‫דף מסרים להרצאות בנושא מניעה של הפרעות אכילה‪ ,‬המיועדות להורים וליועצות‬ ‫בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים‪ .‬פברואר ‪.4102‬‬ ‫העמותה ממליצה שהרצאות אלו לא יינתנו לבני הנוער עצמם‪.‬‬ ‫הפרעות אכילה הפכו בעשורים האחרונים לבעיה חברתית ובריאותית חשובה בישראל‪ ,‬בעיקר בקרב‬ ‫בני נוער‪.‬‬ ‫בעקבות תמורות שחלו בגישה החברתית למושג היופי‪ ,‬מושם דגש על רזון כביטוי ליופי ולהצלחה‪.‬‬ ‫הופעה חיצונית נתפסת כמרכזית‪ ,‬ויש לחץ חברתי כבד על בני הנוער ובעיקר על הנערות להתאים את‬ ‫עצמן לאידיאל החדש‪ .‬ההפנמה של מודלים דמיוניים משבשת את תפיסת המציאות ומערערת את‬ ‫הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬התרחשו שינויים בהרגלי התזונה ‪ -‬זמינות המזון המהיר‪ ,‬עלייה בגודל המנות ובשיעור‬ ‫השומנים במזון – ויש ירידה בפעילות הגופנית‪.‬‬ ‫כולנו נחשפים לפרסומות המעודדות צריכת מזון עתיר קלוריות‪ ,‬סוכרים ושומן ‪ -‬ולמסרים מעוותים‬ ‫להשגת המשקל האידיאלי‪.‬‬ ‫גם ההנחיות המופיעות בתקשורת חדשות לבקרים‪ ,‬המורות לנו לבחון בכל פריט מזון את כמות‬ ‫הקלוריות‪ ,‬אחוזי השומן‪ ,‬השומן הרווי‪ ,‬הסיבים‪ ,‬הוויטמינים והצבעים – עלולות להוביל להתנהגויות‬ ‫אכילה נוקשות‪ .‬מעברים בין שליטה קפדנית באוכל לאבדן שליטה מובילים להתפתחות של הפרעות‬ ‫אכילה‪ ,‬כגון אנורקסיה נרווזה‪ ,‬בולימיה נרווזה‪ ,‬השמנת יתר‪ ,‬אכילת יתר כפייתית ועוד הפרעות אכילה‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫שתי התסמונות המובילות הן אנורקסיה נרווזה ובולימיה נרווזה‪.‬‬ ‫שתי ההפרעות לרוב פורצות בגיל ההתבגרות‪ ,‬כאשר אנורקסיה מופיעה בעיקר בתחילת גיל‬ ‫ההתבגרות (גיל ‪ )31-31‬ובולימיה מעט מאוחר יותר (גיל ‪.)31-31‬‬ ‫שכיחות הפרעות אכילה גבוהה לאין ערוך בקרב בנות‪ ,‬כאשר היחס באוכלוסייה מערבית הוא ‪ 9‬בנות‬ ‫לבן אחד‪ .‬ואולם‪ ,‬עם העלייה הדרמטית בשכיחות ההפרעות בעשורים האחרונים‪ ,‬ישנה עלייה מקבילה‬ ‫גם בהפרעות האכילה בקרב נערים‪.‬‬ ‫בקרב נערות ונשים צעירות‪ ,‬שכיחות האנורקסיה מגיעה עד ‪ ,3%‬שכיחות הבולימיה מגיעה עד ‪2%‬‬ ‫ואילו מספר דומה יסבול מתסמינים מעורבים של הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫אנורקסיה נרווזה מתאפיינת בסירוב לשמור על משקל גוף מעל מינימום תואם לגיל ולגובה‪ ,‬פחד‬ ‫מהשמנה‪ ,‬למרות הרזון והפרעה בדרך בה הגוף נתפס ‪ -‬הנערה ממשיכה לחשוב שהיא שמנה גם‬ ‫כאשר המחלה מובילה אותה להיות מדולדלת וכחושה‪.‬‬ ‫אנורקסיה נרווזה מובילה לסיבוכים גופניים קשים ובהם סיבוכים הורמונליים – הפסקת המחזור‬ ‫החודשי‪ ,‬סיבוכים לבביים ‪ -‬ירידה בקצב הלב ובלחץ הדם‪ ,‬שריר הלב מצטמק וישנה הופעה של‬ ‫הפרעות קצב ואף סיכון למוות פתאומי‪ ,‬שינויים בעור ובהם – עור יבש ומדולדל‪ ,‬נשירת שיער מהראש‬ ‫והופעת שיעור עדין על הגוף‪ ,‬פגיעה בלתי הפיכה בעצמות ובגדילה – עם אוסטאופורוזיס ועלייה‬ ‫בסיכון לשברים ולעקמת‪ .‬פגיעה נוספת קיימת ביכולת הקוגניטיבית‪ ,‬במצב הרוח וביחסים החברתיים‪.‬‬ ‫רק ‪ 15%‬מהסובלות מאנורקסיה נרווזה יחלימו תוך שנתיים עד חמש שנים‪.‬‬ ‫‪ 15%‬נוספות יסבלו מההפרעה‪ ,‬בדרגות חומרה שונות‪ ,‬לשנים ארוכות‪.‬‬ ‫‪ 25%‬מהנערות והנשים המאובחנות כסובלות מאנורקסיה נרווזה יסבלו לאורך שנים מהפרעה קשה‬ ‫הפוגעת בגופן‪ ,‬בתפקודן ובאיכות חייהן‪.‬‬ ‫אחוז התמותה מאנורקסיה נרווזה עומד על ‪.1%‬‬ ‫בולימיה נרווזה היא הפרעה יחסית חדשה‪ ,‬שמדווחת רק בעשורים האחרונים‪.‬‬ ‫בולימיה קשורה למס' מאפיינים של התרבות המערבית‪ :‬החופש האישי‪ ,‬דגש על סיפוקים מידיים‪,‬‬ ‫הזמינות של מזון בכל זמן‪ ,‬אווירת האכילה שאינה חברתית כבעבר‪,‬‬ ‫והאידיאל התרבותי של דיאטות ופעילות גופנית‪.‬‬ ‫בולימיה מתאפיינת התקפי זלילה חוזרים‪ ,‬בהם נאכלים כמויות מזון גדולות בפרקי זמן קצרים המלווים‬ ‫בתחושה של אבדן שליטה בזמן התקף‪ .‬התנהגויות המיועדות למנוע עליה במשקל‪ ,‬כגון ‪ :‬הקאה‪,‬‬ ‫שימוש בחומרים משלשלים‪ ,‬משתנים‪ ,‬תרופות אחרות‪ ,‬צומות ופעילות גופנית מופרזת‪.‬‬ ‫גם בולימיה נרווזה גורמת לסיבוכים גופניים‪ ,‬כולל פגיעה בשיניים‪ ,‬פגיעה בקיבה ובוושט‪ ,‬הפרעות‬ ‫בקצב הלב ושינויים במלחי הגוף‪ .‬ואולם‪ ,‬הסיכון המשמעותי הנוסף הוא שכמו אנורקסיה נרווזה –‬ ‫בולימיה נרווזה עלולה להפוך להפרעה ממושכת עם פגיעה באיכות החיים והתפקוד הנורמטיבי‪.‬‬ ‫רק ‪ 15%‬מהסובלות מבולימיה נרווזה יחלימו תוך שנתיים עד חמש שנים‪.‬‬ ‫‪ 15%‬נוספות יסבלו מההפרעה‪ ,‬בדרגות חומרה שונות‪ ,‬לשנים ארוכות‪.‬‬ ‫‪ 25%‬מהנערות והנשים המאובחנות כסובלות מבולימיה נרווזה יסבלו לאורך שנים מהפרעה קשה‬ ‫הפוגעת בתפקודן ובאיכות חייהן‪.‬‬ ‫השמנת יתר היא תופעה הצוברת תאוצה בעשורים האחרונים וממדיה מגיעים לכלל מגיפה‪.‬‬ ‫השמנת היתר מוגדרת ע"פ יחס המשקל לגובה (‪ )15 > BMI‬ומוערך כי ‪ 25%‬מתושבי המדינות‬ ‫המפותחות סובלים מהשמנת יתר‪.‬‬ ‫השמנת יתר קשורה לסיבות גנטיות‪ ,‬אנדוקריניות והעלייה בשכיחות בסיבות סביבתיות ותרבותיות‪.‬‬ ‫השמנת היתר אינה הפרעת אכילה בד"כ‪ ,‬אף כי נזקיה הגופניים (עלייה בשומני הדם‪ ,‬יתר לחץ דם‪,‬‬ ‫מחלות לב‪ ,‬סכרת‪ ,‬פגיעה בכבד) משמעותיים ולרוב ישנן השלכות חברתיות להשמנת היתר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬השמנת היתר יכולה כשלעצמה להיות טריגר להתפתחות הפרעת אכילה‪ ,‬וכ – ‪35%‬‬ ‫מהסובלים מהשמנת יתר סובלים מהפרעת אכילה התקפית‪ ,‬הנושאת עמה‪ ,‬בנוסף לסיבוכים‬ ‫הגופניים‪ ,‬גם פגיעה באיכות החיים ותחלואה פסיכיאטרית נלוות (כגון דיכאון וחרדה)‪.‬‬ ‫הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה הן רבים ומורכבים‪ .‬בין הגורמים ניתן למנות גורמים‬ ‫ביולוגיים – גנטיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וגורמים סביבתיים‪:‬‬ ‫בחשיבה על מניעה‪ ,‬יש לשים דגש על הגורמים הסביבתיים‪ ,‬עליהם יש לנו השפעה מסוימת‪:‬‬ ‫‪ .3‬הורים בעצמם עלולים לשמש כמודל להתנהגויות אכילה לא תקינות‪ ,‬החל מהורים המגלים‬ ‫בעצמם הפרעת אכילה מלאה או חלקית‪ ,‬התמקדות יתר במראה‪ ,‬עיסוק יתר בגוף‪ ,‬עיסוק יתר‬ ‫בפעילות גופנית והתמקדות יתר במזון‪ ,‬הרכבו ותכונותיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬התנהגויות האכלה לקויות בהורים – הורים המשתמשים באוכל כפרס‪ ,‬ניחומים או עונש‪.‬‬ ‫‪ .1‬ארוחות משפחתיות וארוחות בוקר נמצאו ביחס הפוך לשכיחות הפרעות אכילה במתבגרות‪:‬‬ ‫היינו‪ ,‬ארוחת בוקר סדירה וארוחת ערב משפחתית מהוות גורמי חוסן יחסיים מהתפתחות‬ ‫הפרעת אכילה‪.‬‬ ‫‪ .4‬עיסוק יתר של הורים במשקל וגזרה של הילדים ושליטה קפדנית בתזונה שלהם גם מונע‬ ‫מהילד לפתח יכולות ויסות עצמי באשר לאכילה וגם תורם להתפתחות דימוי עצמי גופני לקוי‪,‬‬ ‫דרך הערות חוזרות של ההורה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הערות פוגעניות בעיקר בקשר למשקל וגזרה קשורות בהתפתחות הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫‪ .6‬דיאטה בגיל הילדות או הנעורים אינה מומלצת ועלולה בעצמה לשמש טריגר להתפתחות‬ ‫הפרעת אכילה‪.‬‬ ‫‪ .7‬כאשר ההורים מוטרדים מהשמנת יתר חמורה אצל ילדם‪ ,‬מומלץ לפנות לרופא הילדים‪.‬‬ ‫גם במקרה כזה‪ ,‬עיקר ההדרכה תהיה להורים‪ ,‬לשינוי הרגלי החיים בבית‪ ,‬ולא בעבודה ישירה‬ ‫עם הילדים‪.‬‬ ‫‪ .1‬המניעה הראשונית המומלצת באשר להתפתחות הפרעות אכילה אינה קשורה במזון או בגזרת‬ ‫הגוף‪ :‬פיתוח הערכה עצמית חיובית וחיזוק כל תכונה או ביטוי התנהגותי חיובי יהיו יותר יעילים‪.‬‬ ‫‪ .9‬תמיכה בהתפתחות של דימוי עצמי שאינו קשור במראה החיצוני‪ ,‬בהישגים ובהשוואה לדמויות‬ ‫מהסביבה או מהמדיה‪.‬‬ ‫‪ .35‬סיוע בנושאים של יחסים בין‪-‬אישיים‪.‬‬ ‫‪ .33‬סיוע בנושאים של התמודדות עם מצבי לחץ‪.‬‬ ‫‪ .04‬חינוך לביקורת נבונה על מסרים בתקשורת‪.‬‬ ‫‪ .31‬תיווך לחשיבה גמישה‪ ,‬תפיסה של התמונה הגדולה וויתור על פרטי הפרטים‪.‬‬ ‫אלו הם סימני אזהרה לקיומה של הפרעת אכילה‪:‬‬ ‫‪ .3‬התעמלות כפייתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬דיאטה כפייתית‪.‬‬ ‫‪ .1‬שקילה חוזרת‪.‬‬ ‫‪ .4‬החבאת מזון‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכחשת רעב‪.‬‬ ‫‪ .6‬סירוב לאכול בחברת בני המשפחה או בציבור‪.‬‬ ‫‪ .7‬ריצה לשירותים לאחר הארוחה‪.‬‬ ‫מעט טיפים להורים של נערות ונערים הסובלים מהפרעת אכילה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסו לשמור על ארוחה משפחתית אחת ביום‪ ,‬נעימה‪ ,‬מהנה‪,‬‬ ‫בה משוחחים על הכל אבל לא על אוכל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימו לב לסימני אזהרה והתייעצו ברופא‪.‬‬ ‫בשלבים המוקדמים אין מקום לבדיקות דם ואחרות‪ ,‬למעט משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬לחץ דם‬ ‫ודופק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יועצת בי"ס היא לרוב מקור מידע אמין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקשיבו ונסו להבין‪ ,‬גם שזה נראה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבינו שהיא פוחדת מעלייה במשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבליטו את החיובי‪ ,‬שדרו אהבה ולא ביקורת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימנעו מוויכוחים ודיונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימנעו ממאבקי כוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אל תחפשו אשמים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אל תרגלו אחריה – תנו לה פרטיות‪ ,‬בעיקר בנושאים שאינם קשורים לאוכל‪.‬‬ ‫מעט טיפים לחברים של נערות ונערים הסובלים מהפרעת אכילה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם אתם חושדים שחבר‪ ,‬חברה סובלים מהפרעת אכילה – פנו לבוגר שניתן לסמוך עליו‪,‬‬ ‫ליועצת‪..‬‬ ‫‪‬‬ ‫הישארו חברים‪ ,‬ולא מטפלים – נסו ליהנות ביחד‪ ,‬לבלות‪ ...‬הניחו את הפרעת האכילה‬ ‫למטפלים‪..‬‬ ‫‪‬‬ ‫אל תנדנדו‪ ,‬תאיימו‪ ,‬תשחדו‪..‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימנעו ממאבקי כוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימנעו מביקורת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימנעו מדיונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כבדו את הפרטיות שלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אל תנדבו עצות אם לא התבקשתם‪.‬‬ ‫מעט טיפים לחיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רצוי לסגל תפריט יומיומי מאוזן ומסודר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מותר ליהנות מאוכל‪ ,‬לגוון‪ ,‬להתגמש ולאכול‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬רק כי מתחשק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסו ללמוד את האיתותים של גופכם לרעב ולשובע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשאתם רעבים – איכלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשאתם שבעים – הפסיקו לאכול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילות גופנית מתונה‪ ,‬טובה לכושר הגופני‪ ,‬טובה לבריאות ומקנה הרגשה טובה – אך אין לה‬ ‫מקום בוויסות המשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משקל הגוף הוא ביטוי לנטייה האישית והגנטית שלכם‪ ,‬הוא חלק מכם – לימדו לקבל אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לימדו להעריך את עצמכם על מי שאתם‪ ,‬מה שאתם וכיצד אתם בוחרים בחייכם‪.‬‬ ‫מספר הערות על 'מזון בריאות'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫'מזון בריאות' הפך בשנים האחרונות למוקד לעניין‪ ,‬עיסוק והטפה‪.‬‬ ‫ואולם‪' ,‬מזון בריאות' הוא מושג שנזקו רב על התועלת שבו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שורה של הנחיות‪ ,‬שהבסיס המדעי שלהן רעוע במקרה הטוב‪ ,‬מורות לנו לבחון בכל‬ ‫פריט מזון את כמות הקלוריות‪ ,‬אחוזי השומן‪ ,‬השומן הרווי‪ ,‬הסיבים‪ ,‬הוויטמינים‬ ‫והצבעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך‪ ,‬מתרחק האוכל ממקומו הראשוני ומאבד את הקשר לתחושות הגוף‪ ,‬לרעב ולשובע‪,‬‬ ‫לטעם האישי‪ ,‬לחשק ולהנאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האוכל הופך להיות אובייקט הדורש תכנון‪ ,‬שליטה עצמית ובקרה יום‪-‬יומיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיסוק ב'מזון בריאות' מוביל לעיתים קרובות להתפתחות הפרעות אכילה שבמרכזן‪,‬‬ ‫הפיכת המזון מצורך גופני בסיסי לאובייקט איתו מתקיימים יחסי פיתוי ופחד‪ ,‬אהבה וחשדנות‪,‬‬ ‫יחסי שליטה וכניעה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההתפתחות האישית והדימוי העצמי מאבדים את הקשר לתחושות הגוף‪ ,‬לרגשות‪ ,‬להישגים‬ ‫האישיים‪ ,‬לחברות ולאהבה ומצטמצמים למושגים של שליטה‪ ,‬משקל וגזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעברים בין שליטה קפדנית באוכל לבין אובדן שליטה מובילים‪ ,‬בחלק מהמקרים‪,‬‬ ‫לתופעות כמו בולימיה או אכילת יתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחנכים והורים המבקשים לחנך ילדים ונוער במושגי בריאות מומלץ שיכוונו להנחיות‬ ‫המסורתיות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אכילת שלוש ארוחות ביום‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גיוון באוכל והימנעות מצמצום התפריט למזונות בודדים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ממתקים במידה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שתייה מרובה של מים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫צמצום במשקאות ממותקים (גם של דיאט)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫עידוד פעילות גופנית מתונה ולא מדודה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שינה טובה‪.‬‬