עופר בן צבי פרובה:

‫ה מ ג ז י ן‬
‫ל ח ק ל א י‬
‫‪16‬‬
‫חורף ‪ /‬ינואר ‪2011‬‬
‫איך ניתן להצליח‬
‫בגידול‬
‫קישואים‬
‫כל השנה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫יבול וש כ ו ת‬
‫ירות‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ג‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫פרובה‪:‬‬
‫מלפפון חדש שפותח במיוחד‬
‫עבור אקלים המזרח התיכון‬
‫ראיון עם‬
‫עופר‬
‫בן צבי‬
‫סמנכ"ל שיווק‬
‫ומכירות זרעים גדרה‬
‫‪16‬‬
‫עונות וטעמים ‪/‬‬
‫ינואר ‪2011‬‬
‫‪/‬‬
‫תוכן‬
‫עניינים‬
‫ראיון עם עופר בן צבי‬
‫‪4‬‬
‫ייצוא פלפל בערבה‬
‫‪6‬‬
‫כשאיכות‪ ,‬יבול ושירות נפגשים‬
‫‪7‬‬
‫איך ניתן להצליח בגידול קישואים כל השנה‬
‫‪8‬‬
‫‪ :2010‬סיפורי הצלחה‬
‫‪10‬‬
‫פרובה‪ :‬זן מלפפון חדש שפותח במיוחד עבור אקלים המזרח התיכון‬
‫‪12‬‬
‫חממת ההדגמה במשק אסולין במושב מבטחים כמיקרוקוסמוס לייצור עגבניות בעולם‬
‫‪13‬‬
‫שיתוף פעולה בין מו”פ נגב ל‪ Syngenta AIS-‬בלחימה במחלת הכיב הבקטריאלי‬
‫‪14‬‬
‫עובש אפור בעגבניה ‪Botrytis Cinerea -‬‬
‫‪14‬‬
‫חקלאות במגזר הערבי‪ :‬ראיון מיוחד עם עומר זידאן‬
‫‪16‬‬
‫נעים להכיר‬
‫‪17‬‬
‫‪ - Seeds on Wheels‬קבוצת הרכיבה של זרעים גדרה‬
‫‪18‬‬
‫תצוגת זני עגבניות עמידות לחום ביום פתוח במושב מבטחים‬
‫‪18‬‬
‫כשתעשיה ומצוינות נפגשים בשנית‬
‫‪19‬‬
‫טיול מעל ומתחת לפני השטח בשפלת יהודה – ממצפה משואה לחורבת מידרס‬
‫‪20‬‬
‫עורכת ראשית‪:‬עורכת‪ :‬אורית נעים‪-‬פרי _ עיצוב‪ :‬טליה בר _ צילום‪ :‬יואב אלקובי _ עריכה לשונית‪ :‬טופ טרנס‬
‫אנשי השיווק לשירותך ‪/‬‬
‫איזור הצפון ובקעת הירדן‪ ,‬חגי קינל ‪ / [email protected] 052 2247523‬איזור הדרום‪,‬מרכז וצפון הנגב‪ ,‬ליאור פלד ‪/ [email protected] 052 6179228‬‬
‫איזור ערבה‪ ,‬רמת נגב וכיכר סדום‪ ,‬ג'ואל סיגל ‪ / [email protected] 052 6179250‬איזור הערבה‪ ,‬ארנון להב ‪/ [email protected] 052 8730927‬‬
‫המגזר הערבי‪ ,‬וודיע גזאווי ‪ / [email protected] 052 6179263‬שיווק ומכירות סינג'נטה ישראל‪ ,‬קרן רמות ‪/ [email protected] 052 5403379‬‬
‫מנהל סל מוצרי סינג'נטה ישראל‪ ,‬יצחקי וילדר ‪ / [email protected] 052 5226010‬מנהל שיווק ומכירות ישראל‪ ,‬אמיר‬
‫פרכטמן ‪ / [email protected] 052 6179225‬שירות לקוחות‪ ,‬אורלי זריהן ‪[email protected] 08 9446288‬‬
‫כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר של ייעוץ מקצועי בלבד‪ .‬על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים‪ .‬ביצוע על פי הייעוץ דלעיל‪ ,‬הנו על‬
‫אחריות המבצע בלבד‪ .‬תנאים ונסיבות מקומיות‪ ,‬משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית של הגידול‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא תישא חברת זרעים גדרה בכל אחריות לתוצאות הגידול‪.‬‬
‫זרעים גדרה בע"מ ‪ -‬כל הזכויות שמורות‪© 2011 ,‬‬
‫דברי מנהל שיווק‬
‫ומכירות‪ ,‬ישראל‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫דבר‬
‫העורכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫עיתון זה יוצא השנה בצמידות לתערוכה החקלאית מו”פ ערבה‪ .‬אנו מייחסים לאירוע זה חשיבות רבה שכן‬
‫התערוכה מאורגנת על ידי מוסד מחקר חשוב לחקלאות הערבה בפרט ולחקלאי ישראל בכלל‪ .‬במהלך‬
‫התערוכה אנו ממליצים לא לוותר על ביקור בחממות‪ ,‬שם מבוצעים מחקרים חשובים המקדמים את‬
‫עתיד החקלאות הישראלית‪.‬‬
‫נשמח כמובן אם תגיעו גם אלינו‪ .‬בדומה לשנה שעברה‪ ,‬גם הפעם ממוקם ביתן זרעים גדרה מימין לשביל‬
‫העולה למשרדי המו”פ (מחוץ למבנה המקורה)‪ .‬אתם מוזמנים להתארח ולקיים פגישות או סתם שיחות‬
‫חולין‪ .‬השנה בחרנו להציג את התרחבות סל המוצרים מבית זרעים גדרה‪ ,‬מקבוצת ‪ .Syngenta‬בביתן יוצגו‬
‫המוצרים הוותיקים המוכרים לצד מוצרים חדשים שקודמו לאחרונה לשיווק‪.‬‬
‫חודש ינואר בפתח‪ ,‬וגם אנחנו ככולם עסוקים‬
‫בסיכומי השנה החולפת ובתוכניות לשנה החדשה‪.‬‬
‫שנת ‪ 2010‬בהחלט היתה מאתגרת‪ .‬איתני הטבע‬
‫העמידו אותנו במבחנים יומיומיים לא קלים והקיץ‬
‫נראה לוהט מתמיד‪ .‬מחירי העגבניות האמירו‬
‫לשיאים חדשים והנושא הגיע לעמוד הראשון של‬
‫העיתונים היומיים‪.‬‬
‫במהלך החודשים האחרונים נחשפו מגדלי הערבה לפיילוט חדשני לשירות לקוחות‪ .‬הפיילוט נועד לחולל‬
‫שינוי משמעותי ברמת שירות הלקוחות‪ ,‬שבכוונתנו להרחיב ולשכלל ולהפוך לכלי עבודה משמעותי עבורכם‬
‫המגדלים ועבורנו‪ .‬מטרת השירות לספק תשובות אגרוטכניות כוללות לבעיות הנוצרות בשטח‪ ,‬תוך יצירת‬
‫בסיס נתונים רחב שיאפשר בעתיד לחזור על טיפול שהצליח וכך להרחיב את הידע החקלאי שלנו ושלכם‪.‬‬
‫אנו מודעים לכך שהפעלת שירות לקוחות בענף החקלאות היא אתגר משמעותי ביותר ובהחלט לא שיגרתי‪.‬‬
‫אני תקווה שאכן נצליח להפעיל שירות זה באופן יעיל ויוצא דופן‪.‬‬
‫אחד המאמרים החשובים בעיתון הפעם נכתב על ידי מיירון סופר‪ ,‬מנהל מו”פ דרום‪ .‬מיירון מדווח על‬
‫שילוב יוצא דופן בין מחקר רחב בנושא מניעת התפרצות מחלת הקלביקטר לבין שירות ייחודי שמעניקה‬
‫חברת ‪ .Syngenta‬החברה השיקה לאחרונה אתר חיזוי אקלימי לחקלאות‪ ,‬שבו מידע חזוי לפרמטרים‬
‫שונים המסייעים למגדל לקבל החלטות שונות‪ .‬לאתר ניתן להיכנס בקלות באמצעות אתר חברת זרעים‬
‫גדרה‪.www.zeraim.co.il :‬‬
‫ברצוני להודות לכותבים בעיתון‪ ,‬רובם אגרונומים מהחברה‪ ,‬שרואים בעיתון כלי חשוב ומשמעותי בהמשך‬
‫לקשר שלנו איתכם – המגדלים‪ ,‬השתלנים‪ ,‬החוקרים‪ ,‬המדריכים וכלל אנשי הענף‪.‬‬
‫מי ייתן ונדע הצלחות‪ ,‬גשמים בעיתם ויובש‬
‫בעיתו; מי ייתן ונדע לצעוד בדרך הנכונה –‬
‫דרך ההצלחה‪.‬‬
‫אמיר פרכטמן‪,‬‬
‫מנהל שיווק ומכירות‪ ,‬שוק ישראל‪ ,‬זרעים גדרה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במהלך‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ד‬
‫נחשפו‬
‫שים הא‬
‫חדשנ מגדלי הערב חרונים‬
‫יל‬
‫הל‬
‫נועד לח שירות לקוחו פיילוט‬
‫ולל‬
‫ת‪ .‬ה‬
‫ברמת שיר שינוי משמ פיילוט‬
‫ו‬
‫עותי‬
‫להרחיב ול ת הלקו‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫שב‬
‫שכ‬
‫עבודה משמ לל ולהפוך ל כוונתנו‬
‫ו‬
‫עו‬
‫כלי‬
‫עבורנו‪ .‬מטר תי עבו‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ת‬
‫שובות אגרו השירות לס מגדלים‬
‫הנ‬
‫פק‬
‫טכ‬
‫נ וצרות בשט ניות כו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫תונים רחב ש ‪ ,‬תוך יצירת לבעיות‬
‫ב‬
‫ע‬
‫יאפשר בע סיס‬
‫ל טיפו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ידע החקלא ליח וכך להר לחזור‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫שלנו ושלכ ב את‬
‫ם‪.‬‬
‫עם כל האמור לעיל‪ ,‬בבואי להסתכל על סיכום‬
‫השנה החולפת במושגים שלנו‪ ,‬אני שמחה להגיד‬
‫שניסיון השנים‪ ,‬והעבודה המאומצת של השנים‬
‫הקודמות הביאה אותנו למקום בו יש לנו יכולת‬
‫טובה מתמיד להיאבק באיתני הטבע‪ .‬צוות הטיפוח‬
‫של החברה ממשיך לחפש אחר הזנים הנכונים לכל‬
‫סיגמנט ולכל אזור‪ .‬וכראיה לכך תוכלו לקרוא את‬
‫כתבתו של ליאור פלד על היום הפתוח בו הוצגו‬
‫זני העגבניות אננטי‪ ,‬סופי וקילאטס שהינם בעלי‬
‫יכולת חנטה בתנאי חום ולחות קיצוניים‪.‬‬
‫בשנה זו‪ ,‬ביססה זרעים גדרה את מעמדה כחברה‬
‫גלובלית בינלאומית ולאחר שנים רבות של עבודה‬
‫מאומצת בשווקים שונים קטפנו השנה את הפירות‪.‬‬
‫על השווקים השונים ואופן העבודה בהם תוכלו לקרוא‬
‫בהרחבה בראיון מיוחד עם עופר בן צבי‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫שיווק ומכירות של החברה‪ .‬בראיון מפרט עופר על‬
‫השנה החולפת אך חשוב לא פחות מזה – מספר‬
‫על האסטרטגיה החדשה של החברה‬
‫לפיה הלקוח הוא המרכז‪ .‬עופר מספר בין‬
‫היתר על הקמת יחידת ה ‪GRO N TECH‬‬
‫(‪)Growing Optimization & Technology‬‬
‫ששמה לעצמה למטרה למצוא את הדרך‬
‫הנכונה ביותר להשגת יבול אופטימאלי‬
‫מהגידולים שלנו וכן על פיילוט שאנו עורכים‬
‫למערכת שירות לקוחות אונליין ללקוחותינו‪.‬‬
‫ואם כבר מדברים על סיכומי שנה ועל חברה‬
‫בינלאומית‪ ,‬הרי שאי אפשר שלא לציין את חממת‬
‫ההדגמה במשק אסולין שבמושב מבטחים‪ ,‬חממה‬
‫זו משמשת כמיקרוקוסמוס לגידולי העגבניות‬
‫השונים שלנו ברחבי העולם‪ .‬שם נעשים מרבית‬
‫הניסיונות ומגדלים את מרבית הגידולים‪ .‬בגיליון יש‬
‫כתבה מפורטת בנושא‪ ,‬מפי יגאל פלש וצבי ונר‪.‬‬
‫תחילת שנה מאופיינת לרוב בשאיפה לחדשנות‬
‫ושיפור‪ ,‬בגיליון זה תוכלו לקרוא על זן מלפפון חדש‬
‫– זן הפרובה שהינו תוצאה של כחמש שנות טיפוח‬
‫ותצפיות נרחבות ברחבי העולם‪ .‬זן הפרובה מותאם‬
‫לאקלים הים תיכוני החם והראה תוצאות מצוינות‬
‫בחודשי הקיץ הלוהטים של שנת ‪ 2010‬בארץ ובעולם‪.‬‬
‫מקווה מאד שבשנה זו נמשיך ליצר ידע שידע לנצח‬
‫את אתגרי הטבע‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫אורית נעים פרי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪|4‬‬
‫ראיון עם‬
‫עופר בן צבי‬
‫אורית נעים פרי‪ ,‬עורכת‪[email protected] ,‬‬
‫שנת ‪ 2010‬מאחורינו‪ .‬לכבוד גיליון ינואר ‪ 2011‬ערכתי ראיון עם‬
‫עופר בן צבי‪ ,‬סמנכ”ל שיווק ומכירות של זרעים גדרה‪ ,‬במטרה‬
‫לשמוע ממנו כיצד הוא מסכם את השנה שחלפה‪ .‬מהן המגמות‬
‫הבולטות בשווקים השונים ומה התכניות קדימה‪.‬‬
‫כבר בתחילת השיחה‪ ,‬עד לפני שנכנסנו לפרטים סיפר עופר בקצרה‬
‫כי שנת ‪ 2010‬אכן הייתה שנה מצוינת מהטובות שידעה החברה עם‬
‫גידול ניכר במכירות של מעל ‪ 20‬אחוז‪.‬‬
‫בנוסף מציין עופר‪ ,‬כי כמעט בכל השווקים היה גידול מהותי במכירות‪.‬‬
‫“אנו קוטפים את הפירות של עבודה מאומצת של השנים הקודמות‬
‫בשילוב עם אסטרטגית שיווק נכונה“‪.‬‬
‫ישנם הצלחות בולטות בסל המוצרים‬
‫שברצונך לציין?‬
‫מבחינת סל המוצרים של החברה‪ ,‬ניתן לומר‪,‬‬
‫שהשנה זכינו לקטוף את פירות ההשקעה של‬
‫שנים קודמות במגוון זני עגבניות ואבטיחים‪.‬‬
‫לאחר שנים רבות בהם הפלפל היה המנוע‬
‫העיקרי לגידול של החברה‪ ,‬משנת ‪ 2009‬וביתר‬
‫שאת בשנת ‪ ,2010‬תרמו גם העגבניות וגם‬
‫האבטיחים לגידול משמעותי בכלל המכירות‪.‬‬
‫במקביל אנו ממשיכים לשפר ביחד עם צוות‬
‫הפלפל בראשותו של ד”ר יוני אלקינד מהפקולטה‬
‫לחקלאות את יכולת התחרות שלנו בשוק כך שניתן‬
‫מענה טוב אף יותר למגוון הדרישות המשתנות‪.‬‬
‫מה גרם לשינוי?‬
‫קשה להצביע על גורם אחד‪ ,‬לדעתי ישנם‬
‫מספר תהליכים שהתרחשו במקביל ויחד יצרו‬
‫את המומנטום וההזדמנויות‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫ניצול הזדמנויות וראיה נכונה של מגמות שוק‬
‫בסגמנטים מהותיים בטורקיה ‪ :‬שילוב של תזמון‬
‫נכון של החדרת מוצרים‪ ,‬צוות שיווק דינמי וזנים‬
‫העונים על הצרכים נתן מענה אופטימאלי‬
‫לדרישה לעגבניות בעלות עמידות ל‪TYLCV-‬‬
‫שהוביל לחדירתן של הלינדה והאלגרו (זני‬
‫עגבניות חדשים לשוק הטורקי)‬
‫בשלות תכנית הטיפוח והעוצמה והעומק של‬
‫סינג’נטה ‪ -‬השענות על התשתיות הרחבות של‬
‫סינג’נטה בשיווק ומכירות‪ ,‬עומקן של תוכניות‬
‫המו”פ של החברה‪ ,‬בשילוב עם אסטרטגית‬
‫שיווק מתאימה בשווקים המרכזיים המגובה‬
‫ע”י סינג’נטה ועם רוח גבית חזקה‬
‫מאוד של אמנון עשת כמנכ”ל‬
‫קשר הדוק וקרוב עם‬
‫החברה בישראל‪.‬‬
‫לקוחותינו‪ ,‬העמקה‬
‫קשר הדוק וקרוב עם לקוחותינו‪,‬‬
‫העמקה של הידע האגרו טכני‬
‫של הידע האגרו טכני‬
‫והשרות לחקלאים מעניקים לנו‬
‫והשרות לחקלאים‬
‫הזדמנות להכרות טובה עם דרישות‬
‫מעניקים לנו הזדמנות השוק ‪,‬גישה העוזרת להרחיב את‬
‫להכרות טובה עם‬
‫מעגל הלקוחות ושביעות רצונם‬
‫דרישות השוק ‪,‬גישה‬
‫מהם השווקים המרכזיים‬
‫העוזרת להרחיב‬
‫שתרמו להצלחה?‬
‫את מעגל הלקוחות‬
‫שנת ‪ 2010‬מאופיינת בין היתר‬
‫ושביעות רצונם‬
‫בתרומה מהותית שמגיעה משווקים‬
‫רווחיים חדשים‪ .‬אם עד ‪ 2009‬אחד‬
‫המנועים לגידול המואץ במכירות היה ספרד‪,‬‬
‫הרי שלאחרונה נוספו השווקים טורקיה‪ ,‬ישראל‪,‬‬
‫‪( NAFTA‬ארה”ב ומקסיקו)‪ ,‬מרוקו ומצרים‪.‬‬
‫כל אחד מהשווקים הנ”ל הביא תרומה יפה‬
‫לגידול המכירות‪.‬‬
‫טורקיה‬
‫עד לפני כשנה וחצי השיווק שלנו בטורקיה‬
‫הייתה דרך מפיץ‪ .‬לפני כששה עשר חודשים‪,‬‬
‫התחלנו לעבוד עצמאית והקמנו צוות שיווק‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪5 | 2011‬‬
‫ומכירות‪ ,‬והודות לניהולם המקצועי של ג’וש‬
‫נתמך רבות על ידי זרעים גדרה בכל הכרוך‬
‫פלג לוטפו סאב‪ ,‬יחד עם הניסיון רב השנים של‬
‫באיתור המוצרים המתאימים ובדחיפתם‬
‫אבי שמיר‪ ,‬הקמנו צוות מקצועי איכותי ומאד‬
‫לשווקים הנכונים‪.‬‬
‫אמביציוזי שכבר בשנתו הראשונה הצליח לקחת‬
‫השילוב בין התמיכה של מנהלי המוצר מזרעים‬
‫נתחי שוק גבוהים‪.‬‬
‫גדרה והפעילות המכירתית האגרסיבית של‬
‫המפיצים הוכיחה את עצמה‪ ,‬וכשמוסיפים‬
‫למשוואה גם את הדחיפה האמביציונית‬
‫שוק ‪ NAFTA‬הראה השנה תוצאות‬
‫מאד של מחמוד עזאייזה‪ ,‬מנהל אזור‬
‫מרשימות‪ .‬אחרי שנים של התבססות המזרח התיכון בהחלט רואים תוצאות יפות‪.‬‬
‫התחלנו השנה ליהנות מתרומה‬
‫משמעותית ביותר של גידול‬
‫במכירות הן במקסיקו והן בארה”ב‪.‬‬
‫אחת ההזדמנויות שתרמו להצלחה הייתה‬
‫הדרישה לעגבניות עמידות ל‪ ,TYLCV-‬הצוות‬
‫הטורקי ידע למנף את ההזדמנות ולהחדיר את‬
‫הזנים לינדה ואלגרו שמעבר להיותם עמידים ל‬
‫‪ TYLCV‬הינם בעלי יבול מצוין ופרי אחיד ואיכותי‪.‬‬
‫השוק הטורקי תרם אחוזים גבוהים מאד ליכולת‬
‫המצרפית של זרעים גדרה בשנת ‪ ,2010‬ובהיותה‬
‫אחד השווקים המרכזיים‪ ,‬בנינו יחד עם הקולגות‬
‫מסינג’נטה תכנית עסקית שמגדירה את הפעילות‬
‫של כל מותג (‪ S&G‬וזרעים גדרה)‪ .‬האסטרטגיה‬
‫המשותפת ( ‪ )country strategy‬שהושתתה‬
‫על מודל ה‪( Co-Opetition-‬ראה הרחבה עמ’‬
‫‪ .)10-11‬אין ספק‪ ,‬פרויקט ה‪ Co-Opetition-‬הוא‬
‫סיפור הצלחה כביר‪ .‬שאני לא מכיר בתחום‬
‫הזרעים אח ורע לו‪.‬‬
‫‪NAFTA‬‬
‫שוק ‪ NAFTA‬הראה השנה תוצאות מרשימות‪.‬‬
‫אחרי שנים של התבססות התחלנו השנה ליהנות‬
‫מתרומה משמעותית ביותר של גידול במכירות‬
‫הן במקסיקו והן בארה”ב‪.‬‬
‫שוק ארה”ב‪ ,‬בניהולם של חוזה לואיס גונזאלס‬
‫ומאיר פרץ‪ ,‬התאפיין בפריצת דרך מאד גדולה‬
‫בתחום האבטיחים בכלל ‪ NAFTA‬ובארה”ב‬
‫בפרט‪ .‬יש תרומה אדירה לביצועים של ‪2010‬‬
‫וציפיות גבוהות לקראת ‪.2011‬‬
‫בשוק מקסיקו אנו זוכים ליהנות מהצלחות‬
‫גדולות עם מספר לקוחות מפתח שלאחר‬
‫מספר רב של שנים בהן השקענו בבניית‬
‫שיתופי פעולה‪ ,‬אנו זוכים להתקדמות ניכרת‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫בראייה לשנת ‪ 2011‬יש לנו ציפיות גבוהות משוק‬
‫‪ ,NAFTA‬אנו מחזקים את הן את צוותי המכירות‬
‫והן את צוות התמיכה האגרונומית בכדי לתמוך‬
‫ביעדי המכירות האמביציונים‪ .‬ולתת את רמת‬
‫השרות שלה אנו שואפים‬
‫מרוקו ומצרים‬
‫בשווקים אלו אנו עובדים דרך מפיצים שעושים‬
‫עבודה מצוינת‪ .‬לאחרונה שינינו את אופי‬
‫העבודה מול המפיצים‪ .‬ניהול המוצר כיום‬
‫ישראל‬
‫את שוק ישראל שמרתי לסוף‪ ,‬כי איך‬
‫אומרים‪ .last but not least ...‬לשוק זה‬
‫חשיבות רבה ובהחלט נעשו בו מהלכים‬
‫משמעותיים בכדי להגדיל את המכירות‪ .‬שוק‬
‫ישראל מהווה עבורנו את הבסיס ממנו אנו‬
‫לומדים ומסיקים מסקנות גם עבור שאר השווקים‪.‬‬
‫שוק ישראל מסיים שנה מצוינת מבחינת‬
‫עמידה ביעדי המכירות ושיפור הרווחיות‪.‬‬
‫בעזרת הפלטפורמה של סינג’נטה‪ ,‬זרעים‬
‫גדרה מבססת את מעמדה כאחת מהחברות‬
‫המובילות בישראל‪.‬‬
‫שנת ‪ 2010‬מתאפיינת באסטרטגיה הדוגלת‬
‫בהשמת הלקוח במרכז וחיזוק התמיכה הטכנית‬
‫של לקוחותינו‪ .‬בשנה זו הקמנו צוות‪ ,‬בראשותו‬
‫של אמיר פרכטמן‪ ,‬מנהל שוק ישראל‪ ,‬המכונה‬
‫“צוות ערבה”‪ .‬צוות זה שם לו למטרה לעקוב‬
‫מקרוב אחר התפתחות הגידולים באזור חשוב‬
‫זה‪ .‬הצוות מורכב מקשת רחבה של אנשי מקצוע‬
‫הכולל אנשי שיווק‪ ,‬מוצר‪ ,‬תמיכה אגרו‪-‬טכנית‪,‬‬
‫טיפוח וחקלאי מהשטח‪ ,‬אשר יחד נותנים מענה‬
‫מקצועי מלא ללקוחותינו‪ .‬חברי הצוות נפגשים‬
‫אחת לשבועיים בכדי להחליט על הנחיות ברורות‬
‫לחקלאים ומפיקים אחת לחודש דף הנחיות‬
‫הכולל את מירב הידע המצטבר לחקלאים‪ .‬כל‬
‫זאת במטרה לספק ללקוחותינו שרות שלאחר‬
‫מכירה ‪ -‬ליווי צמוד והדרכה בכל הרבדים (ראה‬
‫הרחבה עמ’ ‪.)10-11‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנו מריצים תכנית ניסיונית של מתן‬
‫שרות לקוחות‪ .‬התכנית‪ ,‬המושתתת על שליחת‬
‫מסרונים (‪ )SMS‬נועדה לתת מענה מהיר לבעיות‬
‫שונות של החקלאים‪.‬‬
‫בכדי לגבות את מכלול הצעדים שזרעים גדרה‬
‫עושה לקראת הלקוח הקמנו את יחידת ה‪Gro N Tec-‬‬
‫)‪ (Growing Optimization and Technology‬יחידה‬
‫זו‪ ,‬בניהולו של יורם פצ’יוק נולדה במטרה למצוא‬
‫את הדרך הנכונה ביותר למקסם את הפוטנציאל‬
‫הגלום בגנטיקה שלנו ‪ .‬היחידה החדשה משיקה‬
‫לתהליך קידום המוצר (שגם היא בניהולו של‬
‫יורם) ונועדה לפתח פרוטוקולי גידול וליצור‬
‫ידע מוחשי ומעשי שיוכל לתרום להצלחה של‬
‫החקלאים ולשאר השותפים לשרשרת האספקה‬
‫‪ -‬הן בתחום האגרו טכני והן בתחום איכות הפרי‬
‫לאחר הקטיף (טעמים‪ ,‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬חיי מדף וכד’)‪.‬‬
‫אנו רואים בהקמת יחידה זו חשיבות רבה לחברה‬
‫וללקוחותיה השונים בארץ ובעולם ומיטב משאבי‬
‫כח האדם של החברה מתמקדים בפיתוח‬
‫ה‪ .Gro N Tec-‬בשנים הקרובות נחזק את היחידה‬
‫ככל האפשר בשאיפה שיוכלו לתרום על מנת‬
‫ליצור ללקוחותינו ערכים מוספים לתהליך‬
‫הגנטיקה שבו התמקצענו‪.‬‬
‫כיצד אתם מקשרים בין כלל השווקים?‬
‫כל השווקים וכל הפרויקטים השיווקים נתמכים על‬
‫ידי על ידי מחלקת המרקום (תקשורת השיווקית)‪,‬‬
‫בניהולו של תמיר בסון‪ .‬מחלקה זו מחברת בין‬
‫כלל השווקים ומחזקת את ערכי החברה בעזרת‬
‫פעילויות תקשורתיות שונות ‪ :‬כנסים שיווקיים‪,‬‬
‫ימים פתוחים‪ ,‬תערוכות בינלאומיות‪ ,‬דפי מוצר‬
‫ופרסומים נוספים‪ .‬לכל שוק יש את הקמפיין‬
‫השיווקי המתאים לקהל היעד שלו‪ ,‬אך מחלקת‬
‫המרקום דואגת לשמור על נראות אחידה‬
‫המבטאת את ערכי זרעים גדרה‪.‬‬
‫איך יראה הסיכום של ‪?2011‬‬
‫כחלק מהמדיניות של סינג’נטה‪ ,‬זרעים גדרה‬
‫תמשיך להשקיע ולהוביל ככל יכולתה בתחומי‬
‫הליבה של עיסוקיה ‪ ,‬אנו נחזק את הקשר‬
‫עם החקלאים ויתר השותפים שלנו בשרשרת‬
‫בניסיון לבנות וליצור ללקוחותינו ערכים מוספים‬
‫שיובילו את הגל הבא של ביסוסה והצלחתה של‬
‫החברה כחברה מובילה וחדשנית ‪ ,‬אנו נעשה‬
‫הכול שתוצאותינו ימשיכו לא לאכזב ולתת‬
‫ללקוחותינו את השרות הטוב ביותר‬
‫בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל לקוחותינו‬
‫ששנת ‪ 2011‬תהיה שנה של המשך עשייה וסיפוק‬
‫בכל אשר אנו עושים ‪ ,‬שנשכיל לתרום לרווחת‬
‫כל לקוחותינו והעיקר שנשמור על בריאותינו‬
‫ובני משפחתינו‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫עפר‬
‫‪|6‬‬
‫ייצוא פלפל בערבה‬
‫ג’ואל סיגל‪ ,‬שיווק ומכירות ערבה‪ ,‬רמת נגב וכיכר סדום‪[email protected] ,‬‬
‫אורית נעים פרי‪ ,‬עורכת‪[email protected] ,‬‬
‫עונת הפלפל בערבה בשיאה‪ ,‬והמגדלים‬
‫עסוקים בשיווק התוצרת לרשתות השיווק בארץ‬
‫ובחו”ל‪ .‬ייצוא הפלפל מהערבה התחיל לפני‬
‫כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬בהתחלה מגידול בשטחים פתוחים‪,‬‬
‫ועם השנים עבר הגידול בהדרגה לבתי צמיחה‬
‫(חלוצי גידול הפלפל ליצוא בערבה היה מושב‬
‫פראן בהמשך הצטרפו שאר המושבים)‪ .‬כיום‪,‬‬
‫מייצאים מדי עונה כמאה וארבעים אלף טון‬
‫פלפל ועיקר היעדים הם מערב אירופה‪ ,‬רוסיה‬
‫וארה”ב‪ .‬הפלפל הישראלי תופס כ‪25-20-‬‬
‫אחוז מכלל הפלפל המיובא לארצות אירופה‬
‫בחודשי החורף‪.‬‬
‫אם עד לפני כעשור‪ ,‬מגדלי פלפל לייצוא יכלו‬
‫לבחור בין שתי חברות גדולות‪ ,‬אגרקסקו ומגדלי‬
‫הערבה‪ ,‬כיום הבחירה בחברת יצוא רחבה ורבה‬
‫יותר‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדים למגמה בקרב‬
‫מגדלים שבוחרים לייצא את התוצרת שלהם ושל‬
‫מגדלים נוספים בעצמם‪ .‬המגדלים היצואנים‬
‫מפתחים בעצמם את הקשרים עם הלקוחות‬
‫והשווקים בחו”ל ומנהלים את הלוגיסטיקה‬
‫המורכבת מהבית‪ .‬היום הם סוגרים את המכולות‬
‫בערבה ושולחים אותם ישירות ללקוחות בחו”ל‪.‬‬
‫גיל לוי‪ ,‬מנהל הייצוא ומהבעלים של חברת מ‪.‬ג‪.‬ד‪,‬‬
‫ועופר גבעון‪ ,‬בעל חברת שובל הם שני מגדלי‬
‫פלפל בעלי חברות ייצוא קטנות לפלפל‪ ,‬שלא‬
‫מוכנים לוותר על היותם מגדלי פלפל במקביל‬
‫לעבודת הייצוא‪ .‬נפגשתי עם שניהם במטרה‬
‫לשמוע מדוע בחרו לייצא את התוצרת בעצמם‪,‬‬
‫מהו פלפל טוב לייצוא ולמה דווקא בערבה‪.‬‬
‫חברת מ‪.‬ג‪.‬ד מונה כיום ‪ 14‬מגדלי פלפל‪ ,‬ואילו‬
‫חברת שובל מונה ‪ 20‬מגדלים של פלפל‪ ,‬עגבניות‬
‫וצ’רי‪ ,‬כל המגדלים מהערבה‪ .‬בעלי שתי החברות‬
‫מחזיקים במוטו שהם “לא רוצים לגדול”‪ .‬חשוב‬
‫להם לשמור על הקשר עם המגדלים‪ ,‬חשוב‬
‫להם להעניק למגדלים תחושה של מעורבות‪,‬‬
‫וחשוב להם להמשיך להצליח למצוא את הזמן‬
‫להמשיך לגדל תוצרת בעצמם‪.‬‬
‫גיל לוי‪ ,‬מנהל הייצוא של חברת מ‪.‬ג‪.‬ד הגיע‬
‫לערבה בשנת ‪ .1997‬לפני זה היה בעל חברת‬
‫הובלות במרכז הארץ‪ .‬לפני כשש שנים‪ ,‬פתח גיל‬
‫יחד עם שותפיו מאיר חוסטצקי ודודו צוק את‬
‫חברת מ‪.‬ג‪.‬ד לייצוא פלפל‪ .‬בשנתיים הראשונות‬
‫עסקה חברת מ‪.‬ג‪.‬ד רק בקשר עם הלקוחות‪ ,‬ואת‬
‫עבודת הייצוא עצמה עשו דרך קדם הדרים‬
‫ו‪. TBP-‬כעבור שנתיים עשו‬
‫רישיון ייצוא והלכו “על גם גיל וגם עופר‬
‫כל הקופה”‪.‬‬
‫סיפרו על מערכת‬
‫עופר גבעון‪ ,‬הבעלים של‬
‫חברת הייצוא שובל‪ ,‬הגיע‬
‫לערבה אחרי שהות של‬
‫מספר שנים בארה”ב‪.‬‬
‫לעין יהב הוא הגיע יחד‬
‫עם אשתו בת המושב‬
‫לשנת ניסיון והתאהב‬
‫במקום‪ .‬לפני כשלוש‬
‫שנים הקים עופר את‬
‫חברת שובל – חברה לייצוא‬
‫פלפלים‪ ,‬עגבניות וצ’רי‪.‬‬
‫יחסים מיוחדת‬
‫מאוד שיש להם עם‬
‫המגדלים‪ .‬מערכת‬
‫כזו יכולה לצמוח‬
‫אך ורק מהיכרות‬
‫אישית של המערכת‪.‬‬
‫העובדה ששניהם‬
‫ממשיכים לגדל‬
‫בעצמם מאפשרת להם‬
‫להזדהות עם המגדלים‬
‫ועם הבעיות היומיומיות‬
‫שהם חווים‪.‬‬
‫לא רוצים לגדול‬
‫את שתי הפגישות ערכתי‬
‫בזו אחר זו‪ ,‬אך למען‬
‫האמת יכולתי לקצר תהליכים כיוון שהתשובות‬
‫היו דומות‪ .‬הדבר העיקרי שאפיין גם את מ‪.‬ג‪.‬ד‬
‫וגם את שובל הוא הרצון להישאר חברה קטנה‬
‫ומשפחתית‪.‬‬
‫למה לא לגדול יותר?‬
‫גיל‪ :‬כדי לא להגיע אל המקום‬
‫שממנו ברחנו‪ .‬כשהתחלתי‬
‫לפני כ‪ 13-‬שנה‪“ ,‬ניווטו” אותי‬
‫לעבוד מול אגרקסקו הענקית‪.‬‬
‫בהמשך חיפשתי משהו קטן‬
‫יותר ועברתי למגדלי הערבה‪,‬‬
‫ועם הזמן החלטנו שצריך‬
‫לעשות צעד כדי לעשות את‬
‫זה לבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני קודם כל‬
‫מגדל‪ ,‬וחשוב לי להמשיך לגדל‬
‫בעצמי‪ .‬כיום אני מספיק גם‬
‫לגדל ‪ 150‬דונם של פלפל‬
‫וגם לנהל את חברת הייצוא‬
‫של מ‪.‬ג‪.‬ד‪.‬‬
‫עופר‪ :‬הקמתי את שובל במטרה‬
‫להקים משהו קטן וייחודי‪ ,‬לבחור את המגדלים‪.‬‬
‫אני מתייחס לזה כאל חברת בוטיק למוצרים‬
‫ייחודיים‪ .‬ברגע שאגדל‪ ,‬זה יאבד וכבר לא‬
‫יהיה “בוטיק”‪ .‬במקביל‪ ,‬שמתי לעצמי למטרה‬
‫ושירות נפגשים‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪7 | 2011‬‬
‫לא להתפרס מעבר לשלושת המוצרים שאני‬
‫משווק כיום‪ .‬באופן הזה אני מצליח יחד עם שני‪,‬‬
‫העוזרת שלי‪ ,‬לנהל חברת ייצוא של ‪ 20‬מגדלים‬
‫ולהמשיך לגדל בעצמי‪.‬‬
‫שאיכות‬
‫כ ל ושירות‬
‫יבו‬
‫נפגשים‬
‫גם גיל וגם עופר סיפרו על מערכת יחסים‬
‫מיוחדת מאוד שיש להם עם המגדלים‪ .‬מערכת‬
‫כזו יכולה לצמוח אך ורק מהיכרות אישית של‬
‫המערכת‪ .‬העובדה ששניהם ממשיכים לגדל‬
‫בעצמם מאפשרת להם להזדהות עם המגדלים‬
‫ועם הבעיות היומיומיות שהם חווים‪ .‬עופר אף‬
‫סיפר שבנוסף לקשר המשפחתי עם המגדלים‬
‫שאיתם הוא עובד‪ ,‬הוא דואג לקיים מפגש דו‬
‫שבועי בין כל המגדלים כדי שיוכלו לשתף זה‬
‫את זה בדילמות השוטפות‪ .‬לכל אחד ממפגשים‬
‫אלו‪ ,‬משתדל עופר להביא איש מקצוע מהתחום‬
‫כדי שיעשיר את הידע של המגדלים‪.‬‬
‫מעבר לקשר המשפחתי‪ ,‬מה היתרונות של‬
‫חברה קטנה?‬
‫כל התשובות בשיחת טלפון אחת – ליחס האישי‬
‫יש גם יתרונות מקצועיים‪ ,‬סיפר עופר‪ ,‬וציין כי‬
‫“בטלפון אחד תקבל את כל האינפורמציה שאתה‬
‫צריך‪ .‬יש בן אדם אחד שמרכז הכול‪ .‬לא מעבירים‬
‫למנהלי סניפים וכד’‪ ,‬זה הרבה יותר ממוקד‬
‫מחברות גדולות וזה נכון גם למגדל וגם ללקוח”‪.‬‬
‫מעורבות בתהליך – בעוד שבחברות גדולות‬
‫המעורבות של החקלאי מאוד נמוכה‪ ,‬כאן‬
‫המגדלים יכולים להיות מעורבים בתהליך‪.‬‬
‫עופר סיפר כי “מגדלים שואלים שאלות‪ ,‬שאני‬
‫כמגדל באגרסקו לא קיבלתי עליהן תשובות‬
‫– הכול פתוח וברור לכולם”‪.‬‬
‫יתרונות הלוגיסטיקה – גם גיל וגם עופר סיפרו‬
‫רבות על היתרון שבפשטות של הלוגיסטיקה‬
‫והקשר הכמעט ישיר מבית האריזה ועד ללקוח‪.‬‬
‫זאת בזמן שבחברות גדולות‪ ,‬התהליך יותר‬
‫מורכב ויותר ידיים מעורבות בתהליך‪.‬‬
‫עזרה הדדית בתוך הקבוצה – ניוד אנשים‪.‬‬
‫עופר סיפר כי בחברה שלו עוזרים בין היתר‬
‫בניוד אנשים בעת הצורך‪“ :‬מכיוון שאנחנו‬
‫בקשר יומיומי‪ ,‬אנחנו יודעים מה קורה אחד‬
‫אצל השני ועוזרים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בסופות שהיו‬
‫לפני שנה אצל מגדל התמוטט בית רשת‪,‬‬
‫אז כל הקבוצה גייסה אנשים לטובת המגדל‬
‫ובמשך שבוע ימים עבדו אצלו כדי לעזור”‪.‬‬
‫תחרות מובילה למצוינות‪ ,‬יעילות והחקלאי רק‬
‫מרוויח – באופן טבעי‪ ,‬ריבוי החברות הקטנות יצר‬
‫תחרות בין החברות לחקלאים בארץ‪ ,‬שתרמה‬
‫רבות לייעול המערכת‪“ .‬אמנם התחרות בחו”ל‬
‫קצת פוגעת‪ ,‬אבל התחרות בארץ מאוד‪-‬מאוד‬
‫בונה”‪ ,‬סיפר גיל והוסיף כי “כך לדוגמה‪ ,‬אם‬
‫בעבר היינו מוציאים את הפלפלים ב‪ 9-‬קרטונים‬
‫גובה‪ ,‬כיום מוציאים אותם ב‪ 11-‬קרטונים גובה‪.‬‬
‫ההבדל הוא עצום מבחינת עלויות ההובלה‬
‫והחקלאי רק מרוויח”‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬ציין גיל “זה נכון שאנחנו ‘קצת‬
‫מתחרים’ זה בזה במכירות ברוסיה‪ ,‬אבל באירופה‬
‫רוב התוצרת נמכרת על ידי ההולנדים‪ ,‬כך שאין‬
‫לזה הרבה ערך אם התוצרת תנווט דרך הרבה‬
‫חברות קטנות או דרך חברה אחת גדולה‪ .‬אחרי‬
‫הכול – מה שמקשה על המכירה היא כמות הפלפל‬
‫שיצא מישראל ולא בכמה חברות תצא התוצרת”‪.‬‬
‫לאילו מדינות אתם מייצאים?‬
‫גיל מייצא בעיקר לרוסיה ולהולנד כדי להיכנס‬
‫לשוק האירופאי‪ .‬עופר מייצא לאירופה המערבית‪,‬‬
‫אנגליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הולנד ורוסיה‪.‬‬
‫מהו פלפל טוב לייצוא?‬
‫גיל‪“ :‬הפרמטר החשוב ביותר במיון הפלפל הוא‬
‫להיצמד למה שכתוב על הקרטון‪ .‬מובן שמצב‬
‫הפלפל מבחינת חיי המדף חשוב מאוד‪ ,‬וזה תלוי‬
‫בין השאר גם בטיפול מהרגע שנקטף הפלפל‬
‫ועד שהגיע ללקוח‪ .‬כאן מתחזק היתרון של‬
‫החברות הקטנות‪ ,‬שהודות לקשר הכמעט ישיר‬
‫מבית האריזה ללקוח‪ ,‬ללא מרכזים לוגיסטיים‬
‫וריבוי ידיים – חיי המדף נשמרים‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫קרה לי בעבר שמכולה נתקעה בנמל ‪ 30‬יום‬
‫ולשמחתי הפלפלים עדיין היו טובים”‪.‬‬
‫עופר‪ :‬פלפל לייצוא חייב להיות איכותי‪ :‬צורה‬
‫וצבע יפים‪ ,‬טעם סביר וחיי מדף ארוכים‪.‬‬
‫עד כמה אתם מעורבים בגידול ?‬
‫גיל‪ :‬באופן עקרוני אני לא מתערב למגדלים‬
‫בדרך הגידול ומה לגדל‪ .‬אני בחרתי את החקלאים‬
‫בימים אלו אנו נמצאים בעיצומם‬
‫של רצף ימים פתוחים ותערוכות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לצד הזנים המוכרים והחדשים‬
‫אנו מציגים גם את תפיסת העולם שלנו‬
‫– עם הפנים ללקוח‪ .‬כחלק מתפיסה זו‪,‬‬
‫פיתחנו כלים ידידותיים לחקלאי אשר‬
‫מסייעים לו להיות בקשר רציף עם נציגי‬
‫החברה (שירות ‪ ,SMS‬צוות ערבה ועוד)‬
‫בנוסף‪ ,‬הקמנו את יחידת ה‪GRO N TECH-‬‬
‫שמטרתה לבנות כלים עם פרמטרים‬
‫צמחיים שיעזרו לחקלאי למקסם את‬
‫הפוטנציאל הגנטי‪ .‬היתרון הגדול הוא‬
‫בכך שמדובר בכלים פשוטים לתפעול‬
‫אשר יעזרו לחקלאי בניהול של גידוליו‪.‬‬
‫בגיליון הבא נביא סקירה רחבה על רצף‬
‫הימים הפתוחים והתערוכות‪.‬‬
‫אחרי שידעתי מול מי אני עובד‪ ,‬והם יודעים שיש‬
‫אצלי עקיבות מלאה‪ ,‬ושאם יש בעיית איכות‬
‫בחו”ל זה יגיע לחקלאי עצמו‪ ,‬והחקלאי יודע‬
‫שלא כדאי לו לזייף‪.‬‬
‫עופר‪ :‬התוצרת ממוינת כאן‪ .‬אני רואה כמעט את‬
‫כל הפרי (‪ 80‬אחוז נכון להיום)‪ .‬זהו היתרון הגדול‬
‫ביותר שלנו‪ ,‬שאנו מסוגלים לייצר מצב שהפרי‬
‫הוא אחיד‪ .‬לתאילנדים אין מושג מי המגדלים‪.‬‬
‫האיכות של המיון זהה לכולם‪.‬‬
‫ספרו על הקשר עם זרעים גדרה‪.‬‬
‫גיל‪ :‬כשהתחילה שותפות מ‪.‬ג‪.‬ד‪ ,‬לא היו לנו זנים‬
‫ישראלים‪ .‬בשלב כלשהו ארנון להב‪ ,‬איש שיווק‪,‬‬
‫איזור הערבה‪ ,‬זרעים גדרה‪ ,‬לקח אותי לשדה עם‬
‫זנים של זרעים גדרה שנראו טובים‪ ,‬והבאתי את‬
‫השותף שלי לשדה מבלי לציין בפניו שמדובר בזנים‬
‫ישראלים‪ .‬הוא בחר מיד את הזן של זרעים גדרה‪.‬‬
‫החלטנו לנסות‪ ,‬ומהשנה שבאה לאחר מכן ועד‬
‫היום אנחנו רק עם פלפל אדום של זרעים גדרה‪.‬‬
‫עופר‪“ :‬מעבר לכך שתשעים אחוז ממה שיש‬
‫לנו זה זרעים גדרה‪ ,‬אין לי הרבה מה להוסיף‪...‬‬
‫ובכל זאת‪ ...‬מכיוון שכולם רואים את התוצרת של‬
‫כולם אי אפשר לספר סיפורים‪ .‬בעקבות השנה‬
‫שעברה‪ ,‬שבה היה יתרון בולט לזן רמונה ‪ -‬איכות‬
‫פשוט ברמה אחרת‪ ,‬הצלחתי לשכנע אחרים‬
‫ללכת עם הזן‪ .‬היו לנו אחוזי ייצוא פנטסטיים‬
‫עם הזן הזה‪ .‬לאחרונה התחלנו לנסות את הזנים‬
‫החדשים עם העמידויות בהיקפים ניסיוניים‪.‬‬
‫‪|8‬‬
‫איך ניתן להצליח‬
‫בגידול קישואים כל השנה‬
‫יצחקי וילדר‪ ,‬מנהל סל מוצרי סינג’נטה בישראל‪[email protected] ,‬‬
‫שוק גידול הקישואים בישראל הוא דינמי מאוד‪ .‬מצד אחד‪ ,‬יש מגדלים שמגדלים קישוא כל השנה‬
‫ומספקים את התוצרת לשווקים ולרשתות‪ ,‬אך בנוסף יש מספר רב של מגדלים “מזדמנים” שמגדלים‬
‫קישואים כאשר יש חלקה פנויה‪.‬‬
‫שוק הקישואים מסתכם בכ‪ 10,000-8,000-‬דונם‬
‫בשנה וכולל בתוכו את קישוא “הבלדי” למילוי‬
‫ואת הקישוא הצילינדרי לשאר השווקים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם מספר טיפוסי נישה כמו קישואים עגולים‪,‬‬
‫כהים‪ ,‬צהובים ופסים‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות‬
‫שעמן מתמודדים מגדלי הקישואים‪ ,‬היא אספקה‬
‫של תוצרת טרייה ויפה לאורך כל השנה‪ ,‬היות‬
‫שמזג האוויר בחורף קשה לגידול הקישואים‪,‬‬
‫והקיץ – העונה האופטימאלית לגידול – הופכת‬
‫חמה מנשוא משנה לשנה‪.‬‬
‫אז איך מתמודדים עם אספקת קישואים‬
‫טריים כל השנה?‬
‫התשובה העיקרית היא בחירה בזנים מתאימים‬
‫לעונות השנה ולצורכי השוק השונים‪.‬‬
‫חברת זרעים גדרה מקבוצת סינג’נטה משווקת‬
‫לאזורים שונים בעולם זני קישוא מטיפוסים‬
‫שונים‪ ,‬המטופחים שנים רבות בסינג’נטה‪ .‬אזור‬
‫אגן הים התיכון חשוב ביותר לגידול קישואים‪,‬‬
‫ולכן החברה משקיעה מאמצים רבים בטיפוח‬
‫זנים המתאימים לאזור‪.‬‬
‫מאחר שבכל האזור‪ ,‬הכולל את ישראל‪ ,‬יש דרישה‬
‫לסגמנטים שונים‪ :‬קישוא למילוי‪ ,‬צילינדרי‪ ,‬זנים‬
‫לטמפרטורות קרות בחורף ועוד‪ ,‬אנו בוחנים‬
‫זנים רבים בכל שנה על מנת לתת לכל שרשרת‬
‫האספקה (לחקלאי‪ ,‬למשתלה ‪ /‬למשווק זרעים‪,‬‬
‫למוכר התוצרת – שוק או מרכול‪ ,‬וכן ללקוח‬
‫הסופי) את הזנים הטובים ביותר‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות‬
‫שעמן מתמודדים מגדלי‬
‫הקישואים‪ ,‬היא אספקה‬
‫של תוצרת טרייה ויפה‬
‫לאורך כל השנה‪ ,‬היות‬
‫שמזג האוויר בחורף‬
‫קשה לגידול הקישואים‪,‬‬
‫והקיץ – העונה‬
‫האופטימאלית לגידול‬
‫– הופכת חמה מנשוא‬
‫משנה לשנה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬על מנת להמשיך ולהחדיר פתרונות‬
‫עם זנים חדשים‪ ,‬בחנו בשנת ‪ 2010‬זנים חדשים‬
‫מטיפוס “בלדי” למילוי במספר אתרים‪ ,‬כולל‬
‫ניסויים עם משרד החקלאות‪ .‬החידוש בזנים‬
‫שנבחנו השנה הוא עמידותם לווירוס סלסול‬
‫העלים‪ ,‬הפוגע מאוד בגידול הקישוא הקיצי‪.‬‬
‫עמידות זו היא תוספת לעמידויות לווירוסים‬
‫אחרים ולקימחון‪.‬‬
‫טופזיו‬
‫אחד הזנים שבלטו במיוחד בקיץ האחרון הוא הטופזיו ‪-‬‬
‫קישוא מטיפוס צילינדרי שחדר לשוק הודות להתאמתו‬
‫לגידול בעונת הקיץ‪ .‬הטופזיו נחשב ל"סיפור הצלחה"‬
‫וזאת בזכות מספר יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬עמידות לווירוס סלסול העלים‪ ,‬המהווה את עיקר הבעיה‬
‫ לגידול קישוא בקיץ‬
‫‪ .2‬צבע כהה יותר‪ ,‬שמקנה יתרון בולט על פני זנים אחרים‬
‫ בעונה החמה‬
‫‪ .3‬חיי מדף ארוכים ביומיים לפחות משאר הזנים‬
‫‪ .4‬יבול גבוה בשל גידולו הארוך‪ ,‬חנטות חום מצוינות‬
‫ ועמידויות נוספות‬
‫יתרונות אלו הניבו נחת לחקלאים שגידלו את הזן‪.‬‬
‫המחירים בקיץ ‪ 2010‬היו גבוהים והשילוב של יבול עם‬
‫מחירים גבוהים השתלם מאוד‪* .‬המגדל יובל חצרוני‬
‫מספר‪" :‬גידלתי השנה טופזיו בהצלחה רבה‪ .‬לזן חיי‬
‫מדף ארוכים וצבע יפה מאוד‪ .‬זהו הזן שנתן לי מענה‬
‫לגידול קישוא קיצי‪ .‬לעתים קטפתי היום ושיווקתי רק‬
‫למחרת‪ ,‬מאחר שחיי המדף שלו מעולים‪ .‬ריססתי פחות‬
‫מכיוון שיש לזן עמידויות טובות‪ ,‬בין היתר נגד קימחון‪.‬‬
‫בשנה הבאה אגדל את הזן כל הקיץ‪".‬‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪9 | 2011‬‬
‫להלן תקציר תוצאות ניסויי השדה שנערכו על ידי משרד החקלאות בשנת ‪:2010‬‬
‫ניסוי אביבי ‪ /‬כפר מנדא ‪ /‬שתילה ‪ ,29.03.2010‬טיפוס “בלדי”‬
‫הזן המסחרי ‪ /‬שורוק‬
‫מתכונת הניסוי ‪ /‬בלוקים באקראי‪ 4 ,‬חזרות‪ 4.7 ,‬מטר חזרה‪ 40 .‬ס”מ בין הצמחים (‪ 1,400‬צמח‪/‬ד’)‪.‬‬
‫להלן תוצאות הניסוי העיקריות הקשורות לזנים החדשים‪:‬‬
‫הערות‬
‫תכונות נוספות‬
‫יבול [ק"ג ‪/‬דונם]‬
‫זן‬
‫שורוק (מסחרי "בלדי")‬
‫‪2,875‬‬
‫זן מסחרי מוביל בשוק‬
‫סביל וירוסים‪ ,‬חיוניות טובה‪ ,‬צבע טוב מאוד‬
‫מג'יק (מסחרי "צילינדרי למחצה")‬
‫‪3,310‬‬
‫זן מסחרי מתאים בעיקר לגידול‬
‫חורף ואביב‬
‫צמח חזק עם יבול מאוד גבוהה‬
‫טולסה ("צילינדרי")‬
‫‪2,577‬‬
‫זן חצי מסחרי מתאים לאביב ולסתיו‬
‫צמח קומפקטי‪ ,‬זקוף ופתוח עם פרי מבריק‬
‫זן חצי מסחרי ‪1‬‬
‫‪2,940‬‬
‫סדרת זנים חדשים מטיפוס "בלדי"‬
‫בעלי עמידות לווירוס לסלסול העלים‪ .‬בעלי‬
‫עמידות מדור חדש לקימחון ובעלי חיי מדף‬
‫טובים מאוד‪ .‬לכולם צבע וצורה מצוינים‪.‬‬
‫‪ ‬מבריק ‪ ,‬יפה ומושך את העין‬
‫זן חצי מסחרי ‪2‬‬
‫‪2,765‬‬
‫ניסוי קיצי ‪ /‬סנדלה ‪ /‬שתילה ‪ ,12.06.10‬טיפוס “בלדי”‬
‫הזן המסחרי ‪ /‬שורוק‬
‫מתכונת הניסוי ‪ /‬בלוקים באקראי‪ 4 ,‬חזרות‪ 4.7 ,‬מטר חזרה‪ 40 .‬ס”מ בין הצמחים (‪ 1,400‬צמח‪/‬ד’)‪.‬‬
‫להלן תוצאות הניסוי העיקריות הקשורות לזנים החדשים‪:‬‬
‫תכונות פרי ‪/‬‬
‫יבול ‪/‬‬
‫סיכום ‪ 7‬קטיפים בכל מועד (ק"ג‪/‬דונם)‬
‫זן‬
‫זן‬
‫‪4-25.08.10‬‬
‫‪5-16.8.10‬‬
‫‪18-27.08.10‬‬
‫סה"כ‬
‫ציון‬
‫גוון‬
‫משקל פרי‬
‫(גר')‬
‫אורך פרי‬
‫(סמ')‬
‫קוטר פרי‬
‫(סמ')‬
‫אורך‪/‬קוטר‬
‫(סמ')‬
‫שורוק‬
‫‪547‬‬
‫‪1,046‬‬
‫‪793‬‬
‫‪2,386‬‬
‫שורוק‬
‫‪3.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪0.102‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪2.4‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪1‬‬
‫‪727‬‬
‫‪1,184‬‬
‫‪743‬‬
‫‪2,654‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪1‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪0.170‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪2.3‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪2‬‬
‫‪372‬‬
‫‪1,264‬‬
‫‪860‬‬
‫‪2,496‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪2‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪0.110‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪2.4‬‬
‫אחוזי נגיעות בוירוס סלסול העלים ‪/‬‬
‫חיי מדף (יומיים מקטיף) ‪/‬‬
‫זן‬
‫גוון‬
‫חיוניות‬
‫רכות‬
‫דרגת‬
‫הצהבה‬
‫מופע‬
‫חיצוני‬
‫ציון‬
‫כללי‬
‫מועד הערכה ‪ -‬אחוזי נגיעות בוירוס סלסול העלים‬
‫‪24.07‬‬
‫‪31.07‬‬
‫‪7.08‬‬
‫‪16.08‬‬
‫‪23.08‬‬
‫זן‬
‫שורוק‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫זן מתחרה‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫שורוק‬
‫‪5‬‬
‫‪28‬‬
‫‪35‬‬
‫‪18‬‬
‫‪0‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫זן חצי‬
‫מסחרי ‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מסקנות ‪ /‬כפי שניתן לראות מתוצאות‬
‫ניסויי השדה‪ ,‬הזנים החצי מסחריים נתנו את‬
‫היבולים והאיכויות הטובים ביותר בזכות תוספת‬
‫העמידות לווירוס סלסול העלים‪ .‬בשנת ‪2011‬‬
‫נכניס את הזנים להמשך ניסויי שדה ותצפיות‬
‫על מנת לבסס את מעמדם בישראל‪.‬‬
‫כנס קישואים‬
‫ארצי‬
‫צוות שוק ישראל שמח להזמינכם לכנס קישואים מקצועי‪,‬‬
‫שיערך ב‪ 3-‬לפברואר באיזור המרכז ‪ /‬הזמנות ישלחו למגדלים‬
‫‪| 10‬‬
‫‪: 2010‬סיפו‬
‫שיווק‬
‫‪1‬‬
‫צוות ערבה‬
‫המטרה‪ :‬שיפור השרות ללקוחות החברה בערבה‬
‫במטרה לשפר את ביצועי הזנים המסחריים‬
‫ולקדם החדרת הזנים החדשים לשוק‪.‬‬
‫בעולם של תחרות אגרסיבית‪ ,‬בעולם של מידע‬
‫זמין לכולם‪ ,‬אנו עשויים לחשוב שכולם יודעים‬
‫הכול‪ .‬אין זה כך בחקלאות‪ ,‬ובוודאי אין זה כך‬
‫כשמדובר בהחדרת זני פלפל חדשים‪ .‬אנו בזרעים‬
‫גדרה מבינים שמכירת זנים עתירי יבול מתגמלת‬
‫את כולם‪ ,‬אך העבודה האמיתית שלנו‪ ,‬הקשר‬
‫עם הלקוחות לא נגמר בעת מכירת הזרעים‬
‫ שם הוא רק מתחיל‪ .‬מתוך ההבנה והרצון‬‫לשפר את השירות‬
‫ללקוחותינו‪ ,‬החלטנו‬
‫לנקוט במהלך שיווקי‬
‫ייחודי ולהקים את “צוות‬
‫ערבה”‪ .‬המהלך כלל‬
‫הפעלת צוות רב‬
‫תחומי של אנשי שיווק‪,‬‬
‫מוצר‪ ,‬תמיכה אגרו‪-‬‬
‫טכנית‪ ,‬טיפוח וחקלאי‬
‫מהשטח‪ ,‬אשר יחד‬
‫נותנים מענה מקצועי‬
‫מלא ללקוחותינו‪ .‬המטרה העיקרית של “צוות‬
‫ערבה” היא מתן שרות שלאחר מכירה ‪ -‬ליווי‬
‫צמוד והדרכה בכל הרבדים‪.‬‬
‫כך זה נעשה בפועל‪:‬‬
‫‪“ .1‬צוות ערבה” כולל אנשי מקצוע מתחומים‬
‫ שונים‪ ,‬שיחד נותנים מענה מקצועי מלא‪:‬‬
‫ אגרונומים‪ ,‬מטפחים‪ ,‬מנהלי מוצר‪ ,‬אנשי‬
‫ שיווק ומכירות‪ ,‬אחראי ניסיונות ומגדלים מאזור‬
‫לכבוד עיתון ינואר ‪2011‬‬
‫בחרנו להציג בפניכם שלושה‬
‫סיפורי הצלחה שליוו אותנו‬
‫בשנה החולפת‪ .‬שלושת‬
‫הסיפורים נוגעים באספקטים‬
‫שונים בחברה‪ ,‬אך לשלושתם‬
‫מכנה משותף אחד‪ :‬כולם‬
‫תוצאה של עבודת צוות‬
‫קשה במטרה לשאוף תמיד‬
‫לחדשנות ושיפור הקיים‪.‬‬
‫ הערבה‪ .‬חברי הצוות נמצאים בקשר שוטף‬
‫ עם החקלאים ונותנים מענה לשאלות‬
‫ מקצועיות שצצות‬
‫‪ .2‬אחת לשבועיים נפגשים חברי הצוות בערבה‬
‫ כדי להחליט על הנחיות ברורות למגדלים‬
‫ לתקופה הקרובה‬
‫‪ .3‬אחת לחודש אנו מפיקים דף הנחיות גידול‬
‫ הכולל את מיטב ההמלצות והידע המצטבר‬
‫ ומפיצים ללקוחות‬
‫‪ .4‬חברי “צוות הערבה”‬
‫ עובדים יחד להידוק‬
‫ הקשרים ושיתוף‬
‫ ה פ ע ו ל ה‬
‫ עם הספקים‬
‫ והלקוחות‬
‫ הישירים שלכם‬
‫– כמו המשתלות‪,‬‬
‫ אנשי ההדרכה‬
‫ וחברות השיווק‬
‫‪.5‬קיום פעילויות שיווקיות משלימות כגון קמפיין‬
‫‪ eVALUEit‬וימים פתוחים‬
‫אחד מהתוצרים המיידיים של “צוות ערבה" הינו‬
‫שרות הלקוחות החדש שהשקנו בתחילת נובמבר‬
‫(כרגע כפיילוט לאזור הערבה)‪ ,‬בכוונתנו לפעול‬
‫בשאר הגידולים ובשאר חלקי הארץ באופן דומה‬
‫וכאמור במטרה לשפר את הזנים המסחריים‬
‫ולסייע בהחדרה של הדור הבא‪.‬‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪11 | 2011‬‬
‫ורי הצלחה‬
‫לכל אחד מן המותגים יש זהות וגישה משלו אל‬
‫השוק‪ .‬לרשותה של ‪ S&G‬עומד מבחר רחב של‬
‫מוצרי ירקות והיא דומיננטית בתחום האבטיחים‬
‫ופלחים מסוימים של עגבניות‪ .‬ל זרעים גדרה יש‬
‫תיק ממוקד יותר‪ ,‬עם עגבניות כקו מוצר עיקרי והיא‬
‫המותג המוביל בפלח עגבניות הסתיו בטורקיה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫למעלה משנה חלפה מתחילת פעילות השיווק‬
‫הישיר של זרעים גדרה בטורקיה‪ .‬במהלך שנה‬
‫זו‪ ,‬גדלו המכירות של שני מותגי סינג'נטה (‪S&G‬‬
‫וזרעים גדרה)‪ .‬שני המותגים הופכים את סינג'נטה‬
‫לגורם הדומיננטי בשוק הירקות הטורקי‪.‬‬
‫היערכות מוצלחת‬
‫בשוק הטורקי‬
‫לאחר רכישת זרעים גדרה על ידי חברת‬
‫סינג'נטה‪ ,‬נתקבלה החלטה על שינוי בגישת‬
‫זרעים גדרה לשוק בטורקיה והפסקת ההתקשרות‬
‫לטווח ארוך עם משווק ארצי מסוים‪ .‬ההחלטה‬
‫התקבלה במטרה לבנות על המוניטין של מותג‬
‫זרעים גדרה בטורקיה ולאפשר מידה רבה יותר‬
‫של מיקוד בלקוחות‪ .‬שינוי זה בהיערכות בוצע‬
‫באוגוסט ‪ ,2009‬כאשר השיקה זרעים גדרה‬
‫את פעילות המכירה הישירה בטורקיה על ידי‬
‫העסקת צוות שיווק ומכירות חדש ומיומן‪ .‬אף‬
‫שלסינג'נטה הייתה כבר מערכת שיווק ומכירות‬
‫משלה בטורקיה תחת שם המותג “זרעים ‪,”S&G‬‬
‫החליטה החברה לשמר את מותג זרעים גדרה‬
‫כמערכת שיווק עצמאית בטורקיה‪ .‬החלטת‬
‫סינג'נטה להמשיך בפעילות נפרדת של שני‬
‫מותגים מתחרים על פי מודל שיווק הידוע בשם‬
‫‪( Co-Opetition‬תחרות בצד שיתוף פעולה)‪ ,‬הייתה‬
‫חריגה נועזת מהנוהל המקובל של הטמעת רכש‬
‫חברות בפעילות הקיימת‪ ,‬על בסיס הרעיון שלכל‬
‫מותג יכולים להיות יתרונות ייחודיים בשוק‪.‬‬
‫בתהליך‬
‫הובלת פרויקט הרנסנס (תחייה) באספקטים‬
‫הפיננסים ‪ -‬כלכלים עד לאישור בסינג’נטה‬
‫רקע ‪ /‬חברת זרעים גדרה נוסדה בשנת‬
‫‪ 1952‬ועם השנים התפתחה החברה והתרחבה‬
‫ מחברה המונה עשרות עובדים‪ ,‬לחברה המונה‬‫קרוב ל‪ 200 -‬עובדים בישראל‪ .‬במהלך כל‬
‫התקופה ביססה החברה את פעילותה באתר‬
‫הנוכחי(בסמוך למושב בית אלעזרי)‪.‬‬
‫האתר הנוכחי אינו מסוגל‬
‫להמשיך ולתמוך בתוכניות‬
‫הצמיחה העתידיות של‬
‫החברה מבחינת שטחי‬
‫המפעל‪ ,‬המעבדות‬
‫והמשרדים‪ ,‬על כן הוחלט‬
‫לבחון חלופות אפשריות‬
‫שיתנו מענה הולם לצרכים‬
‫העתידיים של החברה‪.‬‬
‫פרויקט רנסנס ‪/‬‬
‫במטרה לאפשר לחברה‬
‫להשיג את מטרותיה‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬הוגדר צוות‬
‫הפרויקט אשר עמל על‬
‫בחינת חלופות אפשריות‪,‬‬
‫עד שנמצא אתר אשר ייתן‬
‫מענה הולם המספק תנאי‬
‫עבודה נאותים‪ ,‬ויושתת על‬
‫טכנולוגיות מתקדמות תוך‬
‫שימוש באלמנטים ירוקים ליעילות באנרגיה ומתן‬
‫פתרון לחוות הבית(מבנים ואמצעים חקלאיים‬
‫לביצוע פעולות פיתוח וייצור)‪.‬‬
‫פעילות זו שילבה עבודה מטריציונית מול כל‬
‫הגורמים הרלוונטיים בסינג’נטה כמו כן במקביל‬
‫היה צורך לגייס ולנהל את כל‬
‫בעלי העניין בתהליך בארץ‬
‫לצורך קבלת תמיכה מלאה‬
‫בוועדות התכנון המעורבות‪.‬‬
‫בזכות עבודה אינטנסיבית‬
‫מול בעלי העניין‪ ,‬רמת‬
‫המקצועיות הגבוהה‪ ,‬הראיה‬
‫האינטגרטיבית והירתמות‬
‫לרמת הזמינות הגבוהה‬
‫שנדרשה‪ -‬הצלחנו להביא‬
‫לאישור מלא של הפרויקט‬
‫ע”י סינג’נטה‪.‬‬
‫השגת יעד זה‪ ,‬מהווה ציון‬
‫דרך חשוב ומשמעותי‬
‫לחברה בשימת דגש על‬
‫זרעים גדרה כחלק אינטגרלי‬
‫מחברת סינג’נטה בישראל‪,‬‬
‫ומעביר מסר ברור בדבר‬
‫נכונותה של סינג’נטה‬
‫להשקיע בעתיד החברה‪.‬‬
‫‪Gro N Tech | 12‬‬
‫פרובה‪:‬‬
‫זן מלפפון חדש שפותח במיוחד‬
‫עבור אקלים המזרח התיכון‬
‫חוסאם עוואד‪ ,‬מנהל מוצר דלועיים‪[email protected] ,‬‬
‫החדש פרובה‪ .‬התוצאות של פרובה בעונה זו‬
‫היו בהחלט משביעות רצון‪ ,‬והצביעו על מופע‬
‫יציב של הזן‪.‬‬
‫הזן בולט ביבול גבוה‪ ,‬חנטה טובה בחום‪ ,‬לצד‬
‫שמירה על איכות פרי לאורך כל העונה‪ ,‬ועמידות‬
‫גבוהה לווירוסים ולקימחון‪.‬‬
‫פרובה‬
‫‪ /‬תעודת זהות‬
‫‪--‬‬
‫•עמידויות‪CMV (IR) ,CVYV (IR) ,ZYMV (IR) ,Sf (IR) :‬‬
‫•צמח ויגורי‪ ,‬מאוור‬
‫•‪ 4-3‬פירות לפרק‬
‫•אורך פרי ‪ 18-16‬ס”מ‪ ,‬עם חרוץ עדין‬
‫•צבע פרי ירוק כהה ומבריק‬
‫פעילות בשוק הטורקי‬
‫צוותי הטיפוח של זרעים גדרה שוקדים זה שנים על‬
‫פיתוח זני מלפפון מטיפוס בית אלפא שמתאימים‬
‫לדרישות השווקים באגן הים התיכון‪ .‬לאחר ‪ 5‬שנים‬
‫של טיפוח‪ ,‬זרעים גדרה שמחה לבשר על השקת‬
‫זן המלפפון פרובה – זן חדש מטיפוס בית אלפא‬
‫בעל סל עמידויות מרשים לעונת אביב קיץ‪ .‬הזן‬
‫בלט במהלך התצפיות בשנים ‪ 2008-09‬הן בטורקיה‬
‫והן בישראל‪ ,‬החל משתילות מרץ עד שתילות‬
‫אמצע ספטמבר‪ ,‬והראה יכולת חנטה טובה בחום‪.‬‬
‫האתגר לא פשוט‪ ,‬היות שנדרש זן איכותי לעונה‬
‫הקיצית‪ ,‬בעל יכולת חנטה טובה בחום‪ ,‬ועם‬
‫סל עמידות מרשים לווירוסים‪ .‬מדובר על עונת‬
‫הגידול הקשה ביותר בשנה‪.‬‬
‫פרובה‬
‫(טון‪/‬דונם)‬
‫גונם‬
‫(טון‪/‬דונם)‬
‫פוטנציאל יבול (חממה של ירון אבו‪ ,‬אחיטוב) ‪ -‬שתילות‬
‫תאריך שתילה‪22.07.2010 :‬‬
‫גם שינוי מזג האוויר בשנים האחרונות‪ ,‬ובעיקר‬
‫ההתחממות הגוברת שמגבירה את הסיכוי לנגיעות‬
‫הזנים במחלות ויראליות ומחלות קרקע שונות‪,‬‬
‫מקשים על מלאכת בחירת זן שיענה על דרישות‬
‫השוק‪ .‬בגיליון עונות וטעמים מספר ‪ 14‬סיפרנו‬
‫לכם על המתנה הנפלאה שקיבלנו בעקבות‬
‫המיזוג עם סינג’נטה – האפשרות להשתמש בכל‬
‫הפלטפורמות האפשריות (מעבדות‪ ,‬גנים וכד’)‬
‫כדי למנף את תכנית הטיפוח‪ .‬הודות לכך‪ ,‬לאחר‬
‫‪ 5‬שנים של טיפוח‪ ,‬יושק באביב ‪ 2011‬הזן פרובה‪.‬‬
‫עונת הקיץ ‪( 2010‬בטורקיה ובישראל) התאפיינה‬
‫בטמפרטורות גבוהות מהממוצע הרב שנתי‪,‬‬
‫דבר שבהחלט אתגר אותנו בעת הערכת הזן‬
‫עיקר שתילות מלפפון קיצי מתבצעות באזור‬
‫איזמיר בחבל מינדריס שבמערב‪ .‬מדובר על שתי‬
‫עונות שתילה מרכזיות‪ :‬שתילות אמצע אפריל‬
‫ושתילות אמצע אוגוסט‪ .‬הפרובה הניב תוצאות‬
‫טובות במהלך השנתיים האחרונות בשתי עונות‬
‫השתילה‪ ,‬עם מופע יציב‪ ,‬חנטה טובה בחום‪ ,‬איכות‬
‫פרי טובה וסבילות גבוהה לווירוסים‪.‬‬
‫פעילות בשוק הישראלי‬
‫תצפיות רבות נערכו במהלך עונת הגידול ‪.2010‬‬
‫עיקר הפעילות נעשתה הן במושב אחיטוב והן‬
‫במגזר הערבי באזור “המשולש” ‪ .‬ברוב התצפיות‬
‫נעשתה הערכה יבול ואיכות לפרובה ביחס‬
‫לזנים המתחרים‪.‬‬
‫גונם‬
‫(טון‪/‬דונם)‬
‫פרובה‬
‫(טון‪/‬דונם)‬
‫פוטנציאל יבול (חממה של ירון אבו‪ ,‬אחיטוב) ‪ -‬שתילות‬
‫תאריך שתילה‪01.07.2010 :‬‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪13 | 2011‬‬
‫חממת ההדגמה במשק‬
‫אסולין במושב מבטחים‬
‫כמיקרוקוסמוס לייצור עגבניות בעולם‬
‫סתיו ‪2010/11‬‬
‫יגאל פלש‪ ,‬מנהל מוצר עגבניה‪[email protected] ,‬‬
‫צבי הווארד וונר‪ ,‬אגרונום בכיר‪ ,‬יחידת ‪[email protected] ,Gro N Tech‬‬
‫בחממת ההדגמה של זרעים גדרה הממוקמת‬
‫במשק אסולין אשר במושב מבטחים בנגב המערבי‪,‬‬
‫ניתן לראות את מגוון זני עגבנייה אשר טופחו‬
‫על ידי מומחי החברה ומגודלים בהצלחה רבה‬
‫בשוקים השונים בעולם‪ .‬תצוגת הזנים ושיטות‬
‫העבודה השונות המודגמות בחממה מהוות אבן‬
‫דרך מרכזית בתפיסת השרות של זרעים גדרה‪.‬‬
‫השנה מוצגים הזנים בשיטות הגידול השונות‪,‬‬
‫בשיטת השורה הבודדת לעומת שורה כפולה‪.‬‬
‫השוואה כזו תאפשר לכל מגדל להשוות ביצועים‬
‫המתאימים לשיטת הגידול שלו‪ .‬ניתן לראות את‬
‫זני העגבנייה העגולה‪ ,‬זני האשכול‪ ,‬זני העגבנייה‬
‫המאורכת‪ ,‬שכבשה את לב הקהל בשנה האחרונה‪,‬‬
‫זני צ’רי ופלאם‪ ,‬וכמובן זנים מיוחדים מתוכנית‬
‫הטעם‪ ,‬המבוססת על זנים מיוחדים בגנטיקה‬
‫המדגישה את תכונות הטעם‪.‬‬
‫כחלק מתפיסת העולם של זרעים גדרה אשר‬
‫שמה לה למטרה לתת לחקלאי שרות מקיף‬
‫המבוסס על הכרת הגנטיקה של הזן‪ ,‬נתונים‬
‫מדידים וידע אגרונומי מקיף‪ ,‬מוצגים בחממה‬
‫ניסויים אגרוטכניים המבוצעים‪ ,‬על ידי צוות‬
‫‪ Gro-N-Tech‬בשיתוף אנשי המוצר והטיפוח‪.‬‬
‫מטרת הניסויים הינה יצירת ידע וערכים מוספים‬
‫לחקלאי אשר יעזרו לו בזמן הגידול למקסם את‬
‫הפוטנציאל הגנטי של הזנים‪ .‬בחלקה ניתן לראות‪:‬‬
‫ניסויים העוסקים באופטימיזציה של רמות דישון‬
‫והשקיה בזנים החדשים ‪ .‬מטרת הניסויים האלו‬
‫היא אפיון ממשקי ההשקיה והדישון של הזנים‬
‫‪ ,.Parvati, Enanti, Blanda‬איפיון שכזה יאפשר‬
‫לחקלאי לנהל את הגידול בצורה יעילה יותר‬
‫ולמקסם את פוטנציאל היבול הטמון בזן‪.‬‬
‫עבודות לבחינת עומד צמחים במטרה לשפר‬
‫את גודל הפרי ובכך להעלות את היבול המשווק‬
‫במקטעי היבול העליונים של ‪ L‬ו‪ .XL-‬מתבצעות‬
‫עבודות של בחינת שיטת הגידול בשני ענפים‬
‫לעומת ענף בודד‪ ,‬שיטה זאת באה לבדוק את‬
‫ההנחה שניתן להפחית את אחוז הפרי החריג‬
‫בגודלו ובצורתו לקבל יבול גבוה ואחיד בגודל‬
‫הפרי המשווק‪.‬‬
‫הטרייה בעולם‪ ,‬היא שיווק עגבניות טעם שונות‬
‫המאופיינות ברמות בריקס גבוהות‪ .‬הגישה‬
‫המקובלת בעולם להשגת טעם משופר (בריקס‬
‫גבוה) הינה באמצעות המלחה אגרסיבית ופעולות‬
‫אגרוטכניות כמו הסרת עלים קיצונית‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬המחיר לכך הוא איכות פרי נמוכה וחיי‬
‫מדף קצרים‪.‬‬
‫זני הטעם החדשים של זרעים גדרה מאפשרים‬
‫קבלת בריקס גבוה כתוצאה מהגנטיקה שלהם‪,‬‬
‫ולכן ניתן לגדלם ללא המלחה אגרסיבית תוך‬
‫שיפור היבול‪ ,‬טעמו וחיי המדף שלו‪ .‬מטרת‬
‫העבודה המתבצעת בחממת ההדגמה היא‬
‫להמחיש את האפשרויות הטמונות בזנים אלו‬
‫תוך פיתוח ממשק מתאים עבור המגדלים‬
‫באזורים שונים בעולם‪.‬‬
‫ניסויים השוואתיים דומים מתבצעים במקומות‬
‫נוספים בעולם‪ ,‬תוך בקרה שוטפת‬
‫ובו זמנית והתאמת הממשק‬
‫כחלק מתפיסת העולם של‬
‫הדרוש לכל אתר ולכל מגדל‪.‬‬
‫זרעים גדרה אשר שמה‬
‫כתוצאה מעבודות אלו‪ ,‬יכול צוות‬
‫לה למטרה לתת לחקלאי‬
‫האגרונומים של החברה לתרגם‬
‫שרות מקיף המבוסס‬
‫את התוצאות להמלצות גידול‬
‫ללקוחות חשובים בעולם על‬
‫על הכרת הגנטיקה של‬
‫מנת שאלה ייהנו מיבול איכותי‬
‫הזן‪,‬נתונים מדידים וידע‬
‫המתבטא בטעם משובח וחיי‬
‫אגרונומי מקיף‪ ,‬מוצגים‬
‫מדף ארוכים בשיטת “זרעים”‪.‬‬
‫בחממה ניסויים אגרוטכניים‬
‫המבוצעים‪ ,‬על ידי צוות‬
‫‪ Gro-N-Tech‬בשיתוף אנשי‬
‫המוצר והטיפוח‪ .‬מטרת‬
‫הניסויים הינה יצירת ידע‬
‫וערכים מוספים לחקלאי‬
‫אשר יעזרו לו בזמן הגידול‬
‫למקסם את הפוטנציאל‬
‫הגנטי של הזנים‪.‬‬
‫עבודות נוספות‬
‫עוסקות בגידול‬
‫עגבניות מורכבות‬
‫תוך בחינה מדוקדקת‬
‫של יעילות ניצול‬
‫המים בכנות המלח‬
‫החדשות ועמידותם‬
‫לגידול בתנאי מליחות‪ .‬עובדה ידועה היא שקיים‬
‫קשר ישיר בין יעילות ניצול המים בצמח‪,‬‬
‫ייצור חומר יבש‪ ,‬גובה היבול ואיכות‬
‫הפרי‪ .‬ירידה בכמויות המים הזמינות‬
‫לצמח פוגעת ישירות בכמות הפרי‬
‫ובאיכותו‪ .‬עלייה במליחות בית השורשים‬
‫פוגעת ביכולת הצמח לקלוט מים‪ ,‬ומכאן‬
‫הפגיעה ביבול ובאיכות‪ .‬תגובת החקלאי‬
‫היא השקיה עודפת לשטיפת מלחים‬
‫והגדלת זמינות המים לצמח‪ .‬שימוש‬
‫בכנות מתקדמות מסוג זה יוזיל את עלות‬
‫המים לחקלאי ויאפשר לו שימוש במים‬
‫באיכות נמוכה יותר‪ .‬ניסוי דומה לבחינת‬
‫יעילות הכנות בתנאי מליחות מתקיים‬
‫בבאחה קליפורניה‪ ,‬מקסיקו‪.‬‬
‫צוות האגרונומים והמטפחים של החברה‬
‫משתף פעולה בעבודות העוסקות‬
‫באופטימיזציה של ממשק גידול של‬
‫זני טעם החדשים עבור לקוחות בשווקים שונים‬
‫בעולם‪ .‬ייחודיותם של חלק מחברות התוצרת‬
‫המבקרים בחממת ההדגמה‬
‫יכולים להתרשם מחידושי הזנים‬
‫בישראל ובעולם ולהוסיף ידע‬
‫אגרוטכני‪ ,.‬ניהול אופטימאלי של‬
‫ממשק ייצור הוא תנאי הכרחי‬
‫בהצלחת החקלאי‪ .‬מגוון הזנים‬
‫החדשים של זרעים גדרה נותנים‬
‫לחקלאי את אפשרות הבחירה‬
‫וההחלטה באיזה סגמנט להתמקד‬
‫ולהתאים את פוטנציאל הזנים‬
‫הרחב לצרכיו השונים‪,‬‬
‫במהלך חודש נובמבר‪ ,‬ביקר בארץ דאבור‬
‫פיסק‪ ,‬ראש חטיבת הזרעים של סינג’נטה‪.‬‬
‫במסגרת ביקורו הוצגו בפניו נושאים רבים הקשורים‬
‫בחדשנות ויצירת ידע‪ .‬כחלק מתוכנית הביקור‪ ,‬הגיע‬
‫דאבור גם לחממת ההדגמה במשק אסולין‪ ,‬שם‬
‫בנוסף לתצוגות הזנים שראה‪ ,‬הוצגו בפניו ניסיונות‬
‫אגרוטכניים מתקדמים ומגוונים שבהם לוקח חלק‬
‫צוות “‪ ”Gro-N-Tech‬בשיתוף אנשי המוצר והטיפוח‪.‬‬
‫מטרת הניסיונות ליצור ידע‪ ‬וערכים מוספים המוצג‬
‫לזנים המתקדמים המוצגים‪ ‬בחממה‪ .‬בביקור‬
‫הוצגו הזנים המתקדמים שלנו וכן ניסיונות בתחום‬
‫השקיה ודישון‪ ,‬עומדים ‪ .‬דבור התרשם מאד מהצוות‬
‫המקצועי והמגוון הרחב שהוצג לו במהלך הביקור‪.‬‬
‫‪| 14‬‬
‫‪Gro N Tech‬‬
‫שיתוף פעולה בין מו”פ נגב ל‪Syngenta AIS-‬‬
‫‪2‬‬
‫בלחימה במחלת הכיב‬
‫הבקטריאלי‬
‫מיירון סופר‪ ,‬מנהל מו”פ נגב – ישראל‬
‫"‬
‫בימים הקרובים‬
‫צפויים תנאים של‬
‫הווצרות רטיבות‬
‫על עלוות עגבניות‬
‫בחממות‪ .‬יש להמנע‬
‫מלטפל בצמחים עד‬
‫ייבוש העלווה‪.‬‬
‫נתונים נמסרו ע"י‬
‫חברת זרעים גדרה‬
‫וחברת סינג'נטה‪.‬‬
‫"‬
‫הייתה זו הראשונה בסידרת הודעות טקסט‬
‫שנשלחו לכ‪ 280-‬מגדלים‪ ,‬חוקרים ומדריכים‪,‬‬
‫מדי ‪ 5–4‬ימים‪ ,‬להעלאת המודעות לסיכון הטמון‬
‫בטיפול בצמחי עגבנייה שעלוותם רטובה‪ ,‬הגורם‬
‫להפצה משנית של הכיב הבקטריאלי בעגבניות‪.‬‬
‫רקע‬
‫בשנת ‪ 2007‬פרצה בנגב המערבי‬
‫מגיפה קשה של כיב‬
‫בקטריאלי שגרמה‬
‫לנבילת הצמחים‬
‫ולנזק של ‪ 30‬מיליון‬
‫ש”ח (‪ 8‬מיליון דולר)‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬הוקם‬
‫בחודש מרץ ‪2009‬‬
‫מיזם ‪( Grace‬ר”ת‬
‫של “חקלאות ירוקה‬
‫וסביבה נקייה מהכיב‬
‫הבקטריאלי”)‪ ,‬על מנת להילחם במחלה הנגרמת‬
‫על ידי הבקטריה ‪Clavibacter Michiganensis‬‬
‫(או בשמה המקוצר “‪ .)”Clavibacter‬המיזם‬
‫המקיף נועד לפיתוח פרוטוקול לשיטות הדברה‬
‫אינטגרטיביות למאבק במחלה בשטחים נרחבים‬
‫ולהפעלתו בקנה מידה מסחרי‪ .‬במיזם שותפים‬
‫ששה חוקרים (דני שטיינברג‪ ,‬שולה מינוליס‪,‬‬
‫גיורא קריצ’מן‪ ,‬מיכה רביב‪ ,‬יעל רקח‪ ,‬שאול‬
‫‪1‬‬
‫בורדמן)‪ ,‬ובנוסף אנשי מעבדה‪ ,‬אנשי‬
‫שדה ומדריכים‪ .‬את המיזם מרכז דני‬
‫שטיינברג ממינהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫פעילויות המיזם מכסות את ההיבטים השונים‬
‫של המחלה‪ ,‬בכללם המקור הראשוני או העיקרי‬
‫של ההדבקה‪ ,‬התפוצה המשנית של המחלה‬
‫בזמן ובמרחב‪ ,‬ושיטות להתמודדות עם המקורות‬
‫להדבקה והפצת המחלה‪ .‬קיימת התייחסות גם‬
‫להקטנת חומרת המחלה ומניעת הפצתה וכן‬
‫לביולוגיה של הבקטריה‪ ,‬גורמת המחלה‪.‬‬
‫עובש אפור בעגבניה ‪Botrytis Cinerea -‬‬
‫צבי הווארד וונר‪ ,‬אגרונום בכיר‪ ,‬יחידת ‪[email protected] ,Gro N Tech‬‬
‫עובש אפור מופיע בכל צורות הגידול של העגבניה‪ ,‬הן בשדה הפתוח והן בחממה‪ .‬הוא מהווה בעייה קשה למגדלים‬
‫כיוון שהוא תוקף הן את הצמח והן את הפרי במהלך העונה ועלול לגרום נזקים גם בפרי לאחר הקטיף‪.‬‬
‫ולח ומתפשטת באמצעות גשם‪ ,‬רוחות וזרמי‬
‫הנבגים נובטים על פני הפרי ומתחילים לחדור אל‬
‫מאפיינים עיקריים‬
‫העובש האפור מופיע כפלומה בצבע אפור‪-‬חום‬
‫המזכירה במקרים רבים לבד‬
‫בשל שפע הנבגים הגדלים‬
‫מן הרקמה הנקרוטית‪.‬‬
‫הפטריה תוקפת בעיקר צמחים‬
‫בוגרים וחודרת דרך חתכים‬
‫ורקמות מזדקנות בעלים‪,‬‬
‫בעלעלים‪ ,‬בפטוטרות ובענפים‪.‬‬
‫הסרה לקויה של עלים וסעיפים‬
‫צדדיים‪ ,‬גורמת לעתים קרובות‬
‫לפצעים‪ ,‬אותם יכולה הפטריה‬
‫לתקוף בקלות‪.‬‬
‫הבוטריטיס עשוי לחגר את הגבעול ולגרום‬
‫לצמחים לנבול מעל נקודת ההדבקה‪.‬‬
‫העובש האפור יכול לתקוף את הפרי בעודו‬
‫על הצמח בשני אופנים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬חדירה אל תוך הפרי הגורמת להסדקות‬
‫ הקליפה במרכז השטח המודבק‪.‬‬
‫‪ .2‬כתמים עלולים להופיע על פרי ירוק ואדום‪.‬‬
‫תוכו‪ .‬בשלב מסויים נפסקת התפתחות הנבגים‬
‫‪1‬‬
‫אוויר‪ .‬התנאים האקלימיים בחממות ובתי רשת‬
‫בעונות מסויימות בשנה‪ ,‬עלולים‬
‫להיות אידיאליים להתפתחות‬
‫‪2‬‬
‫המחלה‪ ,‬במיוחד בשתילה‬
‫צפופה ובתנאי אוורור לקוי‪.‬‬
‫הדברה‬
‫ומופיע כתם שחור קטן מוקף בהילה לבנה על‬
‫פרי ירוק וצהובה על פרי אדום‪ .‬אף שאין מופיע‬
‫רקבון‪ ,‬הפרי בדרך כלל אינו ראוי לשיווק‪.‬‬
‫הפטריה מתפתחת היטב בלחות יחסית‬
‫של ‪ 95%‬וטווח טמפרטורות של ‪.17-230C‬‬
‫ההדבקה מתחילה במזג אוויר קר יחסית‪ ,‬מעונן‬
‫בחממות ובתי רשת יש להקפיד‬
‫על אוורור תקין ומרווחים‬
‫נאותים בין הצמחים‪ ,‬בהתאמה‬
‫לתנאי המבנה‪.‬‬
‫חפוי קרקע החממה ביריעות‬
‫פלסטיות מסייע בהפחתת הלחות במבנה‪.‬‬
‫צידו העליון של הפלסטיק יהיה בצבע אפור‪-‬‬
‫כסוף וצדו התחתון הפונה אל הקרקע יהיה‬
‫בצבע שחור‪.‬‬
‫בהסרת עלים וסעיפים צדדיים יש להשאיר‬
‫חתך נקי‪ ,‬קרוב ככל האפשר לגבעול‪ ,‬כדי‬
‫להבטיח פצע קטן‪ .‬אין להשאיר רקמות או‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪15 | 2011‬‬
‫מיקום הופעת המחלה‬
‫‪3‬‬
‫בחממות ובבתי רשת רבים מופיעה המחלה‬
‫במופע מוזר אך עקבי‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬בכמה שורות‬
‫נפגעים כל הצמחים (תמותה מלאה או סימני‬
‫פגיעה חמורה של המחלה)‪ .‬בשאר השטח קיימת‬
‫נגיעות אקראית פזורה‪ ,‬בה מופיעים סימני נגיעות‬
‫בדרגות חומרה שונות במספר קטן של צמחים‪.‬‬
‫המקור הראשוני להדבקה‬
‫המקור הראשוני להדבקה עשוי להיות בקטריה‬
‫ששרדה בקרקע‪ ,‬שהגיעה משתילים נגועים‬
‫מהמשתלה‪( ,‬כיוון שגודלו מזרעים נגועים) או‬
‫בקטריה שנפוצה דרך האוויר ממבנים נגועים‬
‫סמוכים‪ .‬השערה זו הוכחה בניסויים רבים שנערכו‬
‫בתנאי חממה במרכז וולקני ובמרכז מו”פ נגב‪.‬‬
‫הפצה משנית של המחלה‬
‫לאחר חודשים מספר הוברר לחוקרי המיזם כי‪:‬‬
‫המחלה מופצת בנקל כאשר במסגרת התחזוקה‬
‫השוטפת‪ ,‬מבוצע הטיפול בצמחי העגבנייה‬
‫כאשר עלוותם רטובה‪.‬‬
‫טיפות הדמיעה (‪ )Guttation‬בקצות העלים‬
‫של שתילים צעירים‪ ,‬מכילות לעתים קרובות‬
‫את בקטריית ה‪.Clavibacter-‬‬
‫העברת הבקטריה מצמחים נגועים לצמחים‬
‫בריאים סמוכים היא הגורם העיקרי להתפשטות‬
‫המחלה בתוך חממה או בית רשת‪.‬‬
‫המחלה מתפשטת רק כאשר כמה צמחים במבנה‬
‫כבר נגועים במחלה מן המקור הראשוני להדבקה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חלקי צמח שיבלטו מן הגבעול‪.‬‬
‫ריסוס מונע בקוטלי פטריות יינתן מוקדם עוד‬
‫לפני הופעת המחלה‪ .‬יש להשתמש ב‪4–3-‬‬
‫חומרים שונים מקבוצות כימיות שונות‪ ,‬ברוטציה‪.‬‬
‫יש להוועץ במדריך מקומי בבחירת הכימיקלים‪.‬‬
‫ניתן להכין מימרח של קוטל פטריות טוב‬
‫ואבקת טלק ולמרוח אותו על גבי הפצעים‬
‫כדי למנוע הדבקה‪.‬‬
‫תמונות‪:‬‬
‫‪ .1‬כתמים על פרי אדום‬
‫‪ .2‬כתמים על פרי ירוק‬
‫‪ .3‬חתכים נקיים‬
‫‪ .4‬פציעות בגבעול עם בליטות הנובעות מהסרה לקויה‬
‫ של עלים וענפים צדדים‬
‫‪ .5‬פציעות בפטוטרת‬
‫‪ .6‬עובש אפור על הפרי‬
‫‪ .7‬חיפוי ביריעות פלסטיק ‪ -‬הצד הכסוף כלפי מעלה‬
‫ והצד השחור כלפי מטה‬
‫הלחות עשויה לנבוע מטיפות הדמיעה‪ ,‬אך גם‬
‫ממקורות אחרים כמו טל‪ ,‬ערפל‪ ,‬גשם והמטרה‪.‬‬
‫שירות ההדרכה והמקצוע הוציא הוראה כללית‬
‫להימנע מטיפול בצמחי העגבנייה כאשר‬
‫העלווה רטובה מכל מקור של לחות‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין ‪Syngenta AIS‬‬
‫ומרכז מחקר נגב‬
‫בנקודת זמן זו הבנו כי אנו זקוקים לכלי שיסייע‬
‫לנו להזהיר את החקלאים באילו ימים ובאילו‬
‫משעות היום קיימת הסתברות גבוהה לעלווה‬
‫רטובה על צמחי העגבנייה‪ .‬בפרקי זמן אלה‪,‬‬
‫יכולים החקלאים להימנע מביצוע טיפולים‬
‫הכרוכים במגע עם הצמחים‪.‬‬
‫בשיתוף עם צבי ונר‪ ,‬האגרונום הראשי בזרעים‬
‫גדרה‪ ,‬יצרנו מגע עם ‪ Syngenta AIS‬אשר נאותה‬
‫לכלול את אזור הבשור במודל חיזוי האקלים‬
‫שלה לחמישה ימים‪ .‬התחזיות הן עבור שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬אך נמצא מיתאם גבוה בין נתוני החיזוי‬
‫להיווצרות לחות על העלים של צמחי עגבנייה‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫צעירים בחממות ובבתי רשת‪ .‬עתה יש ביכולתנו‬
‫לנבא את הסבירות לתנאי מזג אוויר הגורמים‬
‫להיווצרות לחות‪ ,‬וליידע את החקלאים באמצעות‬
‫הודעות טקסט ב‪.SMS-‬‬
‫הרעיון מאחורי המיזם הוא לא להנחות או לייעץ‬
‫לחקלאים לבצע פעולה ספציפית (כמו ריסוס)‪,‬‬
‫אלא להעמיד לרשותם כלים לחשיבה ואבחון‬
‫ולהעלות את מודעותם לסכנה‪.‬‬
‫המגדלים הביעו את הערכתם על קבלת המידע‪.‬‬
‫אנו מאמינים ששיתוף הפעולה בין סינג’נטה‬
‫ותחנת מו”פ נגב במיזם הכיב הבקטריאלי הוא‬
‫מודל שניתן להרחיבו לבעיות רלוונטיות נוספות‪.‬‬
‫תמונות‪:‬‬
‫‪ .1‬טיפות הדמיעה בקצה העלה‬
‫‪ .2‬עלים רטובים מהדימוע‪ ,‬מהטל ומפעולת העיבוי‬
‫‪ .3‬ניסוי לבדיקת התפשטות המחלה בנגיעה‬
‫ בשתילים רטובים‬
‫‪ .4‬בעבודה בחממה עם עלים רטובים מדמיעות‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪| 16‬‬
‫חקלאות במגזר הערבי‬
‫ראיון מיוחד‬
‫עם עומר זידאן‬
‫אורית נעים פרי‪ ,‬עורכת‪[email protected] ,‬‬
‫עומר זידאן‪ ,‬כיום סגן מנהל שה”מ למקצוע ולשעבר מנהל אגף הירקות‪,‬‬
‫עובד בהדרכה החקלאית של שה”מ זה יותר מארבעים שנה‪ .‬במסגרת‬
‫עבודתו עבר זידאן את כל שלבי ההתפתחות וההתקדמות בענף ועסק ברוב‬
‫הגידולים‪ .‬ניסיונו המגוון הפך אותו למומחה לגידול ירקות במדינת ישראל ובעולם‪.‬‬
‫כיצד אתה מגדיר את חקלאות המגזר הערבי?‬
‫מבחינת הייצור‪ ,‬שיטות הגידול והטכנולוגיה‪,‬‬
‫החקלאות במגזר הערבי אינה שונה משיטות‬
‫הגידול של כלל החקלאים במדינה‪ ,‬אבל קיים‬
‫הבדל גדול בבסיס‪ .‬במגזר ישנה מגבלה של‬
‫קרקעות שהחמירה עם השנים בעקבות חלוקת‬
‫הנכסים בין הבנים בהתאם לחוקי השריעה‬
‫האסלאמית מאב למספר בנים ואחר כך לנכדים‪,‬‬
‫כך שבפועל לבעל קרקע יש כיום חלקה קטנה‬
‫מאוד שאינה מאפשרת חקלאות תחרותית‪ .‬רבים‬
‫מהמגדלים נטעו בחלקותיהם הקטנות זיתים‬
‫לשמן לצריכה ביתית ולמעשה יצאו ממעגל‬
‫הייצור וגידול הירקות‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬המאפיין העיקרי של החקלאות ובמיוחד‬
‫של מגדלי הירקות במגזר הוא החלקות הקטנות‬
‫של מרבית החקלאים ביחידות גידול של ‪10-5‬‬
‫דונם‪ .‬חקלאות בסדר גודל כזה מהווה מקור‬
‫פרנסה משני‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנה גם קבוצת‬
‫חקלאים שכן הצליחו לבנות משקים גדולים‬
‫יותר מהמקובל‪ ,‬בכך שרכשו קרקע מאחרים או‬
‫השכירו את חלקות המגדלים הקטנים‪ .‬בצורה זו‬
‫הצליחו לרכז מספר רב של דונמים וכמובן לזכות‬
‫באותן מכסות מים של החקלאים שהשכירו או‬
‫מכרו להם את קרקעותיהם‪ .‬קבוצה זו עוסקת‬
‫בייצור ירקות בהיקפים גדולים של ‪400-1000‬‬
‫טון בשנה‪ ,‬וביכולתם להיות גורם משפיע בהיקפי‬
‫הייצור ולהוות גורם תחרותי בשוק הירקות הארצי‪.‬‬
‫עם כל האמור לעיל‪ ,‬למרות שהחקלאות במגזר‬
‫הערבי כיום שונה מאשר בעבר והצטמצמה‬
‫בהיקפיה‪ ,‬מן הראוי לזכור כי במגזר הייתה בעבר‬
‫הרחוק תנופה רבה בהיקפי הגידול ובשיטות הגידול‪,‬‬
‫אשר תרמה רבות לענף הירקות הן בפיתוח והן‬
‫בקליטת טכנולוגיות מתקדמות‪ .‬ניתן לומר לזכותם‬
‫שהטכנולוגיה של בתי צמיחה בגידול מלפפונים‬
‫הייתה מרכזית בישובי המרכז בזמנו בשנות‬
‫השמונים והתשעים של המאה הקודמת‪ .‬היקפיה‬
‫עברו את ה‪ 3000-‬דונם‪ ,‬שנחשבו בזמנו למספר‬
‫גדול‪ .‬גידול תות השדה היה מבוסס ורחב בהיקפיו‬
‫בטירה ובקלנסווה‪ ,‬אך בגלל שינויי יעוד הקרקע‬
‫מחקלאות לקרקע מוניציפאלית גרם לצמצום‬
‫ניכר בגידול זה‪ .‬עגבניות לתעשייה התבססו כגידול‬
‫עיקרי בעמק בית נטופה‪ ,‬אך מכת העלקת הוציאה‬
‫את הגידול מהאזור והוא נדד לאזורים אחרים‪.‬‬
‫בישובים רבים במגזר נענו לאתגרי הייצוא של‬
‫שנות השבעים וביניהם – בצל יבש‪ ,‬סלרי‪ ,‬כרוב‬
‫סיני וחסה ממגוון זנים‪ .‬מהרקע ההיסטורי הנ”ל‬
‫ניתן להבין כי הטכנולוגיה והחדשנות לא פסחו‬
‫על הכפר הערבי‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬החדשנות נקלטה‬
‫ויושמה בהצלחה רבה‪ ,‬אך בעקבות הדעיכה‬
‫והירידה בהיקף שטחי הגידול ניתן לחוש בהחמצת‬
‫הזדמנות בקרב חקלאי המגזר אשר בתנאים‬
‫שנוצרו היא אינה בהישג ידם‪.‬‬
‫האם קיימת השפעה כלשהי של המסורת על‬
‫שיטות הגידול?‬
‫אין שום זכר למסורת ואין שום זכר למה שמכונה‬
‫לעיתים מוצר בלדי‪ .‬הזנים המגודלים אצל מגדלי‬
‫הירקות במגזר הם אותם זנים הגדלים ברמה‬
‫הארצית‪ ,‬דהיינו המגזר אינו שונה ממגזרים‬
‫אחרים‪ .‬הייצור זהה‪ ,‬שיטות הגידול והטכנולוגיה‬
‫זהות‪ .‬ההבדל היחיד הוא בהיקפים ובכמויות‪.‬‬
‫מהם עיקר הגידולים והיכן הם מרוכזים?‬
‫חקלאות המגזר מתאפיינת בשלושה ריכוזים‬
‫עיקריים ‪:‬‬
‫באזור היישוב קלנסוואה ומעט בטירה ‪/‬‬
‫באזורים אלו יש ריכוז גדול של גידול תות‬
‫שדה המיועד לייצוא ולשוק המקומי‪ .‬היקפו‬
‫מוערך בכאלף דונם‪.‬‬
‫באזור הגליל המערבי טמרה ואיעבלין ‪ /‬בישובים‬
‫אלו עדיין קיים ריכוז גדול של גידול מלפפון‬
‫לתעשייה (להחמצה)‪ .‬מגדלים טיפוסי בית‬
‫אלפא שונים כאשר האזור מאופיין בשיטת‬
‫הגידול בשטח פתוח‪ .‬סה”כ מגדלים בין ‪2500-‬‬
‫‪ 3000‬דונם לשנה‪ .‬בישובים אלה קיים גידול‬
‫נרחב של ירקות בשטח פתוח‪ ,‬כגון קישואים‪,‬‬
‫עגבניות שרועות‪ ,‬מלוני בעל וגידולים ממשפחת‬
‫הכרוביים‪ ,‬כרוב וכרובית‪.‬‬
‫למרות שהחקלאות במגזר הערבי כיום שונה‬
‫מאשר בעבר והצטמצמה בהיקפיה‪ ,‬מן הראוי‬
‫לזכור כי במגזר הייתה בעבר הרחוק תנופה רבה‬
‫בהיקפי הגידול ובשיטות הגידול‪ ,‬אשר תרמה‬
‫רבות לענף הירקות הן בפיתוח והן בקליטת‬
‫טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬
‫באזור המרכז‪ ,‬בעיקר בישובים זמר‪ ,‬ג’ת ובאקה‬
‫‪ /‬קיים ריכוז של בתי צמיחה ושאר ירקות בשטח‬
‫הפתוח‪ ,‬כגון חצילים‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬חסות‪,‬‬
‫סלק‪ ,‬צנון‪ ,‬צנונית וכדומה‪ .‬הגידולים העיקריים‬
‫בבתי צמיחה הם גידול המלפפונים מהזנים‬
‫הפרתנוקרפים הנשתלים בתדירות של ‪3-2‬‬
‫מחזורים בשנה‪ .‬ניתן להעריך את היקף בתי‬
‫הצמיחה באזור זה בכ‪ 1500-‬דונם‪.‬‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪17 | 2011‬‬
‫האם קיים הבדל בשיווק התוצרת?‬
‫אין מיתוג מיוחד‪ .‬התוצרת מגיעה לשוק הסיטונאי‬
‫ונמכרת לקמעונאים כמו יתר התוצרת בארץ‪.‬‬
‫קיימות גם התקשרויות עם רשתות השיווק‬
‫הגדולות מראש‪.‬‬
‫ומבחינת הצריכה‪ ,‬האם המגזר כצרכן צורך‬
‫ירקות שונים?‬
‫בעיקרון‪ ,‬המטבח הערבי עשיר בארוחות חמות‪,‬‬
‫הכוללות ירקות מבושלים עם תוספת בשר כלשהי‬
‫של בשר כבש‪ ,‬בקר או עוף‪ .‬כשאני צופה בתוכניות‬
‫טלוויזיה אני מגלה שכל השפים חוזרים לתרבות‬
‫המזרח ואיתם כל האוכלוסייה‪ ,‬כך שההבדלים בבישול‬
‫כנראה אינם משמעותיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנו הבדל‬
‫בסדר הארוחות‪ .‬במגזר נוהגים לאכול את הארוחה‬
‫העיקרית בערב‪ ,‬כי כל המשפחה העובדת מחוץ‬
‫לבית מתאספת בערב בבית ולכן ארוחת הערב‬
‫הפכה להיות מרכזית ועשירה‪ .‬בארוחה זו יש מגוון‬
‫ירקות וכן סלטים וזיתים‪ .‬לא נערך סקר מסודר‬
‫אשר בדק האם צריכתם של מיני ירקות בכפר‬
‫הערבי שונה מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל‪,‬‬
‫אך התחושה היא שאכן אוכלים יותר ירקות על‬
‫פי היקף הקניות‪ .‬במגזר לא נתקלים בקנייה של‬
‫חצי קילו עגבניות‪ ,‬חצי כרובית או שני חצילים‪ .‬כאן‬
‫מדובר בסל ירקות ופירות עשיר מאוד ובהיקפים‬
‫גדולים‪ ,‬לכן אם מדברים על סל ירקות ממוצע של‬
‫אזרח ישראלי המסתכם ב‪ 175 -‬קילו‪ ,‬אני מעריך‬
‫שהסל במשפחה הערבית עשוי להגיע לכ‪250 -‬‬
‫קילו לשנה‪ .‬לסיכום‪ ,‬הצריכה גבוהה הרבה יותר‪.‬‬
‫במגזר נוהגים‪ ,‬למשל‪ ,‬לאכול חלק מהירקות‬
‫כירק‪/‬פרי כגון המלפפון‪ ,‬השומר והגזר הנמצאים‬
‫דרך קבע בסלסילת הפירות על השולחן ומוגשים‬
‫כפרי טרי‪ ,‬בנוסף לשימושיהם האחרים כחלק‬
‫מהסלט או כתוספת כירקות מבושלים‪ .‬כאן‬
‫ברצוני להעלות בפני חברות הזרעים רעיון –‬
‫לחזק את המלפפון בייבי שניתן לאכול אותו‬
‫כחטיף לצד הבננה והתפוח‪.‬‬
‫האם קיים הבדל כלשהו כיום בהתייחסות‬
‫המשפחה לחקלאות לעומת העבר?‬
‫פעם כולם היו חקלאים‪ ,‬גם כילדים וגם כמשפחה‪.‬‬
‫אחד הגורמים להתרסקות הייצור בכפר הערבי‬
‫הוא העובדה שהמשפחה המאוחדת הפסיקה‬
‫לעסוק בתהליכי ייצור ומי שמתעסק בזה בפועל‬
‫הם המגדל והפועלים‪ .‬לכן החקלאות גם כאן‬
‫נסמכת על עובדים זרים‪ /‬שכירים‪ ,‬מה שמייקר‬
‫את העלויות‪.‬‬
‫כיצד אתה רואה את עתידה הקרוב והרחוק של‬
‫חקלאות המגזר?‬
‫כיוון שאין אפשרויות התפתחות מבחינת עתודות‬
‫הקרקע או המים‪ ,‬יש לדעתי להוביל לגידולים‬
‫אינטנסיביים הרבה יותר ובעלי ערך כלכלי גבוה‪.‬‬
‫גידולים כאלו‪ ,‬המאפשרים לפרנס משפחה גם‬
‫מיחידת שטח קטנה‪ ,‬מה שנהוג לכנות גידולי נישה‪,‬‬
‫לדוגמה מוצרי עגבניות מיוחדים של עגבניות‬
‫מוארכות או צבעוניות‪ ,‬מלפפון הבייבי‪ ,‬גידולי‬
‫נעים להכיר‪...‬‬
‫עלים ייחודיים‪ ,‬גידולים ארומאטיים וכדומה‪ .‬פשוט‬
‫צריך לגדל גידולים שאינם מגודלים בהיקפים‬
‫גדולים‪ ,‬גידולים הנצרכים בכמויות קטנות אך‬
‫ערכם הכלכלי גבוה‪.‬‬
‫בגיליון זה אנו פותחים מסורת חדשה‪ .‬בכל‬
‫אחד מהגיליונות הבאים נספר לכם בקצרה‬
‫על אחד או יותר מחקלאי המגזר הערבי‪.‬‬
‫להלן שני סיפורים ראשונים‪:‬‬
‫ומה לגבי גנטיקה? לדוגמה זני האננטי והסופי‬
‫שלנו בעלי עמידות לחנטות חום‪.‬‬
‫אינני רוצה כרגע להתייחס לשמות שהזכרת‪,‬‬
‫אך יש לציין כי החקלאות בארץ עברה משבר‬
‫בקיץ האחרון בעקבות הטמפרטורה הגבוהה‬
‫ששררה גם בלילה וגם ביום וגרמה להפסדים‬
‫עצומים לחקלאים השדות לא הניבו בשל החום‬
‫הכבד והממושך‪ .‬הצרכן הרגיש את המחסור‪ .‬אין‬
‫ספק שכאשר חברת זרעים באה עם פיתרון‬
‫גנטי בעל סבילות או עמידות לתופעה כלשהי‪,‬‬
‫ואין זה משנה אם מדובר בחום או במחלה‪ ,‬הוא‬
‫יתקבל בשמחה וייושם במהרה‪.‬‬
‫לביב מרייח ‪ /‬משק טמרה‬
‫אני מודה שהגנטיקה תרמה רבות לקידום ענף‬
‫הירקות‪ ,‬הן מבחינת העלייה ביבולים‪ ,‬שיפור‬
‫באיכות התוצרת וגם להפחתה ניכרת בשימוש‬
‫בחומרי הדברה רעילים בתוצרת החקלאית‪.‬‬
‫הכול החל לפני כארבעים שנה עם טיפוח ראשון‬
‫של זני עגבניות עמידים לפוזריום‪ ,‬בהמשך באו‬
‫טיפוחים עם עמידויות לנמטודות ושאר מחלות‬
‫קרקע‪ ,‬ולאחר מכן טיפוח לעמידות‪/‬סבילות‬
‫למחלות נוף ומחלות וירוס שונות‪ .‬הפחתת‬
‫הרעלים בתוצרת החקלאית היא יעד מרכזי‬
‫של משרד החקלאות‪ ,‬ואני סבור שטיפוח זנים‬
‫עמידים‪/‬סבילים באמצעים גנטיים הוא הכלי‬
‫הבטוח ביותר להשגת היעד לצמצום השימוש‬
‫בחומרי הדברה‪ .‬אני בטוח‪ ,‬שהשילוב בין גנטיקה‪,‬‬
‫שימוש באויבים טבעיים ומעט כימייה יצור את‬
‫מה שמכונה ההדברה המשולבת ‪. IPM‬‬
‫ישנם סיפורי הצלחה מיוחדים שברצונך לציין?‬
‫קשה לי לכנות אותם סיפורי הצלחה‪ .‬אני אקרא‬
‫להם יכולת הישרדות מדהימה של אנשים‪,‬‬
‫אשר בתנאים הקשים של חלוקת קרקע‪ ,‬מעט‬
‫מים ותחרות גבוהה בשווקים מצליחים לשרוד‬
‫בהצלחה רבה‪ ,‬ואני מתייחס לכלל החקלאים‬
‫במגזר‪ ,‬קטנים וגדולים כאחד‪ .‬בהזדמנות זו‬
‫ברצוני לברך ולהודות לחקלאים רבים במגזר‬
‫אשר תרמו מזמנם והיו שותפים לפיתוח הענף‪,‬‬
‫העמידו בעבר וממשיכים להעמיד את חלקותיהם‬
‫לביצוע ניסויי שדה ותצפיות ללימוד והכרת‬
‫זנים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות הנערכים‬
‫ע”י המדריכים של משרד החקלאות או עובדים‬
‫וסוכני חברות מסחריות אשר תוצאותיהם יועילו‬
‫לטובת כולם‪.‬‬
‫לביב‪ ,‬כיום אחד המגדלים היותר מוכרים במגזר‪,‬‬
‫אמנם הכיר את החקלאות מאביו‪ ,‬אך לאחר שסיים‬
‫לימודים בטמרה‬
‫והמשיך לטכניון‪,‬‬
‫עבד מספר שנים‬
‫כמורה לכימיה‬
‫ופיסיקה ולאחר‬
‫מכן עבד כמנהל‬
‫מעבדה בחברת‬
‫אלובין (תעשיית‬
‫אלומיניום)‪ ,‬בסוף‬
‫החליט לשנות כיוון ולעבוד בחקלאות‪.‬‬
‫המעבר מהמעבדות לא היה בבת אחת‪ ,‬בתחילה‬
‫עבד לביב ‪ 12‬שעות במעבדות ומשם המשיך‬
‫לשדה‪ .‬לדברי לביב “חקלאות זה בדם‪ ,‬כמו‬
‫אלכוהוליסט” אם הוא קם בבוקר ולא מגיע‬
‫לחלקה‪ ,‬משהו חסר‪.‬‬
‫לביב‪ ,‬שהכיר את עולם החקלאות מהבית‪ ,‬מאביו‪,‬‬
‫מאמין עד היום שהשיטות המסורתיות אותן‬
‫הכיר בזכות אביו טובות לפעמים יותר מהשיטות‬
‫המודרניות ועד היום הוא עובד לפי תחושת עין‬
‫ומשלב שיטות מסורתיות לצד הגידול המודרני‪.‬‬
‫גידולים עיקריים‪:‬‬
‫שטח פתוח > קישואים‪ ,‬אבטיח ומלון‬
‫חממות > עגבנייה ומלפפון‬
‫מוחמד אבו שחדי ‪/‬‬
‫משק אל מכר‬
‫מוחמד‪ ,‬מכיר את החקלאות מהבית‪ .‬כדור המשך‬
‫לאבא שעבד בגידול ירקות לצד עיסוקו כמחנך‬
‫עד שיצא לפנסיה‪,‬‬
‫שחדי חי ונושם‬
‫את החקלאות‬
‫מיום היוולדו‪,‬‬
‫מכיר את השיטות‬
‫המסורתיות ואת‬
‫כל החידושים‬
‫הטכנולוגיים‪.‬‬
‫במשך שנים נהג‬
‫שחדי לגדל זנים שונים של עגבניות מחברות‬
‫שונות‪ .‬לפני כשנה‪ ,‬בעקבות פגישתו עם וודיע‬
‫גזוואי‪ ,‬איש השיווק של זרעים גדרה‪ ,‬הוא התוודע‬
‫לזנים אננטי‪ ,‬סופי‪ ,‬איקראם ופרוואטי ובחר‬
‫להתנסות בהם‪ .‬כיום שחדי מציג חממות יפהפיות‬
‫של הזנים הנ”ל‪ .‬כל זן מוצג בחממה נפרדת‪.‬‬
‫גידולים עיקריים‪:‬‬
‫שטח פתוח > קישואים ואבטיח‬
‫חממות > עגבניות ומלפפון‬
‫‪| 18‬‬
‫‪SEEDS‬‬
‫‪WHEELS‬‬
‫קבוצת הרכיבה של זרעים גדרה‬
‫‪ON‬‬
‫אורית נעים פרי‪ ,‬עורכת‪[email protected] ,‬‬
‫אחת מהצלחותיה של חברת זרעים גדרה בשנה האחרונה אינה‬
‫כזו הנמדדת בכסף‪ ,‬היא גם לא כזו שאתם כלקוחות תוכלו‬
‫להבחין בה‪ ,‬אבל להצלחה זו השפעה עמוקה לא פחות מפרויקטים‬
‫רבים נוספים‪ .‬קבוצת הרכיבה ‪ Seeds on Wheels‬שהוקמה ביוזמתו‬
‫של שי לביטוב‪ ,‬מנהל המו”פ של‬
‫זרעים גדרה‪ ,‬התחילה כמפגש בלתי‬
‫פורמאלי של עובדי החברה‪ ,‬זכתה‬
‫לתמיכת הנהלת החברה‪ ,‬והפכה‬
‫במהרה לסמל לבריאות ולהתמדה‪.‬‬
‫במהלך חודש אוקטובר השתתפו‬
‫חברי הקבוצה יחד עם המנכ”ל‬
‫אמנון עשת במפעל הטור דה‬
‫תרום‪ ,‬במטרה לסייע בגיוס כספים‬
‫למרכז הספורט לנכים ברמת גן‪.‬‬
‫לאותו טיול רכיבה ראשון בסינגל גברעם הצטרפו‬
‫‪ 5‬עובדים בלבד‪ ,‬אך עבור שי זו הייתה התחלה‬
‫מעודדת שהיוותה את יריית הפתיחה להקמת‬
‫קבוצת הרכיבה של חברת זרעים גדרה‪ ,‬אשר‬
‫עם הזמן אימצה את השם ‪.Seeds on Wheels‬‬
‫במהלך החודשים הבאים המשיך שי לקיים‬
‫באדיקות טיולי רכיבה נוספים ולאט לאט‬
‫התגבשה לה קבוצת רוכבים מכובדת‪ .‬לזכותו‬
‫של שי ייאמר שתירוצים שגרתיים כגון “אין‬
‫לי אופניים” או “אני לא בכושר” לא התקבלו‬
‫כלל – נהפוך הוא‪ ,‬מי שחשב שכך יוכל למצוא‬
‫דרך אלגנטית להישאר במזגן גילה להפתעתו‬
‫קבוצת הרכיבה ‪– Seeds on Wheels‬‬
‫כך הכול התחיל‬
‫במהלך שנת ‪ 2010‬קיבלו כל עובדי חברת זרעים‬
‫גדרה הודעת דואר אלקטרוני לא שגרתית‪ .‬המייל‬
‫שנשלח על ידי שי לביטוב‪ ,‬מנהל המו”פ‪ ,‬הזמין‬
‫את כל העובדים להצטרף אליו לטיול אופניים‪.‬‬
‫תצוגת זני עגבניות עמידות לחום‬
‫ביום פתוח במושב מבטחים‬
‫ליאור פלד‪ ,‬שיווק ומכירות איזור הדרום‪ ,‬מרכז וצפון הנגב ‪[email protected]‬‬
‫ביום שני‪ ,‬ה‪ 4-‬באוקטובר‪ ,‬התקיים יום פתוח‬
‫חנטות חום בחממת ההדגמה במושב מבטחים‪.‬‬
‫מטרת היום‪ ,‬לחשוף כמה שיותר חקלאים‪ ,‬אנשי‬
‫חברות‪ ,‬אנשי משתלות ואנשי משרד החקלאות‬
‫לזני עגבניות פרי טיפוח זרעים גדרה‪ ,‬והצגת יכולתן‬
‫לחנוט וליצור פרי איכותי בתנאי חום ולחות קיצוניים‪.‬‬
‫לשמחתי‪ ,‬הגיעו ביום זה למעלה ממאה ושלושים‬
‫חקלאים מאזור הבשור‪ ,‬עזתה ומרחבים‪ ,‬אנשי‬
‫משתלות ועובדי משרד החקלאות‪ ,‬ונחשפו לזני‬
‫העגבניות פרי טיפוח החברה‪ ,‬שהראו מופע‬
‫מדהים של חנטה והתפתחות פירות איכותיים‬
‫גם בתנאי מזג האוויר החריגים ששררו בחודשים‬
‫יולי‪ ,‬אוגוסט ומחצית חודש ספטמבר‪.‬‬
‫עונה זו היוותה את טבילת האש האמיתית לזני‬
‫עגבניות שהם פרי פיתוח של חמש השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ובין שלל תכונותיהם בולטת עמידותם‬
‫לתנאי חום קיצוניים‪.‬‬
‫מאיר יפרח‪ ,‬שהיה בין המבקרים ביום הפתוח אמר‪:‬‬
‫“אני שמח שיש חברה שמחפשת פתרונות לתנאי‬
‫האקלים הקיצוניים של ארצנו‪ .‬במצב של היום‬
‫קיימת סכנה שהמדינה תחפש פתרונות קלים של‬
‫ייבוא‪ ,‬ועדיף שנעזור לחקלאי ארצנו ולא להולנדים”‪.‬‬
‫עומר זיידן‪ ,‬סגן מנהל שה”מ לענייני מקצוע‪ ,‬שנכח‬
‫אף הוא ביום הפתוח‪ ,‬הוסיף כי “החברה הציגה‬
‫חומר גנטי חדש‪ ,‬ועושה רושם שבתנאים קשים‬
‫כמו שהיו השנה‪ ,‬המחסור יהיה פחות קיצוני” ‪.‬‬
‫המטפחים של זרעים גדרה עוסקים‬
‫בתהליך פיתוח עגבניות עמידות‬
‫לתנאי חום קיצוני כבר חמש‬
‫שנים‪ .‬במהלך הניסיונות‪ ,‬עורכים‬
‫תהליכי סלקציה של צמחים תחת‬
‫תנאי חום חריגים וכך מוצאים את‬
‫הזנים העמידים‪ .‬המחקר נותן‬
‫פתרון למבחר טיפוסי עגבניות‬
‫לכלל הצרכנים‪ :‬עגבנייה מוארכת‪,‬‬
‫עגבניית אשכול ועגבנייה בודדת‪.‬‬
‫שלושת טיפוסי העגבנייה שהוכיחו‬
‫את יכולת החנטה הטובה ביותר‬
‫בתנאי חום קיצוני הם‪ :‬הקילאטס‪,‬‬
‫שהיא עגבנייה מוארכת בעלת חיי מדף של‬
‫כשבועיים בתנאי הקיץ של ארצנו‪ .‬הקילאטס‬
‫עסיסית וטעימה ביותר מחד‪ ,‬ומאידך אינה נוזלת‬
‫כשחותכים אותה לסלט או לכריך‪.‬‬
‫האננטי עגבניית חממה המשווקת כעגבנייה בודדת‪.‬‬
‫האננטי מוצקה ביותר ובעלת חיי מדף ארוכים‬
‫מאוד‪ .‬ניתן לקטוף אותה כשהיא מגיעה להבשלה‬
‫מלאה ומחליפה את צבעה לאדום‪ .‬לאננטי יש‬
‫שיזרה יפה ומסודרת יחסית ולכן ניתן לשווק אותה‬
‫גם באשכול של ארבע עגבניות‬
‫גדולות ואיכותיות‪.‬‬
‫אחרונה חביבה היא הסופי‬
‫שהיא עגבניית אשכול בעלת‬
‫שיזרה מסודרת ומדהימה‬
‫ביופייה‪ .‬הסופי מוצקה ביותר‬
‫בעלת צבע אדום עז‪ .‬הודות‬
‫לשיזרה המסודרת ומוצקות‬
‫העגבנייה‪ ,‬היא מתאימה לייצוא‪.‬‬
‫השנה כבר משווקים את‬
‫הזנים הללו בקרב חקלאי‬
‫ארצנו בצורה מסחרית‪.‬‬
‫נראה כי גם בקיץ הבא יהיו תנאי חום ולחות‬
‫קיצוניים‪ ,‬אך לפחות ניתן להתנחם בכך שיש‬
‫ברשותנו זנים שיוכלו לתת מענה למחסור‬
‫בעגבניות עקב תנאים אלו‪.‬‬
‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,16 .‬ינואר ‪19 | 2011‬‬
‫דרכים יצירתיות שבהן הפכו התירוצים למעשים‪.‬‬
‫למרבה הסיפוק‪ ,‬קבוצת הרכיבה מונה מספר‬
‫רוכבים מאומנים ומנוסים אך גם רוכבים שבחרו‬
‫לקום ולהחליף ולו לזמן קצר את מושב הנהג‬
‫באוכף האופניים‪.‬‬
‫השתתפות בטור דה תרום‬
‫קבוצת הרכיבה אולי נתפסה בתחילה כעוד מפגש‬
‫בלתי פורמאלי של עובדי החברה‪ ,‬ושיחת היום‬
‫נסבה רבות בנושא‪ ,‬אך לשי היו כוונות עמוקות‬
‫יותר – השתתפותם של נציגי חברת זרעים‬
‫גדרה במסע הטור דה תרום‪ ,‬מפעל התרמה‬
‫שנועד לגייס תרומות עבור ילדי מרכז הספורט‬
‫לנכים ברמת גן‪.‬‬
‫“כששמעתי על הפעילות ראיתי בה הזדמנות‬
‫מצוינת לשלב בין פעילות חברתית שתתרום‬
‫להגברת מודעות העובדים לבריאותם”‪ ,‬סיפר שי‪,‬‬
‫“לבין דרך שתאפשר לחברה ולעובדים לתרום‬
‫לקהילה‪ .‬לשמחתי זכיתי לתמיכה מצד צוות‬
‫הנהלת החברה הרואה במטרות אלו ערכי יסוד‬
‫התורמים לשיפור פעילותה העסקית של החברה‪.‬‬
‫עלה מספר הקילומטרים והצטרפו רוכבים‬
‫נוספים‪ ,‬ובסופו של דבר השתתפו ‪ 20‬מעובדי‬
‫זרעים גדרה ביום הרכיבה הראשון במסע הטור‬
‫דה תרום‪ ,‬בהם גם אמנון עשת‪ ,‬מנכ”ל החברה‪.‬‬
‫כל משתתפי המסע תרמו מעבר להשתתפות‬
‫עצמה גם סכום כסף‪ ,‬והחברה עצמה שילשה‬
‫את הסכום‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם עובדים נוספים מזרעים‬
‫גדרה אשר לא השתתפו ברכיבה תרמו מכספם‪,‬‬
‫וזרעים גדרה העבירה לרשות מרכז הספורט‬
‫לילדים נכים ברמת גן סכום כולל בסך ‪.15,000₪‬‬
‫הקבוצה נפגשה אחת לשבועיים כדי להתאמן‬
‫יחד לקראת המסע‪ .‬מאימון לאימון‬
‫ה"טור דה תרום”‬
‫ה"טור דה תרום" הינו מפעל התרמה שמטרתו לגייס תרומות‬
‫לילדי מרכז הספורט לנכים ברמת גן‪.‬‬
‫המסע נמשך ארבעה ימים ומשתתפים בו רוכבי אופניים בריאים‬
‫ונכים זה לצד זה‪ .‬רוכבים עיוורים באופני טנדם (אופניים כפולים‬
‫כאשר הרוכב הראשון מוביל)‪ ,‬רוכבי אופני יד לקטועים ומשותקי‬
‫פלג גוף תחתון וכן הלאה‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬באוקטובר ‪ 2010‬השתתפה קבוצת הרכיבה ‪Seeds on‬‬
‫‪ Wheels‬ביומו הראשון של מסע הטור דה טרום לשנת ‪.2010‬‬
‫ביום זה השתתפו יותר מ‪ 400-‬רוכבים ממסגרות שונות‪ ,‬כגון בנק‬
‫מזרחי‪ ,‬בנק טפחות‪ ,‬אמדוקס ועוד‪.‬‬
‫מתגלגלים קדימה‬
‫כשתעשיה ומצוינות נפגשים בשנית‬
‫ב‪ 14-‬באוקטובר ‪ 2010‬נערך בפעם השנייה‬
‫מפגש חברים אליו הוזמנו העוסקים בתחום‬
‫האפונה‪ ,‬השעועית והתירס‪.‬‬
‫המפגש‪ ,‬שנערך בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל‪,‬‬
‫הוא חלק ממסורת חדשה המאפשרת הזדמנות‬
‫לעוסקים בתחום מסוים להיפגש יחד ברוח‬
‫טובה‪ ,‬להחליף דעות עם חבריהם לתחום‬
‫ולשמוע עדכונים מפי אנשי מקצוע‪ .‬כל מפגש‬
‫מתחיל בארוחת בוקר מפנקת‪ ,‬וכך‪ ,‬על כוס‬
‫קפה ושקשוקה מתעדכנים ומעדכנים הקולגות‬
‫איש את רעהו‪ .‬לאחר ארוחת הבוקר‪ ,‬נכנסים‬
‫האורחים לאולם לשמוע הרצאות מקצועיות‬
‫מפי אנשי מקצוע שונים‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬רני יפעה‪ ,‬מדריך גדש וירקות בעמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬נתן סקירה ממצה על תוצאות מבחני‬
‫זנים בשעועית ותירס מתוק לשנת ‪. 2010‬‬
‫הרצאה שנייה הייתה בעקבות ההתארגנות לבדיקת‬
‫מצב התירס המתוק בתעשייה‪ .‬שאול גרף‪ ,‬מדריך‬
‫לגידול ירקות‪ ,‬הציג את הנושא‪ ,‬שעיקרו הירידה‬
‫בהיקף שטחי התירס עקב העלייה ביבוא והירידה‬
‫הדרסטית ביצוא‪ ,‬וההצעה להחזיר לתירס “עטרה‬
‫ליושנה” ולהעלות את המודעות בקרב הישראלים‬
‫לתירס כחול‪-‬לבן‪ .‬התוכנית תכלול שיתוף פעולה‬
‫של כלל הגורמים בתחום‪ ,‬כולל המפעלים ומועצת‬
‫הצמחים‪ ,‬לטובת קמפיין הסברתי על חשיבות‬
‫אכילת התירס עם דגש על תוצרת מקומית‪.‬‬
‫בנוסף ציין שאול את המעבר שחל בארצות‬
‫הברית לצריכה של תירס סופר‪-‬מתוק‪.‬‬
‫בתום ההרצאות‪ ,‬נפרדו האורחים איש‪-‬איש‬
‫לביתו‪ ,‬ובהחלט ניתן לסכם ולומר שעוד‬
‫מפגש מוצלח מאחורינו‪ .‬ברצוננו לנצל במה‬
‫זו להודות לכל אלו מביניכם שהגיעו ולקחו‬
‫חלק באירוע‪ .‬אנו רואים בפעילות זו הזדמנות‬
‫מצוינת להחליף דעות‪ ,‬ומקווים מאוד שכל‬
‫הנוכחים הפיקו תועלת והנאה מהאירוע‪.‬‬
‫נשמח לראות את כולכם גם ברבעון הבא‪.‬‬
‫קבוצת הרכיבה ממשיכה במפגשי הרכיבה‬
‫כהרגלה‪ ,‬ולשי כבר יש תוכניות נוספות‪“ :‬כדי‬
‫להמשיך את האינטראקציה עם מרכז הספורט‬
‫ע”ש ספיבאק‪ ,‬אני מעוניין להפגיש את צוות‬
‫הרוכבים עם הצוות העובד במרכז הנכים ברמת‬
‫גן‪ ,‬כדי לאפשר מפגש ישיר של קבוצת הרכיבה‬
‫עם צוות המאמנים והמתאמנים‪ .‬במהלך יום‬
‫הרכיבה רכבנו לצד חלק מבוגרי המרכז‪ ,‬אנשים‬
‫עם מוגבלויות שונות‪ ,‬עיוורים שרכבו באופני‬
‫טנדם – אופניים המותאמים לשניים‪ ,‬קטועי‬
‫רגליים או משותקי פלג גוף תחתון באופני ידיים‬
‫ועוד‪ .‬אין ספק שהעוצמה והנחישות שאנשים‬
‫אלו מקרינים מעוררת השראה‪ .‬אני בטוח כי‬
‫מפגש קרוב ובלתי אמצעי עם האנשים שבחרו‬
‫להתמודד עם קשיים ומגבלות שאנו איננו‬
‫מכירים בחיינו תוך נחישות והתמדה בלתי‬
‫פוסקת יעזור לנו לקבל פרופורציות בכל הנוגע‬
‫לאתגרים העומדים מולנו והשראה באשר לדרך‬
‫ההתמודדות עימם‪.‬‬
‫‪ Seeds on Wheels‬הפך כבר לשם דבר בזרעים‬
‫גדרה‪ .‬חלק מהעובדים מתייחס לקבוצת הרכיבה‬
‫כאל הזדמנות לפעילות ספורטיבית‪ ,‬חלק כאל‬
‫פעילות חברתית וחלק פשוט נהנה מהאפשרות‬
‫לתרום לזולת‪ .‬כך או כך‪ ,‬בעת הכנת הכתבה מצאתי‬
‫את עצמי נדבקת בהתלהבותם של חברי הקבוצה‬
‫ובמוחי עלו מחשבות כיצד אוכל לגייס אופניים‬
‫כדי לקחת חלק בקבוצה‪ .‬לכן בחרתי לסכם את‬
‫הכתבה בציטוט מדברי שי‪“ :‬אני מאמין שתרומה‬
‫אמיתית לזולת מעצימה קודם כל אותנו עצמנו‪,‬‬
‫כפרטים וכחברה‪”.‬‬
‫טיול מעל ומתחת לפני השטח בשפלת יהודה –‬
‫ממצפה משואה לחורבת מידרס‬
‫משך הטיול‪ :‬מסלול מעגלי בחורבת מדרס‪:‬‬
‫כשעה וחצי‪.‬‬
‫מסלול אורכי ממצפה משואה לחורבת מדרס‪:‬‬
‫כשלוש שעות‪.‬‬
‫דרגת קושי‪:‬‬
‫מסלול מעגלי בחורבת מדרס‪ :‬קל‪.‬‬
‫מסלול אורכי ממצפה משואה לחורבת מדרס‪:‬‬
‫קל–בינוני‪.‬‬
‫ציוד‪ :‬נעלי הליכה סגורות ‪ /‬מים ‪ /‬פנס ‪ /‬מפת‬
‫סימון שבילים מספר ‪9‬‬
‫נק’ התחלה‪:‬‬
‫מסלול מעגלי ‪ -‬חניון כורכר בכניסה לחורבת‬
‫מדרס‬
‫דרך הגעה‪ :‬לבאים מצפון‪ ,‬במחלף שער הגיא‬
‫פונים ימינה לכיוון בית שמש‪ ,‬נוסעים על כביש‬
‫מס’ ‪ 38‬לכיוון בית גוברין‪ ,‬עוברים את בית שמש‪,‬‬
‫את צומת האלה‪ ,‬כחצי ק”מ אחרי גבעת ישעיהו‬
‫פונים שמאלה עם השילוט לחורבת מידרס‪.‬‬
‫נוסעים ישר בכביש כורכר‪ ,‬עוקבים אחר השילוט‬
‫לחורבת מידרס‪ ,‬פונים ימינה בפיצול הכבישים‬
‫ומשיכים ישר עד שמגיעים לרחבת החניה‪.‬‬
‫מסלול אורכי‪ :‬מצפה משואה‬
‫דרך הגעה‪ :‬לבאים מצפון‪ ,‬במחלף שער הגיא‬
‫פונים ימינה לכיוון בית שמש‪ ,‬נוסעים על כביש‬
‫מס’ ‪ 38‬לכיוון בית גוברין‪ ,‬עוברים את בית שמש‬
‫ואת צומת האלה‪ ,‬כחצי ק”מ אחרי גבעת ישעיהו‬
‫פונים ימינה עם השילוט למצפה משואה‪ .‬עולים‬
‫עם הכביש עד שרואים מגדל תצפית‪ .‬באזור‬
‫שולחנות פיקניק‪ ,‬שירותים ומים‪.‬‬
‫נק’ סיום‪ :‬מסלול אורכי ומעגלי – רחבת החניה‬
‫של חורבת מדרס‪.‬‬
‫אורך המסלול‪:‬‬
‫מסלול מעגלי‪ :‬כ‪ 1.5-‬ק”מ‪.‬‬
‫מסלול אורכי‪ :‬כ‪ 3-‬ק”מ‪.‬‬
‫פרטי המסלול‪ :‬מסלול מעגלי‬
‫בחורבת מדרס‪:‬‬
‫מרחבת החנייה נצא למסלול‬
‫מעגלי המזמן אטרקציות‬
‫והרפתקאות לכל המשפחה‪.‬‬
‫הליכה קצרה מהחניון תוביל‬
‫אותנו אל עץ חרוב גדול ומרשים‪,‬‬
‫אפשר לנוח תחת צילו ואף ליהנות מארוחה‬
‫קלילה‪ ,‬עדיף לא לאכול יותר מדי לפני הכניסה‬
‫למחילה הצרה הדורשת זחילה על גחון ואף‬
‫קישורים אקרובטים‪ ,‬בעיקר של המבוגרים‪.‬‬
‫מיד נראה שילוט המפנה שמאלה אל מחילת‬
‫המסתור‪ .‬אנו ממליצים לא לפנות אלא להמשיך‬
‫ישר עם השביל המוביל אל מערת הקולומבריום‪.‬‬
‫בסוף המסלול המעגלי נגיע אל מערכת המסתור‪,‬‬
‫כך נוכל לסיים את הטיול עם האטרקציה העיקרית‬
‫ולהכיר סוגים שונים של מערות‪.‬‬
‫הליכה קלילה של כ–‪ 10‬דקות תוביל אותנו אל‬
‫פתח מערה מסתורית‪ .‬הכניסה למערה מעט‬
‫נמוכה ותדרוש מהגבוהים להתכופף‪ ,‬כשנכנסים‬
‫פנימה מגלים מערה בצורת פעמון שקירותיה‬
‫מקושטים בגומחות קטנות‪ .‬זוהי מערת קולומבריום‪,‬‬
‫מערות מסוג זה שמשו‪ ,‬בעבר‪ ,‬לגידול יונים‪.‬‬
‫נמשיך עם המסלול בעלייה לכיוון מערת הקבורה‪.‬‬
‫מערה מרשימה אשר בפתחה ניצבת אבן גולל‬
‫עגולה‪( .‬המערה שופצה לאחרונה)‬
‫הליכה של כ‪ 5-‬דקות במעלה הגבעה תוביל‬
‫אותנו לפירמידה‪ .‬זוהי מערת קבורה שלא ניתן‬
‫להיכנס אליה ומעליה בנויה פירמידת אבן‬
‫מרובעת המתנשאת לגובה ‪ 3‬מטרים אשר ככל‬
‫הנראה נבנתה כמצבה מפוארת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ש‬
‫נפג‬
‫"פ ערבה‬
‫בתערוכת מו‬
‫תן זרעים גדרה‬
‫בבי‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫בין התאריכים‬
‫‪ 19-20‬לינואר‬
‫מספר דקות ספורות במורד הגבעה יובילו אותנו‬
‫אל “ההרפתקה הגדולה”‪.‬‬
‫נגיע אל מערת פעמון אשר תקרתה קרסה‪ ,‬בתוכה‬
‫גדל עץ תאנה וגרם מדרגות מוביל אל בטנה‪.‬‬
‫חשוב להוריד את התיקים והכובעים ולהצטייד‬
‫בפנסים‪ .‬המחילה חד סטרית יש להיכנס מן‬
‫הפתח העליון ולצאת מהפתח התחתון בלבד‪.‬‬
‫הדרך בתוך המחילות מסומנת עם חיצים מחזירי‬
‫אור ואין חשש לטעות‪.‬‬
‫מערכת המסתור התת קרקעית שימשה את לוחמי‬
‫בר כוכבא במלחמה מול הרומאים‪ .‬המערכת‬
‫בנויה מחללים גדולים המחוברים במחילות צרות‪.‬‬
‫משך הזחילה‪ :‬כ‪ 20-‬דקות‪.‬‬
‫לאחר הזחילה נחזור עם השביל חזרה לרחבת‬
‫החנייה‪.‬‬
‫מסלול אורכי ממצפה משואה לחורבת מדרס‪:‬‬
‫מראש מצפה משואה נרד עם מסלול המסומן‬
‫באדום עד המפגש עם כביש ‪ .38‬נחצה בזהירות‬
‫את הכביש‪ ,‬נעבור בכרם ענבים ומיד לאחריו‬
‫ישנו פיצול שבילים‪ .‬נמשיך עם הסימון הכחול‬
‫לאחר כ ‪ 300 -‬מטרים נרד בשביל צר ולא מסומן‬
‫שמאלה (צפון) אל מערת הקומולמבריום‪ .‬שם‬
‫נשתלב עם המסלול אל מחילת המסתור‪( .‬ראו‬
‫הסבר על המסלול המעגלי בחורבת מידרס)‪.‬‬
‫כשאיכות‬
‫יבול ושירות‬
‫נפגשים‬