‫הנהלת חשבונות‬
‫סיכום התאמות סוף תקופה‬
‫התאמות סוף תקופה‬
‫‪ ‬מדי סוף תקופה נדרש מנהל החשבונות בחברה לוודא את איזונם‬
‫וסגירתם של כל החשבונות הפעילים בספרי העסק‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף לכך‪ ,‬על מנהל החשבונות לעשות "ניקוי שולחן" כלומר לוודא‬
‫הזנת כל החשבוניות הקיימות לתוך המערכות החשבונאיות‬
‫למנהל החשבונות מעין ‪ CHECK LIST‬שהוא נדרש ללבצע‬
‫‪ ‬ללמעשה יש ל ל‬
‫בסוף כל תקופה וזאת על מנת שהנתונים שישמשו לדוחות הכספיים‬
‫יהיו עדכניים ומהימנים‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪398‬‬
‫התאמות סוף תקופה‬
‫‪ ‬בסוף כל תקופה‪ ,‬יש לבצע את הפעולות הבאות )מדובר ברשימה‬
‫פתוחה ולא רשימה סגורה(‪:‬‬
‫‪ .1‬חשבונות חתך – לוודא כי חשבונות חתך שהיו פתוחים בתחילת‬
‫השנה‪ ,‬נסגרו בהתאם לנדרש‪ ,‬ולבדוק סטטוס חשבונות חתך‬
‫לסוף התקופה הנוכחית‬
‫‪ .2‬התאמות בנק – יש לבצע התאמת בנק על כל חשבונות הבנק‬
‫הקיימים מול הבנק‪ ,‬נכון לתאריך האחרון לתקופה )לרוב ה‬
‫‪( 31/12‬‬
‫ם‪,‬‬
‫עדכניים‬
‫ם אכן עדכנ‬
‫הממוריאליים‬
‫ש לוודא ככי החשבונות הממור אל‬
‫‪ .3‬שטרות – יש‬
‫וכי חשבון שטל"פ עדכני‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪399‬‬
‫התאמות סוף תקופה‬
‫‪ .4‬הוצאות פחת – יש לכתוב פקודות יומן בשל פחת לכל הרכוש‬
‫הקבוע בעסק‬
‫‪ .5‬מלאי – יש לוודא כי במידה והמלאי מטופל בשיטה התקופתית‬
‫בוצעה בתחילת התקופה פקודת יומן לביטול מלאי פתיחה‪,‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬יש למצוא את שווי מלאי הסגירה ולכתוב פקודת‬
‫יומן לעדכון שווי המלאי במידה ונדרש‬
‫‪ .6‬חומ"ס – יש לבצע הפרשה לחומ"ס לפי הנהלים הנהוגים‬
‫‪6‬‬
‫בחברה‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪400‬‬
‫התאמות סוף תקופה‬
‫‪ ‬לאחר ביצוע כל הפעולות לעיל‪ ,‬יש לוודא סגירת כל חשבונות ה ‪T‬‬
‫ומציאת יתרת סגירה נכון לסוף התקופה‪.‬‬
‫‪ ‬את יתרות הסגירה נכניס למאזן בוחן‪ ,‬ונוודא איזונו‬
‫• במידה והמאזן לא מתאזן‪ ,‬עלינו להתחקות אחר אותו‬
‫חשבון‪/‬חשבונות שגורמים את אי האיזון‪ ,‬המשמעות היא פשוט‬
‫לעבור על כל החשבונות בספרים ולוודא כי חשבון ה‪ T‬אכן‬
‫מתאים לכל הרישומים שיש בחשבון במהלך השנה‪ ,‬במידה‬
‫ונמצא ליקוי יש לתקנו עד למצב שבו אכן מאזן הבוחן יתאזן‬
‫)ביןן חשבונות בחובה לחשבונות בזכות(‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪401‬‬
‫חלויות שוטפות‬
‫‪ ‬במאזן החברה ישנם ‪ 2‬חלקים עבור התחייבויות‪ ,‬הראשון‪,‬‬
‫התחייבויות שעל החברה לפרוע במהלך השנה הקרובה‪ ,‬השני‪,‬‬
‫במהלך‬
‫ל‬
‫שעל החברה ללפרוע בעתיד הרחוק‪ ,‬קרי ללא‬
‫ל‬
‫התחייבויות‬
‫השנה הקרובה‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר יש לעסק הלוואות לזמן ארוך סיווג זה יוצר קושי‪ .‬מרבית‬
‫ההלוואות לז"א שעסק נוטל משולמות בתשלומים תקופתיים )מדי‬
‫מצדד אחד הלוואה‬
‫ה‪ ,‬מ‬
‫בעיה‬
‫אן עולה ע‬
‫ה( ווכאן‬
‫שנה‬
‫ון ‪ /‬ש‬
‫חציון‬
‫עון ‪ /‬ח‬
‫חודש‪ /‬ררבעון‬
‫לז"א אמורה להופיע במסגרת ההתחייבויות הלא שוטפות‪ ,‬אולם‬
‫מצד שני‪ ,‬ישנו חלק מההלוואה שאמור להיפרע במהלך השנה‬
‫הקרובה‪ ,‬ולפיכך אמור להופיע במסגרת ההתחייבויות הלא שוטפות‪.‬‬
‫על מנת להתמודד עם הבעיה הזו נוצר חשבון "חלויות שוטפות"‪,‬‬
‫חשבון זה מציג מהו החלק של הלוואה לזמן ארוך שהעסק נטל‬
‫שישולם במהלך השנה הקרובה‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪402‬‬
‫חלויות שוטפות‬
‫‪ ‬חשוב לשים לב כי חלויות שוטפות מציג רק את החלק של קרן‬
‫ההלוואה שיפרע בתקופה הקרובה‪ .‬כלומר לא את גובה התשלום‬
‫ללא סך‬
‫אלא רק את גובה הקרן שיוחזר לל‬
‫הצפוי בתקופה הקרובה‪ ,‬ל‬
‫הריבית שתשולם‪.‬‬
‫‪ ‬מכיוון שהריבית הינה הוצאה‪ ,‬אין אנו יכולים להכיר בה לפני‬
‫שהתהוותה‪.‬‬
‫‪ ‬פקודת היומן בגין החלויות השוטפות בסוף שנה‪:‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪ 31/12/11‬ח‪ .‬הלוואות לז"א‬
‫ז‪ .‬חלויות שוטפות‬
‫סיווג חלויות שוטפות‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪XXX‬‬
‫‪403‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ ‬בתאריך ‪ 1/1/10‬קיבלה חברת "גינס" הלוואה מבנק "ווינשטפן"‪,‬‬
‫ההלוואה בסך ‪ 90,000‬ש"ח‪ ,‬ההלוואה נושאת ריבית שנתית של ‪5%‬‬
‫תשלומים שנתיים ללפי‬
‫ל‬
‫מסולקת ותיפרע ב‪3‬‬
‫ל‬
‫הבלתי‬
‫על יתרת הקרן ל‬
‫ל‬
‫הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪ 20,000‬ש"ח‬
‫• ‪20 000 - 31/12/10‬‬
‫• ‪ 30,000 - 31/12/11‬ש"ח‬
‫‪ 40,000‬ש"ח‬
‫• ‪40 000 - 31/12/12‬‬
‫‪ ‬נדרש‬
‫יש לתת פ‪.‬י‪ .‬לכל האירועים הקשורים בהלוואה בשנים ‪2010 – 2012‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪404‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ ‬פ‪.‬י‪ .‬בעת קבלת ההלוואה‪:‬‬
‫‪ 90,000‬ש"ח‬
‫‪ 01/01/10‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪ 90,000‬ש"ח‬
‫ז‪ .‬הלוואה לז"א‬
‫קבלת הלוואה לז"א‬
‫‪ ‬פקודה זו מגדילה את כמות המזומנים בעסק ב ‪ 90,000‬ש"ח ומנגד‬
‫מגדילה את כמות ההתחייבויות בעסק ב‪ 90,000 -‬ש"ח‪ .‬שני‬
‫החשבונות הינם חשבונות מאזניים וניתן לראות כיצד המשוואה‬
‫באותו סכום ו‬
‫בו‬
‫בדיוק ותו‬
‫גדל דיו‬
‫המאזן דל‬
‫של מ‬
‫ימין ל‬
‫צד ימי‬
‫נשמרת‪ .‬ד‬
‫החשבונאית מ ת‬
‫ח ו ית‬
‫צד שמאל של המאזן גדל‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪405‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ ‬פ‪.‬י‪ .‬בסוף ‪:2010‬‬
‫‪ 31/12/10‬ח‪ .‬הלוואה לז"א‬
‫ח‪ .‬הוצאות ריבית‬
‫ז‪ .‬מזומן‬
‫תשלום הלוואה לז"א‬
‫‪ 20,000‬ש"ח‬
‫‪ 4,500‬ש"ח‬
‫‪ 24,500‬ש"ח‬
‫‪ ‬פקודה זו מתארת את התשלום הראשון בגין ההלוואה והוצאות‬
‫הריבית בגין היתרה שטרם סולקה עד למועד התשלום )‪90,000‬‬
‫ומנגד ית ת‬
‫יתרת‬
‫‪ 24,500‬ש"ח ומ ד‬
‫המזומן קטנה ב ‪24 500‬‬
‫שיתרת מ ומ‬
‫רואים ית ת‬
‫אנו ו ים‬
‫ש"ח(‪ ,‬ו‬
‫ההלוואה קטנה ב‪ 20,000 -‬ש"ח בלבד )עקב הוצאות הריבית(‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪406‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ 31/12/10‬ח‪ .‬הלוואה לז"א‬
‫ז‪ .‬חלויות שוטפות‬
‫סיווג חלויות שוטפות ל – ‪2011‬‬
‫‪ 30,000‬ש"ח‬
‫‪ 30,000‬ש"ח‬
‫‪ ‬פקודה זו הינה פקודת סיווג‪ ,‬ע"י פקודה זו אנו סיווגנו חלק‬
‫מההלוואה כהתחייבות שוטפת‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינת צד ההתחייבויות לא חל שום שינוי בסך הכול שלו וכנ"ל‬
‫מבחינת המאזן‪ ,‬השינוי היחידי שנוצר עקב הפקודה הינו הגדלת‬
‫ההתחייבויות השוטפות והקטנת ההתחייבויות הלא שוטפות‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב כי על אף העובדה שהחברה צפויה לשלם הוצאות ריבית‬
‫ת אלא רק‬
‫הריבית‬
‫בגיןן הוצאות הר ב‬
‫וצרת חלות בג‬
‫נה יוצרת‬
‫אינה‬
‫אא‬
‫היא‬
‫במהלך ‪ 2011‬ה‬
‫בגין קרן ההלוואה שתפרע‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪407‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ ‬פ‪.‬י‪ .‬בסוף ‪:2011‬‬
‫‪ 31/12/11‬ח‪ .‬חלויות שוטפות‬
‫ח‪ .‬הוצאות ריבית‬
‫ז‪ .‬מזומן‬
‫תשלום חלויות שוטפות‬
‫‪ 31/12/11‬ח‪ .‬הלוואה לז"א‬
‫ז‪ .‬חלויות שוטפות‬
‫סיווג חלויות שוטפות ל – ‪2012‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪ 30,000‬ש"ח‬
‫‪ 3,500‬ש"ח‬
‫‪ 33,500‬ש"ח‬
‫‪ 40,000‬ש"ח‬
‫‪ 40,000‬ש"ח‬
‫‪,‬‬
‫‪408‬‬
‫חלויות שוטפות ‪ -‬דוגמא‬
‫‪ ‬פ‪.‬י‪ .‬בסוף ‪:2012‬‬
‫‪ 31/12/12‬ח‪ .‬חלויות שוטפות‬
‫ח‪ .‬הוצאות ריבית‬
‫ז‪ .‬מזומן‬
‫תשלום חלויות שוטפות‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪ 40,000‬ש"ח‬
‫‪ 2,000‬ש"ח‬
‫‪ 42,000‬ש"ח‬
‫‪409‬‬
‫הנהלת חשבונות‬
‫עריכת דוחות כספיים‬
‫הספרים שלנו מאוזנים לחלוטין‪,‬‬
‫‪ 50%‬מהמספרים אמיתיים ו‪ 50% -‬מהמספרים מומצאים‬
‫עריכת דוחות כספיים‬
‫‪ ‬מדי סוף תקופה חשבונאית‪ ,‬מפרסם העסק את הדוחות הכספיים‪,‬‬
‫הדוחות כוללים ‪ 4‬דוחות עיקריים‪:‬‬
‫• דוח רווח והפסד‬
‫• מאזן‬
‫• דוח על תזרים מזומנים‬
‫• דוח על השינויים בהון העצמי‬
‫בנוסף לדוחות אלו מתפרסם חלק הנקרא ביאורים לדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬בו מפורטים אותם דברים המהותיים לקוראי הדוחות‬
‫ושאינם מופיעים באותם ‪ 4‬דוחות‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪412‬‬
‫‪412‬‬
‫דוח רווח והפסד‬
‫‪ ‬דוח רווח והפסד )רוו"ה( הינו הדוח הבסיסי ביותר ובעיני מרבית‬
‫המשקיעים‪ ,‬גם החשוב ביותר‪ .‬מטרתו של דוח זה הינה לסכם את‬
‫במהלך התקופה החשבונאית שעברה‬
‫ל‬
‫של העסק‬
‫סך הרווח‪/‬הפסד ל‬
‫)לרוב שנה(‪.‬‬
‫‪ ‬הדוח מראה למעשה את תוצאות הפעילות של העסק במהלך‬
‫התקופה החשבונאית המדווחת )שנה‪/‬חציון‪/‬רבעון( סיכום זה מושג‬
‫בעסק‬
‫ק‬
‫התוצאתיים ע‬
‫ות התו את‬
‫החשבונות‬
‫רה של כלל החש ו‬
‫הסגירה‬
‫תרות ה ג‬
‫ת סךך יתרות‬
‫הצבת‬
‫ע"י ה‬
‫בתוך הדוח עצמו‪.‬‬
‫הנקי של‬
‫ק את הרווח ק‬
‫חלקים ולא מראה רק‬
‫ק למספר ק‬
‫‪ ‬הדוח מחולק‬
‫העסק בשורה אחת וזאת על מנת לתת מידע מלא לגבי תוצאות‬
‫הפעילות של העסק‪ ,‬אזורים אלו מוגדרים ע"י סיכומי הביניים‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪413‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬דוגמה‬
‫חברת ‪ XXX‬בע"מ‬
‫דוח רווח והפסד לתקופה חשבונאית שנסתיימה ב ‪XX.XX.XX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫מכירות‬
‫)‪(XXX‬‬
‫ע‪ .‬המכר‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח גולמי‬
‫)‪(XXX‬‬
‫הוצאות מכירה ושיווק‬
‫)‪(XXX‬‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫‪XXX‬‬
‫הכנסות‪/‬הוצאות אחרות‬
‫)‪(XXX‬‬
‫סך הוצאות תפעוליות‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח תפעולי‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪414‬‬
‫דוח רווח והפסד –דוגמה )המשך(‬
‫חברת ‪ XXX‬בע"מ‬
‫דוח רווח והפסד לתקופה חשבונאית שנסתיימה ב ‪XX.XX.XX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח תפעולי‬
‫‪XXX‬‬
‫הכנסות מימון‬
‫)‪(XXX‬‬
‫הוצאות מימון‬
‫‪XXX‬‬
‫סך הוצאות מימון‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח לפני מסים על הכנסה‬
‫)‪(XXX‬‬
‫הוצאות מסים‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח נקי‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪415‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬פירושים‬
‫‪ ‬הכנסות‪/‬מכירות – הסעיף הבסיסי והראשוני בכל דו"ח רווח והפסד‪.‬‬
‫הסעיף מסכם את ההכנסות של החברה מפעילותה העסקית‪ ,‬כלומר‬
‫טקסטיל השכירה מבנה שברשותה‪ ,‬ההכנסות מהשכרת‬
‫ל‬
‫במידה וחברת‬
‫המבנה לא יגיעו לידי ביטוי בסעיף זה‪ ,‬ואנו נראה בהכנסות החברה רק‬
‫את הכנסותיה ממכירת טקסטיל‪.‬‬
‫‪ ‬לפיכך‪ ,‬תחת סעיף הכנסות אנו נראה את סך המכירות הרגילות של העסק‬
‫נתנה‬
‫ה‬
‫רה ת‬
‫שהחברה‬
‫חות שהח‬
‫ההנחות‬
‫בניכוי סךך הה‬
‫ו‬
‫ת‪,‬‬
‫החשבונאית‬
‫ה החש ו א‬
‫התקופה‬
‫מהלך התקו‬
‫במהלך‬
‫ללקוחותיה ובניכוי סך החזרות הסחורה מלקוחות‪.‬‬
‫ק יראה כךך‪:‬‬
‫‪ ‬למעשה חישוב המכירות‪/‬הכנסות של העסק‬
‫×××‬
‫סה"כ מכירות‪/‬הכנסות‬
‫)××× (‬
‫ללקוחות‬
‫בניכוי הנחות ק‬
‫)××× (‬
‫בניכוי החזרות סחורה‬
‫×××‬
‫סה"כ מכירות‪/‬הכנסות‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪416‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬פירושים‬
‫‪ ‬עלות המכר – הסכום המופיע בסעיף זה הינו למעשה העלות שהוציא‬
‫העסק על הסחורה שנמכרה‪ ,‬כלומר במידה ומדובר בעסק מסחרי )עסק‬
‫שילם‬
‫שופרסל‪ ,‬באג וכו'(‪ ,‬הכוונה היא כמה ל‬
‫ל‬
‫שקונה ומוכר סחורה‪ ,‬כגון‬
‫בית העסק לספקיו בגין הסחורה שנמכרה‪ .‬במידה ומדובר בעסק יצרני‬
‫)כגון תנובה‪ ,‬עלית‪ ,‬טבע וכו'(‪ ,‬הכוונה היא כמה עלתה לעסק הסחורה‬
‫שהעסק יצר ומכר‪ ,‬ובמידה ומדובר בעסק המעניק שירותים )כגון חברות‬
‫הוראה‪ ,‬קליניקות‪ ,‬רואי חשבון וכו'( הכוונה היא כמה שילם העסק לנותני‬
‫השירותים שלו )למעשה מהי המשכורת שקיבלו נותני השירות(‬
‫‪ ‬בקורס‪ ,‬עיקר העיסוק שלנו יהיה בעסק מסחרי‪ ,‬בעסק מסוג זה עלות‬
‫המכר מחושבת כדלקמן‪:‬‬
‫עלות המכר = מלאי סגירה ‪ -‬קניות )נטו( במהלך השנה ‪ +‬מלאי פתיחה‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪417‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬פירושים‬
‫‪ ‬חשוב לציין כי הקניות יוצגו נטו‪ ,‬כלומר לאחר הורדת הנחות שהתקבלו‬
‫מספקים וסחורה שהוחזרה לספקים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬חישוב עלות המכר במלואו יראה כך‪:‬‬
‫×××‬
‫שווי מלאי פתיחה‬
‫×××‬
‫קניות‬
‫×××‬
‫הובלת סחורה למחסן‬
‫)××× (‬
‫בניכוי הנחות מספקים‬
‫)××× (‬
‫בניכוי החזרות סחורה‬
‫)××× (‬
‫בניכוי מלאי סגירה‬
‫×××‬
‫סך עלות המכר‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪418‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬פירושים‬
‫‪ ‬רווח גולמי – סך ההכנסות בניכוי עלות המכר‪ .‬הרווח הגולמי בא לתאר למעשה‬
‫כמה החברה מרוויחה בברוטו‪ ,‬כמה רווח היא מצליחה לייצר על הפער בין‬
‫רת סחורה זו‪.‬‬
‫מוכרת‬
‫א מו‬
‫היא‬
‫המחירר בוו ה‬
‫ה סחורה ללביןן המח‬
‫קונה‬
‫א קו‬
‫היא‬
‫שבוו ה‬
‫המחירר ש‬
‫המח‬
‫‪ ‬הוצאות מכירה ושיווק – תחת סעיף זה נכניס את כל ההוצאות שהיו לעסק‬
‫ק יראה כךך‪:‬‬
‫ק‪ ,‬למעשה ‪ ,‬חישוב הוצאות המכירה ושיווק‬
‫במסגרת המכירה והשיווק‬
‫×××‬
‫הוצאות פירסום‬
‫×××‬
‫הובלות סחורה ללקוחות‬
‫×××‬
‫עמלות מכירה ‪ /‬לסוכנים‬
‫×××‬
‫הוצאות שיווק‬
‫×××‬
‫משכורות לאנשי מכירה‬
‫הוצ' פחת בגין רכוש קבוע המשויך למכירה‪/‬שיווק ×××‬
‫×××‬
‫ק‪/‬מכירה‬
‫הוצ' שכירות בגיןן מבני שיווק‬
‫×××‬
‫הוצ' כלליות הרלוונטיות לפרסום‪/‬שיווק‬
‫×××‬
‫סה"כ הוצאות מכירה ושיווק‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪419‬‬
‫דוח רווח והפסד ‪-‬פירושים‬
‫‪ ‬הוצאות הנהלה וכלליות – תחת סעיף זה יכנסו כל ההוצאות שהיו לעסק‬
‫לטובת ההנהלה והוצאות שוטפות כלליות שאינן ניתנות לסיווג תחת שאר‬
‫הסעיפים בדוח רוו"ה‪.‬‬
‫למעשה ‪ ,‬חישוב הוצאות הנהלה וכלליות יראה כך‪:‬‬
‫×××‬
‫כלליות‬
‫הוצאות לל‬
‫×××‬
‫הוצאות חובות מסופקים‬
‫×××‬
‫ארנונה‬
‫×××‬
‫הוצ' ביטוח‬
‫×××‬
‫משכורות לאנשי הנהלה‬
‫הוצ' פחת בגין רכוש המשויך להנהלה ×××‬
‫×××‬
‫הוצ' שכירות בגין מבני הנהלה‬
‫×××‬
‫סה"כ הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪420‬‬
‫דוח רווח והפסד –פירושים‬
‫‪ ‬הכנסות‪/‬הוצאות אחרות – בסעיף זה נראה הכנסות‪/‬הוצאות שנגרמו‬
‫לעסק שלא כתוצאה ממטרת העסק‪ ,‬לדוגמא‪ :‬רווח ממכירת מכונית‬
‫שהייתה ברשות העסק‪ ,‬הפסד שנוצר ללעסק מגניבת הציוד בעסק‪ ,‬הכנסות‬
‫מהשכרת מבנה שיש לעסק‪ ,‬כאשר מטרת העסק היא מכירת מחשבים‬
‫וכו'‪.‬‬
‫וכו‬
‫‪ ‬ב ‪ 1/1/08‬ישראל אימצה את התקינה החשבונאית הבינ"ל ) = ‪IFRS‬‬
‫מאימוץ‬
‫מוץ‬
‫חלק מא‬
‫‪ (International Financial Reporting‬ווכחלק‬
‫‪p‬‬
‫‪g Standards‬‬
‫התקינה חל שינוי במבנה דוח רווח והפסד‪ ,‬בעבר נטו לראות‬
‫הכנסות‪/‬הוצאות אחרות בנפרד מההוצאות התפעוליות ולהציגן מתחת‬
‫לרווח לאחר מימון‪ ,‬לפיכך‪ ,‬ניתן לראות עדין דוחות המסתמכים על‬
‫פרקטיקה אשר הייתה מקובלת בעבר ומציגים את ההכנסות‪/‬הוצאות‬
‫אחרות בתחתית הדו"ח‪ ,‬מיותר לציין שהצגה זו שגויה במהותה‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪421‬‬
‫דוח רווח והפסד –פירושים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאות תפעוליות – הוצאות מכירה ושיווק ‪ +‬הוצאות הנהלה וכלליות ‪+‬‬
‫הכנסות‪/‬הוצאות אחרות‪.‬‬
‫רווח תפעולי – רווח גולמי בניכוי הוצאות תפעוליות‪ .‬הרווח התפעולי‬
‫מציין מה הרווח שמגיע לחברה לאחר התפעול השוטף העסק‪ ,‬כלומר מהו‬
‫הרווח שהחברה מצליחה לייצר לאחר שהיא משלמת את כל התשלומים‬
‫השוטפים של העסק‪.‬‬
‫הכנסות מימון – סעיף זה יכלול את כל הכנסות החברה בגין סעיפים‬
‫פיננסים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ריביות על פיקדונות‪ ,‬עליית ערך מניות‪ ,‬רווחים משינוי‬
‫בשערי חליפיןן וכו'‪.‬‬
‫הוצאות מימון – סעיף זה יכלול את כל הוצאות החברה בגין סעיפים‬
‫פיננסים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ריביות על הלוואות‪ ,‬עמלות בנקאיות‪ ,‬ירידת ערך‬
‫מניות‪ ,‬הפסדים בגין ירידת שערי חליפין וכו'‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪422‬‬
‫דוח רווח והפסד –פירושים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רווח לפני מס – רווח תפעולי בתוספת הכנסות מימון ובניכוי הוצאות‬
‫מימון‪.‬‬
‫הוצאות מס – ברמה הבסיסית מאוד‪ ,‬נוכל להגיד שהוצאות המס הן‬
‫מכפלה של שיעור מס החברות ברווח לפני מס‪ .‬כך לדוגמא אם שיעור מס‬
‫חברות הינו ‪ 25%‬והרווח לפני מס הינו ‪ 800‬אש"ח‪ ,‬אזי הוצאות המס יהיו‬
‫‪ 200‬אש"ח‪) .‬למעשה חישוב המס הינו די שונה וילמד בהרחבה במהלך‬
‫התואר(‪.‬‬
‫רווח נקי – רווח לפני מס בניכוי הוצאות המס‪.‬‬
‫בור‪.‬‬
‫לציבור‬
‫קה לצ‬
‫הנפיקה‬
‫ות שהחברה הנפ‬
‫המניות‬
‫חלקי מספר המנ‬
‫נקי חלק‬
‫ה – רווח נק‬
‫למניה‬
‫רווח למנ‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪423‬‬
‫מאזן‬
‫‪ ‬המאזן הכספי הינו דו"ח שמבוסס על המשוואה החשבונאית‪ .‬המאזן מציג‬
‫את סך הנכסים‪ ,‬ההתחייבויות וההון העצמי של העסק נכון ליום מסוים‪.‬‬
‫במהלך‬
‫ל‬
‫הפעולות‬
‫ל‬
‫חשוב ללהבין כי בניגוד ללדוח רווח והפסד אשר מתאר את‬
‫תקופה מסוימת‪ ,‬המאזן מתאר מצב ברגע נתון‪ ,‬כלומר לא נותן ביטוי‬
‫למצב שהיה יום לפני המאזן ולמצב שהיה יום אחרי המאזן‪ .‬בהתאם‬
‫למשוואה החשבונאית המחולקת לשני צדדים‪ ,‬גם המאזן מחולק לשני‬
‫צדדים‪ ,‬צד ימין הינו צד הנכסים וצד שמאל הינו צד ההון והתחייבויות‪.‬‬
‫המאזן הכספי יכלול את יתרות הסגירה של החשבונות המאזניים אשר‬
‫יילקחו מחשבונות הקמץ ‪ /‬חשבונות ה‪.T -‬‬
‫‪ ‬כפי שצוין בתחילת הספר המשוואה חשבונאית אומרת כי‬
‫נכסים=הון‪+‬התחייבויות‪ ,‬ולפיכך סך הסכומים בצד הנכסים אמור להיות‬
‫שווה לסך הסכומים בצד ההון והתחייבויות‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪424‬‬
‫רכוש שוטף‬
‫מזומן‬
‫עו"ש‬
‫לקוחות‬
‫מלאי‬
‫רכוש לא שוטף‬
‫השקעות וחייבים לז"א‬
‫רכוש קבוע ‪ -‬עלות‬
‫בניכוי – פחת שנצבר‬
‫רכוש אחר )נטו(‬
‫סה"כ‬
‫חברת ‪ XXX‬בע"מ‬
‫מאזן ליום ‪XX.XX.XX‬‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫ספקים‬
‫זכאים אחרים‬
‫הלוואות לז"ק‬
‫חלויות שוטפות‬
‫התחייבויות לא שוטפות‬
‫אגרות חוב‬
‫‪XXX‬‬
‫הלוואות לז"א‬
‫‪XXX‬‬
‫‪ XXX‬הון עצמי‬
‫‪ XXX‬הון מניות‬
‫קרנות הון‬
‫‪ XXX‬עודפים‬
‫‪ XXX‬סה"כ‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪XXX‬‬
‫מאזן ‪ -‬פירושים‬
‫‪ ‬צד הנכסים מורכב משני חלקים‪:‬‬
‫• רכוש שוטף‬
‫• רכוש לא שוטף‬
‫‪ ‬רכוש שוטף – בחלק זה יופיעו כל אותם חשבונות שצפויים‬
‫להתממש במהלך התקופה החשבונאית הקרובה‪ ,‬כלומר חשבונות‬
‫מאזניים מסוג רכוש‪ ,‬שהחברה תפרע במהלך השנה הקרובה‪ ,‬לרוב‬
‫כנגד מזומן‪.‬‬
‫‪ ‬החשבונות בסעיף זה יסודרו עפ"י רמת הנזילות‪ ,‬מהנזיל ביותר להכי‬
‫פחות נזיל‪ .‬מובן שישנו קושי להגיד מה חשבון יותר נזיל‪ ,‬ח‪-‬ן‬
‫לקוחות או ח‪-‬ן חייבים או ח‪-‬ן הכנסות מראש‪ ,‬ואין חובה אמיתית‬
‫ק ביניהם‪ ,‬החשיבות הינה שח‪-‬ן מזומנים שברור שהוא הנזיל‬
‫לדייק‬
‫ביותר יהיה ראשון ברשימה‪ ,‬וח‪-‬ן כגון מלאי שהוא הח‪-‬ן הכי פחות‬
‫נזיל‪ ,‬יהיה אחרון ברשימה‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪426‬‬
‫מאזן ‪ -‬פירושים‬
‫‪ ‬רכוש לא שוטף – במסגרת חלק זה יכללו למעשה כל החשבונות‬
‫המאזנים מסוג רכוש שלא נכללו במסגרת הרכוש השוטף‪ ,‬כלומר‬
‫בחלק‬
‫במהלך השנה הקרובה‪ .‬את החשבונות ל‬
‫ל‬
‫שלא צפויים ללהתממש‬
‫ל‬
‫זה ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫• השקעות וחייבים לז"א )זמן ארוך(‬
‫• רכוש קבוע )ר"ק(‬
‫• רכוש אחר‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪427‬‬
‫מאזן ‪ -‬פירושים‬
‫‪ ‬התחייבויות – את ההתחייבויות יש לחלק גם כן לשני חלקים‪ ,‬בדיוק‬
‫כפי שחילקנו את הרכוש ‪:‬‬
‫• התחייבויות שוטפות – בדומה לרכוש שוטף‪ ,‬אלו התחייבויות שעל‬
‫החברה לפרוע בפרק זמן של עד שנה מיום המאזן‪ .‬מרבית‬
‫החשבונות שנראה בחלק זה‪:‬‬
‫• התחייבויות לא שוטפות – שוב‪ ,‬בדומה לצד הרכוש‪ ,‬כאן מדובר על‬
‫כל סוגי ההתחייבויות של החברה כלפי גורם חיצוני שאינן צפויות‬
‫להיפרע במהלך השנה הקרובה‪ .‬באופן ברור כל ההתחייבויות הללו‬
‫הינןן פיננסיות במהותןן‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪428‬‬
‫מאזן ‪ -‬פירושים‬
‫‪ ‬הון עצמי ‪ -‬חלק זה מתאר למעשה את התחייבות העסק כלפי בעלי‬
‫העסק‪.‬‬
‫‪ ‬נכון להגיד כי גם הון עצמי וגם התחייבויות מהווים התחייבות של‬
‫העסק‪ ,‬אך בעוד ש"התחייבויות" כולל מחויבות חוקית של העסק‬
‫שעליו להיפרע ממנה בתוך פרק זמן מוגדר )לא ניתן למשוך חוב לספק‬
‫לאורך שנים ואי אפשר לא לפרוע הלוואות מהבנק(‪ ,‬הרי שהון עצמי לא‬
‫ק‪ ,‬כי‬
‫העסק‬
‫בעלי הע‬
‫ויחליטוו על‬
‫דה ו חל‬
‫ובמידה‬
‫רק זמן מוגדר‪ ,‬ו מ‬
‫ק ללפרק‬
‫העסק‬
‫מחייב את הע‬
‫מח‬
‫העסק לא ישלם לבעליו‪ ,‬הרי שהמחויבות הזו יכולה להתקיים עד ליום‬
‫בו העסק ייסגר‪ ,‬יפשוט רגל וכו'‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪429‬‬
‫סגירת מעגלים‬
‫‪ ‬לשם בניית הדוח הכספי ישנה שיטה הקרויה "סגירת מעגלים"‬
‫שיטה זו לוקחת ומחברת נושאים אשר רלוונטיים גם לחשבונות‬
‫המאזניים וגם ללחשבונות התוצאתיים ובודקת כי התוצאה הסופית‬
‫מתאימה וכל המספרים יחדיו מתאימים ו"נסגרים"‪ .‬אין חובה‬
‫חשבונאית להצגת המעגלים השונים‪ ,‬אלא מדובר אך ורק בכלי‬
‫המסייע לנו כבוני הדוחות הכספיים לוודא כי אכן המספרים‬
‫המוצגים בדוח נכונים‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לבצע סגירת מעגלים כמעט לכל נושא שנבחר‪ ,‬אולם פעולה זו‬
‫קיימת בעיקר בנושאים הבאים‪:‬‬
‫• ר"ק‬
‫• עודפים‬
‫• מלאי‪ /‬עלות המכר‬
‫• לקוחות )כאשר משתמשים בשיטת החומ"ס(‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪430‬‬
‫סגירת מעגלים‬
‫‪ ‬רכוש קבוע – יש לבדוק כי אכן הסכום ההתחלתי של הר"ק נטו‪,‬‬
‫בתוספת רכישות שבוצעו במהלך השנה‪ ,‬בניכוי מכירות של ר"ק‬
‫של הר"ק שנמכר( ובניכוי פחת‬
‫כלומר בניכוי השווי המופחת ל‬
‫)נטו‪ ,‬ל‬
‫מסתכמים לתוצאה הסופית‪ .‬המעגל בנוי כך‪:‬‬
‫מעגל רכוש קבוע‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת פתיחה נטו‬
‫‪XXX‬‬
‫רכישות שבוצעו במהלך השנה‬
‫• ‪+‬‬
‫)‪(XXX‬‬
‫מכירות ר"ק במהלך השנה‬
‫• ‪-‬‬
‫)‪(XXX‬‬
‫במהלך השנה‬
‫ל‬
‫הוצאות פחת‬
‫• ‪-‬‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת סגירה ר"ק )נטו(‬
‫במעגל מתאימה ללרשום במאזן‪ ,‬אזי אנו‬
‫ל‬
‫‪ ‬במידה ויתרת הסגירה‬
‫יודעים כי החישוב נכון‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪431‬‬
‫סגירת מעגלים‬
‫‪ ‬עודפים – ח‪-‬ן עודפים מורכב סך רווח והפסדי החברה במהלך‬
‫השנים בניכוי דיבידנד שחולק‪ .‬לפיכך יש לבדוק כי יתרת הסגירה‬
‫מעגל העודפים בנוי כך‪:‬‬
‫ל‬
‫אכן מתאימה‪.‬‬
‫מעגל עודפים‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת פתיחה נטו‬
‫‪XXX‬‬
‫רווח במהלך השנה‬
‫• ‪+‬‬
‫)‪(XXX‬‬
‫דיבידנד שהוכרז במהלך השנה‬
‫• ‪-‬‬
‫)‪(XXX‬‬
‫כסף שיועד לקרנות‬
‫• ‪-‬‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת סגירה ח‪-‬ן עודפים‬
‫‪ ‬שימו לב כי במידה ובמהלך השנה החברה הפסידה אזי במקום‬
‫תוספת עקב רווח השנה יש להקטין עקב הפסד השנה‪.‬‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪432‬‬
‫סגירת מעגלים‬
‫‪ ‬עלות המכר ‪ -‬במידה ואנו משתמשים בשיטת הרישום התמידי‬
‫למלאי‪ ,‬הרי שיש לנו ח‪-‬ן ‪ T‬עבור עלות המכר‪ ,‬על מנת לוודא כי אותה‬
‫במעגל זה‪:‬‬
‫ל‬
‫יתרת סגירה אכן נכונה‪ ,‬נשתמש‬
‫מעגל עלות המכר‬
‫‪XXX‬‬
‫מלאי פתיחה‬
‫ל‬
‫•‬
‫‪XXX‬‬
‫קניות מלאי במהלך השנה‬
‫• ‪+‬‬
‫)‪(XXX‬‬
‫מלאי סגירה‬
‫• ‪-‬‬
‫‪XXX‬‬
‫• סה"כ עלות המכר‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪433‬‬
‫סגירת מעגלים‬
‫‪ ‬חובות מסופקים – במידה והחברה נוקטת בגישת חובות כאחוז‬
‫מלקוחות‪ ,‬אזי קל מאוד לזהות מה יתרת הפתיחה של חובות מסופקים‬
‫במעגל יעזור ללנו ללוודא‬
‫ל‬
‫של חובות מסופקים‪ ,‬שימוש‬
‫ומהי יתרת הסגירה ל‬
‫כי הוצאות החומ"ס שנרשמו נכונות‪ .‬מעגל החומ"ס הינו‪:‬‬
‫• מעגל חומ"ס‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת פתיחה לקוחות ‪ x‬אחוז הפרשה לחומ"ס‬
‫)‪(XXX‬‬
‫חובות אבודים שנמחקו במהלך השנה‬
‫• ‪-‬‬
‫‪XXX‬‬
‫הוצאות חומ"ס‬
‫• ‪+‬‬
‫‪XXX‬‬
‫• יתרת סגירה ללקוחות ‪ x‬אחוז הפרשה ללחומ"ס‬
‫המכינה בחשבונאות – הנהלת חשבונות – סמסטר קיץ תשע"א‬
‫‪434‬‬