlling the finer movements of his limbs and extremities." 16 במקרה ,17Delaney v Pickettעסק בית המשפט באגליה בשלילת פיצוי להג ו וסע שהורשעו באחזקת סם בעת שפגעו בתאות דרכים כאשר ההג לא היה מבוטח ,במקרים כאלה ישה אפשרות להחריג מתן פיצוי כאשר " vehicle was being used in the course or furtherance of a , 18" crimeבהקשר זה יכול וייטען כי גם שימוש בסם ע"י ההג או וסע יכול לשלול מתן פיצ וי שכן מדובר בפשע שיכול ויעמוד בתאי ההחרגה ה"ל .אך זאת ככל שהשפעת הסם השפיע על יכולת ההיגה של ההג שכן במקרה זה קבע כי שלילת הפיצוי איה אפשרית מאחר ואין קשר סיבתי בין אחזקת סם ליכולת ההיגה ולתאוה: "Simple possession could not possibly have any causative effect on the first defendant's driving. Nor could it possibly be said that simply because the driver and passengers were in possession of drugs the vehicle was being used in the course or furtherance of a crime ." 19 לעייו ,ישה חשיבות לאופן בו מ פרש בית המשפט באגליה ,בפסק דין זה ,את הד ירקטי בה האירופיות ,20בהקשר של שלילת פיצוי מוסע בהקשרים אלו: 16שם ,בעמ' .802 [2011] EWCA Civ 1532; [2012] 1 WLR 2149. 17 18שם ,בפסקה 29לפסק הדין. 19שם. Directive 2009/103/EC of 16 September 2009 . 20 16 "…exceptions are to be construed strictly. Here, a strict and narrow interpretation of what constitutes knowledge for the purpose of article 1 is reinforced by the subject matter 21. The subject matter is compensation for damage to property or personal injuries caused by vehicles. The general rule is that victims of accidents should have the benefit of protection up to specified minimum amounts, whether or not the vehicle which caused the damage was insured. The exception, therefore, permits a member state, contrary to the general rule, to make no provision for compensation for a person who has suffered personal injury or damage to property. Proportionality requires that a high degree of personal fault must exist before it would be right for an injured passenger to be deprived of compensation..." , MacGillivary ות של ספר הביטוח שליתן לראות גם במהדורות הראשו כפי ש גם,לסיכום ה אפשריתהגו תחת השפעת סמים היהגים ש החרגת פיצוי ל,שמצטט את הפסיקה שהובאה לעיל : יהותקפה בבריט "Motor vehicle policies may contain clauses exempting liability for injury sustained by the assured while under the influence of drugs… The question is whether the drugs… disturb the quiet, calm, intelligent exercise of the faculties… The drug… does not have to cause the injury. "22 member states may exclude the payment of compensation by that body in " : ההחרגה האפשרית על פי הדרקטיבה21 respect of persons who voluntarily entered the vehicle which caused the damage or injury when the body can prove clause 6(1)(e): (i) the vehicle " :טיות למקרה וזאת כאשר אחת מההחרגות הבאות רלוו."that they knew it was uninsured. being stolen; (iii) the vehicle being used in the course of or in furtherance of crime; and (iv) the vehicle being used in ."escaping from or avoiding arrest. MACGILLIVARY & PARKINGTON ON INSURANCE LAW : RELATING TO ALL RISKS OTHER THAT ) 22 .850 בעמוד,MARINE (8th ed 17 אירלד החקיקה באירלד מציית ב Civil Liability Act -את עקרון הרשלות התורמת באופן רחב ,ו ללא ציון מפורש של המעשה הרשלי .עקרון הרשלות התורמת מעוגן באירלד בסעיף ( 1) 34לCivil - . Liability Actהסעיף קובע כדלקמן: 34.1 " Where, in any action brought by one person in respect of a wrong committed by any other person, it is proved that the damage suffered by the plaintiff was caused partly by the negligence or want of care of the plaintiff or of one for whose acts he is responsible (in this Part called contributory negligence) and partly by the wrong of the defendant, the damages recoverable in respect of the said wrong shall be reduced by such amount as the court thinks just and equitable "…having regard to the degrees of fault of the plaintiff and defendant בהתאם לכך ,החקיקה באירלד מפחיתה פיצוי זיקי מהגים שהיו תחת השפעת חומרים אסורים, ואף מוסעים שידעו או יכלו לדעת שההג והג תחת השפעת חומרים אסורים .בתי המשפט בוחים לעיין הרלשות התורמת האם ההג הג ברכב בהיותו , Intoxicatedשמשמעותו בחקיקה באירלד היה ,היותו של ההג תחת השפעת אלכוהול או סמים .כך גם לפי סעיף 11של )Road Traffic (No.2 Bill 2013שאף מוסיף מבחים לזיהוי של הג שמצא . intoxicatedלפי סעיף זה ,שוטרים יהיו בעלי סמכות לחייב הגים ,או את המתכווים להוג ,לעבור בדיקה .הבדיקה כרוכה במבחים קוגיטיב יים ,שאים טכולוגיים ,כדוגמת ,הליכה בקו ישר ,גיעה באף ,ספירה תוך עמידה על רגל אחת וכו' .תוצאות מבחים אלו יוכלו לשמש כעדות שהאדם היה . intoxicated פורטוגל 18 כפי שכבר צוין ,החקיקה של פורטוגל בהקשר של הפחתת פיצוי מהג שהג תחת השפעת סמים, קשורה לעקרון הרשל ות התורמת ,ומאפשרת ,להבדיל מהחובה לתת פיצוי ,קביעה מהו הסכום של הפיצוי שייתן ,בהתאם למידת הרשלות התורמת .חקיקה זו אף מאפשרת הפחתת פיצוי מוסע שתרם ברשלות לזק.23 בוסף ,כאמור ,החקיקה בפורטוגל ותת לחברות הביטוח זכות תחלוף כגד ההג שגרם לתאוה כאשר הי ו תחת השפעת סמים: … "The insurance company's right of recourse exists in several forms: against the driver when driving without having a driving license, drunk " … or under the effect of drugs or similar substances פילד החקיקה הפיית ידוה בעיין ,24Cand olinב בית המשפט האירופי ,והובאה בפירוט בסקירה לעיל. כפי שראיו ,חקיקה זו מאפשרת הפחתת פיצוי מהג שהיה תחת השפעת סמים בעת התאוה .זאת יתן ללמוד גם מהספרות ; בהתייחסות לחוק הפיי מצוין כי החקיקה מאפשרת פיצוי גם כשאין חוזה ביטוח תקף ,אך זכות זו תתבטל ככל שה זק שגרם היה כתוצאה מפעולה רשלית של ההג, בוסף מצוין כי : of cases in adjusted be can compensation injury "Personal contributory gross negligence, and be excluded in cases of illegal use of the vehicle or driving under severe Influence of… drugs." 25 ארה"ב התופעה של היגה תחת השפעת חומרים אסורים ,בייהם גם סמים ,קלים וקשים ,לא פסחה על מדיות ארה"ב .זאת יתן ללמוד ממחקר שבוצע בקליפוריה ,שמצא כי שיעור עצום של 43% 23לעיל הערות לטקסט 8עד .13 24לעיל הערות לטקסט 8עד .13 Non-Contractual Liability Arising out of Damage Caused to Another 25 By Christian von Barבעמוד .717 19 מהגים גברים שהרגו בתאוות דרכים בגילאים , 15-34הגו תחת השפעת סם .הסם הפוץ ביותר שמצא בד מם של אותם הגים הוא מריחואה ,כאשר לרוב מדובר בהיגה תחת השפעת הסם בשילוב עם כמות מסוימת של אלכוהול.26 כמו ביחס להיגה ב שכרות ,כך גם ביחס להיגה תחת השפעת סמים ,בארצות -הברית אין הסדרה פדרלית בושא ,והעיין תון ל סמכות המדיות .מדיות רבות בארצות -הברית מתירות אכיפה של תיות פטור שוות המאפשרות שלילת פיצוי במקרה של היגה בשכרות או תחת השפעת חומרים אסורים אחרים ,כגון סמים ) תיות אלו מכוות , "DUI Exclusions" :מלשון "Driving Under " .( Influenceסוגיית ה " DUI " -מעסיקה רבות את בתי המשפט במדיות ארה"ב ,הוקטות בגישות שוות ,זאת גם בהקשר של החרגת פיצויים ותיות הפטור בכלל ,כאשר מדובר בהיגה תחת השפעת סמים ,במסגרת פוליסות ביטוח שוות .לרוב השאלה המרכזית העומדת בפי בית המשפט ,כפי שיבוא לידי ביטוי בסקירה שלהלן ,היא האם תית הפטור וגדת את המדייות הציבורית הראויה ) .( Public policy רוב מדיות ארה"ב מתירות תיות פטור שעיין היגה תחת השפעת סמים בפוליסות לביטוח מקיף שאין פוליסות ובה ) ,( supplemental liability coverageכאשר בתי המשפט מתמודדים ,כאמור, אם הטעה כי תיות אלה קיימות ביגוד למדייות ציבורית ראויה .כך למשל במקרה T.H.E ,27Insurance Company v. Dollar Rent - A - Car Systems, INCבו הופיעה תיית פטור בפוליסה מסוג ) , supplemental liability insurance (SLI coverageהתיה שללה פיצוי משוכר רכב הפועל ביגוד לחוזה השכירות כאשר אחד השימושים האסורים הוא שימוש ברכב בעת השפעת סמים: "THE VEHICLE MAY NOT BE USED . . . WHILE THE DRIVER IS UNDER THE INFLUENCE OF ALCOHOL OR DRUGS . . . ANY PROHIBITED USE OF THE VEHICLE VIOLATES THE AGREEMENT AND VOIDS OR DEPRIVES YOU OF BENEFITS, PROTECTION AND OPTIONAL COVERAGES, IF ANY, TO WHICH YOU WOULD HAVE OTHERWISE BEEN ENTITLED UNDER THIS AGREEMENT ." 28 ALLAN F WILLIAMS, PhD, MICHAEL A. PEAT, PhD, DENNIS J. CROUCH, BS, JOANN K. WELLS, BA, 26 BRYAN S. FINKLE, PhD, Drugs in fatally injured young male drivers, Public Health Reports, Vol. 100, No. 1, 19, (1985). T.H.E. Ins. Co. v. Dollar Rent-A-Car Sys., Inc., 900 So. 2d 694, (Fla. 5th DCA 2005). 27 28שם ,בעמ' .694 20 P & H Vehicle Rental and Leasing Corp. v. ייןבית המשפט מאזכר ההלכה המחייבת בע primary liability insurance ) יות פטור כאשר מדובר בביטוח חובה השוללת ת, 29Garner ה חשובה בפסיקה ובהמשך מתייחס לאבח,ת הציבורוגדים את תק ( בהיותםcoverage :האמריקאית בין ביטוח חוב ה למקיף באומרו "P & H Vehicle Rental and Leasing Corp. v. Garner dealt with primary liability insurance coverage, whereas the instant case involves excess liability insurance coverage. We consider this to be an important distinction when considering public policy. The Florida Legislature declared it to be the public policy of this state that owners and operators of motor vehicles carry primary liability insurance coverage when it passed the Financial Responsibility Laws30 requiring each motorist to have minimum liability insurance coverage regardless of fault. However, the statutes do not mandate that supplemental liability insurance coverage be obtained once the statutorily mandated minimum level of insurance has been met. Additionally, no Florida statute exists which precludes an exclusion for coverage in an excess or supplemental liability policy when the driver of the vehicle is intoxicated." Philadelphia Indemnity Insurance supplemental יתן לראות במקרה יות פטורהתייחסות דומה לת בו מבטח ביקש לשלול פיצוי במסגרת,31Company v. Carco Rentals, INC תפגע בתאוהג תחת השפעת אלכוהול ו משוכר רכב שliability insurance (SLI coverage) : בית המשפט קבע כי.דרכים P & H Vehicle Rental and Leasing Corp. v. Garner, 416 So. 2d 503 (Fla. 5th DCA 1982) 29 §§ 324.011; 324.021; 324.022, Fla. Stat. (2004). 30 Philadelphia Indem. Ins. Co. v. Carco Rentals, 923 F. Supp. 1143 (W.D. Ark. 1996) 31 21 "We do not believe the Arkansas courts would find the exclusion at issue to be violative of the public policy of the State of Arkansas. The supplemental liability coverage is purely voluntary and is not designed to comply with minimum financial responsibility laws. The requirements of minimum financial responsibility were fulfilled by Carco through the National Casualty policy. The exclusion at issue in this case is operative only above minimum statutory limits." : ממשיך בית המשפט באומרו כי "We agree that the fixing of penalties for antisocial conduct is, in the first instance, a governmental responsibility through legislative response. However, we find nothing in the public policy of the State of Arkansas which prevents parties to a contract from "punishing" certain types of conduct by prohibiting such conduct under the contract. Nor do we find anything in the law that prevents an insurance company from excluding coverage for certain types of perils even though the underlying conduct might also be punishable by law." הגו בעודם תחתהגים ש יות פטור מפיצויות ארה"ב מתירות ת רוב מדי,לעומת ביטוח חובה למשל, בתחומי ביטוח אחרים,( Intoxication exclusionary clauses ) השפעת חומרים אסורים ,( Disability ) כות ביטוח,( Life ) ביטוח חיים,( health ) כאשר מדובר בפוליסות ביטוח בריאות ביטוח עובדים,( Accidental death and dismemberment ) הביטוח במקרה מוות כתוצאה מתאו גישה זו מבוטאת גם.( Unamploiment insurance ) ( וביטוח אבטלהWorkers compensation ) Uniform קראתוצרו כתוצאה ישירה מחקיקה כללית ה חוקים אלה.בצורה מפורשת בחקיקה המייצגת את תפיסת המחוקק, UPPL ובקיצור, Accident And Sickness Policy Provision Law גרמים כתוצאה ממעשה לא חוקיים הי סיכוה מפ כהג,וע שימוש לרעה בביטוחשרוצה למ 22 ) 38 .( Unlawful Conductמדיות אימצו בצורה זו או אחרת את החקיקה האמורה ,32ובפרט את הסעיף שלהלן )ביסוחים שוים(: " The insurer shall not be liable for any loss sustained or contracted in consequence of the insured’s being intoxicated or under the influence of any narcotic unless administered on the advise of a physician." 33 כפי שעולה מהכתוב בסעיף ,ה UPPLמאפשר שלילת פיצוי מהגים שהגו תחת השפעת סמים בתחומי הביטוח הרלווטיים .עם זאת ,מציין הסעיף חריג לאפשרות של שלילת הפיצוי מהמבוטח, וזאת כשמדובר בסמים שיתו תחת מרשם של רופא .במקרה שפסק בבדה ,דוה פוליסת ביטוח מפי מוות כתוצאה מתאוה ,שהכילה תוספת לתית הפטור ,כוסחה לעי ל ,שקוב ה כי על הסם להילקח בהתאם להוראות הרופא על מת שהסייג לפטור יחול ,זאת מתוך מטרה לצמצם את כמות מקבלי הפיצוי באופן שגם ,למשל ,הגים שלקחו תרופות במרשם במת יתר ,יישלל מהם הפיצוי על פי הפוליסה .בית המשפט קבע כי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח ,כאשר מצא שתיית הפטור מצמצמת את החריג לפטור באופן בלתי חוקי.34 בשת 2001תוקן הסעיף ,ו וסף אליו חריג המתייחס לפוליסות לביטוח הוצאות רפואיות .לפי חריג זה : "(1) This provision may not be used with respect to a medical expense "policy (2) For purposes of this provision, "medical expense policy means and accident and sickness insurance policy that provides hospital, medical and surgical expense coverage". אולם רק שתי מדיות תיקו את החקיקה באופן שיתאים לשיוי.35 32לדוגמא דרום דקוטה ,בכל הוגע לביטוח עובדיםS.D. Codified Laws § 62-4-37. : National Association of Insurance Commissioners, NAIC Individual Model Laws, Regulations and Guidelines, 33 available at http://www.naic.org/insprod/individual_model_laws.htm# (accessed February Hummel v. Continental Cas. Ins. Co., 254 F. Supp. 2d 1183 (D. Nev. 2003). 34 35דרום דקוטה S.D. Codified Laws § 58-17-30.8. :ואיווהIowa Code Ann. § 514A.3(2)(K) (West 2003). : 23 ,והג תחת השפעת אלכוהולהג שית פטור ל וגע לתות מסוימות שחקיקתן שותקת בכל הן מדייש וגע לשימוש בכל ה,יםיות פטור בתחומי הביטוח השוי החקיקה שלהן מתירה תומצד ש :וסחה הואית פטור ש מאפשרת החקיקה הוספת ת,סוטה כך למשל במי. בסמים " [t]he insurer shall not be liable for any loss sustained or contracted in consequence of the insured's being under the influence of any narcotic unless administered on the advice of a physician ."36 אין,יות פטור בפוליסות הביטוחות שבהן אין חקיקה מפורשת המתירה תחשוב לציין שגם ב מדי יתן וכך.37הגו תחת השפעת סמיםהגים ש ות אסור להחריג פיצוי מללמוד מכך שבאות ן מדי יית פטור השוללות כיסויות הכיר ב תלמצוא בפסיקה מקרים ש בהם בית המשפט באות ן מדי .38היגה תחת השפעת סמים במקרה של יית פטור בפוליסהעסק בת 39 Schultz v Metropolitan Life Insurance co דון בפרשתה מקרה ש ,40" defined and governed by the Employees Retirement Income Security (ERISA) " תה )בשילוב עם אלכוהול( בעת תאווהג תחת השפעת קוקאין וכדורי שי מצאהג שה ליתש : הפוליסה הבטיחה מתן פיצוי למבוטח במקרה מוות כאשר מדובר ב.דרכים " an "accident;" (a) that was not "self-inflicted," (b) that involved an injury "independent of all other causes," and (c) that did not occur while the decedent was "committing or trying to commit a felony or other serious crime or an assault. וכי הפוליסה מאפשרת שלילת מתן, ה כ הגדרתה לעילה כי אין מדובר בתאוחברת הביטוח טע : בית המשפט פסק לטובת חברת הביטוח באומרו.הפיצויים Minn. St. Ann. 62A.04.3(11). 36 Analysis of State Law Permitting Intoxication Exclusions In Insurance Contracts and their Judicial Enforcment 37 42 P.3d 38, 100 A.L.R.5th 793 (Colo. Ct. App. 2001). 38 Schultz v. Metropolitan Life Ins. Co., 994 F. Supp. 1419 (M.D. Fla 1997) 39 Employees Retirement Income Security Act of 1974, 29 U.S.C. § 1001, et seq. 40 24 "It is just common sense that a driver whose faculties are significantly impaired by alcohol or drugs, or both, risks his life as well as others. The case law is replete with situations in which an insured unwisely and unsuccessfully tempted fate. Denial of benefits is appropriate in such circumstances… (The driver) knew, or should have known, that he was risking his life in a real and measurable way by driving while intoxicated. Any other expectation would have been unreasonable. Consequently, Defendant did not act arbitrarily and capriciously in denying Benefits under the Plan to Plaintiff ." ת חברת עסק בית המשפט ב טע,41Judith Lee Buck, v. Gulf Life Insurance Co ,במקרה אחר ת דרכים בעודה תחת השפעת סמי הרגעה )בשילובהרגה בתאוהגת ש הביטוח כי יש לשלול פיצוי מ accidental death ) ה וזאת במסגרת פוליסה המכסה ביטוח מוות כתוצאה מתאו,(עם אלכוהול :יית הפטור בפוליסה הי ה כדלקמןוסח ת .( insurance policy "No benefits are payable under this section for losses resulting from an accident occurring while not insured or resulting directly or indirectly from: (a) bodily or mental infirmity…" ה על חברת הביטוח להוכיח קשר סיבתי בין התאו,ת להחריג את הפיצוי בית המשפט קבע כי על מ בית המשפט קבע כי. " תרמה לאירוע ה מוותmental infirmity" - ושה,הלמוות כגורם יחיד לתאו :ת באופן ברור בפוליסהיית הפטור תקפה כל עוד היא מצויית "drug consumption, alcoholism, or other forms of substance abuse, are not included as a matter of law within a general exclusion for illness, disease or infirmity in an accidental death policy in the absence of BUCK v. GULF LIFE INS. CO, 548 So.2d 715 (Fla. Dist. Ct. App. 1989) 41 25 language clearly evidencing an intention that such conduct or " condition be included. . . היגה תחת השפעת סמים היא כמובן עיין המטופל גם ברמה הפדראלית .לפי הNational - ) , Highway Traffic Safety (NHTSAבערך אחד משמוה הגים בליל סופ"ש מצא תחת השפעת סמים בלתי חוקיים .השיא אובמה הכריז על חודש דצמבר 2010כ National Impaired Driving Prevention Monthוביקש מכל אזרחי ארה"ב לקחת בחלק במיעת אובדן חיי אדם באמצעות היגה בטוחה וקייה מסמים.42 באופן כללי ,החוק ברור בוגע לשתיית אלכוהול והיגה ,אך לא כך בעיין השפעת סמים .הליך איתור הסמים מורכב יותר מאשר ביצוע בדיקת אלכוהול והחוקים משתים משמעותית בין מדיה למדי ה. בכל המדיות מלבד הוואי ויו יורק ,היגה תחת השפעת סמים DUID (driving under the ) influence of drugsמקבלת את אותו יחס כמו היגה תחת אלכוהול .הבעיה היא שקשה לאתר את השימוש בסמים ,יש כל מיי סוגים וצורות של שימוש בסמים ,וקשה למחוקקים להדביק את הדיימיות של השימוש בסמים. למרות שחוקי ה DUIDמשתים ממדיה למדיה ,מרבית המדיות יעמידו לדין הגים בגין היגה תחת השפעת סמים על סמך אחד או יותר מהקריטריוים הבאים: • - Impairmentחוקי המדיות הפוצים ביותר בעיין היגה תחת השפעת סמים קובעים שיכולת ההיגה של ההג צריכה להיות "פגומה" כתוצאה מחומר מסוים או שההג איו מסוגל להוג בזהירות .בכדי להרשיע אדם בהידה תחת השפעת סמים ,התובעים מוכרחים להוכיח שההג ,בזמן שהג ,היה בלתי כשיר .מדיות אלה לא בהכרח קובעות מסגרת חוקית להוכחת קיומם של חומרים אסורים בדם. 42 http://www.whitehouse.gov/the-press-office/2010/12/01/presidential-proclamation-national-impaired-drivingprevention-month 26 • - Habitual Useגרסה וספת של חוקי ) DUIDקיימת בחמש מדיות( קובעת כי יהיה זה בלתי חוקי למכורים לסמים או למשתמשים קבועים להוג באופן כללי .עם זאת ,ישו קושי בפירוש מושגים כמו " " drug addictו ". "habitual user • - Incapacitationב 14המדיות בהן ,כון ל , 2012יש חוקים מסוג זה ,התובעים מוכרחים ללכת צעד קדימה ולהוכיח שההג בלתי מסוגל להוג בזהירות -לא רק . impairedבכדי להרשיע ,התביעה צריכה להוכיח לא רק שההג היה תחת השפעה ,אלא גם שההשפעה גרמה לכך שלא יוכל להוג בזהירות. • ) - Per se (zero toleranceסמים בגוף תוך כדי היגה זו עבי רה ,גם אם הסמים הללו אים פעילים במוח במהלך ההיגה .ל 19 -מדיות יש חוקים מסוג זה ,למרות שהם משתים ממדיה למדיה .המפרים את החוק יעשו במאסר ,בהשעיית הרישיון או בקסות כבדים. בוסף ,יש לכך השפעה גדולה על תעריפי ביטוח הרכב .כמו ביחס לאלכוהול ,גם שימוש בסמי ם בהיגה גורר חיוב המבוטח שהג תחת השפעת סמים בפרמיות ביטוח גבוהות יותר עם חידוש הביטוח ,מאחר והשימוש בסמים משמעו מועדות להיגה בלתי בטוחה.43 )State laws (2012 http://www.esurance.com/violations/driving-on-drugs-laws 43 27 בשת 2012הכריז ) The Office of National Drug Control Policy (ONDCPעל מטרתו ל הוריד תוך שלוש שים ב 10% -את שיעורי ההיגה תחת השפעת סמים .בכדי השיג זאת ONDCP ,מעודד את המדיות לאמץ חוקי . per seעם זאת ,ממחקרם של Per - D. Mark Anderson & Daniel I.Rees - Se Drugged Driving Laws and Traffic Fatalitiesשבחן את הקשר בין החוקים הללו לבין מקרי מוות בכביש )המהווה את הגורם העיקרי למוות בארה"ב בגילאי ,( 5-34לא מצא כי יש קשר בין החוקים הללו לבין ירידה בכמות מקרי המוות בכבישים - Controlling for unobserved heterogeneity at the state level, the estimated relationship between per se laws and traff ic fatalities becomes positive, but is statistically indistinguishable from zero. 44 אריזוה הייתה המדיה הראשוה לחוקק חוק . per seכבר ביוי 1990היה זה בלתי חוקי להוג ברכב באריזוה עם כמות יתת לאבחה של סמים .הג באריזוה שבדק ומצא חיובי יכול להימצא חייב במשפט ללא עדויות וספות .כיום עומדות שתי הצעות דומות לתיקון חקיקה ,ב מיזורי וב יו יורק .במיזורי 18/2/2014 -ההצעה הוצגה לראשוה וב 8/4/2014היא הועברה ל House Committee . on Insurance Policyביו יורק ההצעה הוגשה ב , prefiled -19/12/2012 -והועברה ל Assembly - . Committee on Transportationב 9/1/2014ההצעה הוצגה45. אוסטרליה במחקר שהתבצע באוסטרליה לאורך עשר שים מצא קשר ישיר בין שימוש בסמים ושיבוש היכולת להיגה בטוחה תוך העלאת הסיכון לתאות דרכים .עורכי המחקר מצייים כדלקמן: Anderson, DM, Rees, DI. Per se drugged driving laws and traffic fatalities: IZA discussion paper no. 7048. 44 .http://ftp.iza.org/dp7048.pdf .Published November 2012. Accessed December 21, 2013 45 http://www.ncsl.org/research/transportation/state-traffic-safety-legislation-database.aspx 28 "This 10-year, multi-centre longitudinal study of driver culpability has shown a number of strong positive associations between use of some psychoactive drugs and responsibility for the crash. Of particular interest is the association of THC with driver culpability ."46 הגים ות תורמת שללכן אין זה מפתיע כי החקיקה והפסיקה באוסטרליה עוסק ים רבות ברשל .הגו תחת השפעת סמים ו ב אפשרות לשלילת פיצויים במסגרת פוליסות הביטוח שהם מחזיקיםש Smith & Thorpe (REGD) v Cigna Insurance Asia Pacific ltd , 2001 ת בפסק דין מ ש,לדוגמה . אשר הבטיח ה מתן פיצוי בעת מוות של עובד, בית המשפט במקרה של פוליסה ביטוח עובדים,עסק ה ) ואלכוהול( ; חברתת דרכים כשהיא תחת השפעת סם מריחואהרגה בתאו הגת רכב במקרה זה ת חברת הביטוח טע.הגתהרג יחד עם ה ש, ה עובד,וסע ה כי יש לשלול את הפיצוי מההביטוח טע גרמה עקב ו פיצויים כאשר הפגיעהתיית פטור בפוליסת הביטו ח שקבעה כי לא ייהתבססה על ת An intentional self-injury or attempt thereat or any criminal act committed by an " .הגת וזאת עקב תרומתו של האחרון למעשה הלא חוקי אותו ביצעה ה," Insured Person : קבע כדלקמן בבי ת המשפט שלמטה "I find it proved on the requisite civil onus that the deceased had the necessary intention and knowledge to have aided or abetted Walsh's [the driver] offence of driving at a speed, or in a manner, dangerous to the public. There is no doubt that he was aware of her age, limited driving experience and that she did not hold a licence. He had been with her for many hours immediately prior to the accident, knew that she had consumed alcohol and marijuana and must have observed signs of at least minor intoxication... It may be that his drowsiness and intoxication explain why he did not instruct Walsh to reduce her speed The involvement of drugs in drivers of motor vehicles killed in Australian road traffic crashes 46 29 or the like, but that does not mean in law that he is not an aider or abetter of her offence ." אך זאת לא מהטעם כי,ות חברת הביטוח לשלילת הפיצו ים דחה את טעבית המשפט העליון אמ : וקבע כי,טלי הוכחה אלא על יסוד,ה תקפהית הפטור אית "the extent to which Ms Walsh was affected by alcohol or marijuana or the combined effect of those drugs was unknown… There is no suggestion in the evidence that her driving during those periods was other than competent... For these reasons, in my opinion the respondent failed to prove on the balance of probabilities that the deceased aided and abetted the dangerous driving of Ms Walsh ." משמעות מושג זה, Intoxication מגדירה את המושג, Civil Liability Act - ה,החקיקה האוסטרלית that the person is under the influence of… a drug to the extent that the person's " :ה י א , המושג מוגדר בצורה מאוד רחבה.47"capacity to exercise proper care and skill is impaired בתי המשפט.לקח בצורה חוקית או לא ובין אם,יתן עקב צורך רפואי או ל א בין אם הסם ולרוב מפורש,באוסטרליה מפרשים את המושג בצורה לא עקבית המקשה ל גבש הלכה חד משמעית Self - כך לדוגמא פירש בית המשפט.48המושג באופן קזואיסטי המתאים לכל מקרה ומקרה : כמצב שבו,וסע שלIntoxication "not so gross as to be incapable of becoming a voluntary passenger, yet too high to be able to appreciate that the driver was not capable of driving". 49 a person being under the ": משמעות המושג היאNew South Wales- כאשר ב,Civil Liability Act 2003 (Qld) sch 2. 47 influence of alcohol or a drug": Civil Liability Act 2002 (NSW) s 48. DRINKING, DRIVING AND CAUSING INJURY: THE POSITION OF THE PASSENGER OF AN 48 (387 ' )עמINTOXICATED DRIVER Howard v. Hamilton [1996] Supreme Court of Western Australia 74/95 (Unreported, Rowland, Franklyn, Murray JJ, 49 9 May 1996). 30 :במקום אחר מוגדר המושג כ דלקמן "a disturbing of the faculties, as disturbing the balance of a man's mind, or disturbing the quiet calm intelligent exercise of the faculties "50 ,51 ואף להישלל, 25 % ימלי של פיצוי יכול להיות מופחת בשיעור מי, Civil Liability Act - על פי ה :הג היה במצב שבוה הוזאת במקרה ש בו בעת קרות התאו "intoxicated to the extent that [his or her] capacity to exercise reasonable care and skill [in caring for his or her own safety] was impaired' at the time of the act or omission causing the death, injury or damage ."52 ה הייתה מתרחשת גם ללא השימוש בסמים ע"יע שיכול והתאואף במק רה ש בו בית המשפט משוכ אלא,יתן לשלול פיצוי ולכן,הגות תורמת מצד ה שהייתה רשל,ת לסתירהי תה חזקה ה יש,הגה "דסל "קווי.53"The intoxication did not contribute in any way " ע כיאם בית המשפט ישוכ למעט ב מקר ים, New South Walse -וסח בצורה זהה לזה שב מ, Civil Libiliity Act 2003 "was so much under the influence of alcohol or a drug הג למשל מצב בו יוכח כי ה,י יםקיצו יתן להפחית את כי אז- as to be incapable of exercising effective control of the vehicle" .5450 % ימלי שלהפיצוי בשיעור מי והג תחת השפעת הג ש ה שלפגע עקב תאווסע ש ות תורמת עשויה לקום גם לגביחזקה של רשל "has relied on the skill and care of an intoxicated person, and - וסע וזאת כאשר ה,סמים Government Insurance Office v Nowalinski (1985) 2 MVR 142 (Grove J, relying on Louden v British Merchants 50 Insurance [1961] 1 WLR 798). Mackenzie v The Nominal Defendant [2005] NSWCA ISO, [62] 51 Civil Liability Act 2002 (NSW) s 50. 52 Civil Liability Act 2002 (NSW) s 50 (3). 53 Civil Liability Act 2003 (Qld) s 47(5) 54 31 יש, עם זאת.55was aware or ought reasonably to have been aware of the intoxication " דרט הראוי לפיו ייחשבלהודות כי בתי המשפט באוסטרליה התקשו לקבוע הלכה מוצקה לגבי הסט יתן להפחית ש,ות תורמת כגורם בעל רשל,הג אדם תחת השפעת סמים סע ברכב בו אשר,וסע תדרט הראוי לבחי כי הסט, High Court - קבע ה2003 - ב. ו את ה פיצוי הביטוחיואף לשלול ממ :56( Reasonable sober person ) ות התורמת הוא של האדם הסביר הפיכחהרלש "[T]he issue is not whether a reasonable person in the intoxicated passenger's condition - if there could be such a person - would realise the risk of injury in accepting the lift. It is whether an ordinary reasonable person - a sober person - would have foreseen that accepting a lift from the intoxicated driver was exposing him or her to a risk of injury by reason of the driver's intoxication. If a reasonable person would know that he or she was exposed to a risk of injury in accepting a lift from an intoxicated driver, an intoxicated passenger who is sober enough to enter the car voluntarily is guilty of contributory negligence. The relevant conduct is accepting a lift from a person whose driving capacity is known, or could reasonably be found, to be impaired by reason of intoxication."57 ובייחודMotor Accidents (Compensation) Act 1979 (NT) ו היאייוספת ה חשובה לע חקיקה Pollard v Territory יין בפסק הדין בע10 - ו9 תן בית המשפט האוסטרלי לסע יפיםות שהפרש ת דרכים סעיפים אלה מאפשרים החרגה של מתן פיצוי כאשר מדובר בתאו.58Insurance Office פס"ד עסק בשאלה האם ההחרגה האמורה תקפ ה.הג היה תחת השפעת סמיםשהתרחש ה בעת שה : לחוק קובע כי9 סעיף. הג וסע ולא בגם כאשר מדובר ב Civil Liability Act 2003 (Qld) s 48(1)(c) 55 Avram v Gusakoski [2006] : מאז פסיקה זו יושמה הלכה זו במספר פסקי דיןJoslyn v Berryman (2003) 214 CLR 552, 56 WASCA 16 (Unreported Judgment); Mackenzie v The Nominal Defendant [2005] NSWCA 180. Joslyn v Berryman (2003) 214 CLR 552 [38] 57 Pollard v Territory Insurance Office (1997) 6 NTLR 142 58 32 "following conduct disentitles a person from the Act's benefits in respect of an injury received in or as a result of an accident: (a) driving a motor vehicle while under the influence of alcohol or of a drug (s 9(a)) ." – בית המשפט קבע כי "a driver under the influence of drugs is excluded from benefits, but a passenger similarly affected is not so excluded." דוגמאות לפוליסות גליהא מפרט את הכיסוי, Section A כאשר, מציעה פוליסת ביטוח רכב, Prudential חברת הביטוח מיד לאחר.ת דרכיםגד פגיעה בצד שלישי במקרה של תאויתן למבוטח כבמסגרת הפוליסה ש ," Exceptions to Section A " תחת הכותרת,"לפירוט זה מכילה הפוליסה החרגות לכיסוי ה "We :היגה תחת שימוש בסמיםיו ת מחריגה כל הוצאה מול צד שלישי הקשורה לכאשר אחת מהת will not cover:…legal costs or expenses related to charges connected with speeding, .59" driving under the influence of alcohol or drugs Personal ) יזוק הוא המבוטחיתן במקרה שה מפרט את הכיסוי ה, של אותה פוליס הSection E "We :היגה תחת השפעת אלכוהולהג מורשע ב גם כאן מחריגה הפוליסה כיסוי כאשר ה.( accident will not cover:… anyone who is convicted for driving while under the influence of drink . or drugs at the time of the accident" המציין את הכיסוי ב מקרה של טיפול, לפוליסת הביטוח שלה9 ת בסעיף מצייAviva חברת הביטוח We will not pay ":ה ת י גרם כתוצאה מ ה שפעתם של סמיםתן ככל שהתאו כי הכיסוי לא יי,רפואי ." for: (4) Any incident directly coused by or due to the effect of… drugs. Prudential 33 Car Insurance, Your Car 59 Insurance Policy document and summary. http://www.pru.co.uk/pdf/WEBM11071_PRUMSPB.PDF גם כאן החברה. החברה מכסה כל עלות במקרה של תביעה משפטית, במסגרת הפוליסה לעי ל,וסףב ת כך מציי. קשורה לשימוש בסמים,הה המבוטח צריך הג ככל שהעבירה בגי,שוללת את הכיסוי "We will not pay any costs and expenses: resulting : לפוליסת הביטוח15 החברה בסעיף from a defence of motoring offences resulting from prosecutions for: drink or drug ." related offences ,Tesco Bank ( של פוליסת ביטוח הרכב שלPolicy Condition ) אי הפוליסה הכללייםבמסגרת ת והג תחת , ככל שהוא עצמו או כל מי שרשום תחת הפוליסה שלו, מוחרגת כל תביעה מצד המבוטח : אמר כדלקמן אי הפוליסה לת11 כך בסעיף.השפעת סמים "11. Claims as a result of drink or drugs: If a claim occurs whilst you, or any person named on your certificate of motor insurance, is driving illigilly due to excces levels of alchol or the use of drugs, then there will be no cover for the car and we reserve the right to recover all sums paid to any third parties from you or the driver of the car. We reserve the right to withhold ant claim settlement during the police investigation and/ or criminal proceeding." Section E – Personal - כך ב,החברה חוז רת על ההחרגה בהקשר הספציפי של ביטוח אישי "Death or injury to any person convicted of driving הפוליסה מחריגה מהכיסוי, Accident ." while under the influence of drink or drugs at the time of the accident ת בפוליסת הביטוח שלה כי כל תביעה מציי, the green insurance company גם חברת הביטוח : היגה תחת השפעת סמיםהג הורשע בזק לגוף או מוות תידחה ככל שיוכח כי ה לפיצוי בגין "What is not covered: death or injury to any person convicted of driving while under the influence of drink or drugs at the time of the accident." 34 ת בגיןית דרשתה המשפטית הה משפטית ככל שההגבאופן דומה החברה שוללת פיצוי בגין הג ת החברה כך מציי. ו במרשם ובין אם לאוית בין אם,הג תחת השפעת סמים הג המבוטחחשד שה :בפוליסה "there is no cover for claims: arising from allegation that you were in control of a vehicle whilst under the influence of alcohol or drugs (whether prescribed or otherwise)." דאירל Section 2 – כאשר,private motor vehicle Insurance מציעה,Liberty Insurance חברת הביטוח Personal Accident - Comprehensive ) מבט יח ביטוח מקיף אישי, Liability to other people :היגה תחת השפעת סמיםהג מורשע ב כאשר אותו כיסוי ישלל כאשר ה,( cover only We will not pay this benefit for: a. any injury or death resulting from suicide or attempted suicide; or b. anyone who is convicted for driving while under the influence of drink or drugs at the time of the accident." הג בעת שהיהגרם לזק ש שוללת כל פיצוי מ,ד באירלAllianz באופן דומה גם חברת הביטוח "Endorsement No 8 – Personal Accident Benefits – Driver תחת הכיסוי.תחת השפעת סמים וסע אחר שהיה הג או כל מבטיחה החברה פיצוי בגין מוות או פציעה ל, and Occupants of Car" : במילים אלו,הג בלבד תוך שהיא מחריגה פיצוי מה,ה ברכבבעת התאו "No benefit will be paid to the driver of the Car arising out of an accident where he/she: a. was convicted, or a prosecution is pending, 35 under any road traffic legislation relating to the level, concentration or quantity of alcohol or drugs in their body."60 פורטוגל סעיף קטן,6 בסעיף,י של הפוליסהת בחלק הש מציי, הפועלת בפורטוגל, Generali חברת הביטוח ככל שהוא היה תחת השפעת סמים בעת,גד המבוטח כי החברה לא תהיה חייבת בפיצוי כ, 2.11 :(ה )בתרגום מפורטוגזיתהתאו "The Insurer shall not be further liable for collateral Assistance to People and for benefits resulting from: Damage suffered by the insured as a result of dementia when under the influence of alcohol, under the law, or has ingested drugs or other substances without prescription." 61 חברת, ובהתאם לחקיקה בפורטוגל שאימצה את הדירקטיבה הרביעית האירופית,וסף לכךב הג תחת השפעתהג שיה המאפשרת לחברה לקבל החזר כספי מת בפירוש את הת מציי, Generali "RIGHT - תחת הכותרת, c32 סעיף.גד צדדים שלישייםו כסמים בגין כל הפסד שהחברה חויבה בגי – ת לחברת הביטוח זכות תחלוףית מצויין כי- OF RETURN OF INSURANCE" "Against the driver where this has caused the accident while he was driving with a rate blood alcohol higher then allowed legally, admitted to, or accused on drug abuse or other toxic products." יהגרמ בכל, מחריגה את הכיסוי שאותו היא מציעה ללקוחותיה, Signal Iduna יתחברת הביטוח הגרמ וזאת תוך ציון העובדה, ההג היה תחת השפעת סמים בעת התאו גרם בעת שהזק ש בשל,תביעה Your Motor Insurance Policy. http://www.allianz.ie/Car-Insurance/FAQs/Motor_Policy_Document_0412.pdf 60 "Condições Gerais Auto Generali" 61 36 זאת כפי.השאין תחולת החריג תלויה בקיומו של קשר סיבתי בין השימוש בסמים לקרות התאו :62(יתת )בתרגום מגרמשהפוליסה מציי "What is not covered? Damage that occurs while the driver under the influence of alcohol or intoxicating substances / drugs, without it being necessary to a causality." צרפת יזק גופ" ,"זק לרכב" שוללת מתן פיצוי בגין,63Altima פוליסת ביטוח הרכב של חברת הביטוח באופן דומה.הג הרכב המבוטח היה תחת השפעת סמים אם,"הג" ו"מתן שירותים משפטייםל הג תחת השפעתוסעים שהיו ברכב בזמן שה גם מ,מחרי גה הפוליסה מתן שירותים משפטיים בלבד ה לבין השימושית הפטור ככל שיוכח שהתביעה בה מדובר אין בי הפוליסה מחריגה את ת.סמים .הג כל קשרבסמים על ידי ה "CONDUITE SOUS L’EMPIRE D’UN ETAT ALCOOLIQUE, UTILISATION DE DROGUES OU DE STUPEFIANTS : Sauf cas de vol, vous n’êtes pas garanti au titre des garanties dommages subis par le véhicule dommages corporels du conducteur et protection juridique lorsque le conducteur du véhicule assure est: sous l’emprise de drogues ou de stupéfiants non prescrits médicalement De même, les passagers du véhicule assuré se trouvant en état d’ivresse ou sous l’emprise de drogues ou de stupéfiants non prescrits médicalement sont déchus de la garantie protection juridique Toutefois, cette exception n’est pas applicable s’il "Information on Car Insurance" 62 http://www.sivp.de/dokumente/4_Kraftfahrt/4300210_Jul14.pdf "CONTRAT d’Assurance Automobile" 63 https://www.altima-assurances.fr/altima/sites/default/files/297_CG_ALTIMA_052014.pdf 37 est établi que le sinistre est sans rapport avec ce taux d’alcoolémie ou cet état." דלפי ית פטור כללית אשר פוטרת ת,ת בפוליסת הביטוח מציי,דל הפועלת בפיAllianz חברת הביטוח ת הפוליסה כך מציי,והג תחת השפע ת סמיםהג ש את החברה מכל תביעה אפשרית שקמה מצד :64(ית )בתרגום מפי10.13 בסעיף "General exceptions: The insurance does not cover damages arising from the use of alcohol or narcotic or stimulant substances in use, such as mild or strong drugs" שבדיה בהתאם,והג תחת השפעת סמיםהג ש מחריגה פיצוי מ, הפועלת ב שבדיה, Aktsam חברת הביטוח הג ולהפחית את הפיצוי בהתאם למידת הוגה בשבדיה לפיה יש לייחס אשם תורם לאותולגישה ה :(ת החברה בפוליסה )בתרגום משבדית כך מציי.הגות של ההרשל "In the following cases, compensation may be down (adjusted): 1) If the insured that drove your vehicle: a. was punishable under the influence of alcohol or other agent than alcohol, in combination with negligence. b. contributed to the damage by gross negligence that caused the accident or with intent. 2. If another person contributed to the damage by gross negligence or caused harm with intent." 65 ארצות הברית https://www.magroup-online.com/CTW/FI/FI/CTW_FI_fi_TCs.pdf 64 "Bilförsäkring" 65 38 Section 1 כאשר, מציעה ביטוח רכב,ות רבות בארצות הברית הפועלת במדיGeico חברת הביטוח "לת בפוליסה כי הכיסוי ה החברה מציי.גד המבוטחי תביעות מצד שלישי כלפוליסה מבטחת בפ המחייבים את המבוטח בפיצויים, מצדדים שלישיים,גד המבוטחזיקין כ תן בגין תביעותלא יי :שייםעו " Section I Does Not Apply… To punitive or exemplary damages recovered or potentially recoverable from any insured arising from the use or abuse of alcohol, medication, or drugs." 66 דרום אפריקה י סוגי פוליסות אלה ב ש.' מציעה פוליסה ביטוח מקיף ופוליסה ביטוח צד ג, Absa חברת הביטוח הג ברכב יית פטור במקרה שבו המבוטחמחריגה החברה את ה כיסוי הביטוחי על ידי הכללת ת :כ שהוא תחת השפעת סמים "The extra events and items specific to motor insurance that we will not compensate you for are loss or damage: while you drive or tow the vehicle under the influence of alcohol or drugs or your blood-alcohol level is over the legal limit or you fail a breathalyser test or you refuse to give either a breath or blood sample." גם פוליסה זו.זק גוף או מוות בגין,( Personal Accident ) החברה מציעה גם פוליסה ביטוח עצמי עשו עלגרמו כתוצאה מ מעשים מסוימים ש מחריג ה את הכיסוי הביטוחי כאשר הפציעה או המוות : ובכלל זה שימוש בסמים,ידי המבוטח "Death or disability caused by the insured’s own actions: We will not compensate you for the death or disability of an insured if the insured: a. inflicts injury on themselves. b. is under the influence of "Georgia Family Automobile Insurance Policy" 66 39 intoxicating liquor or drugs. c. drives a vehicle with a blood alcohol concentration over the legal limit." 67 אוסטרליה יתן בגין פוליסת מחריגה את הכיסוי ה, הפועלת באוסטרליה, CommBank חברת הביטוח של ת כי לא יישלל בכיסוי החברה מציי.והג תחת השפעת סמיםהג ש י כל בפ,ביטוח הרכב שלה הג היה תחתוסע ברכב אשר יוכיח כי לא ידע או לא יכול היה לדעת באופן סביר כי ה הביטוחי מ :היגההשפעת סמים בעת ה " Part 4: What the policy doesn’t cover – general exclusions: We will not pay for: Loss, damage or liability arising from your vehicle being driven by you, a member of your family or any other person with your permission, when the driver of your vehicle: a. is under the influence of, or their judgement is affected by, any drug or alcohol b. has more than the legal limit of alcohol in their breath or blood permitted by law in the state or territory where the incident occurs, or refuses to submit to any test to determine the level of alcohol or drugs in their blood when reasonably requested by the police. At our discretion, we may pay for loss, damage or liability if you can prove that you did not know and should not reasonably have known that the driver was likely to be under the influence of, or their judgement was likely to be affected by, any drug or alcohol, or to have more than the legal limit of alcohol in their breath or blood permitted by law." 68 "Absa idirect insurance policy Terms and conditions" 67 "CommInsure Car Insurance" 68 40 ית פטור השוללת את אשר כוללת ת,69 מציעה פוליסת ביטוח רכב, Sgio חברת הביטוח,באופן דומה General תחת הכותרת.ה תחת השפעת סמיםוהג בעת התאוהג ש הפיצוי הביטוחי כלפי כל :ת החברה כי מציי, exclusions for all cover "We don’t provide cover if the driver of your vehicle was under the influence of an alcohol or drug…" וגע למבוטח בכל ה, ( קובעת סייג לסייג,וית הפטור שלעיל )היי החברה מחריגה את ת,עם זאת : וקובעת כי,הגו הוסע ברכב ושאי שהוא "If you were not the driver, we may still cover loss or damage to your vehicle if you can satisfy us that you had no reason to suspect that any of the exclusions shown applied to the driver. However, we won’t provide liability cover for the driver and may try to recover money from them." מחריגה באופן גורף את הכיסוי הביטוחי בפוליסת הביטוח, Bingle חברת הביטוח האוסטרלית , בין ש הוא המבוטח ובין אם לאו, ופוטרת עצמה מאחריות כלפי כל אדם,המקיף שהיא מציעה הג לא פטור מפיצוי זה תקף גם במקרה שבו ה.ההג היה תחת השפעת סמים בעת התאוכאשר ה .היה מוכן לעבור בדיקה על ידי שוטר או כל מי שמוסמך לכך על פי חוק " Your Bingle policy does not provide any cover: when the driver of your car (whether you or someone else) was under the influence of intoxicating liquor and/or of a drug or whose blood alcohol level was in excess of the legal limit in force where your car was being driven or who refused or failed to submit a specimen for testing as required by "Motor Insurance" 69 https://www.nrma.com.au/sites/default/files/SGIO_Motor_INSMAR14_Car.pdf 41 law where your car was being driven. However this exclusion does not apply if your car was stolen." 70 דזיל-יו תחת הפרק של החרגות, כוללת ב פוליסת ביטוח הרכב שלה, Echelon ,דית זיל-יוחברת הביטוח ה ,ו החרגות התקפות כלפי כל פרקי הכיסוי הביטוחי וכלפי כל תביעה מכוח הפוליסה היי, כלליות הג תחת השפעת ,ו הוגשה התביעההג ברכב בעת האירוע ש בגיהג שיית פטור מפיצוי כאשר הת :הו ג ולשלוט ברכב ברמה שהביאה אותו לכדי שיבוש היכולת ל,סמים "policy exclusions that apply to all parts of this policy: ALCOHOL, DRUGS AND OTHER INTOXICATING SUBSTANCE : There is no cover under this Motor Vehicle Policy if the driver of the vehicle or the person using the vehicle: 1. Has a breath alcohol or blood alcohol concentration that exceeds the legal limit, or 2. Refuses to undergo a breath or blood test after an accident, when legally required to do so, or 3. Is under the influence of a drug or any other intoxicating substance to such an extent as to be incapable of having proper control of the vehicle. This exclusion does not apply if the driver of the vehicle has stolen or illegally converted it, provided you lay a complaint with the police." 71 שקמה בגין, בגין כל תביעה, מחריגה את הכיסוי הביטוחי, M&G באופן דומה גם חברת הביטוח ה או שהוא היה בעת התאו,היגה תחת השפעת סמיםהג הרכב המבוטח הורשע ב ככל ש,הפוליסה :התחת השפעת סמים כך שהשימוש בסמים תרם בכל צורה לתאו " Comprehensive Car Insurance Policy" 70 "Echelon Motor Vehicle Insurance" 71 42 GENERAL POLICY EXCLUSIONS: We will not pay: (g) If Your Vehicle is driven by any person who: (i) has a proportion of breath/alcohol or blood/alcohol concentration which exceeds the legal limit prescribed by law; or (ii) who refuses to provide or allow the taking of a sample of breath, blood or urine for testing or analysis as required by the law; or (iii) is convicted of any alcohol or drug-related breach of the law governing the use of motor vehicles; or (iv) is under the influence of alcohol or drugs or where alcohol or drugs contributed in any way to the accident; or (v) leaves the scene of the accident when it is an offence to do so." 72 הדין הישראלי.ג ' ירון ברכה כמקרה מבחן ת ישראל המשפט הישראלי – פסק דין מדי.1 ,היגה תחת השפעת סמ ים חרף התוצאות הקשות של- כך גם ביחס לסמים- כמו ביחס לאלכוהול ,( הולכי רגל,וסעים ברכב ,הגים אחרים) ת צדדים שלישייםפגע והן מבחיהג הת ההן מבחי קציהקציה ביטוחית כלשהיא – ולו הסהגישה המקובלת כיום בישראל היא שלא להטיל ס וזאת אפילו במקרים, הג תחת השפעת סמיםפגע בעת שגד מבוטח שהשולית ביותר – כ ית הייתה כמעט בלתיה הקשה או הקטליים שבהם הש ימוש בסם גרם למצב שבו התאוקיצו . עתמ היא, שלא להתחשב כלל בסוגיית הסם במסגרת פסיקת הפיצוי הביטוחי,הגישה הרווחת בישראל ו בסקירה ההשוואתית כפי שראי.ה אחד עם המקובל ב עולםה עולה בקגישה חריגה למדי שאי פגע בעתיעה לשלול פיצוי ביטוחי ממבוטח שסקרות אין מות ה במרבית המדי,ער כה לעילש "COMMERCIAL MOTOR INSURANCE POLICY – POLICY DOCUMENT" 72 43 שהג ברכב תחת השפעת סמים .אמם ,בחלק מהמדיות ,כפי שראיו בסקירה דלעיל ,דרש קשר סיבתי בין השפעת הסם לבין קרות התאוה ,ובמרבית המדיות אין הפטור חל על וסעים בכלל, או על וסעים שבעת התאוה ידעו או ה יה עליהם לדעת כי ההג והג ברכב כשהוא תון להשפעת סמים .אך ככלל ,ראיו כי לסוגיית ההיגה תחת השפעת סמים השפעה משמעותית על הכיסוי הביטוחי .יתן אפוא לקבוע כי הגישה הרווחת בישראל – שלפיה לסוגיית ההיגה תחת השפעת סמים אין רלבטיות במישור ביטוח החובה לרכב – הי א גישה יוצאת דופן במתירות שהיא מגלה כלפי הגים כאמור. מטרת מחקר זה – כמו המחקר הקודם ביחס לאלכוהול -היא למצוא קודת איזון משפטית חדשה בין האיטרס של הפרט לקבל פיצוי בגין זקי גוף שאירעו לו בתאות דרכים ,לבין האיטרס הציבורי והביטוחי שלא לפצות פיצוי מלא הגים שהגו ברכב תחת השפעת סמים .דמה כי הפרשה המתאימה ביותר להמחשת הצורך בשיוי התפיסה הרווחת שלפיה יש להעיק פיצוי ביטוחי מלא להגים שפגעו בעת שהגו ברכב תחת השפעת סמים ,היא פרשת מדית ישראל 'ירון ברכה,73 שתפורט בהרחבה להלן .פרשה זו עשויה לשמש מקרה מבח ן לשאלת המחקר – והיא האם ראוי להעיק פיצוי ביטוחי למבוטח שהג ברכב תחת השפעת סמים ואגב כך גרם לתאות דרכים בה גרם לו זק גוף. בפרש ת ירון ברכה הורשע ההג בביצוען של שש עבירות הריגה ,וכן בעבירת שימוש בסם לצריכה עצמית ) סעיף )7א( בצירוף סעיף ) 7ג( ל פקודת הסמים המסוכים ]וסח חדש[ ,התשל"ג – ,( 1973 לאחר שקבע כי הג ברכב במהירות של 171קמ"ש ,תחת השפעת סמים מסוכי ם ואלכוהול, כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום ,פגע ברכב מסוג יודאי והביא במעשיו אלו למותם של ששה אשים – אחיו התאום של ההג )אשר ישב לצידו ברכב( וחמשת וסעי רכב היודאי .בעקבות הרשעתו ,גזרו על ההג 16שות מאסר בפועל .כמו כן פסל בית המשפט את ההג מלקבל או להחזיק רישיון היגה לרכב מועי לצמיתות .ההג עצמו סבל מפציעות בעקבות התאוה ,ולכאורה הוא זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים. ההג הואשם כי הג בפזיזות ומתוך אדישות לתוצאות מעשיו ,תוך שהוא וטל במודע סיכון בלתי סביר כלפי ה משתמשים בדרך ובכך גרם למותם של ששה בי אדם .בגין מעשים אלו יוחסו למבוטח ,כאמור ,שש עבירות הריגה וכן עבירת שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית. 73ראה לעיל הערת שוליים .2 44 בתשובתו לכתב האישום ,טען ההג כי אף אם היו בגופו סמים מדובר בכמות מזערית וכי יש בכוותו להפריך את קיומה של "חזקת השכרו ת" באמצעות חוות דעת מומחים. בית המשפט המחוזי קבע כי בעת התאוה היה ההג תון תחת השפעת סמים ואלכוהול .בקביעתו זו הסתמך בית המשפט בראש ובראשוה על חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה )המדיה(, ממה עלה כי בבדיקות שערכו בדגימות הדם שיטלו מן ההג ,מצאו :אלכו הול בריכוז של 158 מיליגרם לכל 100מיליליטר; , THCשהוא החומר הפעיל בסם שמקורו בקביס )חשיש או לחלופין מריחואה(; חומצת חשיש )תוצר המטבוליזם של ( THCבריכוז המוך מ – ; 25ng/mlובזואיל אקוגין )תוצר הפירוק של קוקאין( בריכוז . 269ng/mlעל יסוד ממצאים אלו הגיע ה מומחה למסקה כי ההג צרך קביס וקוקאין במועד הרלווטי לאישום. ממצאי העובדה שקבע בית המשפט ובהם :כיסתו של ההג לצומת בשעת לילה מאוחרת במהירות גבוהה של 171קמ"ש כשברמזור בכיוון סיעתו דולק אור אדום ,בלא שבלם את רכב המאזדה לפי ההתגשות ובלא שמצא כל הסבר סביר להתהגותו זו של ההג ,הביאו את בית המשפט אל המסקה כי לא הופרכה החזקה כי ההג הג בהשפעת סמים ואלכוהול וכי אלה גרמו לו להוג כפי שה ג .עוד קבע בית המשפט כי בסיבות אלה אף לא סתרה החזקה בדבר קיומו של יסוד פשי מסוג פזיזות ומשכך ,עלה בידי המשיבה להוכיח את היסודות הדרשים לשם הרשעת ההג בעבירת ההריגה .לבסוף קבע בית המשפט כי הגם שהתהגותו של ההג היוותה רצף התהגותי אחד היא גרמה למותם של ששה אשים וכי בהיתן האיטרס הפרד של כל אחד מקורבות התאוה ,יש להרשיע את האשם בביצוען של שש עבירות הריגה פרדות. ב ית המשפט – שגזר את דיו של ברכה ל 16 -שים -הוסיף וציין לחובת ההג את העובדה כי בעת ביצוע העבירות שבהן הורשע הייתה למערער הרשעה קודמת בהחזקת סם מסוכן מסוג מריחואה, בגיה היה תלוי ועומד גדו עוש מאסר מותה ואף על פי כן ,לא רתע ההג מלחזור ולהשתמש בסמים ש תחת השפעתם אירעה התאוה. בערעור שהוגש לעליון טען ההג באשר לסוגיית הסמים המסוכים ,כי כמות הקוקאין שמצאה בגופו הייתה זיחה .לפיכך ,סבור ההג כי הופרכה בעייו החזקה בדבר השפעת הסם על אופן היגתו ולמצער יש לומר כי יתק בעייו הקשר הסיבתי בין טילת הסמים לבין אופן היגתו ברכב. באופן דומה ,טוען ההג בהפותו לחוות דעתו של המומחה מטעמו ,כי כמויות החשיש והמריחואה 45 שמצאו בגופו היו כה מזעריות עד כי מן הראוי היה שהמעבדה הטוקסיקולוגית תדווח עליהן כממצא שלילי לקיומו של סם .ההג מוסיף וטוען כי בהיתן כמויות הסם המ זעריות שמצאו בגופו ,מחויב היה בית משפט קמא לבדוק בדקדקות האם ועד כמה הושפע הוא מסמים אלו בפועל ולשיטתו ,עלה בידו להוכיח באופן פוזיטיבי כי הוא לא הושפע כלל מהימצאות הסמים בגופו. המדיה טעה בערעור כי יש לדחות את טעות ההג לפיהן לא הוכח כי התגבש בעייו היסוד הפשי שבעבירת ההריגה ,בצייה כי ההג בחר ליטול את ההגה לידיו לאחר ששתה לשוכרה וצרך קביס וקוקאין ובכך טל לדבריה "סיכון פושע" .סיכון זה שאותו טל והאופן הפרוע בו הג מלמדים לגישתה כי העבירה ההולמת את מעשיו של ההג היה עבירת ההריגה ולא עבירת גרם מוו ת ברשלות ,כטען על ידו. בית המשפט העליון דרש לשאלה האם הג ההג תחת השפעת סמים .לגופם של דברים ,ציין בית המשפט ,אין ההג חולק על כך שבדמו מצאו סמים מסוכים מסוג קוקאין וקאבוס .אך לשיטתו מדובר בכמות סמים זיחה ,אשר לא הוכח כי היה בה כדי להשפיע על אופן היגתו .טעה זו ,לדברי בית המשפט ,איה מתיישבת עם העדויות שהוצגו בפי בית משפט קמא ואין לקבלה .כך שלל המומחה מכל וכל את הטעה כי ריכוזי הסמים המסוכים שמצאו בדמו של ההג היו זיחים וציין כי הריכוז הגבוה של חומרים ממשפחת המריחואה בדמו של ההג הוביל אותו להערכה כי ייתכן שהחומר הפעיל במריחואה עוד מצוי בדמו של ההג וממצאי הבדיקה שביצע בעקבות כך אכן הראו כי זה המצב. חשוב מכך – מדגיש בית המשפט -המחוקק קבע איסור מוחלט על שימוש בסמים מסוכים שאיו מותה בכמות הסם שבה מדובר .לפיכך ,השימוש בסמים מסוכים בכל כמ ות שהיא ,מקים גד הג הרכב חזקה לפיה היה תון בהשפעתם בעת ההיגה וחזקה זו מעבירה אל כתפי ההג את הטל להוכיח בראיות כי לא כך הדבר .טל זה ,כך פסק ,היו כבד והוא מציב בפי ההג "משוכה גבוהה ,כמעט בלתי -עבירה" 74 . האם עלה בידי ההג לסתור את החזקה בדבר השפעת החומרים המשכרים שבגופו על אופן היגתו? בית משפט השיב בשלילה על שאלה זו .הראיות המבססות חזקה זו ותומכות בה במקרה דן רבות ומובהקות ובהן :העובדה כי בגופו של ההג מצאו סמים מסוכים מסוג קאבוס וקוקאין; העובדה 74ראה ,עיין ביאשווילי ,לעיל הערת שוליים ,3בפסקאות 15ו 16-לפסק דיו של השופט א' א' לוי. 46 כי בגופו מצא בוסף לכך אלכוהול בשיעור העולה פי ש לושה ויותר על המותר לפי חוק; העובדה כי ממצאי בדיקות דמו של ההג הצביעו בסבירות גבוהה על כך ש ההג טל את הסמים המסוכים סמוך מאוד לאירוע התאוה; העובדה כי ההג הג במהירות גבוהה ביותר )כ – 170קמ"ש( ,העולה כמעט פי שיים על המותר לפי החוק בקטע הכביש הרלווט י; העובדה כי ההג כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום; העובדה כי ההג לא בלם לפי ההתגשות; ההג ,מצידו ,לא הצליח לספק הסבר חלופי כלשהו לכשלים הבולטים בהיגתו .משכך ובהיתן מכלול הראיות המפורטות לעיל ,המסקה המתבקשת – מבהיר בית המשפט העליון -היא כי לא עלה בידי ההג לסתור את החזקה כי הסמים והאלכוהול השפיעה על אופן היגתו .ודוק ,לעיין זה די בכך כי היה בשכרותו מחמת הסמים והאלכוהול כדי להשפיע על יכולתו להוג ברכב במידת הזהירות המתחייבת בסיבות המקרה – כפי שאכן ארע במקרה דן – ואין צורך להראות כ י הוא הגיע כדי מצב של "חוסר שליטה" בשל שכרותו 75. מכאן ,עבר בית המשפט לבחית השאלה האם התקיים בהג יסוד פשי מסוג פזיזות הדרש לשם הרשעה בעבירת ההריגה .בהקשר זה מציין בית המשפט כי לא אחת פסק כי מי שוהג ברכב כשהוא שיכור מחמת השפעת אלכוהול או מחמת השפעתם של סמים מסוכים -קל וחומר מחמת השפעת אלכוהול וסמים גם יחד -וגורם אגב היגתו למותו של אדם ,מוחזק כמי שהתקיים בו יסוד פשי מסוג פזיזות .חזקה עובדתית זו יתת אמם לסתירה ובהקשר זה די לו להג כי יעורר ספק סביר על מת לשלול את תחולתה של החזקה 76.אולם ,בסיבות המ קרה דן וכמפורט בהרחבה לעיל לא עלה בידי ההג להקים ספק שמא לא השפיעה שכרותו על אופן היגתו ובצדק קבע כי בסיבות שתוארו החזקה בדבר קיומו של יסוד פשי מסוג פזיזות לא סתרה. ביחס לחומרת העוש שהוטל על ההג ,ציין בית המשפט העליון כי חומרת מעשיו של ההג זועקת מכל פרט ופרט המרכיב את סיפור התאוה הטראגית הדוה .ההג שתה לשוכרה ואף טל סמים מסוכים משי סוגים ובעודו תון תחת השפעת האלכוהול והסמים ,לא היסס ליטול לידיו את ההגה ולהוג ברכב .במצב דברים זה יתן לומר כי התרחשותה של תאוה היא כמעט כרויקה ידועה מראש וא ך ס היה יכול להחזיר את ההג ואחיו המוח לביתם בלא שזו תתרחש .ס כזה לא קרה .בעודו והג במהירות של לא פחות מ – 171קמ"ש ומתעלם מאור אדום שדלק ברמזור בכיוון סיעתו, התרחשה התאוה הקטלית בה קיפחו את חייהם חמישה וסעי רכב היודאי שאיתרע מזלם ודרכם הצטלבה באו תה שעת לילה מאוחרת בדרכו של ההג .כן קיפח את חייו אחיו התאום של ההג שישב לצידו ברכב המאזדה .מיין החיים שקטלו בתאוה הוא שישה ובסיבות שתוארו תהא זו תוצאה 75השוו ה ,ע"פ 2163/07סעת 'מדית ישראל )בו( ) .( 2007 76השווה ע"פ 140/98חוג'ה 'מדית ישראל ,פ"ד ב ).(1998) 234-238 ,225 (3 47 לא מוסרית -הן מקודת המבט של קורבות התאוה והן בשל הקלות שאין לקבלה בהתייחסות אל מעשי ההג – לראו ת בכך מעשה אחד לצורך העישה .מסקה זו טועה בעקרוות היסוד של שיטתו המשפטית המורים אותו לכבד חיי אדם ולהגן עליהם באשר כל אדם הוא עולם מלא .קטילת חיי אדם בעבירה מחייבת ,אפוא ,הטלת עוש המבטא ערכים אלה .גישה זו תקפה וראויה ליישום לא רק לגבי אשמים המורשעי ם בעבירות בטחון ובביצוע פיגועי טרור המויים ,אלא גם לגבי מי שהורשעו בקטילת חיים רבים בתאות -דרכים בשל היגה פזיזה וחסרת אחריות ,דוגמת היגתו של ההג שבפיו אשר החליט ליטול לידיו את ההגה בעודו תון תחת השפעת אלכוהול וסמים מסוכים .אכן ,מוסיף בית המשפט ,תאו ות דרכים מרובות פגעים הפכו חזון פרץ במקומותיו ועל בית המשפט לתרום בעישה מחמירה את תרומתו לצמצום מימדיה של מציאות וראה זו .על בית המשפט להעביר מסר חד וברור כי מי שוהג בהשפעת חומרים משכרים ומביא במעשיו למותו של אדם – ובמקרים החמורים במיוחד כבעייו ל מותם של מספר אשים – צפוי לעוש מאסר כבד ומשמעותי .כך הג בית משפט קמא במקרה דן ובדין הג כך . השופט אליקים רובישטיין הוסיף וציין כי מקרה זה חמור לא רק מחמת תוצאתו הוראה ,קיפוד חיים של שישה אשים ובהם חמשת וסעי רכב היודאי שבהם פגע ההג ברכבו ,ואחיו הת אום של ההג שהיה עמו ברכבו ,על כולם השלום .הוא חמור במובן הבסיסי ביותר ,של כיסתו של ההג לרכבו והיגה בו כשבדמו סמים -קוקאין וקאביס -ואלכוהול בכמות גדולה .בעשותו כן הפך עצמו ההג ל"מכות מוות עה" ,בדרגת החומרה הגבוהה ביותר ,ולמרבה הצער פשוטה היה כמשמעה. הפרסום בתקשורת כגד היגה בהשפעת אלכוהול אומר "אם שותים לא והגים"; קל וחומר "אם עוברים על החוק ווטלים סמים ואחר כך שותים -אין מתקרבים אל ההגה" .בשייה שבה כס ההג לרכב והתיישב ליד ההגה ,היו חייהם של עוברי הכביש תלויים להם מגד ,וחוסר מזל של שיות עלו ל היה להמיט עליהם את מותם ,כמות שאכן אירע .אמם אילולא איתרע המזל ,יכולה היתה להיות "רק" עבירה של היגה בשכרות ובמהירות גבוהה ,ו"רק" עבירת סמים ,אם היה ההג לכד .אך לא כך אירע ,ובהגו ברכב בתוך אדי האלכוהול וערפילי הסמים ובמהירות האיומה של 171קילומטר לשע ה ,המיט ההג אסון משושה .בדיוק מצב זה ,של סיבות שבהן "כמעט" מוכתב האסון מראש ,מחייב עישה מחמירה ביותר ,הן כאשר מדובר בתיקי היגה בשכרות וסמים "גרידא" ,והן ובמיוחד בתיקים שבהם קרו תוצאות קשות ,כמו בעייו ,והעבירה המרכזית היא הריגה .ואל כחד ,מקום שבו קול דמי המוחים זועק מן האדמה ,ומצטרף לשאלה שאין בידם לשאול ועליו להציבה ,מדוע העז ההג ,הלוּם מסים ואלכוהול ,להוג ברכב ,גם אם אין טעה שתכוון להרוג את הזולת – שאט הפש המוסרי החובר לכל אלה מציב רף עישה גבוה ,לא כל שכן במקום שקופחו חייהם של שישה ,ואף למס פר משמעות. 48 .2שיקולי מדייות בהמשך המחקר אבחן את השאלה האם לפי הדין הקיים יתן להחריג מהכיסוי הביטוחי -באופן מלא או חלקי -זק גוף שגרם בעת שההג היה תחת השפעת סמים ; שאלה זו תיבחן ,בין היתר, לאור חוקי החוזים הכלליים ו חוק חוזה הביטוח .אולם ,קודם לכן יש ל בחון את השאלה הבסיסית, והיא ,האם ראוי להשתמש בכלים ביטוחיים לצורך התמודדות עם בעיית ההיגה תחת השפעת סמים .או במילים אחרות – האם ראוי שהכיסוי הביטוחי ישמש פלטפורמה להתמודדות עם בעיית ההיגה תחת השפעת סמים או שיש לה פריד בין סוגיית הביטוח לבין סוגיית ההתמודד ות עם תאוות דרכים הגרמות בעקבות כך .קיימות מספר הצדקות אפשריות להפחתת הזכאות הביטוחית של מבוטח שפגע בתאות דרכים בעת שהג ברכב תחת השפעת סמים . .1הרתעה הימוק הראשון הוא ימוק הרתעתי -ידיעה של ההג -המבוטח כי היגה תחת השפעת סמים תגרום לשלילה או להפחת ה של הכיסוי הביטוחי במקרה של תאות דרכים עשויה לעודד אותו להימע מהיגה כשהוא תחת השפעת סמים .אמם ,יתן לטעון כי אם הסיכון לקיומו של זק גופי או אף למוות בשל היגה תחת השפעת סמים איו מרתיע את ההג המסומם מלהוג ברכב ,אזי קל וחומר ש סקציה כלכלית דוגמת של ילה או הפחתה של הכיסוי הביטוחי לא ירתיעוהו .ברם ,טווח השיקולים של הגים אם להוג ברכב אם לאו הוא רחב ,ולא יתן לשלול את ההחה שסקציות כלכליות עשויות להשפיע על התהגות ההג .ידוע למשל ,כי קיומן של מצלמות מהירות בכביש מסוים או וכחות שוטרים בכביש משפיעים על התהגות הגים ומעודדים היגה זהירה יותר .גם בהקשר זה יתן היה לכאורה לטעון כי אם הסיכון לקיומו של זק גופי או אף למוות איו מרתיע הג ים מלהוג במהירות מופרזת ,אזי אין מקום להיח כי הסיכון לקבלת דו"ח מהירות ירתיע אות ם .ברם ,המציאות מוכיחה כי הסקציות הכלכ ליות עשויות בהחלט לגרום לשיוי התהגות ולעודד פעילות זהירה יותר ,כש לעתים קרובות הסקציה הכלכלית פועלת באופן יעיל יותר לריסון התהגויות מסוכות .כך למשל ,אם חזור לדוגמה שצויה לעיל ,אין ספק כי הפעלת אמצעי אכיפה משפיעה על דרך ההיגה ומעודדות היגה מרוסת יו תר 77 . .2הגה על צדדים שלישיים 77כך למשל ,הקשר הישיר בין אכיפת החוקים בוגע למהירויות סיעה לבין התרחשות תאוות וחומרתן הוכח במחקרים רבים בעולם .במדיות שהצליחו להביא לירידה במהירויות הסיעה ,רשמה ירידה גם במספר תאוות הדרכים ובמספר ההרוגים בהן. הדוגמה הבולטת ביותר היא צרפת :מערכת אכיפה מסיבית של חוקים בושא מהירות הסיעה שהוהגה בה בעשור האחרון ,תרמה, במדיה דרכים בתאוות ההרוגים במספר המשמעותית מהירידה ל75%- הערכות, על-פי http://www.rsa.gov.il/mishtamaheyderech/nhageirechev/mehirut/Pages/default.aspx 49 הימוק השי להפחתת הזכאות הביטוחית של מבוטח שפגע בתאות דרכים בעת שהג ברכב תחת השפעת סמים הוא הגה על צדדים שלישיים .מובן כי ההג ה מסומם לא מסכן רק את עצמו ,אלא גם ,ואולי בעיקר ,צדדים שלישיים ,בין אם מדובר בוסעים ,בהגים אחרים או בהולכי רגל .הצורך להגן על אותם צדדים שלישיים מפי פגיעתו הרעה של ההג המסומם ,מחייבת שימוש בכל הכלים ההרתעתיים הרלבטיים ,ובכלל זה ,הכלים הביטוחיים. .3מיעת סבסוד צולב הימוק השלישי הוא ימוק חלוקתי שעייו מיעת סבסוד צולב .במציאות הוכחית ,ב ה זקי ההג המסומם מבוטחים באופן מלא ,מי שושא למעשה בזקים אלו הוא ציבור ההגים הכללי ,המסבסד דרך פרמיית הביטוח )האמורה לכסות את כלל הזקים( ,את הוהגים ברכב תחת השפעת סמים אסורים .בהקשר זה ,אי מסכים עם דבריו של העותר ב בית המשפט העליון בעיין מרכז השלטון המקומי 'הרשות ההמשלתית למים וביוב ,שלפיהם" :הטלת "סבסוד צולב" של מגזר מסוים באוכלוסייה על ידי מגזר אחר ,איו דבר של מה בכך .מדובר במהלך חריג היורד לשורשו של עיין בכל הוגע לחלוקת העושר וחלוקת המשאבים במשק; בעל השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת ,ועולה ,הלכה למעשה לכדי "מיסוי עקיף" של המגזר המסבסד....לא יכול להיות חולק שהדבר איו יכול להיעשות "כבדרך אגב" וכתוצר לוואי תוצאתי78."... .4התאמה בין הביטוח המקיף לביטוח החובה הימוק הרביעי הוא ימוק פרשי שעייו יצירת התאמה בין פוליסת ביטוח המקיף לבין פוליסת ביטוח החובה .כך ,סעיף ) 18ב () ( 5לפוליסה התקית לביטוח רכב ) מקיף ( קובע כי הפוליסה התקית לא מכסה – " אובדן או זק שגרמו בשל היות הג הרכב תון להשפעת סמים מסוכים ,כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכים ] וסח חדש [ ,התשל " ג ."; 1973 -משמע ,ביגוד להיגה תחת השפעת אלכוהו ל ,שאיה מוחרגת בפוליסה התקית לביטוח רכב ) מקיף ( ,הפוליסה התקית ) מקיף ( מחריגה את הכיסוי בשל היות ההג תון להשפעת סמים .שאלת השאלה אפוא האם ההחרגה המפורשת בפוליסת ביטוח הרכוש של היגה תחת השפעת סמים עשויה לשמש " מקפצה " להרחבת תחולת החריג גם לביטוח החובה ל רכב . 78עתירה למתן צו על תאי ,בגצ 1148/08מרכז השלטון המקומי בישראל 'הרשות הממשלתית למים ולביוב )פורסם במאגר בו(. 50 ככלל ,אחד משיקולי המדייות שזכרו כשיקול לעיין היקף אחריות המבטח ,וגע לשאלה עד כמה יש לשאוף להאחדת הכללים החלים בעפי הביטוח השוים .דוגמה לכך היא השאלה שהתעוררה בפרשת אבו ' אריה 79. בפרשה זו ,הג חדש ,שבוטח בביטוח רכב מקיף ,הג ברכב ללא הג מלווה לצדו ,וזאת ביגוד להוראות פקודת התעבורה .פוליסת הביטוח התתה את הכיסוי בכך שהוהג ברכב יהיה בעל רישיון היגה .משקרה מקרה הביטוח ) גרם זק לצד שלישי ( ,טען המבטח כי היגה תוך כדי הפרת חובת הליווי כמוה כהיגה ללא רישיון היגה .בפרשת ספיאשוילי ,דוה שאלה דומה ביחס לביטוח רכב חובה וקבע כי והג חדש המפר את חובת הליווי חושף את עצמו לסקציות הקבועות בפקודת התעבורה ,אולם מבחית חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים ,אין הוא חשב כמי שהג ללא רישיון ,שכן הוא מחזיק ברישיון לסוג הרכב שבו הג .בפרשת אבו ,סבר בית משפט השלום כי וכח מטרותיו הסוציאליות של חוק הפיצויים ,אין ללמוד גזירה שווה מהילכת ספיאשוילי לעיין ביטוחי הרכוש וכי יש לראות את ההג כמי שהג ברכב ללא רישיון .בית המשפט קמא פטר אפוא את המבטח מחבות .ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל .דעת הרוב בערכאת הערעור סברה כי יש להחיל את הילכת ספיאשוילי גם בתחום ביטוחי הרכוש .קבע כי אין מקום – " לכרוך את פתרון השאלה ] האם לפלוי היה רישיון היגה [ בשיקולים סוציאליים ואחרים או במגמות פרשיות אחרות ,שכן אשים שוים עשויים לפרש הוראות חוק שוות בדרכים שוות ,ובכך ליצור אי וודאות". בית המשפט הוסיף וציין כי : " המדייות השיפוטית הראויה ,צריכה לשאוף להתאמה בין הפרשויות השוות היכולות להיתן למצב עובדתי זהה ,בזיקה לתחומי המשפט השוים". דעת המיעוט ) השופטת וסרקרוג ( ייחסה משקל מכריע לאופייה הזיקי של תביעת הצד השלישי כגד המזיק ) המבוט ח ( ומבטחו .לדבריה ,בשל התכליות השוות העומדות בבסיס דיי הזיקין ) הרתעה ( וחוק הפיצויים ) תכלית סוציאלית( יש מקום ליתן משמעות שוה למערכת העובדתית של היגת והג חדש ללא מלווה ,ביגוד להוראות פקודת התעבורה . 79שם 51 לכאורה ,אם לך לפי דעת הרוב בפרשת אבו ' אריה ,שלפי ה " המדייות השיפוטית הראויה ,צריכה לשאוף להתאמה בין הפרשויות השוות היכולות להיתן למצב עובדתי זהה ,בזיקה לתחומי המשפט השוים " ,המסקה היא כי יש לפרש את פוליסת ביטוח החובה לרכב כשוללת את הכיסוי הביטוחי במקרה של היגה תחת הפשעת סמים ,כשם שפוליסת ביטוח הרכב ) מקיף ( שוללת את הכיסוי כאמור .עם זאת ,מסקה זו איה כוה ,שכן בכל מה שקשור לשלילת הכיסוי הביטוחי בגין היגה תחת השפעת סמים אחו לא מצאים בשדה הפרשי ,של מילוי חסר במקרה שהפוליסה שותקת או יתת לפירושים שוים ,אלא יש לפיו הוראה ברורה בפוליסה אחת ,ושתי קה מכוות בפוליסה שיה .הפוליסה התקית לביטוח רכב מקיף מחריגה זק או אובדן שגרמו תחת השפעת סמים מסוכים כהגדרתם בפקודת הבמים המסוכים ,ואילו הפוליסה התקית לביטוח רכב חובה איה כוללת החרגה דומה .משמע ,אין לפיו שאלה פרשית – שלגביה אמר בפסק דין אבו ' א ריה כי יש לשאוף להתאמה פרשית בין הביטוח המקיף לביטוח החובה – אלא לפיו שאלה עובדתית אודות היקף הכיסוי הביטוחי .פוליסת המקיף כוללת סייג מפורש בעוד שפוליסת החובה איה כוללת סייג כזה .המשמעות היא ,שאין ללמוד מתוך פוליסת המקיף המחריגה את הכיסוי -על קיומה של החרדה דומה בביטוח החובה לרכב .אדרבא ,מתוך ההחרגה המפורשת של היגה תחת השפעת סמים בפוליסת המקיף ,ואי קיומה של החרגה דומה בפוליסת החובה ,יתן להסיק כי מחוקק המשה של הפוליסה התקית לביטוח החובה לרכב ביקש באופן מודע ומכוון שלא להחריג את הכיסוי הביטוחי במקרה של תאות דרכים הגרמת עקב היגה תחת השפעת סמים . .5התאמה בין הסקציה הפלילית לבין הסקציה הביטוחית במחקר הקודם שהגשתי לקרן מחקרים – שעסק בהיבטים המשפטיים של היגה תחת השפעת אלכוהול -עמדתי על כך שאחת הטעות המרכזיות השמעות מפי המתגדים להטלת סקציה ביטו חית כגד הגים הוהגים ברכב תחת השפעת אלכוהול ,היא הטעה כי כי המשפט הפלילי הוא שועד להתמודד עם תופעת ההיגה תחת השפעת אלכוהול .לפי גישה זו ,הג רכב הגורם לתאוה בשל היגה בשכרות עלול אמם להתחייב בעושים הקבועים בדין הפלילי ,אולם אין בכך כדי לשלול את זכו תו לקבל תגמולי ביטוח בגין אירוע הזק .לפי גישה זו ,שלילת הכיסוי הביטוחי מהג שתוי היא בגדר "עישה אזרחית" בלתי מידתית .כך לדוגמה ,בעיין סדוי 'אררט טעה המבטח ת כי חיוב ה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח ,חרף קרות התאוה בעת שהמבוטח היה תון להשפעת אלכוהול ,עלול ל גרום לכך שהציבור יסיק כי בית המשפט איו מתייחס בחומרה להיגה במצב שכרות .בית המשפט דחה חשש זה ,בצייו כי "המשפט הפלילי הוא שמתמודד איתו וזאת 52 על -ידי קביעת עושים וקסות בתחום זה ואכיפתם" 80.במקרה וסף פרט בית המשפט בפסיקתו שורה של התהגויות אשר אין שוללות א ת הכיסוי הביטוחי ,חרף העובדה שמדובר בעבירות חמורות המגבירות את הסיכון הביטוחי ,כגון סיעה ללא חגורת בטיחות ,דיבור בטלפון ייד בזמן סיעה ,חציית קו הפרדה לבן ,או כיסה לצומת באור אדום .לדעת בית המשפט ,אין יסוד להבחין בין התהגויות אלו לבין היגה בשכרות: "יוצא אפוא שהאבחה היחידה שעושה התבעת ]המבטחת[ בין היגה בשכרות לבין כל אלה ,היה ב'עוצמתה' של העבירה במובן הגברת הסיכון שהיא ושאת בחובה. אלא שהתבעת לא הראתה מחקרים המעמידים עבירה זו ב'ליגה אחרת' ,מהעבירות האחרות בהגברת הסיכון לתאוה ולכן לא הרימה את הטל להראות שלמרות שפוליסת הביטוח איה כוללת חריג להיגה בשכרות ,על בית המשפט לפסוק שמדובר בחריג לעומת עבירות אחרות שעובר הג המכיסות אותו ביתר שאת למתחם הסיכון81 ". האם הפסיקה שתוארה לעיל ,הגורסת כי המשפט הפלילי הוא שועד להתמודד עם תופעת ההיגה תחת השפעת אלכוהול ,וכי אין לרתום את דיי הביטוח למטרה זו -יפה גם לעיין היגה תחת השפעת סמים? לדעתי ,התשובה לכך שלילית .כל כך למה? זאת מכיוון ש בכל הקשור להיגה תחת השפעת אלכוהול ,קיימת הרתעה מסוימת כלפי הגים הוטלים את ההגה לידיהם כשהם בגילופין ,כשהרתעה זו ובעת מקי ומם של אמצעים רבים שבאמצעותם יכולה המשטרה לבדוק אם הג רכב מצוי בגילופין .משטרת ישראל מפעילה שורה ארוכה של מכשירים וכלים לבדיקת שכרותו של הג ,החל מבדיקות מדעיות )כגון שיפה ,דם ושתן( וכלה בבדיקות אשר ערכות להג במקום על בסיס התהגותו והתרשמות השוטרים ממצ בו )ריח אלכוהול מהפה ,מבחן מאפייים, עייים אדומות וכדומה( .לעומת זאת ,בדיקות לאיתורה ואבחוה של היגה תחת השפעת סמים אין פוצות בכבישי ישראל .מכאן שהטעה ששמעה מצד אלו המסתייגים מהטלת סקציה ביטוחית כגד הגים שיכורים -כי האכיפה באמצעות הדין התעבורתי ו הפלילי )להבדיל מהדין הביטוחי( היא הזירה המתאימה להתמודדות עם תופעת ההיגה בשכרות -כמעט ואיה רלבטית בכל הקשור להיגה תחת השפעת סמים. זאת ועוד ,הבדל חשוב וסף בין בדיקת אלכוהול להג לבין בדיקת סמים להג – המשפיע על שכיחות בדיקות הסמים להגים – היו הבדל העוץ בתאים המקדימים לביצוע בדיקות כאמור. 80ת"א )שלום ,ת"א( 4022/93סדוי 'אררט חברה לביטוח בע"מ ,דיים שלום כרך ח ).(1994 81ראו לעיין זה גם ת"א )שלום ,ת"א( 10325/05סיסאי 'אליהו חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2006 53 כך ,בעוד שלצורך בדיקת אלכוהול מהג לא דרשת כל עילה או "חשד סביר" לביצוע עביר ה ויתן לעשותה באקראי ובכל מקום ,הרי ש לעומתה ,בדיקה לגילוי סמים יתת לביצוע רק בתאי שיש לשוטר "חשד סביר" כי ההג והג תחת השפעת סם מסו כן .כך ,ככל שמדובר בבדיקות לגילוי אלכוהול – כגון בדיקת שיפה -מורה סעיף 64ב)א ( 1לפקודה כי" :שוטר רשאי לדרוש מוהג רכב או מממוה על הרכב ,לתת לו דגימה של אוויר השוף מפיו ,לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז ,באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התח בורה בהסכמת שר הבריאות ,בהודעה ברשומות )בסעיף זה – דגימת שיפה(; שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי עברה עבירה לפי פקודה זו ".לעומת זאת ,ככל שמדובר בבדיקות הרלבטיות לגילוי סמים ,דוגמת בדיקות דם ושתן ,מורה סעיף 64ב)ב( לפקודה כדלקמן " :שו טר רשאי לדרוש מוהג רכב או מממוה על הרכב ,שהיה מעורב בתאות דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור ,לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז ,או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על טילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מוהג רכב או מממוה על הרכב שהוא מחוסר הכרה ,ולא יחולו לעין זה הוראות סעיף קטן )ב ".( 2הפועל היוצא מהבדל זה הוא שהאכיפה הפלילית הוגעת להיגה תחת השפעת אלכוהול שכיה ואפקטיבית לאין שיעור מהאכיפה הפלילית הוגעת להי גה תחת השפעת סמים ,עד שבפועל ,יתן לומר ,כי אין כיום כל איום חיצוי המופעל על הג המחליט להוג ברכב תחת השפעת סמים. לפיכך ,אין דין ההיגה תחת השפעת אלכוהול כדין ההיגה תחת השפעת סמים .הטיעון שלפיו אין להשתמש בכלים הביטוחיים לשם התמודדות עם הגים שיכורים ל וכח העובדה שהזירה המתאימה לכך היא המשפט הפלילי בלבד ,מאבד ממשקלו ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת סמים .באין אמצעים גישים ,זמיים ופוצים לבדיקת היגה תחת השפעת סמים – ממילא לא קיימת אכיפה אמיתית כלפי הגים הוטלים את ההגה לידיהם כשהם תחת השפעת סמים .המקרים ש בהם רשויות התביעה מעמידים לדין הגים בשל היגה תחת השפעת סמים הם מעטים ביותר .סקירת הפסיקה מלמדת כי המקרים הבודדים שבהם מטרים קיומו של סם בגופו של ההג הם מקרים שבהם ההג גרם לתאוה קטלית ,כשעל פי רוב ,קיימות אידיקציות לכך שבעת התאוה הוא היה תון להשפע ת אלכוהול; במקרה כזה ,הבדיקה לאיתור סימי סם בגופו של ההג היא מעין ספח לבדיקת האלכוהול .מכאן ,שלוכח העדר אכיפה פלילית וממילא גם העדר הרתעה כלפי היגה תחת השפעת סמים -בהחלט יש לשקול מילוי חלקי ומסוים של החלל ההרתעתי באמצעות הטלת סקציה מהעולם האזרחי על ה הג המסומם – ובכלל זה – הטלת סקציה ביטוחית .יש יסוד להיח כי ידיעה של ההג -המבוטח כי היגה תחת השפעת סמים מסוכים תגרום לשלילה או להפחתה של הכיסוי 54 הביטוחי במקרה של תאות דרכים ,עשויה לעודד אותו להימע מהיגה כשהוא תחת השפעת הסם. אמם ,יתן לטעון כי אם הסי כון לקיומו של זק גוף או אף למוות בשל היגה תחת השפעת סמים איו מרתיע את ההג המסומם מלהוג ברכב ,אזי קל וחומר שסקציה כלכלית דוגמת שלילה או הפחתה של הכיסוי הביטוחי לא ירתיעוהו .ברם ,טווח השיקולים המחה את ההגים הוא רחב ,ולא יתן לשלול את ההחה שסקציות כ לכליות עשויות להשפיע על התהגות ההג .ידוע למשל ,כי קיומן של מצלמות מהירות בכביש מסוים או וכחות שוטרים בכביש משפיעים על התהגות הגים ומעודדים היגה זהירה יותר והפחתת מהירויות הסיעה .גם בהקשר זה יתן היה לכאורה לטעון כי אם הסיכון לקיומו של זק גופי או א ף למוות איו מרתיע הגים מלהוג במהירות מופרזת ,אזי אין מקום להיח כי הסיכון לקבלת דו " ח מהירות ירתיע אותם .ברם ,המציאות מוכיחה כי הסקציות הכלכליות עשויות בהחלט לגרום לשיוי התהגות ולעודד פעילות זהירה יותר ,כשלעתים קרובות הסקציה הכלכלית פועלת באופן יעיל יותר לריסון התהגויות מסוכות . .6הסיכון החמור שיש בהיגה תחת השפעת סמים )"מכות מוות עה"( הימוק השישי וגע לסיכון החמור שיש בהיגה ברכב תחת השפעת סמים .ככלל ,הגישה הכללית של הדין הישראלי כלפי מתן פיצוי ביטוחי למבוטח שגרם למקרה הביטוח כשהוא תון להשפע ת סמים היא גישה מצמצמת בעיקרה ,הייו ,בתי המשפט וטים שלא לאפשר למבוטח להיות מהכיסוי הביטוחי ,וזאת וכח החומרה היתרה שיש בשימוש בסמים בהשוואה למשל לשימוש באלכוהול .עמד על כך המלומד ירון אליאס ,הכותב בספרו ,דיי ביטוח ,את הדברים הבאים: " גישתו של הדין כלפי זכויותיו של מבוטח אשר גרם לקרות מקרה הביטוח בשל היותו תון להשפעת סמים הי א גישה מצמצמת במהותה ,בעיקר משום שעצם השימוש בסמים ,להבדיל מאלכוהול ,תפס כמעשה פסול ובלתי חוקי. יתן לומר כי ,ככלל ,המבטח יופטר מחבותו על -פי הפוליסה בגין מקרה ביטוח שאירע עקב שימוש בסמים ,וזאת בין אם קבע בפוליסה סייג מפורש לעיין זה ובין אם לאו ,ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין ה סמים לבין התוצאה המזיקה .יש להודות ,עם זאת ,כי גם בסוגיה זו קיימות גישות ליברליות יותר ,אם כי דירות באופן יחסי ,ש לפיהן עשוי המבוטח בסיבות מסוימות 55 לזכות בתגמולי ב יטוח אף אם מקרה הביטוח אירע בשל היותו תון להשפעת סמים82" . לדעת אליאס ,השימוש בסמים עלול לשלול את האופי התאותי של אירוע הזק ובכך להוציא אותו מגדרו של מקרה הביטוח ,בהקשר זה ,מביא אליאס את פסק הדין ב עיין Jones v Prudential Ins Co. (1971) 24 DLR (3d) 683שם קבע בית המשפט ,כי אירוע ש בו מבוטח עטה שק על ראשו והריח דבק לשם השגת " " kicksאיו אירוע תאותי ,שכן המבוטח "knew or ought to have . known that death might well ensue - עם זאת ,כ מו ביחס לאלכוהול -כך גם ביחס לסמים -חרף התוצאות הקשות של היגה תחת השפעת ס מים מסוכים ,הן מבחית ההג הפגע והן מבחית צדדים שלישיים )הגים אחרים ,וסעים ברכב, הולכי רגל( ,הגישה המקובלת כיום בישראל היא שלא להטיל סקציה ביטוחית כלשהיא – ולו הסקציה השולית ביותר – כגד מבוטח שפגע בעת שהג מסומם .עם זאת ,ראה כי ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת סמים ,הצורך לבחון מחדש את האפשרות להטיל סקציות ביטוחיות על הג מסומם תקף במיוחד ,וזאת לוכח מספר סיבות הדוות במחקר זה .אחת הסיבות המרכזיות היא ש השימוש בסמים" ,קלים" ו"קשים" כאחד ,הוא בעל השפעה חמורה במיוחד על ההיגה; יפים לעיין זה דבריו של בי ת המשפט העליון בפסק דין ירון ברכה 'מדית ישראל ,83בו דון עייו של הג רכב אשר הג ברכב במהירות של 171קמ"ש ,תחת השפעת סמים מסוכים ואלכוהול ,כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום ,פגע ברכב אחר והביא במעשיו אלו למותם של ששה אשים .השופט רובי שטיין עמד בפסק דיו על החומרה היתרה שיש בסיעה ברכב תחת השפעת סמים )ובמיוחד כאשר מדובר בשילוב של סמים ואלכוהול( ,עד כדי תיאור מצב סיעה שכזה כסיעה ב" מכות מוות עה ": "מקרה זה חמור לא רק מחמת תוצאתו הוראה ,קיפוד חיים של שישה אשים ובהם חמשת וסעי רכב הי ודאי שבהם פגע המבוטח ברכבו ,ואחיו התאום של המבוטח שהיה עמו ברכבו ,על כולם השלום .הוא חמור במובן הבסיסי ביותר, של כיסתו של המבוטח לרכבו והיגה בו כשבדמו סמים -קוקאין וקאביס - ואלכוהול בכמות גדולה .בעשותו כן הפך עצמו המבוטח ל" מכות מוות עה ", 82ירון אליאס ,דיי ביטוח ,בעמוד .487-486 83לעיל הערת שוליים .2 56 בדרגת החומרה הגבוהה ביותר ,ולמרבה הצער פשוטה היה כמשמעה .הפרסום בתקשורת כגד היגה בהשפעת אלכוהול אומר "אם שותים לא והגים"; קל וחומר " אם עוברים על החוק ווטלים סמים ואחר כך שותים -אין מתקרבים אל ההגה " .בשייה שבה כס המבוטח לרכב והתיישב ליד ההגה ,היו חייהם של עוברי הכביש תלויים להם מגד ,וחוסר מזל של שיות עלול היה להמיט עליהם את מותם ,כמות שאכן אירע .אמם אילולא איתרע המזל ,יכולה היתה להיות "רק" עבירה של היגה בשכרות ובמהירות גבוהה ,ו"רק" עבירת סמים, אם היה המבוטח לכד .אך לא כך אירע ,ובהגו ברכב בתוך אדי האלכוהול ו ערפילי הסמים ובמהירות האיומה של 171קילומטר לשעה ,המיט המבוטח אסון משושה .בדיוק מצב זה ,של סיבות שבהן "כמעט" מוכתב האסון מראש, מחייב עישה מחמירה ביותר ,הן כאשר מדובר בתיקי היגה בשכרות וסמים "גרידא" ,והן ובמיוחד בתיקים שבהם קרו תוצאות קשות ,כמו בעייו, והעבירה המרכזית היא הריגה .ואל כחד ,מקום שבו קול דמי המוחים זועק מן האדמה ,ומצטרף לשאלה שאין בידם לשאול ועליו להציבה ,מדוע העז המבוטח ,הלוּם סמים ואלכוהול ,להוג ברכב ,גם אם אין טעה שתכוון להרוג את הזולת – שאט הפש המוסרי החובר לכל אלה מציב רף עישה גבוה ,לא כל שכן במקום שקופחו חייהם של שישה ,ואף למספר משמעות". על ההשפעות הקשות שיש לתופעת ההיגה ברכב תחת השפעת סמים עמד בית המשפט העליון גם בפרשת מדית ישראל 'די ביאשווילי .84באותה פרשה דון עייו של הג רכב המתגורר באשקלון אשר בתאריך , 1.4.01בשעת ב וקר מוקדמת ) ,( 04.00שב מבילוי בתל -אביב ,כשהוא והג ברכב פרטי ועמו שלושה מחבריו .אותה שעה חתה בשולי הכורכר שלצד הדרך ובכיוון סיעת ההג ,משאית שאורותיה הבהבו .מסיבה כלשהי סטה רכבו של ההג מתיב סיעתו ,והתגש עם חזיתו בחלק האחורי של המשאית .כתוצאה מכך הרג ה הוסעת שישבה לצד ההג ,ויתר וסעי הרכב ,ובהם ה הג ,חבלו חבלות של ממש .בדמו של ההג מצא סם מסוכן מסוג ) MDMAאקסטזי( .על רקע זה טען כי ההג פעל בפזיזות בכך שהג ברכב שעה שהיה תון תחת השפעת סם מסוכן ,אף שידע כי במצב זה הוא עלול לגרום לתאוה בה יקופחו חי י אדם .בבית משפט קמא דון ההג ל 21 -חודשי מאסר בפועל .בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדיה על קולת העוש – החמיר את עושו של ההג לארבע שות מאסר בפועל -באומרו את הדברים הבאים: 84לעיל הערת שוליים .3 57 " למרבה הדאבה ,השימוש בסמים הפך זה מכבר ל "גע" ,אולם חומרה מיוחדת ודעת לע ובדה כי הולך ומתרחב השימוש במה שקרא "סמים קלים" ,כחלק מהרגלי הבילוי גם על ידי מי שאיו משתמש בסמים דרך קבע ,ובהם גם בי- וער .התאוה הוכחית בה קופד פתיל חייה של אשה צעירה ,היא דוגמה אחת למה שעלול לגרום השילוב שבין שימוש בסמים להיגה ברכב מועי .את התופעה הזו יש להוקיע ,ובה יש להילחם בכלים העומדים לרשות בית המשפט, מתוך תקווה שאת לקחו של המערער ישו גם אחרים .הכלי המרכזי המסור לידי בית המשפט בתחום זה הוא העישה ,וחוששי שהעוש שהושת על המערער אין בו כדי להשיג את מטרות ההרתעה .על כן ,ובהתחשב בכך שאין בית מש פט שלערעור והג למצות את הדין עם אשם ,אי מציע לדחות את ערעורו של המערער על שי חלקיו ,לקבל את ערעור המדיה ,ולהעמיד את עוש המאסר בפועל בו ישא המערער על 4שים". או רואים אפוא תמוה ברורה שלפיה בית המשפט העליון וטה להעיש בחומרה הגים שגרמו לתאוות דרכים בעת שהגו ברכב תחת השפעת סמים ,וזאת מתוך שיקולי הרתעה והגה על האיטרס הציבורי .לוכח עובדה זו ,אין לקבל את הפער הקיים כיום בין המישור הפלילי ,שבו בית המשפט מכביד את ידו על הגים הוהגים תחת השפעת סמים ,לבין המישור הביטוחי ,שבו לא מוטלת כל סקציה בגין היגה תחת השפעת סמים ,וזאת אפילו כשמדובר בכיסויים שאים חלק מהגרעין הבסיסי של הפיצוי )דוגמת הוצאות הטיפול הרפואי( ,אלא בכיסויים המצויים במעגל הרחב יותר ,כגון כאב וסבל ואובדן השתכרות .אמם ברור כי חלק הארי של הפער הוא פער מובן ומוצדק הובע מכך שהמישור הפליל י הוא שועד לטפל בעבירה של היגה תחת השפעת סמים ,ולא המישור הביטוחי .אולם ,הגישה הקיימת כיום בישראל שלפיה למישור הפלילי אין כל רלבטיות ואין כל השפעה על המישור הביטוחי ,היא גישת מרחיקת לכת ובלתי מאוזת .הכל מסכימים כי תאוה שגרמה תחת השפעת סמים איה מצדיק ה שליל ה של הפיצוי הביטוחי מההג .אולם ,אין להסיק מכך כי יש לשלם לו פיצוי מלא .בין שתי הקצוות הללו ,יש מצבי בייים שעשויים להלום בצורה טובה יותר את האיטרס הציבורי ,כגון הטלת סקציה מסוימת ומידתית כגד הג שגרם לתאוה בעודו מסומם. את החומרה היתרה שיש בהיג ה תחת השפעת סמים – שיש בה כדי להצדיק התמודדות עם תופעה זו גם במישור האזרחי -ביטוחי – יתן להדגים באמצעות חוות דעת המומחים בעיין ביאשווילי, הזכר לעיל ,שבו כאמור גרם ההג למותה של וסעת ברכבו בעודו והג ברכב תחת השפעת סם 58 מסוכן מסוג ) MDMAאקסטזי( .ד "ר יהוד ה היס ,בחוות דעת שהיח בפי בית המשפט המחוזי ,תאר את תופעות הלוואי של השימוש בסמים מסוכים וזקיהם למשתמש: "השפעת MDMAכוללת מצב רוח מרומם ,אופוריה ,תחושת קרבה ואיטימיות לאחרים ותופעות לוואי הכוללות איבוד תאבון ,קצב לב מהיר ,כיווץ לסתות ,חריקת שייים ו הזעה .בוסף הסם עלול לגרום לעלית לחץ דם עם דימום תוך מוחי ,כאבים בחזה ,דלקת כבדית, פסיכוזה פרואידית חריפה או כרוית ,הפרעה בזיכרון ,הפרעות קצב לב ,ואף מוות". בעדותו בבית המשפט הוסיף ד"ר היס באותו עיין : "אין לו ידע מספיק ברפואה שיוצר קורלציה בין רמת הסם בדם להתהגות מסוימת שתבע כתוצאה ממו .ההשפעה על מערכת עצבים מרכזית שמתבטאת גם במערכת שרירים ,ולעתים כמויות זעירות של סם גורמות לשיויים בולטים בהתהגות וכמויות גדולות לא גורמות לכך ...אותה כמות של סם יכולה גם לגרום מצב של אופוריה ואיבוד שקול דעת ,וא ותה כמות יכולה גם לגרום למוות על ידי הפרעות קצב הלב .ישה אפשרות שאותה כמות לא תגרום כלום ". גם מומחה ההגה ,ד"ר יורם פיקלשטיין ,תאר בצבעים קודרים את זקיו של השימוש באקסטזי, ובלשוו: "המודעות הציבורית ,לבעייתיות שבטילת , MDMAהיה חלקית. מרבית הוטלים אים יודעים מהן סכותיה הטוקסיקולוגיות הטיפוסיות של טילת ) MDMAאקסטזי( – למעט הסכה המוכרת והידועה של מכת חום )היפרתרמיה( ,התייבשות ודהיררציה קטלית. טילתו של הסם היא פוצה למדי ,בסיבות חברתיות – על פי רוב במסיבות ריקודים המויות ובמועדוים. מרבית המשת תפים 59 במסיבות אלה ) (rave partiesמצטיידים במי שתייה ,ובמקרים מסוימים גרמת הרעלה הובעת מן השתייה הכפייתית .אין מודעות ציבורית ממשית להשפעות האחרות של , MDMAהן כסם ממריץ בעת טילתו וכן כסם שהשימוש הממושך בו עלול לגרום לזק מוחי או אורגי ,כולל פגיעה מצטברת ביכולת הזיכרון ובמערכות מוחיות וספות ,מצבים פסיכוטיים ,הפרעה אפקטיבית דיכאוית והתקפי פאיקה .אף אין מודעות ציבורית למרבית השפעותיו הרעילות המיידיות או המושהות של MDMAכגון :פרכוסים ,פגיעה חדה בשריר ) , (rhabdomyolysisהפרעות בקצב הלב ), (arrhythmias צהבת ,א י ספיקה כלייתית חדה ועוד". במהלך עדותו בבית המשפט שאל ד"ר פיקלשטיין מהן ההשפעות של השימוש באקסטזי על הראייה ,וכך השיב: "לאקסטזי יש השפעה שמתבטאת בהרחבת האישוים ומכאן להפרעה בחדות הראייה ובמיקודה .מעבר לכך לאקסטזי עלולות להיות תופעות פסיכודליות המוכר ות בשימוש בסמים פסיכואקטיביים דוגמת אל .אס.די .אלה בדרך כלל הזיות ראייה שמסתמות "כפלש בק" ,חזיוות חזותיים של דברים שקרו בעבר. אי מבקש להבהיר שבהחלט יכולות להיוודע סכות לאדם שוהג תחת השפעת סם האקסטזי .גם בהשפעת שימוש אקראי של כדור אחד בן 150מ"ג". לב סוף ,שאל ד"ר פיקשלטיין אם הוא היה מסכים להצטרף לסיעה ברכב בו והג אדם שטל גלולת אקסטזי ,ועל כך הגיב באומרו: "התשובה היא בפירוש לא" . החומרה היתרה שיש בהיגה תחת השפעת סמים – כפי שהיא עולה מתוך עדות במומחים דלעיל - באה לידי ביטוי גם בגישת המחוקק במסגר ת תיקון לפקודת התעבורה .בעבר ,הרשעה בגין היגה 60 תחת השפעת סמים ,חייבה הוכחת קיומו של קשר בין טילת הסמים להיגה .היות וסמים בדמו של אדם יתן לאבחן גם מספר ימים לאחר טילתם ,לא היה די בהימצאות סמים בגופו של הג בכדי להרשיעו בהיגה תחת השפעת סמים .כך למשל ,בע יין עטאללה 85,פסק בית המשפט לתעבורה על זיכוי אשם אשר הוגש כגדו כתב אישום בגין היגה תחת השפעת סמים .האשם הכחיש את המיוחס לו אך הודה כי צרך סמים כיומיים שלושה עובר לתאוה בה היה מעורב .המדיה טעה כי יש להרשיע את האשם וזאת משום שבדיקת מעבדה הצביעה באופן מפורש על וכחות סמים ) מסוג מריחואה ( בדמו .התאוה ארעה בטרם כס לתוקפו תיקון מס' 72ל פקודת התעבורה .לפי הדין שחל במועד קרות התאוה )תקה 169ב )ג( ל תקות התעבורה ( ,אדם ייחשב כשיכור בהתקיים אחת מהחלופות הבאות) :א( אם הוא תון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכים; )ב( אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה .משמע ,אין די בהוכחת המצאות של סמים בגופו של ההג האשם כפי שתוצא ות המעבדה העידו בעיי ן דן כדי להרשיע את האשם בהיגה בשכרות כאמור בחלופה הראשוה שלעיל ,שכן "על מת להוג בהשפעת סם ,אין די בשימוש בסם בטרם היגה.השפעת סם כשמה כן היא ,על ההג להיות מושפע מטילת הסם באופן כזה שעל הסם להשפיע על אחד מחושיו החשובים לצורך הה יגה .כמו כן ,ההשפעה צריכה שתהא בעת ההיגה" .בית המשפט פסק אפוא כי ביגוד ל עבירה שעייה היגה בשכרות ,אשר די בכמות מיימאלית של אלכוהול בכדי לבסס הרשעתו של הג בעבירה זו ,הרי הרשעה של אדם בעבירה של היגה בסמים תתקיים רק אם הוכח קשר סיבתי והתהגות תחת השפעת סמים במועד המדובר .במילים אחרות, הימצאות שרידי סם בדמו של הג איה מהווה בסיס להרשעתו בעבירת היגה תחת השפעת סמים. בשת 2005תיקן המחוקק את פקודת הביטוח ו החמיר התייחסותו להיגה תחת השפעת סמים. במסגרת תיקון ל פקודת התעבורה ,קבע כי שיכור היו מי שבגופו מצו י סם ואף תוצרי פירוק של סם .דהייו ,אין עוד טל על המדיה להוכיח " השפעה של הסמים על ההיגה ". יתן לסכם אפוא ולומר כי החוק אוסר על אדם שיכור להוג ברכב ) סעיף ( 3 ) 62לפקודה(" .שיכור" מוגדר בסעיף 64ב)א( לפקודה כ"מי שתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים או מסוכים". המחוקק הסמיך את שר התחבורה והבריאות להתקין תקות לעיין אחוז האלכוהול או הסם שבהשפעתו אסורה היגת רכב ,שיטות לבדיקת האלכוהול בדם ואופן הבדיקות .כ ידוע ,לא חל איסור על השימוש באלכוהול ,אלא רק אם כרוכה בצריכתו סכה ,ולא למשתמש עצמו אלא לציבור. סכה כזו ובעת מהיגתו של שיכור ברכב מועי ,והואיל וגם בעיין זה מידת ההשפעה על ההג היא אידיווידואלית ,דרש המחוקק לקבוע את שיעור ריכוז האלכוהול בדמו של ההג ,שממו ואילך 85תד )שלום ,עכו( 10073-04מ.י .לשכת התביעות -תחת משטרת עכו 'פריד עטאללה )פורסם במאגר בו( ).(2009 61 מקים חזקה כגדו כי היו "שיכור" ) תקה 169ב ' ל תקות התעבורה ( .ביגוד לאלכוהול ]שלגבי השימוש בו קבע כי "שיכור" הוא "מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז , [ "....חל איסור מוחלט על השימוש בסמים מסוכים ,בכל כמות שהיא ,ואף קבע בחוק כי הדבר מהווה עבירה .במצב זה עמדו בפי המחוקק שתי דרכי פעולה אפשריות :האחת ,ליצור חזקה בחוק שאדם הוא שיכור על פי שיעור מוגדר של ריכוז הסם המסוכן שיימצא בדמו .הדרך הא חרת ,שמקורה בעובדה כי השימוש בסמים מסוכים אסר כליל ,היתה לקבוע שכל הג העובר על איסור זה ,מקים גדו חזקה שהיו והג כשהוא תון תחת השפעתם של סמים ,ומכאן ואילך עובר אליו הטל להפריך חזקה זו .המחוקק בחר ללכת בדרך השייה ,בהקשר זה ציין בית המשפט בעיין ביא שווילי ,כי אין הוא סבור שהחלטת המחוקק זו היתה שגויה או לוקה בחוסר סבירות .לעיין זה ,הבהיר בית המשפט ,דמה כי אין טוב יותר מדבריהם של שי המומחים שהופיעו בפי בית משפט קמא )ואשר דבריהם צוטטו לעיל( ,כדי ללמד עד כמה כוה היתה בחירתו המחוקק ללכת בדרך זו דווק א ולא בדרך אחרת. בית המש פ ט העליון הוסיף וציין ,בעין ביאשווילי ,כי מטבע הדברים ,הקביעה כי שימוש בסמים מסוכים ,בכל כמות שהיא ,יוצר חזקה לפיה ההג תון תחת השפעת הסם ,מציבה בפי ההג משוכה גבוהה ,כמעט בלתי -עבירה ,להפרכתה של חזקה זו .אולם ,לדבריו ,מצב זה מתחייב לאור השקפתם של המומחים כי השפעתו של סם האקסטזי משתה מאדם לאדם ,וקיימת אפשרות שגם לכמות קטה של הסם ,אף קטה מזו שצרך המערער ,תהיה השפעה שלילית ומכרעת על דרך היגתו. יתרה מכך ,עיין לו עם הג אשר בוחר מדעת לעבור על איסור שבחוק ,ובדרך זו הוא יוצר סי כון פוטציאלי ששיעור חומרתו לציבור איו ידוע .לפיכך ,החזקה אותה יצר המחוקק לעייו של הג כזה ,היא בבחית הכרח בל -יגוה וצעד סביר ומידתי לוכח הסיכון שהוא יוצר . בהמשך הדברים מוסיף בית המשפט כי חרף הקושי הכרוך בכך ,את החזקה הזו יכול ההג להפריך על ידי הב אתן של ראיות מטעמו ,מהן יתן ללמוד אם צריכת הסם היא אצלו עיין שבוהג או מקרה חריג ,ומה מידת השפעתו של הסם עליו ,בדרך כלל ,ועובר לתאוה בה היה מעורב ,בפרט .לדוגמה, בעיין דן ,מתוי הזירה יתן ללמוד כי דרך היגתו של ההג לקתה במחדל בולט .כאמור ,ה הג סטה ב הדרגה מפי הכביש ,המשיך לסוע על שולי הכורכר ,ופגע במשאית החוה ,מבלי שעשה יסיון כלשהו למוע את התוצאה הקשה .סיבות אלו מלמדות בעליל כי עובר לתאוה הוא לא היה כשיר להיגה ,ובהיעדר ראייה לסתור שוב אין מוס מהמסקה כי מקור אי -כשירותו מהשימוש שהוא עשה בסם .מ י שוהג בסיבות מסוג זה ,בין אם הוא שיכור מחמת שימוש בסם או משתיית משקה משכר, 62 חוטא בטילת סיכון הובע מהידיעה שהוא עלול לגרום לתאוה בה יקופחו חיי אדם ,ובכך די להרשעת ה הג גם בעבירת "הריגה". .7העדר הלגיטימיות של השימוש בסמים )להבדיל מאלכוהול( הימוק השב יעי עייו העדר הלגיטימיות של השימוש בסמים .ימוק מרכזי המשמש את המצדדים במתן כיסוי מלא למבוטחים שפגעו בעת שהגו תחת השפעת אלכוהול – כפי שפורט בהרחבה במחקרי הקודם הוגע לכיסוי הביטוחי של הגים שפגעו בעת שהגו תחת השפעת אלכוהול – הוא הימוק שלפיו עצם שתיי ת אלכוהול היא פעולה לגיטימית מבחיה חברתית ,להבדיל מש י מוש בסמים .כך לדוגמה ,בעיין סדוי 'אררט 86טעה המבטחת כי יש לפרש את המוח "סמים" בפוליסה התקית לביטוח רכב )הפוליסה החריגה זקים שרמו עקב השפעת סמים( ככולל גם אלכוהול .טעה זו דחתה על -ידי בית המשפט ,בין היתר ,על יסוד עמדתו של המפקח על הביטוח )מסח הפוליסה התקית( אשר הובאה בפי בית המשפט .על -פי עמדה זו ,מחוקק המשה לא ראה מקום לקבוע חריג בדבר שתיית אלכוהול ,שכן פעולה זו ,להבדיל מצריכת סמים למשל ,היה פעולה מקובלת מבחיה חברתית. בוסף ,ההשפעה של שתיי ת אלכוהול איה יתת תמיד לצפייה מראש ,והוכחה בדיעבד של היגה בשכרות עלולה להיות קשה ולגרור התדייויות מרובות .בהקשר זה ציין בית המשפט כדלקמן: "בשוה מ השימוש ב סמים ,שאסור על -פי החוק בכל מידה ,הרי שצריכת אלכוהול היא מותרת ומקובלת ,וכלילת ח ריג כזה בפוליסה ה יתה בהכרח מובילה להתדייויות ממושכות בשאלה ,האם שתה ההג כוס בירה א חת או שתיים? וכמה זמן ל פי צאתו ל סיעה? ומה היתה תכולת קיבתו? ועוד ועוד, כמיטב יכולתן ש ל חברות הביטוח ושלוחיהן להתיש את המבוטח ,ומצאת מטרתו של הכיסוי הביטוחי מסוכלת". 87 תמות הראי של תפיסה זו היה ברורה – אם ימוק מרכזי להימעות מהטלת סקציה ביטוחית על הגים שגרמו לתאות דרכים בעודם בגילופין היו העובדה כי שתיית אלכוהול ,להבדיל מטילת סמים ,היה פעולה מקובלת מבחיה חברתית ,אזי גרימת תאוה תחת השפעת סמים עשויה לגרור הטלת סקציה ביטוחית ,שכן טילת סמים איה פעולה לגיטימית מבחיה חברתית. 86ת"א )שלום ,ת"א( 4022/93סדוי 'אררט חברה לביטוח בע"מ ,דיים שלום כרך ח ).(1994 87ת"א )שלום ,כ"ס( 43304/03חברת לבידי זהב בע"מ 'אליהו חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2005 63 .8השיקול הסוציאלי כגד ה שיקולים הזכרים לעיל ,עומד שיקול מרכזי התומך בשיפוי הגים שגרמו לתאוות דרכים בעת שהיו תוים להשפעת סמים .זהו השיקול הסוציאלי .לפי שיקול זה ,יש להעדיף את האיטרס הסוציאלי הכרוך בשיפו י זקים שגרמו עקב היות המבוטח תון להשפעת סמים ,על -פי האיטרס הציבורי שבצמצום אפשרי של זקי היגה תחת השפעה כאמור .יתן להפות בהקשר זה לדבריו של השופט ריבלין ,שלפיהם ..." :התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים עשויה להוסיף משקולת המטה את הכף לטובת ההכרה בזכות לפיצוי במקרי גבול .עמד על פרופ' אגלרד בצייו כי "קודת מוצא חשובה היא המטרה הסוציאלית שלמעשה החקיקה ,מטרה אשר היעה את בתי המשפט לאמץ פרשות ליברלית לטובת הפגעים88."... .3שלילת זכאות הפגע בגין היגה תחת השפעת סמים – מכוח חקיקת חוזים וביטוח אין כיום כל מחלוקת כי חוקי החוזים הכלליים וחוק חוזה הביטוח חלים על פוליסת ביטוח החובה לרכב 89.לפיכך ,את השאלה האם יתן להחריג -באופן מלא או חלקי -זק גוף שגרם בעת שההג היה תחת השפעת סמים – יש לבחון באספקלריה של דוקטריות חוזיות וביטוחיות כלליות המעוגות בחוקי החוז ים ובחוק חוזה הביטוח ,כגון עקרון תקת הציבור שבסעיף 30לחוק החוזים, ו חובת הזהירות של המבוטח ,הייו ,חובתו לקוט כל צעד סביר הדרוש לשם מיעת התרחשותו של מקרה הביטוח .כמו כן ,שאלה זו עשויה להיחתך גם לפי סעיף 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים ,המהווה מעין " רשימה סגורה" של עילות שלילה השואבות את הגיון ואת תכליתן מעקרון תקת הציבור. ה פוליסה התקית החדשה לביטוח החובה לרכב -ביגוד לפוליסה התקית לביטוח רכב )מקיף( איה כוללת חריג הוגע להשפעת סמים על קרות הזק .זאת ועוד ,סעיף 4לפוליסה התקית לביטוח חובה לרכב מורה כי – "מבטח לא ישה את וסח הפוליסה התקית או את תעודת הביטוח ולא ישה את סדר הסעיפים שבפוליסה התקית" .מן האמור עשויה להשתמע המסקה כי בהעדר חריג הוגע לסמים בפוליסה התקית ,ובהעדר אפשרות לסטות מוסח הפוליסה התק ית ,לא יתן להפחית מתשלום הפיצויים לפגעים סכום כלשהו עקב היות המבוטח תון להשפעת סמים בעת התאוה .עם זאת ,כמו ביחס לאלכוהול כך גם ביחס לסמים ,מסקה זו איה כוה לדעתי ,שכן הדוקטריות 88רע"א 418/03אסם תעשיות מזון בע"מ 'סמג'ה )פורסם במאגר בו( ).(2004 89ראה לעיין זה בהרחבה ,מחקרו של עו"ד ירון אליאס "תחולת חוק חוזה הביטוח על פוליסת ביטוח החובה לרכב" משת .2009 64 הרלבטיות לבחית שלילה או הפחתה של הזכאות לתשלום עקב היגה תחת השפעת הן דוקטריות חוזיות וביטוחיות כלליות – כגון תקת הציבור ,תום לב ,או העקרון שלפיו אין הביטוח מכסה מקרה ביטוח ש גרם ב מתכוון – וככל שמדובר בדוקטריות אלו ,הרי שהן עשויות לחול ולהשפיע על זכויות הצדדים אף אם אין להן ביטוי ספציפי בפוליסה התקית .כך למשל ,הוראה בפו ליס ת ביטוח החובה לרכב המוגדת לתקת הציבור תהא בטלה ,אפילו אין התייחסות מפורשת בפוליסה לעקרון תקת הציבור .עקרון זה חל על הפוליסה מכוח סעיף 30לחוק החוזים ,בין אם הוא מוזכר בה ובין אם לאו .הוא הדין ל גבי קיום החוזה בחוסר תום לב או בגרימת מקרה הביטוח במתכוון .גם בשי מקרים אלו ,אין חשיבות לשאלה אם החוזה בין הצדדים כולל התייחסות מפורשת לחובה לקיים את החוזה בתום לב או לשלילת הזכות לתגמולים במצב שבו מקרה הביטוח גרם במתכוון ,שכן מדובר בעקרוות על החלים על חוזה הביטוח ,בין אם הם מוזכרים בו ובין אם לאו .על כן – אם יימצא למשל ,שהיגה תחת השפעה של סמים היא התהגות המוגדת לעקרון תקת הציבור או כי תאוה שגרמה תחת השפעת סמים קשים כמוה כתאוה שגרמה במתכוון – אזי יתן יהיה להפחית או לשלול את הפיצויים מההג הפוגע ,חרף העובדה שהפוליסה התקית איה כוללת סייג הוגע לשכרות .במילים אחרות – עקרוות העל של דיי החוזים ושל דיי הביטוח חלים על הפוליסה התקית לביטוח רכב חובה והם עשויים להשפיע על זכויות הצדדים ,אפילו אין הם מוזכרים במפורש בפוליסה. להלן אבחן אפוא את השאלה האם יתן להחריג -באופן מלא או חלקי -זק גוף שגרם בעת שה הג היה תחת השפעת סמים – באספקלריה של שלוש דוקטריות חוזיות וביטוחיות כלליות המעוגות בחוקי החוזים ובחוק חוזה הביטוח :עקרון תקת הציבור שבסעיף 30לחוק החוזים ; חובת הזהירות של המבוטח ,הייו ,חובתו לקוט כל צעד סביר הדרוש לשם מיעת התרחשותו של מקרה הביטוח ; וה עקרון הביטוחי ,המוצא ביטויו ,בין היתר ,בסעיף ( 1 ) 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים, שלפיו אין הביטוח מכסה מקרה ביטוח שגרם במתכוון. . 1עקרון תקת הציבור סעיף 30לחוק החוזים )חלק כללי( ,תשל "ג , 1973 -קובע כדלקמן " :חוזה שכריתתו ,תכו או מטרתו הם בלתי חוקיים ,בלתי מוסריים או סותרים את תקת הציבור – בטל". 65 פסק דיו של בית המשפט העליון בעיין אשור 'מגדל 90בו הפעיל בית המשפט את סעיף 30לחוק החוזים לצורך ביטול הוראה בפוליסת ביטוח החובה לרכב ,הוא פ סק דין מפתח לעייו ,בבחית מורה בוכים בקשר לעצם השאלה אם יתן לסייג את אחריות המבטח לפי פוליסת ביטוח החובה לרכב ,ואם כן ,מהם הגבולות הלגיטימיים של סייגים כאמור .על פסק דין זה עמדתי גם במחקרי הקודם בקשר להיגה תחת השפעת אלכוהול ,ובהקשר זה ,הדברים שאמרו ובחו שם יפים גם לכאן. כזכור ,בפרשת אשור ' מגדל ,דון עייו של תובע שהג בטרקטור ברצועת עזה במסגרת פעילות ביטחוית גד מחבלים .הטרקטור עלה על מוקש והתובע פגע בגופו .התובע הגיש תביעה גד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים .חברת הביטוח סי רבה לפצותו ,בין היתר ,לוכח קיומה של תיה בפוליסה שלפיה המבטחת לא תישא באחריות בגין תאות דרכים שגרמה עקב פעולת איבה .בית המשפט העליון קבע כי תיה זו היה משוללת תוקף ,בין היתר ,מחמת היותה סותרת את תקת הציבור .לפי גישת בית המשפט ,יש לערוך הבחה בין שי ס וגים של תאים מגבילים בפוליסת הביטוח .בסוג הראשון – קיום התאים המגבילים את אחריות המבטחת הוא בשליטתו ובמודעותו של בעל הפוליסה .בסוג השי – קיום התאים המגבילים את אחריות המבטחת איו בשליטתו ובמודעותו של בעל הפוליסה .לפי פסיקת בית המשפט ,תאים מגבילים המ ים עם הסוג הראשון הים חסרי תוקף ויש להתעלם מהם .בית המשפט הגיע אפוא למסקה כי יתן לפסול את החריג ,בין היתר ,על יסוד עקרון תקת הציבור " :הגעתי למסקה ,כי החריג בפוליסה ,לפיו חברת הביטוח איה אחראית לזק הגרם בתאות דרכים בפעולות איבה ,איו עולה בקה אחד עם דרישות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים .מה ובע מכך לעיין חבותה של חברת הביטוח על -פי הפוליסה? ראה לי ,כי המסקה המתבקשת היה ,כי לחריג אין תוקף ויש להתעלם ממו .למסקה זו יתן להגיע באמצעות הקוסטרוקציה של אי -חוקיות .על פיה הוראת החריג וגדת את החוק או סות רת את תקת הציבור ,ועל -כן בטלה היא )סעיף 30ל חוק החוזים )חלק כללי( ( .ודוק :הבטלות איה של חוזה הביטוח כולו ,אלא אך של הוראת החריג )סעיפים 19ו 31 -לחוק( .אכן ,חוזה הביטוח יתן להפרדה ,עילת אי החוקיות וגעת א ך לאחד מסעיפיו ,יתן לבודד סעיף בלתי חוקי זה משאר חלקי החוזה וכל זאת ,מבלי שהחוזה הותר שוה באופן מהותי מהחוזה בו התקשרו הצדדים. התוצאה היה ,איפוא ,כי הוראת החריג בדבר פעולות איבה איה תופסת .משפל החריג ,ותר הכיסוי המלא שמעיקה הפוליסה ,והמערער זכאי לפיצוי על -פי הפוליסה " 91. 90ע"א 420/83אבו סקייק אשור 'מגדל חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מד).(1990) 646-645 ,627 (2 91שם ,בעמוד .649 66 פרשת אשור ' מגדל -הוגעת להוראה בפוליסת ביטוח החובה לרכב -היה כאמור פרשת מפתח לעייו ,וזאת לוכח עצם השימוש בתקת הציבור כדי להשפיע על זכויות הצדדים לביטוח החובה לרכב .במילים אחרות -כשם שתקת הציבור שימשה בפרשת אשור ' מגדל לביטול חריג בפוליסה ולהרחבת הכיסוי הביטוחי ,כך אין מיעה כי תקת הציבור תשמש במקרים המתאימים מכשיר לצמצום הזכויות הקבועות בחוזה )הביטוח( ,הייו ,באותם מקרים שבהם מתן פיצוי ביטוחי למבוטח יפגע בתקת הציבור .בהחלט יתן להעלות על הדעת ימוקים כבד י משקל שיצדיקו הפחתה של הפיצוי הביטוחי במקרה שבו תאות דרכים גרמה אגב היגה תחת השפעת סמים מסוכים. אמם ,סעיף 30לחוק החוזים קובע כי חוזה המוגד לתקת הציבור – בטל ,ברם ,כפי שצוין לעיל בפרשת אשור ' מגדל ,הרי לוכח הוראת סעיפים 19ו 31 -לחוק החוזים ,הבטלו ת איה של חוזה הביטוח כולו ,אלא אך ורק של החלק הרלבטי הוגד את תקת הציבור. השאלה השאלת היא אפוא האם יתן לעשות שימוש בעקרון "תקת הציבור" על מת להפחית הפיצויים בגין זקי גוף שגרמו בעת שההג המבוטח היה תון להשפעת סמים מסוכים ? השאלה אם יתן לשלול פי צויים – מכוח דוקטרית תקת הציבור -במקרה שבו התאוה התרחשה תוך מעורבות של סמים בקרות התאוה דוה בפרשת קורוצ'רו גד שטרית .92בפרשה זו איחד בית המשפט את הדיון בארבע תביעות שעיין פיצויים בגין זקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים .כל ארבע התביע ות מקורן בתאות דרכים אחת שאירעה בחודש פברואר 2008בתל- אביב .ארבע התובעות ,כבות 17שים במועד הארוע ,היו וסעות ברכב דהייטסו שהיה מעורב בתאוה ,ו גרמו להן זקי גוף .השימוש ברכב הדהייטסו בו הג אדם בשם שטרית היה מבוטח בהתאם ל פקודת ביטוח רכב מועי אצל חברת "שירביט" .הוכח כממצא עובדתי כי בעת התאוה היה הג הרכב תון להשפעת אלכוהול וסמים .בוסף הוא הג ברכב ללא רישון מתאים .שירביט הכחישה את חבותה כלפי וסעות הרכב מטעמים שוים .כך ,למרות קיומה של תעודת ביטוח חובה תקפה לרכב אצל שירביט למועד הא י רוע ,טעה שירביט ,כי השימוש שעשה ברכב איו מכוסה על ידה. לשירביט היו שתי טעות מרכזיות הרלבטיות לעייו .אחת הטעות היתה כי יש לשלול את זכאות הוסעות )הפגעות( מכוח עקרון תקת הציבור .טען ,כי ,בסיבות הע יין ,וכח ההיגה ללא רישיון, היגה בשכרות ותחת השפעת סמים ,זלזול בוטה ברשויות אכיפת החוק ,הסעת שמוה אשים במקום חמישה ,אי ציות להוראות שוטרים ובריחה מהם ,תוך היגה במהירות מופרזת ופרועה בצמתים באור אדום -יש לקבוע כי מדובר במקרה חריג ,בו יש לשלול הזכאות .יש לפעול על פי תפיסה בסיסית ,על פיה אין זה מוצדק להקות למי שיצרו סיכוים מיוחדים בדרכים ,תוך הפגת 92תא )ת"א( 31624/08תא )ת"א( 14560-07-10עדי קורוצ'רו 'שלמה שיטרית )פורסם במאגר בו( ).(2013 67 זלזול ברשויות האכיפה והמשפט ,את האפשרות לחסות תחת כפי החוק והסדרי החבות והפיצוי המיוחדים שיצר .יש להעדיף במקרה זה את התכלית ההרתעתית והעושית ,על פי התכל ית הסוציאלית .קרית ,שהיתה צד לתיק זה ,והתגדה לשלילת אחריות חברת הביטוח מחמת תקת הציבור ,טעה כי שלילת זכאות לפיצויים מפגע תאות דרכים ,שעבר עבירה שהמחוקק ראה בה עיין חמור דיו המצדיק שלילת זכאות עקב שיקולי תקת הציבור – מגולמת כבר בהוראות סעיף 7 לחוק ה פיצויים ,ומדובר ברשימה סגורה .התובעות טעו כי גם אם שטרית הג בשכרות ותחת השפעת סמים ועבר על דיי התעבורה ,עדיין ,אין הפוליסה איה מסייגת את חבות המבטח כלפי צדדים שלישיים. בית המשפט קיבל את טעת קרית ואת טעת התובעות ו דחה ת עמדת חברת הביטוח כי יש לשלול את הכיסוי מכוח תקת הציבור .לדבריו ,עקרון היסוד הוא כי האחריות הקבועה בחוק היא " מוחלטת ומלאה ,ואין פקא מיה אם היה או לא היה אשם מצד הוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים " )סעיף 2לחוק( .החוק מתעלם משאלת האשם לעיין הטלת אחריות ובא להבטיח פיצוי ים גם למי שתרם באשמ ת ו לתאוה .החוק בא להבטיח פיצוי ,ככלל ,בלא קשר לשאלת האשם .בית המשפט הוסיף וציין כי החוק איו חושב במושגים או בקטגוריות של אשמה וחפות ו אף איו עורך הבחה בין דרגות שוות של התרשלות בהיגה .לדברי בי המשפט ,חריג לעקרון האמור מגולם בסעיף 7לחוק .בסעיף זה כללת רשימת מקרים ,בהם ישללו הפיצויים עקב אשם .קבע בפסיקה ,כי סעיף זה הוא חריג של ממש לשיטה העומדת ביסוד החוק – שיטה ההופכת את יסוד האשם בלתי רלווטי ,לעיין קביעת האחריות על פי החוק .סעיף 7שולל הזכאות לפיצויים ממי שמצא ,בהתהגותו ,אשם מס וג מסוים .כיון שמדובר בסטייה מעקרוות החוק פסק ,כי יש ליתן פירוש דווקי לחריגים המויים בסעיף 7לחוק .מדובר ברשימה סגורה ,אשר יש לפרש המ קרים המויים בה בצורה מצומצמת 93.בוסף לרשימת הפגעים שאים זכאים לפיצויים ,המויה בסעיף 7 לחוק ,המסדירה את הפן הזיקי ,קיים הפן הביטוחי – חוזי ,המוסדר בפוליסת הביטוח .זכאותו של פגע תיבחן ,אם כן ,בשי המישורים .וכח עקרוות אלו פה בית המשפט לבחון לבחון את טעות המבטחת בעיין תקת הציבור. לדברי בית המשפט ,סעיף 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים מוה שורת פגעים שאים ז כאים לפיצויים בהתאם לחוק .הוראת סעיף 7משלבת שיקולים של הרתעה אישית עם יסודות של תקת הציבור .בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק אמר כי המכה המשותף למקרים בהם שללת 93ראה :ד"א 10017/02קרית קרן לפיצוי פגעי תאוות דרכים 'מגדל חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד ח) ;639(5רע"א ,9121/00ע"א 7576/01יורם ירוחם הלוי 'מורה חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ) ;(2003רע"א 1101/10הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ 'קרית ]פורסם במאגר בו[ ).(2010 68 הזכאות הוא " העדר תרופה במקרה הוגד את תקת הציבור " )ה"ח , 1885תשמ"ח .( 199 ,החריגים המויים בתק ה 7הם רשימה סגורה ,לאחר איזון שערך המחוקק בין שיקולי התכלית הסוציאלית, אשר ביסוד החוק ,ובין שיקולים הרתעתים .רק במקרים אלו ,קבע המחוקק ,יש לתת עדיפות לשיקולי ההרתעה ולקבוע ,כי תקת הציבור מחייבת אי מתן כיסוי ביטוחי .במקרים אלו ,קבע ,יש לטפל גם במישור ה זיקי – ביטוחי ,בוסף למישור הפלילי .בכל יתר המקרים ,גם אם מדובר בעבירות חמורות על דיי התעבורה – לא יתן להוסיף על החריגים המויים בחוק .לדעת בית המשפט ,בחוק לא קיים סעיף סל של שיקולי תקת הציבור ,אשר על פיו ,בכל מקרה בו ראה לבית המשפט כי התהגות מי מהמעו רבים איה ראו יה ,יש לשלול ממו כיסוי ביטוחי ,שכן " משהזכאות איה שללת מחמת "תקת הציבור" עפ"י סעיף 7לחוק הפיצויים ,אין להוסיף "בדלת האחורית" על הרשימה הסגורה המויה בסעיף 7ה"ל" 94.עוד יוער ,מציין בית המשפט ,למעלה מהצורך ,כי, בהתאם לראיות שהוצגו ,ההתהגו ת הפסולה והחמורה ,הקשורה להפרת דיי התעבורה ,היא של ההג ,שטרית ,ולא של התובעות ,כך ש ל טעות חברת הביטוח בדבר שלילת זכאות אין כל בסיס. במילים אחרות ,בית המשפט מבהיר כי אם לא יתן לשלול את מכוח עקרון תקת הציבור את זכאותו של ההג ,קל וחומר שלא יתן לשלול את זכאות הוסעים ברכב . גישתו זו של בית המשפט איה קיה מספקות .בהחלט יתן להבין את ההבחה שעושה בית המשפט בין ההג )שהיה תחת השפעת סמים( לבין הוסעות ברכב .אכן ,במקרה דן ,בו הוסעות היו התובעות ,לא היה מקום להפעיל את עקרון תקת הציבור כדי לשלול זכאות פגעים עקב השפעתם הרעה של הסמים על קרות התרוה . .אולם – ככל שמדובר בהג הרכב ,בהחלט יתן לשקול את הפעלת תקת הציבור ,כאשר מדובר בהיגה תחת השפעת סמים .אין מדובר כמובן בהפעלה גורפת, אלא בהפעלה זהירה ומדודה בהתאם לסיבות העיין .יתן בהקשר זה לסח שלושה כללים מרוס ים היכולים לאזן בין התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים לבין התכלית ההרתעתית והעושית של תחום ביטוח החובה לרכב ,במקר ים של תאו ו ת דרכים שגרמות עקב היותו של ההג תון להשפעת סמים :הכלל הראשון – תקת הציבור תוביל להפחתת הפיצוי שיקבל הג הרכב שהג תחת השפעת סמ ים ,הייו ,היא תחול על הביטוח האישי בלבד .צדדים שלישיים שפגעו עקב היגה בשכרות של הג הרכב )ובכלל זה וסעים ברכב( ייקבלו פיצוי מלא .הכלל השי – זכאות ההג מכוח הביטוח האישי לא תישלל לחלוטין ,אלא תופחת .לדוגמה – שלילת הפיצוי בגין ראש הזק של כאב וסבל. הכלל השלישי – הפחתת הפיצוי מכוח תקת הציבור תוחל רק על מקרים שבהם קיים קשר סיבתי בין השימוש בסמים לבין קרות התאוה )על פי רוב – כאשר מדובר בסמים קשים או בשילוב של 94ת"א )מחוזי ,ב"ש( 874/84כלל חברה לביטוח בע"מ 'חזן ,פ"מ תשמ"ח).(1987) 208 (1 69 סמים ואלכוהול( .על הכללים המרסים אעמוד בהמשך בהרחבה במסגרת המלצותיי לסדר חדש בושא. . 2חובת הז הירות של המבוטח האם בביטוח החובה לרכב חל סטד ר ט ההתהגות הכללי בחוזה ביטוח שלפיו על המבוטח לקוט כל צעד סביר הדרוש לשם מיעת התרחשותו של מקרה הביטוח ? האם מבוטח הכס לרכב כשהוא תחת השפעת סמים מפר את חובת הזהירות האמורה? בשאלות אלו אדון להלן. פרשת מדית י שראל 'ירון ברכה 95עשויה להוות אספקלריה מתאימה גם לבחית ושא זה .כזכור, בפרשה זו הורשע ההג ,ירון ברכה ,בביצוען של שש עבירות הריגה ,וכן בעבירת שימוש בסם לצריכה עצמית ) סעיף ) 7א( בצירוף סעיף ) 7ג( ל פקודת הסמים המסוכים ]וסח חדש[ ,התשל"ג – ,( 1973לאחר שקבע כי הג ברכב במהירות של 171קמ"ש ,תחת השפעת סמים מסוכים ואלכוהול, כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו ד לק אור אדום ,פגע ברכב מסוג יודאי והביא במעשיו אלו למותם של ששה אשים – אחיו התאום של ההג )אשר ישב לצידו ברכב( וחמשת וסעי רכב היודאי .בעקבות הרשעתו ,גזרו על ההג 16שות מאסר בפועל .כמו כן פסל בית המשפט את ההג מלקבל או להחזיק רישיון היגה לרכב מועי ל צמיתות .ההג עצמו סבל מפציעות בעקבות התאוה, ולכאורה הוא זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים. ההג הואשם כי הג בפזיזות ומתוך אדישות לתוצאות מעשיו ,תוך שהוא וטל במודע סיכון בלתי סביר כלפי המשתמשים בדרך ובכך גרם למותם של ששה בי אדם .בגין מ עשים אלו יוחסו למבוטח ,כאמור ,שש עבירות הריגה וכן עבירת שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע כי בעת התאוה היה ההג תון תחת השפעת סמים ואלכוהול .ערעור שהוגש לבית המשפט העליו דחה .בית המשפט העליון דרש לשאלה האם הג ההג תחת השפעת סמים .בי ת המשפט הדגיש בפסיקתו כי המחוקק קבע איסור מוחלט על שימוש בסמים מסוכים שאיו מותה בכמות הסם שבה מדובר .לפיכך ,השימוש בסמים מסוכים בכל כמות שהיא ,מקים גד הג הרכב חזקה לפיה היה תון בהשפעתם בעת ההיגה וחזקה זו מעבירה אל כתפי ההג את הטל להוכיח בראיות כי לא כך הדבר .טל זה ,כך פסק ,היו כבד והוא מציב בפי ההג "משוכה 95ראה לעיל הערת שוליים .2 70 גבוהה ,כמעט בלתי -עבירה"96. האם עלה בידי ההג לסתור את החזקה בדבר השפעת החומרים המשכרים שבגופו על אופן היגתו? בית משפט השיב בשלילה על שאלה זו .הראיות המבססות חזקה זו ותומכות בה במקרה דן רבות ומובהקות ובהן :העובדה כי בגופו של ההג מצאו סמים מסוכים מסוג קאבוס וקוקאין; העובדה כי בגופו מצא בוסף לכך אלכוהול בשיעור העולה פי שלושה ויותר על המותר לפי חוק; העובדה כי ממצאי בדיקות דמו של ההג הצביעו בסבירות גבוהה על כך שההג טל את הסמים המסוכים ס מוך מאוד לאירוע התאוה; העובדה כי ההג הג במהירות גבוהה ביותר )כ – 170קמ"ש( ,העולה כמעט פי שיים על המותר לפי החוק בקטע הכביש הרלווטי; העובדה כי ההג כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום; העובדה כי ה הג לא בלם לפי ההתגשות .ההג ,מצידו ,ל א הצליח לספק הסבר חלופי כלשהו לכשלים הבולטים בהיגתו .משכך ובהיתן מכלול הראיות המפורטות לעיל ,המסקה המתבקשת – מבהיר בית המשפט העליון -היא כי לא עלה בידי ההג לסתור את החזקה כי הסמים והאלכוהול השפיעה על אופן היגתו .ודוק ,לעיין זה די בכך כי היה בשכרותו מחמת הסמים והאלכוהול כדי להשפיע על יכולתו להוג ברכב במידת הזהירות המתחייבת בסיבות המקרה – כפי שאכן ארע במקרה דן – ואין צורך להראות כי הוא הגיע כדי מצב של "חוסר שליטה" בשל שכרותו97. מכאן ,עבר בית המשפט לבחית השאלה האם התקיים בהג יסוד פשי מסוג פזיזות ה דרש לשם הרשעה בעבירת ההריגה .בהקשר זה מציין בית המשפט כי לא אחת פסק כי מי שוהג ברכב כשהוא שיכור מחמת השפעת אלכוהול או מחמת השפעתם של סמים מסוכים -קל וחומר מחמת השפעת אלכוהול וסמים גם יחד -וגורם אגב היגתו למותו של אדם ,מוחזק כמי שהתקיים בו יסוד פשי מסוג פזיזות .חזקה עובדתית זו יתת אמם לסתירה ובהקשר זה די לו להג כי יעורר ספק סביר על מת לשלול את תחולתה של החזקה 98.אולם ,בסיבות המקרה דן וכמפורט בהרחבה לעיל לא עלה בידי ההג להקים ספק שמא לא השפיעה שכרותו על אופן היגתו ובצדק קבע כי בסיבות שתוארו החזקה בדבר קיומו של יסוד פשי מסוג פזיזות לא סתרה . ביחס לחומרת העוש שהוטל על ההג ,ציין בית המשפט העליון כי חומרת מעשיו של ההג זועקת מכל פרט ופרט המרכיב את סיפור התאוה הטראגית הדוה .ההג שתה לשוכרה ואף טל סמים מסוכים משי סוגים ובעודו תון תחת השפ עת האלכוהול והסמים ,לא היסס ליטול לידיו את ההגה ולהוג ברכב .במצב דברים זה יתן לומר כי התרחשותה של תאוה היא כמעט כרויקה ידועה 96עיין ביאשווילי ,לעיל הערת שוליים .3 97השוו :ע"פ 2163/07סעת 'מדית ישראל )בו( ) .( 2007 98השוו :ע"פ 140/98חוג'ה 'מדית ישראל ,פ"ד ב ).(1998) 234-238 ,225 (3 71 מראש ואך ס היה יכול להחזיר את ההג ואחיו המוח לביתם בלא שזו תתרחש .ס כזה לא קרה. בעודו והג במהירות של לא פחות מ – 171קמ"ש ומתעלם מאור אדום שדלק ברמזור בכיוון סיעתו, התרחשה התאוה הקטלית בה קיפחו את חייהם חמישה וסעי רכב היודאי שאיתרע מזלם ודרכם הצטלבה באותה שעת לילה מאוחרת בדרכו של ההג .כן קיפח את חייו אחיו התאום של ההג שישב לצידו ברכב המאזדה .מיין החיים שקטלו בתאוה ה וא שישה ובסיבות שתוארו תהא זו תוצאה לא מוסרית -הן מקודת המבט של קורבות התאוה והן בשל הקלות שאין לקבלה בהתייחסות אל מעשי ההג – לראות בכך מעשה אחד לצורך העישה .מסקה זו טועה בעקרוות היסוד של שיטתו המשפטית המורים אותו לכבד חיי אדם ולהגן עליהם באשר כל אדם הוא עולם מלא .קטילת חיי אדם בעבירה מחייבת ,אפוא ,הטלת עוש המבטא ערכים אלה .גישה זו תקפה וראויה ליישום לא רק לגבי אשמים המורשעים בעבירות בטחון ובביצוע פיגועי טרור המויים ,אלא גם לגבי מי שהורשעו בקטילת חיים רבים בתאות -דרכים בשל היגה פזיזה וחסרת אחריות ,דוגמת היגתו של ההג שבפיו אשר החליט ליטול לידיו את ההגה בעודו תון תחת השפעת אלכוהול וסמים מסוכים .אכן ,מוסיף בית המשפט ,תאוות דרכים מרובות פגעים הפכו חזון פרץ במקומותיו ועל בית המשפט לתרום בעישה מחמירה את תרומתו לצמצום מימדיה של מציאות וראה זו .על בית המשפט להעביר מסר חד וברור כי מי שוהג בהשפעת חומרים משכרים ומביא במעשיו למותו של אדם – ובמקרים החמורים במיוחד כבעייו למותם של מספר אשים – צפוי לעוש מאסר כבד ומשמעותי .כך הג בית משפט קמא במקרה דן ובדין הג כך. היישום של קביעותיו החרצ ות של בית המשפט העליון בפרשת ירון ברכה לגבי התהגות ההג ולגבי ההשלכות שיש להתהגות זו הן במישור האישי -פלילי והן במישור הציבורי בתחום ביטוח החובה לרכב – עשוי להובילו לתוצאה שלפיה להתהגות ההג ]המבוטח[ עשויה להיות השלכה גם על היקף הכיסוי הביטוחי .הדבר וב ע מהחפיפה הקיימת בין היסוד הפשי הדרש לצורך גיבוש עבירת ההריגה לפי הדין הפלילי )סעיף 298לחוק העושין( ,לבין היסוד הפשי הדרש לצורך שלילת הכיסוי הביטוחי מחמת רשלות רבתית של המבוטח – פזיזות .במילים אחרות ,הן לעיין גיבוש עבירת ההריגה והן לעיין העקרון הב יטוחי בדבר שלילת הכיסוי הביטוח במקרה של רשלות רבתית שהובילה לקרות מקרה הביטוח ,יש להוכיח קיומו של יסוד פשי מסוג פזיזות מצד עובר העבירה )הדין הפלילי( או מצד המבוטח )דיי הביטוח( .כך ,בפסק דיו של בית המשפט העליון בפרשת ירון ברכה ,בחן כאמור בית המשפט את הש אלה האם התקיים בהג יסוד פשי מסוג פזיזות הדרש לשם הרשעה בעבירת ההריגה .בהקשר זה ציין בית המשפט כי לא אחת פסק כי מי שוהג ברכב כשהוא שיכור מחמת השפעת אלכוהול או מחמת השפעתם של סמים מסוכים -קל וחומר מחמת השפעת אלכוהול וסמים גם יחד -וגורם אגב היגתו למ ותו של אדם ,מוחזק כמי שהתקיים בו יסוד פשי 72 מסוג פזיזות .חזקה עובדתית זו יתת אמם לסתירה ובהקשר זה די לו להג כי יעורר ספק סביר על מת לשלול את תחולתה של החזקה 99.אולם ,בסיבות המקרה דן וכמפורט בהרחבה לעיל לא עלה בידי ההג להקים ספק שמא לא השפיעה שכרותו ע ל אופן היגתו ובצדק קבע כי בסיבות שתוארו החזקה בדבר קיומו של יסוד פשי מסוג פזיזות לא סתרה. כאמור ,החזקה העובדתית שלפיה מי שוהג ברכב כשהוא שיכור מחמת השפעת אלכוהול או מחמת השפעתם של סמים מסוכים -קל וחומר מחמת השפעת אלכוהול וסמים גם יחד -וגורם אג ב היגתו למותו של אדם ,מוחזק כמי שהתקיים בו יסוד פשי מסוג פזיזות – עשויה להשפיע על הכיסוי הביטוחי מכוח ביטוח החובה לרכב ,וזאת מכוח העקרון הכללי בדיי ביטוח שלפיו רשלות רבתית של המבוטח שלווה לה יסוד פשי מסוג פזיזות עלולה לשחרר את המבטח מאחריותו על פי ה פוליסה .בושא זה ארחיב להלן. במחקר הקודם שערכתי בוגע להשלכות שיש להיגה תחת השפעת אלכוהול על כיסוי ביטוח החובה לרכב ,העליתי את השאלה האם בביטוח החובה לרכב חל סטדרט הההתהגות הכללי בחוזה ביטוח שלפיו על המבוטח לקוט כל צעד סביר הדרוש לשם מיעת התרחשותו של מקרה הביטוח .האם מבוטח הכס לרכב כשהוא שיכור – מפר את חובת הזהירות האמורה? מסקתי היתה כי בכל הקשור להיגה תחת השפעת אלכוהול -ההלכות הוגעות להפרת חובת הזהירות בידי המבוטח אין מהוות אספקלריה מתאימה לבחית זכאותו של הג שיכור לקבלת פיצויים מכוח פוליסת ביטוח החובה לרכב .אולם ,ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת סמים מסוכים -שהובילה להרשעת ההג המבוטח בהריגה )כגון במקרה חמור דוגמת מקרהו של ירון ברכה( – אי סבור כי יש לשקול את הפחתת הפיצוי הביטוחי )ויודגש – הפחתה ולא שלילה – כגון הפחתת הפיצוי בגין הרכיבים של כא ב וסבל או אובדן השתכרות ,אך לא הפחתת הפיצויים בגין הטיפול הרפואי וההוצאות הרפואיות( ,על יסוד העקרון הכללי בדיי הביטוח שלפיו יתן להפחית או לשלול את הכיסוי הביטוחי במקרה שבו המבוטח סטה סטיה יכרת מסטדרט ההתהגות של האדם הסביר כאשר לסטיה זו לווה יסוד פשי מסוג פזיזות. ח וזה הביטוח ,כפי שמציין אליאס בספרו ,100הוא חוזה מסוג "אמון מירבי" .אחת החובות הגזרות מחובת האמון היא חוב תו של המבוטח לקוט כל צעד סביר הדרוש לשם מיעת התרחשותו של מקרה הביטוח .בפסיק ת בית המשפט העליון ) לה סיול גד סטרפלאסט ( קבע כי התהגות בלתי 99השוו :ע"פ 140/98חוג'ה 'מדית ישראל ,פ"ד ב ).(1998) 234-238 ,225 (3 100אליאס ,דיי ביטוח ,בעמוד .451 73 זהירה של המבוטח תפטור את חברת הביטוח מחבות ה על -פי הפוליסה בהתקיים שי תאים מצטברים -אובייקטיבי ו סובייקטיבי .התאי האובייקטיבי הוא כי המבוטח סטה סטייה יכרת מרמת הזהירות הדרשת )רשלות רבתי( .התאי הסובייקטיבי הוא כי המבוטח התהג מתוך מצב פשי של פזי זות או של אי -אכפתיות.101 כפי שצייתי במחקר הקודם ,השאלה הראשוה שיש לשאול בהקשר של ביטוח החובה לרכב וגעת לעצם תחולתה של הילכת סטרפלאסט על פוליסת ביטוח החוזה לרכב ,וזאת בהתחשב בכך שהפוליסה התקית לביטוח החובה לרכב איה כוללת כל תיה או הוראה המטילה על המבו טח חובת זהירות .בהקשר זה ראוי להזכיר את עיין מגדל 'פי.וי.בי הדבקות102 שם דוה השאלה בדבר תחולתה של חובת הזהירות הכללית שקבעה בפרשת סטרפלאסט על פוליסות שאין כוללות תיה המטילה על המבוטח חובת זהירות )תיה שכללה בפוליסה שדוה בעיין סטרפלאסט( .באותו מקר ה ,חברה מסחרית )המבוטחת( הובילה סחורה במשאיותיה לשטחי הרשות הפלסטיית )שטח ,( Aתוך כדי עקיפת מחסומי צה"ל וביגוד לצו אלוף שאסר על כיסת ישראלים לשטחי הרשות. באחת מאותן סיעות שדדה משאית של המבוטחת ,על תכולתה .המבטחת דחתה את דרישת השיפוי של המבוטחת בהסתמכה על סייג בפוליסה שלפיו אין הביטוח מכסה מקרה ביטוח שאירע "מחוץ לשטח מדית ישראל ו/או מחוץ לשטחים המוחזקים בידי צה"ל ".המבוטחת הגישה תביעת שיפוי לבית המשפט .בית המשפט המחוזי חילק את האחריות לזק בין הצדדים לחוזה הביטוח .עיקר האחריות ) ( 65%הוטלה על חברת הביטו ח ,וכח העובדה שהסייג לאחריותה ,כמצוטט לעיל ,וסח באופן בלתי בהיר .החלק הותר הוטל על המבוטחת אשר בהתהגותה הרשלית תרמה לקרות מקרה הביטוח .המבוטחת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון .בטרם החל הדיון בבקשה הגיעו הצדדים להסכם פשרה ,והבקשה מחקה .ברם ,קו דם למחיקת הבקשה ,הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ביחס לתחולתה של דוקטרית האשם התורם החוזי בתחום הביטוח .בתמצית ,גישת היועץ הייתה כי תחולתה של הילכת סטרפלאסט ,בכל מקרה תון, מותית בקיומה של תיה בפוליסה המחייבת את המבוטח לקוט אמצעי ז הירות לשם מיעת הזק. משמע ,באין תיה כזו )כמו במקרה הדון( ,חייבת המבטחת בתשלום מלוא תגמולי הביטוח ,וזאת אפילו אם המבוטח הג ברשלות רבתי ובפזיזות עובר לקרות הזק .אליאס סבור כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה ,שלפיה באין תית זהירות בפוליסה חבה המבטחת בתגמולי ב יטוח מלאים, אפילו פעל המבוטח ברשלות רבתי ובפזיזות -בטעות יסודה103. לפי גישתו ,בבסיס הילכת 101ע"א 56/77לה סיול חברה לביטוח בע"מ 'סטרפלאסט ,פ"ד לג).(1979) 337 (1 102ע"א )מחוזי ,חי'( 1307/05מגדל חברה לביטוח בע"מ 'פי.וי.בי הדבקות בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2006 103אליאס ,דיי ביטוח ,בעמודים .470-468 74 סטרפלאסט מוחים טעמים של תקת הציבור .שלילת תגמולי ביטוח ממבוטח שגרם לקרות מקרה הביטוח תוך כדי סטייה יכרת מסטדרט ההתהגות הסביר )הילכת סטרפלאסט( ועדה להגן על צדדים שלישיים החשופים לסיכוים החמורים הכרוכים בסטייה שכזו .כך לדוגמה ,השיקול הספציפי שהחה את בית המשפט בעיין סטרפלאסט הוא שיקול ציבורי שעייו הרתעת מעבידים מלהוג הפקרות בחיי עובדיהם .בית המשפט קבע כי פוליסה לחבות מעבידים איה מכסה מקרי ביטוח שאירעו כתוצאה מרשלות רבתי )ופזיזות( של המעביד ,וזאת במטרה להגן על ציבור העובדים .על רקע זה ,מציין אליאס ,קשה לקבל את עמדת היועץ .לדעת אליאס ,שלילת תגמולי הביטוח ממבוטח אשר פעל ברשלות רבתי )ובפזיזות( עובר לקרות הזק היא ביטוי קוקרטי לעקרון תום הלב .מן ההיבט של תום לב בקיום חוזים ,אין זה מוצדק לאפשר למבוטח לגלגל את תוצאות התהגותו המופקרת על שכם חברות הביטוח .ראה לפיכך ,כי אין בעובדה שהפוליסה התקית לביטוח רכב חובה איה כוללת תיה מפורשת המטילה על המבוטח חובת זהירות כדי לשלול את תחולתה של הילכת סטרפלאסט במקרה של תאות דרכים שגרמה עקב היגה תחת השפעת אלכוהול .עם זאת ,במחקר הקודם הוגע לאלכוהול ,הגעתי לכלל מסקה כי אין מקום להחיל את הילכת סטרפלאסט במקרה של זק גוף בתאות דרכים שגרם עקב השפעת אלכוהול ,וזאת משיקולים אחרים )שיקולים שאים וגעים לעובדה שהפוליסה התקית לביטו ח רכב חובה איה כולל תית זהירות(. הבהרתי במחקרי הקודם שקשה לחלוק על המסקה כי מבוטח הוהג ברכב בשעה שהוא תון להשפעת משקאות משכרים – ובמיוחד במצב של שכרות קיצוית -סוטה סטייה יכרת מרמת הזהירות הדרשת )היסוד הפיזי של הילכת סטרפלאסט( .עם זאת ,צייתי ,כי אין להיח כי במקרה כזה מתקיים היסוד הסובייקטיבי ,הייו ,כי המבוטח מפעל מתוך מצב פשי של פזיזות או אי- איכפתיות .עמדה זו התבססה על העובדה שחזקת האדישות שהוג לייחס למבוטח בקשר לזקי רכוש -חזקה המוחת ביסוד הטלתה של חובת הזהירות -סתרת על פיה כאשר מדובר בס יכון לקיומו של זק גוף ,שכן אין זה סביר כי מבוטח – הוהג ברכב תחת השפעת משקאות משכרים – יהיה אדיש לסכת מוות או כות העלולים להיגרם לו כתוצאה מתאות הדרכים. עם זאת ,במקרה מסוג המקרים שדון בפרשת ירון ברכה ,או עוסקים במצב שבו קיימת קביעה עובדתית של בית ה משפט שלפיה המבוטח )ההג( הג ברכב באופן מסוכן מתוך מצב פשי של פזיזות ,כאשר קביעה זו אף הובילה להרשעת ההג בעבירת הריגה לפי הדין הפלילי .בכך בדל המקרה הדון מהמקרים שדוו במחקר הקודם הוגע לאלכוהול .באותו מחקר – לא געו בשאלה מה יהיה הדין כאשר בית משפט קבע ,כממצא עובדתי ,כי המבוטח שהג תחת השפעת אלכוהול גרם 75 לפציעה או למוות בתאות דרכים כאשר הוא פועל מתוך יסוד פשי של פזיזות .ברם ,זו השאלה העומדת למבחן במחקר זה – האם היגה ברכב תחת השפעת סמים מסוכים – שלווה לה יסוד פשי של פזיזות – ושהסתיימה בגרימת זק לגוף או בגרימת מוות – מכוסה באופן מלא פוליסת ביטוח החובה לרכב. אם כן ,כפי שצוין לעיל ,לפי עקרוות דיי הביטוח ,המבטח ישוחרר מחבותו על -פי הפוליסה אם התהגותו הרשלית של המבוטח )רשלות רבתי( לוותה במצב פשי של פזיזות או אי -אכפתיות. מבוטח פועל מתוך פזיזות או אי -אכפתיות כאשר הוא ער לכך שהתהגותו הרשלית עלולה לגרום להתרחשותו של מקרה הביטוח ,ובכל זאת לא עושה את הדרש כדי למוע את התוצאה המזיקה. בעיין עממית ,104סמך השופט עציוי את ידיו על דבריו של השופט דיפלוק ,שלפיהם )בתירגומו של השופט עציוי(: "מה שלדעתי ראה כסביר ביחסים שבין המבוטח ומבטח בלי שהדבר יהיה מוגד למטרתו המסחרית של חוזה הביטוח הוא שהמבוטח ,כאשר הוא ער לסכה ,לא יגרום להתהוותה על -ידי קיטת אמצעים אשר הוא בעצמו יודע שאין הם מתאימים ומספיקים למעה .במילים אחרות ,אין זה מספיק שמחדלו של המעביד לאחוז באמ צעים כלשהם כדי למוע תאוות יבע מרשלותו .מחדל זה צריך לכל הפחות להיות תוצאה של פזיזות ,הייו מתוך הכרה מעשית של המבוטח בעצמו בכך שהסכה אכן קיימת ואפשרית ומתוך אי -אכפתיות לשאלה אם הסכה הזו אכן תימע אם לאו"105. איי רואה כל סיבה מדוע יש לקבוע כי הג )מב וטח( דוגמת ירון ברכה זכאי למלוא הפיצוי הביטוח במקרה הזכר לעיל שבו הוא הג ברכב תחת השפעת סמים ומתוך מצב פשי של פזיזות ,ואגב כך גרם למותם של ששה אשים .ויודגש ,הסקציה הביטוחית שמוצע להשית על הג דוגמת ירון ברכה – שפגע בתאוה -איה סקציה הוגעת לעצם הט יפול הרפואי בו או לשיפויו בגין הוצאות רפואיות , אלא היא מתייחסת לאלמטים אחרים של הפיצוי שאים קשורים בטיפול הרפואי ,כגון הפיצוי בגין כאב וסבל ו /או הפיצוי בגין אובדן השתכרות ; ככל שמדובר ברכיבים אלו ,סוגיית הפחתת הפיצוי בגין פגיעה שאירעה עקב סמים עשויה בהחלט להיות סוגיה רלבטית .לדעתי ,אין לקבל מצב שבו ישרור תק מוחלט בין המישור הפלילי לבין המישור הביטוחי .הריגה היא הריגה ופזיזות היא 104ע"א 418/74עממית חברה לביטוח בע"מ 'ויברגר ,פ"ד כט)(1974) 303 (1 .Frazer v. B.N Furman [1967] 3 ALL E.R 57, 61 105 76 פזיזות .לכן לדעתי ,לא יתן להשלים עם מצב דוגמת המצב המתואר לעיל שבו הג רכב גורם למותם של ששה אשים תוך כדי היגה פרועה תחת השפ עת סמים ואלכוהול – מבלי שתהא לכך כל השפעה על הכיסוי הביטוחי .ודוק – אין מדובר על הכיסוי הביטוחי של הפגעים האחרים .אין מחלוקת כי וסעים ברכב וצדדים שלישיים שפגעו כתוצאה מהיגת המבוטח תחת השפעת סמים זכאים לפיצוי מלא ,ללא קשר להתהגותו הפזיזה של ההג -המבוטח .אולם ,ככל שמדובר במבוטח עצמו ,אין כל סיבה שהיגתו הפרועה לא תוביל לשום תוצאה כלפיו במישור הביטוחי .לכאורה ,אין מיעה משפטית לעשות כן ,מכוח העקרוות הכלליים של דיי הביטוח ,כפי שפורטו לעיל .אמם ,קיימת גישה שלפיה לכללי הזהירות שקבעו בפרשת לה סיול 'סטראפלסט אין תחולה בעף ביטוח החובה לרכב .לפי גישה זו: " סעיף 2לפקודת ביטוח רכב מועי מטיל חובה על הג ברכב לרכוש פוליסת ביטוח העוה על דרישותיה של הפקודה )ביטוח חובה( .הזכויות והחובות של הצדדים לביטוח החובה מוסדרות בחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים. מדובר בחוק בעל גוון סוציאלי מובהק ,המעיק פיצוי לכל פגע תאות דרכים ללא קשר עם אשָׁ ם .ככלל ,סטדרט ההתהגות של המבוטח עובר לקרות מקרה הביטוח )תאות דרכים( איו מהווה שיקול לעיין חבות המבטח , ובלבד שמקרה הביטוח לא גרם בידי המבוטח במתכוון .לכללי הפטור שוסחו בע יין סטרפלאסט אין ,אפוא ,רלווטיות רבה בתחום ביטוח החובה לרכב ,וזאת וכח מטרתו הסוציאלית של חוק הפיצויים לגרום לפיצוי כל פגעי תאוות הדרכים ללא קשר לגורם האשם" . 106 אולם ,אפילו אם אמץ את גישתו זו של אליאס ,עדיין לא יהיה בכך כדי לחסום כליל את האפשרות להפחית את הפיצוי הביטוחי ממבוטח שגרם למותם של משתמשי דרך כאשר הוא תון להשפעת סמים .אליאס מציין ,כמצוטט לעיל ,ש לכללי הפטור שוסחו בעיין סטרפלאסט אין רלווטיות רבה בתחום ביטוח החובה לרכב ,וזאת וכח מטרתו הסוציאלית של חוק הפיצויים לגרום לפיצוי כל פגעי תאוות הדר כים ללא קשר לגורם האשם .אולם ,יש לשים לב כי ההצעה לשלול מהמבוטח את הפיצוי בגין כאב וסבל ו/או להפחית את הפיצוי בגין אובדן השתכרות איה פוגעת בגרעין הסוציאלי של חוק הפיצויים ,באשר אין היא וגעת לעיקר הכיסוי הביטוחי בביטוח החובה לרכב שעייו הטיפול הרפואי והה וצאות הרפואיות ,אלא לכיסויים הלווים ,שאופיים הסוציאלי הוא פחות מובהק .אי סבור כי הצעתי זו מאזת בצורה טובה יותר בין הזכויות הסוציאליות של המבוטח לבין 106אליאס ,דיי ביטוח ,בעמוד .460 77 ההגה על צדדים שלישיים ,החשופים להיפגעות בדרכים כתוצאה מהיגה ברוטלית ואלימה של הגים הוטלים את ההגה לי דיהם כשהם תוים להשפעת חומרים מסוכים. לסיכום ,אי סבור כי במקרים קיצויים – דוגמת מקרים שבהם ההג )המבוטח( הורשע בעבירת הריגה בשל היגה פרועה תחת השפעת סמים -אין מיעה להפחית את הפיצוי הביטוחי לו זכאי ההג המבוטח שפגע באותה תאות דרכים שבגיה הורשע בה ריגה .במקרים אלו ,יתן יהיה להפעיל בתחום ביטוח החובה לרכב – חרף שתיקתה של פוליסת ביטוח החובה לרכב – את ההלכה הכללית שלפיה אין המבוטח זכאי לתגמולים )או במקרה שלו – אין המבוטח זכאי למלוא התגמולים( במקרה שבו הוא גרם לזק ברשלות פושעת שלווה לה יסוד פשי מסו ג פזיזות .ויודגש שוב – הפחתת הפיצוי תחול רק ב יחס לפגיעות שסבל המבוטח עצמו ,ולא ביחס לגורמים אחרים שפגעו בתאוה ,דוגמת וסעים ברכב שבו הג המבוטח ,הולכי רגל ,או וסעים ברכב אחר. .3סעיף (4)7לחוק הפיצויים סעיף ( 4 ) 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים שולל את הזכאות לפיצויים מאדם " שהרכב שימש לו או סייע בידו ,לביצוע פשע " .בדומה ,סעיף 13לפוליסה התקית לביטוח רכב חובה מורה כי מבלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו ,לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה ל" מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים )עבירת פשע( " .שאלת אפוא השאלה האם יתן לעשות שימוש בסעיף ( 4) 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים )וכן בסעיף ) 13א() ( 3לפוליסה התקית לביטווח החובה לרכב( זה כדי לשלול את זכאותו לפיצויים של הג ברכב )ואף של וסעים שהיו עמו( אשר בעת התאוה היה תון להשפעת סמים? פסק הדין המחה בסוגיה זו הוא פסק דין כלל גד חזן .107התובע ,באותו מקרה ,שימש כהג מוית והסיע ,ביום התאוה ,שי וסעים מתל -אביב לאילת .בדרך לגם בקבוק משקה חריף והחל להוג במכוית בפראות ,במהירות מופרזת ,ותוך כדי שירה וביצוע פעלולים .התובע איבד את השליטה על ההגה ,המוית התהפכה ווסעת שהיתה בה הרגה ,הוסע האחר פצע וכך גם התובע עצמו .עפ " י הודאתו ,מצא התובע אשם בעבירה של היגה בשיכרות ,בעבירה של גרימת חבלה חמורה ,ובעבירה של הריגה באשר גרם למותו של אדם ,בתאוה ,תוך כדי ה תרשלות פושעת .בשל פגיעותיו בתאוה , הגיש התובע תביעה כגד חברת הביטוח )התבעת( בהסתמכו על חוק פיצויים לפגעי תאות דרכים. 107ת"א )מחוזי ,ב"ש( 874/84כלל חברה לבטוח בע"מ 'יצחק חזן ,פ"מ תשמ"ח ).(1987) 208 (1 78 חברת הביטוח התבעת ,ביקשה לדחות את התובעה על הסף ,תוך שהיא סומכת את בקשתה על הוראת סעיף )7א () ( 4לחוק הפיצויים דלעיל ,זאת כיוון שאחת הע בירות בהן הורשע התובע היא עבירה בדרגה של פשע .עפ " י טעת התבעת ,כיוון שאחת העבירות בהן הורשע התובע ,היא עבירה בדרגה של פשע ופל המקרה הזה בגדר הוראת סעיף ) 7א () ( 4ה " ל ואין התובע זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים . בית המשפט דחה את עמדת חברה ביטוח תוך שהוא מ דג יש בפסק דיו את העובדה כי האחריות הקבועה בחוק הפיצויים היא אחריות מוחלטת ומלאה ו " אין פקא מיה אם היה או לא היה אשם מצד הוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים " ) סעיף 2לחוק הפיצויים ( .לדבריו, הוראת סעיף 7לחוק ,השוללת את הזכאות לפיצויים במקרים מס ויימים ,היא חריג של ממש לשיטה העומדת ביסוד החוק -שיטה ההופכת את יסוד האשם ליסוד בלתי רלבטי לעין קביעת האחריות עפ " י החוק .סעיף 7בא להרתיע מפי צורות מסויימות של התהגות ולשלול את הזכאות לפיצויים ממי שמצא ,בהתהגותו ,אשם מסוג מסויים .סטייה זו מעקרוות ה חוק מחייבת מתן פירוש דווקי לחריגים המפורטים בסעיף 7לחוק .הוראות סעיף 7הן הוראות עושיות ביסודן וגם מטעם זה הראיות הן להתפרש בצורה מצמצמת .לפי גישת בית המשפט ,אין ספק כי המחוקק תכוון ליתן " פירוט סטטוטורי " של החריגים המצדיקים שלילת הזכאות ופירוט זה תוחם את שיקול דעתו של בית המשפט ,כאשר הוא מחליט לשלול פיצויים מפגע ,בשל שיקולים הוגעים ל " תקות הציבור ". מכאן עבר בית המשפט לדון בלשאלת פרשותו של סעיף ) 7א () ( 4לחוק הפיצויים ; לפי גישתו, האבחה הצריכה לעיין סעיף ) 7א () ( 4היא האם ה " פשע " המתואר בסעיף ) 7א () ( 4כולל גם התרשלות פושעת בהיגה ,או שמא אין החריג הזה מתכוון לעבירה הקשורה בהיגה עצמה ; לשון ההוראה סובלת ,לכאורה ,את שי הפירושים .אולם ,לדעת בית המשפט ,המטרות והעקרוות המצויים ביסוד החוק מטים את הכף לזכות הפירוש השי . חוק הפיצויים המתעלם משאלת האשם לעין הטל ת האחריות ,בא להבטיח פיצויים גם למי שתרם באשמ ת ו לתאוה .גם והג ברכב המבוטח בביטוח אישי מכוח פוליסה שהוצאה לפי סעיף ) 3א( לפקודת ביטוח רכב מועי ] וסח חדש [ תש " ל , 1970 -זכאי לפיצוי שזכאי לקבל פגע אחר לפי חוק הפיצויים .החוק בא להבטיח פיצוי ,בדרך כלל ,בלא קשר לשאלת האשם ואין בשום הוראה מן ההוראות בו תמיכה אפשרית להחה שהמחוקק ביקש להבחין בין דרגות שוות של התרשלות, ולהוציא מגדר הזכאים הגים שרמת התרשלותם גבוהה במיוחד .עיו בחוק " שאיו חושב 79 בקטגוריות של אשמה וחפות " ולפיכך ,יש לפרש את אותם החריגים שהגיום היחי די ברעיון האשם, דווקא ,ואשר מן הבחיה הזאת ,אים מתיישבים עם השיטה שביסוד החוק -בדרך דווקית . על רק האמור לעיל ,בית המשפט סבר כי סעיף ) 7א () ( 4לחוק הפיצויים ,איו בא להציג אבחה בין דרגות שוות של התרשלות בהיגה כי אם בין המקרים בהם ,בוסף לעצם השימוש ברכ ב ,ותוך שימוש ברכב כבמכשיר מסייע ,עברה עבירה בדרגה של פשע -לבין אותם המקרים בהם לא עברה עבירה לבד מזו הקשורה בעצם ההיגה " .מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע " הוא מי שהרכב שימש בידו מכשיר לביצוע הפשע " .כך מי שפרץ לבק ,ועשה שימוש ברכב לצורך ההימלטות מן המקום ולצורך הובלת השלל ופל בגדרו של סעיף ) 7א () ;( 4לא כך פקיד הבק שהתרשל התרשלות פושעת בהיגתו בדרך לעבודתו ,או בחזרה . בית המשפט מוסיף ומציין כי הוראות עושיות דומות מופיעות בשורה של חוקי no faultבמדיות השוות בארה" ב ,כאשר מדיה אחת לפחות ,באותה יבשת ,ראתה צורך ,בחוק דומה ,להבהיר בלשון מפורשת כי שלילת הפיצוי ממי שביצע פשע תוך כדי השימוש ברכב ,איה מתכוות למי שביצע פשע שיסודותיו כולם עוצים בעצם ההיגה ; הכווה היא להוראה בחוק משת , 1986של פורטו -ריקו השוללת את הזכאות לפיצויים ממשתמש ברכב – Civ il committing a criminal act other than a violation of the traffic laws 108 הבהרה ,בלשון כזו ,איה מצוייה בחוק הישראלי ,אך לדעת השופט ריבלין ,היא מבטאת היטב את הפירוש שהציע בית המשפט הישראלי להוראת סעיף ) 7א () (4ה " ל .לפיכך ,מש מצא כי זקו של התובע גרם ב " תאו ת דרכים " לאמור ,עקב שימוש ברכב מועי ,ומשזכאותו לפיצוי איה שללת מכוח הוראת סעיף ) 7א () ( 4ה " ל ,קמה לו עילה לתבוע את זקיו לפי חוק הפיצויים . לבסוף ,מציין בית המשפט כי אין טעה בפי חברת הביטוח כי הפוליסה ,בה ביטחה את התובע , כוללת הוראת פטור למקרה של התרשל ות מן הסוג הזה .בסיכומיה טעה התבעת ,בחצי פה ,כי ראוי לשלול את החבות עפ " י הפוליסה בשל " תקת הציבור " .לדעת בית המשפט טעה זו ,דיה להדחות .אכן ,סעיף 7לחוק הפיצויים לא מתכוון להתערב ביחסים החוזיים ולהגביל את חופש 108 )138 act of-puerto rico 2055 S (1968 80 ההתאה של חברת הביטוח ואין הוא בא אלא להוסיף על ההגבלות שבפוליסת הביטוח ; אולם , מקום שאין בפוליסת הביטוח פטור ,למקרה של היגה מן הסוג הזה ,ומשהזכאות איה שללת , מחמת " תקת הציבור " ,עפ " י סעיף 7לחוק הפיצויים ,אין להוסיף " ,בדלת האחורית " ,על הרשימה הסגורה המויה בסעיף 7ה " ל ,על ידי גריעה מן הביטוח האיש י ,מטעמים כלליים של " תקת הציבור ". שאלת תחולתו של סעיף ( 4) 7לחוק הפיצויין דוה גם בהקשר הספציפי של היגה תחת השפעת סמים .בפרשת קורוצ'רו גד שטרית109 איחד בית המשפט את הדיון בארבע תביעות שעיין פיצויים בגין זקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים .וזה סיפור המעשה -בחודש פברואר 2008ארעה ברחוב דרך מחם בגין בתל – אביב תאות דרכים ,ב עת ש רכב אחד פגע ברכב מסוג דייהטסו .ארבע התובעות ,כבות 17שים במועד הארוע ,היו וסעות ברכב הדהייטסו גרמו להן זקי גוף .השימוש ברכב הדהייטסו בו הג אדם בשם שטרית היה מב וטח בהתאם ל פקודת ביטוח רכב מועי )וסח חדש( ,תש"ל – 1970אצל חברת "שירביט" .בעת התאוה היה הג הרכב תון להשפעת אלכוהול וסמים .בוסף הוא הג ברכב ללא רישון מתאים .שירביט הכחישה את חבותה כלפי וסעות הרכב מטעמים שוים .כך ,למרות קיומה של תעודת ביטוח חובה תקפה לרכב אצל שירביט למועד הא ירוע ,טעה שירביט ,כי השימוש שעשה ברכב איו מכוסה על ידה .לשירביט היו שתי טעות מרכזיות הרלבטיות לעייו .אחת הטעות היתה כי יש לשלול את זכאות הוסעות )הפגעות( שכן הוא שימש לביצוע פשע ,כאמור בסעיף ( 4 ) 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים. באשר לטעה בדבר שימוש ברכב לבצוע פשע טעה קרית ,כי אם טעה זו תתקבל ,הרי שהארוע כלל לא יוכר כתאות דרכים ולאף אחת מהתובעות כלל לא תהיה עילה בהתאם לחוק .בכל מקרה ,לא עשתה כל פעולה על ידי מי מהתובעות אשר תצדיק הפעלת סעיף ( 4 ) 7לחוק .לעיין השימוש או החזקת סמים – לא הוכח שהוחזק בידי מי מיושבי הרכב סם כלשהו .גם אם כן – לצורך שלילת הפיצוי דרש שהרכב יסייע או ישמש לבצוע פשע ולא ברור כיצד חומר כלשהו המצוי בכיסו של ההג ,כטען ,משפיע ע ל זכאות התובעות לפיצויים .התובעות מוסיפות בסיכומיהן ,כי שטרית כלל לא הורשע בגין שימוש בסמים ולא הוצג בדל ראיה המעיד על שימוש בסמים בעת הסיעה .עוד טועות התובעות כי בהתאם לפסיקה ,יש להוכיח כי העבירה צריכה להיות חיצוית להיגה ולא קשורה להיגה עצמה ועבירות כאלו לא מתקיימות בעייו. 109ת"א )שלום ,ת"א( 31624/08עדי קורוצ'רו 'שלמה שיטרית )בו( ).(2013 81 הטעה הראשוה של שירביט הייתה כאמור כי הרכב שימש לבצוע פשע .בסיבות אלו ,טען ,יש להחיל החריג הקבוע בסעיף ( 4 ) 7לחוק .שירביט טעה כי בעייו התקיימו יסודות שתי עבירות מסוג פשע ,שהרכב שימש או סייע לביצוען .האחת ,עבירה של סיכון חי י אדם בתיב תחבורה, בהתאם לסעיף 332ל חוק העושין ,תשל"ז – . 1977בהקשר זה טען ,כי האחריות בגין השימוש ברכב לבצוע עבירה זו איה רובצת רק על שטרית אלא על כל וסעי הרכב ,כיון שאיש מוסעי הרכב ל א עשה מעשה כלשהו כדי למוע משטרית את ההיגה המסוכת .השייה ,עבירה של שימוש או החזקת סמים ,בהתאם לסעיף 7ל פקודת הסמים המסוכים ]וסח חדש[ ,תשל"ג – . 1973בהקשר זה טען ,כי מתיק המשטרה עולה ,כי בכיסו של שטרית מצא קש הספה עם חומר אבקה לבן חשוד כסם .טען ,כי שטרית ,בסופו של דבר ,לא הועמד לדין בגין עבירה לפי פקודת הסמים המסוכים, אך זאת כיון שהצליח לדחות מועד מתן שתן ובכך לשבש ה חקירה .מכך יש ללמוד ,טועת שירביט, כי כל וסעי הרכב החזיקו והשתמשו בסמים וכאשר התבקשו על ידי השוטרים לעצור בצד השתמשו ברכב על מת להימלט ממעצר בגין עבירת סמים. בית המשפט ,דחה את עמדת חברת הביטוח תוך שהוא מציין בפסק דיו כי סעיף ( 4 ) 7לחוק מוציא מגדר הזכאים לפיצויים את מי שהרכב שימוש לו או סייע בידו לבצוע פשע .השלילה פועלת כלפי כל מי שהיה שותף לפשע ,שהרכב שימש לביצועו ,או שהרכב סייע לביצועו .בהתאם להלכה הפסוקה, הרכב צריך להיות מכשיר בידי הפושע לבצוע עבירה ודרשת מודעות של הפגע לעובדה ,שהרכב שימש או סייע לבצ וע פשע ,על מת שתישלל ממו הזכות לפיצויים .עוד קבע ,כי הוראת סעיף (4 ) 7 לחוק איה מתייחסת לעבירה בדרגת פשע ,הקשורה בהיגה עצמה .ההוראה איה באה להציב אבחה בין דרגות שוות של התרשלות בהיגה ולשלול את הזכאות ממי שוהג ברכב ברשלות פושעת .ההוראה מתייחסת לכוו ה לבצע פשע מעבר לשימוש ברכב כשלעצמו .כאשר כל יסודות הפשע מצויים בהיגה עצמה אין לשלול זכאות .הסעיף – כך פסק: "איו בא ,איפוא ,להציג אבחה בין דרגות שוות של התרשלות בהיגה כי אם בין המקרים בהם ,בוסף לעצם השימוש ברכב ותוך שימוש ברכב כמכשיר מסייע ,עברה עבירה בדרגה של פשע – לבין אותם המקרים בהם לא עברה עבירה לבד מזו הקשורה בעצם ההיגה...כך מי שפרץ לבק ,ועשה שימוש ברכב לצורך ההימלטות מן המקום ולצורך הובלת השלל ופל בגדרו של סעיף ) 7א() ;( 4לא כך פקיד הבק שהתרשל התרשלות פו ש עת בהיגתו בדרך לעבודתו, או בחזר ה" 110 110ת"א )מחוזי ,ב"ש( 874/84כלל חברה לבטוח בע"מ 'יצחק חזן ,פ"מ תשמ"ח ).(1987) 208 (1 82 בעייו – פוסק בית המשפט -לא הוכח כי הרכב שימש או סייע למי מוסעי הרכב לבצוע עבירה כלשהי מסוג פשע .כל טעות שירביט לגבי היגה פרועה אין יכולות ,בהתאם להלכה הפסוקה, לבסס את החריג על פי סעיף .( 4) 7ראשית ,אין מדובר בעבירה פרדת לעבירת השימוש ברכב אלא מדובר בטעות לעיין אופן ההיגה עצמה .שית ,או עוסקים בתביעת הוסעות ברכב ,אשר לא היו שותפות להיגה הפרועה ואין כל ראיה לכך שהיו שותפות להיגה זו אלא להפך ,קיימות עדויות כי יסו להפסיקה .שלישית ,ומעבר לדרש ,לא ברור כיצד מתקיימים בעייו יסודות סעיף 332ל חוק העושין ,העוסק בבצוע פעולות ספציפיות במזיד בתיב תחבורה .גם הטעות בדבר שימוש בסמים הן טעות בעלמא .אף אם רשם מזכר בתיק המשטרה לגבי מציאת חומר חשוד כסם בכיסו של שטרית ,בסיבות בהן כל ל לא הוגש כתב אישום על שימוש בסמים כגד מי מוסעי הרכב ,וממילא איש לא הורשע בכך ,לא יתן ללמוד מכך דבר ,ובודאי לא יתן ללמוד מכך שהרכב שימש לבצוע פשע על ידי כל וסעיו. ל אור האמור ,דחה בית המשפט את טעותיה של שירביט לעיין העדר כיסוי ביטוחי מחמת התגבשות הס ייג הקבוע בסעיף ( 4) 7לחוק העושין. .4סעיף (1)7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים סעיף 7לחוק הפיצויים מוה שורה של פגעים שאים זכאים לפיצויים לפי החוק .הקבוצה הראשוה של פגעים שאים זכאים לפיצוי ,המויה בסעיף ( 1 ) 7לחוק ,כוללת את " :מי שגרם לתאוה במתכו ון ". עולה אפוא השאלה האם מבוטח שהג ברכב וביצע תאוה בעת שהוא תון להשפעת סמים ובמיוחד כאשר הוא תון להשפעת סמים באופן שבו התרחשות תאוה במקרים רבים היא כמעט בלתי מעת עשוי להיחשב לעיין חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים כמי שגרם לתאוה במתכוון ,וזאת ע לבסיס החזקה המשפטית ש לפיה אדם מתכוון לתוצאות המסתברות של מעשיו . ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת אלכוהול – ובכיסוי על פי פוליסת הרכוש – בפסיקת בית המשפט קבע לא פעם כי במקרים קיצויים ,שבהם השכרות גורמת לשלילת יכולת התפקוד של ההג באופן שאירוע התאוה הוא בגדר התרחשות ודאית ,עשוי המבוטח להיחשב כמי שגרם למקרה הביטוח 83 במתכוון .111.כך למשל ,במקרה שבו מבוטח הג ברכב כשבדמו שיעור אלכוהול הגבוה פי ארבעה מהשיעור המותר בחוק ,קבע בית המשפט כי – "במקרים קיצויים וחריגים...בהם מדובר בשכרות השוללת את יכולת התפקוד של ההג ,ב מידה בה יתן לקבוע כי התרחשותה של תאוה היא עין ודאי ,ייראה המבוטח כמי שגרם למקרה הביטוח במתכוון ,והמבטח יהיה פטור מחבותו -מכח סעיף 26לחוק חוזה הביטוח". 112 ראה ,עם זאת ,כי תהא זו משימה קשה עד בלתי אפשרית ליישם הלכות אלו – שמקורן בתחום ביטוח הרכוש – בתחו ם ביטוח החובה לרכב .אמם ,לא את קבע בית המשפט כי הרג שגרם כתוצאה מהיגה פרועה של הג הרכב שהיה תון בעת ההיגה תחת השפעת סמים – מגיע כמעט כדי רצח )הדורש כידוע כווה תחילה( .אולם ,הדגש הוא על "כמעט" .כך למשל ,בפרשת ירון ברכה ,דון כזכור עייו של הג רכב א שר הג ברכב במהירות של 171קמ"ש ,תחת השפעת סמים מסוכים ואלכוהול ,כס לצומת בעת שברמזור בכיוון סיעתו דלק אור אדום ,פגע ברכב אחר והביא במעשיו אלו למותם של ששה אשים .השופט רובישטיין ציין בפסק הדין כי וכח השילוב הקטלי בדמו של המערער בין סמים לאלכוהול ,ו "מהירות הטיס" של ההיגה ,אין מוס מרף עישה גבוה ,ועל כן גם אם אכן השית בית המשפט עוש שיש בו חומרה בגדרי המקובל ,אין הוא מצדיק התערבות; בהקשר אחר ,מציין השופט רובישטיין ,אומר המקרא "כי כאשר יקום איש על -רעהו ורצחו פש כן הדבר הזה" ) דברים כ"ב ,כ"ו(; אפשר ל קרוא כך על לא מעטות מעבירות ההריגה בהיגה פרועה באדי אלכוהול ,ובודאי בסמים. השופט רובישטיין מוסיף ומציין כי במוחי המשפט העברי יתן אולי לקרוא על תאוות שכאלה – בקרבה מושגית ,לא זהות – את הביטוי "שוגג קרוב למזיד" ,קרי ,גם אם לא תכוון ההורג בשגגה לתוצאו ת המעשה )ראו בבלי מכות ז',ב'( ,הריהו במקרים מסוימים קרוב למזיד .הרמב"ם ) הלכות רוצח ושמירת פש ,ו' ,ד'( כותב "ויש הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון ,והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה )ההדגשה הוספה -א"ר( ,או שהיה לו להיזהר ולא זהר ;"...הורג כזה שוה מהורג בשגגה ה גולה לעיר מקלט" ,ודיו שאיו גולה ,מפי שעווו חמור אין גלות מכפרת לו ואין ערי מקלט קולטות אותו ."...באלוגיה )שאיה זהה( ,מציין השופט רובישטיין ,ישה דרגת חומרה אף בשגגה - 111ראו ת"א )שלום ,ת"א( 67880/06טרפיק ליס 'חזן )פורסם במאגר בו( ).(2007 112ת"א )שלום ,ת"א( 53356/06סורגוב 'מגדל חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2007 84 כזאת שדיה קרוב למזיד -למצער במקרים התפסים כדומים לפשיעה; כך אף במידה מסוימת בע ייו. במילים אחרות ,התהגותו של ההג בפרשת ירון ברכה היתה בדרגה כה גבוהה של רשלות ,עד שיתן לומר עליה כי מדובר ב"שוגג קרוב למזיד" ,קרי ,גם אם לא תכוון ההורג בשגגה לתוצאות המעשה ,הריהו במקרים מסוימים קרוב למזיד .ברם ,הדגש הוא על "קורב למזיד" ולא מזיד ממ ש, וזאת במיוחד על רק הפרשות שתן בית המשפט העליון לדרישת הכווה שבסעיף ( 1 ) 7לחוק הפיצויים .לפי פרשות זו: "הכווה הדרשת צריכה לעלות כדי מזימה ישירה , Dolus Directus -ואין די במזימה עקיפה 113" . בעיין אשקר 'קרית הוסיף בית המשפט וקבע בהקשר זה: "אין ספק כי מדובר בכווה מגובשת הושאת עמה תוכן שלילי ,מעין פלילי, המביאה לידי כך ,שפיצויו של הפגע ,במצב כזה ,יגוד את תקת הציבור 114" . אין להתפלא אפוא ,על רקע תיאור עמדת בתי המשפט בדבר פירוש דרישת הכווה שבחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים ,כי כאשר בתי המשפט דרש ו להכריע בשאלה אם לשלול או להפחית פיצויים מפגעים שפגעו בתאות דרכים שגרמה כתוצאה משכרותו של הג הרכב ,הם דחו טעות להעדר חבות שהתבססו על הוראת סעיף ) ( 1 )( 7לחוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים -השוללת את הזכות לפיצויים למי שגרם לתאוה במתכוון .בתי המשפט קב עו כי היסוד הפשי הדרש לצורך הוכחת המושג "במתכוון" היו של כווה פלילית ,וכי אין די במודעות ליצירת סיכון חמור להיווצרות זק .115גם בספרות המשפטית קטה גישה דומה .הש ופט ריבלין בספרו "תאות הדרכים" ,כותב כדלקמן116: 113ע"א 1342/99בא 'אררט חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד ד) .(2000) 435 ,433 (3בית המשפט סמך קביעתו זו על דבריו של אליעזר ריבלין ,תאות הדרכים ,תש"ס.243 , 114ת"א )מחוזי ,חי'( 1587/89אשקר 'קרית ,דיים מחוזי כרך כו).(1994) 546 (3 115ת"א )מחוזי ,חי'( 41/93קוואת 'הסה חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( )(2001 116ריבלין" ,תאות הדרכים" סדרי דין וחישוב הפיצויים ,מהדורה שיה ,בעמוד .147 85 " מהי "הכווה" השוללת את תחולת החוק -בסעיף - 1ואת הזכאות -בסעיף ? ( 1 ) 7ראה כי ראוי לקרוא לתוכה פירוש מצמצם :בסעיף 1עשויה "הכווה" לשלול את תחולת החוק ולמוע מתן פיצויים ליזוק .בסעיף 7עשויה הכווה לשלול את הזכאות מן הפגע .בשתיהן -התוצאה היא פועל יוצא של מדייות שיפוטית .בראשוה -מדייות שיפו טית הכרוכה בשאלות של סיבתיות משפטית ,ובשיה -טעמה של "תקת הציבור". ....הכווה לגרום לתאוה איה אלא כווה במובן הצר :הכווה הפלילית מתבטאת במודעות בפועל לטיב הפיסי של ההתהגות ,לקיום הסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה וכן ברצון שתוצאה זו אכן תגרם .אולם במשפט הפלילי גם מודעות אדם להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתהגותו תגרום לתאוה -מהווה תחליף לכווה הפלילית מבחית המשקל הערכי .אין זו הכווה שחוק הפיצויים דרש לה .לעיין החוק הזה יש לפרש כאמור ,את הכווה הדרשת בפרוש מצר". דעה דומה הובעה גם על ידי פרופ' י .אגלרד : "באשר ליסודות הכווה ,יש לאמץ מבחן מצמצם ,בדומה למושג "במתכוון" במסגרת סעיף ( 1) 7לחוק .....כלומר ,לא די ביצירת סיכון מודע בלבד ,אלא הכווה צריכה להתייחס לגרימת הזק לגופו או לרכושו של אדם 117 ". .4שלילת זכאות בגין היגה תחת השפעת סמים – מכוח חריג בפוליסת ביטוח החובה לרכב האם יתן לכלול בפוליסת ביטוח החובה תיה המסייגת את חבות חברת הביטוח ,באופן מלא או חלקי ,במקרה של תאות דרכים שגרמה תחת השפעת סמים ? שאלה דומה – בדבר קביעת חריג בפוליסה הוגע להיגה ברכב תחת השפעת סמים -דוה גם במסגרת מחקרי הקודם הוגע להיגה 117אגלרד ,פיצויים לפגעי תאות דרכים ,עדכון משולב תש"ו ,עמ' .51 86 תחת השפעת אלכוהול ,ומפאת חשיבות השאלה ,אחזור בתמצית על עיקרי הדיון משם ,תוך התאמת הדיון לחריג אפשרי בושא סמים. הפוליסה התקית לביטוח חובה ,שכסה לתוקף בשת , 2010איה כוללת תאי המחריג או המסייג את חבות חברת הביטוח במקרה שבו תאות דרכ ים גרמה עקב השפעת סמים ,ועל כן חברות הביטוח אין רשאיות כיום להכליל תאי כזה בפוליסה ,וכח ההוראה בפוליסה התקית שלפיה חברת הביטוח איה רשאית לגרוע או לסייג או להפחית מהכיסוי הביטוחי הקבוע בפוליסה התקית. אולם ,יש לזכור כי הפוליסה התקית איה פועלת בחלל ר יק ,אלא היא שואבת את תכיה מחקיקה ראשית ,דוגמת פקודת ביטוח רכב מועי ,חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים וחוק חוזה הביטוח. כמו כן ,הפוליסה התקית ,ככל פוליסה אחרת ,כפופה לפסיקתו של בית המשפט העליון בדבר תאים תקפים ותאים בטלים בפוליסת ביטוח החובה לרכב .על כ ן ,אם יימצא למשל ,כי פקודת ביטוח רכב מועי וחוק הפיצויים לפגעי תאות דרכים אים שוללים תוקפו של חריג בפוליסת ביטוח החובה השולל את זכאות הפגע לפיצויים במקרה שהתאוה גרמה תחת השפעת סמים ,אזי יהיה בכך חשיבות רבה לעייו ,חרף שתיקתה של הפוליסה התקית בסוגי ה זו .המשמעות תהא כי אין כל מיעה ,מבחית החקיקה הראשית המסדירה את תחום ביטוח החובה לרכב ,לתקן את הפוליסה התקית לרכב ולכלול בפוליסת ביטוח החובה סייג הוגע ל סמים .ייתכן כי מסקה זו בדבר תקפות סייג הסמים מקודת מבטה של החקיקה הראשית ,תשפיע על עיצוב הפוליסה התקית בעתיד ,ותסיר מכשול משמעותי לקביעת סייג שכזה ,שכן כיום ההחה המקובלת היא כי סייג שכזה איו עולה בקה אחד עם החקיקה הראשית. השאלה הראשוה השאלת בקשר לקביעת חריג שכרות בפוליסה היא האם החקיקה הראשית בתחום ביטוח החובה לרכב – ובעיקר חוק פקודת ביטוח רכב מועי וחוק פיצויים לפגעי תאוות דרכים – מאפשרת ביטוח הכולל חריגים לכיסוי .חובת הביטוח קבועה בסעיפים 2ו 3 -לפקודת ביטוח רכב מועי .סעיף 2לפקודה מורה כי לא ישתמש אדם ברכב מועי אלא אם יש לו על שימושו באותו רכב פוליסה בת תוקף לפי דרישותיה של הפקודה .סעיף 3לפקודה קובע כי פוליסה לפי דרישותיה של הפקודה היא פוליסה שהוציאה חברת ביטוח והיא מבטחת את בעל הרכב והוהג בו – מפ י כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק הפיצויים ומפי חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל זק גוף שגרם לאדם על ידי שימוש ברכב מועי או בשל השימוש בו .לכ אורה ,יתן להסיק מתוך סעיף 3 ה"ל כי פוליסה שאיה עוה על כל הדרישות הקבועות בסעיף ,איה "פוליסה בת תוקף" במובן סעיף ) 2א( לפקודה ,ו איה יכולה לספק את המחוקק ,לא במישור האזרחי ,הבא להבטיח את הפיצוי לפגעי תאוות דרכים ,ולא במישור הפלילי ,הבא להעיש והג בר כב שאיו מחזיק בביטוח לפי 87 הפקודה .אולם ,פי הדברים שוים .אכן ,כפי שמציין המלומד שמואל מורד 118, פקודת הביטוח הותירה בידי הצדדים לפוליסה חלק מחופש ההתקשרות .במסגרת החופש הזה יתן לכלול בפוליסה תאי פטור שוים ,אשר הפרתם שוללת את הכיסוי הביטוחי .בכך למעשה הם מ צמצמים את טווח הכיסוי של הפוליסה לביטוח חובה ,ביחס לדרישותיה של הפקודה .תאי הפטור האלה בפוליסה הופכים למעשה את הביטוח לביטוח חלקי .דוגמאות לתאים מסוג זה הם למשל ,התאי האוסר על שימוש ברכב לשם הסעת וסעים בשכר ,התאי המגביל את הכיסוי להג קוב בשם ,התאי המגביל את הכיסוי למטרות פרטיות וחברותיות )להבדיל מעסקיות( .הפרתם של התאים האמורים שוללת את הכיסוי הביטוחי כליל. השופט ריבלין מציין בספרו 119, כי ביטוח החובה לרכב ולד בהתקשרות חוזית בין המבוטח לבין חברת הביטוח .התקשרות זו מותירה לצדדים ,בגבולות מסוימים ,חו פש לכלול בתאי הפוליסה תאי פטור שוים המקים לחברת הביטוח את הכוח לשלול את הכיסוי הביטוחי בהתקיימם. לדבריו ,התפיסה כי היקף הכיסוי הביטוחי הוא פועל יוצא של ההסכמה החוזית ותרה בעיה גם לאחר חקיקת חוק הפיצויים .בפועל אפוא עשויות להתקיים פוליסות שאין מכסות "מפי כל חבות" .עמד על כך גם בית המשפט העליון בפרשת אשור 'מגדל ,בצייו כדלקמן" :מקודת מבטו של המבטח ,הוא "מוכר" מצרך כפי שהוסכם ביו לבין "הקוה"...עיין הוא לחופש החוזים שבין הצדדים ,לתחרות המסחרית שבין חברות הביטוח ולפיקוח המהלי על חברות הביטוח 120 " . בית המשפט מוסיף ומציין כי ההסדר שקבע בחוק הפיצויים לא שיה את התפיסה החוזית שעמדה בבסיס ההסדר הקודם" :במסגרת הסדר זה ממשיכה לחול התפיסה הקודמת ,לפיה חברת הביטוח איה חייבת ליתן כיסוי "מלא" ,וחבותה שלה קבעת אך על פי הפוליסה שהיא מוציאה ,הלכה למעשה 121 " . עולה כי מבחיה עקרוית ,אין מיעה לכלול בפוליסת הביטוח תיות פטור שוות; יחד עם זאת, מובן כי קיימות מגבלות שוות על ההתאה .לא כל תאי פטור בפוליסה עשוי להיות לגיטימי ותקף. הפקודה מוה תאים והגבלות אסורים בפוליסה .אף הפסיקה )פסק דין א ש ור 'מגדל ( הטילה מגבלות על תאים מסוימים .להלן א בחן אפוא את השאלה ,האם הפקודה או הפסיקה אוסרים או מגבילים הכללת תאי בפוליסה השולל או המצמצם את זכאות המבוטח עקב שכרות. 118שמואל מורד ,תאים תקפים ותאים בטלים בפוליסה לביטוח חובה לרכב ,הפרקליט מג ,151 ,בעמוד ) 153תש"ז(. 119ריבלין ,הערת שוליים 116לעיל ,בעמוד .11 120אשור 'מגדל ,לעיל הערת שוליים ,90בעמוד .633 121שם ,בעמוד .645-644 88 הסעיף הרלבטי ביותר לעיין קביעת תיית סמים בפוליסה הוא סעיף ( 1) 15לפקודה ,המורה כי מקום שהוצאה פוליסה לפי סעי ף 3לפקודה ,לא יהיה תוקף ,לגבי חבות טעות ביטוח ,לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוחם של המבוטחים בה על סמך "הגיל או המצב הגופי או הפשי של הוהגים ברכב ."...סעיף ( 1 ) 15ה"ל ייבחן להלן בשי מישורים :הראשון – האם התיבה "המצב הגופי או הפשי של הוהגים ברכ ב" מתייחס גם למצב של היגה ברכב תחת השפעת סמים ; השי - האם סעיף ( 1 ) 15חל רק על ביטוח האחריות ,הייו הוא מוע מחברת הביטוח להעלות כלפי צד שלישי שפגע בתאוה טעה הוגעת למצבו הגופי או הפשי של ההג )המבוטח( ברכב בעת התאוה, או שמא הוא חל גם על הביטוח האישי ,הייו ,הוא מוע מחברת הביטוח לטעון כלפי ההג )המבוטח( ,שפגע בתאוה ,טעות הוגעות למצבו הגופי או הפשי )ובכלל זה היותו תון להשפעת סמים ( עובר לתאוה. השאלה הראשוה היא האם הגבלת הכיסוי במקרה של היגה תחת השפעת סמים היא הגבלה המבוססת על "המצב הגופי א ו הפשי" של ההג ברכב .ראה כי אין מוס מהמסקה כי תאי המתייחס להיגה תחת השפעת סמים הוא תאי הוגע למצב הגופי או הפשי של ההג ברכב .כך למשל ,המלומד שמואל מורד ,מציין בהקשר של האיסור הקבוע בסעיף ( 1) 15ה"ל כי" :מכוח איסור זה לא יהיה תוקף גם לתאי בפוליס ה הזאת ,השולל את הכיסוי הביטוחי ,בשל היגת רכב ת חת השפעת משקאות משכרים או סמים – סיטואציה העשויה להתפרש כ"מצב גופי או פשי" שאין להתות עליה .122" .דעה דומה הובעה גם על ידי פרופ' דיאל פרידמן ,הכותב בספרו בקשר להגבלה הקבועה בסעיף ( 1 ) 15ה"ל כדלקמן" :כן ראה שהיא חלה על הוראה המתה את תוקף הביטוח בכך שההג לא היה שיכור או לא היה תון תחת השפעת אלכוהול או סמים ,שכן מדובר במצב פיזי או פשי של ההג".123 המסקה היא כי סעיף ,( 1 ) 15המתייחס לחבות טעות ביטוח ,אוסר על הגבלת הביטוח בשל היגה תחת השפעת סמים .כאן עולה שאלה לגבי היקף המגבלה הקבועה בסעיף ה"ל -האם סעיף ( 1) 15חל רק על ביטוח האחריות ,הייו הוא מוע מחברת הביטוח להעלות כלפי צד שלישי שפגע בתאוה טעה הוגעת למצבו הגופי או הפשי של ההג )המבוטח( ברכב בעת התאוה ,או שמא הוא חל גם על הביטוח האישי ,הייו ,הוא מוע מחברת הביטוח לטעון כלפי ההג )המבוטח( ,שפגע בתאוה, טעות הוגעות למצבו הגופי או הפשי )ובכלל זה היותו תון להשפעת סמים ( עובר לתאוה ,וזאת 122מורד ,לעיל הערת שוליים ,118בעמוד .167 123דיאל פרידמן ,ביטוח רכב מועי ,תשל"ב ,בעמוד .99 89 מכוח הוראת השוואת המעמד שבסעיף ) 3ב( לפקודה ,שלפיה המבוטח בביטוח אישי יהיה זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל פגע אחר )צד שלישי( לפי החוק. השאלה אם סעיף 15חל רק ביטוח האחריות -כפי שעולה לכאורה מכותרתו המדברת על "תאים שאין להם תוקף כלפי צד שלישי" – או שמא הוא חל גם על הביטוח האישי ,הייו ,על הביטוח של הג הרכב ,טרם הוכרעה בבית המשפט ריבלין מציין בספרו125 העליון 124, והיא מצויה במחלוקת בין מלומדים .ה שופט כי הסייגים המפורשים בסעיף 15מצויים בשליטת הוהג ברכב .על כן ,אילו יושם לגביהם המבחן שקבע בפרשת אשור 'מגדל ,הרי שלא היה מקום לפסול אותם ,ולכאורה יש בכך משום תמיכה למסקה כי סייגים אלו תקפים לגבי הביטוח האישי .מצד שי ,הוא מציין, התוצאה עשויה להיות קשה כלפי הג הרכב שפגע בתאות דרכים ,כשהוא עלול למצוא עצמו ללא כיסוי ,באין חוזה ביטוח המכסה את הזק ובאין חבות של קרית לפצותו .ימוק וסף התומך לדעת ריבלין בהרחבת האיסור הקבוע בסעיף ( 1) 15גם לעבר הביטוח האישי עוץ בהוראת הש וואת המעמד ש בסעיף ) 3ב( לפקודה ,שלפיה המבוטח בביטוח האישי יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל פגע אחר לפי החוק .הוראה זו ,לפי אחד הפירושים ,מלמדת על שוויון המעמד בין הביטוח האישי )צד א'( לבין ביטוח האחריות )צד ג'( ,ומכאן שכשם שהתאים הקבועים בסעיף ( 1 ) 15אי ם תקפים כל הצד השלישי – כך אין הם תקפים גם כלפי המבוטח )מכוח השוואת המעמד( .פרופ' אגלרד מציג עמדה שוה .אגלרד מעלה את השאלה – האם הה המבוטח בביטוח אישי מכל אותן זכויות היתר שמהן הה פגע צד שלישי כלפי חברת הביטוח? הוא מציין כי לפי לשום הפשוטה של סעיפ י פקודת הביטוח ,ההוראות המעיקות זכויות יתר לפגע אין חלות על ביטוח אישי .הסעיפים המרכזיים מזכירים במפורש "חבות טעות ביטוח" ,המוגדרת כ"חבות שיש לכסותה בפוליסה כאמור בסעיף ." 3החבות היחידה שיש לכסותה ,מציין אגלרד ,היא זאת המוזכרת בסעיף ) 3א() ,( 1הייו ,בי טוח האחריות .יתרה מכך ,כותרות השוליים של סעיפים , 14ו 15 -מדברות על תאים והגבלות שאין להם תוקף כלפי צד שלישי .ככל שקיים ספק בהקשר זה ,הרי שהוא ובע מהור א ת השוואת המעמד )סעיף ) 3ב( לפקודה( ,אך לדעת אגלרד ,אין בספק זה כדי לשות את התמוה המפורשת העולה מלשון הפקודה ,מה עוד שהוראת סעיף ) 3ב( לפקודה ,מורה כי המבוטח בביטוח האישי יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל פגע אחר " לפי החוק " ,ואילו זכויות היתר של הצד השלישי )רשימה של מגבלות שאין להן תוקף כלפיו( מועקות מכוח הפקודה .לפיכך ,לדעת אגלרד ,אין קושי לדחות ,על יס וד הימוקים הפורמאליים ,את ההשוואה המלאה של מבוטח בביטוח אישי לפגע צד שלישי .כאן שואל אגלרד שאלה וספת ,והיא האם דחיית ההשוואה היא מוצדקת גם מבחיה עייית? שיקול 124השאלה הושארה פתוחה בעיין אשור 'מגדל ,לעיל הערת שוליים ,90בעמוד .643-644 125ריבלין ,לעיל הערת שוליים ,116בעמוד .17 90 חשוב למען הכרה בזכויות המבוטח ובהשוואת מעמדו הוא השיקול הסוציאלי .ברם ,לדעת אגלרד, אין בשי קול זה כדי להכריע את הכף" :עם כל הפקפוקים לכאן ולכאן ,ראה לו כי כי ללא הוראה מפורשת בחוק ,אין לסטות מהמגבלות החוזיות בפוליסת הביטוח .הגבלות אלה אין פרי המקרה, אלא הן מבטאות מדייות ביטוח מודעת ,המתבטאת בתעריפי הביטוח .עקרוית ,אין כל הצדקה כי המבוטח ,ה מהמה מהחה בדמי הביטוח ,יוכל לאחר מכן לתבוע זכויות ,על אף התעלמותו מן ההגבלות שלהן תן את הסכמתו המפורשת 126" . בהמשך ,אגלרד מוסיף ומציין כי במידה שקיים יחס לא מתאים בין הפרת ההגבלה לבין שלילת הזכויות לפי הביטוח ,דהייו ,הסקציה של ביטול הביטוח ראית חמורה מ די ,הרי אפשר למצוא את האיזון האות במסגרת דיי החוזים הכלליים. גישה זו ,לדעת אגלרד ,עדיפה על פי גישה אחרת " ,אשר יוצאת מן ההחה כי המבוטח הה מכל זכויות היתר ,אך מסה למוע את התוצאות הבלתי רצויות על ידי החלת העקרון החוזי של תום לב 127" . יתן לסכם את האמו ר עד כה כדלקמן :אין מיעה עקרוית לכלול בפוליסת הביטוח הגבלה או חריג לכיסוי הביטוחי ; חריג בוגע ל היגה תחת השפעת סמים ופל אמם לגדרו של סעיף ( 1 ) 15לפקודה, אך לפחות לפי כמה מ המלומדים ,סעיף ( 1) 15חל רק על ביטוח האחריות ,ועל כן אין הוראת סעיף זה מועת עקרוי ת הכללת חריג הוגע לסמים בביטוח האישי. אחרי שאמרו את שאמרו לעיל – והגעו לכלל מסקה כי אין מיעה עקרוית )לפחות לפי גישתם של חלק מהמלומדים( לכלול בפוליסת ביטוח החובה חריג הוגע היגה תחת השפעת סמים ,עולה השאלה האם ראוי לכלול חריג כזה בפוליסה ובאלו תאים ,והאם בפועל כלל חריג כזה בפוליסת הביטוח )לפחות ככל שמדובר בתקופה שלפי פרסום הפוליסה התקית(. ראה כי שאלה זו עתה כבר בפסיקה .כך ,בפרשת שמשילשוילי ' אריה128 דון מקרה של הג רכב שפגע בתאוה שעה שהיה שיכור .בית המשפט קרא להכריע בתקפותה של הגבלה בפוליס ת הביטוח אשר קבעה כדלקמן " :פוליסה זו איה מכס ה אובדן או זק בשל היות הג הרכב תון להשפעת משקאות משכרים וסמים" .בית המשפט הכיר בתקפות ההגבלה כלפי הפגע .במאמר מוסגר ציין כי בית המשפט הזכיר דרך אגב את סעיף ( 1 ) 15לפקודה ,אך החמיץ את ההזדמות לדון במפורש בשא לה הבסיסית שהוזכרה לעיל ,בדבר תחולת סעיף 15על הביטוח האישי. 126יצחק אגלרד ,פיצויים לפגעי תאוות דרכים ,מהדורה שלישית ,בעמוד .(2005) 216 127שם ,בעמוד .216 128ת"א )י-ם( 433/92שמשילשוילי גד אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ,צלטר .2008 91 אגלרד מתייחס בספרו129 להגבלה המצוטטת לעיל ביחס לאלכוהול ,שלפיה "ה פוליסה איה מכסה אובדן או זק בשל היות הג הרכב תון להשפעת משקאות משכרים וסמים" ,ומציין כי הגבלה זו היא משמעותית ביותר בשל התפשטו ת תופעת השכרות בשים האחרוות .לדבריו ,בהחה כי ההגבלה תופסת כלפי המבוטח בביטוח האישי ,הרי שהיא גורפת מדי :היא שוללת את מלוא הזכאות של הוהג הפגע ,גם אם ההשפעה של המשקאות הייתה מיימלית .לדבריו ,זוהי סקציה חמורה מדי אם יקח בחשבון שהחוק קובע את העקרון כי יש להתעלם מאשמו העצמי של הפגע .מן הצד האחר ,מציין אגלרד" ,מוצדקת וחיוית היא המלחמה בתופעה של היגה בשכרות .הייו מציעים, כי יש לסייג את התחולה הגורפת של ההוראה על ידי פרשות מצמצמת ,אשר תתה את השלילה בדרגת שכרות מיימלית )אולי תוך התייחסות למשפט הפליל י(". דהייו ,לדעת אגלרד ,עצם הכללת הגבלה הוגעת לשכרות בפוליסת ביטוח החובה היא לגיטימית ואף מוצדקת ,ובלבד שייקבע בהוראה רף מיימלי של שכרות לצורך כיסת ההגבלה לתוקף )כגון הרף הקבוע בדין הפלילי(. המלומד ,שמואל מורד ,סבור )ביגוד לדעתו של אגלרד( כ י לפי המצב המשפטי הוכחי ,לא יתן להחריג בפוליסת ביטוח החובה היגה תחת השפעת אלכוהול .עם זאת ,דעתו של מורד איה וחה ממציאות משפטית זו )כפי שהוא תופס אותה( .במאמר פרי עטו הוא מעלה את השאלה א לו תכליות ראויות לטיפוח בקביעת תאי הביטוח בעף ביטוח החובה לרכב 130. לדבריו ,אין ספק כי המלחמה בתאוות הדרכים תחייב לבטא ,באמצעות תאי הפטור בפוליסה ,יסיון לחך ולהרתיע את המשתמש ברכב מפי התהגות הקשורה בקשר ישיר עם ארוען ,או תכיפות ארוען ,של תאוות דרכים .לדבריו ,כך יתאזן במעט משקלו של עיקרון האחריות ללא אשם שבחוק הפיצו יים ,בעזרתם של תאי הפוליסה .לא ייתכן ,הוא מוסיף ,כי היגה במצב של שיכרות או שימוש ברכב בלתי תקין או בלתי בטוח ,או הובלת מטען יתר ברכב ,או הסעת וסעים ממעל המותר ,יהיו תאים שהפרתם לא תשפיע על הכיסוי הביטוחי ,לפחות במה שוגע לתביעת הוהג ברכב .עוד עומד מור ד על חוסר ההיגון הקיים בשיטה המשפטית הקיימת כיום )לפי תפיסתו( ,שלפיה והג שמפר תאי כלשהו הוגע למטרות השימוש ברכב – אף שלא הייתה באותה הפרה סטיה מהורת חוק או מורמה מוסרית )למשל ,סיעה ברכב לצורך עיסוקו של אחר כאשר שימוש שכזה אסר בפוליסה( – ימצא עצמו ללא כיסוי ביטוחי ,על כל הכרוך בכך ,ואם הוא פגע בגופו ,הרי ש"סתחפה שדהו" וגם בקרית הוא לא ימצא תרופתו .ולעומת זאת ,תאי האוסר על היגה ברכב חסר בלמים לחלוטין או ברכב עמוס במטען כפול מהמותר ,או הוג בידי שיכור או מסומם ,יימצא בטל ,למרות חטאיו אלו של הוהג 129אגלרד ,לעיל הערת שוליים ,126בעמודים .218-217 130מורד ,לעיל הערת שוליים ,118בעמודים .179-180 92 בר כב .131לדעת מורד ,יש כאן חוסר הלימה מבחיה ורמטיבית ומוסרית ,שבמסגרתו הפרה של תאי הוגע להתהגות שאין בה פגם ורמטיבי ומוסרי )שימוש ברכב למטרות עסק למשל( – עלולה לשלול את הכיסוי הביטוחי ,בעוד שהפרה של תאי הוגע להתהגות פסולה מבחיה ורמטיבית ומוסרית )הי גה בשכרות או תחת השפעת סמים למשל( – אין בה כדי לפגוע בכיסוי הביטוחי .עם זאת ,כפי שראיו לעיל ,לפחות ככל שמדובר בהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים ,אין הכרח להגיע למסקתו זו של מורד בדבר קיומו של פער ורמטיבי בלתי מוצדק בגישת המשפט כלפי תיות פטור בביטוח החובה לרכב ,שכן ראיו כי גם בפסיקה )פסק דין שמשילשוילי( וגם בספרות המשפטית )אגלרד(, הובעו עמדות שלפיהן אין מיעה לשלול כיסוי ביטוחי ממי שהג ברכב בעודו שיכור או מסומם. יתן לסכם כי לפי חלק מהגישות בפסיקה ובספרות המשפטית ,הגבלה בביטוח האישי הוג עת להיגה תחת ה שפעת אלכוהול או סמים עשויה להימצא תקפה )פסק דין שמשילשוילי( ,ובלבד שההגבלה תהא מאוזת ולא תחול על כל דרגה של שכרות ,אלא רק על דרגת שכרות מיימלית )אגלרד( – או בהתאמה לעייו – ובלבד שהההגבלה לא תחול על כל דרשה של שימוש בסמים ,אלא רק על הסמים הקשים יותר ע ל הסקאלה. ד .הצעה לשיוי חקיקה .1קביעת חריג בפוליסה התקית בוגע להיגה תחת השפעת סמים ה חקיקה הראשית החולשת על תחום ביטוח החובה לרכב – פקודת ביטוח רכב מועי ,חוק פיצויים לפגעי תאוות דרכים ,חוק חוזה הביטוח וחוק החוזים )חלק כללי( – לפחות לפי חלק מהמלומדים - איה אוסרת על המבטחים לשלול או להגביל את זכאות ההג -המבוטח במקרה שבו הוא היה מעורב בתאות דרכים כשהוא תון להשפעת סמים .שלילה או הגבלה שכזו עשויה להישען על עקרוות משפטיים כלליים ,כגון תקת הציבור ,או אף על קביעת הגבלה הוגעת ל סמים בפוליסה עצמה. אמם ,כ ון ,שהפוליסה התקית לביטוח רכב חובה איה כוללת הגבלה שכזו ,אולם במחקר זה – כמו גם במחקר הקודם שביצעתי בוגע להיגה תחת השפעת אלכוהול -ביקשתי להראות כי ככל שמדובר בחקיקה הראשית השולטת על תחום ביטוח החובה ,אין לכאורה מיעה לקבוע הגבלה שכזו בפוליסה ,ומכאן גם שאין מיעה עקרוית לכלול בפוליסה התקית הגבלה שכזו; מסקה זו עשויה בהחלט להשפיע על שיקוליו של מחוקק המשה כאשר הלה יתבקש לבחון הכללתה של הגבלה שכזו 131שם. 93 בפוליסה .להלן תובא אפוא הצעתי למחוקק המשה )שר האוצר( ,לקבוע בפוליסת ביטוח רכב חובה תיה המגבילה את אחריות המבטח במקרה שבו הג הרכב פגע בעודו והג ברכב תחת השפעת סמים .לפי הצעתי ,הגבלה זו תהיה כפופה ל מספר סייגים שיוטלו על תיית הגבלת החבות מחמת שימוש בסמים ו יצמצמו את תחולתה ,לפי מתכות דומה ל הצעתי הקודמת בוגע להגבלת תית השכרות ,כדלקמן: . 1הגבלת תחולת החריג רק לזקי גוף שגרמו להג עצמו עקב היגתו תחת השפעת סמים ,ולא לזקים של צדדים שלישיים ,ובכלל זה לזקי התלויים; . 2החלת הסקציה הביטוחית שתוטל על הג שהיה תון להשפעת סמים בעת התאוה רק ע ל אלמטים שאים קשורים ב עצם ה טיפול הרפואי ,כגון הפיצוי בגין כאב וסבל או הפי צוי בגין אובדן השתכרות ; . 3החלת החריג רק במקרים שבהם יתן להוכיח קשר סיבתי בין ההיגה תחת השפעת סמים לבין התאוה; . 4הגבלת תחולת החריג רק למקרים של שימוש בסמים קשים או שימוש בסמים קלים בשילוב אלכוהול ,והכל בתאי שהשימוש ה"ל העל ה באופן משמעותי את הסיכויים לקרו ת התאוה. . 5קביעת דרישות ראייתיות מחמירות לעיין הוכחת השכרות ולעיין הוכחת הקשר הסיבתי בין השכרות לבין התאוה; .2סייגים לתחולת החריג .1הגבלת הזכאות רק כלפי הוהג ברכב לפי הצעת י ,שהועלתה גם במסגרת הגבלת הזכאות של הגים התוים להשפעת אלכוהול ,התיה המג בילה את הזכאות בשל זק גוף שגרם עקב היגה תחת השפעת סמים תחול רק על הוהג ברכב עצמו ,ולא על צד שלישי .עקרון זה – שלפיו ההתמודדות עם תופעת ההגים המסוממים מתמקדת בהגים עצמם ולא בצדדים שלישיים – בא לידי ביטוי מובהק הן במשפט ההשוואתי שתואר לעיל, והן בפסיקה הישראלית שתוארה לעיל .הגבלת זכאותו של הוהג ברכב עצמו עקב היגה תחת השפעת סמים היא מוצדקת עייית ,שכן ההג מודע לסיכון הוצר בשל היגה שכזו ושולט בו; הגבלת זכאותו עקב הסיכון החריג שהוא יוצר במזיד איה מעוררת קושי מוסרי .ההפך הוא הכון – מדובר בגישה מוצדקת המגה על צדדים שלישיים ומבטאת מדייות פרקטית המכוות כלפי הצד האשם בתאוה .כפי שציין השופט רובישטיין בפסק דין ירון ברכה ,במוחי המשפט העברי יתן 94 אולי לכות תאוות שגרמו עקב השפעה של היגה תחת סמים ואלכוהול " -שוגג קרוב למזיד" - קרי ,גם אם לא תכוון ההור ג בשגגה לתוצאות המעשה ,הריהו במקרים מסוימים קרוב למזיד. .2הפחתת הפיצויים בגין כאב וסבל ובגין אובדן השתכרות גם בקשר לסייג השי – אין מוס מלאמץ את ההצעה שהועלתה במסגרת המחקר הקודם -שלפיה אף אם תתקבל הגישה שלפיה יתן לשלול את הזכאות לפיצויים ממי שהג בר כב בעודו והג תחת השפעת סמים ,מן הראוי ,להטיל סקציה זו רק ע ל אלמטים שאים קשורים ב עצם ה טיפול הרפואי, כגון הפיצוי בגין כאב וסבל או הפיצוי בגין אובדן השתכרות .יש לזכור כי הקוספט של ביטוח חלקי מבחית היקף הכיסוי ,הייו ,ביטוח חובה המחריג סוגים מסוימים של ת אוות דרכים ,הוכר על ידי המחוקק ו על ידי בתי המשפט .הרעיון של ביטוח חלקי אף מבחית היקף הפיצויים המשתלמים לפגע ,הוכר אף הוא על ידי המחוקק לפחות בשי היבטים :הראשון ,הסקציה המוטלת על ה מבוטח בפוליסה התקית לביטוח רכב חובה במקרה של הפרת חובת הגילוי הטרום חוז ית ;132השי, האפשרות לכלול בפוליסת ביטוח החובה תיית השתתפות עצמית .133כלומר ,המחוקק הכיר בכך כי אין כל "קדוּ שה" בסכום הפיצויים הקבוע בחקיקה ,ויתן לסטות ממו כאשר קיימת הצדקה עייית לכך .כפי שכבר התבטאתי בעבר ,קשה לתאר הצדקה חזקה יותר להפחתת הפיצוי מהמקרה שב ו הג רכב מחליט לוהג ברכב כש ה וא בגילופין או תחת השפעת סמים ,ומסכן בכך במודע את עצמו ו כן צדדים שלישיים תמימים .לפיכך ,קיימת הצדקה להפחית את הפיצויים להם זכאי פגע שהג תחת השפעת סמים ,כשר כיב י הזק הטבעיים ביותר הראויים לשמש ושא לקיצוץ זכויות הפגע במקרה ש ל היגה תחת השפעת סמים ,הם רכיב הכאב וסבל ורכיב אובדן ההשתכרות ,לוכח היותם רכיבים המצוי ים ב"פריפריה" של הכיסוי הביטוחי ולא חלק "מהגרעין הקשה" שלו. .3דרישת קשר סיבתי 132ראה סעיף )9ג( לפוליסה התקית :השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא היתה מלאה וכה בעת שיתה ,ובשל התשובה קבעו דמי ביטוח מוכים מדמי הביטוח שהיו קבעים אילו היה בעל הפוליסה עוה תשובה מלאה וכה ,או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח אף שלא היה מסכים לכך אילו יתה תשובה מלאה וכה ,וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח ,יחולו הוראות אלה (1) :פגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח ,ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל זק שאיו זק ממון לפי סעיף )4א() (3לחוק הפיצויים ,אך לא יותר מ- 10,000שקלים חדשים; ) (2בלי לגרוע מן האמור בפסקה ) ,(1ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500שקלים חדשים בעד כל פגע שאיו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח ,אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל פגע כאמור ,ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל לפי פסקה זו לא יעלה על 10,000שקלים חדשים. 133ראה סעיף 3א לפקודה הסמיך את הגורמים המפקחים לתת הוראות המחייבות מבטח או המתירות לו לכלול בחוזה ביטוח אחת או יותר מתיות אלה (1) :זכותו של המבטח לכות דמי השתתפות עצמית מהפיצויים שלהם זכאי הוהג ברכב בעד אבדן השתכרות או בעד זק שאיו זק ממון ,בסכום שלא יעלה על הסכום שקבע בחקיקה המתאימה; ) (2חובתו של מבוטח לשלם דמי השתתפות עצמית למבטח אם שילם המבטח פיצויים ,ובלבד שדמי ההשתתפות העצמית לא יעלו על הסכום כאמור .ואכן ,מכוח סעיף זה, פורסמו תקות ביטוח רכב מועי )השתתפות עצמית( )הוראת שעה( ,תשס"ט 2008-במסגרתם הותר לקבוע תיית השתתפות עצמית בפוליסת חובה לביטוח אופוע. 95 סייג וסף שראוי להטיל על הגבל ה אפשרית של הכיסוי הביטוחי במקרה של היגה תחת השפעת סמים ה יה החלת ההגבלה רק במקרים שבהם יתן להוכיח קשר סיבתי בין ההיגה תחת השפעת הסם לבין התאוה .כאשר התאוה גרמה על ידי מבוטח שטל סמים ,אך הסמים לא גרמו ולא תרמו להתרחשות ה בתאוה ,לא יהיה זה מוצדק להפחית מהפיצוי של הפגע .ולהפך – כאשר העובדה שההג היה מסומם ב עת התאוה גרמה או תרמה להתרחשות התאוה ,קיימת הצדקה עייית ומוסרית להפחית )במידה מוגבלת כאמור( את זכאותו לפיצויים. יצוין כי דרישת הקשר הסיבתי בין השימוש בסמים לבין אירוע התאוה חלה גם בתחום ביטוח הרכוש; אם כך הוא המצב בתחום ביטוח הרכוש – קל וחומר שיש להציב דרישה זו גם בביטוח החובה לרכב .כך לדוגמה ,אליאס מדגיש בספרו כי על מת לפטור את הבמטח מחבות יש להוכיח קשר סיבתי בין ה סמים לבין התוצאה המזיקה .בהקשר זה מפה אליאס ל סעיף ) 18ב() ( 5לפוליסה התקית לביטוח רכב ה קובע כי הפוליסה איה מכסה" :אבדן או זק שגרמו בש ל היות המבוטח תון להשפעת סמים" .לדבריו ,מילת הקישור "בשל" מצביעה על דרישה לקיומו של קשר סיבתי כאמור .עם זאת ,אליאס מדגיש בדבריו כי עצם העובדה כי בעת קרות התאוה החזיק המבוטח סם מסוכן ברכב ,אין בה כדי להעיד כי היה תון להשפעת סמים ,וממילא אין בה כדי להוכיח שהתאוה אירעה עקב היותו תון להשפעת סמים; כך לדוגמה ,בעיין לזמי 'כלל ,134רכבו של המבוטח )ביטוח רכב רכוש( התגש ברכבת וגרם לו אובדן גמור .חברת הביטוח טעה לפטור מחבות בשל היגה תחת השפעת סמים ,וזאת בהתאם לתית פטור מתאימה הקיימת בפוליסה התקית לביטוח רכב רכוש. חברת הביטוח הודתה אמם כי אין במצא כל ראיה חד משמעית ,לפיה יתן ללמוד שההג אכן היה תון תחת השפעת סמים בעת קרות מקרה הביטוח ,אך טעה ,כי יש להסיק מסקה זו לאור מכלול הסיבות ,ובמיוחד לאור הודאת ההג ,כי אכן היתה ברכב כמות של כ 2 -גרם סם מסוג מריחוא ה, שהיתה זרוקה מתחת לאחד המושבים ,אך הכחיש השימוש בסם עובר לתאוה .בית המשפט פסק כי למרות אי -ההתאמות ,הקיימות בין גרסת ההג בתצהירו לבין הגרסה אותה מסר במשטרה ,ולמרות העובדה ,כי החזקת סמים חשבת לעבירה פלילית חמורה )סעיפים 7-8לפקודת הסמים המסוכים, תשל"ג ( 1973 -וכך גם ההיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים )סעיף ( 3) 62לפקודת התעבורה ]וסח חדש[( ,אין לכך פקות לעצם החבות המוטלת על חברת הביטוח מכוח פוליסת הביטוח: "הפוליסה מחריגה אך היגה תחת השפעת סמים ואין היא דה כלל בהחזקת סמים או בשימוש בהם ,שלא בקשר עם היגה ברכב המבוטח .לא הוצגה לפיי 134ראה ת"א )שלום ,ת"א( 185262/02לזמי 'כלל חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2003 96 כל ראיה שהיא ,שיש בה כדי להעיד )לא כל שכן להוכיח( ,כי ההג הג ,בעודו תון תחת השפעת סם ,או אף כי חשד בהיגה תחת השפעת סם מסוכן. עיכובו ע"י המשטרה והחקירה שעבר במהלכו ,סבו סביב חשד להחזקתו של סם )עבירה חמורה לכשעצמה ,כאמ ור( ותו לאו. מחומר הראיות שהובא לפי אין איפוא עוררין ,כי ברכב שוא דיוו אכן היה סם מסוכן מסוג מריחואה ,השייך להג .אולם לא יתן לקבוע על סמך עובדות אלו ,כמו גם על סמך סיבותיה של התאוה ,וזאת במאזן ההסתברויות הדרש במשפט האזרחי בשיטתו ,כי בעת הסיעה ,אשר הסתיימה בתאוה שוא תביעה זו ,היה הג הרכב תחת השפעת סם .משכך הם פי הדברים ,לא ותר לי אלא לדחות גם טעתה זו של התבעת". .4סוג הסמים שבהם עושה המבוטח שימוש א .כללי לפי הצעתי ,הפחתת הפיצוי להג שגרם לתאות דרכים בעודו תון להשפעת סמים תוחל רק על מקרים של שימוש בסמים מסוכים אשר השפיעו על ההיגה ,הייו רק במקרים שבהם יתן ליצור מעין חזקה עובדתית של קשר סיבתי בין ההיגה תחת השפעת סמים לבין התאוה ,ולא על מקרים שבהם עשה המבוטח שימוש בסמים קלים והוכח כי השימוש ה"ל לא השפיע על היגתו .כלל זה - שלפיו י ש ליצור קשר בין חומרת הסם לבין הסקציה – עולה בקה אחד עם גישה חדשה של המחוקק בושא דן ,כפי שבא ה לידי ביטוי בהצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת התעבורה ,דהייו, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה )מס' ,( 112התשע"ד.1352013 - ב .הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה סעיף 39א לפקודה ,בוסחו הוכחי ,קובע כך :״הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף ,( 3 ) 62דיו - בוסף לכל עוש אחר -פסילה מקבל או מהחזיק רישיון היגה לתקופה שלא תפחת משתיים ,ואם כבר הורשע על עבירה זו בשה שקדמה לאותה עבירה -פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שים ; אולם רשאי ב ית המשפט ,בסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין ,להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר״ .בדברי ההסבר להצעת החוק אמר כי עוש מיימום מעורר קושי משי טעמים עיקריים .1 : 135ה"ח ,826מיום 23בדצמבר .2013 97 קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר הג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר ,לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול בריכוז רב בהרבה מהמותר ,ועוש המיימום הקיים איו מתייחס להבדלים אלה ; . 2חומרת עוש המיימום גורמת לכך שאשמים אים מודים באשמה גם כשידוע להם שהיו שיכורים בעת שהגו ,בתקווה שיהול המשפט יחלץ אותם באופן כלשהו מעוש המיימום .התוצאה היא ,כפי שמצייים מסחי הצעת החוק ,עומס עצום על בתי המשפט לתעבורה , הגורם לפיגורים גדולים מאוד בכלל הדיוים בבתי משפט אלה .ל וכח אלה ,מצוין בדברי ההסבר, התפתחה פסיקה בחלק מבתי המשפט לתעבורה ,המפרשת בצורה מרחיבה את המוח ״טעמים מיוחדים שיפרש״ שבהתקיימם מוסמך בית המשפט להקל מעוש המיימום ,וכללות בו גם סיבות שאין בהן משום הסבר לטעמים מיוחדים של ממש .תופעה זו הביאה לריבוי ערעורים על גזירת העוש בתיקי שכרות. אשר על כן מציעה הממשלה לדרג את עוש המיימום על עבירות היגה בשכרות ו/או תחת השפעת סמים מסוכים ,בהתאם לחו מרת המעשה כדלקמן :פסילת רישיון היגה לתקופה של שישה חודשים -כשקיומה של השכרות קבע בלא בדיקת דגימת שיפה ,דגימת שתן או דגימת דם ) להלן - בדיקת דגימות ( או שהשכרות מתבטאת לפי תוצאות בדיקת דגימות ,המעידה על קיומו של תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן מסו ג קבוס בגופו של ההג ; פסילת רישיון היגה לתקופה של שה אחת -כשבבדיקת דגימות מצא בגופו של ההג אלכוהול בריכוז שהוא עד פי אחד וחצי מריכוז האלכוהול המותר בגוף ,ואם מדובר בהג שחל עליו ריכוז מותר מופחת לפי פסקה ) 3א( להגדרה ״שיכור״ שבסעיף 64ב לפקודה ,בגופו מצא עד ריכוז האלכוהול המותר ; פסילת רישיון היגה לתקופה של שתיים – כשבבדיקת דגימות מצא בגופו של ההג אלכוהול בריכוז שהוא מעל פי אחד וחצי ועד פי שלושה מריכוז האלכוהול המותר בגוף ,ואם הוא הג שחל עליו הריכוז המופחת כאמור ,בגופו מצא אלכוהול בריכוז שבין ריכו ז האלכוהול המותר בגוף ועד פי אחד וחצי מהריכוז האמור ,תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן מסוג קבוס בצירוף אלכוהול בכל ריכוז שהוא ,או תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן שאיו קבוס ; פסילת רישיון היגה לתקופה של שלוש שים – כשבבדיקת דגימות מצא בגו פו של ההג אלכוהול בריכוז שהוא מעל פי שלושה מריכוז האלכוהול המותר בגוף ואם הוא הג שחל עליו ריכוז אלכוהול מופחת -מצא בגופו אלכוהול בריכוז שהוא מעל פי אחד וחצי מריכוז האלכוהול המותר בגוף ,כשמצא בגופו סם מסוכן פעיל או תוצר חילוף חומרים פעיל של סם מסוכן ,כ שבגופו מצא תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן ,שאיו קבוס ,בשילוב אלכוהול בכל ריכוז שהוא ,אם בשל ההיגה ברכב בהיותו שיכור גרם לתאות דרכים שכתוצאה ממה פגע אדם או יזוק רכוש ,והורשע בשל כך ,או כשההג מסרב 98 לעבור בדיקת דגימות לפי המוצע ,כפל העוש במק רה של הרשעה שייה יחול אם ההרשעה השייה היתה בתוך שתיים מן ההרשעה בעבירה הראשוה . מכוח אותו היגיון – יתן יהיה להפעיל את הסקציה הביטוחית כלפי הג רכב שהורשע בהיגה תחת השפעת סמים – רק כאשר מדובר בהרשעה הופלת לגדרו של החלק החמור של הסקאלה ,הייו, הרשעה המצדיקה עוש מיימום של פסילת רישיון לתקופה של שתיים או לשלוש שים )שי המקרים האחרוים דלעיל( ,להבדיל מהמקרה הופל לחלק היותר קל של הסקאלה ,הייו הרשעה המצדיקה עוש מיימום של פסילת רישיון לתקופה של ששה חודשים )המקרה הראשון דלעיל(. המשמעות היא – הימעות מהטלת סקציה ביטוחית על הג שגרם לתאות דרכים ,כאשר דגימת שתן או דגימת דם מעידה על קיומו של תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן מסוג קבוס בגופו של ההג .לעומת זאת ,יתן יהיה להפחית מהפיצוי לו זכאי מבוטח שפגע בתאוה )ויודגש – ההפחתה בה מדובר איה הפחת ה הוגעת לגרעין הבסיסי של הכיסוי הביטוחי בתחום ביטוח החובה לרכב ,דוגמת הטיפול הרפואי ושיפוי בגין הוצאות רפואיות ,אלא כפי שתואר לעיל ,רק ברכיבים הלווים ,דוגמת כאב וסבל ואולי אף שיעור כלשהו מהפיצוי בגין אובדן השתכרות( ,במקרים הבאים ( 1 ) :כשבבדיקת דגימות מצא בגופו של ההג תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן מסוג קבוס בצירוף אלכוהול בכל ריכוז שהוא ; ) (2כשבבדיקת דגימות מצא בגופו של ההג תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של סם מסוכן שאיו קבוס ; ג .היגה תוך שימוש בתרופות רקוטיות ה דיון במחקר זה עוסק בהיגה ת חת השפעת סמים אסורים – ולא בהיגה תחת השפעת שימוש בתרופות רקוטיות ,וזאת אפילו לתרופות אלו השפעה על היגת המבוטח .הדגש במחקר הוא על היגה תוך ביצוע עבירה חמורה )שימוש בסמים( ,מקום שבו יש קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין תאות הדרכים ,ולא על עצם השפעת הסמים על ההיגה גרידא .מכאן ,שככלל ,אין המחקר עוסק בהיגה תחת השפעת תרופות רקוטיות .לא למותר לציין ,עם זאת ,כי לא פעם טועים מבטחים להיעדר כיסוי ביטוחי לפי הפוליסה מחמת שימוש בתרופות רקוטיות ,על פי רוב ,כאשר מדובר על שילוב של שי גורמים :שתיית אלכוהול מזה ושימ וש בתרופות רקוטיות השקולות לסמים מזה, באופן שהופך את התאוה ]לטעת המבטחים[ לאירוע ודאי ולא לאירוע תאותי -מקרי המבוטח בפוליסה. 99 זו למשל היתה טעת חברת הביטוח בפרשת גרוס 'שלמה חברה לביטוח 136. באותו מקרה ,התובעת )המבוטחת( התירה את היגתו של בעלה ברכב .הבעל היה מטופל בתרופות רקוטיות על רקע תאות דרכים משת 1997שכללה פגיעת ראש ומחלת הסרטן בה לקה בתקופה מאוחרת יותר .בשת 2008 היה הרכב מעורב בתאות דרכים שעה שהבעל הג בו .במהלך סיעתו פגע הרכב ברכב חוה; כפועל יוצא שרף הרכב כליל והוכרז על -ידי שמאי מטעם התבע ת כרכב באובדן כללי שייעודו לפירוק. התבעת ,אליה פתה התובעת בדרישה לקבל תגמולי ביטוח בשל הזק שגרם לרכב בתאוה ,דחתה את התביעה ,בין היתר ,בטעה כי הג הרכב הג בשכרות בעת התאוה .בית המשפט דרש בפסק דיו לשאלה אם ארעה התאוה בעת שהג הרכב היה תון להשפעת אלכוהול ברמה של שכרות ולהשפעת תרופות רקוטיות באופן ששלל את יכולתו לשלוט ברכב. בית המשפט קבע כממצא עובדתי ,כי בעת אירוע התאוה היה הג הרכב שרוי במצב של שכרות שיתן להגדירה קלה ,וכי לא הוכח שלשתיית אלכוהול טרם התאוה לוותה צריכת תרופות שהשפיעו על מצב הכר תו של ההג ,לא כל שכן תרופות שיתן להגדירן כסמים או כשוות -ערך לסמים . בית המשפט פסק כי על -מת להרים את הטל להוכחת טעתה דרשה התבעת ]המבטחת[ להציג חוות -דעת מומחה שתעיד שלשילוב בין רמת האלכוהול הקוקרטית שאותרה בדמו של גרוס סמוך לאחר התאוה לבין שימוש בתר ופות מסוימות שזכרו בתיקו הרפואי -לגביהן דרשה ראייה לכך שהוא וטל אותן על בסיס קבוע -ודעת השפעה שוללת הכרה במידה כזו שהיא עשתה את אירוע התאוה לצפוי ובלתי -מע ,בבחית כרויקה -של -פגיעה -ידועה -מראש .עוד דרשה התבעת לבסס טעתה כי במצב דברים זה היה גרוס שקול למי שהג תחת השפעת סמים ,אף זאת באמצעות חוות- דעת מומחה .חוות -דעת כזו לא הוגשה; המחדל רובץ לפתחה של התבעת ,שמבקשת להוכיח קיומן של סיבות המפקיעות את חבותה לשלם למבוטח תגמולים על -פי הפוליסה ובמובן זה מעמדה הוא של 'המוציא מחברו' .כלל הוא שבעל -דין ושא ב טל להוכיח כל טעה המקדמת את עייו ואין פקא מיה אם מעמדו הוא מעמד תובע או תבע. בית המשפט המשיך ופסק כי אף לא עלה בידי התבעת להשלים את שהחסירה בראיותיה שלה באמצעות חקירה גדית של מומחית הצד האחר .בחוות -דעתה של מומחית התובעת אמר בהקשר זה כך" :עפ"י רשימ ת הטיפול התרופתי של מר משה גרוס הוא וטל באופן קבוע בזודיאזפיים )וגדי חרדה( .שימוש בבזודיאזפיים עלול לפגום ביכולת ההיגה ברכב והפעלת ציוד ומכוות. 136ת"א )שלום ,חד'( 8805-10-09גרוס 'ש .שלמה חברה לביטוח בע"מ )בו( ).(2012 100 הליקוי מוחמר על ידי צריכת אלכוהול .אלכוהול ובזודיאזפיים פועלים על אותו קולטן ) ( GABA במערכת העצבים המרכ זית ומכאן השפעתם המגבירה זה את פעולתו של זה" .אלא – שלפי קביעת בית המשפט -הדברים סויגו באורח יכר ומשמעותי בעדות המומחית שהופיעה בתיק .בעדותה לפי בית המשפט הטעימה המומחית ,בהתייחס לתרופות שוטל גרוס על -פי תיעוד רפואי שצורף לחוות- דעתה ,שהן אין רקוטיות ,הגם שברמות מיון מסוימות יכולות לפגוע ברמת ההכרה ולהשפיע על יכולת ההתמצאות בזמן ובמרחב .אשר לתרופה לגביה העיד הבעל שטל אותה בתכוף לאחר התאוה ,אוקסיקוטין ,מסרה המומחית שמדובר בתרופה לשיכוך כאבים ולא בתקופה ממשפחת וגדי החרדה .השילוב בין טילת וגדי חרדה לבין שתית אלכוהול הוא שמחמיר את מצב ההכרה; מדובר בתוצאה שתלויה בצריכה בפועל של תרופות כאלה .המומחית מסרה שלא בדקה אלו תרופות וטל הבעל בשל מחלת הסרטן שממה הוא סובל אך לשיטתה אין מדובר בתרופות שאמורות להשפיע על מצב ההכרה. אף בעדויות התובעת ובעלה לא היה כ די ללמד על כך שבעת הרלווטית טל ההג באורח קבוע תרופות מן הסוג שזכר בעדות המומחית ככזה שעשוי להיות בעל השפעה מטשטשת הכרה .אף לא הוכח שההג טל תרופות כאלה ביום התאוה ועובר לה. יוער כי התבעת לא זימה למתן עדות מי מהרופאים המטפלים בבעל בשל מחלתו על -מת שיעידו על עצם השימוש בתרופות שזכרו בתיעוד הרפואי שהוצג בהתייחס אליו ,תדירות והכרחיות השימוש וקיומו בפועל גם בתקופה שבה ארעה התאוה .בית המשפט הבהיר כי בהצהרה כללית לפיה ההג מטופל בשל כותו בטיפול תרופתי ורקוטי אין די כדי ללמד על כך שבעת התאוה היה מצבו שקול לזה של מי שמשתמש בסמים כטעת התבעת .משלא הוכח שימוש בתרופות רקוטיות מטשטשות הכרה בתקופת התאוה ,אף לא ביום התאוה ,לא כל שכן שימוש תרופתי שהוא שקול לצריכת סמים ,ותרה לתבעת טעת השכרות לבדה .כאמור ,על -סמך חוו"ד גופר ועדות מומחית התובעת קבעתי שמדוב ר בשכרות קלה. בית המשפט מסכם אפוא את החלק העובדתי של פסק הדין בקבעו כי הוכח שבעת התאוה לקה ההג ברכב התובעת בשכרות קלה .בה בעת לא הוכח שימוש בתרופות רקוטיות ,מטשטשות הכרה, קודם לתאוה ובמהלכה – קל וחומר שימוש בתרופות שהשפעתן שקולה לזו של סמים .על רקע זה יש להידרש לטעות הצדדים במישור המשפטי .לצורך מחקר זה – אתעכב על הדיון של בית המשפט לגבי הטעה בדבר שימוש בתרופות רקוטיות. 101 בית המשפט מציין כי תאיה של פוליסה לביטוח מקיף לרכב פרטי כזו הדוה כאן ,שייעודה לספק כיסוי ביטוחי לזקי רכוש וזקי צד שלישי ,קבעו בתוספת ל תקות הפיקוח על עסקי ביטוח )תאי חוזה לביטוח רכב פרטי( )להלן התקות והתוספת בהתאמה( .סעיף ) 18ב() ( 5לתוספת מחריג תחולת הפוליסה במקרה של "אבדן או זק שגרמו בשל היות הג הרכב תון להשפעת סמים"; החרגה דומה לא קבעה ביחס להיגה תחת השפעת אלכוהול.הפוליסה איה אלא חוזה המגבש את הסכמות הצדדים .יש לזכור שחוזה ביטוח כרת בעף המוסדר ברגולציה שלו היבטים צרכיים מובהקים. מלכתחילה הגביל מתקין התקות את חופש החוזים של המבטח מטעמים שבמטרות הביטוח ,מתן מעה לפערי כוח בין הצדדים והגה על ציבור המבוטחים מפי כוח השוק הרב של חברות .ברי שמבטח סביר לא ירצה לבטח היגה בשכרות ,אלא שהדין איו מתיר לו חירות כזו ומסייג את חופש החוזים שלו בקודה זו .גם החרגה בשל היגה תוך שימוש בתרופות ,רקוטיו ת או אחרות ,לא זכרת בפוליסה התקית .וכח התכליות החברתיות שיצבות ביסוד התקות ואימוץ הפוליסה התקית לא מדובר בלקוה שיש להשלימה באופן פרשי אלא בהסדר שלילי . בית המשפט מוסיף ומציין כי אפילו היה מקום לפרש את הפוליסה ,ולטעמו אין זה כך שכן לא פלו בה עמימו ת או אי -בהירות הטעוות פרשות ,הרי שיש לעשות כן בהתאם לכלל הפרשות גד המסח ,תוך בחירה בתכלית המיטיבה ביותר עם המבוטח ולא עם המבטח שיסח את הפוליסה. בעייו אין מדובר באי -בהירות בחוזה הביטוח אלא ביסיון של התבעת להיתלות בהחרגה קיימת שעייה היגה תחת השפעת סמים ולהרחיבה בדרך פרשית ,בהיעדר בסיס עובדתי או משפטי לכך .כשבחוזה ביטוח עסקין יש לתת משקל יכר ומהותי ,כמעט מוחלט ,למה שקבע בחוזה בין הצדדים . .5טלי ראיה והוכחה כפי שתואר לעיל בהרחבה בפתיחת הדיון ,בכל הקשור להיגה תחת השפעת אלכוהול ,קיימת הרתעה מ סוימת כלפי הגים הובעת מקיומם של אמצעים רבים שבאמצעותם יכולה המשטרה לבדוק אם הג רכב מצוי בגילופין .משטרת ישראל מפעילה שורה ארוכה של מכשירים וכלים לבדיקת שכרותו של הג ,החל מבדיקות מדעיות )כגון שיפה ,דם ושתן( וכלה בבדיקות אשר ערכות להג במקום על בסיס הת הגותו והתרשמות השוטרים ממצבו )ריח אלכוהול מהפה ,מבחן מאפייים ,עייים אדומות וכדומה( .לעומת זאת ,בדיקות לאיתורה ואבחוה של היגה תחת השפעת סמים אין פוצות בכבישי ישראל .במרבית המקרים ,הדרך שבה חשפת העובדה כי ההג היה תון להשפעת סמים בעת התאוה ,היא באמ צעות הגשת כתב אישום פלילי כגד ההג והרשעתו בדין. 102 בהקשר זה עשויה להתעורר השאלה בדבר הזיקה הראייתית שבין הדין הפלילי לבין דיי הביטוח. אין חולק כי הפחתת פיצויים לפגעי תאוות דרכים – ואפילו כשמדובר בבהפחתה הובעת מגרימת תאוה בשל היגה תחת השפעת סמים מסוכ ים -היא תוצאה לא פשוטה המאתגרת את התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים .לפיכך ,ראוי להחמיר עם חברת הביטוח במישור הדיוי והראייתי ,ולחייב אותה לעמוד בדרישות הוכחה מחמירות קודם לקיצוץ בזכויות הפגע .בהקשר זה ציין כי דיי הביטוח מכירים ,בהק שרים שוים ,בצורך להציב דרישות ראייתיות מיוחדות כלפי חברות ביטוח המעלות טעות חריגות .כך למשל ,קבע כי טעת מרמה מחייבת רמת הוכחה גבוהה מן הדרש בהליך אזרחי רגיל ,137ובית המשפט דחה טעות מסוג זה שהועלו על ידי חברות הביטוח אך לא תמכו בראיות המתחייבות ממידת ח ומרת ן של הטעות .138הוא הדין לעיין ההיגה תחת השפעת סמים .לוכח חומרת הטעה והתוצאות הקשות העלולות לבוע ממה )הפחתת הפיצויים לפגע( ,מן הראוי להטיל על חברות הביטוח דרישות הוכחה וראיה מחמירות. יהיה מקום אפוא להציב בפי מבטח המבקש לשלול פיצויים מההג עקב ה יגה תחת השפעת סמים, דרישות ראייתיות מחמירות הן לעיין הוכחת ההיגה תחת השפעת סמים ו הן לעיין הוכחת הקשר הסיבתי בין עובדה זו לבין התאוה .בהקשר זה יש לזכור כי הג רכב הוהג כשהוא תון להשפעת סמים מבצע עבירה פלילית .139כפי שצוין לעיל ,בשוה מהיגה בגילופין ,שה יא תופעה המוטרת על ידי משטרת ישראל באמצעות בדיקות העשות במהלך כל ימות השה ,בדיקות סמים אין כה פוצות ,וזאת ,בין היתר ,מכיוון שיתן לבצען רק כאשר יש לשוטר חשד סביר שהוהג ברכב תון להשפעת סמים )מקרים דירים למדי( או כאשר ההג היה מעורב בתאות דרכים .במק רה האחרון יכול השוטר להורות להג לבצע בדיקת סמים .אם מתגלים בבדיקה זו ממצאים חיוביים – יתן להעמיד את ההג לדין פלילי .למעשה ,לוכח דירות הבדיקות לגילוי סמים )להבדיל מאלכוהול(, המצב בפועל הוא כי במרבית המקרים שבהם קיימים ממצאים שלפיו אדם הג תחת השפעת סמי ם, מועמדים ההגים לדין פלילי .מכאן שאין קושי לסח כלל מאוזן ופרקטי שלפיו לוכח התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים ,ראוי יהיה להפחית את הפיצויים בגין היגה תחת השפעת סמים ,רק ממבוטחים שהועמדו לדין והורשעו בעבירה של היגה תחת השפע ת סמים. סע יף 42א)א( לפקודת הראיות עשוי לסייע בהקשר זה ביהול תיק הביטוח ובהוכחת ההיגה תחת השפעת סמים ,שכן לפי סעיף זה" :הממצאים והמסקות של פסק דין חלוט במשפט פלילי ,המרשיע את האשם ,יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו ובעת מאחריות המורשע ,ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק ,כבעל דין במשפט האזרחי". 137ע"א 260/82סלומון 'אמוה ,פ"ד לח)(1984) 257 ,253 (4 138ע"א 678/86חיפס 'סהר חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מג) ,177 (4בעמוד .(1989) 184 139סעיף 169ב)א( לתקות התעבורה ,התשכ"א" :1961-לא יהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא ייעו אם הוא שיכור". 103 אף סעיף סעיף 42ג לפקודת הראיות עשוי לייעל את הדיון בטעת ההיגה תחת השפעת סמים בהקשר הביטוחי ,לוכח הוראתו כדלקמן" :הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א ,לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחוב ו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור ,או ראיה שכבר הושמעה או הוגשה במשפט הפלילי ,אלא ברשות בית המשפט ,מטעמים שירשמו וכדי למוע עיוות דין". הוראות חוק אלו יסייעו לחברת הביטוח להימע מלהל את כל פרשת הראיות לעיין ההיגה תחת השפעת סמים במסגרת ההליך האזרחי )תביעת ה ביטוח( ,משזו כבר הובאה והתבררה בהליך הפלילי, ומשהרשעה במשפט הפלילי מבוססת על מידת הוכחה גבוהה בהרבה )מעל לכל ספק סביר( ,מזו הדרשת לצורך הוכחת חבות אזרחית )מאזן הסתברות(140. ויודגש -בתי המשפט דרשים באופן תדיר ליישם את סעיפים 42א)א( ו 42 -ג לפקודת הראיות גם בתביעות מכוח חוק הפיצויים לפגעי תאוות דרכים.141 ה .סיכום באופן צפוי למדי -הממצאים שהתגלו במחקר זה ביחס לזכאות הביטוחית של הגים שגרמו לתאות דרכים בעודם והגים תחת השפעת סמים -דומים לממצאיו של המחקר הקודם ביחס לזכאות הביטוחית של הגים שגרמו לתאות דר כים בעודם והגים תחת השפעת סמים .בשי המקרים ,סקירה השוואתית של הזכאות לתגמולי ביטוח של ההגים העברייים מעלה כי הדין הישראלי הוא דין חריג ויוצא דופן .בכל המדיות שסקרו במחקר זה ,לא מצאה אף מדיה הוקטת בגישה כה סלחית כמו הגישה הישראלית ,או לכל הפחות כמ ו הגישה הסלחית של המחוקק הישראלי ,שלפיה לעובדת היותו של המבוטח תון להשפעת סמים בעת תאות הדרכים ,אין השפעה על הזכאות הזכאות לפיצוי בגין זקי גוף שגרמו בתאוה. 140ראה ,א' פרוקצ'ה" ,לשאלת קבילותה של הרשעה פלילית במשפטים אזרחיים -תפקידה של חברת הביטוח" ,משפטים ו )תשל"ה- ל"ו( .615 ,610 141ראה למשל ,ת"א 1548/98יה גורודצקי גד עילית חברה לביטוח בע"מ )פורסם במאגר בו( ).(2008 104 על רקע המשפט ההשוואתי ,ועל רקע הדין הישראלי כון להיום ,השלמתי במחקר זה את התמוה המשפטית בו גע להיגה תחת השפעת חומרים אסורים )אלכוהול או סמים( ו הצגתי הצעה להסדר חדש במשפט הישראלי שיאפשר לסייג את הכיסוי הביטוחי בגין זקי סמים מצד אחד ,אולם מצד שי לא יותיר את הפגעים בפי שוקת שבורה ,וזאת חרף התהגותם המסוכת .מחקרי הקודם בוגע לאלכוהול לכד את תש ומת הלב של הרגולטורים האחראיים על הסדרת תחום ביטוח החובה לרכב, הן במשרד האוצר והן במשרד המשפטים .תקוותי היא כי מחקר זה יוסיף דבך וסף בסוגיית ההיגה תחת הפשעת חומרים מסוכים ו יסייע לקובעי המדייות לבחון הסדרים חדשים הוגע ים לפיצוי פגעי תאוות דרכים שגרמ ו עקב היגה תחת השפעת סמים. 105
© Copyright 2024