‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫שיעור ‪1‬‬ ‫הוגי הרנסנס מביאים משהו שונה וחדש ‪ -‬יש מרד אל מול ובכנסיות‪ ,‬ההשקפה בתקופת הרנסנס מהוה מהפכה רוחנית‬ ‫רנסנס ‪-‬לידה מחדש‪ ,‬הולדת יוון ורומא‬ ‫הרנסנס מביא השקפה חדשה ביחס לאדם וביחס לאדם‪ .‬הרנסנס מתנער מהנורמות של ימי הביניים ובז לכך‪ .‬הוא כולל תמורות רבות באומנות‪ ,‬אדריכלות‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬מחשבה מדנית חדשה‪ ,‬מדע‪ ,‬כלכלה‪ ,‬פילוסופיה ותחומים רבים נספים‪ .‬אך החשוב מכולם הוא הגישה ההומניסטית ביחס לאדם ‪ -‬האמונה היא באדם‪,‬‬ ‫ישנה אופטימיות בעשייה האנושית וביכולת האדם‪ .‬הרנסנס שם דגש ניכר רגש האדם‪.‬‬ ‫הגישה ההומניסטית הינה גישה חילונית שממקת את האדם כמוטיב המרכזי והאל עובר לשוליים‬ ‫הוגי הרנסנס טענו שהאדם יכול לעצב את גורלו ולייצור את אושרו ‪ -‬זאת בניגוד לחשיבה שהייתה מקובלת בימי הביניים שהאדם לא אחראי לעתידו‪ ,‬בה‬ ‫הכול ידוע מראש ויצר האדם הוא רע מנעוריו‪.‬‬ ‫גישת הרנסנס גורפת כי אין להתבייש בגוף האדם הגוף אינו בזוי או רע ‪ -‬להפך בתקופה זו יש חזרה אל הטבע והגוף הלאו הוא חלק מן הטבע‪.‬‬ ‫ארמוס "דת תבונית"‬ ‫נעשים ניסיונות ליצור תיקונים ושינויים בתוך הדת מבלי לפגוע בעקרונותיה המהותיים‪ .‬ארמוס מנסה להתייחס לדת כ"תבונית" ‪ -‬שכן הדת היא משהו שצריך‬ ‫להתייחס אליו בקטע של מוסר ותבונה‪ ,‬ארמוס האמין שאדם חופשי זהו אדם שידע לבחור בעזרת תבונתו כיצד לנהוג בכל סיטואציה ולעשות את הצעד‬ ‫הנכון‪ .‬ארמוס מייצג עימות אל מול גישת ימי שהביניים ‪ -‬שכן ‪ -‬בגישתו טוען שיצר האדם הוא טוב מנעוריו‪ ,‬שלא הכול קבוע מראש ולאדם יש בחירה‪.‬‬ ‫עוד טען ארמוס שה' לא מציץ בקיבה של האדם אלא בנשמה שלו ‪ -‬לכן אין צורך להגביל את הארוחות לפי הדת ‪ -‬מותר אם כן‪ ,‬לאכול בשר גם בשישי למרות‬ ‫שישו מת ביום זה‪.‬‬ ‫השכלה והתפיסה הקופרניקאית‬ ‫ההשכלה האקדמית התחילה באיטליה כיוון ששם נוצר הרנסנס‪ ,‬נוצרה גישה חדשה באומנות‪ ,‬האומן הופך למרכז החברה והוא נתמך ע"י פטרונים ואפילו‬ ‫ע"י האפיפיור עצמו‪.‬‬ ‫בימי הביניים‪ ,‬אריסטו הניח שבמרכז היקום מונח כדור הארץ‪ ,‬הוא נייח וכל השאר מסתובבים‪ ,‬והאל הוא ישות חיצונית מעל הכול (התפיסה הגיאוצנטרית)‪,‬‬ ‫בעוד שבתקופת הרנסנס‪ ,‬קופרניקוס‪ ,‬טובע אתת התפיסה האליוצנטרית ‪ -‬משמע השמש היא במרכז וכדור הארץ הוא ס"ה כוכב‪.‬‬ ‫המפכה התפיסתית נתמכה ע"י גלילאו גליליי‪ ,‬שבעזרת המצאתו ‪ -‬הטלסקופ גילה שגם הירח מורכב מאדמה וסלעים כך שאין הבדל בן מלכות שמיים‬ ‫למלכות הארץ‪ ,‬קיימת אותה חוקיות שחלה על הארץ ביקום כולו‬ ‫מרטין לות'ר‬ ‫מרטין לות'ר הוא מנהיג המפכה בנצרות‪ ,‬לטענתו הכנסייה הקתולית הפכה לחומרנית בכך שהיא ממסחרת את הוידוי‪ ,‬הוא מוביל את הרפורמציה בנצרות‬ ‫שגרמה להתפצלות הנצרות לשנים (קתולים ופרוטסטנטים)‪ .‬הפרוטסטנטים מאמנים בגישה האוגוסטינית ‪ -‬האדם הוא שפל וחוטא‪ ,‬עליו להאמין ולקוות‬ ‫שיקבל את הגאולה ‪ -‬האל אינו סופר מעשים רעים אל מול טובים ‪ -‬לכן כתבי הקודש הם היחידים שחשובים‪ .‬האדם בתפיסה הזאת אם כן‪ ,‬אינו זקוק לכומר‬ ‫והכנסייה על מנת לפרש את כתבי הקודש והוא יכול לפרש אותם לפי הבנתו‪ .‬השקפה זו מייצרת מצד אחד עולם מלא פחד ואימה אך מצד שני לאדם יש‬ ‫מידה של אינדיבידואליות‬ ‫לכל התמורות מתלווה אווירה כללית של ספקנות ‪ -‬לא ניתן להיות ברורים בקשר לידיעת התבונה של העולם‪ ,‬אך ישנה אופטימיות גדולה בכל הקשור‬ ‫לצבירת הידע‪.‬‬ ‫שיעור ‪2‬‬ ‫התמורות שחלו בתקופת הרנסנס מעלות שאלות כגון "האם יש אמת? האם אפשר לדעת אותה?" ובתוך אקלים זה של התפתחות מדע ופילוסופיה צומח‬ ‫רנה דקארט‪ .‬לדקארט יש מטרה להביס את הספקנות באמצעות פילוסופיה שמושתת על עקרונות מדעיים ‪ -‬הבסת הספקנות ע"י הספקנות עצמה‪.‬‬ ‫" לעולם לא יהיה דבר רחוק כל כך שלא ניתן להגיע אליו‪ ,‬ודבר נעלם כל כך שלא ניתן לגלותו"‬ ‫דקארט ‪ -‬אבי הפילוסופיה החדשה‬ ‫‪ .1‬התעסקות עם שאלות הכרה שהוא הציב‬ ‫‪ .2‬כתיבה בגוף יחיד‪ ,‬התייחסות ל"אני"‬ ‫דקארט נולד בצרפת‪ ,‬בגיל שנה אימו נפטרה והוא עבר לפנימייה‪ ,‬בה היה אהוב ע"י אב הפנימייה‪ .‬משפרים‪ ,‬כי כשדקארט היה קם משנתו הוא היה מביט‬ ‫בתקרה ומהרהר ‪ -‬הוא חשב שזה הזמן הכי טוב להרהר‪ ,‬כיוון שאז החושים הכי חדים‪ ,‬אחרי שינה ארוכה‪ .‬דקארט רשם את הספר "הגיונות על הפילוסופיה‬ ‫הראשונית" בהמשך מלכת שוודיה פונה אליו בבקשה שיגיע אליה וילמדה פילוסופיה‪ .‬שנה לאחר הגעתו לשם הוא מת מצינון קשה‪.‬‬ ‫משל סגנונות הבניה (מאמר על המתודה)‬ ‫נתאר לעצמנו עיר שנבנתה בעבר הרחוק שיש בה הרבה סגנונות בנייה‪ ,‬על מנת לעשות שהיא תהיה מתוכננת יש להרוס הכול ולבנות מחדש‪ ,‬כך היסודות‬ ‫יהיו טובים יותר‪ .‬הנמשל הוא הידיעות שלנו ‪ -‬אם נרצה לבסס אתת הידיעות שלנו‪ ,‬נצטרך להרוס את כל הידיעות הישנות שלנו‪ ,‬את כל הדעות הקדומות‬ ‫ולהתחיל הכול מהתחלה‪ .‬עלינו להטיל ספק בכול בכדי שנוכל להגיע לאמת ‪ -‬הזו שאינה מוטלת בספק‪ .‬הספק עבור דקארט הוא רק כלי‪/‬שיטה בכדי לנצח‬ ‫את הספק ולהגיע לאמת‪.‬‬ ‫מקורות לוודאות של דקארט‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכרה ע"י ראייה בלתי אמצעית של האמת ‪ -‬האידיאות ברורות ומובחנות ‪ -‬ראייה שכלתנית תוביל לברור לאמת‪.‬‬ ‫‪ .2‬גזירת היקשים לוגיים מהוודאות ‪ -‬כשהאידיאות האלו יהיו קיימות נוכל לגזור מהן היקשים לוגיים‪.‬‬ ‫שלושת טיעוני הספק של דקארט‪:‬‬ ‫‪ .1‬טיעון החושים ‪ -‬כל מה שהוא חשב היה בגלל חושיו‪ ,‬אך החושים לעיתים מטעים ולכן לא ניתן לבטוח בהם‪ .‬לא ניתן לסמוך על החושים מפני‬ ‫שהם מטעטעים‬ ‫‪ .2‬טיעון החלום ‪ -‬הטלת ספק בקיום‪/‬במציאות‪ .‬איך נוכל לדעת מהו החלום ומה המציאות? לא ניתן לסמוך על מצב העירות שהוא אינו חלום‬ ‫‪.3‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫טיעון השד הרע (הרמאי) ‪ -‬נניח שקים שד רע שנוטע בנו ידיעות כזב שמשתלט עלינו מונע את האמת‪ .‬הוא מטיל ספק בלוגיקה (שיכולה להתגבר‬ ‫על החושים ועל החלום‪ ,‬היא אינה קשורה לפרט)‬ ‫לא נשאר דבר ‪ -‬הכול מוטל בספק‬ ‫דקארט מתאר את הטלת הספק כשקיעה במצולת‪ ,‬עד לרגע שתבוא נקודה ותחלץ אותו ‪ -‬הדבר היחיד שלא ניתן להטיל בו ספק הוא הטלת הספק עצמו‪.‬‬ ‫הטלת הספק היא הבסיס להתחלה ‪ -‬ישות שחושבת ומטילה ספק "אני חושב‪ ,‬משמע‪ ,‬אני קיים" "‪ "Cogito ergo sum‬הקוגיטו ‪ -‬חשיבה ‪ -‬זו אידיאה‬ ‫הראשונה המובחנת והברורה שהתגלתה ‪ -‬ע"י אינטואיציה שכלית‪.‬‬ ‫דקארט מתחיל לבנות את הפילוסופיה מה"אני"‪,‬האדם ולא הה' – מכאן שדקארט קיים מהמחשבה ‪ -‬עדין אין חומר ‪ -‬אין אנשים אחרים‪ .‬הוא הצליח להוכיח‬ ‫רק את המחשבה‬ ‫סוליפסיזם ‪ -‬השקפה פילוסופי לפיה העולם נתפס על ידי‪ ,‬הוא העולם הפרטי שלי (כל השאר נתפס רק במחשבה שלי ‪ -‬לא במציאות)‬ ‫אינטרוספקציה ‪ -‬התבוננות פנימה (שמגלה דברים אחרים נוספים)‬ ‫תרגיל ‪1‬‬ ‫דקארט מנסה להביא אותנו למקום של ספק מוחלט ‪ -‬הוא יוצא לניסוי מחשבתי שבו המטרה היא להכניס אותנו לסיפור שבו יש לנו נקודת אחיזה וודאית‬ ‫בקיומנו‪ .‬זו אווירה של ספק שבו אנו לא יודעים אם החוויה היא אמיתית או לא‪ .‬אנו איננו בטוחים אם זה דמיון או מציאות‪ .‬כל זאת בכדי שנוכל לשאול היש‬ ‫משהו שנוכל לסמוך עלי? מה וודאי בעולם? גם אפלטון ניסה לחפש משהו קבוע ונצחי ‪ -‬אידיאות‪ ,‬בעוד שאצל אריסטו זה החומר והצורה‪ .‬היסוד הקבוע‬ ‫בעולמו של דקארט הוא האדם עצמו‪ .‬המילה "אני" מציירת משהו שונה עבור כל אחד‪ ,‬המילה מייצגת ישות מטאפיזית ובנוסף יש למה משמעות בשפה ‪-‬‬ ‫אשליה שקיימת בשפה‪ .‬דקארט מנסה למצוא הגיון שיקבע מה אמיתי‪.‬‬ ‫מטרתו של דקארט כפולה מצד אחד הוא רוצה לבסס את המדע ומצד שני להוכיח את קיום האל והנצחיות של הנפש‪.‬‬ ‫מדענים החלו לגלות שהעולם מתנהל לפי חישובים מתמטיים ‪ -‬לכן העולם מתנהג לפי איזשהו הגיון ‪ -‬את ההיגיון ניתן לחשוף בעזרת השכל‪ .‬מדענים טרום‬ ‫דקארט עבדו עם נוסחאות‪ ,‬דקארט המציא את הגיאומטריה האנליטית (שמאפשרת לא לחשוב בצורה מדעית)‪,‬יתרה מכך הוא היה אדם מאמין וחשש‬ ‫מהכנסייה שהייתה מעלה למוקד מדענים על ניסיון לעיוות הדת‪ .‬שדקארט מאמין שלמרות המדע והפילוסופיה אפשר לשמר את האמונה הדתית‪.‬‬ ‫דקארט יצר ניסוי מחשבי במטרה להפוך את הפילוסופיה לנגישה לכולם ואף ומכין אותם לכך שזה עלול לגרום לערעור הנפש‪ .‬הוא אומר שבמשך חייו הוא‬ ‫היה משריש את תמונת העולם שלו על דברים לא נכונים‪ .‬אם נרצה להבין את העולם באופן וודאי‪ ,‬נצטרך להתחיל מהתחלה ולזרוק את הידע השגוי כולו‪.‬‬ ‫הוא אומר שנמחק את ואז הכול יתמוטט ‪ -‬הבסיס זה מה שלמדנו כל בתחילת חיינו‪.‬‬ ‫"הגיונות"‬ ‫דקארט‪ ,‬בספרו הגיונות‪ ,‬מנסה להוביל אותנו דקארט לספק מוחלט שבו לא נוכל לדעת אם מה שקורה מול העיניים שלנו הוא חלום או מציאות‪ .‬בטקסט‬ ‫שמנסה לבדוק מה האמת ונכתב בשנות ה‪ 30‬של המאה ה‪ ,11‬יש גורמים שמטשטשים בין ההבדל למציאות‪.‬‬ ‫פרק א'‬ ‫דקארט אומר שבש לב מסוים בחייו הוא הבין שהידיעה שלו מבוססת על הנחות לא מוצדקות ולכן עליו לזרוק את כל האמנות והחזיונות אשר האמין בהם‪,‬‬ ‫אבל זו היא משימה קשה ולכן את דחה את משימה זו עוד ועוד ומרגיש אשם על כך‪.‬‬ ‫במידה בוחר היה דקארט לבחון את כל מה שהוא יודע היה זה לוקח אין סוף‪ ,‬לכן הוא חוזר ליסודות מנסה לשלול אותן (שכמו מגדל אם נהרוס את היסודות‬ ‫הכול יפול) לכן הוא מתחיל מטיעון החושים ‪-‬החושים מטעים ולכן אסור לסמוך עליהם‪ .‬החודשים הם הבסיס כי כל מה שאנו לומדים אנו לומדים בעזרתם‬ ‫על אף היותם מטעים הם לפעמים צודקים‪ ,‬טיעון החלום ‪ -‬בחלומות לעיתים קורים דברים מטורפים‪ ,‬יותר ממה שנתפסים בחושים‪ ,‬וקיים קושי מהותי‬ ‫להבדיל בין מצב ערות למצב חלום‪.‬‬ ‫ישנם אלמנטים הן בחלום והן במציאות שנתפסים כוודאיים ‪ -‬תבניות‪ ,‬מתמטיקה ופיזיקה‪ .‬טיעון החלום‪ ,‬אשר אומר שאולי הכול חלום ‪ -‬אבל גם אם אחד חולם‬ ‫הוא אינו יכול להטיל ספק בוודאות המתמטיקה והגיאומטריה‪ .‬דקארט‪ ,‬כאיש המאמין באלוהים מטענה עם המחשבה שאולי האל שותל בנו תחושות מציאות‬ ‫כוזבת ‪ -‬האל‪ ,‬על אף היותו טוב‪ ,‬מאפשר לנו לטעות‪ ,‬הוא מנסה לחשוב כמו האתיאיסטים אבל הוא עדיין טוען שהוא מאמין באלוהים‪ .‬כך או כך ‪ -‬העבודה‬ ‫שיכול להיות שאנו טועים כל הזמן ‪ -‬טיעון השד הרמאי ‪ -‬שד אשר שותל בנו חזיונות שווא וגורם לנו להאמין בתחבולות הכל אשליה ‪ -‬אין שום וודאות‬ ‫ממשית‬ ‫פרק ב'‬ ‫דקארט מתאר מצב של חרדה אשר נגרמת מהספק ‪ -‬כי אם הכול אשליה אז מה בכל זאת יכול להיות אמיתי‪ .‬דקארט תוהה אולי הוא יכול להאמין שהדבר‬ ‫היחידי שהוא יודע זה שאין שום דבר ודאי‪ .‬דקארט מגיע לתובנה סוקרטית שאמר שהוא יודע שהוא לא יודע‪ .‬דקארט טוען שאם יש שד שמרמה אותו אז‬ ‫לפחות שהוא יכול לדעת שהוא שם כי מישהו מרמה אותו‪ .‬אם אני הוא זה שמטיל את הספק ‪ -‬לא ניתן להטיל ספק בהטלת הספק עצמה – אני חושב משמע‬ ‫אני קיים‪ .‬האני של דקארט הוא ישות רוחנית שאנחנו חווים בצורה ישירה‪.‬‬ ‫התהליך המחשבתי שנחשף ע" י דקארט הוא משהו שקיים בו מלידה‪.‬‬ ‫שיעור ‪3‬‬ ‫מטרתו של דקארט‪ ,‬היא לבנות ולבסס את הידע ‪ -‬הוא טוען שאם השכל יחשוב על פי כללים חמורים "לעולם יהא דבר רחוק כל כך שלא ניתן להגיע אליו‬ ‫ודבר נעלם כל כך שלא ניתן לגלותו" הוא כאמור מנסה למצוא יסודות ודאיים שעליהם הוא ישתית את הפילוסופיה ואם יצליח לעשות כך הוא יהפוך את‬ ‫הפילוסופיה למדע ‪ -‬הוא מייחס המון אופטימיות לגבי התבונה‪.‬‬ ‫דקארט עושה תהליך של הטלת ספק טוטאלי‪ ,‬בסופו של דבר דקארט מצליח להביס את הספקנות באמצעות הספק עצמו ‪ -‬כי הספקנות היא מתודית‬ ‫שכנגדה עומד הקוגיטו (האדם החושב) ‪ .‬אבל דקארט מנסה להתקדם מהמחשבה ורוצה להוכיח את הכול – להגיע לעולם ולחומר כי בינתיים יש לו רק את‬ ‫המהות הרוחנית (=הסובסטנציה)‬ ‫דקארט יכול לצאת הלאה מתוך האני החושב אל העולם (מתודה אינטרוספקטיבית ‪ -‬התבוננות פנימה)‬ ‫דקארט מסתכל פנימה מתוך עצמו משליך על החוץ ‪ -‬אך בדרך זו הוא לא יכול לגלות את העולם כי הטיל ספק בהכול‪.‬‬ ‫בעוד שבימי הביניים העולם היה נקודת המוצא להוכחת האלוהים דרך הוכחות מסורתיות‬ ‫‪ .1‬הוכחות קוסמולוגיות ‪ -‬יש את העולם ובו לכל סיבה יש תוצאה‪ ,‬מן ההכרח שתהיה סיבה ראשונה‪ ,‬וסיבתו של העולם היא אלוהים ‪ -‬אריסטו קרא‬ ‫לזה המניע הבלתי מונע‬ ‫‪ .2‬הוכחות טלאולוגיות (טלוס ‪ -‬תכלית) ‪ -‬כאשר מתבוננים בעולם ניתן לראות מבנה הרמוני‪ ,‬איך דברים מקריים זה נראה כאילו מתוכנן ואם זה אכן‬ ‫מתוכנן צריך מישהו שיתכנן את זה ‪ -‬ישות אלוהית שתכננה את העולם‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫ההוכחות של דקארט את העולם יוצאת מתוך האדם החושב אל האל ומשם אל העולם‬ ‫‪ .1‬הוכחה אנתרופולוגית (אנתרופוס ‪ -‬אדם) ‪ -‬דקארט תוהה מדוע הוא מטיל ספק‪ ,‬שכן הספקנות היא סימן לכך שהוא אינו יודע הכול והוא בלתתי‬ ‫שלם‪ ,‬הספק שגילה לו את מציאותו מגלה לו גם את חוסר השלמות‪ .‬את מצב חוסר השלמות ניתן להשוות למצב של שלמות ‪ -‬אידיאה‪/‬מושג‪/‬רעיון‬ ‫השלם‪ .‬דקארט מבין שאולם הוא אינו שלם ‪ -‬אבל יש בו מן האידיאה של השלמות ‪ -‬אידיאת השלמות חייבת להיווצר ע"י ישות אלוהית כי הלא שלם‬ ‫אינו יכול ליצור שלם‪ .‬דקארט נשאר בתחומי הדת אבל הוא מגלה את הועלם מהאני‬ ‫‪ .2‬הוכחה אונטולוגית (אונטוס ‪ -‬ישות) ‪-‬דקארט חוזר להגדרתו של אנסל‪ ,‬שאמר שהוא חוקר את מושג האל הוא ראה שמושג זה הוא מיוחד כי הוא‬ ‫שונה מהיתר‪ ,‬שכן כל היתר לא אומרים שום דבר על המושא‪/‬האובייקט שלהם‪ .‬המושג של האל מוצא את המושג מהמושג בעוד שדקארט אומר‬ ‫שהמושג לא מלמד על כך שמשהו קיים‪ ,‬דקארט אומר שמה שיש בשלם זה הכול ‪ -‬כי הוא שלם‪ ,‬אם אנחנו מניחים שאין במושג תכונה של קיום‬ ‫הוא לא שלם‪ ,‬הייתה נפגמת שלומתו‪ ,‬לכן אם יש שלמות‪ ,‬שיצרה את העולם היא לא היתה פוגמת בו‪.‬‬ ‫גילו העולם דרך האל‬ ‫בזכות החושים‪ ,‬אבל החושים מטעים אז כיצד ניתן לסמוך עליהם בהוכחות העולם ‪ -‬לכן עלינו לסמוך על האל ‪ -‬עליו נסמך דקארט שיקדם אותו עוד קצת‬ ‫להוכחת העולם‪ .‬אלוהים הוא ישות שלמה ‪ -‬היא אינה מרמה כי אין בה חיסרון (על הדרך מפריך גם את הטיעון של האל הרמאי) ישות שכזו לא תקשר לנו‬ ‫ולא תיתן לנו להאמין בעולם אז הוא אכן קיים‪.‬‬ ‫לכן תפקידו של האל לפי דקארט הוא להיות ערב לאמונות שלנו‪ ,‬אנחנו צריכים את האל שיהיה ערבות למדע‪ .‬כך שלמעשה לא אלוהים עושה את הכול‬ ‫אלא האדם כי הוא זה שעושה את כל החקירות ומגיע לוודאות אבל האל מגבה אותתו‪.‬‬ ‫כך שאם אנחנו טועים ‪ -‬אז הטעות היא לא בידנו י אז האל אשם ‪ ,‬אלא החוקר שרוצה לטעות‪ .‬האל לא מוצא עברונו את התשובות אלא מגבה את התשובות‬ ‫שאנו מעלים‪.‬‬ ‫תקופת הנאורות המאה ‪17-18‬‬ ‫תקופה זו היא המשך ישיר של תקופת הרנסאנס כי בתקופה זו מבשילים הזרעים שהאמין הרנסאנס ‪ -‬הומניזם‪ ,‬חינוך‪ ,‬שחרור מתפיסה גיאוצנטרית וחינוך‪.‬‬ ‫אנו רואים בתקופה זו את האדם התבוני שעומד במרכז‪ ,‬חשבו גם בתקופה זו שלאדם יש יכולת לעצב את עולמו‪ .‬בתקופת הנאורות מה שתופס זה דגש‬ ‫על השכל‪ ,‬התבונה‪ ,‬לא לחינם האמינו בני הנאורות שהם נלחמים בבני החושך‪.‬‬ ‫הוגה דעות אנגלי‪ ,‬דייויד יו טען שבאי שלו כל האנשים נפטרו מדעות קדומות כי הוא אמר שרק ככה העולם יהיה טוב מוסרי יותר‪.‬‬ ‫חלק מהמאפיינים של התקופה זו האמונה במדע הם חשבו שהאדם בזכות התבונה שלו יפתח את המדע וכך העולם יתפתח להיות טוב יותר וכך יש ירידה‬ ‫בתמותה ועלייה בתוחלת החיים‪.‬‬ ‫המדע הביא איתו רעיון של קדמה‪ ,‬אנשים האמינו כי בעזרת המדע והתבונה ניתן לייצר עתיד טוב ומאושר יותר‪ .‬זו היא מחשבה מהפכנית‪ ,‬כי עד לתקופה‬ ‫זו האמינו שהיה יותר טוב בעבר‪.‬‬ ‫האדם צריך להעז לדעת ולהשתמש בשכל שלו‪ ,‬כי הוא צריך להבין שהוא אינו זקוק לדת‪ .‬לכן הייתה התנגדות מאוד גדולה לדת עד כדי התפתחות הדאיזם ‪-‬‬ ‫אמונה שיש אל שברא את העולם אבל מאותו רגע העולם לא עניין אותו יותר והוא הניח אותו לנפשו‪ .‬הדאיסטיים טענו שבמקום לפלג את הדתות נבין שיש‬ ‫דת אוניברסאלית‪ .‬כמובן שתפיסתם מסוכנת לדתות המבוססות כי הוא פוסל אותן‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬הזרעים של ההומניזם צומחים בתקופה הזו כי יותר דיבור על השוויון אחווה‪ .‬יש הוגי האמנה החברתית שחושבים שבמדינה יש ריבון אמיתי‬ ‫שהוא האדם‪.‬‬ ‫ג'ון לוק חלק מהוגי האמנה‪ ,‬דיבר על כך שהאדם נולד עם זכויות חברתיות שלא ניתן לקחת ממנו שהם חירות‪ ,‬שוויון וקניין (שאלו הערכים של ארה"ב‬ ‫כיום)‪.‬‬ ‫תופעת הטרקלינים ‪ -‬סלון שהיו מגיעים אליה המון מרים‪ ,‬היסטוריונים‪ ,‬משוררים‪ ,‬סופרים והיו מדברים על כל מיני דברים‪ .‬נשים וגברים יחד‪ .‬אישה היתה‬ ‫מנהלת את הטרקלין וכדי להיות מפורסם ומוכר היית צריך לייחצן את עצמך בטרקלינים‪.‬‬ ‫ההבדל בין הרנסאנס לנאורות ‪-‬‬ ‫הרנסנס מתחיל ונגמר בתור תנועת עילית קטנה שאינה מצליחה לחלחל לגמרי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הנאורות מתחילה בתור תנועת עילית אך מסתיימת בשתי‬ ‫מהפוכות – הצרפתית והאמריקאית‪.‬‬ ‫הנאורות אם כן ‪ -‬גורפת את ההמונים אל מהפכה של רעיונות‪ ,‬השכלה‪ ,‬שוויון ואחווה‬ ‫שיעור ‪4‬‬ ‫אם כן‪ ,‬דקארט מסמל בפילוסופיה את הנאורות ואת החדשנות מכיוון שהוא מפתח את העולם לפי האדם‪.‬‬ ‫קאנט ‪ -‬נולד ב‪ ,1124‬הוגה שמזהה עם תקופת הנאורות‪ .‬הפילוסוף החשוב ביותר בתולדות המערב‪ .‬בשנת ב‪ 1174‬כתב את המאמר "מהי הנאורות‪ /‬מהי‬ ‫השכלה?" במאמר קאנט מנסה להראות שיש ביכולתו של אדם לצאת ממצב של קטינות למצב של בגרות‪ .‬האדם הבוגר לעומת הקטין הוא זה שיודע‬ ‫שצריך להעז‪ ,‬לדעת‪ ,‬הוא רוצה תבונה‪ ,‬ומעמיד אותה במרכז‪ .‬סיסמאת הנאורות היא העז לדעת‪ .‬ההבדל בין מצב קטינות לבגרות הוא שימוש ופשי‬ ‫בתבונה כך שתהיה נקייה משיקולים תבוניים לרבות דחפים‪ ,‬אינטרסים‪ ,‬הפקות‪ ,‬יצרים‪ ,‬רצון למצוא חן‪ ,‬או ציות לסמכות חיצונית הסמכות הבלעדית‬ ‫היא של האדם‪.‬‬ ‫שני כיווני המחשבה של קאנט‬ ‫‪ .1‬אסכולה רציונאליסטית ‪ -‬אסכולה זו שלטה עד התקופה של דקארט‪ ,‬אסכולה ששמה דגש על השכל‪ .‬טוענת שהאדם מסוגל באמצעות שיכלו‬ ‫מסוגל להבין את כל המציאות ללא שאריות‪ .‬להבין אותה כפי שהיא‪ .‬החושים מטעים ולכן אין לסמוך עליהם עליהם אלא רק על החוקים והאידיאות‬ ‫שבשכל‪ .‬דקארט קרא לאידיאות הללו "אידיאות טבועות מלידה"‪ ,‬בעוד שאפלטון חשב שאנו לא לומדים דברים חדשים אלא רק נזכרים באידיאות‬ ‫שידענו פעם‪ .‬חשיבת כורסא ‪ -‬אין צורך לקום ולחקור‪ ,‬הכול כבר ידוע בראש‪ ,‬רק צריך לחשוב ולהגיע לתבונות והשכל הוא מקור הידיעות‬ ‫היחידי‪.‬‬ ‫‪ .2‬אסכולה אמיריציסטית ‪ -‬אסכולה שבה מתפתחת מחלוקת על המקורות להכרה ולידיעה שלנו‪ ,‬ההוגים האמפיריציסטים טעונים שהאדם באמצעות‬ ‫החושים יכיר את העולם ולא רק ע"י השכל‪ .‬השכל יכול לשקר‪ ,‬לכן הידיעות יבואו מניסיון החושים‪ .‬לא מספיק לעשות חשיבת כורסא חייבים‬ ‫לצאת לבדוק את השטח ולאסוף נתונים‪ .‬האסכולה טוענת שהאדם נולד טבולרסה ‪ -‬לוח חלק ולאט רוכש דרך החושים את הניסיון שלו‪.‬‬ ‫שתי האסכולות מעמידות במרכז הדיון הפילוסופי את בעיית ההכרה ומנסות לבדוק איך אנו יודעים ומכירים את העולם ‪ -‬מהשכל או מהחושים‬ ‫כשקאנט הוגה‪ ,‬הוא מוצא לפניו את הוויכוח בין שתי האסכולות הללו‪ ,‬ויוצר שילוב של משהו חדש ידע א ‪-‬פריורי (קודם לניסיון ‪-‬רציונאלי) שמתנה ומבסס‬ ‫את הניסיון‪ .‬לטענת קאנט ‪ -‬הידע קודם לניסיון‪ ,‬בעזרתו ניתן לתפוס את המציאות‪ ,‬וגם נזקק לחושים‪.‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫בעוד שדקארט הולך וחוק את הדברים בסדר מסוים לפי השכל‪ ,‬קאנט לעומתו מעמיד את הכול לביקורת אפילו את השכל עצמו‪ .‬זו הפעם הראשונה‬ ‫שפילוסוף מעמיד את התבונה בביקורת‪.‬‬ ‫קאנט רוצה לבדוק האם לתבונה יש או אין גבולות‪ .‬קאנט יוצר את "המהפכה הקופרניקאית ה‪ "2‬שבאה לידי ביטוי בביקורת התבונה הטהורה (דן בהכרה)‬ ‫וביקורת התבונה המעשית (דן במוסר) ולבסוף ביקרת כוח השיפוט (מדבר על האסתטיקה)‬ ‫עד זמנו של קאנט‪ ,‬היה מקובל לחשוב שמציאות הדברים‪ ,‬האובייקטים‪ ,‬קודמים להכרה של האדם ולא תלויים בה‪ .‬האדם לא תלוי באובייקטים והם לא‬ ‫תלויים בו‪ .‬ההכרה מצלמת את האובייקט‪ ,‬אין קשר בין הדברים‪ .‬ההכרה קולטת את המציאות כפי שהיא באמת‪ .‬כך איננו מוספים לה דבר‪ .‬קאנט אומר שיש‬ ‫תפוס את העולם לא כמראה אלא כמה שנקבע ע"י ההכרה הא ‪-‬פריורית של האדם‬ ‫תרגיל ‪2‬‬ ‫לפי תפיסתו של דקארט הנפש שלנו נמצאת בעולם שיש בו אידיאות אשר מובנות בזיכרון‪ ,‬כל אחד נולד עם אידיאה של אלוהים ושל ה"אני" ‪ -‬דרך התבוננות‬ ‫פנימה נוכל לחשוף אמיתות‬ ‫רציונאליזם ‪ -‬תפיסת העולם שטוענת שלפי התבוננות פנימה וחשיפה חוקיות המחשבה‪ ,‬אפשר להבין גם את מבנה העולם שמחוץ לנו‪.‬‬ ‫אמפיריציזם ‪ -‬האדם מגיע לעולם כלוח חלק והוא אוגר ידיעות עם הזמן‪ ,‬ע"י החושים‬ ‫אחד הפילוסופים האמפיריציסטים החשובים נקרא דיוויד יום‪ ,‬יום לקח את הספק וניסה לתאר את מה שקורה במחשבה ולהגיע לאמת‪ .‬בעוד שדקארט‬ ‫לעומתו הטיל ספק ואז ניסה להגיע לאמת‪.‬‬ ‫ביוקרת על ‪ 4‬מושגים עיקריים של דיוויד יום ‪-‬‬ ‫‪ .1‬מושג הסיבתיות ‪ -‬חיבור של שני אירועים שונים‪ ,‬אנו נותנים לאירוע אחד להיות סיבתו של האחר‪ ,‬יום טוען שחיבור זה אינו נכון ‪ -‬לדעתו‪ ,‬אין‬ ‫לסיבתיות תוקף לוגי‪ ,‬זוהי פיקציה‪ ,‬בדיה‪/‬שקר‬ ‫‪ .2‬מושג העצם ‪ -‬יום טוען שה"עצם" (דבר שאפשר להצביע עליו ולאפיין אותו על פי תכונותיו – אריסטו) גם הוא פיקציה‪ ,‬ושהעם ימשיך להיות עם‬ ‫אותן תכונות‪ .‬שכן שום דבר לא בטוח‪ ,‬ואין דבר שמאחד את כל התכונות האלו‪ .‬החושים מספקים לנו את המידע על העצם אך אין הדבר אומר‬ ‫שברגע שלא אביט העצם לא ישתנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינדוקציה ‪ -‬ההנחה שדבר הקורה הרבה פעמים הוא תמידי‪ ,‬לא ניתן מבחינה לוגית לומר באופן אבסולוטי שהשמש תזרח גם מחר‪ ,‬אפשר רק‬ ‫להניח‪ .‬יום חושב שהאינדוקציה הזו שעל פיה בנוי כל המדע בעולם‪ ,‬היא מעוררת ולא נכונה‬ ‫‪" .4‬האני"‪/‬הזהות האישית ‪ -‬יום טוען שה"אני" הזה לא מתמיד הזמן ומטיל ספק בהנחה של דקארט ‪ -‬אני חושב משמע אני קיים" שכן‪ ,‬אני חושב על‬ ‫משהו אחר ולכן זה לא אותו אני היום מחר או אתמול‪.‬‬ ‫קאנט הבין בהשארת דיוויד יום שלא ניתן לראות את האולם כאמפיריציסטי ולא כרציונאליסטי ולכן יש לשלב ביניהם‬ ‫שיעור ‪5‬‬ ‫המהפכה הקופרניקאית‬ ‫קאנט בוחן את גבולות התבונה בספרו "ביקורת התבונה הטהורה"‪ .‬בכדי להבין מה מהפכני יש לחשוב תחילה על מה שהיה לפניו על מנת להבין מה התפך‪.‬‬ ‫עד זמנו של קאנט המציאות נתפסה כפי שהיא‪ .‬יש אובייקט וסובייקט ‪ -‬כשהסובייקט מכיר את האובייקט המוכר‪ .‬ההכרה מצלמת את המושא וכך אנו‬ ‫מזהים בעזרת המחשבה את האובייקט (=מושא)‬ ‫ההכרה מאוד פאסיבית‪ ,‬היא מזהה את האובייקט ומצלמת אותו ‪ -‬עד זמנו של קאנט היה מקובל לחשוב שהמציאות קודמת להכרה ולא תלויה בה‪.‬‬ ‫קאנט מוביל למהפכה הקופרניקאית השנייה‪ ,‬ההכרה שלנו לא מצלמת את העולם ‪ -‬העולם נקבע ע"י ההכרה האפריורית שתופסת אותו‪ .‬הידע האפריורי‬ ‫קודם לידע הפוסטריורי ‪ -‬משמע נתפוס את העולם ע"י אפריורי (שנמצא שם עוד לפני שהתנסינו בכלל) ההכרה של האדם אינה פאסיבית‪ ,‬האובייקטים‬ ‫מסתובבים סביבה‪ .‬אנו לא מתאימים עצמו למושאים אלא הם מתאימים עצמם אלינו‪ .‬ההכרה שלנו אקטיבית ומעצבת את האובייקטים‪.‬‬ ‫התופעות‪ .‬יש משהו שממנו מגיעות התחושות שבעזרתם אנו מעצבים את האובייקטים ‪ .‬אנו רואים את העצם כפי שאנחנו רואים אותו‪ ,‬כפי שהוא מופיע לנו‬ ‫ולא כפי שהוא באמת ‪ -‬בועלם‪ ,‬התופעות יש סינתזה בין הדבר כשהוא לעצמו לבין צורות ההכרה‪ .‬לכל בני האדם ישנם אותם משקפים שבעזרתם אנו רואים‬ ‫את העולם‪ ,‬השאלה היא מה היה קורה אילו הינו מורידים אותן‪.‬‬ ‫קאנט‪ ,‬בעצם טוען שהאדם מביא את צורות ההסתכלות (חלל וזמן) לעולם‪ ,‬שהם לא היו שם קודם לכן‪ .‬כל אירוע נתפס בהתאם למיקומו בזמן ובחלל‬ ‫יש צורות מחשבה שנקראות "קטגוריות" ולטענתו של קאנט יש ‪ 12‬קטגוריות‪ ,‬שמחולקת לארבע קבוצות ‪ -‬כמות‪ ,‬איכות‪ ,‬יחס ואופניות (אופן)‬ ‫כאשר האדם נולד הוא מצויד במין מנגנון צורות ההכרה (המשקפיים) הכולל חלל זמן ו‪ 12‬קטגוריות‪ .‬כל דבר בעולם נתפס ע"י הכלים הללו‪ .‬אין שום דבר‬ ‫שלא כפוף לתנאים האלו של ההכרה‪ .‬לכן‪ ,‬לא נוכל לתפוס את הדבר כפי שהוא לעצמו‪ ,‬אלא‪ ,‬את הופעתו לעיננו‪( .‬אידאליזם טרנסצדנטלי)‬ ‫ההכרה שלנו היא אקטיבית ומעצבת את האובייקטים‪ .‬לא תתכן ההכרה הטהורה כיוון שהיא תמיד תערב את הניסיון החושי‪.‬‬ ‫כל אחד נולד עם אותו ידע אפריורי‪ ,‬אותם משקפיים‪ ,‬אותן צורות הכרה‪ .‬אך צורת ההכרה ללא ניסיון החושים הן ריקות ‪ -‬וניסיון החושים ללא צורות ההכרה‬ ‫היה מבולגן‪ ...‬מאן שהם חייבים לבוא יחד‪.‬‬ ‫שיעור ‪6‬‬ ‫הפילוסופיה מכנסת ‪ 3‬תחומים‪ :‬מטאפיזיקה‪ :‬קוסמולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬תאולוגיה‬ ‫מסורתית‪ :‬על העולם‪ ,‬על האדם‪ ,‬על אלוהים‬ ‫קאנט אומר שכל היומרה הזו של הפילוסופים לדעת על הדבר כשהוא לעצמו‪ ,‬היא לא רלוונטית כיוון שתמיד נטיל על הדבר כשהוא לעצמו אתת צורות‬ ‫ההכרה‪ .‬תמיד נראה את הדבר המסוים רך משקפיים של הכרה ולא כפי שהוא לעצמו‪ .‬קאנט טוען שיש או שאין ‪ -‬אלא שלא ניתן לדעת כלל‪ .‬בכדי לדעת‬ ‫נצטרך לעשות הבחנה בין הדבר כפי שהוא לעצמו לבין עולם התופעות (צורות ההכרה) השכל‪ ,‬מעצב את הצורה לפי איך שהוא מכיר‪ ,‬ולכן כולם יראו את‬ ‫אותו דבר אובייקטיב כיוון שכולם קיבלו בלידתם את אותו ידע‪ ,‬לכן הוא אובייקטיבי לפי השכל‪ .‬תבונה היא כושר לא מעצב (לא מכונן) אלא מכוון‪ ,‬היא לא‬ ‫אובייקטיבית‪ ,‬כיוון שהיא אינה פועלת במסגרת הניסיון‪ .‬התבונה רוצה לדעת דברים אל מחוץ הניסיון‪ .‬היא רוצה לדעת דברים לא אובייקטיבים‪ ,‬אלא‬ ‫סובייקטיבים‪.‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫התבונה מייצרת אידאות רגולטיביות (מכוונות)‬ ‫שלוש תפיסות רגולטיביות‪ :‬חירות נצחית ואלוהים‪ .‬קאנט טוען שעלינו לפעול כאילו היה אלוהים‪ ,‬כיאלו הנפש היא בת אלמוות וכאילו האדם הוא בן‬ ‫חורין‪ .‬הוא אומר שכדי שנוכל לבסס את המוסר יש צורך בשלושת אלו ‪ -‬כי אדם ללא בחירה חופשית לא אשם בפגיעה במוסר‪ .‬הרי ללא חופש בחירה‪ ,‬זו‬ ‫אינה אשמתו‪ .‬אם נדע שיש אלוהים ויש שכר ועונש הרי שנרצה להתנהג בהתאם ונפעל לפי המוסר‪ .‬קאנט רוצה מטאפיזיקה שתהיה במסגרת הניסיון‪,‬‬ ‫מטאפיזיקה לא מסורתית‪ ,‬אלא מדעית‬ ‫ניטשה ‪1844-1911‬‬ ‫חוקרים סבורים שלא ניתן ליצור קשר בין הביוגרפיה של האדם לבין הפילוסופיה שלו‪ .‬ניטשה חולל מהפכה ענקית‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהביוגרפיה שלו‪,‬‬ ‫נוכחותו האישית בולטת בכתביו‬ ‫אביו נפטר בגיל ‪ ,5‬הוא נשאר עם אוחתו‪ ,‬אימו סבתו ושתי דודותיו הזקנות‪ .‬היו לו מעט קשרים חברתיים‪ ,‬היה לו חבר בשם רוברבק‪ ,‬הוא עריץ ואגנר שהיה‬ ‫עבורו תחליף לאב ומודל הערצה מוזקאלי עד שהוא הבין ואגנר היה אנטישמי‪.‬‬ ‫ניטשה חש אהבה עזרה כלפי אישתו של ואגנר‪ .‬אחותו השפיעה עליו מאד אך עם הזמן היא עברה עם בעלה לאורגוואי והם פתחו מושבה אנטישמית מה‬ ‫שהפריע לניטשה מאד‪.‬‬ ‫ניטשה טען שכל גרמני צריך להתנער מהגרמניות שבו‪ .‬בגיל ‪ 24‬מתנה ניטשה לפרופסור מן המניין‪ ,‬אך עוזב מהר בגלל המחלה שלו‪ ,‬הוא רושם בבדידותת‬ ‫ספרים‪.‬‬ ‫ב‪ ,1771‬הוא רואה עגלון שמכה את הסוס שלו‪ ,‬הוא יורד מביתו ומחבק את העגלון עד שזה מתמוטט‪ .‬הוא היה אדם בודד מאוד‪ ,‬בעל בעיות עם הדת‪ ,‬הוא‬ ‫כמו אביו היה חולו בשיגעון‪.‬‬ ‫ניטשה מציג את הבדידות‪ ,‬בשני הביטים‬ ‫‪ .1‬היבט נגטיבי ‪ -‬כדי לא להיות כמו כולם‪ ,‬בכדי לטהר את ההרגשות שלנו מכל הדברים המ זויפים של החברה על האדם להתבודד‬ ‫‪ .2‬היבט חיובי ‪ -‬אם אתה מתרחק מכל זה אז תוכל ליצצור אישיות פנימית טובה וייחודית‪ ,‬אישיות בעלת חוקים ונורמות משלה‪.‬‬ ‫לכן הזה ניטשה כל כך הרבה פעמים והתבודד עם כתיבתו‪.‬‬ ‫רבות נכתב על המלה של ניטשה‪ ,‬הוא חלה בעגבת וזה התפתח למחלת נפש‪ .‬הוא סיפר שפעם הלך לבית בושת‪ ,‬ונגע בפסנתר‪ ,‬אך כנראה שזה לא רק‬ ‫מזה‪ ,‬הוא סבל קשות מהמחלה‪.‬‬ ‫ביטויים למחלה של ניטשה בכתביו‪:‬‬ ‫‪ .1‬אופקי הכרה חדשים ‪ -‬המחלה פותחת לאדם אופקי הכרה חדשים‪ ,‬הוא רואה את הקיום בצורה יותר שברירית‪ .‬אנשים יכולים כך לבחון את‬ ‫המציאות‪ .‬המחלה נותנת לחולה עוד אפשרויות להסתכל על העולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬התגברות ועצמה ‪ -‬אדם ולה צריך הרבה אנרגיות בכדי לשרוד‪ ,‬המחלה מהווה אתגר ומביאה רצון למאבק בכדי להתגבר‪ ,‬חולה צריך הרבה‬ ‫אנרגיות בכדי לשרוד‪ ,‬מה שלא הורג אותך מחשל אותך‪ .‬המחלה של ניטשה גרמה לרצון לעוצמה‬ ‫‪ .3‬מבחינה דתית ‪ -‬המחשבה של נטישה שחונך בבית ספר דתי היא אנטי דתית ‪ -‬נטישה מכריז על מות האל‪ .‬אך אם זאת משתמש באל בכתביו בפן‬ ‫של (א) בריאה ‪ -‬האדם הוא זה שברא את העולם ועשה את כל אשר מיוחס לאל‪ .‬הוא מאוד חשק לאל שנעלם (ב) ייסורים ‪ -‬הדרך לגאולה רצופה‬ ‫בייסורים ומכאובים‪.‬‬ ‫הפילוסופיה על פי ניטשה‬ ‫פילוסופיה צריכה להיות אישית‪ ,‬פילוסופיה צריכה לכלול את חוויות הקיום‪ ,‬הסבל המכאובים‪ .‬אדם כמו אפלטון‪ ,‬בעיני ניטשה‪ ,‬אשר יושב במגדל לבד ולא‬ ‫יוצא החוצה‪ ,‬הרי שהפילוסופיה שלו לא שווה כיוון שאין לו חוויות שהוא משתף בהן‪.‬‬ ‫התיעוד של מסע האדם הוא חשוב בפילוסופיה‪ ,‬הפילוסופיה צריכה לנוע סביב ציר הקיום שלה אדם‪ .‬מה שחשוב הוא איך אנו מעצבים את החיים ‪ -‬החיים וכל‬ ‫הקיום כולו אינם אלא פנומן אסטטי (קיום אסטטי‪/‬עיצוב החיים)‬ ‫שיעור ‪7‬‬ ‫האדם יוצא מתוך עצמו למסע וכשחוזר הוא איננו עצמו‪ .‬ניטשה טען שהפילוסופיה צריכה להיות אינדיבידואלית‪ .‬סרן קריקגור היה פילוסוף שאמר "מה‬ ‫שחשוב לי זה לא מה עלי להכיר אלא מה עלי לעשות"‪ ,‬הפילוסופיה הפרקטית‪ ,‬לא סתם שאלות שלא יעזרו‪.‬‬ ‫לפי ניטשה‪ ,‬האדם צריך לעצב את עצמו ואת עולמו "הקיום כולו הוא תופעה אסטטית" ‪ ,‬האדם נועד בכדי לעצב את עצמו‪.‬‬ ‫שני אנשים שהשפיעו על ניטשה ‪ -‬וונגר ושופהואר‪ ,‬אשר קיבל את ההבחנה של קאנט בין הדבר שהוא לעצמו לבין עולם התופעות‪ .‬הוא מקבל את ההבחנה‬ ‫והוא טוען שהוא יודע מה הדבר לעצמו‪ .‬על אף שקאנט אמר שלא ניתן לדעת‪ .‬שופהואר טוען שהדבר שהוא לעצמו הוא הרצון העיוור‪ ,‬חסר התכלית‪.‬‬ ‫הרצון הקוסמי ‪ .‬שופהואר האמין שהרצון הקוסמי גורם לסבל‪ .‬הוא טען שבאומנות יש משהו שמקל על הסבל כיוון שזה מעביר אותנו מהתמקדות ברצונתינו‬ ‫להתמקדות ביצירה‪ .‬לטענתו‪ ,‬נוכל לוותר על הרצון אם נחיה חיים של התנזרות‪ ,‬כך נוותר מראש על התאוות‪ .‬רק כאשר נמות נפסיק לסבול גמריי‪ .‬אך לא‬ ‫המליץ על התאבדות ‪ -‬כיוון שהמוות זה אומר להמשיך את הרצון ולהפסיק את החיים‪.‬‬ ‫בעולם התופעות הרצון הקוסמי‪ ,‬האחד הופך להרבה רצונות‪.‬‬ ‫על אף שניטשה מושפע משופנהואר הפסימסטי‪ ,‬הוא בונה פילוסופיה אופטימית‪ .‬הוא אומר שככל שיש יותר סבל כך אנו מתעצמים מההתגברות עליו‪ .‬הוא‬ ‫מזמן את האב אליו‪ .‬זו פילוסופיה שמחה ואופטימית ואפילו אוהבת ‪ -‬ניטשה חשוב שיש רצון‪ ,‬והוא הרצון לעוצמה‪.‬‬ ‫ניטשה מת ב‪ ,1100‬אך עוד בחייו היה לאגדה‪ ,‬הוא כתב בצורה לא שיטתית וזה גרם לאנשים להסתקן‪ ,‬הוא חשש שיש משהו בשיטת הכתיבה שהוא שיקרי‪,‬‬ ‫כיוון שהוא ממוסגר‪ ,‬בצורה של סכמה‪ .‬אך אנו לא מהמסגרת בקריאה‪ ,‬לכן האמין ניטשה שהשטיה היא "העדר יושר" ושמה בבית הכלא את המחשבות‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫לכן כתב באופן לא ברור בצורה של פיתגמים ופסקאות‪ .‬הוא כתב בצורה פרובוקטיבית ואמר שעשה הכול על מנת שיהיה קשה להבין אותו‪.‬‬ ‫צריך להיות מוכן לדרך קשה בשביל להבין אותו‪ .‬הוא רוצה שהפילוסופיה תהיה אתגר‪ ,‬זוהי מטרת הפיתוי‪ ,‬הוא מנסה לפתות את הדגים הכי יפים‪ .‬ניטשה‬ ‫רוצה לגרום לכל אחד לצאת למסע ולמצוא את האמת האישית שלו‪.‬‬ ‫הצד הביקורתי אצל ניטשה‬ ‫המטרה של ניטשה לא תהיה הגעה לאמת‪ ,‬כיוון שלטענתו אין אמר‪ ,‬אין וודאות‪ .‬והוא גם מטיל הכול בספק‪ .‬הוא רוצה שנצא למסע ניסויי (מתודה ניסויית) לא‬ ‫בכדי להגיע אל האמת אלא למתודה הנגטיבית‪ .‬יכול להיות שהוא רוצה שנצא למסע של ניסויים מחשבתיים ויכול להיות שהוא רוצה שנצא למסע של‬ ‫התנסות‪ .‬הוא טוען שמגיע סוג חדש של פילוסופים‪ ,‬אלו המעמידים בניסיון בכמה שיותר חוויות והתנסויות‪ .‬לא אלו היושבים במגדל וחושבים‪.‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫ניטשה מעמיד את הכול בספק ‪ -‬במציאות במוסר במדע בערכים‪ ,‬בתרבות ובניגוד לדקארט הוא למנסה למצוא את האמת‪ ,‬ולכן הערעור של ניטשה הוא‬ ‫רדיקאלי יותר‪ .‬ניטשה מגיע לעמדה של נהיליזם (שלילה של הכול) הוא מכריז על מות האלוהים‪ .‬מפני שקיומו לא מסתדר עם המתודה הניסויית‪ .‬מות של‬ ‫האל מהווה הכרזה על מות הרע והטוב‪ ,‬המוסר מותו של הנכון והלא נכון‪ .‬אם האל מסמל את המוחלט אז במותו‪ ,‬הכול מתמוטט והכול מותר‪.‬‬ ‫ניטשה לא באמת מתעניין בשאלת קיום האלוהים‪ ,‬אלא בשאלת מה האמונה מעניקה לדם‪.‬‬ ‫הוא מודע לחלל שיצר במות האל‪ ,‬העולם חסר משמעות וסדר‪ ,‬הוא מעולם לא האמין שהיה אלוהים אך טען שהאמונה בכך הביאה את הערכים והסדר‪ .‬הבין‬ ‫את ההשלכות שהביא החילון‪ .‬במות האל ‪ -‬נולד האדם מחדש ‪," -‬העל אדם" "כל האלים מתו‪ ,‬מעתה רצוננו שיחיה העל אדם"‬ ‫שיעור ‪8‬‬ ‫תאיזם ‪ -‬אמונה‬ ‫אתיאזם ‪ -‬חוסר אומנה‬ ‫ניהיליזם ‪ -‬איום כל הערכים‪ ,‬כאשר הערכ ים העליונים מבטלים את עצמם‬ ‫ניהיליזם פסיבי ‪ -‬הכרחי‪ ,‬זה ששולל את הערכים‪ ,‬המוסר‪ ,‬התרבות והדת ומביא אותנו למצב של איפוס ערכים‪.‬‬ ‫ניהיליזם כזה הוא ניהילים עייף ופסיבי‪ .‬הרבה הוגים נתקעו בשלב הזה‪ .‬כי זה קל לשלול אך לא מחייב שום דבר‪.‬‬ ‫ניהיליזם אקטיבי ‪ -‬מביא עימו התחלה חדשה‪ ,‬עתיד‪ .‬התחלה שתביא לידי בנייה של אישיות יצירתית‪ ,‬יוצרת‪ ,‬אוטנטית ונטולת פחד‪.‬‬ ‫הניהיליזם הוא מבחן לאדם ‪ -‬אדם שיכול לחיות בעולם בלי אלוהים הוא אדם ללא פחד‪ .‬הוא "על אדם"‬ ‫ביקורות של ניטשה‬ ‫פילוסופיה ‪ -‬הפילוסופיה הקלאסית חשבה שהעולם הוא קבוע ולא משתנה‪ .‬ניטשה חשב שהמציאות היא דינאמית ומשתנה כל הזמן‪.‬‬ ‫ניטשה מחפש את העמים‪ ,‬את התנאים שהובילו אותנו להגיד משהו מסוים לאורך הדורות ‪ -‬גינאולוגיה‪ .‬ניטשה מתעניין לדעת למה האדם חושב שיש אמת‪,‬‬ ‫ולא מהי האמת‪ .‬והוא מבין כי התשובה היא פחד ‪ -‬פד מעולם ללא סדר וללא חוקיות‪ .‬האדם צריך להאמין שיש אמת בגלל הפחד מעולם לא מכור‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫להכיר אתת ביתו בכדי ליצור תחושת ביטחון ‪ -‬בעוד שהזרות ואי הידיעה מפחידים אותו‪.‬‬ ‫התבונה מטעה אותנו‪ ,‬היא מקפיאה לנו את העולם‪ .‬אם העולם הוא עולם של זרימה‪ ,‬נצטרך לראות את השצף שבו‪ .‬התבונה היא לא הכלי הנכון להבנת‬ ‫העולם‪ .‬הביקורת על התבונה היא כפולה גם היא לא הכלי וגם אין בה וודאות‪.‬‬ ‫ניטשה מערר על התבונה אך לא פוסל אותה‪ .‬הוא מבקר את האופן שבו אנו תופסים אותה ‪ -‬לדעתו אין לקחת את התבונה ככלי בלעדי וודאי בהכרת העולם‪.‬‬ ‫ניטשה מתקיף את היומרה שלנו להיות מבינים את הכול‪ .‬שכן לדעתו‪ ,‬יכולת התפישה שלנו היא חלקית‪ .‬הוא אומר ש"אין בנמצא עובדות אלא רק פרושים"‬ ‫אין אמת אחת על אודות העולם‪ ,‬אנחנו מפרשים כרצוננו ובמסגרת התנאים הנתונים‪ .‬אז אם אין אמת וההכרה שלנו לא חושפת את המציאות‪ ,‬את‬ ‫העולם אז היא מלמדת אותנו וחושפת את האדם‪ - .‬היא מלמדת אותנו למה אמרנו את זה ולא אחרת‪ .‬זה לא חושף את הנתון אלא את הרצון‪ .‬ולכן אין ספור‬ ‫פרשנויות ואין אמת אין אחת‪.‬‬ ‫ניטשה מוטרד מכך שפילוסופים אחרים לא ראו את דעותיהם כפרספקטיבה וחשבו כי זו היא האמת היחדה‬ ‫מוסר ‪ -‬ניטשה מפנה ביקורת לנצרות‪ ,‬ועושה הפרדה בין מוסר של עבדים למוסר של אדונים‪ .‬ניטשה מערער על המוסר בכדי לכונן מוסר אחר‪ .‬הוא רוצה‬ ‫לכונן מוסר של יחידים‪ ,‬הוא לא שולל רק בשביל לשלול‪ ,‬הוא שולל על מנת שיכול לבנות מחדש‪ .‬ניטשה מבחין בין העבד ‪ -‬טיפוס מנוון‪ ,‬חלש לא יצירתי לא‬ ‫נאבק ולא יכול לברוא ערכים מתוך עצמו‪ ,‬לבין האדון ‪ -‬האציל‪ ,‬טיפוס גאה‪ ,‬לוחמני‪ ,‬נאבק‪ ,‬יצירתי‪ ,‬ספונטני‪ ,‬שמוסגל לבוא את הערכים שלו מתוך עצמו‪.‬‬ ‫העבד‪ ,‬מקבל את הערכים מעשיית היפוך הדברים של האציל כווין שהוא מקנא בו‪.‬‬ ‫האציל בורה לעצמו ערכים והעבד בונה לעצמו את הערכים ההפוכים‪ .‬העבד שולל בכך את כל מה שהאציל מסמל‪ .‬המוסר של העבד צומח מהטינה לערכי‬ ‫האציל‪.‬‬ ‫דווקא העבד הצליח להטיל את חוקיו על כולם‪ ,‬הוא גם יותר במסר וגם ע"י הטלת חוקים שוויונים אשר חלים על כולם‪.‬‬ ‫שיעור ‪9‬‬ ‫הביקורת המוסרית הנוספת היא כלפי הנצרות והיהודות‪ .‬לגבי היהדות יש לו יחס אמביוולנטי‪ .‬מצד אחד הוא מאשים אותם בזה שמי שהתחיל את המוסר‬ ‫של העבדים היו היהודים‪ ,‬ומצד שני צריך להיות להם הרבה עוצמה כדי לקבל מוסר כזה‪ .‬בעוד שהנצרות הפכה את הדחף המיני למשהו פסול‪.‬‬ ‫הדת ‪ -‬ההפרדה בין המוסר לדת היא מלאכותית‪ ,‬הביקור של ניטשה ננגד הדת היא נגד הנצרות‪ .‬הוא רואה בא את שיא הניוון‪ .‬כי החלק החשוב בנצרות הוא‬ ‫שאם תאמין בישו תזכה לחיי נצח בעולם הבא‪ .‬ניטשה טוען שהאמונה בעולם הבא היא פועל יוצא של התנקמותה של הנצרות בחיי העולם הזה‪ .‬הנצרות לא‬ ‫מחדש בזה כ"כ‪ ,‬ניטשה בעצם מאשים את האפלטון‪ ,‬שכן הנצרות דוממה לפילוסופיה שלו ‪ -‬מעביר אותנו מהחיים בועלם הזה אלא על העולם הבא‪ .‬האושר‬ ‫לא נמצא פה‪ ,‬לן סוקרטס מתנקה מהגוף שלו כדי למות‪ ,‬כדי להגיע לעולם האידיאות‪ .‬ניטשה רואה בסוקרטוס ואפלטון את האבות הרוחניים של הנצרות‪.‬‬ ‫ניטשה אף חשב שאפלטון כמו הנצרות מכחיד את היצר‪ .‬ניטשה המאין שהאמונה בעולם הבא זה השקר הנועז ביותר כי המבטלת את המשמעות של החיים‬ ‫בעולם הזה‪ .‬יש פיחות ערכם של החיים לטובת עולם שלא נמצא‪ .‬האמונה בעולם הבא גורמת לראיית העולם הזה כפגום וחלוש וגורמת לכך שיש בסיס‬ ‫לאמונה בשכר וועונש‪.‬‬ ‫הפילוסופיה של ניטשה היא אנטיתזה לנצרות "אמורפאטי" ‪ -‬אנבת הגורל‪ .‬זהו ההרעיון של ניטשה‪.‬‬ ‫החיים האלו אם אולי חיים קשים ומלאי סבל וייסורים‪ ,‬אך מתוכם ובתוכם ישנה אהבת החיים‪ .‬ניטשה לא חושב שיהיה יותר טוב ‪ -‬עכשיו טוב ‪ -‬גם אם יש צער‪.‬‬ ‫צריך לדעת לקבל את זה ולאהוב את החיים‪ .‬מבחינת ניטשה האדם נמדד בכמה סבל הוא יכול לשאת ועדין להיות מאושר‬ ‫האנטי טיזה לסבל של ישו בצליבה הוא דיוניסוס ‪ -‬אל היין ‪ -‬היא סימל את היצרים החושים והאינסטינקטים ‪ -‬דיוניסוס גם נענש‪ ,‬והמוות שלו היה נורא ‪ -‬הוא‬ ‫נאכל והתפרק אבל מידי פעם מתחדש ושוב חוזר חלילה‪ .‬לסבלו אין משמעות בעוד שישו סבל מוד ומת על מנת לכפר על החטאים של האונות בעוד‬ ‫שדיוניסוס שנעש אין פשר לסבל שלו רק חזרה נצחית‬ ‫כל הביקורות הללו הן העמדות הנגטיבי סטיות של ניטשה ‪ -‬הוא לא רוצה להישאר בניהיליזם הפסיבי הוא רוצה לייצר התחלה חדשה‬ ‫שיעור ‪11‬‬ ‫ניטשה לא רוצה רק להתקיים אלא להיות המשפיע הגורם‪ .‬הרצון של האדם הוא לעוצמה‪ ,‬להתגבר על עצמו בעצמו‪ .‬להשלים את עצמו ולהיות אדון לגרולו‪.‬‬ ‫שני הביטים של המבנה של הרצון לעוצמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬היבט מוסרי ‪ -‬בכדי לעשות את הדבר המוסרי צריך האדם להגביל את עצמו לרסן את עצמו‪ ,‬הרצון לעוצמה יהיה עיקרון שכרוך במושג של‬ ‫התגברות עצמית‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫‪ .2‬היבט פסיכולוגי ‪ -‬קרבה בין פרויד לניטשה ‪ -‬שמטרים ברצון לעוצמה את המבנה הנפשי של פוריד‪.‬‬ ‫העיקרון לעוצמה שוזר בתוכו שני יוסדות דואליסטים (דיוניסי ואפוליני) אפולו אמר שהאדם צריך לדעת את מקומו ולא לחרוג ממנו (חטא ההיבריס) אם‬ ‫האדם יודע את עצמו וגבולותיו אז הוא יכול לקבל הכול מהאלי‪ .‬האפוליני זה הקבוע ‪ -‬לא הזרימה הדיוניסי מהווה עיקרון של זרימה של שטף ‪ -‬דחפים ויצרים‬ ‫לפי פרויד‪ :‬האיד (עיקרון העונג) ‪ -‬מסמל את האימפולסיביות‪ ,‬את הכאן ועכשיו בעוד שהסופר אגו (עקרון השלמות) חוקי החברה הכללים המוסריים‪.‬‬ ‫פרויד מבין שהאיד לא יכול להסתובב לבד בעולם והוא חייב את הסופר אגו‪ ,‬חייב שתהיה הגבלה‪ .‬ניטשה חשב שהדיוניסי שמסמל את כל המיטב שבחיים‪,‬‬ ‫את החיות שבנו ואת היצרים‪ .‬אך גם ניטשה היה מודע לכך שהאנרגיה הדיוניסטית היא מסוכנת‪ ,‬הוא הבין שיש סכנה בהתפרצות ולכן יש לרסן ולמתן את‬ ‫האנרגיה הזו‪.‬‬ ‫הסופר אגו מכיל את הצווים החברתיים והמוסריים בחברה‪ ,‬הוא שונה מהאפוליטי‪ ,‬למרות שנראים זהים‪ .‬האפוליני הוא האלמנט שמארגן ומרגיע ומסדר את‬ ‫האנרגיה הדיוניסטית‪ .‬ניטשה רואה בכל זה כדבר המעצב את האדם וזה בעצם מטרתו ‪ -‬לעצב ולזכך את האדם מחדש‪.‬‬ ‫אצל ניטשה‪ ,‬כמו אצל פרויד‪ ,‬מתפתחת האישיות מתוך הקונפליקט בין שני הצדדים ‪ -‬הרצון לעוצמה כרוך במושג של התגברות עצמית‪ .‬ניטשה נותן חופש‬ ‫ליצרים שלו‪ ,‬אך רק לאחר שעידן וזיכך אותם בכדי שיהיו מוסריים‪ .‬לן ישנו אלמנט מוסרי‪ .‬העיקרון של הרצון לעוצמה תמיד כרוך בהתגברות עצמית‪ .‬הרצון‬ ‫לעוצמה הוא ההתגברות העצמית‬ ‫ניטשה שנא את הנצרות ‪ -‬כיוון שהם רק התגברות עצמית לא נותר מקום לדיוניסטית‪ .‬הם מכחידים אותו‪ .‬וניטשה חשב שהיצרים זה חומר הגלם שלנו והוא‬ ‫נותן לנו את היצירתיות‬ ‫אצל פרויד האגו מאזן ממזג‪ ,‬מתווך בין האיד לסופר אגו ‪ -‬הוא מצליח להשיג לאיד את מה שהוא רוצה מבלי לעצבן את הסופר אגו‪ .‬אם האיד לא מתעדן ע"י‬ ‫האגו‪ ,‬והאיד נדחק ונדחק‪ ,‬אזי נפגע מנגנון ההתגברות העצמית ומתחיל מנגנון ההדחקה‪ – .‬ניטשה חשב שתת חופש ליצרים והכחדת היצר הם אותת‬ ‫לחולשה ואת זה הוא רואה בנצרות‪ .‬אדם אוטונומי שיתן חופש ליצרים שלו הוא יצליח לתת משמעות לעולם‪ .‬האדם העליון הוא זה שיבין את המציאות‬ ‫והאדם ללא אלוהים‪.‬‬ ‫הזרם הפילוסופי של ניטשה ‪ -‬אקזיסטנציאליזם ‪ -‬זהו זרם שמתמקד סביב חווית הקיום של האדם‪ .‬הוא מגיע לשיאו לאחר מלחמת העולם השניה‪ .‬אין אמת‬ ‫מוגנת מפני התקפות‪ ,‬האמת שייכת לסובייקט‪ .‬בכדי שהיא תהיה מוגנת מכל ההתקפות היא תשתנה למילה אוטנתיות ‪ -‬האדם האוטנטי הוא אמיתי עם עצמו‬ ‫ואחרי‪.‬‬ ‫תרגיל ‪3‬‬ ‫"נאומיו של זרתוסטרא"‬ ‫זהו ספרו הראשון של ניטשה‪ ,‬המספר על איש עבר לגור במהרה‪ ,‬וכאשר הוא ירד מהמהרה התחיל להטיף לאנשים שאלוהים מת וספר להם על העל אדם‪.‬‬ ‫הוא מבקר את המוסר‪ ,‬אומר שאם נסתכל על כל הסיפורם של הפילוסופים האחרים לגבי תורת העולם‪ ,‬נראה שהם באו לתמוך באיזושהי השקפה מוסרית‪.‬‬ ‫כל הסיפורים באים בסה"כ בכדי לשקף את האמת של הפילוסוף עצמו לשכנע את כולם בנכונות הסיפורים‪.‬‬ ‫ניטשה רוצה שכל אחד יעבור תהליך כלשהו של התגברות עצמית‪ .‬תהליך שבו כל אחד מאיתנו יכול להפוך ל"על אדם"‪ .‬ניטשה מנסה להזמין אותנו למסע‬ ‫אישי שבו כל מאיתנו צריך לוותר על כל הדברים שאנו חושבים לטובים‪ ,‬הוא רוצה שנוותר על ערכים מוסריים‪ .‬כך כל אחד יכול להגיע לאימות עם עצמו‬ ‫ולהגיע לעמדה חדשה של כאילו להיוולד מחדש ‪ -‬למצוא אמת אותנטית פנימית‪ ,‬שנכונה רק לך כאן ועכשיו לא אמת אוניברסאלית כוללנית‪ .‬הרצון לעוצמה‬ ‫הוא הדבר הבסיסי ביותר שישי‪ ,‬והוא זה שצריך להוביל אותנו‪ .‬בני אדם להבדיל מבע" ח לא רוצים רק לשרוד אלא יש להם גם רצון להתעצם ולגדול‪ .‬אומנות‬ ‫זה הדבר היחידי שלא עוזר לשרוד ובכל זאת האדם מייצר דברי אומנות בכדי להעצים את התשוקה הבוערת בתוכו‪.‬‬ ‫בעצם הרצון לעוצמה הוא היעקר ‪ -‬לא לוותר על העצמי‪.‬‬ ‫זורתוסטרא ‪ -‬הסיפור בתאכלס‬ ‫האדם נוטל עליו ערכים כבדים ‪ -‬ערכי מוסר והאידיאל הנוצרי‪ .‬וזהו שלב ראשון בהתהוות של אדם שמתעצב כגמל‪ ,‬הגמל צריך לברוח למדבר הפרטי שלו‬ ‫ולהפוך לאריה השואף הלגיע לעצמאות ולהסיר את העוולות ולהילחם בדרקום הגדול שהוא ה' או החברה ואמות המוסר שלה‪ .‬האריה אומר "אני רוצה" כנגד‬ ‫ה"אתה מצווה" של הדרקון‪ ,‬הדרקון רוצה לבטל את ה"אני רוצה" שכן‪ ,‬שלב האריה הוא שלב הביניים‪ ,‬הוא המרד בערכים ‪ -‬ניהיליזם שלילי‪ ,‬פאסיבי‪ .‬השלב‬ ‫הבא הוא שלב הילד‪ ,‬אשר אינו מגביל את רצונותיו ולא מדכא את יצריו ‪ -‬הילד‪" ,‬על אדם"‪ ,‬הרוח החופשית הוא זה שאומר כן למה שקורה בחיים ‪ -‬ללא‬ ‫התנגדות‪ .‬האידאל של ניטשה הוא בעצם לברוא מתוך אושר ושמחה‪.‬‬ ‫האפוליני ‪ -‬היסוד של יצירת הצורות היפות‪ ,‬לחכות את המציאות‪ ,‬זו הקפאה של הזמן‬ ‫הדיוניסי ‪ -‬היסוד המקצבי‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬יסוד חזרתי שחוזר על עצמו בזמן‪ ,‬חזרה הנציחת מהווה יסוד של היקום כולו‪ .‬כל העולם חוזר על עצמו כן הזמן‪.‬‬ ‫החזרה הניצחית של ניטשה מתכוונת למשהו אחד שזה האם אנחנו יכולים לרצות שהחיים שלנו יחזרו על עצמם כפי שהיו‬ ‫אקזיסטנציאליזם‬ ‫ניטשה מתחיל זרם שנקרא פילוסופיה קיומית‪ ,‬אשר מחולקת לשני זרמים‬ ‫ זרם חילוני ‪ -‬ניטשה‪ ,‬היידיר‪ ,‬סארטר‬‫ זרם דתי ‪ -‬קירגור‪ ,‬בובר וכוו'‪ ....‬קירגור כתב שמה שחשוב לו הוא למה שעליו להכירר אלא מה שעליו לעשות‪ ,‬למצוא אמת שתהיה אמת עבורו‪.‬‬‫ללמצוא אידיאה שלמענה ירצה לחיות‪.‬‬ ‫זה זרם שמתמקד סביב חווית הקיום של האדם‪ ,‬האקזיסטנציאליזם מגיע לשיאו לאחר מלחמת העולם ה‪ 2‬עם סטאר‪ .‬האקזיסטנציאליזם סולד מכל מה‬ ‫שמכיל בתוכו כלליות ואוניברסאליות‪ .‬הוא מדבר על ההיבט הקיומי הסינגולארי של האדם‪ .‬לכן הוא חושב שאין אמת כללית שמוגנת מכל ההתקפות מבחוץ‬ ‫שתהיה אוטנטית‪ ,.‬בעלת שקיפות ביחד לזולת " לעולם אל תדמה בנפשך שאינך שונה מכפי שעשוי היה להיראות לזולתך‪ ,‬שמה שהיית או יכולת להיות אינו‬ ‫שונה מכפי שהיית תחילה"‬ ‫שיעור ‪11‬‬ ‫חירות‪ ,‬האם אנחנו חופשיים לשנות נכול לבחור באופן חופשי‪ .‬אדם אשר אינו חופשי‪ ,‬אין לו אחריות על מעשיו‪ .‬אדם אשר הוא חופשי חש אחריות למעשיו‪.‬‬ ‫המודל המטאפיזי של הדטרמיניזם אומר ש"כל דבר בעולם הוא תוצאה של משהו‪ ,‬שום דבר אינו יכול להיות שונה אפילו במעט ממה שהינו" סיבה ‪ -‬ותוצאה‪.‬‬ ‫האדם פועל ועושה את מה שהוא רוצה‪ ,‬אך הכול קורה ללא תלות בו‪ .‬האדם יכול להיות קורבן של אינסוף סיבות‪ .‬הכול צפוי‪ ,‬הכול כתוב למעלה‪ .‬הכול בידי‬ ‫הגורל‪.‬‬ ‫פרויד הוא זה שנותן לנו את המודל הדטרמיניסטי שמדבר על הנפש וטוען שהתחום הבולט אצלנו הוא תחום חוסר ההכרה‪,‬של הלא מודע‪ .‬לטענתו‪ ,‬כל דבר‬ ‫שאנו עושים ‪ -‬יש לו סיבה‪ .‬המפתח להתנהגות שלנו נמצא בתחום הלא גלוי של הלא מודע‪ .‬אנו יודעים רק את קצה הקרחון‪.‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫המודל ההתפתחותי של פרויד‬ ‫השלב האוראלי ‪ -‬מתרכז סביב הפה‪ ,‬עד גיל שנתיים‪ .‬אם הילד לא יקבל מספיק הנקה אז הוא יפתח תסכול בעתיד שיגרום לא לקיבעון אוראלי‬ ‫השלב האנאלי ‪ -‬מתרכז סביב פי הטבעת‪ ,‬עד גיל ‪ .4‬אם הילד קולט פרצוף דחוי של אמא המחליפה לו טיטול הוא מושפע מזה‪ ,‬אם מחליפים לו או לא הוא‬ ‫מושפעה מזה בעתיד‬ ‫השלב הפאלי ‪ -‬מתרכז סביב איבר המין הגברי‪ ,‬גילאים ‪ ,4-1‬השלב החשוב ביותר אצל הגבר‪ ,‬מתפתחות תחושות אירוטיות כלפי האמא‪ ,‬ומתעסק עם‬ ‫הבולבול בגילאים האלו‪ .‬לבת יש קנאת פין והיא רוצה גם‪ .‬אצל הבנים זו חרדת סירוס (תסביכי אלקטרה ואדיפוס) השלב הזה נפתר ברגע שילד מבין שהוא‬ ‫לא יכול לסלק את האבא ואז הוא רוצה להיות גם אבא ועובר תהליך הזדהות‪.‬‬ ‫סארטר‬ ‫סארטר‪ ,‬טען שלאדם יש חופש בחירה‪ ,‬ושלא יכול להיות שהוא מושפע עד גיל ‪ 1‬ושאינו אחראי להתפתחותו‪ .‬הוא לא אהב את המודל שפרויד מציג כי לפוי‬ ‫אין האדם אחראי על התפתחות‪ .‬סארטר היה פילוסוף‪ ,‬מחזאי והיה לדמות מאוד חשובה בחיים האינטלקטואליים בצרפת‪ .‬הוא טען שמה שמשותף להוגים‬ ‫האקזיסטנציאלים זו אמונתם שהקיום קודם למהות‪ .‬קודם כל האדם קיים ורק לאחר מכן הוא מגדיר את עצמו ע"י מחשבה‪.‬‬ ‫האדם הוא אינו אובייקט שניתן להפיל עליו תוויות‪ ,‬הוא זה שקובע מה מהותו‪ .‬האדם יהיה מה שהוא בוחר להיות‪ ,‬כמו גם שהאדם אינו קבוע‪ ,‬הוא שרשרת‬ ‫של פעולות שכל הזמן משתנות‪ .‬עתידו אינו קבוע‪ .‬האדם כולל בתוך אישיותו את ה"אין" ואם לאדם יש אפשרויות‪/‬אין אז הוא בעצם אובייקט‪.‬‬ ‫האדם יצור דיאלקטי בו ישנה יישות ואין‬ ‫שיעור ‪12‬‬ ‫סארטר‪ ,‬כותב ספר בשם "הישות והאין" ושלא כמו ניטשה אין קשר בין ההגות שלו לחיים שלו‪ .‬אצל סארטר הרעיון של כבוד האדם וחירותו מגיע לשיא‪.‬‬ ‫החירות אצלו מופיעה בצורה קיצונית ביותר‪ .‬אצלו האדם הוא החירות‪ .‬בעוד ששאר הפילוסופים חשוב שהחירות היא ערך חשוב שיש לשאוף אליו‪ ,‬אך הם‬ ‫הבינו שלא כל בני האדם הם חופשיים‪ .‬ניטשה טען שחופש זה דבר שאין לנו אך אנו יכולים וצריכים להשיג אותו‪ .‬האדם שהיה חופשי אצל ניטשה הוא זה‬ ‫שמצא את האיזון‪ ,‬בעוד שסארטר טוען כאמור שהאם הוא החופש כי זה מבונה בתודעה שלו‪ .‬האדם לפיו נידון להיות חופשי‪ .‬הדבר היחידי שהאדם לא‬ ‫חופשי לבחור בו – הוא עצם העובדה שהוא חופשי‪.‬‬ ‫כדי להבין את התודעה כחירות יש להבין שני מוסגים אצל סארטר‬ ‫הישות כשלעצמה ‪-‬הישות הזו היא ישות שהינה מה שהינה‪ ,‬חל עליה חוק הזהות‪ ,‬היא זהה לעצמה‪ .‬היא תשתנה רק אם משהו מבחוץ יבוא וישנה אותה‪.‬‬ ‫הישות בשביל עצמה ‪ -‬ישות שלא חלק עלייה חוק הזהות‪ ,‬היא יכולה להיות שונה ממה שהיא‪ .‬היא יכולה תמיד להשתנותת ולהיות מה שהיא רוצה‪ .‬היא‬ ‫יכולה להיות אחרת‪ .‬היא הינה מה שהינה והינה מה שהיא איננה‪ .‬יש בה משהו שמאפשר אתה שינוי אך זה משהו שעוד לא קרה ולכן הישות הזו היא‬ ‫ה"אין" ‪ -‬האפשרויות‪ .‬נוכל להגדיר אותה רק לפי מה שהיא לא ולא לפי מה שהיא‪ ,‬כי עדין לא התאפיינה‪/‬התממשה‪.‬‬ ‫אך כך‪ ,‬הדם הוא לא מה שהוא עכשיו אלא גם מה שיהיה בעתיד‪ .‬הוא התחיל בתוכו את ה"אין"‪ ,‬לכן אנו לא יכולים להגיד את האדם על פי ישותו אלא‬ ‫על מה שהוא רוצה להיות‪.‬‬ ‫אדם שהוא צמח או תינוק בן יומי הם ישות כשלעצמה – כי אין להם חירות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬האדם הוא תודעה דיאלקטית בין שני אלמנטים סוטרים ‪ -‬הישות‬ ‫כשלעצמה והישות בשביל עצמה‪ .‬האדם הוא אחדות דיאלקטית‪/‬התרוצצות בין יש לאין‪.‬עברו של האדם הוא הישות כשלעצמה‪ ,‬עתידו הוא הישות בשיבל‬ ‫עצמה‪ .‬החירות מגיעה לידי ביטוי בבחירה‪ ,‬האדם חופשי לבחור‪ ,‬ניתן כאן ביטוי של קוד דטרמיניסטי‪ .‬לאדם אין טבע‪ ,‬אנו תמיד יולים לבחור כיצד להתנהג‪,‬‬ ‫אנו קובעים את האישיות שלנו לפי הבחירות שלנו‪.‬‬ ‫עובדתיות וחירות‬ ‫לאדם‪ ,‬אין אפשרות לא להיות חופשי‪ ,‬זה מבנה התודעה שלו‪ .‬אך יש דברים בהם לא בחרנו ‪ -‬להיוולד‪ ,‬לאיזו משפחה‪ ,‬גברים‪/‬נשים‪ .‬סארטר אומר שהאדם‬ ‫הוא חירות ועובדתיות ‪ -‬ישנן עובדות שהאדם לא בחר‪ .‬הסיטואציה מגבילה את האפשרויות והחירות אך לעולם לא בוחרת עבורנו‪ .‬האדם לפי סארטר הוא‬ ‫חירות מוחלטת‪ .‬הסיטואציה לעולם לא תבטל את הקיום של האדם ושל האפשרויות‬ ‫שיעור ‪13‬‬ ‫סארטר טוען שהאדם הוא חירות מוחלטת ואין גבולות לחרות‪ ,‬אך מבין שלא הכול תלוי באדם ‪ -‬האדם הושלך לעולם מבלי לבחור ויוצא מהעולם מבלי לבחור‪.‬‬ ‫(עובדתיות) עובדתיות וחירות זו הסיטואציה ‪ -‬אנו מגיעים לתוכה‪ ,‬היא אינה בוחרת בשיבלנו אך מגבילה אותנו‪.‬‬ ‫האדם הוא יישות של חופש ובחירה בתוך מסגרת של עובדות‪.‬‬ ‫ויקטור פרנקל כותב ספר הנקרא "האדם מחפש משמעות" הוא היה במחנות ההשמדה ‪ -‬מסקנתו הייתה שאפילו במצבים הכי גרועים‪ ,‬אפילו בסיטואציה הכי‬ ‫קשה אפשר לבחור הכול‪ .‬הוא סיפר שאשר לקחת לאדם הכול אך לא ניתן לקחת לו את החופש הרוחני ואת זה השליך על אלו שחלקו פת לחם אחרונה עם‬ ‫חבריהם הרעבים‪.‬‬ ‫פרנקל כמו סארטר‪ ,‬אמר שהאדם הוא חופשי בבחירות שלו‪ ,‬אפילו בסיטואציות המגבילות אותו‪.‬‬ ‫הונאה עצמית ‪ -‬האדם נידון להיות חופשי‪ ,‬אך האדם אינו מתנהג כחופשי רוב הזמן כיוון שאינו רוצה את החופש הזה‪ .‬האדם יכול לשקר לעצמו לומר לעצמו‬ ‫שהוא חייב‪ .‬זו הכחשה שלה חירות הרבה יותר קל כשהאשמה לא עלינו‪.‬‬ ‫בעוד שניטשה אמר ‪ -‬האדם מכוון את עצמו לקראת החופש‪ ,‬סארטר טוען שכולם חופשיים ולא רק האצילים‬ ‫השקר מתרחש בשתי צורות‪:‬‬ ‫‪ .1‬דטרמיניזם ‪ -‬התייחסות אל עצמי כאל כאל אובייקט ‪ -‬אני לא באמת חופשי כיוון שאני צריך להתחשב באחרים‪ .‬ואז אנו מתייחסים אל עצמנו כאל‬ ‫אובייקטים ‪ -‬ולפי סארטר אנחנו יישות כשלעצמה ולא בשביל עצמה‬ ‫‪ .2‬כאשר אני מתייחס לעצמי כפי שהזולת תופס ואתי‪ ,‬הזולת תופס אותי‪ ,‬הזולת תופס אותי כאובייקט‪ .‬אם נתייחס לעצמנו כפי שהזולת מתייחס‬ ‫אלינו אז נתפוס את עצמנו כאובייקט‪ ,‬ונהיה בהונאה עצמית‪ .‬אם יגידו לנו שאנחנו לא אחראים ואנו נסתכל על עצמנו ככאלו אז נתנהג בעצם לפי‬ ‫התג שהדביקו לנו ונתייחס לעצמו כאובייקט‬ ‫אותנטיות ‪ -‬אצל ניטשה אותנטיות היא מאין אידאל מתקן‪ ,‬להיות אתה עצמך‪ ,‬כלומר להית אמיתי עם עצמך‪ .‬להיות אמיתי עם זולתך‪ .‬נבחין באותנטיות‬ ‫כשהיא לא שם‪ ...‬לא נוכל להבחין בה כשהיא שם‪ .‬כשאנו בהונאה עצמית אנו לא אותנטים‪.‬‬ ‫חשיבה הומניסטית ב' – ורד ימין ‪-‬סיכומי שיעורים ‪ -‬ענבר בר ‪-‬יהודה‬ ‫אצל סארטר המשמעות של אותנטיות היא תודעה שקופה‪ .‬אין מודע ולא מודע‪ .‬התודעה שקופה ואם אנו מתייחסים לחופש שלנו ולא בורחים ממנו אז אנחנו‬ ‫אותנטים‪.‬‬