‫ה מ ג ז י ן‬ ‫ל ח ק ל א י‬ ‫‪20‬‬ ‫חורף ‪ /‬ינואר ‪2012‬‬ ‫העם דורש‬ ‫פרוואטי‬ ‫™‪ GroNTec‬מציגה‪:‬‬ ‫‪GSPP‬‬ ‫מערכת ניהול הגיינה חדשה‬ ‫לייצור זרעי עגבניות‬ ‫גם זני איכות‬ ‫וגם אגרוטכניקה‬ ‫מובילה‬ ‫‪20‬‬ ‫עונות וטעמים‬ ‫‪/‬‬ ‫תוכן‬ ‫עניינים‬ ‫™‪ GroNTec‬מציגה‪ :‬גם זני איכות וגם אגרוטכניקה מובילה‬ ‫‪4‬‬ ‫מסורת של איכות ושירות – הימים הפתוחים של חברת זרעים גדרה‬ ‫‪6‬‬ ‫מחלת הפוזריום במלפפון ‪ -‬מאפיינים ודרכי התמודדות‬ ‫‪8‬‬ ‫זרעים גדרה בחזית הפוזריום‬ ‫‪9‬‬ ‫העם דורש פרוואטי!!!‬ ‫‪10‬‬ ‫בלנדה ‪ -‬העמיד מכולם!‬ ‫‪10‬‬ ‫תמונת מצב‪ :‬עמידות מותנית ‪ Mi‬לנמטודת העפצים ‪ Meloidogyne spp.‬בעגבנייה‬ ‫‪12‬‬ ‫מיזם הקלוויבקטר‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ :GSPP‬מערכת ניהול הגיינה חדשה לייצור זרעי עגבניות‬ ‫‪16‬‬ ‫זרעים גדרה מביאים את החידושים של חברת האם סינג’נטה לארץ ‪ -‬הבחירה הנכונה עבורך!‬ ‫‪18‬‬ ‫ביקורו של מר לּוּבֹוס גְ ֶר ְּפל‬ ‫‪19‬‬ ‫נחל גוב‬ ‫‪20‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬אורית נעים‪-‬פרי _ עיצוב‪ :‬טליה בר _ צילום‪ :‬יואב אלקובי _ עריכה לשונית‪ :‬אינטר אופיס‬ ‫אנשי השיווק לשירותך ‪/‬‬ ‫איזור הצפון ובקעת הירדן‪ ,‬איהם עזאיזה ‪ / [email protected] 052 3391472‬איזור הדרום‪ ,‬מרכז וצפון הנגב‪ ,‬אוריאל סוויסה ‪052 6823754‬‬ ‫‪ / [email protected]‬איזור ערבה‪ ,‬רמת נגב וכיכר סדום‪ ,‬ג'ואל סיגל ‪ / [email protected] 052 6179250‬איזור הערבה‪ ,‬ארנון להב‬ ‫‪ / [email protected] 052 8730927‬איזור הצפון‪ ,‬וודיע גזווי ‪ / [email protected] 052 6179263‬שיווק ומכירות סינג'נטה ישראל‪,‬‬ ‫קרן רמות ‪ / [email protected] 052 5403379‬מנהל סל מוצרי סינג'נטה ישראל‪ ,‬יצחקי וילדר ‪[email protected] 052 5226010‬‬ ‫מנהל שיווק ומכירות ישראל‪ ,‬אמיר פרכטמן ‪ / [email protected] 052 6179225‬שירות לקוחות‪ ,‬אורלי זריהן ‪[email protected] 08 9446288‬‬ ‫‪www.zeraimgedera.com‬‬ ‫כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ מקצועי בלבד‪ .‬על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים‪ .‬ביצוע על פי הייעוץ דלעיל‪ ,‬הנו על אחריות‬ ‫המבצע בלבד‪ .‬תנאים ונסיבות מקומיות משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית של הגידול‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא תישא חברת זרעים גדרה בכל אחריות לתוצאות הגידול‪.‬‬ ‫זרעים גדרה בע"מ ‪ -‬כל הזכויות שמורות‪© 2011 ,‬‬ ‫דברי מנהל שיווק‬ ‫ומכירות‪ ,‬ישראל‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫דבר‬ ‫העורכת‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫הגיליון הנוכחי יוצא לקראת פתיחת התערוכה‬ ‫החקלאית בערבה‪.‬‬ ‫שנה חדשה בפתח – שנת ‪ .2012‬חלפו להם‬ ‫עשור ומעלה מאז המילניום המפורסם והשאירו‬ ‫חותמם בקדמה הטכנולוגית המורגשת בכל תחום‪.‬‬ ‫גם בתחום החקלאות מורגשת הקדמה ברבדים‬ ‫שונים‪ :‬בכלים שונים העומדים לרשות החקלאים‪,‬‬ ‫בנגישות המידע‪ ,‬בזנים חדשים בעלי עמידות‬ ‫וסבילות שלא היו קודם ועוד‪ .‬לצד כל החידושים‬ ‫מגיעים האתגרים‪ :‬אוכלוסיית העולם גדלה באופן‬ ‫ניכר‪ ,‬ובה בשעה יורד היקף הקרקעות הראויות‬ ‫לעיבוד חקלאי משנה לשנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצרכן‬ ‫שלמד בעשור האחרון להעריך איכות מעלה‬ ‫את הסטנדרטים בהדרגה‪ .‬החקלאי של היום‬ ‫צריך ללמוד כיצד האמצעים העומדים לרשותו‬ ‫יכולים לסייע לתנובה מקסימלית ‪ -‬יבול איכותי‬ ‫במינימום שטח‪.‬‬ ‫הייצוא החקלאי מהווה גורם כבד משקל בייתכנות‬ ‫של חקלאות בערבה‪ .‬השנה היינו עדים להעלמות‬ ‫של אגרקסקו‪ .‬לכאורה‪ ,‬סגירה של חברת יצוא‪,‬‬ ‫בפועל‪ ,‬נפילה של עמוד תווך של היצוא החקלאי‪.‬‬ ‫כיום מתנהל הייצוא ללא מערך שיווק וללא יד‬ ‫מכוונת‪ .‬הדבר מקשה על ייצוב מחירים ושמירה‬ ‫עליהם ועל יצירת מותג‪ .‬נושאים אלה כולם‪ ,‬אם‬ ‫לא יזכו לטיפול מרוכז‪ ,‬מקצועי ונכון‪ ,‬יהפכו את‬ ‫הייצוא החקלאי מישראל ממותג ידוע וחשוב לשוק‬ ‫שבו עשרות מוכרים מתרכזים אצל מעט קניינים‬ ‫וכך שוחקים את התוצרת את השם ואת המוניטין‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה מנסים גורמים רבים לטפל‪,‬‬ ‫להמליץ ולנסות לשנות‪ ,‬אך ברור שהדרך הייחידה‬ ‫לשינוי עוברת דרך המגדלים‪ .‬נדרשת התארגנות‬ ‫חכמה של המגדלים‪ ,‬כדי שהיוזמה וההחלטה‬ ‫בנוגע לאופן שיווק התוצרת יעברו אליהם‪.‬‬ ‫אנו בזרעים גדרה מציעים את עזרתנו בייעוץ‬ ‫להתארגנות של המגדלים‪ .‬בימים אלו אנו מקיימים‬ ‫מגעים עם גורמים שונים על מנת לסייע בתחום זה‪.‬‬ ‫עונת החורף האחרונה מתאפיינת בינתיים‬ ‫בטמפרטורות נמוכות מהממוצע וברמות משקעים‬ ‫טובות באזורים מסוימים ונמוכות באזורים אחרים‪.‬‬ ‫כמובן השפעת הטמפרטורה הנמוכה נותנת‬ ‫אותותיה בהבשלה מאוחרת של הפרי‪ ,‬בקשיים‬ ‫בחנטה וכן בצורת פרי פחות טובה‪ .‬בשנים כאלה‬ ‫באים ליידי ביטוי זנים החונטים טוב בקור‪ ,‬וזנים‬ ‫רבים כנראה יפלטו מהגידול מאחר ולא הצליחו‬ ‫לעמוד בתנאי האקלים השנה‪.‬‬ ‫בתקופת החורף אנו מארחים מגדלים בחלקות‬ ‫ההדגמה הפרושות ברחבי הארץ‪ ,‬ועד סוף ינואר‬ ‫עברו אצלנו‪ ,‬בחלקות ההדגמה‪ ,‬כמה מאות‬ ‫מגדלים‪ ,‬שתלנים ואנשים נוספים מענף הירקות‪.‬‬ ‫במהלך ימי ההדגמה אנו מוסיפים עוד פרטים‬ ‫הקשורים למערך התמיכה האגרוטכני ™‪GroNTec‬‬ ‫של זרעים גדרה‪ ,‬שמרחיב את השרות אותו אנו‬ ‫מציעים מעבר לתחום הגנטיקה‪.‬‬ ‫בתקווה להמשך חורף עם גשמים בעתם‪.‬‬ ‫אמיר פרכטמן‪,‬‬ ‫מנהל שיווק ומכירות‪ ,‬שוק ישראלֿ‪ ,‬זרעים גדרה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מחלקת ה‪ GroNTec™-‬של זרעים גדרה משקיעה‬ ‫מאמצים רבים בחיפוש אחר דרכים מעשיות להפיק‬ ‫יבול גבוה יותר‪ .‬אנשי המחלקה הם אגרונומים‬ ‫מקצועיים הלומדים בעזרתכם‪ ,‬החקלאים‪ ,‬על‬ ‫דרך הגידול של הזנים שלנו ובעזרתכם חושבים‬ ‫על אפשרויות שונות לשיפור הקיים‪ .‬בעיתון‬ ‫תוכלו למצוא את כתבתו של איתי מיארה‪ ,‬מנהל‬ ‫ה‪ ,GroNTec™-‬על אחד מהפרויקטים הרבים של‬ ‫המחלקה‪ .‬בכתבה תקראו על ניסוי שנערך אצלנו‬ ‫באזור הערבה ונולד בעקבות רעיון של חקלאי‪.‬‬ ‫הניסוי נערך בעזרתו של שבתאי כהן‪ ,‬מו”פ ערבה‬ ‫והשתתפו בו עשרה חקלאים מפארן ועד עידן‪.‬‬ ‫אתגר נוסף שבפניו עומדים החקלאים‪ ,‬הוא‬ ‫מניעת מחלות ומזיקים‪ .‬בגיליון תוכלו לקרוא‬ ‫כתבות שונות העוסקות בנושא מזוויות שונות‪:‬‬ ‫האחת היא התמודדות עם מחלת הפוזאריום‬ ‫במלפפון‪ ,‬השנייה היא ראיון עם פרופסור דני‬ ‫שטיינברג מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים‬ ‫בבית דגן בנושא מיזם הקלוויבקטר‪ ,‬שהוקם כדי‬ ‫להתמודד עם הקלוויבקטר בעגבניות והשלישית‬ ‫היא כתבתו של עופר הוכברג‪ ,‬מפקח ייצור‬ ‫זרעים ומנהל פרויקט ‪ GSPP‬בישראל‪ ,‬בנוגע‬ ‫לייצור זרעים בעזרת מערכת המכונה ‪GSPP‬‬ ‫(‪ .)Good Seed and Plant Practices‬בלב המערכת‬ ‫נמצא סטנדרט ייצור המכתיב שיטות עבודה‬ ‫וכללי סניטציה קפדניים‪ ,‬שמטרתם למנוע את‬ ‫הדבקת הזרעים והשתילים בפתוגן ‪Clavibacter‬‬ ‫‪.)Cmm( michiganensis subsp. Michiganensis‬‬ ‫ואם כבר נגענו בקדמה הטכנולוגית‪ ,‬אני שמחה‬ ‫להציג בפניכם את הגיליון האינטראקטיבי‬ ‫הראשון של זרעים גדרה‪ .‬בגיליון זה תמצאו‬ ‫מספר קישורים לסרטונים שונים הממחישים‬ ‫את הכתבה‪ .‬את הקישורים תוכלו לסרוק ישירות‬ ‫אליכם לטלפון (ראו מסגרת)‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫אורית נעים פרי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מה זה עיתון אינטראקטיבי‬ ‫וכיצד משתמשים בברקוד?‬ ‫בגיליון זה משולבים קישורים לסרטים בנושאי‬ ‫הכתבות‪ .‬את הקישורים ניתן לסרוק בעזרת מכשיר‬ ‫טלפון חכם בשלושה שלבים פשוטים (ובחינם)‪:‬‬ ‫•הורידו את אחת מאפליקציות ה‪( QR-‬כגון‪:‬‬ ‫‪ i-nigma qr reader‬ועוד)‪ .‬כל האפליקציות‬ ‫הנ”ל בחינם‪.‬‬ ‫•לאחר שהורדתם את האפליקציה כוונו את‬ ‫הסמארטפון לברקודים השונים (כדוגמת‬ ‫הברקוד המצורף)‪.‬‬ ‫•הסמארטפון יסרוק את הנתונים ויקשר אתכם‬ ‫לסרטונים המצורפים‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים להתנסות בכניסה לאתר זרעים‬ ‫גדרה‪ .‬תיהנו!‬ ‫‪|4‬‬ ‫™‪ GroNTec‬מציגה‪:‬‬ ‫גם זני איכות‬ ‫וגם אגרוטכניקה מובילה‬ ‫פרויקט ליווי מגדלי הערבה‬ ‫איתי מיארה‪ ,‬מנהל יח' ™‪[email protected] ,GroNTec‬‬ ‫פרויקט חדשני של יחידת ה‪ GroNTec™-‬של זרעים גדרה‪ :‬ליווי של‬ ‫עשרה מגדלי מפתח ושל מדריכים בערבה‪ ,‬לצורך לימוד וכדי להקנות‬ ‫ידע חדשני באגרוטכניקה לגידול פלפל‪ .‬מטרת הפרויקט היא פיתוח‬ ‫כלים מדידים ונוחים לשימוש‪ ,‬שיסייעו לחקלאי בהגברת היבול הקיים‪.‬‬ ‫אנו בחברת זרעים גדרה‪ ,‬רואים חובה לעצמנו‬ ‫להשתתף באחריות להצלחתם הכלכלית של‬ ‫חקלאי הערבה ולהמשיך להשקיע ביצירת ערכים‬ ‫נוספים עבור המגדלים‪ .‬ערכים שישפרו את יכולת‬ ‫הייצור ויגדילו את הרווחיות של המגדל‪ .‬אנחנו‬ ‫עושים זאת באמצעות‪:‬‬ ‫א‪ .‬טיפוח זני פלפל בערבה על ידי צוות הטיפוח‬ ‫בראשותו של ד”ר יוני אלקין‬ ‫ב‪ .‬פיתוח של שיטות גידול מובילות והפצתן‬ ‫בידי יחידת ה‪ ,GroNTec™ -‬כדי למצות את‬ ‫הפוטנציאל הגנטי של זנים אלו‬ ‫ג‪ .‬עבודה צמודה של צוותי המכירות והאגרוטכניקה‬ ‫עם המגדלים לאורך כל תקופת הגידול‬ ‫האתגר שבגידול פלפל בערבה‬ ‫גידול פלפל בערבה כמוהו כתהליך של ניהול‬ ‫משברים‪ .‬הגידול דורש זנים מתאימים וידע רב‪,‬‬ ‫שיישומו המדויק יביא ליבול כלכלי‪ ,‬למרות תנאי‬ ‫סביבה קיצוניים‪ .‬תנאים אלה כוללים‪ :‬טמפרטורות‬ ‫גבוהות מ‪ C°40-‬בחודשים אוגוסט וספטמבר‬ ‫וטמפרטורותלילהנמוכותבחודשיםנובמברודצמבר‪,‬‬ ‫הקצבה נמוכה של מים (כ‪ 4.5-‬קוב לדונם) ורמת‬ ‫המלחה גבוה של מים אלו (עד ל‪ EC-‬של ‪ .)3.2‬על‬ ‫החקלאי הנבון לגדל בזמן קצר צמח מאוזן כדי‬ ‫להעמיס עליו כמות פירות מספיקה לפני ירידת‬ ‫הטמפרטורות והפסקת הצימוח‪ .‬ניתן לשתול זני‬ ‫פלפל מתאימים בשתילות מוקדמות (סוף יולי –‬ ‫תחילת אוגוסט)‪ ,‬ליצור תנאי לחץ מתאימים כדי‬ ‫לגרום לחנטה בצמחים בטמפרטורות הגבוהות‪.‬‬ ‫ניתן בנוסף להשתמש בזנים החונטים היטב‬ ‫תחת טמפרטורות נמוכות ומספקים המשכיות‬ ‫בהנבה‪ .‬אחד הזנים המתאפיינים בחנטה טובה גם‬ ‫בטמפרטורות נמוכות‪ ,‬המאפשרת תוספת יבול‬ ‫גם בשלהי העונה‪ ,‬הוא זן הקנון של זרעים גדרה‪.‬‬ ‫מציאת “הנוסחה” האופטימאלית‬ ‫להגברת היבול‬ ‫יצירת תנאי לחץ כדי להסיט את הצמח לשלב‬ ‫פרודוקטיבי ולהגביר את החנטה היא שיטה‬ ‫מוכרת בגידול הפלפל‪ .‬בעולם נהוגות מספר‬ ‫דרכים ליישומה‪ .‬מכיוון שעקות מים או מליחות‬ ‫מציגות סיכון גבוה בערבה‪ ,‬אמצו רוב החקלאים‬ ‫את השיטה של עקת דישון‪ .‬קיימת התחבטות‬ ‫בשאלות כגון‪ :‬מתי להפסיק לדשן? מתי לחזור‬ ‫לדשן? האם כדאי להפסיק לגמרי את הדישון או‬ ‫רק להפחית את הדשן? האם בהפסקת הדשן‬ ‫נגרם לצמח נזק שיתבטא מאוחר יותר בשלהי‬ ‫הגידול? האם עקת הדשן היא ספציפית לזן או‬ ‫שניתן לטפל בכל הזנים בצורה דומה?‬ ‫יחידת ה‪ GroNTec™-‬של זרעים גדרה יחד עם‬ ‫אנשי המו’’פ האזורי “הרימו את הכפפה” על‬ ‫מנת לספק תשובות למגדלים‪ .‬לצורך כך מתקיים‬ ‫בשלוש השנים האחרונות פרויקט‪ ,‬שבמהלכו‬ ‫נאגר הידע ומפתחים כלים מדידים לביצוע עקת‬ ‫הדישון‪ .‬הזן שנבחר לפרויקט הוא זן הקנון‪ ,‬הזן‬ ‫המוביל והמרכזי בערבה‪ ,‬שמניב בממוצע כ‪8-‬‬ ‫טון לדונם‪ .‬ידוע לנו שבעזרת האגרוטכניקה‬ ‫הנכונה ניתן להפיק מהזן יבול שיהיה גבוה באופן‬ ‫משמעותי משמונה טון לדונם‪.‬‬ ‫כיצד התפתח הרעיון לפרויקט?‬ ‫מסענו התחיל בפגישות עבודה עם ניסים סבן‪,‬‬ ‫מגדל פלפל ממושב צופר ויועץ אגרוטכני של‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪5 | 2012‬‬ ‫חברת זרעים גדרה‪ ,‬אשר מוביל את רעיון שיטת‬ ‫הפסקת הדישון כבר מספר שנים‪’‘ :‬בשנת ‪2001‬‬ ‫התחלתי לחשוב איך אפשר להעמיס פירות מוקדם‬ ‫תחת תנאי החום בערבה?‪ .‬ומצאתי שהפסקת‬ ‫החנקן בתחילת הגידול יכולה ליצור גל ראשון‬ ‫של יבול מוגבר‪ .‬התחלתי ניסוי בחלקה שבה היו‬ ‫גם ‪ 150‬שתילים של קנון‪ ,‬שקיבלתי מבני ניר‬ ‫מטפח מזרעים גדרה‪ .‬מצאתי שהזן מגיב טוב‬ ‫להפסקת הדישון מפתיחת רשת הצל‪ .‬בנוסף‬ ‫לחנטה הטובה בקור‪ ,‬אני שולט בגל פריחה‬ ‫ראשון של הפלפל‪ .‬בעזרת ניעור או דבורים‬ ‫אני משפר את איכות החנטה וכאשר אני רואה‬ ‫שניים עד שלושה חנטים בגודל זית‪ ,‬אני מחזיר‬ ‫דשן בהדרגה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הזן גילה עמידות בתנאי‬ ‫מזג אוויר משתנים כולל גשם ויש לו חיי מדף‬ ‫מעולים‪ ...‬אני רוצה להוסיף שהפסקת דשן יחד‬ ‫עם משטר נכון של שטיפת רשתות נותן את‬ ‫האפקט הרצוי של הגברת היבול‪ .‬והשאיפה שלי‬ ‫היא שלכל מגדל בערבה יהיה את הידע לביצוע‬ ‫הנכון של שיטת גידול זו’’‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה פורה עם‬ ‫המו”פ האזורי‬ ‫עם הידע הזה ממשיך מסענו בשת’’פ פורה‬ ‫עם המו’’פ האזורי בהנהגת שבתאי כהן‪ ,‬רבקה‬ ‫אופנבך ורמי דותן‪ .‬נעשו ניסויים מסודרים להוכחת‬ ‫זרעים גדרה‪ ,‬יחד עם צוות טכנאים תושבי הערבה‬ ‫שנשכרו במיוחד לטובת הפרויקט‪ ,‬ושבתאי כהן‬ ‫שנתן את הייעוץ ההדרכתי‪ ,‬מסתובבים בשדות‬ ‫באופן שבועי‪ ,‬דוגמים מדדי קרקע‪ ,‬טמפרטורה‪,‬‬ ‫לחות‪ ,‬ריכוז חנקן במי משאב וטפטפת וריכוז‬ ‫ניטרטים בפטוטרות הפלפל ונותנים המלצות‬ ‫לדישון‪ ,‬להפסקת הדישון והחזרתו‪ ,‬בהתאם‬ ‫לנתונים שנאספו‪ .‬אנחנו מתמודדים עם האתגר‬ ‫של קבלת החלטות בשדה יחד עם המגדל בעזרת‬ ‫מגוון המדדים שנדגמים מהשדה‪.‬‬ ‫בחלקות בהם הצלחנו לשמור על רמת ניטראט‬ ‫רצויה בפטוטרות לאורך תקופת הליווי‪ ,‬בנוסף‬ ‫לדילול נכון של מספר הפירות על הצמח‪ ,‬הצלחנו‬ ‫לבנות צמחים מאוזנים‪ ,‬עמוסים בפרי להנבה‬ ‫לאורך העונה‪.‬‬ ‫הליווי מתקבל בברכה וזוכה לשיתוף פעולה מלא‬ ‫מצד המגדלים‪ ,‬שרואים בו הזדמנות לשפר את‬ ‫פרוטוקול הגידול שלהם לצורך קבלת יבול גבוה‬ ‫ועקבי שנה אחר שנה‪ .‬אנחנו רואים בליווי הזדמנות‬ ‫לאסוף עוד ידע מקצועי מהמגדלים‪ ,‬כדי להפוך‬ ‫שיתוף פעולה מוצלח עם עשרה‬ ‫משקים בערבה‬ ‫בעונת גידול הפלפל הנוכחית החלטנו לאתגר את‬ ‫עצמנו וירדנו לבחון את השיטה יחד עם מגדלי‬ ‫פלפל קנון בערבה‪ .‬נבחרו כעשרה משקי מודל‬ ‫בפארן‪ ,‬צופר‪ ,‬עין יהב‪ ,‬עידן וחצבה‪ ,‬שבהם יושמה‬ ‫השיטה בחלקת ליווי‪ .‬יחידת ה‪ GroNTec™-‬של‬ ‫™‬ ‫‪Growing Optimization & Technology‬‬ ‫לצפיה בסרטון‬ ‫על פרויקט‬ ‫הדישון בערבה‬ ‫השאיפה שלנו בטיפול בזן קנון הייתה להביא‬ ‫את השדות לרמת דשן שמתבטאת בריכוז של‬ ‫‪ 4000-5000‬ח’’מ ניטראט בפטוטרות טרם פתיחת‬ ‫הרשתות; הפסקת דשן והורדת רמת הניטראט‬ ‫בפטוטרות ל ‪ 500-400‬ח’’מ בזמן הפסקת הדשן‬ ‫שנמשכת עד להופעת שנים שלושה חנטים ואז‬ ‫החזרה הדרגתית של רמת הדשן בפטוטרות לרמה‬ ‫של ‪ 5000-4000‬ח’’מ‪ .‬נמצא שהיכולת לשלוט‬ ‫ברמת הניטראט בפטוטרות תלויה גם ברמת‬ ‫המליחות של הקרקע‪ ,‬ובקרקעות מומלחות (‪EC‬‬ ‫גבוה ב‪ )4.5-‬התקשינו בהגעה לרמה רצויה של חנקן‬ ‫בצמח ועקב כך בנתינת המלצות להפסקת דישון‪.‬‬ ‫תגובות חיוביות מכל השותפים‬ ‫לפרויקט‬ ‫יעילות הפסקת הדשן בזן הקנון‪ ,‬ופותחה שיטה‬ ‫לבדיקה של רמת החנקן בפטוטרות כמדד כמותי‬ ‫לתזמון הפסקת הדשן‪ .‬ראוי לציין שאופי עקת‬ ‫הדשן והעוצמה שלה ספציפיות לזן‪ .‬נמצאו זנים‬ ‫בהם אפקט העקה היה משמעותי יותר או פחות‬ ‫וזנים אחרים שהגיבו בצורה לא טובה להפסקת‬ ‫הדשן‪ .‬הזן קנון הגיב היטב להפסקת דשן‪ ,‬ונמצא‬ ‫שהאיזון הנכון הוא הפסקת דשן באורך של כ‪15-‬‬ ‫יום עד להופעת שניים עד שלושה חנטים‪ ,‬וזאת‬ ‫מיום מפתיחת רשת הצל‪ .‬טיפול כזה יכול להוסיף‬ ‫כ‪ 25%-‬ליבול לאורך עונת הגידול‪.‬‬ ‫‪Gro Tec‬‬ ‫למרכז ידע בגידול פלפל בערבה‪ .‬בסוף העונה‪,‬‬ ‫בכנס סיכום עונת הפלפל של זרעים גדרה‪,‬‬ ‫נציג את תוצאות הליווי ואת התובנות שאליהן‬ ‫הגענו ונדון אתכם בדרכים לשיפור יישום השיטה‬ ‫בשדות‪ .‬נא להגיע מצוידים בשאלות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬כחלק מתפיסת שירות הלקוח של‬ ‫זרעים גדרה ומתוך הבנת האתגרים העתידיים‬ ‫של המערכת החקלאית יחידת ה‪GroNTec™-‬‬ ‫מעניקה ערך מוסף לכם‪ ,‬החקלאים‪ ,‬כדי שתפיקו‬ ‫את הפוטנציאל המקסימלי מזני גדרה‪ .‬חברת‬ ‫זרעים גדרה רואה עצמה כמובילה בתחומה‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת הגנטיקה והן מבחינת הידע והשירות‬ ‫שהיא מעניקה ללקוחותיה‪.‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫מסורת של איכות ושירות – הימ‬ ‫תמיר בסון‪ ,‬ראש צוות שיווק לקוחות‪[email protected] ,‬‬ ‫זה כבר הפך לעניין של הרגל ואף לשם דבר בקרב‬ ‫חקלאי הערבה‪ .‬לא עוד אירוע ככל האירועים‬ ‫ולא עוד סתם מפגש בין חקלאים‪ .‬גם השנה‪,‬‬ ‫נערך יום פתוח של זרעים גדרה בנושא פלפל‪,‬‬ ‫וכמיטב המסורת‪ ,‬יום זה נערך במשק ניסים סבן‬ ‫אשר במושב צופר‪.‬‬ ‫כ‪ 150-‬איש‪ ,‬ביניהם מגדלי פלפלים‪ ,‬אנשי משתלות‪,‬‬ ‫חברות ייצוא‪ ,‬אנשי מו”פ ועוד‪ ,‬הגיעו לאירוע‪ ,‬התרשמו‬ ‫ממגוון נושאים כגון חידושים אגרוטכניים‪ ,‬הצגת‬ ‫פעילות ה‪ GroNTec™-‬והצגת הזנים המובילים ונהנו‬ ‫מארוחת צהרים בשרית על האש ומפינוקים נוספים‪.‬‬ ‫בין הזנים שהוצגו ניתן היה למצוא את הזן האדום‬ ‫סובק בעל הפרי המתאים לשקולים‪ ,‬את הפלפל‬ ‫הצהוב טיר שהוא זן אפיל ואת הפלפל הכתום‬ ‫בראגי בעל עמידות ל‪.TSWV-‬‬ ‫מפגש מעין זה‪ ,‬בין חברה ללקוחותיה‪ ,‬מהווה‬ ‫הזדמנות מצוינת לחלוק ולשתף מידע‪ ,‬ללמוד‬ ‫וללמד וליצור דיאלוג שמחזק את הקשר בין‬ ‫זרעים גדרה ללקוחותיה‪ .‬לדוגמה‪ :‬עמדת הדרכה‬ ‫בה התבצעה בדיקת פטוטרות לשם ניטור נטרית‬ ‫(חנקן) לקביעת פרק הזמן של הפסקת הדישון‬ ‫לצורך קבלת יבול גבוה‪ ,‬שאוישה על ידי יואל מסיקה‬ ‫ממחלקת התמיכה האגרוטכנית‪ .‬הדרכה זו התקיימה‬ ‫מספר פעמים במהלך היום ועוררה עניין רב בקרב‬ ‫המבקרים‪ .‬עופר מולכו חקלאי מצופר מתאר‪“ :‬יום‬ ‫מוצלח ביותר‪ ,‬התרשמתי במיוחד מההרצאה של‬ ‫יואל שהייתה מאוד מקצועית‪ ,‬הצוות אף הוא היה‬ ‫מאוד מקצועי‪ ,‬וזמין לכל שאלה‪ ,‬וכמובן שהאוכל‬ ‫היה מצויין”‪ .‬רון קלופ‪ ,‬חקלאי ממושב עידן הוסיף‪:‬‬ ‫“יום מוצלח‪ ,‬הצוות מקצועי מאוד‪ ,‬ההרצאה של יואל‬ ‫בנושא פטוטרות מאוד מקצועית ומאוד מעניינת”‪.‬‬ ‫פעילות נוספת שבה צפו החקלאים הייתה המדריך‬ ‫הדיגיטלי לגידול זן הפלפל – קנון‪ .‬מדריך זה‬ ‫מגיע בכל שבוע לכתובות הדואר האלקטרוני של‬ ‫החקלאים‪ ,‬מכיל תיאור מתועד בתמונות של שלבי‬ ‫גידול הקנון ומלווה בהסברים ודגשים מקצועיים החל‬ ‫משלב השתילה‪ ,‬דרך גל חנטות ראשון ועד קטיף‪.‬‬ ‫לקבלת מידע היישר אליכם למייל‪ ,‬ניתן להיכנס‬ ‫לאתר זרעים גדרה בכתובת‪,www.zeraim.co.il :‬‬ ‫להירשם בחינם‪ ,‬והמידע בדרך אליכם‪.‬‬ ‫אילן פלד ממשתלת חישתיל מסכם בצורה הטובה ביותר‪“ :‬זרעים‬ ‫גדרה בחזית התחום‪ ,‬הקונספט מאוד מקצועי ומסודר‪ ,‬המידע‬ ‫שאליו נחשפנו היה מפורט וברמה גבוהה‪ .‬אפשר לומר שזה‬ ‫ההייטק של החקלאות‪".‬‬ ‫כל האורחים נהנו מארוחת צהריים בשרית‬ ‫על האש וממתנות מקוריות ומיוחדות‪ .‬שמעון‬ ‫אברהם‪ ,‬חקלאי מחצבה‪“ :‬נהניתי מאוד‪ .‬אירוע‬ ‫ברמה גבוהה מאוד‪ .‬המקצועיות‪ ,‬האיכות והשירות‬ ‫ניכרים בשטח‪ .‬אילן פלד ממשתלת חישתיל‬ ‫מסכם בצורה הטובה ביותר‪“ :‬זרעים גדרה בחזית‬ ‫התחום‪ ,‬הקונספט מאוד מקצועי ומסודר‪ ,‬המידע‬ ‫שאליו נחשפנו היה מפורט וברמה גבוהה‪ .‬אפשר‬ ‫לומר שזה ההייטק של החקלאות‪".‬‬ ‫יום פתוח נוסף באותה המתכונת נערך גם במושב‬ ‫עידן‪ ,‬משק דרור קטין ובכך איפשר לחקלאים‬ ‫נוספים אשר נבצר מהם להיות בצופר‪ ,‬להגיע‬ ‫ולהתרשם מפעילות זרעים גדרה בערבה‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של‬ ‫החברה או לסרוק את הברקוד המצורף ולצפות‬ ‫בסרטון קצר שמסכם את היום על שלל‬ ‫פעילותיו‪ .‬תהנו‪.‬‬ ‫לצפיה‬ ‫בסרטון על יום‬ ‫הפעילות‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪7 | 2012‬‬ ‫ים הפתוחים של חברת זרעים גדרה‬ ‫יום פתוח בבשור‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬גם השנה ערכנו יום פתוח‬ ‫במשק אוביץ שבמושב עמיעוז‪.‬‬ ‫אנו רואים בכל מפגש כזה הזדמנות‬ ‫מצוינת לפגוש אתכם החקלאים‪ ,‬לשמוע‬ ‫מכם על הזנים שלנו אצלכם בחלקות‬ ‫ולספר לכם על הזנים החדשים‪ .‬גם‬ ‫הפעם זכו חקלאי הבשור לשמוע על‬ ‫זני פלפל חדשים‪ ,‬רק שהפעם לצד‬ ‫הזנים החדשים הצגנו גם חידושים‬ ‫אגרוטכניים שונים‪ .‬כך לדוגמא נהנו‬ ‫האורחים מהדרכה אישית של בדיקת‬ ‫פטוטרות לשם ניטור נטרית שניתנה‬ ‫על ידי צבי וונר‪ ,‬מומחה ה ‪Gro N‬‬ ‫‪ .Tec‬נשמח לראותכם בין אורחינו גם‬ ‫בפעילויות הבאות‪.‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫מחלת הפוזריום במלפפון‬ ‫מאפיינים ודרכי התמודדות‬ ‫יואל מסיקה‪ ,‬מומחה ™‪[email protected] ,GroNTec‬‬ ‫חוסאם עוואד‪ ,‬מנהל מוצר דלועיים‪[email protected] ,‬‬ ‫מחלת הפוזריום במלפפון‪ ,‬הינה מחלת קרקע‬ ‫חדשה יחסית ונגרמת על‪-‬ידי תת מין חדש של‬ ‫פטריית הפוזריום‪Fusarium osysporum f.sp. :‬‬ ‫‪.radicis-cucumerinum‬‬ ‫מחלה זו נתגלתה לראשונה בשנת ‪ 2001‬במושב‬ ‫חצב ומשם התפשטה במהירות רבה לאזורים‬ ‫נוספים בארץ בעיקר באזור מושב אחיטוב וגרמה‬ ‫למגדלים רבים לנזקים כבדים‪ .‬מחלה זו גורמת‬ ‫להתמוטטות צמחים צעירים ומבוגרים בעיקר‬ ‫בשלב הקטיף‪.‬‬ ‫סימני המחלה ע”ג צמחים נגועים דומים מאוד‬ ‫למחלת הפוזריום בעגבניות וגורמת להופעת‬ ‫סימפטומים של נבילות של צמחים הנובעת‬ ‫מפגיעה בצינורות ההובלה של הצמחים‪.‬‬ ‫מחזור החיים של המחלה כולל את שלבי ההדבקה‬ ‫דרך מערכת השורשים של הצמחים‪ ,‬התפתחות‬ ‫המחלה ברקמות הצמחים‪(,‬בעיקר במערכת‬ ‫ההובלה של הצמחים) לאחר הופעת הסימפטומים‬ ‫נוצרים הנבגים בחלק התחתון של גבעול הצמח‬ ‫וכך נשמרת המחלה בין העונות‪.‬‬ ‫מלפפון סמיר ‪-‬‬ ‫באחת העבודות שבוצעו ע"י בעל סבילות שדה‬ ‫מדריכי שה"מ יגאל מירון טובה לפוזריום‬ ‫ונטע מור הוכחה לראשונה‬ ‫ההשערה‪ ,‬כי קיים הבדל בן‬ ‫זני מלפפון ברגישותם היחסית למחלת‬ ‫פוזריום‪ .‬מבין הזנים בניסוי זה הזן אשר‬ ‫בלט ברגישות נמוכה יחסית למחלה‬ ‫הוא ה‪" -‬סמיר" של חברת זרעים גדרה‪.‬‬ ‫דרכי התמודדות‬ ‫התמודדות כנגד מחלת הפוזריום במלפפון‬ ‫דומה מאוד לאמצעים שפותחו כנגד הפוזריום‬ ‫ב עגבנייה‪,‬‬ ‫אמצעים אלה כוללים‪ :‬חיטוי קרקע‪ ,‬שימוש בכנות‬ ‫עמידות למחלה‪ ,‬תכשירי הדברה המיושמים בהגמעה‬ ‫במהלך הגידול‪ ,‬ושימוש בזנים סבילים למחלה‪.‬‬ ‫חיטוי קרקע‬ ‫אמצעי החיטוי היעיל ביותר כנגד מחלת הפוזריום‬ ‫היה תכשיר המתיל ברומיד‪ ,‬שהוצא משימוש‬ ‫בחקלאות למעט מקרים חריגים‪ .‬אמצעי החיטוי‬ ‫הנמצאים בשימוש הם תכשירי המתאם סודיום‪,‬‬ ‫בשילוב חיטוי סולארי‪.‬אמצעי זה נותן מענה די‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪9 | 2012‬‬ ‫יעיל לבעיות של קרקעות נגועות בגורם המחלה‪.‬‬ ‫שימוש בפונגיצידים במהלך הגידול‬ ‫שימוש בתכשירי הדברה במהלך עונת הגידול‬ ‫מקנה פיתרון חלקי‪ :‬על סמך תוצאות ניסויי שדה‬ ‫אשר נערכו במושב אחיטוב בשלוש השנים‬ ‫האחרונות על ידי נטע מור‪ ,‬ויגאל מירון‪ ,‬מדריכי‬ ‫שה”מ‪ ,‬בתכשירים מקבוצת הפרוכלורז (מיראז’‬ ‫ואוקטב וספורטק)‪ ,‬נמצא כי המינונים היעילים‬ ‫ביותר להפחתת נגיעות בפוזריום הם ‪500-250‬‬ ‫גרם לדונם בהגמעה‪ ,‬החל מ‪ 10-7-‬ימים משתילה‪,‬‬ ‫בתדירות של אחת לשבועיים‪ .‬במינון הגבוה ניתנו‬ ‫שלושה טיפולים למחזור גידול‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי לתכשירים אלה עלולה להיות‬ ‫תגובה פיטוטוקסית של עיכוב ונינוס הצמח‬ ‫ופגיעה במערכת השורשים‪ ,‬בעיקר בעונת החורף‪.‬‬ ‫תכשיר נוסף שנמצא יעיל מאוד בהדברת‬ ‫המחלה הוא סקולאר (של חברת סינג’נטה)‬ ‫המכיל ‪ 230‬גר’‪/‬ל’ של ‪.Fludioxonil‬‬ ‫זרעים גדרה בחזית‬ ‫הפוזריום‬ ‫‪RA‬‬ ‫‪100G%‬‬ ‫‪EDE‬‬ ‫בניסוי שנערך במושב אחיטוב נבדקה‬ ‫ההנחה‪ ,‬כי קיים הבדל בין זני מלפפון‬ ‫שונים במידת רגישותם למחלת‬ ‫הפוזריום‪.‬‬ ‫‪IM‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪ZERAQUALIT‬‬ ‫בניסויי השדה נמצא כי הההנחה היא נכונה‬ ‫ומבין הזנים שנבדקו‪ ,‬הזן אשר בלט ברגישות‬ ‫נמוכה יחסית למחלה הוא הזן סמיר של חברת‬ ‫זרעים גדרה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אחוז נגיעות בפוזריום במועדי הספירה‬ ‫מבחן זני מלפפון ‪ /‬מועד ראשון‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תכשירים נוספים שעשויים לדחות או להאט‬ ‫את קצב ההדבקה במחלה הם התכשירים‬ ‫בבויסטין או בדלסן מומלץ לא לטפל יותר משני‬ ‫טיפולים לעונה ולבצע אלטרנציה עם תכשירים‬ ‫מקבוצות שונות בשל החשש להתפתחות של‬ ‫תבדידים עמידים‪.‬‬ ‫‪5.6.05‬‬ ‫שימוש בזנים בעלי סבילות שדה או‬ ‫רגישות נמוכה למחלה‪.‬‬ ‫עם התפשטות המחלה נצפתה התופעה של‬ ‫הבדלים בביטוי עוצמת המחלה בזנים שונים לכן‬ ‫נבדקה גם ההשערה‪ ,‬כי יתכן שקיים הבדל בן זנים‬ ‫שונים ברגישותם למחלת הפוזריום‪ .‬לשם בחינת‬ ‫ההשערה נערכו מספר ניסויי שדה בהם נבחנה‬ ‫הרגישות היחסית של זנים מסחריים למחלה‪.‬‬ ‫באחת העבודות שבוצעו ע”י מדריכי שה”מ יגאל‬ ‫מירון ונטע מור הוכחה לראשונה ההשערה‪ ,‬כי‬ ‫קיים הבדל בן זני מלפפון ברגישותם היחסית‬ ‫למחלת פוזריום‪ .‬מבין הזנים בניסוי זה הזן אשר‬ ‫בלט ברגישות נמוכה יחסית למחלה הוא הסמיר‬ ‫של חברת זרעים גדרה‪.‬לתוצאות ניסוי משמעות‬ ‫רבה שכן הוא מקנה אמצעי נוסף וחשוב ביותר‬ ‫בהתמודדות כנגד המחלה‪.‬‬ ‫הימנעות מנגיעות במחלה ומנזקיה לגידול‬ ‫מחייבת את המגדל להשתמש במספר אמצעים‬ ‫רב ככול האפשר‪ ,‬המתבטאת בחיטוי קרקע יעיל‪,‬‬ ‫סניטציה בחממה ובסביבתה‪ ,‬טיפולי מניעה‬ ‫בפונגיצידים במהלך הגידול‪,‬שימוש בצמחים‬ ‫מורכבים והעדפת זנים בעלי רגישות נמוכה‬ ‫יחסית‪ .‬כל אלה יכולים להבטיח למגדלים לעבור‬ ‫עונה ללא נזקים משמעותיים‪.‬‬ ‫סמיר‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪29.5.05‬‬ ‫סאפי‬ ‫אחוז נגיעות בפוזריום‬ ‫מבחן זני מלפפון ‪ /‬מועד שני‬ ‫‪15.5.05‬‬ ‫תאריך ספירה‬ ‫אי‪.‬וי‪63 .‬‬ ‫סוזאן‬ ‫‪8.5.05‬‬ ‫‪1.5.05‬‬ ‫זן ‪2322‬‬ ‫נונם‬ ‫במועדי הספירה‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נונם‬ ‫זן ‪2322‬‬ ‫סאפי‬ ‫אי‪.‬וי‪63 .‬‬ ‫סוזאן‬ ‫אחיטוב‬ ‫סמיר‬ ‫תאריך ספירה‬ ‫הנתונים מאת‪ :‬יגאל מירון‪ ,‬נטע מור ‪ -‬שה“מ ‪ /‬מו“פ מחוז המרכז ‪ /‬אודי ואפרים דוד‪ -‬מושב אחיטוב‬ ‫‪| 10‬‬ ‫העם דורש פ ר ו ו א ט י ! ! !‬ ‫אוריאל סוויסה‪ ,‬שייוק ומכירות דרום וצפון הנגב‪[email protected] ,‬‬ ‫תנאי השוק משתנים‪ :‬הוצאות היצור עולות‪,‬‬ ‫היטלים‪ ,‬מס מעסיקים‪ ,‬מכסות מים‪ ,‬כמעט שנה‬ ‫של משבר מחיר מתמשך בשוק העגבניות ‪.‬‬ ‫כל אלו ועוד מביאים אותנו בזרעים גדרה לחשוב‬ ‫אחרת ולנתח את גידול העגבנייה בהתאם לתנאי‬ ‫השוק החדשים‪ ,‬על מנת להביא להוזלה בעלות‬ ‫היצור של קילוגרם עגבנייה‪.‬‬ ‫אחד מהפתרונות שעלו אצלנו הם להביא לגמישות‬ ‫בתהליך הקטיף‪ ,‬כלומר יכולת לקטוף אחת לשבוע‬ ‫וגם לבחור בין קטיף בודד או קטיף באשכול‪.‬‬ ‫לשם כך בחרנו בזן פרוואטי שהצטיין בחיי מדף‬ ‫גבוהים ומוצקות נהדרת והביא תוצאות מרשימות‬ ‫בקטיף כאשכול‪ ,‬כמו כן חשוב לציין כי קטיף‬ ‫באשכול מקטין את עליות כוח אדם‪ ,‬כלומר –‬ ‫מביא לקטיף של יותר קילוגרמים עגבנייה במשך‬ ‫שעת עבודה‪.‬‬ ‫ההנחה הרווחת אצלנו הייתה להבטיח למגדל‬ ‫נוחות מקסימאלית‪ ,‬יבול ללא תחרות‪ ,‬נוחות‬ ‫וגמישות בקטיף ושלא יפגע באיכות הפרי על‬ ‫כל המשתמע מכך ולהוסיף ערכים כמו עמידויות‬ ‫קונקרטיות לעונות השנה‪ ,‬לדוגמא הפרוואטי‬ ‫מצטיין בעמידות לוירוס צהבון האמיר‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬פרוואטי עתיר יבול בצורה פנומנאלית‪,‬‬ ‫והצמח “מעמיס” על עצמו כמות אדירה של‬ ‫פרי‪ .‬ויתרה מזו‪ ,‬חיי המדף הארוכים מאפשרים‬ ‫האדמה של האשכול כולו בלי לפגוע במוצקות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬השדרה העבה (בין ‪ 70-50‬גרם) אוחזת‬ ‫בחוזקה את הפרי‪ ,‬והתמונה הכוללת היא אשכול‬ ‫עגבנייה גדול‪ ,‬מרשים ביותר‪ ,‬בעל צבע אדום‬ ‫עז ומוצקות נהדרת‪ .‬האשכול מתאפיין ב‪8-6-‬‬ ‫פירות גדולים‪ ,‬ומשקל כל עגבנייה הוא מעל ‪200‬‬ ‫גרם‪ .‬מבנה הפרי גורם למשקל הגבוה‪ .‬הפרי הוא‬ ‫בשרני מאוד ובעל מבנה פנימי מחולק יותר (יותר‬ ‫חדרים בתוך העגבנייה)‪ ,‬וכך הוא מסוגל לשמור‬ ‫על מוצקות גבוהה גם לאחר שהוא מאדים כולו‪.‬‬ ‫באחת מן התצפיות בחודשי הקיץ‪ ,‬בשתילה של‬ ‫חודש יוני‪ ,‬ביצענו קיטום ראש אחרי ‪ 9-8‬תפרחות‪,‬‬ ‫שנקטפו כולם כאשכול ועמדו יפה גם בחודשי‬ ‫לצפיה בסרטון‬ ‫על עגבנית‬ ‫הפרוואטי‬ ‫פרוואטי עתיר יבול בצורה‬ ‫פנומנאלית‪ ,‬והצמח “מעמיס”‬ ‫על עצמו כמות אדירה של פרי‪.‬‬ ‫ויתרה מזו‪ ,‬חיי המדף הארוכים‬ ‫מאפשרים האדמה של האשכול‬ ‫כולו בלי לפגוע במוצקות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬השדרה העבה (בין ‪70-50‬‬ ‫גרם) אוחזת בחוזקה את הפרי‪,‬‬ ‫והתמונה הכוללת היא אשכול‬ ‫עגבנייה גדול‪ ,‬מרשים ביותר‪ ,‬בעל‬ ‫צבע אדום עז ומוצקות נהדרת‪.‬‬ ‫בלנדה ‪-‬‬ ‫העמיד‬ ‫מכולם!‬ ‫אוריאל סוויסה‪ ,‬שייוק ומכירות דרום וצפון הנגב‪,‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שתילות אביב בפתח‪ ,‬ואנחנו בזרעים גדרה‬ ‫פועלים כדרכנו להציע פתרונות איכותיים לכל‬ ‫אחד ממועדי השתילה‪.‬‬ ‫השנים האחרונות מתאפיינות בפגיעות רבות‬ ‫יותר של וירוס הנבילה ‪ TSWV -‬בשתילות‬ ‫האביב בבתי צמחיה רשת ‪ 50‬מש ושל וירוס‬ ‫הקלויבקטר‪ ,‬שמגיע בשנים האחרונות לאזור‬ ‫הבשור בגלים גדולים מאוד‪ .‬הזרז להתפשטות‬ ‫המחלה היא רמת הערפילים הגבוהה שפוקדת‬ ‫את שתילות האביב‪.‬‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪11 | 2012‬‬ ‫הקיץ החמים כאשכול אדום‪ ,‬גדול ומוצק מאוד‪.‬‬ ‫סך הטון לדונם עמד בסוף הגידול על ‪ 14‬טון (לא‬ ‫נשארו פירות על הצמחים)‪.‬‬ ‫על מנת לאשר את יכולת השיווק של אשכול‬ ‫גדול‪ ,‬נשלחו משטחים (לא דוגמיות) לשווקים‪.‬‬ ‫שוק סיטונאי ירושלים אהב מאוד את האשכול‬ ‫ואף העדיף אותו על פני עגבנייה בודדת‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אחת מהחברות הגדולות שיווקה את הזן בצורה‬ ‫מסחרית כאשכול גדול לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫היתרון שזן זה מעניק לחקלאי היא כמות פרי‬ ‫גבוה מאוד‪ ,‬דואליות בקטיף כאשכול או כבודדת‪,‬‬ ‫עמידויות קרקע טובות מאוד (נמטודות) ועמידות‬ ‫חזקה מאוד לווירוס צהבון אמיר‪ .‬כאשר כל אלו‬ ‫מתורגמים לכסף‪ ,‬יש פה חיסכון משמעותי‬ ‫למגדל כתוצאה מהנוחות ועד עמידויות גבוהות‬ ‫בכל תחום‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים נא לפנות לאוריאל סוויסה‪:‬‬ ‫‪.052-6823754‬‬ ‫במהלך התצפיות שלנו בזן‪ ,‬אחד הדברים‬ ‫שהבחנו בהם הוא שצמח זה דורש‬ ‫פחות דישון והשקיה בשלב המוקדם‪,‬‬ ‫וכך ניתן להפחית צימוח ו”להעמיס”‬ ‫יבול בקומות התחתונות‪ .‬צמח זה יודע‬ ‫לבנות את עצמו היטב עם פחות דישון‬ ‫והשקיה שאינם פוגעים באיכות הפרי‬ ‫ובכמותו‪ ,‬במיוחד בגידולי האביב‪.‬‬ ‫אחת ההנחיות לצמצום תופעת הקלויבקטר היא‬ ‫לא להיכנס בשעות הבוקר לצורך עבודה בבתי‬ ‫הצמיחה ולהמתין להתייבשות הצמחים‪ .‬עבודות‬ ‫הליפוף‪ ,‬זירוד וקטיף בשעות שבהן הצמחים רטובים‬ ‫מסייעות להעברת הנגיעות מצמח אחד למשנהו‪.‬‬ ‫כמו כן ישנה מערכת שהקמנו בשיתוף עם מו"פ‬ ‫דרום שמנטרת את שינוי מזג האוויר ומתריעה‬ ‫בתנאי התפתחות קלויבקטר‪ .‬התרעה זו נשלחת‬ ‫ערב קודם ומאפשרת לחקלאי להיערך נכון למחלה‪.‬‬ ‫פתרון מוכח לבעיית וירוס הנבילה הוא שימוש‬ ‫בצמחים בעלי עמידות לווירוס ( עמידות ‪.)TSWV‬‬ ‫זרעים גדרה שפועלת במרץ להביא פתרונות‬ ‫לקהל החקלאים מציעה את זן הבלנדה המומלץ‬ ‫בשל עמידותו לווירוס זה‪.‬‬ ‫צמח הבלנדה בעל נוף ירוק כהה‪ 6-5 ,‬פירות‬ ‫בתפרחת‪ ,‬שצורתם רגולרית והם בעלי מוצקות‬ ‫וחיי מדף טובים‪ .‬בנוסף לעמידות ‪ .TSWV‬לצמח‬ ‫קבוצה של עמידויות קרקע וכושר עמידה מיוחד‬ ‫ב‪ ,Ef-5-‬עובש עלים‪.‬‬ ‫במהלך התצפיות שלנו בזן‪ ,‬אחד הדברים שהבחנו‬ ‫בהם הוא שצמח זה דורש פחות דישון והשקיה‬ ‫בשלב המוקדם‪ ,‬וכך ניתן להפחית צימוח ו”להעמיס”‬ ‫יבול בקומות התחתונות‪ .‬צמח זה יודע לבנות את‬ ‫עצמו היטב גם בתנאים קשים שאינם פוגעים‬ ‫באיכות הפרי ובכמותו‪ ,‬במיוחד בגידולי האביב‪.‬‬ ‫בלנדה בגידול קצר של ‪ 12-10‬תפרחות מניב‬ ‫יבול גבוה מאוד בעל אחידות ומוצקות טובה של‬ ‫הפרי‪ .‬כאשר הצמח מגיע ל‪ 10-‬תפרחות‪ ,‬לקטום‬ ‫את ראשו וכך יתקבל פרי גדול יותר‪ .‬יש לציין‬ ‫כי רגולריות הפרי נשמרת גם בקומות עליונות‪.‬‬ ‫גידול קצר בשתילות האביב נותן אפשרות לשתול‬ ‫מחזור שני באותה חלקה בחודשים החמים‬ ‫(אוגוסט–ספטמבר)‪ .‬כמובן שיש להתאים זן‬ ‫לתקופה‪ ,‬ולתקופה זו אנו ממליצים על הזנים‬ ‫אננטי‪ ,‬פרוואטי ובונרדה וכך לנצל היטב את‬ ‫תנאי השטח מבחינת חיטוי הקרקע‪ ,‬מבנה‪,‬‬ ‫קומפוסט וכו’‪.‬‬ ‫צמח הבלנדה מתאים מאוד לגידול‬ ‫קצר מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬עתיר יבול ובעל חיי מדף טובים‬ ‫‪ 2.2‬צמח בכיר מאוד – בממוצע ‪ 60‬יום לקטיף‬ ‫באביב‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬עמידות ל‪( TSWV-‬וירוס הנבילה)‬ ‫‪4.4‬עמידות לעובש עלים‬ ‫‪ 5.5‬עמידויות קרקע טובות‬ ‫‪6.6‬צורך פחות מים ופחות דשן‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫זן הבלנדה מומלץ בחום לשתילות אביב‪ .‬הזן‬ ‫מספק מענה הולם לווירוסים ולמחלות הנגרמות‬ ‫עקב מזג האוויר בעונה ושומר על יבול גבוה וחיי‬ ‫מדף גבוהים‪.‬‬ ‫רוצים לשמוע פרטים נוספים? צרו איתי קשר‬ ‫ואשמח להרחיב‪.‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫תמונת מצב‪:‬‬ ‫עמידות מותנית ‪ Mi‬לנמטודת העפצים‬ ‫‪ MELOIDOGYNE SPP.‬בעגבנייה‬ ‫דר’ סיגל בראון הורוביץ‪ ,‬המחלקה לנמטולוגיה והמטולוגיה‪ ,‬מנהלת המחקר החקלאי‪ ,‬מכון ווולקני‪[email protected] ,‬‬ ‫דר' איתי מיארה‪ ,‬מנהל יח' ™‪[email protected] ,GroNTec‬‬ ‫מבוא‬ ‫גידול עגבנייה הוא ענף מרכזי בחקלאות ישראל‬ ‫ובעולם‪ .‬אחד מפגעי הקרקע הקשים ביותר בגידול‬ ‫זה הוא נמטודת יוצרת העפצים ‪Meloidogyne‬‬ ‫‪ ,.spp‬כאשר בארץ שני המינים האחראיים בעיקר‬ ‫לנזק הם ‪ M. incognita‬ו‪ .M. javanica-‬נמטודה‬ ‫זו‪ ,‬השייכת לסדרת ה‪ ,Tylenchide-‬נמנית עם‬ ‫הנמטודות הישובות‪ ,‬ורוב מחזור חייה מתקיים‬ ‫בתוך השורש באמצעות דיאלוג מתוחכם עם‬ ‫תאי השורשים‪ ,‬המביא ליצירת תאי הזנה ייחודים‬ ‫בצמח התומכים בהתפתחות הנמטודה ובהשלמת‬ ‫מחזור חייה (איור ‪ .)1‬הנזק מתבטא בפגיעה‬ ‫בהתפתחות השורשים (איור ‪ ,)2‬בהאטת הצימוח‪,‬‬ ‫בהצהבת קודקודים ואף בנבילה‪ ,‬כל אלו מובילים‬ ‫להפסדים ניכרים ביבול (תמונה‪ .)3‬הדברת נמטודת‬ ‫העפצים קשה מאוד להשגה‪ .‬נמטודה זו מתרבה‬ ‫כמעט על כל מיני הצמחים מהמשפחות השונות‬ ‫ואי לכך מחזור גידולים אינו מהווה פתרון הולם‪.‬‬ ‫עמידות לנמטודת העפצים בעגבנייה‬ ‫עמידות לנמטודת העפצים מוגדרת כיכולת של‬ ‫הצמח לדכא או לעכב את התרבות הנמטודה‪ .‬טווח‬ ‫העמידות נע בין עמידות מוחלטת (‪ ,)R‬עמידות‬ ‫חלקית (‪ ,)IR‬או רגישות‪ .‬עמידות לנמטודות בזנים‬ ‫מסחריים של עגבניית תעשייה ומאכל מוקנית‬ ‫על ידי גן דומיננטי יחיד הנקרא ‪ ,Mi gene‬ומקורו‬ ‫לרוב בעגבניית הבר ‪ .Solanum peruvianum‬גן זה‬ ‫מקנה עמידות כנגד שלושת מיני ה‪Meloidogyne-‬‬ ‫הפתוגניים ביותר‪ Javanica M. , M. incognita :‬ו‪M.-‬‬ ‫‪ ,arenaria‬אך לא בפני המין ‪ .M. hapla‬עמידות‬ ‫זו מבוססת על עירור תגובת רגישות יתר ‪HR‬‬ ‫(‪ ,)Hypersensitive response‬המתפתחת באותו‬ ‫תא שאמור היה להתפתח לתא הזנה לנמטודה‬ ‫(איור ‪ - 4‬א)‪ ,‬ובכך מונעת את המשך התמיכה‬ ‫בהשלמת מחזור החיים של הנמטודה‪.‬‬ ‫ברירה טבעית של ביוטיפים אלימים של נמטודות‬ ‫מסכנת את המשכיותה של עמידות ‪ .Mi‬הבדלים‬ ‫הנצפים ביעילות של זנים עמידים לבלימת התרבות‬ ‫הנמטודה ולמניעת הנזק הנגרם‪ ,‬קשורים בברירה‬ ‫ובהתבססות של ביוטיפים של נמטודות שוברי‬ ‫עמידות‪ ,‬האלימים גם לזני צמחים שנושאים את‬ ‫הגן לעמידות ‪ .Mi‬רכישת האלימות היא תוצאה‬ ‫משולבת בין גנוטיפ הזן ו‪/‬או הכנה‪ ,‬ביוטיפ‬ ‫הנמטודה‪ ,‬ותדירות השימוש במקור העמידות‪.‬‬ ‫שלושה גורמים עיקריים מיוחסים להבדלים‬ ‫ביעילות הזנים ו‪/‬או הכנות‪ :‬א‪ .‬המצב האללי של‬ ‫ה‪ ,Mi-‬הומוזיגוט (‪ )Mi/Mi‬לעומת הטרוזיגוט (‪Mi/‬‬ ‫‪ – )mi‬נטען כי בזנים הטרוזיגוטים כושר שבירת‬ ‫העמידות על ידי הנמטודות טובה יותר; ב‪ .‬הרקע‬ ‫הגנטי של הזן – מאחר שהגן ‪ Mi‬אינו פועל לבדו‪,‬‬ ‫לרקע הגנטי של העגבנייה יש השפעה על ביטוי‬ ‫חיטוי קרקע במתיל ברומיד ונמטוצידים סיסטמיים‬ ‫שהיוו גישה יעילה להדברה בעבר אינם זמינים עוד‪,‬‬ ‫או שהשימוש בהם נתון לפיקוח מחמיר‪ .‬קיימים‬ ‫בשוק מספר חומרי הדברה לטיפול בנמטודות‪,‬‬ ‫אולם הפתרון האופטימאלי להתמודדות עם‬ ‫נמטודות עפצים בגידולים קונבנציונאליים הוא‬ ‫שימוש בזנים ו‪/‬או כנות עגבנייה עמידים בשילוב‬ ‫עם חיטוי קרקע ושימוש בחומרי הדברה‪.‬‬ ‫שורש‬ ‫עגבנייה‬ ‫נקבה‬ ‫מפותחת‬ ‫שק‬ ‫ביצים‬ ‫ביצי‬ ‫נמטודות‬ ‫איור ‪1‬‬ ‫איור ‪2‬‬ ‫איור ‪3‬‬ ‫עמידות ה‪ Mi-‬שימשה בתוכניות טיפוח של עגבנייה‬ ‫בצורה אינטנסיבית‪ ,‬כך שכיום רוב העמידויות‬ ‫לעגבנייה מוקנות על ידי הגן ‪ Mi‬מעגבניית הבר‬ ‫‪ Solanum peruvianum‬או ‪.Solanum arcanum‬‬ ‫אולם‪ ,‬העמידות לנמטודות מוחדרת גם ממיני‬ ‫בר נוספים‪ S. harbochaites :‬ו‪.S. chilense-‬‬ ‫העמידות‪ .‬מחקרים אחרונים מצביעים כי גורמים‬ ‫גנטיים נוספים המצויים בגנום העגבנייה באים‬ ‫באינטראקציה עם ה‪ Mi-‬ומשפיעים באופן איכותי‬ ‫וכמותי על ביטוי העמידות‪ .‬ג‪ .‬השונות בביוטיפים של‬ ‫נמטודת העפצים – היכולת של ביוטיפים רגילים‬ ‫להפוך לאלימים תלויה בין היתר בשונות הקיימת‬ ‫באוכלוסיית הנמטודות המשפיעה על ברירתם‪.‬‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪13 | 2012‬‬ ‫איור ‪4‬‬ ‫א – עמידות לנמטודות‬ ‫ב – שבירת עמידות‬ ‫ראש הנמטודה ‪-‬‬ ‫מבט עילי‬ ‫רגישות יתר ותמותת תאים‬ ‫הגורמת לאי התפתחות של‬ ‫תא הזנה לנמטודה‬ ‫לרקע הגנטי של העגבנייה יש‬ ‫השפעה על ביטוי העמידות‪.‬‬ ‫מחקרים אחרונים מצביעים‬ ‫כי גורמים גנטיים נוספים‬ ‫המצויים בגנום העגבנייה‬ ‫באים באינטראקציה עם ה‪Mi-‬‬ ‫ומשפיעים באופן איכותי וכמותי‬ ‫על ביטוי העמידות‬ ‫עמידות מותנית ‪ ,Mi‬עדכון תמונת‬ ‫מצב בארץ‬ ‫ההישענות על ‪ Mi‬כמקור עמידות יחיד והמורכבות‬ ‫הגנטית של כנות עגבנייה רובם מכלואי‬ ‫‪ S. lycopersicum‬עם מיני בר של ‪ ,Solanum‬כל‬ ‫זאת בצל יציאתו של מתיל ברומיד משימוש‪,‬‬ ‫הובילו לשינוי בדגם הביוטיפים של הפתוגן באזורי‬ ‫הגידול‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחרונה אנו עדים לשכיחות עולה‬ ‫של נמטודות יוצרות עפצים‪ ,‬המתגברות על‬ ‫‪ ,Mi‬באזורי גידול עיקריים של עגבניות בארץ‪.‬‬ ‫במעבדתה של ד”ר סיגל בראון הורוביץ במחלקה‬ ‫לנמטולוגיה והמטולוגיה‪ ,‬בודדו ‪ 25‬אוכלוסיות‬ ‫נמטודות השייכות למין ‪ M. javanica‬משורשי זנים‬ ‫ו‪/‬או כנות עגבנייה הנושאים את הגן לעמידות‬ ‫‪ Mi-1‬וגדלו באזורי גידול מרכזיים (נגב‪ ,‬אשכול‪,‬‬ ‫שדות נגב‪ ,‬ערבה והשרון)‪ .‬האוכלוסיות שבודדו‬ ‫נבחנו לגבי הפוטנציאל שלהם להתרבות על קו‬ ‫עגבנייה עמיד‪ .‬נמצא כי השונות במידת שבירת‬ ‫העמידות והאלימות בין הביוטיפים גדולה‪ ,‬אולם‬ ‫מקור השונות הזו עדיין לא נחקר‪ .‬תוצאות אלו‬ ‫מדגישות את הצורך בהבנת השילוב הגנטי והתנאים‬ ‫המעודדים והתומכים בברירה ובהתפרצות של‬ ‫ביוטיפים שוברי עמידות כלפי טווח רחב של זנים‬ ‫ו‪/‬או כנות נושאי עמידות‪ ,‬במטרה להביא לניצול‬ ‫מושכל של העמידות‪.‬‬ ‫ראש‬ ‫הנמטודה‬ ‫דרכים להתמודדות‬ ‫תא‬ ‫הזנה‬ ‫אחת הגישות לפתרון תופעת הברירה והתבססות‬ ‫הביוטיפים האלימים שוברי העמידות היא גישת‬ ‫טיפוח הנוקטת ב‪ ,”gene pyramiding“-‬דהיינו החדרת‬ ‫‪ R gene‬נוספים כאסטרטגיה שתוביל לצמצום‬ ‫הופעת ביוטיפים אלימים אלה‪ ,‬תוך הרחבת יריעת‬ ‫ההגנה ושימור העמידות ‪ .Mi‬נוכחות הומולוגים‬ ‫נוספים ל‪ )Mi (MiGHs-‬במכלואים של עגבנייה‬ ‫נותנים עמידות לביוטיפים שונים ומרחיבים את‬ ‫קשת העמידות‪ ,‬ומסיבה זו ייתכן כי כנות עגבנייה‬ ‫עומדות בלחץ הברירה של ביוטיפים בצורה‬ ‫טובה יותר מאשר זנים של עגבנייה‪ .‬אולם‪ ,‬יש‬ ‫לציין כי יעילות ההומולגים ל‪ Mi-‬אינה בהכרח‬ ‫זהה ליעילות ‪ Mi‬שמקורו מ‪.S. peruvianum-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תפקידם בברירת ביוטיפים אלימים שוברי‬ ‫עמידות טרם נבחן‪ .‬תוצאת ברירתם של ביוטיפים‬ ‫אלימים שוברי עמידות נמצאת בנקודת אל‪-‬‬ ‫חזור מבחינת השימוש בצמחים עמידים כגישה‬ ‫להדברת נמטודות‪ .‬לכן‪ ,‬המחזוריות המקסימלית‬ ‫של הכנות העמידות צריכה להיקבע על מנת‬ ‫לשמר את המשכיותה של העמידות ולמנוע‬ ‫את התפרצות הביוטיפים האלימים‪ .‬גישה שנייה‬ ‫היא להשתמש בקווים עמידים בשילוב עם חיטוי‬ ‫הקרקע ושימוש בחומרי הדברה‪ .‬קיימים מספר‬ ‫חומרים בשוק המיועדים לטיפול ביחד עם חיטוי‬ ‫הקרקע או תוך כדי הגידול‪ .‬רשימת חומרים ניתן‬ ‫למצוא באתר של השירותים להגנת הצומח‬ ‫במשרד החקלאות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬אף כי העמידות המוקנית על ידי ‪Mi‬‬ ‫הוחדרה לעגבניית התרבות לפני יותר מ‪50-‬‬ ‫שנה‪ ,‬היא עודנה מקור העמידות הבלעדי‬ ‫והיעיל במערכות חקלאיות‪ .‬המציאות שהובילה‬ ‫להישענות על מקור עמידות זה מחייבת פיתוח‬ ‫אסטרטגיה לשימוש מושכל במקור העמידות‬ ‫דרך שימוש בזנים ו‪/‬או כנות ובחומרי הדברה‬ ‫המרחיבים את יריעת ההגנה נגד ביוטיפים‬ ‫רגילים ואלימים ומצמצמים את הופעתם של‬ ‫האחרונים‪ .‬התפרצות והתבססות ביוטיפים‬ ‫אלימים שוברי עמידות המדווחת יותר ויותר‬ ‫באזורי גידול עגבניות בארץ ובעולם מחייבת‬ ‫נקיטה בניצול גישות גנטיות ואגרוטכניות שיבטיחו‬ ‫את המשך יעילותה וקיימותה של העמידות‪.‬‬ ‫נתקלת בבעיה בשטח?‬ ‫סמס ל‪057•2080•138 :‬‬ ‫נדאג לך באופן אישי‪.‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫מיזם הקלוויבקטר‬ ‫יואל מסיקה‪ ,‬מומחה ™‪[email protected] ,GroNTec‬‬ ‫מחלת הכיב הבקטרי בעגבנייה (‪ Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis (Cmm‬קיימת בארץ‬ ‫מזה שנים רבות‪ .‬בסוף שנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת החלה התפרצות אלימה מאוד של המחלה‪,‬‬ ‫בעיקר בבתי צמיחה באזור הנגב המערבי‪ ,‬וזו הגיעה לשיא בשנת ‪ ,2007‬שבה כילתה המחלה אלפי דונמים‬ ‫של עגבניות וגרמה לנזקים כלכליים כבדים‪ .‬מגדלי העגבניות היו מיואשים והתייחסו אל המחלה כאל “גזרה‬ ‫משמיים”‪ .‬בתקופה שבה שימשתי כמדריך בשה”מ‪ ,‬השתתפתי בדיונים עם הנהגת החקלאים ועם משרד‬ ‫החקלאות‪ .‬הבנו כי בכדי למצוא פתרון לבעיה זו‪ ,‬צריך לבצע שינוי ולנסות גישה אחרת‪ .‬הוחלט לפנות‬ ‫לפרופסור דני שטיינברג מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים בבית דגן‪ ,‬אפידמיולוג בעל מוניטין רב בעולם‬ ‫האקדמי ובעל “קבלות” על מציאת פתרונות להתפרצויות של מחלות בארץ‪ ,‬בבקשה שיוביל פרויקט שיתווה‬ ‫פתרונות לבעיה קשה זו‪ .‬דני נרתם למשימה וכך נולד מיזם בשם חוס”ן קלוויבקטר ששם לו למטרה למצוא‬ ‫עבור החקלאים פתרון מעשי שיפחית את שיעורי המחלה לרמות “נסבלות”‪ .‬במהלך השנתיים האחרונות‬ ‫נחל המיזם הצלחה מרשימה‪ ,‬אשר שינתה לחלוטין את ההבנה של האופן שבו המחלה מתפשטת ושינתה‬ ‫את דרכי ההתמודדות אתה‪.‬‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪15 | 2012‬‬ ‫פגשנו את דני במעבדתו בבית דגן לראיון בו‬ ‫ניסינו להבין מהו סוד ההצלחה של המיזם ומה‬ ‫ניתן ללמוד מכך אודות אתגרים נוספים בתחום‬ ‫של מחלות צמחים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬דני‪ ,‬מהו סוד ההצלחה של המיזם? – במה‬ ‫הוא שונה מתכניות מחקר “רגילות” המתנהלות‬ ‫במוסדות המחקר השונים?‬ ‫הגדולה האמתית של המיזם נובעת מכך שהמחקרים‬ ‫לא נעשים במקביל אלא במשולב‪ ,‬והידע של חוקרים‬ ‫מתחום ההתמחות אחד עוזר לחוקרים מתחומי התמחות‬ ‫אחרים‪ .‬כתוצאה מההיקף הגדול של המיזם ומהעבודה‬ ‫המשולבת‪ ,‬ניתן היה לתקוף את הבעיה מכיוונים שונים‬ ‫בעת ובעונה אחת‪ .‬זו הסיבה הראשונה לכך שהצלחנו‬ ‫להגיע לתוצאות משמעותיות בזמן כה קצר‪.‬‬ ‫חוקרים עובדים שנים רבות מבלי להגיע לפתרון‬ ‫של בעיות רבות בתחום החקלאות‪ .‬הסיבה לחוסר‬ ‫ההצלחה‪ ,‬בחלק מן המקרים‪ ,‬קשורה לאמצעים‬ ‫המושקעים‪ .‬כשהאמצעים מוגבלים‪ ,‬המחקר‬ ‫מתנהל במשך שנים רבות וקצב ההתקדמות קטן‪.‬‬ ‫למיזם הקלוויבקטר הוקצו משאבים גדולים מאד‪.‬‬ ‫עובדה זו אפשרה לחוקרים מתחומים שונים‬ ‫לבצע בו‪-‬זמנית מספר רב של מחקרים‪ .‬הגדולה‬ ‫האמיתית של המיזם נובעת מכך שהמחקרים‬ ‫לא נעשים במקביל אלא במשולב‪ ,‬והידע של‬ ‫חוקרים מתחום ההתמחות אחד עוזר לחוקרים‬ ‫מתחומי התמחות אחרים‪ .‬כתוצאה מההיקף‬ ‫הגדול של המיזם ומהעבודה המשולבת‪ ,‬ניתן‬ ‫היה לתקוף את הבעיה מכיוונים שונים בעת‬ ‫ובעונה אחת‪ .‬זו הסיבה הראשונה לכך שהצלחנו‬ ‫להגיע לתוצאות משמעותיות בזמן כה קצר‪ .‬זהו‬ ‫היתרון של הקצאת משאבים רבים לנושא אחד‪.‬‬ ‫הסיבה השנייה להצלחה היא צורת הניהול‪ :‬הניהול‬ ‫המדעי והניהול האדמיניסטרטיבי‪( ,‬ברשותו של‬ ‫מירון סופר‪ ,‬מנהל מו”פ דרום)‪ ,‬מאפשרים לכוון‬ ‫את המחקר בצורה יעילה‪ ,‬להגדיר בזמן את‬ ‫הנושאים בהם דרושה התקדמות ולהקצות את‬ ‫המשאבים הדרושים‪ .‬כל אלה הם תנאי להצלחה‬ ‫של מיזם בסדר גודל כזה‪.‬‬ ‫האם כדאי ואפשר ליצור מיזם בסדר גודל כזה‬ ‫גם בנוגע לבעיות אחרות בחקלאות?‬ ‫לדעתי‪ ,‬השיקולים בנוגע להקמת מיזם תלויים‬ ‫בארבעה משתנים‪:‬‬ ‫•חשיבות של הענף – עד כמה הענף חשוב‬ ‫לחקלאות המקומית‪.‬‬ ‫•הנזק הפוטנציאלי – אם מדובר בנזק קטן יחסית‪,‬‬ ‫חבל להשקיע כל כך הרבה משאבים במיזם‪.‬‬ ‫•הגדרת סוג הבעיה – ישנם מקרים שבהם הבעיה‬ ‫לא דורשת צוות רב תחומי‪ ,‬אלא מומחה מתחום‬ ‫פרופ' דני שטיינברג‬ ‫עד כמה‪ ,‬להערכתך‪ ,‬מהווים הממצאים שהתקבלו‬ ‫במיזם חידוש בידע שקיים עד כה בעולם‪ ,‬ומהם‬ ‫הפידבקים שאתה מקבל מהקולגות שלך בחו”ל‬ ‫במסגרת כנסים וכתגובה על מאמרים?‬ ‫למיטב ידיעתי‪ ,‬לא בוצע מחקר בנושא הקלוויבקטר‬ ‫בהיקף כזה בעולם‪ .‬המחקרים הנוכחיים בתחום‬ ‫מתמקדים בעיקר בהיבט המולקולארי ולא‬ ‫משלבים את ההיבט האפידמיולוגי‪ .‬ומכך נובעים‬ ‫הקשיים בהבנת הסיבות להתפרצות המחלה‬ ‫בשדה בזמן ובמרחב‪ .‬עצם הקיום של מחקר מקיף‬ ‫כזה מהווה חידוש‪ .‬עדיין לא פרסמנו מאמרים‬ ‫בעיתונות המקצועית העולמית (כמה מאמרים‬ ‫נמצאים בשלבי כתיבה מתקדמים)‪ ,‬כך שעדיין‬ ‫אין תגובות‪ ,‬אבל הצגתי את הממצאים בכנסים‬ ‫בחו”ל וקיבלתי פידבקים מאד חיוביים‪.‬‬ ‫ספציפי‪ ,‬ואז מספיקה תכנית מחקר‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫מחלת הכימשון גורמת לנזקים משמעותיים‬ ‫מאד בתפוחי האדמה‪ ,‬אבל יש מספיק מידע‬ ‫בעולם‪ ,‬וניתן להגדיר את הסיבה הספציפית‬ ‫לכישלון‪ .‬במקרה זה תספיק תכנית מחקר‪.‬‬ ‫•מציאת מקורות התקציב שנדרש למציאת‬ ‫פתרון לבעיה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו‪ ,‬אני שמח לספר‪ ,‬שבשנתיים‬ ‫האחרונות המדען הראשי של משרד החקלאות‬ ‫הכיר בחשיבות של המיזמים והגדיר מיזמים‬ ‫בתחומים שונים‪ .‬מעניין לציין שמרביתם בתחום של‬ ‫הגנת הצומח‪ ,‬כנראה בגלל הנזקים הפוטנציאלים‬ ‫האדירים הנגרמים לגידולים‪.‬‬ ‫עד כמה רלוונטיים הממצאים שהתקבלו כאן‪,‬‬ ‫בארץ‪ ,‬למקומות שונים בעולם ?‬ ‫המחקר נערך בתנאים של מדינת ישראל והוא‬ ‫מותאם לתנאי האקלים ולשיטות הגידול המקומיות‪.‬‬ ‫סביר להניח שהממצאים לא מתאימים למקומות‬ ‫שבהם מגדלים עגבניות בשטח פתוח‪ .‬דרך‬ ‫ההפצה של גורם המחלה בשטח פתוח נעשית‬ ‫בעיקר כתוצאה מגשמים‪ ,‬שלא כמו במקרה של‬ ‫חממות‪ ,‬שבהן ההפצה נעשית על ידי העובדים‪,‬‬ ‫בזמן הטיפול בצמחים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ערכתי ביקורים בעולם ואני יכול להגיד‬ ‫שלגבי מקומות שבהם תנאי הגדול דומים לאלה‬ ‫שבישראל‪ ,‬קרי בתי צמיחה עם הדלייה הולנדית‪,‬‬ ‫נראה שהממצאים מתאימים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא >>‬ ‫‪| 16‬‬ ‫>> המשך מעמוד קודם‬ ‫האם יש לך נתונים לגבי מידת החשיפה של‬ ‫החקלאים לממצאים או להמלצות שהתקבלו‬ ‫במיזם ומידת ההיענות שלהם? עד כמה תרמה‬ ‫היענות החקלאים להפחתה במספר החלקות‬ ‫הנגועות במחלה?‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬הבעיה קיימת בעיקר בבשור‪.‬‬ ‫באזורים אחרים‪ ,‬החקלאים עדיין לא מכירים‬ ‫את המחלה ופחות מודעים לה‪ .‬באזור הבשור‬ ‫התחלנו לפני כשנה‪ ,‬ביחד עם מו”פ דרום‪ ,‬לשלוח‬ ‫לחקלאים אחת ליומיים‪-‬שלושה מסרונים (הודעות‬ ‫‪ )SMS‬המתריעים על היווצרות של טיפות על‬ ‫העלווה‪ .‬טיפות אלה מהוות פוטנציאל להפצת‬ ‫החיידק בחממות‪ .‬המטרה הייתה למנוע כניסה‬ ‫לחממות כשרטוב וכתוצאה מכך להפיץ את‬ ‫המחלה בין הצמחים‪.‬‬ ‫מאז תחילת המיזם אנו עורכים סקר שמכסה‬ ‫שטח רחב באזור הבשור‪ .‬על פי הסקר‪ ,‬מרבית‬ ‫החקלאים מודעים לממצאים והם מדווחים‬ ‫על יישום ההנחיות‪ .‬ניתן גם לראות בממצאי‬ ‫הסקר שבשנה האחרונה רמת הנגיעות באמת‬ ‫נמוכה יותר‪.‬‬ ‫האם ישנם מקרים שבהם החקלאי יישם את‬ ‫ההנחיות ועדיין הייתה נגיעות במחלה?‬ ‫לצערי‪ ,‬יש מקרים כאלו‪ .‬קשה ללמוד מהם‪ ,‬כיוון‬ ‫שאת התסמינים רואים מספר חודשים לאחר‬ ‫התפרצות המחלה‪ ,‬ואין אפשרות לבדוק נקודתית‬ ‫את המקרים ומה היה המצב בהתחלת הגידול‪.‬‬ ‫קשה לכן לקבוע את הסיבה האמתית‪.‬‬ ‫זוהי השנה האחרונה של המיזם‪ .‬באיזה נושאים‬ ‫תתמקדו‪ ,‬ומהן התכניות לאחר מיכן?‬ ‫קיימים שני תחומים שבהם קיימים פערי ידע‪,‬‬ ‫ובהם אנחנו עוסקים השנה‪:‬‬ ‫•חשיבות המידבק בקרקע – נהוג לחשוב‬ ‫שחיידקים שורדים בין עונות הגידול בתוך‬ ‫שאריות של שורשי הצמח בקרקע‪ .‬מסדרת‬ ‫ניסויים שערכנו קיבלנו ממצאים סותרים‪.‬‬ ‫כיוון שיש פערי ידע‪ ,‬ברצוננו לבחון את הנושא‪.‬‬ ‫•מתי הופכים חיידקים שמאכלסים את הצמחים‬ ‫להיות פתוגניים (מחוללי מחלה)? יש מצבים‬ ‫שבהם צמחים שעליהם אוכלוסיות חיידקים‬ ‫גדולות אינם מראים כלל תסמינים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬ישנם מצבים שבהם אוכלוסיות קטנות‬ ‫יותר של חיידקים בצמח גורמות לפגיעה‬ ‫משמעותית בצמחים וביבול‪ .‬אנחנו מנסים‬ ‫להבין את הגורמים המשפיעים על אלימות‬ ‫החיידקים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬ההבנה של גורמים אלה‬ ‫חשובה לא רק מסיבות מדעיות אלא גם‬ ‫משום שהיא תאפשר גם פיתוח של גישות‬ ‫יעילות יותר לבקרת המחלה ולמניעת הנזק‬ ‫שהיא גורמת‪.‬‬ ‫‪:GSPP‬‬ ‫מערכת ניהול‬ ‫הגיינה חדשה לייצור‬ ‫זרעי עגבניות‬ ‫עופר הוכברג‪ ,‬פקח מגדלים ומנהל פרויקט ‪ GSPP‬בישראל‪[email protected] ,‬‬ ‫למבקר במשק נאבסו מכפר קמא‪ ,‬משק לייצור‬ ‫זרעים עבור זרעים גדרה‪ ,‬נראה כאילו הגיע‬ ‫לבית מרקחת בשילוב יעד מבוצר‪ .‬האתר מגודר‬ ‫עם בקרת כניסה‪ ,‬העובדים והמבקרים לבושים‬ ‫בביגוד המזכיר בגדיי מנתח וכל פעולה נשקלת‬ ‫בזהירות ומתועדת‪“ .‬המטרה שלנו מאוד ברורה”‬ ‫מבהירים יחיא ואדם נאבסו‪ ,‬כבר ‪ 30‬שנה‬ ‫בעולם ייצור הזרעים‪“ ,‬והיא למנוע הגעת‬ ‫‪ Cmm‬לזרעי העגבניות‪ ,‬ובשבילה נעשה כל מה‬ ‫שה‪ GSPP-‬דורש”‪.‬‬ ‫צמחים וזרעים‪ :‬חומר הריבוי‪ ,‬דהיינו זרעי קווי‬ ‫ההורים המשמשים לייצור הזנים וזרעי הזנים‬ ‫המסחריים; צוות אתר הייצור והמבקרים בו הבאים‬ ‫במגע עם הצמחים; כלי עבודה המשמשים אותם‬ ‫ומי ההשקייה‪.‬‬ ‫אתרי ייצור זרעים ומשתלות מחוייבים על פי‬ ‫ה‪ GSPP-‬להיות מבודדים מסביבתם ולמנוע את‬ ‫הדבקת הצמחים בפתוגן דרך ארבעת גורמי הסיכון‪.‬‬ ‫הארגון הגדיר מבנה סכמתי מחייב לפיו יהיה לכל‬ ‫אתר‪ :‬אזור אדום ‪ -‬כל העולם שמחוץ לחממות‬ ‫החשוד כנגוע במחלה; אזור צהוב ‪ -‬אזור מעבר‬ ‫אל החממות; אזור ירוק – האזור בו גדלים הצמחים‬ ‫ובו נשמרים כללי הסניטציה הקפדניים ביותר‪.‬‬ ‫אולם מהו ה‪ ?GSPP-‬ומדוע הוא נחשב הדבר‬ ‫הבא בעולם זרעי העגבניות? לשם כך עלי לחזור‬ ‫כמה צעדים אחורה‪.‬‬ ‫מחלקת הייצור של זרעים גדרה‬ ‫שותפה מלאה למהלך אימוץ המערכת‪.‬‬ ‫המחלקה מספקת זרעים לכלל‬ ‫סינג'נטה מאז רכישת החברה והוכיחה‬ ‫לאורך השנים יכולת לספק זרעים‬ ‫נקיים מפתוגנים ובאיכות גבוהה‪ .‬היה‬ ‫זה אך טבעי שייצור זרעי העגבניות‬ ‫בישראל יתקדם לתקן ה‪.GSPP-‬‬ ‫שטחי גידול עגבניות בחממות ושטח פתוח בעולם‬ ‫כולו וגם בישראל סובלים בשנים האחרונות‬ ‫מהתקפות של מחלת הכיב הבקטרי‪ .‬המחלה‬ ‫נגרמת על ידי הפתוגן ‪Clavibacter michiganensis‬‬ ‫‪ )subsp. Michiganensis (Cmm‬והיא מתפשטת‬ ‫במהירות ומסבה נזקים חמורים לצמחים וליבול‪.‬‬ ‫אחד המקורות להגעת המחלה לצמח הוא‬ ‫חומר הריבוי ולכן החליטו בארגון חברות הזרעים‬ ‫והמשתלות בהולנד ובצרפת להקים מערכת‬ ‫המכונה ‪.)GSPP (Good Seed and Plant Practices‬‬ ‫עיקרה של המערכת הינו סטנדרט ייצור המכתיב‬ ‫שיטות עבודה וכללי סניטציה קפדניים שמטרתם‬ ‫למנוע את הדבקת הזרעים והשתילים בפתוגן‪.‬‬ ‫על סמך האפידמיולוגיה של המחלה הגדיר‬ ‫ה‪ GSPP-‬ארבעה גורמי סיכון עיקריים להדבקת‬ ‫חממת עגבניות שהתמוטטה כתוצאה מכיב בקטרי‬ ‫קבוצת סינג'נטה הייתה אחד מהכוחות‬ ‫המניעים להקמת ה‪ GSPP -‬כחלק‬ ‫ממחויבותה לספק ללקוחותיה זרעים‬ ‫בריאים‪ .‬בחברה הוחלט שבתהליך‬ ‫הדרגתי ייוצרו בסופו של דבר כל זרעי‬ ‫ה עגבנייה של סינג'נטה‪ ,‬ובכלל זאת‬ ‫של זרעים גדרה‪ ,‬על פי התקן וישאו‬ ‫את הלוגו ‪.GSPP‬‬ ‫כניסת מבקרים למתחם מוגבלת למורשים בלבד‪,‬‬ ‫העובדים והמבקרים מחויבים בכללי הגיינה‬ ‫מחמירים‪ ,‬הכוללים החלפת בגדים ונעליים‬ ‫וחיטוי הידיים וכלי העבודה במעבר לאזור הירוק‪.‬‬ ‫חל איסור על הכנסת חפצים אישיים לחממה‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪17 | 2012‬‬ ‫מבנה סכמתי של אתר‬ ‫ועל האכילה בתוכה‪ .‬הצמחים והמבנים עוברים‬ ‫ניטור קבוע מפני מזיקים‪ ,‬מחלות ועשבים‬ ‫שיכולים להוות מקור מדבק למחלות‪ .‬מכסות‬ ‫הזרעים מחוייבות בבדיקות בשיטות מתקדמות‬ ‫שהארגון הגדיר‪ .‬כל אתר עובר ביקורות קבועות‬ ‫מצד הארגון שבאות להבטיח שהתקן מתקיים‬ ‫הלכה למעשה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אתר ייצור ‪ GSPP‬מחוייב להחזיק‬ ‫במערכת ניהול איכות ומערכת ניהול סיכונים‬ ‫עדכניים‪ ,‬בהן מתועדות כל הפעולות הנעשות‬ ‫במתחם לרבות הדרכות לעובדים‪ ,‬בדיקות‬ ‫איכות המים‪ ,‬בדיקות הצמחים וכד’‪ .‬מידע‬ ‫לגבי בריאות מכסות הזרעים והשתילים חייב‬ ‫יחיא ואדם נאבסו‬ ‫‪GSPP‬‬ ‫להיות זמין ובעקיבות מלאה בכל תהליך הייצור‬ ‫והאספקה‪.‬‬ ‫קבוצת סינג’נטה הייתה אחד מהכוחות המניעים‬ ‫להקמת ה‪ GSPP-‬כחלק ממחויבותה לספק‬ ‫ללקוחותיה זרעים בריאים‪ .‬בחברה הוחלט‬ ‫שבתהליך הדרגתי ייוצרו בסופו של דבר כל‬ ‫זרעי ה עגבנייה של סינג’נטה‪ ,‬ובכלל זאת של‬ ‫זרעים גדרה‪ ,‬על פי התקן וישאו את הלוגו ‪.GSPP‬‬ ‫מחלקת הייצור של זרעים גדרה שותפה מלאה‬ ‫למהלך אימוץ המערכת‪ .‬המחלקה מספקת‬ ‫זרעים לכלל סינג’נטה מאז רכישת החברה‬ ‫והוכיחה לאורך השנים יכולת לספק זרעים נקיים‬ ‫מפתוגנים ובאיכות גבוהה‪ .‬היה זה אך טבעי שייצור‬ ‫זרעי העגבניות בישראל יתקדם לתקן ה‪.GSPP-‬‬ ‫יחד עם מגדלי הזרעים נעשה מהלך של‬ ‫יישום מערכת ה‪ GSPP-‬באתרי הייצור הכולל‬ ‫את התאמתם של האתרים לדרישות וביצוע‬ ‫השינויים הנדרשים בכללי העבודה ובמערכת‬ ‫ניהול האיכות‪.‬‬ ‫יחיא ואדם מסכמים “כמגדלי זרעים שכבר ראו‬ ‫דבר או שניים בחייהם אנו יכול להבטיח ללקוחות‬ ‫המשתמשים בזרעים שלנו שהם יכולים להיות‬ ‫שקטים‪ .‬מוטלת עלינו אחריות כבדה על מנת‬ ‫לספק זרעים בסטנדרט הגבוהה ביותר וה‪GSPP-‬‬ ‫עוזר לנו להבטיח ללקוחות את איכות וניקיון‬ ‫הזרעים מ‪.”Cmm-‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫זרעים גדרה מביאים את החידושים‬ ‫של חברת האם סינג’נטה לארץ ‪-‬‬ ‫הבחירה הנכונה עבורך!‬ ‫קרן רמות‪ ,‬שיווק ומכירות מוצרי סינג’נטה'‪[email protected] ,‬‬ ‫זרעים גדרה חברת הבת של חברת סינג’נטה‬ ‫הגלובאלית מסיירת בתערוכות בעולם ע”מ‬ ‫להביא לחקלאים הישראלים את הזנים הטובים‬ ‫ביותר עבורם‪.‬‬ ‫הפעם‪ ,‬במסגרת תצוגת ימים פתוחים בהולנד‪,‬‬ ‫הציגה סינג’נטה את החדשנות שמאפיינת את‬ ‫הזנים שלה‪.‬‬ ‫בתצוגה ניתן היה להתרשם לצד הזנים המוכרים‬ ‫והוותיקים‪ ,‬ממגוון חדש של זני כרובית‪ ,‬ברוקולי‬ ‫וכרוב עם עמידויות חדשות‪ ,‬אחידות מדהימה‪,‬‬ ‫איכות גבוהה וטעם נפלא‪.‬‬ ‫כרוב‬ ‫סינג’נטה וזרעים גדרה חרטו על דגלם להיות‬ ‫הראשונים שיתנו מענה שלם לחקלאי‪ ,‬הן‬ ‫בפיתוח הזן הנכון שיתאים לו‪ ,‬דרך חבילת תמיכה‬ ‫מקצועית בשילוב המלצות לחומרי ההדברה‬ ‫שיעזרו לו‪ ,‬ועד שיתופי פעולה עם חברות מיכון‬ ‫חקלאי שחוסך זמן וכוח אדם‪.‬‬ ‫החזון של סינג’נטה‪:‬‬ ‫להביא את המקסימום מהצמח‬ ‫למען הצלחת החקלאי‪.‬‬ ‫אשמח לסייע במידע נוסף בנושא זנים חדשים ו‪/‬‬ ‫או זנים מסחריים‪ ,‬חלקות הדגמה‪ ,‬ייעוץ מקצועי‪.‬‬ ‫קרן רמות ‪.052-5403379 /‬‬ ‫לצד הזן המסחרי של כרוב לבן “פרוקטור”‪,‬‬ ‫בלט הזן “אסקזו”‪ .‬הזן בעל עמידות משמעותית‬ ‫לקסנטומונס ויש לו חיי מדף ארוכים‪ ,‬יבול כללי‬ ‫גבוה וניצולת פרי יוצאת מגדר הרגיל‪ .‬השנה‬ ‫הסתיימו בישראל ניסויי שדה שנה ראשונה בזן‬ ‫זה עם תוצאות מרשימות‪.‬‬ ‫זני כרוב נוספים שבלטו בתצוגה בהולנד בזכות‬ ‫עמידויות גבוהות לטמפרטורות חמות היו “גלוריה”‬ ‫ו”גרגוריון”‪.‬‬ ‫כרוב אדום “ראיסה” ממשיך להיות הזן העיקרי‬ ‫שנותן מענה לחקלאי הישראלי שמחפש צבע‪,‬‬ ‫גודל ויבול‪.‬‬ ‫פיתוח מתקדם של זן ממשיך יכנס לניסיונות‬ ‫שדה ב‪.2012-‬‬ ‫כרובית‬ ‫לאחר שנתיים מוצלחות לצד ה”ספייס סטאר”‬ ‫המוכר‪ ,‬ניתן לומר שנולד כוכב חדש – “טטריס”‪,‬‬ ‫זן מבכיר ב‪ 10-‬ימים לערך‪ ,‬ולצדו זן נוסף בשם‬ ‫“סטדי” שייבחן ברמה מסחרית למחצה בעונת‬ ‫‪ .2012‬הזנים בולטים בצבעם הלבן‪ ,‬באחידות‬ ‫לקטיף‪ ,‬וביבול הגבוה‪.‬‬ ‫ברוקולי‬ ‫אחרי ש“מונקו” – הוכתר כספינת הדגל של‬ ‫הברוקולי הישראלי הזן “מונטופ” הראה יכולות‬ ‫לא פחות מרשימות להיות זן מוביל נוסף לצידו‪.‬‬ ‫אנו בזרעים גדרה ממשיכים לסייר ולהביא‬ ‫זנים נוספים מהמבחר הרחב של חברת האם‬ ‫“סינג’נטה”‪.‬‬ ‫כרוב פרוקטור‬ ‫עונות וטעמים | גליון מס‪ ,20 .‬ינואר ‪19 | 2012‬‬ ‫ביקורו של מר‬ ‫לּוּבֹוס גְ ֶר ְּפל‬ ‫ג'וש פלג‪ ,‬מנהל מח' שיווק לקוחות‪[email protected] ,‬‬ ‫מנכ”ל אזור דרום מזרח אירופה של סינג’נטה‪,‬‬ ‫מר לובוש גרפל‪ ,‬ביקר בשבוע הראשון של‬ ‫דצמבר את הצוות של זרעים גדרה ישראל‪.‬‬ ‫מטרת הביקור הייתה להכיר טוב‬ ‫יותר את השוק החקלאי הישראלי‬ ‫ואת החידושים‪ ,‬שפיתחה חברת‬ ‫זרעים גדרה‪ ,‬המיועדים לתת‬ ‫פתרונות לצרכים של החקלאי‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה בין האגרונומים של זרעים גדרה‬ ‫לבין המגדלים המקומיים וכיצד ניתן ליישמם‬ ‫לצורך הגדלת היבולים והרווחים של המגדלים‪.‬‬ ‫במהלךביקורופגשמרגרפלמגדלים‬ ‫של עגבניות ופלפל באזור הבשור‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הייתה לו הזדמנות לצפות‬ ‫מקרוב בחידושים האחרונים של‬ ‫זרעים גדרה ובהם גידול עגבניות‬ ‫בטעם משובח יותר‪ ,‬ובפריצת הדרך‬ ‫של החברה בגידול זנים שונים של‬ ‫פלפל ללא זרעים ולשמוע על‬ ‫ניסויים שונים באגרוטכניקה שעורך‬ ‫‪ G‬של חברת זרעים‬ ‫צוות ‪™ roNTec‬‬ ‫גדרה באזור‪.‬‬ ‫בכדי להכיר טוב את האתגרים‬ ‫עימם מתמודדים החקלאים‬ ‫בארץ‪ ,‬נפגש גרפל עם מספר‬ ‫מגדלים‪ ,‬יצואנים‪ ,‬חוקרים ואנשי‬ ‫קואופרטיבים שעובדים באזור‬ ‫הבשור‪ ,‬על מנת לדון עמם בדרכים‬ ‫שבהן סינג’נטה‪ ,‬החברה המובילה‬ ‫במתן פתרונות בנושא גידולים בישראל‪,‬‬ ‫יכולה לעזור במציאת מענה לאתגרים אלה‪.‬‬ ‫כרוב אדום ראיסה‬ ‫מר גרפל ביקר גם באזור הערבה‪ ,‬אזור הגידול‬ ‫המרכזי של פלפל בישראל‪ .‬שם בחן מקרוב את‬ ‫שיטות הגידול של הזנים המובילים של זרעים‬ ‫גדרה‪ ,‬שמע אודות המיזמים של צוות ™‪GroNTec‬‬ ‫שנועדו להגדיל את היבולים של זני הפלפל של‬ ‫זרעים גדרה ואף נפגש עם חוקרים ממו”פ ערבה‬ ‫ועם אנשי חברת ביו‪-‬בי ‪ ,‬שהיא ספקית מובילה‬ ‫של שירותי ניהול הדברה משולבת בערבה‪.‬‬ ‫בסיום ביקורו ציין מר גרפל שהוא התרשם‬ ‫עמוקות מהגישה של “ניתן לעשות” של המגדלים‬ ‫הישראליים ושל אנשי הצוות של זרעים גדרה‬ ‫ומשיתוף הפעולה ביניהם במטרה לחדש באופן‬ ‫מתמיד ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להגדיל את‬ ‫הרווחים‪ .‬הפעילות של צוות ‪ ™GroNTec‬מדגימה‬ ‫כיצד אפשר לפתח רעיונות חדשים באמצעות‬ ‫זה היה ביקורו השני של מר גרפל בישראל‬ ‫בתפקידו כמנכ”ל דרום מזרח אירופה‪ .‬האזור‬ ‫של דרום מזרח אירופה כולל שש יחידות‬ ‫מסחריות ובהן‪ :‬ישראל‪ ,‬תורכיה‪ ,‬יוון‪ ,‬רומניה‪,‬‬ ‫הונגריה וארצות הים האדריאטי‪.‬‬ ‫נחל גוב‬ ‫איילת מנור‪ ,‬הדרכה ותמיכה במשתמשי תוכנת ‪ ,Spirit‬חטיבת ‪[email protected] , RDIS‬‬ ‫מפת סימון שבילים‪ / 14 :‬צבע סימון‪ :‬שחור‬ ‫שמתחלף לירוק ‪ /‬רמת קושי‪ :‬מטיבי לכת ‪/‬‬ ‫מעגלי‪ :‬לא ‪ /‬אורך המסלול‪ :‬כ‪ 4.5-‬ק”מ במגמת‬ ‫ירידה (‪ 5-3‬שעות‪ ,‬תלוי במטיילים) ‪ /‬המלצה‬ ‫מיוחדת‪ :‬לאוהבי סולמות וחבלים ‪ /‬התאמה‬ ‫לילדים‪ :‬מתאים לילדים מגיל ‪ 12‬ומעלה‪ .‬עונה‬ ‫מומלצת‪ :‬סתו‪ ,‬חורף ואביב ‪ /‬נקודת התחלה‪:‬‬ ‫ראש מעלה עקרבים על כביש ‪ / 227‬נקודת סיום‪:‬‬ ‫תחתית מעלה עקרבים על כביש ‪ / 227‬מתי לא‬ ‫להכנס למסלול‪ :‬כאשר יש סכנת שטפונות ‪/‬‬ ‫הערות מיוחדות‪ :‬ללכת לפי הסימון‪.‬‬ ‫בעונות מסויימות לאחר שטפונות יש מים בגבים‪.‬‬ ‫ניתן לעקוף את הגבים (כפי שמתואר בהמשך)‬ ‫ולא להירטב‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬נחל גוב מתחתר במצלעות רכס חצירה‪,‬‬ ‫סמוך למכתש הקטן‪ ,‬ונשפך לנחל צין בדרכו‬ ‫לערבה‪ .‬תוואי הנחל עובר בין כביש מעלה‬ ‫עקרבים ממזרח ובין מעלה העקרבים הרומי‬ ‫ממערב (ראה מפה)‪.‬‬ ‫‘מעלה עקרבים’ נזכר לראשונה בתנ”ך בספר‬ ‫במדבר כחלק מתיאור גבולות ההבטחה של‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬בתקופה הרומית שימש ‘מעלה‬ ‫עקרבים’ כדרך המחברת בין שתי תחנות חשובות‬ ‫על ‘דרך הבשמים’‪ ,‬ששימשה להובלת בשמים‬ ‫מאזור גידולם בתימן אל נמל עזה‪.‬‬ ‫המעלה הרכוב נפרץ על ידי הבריטים ב‪.1927-‬‬ ‫בנובמבר ‪ 1948‬נתפסה הדרך על ידי צה”ל‬ ‫במסגרת מבצע ‘לוט’‪ ,‬שופרה על ידי חיל ההנדסה‬ ‫ושימשה את לוחמי חטיבת גולני במבצע ‘עובדה’‬ ‫לכיבוש אילת‪ .‬בראש המעלה ניצבת כיום אנדרטה‬ ‫בצורת צריח‪ ,‬סמל חיל ההנדסה‪.‬‬ ‫נפגש‪...‬‬ ‫בתערוכת מו"פ ערבה‬ ‫בביתן זרעים גדרה‬ ‫בין התאריכים ‪ 2-1‬לפברואר‪2012 ,‬‬ ‫הכביש היווה את עורק התחבורה הראשי לאילת‬ ‫עד אשר ב‪ 17-‬במרץ ‪ 1954‬התרחש פיגוע דמים‬ ‫במעלה עקרבים‪ .‬חוליית מחבלים פתחה באש‬ ‫על אוטובוס “אגד” ובו נוסעים שחזרו מחגיגות‬ ‫חמש שנים לשחרור אילת‪ .‬בפיגוע נרצחו אחד‬ ‫עשר מנוסעי האוטובוס‪ .‬בראש מעלה עקרבים‬ ‫נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים‪.‬‬ ‫בעקבות הפיגוע הקטלני הוחלט לפרוץ דרך‬ ‫בטוחה יותר לאילת וב‪ 1956-‬נסלל ‘מעלה‬ ‫העצמאות’ שבמכתש רמון‪.‬‬ ‫הגעה לנקודת ההתחלה‪ :‬מדימונה נוסעים על‬ ‫כביש‪ 25‬מזרחה‪ ,‬כ‪ 8-‬ק”מ‪ ,‬עד לצומת רותם‪ .‬בצומת‬ ‫רותם (שם יש שילוט‪ ‬כתום למעלה עקרבים) פונים‬ ‫ימינה לכיוון דרום ונוסעים כ‪ 9-‬ק”מ עד שרואים‬ ‫שילוט שמאלה למכתש הקטן‪ .‬פונים שמאלה‬ ‫ונוסעים לאורך כביש ‪ 227‬כ‪ 13-‬ק”מ עד שמגיעים‬ ‫לעיקול חד ימינה ‪ ,‬בו ניתן לראות את הסימון הירוק‬ ‫לנחל גוב וכן את האנדרטה לחיל ההנדסה‪ .‬חונים‬ ‫במפרץ חניה צר לצד הכביש וחוצים בזהירות את‬ ‫הכביש לכיוון התצפית (סימון שחור)‪ .‬חשוב‪ :‬כביש‬ ‫‪ 227‬הוא כביש צר‪ ,‬אך דו סיטרי‪ .‬סעו בזהירות!‬ ‫הגעה לנקודת הסיום‪ :‬ממשיכים עם הרכבים‬ ‫ויורדים בעיקולי כביש ‘מעלה עקרבים’ בזהירות‬ ‫רבה‪ .‬משאירים את הרכב בתחתית מעלה‬ ‫עקרבים‪ ,‬ליד רוג’ום צפיר‪ .‬תוכלו לראות שם‬ ‫שילוט לנחל גוב‪.‬‬ ‫תיאור המסלול‪ :‬בשביל השחור עולים לתצפית‪,‬‬ ‫בה ניתן לחזור בנוף יפהפה של בקעת צין‪ ,‬הר צין‪,‬‬ ‫הערבה ואף הרי אדום‪ .‬מהתצפית יורדים מערבה‪,‬‬ ‫עדיין עם הסימון השחור‪ .‬וכשמגיעים לאפיק הנחל‬ ‫(כ‪ 1-‬ק”מ מתחילת המסלול) בתחברים‬ ‫לסימון ירוק‪ .‬כ‪ 700-‬מטר לאחר מכן‬ ‫מגיעים למפל גדול ועוקפים אותו‬ ‫לפי הסימון‪ .‬שימו לב‪ ,‬במקום‬ ‫צומת דרכים ובה סימון‬ ‫שחור המוביל למיצד צפיר‪ .‬המשיכו עם הסימון‬ ‫הירוק הממשיך לנחל גוב‪ .‬במהלך הדרך הנחל‬ ‫נעשה קניוני וההליכה נעשית מאתגרת ומהנה‬ ‫יותר (סולמות וחבלים)‪ .‬לאחר כ‪ 1-‬ק”מ מהמפל‬ ‫ישנה צומת דרכים נוספת עם סימון שחור שמאלה‪.‬‬ ‫ניתן להשתמש בדרך זו‪ ,‬העוברת על צלע הקניון‪,‬‬ ‫במקרה שתרצו לעקוף את הגבים‪ .‬אם לא‪ -‬פשוט‬ ‫ממשיכים הלאה בירוק‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬כ‪ 200 -‬מטר לפני סוף המסלול‪ ,‬הסימון‬ ‫הירוק הופך לכחול וישנה עלייה קטנה לחנייה‪.‬‬ ‫חי וצומח במסלול‪ :‬רותם‪ ,‬קוצן זהוב‪ ,‬שפן סלע‬ ‫אפשרויות נוספות‪:‬‬ ‫•מסלול אתגרי מעגלי‪ -‬מעלה עקרבים (הרומי)‬ ‫ונחל גוב‪ .‬אורך‪ :‬כ‪ 8-‬ק”מ‪ .‬דרגת קושי‪ :‬קשה מאוד‪.‬‬ ‫משאירים את הרכב בתחתית כביש ‘מעלה‬ ‫עקרבים’ כפי שמוסבר מעלה‪ .‬מהחניה יורדים‬ ‫מערבה‪ ,‬בסימון הכחול‪ ,‬לכיוון ‘מעלה עקרבים’‬ ‫הרומי‪ .‬עולים (לאט‪-‬לאט עם הרבה הפסקות)‬ ‫בסימון הכחול כ‪ 4-‬ק”מ עד למיצד צפיר‪ .‬חוזרים‬ ‫חזרה כ‪ 200-‬מטר ופונים מזרחה עם השביל‬ ‫השחור‪ .‬לאחר כ‪ 2-‬ק”מ מגיעים לצומת דרכים‪,‬‬ ‫בה פונים דרומה עם השביל הירוק‪ ,‬לירידה‬ ‫לנחל גוב‪ .‬בסוף המסלול מגיעים חזרה לרכב‪.‬‬ ‫•מסלול משפחתי מעגלי‪ :‬אורך‪ :‬כ‪ 3-‬ק”מ‪ .‬דרגת‬ ‫קושי‪ :‬קל‪ .‬משאירים את הרכב בתחתית כביש‬ ‫‘מעלה עקרבים’ כפי שמוסבר מעלה‪ .‬מהחניה‬ ‫יורדים מערבה‪ ,‬בסימון הכחול‪ ,‬ולאחר כ‪200-‬‬ ‫מטר פונים למסלול הירוק‪ .‬עולים במעלה‬ ‫הנחל כ‪ 1-‬ק”מ ואז מגיעים לצומת דרכים‪ ,‬בה‬ ‫פונים ימינה בסימון השחור‪ .‬עוקפים את הנחל‬ ‫על הדופן המזרחית‪ ,‬לאורך הסימון השחור‪,‬‬ ‫ויורדים חזרה לצומת דרכים‪ ,‬שוב עם הסימון‬ ‫הירוק‪ .‬פונים שמאלה עם הסימון הירוק ונכנסים‬ ‫לקניון נחל גוב‪ .‬יורדים לאורך הקניון בהתאם‬ ‫לסימון ויוצאים חזרה מהמסלול באותה נקודה‪.‬‬