‫מגוונים‬
‫מגווניםמס' ‪14‬‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫‪3‬‬
‫אישה לאישה‬
‫נחמה‬
‫‪8‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫טיול חורפי‬
‫‪10‬‬
‫שוקולד רע‬
‫לכלבים‬
‫‪12‬‬
‫קרב לא‬
‫אלים‬
‫אדמה‬
‫רועדת‬
‫רעידת אדמה בישראל היא רק שאלה‬
‫של זמן‪ ,‬טוענים המומחים‪ .‬ברמת השרון‬
‫יש מי שמתייחסים לאזהרות ברצינות‬
‫ותחת המטרייה של תמ"א ‪ ,38‬מחזקים‬
‫מבנים ומקבלים דירות חדשות‪ ,‬מרווחות‬
‫יותר‪ .‬לכאורה עסקה משתלמת ‪ -‬אז‬
‫מדוע קצב הביצוע איטי כל כך? עמוד‬
‫‪2‬‬
‫לכבוד‬
‫החנוכה‬
‫‪4‬‬
‫עמוד‬
‫יצחקי‬
‫רות‬
‫‪5‬‬
‫מתרגמת ציורים לספרים עמוד‬
‫קפה בבית של פעם‬
‫בשנת ‪ 1922‬מקבלת‬
‫משפחת משורר‪,‬‬
‫אישור להתיישב‬
‫ב"עיר שלום"‪ ,‬היא רמת‬
‫השרון‪ .‬ברבות הימים‪,‬‬
‫הפך בית המשפחה‬
‫לבית קפה מעוצב‪.‬‬
‫גלגולו של בית‪.‬‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫תקוות הנכים‬
‫נכה צה"ל‪ ,‬שאיבד את ידו הימנית‬
‫במלחמת יום כיפור ביקש מיונה‬
‫בלסברג לבנות לו מתקן‪ ,‬שיאפשר‬
‫לו להניח תפילין‪ .‬הפרויקט הצליח‪.‬‬
‫עזרים שמאפשרים עצמאות‬
‫לאנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫‪02‬‬
‫מגוונים‬
‫דבר העורכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫במכללה האקדמית ספיר בנגב‬
‫מצטטים את המשורר יהודה עמיחי‪,‬‬
‫המתפעל ממעשה אדם בהפרחת‬
‫השממה‪" :‬אף מגדל דבורים לא ישים‬
‫כאן את כוורותיו‪ .‬אבל בני אדם‬
‫לפעמים עושים דבש מן השממה והוא‬
‫מתוק מכל"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬מבקר לרגע רואה קמפוס מקנה‬
‫דעת והמכוניות‪ ,‬שגודשות את שטח‬
‫החנייה הענק‪ ,‬חושפות "חיים טובים"‪.‬‬
‫זו תמונת מצלמה‪ ,‬שמאחוריה מסתתר‬
‫היום‪-‬יום בצל איום פצצות המרגמה‪,‬‬
‫שנוחתות מכיוון רצועת עזה על‬
‫תושבי הנגב המערבי‪ .‬באזעקת "צבע‬
‫אדום" נכנסים למתח‪" .‬אין נפגעים" ‪-‬‬
‫אנחת רווחה‪ .‬זו שיגרת החיים שלהם‪,‬‬
‫כאשר ב"מדינת תל אביב" לוגמים‬
‫קפה הפוך ללא הפרעה‪ .‬מתרגלים‪.‬‬
‫האומנם?‬
‫ילדי הגן בקיבוץ כפר דרום שרים‬
‫שיר "צבע אדום"‪ .‬שם הוא להיט‪ ,‬כי‬
‫אם שרים לא מפחדים ‪ -‬בגוש דן לא‬
‫שמעו עליו‪.‬‬
‫קשה לתפוס איך במרחק של כשעה‬
‫נסיעה מחשבים מתי תנחת פצצה ‪-‬‬
‫כשבתל אביב דורשים "צדק חברתי"‪.‬‬
‫מדינה קטנה ישראל וניגודים בה‬
‫הרבה ‪ -‬תל אביב חוגגת ללא הפסקה‬
‫ובדרום מחפשים מסתור מפני מרגמה‪.‬‬
‫יש אבסורד גדול מזה שמלחמה‬
‫ושלום יוצאים קבוע?‬
‫ביום סתיו שטוף שמש הגעתי לקיבוץ‬
‫כפר עזה ונעטפתי שלווה‪ .‬ישוב ירוק‪,‬‬
‫כרי דשא‪ ,‬אוויר צלול‪ ,‬ילדי הגן‬
‫רודפים אחרי נחליאלי‪ .‬משחק בטבע‪.‬‬
‫אין פחד‪ .‬כביכול חיי קיבוץ בהילוך‬
‫איטי במיטבם‪ .‬אלא‪ ,‬כשמתיישבים‬
‫שם על כוס קפה עם חברי הקיבוץ‪,‬‬
‫מבינים שמה שרואים משם לא רואים‬
‫מכאן‪ :‬שם חיים תחת איום מתמיד‬
‫של מלחמה‪ .‬ובכול פעם שאין נפגעים‬
‫בנפש זהו נס חנוכה‪ .‬שם יש כאב גדול‬
‫על כך שליחסי השכנות הטובים עם‬
‫ערביי הרצועה‪ ,‬בתקופה של טרום‬
‫שלטון החמס‪ ,‬מחלחלת עתה שנאה‪,‬‬
‫שהולכת ומתעצמת בקצב הקאסמים‬
‫שנופלים על הנגב מהרצועה‪ .‬הם‬
‫חיים בבונקר‪ .‬במאה ה‪ 21-‬הוא‬
‫מעוצב במיטב המיגון‪ ,‬במקרה הטוב‪.‬‬
‫מסתתרים מפני הקם להרוג אותם‬
‫ונקרעים בין הרצון לחיות באחווה עם‬
‫השכנים מרצועת עזה לשנאה כלפי‬
‫מי שמאיים על מפעל החיים שקוממו‬
‫במידבר‪.‬‬
‫דרישות השלום מהרצועה בדמות‬
‫פצמ"רים אינם מדליקים חנוכייה‪.‬‬
‫נותרה רק התקווה‪ :‬אולי בכול זאת‪,‬‬
‫השנה‪ ,‬יידלק נר קטן של שלום ונזכה‬
‫לנס חנוכה‪.‬‬
‫חג אורים שמח‪,‬‬
‫אסתר גולדברשט‬
‫מגוונים‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫עורכת‪ :‬אסתר גולדברשט‬
‫רכזת מערכת‪ :‬ניצה ערמון‬
‫מערכת‪ :‬אסתר גולדברשט‪ ,‬צילה דגון‪,‬‬
‫שרה זאבי‪ ,‬אביבה דניאלי‪ ,‬אדוה שלו‪ ,‬ניצה‬
‫ערמון‪ ,‬מיכל אבן שרון בן חורין‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬אורי פינק‪ ,‬נחמה ורון‪ ,‬ד"ר‬
‫מיכל קירשנר‪ ,‬אהובה לוין‪ ,‬עדי רוזנבלט‪,‬‬
‫נתן יניב‪ ,‬גילי סוקולוב‪ ,‬אסתר פז‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬דפוס אקסטרה פרינט בע"מ‬
‫בהפקת מגוונים ‪ -‬מרכזים רב תחומיים‬
‫ובשיתוף תושבים‪.‬‬
‫טל‪ ,03-7600100 :‬פקס‪03-7600106 :‬‬
‫‪www.migvanim.com‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫תמ"א למה?‬
‫סיוע לנשים במצוקה‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫פרויקט "אישה למען אישה " הוא פרי שיתוף פעולה בין "מועצת נשים יישובית"‬
‫ומחלקת הרווחה‪.‬‬
‫"מועצת נשים יישובית" קיימת זה עשר שנים‪ .‬חברות בה כ‪ 30 -‬מתנדבות והיא‬
‫אחראית ליוזמות מגוונות בקהילה כגון הרצאות בנושאי משפחה‪ ,‬זוגיות והעצמת‬
‫נשים‪ .‬קורסים בנושאי יזמות עסקית‪ ,‬בנקאות וכלכלה‪ ,‬עיצוב הבית‪ ,‬סדנאות‬
‫בישול ואף דיאטה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לקחו חלק בהעלאת הצגות ביום האישה‪.‬‬
‫רעידת אדמה בעוצמה‬
‫דומה לזו‪ ,‬שהחריבה את‬
‫צפת וטבריה‪ ,‬היא רק‬
‫עניין של זמן‪ ,‬מזהירים‬
‫מומחים‪ .‬האם הציבור‬
‫בעיר מודע וערוך לתרחיש‬
‫של "אדמה רועדת"?‬
‫ב‪ 1999 -‬קרא האו"ם לממשלות העולם לארגן פעילויות להגברת המודעות‬
‫הציבורית לסוגיית האלימות נגד נשים בחברה ברחבי העולם‪ .‬מאז‪ ,‬מידי שנה‬
‫ב‪ 25-‬בנובמבר‪ ,‬מציינים את "יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים"‪.‬‬
‫כך יראה אחרי השיפוץ‬
‫מאת צילה דגון‬
‫בניינים רבים שנבנו לפני שנות‬
‫ה‪ ,80-‬מועדים לסכנת פגיעה עד כדי‬
‫התמוטטות‪ ,‬במקרה של רעש אדמה חזק‪.‬‬
‫תקנות והסדרים חדשים נועדו לתמרץ‬
‫דיירים לחבור לקבלנים על מנת לבצע‬
‫את עבודות החיזוק‪ .‬הקבלן מקבל את‬
‫התוספת באחוזי בנייה‪ ,‬קומה נוספת‬
‫או יותר‪ ,‬בדרך כלל גג ששייך לרכוש‬
‫המשותף בבניין המהווה את התמורה‬
‫הכלכלית בעד ביצוע העבודה‪ .‬ואילו‬
‫הדיירים פטורים מהוצאה כספית וזוכים‪,‬‬
‫בנוסף לחיזוק הבניין‪ ,‬בתוספות בנייה‬
‫נלוות כגון ‪ -‬מעלית‪ ,‬חדר ביטחון‪,‬‬
‫מרפסת שמש‪ ,‬חנייה‪ ,‬שיפוץ חיצוני‬
‫ופנימי‪.‬‬
‫אם נותנים לנו כל זאת בחינם ‪ -‬לא ניקח?‬
‫מסתבר שהתהליך אינו תופס תאוצה‬
‫למרות הפיתויים לדירה משודרגת בבית‬
‫משופץ‪.‬‬
‫שמואל רבין‪ ,‬מהנדס בניין ויו"ר הוועדה‬
‫הטכנית לעומסים במכון התקנים‪,‬‬
‫המאשרת תקנים לרעידות לאדמה וחבר‬
‫בצוות ההיגוי הבין משרדי למוכנות‬
‫המדינה לרעידות אדמה אומר‪ ,‬כי בבנייה‬
‫הערוכה לרעידות אדמה פוחת מספר‬
‫הנפגעים‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬המדינה הפעילה תכנית מתאר‬
‫ארצית הנקראת תמ"א ‪ 38‬לחיזוק מבנים‬
‫ברעידות אדמה‪ .‬זו חלה על כל מבנה‬
‫שהוא מעל שתי קומות‪ ,‬שאינו עומד‬
‫בתקינה‪ ,‬בכל אזורי הארץ‪ .‬מינואר ‪1980‬‬
‫התפתחה תקינה מדעית המקבילה לאלה‬
‫בארצות המפותחות וכל מגיש תוכנית‬
‫מחויב בה‪.‬‬
‫מה לגבי מבנים עד שתי קומות?‬
‫שמואל רבין‪" :‬הסבירות היא שמבנה‬
‫כזה לא יקרוס בעת רעש אדמה ואין בו‬
‫סכנה לדיירים ולסביבה‪ .‬נבדק ונמצא כי‬
‫‪ 90%‬מהבניינים בהם יותר משתי קומות‪,‬‬
‫שנבנו לפני שנת ‪ ,1980‬אינם עומדים‬
‫בדרישות עמידות בפני רעידת אדמה"‪.‬‬
‫מה חלקה של המדינה בעידוד ביצוע‬
‫תמ"א ‪?38‬‬
‫רבין‪" :‬לאותו בניין מוענקות תוספות‬
‫זכויות בנייה וכך יוצא שהדיירים אינם‬
‫מחויבים בהוצאות החיזוק"‪.‬‬
‫את עבודות החיזוק מורשה לבצע קבלן‬
‫רשום בפנקס הקבלנים ובעל ידע וניסיון‬
‫הנדסי מתאים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חקיקה משלימה מעניקה הנחות‬
‫במיסוי‪ .‬בחוזר מנכ"ל משנת ‪ 2008‬נאמר‪,‬‬
‫כי"‪ ...‬ניתנת קדימות בטיפול בבקשות‬
‫להיתר המוגשות מכוח תמ"א ‪".38‬‬
‫האם לרשות מקומית יש סמכות להקלות‬
‫בתמ"א ‪ 38‬הקבלן‬
‫מקבל תוספת באחוזי‬
‫בנייה‪ :‬קומה נוספת‬
‫או יותר‪ .‬הדיירים‬
‫פטורים מהוצאה‬
‫כספית וזוכים‪,‬‬
‫בנוסף לחיזוק‬
‫המבנה‪ ,‬במעלית‪,‬‬
‫חדר ביטחון‪ ,‬מרפסת‬
‫שמש‪ ,‬חנייה‪ ,‬שיפוץ‬
‫חיצוני ופנימי‪.‬‬
‫נוספות כדי לעודד בשטחה המוניציפאלי‬
‫חיזוק מבנים?‬
‫רבין‪" :‬החלטה של הרשות חייבת באישור‬
‫הוועדה המחוזית"‪.‬‬
‫אילו בעיות מתעוררות בתהליך תמ"א‬
‫‪? 38‬‬
‫רבין‪" :‬בכל אתר ומקום בארץ נשקלת‬
‫באופן פרטני הכדאיות הכלכלית לביצוע‬
‫פרויקט החיזוק‪.‬‬
‫גם הסכמת כל הדיירים לביצוע החיזוק‬
‫הוא הליך לא קל ולעיתים מייגע"‪.‬‬
‫האם קיימת אפשרות לביצוע החיזוק‬
‫באופן עצמאי על ידי וועד הבית?‬
‫רבין‪" :‬מעשית לא קיימת אפשרות‪,‬‬
‫שוועד בית יבצע באופן עצמאי פרויקט‬
‫כזה‪ .‬תמיד חייב להימצא יזם חיצוני‪,‬‬
‫המתמצא בשוק‪ ,‬בעל יכולות כספיות‬
‫ומקצועיות לביצוע החיזוק"‪.‬‬
‫היכן אנחנו עומדים היום במימוש תמ"א‬
‫‪?38‬‬
‫רבין‪" :‬אפשר לומר שבשנה האחרונה‬
‫מקבל התהליך תאוצה ראויה"‪.‬‬
‫שמואל רבין חד משמעי לגבי היתרונות‬
‫בתמ"א ‪" :38‬כולם יוצאים נשכרים‪.‬‬
‫הדיירים זוכים בבניין עמיד לרעידת‬
‫אדמה ושיפוץ אסטטי של המבנה ובדרך‬
‫כלל לתוספות אחרות המשביחות את‬
‫הנכס‪ .‬ליזם מתאפשר רווח כספי ולמדינה‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬היערכות נאותה לקראת רעידת‬
‫האדמה‪ ,‬הצלת חיי אדם‪ ,‬צמצום נזקים‬
‫על כל הנלווה לכך‪ ,‬אם חלילה תתרחש‬
‫רעידת אדמה"‪.‬‬
‫האם יש קשר בין תמ"א ‪ 38‬ו"פינוי‬
‫בינוי"?‬
‫רבין‪" :‬ודאי‪ .‬תמ"א ‪ 38‬בגרסה ‪ 3‬מאשרת‬
‫הענקת זכויות גם בתהליך 'פינוי בינוי'‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הריסת מבנה קיים לעתים‬
‫ישן ורעוע שבמקומו יבנה מבנה חדש‬
‫בתוספת קומות‪".‬‬
‫כמה זמן לוקח כל תהליך החיזוק והבניה‬
‫הגורם‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬לאי נוחות זמנית?‬
‫רבין "בדרך כלל פחות משנה"‪.‬‬
‫יעקב גונצ'רובסקי‪ ,‬מהנדס בניין אזרחי‪,‬‬
‫תושב רמת השרון ומתנדב במרכז‬
‫העירוני לגישור ודיאלוג בקהילה הפועל‬
‫ב"מגוונים"‪ ,‬מציע גישור ועזרה בפתרון‬
‫חילוקי דעות בין הדיירים על מנת לקדם‬
‫אינטרס משותף כגון תמ"א ‪ . 38‬שרות‬
‫יעוץ נוסף הניתן לתושב בנושא תמ"א‬
‫‪ 38‬מתבצע באמצעות המחלקה לתרבות‬
‫הדיור‪.‬‬
‫מסבירה יוכי סלע‪ ,‬מנהלת המחלקה‪:‬‬
‫"דיירים או נציגות‪ ,‬שפונה למחלקה‬
‫מגוונים‬
‫‪05‬‬
‫‪03‬‬
‫בשיפוץ‪ .‬צילום‪ :‬נתן יניב‪.‬‬
‫בנושא תמ"א ‪ ,38‬מוזמנים לפגישה‬
‫באגודה לתרבות הדיור‪ ,‬בה מקבל התושב‬
‫מידע ויעוץ כיצד לקדם את ההליך‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אחרי הפגישה מקיימים‬
‫אסיפת דיירים של הבית המשותף‪ ,‬בו‬
‫הם מקבלים הסבר על התהליך‪ .‬הנושא‬
‫די חדש‪ .‬אנשים מפנימים ועוברים תהליך‬
‫של למידה‪ ,‬הבנה והבשלה לקראת מימוש‬
‫זכותם לחיזוק המבנה והערך המוסף‬
‫הנלווה לכל בית"‪.‬‬
‫אם אחד הדיירים מתנגד ‪ -‬זה יכול להוות‬
‫מכשלה לקידום הפרויקט?‬
‫סלע‪" :‬זכותם של הדיירים לתבוע את‬
‫אותו דייר בבית המשפט ‪ -‬המפקח על‬
‫המקרקעין‪ ,‬שהחלטתו מחייבת‪ .‬אם‬
‫ימצא לנכון‪ ,‬תאושר תמ"א ‪ 38‬למרות‬
‫ההתנגדות‪ 66% .‬מחתימות והסכמת‬
‫הדיירים מאפשרים להתחיל הליך של‬
‫תמ"א מול הרשות המקומית"‪.‬‬
‫לדברי ולדימיר לוין‪ ,‬מ"מ מהנדס העיר‪,‬‬
‫וסרג'יו וולנסקי‪ ,‬אדריכל העיר‪ ,‬ברמת‬
‫השרון מצויים כ‪ 450 -‬בתים‪ ,‬שנבנו‬
‫עד שנת ‪ .1980‬כחמישה הגישו בקשה‬
‫לתמ"א‪ .‬שלושה פרויקטים נמצאים‬
‫בתהליכי ביצוע‪ ,‬הראשון ברחוב סוקולוב‬
‫‪ ,20‬נמצא כבר בהליכים מתקדמים‪,‬‬
‫והשניים האחרים ברחוב ביאליק החלו‬
‫בעבודה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הושלם חיזוק‬
‫הבית הראשון ברמת השרון במסגרת‬
‫תוכנית תמ"א ‪.38‬‬
‫סרג'יו וולנסקי‪ ,‬האחראי על תמ"א ‪38‬‬
‫במינהל ההנדסה בעיר אומר‪ ,‬כי העירייה‬
‫נמצאת בהליכים לביצוע תוכנית תמ"א‬
‫‪ 38‬ועורכת תוכנית לכל העיר לפיה תוכל‬
‫לתת הנחיות מדויקות בנושא קבלת‬
‫זכויות נוספות לבנייה‪ ,‬בכפוף לצרכים‬
‫האמיתיים לכל מתחם‪ .‬הוקם צוות‪,‬‬
‫שבראשו אדריכל ובהשתתפות שמאי‪,‬‬
‫מהנדס תנועה ‪ -‬תחבורה‪ ,‬עו"ד ומהנדס‬
‫קונסטרוקציה ‪ -‬מומחה לרעידות אדמה‪.‬‬
‫היום מאשרת העירייה תוספת בנייה של‬
‫קומה אחת‪ ,‬על פי מה שמעניקה תמ"א ‪.38‬‬
‫"התחלנו לבצע בדיקות מעמיקות בנושא‬
‫קונסטרוקציות מבני ציבור‪ ,‬הכוללות‬
‫בדיקות באמצעות מכונים הנדסיים‪,‬‬
‫כדי לדעת כיצד לטפל במוסדות‪ .‬את‬
‫הפרויקט התחלנו בבית ספר אמירים‪.‬‬
‫החלופה העיקרית הקיימת היום בעיר‬
‫שלנו זו התחדשות עירונית והיא תבוא‬
‫לידי ביטוי בשתי אופציות‪ :‬א‪ .‬עיבוי של‬
‫מבנים קיימים‪ ,‬כשאין אפשרויות אחרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלופה הרלוונטית יותר היא תמ"א‬
‫‪ ,38‬על כל תיקוניה‪ ,‬המעניקה אפשרות‬
‫של חידוש ורענון מבני העיר שלפני‬
‫שנות השמונים"‪.‬‬
‫דודי אוזנה‪ ,‬מנכ"ל חברת "שטיכמוס"‪,‬‬
‫המבצעת פרויקט תמ"א ‪ 38‬ברחוב‬
‫סוקולוב ‪ ,20‬מעיד‪ ,‬כי רוב חילוקי הדעות‬
‫בין דיירים‪ ,‬שמעכבים כניסה לפרויקט‬
‫החיזוק נובעים מחוסר השוויוניות בין‬
‫הדיירים בשל הבדל בהטבות בין הדיירים‬
‫בקומות השונות‪ .‬אמירה לנגר‪ ,‬תושבת‬
‫אותו בניין מספרת‪ ,‬כי הדיונים ושכנוע‬
‫השכנים נמשכו כארבע שנים "מישהו‬
‫חייב לקחת את המושכות‪ ,‬אחרת זה לא‬
‫זז‪ .‬היו מתנגדים‪ .‬אולם ברגע שכולנו הבנו‬
‫והפנמנו שלא חשוב כמה היזם מרוויח‬
‫אלא הסתכלנו מה אנחנו מקבלים וממה‬
‫אנחנו נהנים‪ ,‬נפתחה הדרך לזרום הלאה‬
‫עם התהליך"‪ .‬מרגע קבלת ההחלטה עד‬
‫תחילת ביצוע הפרויקט חלפה כשנה‪.‬‬
‫אמירה לנגר‪":‬העבודה התחילה בפועל‬
‫ב‪ 1 -‬ביוני ואנחנו‪ ,‬חמישה חודשים אחרי‬
‫במצב מתקדם בפרויקט"‪.‬‬
‫מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה‪ -‬רמת‬
‫השרון ‪03-7600168‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארלוזורוב ‪ ,20‬רמת השרון‬
‫ביום זה‪ ,‬לפני חמש וחצי שנים‪ ,‬הזמינה עדנה חרותי‪ ,‬יו"ר מועצת נשים ברמת‬
‫השרון את גיא פרל‪ ,‬עובד סוציאלי בכיר מאוניברסיטת ת"א‪ ,‬להרצות לפני ‪120‬‬
‫מתנדבים‪ .‬הנושא היה "אלימות במשפחה"‪ .‬מלכתחילה כיוונה מועצת הנשים את‬
‫הדיון שלאחר ההרצאה כך שיעסוק בסוגייה‪ ,‬כיצד ובמה יכולים המתנדבים לסייע‬
‫לנשים במצוקה‪ .‬השלב הבא היה פגישה בין עדנה חרותי ונציגות ממועצת נשים‬
‫לבין טלי נדיר‪ ,‬מנהלת אגף הרווחה וצוותה‪ .‬נורית אבנר‪ ,‬סגנית ראש העירייה‬
‫דאז‪ ,‬נתנה להן את ברכת הדרך וכך קרם עור וגידים הפרוייקט "אישה למען‬
‫אישה"‪ .‬שירה אבין‪ ,‬סגנית ומ"מ ראש העירייה מעודדת ומסייעת רבות בנושא‪.‬‬
‫לפרויקט נרתמו ד"ר רותי ארז‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מתנדבת‪ ,‬ורונית ראב וממשיכתה‬
‫כיום נאווה בן יהודה ממחלקת הרווחה‪ 12 .‬מתנדבות ממועצת נשים הוכשרו‬
‫כנשים תומכות‪ .‬הן עברו ועדיין עוברות השתלמויות ומקבלות יעוץ מקצועי‪.‬‬
‫מחלקת הרווחה קישרה בין הנשים התומכות ל"נתמכות" והן נפגשות עימן פעם‬
‫בשבוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬חבורת התומכות‪ ,‬שלאחרונה מספרן עלה‪ ,‬נפגשות אחת לשבועיים‬
‫לשיחות והתייעצות מקצועית‪.‬‬
‫רבות מהמתנדבות היו קשורות למערכת החינוך‪ ,‬רקע מקצועי שמסייע בעדן‪.‬‬
‫מספרת ד'‪ ,‬מתנדבת‪" :‬היה לי קשר עם אישה במשך ‪ 4‬שנים‪ .‬נפגשנו אחת‬
‫לשבוע‪ .‬היא התחתנה‪ ,‬לא הצליחה להרות ובעלה גרש אותה‪ .‬כשרצו הוריה‬
‫מידי שנה ב‪ 25-‬בנובמבר‪ ,‬מציינים‬
‫את "יום המאבק הבינלאומי למניעת‬
‫אלימות נגד נשים"‪.‬‬
‫להשיאה בשנית לחתן מבוגר סירבה ועזבה את הבית‪ .‬לימים יצרה קשר עם צעיר‬
‫והרתה לו‪ .‬הוא סירב לקבל אחריות ודרש הפלה והיא דבקה בהריון ואכן נולדה‬
‫ילדה‪ .‬הבחורה נמלטה למקלט לנשים מוכות‪ .‬מאוחר יותר ובחסות הרווחה‪,‬‬
‫הגיעה לרמת השרון‪ ,‬בודדה ועם קשיים כלכליים ואחרים‪ .‬משרד הרווחה בעיר‬
‫קישר בינינו‪ .‬כשהכרתי אותה הילדה הייתה בת שנתיים‪ .‬נפגשנו אחת לשבוע‪.‬‬
‫שמרתי על הילדה כדי שתצא לסידורים‪ .‬הסעתי אותה במכוניתי בחורף‪ .‬שיחקתי‬
‫עם הילדה‪ ,‬יצאנו לגן שעשועים‪ ,‬הקראתי לילדה סיפורים ואף לימדתי אותה‬
‫לקרוא‪ .‬תפקדתי כסבתא‪ .‬עזרתי במילוי טפסים‪ ,‬יצאנו לבתי קפה‪ ,‬הרצאות וכיו"ב‪.‬‬
‫נוצר בינינו קשר חם אך לבסוף החליטה לשוב לגדל את הבת על פי המסורת בה‬
‫גדלה ועזבה את רמת השרון"‪.‬‬
‫לאור המדיניות הקיימת‪ ,‬רוב המפגשים נערכים מחוץ לבית ובמידת הצורך בבית‬
‫הנתמכת‪ .‬לכל תומכת יש מ"מ שגם מכירה את האישה ובמידה והתומכת הקבועה‬
‫מנועה מלהגיע למפגש מסיבה כלשהי‪ ,‬יש חברה אחרת שמחליפה אותה‪ .‬כשהקשר‬
‫מסתיים יש מגמה לניתוק‪ .‬לקראת החגים מועצת נשים אף מעניקה שי צנוע‪.‬‬
‫א' היא תומכת נוספת‪ ,‬שסייעה רבות לאישה שעברה פרידה קשה מבן זוגה‪ .‬בראש‬
‫ראשונה שימשה אוזן קשבת‪ ,‬עזרה בעניינים יומיומיים ונתנה חיזוקים‪.‬‬
‫מקרה אחר בו א' תומכת זו אישה‪ ,‬שחשה בדידות רבה‪ .‬יש לה מצוקות והיא צמאה‬
‫לקשר‪ .‬א' מקשיבה‪ ,‬משוחחת‪ ,‬הן מטיילות ואף יצאו יחד להצגה‪.‬‬
‫י' היא תומכת מבוגרת שיש לה קשר מעולה עם הנתמכת‪ .‬הנתמכת היא אישה‬
‫משכילה ונעימה‪ .‬בעברה עלתה מחבר העמים וחשה בודדה מאוד‪ .‬הן משוחחות‪,‬‬
‫מבלות‪ ,‬מטיילות ונהנות זו מזו‪ .‬בארוע חגיגי של י' אמרה הנתמכת‪" :‬מאז שפגשתי‬
‫את י' אור חדש נכנס לחיי"‪.‬‬
‫אין זה סוד‪ ,‬שיש בחברה אנשים שמרגישים בודדים והחיים קשים להם‪ .‬אוזן‬
‫קשבת‪ ,‬מילה טובה ובילויים משותפים יכולים לצבוע את האפור בוורוד וכך‪,‬‬
‫שיתוף פעולה בין המערכת הפורמלית (אגף הרווחה) לבלתי פורמאלית (מועצת‬
‫נשים) מניב קשר חם‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫מגוונים‬
‫לגרש את‬
‫החושך‬
‫מאת ד"ר אילה גליקסברג*‬
‫כבר התחלנו להתגעגע לטיפ טיפה‬
‫חג‪ .‬עם תום חודש תשרי המשופע‬
‫בחגים‪ ,‬יש לנו "יובש" עד לסוף חודש‬
‫כסלו של "אין חג"‪ ,‬ואז אנו פוגשים‬
‫את חג החנוכה‪.‬‬
‫חג החנוכה מגיע כדי להאיר לנו את‬
‫לילות החורף הסגריריים וגם את‬
‫הנפש‪.‬‬
‫הדלקת נרות מדי ערב‪ ,‬כשבכל יום‬
‫חובר נר נוסף לקודמו‪ ,‬עד לשמונה‬
‫נרות‪ .‬והנר הקבוע‪ ,‬הנקרא בשם שמש‪,‬‬
‫הנדלק מדי ערב‪ ,‬וריח הסופגניות‬
‫ולביבות לרוב‪ ,‬ומעות חנוכה הניתנים‬
‫לילדים לשמח לב כולם‪.‬‬
‫שמונה ימים של תפילות והודיה על‬
‫הניסים‪ ,‬וסמלי החג‪.‬‬
‫השמן מייצג את נס החנוכה‪ .‬אפשר היה‬
‫לבחור בסממנים אחרים‪ ,‬אולי באיזה‬
‫מצעד צבאי קטן‪ ,‬לזכר ה"ניצחון" על‬
‫היוונים‪ ,‬או משהו דומה?! אבל הסמל‪,‬‬
‫שנרשם בהיסטוריה הלאומית שלנו‪,‬‬
‫הוא הסמל של נס כד השמן הקטן‪,‬‬
‫שהיה מסוגל לדלוק יום אחד וקרה נס‬
‫ואפשר היה להדליק בו שמונה ימים‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬זה הזמן הנדרש להכנת השמן‬
‫הטהור‪.‬‬
‫הדלקת הנר מסמלת את הרוח‬
‫היהודית‪ .‬לשלהבת הנר יש תכונה‬
‫מעניינת‪ .‬כל הנמצא בעולם נמשך‬
‫מטה בכוח המשיכה של הארץ‪ .‬המים‬
‫זורמים מטה‪ ,‬האבנים מתגלגלות‬
‫כשמתקרב חג החנוכה‬
‫השנה‪ ,‬נראה לעיתים כאילו‬
‫לא ברור מי האלוהים שלנו‬
‫ הכסף? הכוח? שפיפות‬‫הרוח הלאומית? שביתות‬
‫או השבתות! צריך לחפש‬
‫פך שמן זית זך‪ ,‬אפילו קטן‪,‬‬
‫שיאיר לנו את הדרך ויחזיר‬
‫את האור הלאומי האותנטי‪.‬‬
‫מטה ורק הלהבה אינה יורדת מטה‬
‫אלא נמשכת ועולה כלפי מעלה‪.‬‬
‫ניצחון הרוח הוא המוטיב של חנוכה‪.‬‬
‫היוונים ניסו ליצור מזרח תיכון‬
‫חדש‪ .‬כל עוד השאלה הייתה טכנית‪,‬‬
‫שיתפנו פעולה פחות או יותר‪ .‬ברגע‬
‫שביקשו להכתיב דרכי פולחן יווניים‪,‬‬
‫החליטו המכבים לחרוט על דגלם‪:‬‬
‫"מי לה' אלי!" ברור היה לכל מיהו‬
‫אלוהי היהודים ומהי תרבות יהודית‬
‫לעומת ההלניזם ‪.‬‬
‫כשמתקרב חג החנוכה השנה‪ ,‬נראה‬
‫לעיתים כאילו לא ברור מי האלוהים‬
‫שלנו ‪ -‬הכסף? הכוח? שפיפות הרוח‬
‫הלאומית? שביתות או השבתות!‬
‫צריך לחפש פך שמן זית זך אפילו‬
‫קטן‪ ,‬שיאיר לנו את הדרך ויחזיר את‬
‫האור הלאומי האותנטי‪.‬‬
‫ההתקהלות סביב נרות החנוכה מדי‬
‫ערב‪ ,‬אם נוסיף להם נופך אישי של‬
‫סיפורים על תולדות העם והאומה‪,‬‬
‫יוסיפו ריגושים ויחממו את הנשמה‪.‬‬
‫כמאמר השיר‪" :‬באנו חושך לגרש‪,‬‬
‫בידינו אור ואש‪ ,‬כל אחד הוא אור‬
‫קטן וכולנו אור איתן‪".‬‬
‫*הכותבת היא ד"ר לפילוסופיה‪,‬‬
‫רעיית הרב הראשי ‪ -‬גבעתיים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫מגוונים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫הילדה שנשאבה לתוך תמונה‬
‫את סיפרה האחרון כתבה הסופרת רות יצחקי‬
‫בהשפעת ציור של יוחנן סימון‪ ,‬שעשה דרכו‬
‫מברזיל לקיבוץ גן שמואל‪ .‬גם חבר הכנסת‬
‫לשעבר רן כהן‪ ,‬שסיפר לה על ילדותו כילד‬
‫חוץ בקיבוץ‪ ,‬זכה להנצחה בסיפור‪.‬‬
‫משמאל הסופרת רות יצחקי‪ .‬צילום‪ :‬נתן יניב‪.‬‬
‫מאת אביבה דניאלי‬
‫"פסק זמן" בהוצאת כנרת הוא ספר‬
‫הילדים האחרון של הסופרת רות יצחקי‪,‬‬
‫תושבת רמת השרון‪ .‬הספר מגולל את‬
‫סיפורו של ציור קיר ענקי שצויר בשנת‬
‫‪ 1954‬על קיר בית ספר יהודי בסאן‪-‬‬
‫פאולו בברזיל ונקרא "הנוער בקיבוץ"‪.‬‬
‫הציור הוא פרי עבודתו של האמן יוחנן‬
‫סימון‪" ,‬צייר הקיבוצים"‪ ,‬שהיה אז חבר‬
‫קיבוץ גן‪-‬שמואל ולימים עבר להתגורר‬
‫בברזיל‪ .‬הציור היה אמור להעביר מסר‬
‫ציוני לבני‪-‬הנוער בגולה והוא היחיד‬
‫ששרד מבין מספר ציורי קיר גדולים‬
‫שצייר האמן ברוח התקופה דאז ואשר‬
‫אבדו עם הזמן‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬לאחר כ‪ 50-‬שנה‪ ,‬נועדו חלקים‬
‫ממבנה בית הספר להריסה והקהילה‬
‫היהודית בסאן‪-‬פאולו נזעקה להציל‬
‫את הציור ולהחזיר אותו לקיבוץ‪ .‬הצלת‬
‫הציור האמור החלה בשנת ‪ 2006‬והוא‬
‫פורק לחלקים ונשלח באנייה אל הארץ‪,‬‬
‫כאן עבר רסטורציה‪ ,‬שחזור וחיבור‬
‫החלקים עד להצבתם על קיר הכניסה של‬
‫חדר האוכל בקיבוץ גן‪-‬שמואל‪ .‬עבודת‬
‫השחזור נעשתה בידי צוות מומחים‬
‫שהגיע לשם כך במיוחד מברזיל ואשר‬
‫חלקם נשאר בקיבוץ כשנתיים ימים עד‬
‫להשלמת העבודה‪.‬‬
‫"הציור נתן לי השראה"‪ ,‬אומרת רות‬
‫יצחקי‪" ,‬והחלטתי לכתוב את הספר מתוך‬
‫מחשבה שכדאי וחשוב להעשיר את‬
‫עולמם של הילדים ולהפגיש אותם עם‬
‫החזון הציוני ועם ישראל של הקיבוצים‬
‫בשנות ה‪ ,50-‬בתקופה משמעותית‬
‫בתולדות המדינה‪ ,‬כפי שהיא מתעוררת‬
‫לחיים בספר וכפי שהונצחה בציוריו‬
‫של האמן יוחנן סימון"‪ .‬בסיפור נשאבת‬
‫הילדה‪ ,‬שהגיעה לקיבוץ כאורחת‪ ,‬אל‬
‫תוך התמונה הענקית ופוגשת בה דמויות‬
‫מן העבר‪.‬‬
‫מתוך זה שכל חיי‬
‫עבדתי בחינוך עם‬
‫ילדים אני תמיד כותבת‬
‫לילדים‬
‫לצורך כתיבת הספר נפגשה יצחקי עם‬
‫חברי קיבוץ גן‪-‬שמואל והם סיפרו לה‬
‫על ילדותם ועל החיים בקיבוץ באותם‬
‫ימים‪ .‬אחד מהם הוא חבר הכנסת לשעבר‬
‫רן כהן שסיפר לה על ילדותו כילד חוץ‬
‫בקיבוץ‪" .‬כך‪ ,‬ילד החוץ שבספר הוא‬
‫בן דמותו של רן כהן שעובר את אותו‬
‫תהליך עד שהוא מתקבל כחבר מן המניין‬
‫בחברת הילדים"‪ ,‬אומרת יצחקי‪.‬‬
‫הספר הקודם באותה סדרה‪ ,‬שבו שוב‬
‫נשאבת ילדה אל תוך תמונה‪ ,‬הוא‬
‫"רואים סיפור" בהוצאת עם עובד‪.‬‬
‫הפעם מדובר על תמונה של נחום גוטמן‬
‫המוצבת בתוך מוזיאון‪ .‬הילדה עורכת‬
‫בתוך התמונה מסע בזמן בתל‪-‬אביב‪-‬‬
‫יפו של פעם דרך הפרדסים‪ ,‬הסמטאות‬
‫הציוריות והמפגש עם האנשים שבציוריו‬
‫של האמן‪ .‬הסיפור פורש לעיני הקורא‬
‫מארג עדין ומורכב של חיים שוקקים‪,‬‬
‫שאותם חולקים ביחד ערבים לצד יהודים‬
‫בימים של טרם מדינה‪.‬‬
‫רות יצחקי הגיעה עם משפחתה לרמת‪-‬‬
‫השרון לפני כ‪ 40-‬שנה‪ .‬במקצועה היא‬
‫מורה לחינוך מיוחד ועבדה שנים רבות‬
‫בחטיבת "קלמן" ברמת השרון‪ ,‬בפנימייה‬
‫לילדי קיבוצים בשם "נווה צאלים"‬
‫שבאחד המושבים בסביבה וכן כמאבחנת‬
‫ב"ניצן" כ‪ 17-‬שנים‪ .‬היא נשואה לששון‬
‫שהיה איש צבא שנים רבות וסיים את‬
‫שירותו כתת‪-‬אלוף בשריון‪ .‬ששון‬
‫הספר‬
‫"שלא‬
‫תגידי שלא‬
‫אמרתי‬
‫לך" נולד‬
‫בעקבות‬
‫שיחה‬
‫עם חברה‬
‫טובה‪.‬‬
‫הסתבר‬
‫לשתינו‬
‫שהאמהות‬
‫שלנו‬
‫אומרות‬
‫את אותם‬
‫משפטים‪.‬‬
‫הספר הפך‬
‫לרב‪-‬מכר‬
‫מיד עם‬
‫צאתו לאור‬
‫ובתוך זמן‬
‫קצר הוא‬
‫נמכר ביותר‬
‫מ‪150,000-‬‬
‫עותקים‪.‬‬
‫עלה לארץ מעירק בשנת ‪ ,1949‬לאחר‬
‫שברח ממנה בדרך לא דרך‪ .‬הוא נתפס‬
‫בנתיב בריחתו וישב בכלא העירקי ממנו‬
‫הצליח לברוח בעזרת הקהילה היהודית‬
‫המקומית והגיע לבסוף לישראל‪ .‬לזוג‬
‫‪ 3‬ילדים‪ .‬מיכל הבכורה היא אדריכלית‬
‫ונשואה למהנדס העיר תל אביב‪,‬‬
‫מתגוררת ברמת‪-‬השרון וילדיה לומדים‬
‫ב"אמירים"‪ ,‬אותו בית הספר שבו למדה‬
‫היא עצמה‪ .‬מירב היא מפיקה בתיאטרון‬
‫ואורן‪ ,‬צעיר הילדים‪ ,‬הוא מנהל אירועים‬
‫של המדיטק‪ ,‬תיאטרון הילדים בחולון‪,‬‬
‫הכולל במתחם שלו גם את הספרייה‪,‬‬
‫אולם האירועים לילדים ואת המוזיאון‬
‫לעיצוב‪.‬‬
‫על השולחן בביתה של רות יצחקי צד‬
‫את עיני הספר המיתולוגי "שלא תגידי‬
‫שלא אמרתי לך" בהוצאת מודן‪" .‬הספר‬
‫נולד בעקבות שיחה עם חברה טובה‬
‫שלי"‪ ,‬מספרת יצחקי‪ " ,‬שבה הסתבר‬
‫לשתינו שהאמהות שלנו אומרות את‬
‫אותם משפטים‪ .‬הספר הפך לרב‪-‬מכר‬
‫מיד עם צאתו לאור ובתוך זמן קצר‬
‫הוא נמכר ביותר מ‪ 150,000-‬עותקים‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬מכל קשת האוכלוסייה בארץ‪,‬‬
‫מזדהים עם הכתוב בספר ובפגישות שאני‬
‫עורכת איתם בבתי הספר הם שואלים‬
‫אותי תמיד אם הכרתי את אימא שלהם או‬
‫שמא עמדתי מתחת לחלון ביתם ושמעתי‬
‫את הדברים ממקור ראשון‪.‬‬
‫"הספר ועוד שניים מן הספרים שכתבתי‬
‫הם למעשה הצדעה לאימא וגם פרידה‬
‫ממנה‪ .‬הספר 'גרה בקומה העליונה‬
‫דירה לפני אחרונה' בהוצאת זמורה‬
‫ביתן‪ ,‬נכתב בעקבות אפיזודה אמיתית‬
‫בחגיגת בר‪-‬המצווה של אחד הנכדים‪.‬‬
‫אמי‪ ,‬בערוב ימיה‪ ,‬התקשתה לעלות‬
‫במדרגות מבנה האירועים ולכן ביקשה‬
‫מבתי האדריכלית לבנות לה מדרגות‬
‫שרק יורדות‪ .‬אימא גם אהבה מאוד לסרוג‬
‫ולרקום כפי שהיה מקובל בימיה והיא‬
‫סרגה לכל בני המשפחה והחברים והספר‬
‫'סורגת בצבעים' בהוצאת זמורה ביתן‬
‫הוא בבואה נאמנה שלה"‪.‬‬
‫במשך השנים ומתוך ההתנסות הרבה‬
‫שלה בתחום החינוך המיוחד רות‬
‫כתבה מספר ספרים הנוגעים ישירות‬
‫בקשיי קריאה ולמידה אצל ילדים‪" :‬מה‬
‫קורא לי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫שנכתב במשותף עם ד"ר מיכל שני‪,‬‬
‫מומחית לליקויי למידה אצל ילדים‪,‬‬
‫הספר "לבן‪-‬שחור מלפנים ומאחור"‬
‫בהוצאת רכגולד‪ ,‬הספר "מה שאלה‬
‫המכשפה המפחידה" בהוצאת קרן וספר‬
‫נוסף בשם "סיפור הצלחה‪/‬החמצה"‬
‫בהוצאת קוראים‪ ,‬שעוסק בנושא העדין‬
‫של המורכבות ביחסי הורים וילדים‪.‬‬
‫"הספרים צמחו מתוך העבודה"‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪" ,‬מתוך רצון לפתח את יכולות‬
‫הילדים שמתקשים בקריאה ולתת להם‬
‫כלים להעשרה לשונית‪ ,‬שבעזרתה יוכלו‬
‫להבין את הנקרא‪ .‬הספרים נכתבו בגובה‬
‫העיניים של הילד והם מעניקים לילדים‬
‫את התחושה שהם חלק מקבוצה גדולה‬
‫שמתמודדת עם אותן בעיות וגם נוטעים‬
‫בהם את התקווה שיש פיתרון לבעיות‬
‫אלה"‪.‬‬
‫"מתוך זה שכל חיי עבדתי בחינוך עם‬
‫ילדים אני תמיד כותבת לילדים‪ ,‬הגם‬
‫שכמה מן הספרים שכתבתי מיועדים‬
‫גם להורים‪ .‬אני כותבת אך ורק בלילות‬
‫עד השעות הקטנות של הלילה‪ .‬השקט‬
‫המוחלט בשעות אלה עוזר לי לצלול‬
‫פנימה אל עולם הכתיבה באותה פינה‬
‫בפאתי החדר שרק בה אני יכולה להתרכז‬
‫ולכתוב‪ .‬תמיד הרגשתי נוח בכתיבה‪.‬‬
‫תמיד אני קשובה למוסיקה הפנימית שלי‪,‬‬
‫קשובה לפרטים הקטנים ושואבת מהם‬
‫השראה וכשהרעיון צומח ומבשיל אני‬
‫מעלה אותו על הנייר‪ .‬אין לי בעיה לעבור‬
‫מז'אנר אחד למשנהו‪ ,‬כל עוד מדובר‬
‫בילדים‪ ,‬בגלל הצורך שלי להעשיר את‬
‫עולמם בתכנים של תרבות ולמידה"‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫בשביל הלב‬
‫מאת אסתר פז*‬
‫טיול של חורף‬
‫בעמק חפר‪-‬‬
‫לאורך נחל חדרה‬
‫מסלול הטיול המוצע הוא בין "חוות חפצי‪-‬בה" לשפך נחל‬
‫חדרה‪.‬‬
‫משך הטיול ‪ 2-3‬שעות‪ ,‬ברכב וברגל‪ .‬רצוי להגיע בשעות‬
‫אחר ‪ -‬הצהריים עד השקיעה‪ .‬לחוות חפצי‪-‬בה מגיעה להקה‬
‫גדולה של קורמורנים‪ ,‬המתקבצים ללינת‪-‬לילה על חורשת‬
‫האקליפטוסים לאורך נחל חדרה‪ ,‬בערך החל משעה ‪15:00‬‬
‫ועד שקיעת השמש‪.‬‬
‫חוות חפצי‪-‬בה הייתה חווה להכשרת פועלים עבריים בארץ‬
‫ישראל‪ .‬את הקרקע רכש יהושע חנקין בשנת ‪ ,1891‬אך את‬
‫החווה הקים בשנת ‪ 1906‬אהרון אייזנברג‪ .‬סיפור תולדות‬
‫המקום מופיע על גבי שלטי הסבר נאים במקום‪ .‬עבור‬
‫הפועלים נבנתה שכונה קטנה והמקום פעל עד שנת ‪1929‬‬
‫(במשך ‪ 23‬שנים)‪ .‬הקבוצה האחרונה של הפועלים שהייתה‬
‫כאן עברה לעמק חדרה והקימה את קיבוץ חפצי‪-‬בה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬התחילה חברת החשמל‪ ,‬בשיתוף עם המועצה‬
‫לשימור אתרים‪ ,‬לשפץ את החווה והתוצאה ממש מרשימה‪.‬‬
‫המקום נמצא בבעלות חברת החשמל והיא גם דואגת לשמור‬
‫כראוי על המקום‪.‬‬
‫איך מגיעים? נסיעה מכביש תל‪-‬אביב ‪ -‬חיפה עד מחלף‬
‫קיסריה‪ ,‬פונים במחלף לכיוון עפולה ופניה ראשונה ימינה‬
‫לכביש מספר ‪ ,4‬משם ‪ -‬פניה ראשונה ימינה לכיוון מערב‬
‫לשכונת חפצי ‪ -‬בה‪ 100 .‬מטר לפני הכניסה לשכונה‪ ,‬ימינה‬
‫לכיוון מבני החווה‪ .‬יש בכניסה שער בדיקה אך הכניסה‬
‫חופשית ללא תשלום‪.‬‬
‫הסיור‪ :‬מומלץ לערוך את כל הסיור ברגל‪ .‬לטייל לאורך‬
‫הרחוב הישן והמשופץ בין הבתים הקטנים‪ ,‬להמשיך עד‬
‫מעלה הגבעה אל הבית הגדול והיפה אשר שימש את מנהל‬
‫החווה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬תצפית יפה אל כביש מספר ‪( 2‬כביש החוף)‪ ,‬אל‬
‫תחנת הכוח "אורות רבין" (מאור דוד) ואל הים‪ .‬מדרום‬
‫לבית הגדול‪ ,‬בין העצים‪ ,‬יש פריחה יפה של רקפות וכלניות‬
‫(בחורף)‪ .‬נחזור במורד הרחוב ונפנה צפונה לכיוון הנחל‪,‬‬
‫נעבור דרך פרדס ששוקם‪ ,‬נגיע אל באר עתיקה וכמובן נהנה‬
‫מלהקות הקורמורנים‪ ,‬המגיעות במעוף של "ראשי חץ" אל‬
‫אמירי העצים‪ .‬נטייל לאורך הנחל ואפשר להמשיך ולחזור‬
‫לכיוון המכונית דרך מבנים נוספים ששופצו‪.‬‬
‫המשך הסיור‪ :‬נחזור אל המכונית וניסע שוב אל צומת‬
‫קיסריה‪ .‬בצומת נפנה שמאלה לכביש מספר ‪ 2‬וניסע לכיוון‬
‫גבעת אולגה‪ .‬בפניה הראשונה במחלף אולגה נפנה ימינה‬
‫ מערבה וניסע עד פניה בכביש ולפי שילוט‪ :‬פארק נחל‬‫חדרה‪ .‬נמשיך וניסע צפונה עד הנחל ועד מגרש החניה‪ .‬כאן‬
‫נחנה וניגש קודם כל מזרחה‪ .‬על גבעה קטנה במקום בולט‬
‫ישנה אנדרטה לזכרו של אבשלום פיינברג‪ ,‬שהיה בן חדרה‬
‫וממייסדי קבוצת "נילי" (האנדרטה הועברה לכאן בשנה‬
‫האחרונה ממקומה הישן על יד כביש ‪ .)4‬יש שלט הסבר‬
‫במקום‪ .‬מכאן נרד בשביל אל גדות הנחל‪ ,‬נטייל לארכה‬
‫מערבה‪ ,‬נהנה מהפארק היפה שהוקם במקום בשיתוף‬
‫הקק"ל‪ ,‬עירית חדרה וחברת החשמל‪ .‬ממולנו‪ ,‬מצפון‪ ,‬תחנת‬
‫הכוח וממערב לנו הים‪ .‬נהנה מהדשאים‪ ,‬המזרקה‪ ,‬המפלים‬
‫והציפורים וכדאי להגיע עד הים וליהנות מהשקיעה היפה‪.‬‬
‫בכל שלב של הדרך אפשר לעלות לשביל ולחזור למכונית‪.‬‬
‫אפשר להוסיף לטיול ביקור ב"בית חנקין"‪ ,‬הנמצא בגבעת‬
‫אולגה‪ ,‬לא רחוק מפארק נחל חדרה‪ ,‬או ב"בית פיינברג"‬
‫הנמצא בחדרה‪.‬‬
‫טיול נעים !‬
‫*הכותבת היא מורת דרך‬
‫‪06‬‬
‫מגוונים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫מגוונים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫פעם היינו ‪ -‬סיפורי ראשונים‬
‫פעם היינו ‪ -‬סיפורי ראשונים‬
‫יש משורר‬
‫בעירו‬
‫מאת צילה דגון‬
‫את הטבק‪ ,‬להקת ארבה חיסלה את היבול‬
‫כולו‪ .‬הקבוצה מתפרקת ודוד משורר חוזר‬
‫אל משפחתו בתל אביב‪.‬‬
‫המנדט הבריטי משנות השלושים עד‬
‫עזיבת הבריטים את הארץ‪ .‬במשך הזמן‬
‫המשפחה נטשה את שד' ח"ן ושלושת‬
‫האחים העתיקו את מקום מגוריהם ורכשו‬
‫אדמות‪ ,‬כמו כל המתיישבים הראשונים‪,‬‬
‫שהיו שייכות לוועד המושבה‪ ,‬ברחוב‬
‫סוקולוב ועליהם בנה כל אחד מהאחים‬
‫בית מגורים‪ .‬מאוחר יותר התווספה קומה‬
‫נוספת"‪.‬‬
‫בין הרמזור בשדרות וייצמן לרמזור‬
‫קולנוע "כוכב"‪ ,‬בצידו המערבי של רחוב‬
‫סוקולוב בבית מס' ‪ ,77‬שוכן בית קפה כותב מנחם משורר‪ ,‬בכור האחים‪ ,‬בספר‬
‫קטן ואינטימי‪" ,‬קפה משורר"‪ .‬הוא ממוקם שנקרא "‪ 40‬שנה לרמת השרון"‪" :‬כשהגענו‬
‫בביתו של אחד ממקימי היישוב‪ ,‬מחמשת ל"עיר שלום" בפעם השנייה בשנת ‪,1926‬‬
‫המתיישבים הראשונים‪ ,‬דוד משורר‪ ,‬מצאנו חמש משפחות‪ ,‬חברנו אליהם‪,‬‬
‫ששימש כבית המשפחה עד מות ההורים‪ .‬ויחד היינו שמונה המשפחות המתנחלות‬
‫הכתלים שם לוחשים סיפור חיים של הראשונות ברמת השרון"‪ .‬בכניסה לרחוב‬
‫ראשית ותקומה‪ ,‬סיפורם של בני משפחת המתנחלים‪ ,‬פינת אז"ר מול רח' הפלמ"ח ואני שואלת את אליעזר‪" :‬מדוע הם בנו‬
‫ישנו שלט עם שמות אותם מתנחלים את הבתים מתחת למפלס הקרקע? בית‬
‫משורר‪ ,‬ממייסדי המושבה‪.‬‬
‫מוצאה של משפחת משורר ‪ -‬שעיברתה ראשונים‪ .‬וממשיך ומספר אליעזר הקפה נמצא כאילו מתחת לכביש"‪.‬‬
‫בעלותה ארצה מאוקראינה את שמה מאירוביץ‪ ,‬מותיקי היישוב שתולדותיו‬
‫"נכון"‪ ,‬אומר אליעזר ‪":‬היום פני המפלס‬
‫חקוקים בזיכרונו‪ ,‬כמו היו אתמול‪" :‬שלושת התחתון של הבתים נמצא כאילו מתחת‬
‫מזינגר ‪ -‬לאב‬
‫סופר סת"ם‪,‬‬
‫שוחט ובודק‪.‬‬
‫בשנת ‪- 1921‬‬
‫‪ 1922‬עולים‬
‫ארצה האחים‬
‫מנחם הבכור‪,‬‬
‫ברוך ואחריו‬
‫הצעיר‬
‫דוד‬
‫ומתיישבים‬
‫אביב‪.‬‬
‫בתל‬
‫ה א ח י ם‬
‫מ ב ק ש י ם‬
‫להתנחל ב"עיר‬
‫שלום"‪ ,‬היא‬
‫רמת השרון‪,‬‬
‫ובשנת ‪1922‬‬
‫מקבלת משפחת‬
‫בית משפ' משורר הישן‬
‫משורר‪ ,‬אשר בית הקפה המשופץ משורר‪ .‬צילום‪ :‬נתן יניב‪.‬‬
‫על‬
‫התגוררה‬
‫גבול יפו‪ ,‬בדרום‬
‫תל אביב‪ ,‬אגרת מאגודת "עיר שלום" האחים ‪ -‬משורר ‪ -‬כשהגיעו‪ ,‬התיישבו לכביש וזה מפני שבאותם ימים ראשונים‬
‫בזו הלשון‪" :‬שמחים אנו להודיע בזה בשד' ח"ן ‪ -‬שד' חיים נחמן ביאליק‪ .‬שד' כשביקשו לסלול כביש בין הרצלייה לתל‬
‫לכל החברים‪ ,‬כי הקנייה נגמרה‪ .‬החברים ח"ן היה שמה המקורי של השדרה ששונה אביב דרך רמת השרון נקבע שהכביש‬
‫מתבקשים להגיע לרחוב התחנה משעה ‪ 6‬לשד' ביאליק לאחר מותו של המשורר"‪ .‬ייסלל ברחוב סוקולוב שהיה עד אז‬
‫עד ‪ 9‬בכל ערב‪ ,‬ולהירשם‪ .‬חברים שלא "ובכן" ממשיך ומספר אליעזר "בין שד' דרך עפר עם מהמורות‪ ,‬זו הייתה ממש‬
‫ח"ן ורחוב רש"י הקימו האחים משורר דרך חתחתים‪ .‬מהכניסה לרחוב סוקולוב‬
‫יגיעו‪ ,‬תאבד זכותם"‪.‬‬
‫המשפחה רוכשת חלקה של ‪ 20‬דונם צריף ששימש בו זמנית לשתי מטרות‪ ,‬חציו מצפון לדרום הייתה הדרך תלולה וירדה‬
‫במרכז רמת השרון‪ ,‬ודוד הודיע‪" :‬אני למגורים וחציו שימש כרפת"‪.‬‬
‫לגיא ושוב עלתה הדרך בהמשך לכיוון‬
‫מוכן לצאת ראשון"‪ .‬חמישה בחורים מנחם משורר‪ ,‬הבכור‪ ,‬היה פעיל ציבורי‪ .‬דרום מה שהיום בנק לאומי‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫צעירים ובחורה אחת וביניהם דוד משורר היישוב‪ ,‬שהיה תחת משטר המנדט‪ ,‬התבקש הוחלט ליישר את פני השטח באופן‬
‫התיישבו ראשונים בישוב החדש‪ .‬הקבוצה למנות מוכתר שישמש כשליח ציבור של מתון וכשנסלל הכביש נותרו הבתים של‬
‫החלה בקידוח הבאר הראשונה ובגידול היישוב‪ .‬מנחם משורר התמנה למוכתר משפחות משורר מתחת המפלס החדש‪.‬‬
‫טבק‪ .‬חברי הקבוצה לא זוכים לקטוף היישוב ונציגו הרשמי מול שלטונות היה זה תנאי הכרחי לסלילת הכביש‪,‬‬
‫כותב מנחם משורר‪:‬‬
‫"כשהגענו לעיר‬
‫שלום בפעם השנייה‬
‫בשנת ‪ ,1926‬מצאנו‬
‫חמש משפחות‪ ,‬חברנו‬
‫אליהם‪ ,‬ויחד היינו‬
‫שמונה המשפחות‬
‫המתנחלות הראשונות‬
‫ברמת השרון"‪.‬‬
‫הכול אישי‬
‫מאת אסתר גולדברשט‬
‫בין הפלילי לאנושי‬
‫בין שני רמזורים ברחוב סוקולוב נפתח "קפה משורר"‪ .‬הוא‬
‫ממוקם בביתו של דוד משורר‪ ,‬אחד מחמשת המתיישבים‬
‫הראשונים‪ .‬המבנה והחצר שימשו כבית המשפחה עד יום מות‬
‫ההורים‪ .‬סיפורם של בני משפחת משורר‪.‬‬
‫פתרון אחר לא היה"‪.‬‬
‫בנותיו של דוד‪ ,‬התאומות לבית משורר‪,‬‬
‫גליה גיל ועמליה סגל מוסיפות‪" :‬האחים‬
‫משורר נטעו פרדס והשאירו שטח לבניית‬
‫בתי מגורים‪ ,‬רפת ולול וכן חלקה לזריעת‬
‫מספוא לבהמות‪ .‬כדי להתקיים הם בנו‬
‫משקי עזר‪ :‬משק חלב‪ ,‬ביצים ועופות‪.‬‬
‫מנחם הבכור פתח חנות לצרכי בניין‬
‫ומספוא ובחצר הוקמה תחנת קמח‪.‬‬
‫תחנה ששרתה גם את ערביי הסביבה‪.‬‬
‫החנות קיימת עדיין ברחוב סוקולוב‪,‬‬
‫והיא משמשת למכירת צרכי בניין‪ .‬ברוך‪,‬‬
‫הבן האמצעי‪ ,‬רכש משאית להובלת‬
‫תוצרת החקלאים לשוק הסיטונאי בתל‬
‫אביב ובשובו היה מביא מזון ומצרכים‬
‫לתושבים‪ .‬ואבינו דוד‪ ,‬שהיה צעיר‬
‫האחים‪ ,‬פיתח את ענף הרפת והקים בית‬
‫קירור‪ .‬המקום שימש תחנה לאיסוף חלב‬
‫מרפתני המקום‪ ,‬כולל הרפת של הכפר‬
‫הירוק‪ .‬תוצרת החלב שהובאה אליו‬
‫שווקה במרוכז‪.‬‬
‫אבא שימש גם יו"ר בית הכנסת "גאולת‬
‫ישראל" ברחוב רש"י‪ ,‬טיפל בהרחבת בית‬
‫הכנסת והיה מעורב בענייניו השוטפים‪.‬‬
‫היה חבר מועצה והמועצה הדתית‪ ,‬שימש‬
‫כמפשר בסכסוכים שונים והרבה לתת‬
‫בסתר לנזקקים"‪.‬‬
‫רבה הייתה השמחה במושבה כשנולדו‬
‫למינה ודוד תאומות‪ .‬גליה קיבלה את‬
‫שמה על כי יצאה בקלות כמו גלי הים‪,‬‬
‫‪07‬‬
‫ועמליה ‪ -‬על כי בעמל רב באה לעולם‪.‬‬
‫באותו ליל כסלו‪ ,‬בחג החנוכה‪ ,‬ירד מטר‬
‫זלעפות ואי אפשר היה להגיע לבית‬
‫החולים בתל אביב‪ .‬הרכב היחיד הזמין‬
‫היה חמור‪ .‬לא היה גם את מי להזעיק‬
‫וכשניסה הדוד להבהיל רופא מהרצליה‬
‫צעקו לעברו "שאבס‪ ,‬שאבס (שבת‪,‬‬
‫שבת)‪ .‬בלית ברירה נולדו התאומות בחדר‬
‫השינה ‪ -‬מה שהיום משמש כמבואה לבית‬
‫הקפה "משורר"‪" ,‬שם" מספרת גליה "גם‬
‫עטפו אותנו בצמר גפן והעניקו לנו‪,‬‬
‫הפגות‪ ,‬תנאים משופרים של אינקובטור‬
‫מאולתר"‪.‬‬
‫ומוסיפה עמליה‪" :‬כל הבתים נבנו אז‬
‫זהים‪ .‬קוביות‪ .‬הייתה חצר‪ ,‬שלושה‬
‫חדרים‪ ,‬מרפסת‪ ,‬מטבח‪ ,‬חדר אמבטיה‬
‫וכר דשא ובכל חג היו מגיעים כל בני‬
‫המשפחה לחגוג ביחד‪ .‬הבתים לא הופרדו‬
‫בגדרות הכול היה פתוח וכל בני הדודים‬
‫גדלו ביחד"‪.‬‬
‫מחייכת גליה וגולשת אל ים זיכרונות‬
‫העבר‪" :‬למדנו בגן ובו שלוש קבוצות גיל‬
‫שהיו תמיד יחד‪ .‬סה"כ ‪ 15‬ילדים אצל‬
‫הגננת טובה‪ .‬כל ילדי רמת השרון של‬
‫אותם ימים ביקרו בגנה‪ .‬היא הייתה גננת‬
‫נוקשה‪ ,‬כמו החינוך של אותם הימים‪.‬‬
‫ילדות בנות ארבע‪ ,‬הלכו ברגל לבד מרחוב‬
‫סוקולוב לגן‪ ,‬שהיה במקום בו מצויה‬
‫העירייה היום‪ .‬לפעמים קצת התעכבנו‬
‫בדרך‪ ,‬ותמיד נענשנו על כל איחור‪ ,‬ישבנו‬
‫בשירותים עד שניגמר העונש‪ .‬אבל בצד‬
‫העונשים והחינוך הקפדני היו לימודים‬
‫וערכים שליוו אותנו שנים רבות‪ .‬באחד‬
‫הימים אחד הילדים מהבוגרים חמד לצון‬
‫ונעל את דלת השירותים כשטובה הגננת‬
‫נמצאה בו‪ .‬כולנו ברחנו‪ ,‬אני ממש לא‬
‫זוכרת איך היא יצאה משם"‪.‬‬
‫חרוזים בקפה‬
‫מינקה‪ ,‬דוד‪ ,‬ברוך‪ ,‬גליה‪ ,‬מרדכי ועמליה לבית משפחת משורר‬
‫רבה הייתה השמחה‬
‫במושבה כשנולדו‬
‫למינה ודוד משורר‬
‫תאומות‪ .‬גליה קיבלה‬
‫את שמה‪ ,‬כי יצאה‬
‫בקלות כמו גלי הים‪,‬‬
‫ועמליה ‪ -‬על כי בעמל‬
‫רב באה לעולם‪ .‬באותו‬
‫ליל כסלו‪ ,‬בחג החנוכה‪,‬‬
‫ירד מטר זלעפות ואי‬
‫אפשר היה להגיע לבית‬
‫החולים בתל אביב‪.‬‬
‫הרכב היחיד הזמין היה‬
‫חמור‪ .‬בלית ברירה‬
‫נולדו התאומות בחדר‬
‫השינה ‪ -‬מה שהיום‬
‫משמש כמבואה לבית‬
‫הקפה "משורר"‪.‬‬
‫אדווה שלו‪ ,‬מנהלת רשת הספריות הציבוריות ובית יד לבנים ברמת השרון‪ ,‬החליטה לחבר בין שם‬
‫משפחה מיוחד ויוזמה תרבותית חדשה‪ ,‬שתשמש פיילוט ניסיוני‪ ,‬ולהעניק למקום ערך מוסף כמקום‬
‫מפגש תרבותי וספרותי‪ .‬כוננית עם ספרי שירה עומדת לרשות באי בית הקפה ובמקום מתקיימים‬
‫ערבי שירה ושיח ספרותי‪ .‬אדווה ‪" :‬הרעיון הוא להביא את השירה לקהל הרחב באמצעות מפגשים‬
‫עם משוררים תושבי המקום ומחוצה לו‪ ,‬פעולות שנועדו לקירוב לבבות בנושא השירה‪ ,‬בשיתוף בית‬
‫הקפה ורשת הספריות‪ .‬יש כוונה גם לשלב מוסיקאים צעירים מבית ספר רימון ומהקונסרבטוריון‬
‫לצד קריאת שירה"‪.‬‬
‫מצאנו עצמנו בשדה תעופה חשוך למחצה‪ ,‬ממתינים בפינה מוארת‬
‫בקושי לטיסה‪ ,‬שתוביל אותנו לעיר ברגן שבנורווגיה‪" .‬אני מקווה‬
‫ששדה התעופה דומם לא בגלל שברגן אינה אטרקטיבית לתיירים‪,‬‬
‫אלא שאף אחד‪ ,‬פרט לך‪ ,‬כמובן"‪ ,‬הצבעתי על מי שאשם שנותרנו‬
‫השומרים הבלעדיים על שדה תעופה נטוש‪" ,‬לא השתגע לקחת‬
‫טיסת המשך אחרי חצות‪" .‬בלילה ישנים וביום טסים"‪ ,‬פסקתי‬
‫עובדה מופרכת בעליל‪ .‬מי לא יודע שבן גוריון הוא שדה תעופה‬
‫ללא הפסקה? העיקר שהוצאתי קיטור שדלף על אוזניים ערלות‪.‬‬
‫חשדתי שהוא אפילו לא שומע אותי‪ .‬מה איכפת לו שהשעה אחרי‬
‫חצות ‪ -‬השעמום שבהמתנה הוא כדור שינה אפקטיבי במיוחד‪.‬‬
‫בהיתי בחושך מעבר לזכוכית המפרידה בין מסלולי הטיסה לאולם‬
‫הנוסעים‪ ,‬כשחשש קל מתגנב לליבי האם בחרנו נכון לבוא לעיר‬
‫הרטובה ביותר באירופה‪ .‬הטבע ממטיר דווקא שם טיפות גשם עם‬
‫הפוגות קצרות במיוחד‪.‬‬
‫בין פיהוק למאבק בעיניים נעצמות הבליח פתאום אור בקצה‬
‫שורת הספסלים‪ .‬איש‪ ,‬בנאדם‪ ,‬גבוה ונאה‪ ,‬התיישב‪" .‬עוד אחד‬
‫שפניו מועדות ליעדנו"‪ ,‬לחשתי למנמנם לידי‪ .‬הגבר הגיב בעקיצה‬
‫"תימהוני מה?" ‪ .‬חזרנו לחייך ‪ -‬אנחנו שוב לא לבד‪.‬‬
‫שכחנו שזר פלש לחלל עד שפתאום הוא ניצב מולנו לכול אורכו‪.‬‬
‫"אתם מישראל?" פתח פיו‪" .‬היה נדמה לי שאני שומע עברית"‪,‬‬
‫הבהיר בשפתנו הלאומית‪ .‬אחד משלנו‪ .‬הנה מצאנו קרוב רחוק‪.‬‬
‫הוא התיישב על ידינו והמילים קולחות מפיו‪ ,‬מת לדבר‪" :‬אני‬
‫ישראלי שחי בברגן‪ .‬נשוי לנורווגית‪ .‬חוזר עכשיו מטבריה‪ ,‬מביקור‬
‫משפחתי"‪ ,‬נידב פמיליאריות‪ .‬אפילו מבט מצועף של מאזין חסר‬
‫עניין לא הרתיע חברמן כמוהו מהתחברות‪.‬‬
‫פגשנו מספר סיפורים ועדיין לא ידענו שנתקלנו במבריח קטן‪.‬‬
‫האיש היה ממוקד מטרה‪ .‬הוא הניח שכול ישראל חברים ובשביל‬
‫חברים צריך לעבוד ולו הייתה תכנית‪ :‬לגייס אותנו כשומרי סוד‬
‫בהברחה פצפונת‪.‬‬
‫"אני מת לעשן"‪ ,‬התוודה‪" ,‬מזל שהטיסה קצרה‪ .‬אתם יודעים‬
‫שהסיגריות בנורווגיה יקרות‪ .‬אני חושב שבארץ יותר זול"‪ ,‬חתר‬
‫בהתמדה למחוז חפצו‪" .‬מה אתם אומרים‪ ,‬אקנה שני קרטונים של‬
‫סיגריות‪ .‬איכפת לכם לקחת אותם איתכם‪ .‬תחזירו לי אותם בחוץ‬
‫אחרי הנחיתה‪ .‬איפה שממתינות המוניות"‪.‬‬
‫נורות אזהרה נדלקו‪ .‬סכנה‪ .‬הבחור מבקש‪ ,‬במסווה של טובה קטנה‪,‬‬
‫להבריח למענו סיגריות ומי יודע מה עוד‪ .‬מה בסך הכול נדרש‬
‫מאיתנו? להחזיק בשקית במשקל נוצה ובכך לחסוך לישראלי‬
‫לשעבר כמה מעות‪ .‬הרי יוקר החיים בנורווגיה מעיק על המסכן‬
‫שרוצה לעשן‪.‬‬
‫אלא שהישראלי‪-‬נורווגי לא הבחין עם מי יש לו עסק‪ :‬זוג מרובעים‬
‫בגנים‪ ,‬שאלתור פלילי אינו מופיע במילון המושגים שלהם‪.‬‬
‫שלושים שנה בברגן לא הקפיאו את חוש ה"יהיה בסדר" שלו‪.‬‬
‫בן זוגי לא ענה וזו לא חוכמה ‪ -‬לשיטתו הבנה ושמיעה סלקטיביים‬
‫הם ערך‪ .‬לא הגיב‪ .‬הזר שרצה להיות סחבק‪ ,‬ראה שמפני הפוקר‬
‫לא תצמח לו ישועה והפעיל עלי חיוך שרמנטי‪" .‬מה איכפת לך‪,‬‬
‫הטיסה קצרה וכבר נוחתים ואני אהיה לידך"‪ ,‬הבטיח ושם עצמו‬
‫שומר ראש לסיגריות וקצין בידור לאישה שאינה איתו‪.‬‬
‫עייפותי פגה‪ .‬סכנה‪ .‬מישהו מאיים על טוהר המידות‪ .‬אך משום מה‬
‫חשתי מבוכה מעצם העובדה‪ ,‬שבן עמי ביקש ממני לעשות בעבורו‬
‫משהו‪ ,‬שבעיניו נחשב לעקיפה קצרצרה של החוק‪ ,‬לא עבירה חס‬
‫וחלילה‪ ,‬ולכן פתחתי בהסברה ישראלית בנימת הטפה בנוסח‪:‬‬
‫אנחנו הטובים לא בקטע להבריח שום דבר‪ ,‬גם לא סיגריות לאף‬
‫אחד‪ ,‬גם לא לישראלי שחי בגולה הנורווגית‪.‬‬
‫אכזבה מחקה את החיוך מעל פני החתיך הנורווגי‪-‬ישראלי‪ .‬עיניו‬
‫הכועסות האשימו‪ :‬אתם אנשים רעים‪ .‬פיו הפיק את המרגליות‬
‫הבאות‪ :‬אה‪ ,‬לא מוכנים לעזור! כאילו ביקש נדבה לשבור את‬
‫רעבונו ואנחנו סירבנו לעזור למסכן‪ .‬ניסה שוב ‪ -‬ומשנענה בסירוב‬
‫סופי בהחלט שזור בניצני זעם‪" :‬רד מאיתנו‪ ,‬אנחנו לא פראיירים‬
‫של אף אחד‪ .‬שומרי חוק אנחנו" ‪ -‬קם וזז מאיתנו‪ .‬תפס מרחק‪.‬‬
‫הוא כבר לא מכיר אותנו‪ .‬גם כשנחתנו נעלם מעינינו והבטחתו‪,‬‬
‫כי יש לו הסעה לבית המלון ואנחנו מוזמנים להצטרף נמוגה על‬
‫הקרח הצפוני‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬ישבנו בבית קפה נחמד בברגן ספוגת המים והירוקה‪,‬‬
‫במזג אוויר מנוגד לחום הישראלי ופצחנו שנינו בתזמון כמו הוכן‬
‫מראש‪" :‬האם מישהו נתן לכם משהו להעביר?"‬
‫‪08‬‬
‫מגוונים‬
‫ילד שלי מוצלח‬
‫מאת צילה דגון*‬
‫דלת סגורה או‬
‫פתוחה?‬
‫שאלה‪ :‬בעלי מעדיף דלתות סגורות‪,‬‬
‫אני מעדיפה שהכול פתוח‪ .‬אז מה‬
‫עושים עם דלת חדר הילדים ‪ -‬לסגור‬
‫או להשאירה פתוחה?‬
‫תשובה‪ :‬המרחב האישי והפרטי יקר‬
‫וחשוב לאדם בוגר ולילד‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬קיימים לעיתים בתא המשפחתי‬
‫ביטויי התחשבות או אי‪-‬התחשבות‬
‫בזולת‪ ,‬לפעמים על חשבון הצרכים‬
‫האישיים‪.‬‬
‫כל אחד מבני הבית זקוק למרחב‬
‫נשימה ומחייה בלעדי‪ ,‬מבלי שמישהו‬
‫יפריע לו‪ .‬אם‪ ,‬ברמה העקרונית‪,‬‬
‫יובן צורך זה כמקובל במסגרת‬
‫המשפחתית‪ ,‬הוא יהפוך לחלק מאורח‬
‫החיים באופן טבעי‪ :‬עכשיו אימא‬
‫או אבא נחים‪ ,‬עובדים‪ ,‬משוחחים‬
‫בטלפון או קוראים וכו'‪ ,‬או חבר‬
‫למשחק שוהה בחדרו של הילד‪ .‬יש‬
‫הזקוקים לפרטיות זו‪ ,‬כמו סגירת‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫הנחוצים לה"‪.‬‬
‫לנכה ללא כפות ידיים‪ ,‬שבעברו עסק‬
‫בסילוק פצצות בהנדסה קרבית‪ ,‬הוא בנה‬
‫מתקן שיאפשר לו הקלדה במחשב‪ .‬בעזרת‬
‫כוסות שתייה וסכו"ם עם משקולות‪ ‬סייע‬
‫לחולה‪ ‬פרקינסון‪ .‬לנכה מתאונת צלילה‪,‬‬
‫שמפעיל רק אצבע אחת ויושב על כסא‬
‫גלגלים‪ ,‬יצר מתקן המתלבש על הכסא‬
‫ומאפשר צילום וידאו באצבע‪.‬‬
‫‪ ‬למוגבלות בהפעלת האצבעות ו‪/‬או כף‬
‫היד המציא מכשיר שנצמד לכל כף‬
‫יד ‪ ‬וניתן להצמיד לו סכו"ם‪ ,‬כלי כתיבה‪,‬‬
‫אצבע להקלדה‪ ,‬מכונת גילוח‪ ,‬מברשת‬
‫שיניים‪ ,‬לחצן מצוקה והרשימה ארוכה‪:‬‬
‫תושבת למילוי פיתה ומתקן לאחיזת‬
‫כריך‪ ,‬טבעת לסיגריה‪ ,‬כובע מצחייה‬
‫המופעל‪ ‬בקריצה לגירוש זבובים‪ ,‬פטנט‬
‫להפעלת טלפון סלולארי בעזרת הפה‬
‫והשינים לאדם המוגבל בתנועות ידיים‪.‬‬
‫"נכה צה"ל סיפר שהוא אוהב לטעום‬
‫יינות משובחים‪ .‬הבחור רצה ללגום‬
‫מכוס שרגלה דקה כמהדרין"‪ .‬יונה יצר‬
‫לו תושבת מפלסטיק שקוף שאפשרה לו‬
‫לשמור על כל כללי הטקס‪.‬‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המדור עונה על שאלות הורים‪ ,‬סבים וסבתות‪.‬‬
‫מיומנה של פרודה‬
‫באמצעות עזרים שבונה יונה‬
‫בלסברג יכול נכה בידיו לאחוז‬
‫בסכין ומזלג‪ ,‬להניח תפילין‬
‫עם‪ ‬יד אחת בלבד ולחולה‬
‫פרקינסון ללגום כוס מים לבד‪.‬‬
‫במהלך השנים נוצר קשר בין יונה‪ ‬‬
‫בלסברג‪ ‬לבית לוינשטיין‪ ,‬בית איזי‬
‫שפירא‪ ,‬האגודה לטרשת נפוצה ועוד‬
‫עמותות‪ ,‬שנזקקו להמצאותיו‪.‬‬
‫מזה ארבע שנים מתנדב‪ ‬בלסברג‪ ‬‬
‫ב"תחושון"‪ ,‬חוג לילדים עם צרכים‬
‫מיוחדים במגוונים קריית הצעירים‪ .‬יונה‬
‫מתמקד בנער בן ‪ 13‬שמתקשה בדיבור‪.‬‬
‫הם משחקים‪ ,‬מציירים ומשתעשעים‬
‫בג'ימבורי‪.‬‬
‫יונה‪ ‬בלסברג‪" :‬עם רצון ניתן למצוא‬
‫פיתרונות מקוריים שעושים את ההבדל‬
‫בין תלות לעצמאות"‪.‬‬
‫יונה‪ ‬בלסברג מתגורר ברמת השרון כ‪-‬‬
‫‪ 30‬שנה‪ .‬הוא "יקיר רמת השרון"‪ ,‬תואר‬
‫המוענק לוותיקי העיר‪ ,‬שפועלם יכול‬
‫לשמש סמל ומופת ‪.‬‬
‫יונה‪ ‬בלסברג‪ ,‬למד חשמל ואלקטרוניקה‬
‫בביה"ס הטכני ושירת בחיל האוויר‪ .‬עבד‬
‫באל על במשך ‪ 45‬שנים‪ .‬לדבריו "בתקופת‬
‫שרותי הצבאי חבר ילדות‪ ,‬שלום פיין‪,‬‬
‫נפצע‪ ‬אנושות בפעילות צבאית‪ .‬לאחר‬
‫שנה של טיפולים‪ ‬השתקם אך נותר נכה‬
‫על כיסא גלגלים עם מגבלות מסוימות‬
‫בתפקוד‪ .‬שלום למד הנדסה והפך‬
‫למדען ברפא"ל‪ .‬הוא הצליח להתגבר על‬
‫מגבלותיו בסיוע אביזרים טכניים‪ .‬חבר‬
‫זה שימש לי מקור השראה וראיתי את‬
‫החשיבות ביכולת לנצל את הטכנולוגיה‬
‫התעופתית שלמדתי ועבדתי בה כאמצעי‬
‫לעזור לאנשים עם מוגבלויות פיזיות‪".‬‬
‫לנכה ללא‬
‫כפות ידיים בנה‬
‫בלסברג מתקן‬
‫שמאפשר לו‬
‫הקלדה במחשב‪.‬‬
‫אוהל מחאה‬
‫לגרושים‪/‬‬
‫גרושות‬
‫מעולם לא לקח לי כל כך הרבה זמן‬
‫ואנרגיות לארגן חופשה‪ .‬אולי הסיבה‬
‫נעוצה בכך‪ ,‬שמצב הצבירה הנפשי‬
‫והפיזי שלי אפס במקרה הטוב‪ ,‬בתום‬
‫שנה עמוסה במיוחד‪ .‬ואולי הסיבה‬
‫היא‪ ,‬שיכולתי לנסוע עם ילדי או בלי‪,‬‬
‫בתקופת הזמן היקרה והעמוסה ביותר‪,‬‬
‫כשישראלים רוצים קצת לברוח מארץ‬
‫האבות‪.‬‬
‫הצלחתי! הילדים ואני אכן טסנו לאי‬
‫כרתים לשישה ימים‪ .‬מראש ידעתי‪ ,‬שאני‬
‫זקוקה לפחות לשבועיים כדי לסגור‬
‫כפתורים ולתת לאוויר הים הצלול בצבע‬
‫טורקיז מהמם לחדור אלי‪ ,‬לדבר מעט‪,‬‬
‫לאכול הרבה‪ ,‬לתת מינימום שירותים‬
‫והרבה כסף כדי לרבוץ במינימום תזוזה‪,‬‬
‫וגם זאת רק כדי לטבול בבריכה‪ ,‬בים או‬
‫לשנות תנוחה על הכיסא הנוח מתחת‬
‫לשמשיית הקש‪.‬‬
‫אז בגלל הקוצים בחלק שיושבים עליו‬
‫נסענו לטייל‪.‬‬
‫קודם כל להרקליון‪ ,‬עיר הבירה של‬
‫כרתים ושם בעיקר פקדנו את חנות‬
‫הצעצועים ג'מבו‪ ,‬שהבכור בילדי קיבל‬
‫עליה עדכונים מחברו הטוב בארץ טרום‬
‫הנסיעה וקצת בטיילת של חרסוניסוס‪.‬‬
‫גם אימא רצתה לקנות לעצמה משהו‪.‬‬
‫ביום אחר טיילנו באמת‪ .‬היינו בכפר‬
‫קריצה‪ ,‬ובמפרץ אלונדה שטנו סביב אי‬
‫המצורעים ספינלונגה (למי שקרא את‬
‫הספר "האי של סופיה" והסתקרן)‪.‬‬
‫שם לצערי‪ ,‬המדריך שכח‪ ,‬שאת הסבריו‬
‫המלומדים שומעים גם הילדים‪ ,‬בעודו‬
‫מסביר בהרחבה על מחלה ואובדן‬
‫אברי גוף שונים בעקבותיה‪ .‬אחר כך‬
‫כמובן שהייתי צריכה להרגיע ולהסביר‪,‬‬
‫שהמצורעים נעלמו מהעולם ואנחנו לא‬
‫רציתי עוד קצת חופש‬
‫תכננתי סוף שבוע‬
‫כשהבנים אצל האקס‪.‬‬
‫אז רציתי‪ .‬הגרוש הודיע‬
‫שהעבודה בקרואטיה‬
‫מחכה לו‬
‫הדלת‪ ,‬ואחרים יסופקו בכיבוד אותו‬
‫צורך גם אם הדלת תישאר פתוחה‪.‬‬
‫*מומחית לחינוך בגיל הרך‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫פאזל בכתב ברייל‬
‫כאשר משפחה לומדת‬
‫לחיות גם עם דלת סגורה‬
‫לפעמים כל אחד מקבל‬
‫את הפרטיות שלו‪ .‬כשיגיע‬
‫הילד לגיל ההתבגרות‪,‬‬
‫סגירת דלת לא תתפרש‬
‫כאות מחאה אלא כביטוי‬
‫לצורך להיות לבד‪.‬‬
‫אין מותר ואסור‪ ,‬העיקרון הוא‬
‫התחשבות‪ ,‬אני לא מפריע לך כשאתה‬
‫זקוק לפסק זמן‪ ,‬אך תדע לכבד גם את‬
‫צרכיי שלי‪ .‬הכיבוד יוצר הערכה‪.‬‬
‫ההתחשבות היא אבן‪-‬דרך להתנהלות‬
‫לאורך כל החיים‪ ,‬וזה מתחיל משם‪,‬‬
‫בבית‪ ,‬בחדר‪ ,‬כבסיס להתנהגות‬
‫חברתית המתחשבת בזולת‪.‬‬
‫בחברה האירופאית או האמריקאית‪,‬‬
‫אומרים לילד "לילה טוב" וסוגרים את‬
‫הדלת לכל הלילה‪ ,‬להבדיל מהאופי‬
‫הייחודי של ההורה החייב לשמוע את‬
‫הילד שלו "נושם וחי"‪ ,‬מה שמכתיב‬
‫התנהלות האופיינית לבית הישראלי‬
‫הממוצע‪ ,‬שבו דלתות חדרי הילדים‬
‫וההורים נותרות פתוחות‪ .‬סגירת‬
‫דלת חדר הילד או חדר ההורים‬
‫תתחשב כמובן‪ ,‬תמיד‪ ,‬בגיל הילד‬
‫וצרכיו האישיים והרגשיים‪ .‬משפחה‬
‫הלומדת לחיות גם עם דלת סגורה‬
‫בזמן מסוים‪ ,‬לומדת לקבל התנהגות‬
‫זו ההופכת להיות חלק מאורח חיי‬
‫המשפחה‪ .‬בבוא היום‪ ,‬כשיגיע הילד‬
‫לגיל ההתבגרות‪ ,‬לא תהווה סגירת‬
‫הדלת "אות מחאה"‪ ,‬אלה ביטוי‬
‫לצורך בפרטיות‪ ,‬בעצמאות וכבוד‬
‫הדדי‪.‬‬
‫מגוונים‬
‫‪09‬‬
‫משמאל יונה בלסברג‪.‬‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫יונה‪ ‬בלסברג‪ ‬למד אלקטרוניקה והיה‬
‫אחראי לתקינות המערכות האלקטרוניות‬
‫במטוסי אל על‪ .‬גם שם גילו שאפשר‬
‫לפנות אליו כאשר צריך למצוא פתרון‬
‫טכני למגבלות פיזיות‪" .‬כשעובד ניפגע‬
‫בתאונת דרכים ולא יכול היה לגרוב‬
‫גרביים‪ .‬בניתי לו מתקן מיוחד‪ ,‬שעליו‬
‫שמים את הגרב ואחר כך את הרגל"‪ .‬‬
‫את היכולת להמציא פתרונות למגבלות‬
‫בתפקודי הגוף הפנה למילב"ת ‪ -‬המרכז‬
‫הישראלי לאביזרי עזר‪ ,‬בינוי ותחבורה‬
‫לנכה‪ .‬הוא מתנדב בעמותה שמרכזה‬
‫בבית חולים תל השומר‪.‬‬
‫‪ ‬הוא למד כתב ברייל ולומד את שפת‬
‫החרשים‪ ,‬על מנת להבין למה זקוקים‬
‫אנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫יונה‪ ‬בלסברג‪" : ‬זכור לי מקרה של זוג‪ ‬‬
‫עיוורים‪ ,‬שהתעוורו בגיל ‪ 18‬ממחלה‬
‫גנטית‪ ,‬אך זכרו את משחקי ילדותם‪.‬‬
‫הם התחתנו והקימו משפחה ונולדו להם‬
‫זוג‪ ‬עיוורים‪,‬‬
‫שהתעוורו בגיל‬
‫‪ 18‬זכרו את‬
‫משחקי ילדותם‪.‬‬
‫הם רצו לשחק עם‬
‫ילדיהם‪ .‬יצרתי‬
‫להם כדור עם‬
‫פעמון‪ ,‬שניתן‬
‫לשמוע להיכן הוא‬
‫מתגלגל‪.‬‬
‫שני ילדים רואים‪ .‬המשפחה מתפקדת‬
‫כרגיל‪ .‬האב עובד כמסג'יסט רפואי והיא‬
‫מדריכת קואוצ'ינג‪ .‬הם רצו לשחק עם‬
‫ילדיהם כדרך כל ההורים‪ .‬יצרתי להם‬
‫כדור עם פעמון‪ ,‬שניתן לשמוע להיכן‬
‫הוא מתגלגל‪ ,‬פאזלים בכתב ברייל‪,‬‬
‫ספר לילדים שתרגמתי לברייל וייחודו‬
‫שהברייל על שקף‪ ,‬כך שהילדים רואים‬
‫את התמונות בספר‪ ,‬משחק מונופול‬
‫שמשולב עם כתב ברייל"‪.‬‬
‫במקרה אחר פנה אליו נכה צה"ל‪,‬‬
‫שאיבד את ידו הימנית במלחמת יום‬
‫כיפור‪" .‬עקב הפציעה נמנע ממנו להניח‬
‫תפילין באופן עצמאי‪ .‬הוא ביקש שאבנה‬
‫לו מתקן‪ ,‬שיאפשר לו הנחת תפילין‪.‬‬
‫בניתי מתקן המאפשר הנחת תפילין עם‪ ‬‬
‫יד אחת בלבד‪ .‬במרוצת הזמן השתמשו‬
‫במתקן זה גם נערים לפני בר מצווה"‪.‬‬
‫"מורה שחלתה בטרשת נפוצה סיפרה‬
‫שקשה לה להחזיק את היד באוויר‬
‫ולכתוב על הלוח‪ .‬תכננתי נישה מעל‬
‫הלוח וממנה רצועה‪ ,‬כך שהיד נתפסת‬
‫בה וכך יכלה להניעה לפי הגובה והכיוון‬
‫נידבק בשום צורה ואופן‪.‬‬
‫על טיולים נוספים מחוץ למלון לא היה‬
‫יותר עם מי לדבר‪.‬‬
‫שמענו שם הרבה עברית‪ ,‬אבל גם‬
‫איטלקית‪ ,‬רוסית וצרפתית‪ .‬בכל זאת‬
‫חוץ לארץ‪ .‬בשלב שנחשפו‪ ,‬בנוסף‬
‫לעכוזים חטובים יותר או פחות‪ ,‬גם‬
‫ציצים על החוף ‪ -‬העולה לכיתה ה'‬
‫משני בני‪ ,‬היה פשוט מזועזע ולא הבין‬
‫איך הדבר מותר על פי חוק‪ .‬הבן השני‪,‬‬
‫העולה לכיתה ג'‪ ,‬היה עסוק באותה שעה‬
‫בבניית ארמון מדהים מחול‪.‬‬
‫ביום שלפני החזרה הייתי מצוברחת‪.‬‬
‫שוב הזמן חלף מהר מדי‪ .‬הילדים‬
‫לעומתי כבר רצו לחזור לכלבה אליה‬
‫התגעגעו מאוד ואני רק רציתי עוד‬
‫קצת חופש‪ .‬תכננתי שבסוף השבוע‪,‬‬
‫כשחוזרים והבנים אצל האקס‪ ,‬אסע‬
‫לאיזה טיולונצ'יק בארץ לקינוח‪ .‬כמו‬
‫אלה שחוזרים אחרי שנה בהודו ונוסעים‬
‫לעוד חצי שנה לדרום אמריקה להירגע‪.‬‬
‫אז רציתי‪ .‬הגרוש הודיע שהעבודה‬
‫בקרואטיה מחכה לו כבר בסוף השבוע‬
‫הזה‪ .‬אני שוקלת לפתוח אוהל מחאה‬
‫לגרושות ולגרושים‪.‬‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪10‬‬
‫מגוונים‬
‫‪4x4‬‬
‫מאת ד"ר מיכל קירשנר*‬
‫שוקולד מזיק לכלב‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫פיוטים ברוח‬
‫חגי תשרי‬
‫ערב פיוטים מיוחד התקיים במגוונים‬
‫נווה גן‪ .‬לקחו בו חלק אנסמבל של‬
‫עשרה נגנים וזמרים מקהילות שונות‬
‫בארץ‪.‬‬
‫כמאלפת כלבים אני נתקלת‬
‫בהרבה סוגי מזון שונים שמוצעים‬
‫לכלבים‪ .‬מסתבר שאנשים מאוד‬
‫יצירתיים‪ ,‬אבל זה לא המקום‬
‫לבטא את היצירתיות שלנו‪ .‬חלק‬
‫נכבד מהמזון שאנו אוכלים יכול‬
‫להזיק לכלבים שלנו‪ ,‬בין אם‬
‫בטווח המיידי או כנזק מצטבר‬
‫שיראה את אותותיו במרוצת‬
‫השנים‪ .‬לדוגמא שוקולד‪-‬בכל‬
‫פעם שאתם אוכלים שוקולד‬
‫אז לכלבכם יש את המבט "זה‬
‫טעים"‪ .‬אבל אסור! לכלבים זה‬
‫רעיל‪.‬‬
‫נמש הכלבה המשכילה הלכה‬
‫לוואפ‪-‬קיפדיה של הכלבים‬
‫ובדקה למה‪ .‬אז ככה‪ ,‬קודם כל‬
‫המקור של השוקולד הוא מעץ‬
‫הקקאו‪ ,‬ואם נהיה מדוייקים‬
‫יותר‪ ,‬מתוך הגרעינים של העץ‪,‬‬
‫מה שקרוי הגלעין (פולי הקקאו)‪.‬‬
‫פולי הקקאו עוברים מספר‬
‫עיבודים שונים הכוללים יבוש‬
‫וטחינה‪ ,‬בסופו של דבר מתקבל‬
‫נוזל קקאו שומני‪ .‬ובכן‪ ,‬הרימו‬
‫אוזניים והקשיבו‪ ,‬בשוקולד מצוי‬
‫ריכוז גבוהה של קופאין וחומר‬
‫בשם תאוברומין‪ .‬חומרים אילו‬
‫משפיעים על הגוף על ידי הגברת‬
‫קצב פעילות הלב‪ ,‬עליה בלחץ דם‬
‫והפעלה אינטנסיבית של מערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫שלא תבינו לא נכון‪ ,‬אותן‬
‫השפעות יש גם לבני אדם‪ .‬פשוט‬
‫יכולת פירוק חומרים אצל האדם‬
‫מהירה יותר ויעילה יותר‪ .‬רק‬
‫אחרי ‪ 4‬ימים יתפרקו מרכיבי‬
‫השוקולד ויצאו מגוף הכלב‪.‬‬
‫כלב שאוכל שוקולד עלול‬
‫להראות סימני עצבנות‪ ,‬חוסר‬
‫מנוחה‪ ,‬קצב הלב מואץ‪ ,‬השרירים‬
‫רועדים‪ ,‬הטלת שתן מוגברת‪,‬‬
‫שלשולים וגם הקאות‪ ,‬שבמקרה‬
‫זה הן מועילות היות וחלק‬
‫מהשוקולד אשר עוד לא עבר‬
‫עיכול יכול לצאת מהגוף‪.‬‬
‫מה עושים? אין חומר שסותר את‬
‫פעילות הרעלן‪ ,‬רצוי לעודד הקאה‬
‫בטווח המיידי‪ ,‬כשעה מרגע‬
‫האכילה‪ ,‬על מנת להפריש את‬
‫החומר לפני שנספג בגוף‪ ,‬ולהגיע‬
‫למרפאה הוטרינרית על מנת לתת‬
‫תמיכה למערכות הגוף שנפגעו‪.‬‬
‫*הכותבת היא ד"ר לביולוגיה ומאלפת כלבים‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪www.Mixdogs.Area.Co.il‬‬
‫מאת מיכל אבן‬
‫במגוונים נווה גן התקיים ערב פיוטים מרגש עם אנסמבל של עשרה מוסיקאים‬
‫מרחבי הארץ‪ .‬הערב נולד מתוך יוזמה של שני תושבים מתנדבים‪ ,‬חברי‬
‫דירקטוריון רשת מגוונים‪.‬‬
‫חיים בר נועם‪ ,‬מנהל סניף בנק בעבר וגמלאי פעיל בתחומים רבים בהווה‬
‫ועו"ד מיכל רוזין‪ ,‬יו"ר הנהלת מגוונים גולן‪ ,‬השתתפו בכנס פעילים מתנדבים‬
‫מרחבי הארץ שהתקיים ביד השמונה‪ .‬בכנס הם נפגשו עם להקת פעילים מעמק‬
‫חפר‪ ,‬שבחרה במוסיקה ושירה ככלי להפיכת ציבור מקהל לקהילה‪ ,‬באמצעות‬
‫פיוטים יהודיים ושירה ישראלית חדשה‪ .‬בר נועם ורוזין החליטו לקיים את‬
‫הערב המיוחד הזה גם ברמת השרון‪.‬‬
‫האירוע התקיים במרכז מגוונים החדש בשכונת נווה גן‪ ,‬בנוכחות שירה אבין‪,‬‬
‫סגנית ראש העירייה ותושבי העיר‪ .‬האנסמבל שהופיע כלל ‪ 10‬מוזיקאים‬
‫המכנים את עצמם "אלומת נגני קהילות ישראל המתחדשות"‪ .‬מדובר בנגנים‬
‫וזמרים המשתייכים לקהילות מעמק חפר‪ ,‬שמשית‪ ,‬גן יבנה ‪ -‬קהילות המחדשות‬
‫את תרבותן היהודית‪ ,‬ומצטרפים יחד להביא מרחשי הניגון וההגות האישיים‬
‫והקהילתיים שלהם‪ ,‬במפגש המעורר את רוח ההתקהלות היהודית ישראלית‪.‬‬
‫הנגנים והזמרים סחפו את הקהל בשירה של תפילות מוכרות‪ ,‬פיוטים ושירים‬
‫של חגי ישראל‪ .‬הניגונים החזירו כל אחד ואחד מקהל המשתתפים לבית אבא‪,‬‬
‫לבית הכנסת ויצרו חיבור מיידי עם המורשת היהודית שלנו‪.‬‬
‫פעילות מהסוג הזה מתקיימת ברשת מגוונים בחגי ישראל ומועדיו ומאפשרת‬
‫לאוכלוסיה החילונית לחוות מנהגים ומסורות יהודיות בדרך פלורליסטית‪,‬‬
‫מקבלת ופתוחה‪.‬‬
‫לפרטים‪" :‬מקהל לקהילה" טל' ‪03-7600139‬‬
‫בספריה‬
‫קוראי הספרייה המרכזית בבית יד לבנים ממליצים‬
‫טפִילד‪ ,‬הוצ' ידיעות אחרונות‬
‫נעלי בלט ‪ -‬נֹואֵל ְסטְרִ י ְ‬
‫"אנו‪ ,‬שלוש בנות פֹוסִיל‪ ,‬נודרות לנסות להכניס את שמנו‬
‫לספרי ההיסטוריה‪".‬‬
‫על הנדר הזה חזרו בכל יום הולדת שלוש הילדות גיבורות הספר‪.‬‬
‫הן היו אסופיות‪ ,‬וידעו שאם אכן ייכנסו לספרי ההיסטוריה יהיה‬
‫זה בזכות מעשיהן‪ ,‬ולא בזכות ייחוסן או ממונן‪.‬‬
‫את פאולין‪ ,‬פטרובה ופוזי אסף הדוד הגדול מת'יו כשהיו‬
‫תינוקות‪ ,‬אימץ אותן והביאן לביתו הלונדוני‪ .‬שם גידלו אותן‬
‫אחייניתו של הדוד סילביה והאומנת המסורה ננה‪ .‬הן חיו‬
‫באושר בביתו הגדול של הדוד ואהבו זו את זו כאחיות‪.‬‬
‫אולם יום אחד יצא הדוד למסע ארוך‪ ,‬והמשפחה הקטנה איבדה כל קשר עמו‪.‬‬
‫גם סכומי הכסף שנהג לשלוח חדלו להגיע‪ .‬סילביה וננה ניסו לחסוך עד כמה‬
‫שאפשר‪ ,‬ובלית ברירה השכירו חלק מחדרי הבית הגדול כדי להרוויח כסף‬
‫ולפרנס את המשפחה‪ .‬הדיירים החדשים הפכו חיש מהר מעורבים מאוד בגידולן‬
‫של הבנות שנתברכו בכישרונות אמנותיים‪ ,‬ונרתמו לעזור להן להצליח‪.‬‬
‫בסדרה עוד שני ספרים‪ :‬נעלי קולנוע ונעלי החלקה‪.‬‬
‫ממליצה לילדים הספרנית‪ :‬עדי גולדבלט‬
‫מגוונים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫לצייר מהבטן‬
‫‪11‬‬
‫הקדירה‬
‫מאת נחמה ורון‬
‫מאת מיכל אבן‬
‫במגוונים גולן נפתח חוג חדש‪ :‬ציור‬
‫אינטואיטיבי‪ .‬מדובר בתהליך של יצירה‬
‫בלתי מודעת‪ ,‬ממקום פנימי‪-‬תחושתי‪-‬‬
‫חוויתי‪ .‬עשייה רגעית‪ ,‬טבעית‪ ,‬שלא ניתן‬
‫לתאר אותה במילים בעת התרחשותה‪,‬‬
‫היות שהיא נעשית כמו מעצמה‪.‬‬
‫המורה היא זוהר חג'בי‪ ,‬מורה לאמנות‬
‫המלמדת בכל רחבי הארץ‪ ,‬בעלת סטודיו‬
‫בתל אביב‪ ,‬בו מתקיימות סדנאות המוכרות‬
‫על ידי משרד החינוך כהשתלמות למורים‬
‫בשנת שבתון‪ .‬חג'בי מנחה סדנאות‪/‬חוגים‬
‫לילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים ליצירה וציור‬
‫אינטואיטיבי‪ ,‬כאשר לכל שכבת גיל‬
‫הדגשים שונים‪ .‬בחוג שלה‪ ,‬במגוונים גולן‪,‬‬
‫מקבלים המשתתפים הנחיה כיצד ניתן‬
‫לפתח את היצירתיות והדמיון באמצעות‬
‫ציור‪.‬‬
‫חג'בי‪" :‬רוב המבוגרים בגילאים ‪+ 25‬‬
‫ציירו בפעם האחרונה בכיתה ב'‪ .‬הם‬
‫מרגישים רצון עז לצייר אך חושבים שאין‬
‫להם כשרון לזה ומניחים שציור הוא מנת‬
‫חלקם של יחידי סגולה וזו טעות גדולה!‬
‫אצלי בחוג המשתתפים מקבלים הנחיה‪,‬‬
‫לאפשר ליצירתיות שבהם לצאת החוצה‪,‬‬
‫על ידי טכניקות שונות של צבע‪ ,‬חומרים‬
‫ועוד‪ .‬אני שמה דגש רב על החזרה ליצור‬
‫כילדים‪ ,‬ההנאה מהצבעים‪ ,‬הצבעוניות‪,‬‬
‫ההתרגעות על ידי מוסיקה‪ ,‬ההנאה מהדרך‪,‬‬
‫ביטול השיפוטיות והביקורתיות שלנו על‬
‫ידי משחק ושחרור מעצורים יצירתיים על‬
‫ידי טכניקות שונות של ציור על ידי גירוי‬
‫תת המודע והדמיון‪".‬‬
‫לא מדובר בחוג בו מציירים קערה עם‬
‫תפוחים ודגשים על אור וצל‪ ,‬כי אם ציור‬
‫מהבטן‪ ,‬מתן ביטוי אישי ואמירה אישית‬
‫לכל יוצר‪.‬‬
‫ציור אינטואיטיבי מאפשר לאמן שבכל‬
‫אחד ואחת מאיתנו להניח בצד את כלי‬
‫החשיבה והניתוח ההגיוניים‪ .‬לנסות‬
‫וללכת לאין‪ ,‬לריק‪ ,‬למקום הראשוני‬
‫כילדים‪ ,‬בו יצרנו וחווינו את העולם‬
‫קפה קרמל הרמת‪-‬שרוני הוא עסק‬
‫משפחתי‪ ,‬אותו מנהלים בני הזוג‬
‫ערן ורויטל רונן‪.‬‬
‫ערן חיפש לפתוח בית קפה שכונתי‬
‫ידידותי וביקש לחוות את המגע‬
‫והמשוב מהלקוחות הקבועים‪.‬‬
‫במקביל רצה ליצוק למקום גם‬
‫אופי ייחודי‪ ,‬עם מאכלים קבועים‬
‫ומשתנים בהתאם לעונה‪ ,‬למצב‬
‫הרוח ולפי המצרכים המיוחדים‬
‫הנמצאים בירקניה הסמוכה לבית‬
‫הקפה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬זכה קרמל במקום שני‬
‫בתחרות המרקים הכי טובים מצפון‬
‫עד דרום‪ ,‬מספר רונן תוך הסבר על‬
‫חלוקת התפקידים בינו לבין זוגתו‪.‬‬
‫הוא שר הפנים של העסק ורויטל‬
‫שרת החוץ‪.‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬במהלך חודש דצמבר‪,‬‬
‫מציעים בבית הקפה מגוון רחב‬
‫של מרקים‪ .‬להלן מתכון לאחד‬
‫מהם‪:‬‬
‫מרק גולש‬
‫והחיים באופן טבעי‪ .‬לזמן בו חשנו‬
‫את ההתרחשויות במלוא עוצמתן ללא‬
‫מיסוך‪ ,‬כמו לא הייתה בינינו ובין העולם‬
‫מחיצה‪ .‬עת ידענו לאהוב‪ ,‬לשנוא‪ ,‬לכעוס‪,‬‬
‫לחבק‪ ,‬לנשק‪ ,‬לצעוק ולשמוח באופן רגעי‬
‫ואותנטי‪ ,‬ללא חשש‪.‬‬
‫חג'בי‪" :‬זהו כלי נהדר‪ ,‬שיכול להחזיר‬
‫לנו את היכולת ליצור ללא שפיטה או‬
‫מחשבה שלילית בכל תחומי חיינו‪.‬‬
‫מניסיון של שנים אני יודעת‪ ,‬שדרכי‬
‫ההבעה באמצעות הציור מחדשים לנו‬
‫את היכולת לפעול מתוך בטחון וידיעה‬
‫פנימית‪ ,‬שנייה לפני שהחלקים הבוגרים‬
‫שבנו מתחילים לסרס ולשפוט‪".‬‬
‫בסדנאות‪/‬חוגים לציור אינטואיטיבי‬
‫מנחה חג'בי את המשתתפים להיות‬
‫נוכחים‪ :‬להקשיב לקולות‪ ,‬למוסיקה‪,‬‬
‫לנשימות‪ ,‬לקצב הפנימי ולצבעים‪ ,‬לנהל‬
‫שקט מצלמים‬
‫מאז חודש ספטמבר פועל מועדון צילום‬
‫ברמת השרון ובו חברים ‪ 12‬צלמים‪.‬‬
‫המועדון פועל בהנחיית מנחה מקצועי‪ ,‬על‬
‫פי תכנית העשרה שנתית‪ .‬זו כוללת מפגשי‬
‫צלמים‪ ,‬העשרות בתחומי הטכנולוגיה‪,‬‬
‫חשיפה לז'אנרים שונים‪ ,‬השתתפות‬
‫בתחרויות ובתערוכות קבוצתיות כלל‬
‫ארציות ואירופאיות‪.‬‬
‫השאיפה היא ליצור מועדון שיהיה חבר‬
‫בעמותה הישראלית לאמנות הצילום‪,‬‬
‫לקשור קשרים עם מועדוני צילום בעולם‪,‬‬
‫כולל חברות ב‪( FIAP -‬ארגון הצילום‬
‫האירופי) ולהפוך את הפעילות במועדון‬
‫למנוף להתפתחות של כל יוצר ויוצר‪.‬‬
‫המועדון יוצר תשתית רחבה של פעילויות‬
‫אמנות ויצירה‪ ,‬כאשר המשתתפים‬
‫פועלים כקבוצה קהילתית בפרויקטים‬
‫סביבתיים וקהילתיים‪.‬‬
‫מועדונים דומים קיימים בראשון לציון‪,‬‬
‫תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬נתניה ועוד‪.‬‬
‫המרכז לתקשורת קהילתית מזמין צלמים‬
‫נוספים תושבי רמת השרון להצטרף‬
‫למועדון ולהביא לידי ביטוי את הכישרון‬
‫והתשוקה שלהם לצילום‪.‬‬
‫טל'‪03-5472101 :‬‬
‫מיכל אבן‬
‫דיאלוג לא מילולי עם המקומות הבלתי‬
‫מודעים וליצור ממקום ראשוני‪ ,‬להגיע‬
‫למקום הכייפי ומלא הדמיון‪ ,‬לשלוח את‬
‫הביקורת העצמית לחופשי‪ .‬ולבטא את‬
‫עצמם בדרך אותנטית ולהכיל באהבה‬
‫את כל יצירותיהם‪ .‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫מגוונים גולן‪ ,‬טל' ‪03-7600125‬‬
‫מצרכים‪( :‬ל‪ 6-‬סועדים)‬
‫‪ 500‬גר' קוביות בשר בקר מס' ‪8‬‬
‫‪ 2‬בצלים קצוצים‬
‫‪ 4‬שיני שום‬
‫‪ 2‬תפוחי אדמה חתוכים ל‪8-‬‬
‫‪ 2‬גזרים חתוכים ל‪4-‬‬
‫‪ 2‬עגבניות חתוכות לקוביות‬
‫‪ 3‬כפות שמן סויה‬
‫כף פפריקה מתוקה‬
‫חצי כף פפריקה חריפה‬
‫כף קימל שלם‬
‫כף אבקת מרק בשר‬
‫כף רסק עגבניות‬
‫‪ 2‬עלי דפנה‬
‫כ‪ 3 -‬ליטר מים‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫לטגן בשמן חצי מכמות הבצל עם‬
‫הבשר והסלרי‪ ,‬עד לסגירת הבשר‪.‬‬
‫להוסיף רסק עגבניות ולהמשיך‬
‫לטגן‪.‬‬
‫להוסיף פפריקה מתוקה וחריפה‬
‫ולערבב‪ .‬להוסיף קימל ולערבב‪.‬‬
‫להוסיף תפוחי אדמה‪ ,‬גזר‪ ,‬בצל‪,‬‬
‫עלי דפנה ועגבניות‪ .‬להוסיף‬
‫מים מעט מעל לכיסוי התבשיל‪.‬‬
‫להוסיף אבקת מרק בשר ולערבב‪.‬‬
‫להביא לרתיחה‪ ,‬לכסות את הסיר‪,‬‬
‫להנמיך הלהבה ולבשל ‪ 3-4‬שעות‬
‫עד לריכוך הבשר‪.‬‬
‫המלצת הגשה‪ :‬לקשט בגבעול‬
‫רוזמרין‪.‬‬
‫בתאבון‬
‫‪12‬‬
‫מגוונים‬
‫כסלו תשע"ב דצמבר ‪ 2011‬גיליון מס' ‪14‬‬
‫לוחמים שוחרי שלום‬
‫אייקידו היא דרך חיים ופילוסופיה חברתית שוחרת שלום‪ .‬מטרתו של מי שמתרגל אייקידו‪,‬‬
‫היא לפתור עימותים בדרכי שלום ולהגן על עצמו‪ ,‬תוך הימנעות מגרימת נזק לתוקף‪.‬‬
‫במגוונים גולן ברמת השרון תוכלו להתנסות בדרך האייקידו‪ ,‬המביאה להתפתחות הגוף‬
‫והנפש ואולי לעזור לעצמכם להפוך לאנשים טובים יותר‪.‬‬
‫מאת מיכל אבן‬
‫ברמת השרון‪ ,‬במגוונים נווה גן‪ ,‬פועל‬
‫חוג אייקידו וצ'י קונג‪ .‬צ'י קונג‬
‫היא אמנות טיפוח וריפוי עצמי של‬
‫התרבות הסינית‪ .‬מדריך החוג הוא אסף‬
‫אביזוהר‪ ,‬בן ‪ ,64‬אב לחמישה ילדים‪.‬‬
‫אסף אביזוהר הוא חקלאי לפרנסתו‬
‫ועוסק באייקידו כבר ‪ 23‬שנה ובצ'י‬
‫קונג כחמש שנים‪ .‬אצלו זה התחיל‬
‫סמוך לגיל ‪" .40‬כשהגעתי לגיל ‪40‬‬
‫נכנסתי למשבר נפשי ורוחני‪ .‬במקרה‪,‬‬
‫בעת ביקור אצל אחותי‪ ,‬ראיתי על מדף‬
‫ספר שעוסק במשבר גיל הארבעים אצל‬
‫גברים‪ .‬קראתי את הספר בנשימה אחת‬
‫והרגשתי כאילו כתבו אותו עלי‪ .‬זה‬
‫גרם לי לחפש דרך משמעותית לצמיחה‬
‫רוחנית‪ .‬בתקופה ההיא התגוררתי באזור‬
‫ים המלח והתחלתי ללמוד אייקידו בתל‬
‫אביב‪ .‬נסעתי פעמיים בשבוע לשיעורים‬
‫‪ 200‬ק"מ הלוך וחזור‪ ,‬כי הבנתי שזה‬
‫תחום שבאמת ישנה לי את החיים‪.‬‬
‫הנתיב המיוחד שלי באייקידו הוא‬
‫ביסוסו על מחזור יין‪-‬יאנג‪ .‬לשם כך אני‬
‫מקדיש מחצית השיעור לאימון צ'י‪-‬‬
‫קונג‪ .‬בשיעורים מיישמים מחזור זה הן‬
‫ברמה האסטרטגית והטקטית והן ברמת‬
‫הפעולה הפנימית‪ ,‬תאום נשימה ותנועה‬
‫להפעלת עוצמה ממוקדת ללא כוח‪".‬‬
‫אייקידו‪ ,‬ובתרגום חופשי מיפנית‪:‬‬
‫"הדרך להרמוניה עם האנרגיה"‪ ,‬היא‬
‫אמנות לחימה יפנית‪ ,‬שפותחה על ידי‬
‫מֹורִ יהֶיי אּו ֶאשִי ָבּה‪ ,‬בין שנות ה‪ 20-‬וה‪-‬‬
‫‪ 60‬של המאה ה‪ .20-‬אואשיבה פיתח את‬
‫האייקידו בהתבסס על אמנויות לחימה‬
‫יפניות קלאסיות שונות בהן התמחה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אייקידו אינה רק אמנות לחימה‪,‬‬
‫אלא גם דרך חיים ופילוסופיה חברתית‬
‫שוחרת שלום‪ .‬מטרתו של האייקידֹו‏קה‪,‬‬
‫מי שמתרגל אייקידו‪ ,‬היא לפתור‬
‫עימותים בדרכי שלום ולהגן על עצמו‬
‫תוך הימנעות מגרימת נזק לתוקף‪ .‬על‬
‫מנת להשיג‬
‫את היעדים‬
‫כ מ ו‬
‫בריאות‪,‬‬
‫ב ט ח ו ן‬
‫ושלוות‬
‫נ פ ש ‪,‬‬
‫מתאמנים‬
‫בחוג להיות‬
‫נינוחים‪,‬‬
‫שלווים‬
‫ב ג ו ף‬
‫ובנפש‪,‬‬
‫אבל ברמת‬
‫ע ר נ ו ת‬
‫מ ל א ה ‪,‬‬
‫שיפוט נכון‬
‫ותפקוד‬
‫י ע י ל‬
‫ומיטבי‪.‬‬
‫המתאמנים‬
‫שואפים‬
‫לטפח את‬
‫בריאותם‬
‫ויכולותיהם‬
‫מנת מימין‪ :‬אסף אביזוהר‬
‫על‬
‫שיוכלו‬
‫ל ע מ ו ד‬
‫באתגרים שונים שהחיים מציבים‬
‫להם‪ .‬דרך זו מביאה אותם לתפקוד‬
‫משופר בחיי היומיום ולמיצוי גובר‬
‫של הפוטנציאל האישי הגלום בהם‪.‬‬
‫מייסד האייקידו תיאר את מהות האייקידו‬
‫במשפט הבא‪" :‬האייקידו הוא דרך‬
‫להתפתחות גוף ונפש לשם יצירת חברה‬
‫טובה יותר"‪ .‬את מטרתו של האייקידו‬
‫סיכם‬
‫הוא‬
‫באימרה‪:‬‬
‫"ניצחון נכון‬
‫הוא ניצחון‬
‫על עצמך"‪.‬‬
‫ה כ ו ו נ ה‬
‫בניצחון‬
‫היא לשיפור‬
‫עצמי היום‬
‫ביחס למצבך‬
‫א ת מ ו ל ‪.‬‬
‫העיקרון‬
‫באייקידו‬
‫ק ו ב ע ‪,‬‬
‫שניצחון כנגד‬
‫אדם אחר הוא‬
‫חסר משמעות‪.‬‬
‫האייקידוקה‬
‫צריך לנסות‬
‫את‬
‫לנצח‬
‫הפחדים‪,‬‬
‫ה ק ש י י ם‬
‫והמגבלות‬
‫שלו ובעיקר‬
‫את‬
‫לנצח‬
‫תכונותיו‬
‫השליליות‪.‬‬
‫ברוב המוחלט‬
‫של סגנונות האייקידו‪ ,‬לא מתקיימות‬
‫תחרויות‪ ,‬וגם לא מתאמנים בקרבות‬
‫בהם יש מנצח ומפסיד‪ .‬עיקר האימון‬
‫באייקידו הוא התירגול עצמו ולא‬
‫בדיקת היעילות או הרמה של המתאמן‬
‫בעזרת קרבות ותחרויות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬האייקידו נפוץ במקומות‬
‫רבים ברחבי העולם‪ ,‬וניתן למצוא‬
‫זרמים שונים ומגוונים‪ .‬למרות הגיוון‬
‫בסגנונות כיום‪ ,‬הרוב המוחלט של‬
‫סגנונות האייקידו שומר על הגרעין‬
‫של היעדר תחרויות והימנעות מפגיעה‬
‫פיזית בתוקף‪.‬‬
‫בדומה לרוב אמנויות הלחימה היפניות‪,‬‬
‫האימון באייקידו כולל פן פיזי ופן‬
‫מנטלי‪ .‬הפן הפיזי של האימון הוא‬
‫שיפור הכושר הכללי והגמישות‪ ,‬לצד‬
‫עבודה עם טכניקות והתקפות מסוימות‪.‬‬
‫כיוון שטכניקות רבות מסתיימות‬
‫בהטלה‪ ,‬התלמידים לומדים בשלבים‬
‫הראשונים כיצד ליפול ולהתגלגל מבלי‬
‫לפגוע בעצמם‪ .‬בשלבים מתקדמים יותר‬
‫לומדים התלמידים להתגונן בצורה‬
‫חופשית מסוגים שונים של התקפות‪.‬‬
‫באייקידו עובדים בעיקר על גמישות‪,‬‬
‫קואורדינציה‪ ,‬סיבולת לב ריאה ולעתים‬
‫גם זריזות‪ .‬כמעט אף פעם אין דגש על‬
‫שיפור הכוח‪ ,‬שכן האייקידו מלמד לא‬
‫להשתמש בכוח‪ .‬האימון הפיזי באייקידו‬
‫דומה מאוד לאימון ביוגה ‪ -‬אימון‬
‫שמטרתו לשלוט בכל הגוף בצורה‬
‫יותר טובה‪ ,‬ולאו דווקא לחטב אותו‪.‬‬
‫החוג מיועד לבוגרים מגיל ‪ ,16‬כי‬
‫השיעורים דורשים הרבה מאוד ריכוז‬
‫והבנה עמוקה של הדרך ועקרונות‬
‫השיטה‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬טל' ‪03-7600196/7‬‬