‫‪CRT‬‬ ‫תיווך מחשבתי רגשי‪.‬‬ ‫‪CRT‬‬ ‫תיווך מחשבתי רגשי‪.‬‬ ‫ד"ר וורגפט איציק ‪MD‬‬ ‫המח' הפסיכיאטרית לילד‬ ‫ולמתבגר‪ ,‬בי"ח זיו‪ ,‬צפת‪.‬‬ ‫גב' ברקוביץ סמדר ‪MA‬‬ ‫המח' הפסיכיאטרית לילד‬ ‫ולמתבגר‪ ,‬בי"ס מיוחד זיו‪ ,‬צפת‪,‬‬ ‫ואוניברסיטת חיפה‪.‬‬ http://brainden.com/images/spinningdancer-big.gif ‫‪ ‬האם הבנות מסתובבות בכיוון השעון?‬ ‫‪ ‬האם הן מסתובבות נגד כיוון השעון?‬ ‫‪ ‬האם אתם יכולים לראות גם כך וגם כך?‬ ‫‪ ‬האם הבחנתם בזוג הקשישים?‬ ‫‪ ‬האם הבחנתם בזוג הצעיר?‬ ‫‪ ‬האם הבחנתם בכד?‬ ‫‪ ‬האם אתם יכולים להבחין בשלושתם?‬ ‫אבני דרך‪:‬‬ ‫• ‪ ,Luria‬רוסיה‪ ,‬מלחמת העולם ה ‪II -‬‬ ‫תרגול קוגניטיבי לפגיעות מוחיות‪.‬‬ ‫• ‪,1993 ,Delahunty‬‬ ‫‪ CRT‬לחולי סכיזופרניה‪.‬‬ ‫• ‪,2002 ,Stevenson‬‬ ‫‪ CRT‬להפרעות קשב ולמידה‪.‬‬ ‫• פוירשטיין‪ ,1980 ,‬ישראל‪.‬‬ ‫העשרה אינסטרומנטלית בחינוך‪.‬‬ ‫‪ - CRT‬רציונל‪:‬‬ ‫• רוטינות והרגלים ‪ Vs‬למידה והסתגלות‪.‬‬ ‫• הפלסטיות של המוח‪.‬‬ ‫• שינויים נוירואנטומיים‪.‬‬ ‫‪ - CRT‬הנחת עבודה‪:‬‬ ‫• אימון קוגניטיבי לאקטיבציה של‬ ‫מסלולים וקשרים מוחיים יוביל לשיפור‬ ‫בתפקוד‪.‬‬ ‫– ‪ Wexler‬מצא כי חולים הסובלים‬ ‫מפסיכוזה שהראו תפקוד נמוך של זיכרון‬ ‫פעיל‪ ,‬תכנון וגמישות‪ ,‬הראו עלייה‬ ‫בפעילות באזורים תואמים במוח לאחר‬ ‫‪.CRT‬‬ ‫– סקירה של מחקרים הראתה כי ‪ CRT‬בחולי‬ ‫סכיזופרניה מוביל לשיפור תפקודי‪.‬‬ ‫‪ - CRT‬מטרות‪:‬‬ ‫‪ ‬אימון קוגניטיבי‪.‬‬ ‫‪ ‬העלאת מודעות לסגנון חשיבה‪,‬‬ ‫למידת אסטרטגיות חדשות‪,‬‬ ‫והכללה של הלמידה להתנהגות‬ ‫ותפקוד יומי‪.‬‬ ‫‪ ‬עידוד חשיבה על חשיבה‪.‬‬ ‫בדיקות של גורמים נוירו‪-‬פסיכולוגיים מצביעות‬ ‫באופן עקבי על קשר בין הנמכה בתפקוד‬ ‫הקוגניטיבי לבין ליקוי בהתנהגויות אכילה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ליקוי בפונקציות הניהוליות‪.‬‬ ‫ליקוי סלקטיבי בקשב‪.‬‬ ‫קשיים בעיכוב מידע לא רלבנטי‪.‬‬ ‫פרפקציוניזם‪.‬‬ ‫חשיבה נוקשה‪.‬‬ ‫חשיבה דיכוטומית‪.‬‬ ‫הליקויים הקוגניטיביים אינם קשורים‬ ‫ככל הנראה במצב המחלה‪.:‬‬ ‫• אין עקביות במידת השיפור בתפקודים‬ ‫הקוגניטיביים הלקויים עם העלייה במשקל‪.‬‬ ‫‪ ‬עלייה במשקל בחולות עם אנורקסיה נרווזה‬ ‫יכולה לשפר מטלות קוגניטיביות מסוימות‬ ‫(בעיקר קשב)‪,‬‬ ‫‪ ‬אך לא אחרות (בעיקר פונקציות ארגון‪,‬‬ ‫התמצאות במרחב וזיכרון)‪.‬‬ ‫• הליקויים הקוגניטיביים לא נמצאו קשורים‬ ‫לליקויים באפקט‪,‬‬ ‫• או לפסיכו‪-‬פתולוגיות אחרות‪.‬‬ ‫ליקויים קוגניטיביים‪.‬‬ ‫‪SET-SHIFTING ‬‬ ‫‪WEAK CENTRAL COHERENCE ‬‬ ‫‪ ‬ליקוי בתהליכי הפנמה‪.‬‬ ‫‪SET-SHIFTING‬‬ ‫‪ ‬יכולת הזחה מתוארת כיכולת לנוע קדימה ואחורה‬ ‫בין משימות שונות ומערכים מנטאליים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬ליקוי ביכולת ההזחה קשור בחשיבה קונקרטית‬ ‫ונוקשה‪ ,‬גישה בלתי גמישה לפתרון בעיות‬ ‫ותגובות לגירוי‪.‬‬ ‫‪ ‬ליקוי ביכולת הזחה נמצא שוב ושוב במטופלות‬ ‫הסובלות מאנורקסיה נרווזה‪ ,‬הן במהלך הפאזה‬ ‫האקוטית והן לאחר חזרה למשקל תקין‪.‬‬ ‫ירוק‬ ‫כחול‬ ‫אדום‬ ‫סגול‬ ‫שחור‬ ‫צהוב‬ ‫כתום‬ ‫אדום‬ ‫אתמול בקבוצה‪:‬לאחר תרגיל הזחה‪,‬‬ ‫הבנות אומרות שזה קשה‪...‬‬ ‫• אילנה‪ :‬מתרגלים למשימה מסוימת ואז צריך לשנות‬ ‫את כל הגישה‪...‬‬ ‫• מנחה‪ :‬נכון ‪ ,‬יש קושי‪ ,‬קוראים לזה קושי בהזחה‪.‬‬ ‫מכירות?‬ ‫• מיכל‪ :‬למשל‪ ,‬אני מתרגלת מתמטיקה בכל המרץ‬ ‫וכל הריכוז ואז מתחיל שיעור אנגלית ואני לא‬ ‫מצליחה ללמוד‪ ,‬אני לא מצליחה להתרכז‪,‬‬ ‫• ואז חושבים שאני עצלה‪ ,‬שאני לא מתאמצת‪,‬‬ ‫שיש לי בעיה בריכוז‪..‬‬ ‫• אילנה‪ :‬אפילו בשיעור מתמטיקה‪ ,‬אני מתקשה‬ ‫לעבור מתרגיל לתרגיל‪ ,‬אני יודעת שאני יודעת את‬ ‫זה‪ ,‬אבל אני לא מצליחה להיזכר בשיטה‪...‬‬ ‫‪WEAK CENTRAL‬‬ ‫‪COHERENCE‬‬ ‫‪ ‬מטופלות הסובלות מאנורקסיה נרווזה‬ ‫מאופיינות בחשיבה המתמקדת בפרטים‬ ‫ומפספסת את התמונה הגדולה‪.‬‬ ‫‪‬הן עסוקות בחישוב קלוריות‪ ,‬אחוזי שומן‬ ‫וכיו"ב על חשבון תפיסת הערך התזונתי‬ ‫הכללי‪.‬‬ ‫לתאר צורה מורכבת‪.‬‬ ‫רעיון מרכזי‪.‬‬ ‫‪ 09‬מאי ‪2012‬‬ ‫לכבוד‪:‬‬ ‫מר משה זוכמיך‪ ,‬זהבי ושות'‪ ,‬עורכי דין‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫אני פונה אליך למשרד פקידת קבלה שפורסמה בעיתון‬ ‫בסוף השבוע‪ .‬בארבע השנים האחרונות‪ ,‬עבדתי כפקידת קבלה‬ ‫במשרד רואי חשבון נחום את ברנע‪.‬‬ ‫לאחרונה המשרד נסגר עקב פירוק השותפות‪.‬‬ ‫מכיוון שכך בעוד כשבועיים אהפוך למובטלת‪.‬‬ ‫עבודתי הנוכחית כללה חובות כלליות של פקידת קבלה בטלפון‬ ‫ופנים אל פנים‪.‬‬ ‫כחלק מתפקידי גם הייתי אחראית על מרכזיית הטלפון‪ ,‬שירותי‬ ‫הדואר של המשרד‪ ,‬שליחת וקבלת פקסים והודעות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הקלדתי מדי יום כ ‪ 10-15‬מכתבים במחשב‪.‬‬ ‫לפני עבודתי זו‪ ,‬ולפני שעברתי להתגורר בצפון הארץ עבדתי‬ ‫במשרד עורכי דין סבג ושות' שברחוב החשמונאים‪ ,‬ביפו‪.‬‬ ‫לפני כן למדתי במכללה למנהל בקורס פקידות קבלה וסיימתי‬ ‫את לימודי בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫מאז ומתמיד נהניתי לעבוד עם אנשים וניסיוני הקודם יאפשר לי‬ ‫לעבוד כחלק מצוות ולהיות נציגה יעילה של חברתך‪ .‬אני מוכנה‬ ‫לעבוד גם בימי שישי וכן אני בעלת רכב וניידת‪.‬‬ ‫אני נכונה להגיע לראיון עבודה בכל זמן וכן אני פנויה להתחיל‬ ‫בעבודה באופן מיידי‪.‬‬ ‫מצורפים קורות חיי והמלצות ממעבידי הנוכחי והקודם‪.‬‬ ‫מחכה לתגובתך‬ ‫בברכה‬ ‫חיה זלדה‬ ‫מצפה הכוכבים ‪ ,22‬יקנעם‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי‪.‬‬ ‫• קראו את המכתב וסכמו אותו בכמה‬ ‫משפטים בודדים‪.‬‬ ‫• סכמו את המכתב לכדי הודעת טקסט‪.‬‬ ‫• סכמו את המכתב לכדי כותרת‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי‪.‬‬ ‫• תיווך‪:‬‬ ‫‪ .1‬התחילו בזיהוי נקודות מפתח‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסו להבחין בין נק' עיקריות לפרטים‬ ‫שוליים – מה חשוב ומה לא?‬ ‫‪ .3‬הדגישו את הנקודות העיקריות‪.‬‬ ‫‪ .4‬נסו להתבונן בכתוב במבט על‪.‬‬ ‫‪ .5‬נסו לדמיין ‪ZOOM IN & ZOOM OUT‬‬ ‫רפלקציה‪.‬‬ ‫• מה דעתך על המשימה‪.‬‬ ‫• האם הצלחת להחזיק את כל הקטע בראש או‬ ‫שנתקעת עם חלקים ממנו?‬ ‫• האם ניתן לקשור משימה זו בחיי יום יום‪.‬‬ ‫• האם את‪/‬ה בדרך כלל מסוגל‪/‬ת לעקוב‬ ‫אחרי מה שנאמר לך‪ ,‬או שאת מוצא‪/‬ת את‬ ‫עצמך מוסח‪/‬ת על‪-‬ידי פיסות מידע?‬ ‫• האם את‪/‬ה מסוגל‪/‬ת לעקוב אחרי עלילת‬ ‫ספר או סרט או שאת‪/‬ה מוסח‪/‬ת על ידי‬ ‫חלקים מסוימים?‬ ‫היכולת לשמור על איזון בין‬ ‫ראיית התמונה הגדולה ובין‬ ‫היכולת לשים לב לפרטים‪.‬‬ ‫ליקוי בתהליכי ההפנמה‬ ‫פויירשטיין‪Kaufman, 2001 .1978 ,‬‬ ‫• יכולת ההפנמה היא היכולת להטמיע מידע‬ ‫ולהפוך אותו לאוטונומי ובר שימוש‪.‬‬ ‫• המידע המופנם מיוצג במוח האנושי‬ ‫באמצעות סמלים‪ ,‬מילים‪ ,‬ציורים וכו'‪.‬‬ ‫• על מנת לייצג ולהפנים יש צורך בוויתור על‬ ‫הקונקרטי ועל הרגלים קודמים‪.‬‬ ‫• ליקוי בתהליכי הפנמה מתקשר לנוקשות‬ ‫ולקושי בויתור על פרטים ומקשה על יצירת‬ ‫העברה‪.‬‬ ‫ליקוי בתהליכי הפנמה‪.‬‬ ‫‪ ‬קושי בהפעלת מנגנוני ייצוג פנימי‪,‬‬ ‫המאפשרים הטמעת קונספטים‪.‬‬ ‫‪ ‬קושי לראות את התמונה הגדולה‪.‬‬ ‫‪‬קושי בויתור על פרטים‪.‬‬ ‫‪‬קושי בויתור על הטפל בעבור העיקר‪.‬‬ ‫‪‬התוצאה – תחושת הצפה כרונית‪.‬‬ ‫‪‬תחושה בלתי נסבלת של אובדן שליטה‪.‬‬ ‫ליקוי בתהליכי הפנמה‪.‬‬ ‫• תחושת מסוגלות נמוכה‪.‬‬ ‫• ביקורת עצמית מרובה‪.‬‬ ‫• פרפקציוניזם‪.‬‬ ‫• ‪external locus of control‬‬ ‫‪CRT‬‬ ‫• זיהוי 'התמונה הגדולה'‪.‬‬ ‫• הפחתת ההצמדות לפרטים‪,‬‬ ‫• היכולת לתפוס את העיקרון המנחה כל‬ ‫משימה‪,‬‬ ‫• דיון בהשלכות שיש לקשיים אלו על חיי‬ ‫היום יום של הנערה‪.‬‬ ‫‪CRT‬‬ ‫• טיפול פרטני ‪ 12-16‬פגישות‪.‬‬ ‫• טיפול קבוצתי ‪ 6-12‬פגישות‪.‬‬ ‫• תהליך פסיכולוגי מבוסס על שינוי‬ ‫אסטרטגיות אישי‪.‬‬ ‫• תהליך המבוסס על הערכה מחקרית‪.‬‬ ‫• תהליך קצר‪ ,‬מוגבל בזמן‪.‬‬ ‫• כלים פשוטים‪ ,‬ידידותיים‪.‬‬ ‫‪ CRT‬עובד‪.‬‬ ‫• ‪ 30‬נשים צעירות הסובלות מאנורקסיה‬ ‫נרווזה‪ ,‬באשפוז‪ ,‬קיבלו ‪ CRT‬קבוצתי‪,‬‬ ‫‪ 16‬מפגשים‪(Tchanturia K.( :‬‬ ‫‪‬נשירה נמוכה‪,‬‬ ‫‪‬שיפור בתפקודים קוגניטיביים לאחר‬ ‫ההתערבות‪,‬‬ ‫‪‬פידבק חיובי מהטיפול עצמו‪.‬‬ ‫‪‬שיפור בגמישות חשיבה‪.‬‬ ‫‪‬שיפור בקבלת החלטות ויכולת תכנון‪.‬‬ ‫‪‬שיפור במדדים קליניים (משקל‪ )..‬נתונים‬ ‫ראשוניים‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה המתווכת‪.‬‬ ‫• הנחת היסוד של תיאוריית הלמידה‬ ‫המתווכת עפ"י פרופ' ראובן פויירשטיין‬ ‫היא כי העדר או חסך בלמידה מתווכת‬ ‫פוגע ביכולת ההשתנות הקוגניטיבית‬ ‫של האדם וביכולתו ללמוד ממפגש‬ ‫בלתי אמצעי עם גירויים חדשים‪.‬‬ ‫• תיאוריית הלמידה המתווכת‬ ‫מציעה כלים אופרטיביים‬ ‫לאבחון ולטיפול‪:‬‬ ‫• כלי אבחון‪L.P.A.D. :‬‬ ‫אבחון דידקטי‪-‬דינמי‪.‬‬ ‫• רשימה של פונקציות קוגניטיביות‬ ‫פגומות‪.‬‬ ‫• כלים דידקטיים‪:‬‬ ‫העשרה אינסטרומנטלית‪.‬‬ ‫הדגמת קושי בבניית דגם‬ ‫בהפשטה‪:‬‬ ‫דוגמאות לתהליך העבודה בכלי ארגון נקודות‬ ‫השוואה בין ‪CRT‬‬ ‫להעשרה אינסטרומנטלית‪.‬‬ ‫‪CRT‬‬ ‫העשרה‬ ‫אינסטרומנטלית‬ ‫תהליך חינוכי מבוסס על‬ ‫הקניית אסטרטגיות‪.‬‬ ‫תהליך פסיכולוגי מבוסס‬ ‫על שינוי אסטרטגיות‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫תהליך המבוסס על‬ ‫הערכה מחקרית‪.‬‬ ‫תהליך המבוסס על‬ ‫הערכה איכותנית‪.‬‬ ‫תהליך קצר‪ ,‬מוגבל‬ ‫בזמן‪.‬‬ ‫כלים פשוטים‪,‬‬ ‫ידידותיים‪.‬‬ ‫כלים פשטניים‪.‬‬ ‫כלים מורכבים‪,‬‬ ‫מחייבים התרגלות‪.‬‬ ‫כלים מורכבים‪.‬‬ ‫תהליך ארוך ומתמשך‪.‬‬ ‫תודה‪.‬‬