משינוי-התנ

‫משינוי‬
‫התנהגות‬
‫לשינוי‬
‫תפיסה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫משינוי תפיסה לשינוי התנהגות‪ :‬הגישה המקובלת‬
‫התפיסה המקובלת בשיווק גורסת כי שינוי בתפיסות והתנהגות‬
‫צרכנים ינבע באמצעות אחת משתי גישות פסיכולוגיות‪:‬‬
‫הגישה הדינמית‬
‫הגישה הקוגניטיבית‬
‫לפיה רגש וחוויה יכולים לשנות‬
‫את תפיסות הצרכנים ומכך את‬
‫התנהגותם‬
‫לפיה תהליך קוגניטיבי של חינוך‬
‫והסברה ייצור שינוי בתפיסה ומכך‬
‫בהתנהגות הצרכנים‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬הסיבות לחוסר יעילותן של הגישות הדינמית והקוגניטיבית‬
‫היום קיים סימן שאלה בנוגע ליעילות הגישות הדינמית והקוגניטיבית ותהליך העברת‬
‫המסרים שתכליתו עוררות רגשית‪ ,‬חוויה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הסברה או חיזוק של תפיסות‬
‫והתנהגויות‪ ,‬וזאת משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫ביזור השוק‪ :‬שוק הצרכנים נהיה מבוזר יותר ויותר‪ .‬אותו פלח צרכנים המכונה “שוק ההמונים”‬
‫קטן והולך ואת מקומו תופסים יותר ויותר פלחי צרכנים בעלי מאפייני תפיסות והתנהגויות‬
‫ייחודיות ‪ -‬פלחי נישה‪ .‬במצב זה‪ ,‬שבו נהיה קשה יותר ויותר לשלוח מסר אחיד לצרכנים רבים‬
‫או להציע חוויות בכלל וחוויות רגשיות בפרט לקהל גדול‪ ,‬נשאלת השאלה האם כדאי להשקיע‬
‫בהבניית תהליך קוגניטיבי לצרכנים שעמדותיהם והתנהגויותיהם ברורים להם?‬
‫ממד הזמן‪ :‬היום כאשר הזמן לשוק נהיה חשוב יותר ויותר‪ ,‬נשאלת השאלה האם כדאי לארגון‪,‬‬
‫והאם ביכולתו‪ ,‬להתחייב לתהליך ממושך לשם שינוי התפיסות והתנהגות הצרכנים‪ ,‬כפי‬
‫שנדרש מהשימוש בגישות הדינמית והקוגניטיבית?‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪3‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫ביזור שוק הצרכנים הוא תהליך הנמשך כבר מספר עשורים‪ ,‬אך תהליך זה הואץ‬
‫בעשור האחרון בעיקר עקב החידושים הטכנולוגיים והשימוש הנרחב ברשת‬
‫האינטרנט על המאפיינים השונים הנובעים מכך‬
‫סת’ גודין (‪ ,)Seth Goddin‬יועץ האסטרטגיה העסקית והשיווקית‪,‬‬
‫מדגים זאת היטב בנוגע לשוק האמריקני‬
‫אם בשנות ה‪ 50-‬של המאה העשרים ניתן היה להגדיר את שוק הצרכנים האמריקני שוק‬
‫בעל פלח צרכנים גדול אשר ייצג את הזרם המרכזי או שוק ההמונים ‪ -‬צרכנים אשר בהתאם‬
‫למאפיינים דמוגרפיים וסוציו‪-‬כלכליים חיפשו אחר אותם ערכים ‪ -‬ובשוליו מספר מצומצם של‬
‫קבוצות צרכנים בעלי תפיסות ודרכי התנהגות שונות ומובחנות‪ ,‬הרי שבשנות ה‪ 70-‬של המאה‬
‫העשרים כבר ניתן להבחין בעלייה במספר ובסוגי הקבוצות המאורגנות סביב רעיונות והתנהגויות‬
‫שאינם נחשבים “מקובלים” או חלק מהזרם המרכזי‬
‫והיום בתחילת העשור השני של המאה ה‪ ,21-‬כבר התפשטה תפוצת התפיסות וההתנהגויות‬
‫שאינן חלק משוק ההמונים והזרם המרכזי‪ ,‬עד כי מספר האנשים שבקבוצות הנישה המאוגדים‬
‫סביב התנהגויות ורעיונות אלה‪ ,‬גדול יותר ממספר האנשים הנמצאים בזרם המרכזי של החברה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫בשנות ה‪ 50-‬של המאה העשרים ניתן להבחין בבירור כי רובו של הציבור נמצא בקהל‬
‫ההמונים וכי קבוצות נישה‪ ,‬רעיוניות ומעשיות‪ ,‬נמצאות בשוליו‬
‫‪ :1955‬עקומת ההתנהגות מורכבת מקבוצות מובחנות באופן הדוק‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫בשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬כבר ניתן להבחין בירידה בגודל שוק ההמונים ובעלייה במספר‬
‫וסוגי הקבוצות המאורגנות סביב רעיונות והתנהגויות שאינם נחשבים מקובלים או חלק‬
‫מהזרם המרכזי‬
‫‪ :1975‬תפוצת ההתנהגויות מתפשטת‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪6‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫היום‪ ,‬בתחילת העשור השני של המאה ה‪ 21-‬כבר התפשטה תפוצת ההתנהגויות שאינן‬
‫חלק משוק ההמונים והזרם המרכזי‪ ,‬עד כי מספר האנשים בפלחי הצרכנים המאוגדים‬
‫סביב התנהגויות ורעיונות אלה (קבוצות נישה) גדול יותר ממספר האנשים הנמצאים‬
‫בזרם המרכזי‪/‬שוק ההמונים‬
‫‪ :2010‬תפוצת ההתנהגויות התפשטה עד לנקודה שבה יש יותר‬
‫מוזרים הנמצאים “מחוץ לקופסה” מאשר נורמלים הנמצאים בתוכה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫היבט נוסף לתהליך הביזור המתמשך אפשר לראות גם בשוק המוצרים והשירותים‪,‬‬
‫כאשר גם כאן ממלאים חידושים טכנולוגיים והאינטרנט גורם בעל משמעות גדולה‬
‫תהליך הביזור בשוק המוצרים והשירותים מתבטא‬
‫היטב במאפיין הסטטיסטי “הזנב הארוך‪ ”,‬אותו אפיין‬
‫כריס אנדרסון (‪ ,)Chris Anderson‬לפיו סך כל מוצרי‬
‫הנישה הפונים לפלחי צרכנים קטנים ומוגדרים‬
‫נהיה או כבר גדול יותר ממספר המוצרים‬
‫והשירותים הפונים ל”כלל הצרכנים”‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬ביזור השוק‪‘ :‬הזרם המרכזי‘ ַק ֵטן ומשתטח‬
‫עקומת הזנב הארוך מבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את העובדה כי התרבות והכלכלה נעים יותר ויותר‬
‫מהתמקדות בדרישה למספר מועט של מוצרים ושירותים מצליחים ביותר (מוצרים ושירותים‬
‫של הזרם המרכזי ‪ -‬הפונים לקהל ההמונים המקובל‪ ,‬המוגדר על‪-‬ידי המשווקים “נורמלי”)‪,‬‬
‫לכיוון של יותר ויותר שווקים‪ ,‬מוצרים ושירותי נישה‪ ,‬שהדרישה להם נובעת מהשבטים הרבים‬
‫ודפוסי ההתנהגות הרבים המאפיינים את האנשים המרכיבים אותם‬
‫סביבת השוק החדשה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪9‬‬
‫‪ .4‬ממד הזמן‪:‬‬
‫זמן לשוק מתקצר והולך על פני כל קטגוריות המוצרים והשירותים ובעיקר בכל הקשור‬
‫למוצרים ושירותים טכנולוגיים או מבוססי טכנולוגיה‪ ,‬המעצבים בכך את תפיסות וציפיות‬
‫הצרכנים בנוגע לחדשנות‪ ,‬אפנתיות והתעדכנות‬
‫?‬
‫במצב עניינים זה עולה השאלה האם נכון לארגון‬
‫להשקיע בתהליך ארוך של שינוי תפיסות שכבר‬
‫במהלכו קיים סיכוי כי המוצר או השירות שאליו הוא‬
‫מכוון כבר אינו רלוונטי לקהל הצרכנים?‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪10‬‬
‫‪ .5‬ביזור השוק וממד הזמן‪ :‬חשיבותם של המאמצים המוקדמים‬
‫הביזור ההולך וגדל של קבוצות הצרכנים יחד עם החשיבות הגדלה והולכת של ממד‬
‫הזמן בשיווק להם‪ ,‬מעלים את חשיבות קבוצת הצרכנים של המאמצים המוקדמים‬
‫קבוצה זו של צרכנים נמצאת בכל פלח צרכנים ועל פני פלחים שונים‪ ,‬בעיקר בהקשר‬
‫לסגמנטים של מוצרים טכנולוגיים‪ ,‬אך לא רק‪ .‬לצרכנים אלה מאפיינים אשר בסופו של‬
‫דבר עושים אותם פתוחים ונכונים יותר להתנסות בטכנולוגיה חדשה‪ ,‬כפי שזו באה לידי‬
‫ביטוי במוצרים ושירותים חדשים או באופן כללי במוצרים ושירותים חדשניים‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪11‬‬
‫‪ .5‬ביזור השוק וממד הזמן‪ :‬חשיבותם של המאמצים המוקדמים‬
‫מחזור החיים של אימוץ חדשנות‬
‫רוב מוקדם‬
‫“פרגמטים”‬
‫רוב מאוחר‬
‫“שמרנים”‬
‫משתהים‬
‫“ספקנים”‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫מאמצים מקדימים‬
‫“בעלי חזון”‬
‫ממציאים‬
‫“חובבי טכנולוגיה”‬
‫‪12‬‬
‫‪ .5‬ביזור השוק וממד הזמן‪ :‬חשיבותם של המאמצים המוקדמים‬
‫מתוך כך ניתן להניח כי ככל שיוכל ארגון לאתר במדויק את קבוצת הצרכנים המובחנת של‬
‫המאמצים המוקדמים בקטגוריה שבה הוא פועל‪ ,‬וככל שיוכל לספק לה במהירות הגבוהה ביותר‬
‫האפשרית את מוצריו או שירותיו‪ ,‬כך יוכל להגיע מהר יותר לרוב המוקדם ולמכירות גבוהות‬
‫מאפייני מאמצים מוקדמים‬
‫מחפשים אחר מידע חדש‬
‫מוכנים להתנסות ברעיונות חדשים‬
‫שייכים לארגונים בעלי בסיס ארצי‬
‫מובילי דעה‬
‫מומחים טכניים או בעלי גישה למומחים טכניים‬
‫מנהיגי תעשייה‬
‫בעלי הכנסה גבוהה בדרך כלל‬
‫אנשים הזוכים לכבוד ברמה המקומית‬
‫צעירים באופן כללי‬
‫בעלי מודעות לעיצוב ולמיתוג‬
‫מוכנים להסתכן‬
‫אפנתיים‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪13‬‬
‫‪ .5‬ביזור השוק וממד הזמן‪ :‬חשיבותם של המאמצים המוקדמים‬
‫ביזור השוק והעלייה בחשיבות ממד הזמן בעסקים ובשיווק‬
‫מספקים הן הזדמנות והן סיכון‪:‬‬
‫הזדמנות‬
‫סיכון‬
‫היכולת לפנות ולהגיע‬
‫במהירות לפלחי הצרכנים‬
‫הרלוונטיים לעסקי הארגון‬
‫שינוי תפיסה למעבר‬
‫לפעולה באופן מבוזר ומהיר‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪14‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫לאור השינויים בשוק‪ ,‬מבחינת התנהגות‪ ,‬מאפייני הצרכנים וחשיבות ממד הזמן‪ ,‬ועקב‬
‫המגבלות הנראות של גישה קוגניטיבית לשינוי תפיסות צרכנים אשר יוביל לשינוי התנהגות‬
‫וחיזוק התפיסות וחוזר חלילה‪ ,‬קיימת גישה חלופית ‪ -‬הגישה הביהביוריסטית‬
‫לעומת הגישות הדינמית והקוגניטיבית‪ ,‬גורסת הגישה הביהביוריסטית‬
‫כי תיתכן יצירה של שינוי התנהגות ללא צורך בשינוי תפיסה הנובע מתהליך‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬חווייתי או רגשי‪ ,‬וכי בנוסף דווקא שינוי התנהגותי‬
‫(ולא תהליך קוגניטיבי או רגשי) יכול לשנות תפיסות צרכנים‪,‬‬
‫שבתורן יחזקו את התנהגותם וחוזר חלילה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪15‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫הגישה הביהביוריסטית יכולה לאפשר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫השגת שינוי התנהגותי מבלי‬
‫להעביר את הצרכן תהליך‬
‫קוגניטיבי של שינוי תפיסה‬
‫‪2‬‬
‫שינוי תפיסות הצרכן לא‬
‫מתוך תהליך קוגניטיבי‬
‫אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫וכל זאת בהשקעה פחותה ובפרק זמן קצר יותר‬
‫שני חוקרים מרכזיים (יחד עם אחרים) מדגימים בניסוייהם את היכולת להשיג‬
‫את המטרות הנ”ל ‪ -‬אסתר דופלו (‪ )Esther Duflo‬ודן אריאלי (‪)Dan Ariely‬‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪16‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1‬השגת שינוי התנהגותי מבלי להעביר את הצרכן תהליך קוגניטיבי של שינוי תפיסה‬
‫מחקרים שונים הראו כי ניתן להביא אנשים להתנהגות מסוימת מבלי להעבירם תהליכים‬
‫קוגניטיביים של שינוי תפיסה‪ ,‬זאת עקב העובדה כי לבני אדם נטיות קוגניטיביות וחסמים‬
‫פסיכולוגיים המונעים מהם לפעול בדרכים רציונליות או דרכים מסוימות‬
‫‪ .6.1.1‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים ‪ -‬חיסון אוכלוסייה כפרית‬
‫החוקרת אסתר דופלו (‪ )Esther Duflo‬מבצעת ניסויים‬
‫רנדומאליים בקהילות במדינות מתפתחות‪ ,‬במטרה לשנות‬
‫התנהגויות ותפיסות אצל תושביהן וכך לשפר אחת חייהם‬
‫מבחינה בריאותית‪ ,‬חינוכית וכלכלית‬
‫ניסוי אחד נערך באוזר כפרי בהודו שבו ניסה ארגון רפואי לחסן את ילדי‬
‫האוכלוסייה‪ .‬אלא שלמרות כל מאמצי ההסברה וההשקעות הכספיות‪,‬‬
‫רק ‪ 6%‬מתושבי הכפרים השלימו סבב חיסונים מלא לילדיהם‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪17‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1‬השגת שינוי התנהגותי מבלי להעביר את הצרכן תהליך קוגניטיבי של שינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1.1‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים ‪ -‬חיסון אוכלוסייה כפרית‬
‫מסקנת העובדים בארגון הרפואי הייתה כי הכפריים מתנגדים לרעיון החיסונים באופן כללי‬
‫וכי תידרש השקעה גדולה בחינוך והסברה בכדי לגרום להם לשנות את דעתם‪ ,‬אולם דופלו‬
‫שיערה כי אין הכפריים מתנגדים לחיסונים‪ ,‬אלא שאין להם דעה מוצקה בנושא וכי דברים‬
‫אחרים‪ ,‬שאותם הם רואים דחופים יותר‪ ,‬מונעים מהם להשלים את סבב החיסונים‬
‫עקב כך הוחלט להעניק לכל הורה שהביא את ילדו לחיסון שקית עדשים ‪-‬‬
‫ובתוך זמן קצר עלה שיעור הילדים שהשלימו סבב חיסונים מלא ל‪38%-‬‬
‫פעולה זו ושכמותה‪ ,‬שזכתה לא אחת לביקורת‬
‫משום סיפוק התמריץ‪ ,‬מתאימה לגישה‬
‫הביהביוריסטית בפסיכולוגיה‪ ,‬לפיה חיזוקים‬
‫(או ענישה) יכולים להביא לשינוי בהתנהגות‪,‬‬
‫ובסופו של דבר‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬לשינוי בתפיסה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪18‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1‬השגת שינוי התנהגותי מבלי להעביר את הצרכן תהליך קוגניטיבי של שינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1.2‬דן אריאלי‪ :‬התנהגות כלכלית – הכוח שבחינם‬
‫למחיר אפס‪ ,‬קרי‪ ,‬חינם‪ ,‬השפעה גדולה על התנהגותם של אנשים‪ ,‬ותגובתם מיידית‬
‫מחיר אפס‪ ,‬כך מתברר ממחקרים‪ ,‬הוא מקור להתנהגות לא רציונלית‪ ,‬קרי‪ ,‬התנהגות‬
‫שאינה מעוצבת מתוך תהליך קוגניטיבי הבונה תפיסות חדשות‬
‫באחד הניסויים שביצע הועמד שולחן בקמפוס אוניברסיטאי ועליו שני‬
‫סוגי שוקולד ‪ -‬טרפלס של מותג השוקולד ‪ ,Lindt‬הנחשבים יוקרתיים‬
‫ו”נשיקות” (‪ )kisses‬של ‪ ,Hershey’s‬הנחשבים שוקולד פשוט‬
‫שלב א'‬
‫בשלב הראשון נקבע מחיר הטראפלס על ‪ 15‬סנט ליחידה ומחיר‬
‫הנשיקות סנט אחד‪ .‬הלקוחות שניגשו לשולחן פעלו ברציונליות ‪ -‬השוו‬
‫את מחיר ואיכות ה”נשיקות” למחיר ואיכות הטראפלס‪:‬‬
‫‪ 73%‬בחרו בטראפלס בעוד ש‪ 23%-‬ב”נשיקות”‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪19‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1‬השגת שינוי התנהגותי מבלי להעביר את הצרכן תהליך קוגניטיבי של שינוי תפיסה‬
‫‪ .6.1.2‬דן אריאלי‪ :‬התנהגות כלכלית ‪ -‬הכוח שבחינם‬
‫שלב ב'‬
‫בשלב השני הוצע מחיר הטראפלס ב‪ 14-‬סנט ואילו ה”נשיקות”‬
‫נמכרו בחינם ‪ -‬המחיר של שני סוגי השוקולד ירד בסנט אחד‬
‫ה”חינם” עשה את ההבדל‬
‫‪ 69%‬מהלקוחות (לעומת ‪ 27%‬לפני כן) בחרו ב”נשיקה” בחינם‪ ,‬ואחוז‬
‫הלקוחות שבחרו בטרפלס ירד ל‪ 31%-‬מ‪ 73%-‬לפני כן‬
‫הניסוי נערך מספר פעמים נוספות‪ ,‬כולל בקפיטריות‪ ,‬שם הושמו השוקולדים ליד הקופה‪,‬‬
‫ראשית במחיר מסוים ואחר כך עם הורדה של סנט אחד והפיכת מחיר ה”נשיקות” לחינם‪,‬‬
‫והתוצאה נותרה זהה בכל המקרים ‪ -‬כל עוד לא היו ה”נשיקות” בחינם‪ ,‬העדיפו מרבית‬
‫הלקוחות את שוקולד הטראפלס האיכותי יותר‪ ,‬אך ברגע שבו הוצעו ה”נשיקות” בחינם‬
‫בחרו בהן מרבית הלקוחות‬
‫ניסוי זה מדגים את היכולת להשתמש בנטיות קוגניטיביות בכדי לשנות התנהגות‬
‫של בני אדם ללא הצורך להעבירם תהליך קוגניטיבי של בנייה או שינוי של תפיסות‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪20‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫מחקרים אחרים בתחום הניסויים הרנדומאליים וההתנהגות הכלכלית הראו גם כי ניתן להביא‬
‫לשינוי תפיסתם של אנשים‪ ,‬לא מתוך תהליך קוגניטיבי‪ ,‬אל מתוך שינוי התנהגות‬
‫‪ .6.2.1‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים ‪ -‬שיפור מערכות חינוך‬
‫בניסוי במספר בתי ספר באזורים כפריים בהודו‪,‬‬
‫ניסתה דופלו להמעיט את מספר ההיעדרויות‬
‫של המורים מבית הספר ובכך להגדיל את מספר‬
‫שעות הלימוד וציוני התלמידים‬
‫לשם כך הוחלט כי בתחילת כל יום לימודים ובסופו‬
‫יצטלמו המורים עם תלמידיהם‪ ,‬ושכרם של המורים‬
‫יקבע לפי נוכחותם‪ ,‬כפי שתועדה בצילומים‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪21‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.1‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים – שיפור מערכות חינוך‬
‫בתוך שנה וחצי מתחילת הניסוי קטן ב‪ 50%-‬שיעור היעדרויות המורים‪,‬‬
‫מספר שעות הלימוד של התלמידים גדל וציוניהם עלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבדיקה של‬
‫בתי הספר שנתיים וחצי אחרי הניסוי‪ ,‬אז כבר חדלה תכנית תשלום השכר‬
‫בהתאם לנוכחות מתועדת בצילומים‪ ,‬נמצא כי שיעורי הנוכחות של המורים‬
‫נותרו גבוהים כשהיו שנה וחצי מתחילת הניסוי‬
‫הגם שבמקרה זה קיים אלמנט של חיזוק‪ ,‬באמצעות שכר הנקבע על‪-‬‬
‫ידי נוכחות מתועדת‪ ,‬הרי שעצם השמירה על רמה גבוהה של נוכחות גם‬
‫לאחר סיום תכנית התמריצים‪ ,‬מראה כי חל שינוי בתפיסת המורים את‬
‫תפקידם ואת חשיבות נוכחותם בבית‪-‬הספר‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪22‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.2‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים ‪ -‬שכנוע חקלאים להשתמש בחומרי דישון‬
‫מחקר נוסף שביצעה דופלו‪ ,‬במקרה זה בקניה‪ ,‬ניסה לגרום לחקלאים להשתמש‬
‫בחומרי דישון בכדי להגדיל את תפוקת יבוליהם ומכך את הכנסתם‬
‫באופן כללי כמעט כל החקלאים (‪ )97%‬דיווחו על רצונם‬
‫להשתמש בחומרי דישון בעונת הגידולים הבאה‪ ,‬אולם‬
‫בפועל רק ‪ 34%‬אכן ביצעו זאת‬
‫הבעיה במקרה זה הייתה כי אחרי תקופת הקציר או‬
‫הקטיף‪ ,‬ולפני מחזור הזריעה החדש‪ ,‬טענו החקלאים כי‬
‫אין להם כסף לקנייה של חומרי דישון‬
‫אולם בבחינה מדוקדקת יותר התברר כי לאחר תקופת הקציר או הקטיף היה בידי‬
‫החקלאים הכסף לקנות חומרי דישון לתקופת הגידולים הבאה‪ ,‬אולם הם הוציאן כסף‬
‫זה על דברים אחרים וכך נותרו ללא כמות כסף מספקת לקניית חומרי דישון‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪23‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.2‬אסתר דופלו‪ :‬ניסויים רנדומאליים ‪ -‬שכנוע חקלאים להשתמש בחומרי דישון‬
‫בכדי להתמודד עם הבעיה הוצעה לקבוצת חקלאים תכנית של התחייבות‬
‫מראש לקנייה עתידית של חומרי דישון תמורת משלוח חינם‪ ,‬כאשר את‬
‫ההזמנה עליהם לבצע עם תום עונת הגידול‪ ,‬כאשר יש בידיהם את הכסף לכך‬
‫תוצאות התכנית היו כי בעונה הראשונה קנו והשתמשו‬
‫בחומרי דישון ‪ 45%‬מהחקלאים בקבוצה‪ ,‬זאת בהשוואה‬
‫ל‪ 34%-‬מהחקלאים בקבוצת הביקורת להם לא הוצעה‬
‫התכנית ובהשוואה ל‪ 29%-‬מכלל החקלאים באזור שנבחן‬
‫שהשתמשו בחומרי דישון שנתיים לפני יישום התכנית‬
‫בעונת הגידולים השנייה השתמשו ‪ 55%‬מהחקלאים‬
‫שבתכנית‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪24‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.3‬דן אריאלי‪ :‬התמודדות עם נטיות קוגניטיביות ‪ -‬איכות ציונים‬
‫שינוי תפיסה באמצעות שינוי התנהגות אינו מחייב בהכרח מתן תמריצים‪,‬‬
‫כמו בניסויים שביצעה דופלו‬
‫במחקר שערך אריאלי ב‪ ,MIT-‬ואשר בחן התמודדות עם מה שניתן‬
‫לכנות דחיינות‪ ,‬ניתנו לשלוש קבוצות של סטודנטים מגבלות שונות‬
‫להגשת שלוש עבודות בתקופת הסמסטר‬
‫לקבוצה אחת ניתנה האפשרות להגיש את העבודות בכל שלב לפני סוף‬
‫הסמסטר‪ ,‬לפי לוח זמנים שקבע כל סטודנט לעצמו ושהיה עליו לעמוד בו;‬
‫לקבוצה שנייה ניתנה האפשרות להגיש את העבודות עד סוף תקופת‬
‫הסמסטר ללא מועדי הגשה כלשהם; ולקבוצה השלישית הוכתבו שלושה מועדי‬
‫הגשה ללא אפשרות להתגמש‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪25‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.3‬דן אריאלי‪ :‬התמודדות עם נטיות קוגניטיביות ‪ -‬איכות ציונים‬
‫לאחר בדיקת העבודות נמצא כי לחברי קבוצה שמועדי ההגשה שלה הוכתבו‬
‫מראש היו הציונים הגבוהים ביותר‪ ,‬הקבוצה שקיבלה את האפשרות להגיש את‬
‫העבודות עד לסוף הסמסטר ללא קביעת מועדי הגשה היו הציונים הנמוכים ביותר‬
‫וחברי הקבוצה שלה ניתנה האפשרות להגיש את העבודות עד לסוף הסמסטר‬
‫תוך כדי קביעת מועדי הגשה באופן עצמאי סיימו באמצע מבחינת הציונים‬
‫תוצאות המחקר מראות כי פעולה מסוימת (הכתבה או אי‪-‬הכתבה של מועדי הגשה)‬
‫הביאה בתורה לתפיסה שונה בנוגע למידת הדחיינות וההשקעה בהכנת העבודות‬
‫ולמידת הצלחה שונה בהתאם לכך‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪26‬‬
‫‪ .6‬הגישה החלופית‪ :‬ביהביוריזם ‪ -‬מהתנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪ .6.2‬שינוי תפיסות הצרכן לא מתוך תהליך קוגניטיבי אלא עקב שינוי בהתנהגות‬
‫‪ .6.2.3‬דן אריאלי‪ :‬התמודדות עם נטיות קוגניטיביות ‪ -‬איכות ציונים‬
‫לפי מחקר זה ואחרים טוען דן אריאלי כי בהקשר‪ ,‬למשל‪ ,‬של עמידה ביעדים‪,‬‬
‫הניסיונות לשנות תפיסה כדי לשנות התנהגות אינם תמיד יעילים‪ ,‬וכי אפשר לראות‬
‫זאת סביבנו בהקשר לניסיונות להתחיל דיאטה או להתחיל לחסוך כסף – ניסיונות‬
‫שבהם אנשים נכשלים פעם אחר פעם‬
‫הפיתרון‪ ,‬לפי אריאלי‪ ,‬נמצא בשינוי התנהגותי‪ ,‬וביחס למקרה הנ”ל התחייבות‬
‫מראש לדרך פעולה מסוימת (למועדי ההגשה)‪ .‬אמנם גישה זו יעילה פחות‬
‫מהגישה “הדיקטטורית‪ ”,‬שבה לא ניתן שום סוג של גמישות‪ ,‬אולם ביכולתה לסייע‬
‫לאנשים לדחוף עצמם לכיוון הנכון‪ ,‬וכי יעילותה תגדל ככל שאנשים יתרגלו אותה‪,‬‬
‫ירכשו ניסיון בקביעת מועדים לעצמם‪ ,‬ובסופו של דבר תהפוך אצלם לתפיסה‬
‫בנוגע לדרך ההתנהלות הרצויה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪27‬‬
‫‪ .7‬נעשה ונשמע‪:‬‬
‫בני ישראל מקבלים על עצמם את התורה לפני שילמדו אותה‬
‫דוגמה נוספת להתמקדות בעשייה‪ ,‬בהתנהגות‪ ,‬לפני התפיסה‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא במקורות בפרשת משפטים‪ ,‬שבה מתוארת הסכמת בני ישראל‬
‫לקבל על עצמם את התורה‪ ,‬כאשר צירוף המילים המבטא הסכמה זו‬
‫הוא “נעשה ונשמע” (ספר שמות‪ ,‬כד‪ ,‬ז) ‪ -‬קודם יקבלו על עצמם את דין‬
‫התורה והלכותיה‪ ,‬ואחר כך ילמדו אותה‬
‫קיימות פרשנויות רבות לאמרה ודיונים רבים האם פעלו בני ישראל נכון‬
‫שקודם קיבלו על עצמם את התורה ואחר כך שמעוה והבינו אותה או שמא שגו‬
‫פרשנות אחת טוענת כי הסכמתם של בני‪-‬ישראל לקבל על עצמם‬
‫את התורה לפני שלמדו והבינו אותה נבעה מביטחונם בה’‪ ,‬עקב מכות‬
‫מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף וקבלת המן במדבר‬
‫לכן‪ ,‬כשהציע ה’ לעם ישראל “ספר הוראות לכל החיים‪ ”,‬לא היה להם‬
‫ספק כי זהו בדיוק הדבר שבו הם חפצים ‪ -‬ללא קשר לכתוב בו‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪28‬‬
‫‪ .7‬נעשה ונשמע‪:‬‬
‫בני ישראל מקבלים על עצמם את התורה לפני שילמדו אותה‬
‫למעשה‪ ,‬ממשיך הטיעון‪“ ,‬נעשה ונשמע” הייתה הדרך היחידה בה יכלו בני‬
‫ישראל לקבל את התורה‪ .‬אילו היו מבקשים לקרוא אותה ומתוך להחליט אם‬
‫לקבלה או לא‪ ,‬קרי‪ ,‬להבינה ולגבש את תפיסתם בנוגע אליה‪ ,‬הרי שבאופן‬
‫טבעי היו מתעוררות דחייה והתנגדות לכתוב בה ורצון לקבל רק הנחיות מוסריות‬
‫שיתפסו נוחות ליישום‬
‫לאור הסכמת “נעשה ונשמע” אפשר לראות את המחקרים שתוארו לעיל‪.‬‬
‫הסברה ולמידה אינם מובילים בהכרח לפעולה מסוימת (היכולה להיות‬
‫רצויה או מטיבה)‪ ,‬שכן נטיות קוגניטיביות ותפיסות שונות עשויות ליצור‬
‫דחייה של הפיתרונות המוצעים ושימוש בהיבטים חלקיים של הפיתרון‬
‫אשר אותם קל יותר ליישם‬
‫לעומת זאת נקיטה של פעולה מסוימת גורמת לחוויה שונה ו”מאלצת”‬
‫פיתוח חשיבה ותפיסה חדשים‪ ,‬ואם תוצאת הפעולה וההתנהגות חיובית‪,‬‬
‫הרי שהתפיסה החדשה עשויה לתמוך בהמשך התנהגות זו‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪29‬‬
‫‪ .8‬טיפול ביהביוריסטי‬
‫בתור שיטת טיפול נחל ונוחל הטיפול ההתנהגותי הצלחות בטיפול בהפרעות פסיכולוגיות‬
‫לא מעטות‪ ,‬ויעילותו גדולה כאשר הוא משולב עם במסגרת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ‪-‬‬
‫שילוב של טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי‪ .‬בעיקר נחשה הטיפול ההתנהגותי טיפול יעיל‬
‫בהפרעות חרדה‬
‫הטיפול הביהביוריסטי מניח כי הפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות או הרגלים בלתי יעילים‬
‫שנלמדו ונרכשו במהלך חייו של האדם‪ .‬לפיכך מטרת הטיפול היא שינוי של דפוסי ההתנהגות‬
‫של האדם באמצעות שימוש בעקרונות ביהביוריסטים‬
‫בין הטיפולים המרכזיים נמצאים התניה קלסית‬
‫(או פבלובית) ‪ -‬תהליך למידה שבו נלמד גירוי‬
‫נייטרלי המעורר אצל האדם תגובה רפלקסיבית‪,‬‬
‫והתניה אופרנטית ‪ -‬חיזוקים בתגובה להתנהגות‬
‫המחזקים ומשכללים אותה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪30‬‬
‫‪ .8‬טיפול ביהביוריסטי‬
‫שיטה של התניה אופרנטית יכולה להיות כלכלת אסימונים (‪ ,)Tokens Economy‬ובה יכול‬
‫המטופל להרוויח אסימונים עקב התנהגות חברתית רצויה‪ ,‬ואז להחליפם בדברים המהווים‬
‫חיזוקים בעבורו‬
‫הטיפול הקוגניטיבי‪-‬התנהגותי מבוסס על שילוב הרעיונות של‬
‫הטיפול הקוגניטיבי והטיפול ההתנהגותי‪ .‬השיטה מתבססת על‬
‫הרעיון כי בכדי ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי תפישת‬
‫המציאות ‪ -‬כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי ‪ -‬יחד עם הצורך‬
‫ליצור שינוי בהתנהגות‪ ,‬דבר המצריך למידה ותרגול התנהגויות‬
‫חדשות‪ ,‬כמקובל בטיפול הקוגניטיבי‬
‫מקצת שיטות הטיפול אפוא קוגניטיביות‪ ,‬מקצתן‬
‫התנהגותיות ומקצתן שילוב של שתי התפיסות‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪31‬‬
‫‪ .8‬טיפול ביהביוריסטי‬
‫השיטות המקובלות הן‪:‬‬
‫חשיפה הדרגתית לגורם המאיים‬
‫שיטות שליטה עצמית‬
‫אקטיבית ופסיבית‬
‫הצפה‬
‫הקהיה שיטתית‬
‫חיזוקים חיוביים ושליליים‬
‫כלכלת אסימונים‬
‫ענישה‬
‫טיפול בעיוותי חשיבה‬
‫טכניקות הרפיה‬
‫הבניה קוגניטיבית מחודשת‬
‫דחיית תגובה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪32‬‬
‫תודה‬
‫רבה‬
‫משינוי התנהגות לשינוי תפיסה‬
‫‪33‬‬