חוברת משימות לתרגול כולל מחוונים

‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫לא למכירה‬
‫‪1‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫עמוד‬
‫המשימה‬
‫פופקרן ‪3 ........................ .......................................................‬‬
‫ממה עשויה פחית שתיה ‪6 ........................ ...............................‬‬
‫התפלת מים ‪10 ………………………. ...............................................‬‬
‫על פרי הגפן ‪16 ……………………… ..............................................‬‬
‫הגנה מפני חלודה ‪......................................‬‬
‫……………………… ‪21‬‬
‫תנור נפט ‪.................................................‬‬
‫‪26‬‬
‫‪……………………..‬‬
‫צועדים ושותים ‪32 ……………………… ............................................‬‬
‫‪37‬‬
‫הסתגלותם של מטפסי הרים ‪…………………….. ........................‬‬
‫‪42‬‬
‫מי תורם למי? ‪…………………….. ............................................‬‬
‫‪48‬‬
‫חקר האטמוספירה ‪…………………….. ......................................‬‬
‫‪54‬‬
‫זמינותם של מים מתוקים בכדור הארץ ‪…………………….. ...........‬‬
‫משבר המים בישראל ‪59 ……………………… ..................................‬‬
‫ריסוס עש התפוח ‪......................................‬‬
‫……………………… ‪66‬‬
‫שיטה להפחתת השימוש במתיל ברומיד ‪.......‬‬
‫……………………… ‪70‬‬
‫כמעט תאונה ‪............................................‬‬
‫……………………… ‪75‬‬
‫פֶּ ְרפֶּ טּואּום מֹובִּי ֶּלה – "מכונת תנועה נצחית ‪80 ………………………. .......‬‬
‫רכבת הרים ‪84 ………………………. ................................................‬‬
‫נמרה ושמה ַּבבְתָ א ‪92 ………………………. .......................................‬‬
‫צריכת אנרגיה בעולם ‪……………………… ...................................‬‬
‫תנור שמש ‪………………………. .................................................‬‬
‫דלדול משאבי טבע ‪………………………. .......................................‬‬
‫תחנת החלל הבינלאומית ‪………………………. ..............................‬‬
‫דלק פוסילי ‪………………………. .................................................‬‬
‫אסון הצונאמי ‪………………………. ..............................................‬‬
‫גלים סיסמיים ‪……………………… .............................................‬‬
‫דנ"א בשירות המשטרה ‪……………………… ................................‬‬
‫‪96‬‬
‫‪103‬‬
‫‪108‬‬
‫‪114‬‬
‫‪119‬‬
‫‪124‬‬
‫‪133‬‬
‫‪138‬‬
‫הריאות של רועי ‪………………………. ..........................................‬‬
‫חלב תינוק ‪………………………. .................................................‬‬
‫חשיבותה של ארוחת הבוקר ‪………………………. ..........................‬‬
‫קליטת ברזל ממזונות ‪………………………. ...................................‬‬
‫מחלת הסוכרת והרגלי החיים ‪……………………… .........................‬‬
‫אספירין תרופה מפתיעה ‪………………………. ...............................‬‬
‫‪150‬‬
‫‪156‬‬
‫‪159‬‬
‫‪164‬‬
‫‪170‬‬
‫‪177‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪2‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬פופקורן‬
‫אין כמעט אדם שלא יזהה את קולות ההתבקעות של גרגרי הפופקורן ואת ריחם‪.‬‬
‫את הפופקורן מכינים מזן של תירס אשר עובר תהליך ייבוש בשדה עוד לפני קטיפתו‪.‬‬
‫לתהליך הייבוש יש קשר להתבקעות גרגרי התירס שהופכים לחטיף‪ .‬ניתן ל ָב ֵק ַע את גרגרי‬
‫התירס בדרכים שונות‪ .‬כבר לפני כ‪ 0555 -‬שנה הבעירו האינדיאנים מדורה‪ ,‬בה התבקעו‬
‫גרגרי התירס והתפזרו לכל עבר‪ .‬כיום מכינים פופקורן במספר אופנים כגון‪ :‬בסיר מכוסה‬
‫המונח על הכיריים‪ ,‬בשקית נייר אטומה המעוצבת במיוחד עבור הכנת פופקורן במיקרוגל‪,‬‬
‫במתקן מיוחד המיועד לאח ובמכשיר חשמלי סגור‪ ,‬שכולל גוף חימום המחמם את הגרגרים‬
‫ומפוח המוציא אוויר מהמכשיר‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫בקטע מצוינות דרכים אחדות המיועדות להכנת פופקורן‪ .‬מהו המשותף לכל תהליכי ההתבקעות?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫גרגר הפופקורן מכיל עמילן ומעט מים‪ .‬קליפתו החיצונית קשה‪ .‬כשמחממים את הגרגרים‬
‫לכ‪ , C2255 -‬המים הופכים לאדי מים היוצרים לחץ בתוך הגרגר‪ .‬כאשר הלחץ בתוך הגרגר גובר‪,‬‬
‫קליפת הגרגר נבקעת וליבת (תוך) הגרגר פורצת החוצה יחד עם אדי המים ונוצרת צורת הפופקורן‬
‫המוכרת‪.‬‬
‫בשעת הכנת הפופקורן נשארים גם גרגרים שלא התבקעו‪ .‬בטבלה שלפניכם סיבות אפשריות לאי‪-‬‬
‫התבקעותם של גרגרי התירס‪.‬‬
‫סמנו נכון או לא נכון לגבי כל סיבה‪:‬‬
‫סיבות אפשריות לאי‪-‬בקוע‬
‫א‪ .‬תכולת מים גבוהה מדי בגרגר‬
‫ב‪ .‬תכולת מים נמוכה מדי בגרגר‬
‫ג‪ .‬חימום הגרגר לכ‪C2205 -‬‬
‫ד‪ .‬טמפרטורה נמוכה של מקור החימום‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫ישראל ודפנה החליטו לנסות ולהגדיל את מספר גרגרי הפופקורן המתבקעים‪ .‬לשם כך‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון הם ייבשו ‪ 05‬גרגרי פופקורן במשך מספר ימים בשמש‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חממו כמות שווה של‬
‫שמן בשני כלים זהים‪ ,‬לסיר אחד הכניסו את ‪ 05‬גרגרי הפופקורן שיובשו בשמש ולסיר שני הכניסו‬
‫‪ 05‬גרגרי פופקורן שלא יובשו ואשר נלקחו מאותה אריזה‪ .‬הכלים חוממו במשך ‪ 05‬דקות‬
‫באמצעות אותו מקור חימום‪.‬‬
‫מה הייתה ההשערה בניסוי זה?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪3‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם תוצאות הניסוי של ישראל ודפנה‪:‬‬
‫אחוז הגרגרים שהתבקעו‬
‫גרגרים שיובשו‬
‫בשמש‬
‫‪05%‬‬
‫גרגרים שלא יובשו‬
‫‪05%‬‬
‫לפניכם משפטים המתארים את הניסוי שביצעו ישראל ודפנה ותוצאותיו‪.‬‬
‫סמנו את המשפטים הנכונים‪:‬‬
‫א‪ .‬שאלת המחקר בניסוי זה היא‪ ,‬האם ייבוש גרגרי פופקורן בשמש לפני‬
‫הכנתם ישפיע על מספר הגרגרים שיבקעו‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבוצת הבקרה הייתה קבוצת הגרגרים שיובשו בשמש‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוצאות הניסוי הראו‪ ,‬כי רק גרגר אחד שיובש בשמש לא התבקע בהשוואה לשני‬
‫גרגרים שלא יובשו‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוצאות הניסוי מראות בודאות‪ ,‬שייבוש גרגרים בשמש לפני הכנתם‬
‫מגדיל את אחוז הגרגרים שמתבקעים‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מה אפשר לומר על חלקיקי המים בתהליך שבו נוצרים אדי מים בגרגר הפופקורן?‬
‫א‪ .‬החלקיקים נעים לאט יותר ומתרחקים זה מזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלקיקים נעים מהר יותר ומתרחקים זה מזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלקיקים נעים לאט יותר ומתקרבים זה לזה‪.‬‬
‫ד‪ .‬החלקיקים נעים מהר יותר ומתקרבים זה לזה‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫נניח כי הנך מתכונן לערוך מסיבה ולהזמין את חבריך‪ .‬לפניך מוצגות שתי אריזות פופקורן‪:‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪4‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬פופקורן‬
‫נושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים מבנה תכונות ותהליכים ‪ -‬מצבי צבירה‬
‫והמבנה החלקיקי; מערכות טכנולוגיות‬
‫ההקשר‪ :‬בריאות‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫יכולות – לבדוק יכולת של הבנת‪-‬הנקרא והסקת מסקנות‬
‫החום או שימוש באנרגית חום‪.‬‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – לבדוק יכולת לפרש ראיות מדעיות ולהסיק מסקנות‪.‬‬
‫ידע של מדע ‪ -‬לבדוק ידע על שינויי מצב צבירה של מים וגורמים‬
‫המשפיעים עליהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכון‬
‫ג‪ .‬לא נכון‬
‫ב‪ .‬נכון‬
‫א‪ .‬נכון‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫בשאלה זו ובאחרות‪ ,‬במקום לכתוב את המשפט "גרגר תירס‬
‫המשמש להכנת פופקורן" נכתב בקצרה "גרגר פופקורן"‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫הערה‪:‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע על מדע – חקר מדעי – מהי השערה‪.‬‬
‫יכולות – יכולת של הבנת הנקרא וניסוח השערה‪.‬‬
‫ייבוש הגרגרים יגדיל את מספר גרגרי הפופקורן המתבקעים‬
‫לעומת אלה שאינם מתבקעים‪.‬‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע על מדע – שאלת מחקר‪ ,‬בקרה‪ ,‬תוצאות ומסקנות‬
‫יכולות – לזהות מאפיינים בולטים של חקירה מדעית‪ ,‬לפרש‬
‫ראיות מדעיות ולהסיק מסקנות‪ .‬לבדוק את היכולת לדון בממצאים‪.‬‬
‫א ו‪ -‬ג‪.‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ב ו‪/‬או ד‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע ‪ -‬הבנה של שינויים במצבי הצבירה ברמה‬
‫החלקיקית‪.‬‬
‫ב‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪5‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ממה עשויה פחית שתייה? ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫פחיות שתייה מייצרים מברזל או מאלומיניום‪ .‬בטבלה שלפניכם תכונות של שתי המתכות – אלומיניום וברזל‪.‬‬
‫תכונות‬
‫חוזק‬
‫צפיפות (מסה של ‪ 1‬סמ"ק חומר)‬
‫תגובה עם חמצן‬
‫מחיר‬
‫אלומיניום‬
‫לא חזק במיוחד‬
‫‪ 7.9‬גרם לסמ"ק‬
‫יש תגובה (אינו מחליד)‬
‫יקר‬
‫ברזל‬
‫חזק מאוד‬
‫‪ 9.7‬גרם לסמ"ק‬
‫יש תגובה (מחליד)‬
‫זול‬
‫רשמו נימוק אחד בעד ונימוק אחד נגד ייצור פחית שתייה מכל אחת משתי המתכות‪(.‬ציינו בכל נימוק את התכונה‬
‫ומדוע היא מהווה יתרון או חסרון)‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫על סמך הבדיקות שערך יוסי‪ ,‬האם תוכלו לקבוע איזו פחית עשויה מברזל? רשמו שני נימוקים לביסוס טענתכם‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בארצות מסוימות ממחזרים את האלומיניום שבפחיות השתייה‪ .‬בישראל יוצרו עד עתה הפחיות משתי מתכות ‪-‬‬
‫מכסה מאלומיניום וגוף מפלדה (סגסוגת ברזל המכילה מעט פחמן)‪ .‬למרות החשיבות הרבה של מיחזור פחיות‬
‫השתייה‪ ,‬אין ממחזרים אותן בארץ‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא הקושי שבהפרדת האלומיניום מן הברזל‪.‬‬
‫הציעו פתרון שיאפשר מיחזור הפחיות שמיוצרות בישראל למרות הקושי‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪6‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם טבלה של נתונים על אלומיניום וברזל‪ .‬השלימו את הפרטים החסרים בטבלה‪:‬‬
‫סימן כימי‬
‫מספר אטומי‬
‫מספר פרוטונים בגרעין האטום‬
‫מספר אלקטרונים באטום‬
‫מספר פרוטונים ביון‬
‫מספר אלקטרונים ביון‬
‫מטענו החשמלי של היון‬
‫אלומיניום‬
‫‪Al‬‬
‫ברזל‬
‫‪Fe‬‬
‫‪72‬‬
‫‪11‬‬
‫‪72‬‬
‫‪+1‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בכפרים במלזיה יש לאנשים בעיה של חוסר בברזל בגופם‪ ,‬הגורמת לרמות המוגלובין נמוכות בדם‪ .‬במחקר שנעשה‬
‫בשני כפרים כאלה‪ ,‬בדקו שתי קבוצות אוכלוסיה‪ :‬קבוצה אחת השתמשה רק בסירי בישול מברזל‪ ,‬וקבוצה אחרת‬
‫השתמשה רק בסירי אלומיניום‪ .‬נניח ששתי הקבוצות בישלו מאכלים דומים‪ .‬תוצאות המחקר הראו בוודאות כי רמת‬
‫ההמוגלובין באנשים שבישלו בסירי ברזל עלתה‪ ,‬בעוד שלא נצפה שינוי משמעותי באנשים שבישלו בסירי אלומיניום‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד מתוצאות המחקר (סמנו נכון‪ /‬לא נכון)‪:‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫בישול בסירי ברזל עשוי לגרום לנוכחות ברזל בתבשיל‬
‫א‪.‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫סירי ברזל מחלידים במשך הזמן‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫בישול בסירי אלומיניום אינו תורם לעליה בהמוגלובין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫סירי אלומיניום קלים יותר מסירי ברזל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫יש קשר בין ברזל ורמת ההמוגלובין בגוף‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪7‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים – מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים – תכונות מתכות‪,‬‬
‫שימושים והשלכות חברתיות‪.‬‬
‫ההקשר‪ :‬משאבים – בהיבט גלובלי‬
‫המקור‪:‬בשאלה ‪):http://www.tulane.edu/~trmd700/ebarth.pdf5‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫יכולות – קריאת טבלה‬
‫הסקת מסקנות מהשוואת נתונים‬
‫כל נימוק רלוונטי שכולל את התכונה והסבר האם התכונה מהווה יתרון או‬
‫חסרון‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫בעד פחית מברזל – א‪ .‬פחית מברזל חזקה יותר ולכן עמידה יותר‬
‫בלחצים‪ .‬או‪ :‬ב‪ .‬פחית מברזל זולה יותר – זה מהווה יתרון כלכלי לצרכן‪.‬‬
‫נגד פחית מברזל – א‪ .‬הפחית כבדה יותר ולכן קיים קושי בשינוע‪ .‬או‪ :‬ב‪.‬‬
‫פחית מברזל מחלידה ולכן אינה עמידה לאורך זמן‪.‬‬
‫בעד פחית אלומיניום – א‪ .‬הפחית אינה מחלידה ולכן עמידה לאורך זמן‪.‬‬
‫או ‪ :‬ב‪ .‬הפחית קלה ולכן השינוע קל יותר‪.‬‬
‫נגד פחית אלומיניום – א‪ .‬פחית אלומיניום יקרה – זה מהווה חסרון כלכלי‬
‫לצרכן‪.‬‬
‫או‪ :‬ב‪ .‬האלומיניום פחות חזק מהברזל‪ ,‬לכן פחית אלומיניום פחות עמידה‬
‫בלחצים‪.‬‬
‫על כל נימוק נכון בעד או נגד‪.‬‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע – תכונות של מתכות‬
‫יכולות – שימוש בנתונים להסקת מסקנות‬
‫הטענה‪ :‬הפחית מתוצרת הארץ עשויה מברזל‪ .‬נימוקים‪ :‬א‪ .‬היא נמשכת‬
‫למגנט ב‪ .‬צפיפות הברזל גדולה יותר מצפיפות האלומיניום‪ ,‬לכן פחית‬
‫ברזל מסתה גדולה יותר ממסת פחית אלומיניום באותם ממדים‪.‬‬
‫רשמו נימוק נכון אחד בלבד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫ידע של מדע – תכונות מתכות‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט וטבלה‬
‫יצירתיות בפתרון בעיות‬
‫תשובה המציעה פתרון הגיוני‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬א‪ .‬אפשר לנצל מובטלים או פנסיונרים לגזירת המכסים (היבט‬
‫חברתי)‬
‫ב‪ .‬אפשר להתיך את הפחיות ולנצל את ההבדל בצפיפות לאיסוף‬
‫האלומיניום הצף‪.‬‬
‫ג‪ .‬אפשר לגזור את הפחיות לחתיכות קטנטנות בעזרת מכונות‪ ,‬ואז‬
‫להפריד את הברזל עם מגנט‪.‬‬
‫תשובה לא רלוונטית‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫מטרת השאלה‪ :‬ידע של מדע – הבנת מבנה האטום‬
‫הבנת המבנה של יונים ומטענם החשמלי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫סימן כימי‬
‫מספר אטומי‬
‫מספר פרוטונים בגרעין האטום‬
‫מספר אלקטרונים באטום‬
‫מספר פרוטונים ביון‬
‫מספר אלקטרונים ביון‬
‫מטענו החשמלי של היון‬
‫ניקוד חלקי (‪)17.2%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫אלומיניום‬
‫‪Al‬‬
‫‪31‬‬
‫‪11‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪+1‬‬
‫ברזל‬
‫‪Fe‬‬
‫‪72‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫‪72‬‬
‫‪+6‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫פירוש עדויות מדעיות והסקת מסקנות‬
‫ידע על מדע – מהי מסקנה‬
‫א – נכון; ב – לא נכון; ג – נכון; ד – לא נכון; ה – לא נכון‪.‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫תשובות לא נכונות‪ ,‬או לא ענו‬
‫‪9‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫התפלת מים ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מי מלח הם (סמנו את התשובה הנכונה)‪:‬‬
‫א‪ .‬תערובת אחידה (הומוגנית)‬
‫ב‪ .‬תערובת לא אחידה (הטרוגנית)‬
‫ג‪ .‬תרכובת‬
‫ד‪ .‬יסוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪11‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫לפניכם איור המתאר מערכת זיקוק‪ .‬בהנחה שהחומר אותו מזקקים הוא תמיסת מי מלח ‪,‬‬
‫התאימו את המספרים בציור לחומרים הבאים‪:‬‬
‫מים טהורים) (‬
‫תערובת מים ואדי מים) (‬
‫תמיסת מי מלח) (‬
‫אדי מים) (‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫הסבירו מדוע הקרחונים עשויים ממים מתוקים בלבד‪ ,‬על אף שהם נוצרים ממי אוקיינוסים מלוחים‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם טבלה המשווה בין התפלת מים על ידי זיקוק לבין התפלה על ידי הקפאה‪.‬‬
‫סמנו את האפשרות המתאימה‪:‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪11‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מאפיינים בתהליך ההתפלה‬
‫לא למכירה‬
‫על ידי זיקוק‬
‫על ידי הקפאה‬
‫שינוי טמפרטורה נגרם על ידי פעולת‬
‫חימום‪/‬קירור‬
‫חימום‪/‬קירור‬
‫מצב צבירה של המים הנאספים בשלב‬
‫מוצק‪/‬נוזל‪/‬גז‬
‫מוצק‪/‬נוזל‪/‬גז‬
‫ההפרדה מן המלחים‬
‫מליחות המים הנאספים בסוף התהליך‬
‫גבוהה ‪ /‬נמוכה‬
‫גבוהה ‪ /‬נמוכה‬
‫צורך בהשקעת אנרגיה לשינוי מצב הצבירה‬
‫יש צורך ‪ /‬אין צורך‬
‫יש צורך ‪ /‬אין צורך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫בשנים האחרונות מתקיימים בעולם דיונים לגבי הצורך להשקיע כספים במחקר ובפיתוח מתקני התפלת מים‪ .‬המים‬
‫המותפלים יקרים יותר ממי השתייה המתקבלים משאיבת מי תהום או נהרות ואגמים מתוקים‪ .‬כתבו מכתב קצר‬
‫לוועדה שצריכה להחליט על ההשקעה בפיתוח מתקנים להתפלת מים‪ .‬במכתב תציגו את עמדתכם לגבי פיתוח‬
‫מתקנים כאלה בעולם‪ .‬הביאו שני נימוקים לפחות לביסוס עמדתכם‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫תהליך התפלה מקובל מאוד בישראל ובעולם הוא התפלה באמצעות אוסמוזה הפוכה‪ .‬השיטה מבוססת על מעבר‬
‫חומרים (פעפוע) דרך קרומים בררניים שמעבירים רק מולקולות בגודל מסוים ואינם מעבירים אחרות‪ .‬בתהליך‬
‫האוסמוזה מפעפעים מים דרך קרומים בררניים מתמיסה מהולה (מים מתוקים) לתמיסה מרוכזת (מי‪ -‬ים)‪ .‬בתהליך‬
‫ההתפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה גורמים למים לעבור מתמיסה מרוכזת אל תמיסה מהולה‪ .‬לשם כך מפעילים‬
‫לחץ רב (כ‪ 72 -‬אטמוספירות) על מי‪-‬ים הנמצאים בכלי בצידו האחד של קרום בררני‪ .‬רק המים עוברים דרך הקרום‬
‫הבררני לצידו השני של הכלי שמכיל מים מתוקים‪ .‬ככל שריכוז המלחים במים גבוה יותר‪ ,‬נדרש לתהליך לחץ גדול‬
‫יותר‪ ,‬שלהשגתו דרושה אנרגיה רבה יותר לתהליך ההתפלה‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה סוג של מים כדאי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬להתפיל בתהליך של אוסמוזה הפוכה – מים מליחים (מים שכמות המלחים‬
‫בהם קטנה יחסית למי‪-‬ים) או מי‪-‬ים? נמקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו עקרון הפעולה של קרום חדיר למחצה?‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים – מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים ‪ -‬הפרדת תערובות‬
‫ההקשר‪ :‬משאבים – בהיבט גלובלי ; היסטורי – שיטות התפלה בעבר וכיום המקור‪:‬אתר‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪12‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מט"ר‪http://www.matar.ac.il/month/desalination/page1.asp‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תכונות של תערובת‬
‫ידיעת ההבדל בין תערובת‪ ,‬תרכובת ויסוד‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה א'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הפרדת תערובות בתהליך זיקוק‬
‫יכולות – הבנת איור המתאר תהליך‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫מים טהורים ( ‪ ,) 2‬תערובת מים ואדי מים ( ‪ ,) 1‬תמיסת מי מלח ( ‪,) 1‬‬
‫אדי מים ( ‪) 7‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל התאמה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל ההתאמות שגויות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫הסבר תופעות באופן מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫מי הים הם תערובת של מים ומלחים‪ .‬כאשר המים קופאים‪ ,‬נוצרת שכבת‬
‫קרח על פני המים – קרחונים‪ .‬המלחים נותרים בשכבת המים‪ ,‬ולכן‬
‫הקרחונים אינם מלוחים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע ‪ -‬הפרדת תערובות ; מצבי צבירה ומעברים ביניהם‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫מאפיינים בתהליך ההתפלה‬
‫על ידי הקפאה‬
‫על ידי זיקוק‬
‫שינוי טמפרטורה נגרם על ידי‬
‫חימום‬
‫קירור‬
‫מצב צבירה של המים הנאספים‬
‫בשלב ההפרדה מן המלחים‬
‫גז‬
‫מוצק‬
‫מליחות המים בסוף התהליך‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫צורך בהשקעת אנרגיה לשינוי‬
‫מצב הצבירה‬
‫יש צורך‬
‫יש צורך‬
‫ניקוד חלקי (‪)17.2%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הסקת מסקנות מעדויות מדעיות וחברתיות ובניית טיעון‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הציגו עמדה בעד פיתוח מתקני התפלה או עמדה נגד‪ ,‬והביאו שני‬
‫נימוקים לביסוס עמדתם‪.‬‬
‫נימוקים בעד פיתוח מתקני התפלה‪ :‬הצורך במים מתוקים‪ ,‬מים מתוקים‬
‫כמשאב מתכלה‪ ,‬מי ים כמשאב זמין ובכמות גדולה‪ ,‬שיקולי סביבה‪,‬‬
‫שיקולים לטווח ארוך‪.‬‬
‫נימוקים נגד פיתוח מתקני התפלה‪ :‬שיקולים כלכליים‪ ,‬שיקולי סביבה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫הציגו רק נימוק אחד נכון‬
‫ללא ניקוד‬
‫טענה ללא נימוקים‪ ,‬או נימוקים שאינם נכונים‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪14‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫יכולות – הבנת הנקרא; יישום ידע מדעי במצב נתון‬
‫א‪.‬‬
‫במים מליחים ריכוז המלחים נמוך מזה שבמי‪-‬ים‪ ,‬ולכן תידרש‬
‫פחות אנרגיה לתהליך ההתפלה ממים מליחים‪ ,‬והתהליך יהיה‬
‫זול וכדאי יותר מהתפלת מי‪-‬ים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קרום חצי חדיר הוא כמו מסננת – יש בו חללים המאפשרים‬
‫מעבר של מולקולות בגודל מתאים‪ ,‬והוא אינו מאפשר מעבר‬
‫מולקולות גדולות יותר‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו נכון רק על אחד הסעיפים (א או ב)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות לא נכונות‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪15‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬על פרי הגפן‬
‫לפניכם איורים המתארים את השלבים העיקריים בתהליך הרגיל להכנת יין מענבים‪:‬‬
‫‪ .1‬סחיטה‬
‫‪ .3‬תסיסה‬
‫‪ .2‬איסוף‬
‫סחיטת המיץ מן הענבים‬
‫מיץ הענבים נאסף‬
‫הוספת שמרים למיץ‬
‫על ידי מכונה המפעילה‬
‫בתחתית המיכל‪ ,‬וזורם‬
‫הענבים במיכלים‪ ,‬גורמת‬
‫לחץ‬
‫למיכל שמתחתיו‪.‬‬
‫לתהליך תסיסה שבו‬
‫הופך מיץ הענבים ליין‪.‬‬
‫בתהליך התסיסה הופך‬
‫הסוכר לכוהל תוך שחרור‬
‫גז (פחמן דו חמצני)‬
‫במשך שנים רבות ידעו הכורמים באיזור פרנקוניה שבגרמניה שהכפור‪ ,‬המקפיא את‬
‫הענבים לפני הבציר‪ ,‬גורם ליין המיוצר מהם להיות מתוק יותר מיין רגיל‪ ,‬ובעל טעם‬
‫משובח‪ .‬התופעה התגלתה בצורה מקרית עוד בתקופת נאפוליאון‪ ,‬כאשר המלחמות‬
‫עיכבו את הבציר‪ ,‬והענבים נבצרו בטמפרטורה של –‪ . C211‬במשך כ‪ 111 -‬שנים היה‬
‫בציר כזה תלוי במזג האוויר‪ ,‬ובלתי ניתן לתכנון‪ .‬בשנות ה‪ 21 -‬של המאה העשרים החלו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪16‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫לייצר יין כזה שנקרא "יין קרח" (‪ )Ice Wine‬בצורה מתוכננת ומבוקרת‪.‬‬
‫כיצד מייצרים יין קרח בדרך תעשייתית בימינו? בשונה מתהליך הכנת היין הרגיל‬
‫(המתואר באיורים)‪ ,‬בוצרים את הענבים בטמפרטורה הנמוכה מ‪ .c01 -‬מיד אחרי הבציר‬
‫עוברים הענבים קירור נוסף לטמפרטורה של‬
‫‪1‬‬
‫‪ -c7‬לפחות‪ .‬היין המתקבל הוא מתוק‬
‫במיוחד ובעל טעם עשיר ביותר‪.‬‬
‫יש להקפיד על כך שהענבים יהיו בשלים מאוד‪ ,‬וקפואים עד כדי הפיכתם ל"כדורים"‬
‫מוצקים וקשים‪ .‬קירור הענבים גורם לקיפאון מים שבתוך הענב ויצירת גבישי קרח‪ ,‬ואז‬
‫ניתן בעזרת אמצעים טכנולוגיים להפריד את גבישי הקרח ממיץ הענבים בתהליך‬
‫הסחיטה‪ .‬התהליך הזה איטי מאוד‪ ,‬דורש זהירות ובקרה‪ ,‬ואורך כמה שעות‪ .‬זן הענבים‬
‫המתא ים ביותר ליין כזה הוא הריזלינג‪ .‬בבדיקות נמצא כי ככל שטמפרטורת הקירור של‬
‫הענבים נמוכה יותר מתחת לאפס‪ ,‬ריכוז הסוכר במיץ הנאסף עולה ובהתאם המיץ מתוק‬
‫יותר‪( .‬שימו לב‪ :‬ריכוז מוגדר ככמות החומר בנפח נתון)‪.‬‬
‫לחיים!‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫הכנת "יין קרח" מסוג ריזלינג מתבצעת בשלבים ובסדר הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬סחיטה‪ ,‬תסיסה‪ ,‬איסוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬סחיטה‪ ,‬איסוף‪ ,‬תסיסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סחיטה‪ ,‬הקפאה‪ ,‬איסוף‪ ,‬תסיסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקפאה‪ ,‬סחיטה‪ ,‬איסוף‪ ,‬תסיסה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הסבירו כיצד הפרדת גבישי הקרח ממיץ הענבים משפיעה על מתיקות היין‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪17‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בתוך הענב יש תערובת של מים‪ ,‬סוכר וחומרים אחרים‪ .‬על איזה עקרון מדעי מבוסס תהליך‬
‫ההפרדה של המים מן התערובת?‬
‫א‪ .‬ההבדל בין אזורי אקלים ממוזגים לבין אזורי אקלים קרים מאוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההבדל בין סחיטת הענבים הרגילים לבין סחיטת ענבים קפואים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההבדל בין נקודת הקיפאון של המים לבין זו של חומרים אחרים בתערובת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההבדל בין סוגים שונים של ענבים‪ :‬בגודל‪ ,‬בצבע‪ ,‬בצורת הענב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בגרפים הבאים מתואר ריכוז הסוכר במיץ הענבים בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫אילו מהגרפים מתאימים למידע שבקטע?‬
‫א‪ .‬גרפים א‪ ,‬ג בלבד‬
‫ב‪ .‬גרפים א‪ ,‬ו‪ -‬ד בלבד‬
‫ג‪ .‬גרפים א‪ ,‬ג‪ ,‬ו‪-‬ד בלבד‬
‫ד‪ .‬כל הגרפים מתאימים‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪18‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫לפניכם טבלה המציגה נתונים שנאספו מבציר שנת ‪ .1971‬ריכוז הסוכר בטבלה נתון‬
‫ביחידות אושל (‪ ,)Oeschle‬הנהוגות בתעשיית היין‪.‬‬
‫תאריך‬
‫הטמפרטורה בה נבצרו‬
‫הענבים‬
‫ריכוז הסוכר במיץ‬
‫ביחידות אושל‬
‫‪C0‬‬
‫‪ 72‬בנובמבר‬
‫‪-9.2‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 79‬בנובמבר‬
‫‪-12‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 79‬בנובמבר‬
‫‪-71‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ 77‬בנובמבר‬
‫‪-19‬‬
‫‪177‬‬
‫‪ 11‬בנובמבר עד ‪ 2‬בדצמבר‬
‫לא התקיים בציר בשל הקור‬
‫‪-‬‬
‫העז‬
‫מה‪ ,‬להערכתכם‪ ,‬ריכוז הסוכר בטמפרטורה של ‪? C111-‬‬
‫א‪ .‬גבוה מ‪ 111-‬יחידות אושל אך נמוך מ‪ 177 -‬יחידות אושל‬
‫ב‪ .‬גבוה מ‪ 111 -‬אך נמוך מ‪ 111 -‬יחידות אושל‬
‫ג‪ ,‬נמוך מ‪ 111 -‬יחידות אושל‬
‫ד‪ .‬גבוה מ‪ 171 -‬יחידות אושל‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪19‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬על פרי הגפן‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫חומרים – מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים ‪ -‬הפרדת תערובות‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫משאבי טבע ‪ -‬משאבים לייצור מזון‪ ,‬בחזית המדע והטכנולוגיה – ייצור יין וצרכנות בהיבט אישי‬
‫וחברתי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ד'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – ידע על תמיסות וריכוזי ממס ומומס‪.‬‬
‫יכולות – לבדוק יכולת של יישום ידע של מדע‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫הפרדת גבישי הקרח מקטינה למעשה את כמות המים בתערובת‪,‬‬
‫ולכן כמות הסוכר בתמיסה הנותרת גדולה יותר יחסית לכמות‬
‫המים (ריכוז הסוכר גדל)‪ ,‬והיין יהיה מתוק יותר‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ההסבר מתייחס להפרדת קרח או מים מן התערובת‪ ,‬ללא‬
‫התייחסות לעליה בריכוז הסוכר כתוצאה מכך‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על תכונות המסייעות בהפרדת תערובות – נקודת קיפאון‬
‫יכולות – לבדוק יכולת יישום ידע של המדע‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ג'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪21‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫הפקת מידע מטקסט ומגרפים והבנת הקשר בין מידע מילולי לבין‬
‫מידע המוצג בגרפים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ב'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת יכולת הפקת מידע מטבלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ב'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪21‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫הגנה מפני חלודה ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סמנו את התשובה הנכונה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חלודה היא תערובת של ברזל וחמצן‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חלודה היא תרכובת של ברזל וחמצן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חלודה היא צורה שונה של היסוד חמצן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חלודה היא תרכובת של ברזל‪ ,‬חמצן ומימן‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫אחת השיטות לצפות כלי העשוי ממתכת אחת במתכת אחרת היא על ידי מערכת אלקטרוליזה‪ .‬לשם כך מחברים את‬
‫כלי המתכת המיועד לציפוי להדק השלילי של מקור זרם (כלי המתכת מהווה אלקטרודה)‪ .‬טובלים את הכלי בתמיסה‬
‫המכילה יונים חיוביים של המתכת שבה רוצים לצפות את הכלי‪ .‬יוני המתכת שבתמיסה נמשכים אל הכלי‪ .‬אלקטרונים‬
‫מכלי המתכת עוברים אל היונים החיוביים שבתמיסה‪ ,‬ומתקבל ציפוי מתכתי על הכלי‪.‬‬
‫במקרה של ציפוי באבץ ניתן לסכם את התגובה בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪e → Zn7 + +7Zn‬‬
‫(אלקטרון – ‪ ; e‬אבץ – ‪)Zn‬‬
‫א‪ .‬הסבירו את התגובה הכימית שמתרחשת בקצרה‪ ,‬תוך שימוש במושגים‪ :‬יון‪ ,‬אטום‪ ,‬אלקטרונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדוע מחברים את הכלי להדק השלילי של מקור הזרם?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪22‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מה צריך לשנות במערכת האלקטרוליזה אם רוצים לצפות את כלי הברזל בכסף? הסבירו מה צריך לעשות לשם כך‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם איור של מערכת אלקטרוליזה‪ .‬המערכת כוללת כוס כימית שבה נוזל‪ 2 ,‬אלקטרודות המחוברות למקור זרם חשמלי‬
‫ומיועדות לטבילה בנוזל ‪ ,‬חוטי חיבור ומד זרם (אמפרמטר)‪.‬‬
‫בניסוי מדדו את הזרם במעגל‪ ,‬בארבע מערכות אלקטרוליזה‪ .‬בכל מערכת הוכנס לכוס נוזל שונה‪ ,‬האלקטרודות‬
‫הוטבלו בנוזל‪ ,‬ואז נמדדה עוצמת הזרם‪.‬‬
‫רשמו באילו מערכות הראה מד הזרם על קיומו של זרם חשמלי‪.‬‬
‫הנוזלים הם‪:‬‬
‫א‪ .‬תמיסת מי סוכר‬
‫ב‪ .‬תמיסת מלח הבישול‬
‫ג‪ .‬תמיסת נחושת כלורית‬
‫ד‪ .‬מים מזוקקים‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫האם יראה האמפרמטר על זרימת זרם חשמלי אם במקום להכניס את האלקטרודות לנוזל‪ ,‬נחבר בין האלקטרודות‬
‫בחוט ברזל? הסבירו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪23‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים – תכונות של חומרים‪ ,‬תרכובות ;‬
‫מערכות טכנולוגיות – שימוש בחומרים‬
‫ההקשר‪ :‬משאבים‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תרכובות‬
‫יכולות – יישום ידע של המדע במצב נתון‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה ב'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מוליכות בתמיסות‪ ,‬פירוק והרכבה של תרכובות‪,‬‬
‫אלקטרוליזה‪ ,‬אינטראקציות בין מטענים חשמליים‬
‫יכולות – תיאור או פירוש תופעה באופן מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬שני אלקטרונים עוברים מהאלקטרודה אל יון האבץ החיובי שהופך‬
‫לאטום אבץ ניטרלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לחבר את הכלי המיועד לציפוי אל ההדק השלילי‪ ,‬מכיוון שיוני‬
‫האבץ הם חיוביים‪ ,‬והם ימשכו לאלקטרודה השלילית‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו נכון על א או על ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות אחרות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪24‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – פירוק של תרכובות על ידי אלקטרוליזה‬
‫יכולות – יישום ידע מדע במצב נתון‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫כדי שיווצר ציפוי כסף יש להחליף את יוני האבץ ביוני כסף‪ ,‬וזאת ניתן‬
‫לעשות על ידי המסת תרכובת כסף בנוזל בו טבולות האלקטרודות‪( .‬על‬
‫תרכובת הכסף להיות מסיסה בנוזל‪ ,‬ולשחרר יוני כסף לתמיסה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫רשמו שיש להחליף את יוני האבץ ביוני כסף ללא הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות אחרות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הבחנה בין תמיסות מוליכות‪/‬לא מוליכות זרם חשמלי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫התשובות הבאות‪ :‬א – אין‪ ,‬ב – יש‪ ,‬ג – יש‪ ,‬ד – אין‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות לא נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מעגל חשמלי סגור‬
‫יכולות – יישום ידע מדעי למצב נתון – זיהוי מעגל חשמלי סגור‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫אם נחבר חוט ברזל בין שתי האלקטרודות האמפרמטר יראה מעבר זרם‬
‫כי חוט הברזל סגר את המעגל החשמלי‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫תשובה לא נכונה או לא ענו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫תנור נפט ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫השוו בין תהליכי הבעירה המלאה והחלקית (ציינו שתי נקודות דימיון ושתי נקודות שוני)‪ .‬השתמשו במילים "מגיבים"‬
‫ו"תוצרים"‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪26‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫אטומי היסודות המשתתפים בתהליכי הבעירה המלאה והחלקית הם אטומים של פחמן‪ ,‬מימן וחמצן‪ .‬השלימו‬
‫בטבלה הבאה את הנתונים החסרים לגבי היסודות הללו‪:‬‬
‫שם היסוד מצב צבירה‬
‫בטמפרטורת‬
‫סימול כימי‬
‫מספר‬
‫של אטום‬
‫אטומי‬
‫החדר‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫פרוטונים‬
‫אלקטרונים‬
‫באטום‬
‫באטום‬
‫פחמן‬
‫מימן‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫חמצן‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫בדיון שהתקיים בכיתה בשיעור מדע וטכנולוגיה‪ ,‬טענה אלונה‪ ,‬כי הפחמן הדו‪-‬חמצני והפחמן‬
‫החד‪-‬חמצני הם חומרים שונים‪ .‬אילו מבין המשפטים תומכים בטענתה של אלונה?‬
‫א‪.‬‬
‫שני החומרים מורכבים מאותם אטומים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המגיבים היוצרים את שני החומרים זהים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מרבית התכונות של שני החומרים שונות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המבנה המולקולרי של שני החומרים שונה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫בתהליך הנשימה שמתרחש במרבית היצורים החיים נקלט חמצן ומשתחרר פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬בגוף האדם החמצן‬
‫נקשר אל מולקולת ההמוגלובין שבדם‪ ,‬מובל אל תאי הגוף ומשתחרר שם (כל מולקולה של המוגלובין יכולה ליצור‬
‫קשר עם ארבע מולקולות של חמצן)‪ .‬כאשר שואפים פחמן חד‪-‬חמצני המולקולות שלו מתחרות עם מולקולות‬
‫החמצן על הקישור להמוגלובין‪ .‬הקשר בין הפחמן החד‪-‬חמצני לבין ההמוגלובין הוא קשר חזק‪ ,‬ולכן מולקולת‬
‫הפחמן החד‪-‬חמצני אינה משתחררת בקלות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬פחות מולקולות חמצן יכולות ליצור קשר עם מולקולת‬
‫ההמוגלובין וקיימת סכנה של חנק ומוות‪.‬‬
‫אלון ישב בחדר לא מאוורר והפעיל תנור נפט‪ .‬לפניכם ‪ 1‬תרשימים המתארים מצבים אפשריים בהם ניתן למצוא‬
‫מולקולות של המוגלובין בדמו של אלון במשך שהייתו הארוכה בחדר‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪27‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫א‪ .‬דרגו את התרשימים מ‪ 1 -‬עד ‪( 1‬תרשים מספר ‪ 1‬ייצג מולקולות המוגלובין בדמו של אלון כשהחל התנור‬
‫לבעור ואילו תרשים ‪ 1‬ייצג מולקולות המוגלובין בדמו של אלון לאחר זמן ממושך בו ישב בחדר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו לגבי כל תרשים מהו התהליך שמתרחש בדמו של אלון בעת שהייתו בחדר‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫"יש להשאיר את החדר מאוורר בשעת הפעלת התנור"‪ -‬אלו הן הוראות היצרן של חברת "חממי" המתמחה ביצור‬
‫תנורי חימום ביתיים המופעלים על‪-‬ידי נפט‪.‬‬
‫מדוע מסוכן להשאיר תנור בחדר סגור? (סמנו נכון או לא נכון)‬
‫א‪.‬‬
‫מכיוון שבחדר סגור בו בוער תנור קְ טֵ נה כמות החמצן‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ב‪.‬‬
‫מכיוון שבחדר סגור בו בוער תנור קְ טֵ נה כמות הפחמן החד‪ -‬חמצני‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ג‪.‬‬
‫מכיוון שבחדר סגור בו בוער תנור גדֵ לה סכנת ההתלקחות‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪28‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים‪ :‬מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים – הכרת תכונות חומרים‪,‬‬
‫המבנה החלקיקי של החומר ותגובות כימיות‪.‬‬
‫ההקשר‪ :‬בריאות בהיבט אישי ; סכנות בהיבט אישי‬
‫מקור ‪:‬וואלה חדשות‪, http://news.walla.co.il/?w=/90/667280/@@/item/printer‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מגיבים ותוצרים בתהליך כימי‬
‫יכולות – מיומנות השוואה ויכולת הפקת מידע מטקסט ומנוסחאות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הדומה‪ :‬א‪ .‬סוגי המגיבים של התהליך – פחמימנים וחמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחד התוצרים של התהליך – אדי מים‪.‬‬
‫השונה‪ :‬א‪ .‬כמות החמצן שהגיבה עם הפחמימן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בבעירה מלאה אחד התוצרים הוא פחמן דו‪-‬חמצני ואילו‬
‫בבעירה חלקית אחד התוצרים הוא פחמן חד‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫לכל נקודת דימיון או שוני‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – יסודות – מצב צבירה‪ ,‬סימול ומבנה האטום‪.‬‬
‫יכולות – רישום נתונים בטבלה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫השלימו נכון את הטבלה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫החומר מצב צבירה‬
‫לא למכירה‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫פרוטונים‬
‫אלקטרונים‬
‫באטום‬
‫באטום‬
‫פחמן‬
‫מוצק‬
‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫מימן‬
‫גז‬
‫‪H‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫חמצן‬
‫גז‬
‫‪O‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫בטמפרטורת‬
‫סימול כימי‬
‫מספר‬
‫של היסוד‬
‫אטומי‬
‫החדר‬
‫ניקוד חלקי (‪)17%‬‬
‫לכל רישום נכון בטבלה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – המבנה החלקיקי ותכונות חומרים‪.‬‬
‫ידע על מדע – ראיות שתומכות בטענה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובות ג ו‪ -‬ד‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו נכון רק על תשובה ג או רק על תשובה ד‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט והבנת הקשר בין מידע מילולי לבין מידע‬
‫המוצג בצורה חזותית‪ ,‬כמודל‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪31‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ניקוד חלקי‬
‫לא למכירה‬
‫‪ – 12%‬דרגו נכון את כל הייצוגים‬
‫‪ – 77%‬על כל הסבר נכון‬
‫ללא ניקוד‬
‫הדירוג וההסברים אינם נכונים‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תהליך הבעירה‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א– נכון‪ ,‬ב– לא נכון‪ ,‬ג– לא נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)11%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪31‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬צועדים ושותים‬
‫חיילים ומטיילים בארץ נאלצים לעתים להתמודד עם תנאי מזג אוויר קשים של טמפרטורות‬
‫גבוהות בסביבה‪ .‬על מנת ללמוד על הקשיים ולשפר את דרכי ההתמודדות של חיילים בעת‬
‫מאמץ בתנאים אלה ערכו ניסוי עם שתי קבוצות חיילים‪ .‬שתי הקבוצות יצאו למסע באזור אילת‬
‫בקיץ‪ ,‬כאשר טמפרטורת הסביבה הייתה גבוהה‪.‬‬
‫שתי קבוצות החיילים נבדלו זו מזו בכך שלקבוצה א' נתנו לשתות מים ללא הגבלה‪ ,‬בעוד‬
‫שחיילי קבוצה ב' צעדו ללא שתייה‪ .‬עורכי הניסוי הקפידו שרק חיילים בריאים ישתתפו בניסוי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המסע נערך תוך הקפדה על בריאותם‪ .‬במהלך המסע נערכו בדיקות רפואיות שכללו‬
‫מדידת קצב לב‪ ,‬טמפרטורת הגוף ונפח זיעה‪ .‬צועד‪ ,‬שקצב לבו או טמפרטורת גופו חרגו בהרבה‬
‫מהרמה התקינה‪ ,‬הופסקה צעידתו‪.‬‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגים ממצאי הבדיקות שנערכו בשתי קבוצות החיילים בתחילת המסע‬
‫ולאחר ‪ 0‬שעות של צעידה‪.‬‬
‫טמפרטורת הסביבה‪ ,‬טמפרטורות הגוף הממוצעת ונפח הזיעה הממוצע בשתי קבוצות‬
‫החיילים‬
‫נתוני הסביבה‬
‫ממצאי קבוצה א‬
‫ממצאי קבוצה ב‬
‫טמפרטורה ממוצעת‬
‫‪00.5‬‬
‫בתחילת המסע‬
‫‪0..3‬‬
‫‪0..3‬‬
‫( ‪)º <<C‬‬
‫טמפרטורה ממוצעת‬
‫‪00.0‬‬
‫בסוף המסע‬
‫‪00.0‬‬
‫‪00.5‬‬
‫( ‪)º <<C‬‬
‫השינוי הממוצע‬
‫בטמפרטורה‬
‫‪+ 5.0‬‬
‫‪+2.0‬‬
‫‪+0.0‬‬
‫( ‪)º <<C‬‬
‫הפרשת זיעה‬
‫(ליטר)‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מה הייתה שאלת המחקר בניסוי?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫סמנו ליד כל אחד מהמשפטים הבאים בטבלה האם הוא מסקנה מהניסוי או האם הוא הסבר‬
‫לתוצאות הניסוי‪.‬‬
‫מסקנה‬
‫מהניסוי‬
‫משפטים‬
‫הסבר‬
‫אפשרי‬
‫לתוצאות‬
‫הניסוי‬
‫<<‪ .0‬כשטמפרטורת הסביבה גבוהה מטמפרטורת הגוף‪ ,‬אנרגיית‬
‫חום עוברת מהסביבה אל הגוף וטמפרטורת הגוף עולה‪.‬‬
‫<<‪ .2‬כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה‪ ,‬חיילים ששותים בעת‬
‫מאמץ מפרישים כמות זיעה רבה יותר מאשר חיילים בעת מאמץ‬
‫שאינם שותים‪.‬‬
‫<<‪ .0‬בתנאים של מאמץ גופני וטמפרטורת סביבה גבוהה‪ ,‬חוסר‬
‫שתייה גורם לעלייה גדולה יותר של טמפרטורת הגוף‬
‫בהשוואה לשתייה‪.‬‬
‫<<‪ .4‬הזעה היא אחד הגורמים לעלייה המתונה‬
‫יחסית בטמפרטורת הגוף של החיילים בקבוצה א‪.‬‬
‫<<‪ .0‬במצב של חוסר שתייה לא יכלו החיילים מקבוצה ב להפריש‬
‫די זיעה כדי לקרר את גופם‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בעבר הנהיגו בצה"ל "משמעת מים"‪ :‬המפקד הוא שקבע מתי ישתו החיילים ואיזו כמות מים בכל‬
‫פעם‪ .‬בעקבות ניסוי זה וניסויים אחרים‪ ,‬הוחלט בצה"ל להפסיק את הנוהג של "משמעת המים"‪.‬‬
‫במקום זה חוברו הנחיות להתנהגות חיילים בתנאי מאמץ בימים חמים במדבר‪.‬‬
‫חברו שתי הנחיות כאלה‪ ,‬והסבירו כיצד תורמת כל אחת מהן לשמירה על טמפרטורת גוף תקינה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪33‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫הוחלט לקיים ניסוי דומה גם בתלמידי תיכון‪ .‬התבקשת להצטרף לניסוי‪ .‬רשום ליד כל משפט באיזו‬
‫מידה אתה מסכים לו‪:‬‬
‫מסכים מאד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫א‪ .‬אצטרף כי חשוב לתרום למדע‬
‫ב‪ .‬אצטרף כי כך אוכל לבדוק את יכולת ההישרדות מסכים מאד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫שלי‬
‫לא אצטרף כי אני נגד ניסויים בבני אדם‬
‫מסכים מאד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא אצטרף כי הניסוי מסכן את בריאותי‬
‫מסכים מאד‬
‫מסכים‬
‫לא מסכים‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫המשפטים הבאים מתייחסים למאזן החום בגוף‪ .‬רשמו ליד כל משפט האם הוא נכון או לא נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬אנרגיית חום נקלטת מהסביבה כל הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתנאים בהם טמפרטורת הסביבה גבוהה‪ ,‬פחות אנרגיית חום נפלטת לסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזעה מרובה גורמת למחלה המכונה הצטננות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שתייה מרובה מסייעת לפליטת חום לסביבה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מאזן החום בגוף מושפע גם מתהליכים כימיים בגוף‪.‬‬
‫ו‪ .‬מערכת הדם מסייעת לשמירה על מאזן החום בגוף‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪34‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬צועדים ושותים‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫משק המים בגופם של יצורים חיים‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בריאות בהיבט אישי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – שאלת מחקר‬
‫יכולות – ניסוח שאלת מחקר‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניסוח מלא של שאלת מחקר המציגה שני משתנים‪ ,‬משתנה בלתי‬
‫תלוי ומשתנה תלוי‪ .‬יתכנו מספר שאלות‪ ,‬כגון‪ :‬מהי השפעת‬
‫חוסר שתייה על טמפרטורת הגוף של החיילים במסע‬
‫במדבר? או‪ :‬מהו הקשר בין שתייה לבין טמפרטורת גוף חיילים‬
‫במסע? או‪ :‬מה הקשר בין שתיית מים לבין נפח הזיעה של חיילים‬
‫במסע במדבר?‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫השאלה מציגה רק משתנה אחד‪ ,‬לדוגמה‪ :‬איך משתנה טמפרטורת‬
‫גוף חיילים במסע?‬
‫ללא ניקוד‬
‫השאלה אינה מנוסחת כשאלת מחקר למשל‪ :‬למה צריך לשתות‬
‫בעת מסע? או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – הבדל בין הסבר לתוצאות לבין מסקנה הנובעת‬
‫מהם‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫שיבוץ נכון של כל חמשת ההיגדים‪:‬‬
‫‪ – 0‬אינו מסקנה‪ – 2 ,‬אינו מסקנה‬
‫‪ – 0‬מסקנה מהניסוי‪– 4 ,‬‬
‫הסבר לתוצאות‪ – 0 ,‬הסבר לתוצאות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)25%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪35‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – שמירה על מאזן מים ומאזן חום‬
‫יכולות – מתן הסבר המבוסס על ידע מדעי‬
‫הנחיות לדוגמה‪:‬‬
‫שתייה בלי הגבלה כדי לאפשר קירור הגוף באמצעות זיעה‪.‬‬
‫ביגוד המכסה את הגוף וכן כיסוי ראש – לצמצום השפעת הקרינה‬
‫על הגוף‬
‫צעידה בשעות הפחות חמות של היום (בשעות בוקר מוקדמות או‬
‫אחה"צ) – בשעות אלה הטמפרטורה החיצונית נמוכה יותר‪ ,‬עומס‬
‫החום נמוך יותר‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫שתי הנחיות עם הסברים תואמים‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫שתי הנחיות ללא הסברים או רק הנחיה אחת עם הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ההנחיות אינן מתייחסות להתמודדות בתנאים של טמפטורות‬
‫גבוהות בסביבה בעת מאמץ וההסברים להנחיות שגויים‪ ,‬או לא‬
‫ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫עמדות – לגבי חקירה מדעית הכוללת ניסויים בבני‪-‬אדם‪.‬‬
‫אין ניקוד‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מאזן חום‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א – לא נכון‪ ,‬ב – נכון‪ ,‬ג – לא נכון‪ ,‬ד – נכון‪ ,‬ה – נכון‪ ,‬ו –‬
‫נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)0.%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות שגויות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪36‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬הסתגלותם של מטפסי הרים‬
‫דן ברזילי הוא מטפס הרים צעיר‪ .‬לפני יציאתו עם משלחת טיפוס לאירופה‪ ,‬הוא נדרש‪ ,‬כמו כל‬
‫המשתתפים האחרים‪ ,‬לעבור בדיקות דם שונות‪ .‬אחת הבדיקות שביצע דן הייתה ספירת דם‪.‬‬
‫בספירת דם לוקחים מהנבדק טיפת דם ושמים אותה על זכוכית נושאת מתחת לעדשת המיקרוסקופ‪.‬‬
‫מוסיפים לטיפה חומר הצובע את גרעיני התאים‪ .‬כך ניתן להבדיל בין תאי דם אדומים לבין תאי דם‬
‫לבנים‪ .‬ניתן גם לספור כמה תאים מכל סוג‪ ,‬נמצאים בנפח מסוים של דם‪.‬‬
‫בספירה התגלה כי מספר תאי הדם האדומים של דן קטן מהמספר התקין‪.‬‬
‫רופא המשלחת לא אישר לדן לצאת לטיפוס‪ .‬הרופא הציג בפניו של דן תוצאות של מחקר שנעשה‬
‫במטפסי הרים‪.‬‬
‫במחקר נלקחו דגימות דם מהמטפסים לפני הטיפוס (בגובה פני הים)‪ ,‬ושוב בעת הטיפוס‪ ,‬כשהיו בגובה‬
‫של כ‪ 4055 -‬מ' מעל פני הים‪ .‬בדגימות הדם נבדק מספר תאי הדם האדומים וכן נבדק ריכוז‬
‫ההמוגלובין בתאים‪.‬‬
‫הממצאים מוצגים בטבלה‪:‬‬
‫מספר תאי דם אדומים וריכוז ההמוגלובין בדמם של המטפסים בשני גבהים‬
‫הגובה בו נערכה הבדיקה‬
‫מספר תאי הדם האדומים‬
‫ריכוז ההמוגלובין‬
‫(במליונים למ"מ ‪)3‬‬
‫(גרם לליטר )‬
‫ממוצע‬
‫טווח*‬
‫ממוצע‬
‫טווח*‬
‫פני הים‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0-4.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪000-045‬‬
‫‪ 4055‬מ' מעל פני הים‬
‫‪..2‬‬
‫‪3..-0.5‬‬
‫‪250‬‬
‫‪204-000‬‬
‫* טווח – מבטא את תחום הערכים המתאים ל‪ 00% -‬מכלל המטפסים‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סמנו את המשפטים הנכונים‪:‬‬
‫א‪ .‬הגובה מעל פני הים הוא המשתנה הבלתי תלוי ומספר תאי הדם הוא המשתנה התלוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגובה מעל פני הים הוא המשתנה התלוי ומספר תאי הדם הוא המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מספר תאי הדם וריכוז ההמוגלובין בתאים הם המשתנים הבלתי תלויים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מספר תאי הדם וריכוז ההמוגלובין בתאים הם המשתנים התלויים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪37‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫טווח התוצאות לגבי כל משתנה מבטא את תחום הערכים של מספר תאי הדם האדומים וריכוז‬
‫ההמוגלובין‪ ,‬המתאים ל‪ 00% -‬מהמטפסים‪ .‬על סמך נתוני הטווח בטבלת הממצאים שבקטע המידע‪ ,‬סמנו‬
‫ליד כל משפט אם הוא נכון או לא נכון‪:‬‬
‫נכון ‪ /‬לא‬
‫א‪.‬‬
‫בגובה פני הים ל‪ 00% -‬מהמטפסים ‪ 4.0‬מליוני תאי דם אדומים במ"מ ‪0‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בגובה פני הים לאחוז קטן (פחות מ‪ )0% -‬מהמטפסים יש יותר מ‪ 0.0 -‬מליון‬
‫נכון ‪ /‬לא‬
‫תאי דם אדומים במ"מ ‪0‬‬
‫נכון‬
‫בגובה ‪ 4055‬מ'‪ ,‬ריכוז ההמוגלובין בדמם של רוב המטפסים גבוה מ‪ 005 -‬גרם‬
‫נכון ‪ /‬לא‬
‫לליטר‬
‫נכון‬
‫בגובה ‪ 4055‬מ' ל‪ 00% -‬מהמטפסים יש ‪ ..2‬מליוני תאי דם אדומים במ"מ ‪0‬‬
‫נכון ‪ /‬לא‬
‫נכון‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נכון‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מדוע מספר קטן של תאי דם אדומים בספירת הדם של דן פסל את יציאתו לטיפוס?‬
‫התייחסו בתשובתכם לכמות החמצן באטמוספרה‪ ,‬למנגנון קליטת החמצן בגוף ולדרך ההובלה שלו‬
‫לתאים‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לקראת ההעפלה לגובה‪ ,‬קבלו מטפסי ההרים "דף למטפס" שכלל רשימה של המלצות‪ .‬ברשימה אחרת‬
‫הופיעו‪ ,‬בסדר אחר‪ ,‬הסברים להמלצות‪ .‬התאימו כל המלצה להסבר שלה‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪.0‬‬
‫הסברים‬
‫אל תטפס לגובה של יותר מ‪ 0555 -‬מ' ביום א‪.‬‬
‫כיוון שמאמץ מוגבר גורר איבוד מים‬
‫אחד ושהה לפחות יממה לפני שתמשיך‬
‫לטפס‬
‫כיוון שהוא נחוץ לבניית ההמוגלובין‬
‫‪.2‬‬
‫הצטייד בבלון חמצן‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫אכול מזון עשיר בברזל‬
‫ג‪.‬‬
‫כיוון שהשינויים בהרכב הדם אורכים זמן‬
‫‪.4‬‬
‫הקפד לשתות הרבה‬
‫ד‪.‬‬
‫כיוון שבמצב זה הגוף "צובר" חומרים‬
‫ולקשירת החמצן‬
‫המשמשים להפקת אנרגיה‬
‫ה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫כיוון שבגבהים האוויר דליל יותר‬
‫‪38‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫לפניכם רשימה של מדדים לבדיקת תפקוד הגוף‪ :‬נפח הריאות‪ ,‬דופק‪ ,‬נפח הזיעה המופרשת‪ ,‬טמפרטורת‬
‫הגוף‪ ,‬טמפרטורת העור‪ ,‬מספר תאי הדם הלבנים‪.‬‬
‫כל המדדים נבדקו אצל מטפסי הרים במנוחה ומיד לאחר טיפוס מאומץ‪ .‬שניים מבין המדדים לא השתנו‬
‫בשתי הבדיקות שנערכו‪ .‬מהם המדדים? הסבירו מדוע לא חל בהם שינוי‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫לפניכם רשימה של שלבים בתהליך שמתרחש בגופם של המטפסים לגבהים‪ .‬רשמו את השלבים בתוך‬
‫המלבנים‪ ,‬על פי הסדר הנכון‪ :‬ייצור מוגבר של תאי דם אדומים‪ ,‬שאיפת אוויר דליל‪ ,‬הפעלת אנזימים‬
‫בתאי מח העצם‪ ,‬ריכוז נמוך של חמצן בדם‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫נמצ א כי האינדיאנים החיים מזה דורות ברמות הגבוהות של אמריקה הדרומית‪ ,‬מצטיינים בנפח גדול של‬
‫בית החזה ובמספר גדול של תאי דם אדומים‪ ,‬יחסית לאינדיאנים החיים בגובה פני הים‪ .‬זוג אינדיאנים‬
‫מהרמות הגבוהות עבר לגור בעיר לִימָה‪ ,‬בגובה פני הים ושם נולדו ילדיהם‪.‬‬
‫האם מספר תאי הדם האדומים של הילדים יהיה גבוה כמו של אינדיאנים שחיים בהרים? הסבירו את‬
‫תשובתכם‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪39‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬הסתגלותם של מטפסי הרים‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫‪:‬מערכות הובלה‪ ,‬תיווך ותיאום ביצורים חיים‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫‪:‬בריאות בהקשר אישי‬
‫המקור‪:‬‬
‫הטבלה נלקחה מהספר "לקט נתונים ביולוגיים" מאת חנן לב‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫ירושלים ‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע על מדע – משתנה תלוי ובלתי תלוי בניסוי‬
‫סומנו תשובות א ו‪-‬ד‬
‫סומנה תשובה א או ד‬
‫סומנו תשובות אחרות או לא ענו‪.‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – קריאת טבלה ופירוש ממצאים – משמעות טווח‬
‫התוצאות‪.‬‬
‫א‪.‬לא נכון‪ ,‬ב‪ .‬נכון‪ ,‬ג‪ .‬נכון‪ ,‬ד‪ .‬לא נכון‬
‫על כל היגד נכון‬
‫תשובות לא נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)00%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ידע של מדע – תפקיד תאי הדם האדומים‬
‫תשובה מלאה – בגבהים האטמוספרה דלילה ולכן פחות חמצן‬
‫מגיע לריאות‪ .‬מספר נמוך של תאי דם אדומים יקטינו את‬
‫יכולתם של תאי הדם האדומים לקלוט ביעילות את החמצן‬
‫שכמותו באוויר נמוכה‪ .‬בתאי הגוף יהיה מחסור בחמצן הדרוש‬
‫לנשימה‪.‬‬
‫התשובה מתייחסת רק לחלק מהמרכיבים בשאלה‪.‬‬
‫תשובה לא נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הקשר בין המוגלובין לבין ברזל ובין הברזל‬
‫לחמצן; דלילות האוויר בגבהים; איבוד מים במאמץ; הסתגלות‬
‫יכולות ‪ -‬יישום ידע מדעי‬
‫הוצמדו הסברים נכונים לכל ארבעת ההמלצות‪:‬‬
‫המלצה ‪ – 0‬הסבר ג‬
‫המלצה ‪ – 2‬הסבר ה‬
‫המלצה ‪ – 0‬הסבר ב‬
‫המלצה ‪ – 4‬הסבר א‬
‫על כל צרוף נכון‪.‬‬
‫תשובה לא נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪41‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)35%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע – מערכות ותהליכים בגוף‬
‫תשובה מלאה – נפח הריאות לא משתנה במעבר ממצב מנוחה‬
‫למצב של מאמץ (נפח הריאה תורשתי ויכול להשתנות כתוצאה‬
‫מאימונים ופעילות לאורך זמן)‪ .‬מספר תאי הדם הלבנים לא‬
‫משתנה – אין לתאים אלו שייכות לנושא קליטת החמצן בגוף‪.‬‬
‫נמנו שני המדדים שלא השתנו‪ ,‬הוסבר כראוי רק אחד מהם‪.‬‬
‫רק אחד משני המדדים צוין והוסבר‪.‬‬
‫צוינו שני המדדים אך לא צורף הסבר‬
‫תשובה לא נכונה‪ ,‬או לא ענו‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע – הקשר בין מערכת הנשימה למערכת הדם‬
‫יכולות – חשיבה לוגית לגבי רצף אירועים בגוף‬
‫ארבעת השלבים מסודרים לפי הסדר הבא‪ :‬נשימת אוויר דליל‪,‬‬
‫ריכוז חמצן נמוך בדם‪ ,‬הפעלת אנזים במח העצם‪ ,‬ייצור מוגבר של‬
‫תאי דם אדומים‪.‬‬
‫כל רצף אחר‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע ‪ -‬הקשר בין תורשה לסביבה‪.‬‬
‫תשובה מלאה כגון‪:‬‬
‫לא ‪ -‬מספר תאי הדם מושפע מתנאי הסביבה על אף שהנטייה‬
‫נקבעת באופן תורשתי‪ .‬יש להניח שתהייה ירידה במספר תאי הדם‬
‫של הצאצאים הגדלים בגובה פני הים‪.‬‬
‫ענו לא נכון או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪41‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מי תורם למי? ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬השלימו בטבלה את סוג הדם של כל פצוע ‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו מנות דם נוספות אפשר לתת לכל אחד מארבעת הפצועים (השלימו בטבלה את כל האפשרויות ?)‬
‫ג‪ .‬הסבירו מה עלול לקרות אם בטעות יתנו לברוריה עירוי דם מסוג ‪. A+‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪42‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ברוריה היא אמו של גדעון‪ .‬אחיו של גדעון הגיע לתרום דם‪ .‬בבדיקת הדם נמצא שסוג הדם שלו ‪ .AB+‬רשמו את‬
‫כל האפשרויות המתאימות לסוג דמו של האב‪:‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫כאשר מגיע תורם לבנק הדם הוא נשאל אם היה בשנים האחרונות חולה בצהבת‪ ,‬במלריה או במחלה זיהומית‬
‫אחרת‪ .‬אם השיב בחיוב‪ ,‬לא לוקחים ממנו תרומת דם לצורך עירוי‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לעיתים נמצא בנק הדם במצב של חוסר במנות דם‪ .‬לפיכך‪ ,‬נעשים ניסיונות לפתח תחליפי דם ובעיקר תחליף‬
‫לתאי הדם האדומים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הצורך שעליו יש לענות כאשר יוצרים תחליף לתאי דם אדומים?‬
‫ב‪ .‬ציינו מאפיין אחד של התחליף לתאי דם אדומים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪43‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫תאי הדם האדומים מכילים חלבון שקרוי המוגלובין המשמש כנשא של חמצן בגוף‪ .‬חמצן נקשר להמוגלובין‬
‫בריאות והוא משתחרר מההמוגלובין בשאר חלקי הגוף‪ .‬הקשירה והשחרור של חמצן מההמוגלובין תלויים בלחצו‬
‫ֵ‬
‫החלקי של החמצן (חלקו היחסי של לחץ החמצן בלחץ הכללי של הגזים) בגוף‪ .‬הגרף הבא מתאר את הקשר הזה‪,‬‬
‫ונקרא "עקומת רוויה" של המוגלובין בחמצן‪.‬‬
‫היעזרו במידע המופיע בגרף וסמנו ליד כל משפט את האפשרות המתאימה‪:‬‬
‫א‪ .‬בלחץ חמצן חלקי של ‪ 45‬מ"מ כספית‪,‬‬
‫כל ההמוגלובין אינו קשור לחמצן נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ב‪ .‬ככל שהלחץ החלקי של החמצן קטן‪ ,‬פחות חמצן קשור להמוגלובין נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ג‪ .‬בלחץ חלקי של חמצן של ‪ 055‬מ"מ כספית‪,‬‬
‫ההמוגלובין רווי בחמצן נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪44‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬‬
‫מערכות הובלה‪ ,‬תיאום וקשר בין מערכות; תורשה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בריאות כללי‬
‫מידע נוסף על תחליפי דם ניתן למצוא‪:‬‬
‫א‪ .‬דם אדום דם לבן‪ -‬הדם ותחליפיו‪ .‬עצמון צ‪ .‬מדע לא' ‪.‬‬
‫ב‪:Blood alternative reduces risk of disease US today 28.9.04 in .‬‬
‫‪www.medicalnewstoday.com‬‬
‫הערה כללית‪ :‬הידע המדעי בנושא התאמת סוגי דם מתבסס על עקרונות התאמת הרקמות וחיסון (תגובה בין‬
‫אנטיגן ונוגדן)‪ .‬על פי עקרונות אלו נקבע מי תורם למי‪ .‬ניתן להבחין בשני סוגים של תגובות חיסוניות בין דם‬
‫התורם לדם המקבל‪:‬‬
‫א‪" .‬תגובת מאכסן נגד שתל"‪ :‬נוגדנים בפלאזמה של המקבל יוצרים הצמתה עם תאי הדם של התורם‪ .‬הצמתה כזו‬
‫יוצרת קרישי דם ועלולה לסכן את מקבל הדם‪ .‬סוג כזה של הצלבה בין תורם למקבל מעוניינים למנוע‪.‬‬
‫ב‪" .‬תגובת שתל נגד מאכסן"‪ :‬כאשר נוגדנים בפלאזמה של התורם יוצרים הצמתה עם תאי הדם של המקבל‪ .‬זוהי‬
‫תגובה פחות מסוכנת שכן נוגדני התורם נמהלים מאוד בפלאזמה של המקבל והסיכוי ליצירת קרישי דם בתגובה‬
‫כזו הוא נמוך מאוד‪.‬‬
‫מידע למורה‪ :‬למעשה‪ ,‬תרומת דם נעשית תמיד לאחר הצלבה בין דם התורם לדם המקבל ובדיקת רמת התגובה‬
‫החיסונית ביניהם‪ .‬ברוב המקרים מקפידים שסוג הדם שניתן בעירוי יהיה זהה לסוג דמו של המקבל‪ .‬כך אדם‬
‫שסוג דמו ‪ ,+A‬יקבל רק דם מסוג ‪) .+A‬רק במצבי חירום יקבל אדם עירוי של סוג דם אחר שמתאים לו(‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ידע של מדע – קבוצות הדם‪.‬‬
‫ענו נכון על כל סעיפי השאלה‪:‬‬
‫א‪-‬ב‪ .‬השלימו נכון את הטבלה‪:‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪45‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ג‪ .‬בדמה של ברוריה יש נוגדנים מסוג אנטי ‪ A.‬אם יתרמו לה דם ‪,‬הנוגדנים שבדמה יגרמו להצמתה של תאי הדם‬
‫האדומים מסוג ‪ A‬יווצרו קרישי דם והיא עלולה למות ‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫סעיף א (‪ – 0% : )24%‬לכל סוג דם שנרשם נכון‬
‫סעיף ב (‪ – 0% :)45%‬לכל תשובה נכונה לגבי סוג הדם שאפשר לתת לפצוע‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫סעיף ג ( ‪ :)0.%‬ציינו נוגדנים‪ ,‬אנטי ‪ A‬בדם של ברוריה וגם אנטיגנים ‪A‬‬
‫בעירוי‪ )00%( .‬ציינו רק נוגדנים או רק אנטיגנים‪.‬‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע – תורשה של קבוצות הדם‬
‫סומנו תשובות א' ד'‬
‫סומנה תשובה אחת נכונה א' או ד'‬
‫לא סומנו תשובות נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ידע של מדע – דרך ההדבקה במחלות זיהומיות‬
‫דם התורם עלול להכיל גורמי מחלה כגון נגיפים‪ .‬עירויו לחולה עלול להדביקו‬
‫תשובה לא נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ידע של מדע – כלי דם ותפקיד תאי דם אדומים‬
‫סעיף א (‪ – )05%‬הצורך הוא אמצעי להובלת חמצן לכל הרקמות בגוף‪.‬‬
‫סעיף ב (‪ – )05%‬ציינו מאפיין אחד מבין המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫עליו להיות קטן מספיק וגמיש כך שיוכל לעבור גם בנימי הדם‬
‫הקטנים ביותר‪.‬‬
‫בעל יכולת לקשור חמצן ולשחרר אותו לפי התנאים בסביבה‪.‬‬
‫לא לעורר תגובה חיסונית‪.‬‬
‫ענו נכון רק על סעיף א או רק על סעיף ב‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ללא ניקוד‬
‫לא למכירה‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)00%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫ידע על מדע – הסקת מסקנות מגרף‬
‫סומנו תשובות לפי הסדר‪ :‬לא נכון‪ ,‬נכון‪ ,‬נכון‬
‫לכל תשובה נכונה שסומנה‪.‬‬
‫לא סומנו תשובות נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬חקר האטמוספרה‬
‫טיסה ‪ STS107‬של המעבורת קולומביה בחודש ינואר ‪ 2550‬הסתיימה באסון‪ ,‬בו נספו אנשי הצוות‪,‬‬
‫וביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון‪ .‬חלק מהמידע שנאסף במעבורת מהניסויים שבוצעו בה‬
‫נשמר‪ .‬אחד מהניסויים הוא ‪Israeli Dust Experiment). MEIDEX MEIDEX (Mediterranean‬‬
‫הוא ניסוי שפותח באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ומטרתו לחקור את השפעת חלקיקי האבק המדברי באזור‬
‫הים התיכון על אקלים כדור הארץ‪ .‬מדידות האבק המדברי ממעבורת החלל התמקדו במעקב אחר‬
‫תנועתם של חלקיקי אבק (אווירוסולים)‪ ,‬המגיעים בסופות אבק ממדבר סהרה לאזור הים התיכון‬
‫והאוקיינוס האטלנטי‪ .‬אווירוסולי ם הם חלקיקים זעירים‪ ,‬שנמצאים בגבהים הנמוכים של האטמוספרה‬
‫(בדרך כלל עד ‪ 0‬ק"מ)‪ ,‬ונודעת להם חשיבות רבה במגוון רחב של תהליכים המשפיעים על מזג האוויר‬
‫והאקלים‪ .‬לכמות האבק באטמוספרה יש גם השפעות בריאותיות על האדם‪ .‬בניסוי ‪ MEIDEX‬שולבו‬
‫מדידות שנעשו בו‪-‬זמנית באמצעים שונים‪ ,‬כפי שמתואר בתרשים‪:‬‬
‫א‪ .‬ממעבורת החלל‪ ,‬שהקיפה את כדור הארץ בגובה ‪ 282‬ק"מ‪ ,‬נעשו צילומים‬
‫ומדידות במספר אורכי גל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ממטוס‬
‫מחקר‬
‫ממוחשב‬
‫אספו‬
‫של‬
‫דגימות‬
‫אבק‬
‫באטמוספרה‬
‫ובצעו‬
‫מדידות באמצעות גלאים של קרינת השמש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתחנות קרקעיות בוצעו תצפיות ומדידות מטאורולוגיות‪.‬‬
‫תרשים של איסוף ואחסון מידע בניסוי מיידקס‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪48‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫בניסוי ‪ MEIDEX‬שולבו מדידות שנעשו בו זמנית באמצעים שונים‪ ,‬כפי שמתואר בקטע המידע ובאיור‪.‬‬
‫א‪ .‬מהם האמצעים השונים בהם השתמשו בניסוי?‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו‬
‫העיקרון‬
‫הפיזיקלי‬
‫המשותף‬
‫לשיטות‬
‫המדידה‬
‫א‬
‫ו‪-‬ב‬
‫המתוארות‬
‫בקטע המידע?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫נהוג לחלק את האטמוספרה לארבע שכבות עיקריות‪ :‬טרופוספרה‪ ,‬סטרטוספרה‪ ,‬מזוספרה‪ ,‬תרמוספרה‪.‬‬
‫בטבלה שלפניכם מפורט גובהן (בקירוב) של השכבות השונות המרכיבות את האטמוספרה‪.‬‬
‫שכבה‬
‫גובה (קילומטרים)‬
‫תרמוספרה‬
‫מעל ‪00‬‬
‫מזוספרה‬
‫‪05-00‬‬
‫סטרטוספרה‬
‫‪00-05‬‬
‫טרופוספרה‬
‫‪5-00‬‬
‫ציינו לגבי כל אחד מהפריטים הבאים באיזו שכבה אטמוספרית הוא ממוקם‪:‬‬
‫א‪ .‬סופת אבק _____________‬
‫ב‪ .‬עננים ________________‬
‫ג‪ .‬מטוס ניסוי _____________‬
‫ד‪ .‬מעבורת החלל __________‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חלקיקי האבק הם סוג של אווירוסולים – חלקיקים מוצקים זעירים המרחפים באטמוספרה‪ .‬חלקיקים אלה‬
‫מהווים חלק קטן בלבד מן האטמוספרה‪ ,‬שהיא תערובת של מספר סוגי גזים‪ .‬מהו הרכב הגזים בחלקה‬
‫התחתון של האטמוספרה?‬
‫א‪ 30% .‬חמצן‪ 25% ,‬חנקן‪ 0% ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ב‪ 30% .‬חנקן‪ 20% ,‬חמצן‪ 5.500% ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ג‪ 30% .‬חמצן‪ 20% ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪ 0% ,‬חנקן‪.‬‬
‫ד‪ 30% .‬פחמן דו‪-‬חמצני‪ 25% ,‬חמצן‪ 0% ,‬חנקן‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪49‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מחקרים רפואיים שנערכו בארץ הראו‪ ,‬שקיימת התאמה בין העלייה בשכיחות של מחלות כלי הנשימה‬
‫בקרב ילדים וקשישים‪ ,‬לבין העלייה בשכיחות סופות אבק במדבר סהרה שבאפריקה‪.‬‬
‫מהי השערת המחקר ומהי ההנחה עליה היא מתבססת?‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫נושא שינוי האקלים העולמי והתחממות האטמוספרה נמצא בחזית המחקר האטמוספרי במוסדות מחקר‬
‫רבים בעולם‪ .‬להימצאותם של אווירוסולים באוויר יש השפעה ישירה על האקלים‪ ,‬ששיעורה המדויק אינו‬
‫ידוע עדיין ‪ .‬יש להם גם השפעה בלתי ישירה על האקלים‪ ,‬משום שהם משפיעים על תהליכי היווצרות‬
‫עננים‪ ,‬אשר גם הם תורמים לוויסות הטמפרטורה הגלובלית‪.‬‬
‫במהלך כנס בנושא התחממות כדור הארץ טען אחד המדענים‪:‬‬
‫"אני צופה כי תרומתם של האווירוסולים תתבטא בקירור יחסי של האטמוספרה‪ ,‬שיבלום את ההתחממות‬
‫הצפויה עקב העלייה בריכוז גזי החממה"‪.‬‬
‫טענה זו היא‪:‬‬
‫א‪ .‬הנחה‬
‫ב‪ .‬מסקנה‬
‫ג‪ .‬השערה‬
‫ד‪ .‬תצפית‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪51‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬חקר האטמוספרה‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום – אטמוספרה‬
‫ההקשר ‪:‬‬
‫סביבה בהיבט גלובלי‪ ,‬בריאות ‪,‬סכנות‬
‫המקור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איור‪ :‬אתר הניסוי ‪http://geophysics.tau.ac.il/meidex/‬‬
‫מאמר של ד"ר יואב יאיר‪" :‬טיסה אל החלל בכחול לבן"‪ ,‬קריאת ביניים ‪,‬פברואר ‪. 2552‬‬
‫‪http://stwww.weizmann.ac.il/tech-center/mot-net/kriat‬‬‫‪beinaim/gilayon2/cosmos.html‬‬
‫‪‬‬
‫גלגולים באטמוספרה‪ ,‬מטמו"ן‪.7117 ,‬‬
‫‪‬‬
‫אתר של מט"ח "ישראל בחלל" ‪http://www.cet.ac.il/israspace/mission.asp‬‬
‫‪‬‬
‫לקראת התחזית‪ ,‬ת"ל‪ ,‬הוצאת מעלות‪>p .7117 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – אורכי גל והקשר לקרינה אלקטרומגנטית‬
‫יכולות – הבנת הנקרא ויכולת זיהוי עקרון מדעי משותף‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬תשובה נכונה אם ציינו לפחות שלושה אמצעים שונים ‪:‬‬
‫מעבורת חלל‪ ,‬צילומים ומדידות במספר אורכי גל‪ ,‬מטוס מחקר‪,‬‬
‫דגימות אבק וחישה מרחוק של קרינת השמש‪ ,‬תחנות קרקעיות‪,‬‬
‫תצפיות ומדידות מטאורולוגיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬העיקרון המשותף הוא החזרה של גלים אלקטרומגנטים (או‪-‬‬
‫חישה מרחוק)‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו רק על אחד הסעיפים (סעיף א – האמצעים‪ ,‬או סעיף ב –‬
‫העקרון הפיזיקלי המשותף)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪51‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – שכבות האטמוספרה והתופעות המתרחשות‬
‫בהן‪.‬‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‪ ,‬יישום ידע של מדע במצב נתון‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬טרופוספרה ב‪ .‬טרופוספרה ג‪ .‬טרופוספרה ד‪ .‬תרמוספרה‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הרכב האוויר‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – הנחות‬
‫יכולות – זיהוי הנחות שנעשו בהסקת מסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ניסוחים אפשריים להשערה – א‪ .‬קיים קשר בין אבק‬
‫באטמוספרה לבין מחלות כלי הנשימה ב‪ .‬אם כמות האבק‬
‫באטמוספרה גדלה‪ ,‬עולה השכיחות של מחלות כלי הנשימה‪.‬‬
‫ההנחה היא שהאבק שגורם למחלות כלי הנשימה בארץ הגיע‬
‫בסופות אבק ממדבר סהרה שבאפריקה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ציינו רק את ההשערה או רק את ההנחה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪52‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – הבחנה בין הנחה‪ ,‬השערה ומסקנה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪53‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬זמינות מים מתוקים בכדור הארץ‬
‫מעשה במשלחת חייזרים מכוכב הלכת אפסילון שבמערכת הכוכב אלפא קנטאורי‪ ,‬שיצאה לחפש מים‬
‫במערכות‪-‬כוכבים אחרות‪ .‬החייזרים ניזונים ממים מתוקים‪ ,‬ומקורות המים המתוקים בכוכב הלכת שלהם‬
‫הולכים ומתכלים‪ .‬לאחר שעברו מרחק של כארבע שנות אור הם הגיעו למערכת השמש שלנו‪ .‬כאשר‬
‫התקרבו לכדור הארץ החלו מכשירים רבים בחללית לסמן‪" :‬סבירות גבוהה להימצאות מים"‪.‬‬
‫"המרחק מהשמש והמסה של כדור הארץ מתאימים להימצאות מים נוזליים על פניו!" קרא החייזר איקס‪.‬‬
‫"גם הצבעים מתאימים! יש אטמוספרה מתאימה" הכריז החייזר ווי‪" .‬ניתן להניח כי יש מים במצב נוזלי‬
‫בכדור הארץ"‪.‬‬
‫חללית התקרבה והחלה בתהליך הנחיתה‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫החייזרים טוענים שיש סבירות גדולה להימצאות מים נוזליים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו שתי ראיות מדעיות עליהן הם התבססו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו כיצד כל אחת מראיות אלו מבססת את הטענה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫לאחר הנחיתה החלו שלושת החייזרים בעיבוד המידע לגבי התפלגות המים בכדור הארץ והחליטו להציג את‬
‫המידע בתרשימים‪.‬‬
‫התבוננו בתרשימים שלפניכם‪ .‬אילו מבין ההיגדים הבאים הם מסקנות מהתרשימים?‬
‫א‪ .‬פחות מ‪ 0%-‬מכלל המים בכדור הארץ הם מים הזמינים לשתיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות המים באטמוספרה קטנה מזו שבכל הנהרות בכדור הארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות המים המתוקים הקטנה ביותר נמצאת בקרחונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬רוב המים בכדור הארץ מצויים באוקיינוסים כמים מלוחים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪54‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מדוע מוצגת התפלגות המים בכדור הארץ באמצעות שני תרשימים?‬
‫א‪ .‬אסור לשים בתרשים אחד מקורות מים בעלי תכונות שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתרשים משותף לא היינו מבחינים במרכיבי המים המלוחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתרשים משותף לא היינו מבחינים במרכיבי המים המתוקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המים המתוקים חשובים יותר לכן צריך להציג אותם לחוד‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מהי ההגדרה המדעית של מים מתוקים?‬
‫א‪ .‬מים שיש להם טעם מתוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים שראויים לשתייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים ממי מעיינות בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים שריכוז המלחים בהם נמוך‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪55‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫רוב המים המתוקים בכדור הארץ אינם זמינים לאדם‪ .‬כאשר מתייחסים לזמינות המים יש לקחת בחשבון‬
‫היבטים טכנולוגיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מי תהום הם מקור מים זמין לכאורה‪ ,‬משום שהם קיימים‬
‫במקומות רבים בין שכבות הסלעים‪ ,‬אולם מספר גורמים מקטינים את זמינותם‪:‬‬
‫גורם בהיבט סביבתי – בעיית זיהום והמלחה של מי התהום על ידי האדם‪.‬‬
‫גורם בהיבט כלכלי – מתחת לעומק ‪ 055‬מ' הקידוח יקר ואינו כדאי מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫בחרו שניים ממקורות המים הנוספים המופיעים בתרשים ‪( 2‬התפלגות המים המתוקים)‪ .‬עבור כל אחד‬
‫מהמקורות ציינו גורם שמגביר את זמינותו וגורם שמקטין את זמינותו‪.‬‬
‫מקור א'‪:‬‬
‫גורם המגביר את זמינותו‪_______________________________________ :‬‬
‫גורם המקטין את זמינותו‪_______________________________________ :‬‬
‫מקור ב'‪:‬‬
‫גורם המגביר את זמינותו‪_______________________________________ :‬‬
‫גורם המקטין את זמינותו‪_______________________________________ :‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪56‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – ראיות מדעיות‬
‫ידע של מדע – תנאים לקיום מים נוזליים בכדור הארץ‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ .‬ציינו שתיים מהראיות הבאות‪ :‬מרחק כוכב הלכת מהשמש‪ ,‬מסה‪,‬‬
‫צבעים‪ ,‬לחץ אטמוספרי‪ ,‬טמפרטורה ממוצעת‪ ,‬הרכב האטמוספרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הובאו הסברים מתאימים לכל אחת מהראיות‪ .‬להלן דוגמאות לראיות‬
‫והסברים‪:‬‬
‫הסברים‬
‫ראיות‬
‫‪ .0‬מרחק כוכב הלכת‬
‫טווח הטמפרטורות מתאים לקיום מים‬
‫מהשמש‬
‫נוזלים‪.‬‬
‫‪ .2‬מסתו של כוכב‬
‫המאפשרת קיום מים‪.‬‬
‫הלכת‬
‫‪ .0‬צבעים‬
‫הצבע הכחול והלבן מעידים על הימצאות‬
‫אוקיינוסים‪ ,‬ענני מים וקרח‪.‬‬
‫‪ .4‬אטמוספרה‬
‫הלחץ האטמוספרי והטמפרטורה הממוצעת‬
‫מתאימה‬
‫מאפשרים קיום מים במצב צבירה נוזל‪.‬‬
‫ההרכב כולל אדי מים‪ .‬אפקט החממה‬
‫מאפשר שמירה על כוח המשיכה מתאים‬
‫לקיום אטמוספרה‪ ,‬טמפרטורה מתאימה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ציינו ראיה אחת מלווה בהסבר‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)00%‬‬
‫לראיה ללא הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – היכולת לזהות ולפענח תרשים ולהסיק ממנו מסקנות‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ ,‬ד‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ענו תשובה אחת נכונה (א או ד)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ב‪ ,‬ג או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪57‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – היכולת לקשר בין ייצוגים שונים ולהסיק מסקנות‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הגדרת מים מתוקים‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ד‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫‪ :‬ידע של מדע‪ -‬זמינות מקורות מים שונים‪.‬‬
‫יכולות‪ -‬הסבר תופעות באופן מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ציינו שני מקורות מים ולכל אחד מהם גורם אחד המגביר זמינות ואחד‬
‫המקטין זמינות‪.‬‬
‫תשובות לדוגמה‪:‬‬
‫מקור מים‬
‫‪ .0‬קרחונים‬
‫גורמים המגבירים זמינות‬
‫גורמים המקטינים זמינות‬
‫מכילים כמות גדולה של מים‬
‫עלות גבוהה של הובלה למרחקים‬
‫מתוקים‪ .‬מקור זמין למדינות‬
‫ארוכים וצורך בשימוש באנרגיה‬
‫סמוכות‬
‫שעלול לגרום לזיהום הסביבה‬
‫‪ .2‬אוקיינוסים וימים מלוחים‬
‫גישה נוחה למדינות סמוכות‬
‫ההתפלה יקרה‪ ,‬צורכת אנרגיה‬
‫‪ .0‬נהרות‬
‫המים לרוב ראויים לשתייה‬
‫זיהום על ידי האדם‬
‫‪ .4‬אגמים‬
‫המים לרוב ראויים לשתייה‬
‫זיהום על ידי האדם; ניצול מוגבר‬
‫‪ .0‬מים באוויר‬
‫המים בדרך כלל ראויים לשתייה‬
‫‪ ..‬לחות בקרקע‬
‫מצויה בשכבת הקרקע המצויה‬
‫זיהום והמלחה על ידי האדם;‬
‫בכל מקום וקולטת את מי‬
‫עלות ההפקה יקרה‬
‫ועלולה לגרום לזיהום הסביבה‬
‫והמלחה‬
‫יש צורך בטכנולוגיה יקרה‬
‫להפקתם‬
‫הגשמים‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫עבור כל גורם שצוין‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪58‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משבר המים בישראל ‪ -‬משימה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪59‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫על פי גרפים ‪ 1‬ו‪ 7-‬סמנו בטבלה אילו מההיגדים הבאים נכונים ואילו אינם נכונים‪:‬‬
‫נכון‬
‫היגדים‬
‫לא נכון‬
‫א‪ .‬כמות המים בישראל עלתה באופן משמעותי בשנים ‪.7111 – 1721‬‬
‫ב‪ .‬אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בכל שנה במיליון תושבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות המים הזמינים במדינת ישראל בשנת ‪ 7111‬הייתה נמוכה מאוד‬
‫בהשוואה לממוצע העולמי‪.‬‬
‫ד‪ .‬אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה באופן משמעותי בשנים ‪.7111 – 1721‬‬
‫ה‪ .‬כל המדינות הגובלות בישראל עניות במים מכיוון שהאקלים באזור הוא‬
‫מדברי‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫התחזית של נציב המים היא‪" :‬בשנת ‪ 7171‬תצרוך מדינת ישראל קרוב ל‪ 7911-‬מלמ"ק מים"‪.‬‬
‫על מה מתבסס נציב המים בדבריו אלה? פרטו את תשובתכם‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪61‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫קיימת הסכמה רחבה בין מדענים שחוקרים את אקלים כדור הארץ‪ ,‬כי אנו נמצאים בעיצומו של שינוי אקלימי גלובלי‪,‬‬
‫שאחד הביטויים שלו באזורינו הוא בתהליכי מידבור ‪ -‬מעבר לאקלים צחיח יותר‪.‬‬
‫א‪.‬כיצד ישפיע תהליך המידבור על כמות המים הזמינה לנפש בישראל?‬
‫ב‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך הנתונים שבגרפים‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם גרף המציג את סה"כ צריכת המים במגזרים שונים בישראל החל מ‪ 00.5-‬עד ימינו וצפי לצריכת מים עד ‪.2525‬‬
‫התבוננו בגרף וענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬איזה מגזר צורך כיום את כמות המים הגדולה ביותר?‬
‫ב‪ .‬באיזה מגזר הייתה העלייה הגדולה ביותר בצריכה מאז ‪?00.5‬‬
‫ג‪ .‬מהי התחזית לגבי השינויים הצפויים במהלך השנים" הבאות בצריכת המים של כל אחד מהמגזרים במדינת ישראל ?‬
‫ד‪ .‬על מה לדעתכם מבוססת התחזית לגבי צריכת המים בחקלאות ובתעשייה?‬
‫ה‪ .‬כיצד ישפיעו השינויים הצפויים בצריכת המים של כל שלושת המגזרים ביחד על צריכת המים הכללית ועל משבר המים‬
‫בישראל?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪61‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫תרשים ‪ 4‬מתאר את התפלגות צריכת המים הביתית לשימושים שונים‪ .‬היעזרו בתרשים זה כדי להסביר כיצד אתם יכולים‬
‫לצמצם את צריכת המים האישית שלכם ובכך לסייע לצמצום צריכת המיםהכללית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪62‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום –הידרוספרה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫משאבי טבע וסביבה בהיבט אישי וחברתי‬
‫המקור‪:‬‬
‫המקור ממנו עובדה המשימה‪ :‬כוכב הלכת הכחול‪ ,‬מטמו"ן‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‪,‬‬
‫‪.1111‬‬
‫המקור לנתונים בגרפים‪ :‬משאבים וסביבה‪ ,‬המרכז להוראת המדעים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫משרד החינוך ‪.2224‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – זיהוי ופענוח ייצוגים גרפיים מסוגים שונים והסקת מסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ -‬לא נכון‪ ,‬ב‪ -‬לא נכון‪ ,‬ג‪ -‬נכון‪ ,‬ד‪ -‬נכון‪ ,‬ה‪ -‬לא נכון‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – איתור מידע מגרפים‪ ,‬עיבוד המידע והסקת מסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫נציב המים מתבסס בדבריו על גודל האוכלוסייה בישראל בשנת ‪7171‬‬
‫לפי גרף ‪ 9.2 – 1‬מיליון אנשים‪ ,‬ועל כמות המים המתוקים הזמינים‬
‫לשנה לאדם בישראל‪ ,‬לפי גרף ‪ 117 – 7‬מ"ק (בהנחה שכמות זו לא‬
‫תשתנה בשנת ‪ .)7171‬חישוב צריכת המים של כל האוכלוסייה‪:‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הקשר בין אקלים מדברי לכמות המים הזמינים‬
‫יכולות – הסבר תופעות באופן מדעי ‪ ,‬יישום ידע והסקת מסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬כמות המים הזמינה לנפש תקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אקלים צחיח יותר משמעותו פחות מים זמינים לנפש‪ ,‬זה יתבטא‬
‫בירידת הערך בגרף ‪ . 7‬אם בנוסף לכך האוכלוסייה תמשיך לגדול לפי‬
‫גרף ‪ ,1‬אזי כמות המים הזמינים לנפש תקטן עוד יותר‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו רק על א'‪ ,‬ללא הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫יכולות – בדיקת היכולת לזהות ולפענח ייצוגים (גרף) ולהסיק מהם מסקנות‪.‬‬
‫א)‬
‫המגזר החקלאי‬
‫ב)‬
‫המגזר הביתי‬
‫ג)‬
‫התחזית היא שהמגזר הביתי והתעשייתי נמצאים במגמת‬
‫עליה בעוד שהמגזר החקלאי במגמת ירידה‪.‬‬
‫ד)‬
‫התחזית לגבי המגזר התעשייתי מבוססת על ההנחה שצמיחה‬
‫כלכלית תביא להגדלת הביקוש למים בתעשייה‪ .‬במגזר החקלאי‬
‫מניחים שיהיה ניתן לשמור על רמת צריכת המים ואולי אף‬
‫להורידה בעקבות פעולות חסכון (כגון‪ :‬הקטנת שטחי חקלאות‪,‬‬
‫מעבר לגידולים הצורכים פחות מים‪ ,‬הגדלת השימוש במי‬
‫קולחין)‬
‫ה)‬
‫השינויים בצריכת המים של המגזרים השונים יגרמו לעליה‬
‫בצריכת המים הכללית‪ .‬בעקבות זאת יגדל המחסור במים‪ ,‬משום‬
‫שכמות המים הזמינים אינה גדלה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫‪ –19%‬לכל אחד מהסעיפים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ – 79%‬לסעיף ד‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע כללי – אמצעים לחסכון במים‪.‬‬
‫יכולות – זיהוי ופענוח ייצוגים שונים והסקת מסקנות ; הסבר מדעי תוך פיתוח‬
‫טיעון מבוסס‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫על כל תשובה שתדגים פעולה אישית לצמצום צריכת המים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪65‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬ריסוס עש התפוח‬
‫יאיר הוא חקלאי בעל מטעי תפוחים‪ .‬על מנת לקבל יבולים גדולים ואיכותיים‪ ,‬עליו להלחם‬
‫בחרקים הניזונים מהגידולים‪ .‬אחד המזיקים התוקפים את התפוחים הוא עש התפוח‪ .‬יאיר בדק‬
‫ומצא‪ ,‬כי השימוש בחומר הנקרא מונוקרוטופוס‪ ,‬כנגד עש התפוח‪ ,‬היא השיטה הזולה והנוחה‬
‫ביותר לחסלו‪ .‬המונוקרוטופוס הוא חומר רעיל אשר מפריע לפעילותם של אנזימים חשובים‬
‫במערכת העצבים‪ ,‬השפעתו דומה לגז העצבים‪.‬‬
‫יעל היא המדריכה החקלאית‪ ,‬המייעצת ליאיר בענייני מטעיו‪ .‬בשיחה שניהלה עם יאיר היא‬
‫מבהירה לו‪...." :‬השימוש שאתה עושה בקוטל החרקים מסוג מונוקרוטופוס הוא מסוכן לבעלי‬
‫חיים הניזונים מתפוחים או מעש התפוח‪ .‬כמו כן יש סיכון ששיירי החומר יחדרו למקורות‬
‫המים ויצטברו בצמחים או בבעלי חיים‪ .‬בעלי חיים (שחלקם משמשים למאכל אדם‪ ,‬כמו‬
‫בקר) עלולים לצבור בגופם את החומר הרעיל‪ .‬החומר מונוקרוטופוס עלול לפגוע גם באדם‬
‫האוכל תפוחים שרוססו או שניזון מבעלי חיים שהחומר נמצא בגופם‪.‬‬
‫במעבדה כימית בוצעו בדיקות לחקר הרעילות של המונוקרוטופוס‪ .‬נמצא כי החומר עובר‬
‫תהליכים כימיים שבהם מתקבלים מספר תוצרים‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סמנו את המאפיינים של תהליך כימי (תתכן יותר מתשובה אחת נכונה)‪:‬‬
‫א‪ .‬שינוי מצב הצבירה של החומרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התוצרים שונים מהחומרים המגיבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות החומר (מסה) של המגיבים שווה לכמות החומר של התוצרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סוגי האטומים הנמצאים במגיבים זהים לסוגי האטומים הנמצאים בתוצרים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫המונוקרוטופוס היא תרכובת שנוסחתה‪ .P0NO04H3C :‬סמנו בטבלה את השורה המציינת את‬
‫מספר היסודות המרכיבים את התרכובת מונוקרוטופוס ואת מספר האטומים במולקולה אחת של‬
‫התרכובת‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪66‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מספר היסודות‬
‫מספר האטומים‬
‫המרכיבים‬
‫המרכיבים‬
‫את התרכובת‬
‫מולקולה אחת‬
‫מונוקרוטופוס‬
‫‪20‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪2.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בעולם נמכרים מידי שנה כ‪ 05,555 -‬טון מן החומר מונוקרוטופוס‬
‫בחלק ממדינות העולם נאסר השימוש בחומר‪.‬‬
‫לפניכם טבלה המתארת את התפלגות השימוש במונוקרוטופוס בעולם‪:‬‬
‫המדינות‬
‫אחוז השימוש‬
‫והאזורים‬
‫במונוקרוטופוס‬
‫הודו‬
‫‪40%‬‬
‫דרום אמריקה‬
‫‪2.%‬‬
‫סין‬
‫‪04%‬‬
‫דרום מזרח אסיה‬
‫‪0%‬‬
‫שאר המדינות‬
‫‪0%‬‬
‫היעזרו בטבלה ורשמו בדיאגרמה שלפניכם‪ ,‬בגזרה המתאימה‪ ,‬את שמות המדינות ‪ /‬האזורים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪67‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מהו המשפט המתאים ביותר להיקף השימוש בחומר מונוקרוטופוס בגרמניה‪ ,‬על‪-‬פי הנתונים‬
‫בטבלה?‬
‫א‪ .‬גדול מ‪ 0 -‬אחוזים‬
‫ב‪ .‬בין ‪ 5‬ל‪ 0 -‬אחוזים‬
‫ג‪ .‬בין ‪ 5‬ל ‪ 0 -‬אחוז‬
‫ד‪ .‬קטן מ‪ 0 -‬אחוז‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫יאיר השתכנע שעליו להפסיק להשתמש בקוטל החרקים מונוקרוטופוס וחיפש דרכים אחרות‬
‫למלחמה בעש התפוח ‪.‬‬
‫א‪ .‬הציעו ליאיר דרך חלופית באמצעותה יוכל להילחם בעש התפוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרטו כיצד הדרך שהצעתם תסייע להדביר את עש התפוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבירו את היתרון שלה על פני השימוש בחומר מונוקרוטופוס‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪68‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬ריסוס עש התפוח‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬חומרים – מבנה‪ ,‬תכונות ותהליכים ‪ -‬תהליך כימי‪.‬‬
‫ההקשר‪ :‬סביבה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – ידע על תהליך כימי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ב‪ ,‬ג ו‪ -‬ד‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)00%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – יכולת לזהות מרכיבים של נוסחה כימית‬
‫ידע של מדע – נוסחה כימית‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – יכולת קריאת נתונים מטבלה וייצוגם בדיאגרמה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫בכיוון סיבוב השעון‪ :‬בפלח הגדול – הודו‪ ,‬בשני‪ -‬דרום אמריקה‪,‬‬
‫בשלישי – סין‪ ,‬ברביעי – ד"מ אסיה וחמישי – שאר המדינות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לקבל גם תשובה נכונה מי שהחליף בין גזרה רביעית לבין‬
‫גזרה חמישית‪ ,‬בגלל שההבדל לא ברור (‪ 0%‬לעומת ‪.)0%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)25%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – לבדוק יכולת פירוש נתונים מטבלה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪69‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – ידע והבנה בהדברה ביולוגית‪ ,‬רעלים‪.‬‬
‫ידע על מדע – הבנה של השפעות המדע והטכנולוגיה על החברה‪.‬‬
‫יכולות – יכולת בפתרון בעיות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ – 25% .‬ציינו פתרון‬
‫ב‪ – 45% .‬תארו כיצד הפתרון שהציעו מסייע‬
‫ג‪ – 45% .‬הסבירו את היתרון שיש לפתרון שהציעו על פני‬
‫השימוש בחומר מונוקרוטופוס‬
‫דוגמאות לפתרונות אפשריים‪:‬‬
‫ שימוש בהדברה ביולוגית או כל דוגמא לשימוש בהדברה‬‫ביולוגית כמו‪ :‬פיזור חרקים שיזונו מעש התפוח‪ .‬היתרון – אין‬
‫פגיעה של חומר רעל במערכת האקולוגית‪.‬‬
‫ חומרים כימיים חליפיים שמידת הרעילות שלהם קטנה יותר‬‫בהשוואה למונוקרוטופוס‪.‬‬
‫היתרון‪ :‬הפחתת כמות הרעל תפחית את הפגיעה במערכת‬
‫האקולוגית‪.‬‬
‫ עטיפת התפוחים בנייר‪ ,‬או כיסוי העצים ביריעות (שאינן‬‫אטומות) שימנעו חדירה של עש התפוח‪.‬‬
‫היתרון‪ :‬אין צורך בריסוס בחומרי הדברה רעילים ולכן הסביבה‬
‫אינה נפגעת‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫ענו על חלק מהשאלה‪.‬‬
‫א‪ – 25% .‬ציינו פתרון‪.‬‬
‫ב‪ – 45% .‬תארו את האופן בו הפתרון מסייע‪.‬‬
‫ג‪ – 45% .‬הסבירו את היתרון של הפתרון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪71‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬שיטה להפחתת השימוש במתיל ברומיד‬
‫מתיל ברומיד משמש זה עשרות בשנים חומר הדברה לחיטוי קרקע‪ .‬תכשיר הדברה זה פועל נגד‬
‫חלק גדול מהמזיקים לחקלאות הנמצאים בקרקע כגון‪ :‬חרקים‪ ,‬פטריות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וצמחים‬
‫טפילים‪ .‬מתיל ברומיד יעיל גם בטמפרטורות נמוכות‪.‬‬
‫התברר שמתיל ברומיד עלול לפגוע בשכבת האוזון שבאטמוספירה‪ .‬שכבת האוזון מגינה על‬
‫היצורים החיים בכדור‪-‬הארץ מפני הקרינה העל סגולה של השמש הפוגעת בחומר התורשתי‬
‫בתא‪.‬‬
‫בעקבות ממצאים אלה הוחלט להמליץ על דרכים שונות להפחתת השימוש במתיל ברומיד‪ .‬בין‬
‫השאר הוצע חיטוי סולרי של הקרקע‪.‬‬
‫שיטת החיטוי הסולרי פותחה בישראל ב‪ .003.-‬החיטוי הסולרי מבוסס על כיסוי הקרקע‬
‫ביריעות פלסטיק שקוף וחימומה באמצעות קרינת השמש‪ .‬משך הכיסוי הוא חודש אחד בקיץ‪.‬‬
‫החימום גורם להעלאת טמפרטורת הקרקע עד ל‪ 05-‬מעלות צלזיוס‪ .‬בדרך כלל פועל החיטוי‬
‫הסולרי באופן בררני ומשמיד את רוב המזיקים בלי לפגוע באוכלוסיית המיקרואורגניזמים‬
‫החיוניים בקרקע‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם מזיקים שהחיטוי הסולרי אינו יעיל נגדם‪.‬‬
‫הטיפול בחיטוי סולרי מוגבל לקיץ ומונע שימוש בקרקע למשך חודש‪ .‬עם זאת‪ ,‬החיטוי הסולרי‬
‫משפיע למשך ‪ 0-2‬שנים‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫על פי קטע המידע‪ ,‬ציינו‪:‬‬
‫א‪ .‬שני יתרונות של השימוש במתיל ברומיד לחיטוי הקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיסרון אחד של השימוש במתיל ברומיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי הסכנה‪ ,‬הנובעת מפגיעה באוזון‪ ,‬ליצורים החיים בכדור‪-‬הארץ?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הועלתה טענה כי שיטת החיטוי הסולרי מוגבלת לפני הקרקע בלבד‪ .‬הציעו ניסוי לבדיקת טענה זו‪.‬‬
‫בהצעתכם התייחסו לנקודות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגורמים המשתנים בניסוי (מהו הגורם המשפיע ומהו הגורם המושפע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבקרה בניסוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגורמים הקבועים בניסוי‪.‬‬
‫ד‪ .‬אופן בדיקת תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪71‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מי מבין שיטות החיטוי הבאות מבוססת על עיקרון דומה לזה של שיטת החיטוי הסולרי?‬
‫א‪ .‬פסטור חלב‬
‫ב‪ .‬אריזת מזון בואקום‬
‫ג‪ .‬ייבוש מזון‬
‫ד‪ .‬שימוש באקונומיקה לצורכי ניקוי‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫סמנו ליד כל אחד מהמשפטים את האפשרות הנכונה‪.‬‬
‫נמקו את בחירתכם במשפט ג'‪.‬‬
‫א‪ .‬יצירת "החור באוזון" מסוכנת בגלל שאז מתאפשרת "בריחת" אוויר‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫מכדור הארץ לחלל‬
‫ב‪ .‬בהדברה כימית תתכן פגיעה באוכלוסיות בלתי מזיקות‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ג‪ .‬הדברה כימית עלולה לפגוע בשיווי משקל של מערכות אקולוגיות‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ד‪ .‬השימוש במתיל ברומיד אינו פעולת חיטוי מכיוון שלא משנים את‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫הטמפרטורה של הקרקע‪.‬‬
‫ה‪ .‬ריסוס כנגד יתושים בבית הוא הדברה כימית‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫‪72‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון למשימה‪ :‬שיטה להפחתת השימוש במתיל ברומיד‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬מערכות אקולוגיות‪.‬‬
‫ההקשר‪:‬סביבה‪ ,‬סכנות‪ ,‬בחזית המדע והטכנולוגיה ‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת מיומנות – הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫צויינו שני יתרונות‪ :‬פעיל נגד חלק גדול ממזיקי הקרקע; יעיל גם‬
‫בטמפרטורות נמוכות‪)05%( .‬‬
‫צויין חסרון – פגיעה בשכבת האוזון‪)20%( .‬‬
‫צויינה סכנה ‪ -‬פגיעת קרינה על סגולה בחומר התורשתי בתאים‪.‬‬
‫(‪)20%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)30%‬‬
‫מתוך ארבע התשובות המצופות צויינו רק שלוש תשובות נכונות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫מתוך ארבע התשובות המצופות צויינו רק שתי תשובות נכונות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫ארבע התשובות המצופות ענו רק על תשובה אחת נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת הידע על המדע – מחקר מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫הצעה לניסוי אפשרי‪ :‬כיסוי הקרקע ביריעות פלסטיק שקוף למשך‬
‫זמן נתון ולקיחת דגימות מעומקים שונים מהקרקע לצורך בדיקת‬
‫נוכחות מזיקי קרקע‪.)20%( .‬‬
‫א‪ .‬צויין הגורם המשפיע – עומק הקרקע‪ ,‬וצויין הגורם המושפע –‬
‫כמות מזיקי הקרקע (‪.)25%‬‬
‫ב‪ .‬צויינה הבקרה ‪ -‬חלקת קרקע שלא כוסתה ביריעת פלסטיק‬
‫שקוף‪ ,‬אך דומה לקרקע בחלקת הניסוי (‪.)20%‬‬
‫ג‪ .‬הגורמים הקבועים – צויינו לפחות שני גורמים כגון‪ :‬סוג‬
‫הקרקע‪ ,‬טופוגרפיה‪ ,‬תכולת המים שבה (‪.)00%‬‬
‫ד‪ .‬בדיקת תוצאות הניסוי – צויין שיש לקחת מעומקים שונים‪ ,‬נפח‬
‫דגימה שווה ולספור את כמות מזיקי הקרקע (‪.)00%‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫בהתאם לתשובות הנכונות בסעיפים השונים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫הציעו ניסוי שאינו מתאים למטרה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪73‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה נכונה א'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע בנושא חומרים וסביבה‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫בחרו באפשרויות הנכונות‪ ,‬לפי הסדר‪ :‬לא נכון‪ ,‬נכון‪ ,‬נכון‪ ,‬לא‬
‫נכון‪ ,‬נכון (‪ )30%‬ובנימוק לסעיף ג' התייחסו להשפעת ההדברה‬
‫הכימית על מארג המזון ‪ /‬יחסי גומלין בין יצורים חיים (‪.)20%‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫על כל בחירה נכונה (‪ )00%‬ונימוק לסעיף ג' נכון (‪)20%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות והנימוק אינו נכון‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪74‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬כמעט תאונה‬
‫נורית היא שוטרת חוקרת במשטרת התנועה‪ .‬באחד המקרים הגיעה נורית‪ ,‬זמן קצר לאחר המקרה‪ ,‬למקום‬
‫התרחשות של "כמעט תאונת דרכים"‪ .‬מכונית פרטית נעצרה בפתאומיות כשהנהגת הבחינה בבעל חיים שחצה‬
‫כביש בינעירוני‪ .‬מכונית מסחרית שנסעה אחריה בלמה בחוזקה ונעצרה ממש ברגע האחרון מאחורי המכונית‬
‫הפרטית‪ .‬נהג המכונית המסחרית התלונן על כאבים בחזהו‪.‬‬
‫בדו"ח שכתבה נורית על האירוע היא רשמה‪:‬‬
‫נתונים‪ :‬מכונית מסחרית נעצרה מאחורי מכונית פרטית‪ .‬בשטח ניכרים סימני בלימה בולטים של המסחרית‪.‬‬
‫מדידות‪ :‬לפי סימני הצמיגים על הכביש מדדתי את מרחק הבלימה של המסחרית‪ .‬מרחק הבלימה הוא ‪ 21‬מטר‪.‬‬
‫עדויות‪ :‬גביתי עדות מעד ראייה שנכח במקום‪" :‬הבחנתי במכוניות נוסעות במהירות סבירה לכביש בינעירוני‪.‬‬
‫בעל חיים שחצה את הכביש לפתע גרם למכונית הפרטית לעצור בפתאומיות‪ .‬לאחר מספר שניות‪ ,‬נהג המכונית‬
‫המסחרית‪ ,‬שנסע אחרי המכונית הפרטית‪ ,‬בלם בכוח‪ ,‬והצליח לעצור ברגע האחרון ‪".‬‬
‫תנאים סביבתיים‪ :‬הכביש יבש ומזג האוויר נאה‪.‬‬
‫בעת כתיבת הדו"ח נעזרה נורית בחוברת מידע לשוטרים‪ .‬בחוברת מופיע האיור הבא‪:‬‬
‫כמו כן מופיעה בחוברת הטבלה הבאה‪:‬‬
‫מרחק תגובה ממוצע ומרחק בלימה לרכב פרטי ומסחרי‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪75‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫המהירות‬
‫המהירות ב‪-‬‬
‫מרחק תגובה‬
‫מרחק בלימה‬
‫מרחק בלימה‬
‫בקמ"ש‬
‫מ'‪/‬ש'‬
‫ב‪-‬מ' (בתנאים‬
‫ב‪-‬מ' בכביש‬
‫ב‪-‬מ' בכביש‬
‫רגילים)‬
‫יבש‬
‫רטוב‬
‫‪21‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪71‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17‬‬
‫‪72‬‬
‫‪29‬‬
‫‪91‬‬
‫‪77‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21‬‬
‫‪97‬‬
‫‪111‬‬
‫‪79‬‬
‫‪71‬‬
‫‪22‬‬
‫‪179‬‬
‫‪177‬‬
‫‪12‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫‪177‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫היעזרו בנתונים שבקטע ובטבלה כדי להעריך‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הייתה מהירותה של המכונית המסחרית לפני הבלימה?_______‬
‫ב‪ .‬מה היה מרחק העצירה של המכונית המסחרית?______________‬
‫(ציינו בתשובתכם את היחידות)‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫תארו את מהלך האירוע‪ ,‬תוך שימוש בנתונים ובמושגים שבעמוד הקודם (מרחק עצירה‪ ,‬מרחק תגובה‪ ,‬מרחק‬
‫בלימה‪ ,‬מהירות)‪ .‬הניחו כי התנאים במקרה המתואר היו רגילים (מכונית תקינה‪ ,‬נהג ערני וכד')‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫אילו מהאפשרויות הבאות יתקבלו כממצא מדעי בבית המשפט?‬
‫א‪ .‬איור מרחק העצירה שבחוברת של נורית‬
‫ב‪ .‬מדידת סימני הצמיגים על הכביש‬
‫ג‪ .‬העדות שגבתה נורית מעד ראייה‬
‫ד‪ .‬טבלת הנתונים של מרחקי בלימה ועצירה‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫סמנו נכון ‪ /‬לא נכון לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים (היעזרו בטבלה ‪):‬‬
‫א‪ .‬מרחק העצירה גדול תמיד ממרחק הבלימה‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ב‪ .‬מרחק התגובה תלוי במהירות המכונית בלבד‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ג‪ .‬אילו מזג האוויר היה גשום מרחק הבלימה היה גדל‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ד‪ .‬כאשר המהירות גדלה גם מרחק הבלימה גדל‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ה‪ .‬בכביש רטוב כוח החיכוך בשעת הבלימה גדל‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪76‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫באילו מן המצבים הבאים זמן התגובה של נהג המסחרית היה ארוך יותר?‬
‫א‪ .‬כביש רטוב לאחר הגשם הראשון‬
‫ב‪ .‬הנהג שתה משקאות אלכוהוליים‬
‫ג‪ .‬הנהג מסיע מטען כבד במכוניתו‬
‫ד‪ .‬הנהג נוסע במהירות ‪ 121‬קמ"ש‬
‫ה‪ .‬הנהג משוחח בטלפון סלולרי‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪77‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬כמעט תאונה‬
‫הנושאים בתוכנית הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה ‪ -‬תנועה וכוחות‪.‬‬
‫ההקשר ‪:‬סכנות בידי אדם בהיבט אישי וחברתי‪.‬‬
‫המקור ‪:‬אנרגיה ושימורה‪ ,‬מטמו"ן‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע‪.2002 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בתחום היכולות‪ -‬לבדוק יכולת ניתוח ראיות מדעיות והסקת‬
‫מסקנות מהן‪ ,‬כולל קריאה וניתוח טבלה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬כ‪ 71 -‬קמ"ש (סטייה בטווח של ‪)72-92‬‬
‫ב‪ .‬כ‪ 91 -‬מ' (סטייה בטווח של ‪)91-29‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫רק אחת התשובות נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בתחום היכולות‪ -‬לבדוק יכולת תיאור סיטואציה באופן מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫יש לציין בתשובה מלאה את המושגים‪ :‬מרחק עצירה‪ ,‬מרחק‬
‫בלימה‪ ,‬מרחק (או זמן) תגובה‪ ,‬מהירות‪.‬‬
‫תשובה מלאה לדוגמה‪ :‬מכונית מסחרית נסעה במהירות של כ‪-‬‬
‫‪ 71‬קמ"ש מאחורי מכונית פרטית‪ .‬המכונית הפרטית בלמה‬
‫בפתאומיות והמכונית המסחרית אחריה‪ .‬מרחק התגובה של‬
‫המכונית המסחרית היה כ‪ 19-‬מ' ומרחק הבלימה ‪ 21‬מ'‪ .‬לכן‬
‫מרחק העצירה כ‪ 29 -‬מ'‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל שימוש נכון במושג מהמושגים המבוקשים‪ :‬מהירות‪,‬‬
‫מרחק עצירה‪ ,‬מרחק בלימה‪ ,‬מרחק או זמן תגובה‪( .‬ניקוד ינתן‬
‫גם אם היתה טעות בשאלה ‪ 1‬והערכים המספריים המופיעים‬
‫בתאור אינם נכונים)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל המושגים חסרים או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע על המדע ‪ -‬לבדוק יכולת זיהוי ראיות מדעיות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‪ ,‬ד‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫אחת מהתשובות הנ"ל‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫א ו‪/‬או ג‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪78‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע של מדע‪ ,‬שאינו מצוי בקטע‪.‬‬
‫בתחום היכולות‪ :‬לבדוק יכולת יישום ידע מדעי‪.‬‬
‫יכולת הפקת מידע מטבלה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬נכון ב‪ .‬לא נכון ג‪ .‬נכון ד‪ .‬נכון ה‪ .‬לא נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע של מדע‪ ,‬שאינו מצוי בקטע‪.‬‬
‫בתחום היכולות‪ :‬לבדוק יכולת יישום ידע מדעי במצב נתון‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‪ ,‬ה‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫א ו‪/‬או ג ו‪/‬או ד‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪79‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬פ ְֶּרפֶּטּואּום מֹובִּילֶּה" – מכונת תנועה נצחית"‬
‫מדריך החוג "המצאות מדעיות" סיפר לתלמידי החוג על הניסיונות שנעשו במהלך ההיסטוריה ליצור מכונה‬
‫בעלת "תנועה נצחית" (פרפטואום מובילה;‪ .)Perpetuum Mobile‬הרעיון הוא לבנות מכונה‪ ,‬שלאחר‬
‫שתופעל פעם אחת היא תמשיך בתנועתה לנצח ולא תיעצר לעולם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא יהיה צורך למלאה בדלק‪,‬‬
‫או לחברה למקור אנרגיה חשמלית או למתוח קפיצים‪.‬‬
‫בעבר ניס ו אנשים לבנות מכונה כזו‪ ,‬מלכים הציעו פרסים גדולים לממציאי מכונה שתוכל לפעול ולהפעיל‬
‫מכשירים אחרים לנצח‪ .‬עד היום ישנם אנשים המנסים ליצור מכונות מסוג זה‪ ,‬ומגישים למשרד הפטנטים‬
‫הצעות למכונות "מייצרות אנרגיה"‪ ,‬בתקווה להתעשר מהמצאתם‪ ,‬אך איש לא הצליח עד כה במשימה‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫דני ומיכל משתתפים בחוג "המצאות מדעיות"‪ .‬הם נזכרו בניסוי שערכו במעבדה במסגרת החוג‪ .‬הניסוי כלל מערכת‬
‫של עגלה‪ ,‬מסילה וקפיץ‪ .‬הקפיץ מתוח מעל המסילה ומוחזק משני צדדיו‪ .‬בסדרת התמונות שלפניכם מתוארים ארבעה‬
‫מצבים בניסוי‪:‬‬
‫מצב א‪ :‬העגלה נעה קדימה לקראת הקפיץ‪.‬‬
‫מצב ב‪ :‬העגלה מתנגשת בקפיץ ומותחת אותו (כלומר‪ ,‬יוצרת אינטראקציה עם הקפיץ)‪.‬‬
‫מצב ג‪ :‬הקפיץ מתארך במידה מרבית‪.‬‬
‫מצב ד‪ :‬הקפיץ מתרפה ודוחף את העגלה בחזרה‪ ,‬והיא נעה לאחור‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪81‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מהי התשובה המתאימה ביותר לתיאור המהירות של העגלה במצב ד' בהשוואה למצב א'?‬
‫א‪ .‬המהירויות במצבים א ו‪-‬ד' שוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬המהירות במצב ד' גדולה מהמהירות במצב א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬המהירות במצב ד' קטנה מהמהירות במצב א'‪.‬‬
‫ד‪ .‬אי אפשר לדעת מה הקשר בין המהירויות במצב ד' ובמצב א'‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫תארו את גלגולי (המרות) האנרגיה שהתרחשו במערכת הניסוי‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בעקבות הניסוי שערכו במעבדה החליטו דני ויעל לנסות לבנות בעצמם "מכונת תנועה נצחית"‪.‬‬
‫"הרעיון פשוט"‪ ,‬אמר דני‪" .‬אם נציב קפיץ גם מצדו השני של המסלול‪ ,‬העגלה תנוע מצד לצד‪ ,‬ובכל פעם מהירותה‬
‫תגדל‪ .‬כך תיווצר "מכונת תנועה נצחית"‪.‬‬
‫"אני לא בטוחה שזה יפעל"‪ ,‬השיבה יעל‪.‬‬
‫מה יקרה במכונה שהציע דני? בחרו באפשרות המתאימה לדעתכם‪.‬‬
‫א‪ .‬העגלה תמשיך לנוע במהירות קבועה מצד לצד מבלי להיעצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬העגלה תנוע מצד לצד במהירות גוברת והולכת‪.‬‬
‫ג‪ .‬העגלה תנוע מצד לצד ומהירותה תלך ותקטן עד שתיעצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬העגלה תיעצר כאשר תפגע בקפיץ השני‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫דני ויעל העלו מספר רעיונות כדי שהמכונה תפעל כפי שתכננו‪ .‬אילו מבין הרעיונות יכולים להפחית את כמות האנרגיה‬
‫"המבוזבזת" במערכת?‬
‫א‪ .‬שימון המסילה להקטנת החיכוך בין העגלה למסילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שינוי סוג הקפיץ לקפיץ "חזק" יותר‬
‫ג‪ .‬הכנסת המערכת למכל שנשאב ממנו האוויר (קיים בו ריק)‪.‬‬
‫ד‪ .‬צביעת העגלה בצבע שחור‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫א‪ .‬הסבירו את הבעייתיות בניסיונות ליצור מכונה שתפעל ללא הפסקה על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם חוק שימור האנרגיה תומך בעובדה שלא הצליחו ליצור מכונות הפועלות לנצח? הסבירו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪81‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬פ ְֶּרפֶּטּואּום מֹובִּילֶּה" – מכונת תנועה נצחית"‬
‫הנושאים בתכנית‬
‫הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה ‪ -‬סוגי אנרגיה‪ ,‬גלגולי אנרגיה‪ ,‬חוק‬
‫שימור האנרגיה‪.‬‬
‫ההקשר ‪:‬גבולות המדע והטכנולוגיה‬
‫המקור ‪:‬אנרגיה ושימורה‪ ,‬מטמו"ן‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע‪.2002 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – גלגולי אנרגיה‪ ,‬אנרגיית תנועה ומהירות‬
‫בתחום היכולות – הפקת מידע מטקסט ומתמונות‬
‫ניקוד מלא‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫אלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – סוגי אנרגיה וגלגולי אנרגיה‬
‫יכולות – תיאור תופעה באופן מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫האנרגיה הקינטית (אנרגית תנועה) של העגלה מומרת‬
‫(מתגלגלת) לאנרגיה אלסטית של הקפיץ‪ ,‬האנרגיה האלסטית‬
‫מומרת (מתגלגלת) חזרה לאנרגיה קינטית של העגלה‪ .‬בכל‬
‫שלב חלק מהאנרגיה הופך לחום בגלל החיכוך בין חלקי‬
‫המערכת ועם האוויר‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על אזכור כל אחת מהמרות האנרגיה (קינטית ‪ ,‬אלסטית ‪,‬‬
‫קינטית‪ ,‬חיכוך וחום)‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה לא נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – גלגולי אנרגיה‪ ,‬חיכוך וחוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫יכולות – יישום ידע מדעי בנושא חוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪82‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – חיכוך וגלגול אנרגיה‬
‫יכולות – יישום של ידע מדעי לתכנון ניסוי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪,‬ג‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)21%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות ב'‪ ,‬ד' או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – המרת אנרגיה‪ ,‬חיכוך‪ ,‬חוק שימור האנרגיה‬
‫יכולות – הסבר תופעות באופן מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫שימוש במונחי אנרגיה‪ :‬שימור אנרגיה‪ ,‬גלגול או המרת אנרגיה‪.‬‬
‫לדוגמה ניסוח בסגנון הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬הבעייתיות בייצור מכונה שתפעל לנצח היא שבכל תהליך של‬
‫המרת אנרגיה חלק מהאנרגיה הופך לחום (כתוצאה מחיכוך‬
‫למשל) ולכן המכונה לא תוכל להמשיך לפעול ללא הפסקה בלי‬
‫שתושקע אנרגיה מבחוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק שימור האנרגיה תומך בעובדה שלא הצליחו ליצור‬
‫מכונה הפועלת לנצח – אנרגיית התנועה התגלגלה לאנרגיית‬
‫חום אך כמותה נשמרת‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)21%‬‬
‫ענו נכון רק על סעיף א או רק על סעיף ב‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות אחרות או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪83‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬רכבת הרים‬
‫משרד התיירות בשיתוף עם משרד המדע ומשרד החינוך החליטו להקים פארק‪-‬שעשועים חדש‬
‫בארץ‪ ,‬שבו ייבנו מתקנים ברמה בינלאומית‪ .‬לאחר הביקור החווייתי בפארק התלמידים יתבקשו‬
‫לנתח ולהסביר את פעולתו של כל אחד מהמתקנים‪.‬‬
‫גולת הכותרת בפארק החדש תהיה רכבת הרים‪ .‬במתקן זה קרון נע במסלול מפותל‪ .‬הוא‬
‫מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר ויורד במסלול מתפתל‪ .‬המסילה וגלגלי הקרון עשויים מחומרים‬
‫המקטינים למינימום את כוח החיכוך ביניהם‪.‬‬
‫המסלול המתוכנן של רכבת ההרים יהיה דומה למסלול זה‪:‬‬
‫בתשובות לשאלות הבאות הניחו כי כוחות החיכוך בין הקרון לאוויר ובין הקרון והמסילה קטנים‬
‫עד כי ניתן להתעלם מהם‬
‫שאלה ‪ 1‬המשפטים הבאים מתייחסים לגלגולי (המרות) האנרגיה בשש הנקודות המסומנות‬
‫במסלול‪ .‬סמנו נכון‪/‬לא נכון לגבי כל משפט‪.‬‬
‫נכון‬
‫משפט‬
‫לא נכון‬
‫בנקודה ‪ ,1‬כאשר הקרון עומד‪ ,‬יש לקרון רק אנרגית גובה‬
‫(פוטנציאלית)‪ ,‬ביחס לפני הקרקע‪.‬‬
‫בנקודה ‪ 7‬כל אנרגית הגובה שהייתה לקרון ביחס לפני‬
‫הקרקע בנקודה ‪ 1‬הפכה לאנרגית תנועה (קינטית)‪.‬‬
‫בנקודה ‪ 7‬האנרגיה הכוללת של הקרון גדולה יותר מאשר‬
‫בנקודה ‪.2‬‬
‫בנקודה ‪ 1‬יש לקרון רק אנרגית גובה ביחס לפני הקרקע‪.‬‬
‫בנקודה ‪ 2‬יש לקרון גם אנרגית גובה ביחס לפני הקרקע וגם‬
‫אנרגית תנועה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪84‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫האם האנרגיה של הקרון בנקודה ‪ 2‬שווה לאנרגיה שלו בנקודה ‪ ,1‬גדולה ממנה‪ ,‬או קטנה ממנה?‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪---- ---- ---‬‬‫לצורך תכנון המסלול ביצעו מתכנני הפארק סדרת ניסויים בדגם מוקטן של מסלול רכבת‬
‫ההרים‪ .‬לפניכם צילום של הדגם‪:‬‬
‫בניסוי ראשון בחרו גובה תחילי של ‪ 71‬ס"מ‪ ,‬ולאחר מכן הגביהו אותו בהפרשים של ‪ 11‬ס"מ עד‬
‫לגובה מטר אחד‪ .‬בכל פעם מדדו את מהירות הקרון בנקודה א (בצילום הדגם)‪ .‬במהלך כל הניסוי‬
‫זווית השיפוע ומסת הקרון נשארו קבועים‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות בגרף א'‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪85‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫בניסוי שני (באותו דגם של מסלול) בצעו את הניסוי עם מסות שונות של קרון‪ ,‬כאשר בכל פעם‬
‫הגדילו את מסת הקרון ב‪ 2 -‬גרם‪ ,‬ומדדו את מהירות הקרון בנקודה א‪ .‬זווית השיפוע והגובה‬
‫התחילי נותרו קבועים‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי מתוארות בגרף ב'‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪86‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫תנו כותרת לכל אחד מהגרפים‪:‬‬
‫גרף א'‪___________________________________________ :‬‬
‫גרף ב'‪___________________________________________ :‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מתוך גרף א' ניתן להסיק על קשר בין שני סוגי אנרגיה‪ .‬מהם?‬
‫א‪ .‬אנרגיית תנועה ואנרגיה חשמלית‬
‫ב‪ .‬אנרגיית גובה ואנרגיית קרינה‬
‫ג‪ .‬אנרגיה כימית ואנרגיית תנועה‬
‫ד‪ .‬אנרגיית תנועה ואנרגיית גובה‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫דני טען שאם נגדיל את הגובה התחילי ל‪ 1.1-‬מטרים נקבל בנקודה א' מהירות של‬
‫כ‪ 2 -‬מטר לשנייה‪.‬‬
‫האם הוא צודק? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬איזו עקומה מבין האפשרויות הבאות מתאימה ביותר לתיאור הקשר בגרף א'? ‪2 1 7 1‬‬
‫ב‪ .‬איזו עקומה מבין האפשרויות הבאות מתאימה ביותר לתיאור הקשר בגרף ב'? ‪2 1 7 1‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪87‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫מהן המסקנות המתקבלות משני הניסויים‪ ,‬לגבי השפעת הגובה התחילי והמסה של הקרון על‬
‫מהירותו?‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫חברי הקבוצה שערכה את הניסויים סבורים‪ ,‬כי תוצאות הניסוי השני אינן נכונות‪ ,‬כיוון שאינן‬
‫מתאימות למה שהם ציפו‪ .‬הם מתלבטים בין כמה אפשרויות לפתרון הבעיה‪:‬‬
‫א‪ .‬לבחור רק את התוצאות שמתאימות לדעתם‪ ,‬ולהתעלם מאלה שאינן מתאימות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחזור על הניסוי באותם תנאים התחלתיים ולראות אם מקבלים תוצאות אחרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשנות את ציר הנתונים (הסקלה) של הגרף‪ ,‬כך שיקבלו את התוצאות המתאימות‪.‬‬
‫ד‪ .‬להחליף את הקרון‪ ,‬המסילה ומכשיר המדידה – משום שהם כנראה פגומים‪.‬‬
‫באיזו מבין האפשרויות הייתם בוחרים? הסבירו את בחירתכם‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪88‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬נמרה ושמה ַּבבְתָ א‬
‫שמורת עין גדי שוכנת במדבר יהודה לחופו של ים המלח‪ .‬בשמורה עוברים שני נחלים‪ :‬נחל דוד ונחל ערוגות‪.‬‬
‫היעלים והשפנים השוכנים בשמורת עין גדי ניזונים מהצמחייה הירוקה במקום‪ .‬בשנת ‪ 1797‬התגלה יעל מת‬
‫בשמורה‪ .‬בדיקת היעל המת העלתה את ההשערה שהיעל נטרף בידי טורף גדול‪ .‬האפשרות שהיעל נטרף בידי‬
‫נמר נשללה מכיוון שבאותו הזמן חשבו שאוכלוסיית הנמרים באזור הוכחדה‪ .‬למרבה ההפתעה‪ ,‬למחרת עם‬
‫שחר נצפתה בשמורה נמרה שבאה להמשיך את סעודתה – היעל‪.‬‬
‫הנמרה כונתה על‪-‬ידי החוקרים בשם בבתא (על שם בבתא בת שמעון שמכתביה האישיים נמצאו במערת‬
‫האיגרו ת בנחל חבר‪ ,‬אליו נמלטו אנשי עין גדי בתקופת מרד בר כוכבא‪ .‬איגרות אלה תרמו רבות להבנת חיי‬
‫היום‪-‬יום בתקופה זו‪).‬‬
‫בשנת ‪ 1797‬נלכדה הנמרה בבתא והועברה למכלאה בחי בר יוטבתה‪ ,‬שם מתה בשנת ‪.1779‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫תארו בעזרת תרשים שרשרת מזון שמתקיימת בשמורה ומוזכרת בקטע זה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫אנרגיה כימית מופקת ביצור חי בתהליך נשימה תאית בו גלוקוז מגיב עם חמצן ומתפרק למים ופחמן דו חמצני‪,‬‬
‫שנפלטים מגופו של היצור החי‪ .‬כ‪ 22% -‬מהאנרגיה הכימית שמופקת משמשת לתהליכים בגוף‪ .‬שאר האנרגיה‬
‫נפלטת כאנרגית חום לסביבה‪.‬‬
‫בדיקות העלו שהנמרה בבתא אכלה ביממה כ‪ 2 -‬ק"ג מבשר היעל‪.‬‬
‫תלמיד טוען כי מסתה של בבתא עלתה ב‪ 2 -‬ק"ג לאחר שעיכלה את מזונה‪.‬‬
‫האם טענה זו נכונה?‬
‫כן ‪ /‬לא‬
‫הציגו שני נימוקים לביסוס טענתכם‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫לפניכם מספר משפטים המתייחסים להמרות (גלגולי) חומר ואנרגיה בגופה של הנמרה‪.‬‬
‫סמנו נכון ‪ /‬לא נכון‪:‬‬
‫א‪ .‬כל האנרגיה שהתקבלה מפירוק המזון של הנמרה הומרה לאנרגיית‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫חום‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חלק מהמזון שאכלה הנמרה מגיב עם החמצן ובתהליך נוצרים חומרים‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫שנפלטים לסביבה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חלק מהאנרגיה שהתקבלה מפירוק המזון הומרה לאנרגיה כימית‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ד‪.‬‬
‫כל האנרגיה שהתקבלה מפירוק המזון הומרה לאנרגיית תנועה‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪89‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בבתא עברה מתחת לעץ השיזף כשהבחינה בשפן סלע יושב על ענף בגובה ‪ 7‬מ' מעליה‪ ,‬ואוכל את פרי העץ‪.‬‬
‫כהרף עין זינקה כלפי מעלה‪ ,‬הממה והפילה אותו בכפתה‪ ,‬וכשנפלו שניהם טרפה אותו‪ .‬משקלה של בבתא הוא‬
‫‪ 721‬ניוטון‪.‬‬
‫מה היה השינוי באנרגית הגובה של בבתא בקפיצה זו?‬
‫א‪ 211 .‬ג'ול‪.‬‬
‫ב‪ 172 .‬ג'ול‪.‬‬
‫ג‪ 721 .‬ג'ול‪.‬‬
‫ד‪ 21 .‬ג'ול‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫על פי חישובי החוקרים כדי לבצע את הקפיצה לעבר הענף שעליו ישב שפן הסלע‪ ,‬השקיעה בבתא ‪ 991‬ג'ול‪.‬‬
‫א‪ .‬גיא הביט בנתוני השינוי באנרגית הגובה ובנתוני האנרגיה שהשקיעה הנמרה‪ ,‬והגיע‬
‫למסקנה‬
‫שחוק‬
‫שימור‬
‫האנרגיה‬
‫מתקיים‬
‫אינו‬
‫במקרה‬
‫זה‪.‬‬
‫איזה‬
‫מהטיעונים‬
‫הבאים‬
‫נכון?‬
‫ב‪.‬‬
‫גיא‬
‫צודק‪,‬‬
‫הנמרה‬
‫השקיעה‬
‫פחות‬
‫אנרגיה‬
‫כימית‬
‫ממה‬
‫שהוציאה‬
‫לשינוי‬
‫אנרגית‬
‫הגובה ולכן חוק שימור האנרגיה אינו מתקיים במקרה זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיא צודק‪ ,‬הנמרה השקיעה יותר אנרגיה כימית ממה שהוציאה לשינוי אנרגית הגובה‬
‫ולכן חוק שימור האנרגיה אינו מתקיים במקרה זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬גיא טועה‪ ,‬חוק שימור האנרגיה מתקיים כי הנמרה השקיעה אנרגיה כימית שהומרה‬
‫לאנרגיית תנועה‪ ,‬גובה וחום‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מערכת פתוחה היא מערכת שבה מתקיימים מעברי אנרגיה בין המערכת לבין הסביבה‪ .‬מערכת סגורה היא‬
‫מערכת שאין מעברי אנרגיה בינה לבין הסביבה‪ .‬על פי הגדרות אלו האם הנמרה בבתא מהווה מערכת פתוחה או‬
‫סגורה? הסבירו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪91‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬נמרה ושמה ַּבבְתָ א‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה; מערכות אקולוגיות; הזנה – גלגולי‬
‫חומר ואנרגיה ביצורים חיים‬
‫ההקשר ‪:‬סביבה בהיבט מקומי‬
‫המקור ‪:‬נוימן (אין תאריך)‪ .‬תהליכים ביואנרגטיים בצמח‪ ,‬פוטוסינתזה ונשימה‪ .‬ישראל‪:‬‬
‫מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – שרשרת מזון‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט; ייצוג מידע באמצעות תרשים‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫צמחים ירוקים ← יעל ← נמרה‪ ,‬או צמחים ירוקים ← שפן ←‬
‫נמרה‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫תארו בתרשים רק חלק מהשרשרת‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – אנרגיה והזנה‬
‫יכולות – פירוש תופעה באופן מדעי; הצגת נימוקים לטענה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הטענה הנכונה היא‪ :‬עליית המסה קטנה מ‪-‬‬
‫‪ 2‬ק"ג‪ .‬הנימוקים מתייחסים ל‪ :‬א‪ .‬הפרשות ממערכת העיכול‬
‫והשתן‪ .‬ב‪ .‬פליטה מהגוף של חומרים המשתחררים בתהליך‬
‫הנשימה התאית – פחמן דו‪-‬חמצני ומים‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫הציגו נימוק נכון אחד בלבד‬
‫ללא ניקוד‬
‫התשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – המרות (גלגולי) אנרגיה וסוגי אנרגיה‪.‬‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א' – לא נכון‪ ,‬ב' – נכון‪ ,‬ג' – נכון‪ ,‬ד' – לא נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל סעיף נכון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪91‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – חישוב אנרגיית גובה‬
‫יכולות – יישום ידע של מדע במצב נתון; יכולת חישוב‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫סעיף א'‪ .‬אנרגית גובה = משקל ‪ X‬גובה‪721 :‬נ' ‪7 X‬מ' =‬
‫‪211‬ג'ול‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – חוק שימור האנרגיה‬
‫יכולות – פירוש ראיות מדעיות והסקת מסקנות‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫טיעון ג'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מעברי אנרגיה וחוק שימור האנרגיה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה הכוללת את המסקנה שהנמרה היא מערכת פתוחה‪,‬‬
‫ואת ההסבר הכולל התייחסות לאנרגיה הנקלטת במערכת‬
‫ולאנרגיה היוצאת ממנה‪.‬‬
‫תשובה מלאה לדוגמה‪ :‬הנמרה מהווה מערכת פתוחה כי‬
‫הנמרה קולטת אנרגיה מהמזון שהוא מקור חיצוני‪ ,‬ופולטת חלק‬
‫מהאנרגיה כאנרגית חום אל הסביבה החיצונית‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)11%‬‬
‫הנמרה מהווה מערכת פתוחה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)12%‬‬
‫על כל הסבר‪ :‬אנרגיה נקלטת או אנרגיה נפלטת‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪92‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫לא למכירה‬
‫‪93‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫צריכת אנרגיה בעולם ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫המשפטים הבאים מתייחסים לנתונים שמופיעים בטבלה‪ ,‬בשנים ‪.1777 -1791‬‬
‫סמנו נכון‪/‬לא נכון לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בישראל צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם בשנה השתנתה במידה מועטה‪ .‬נכון‪/‬לא נכון‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬בדנמרק ובשבדיה גדלה מאוד צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם במשך שנה‪ .‬נכון‪/‬לא נכון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בהודו ובטורקיה קצב גידול צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם בין השנים ‪ 1777 -1791‬היה הגדול‬
‫ביותר‪ .‬נכון‪/‬לא נכון‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪94‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫יוסי רוצה לדרג את המדינות בהתאם לצריכת האנרגיה הכוללת של כל אחת מהן‪ .‬איזה נתון יעזור לו בביצוע‬
‫המשימה?‬
‫א‪.‬‬
‫שטח הקרקע של כל מדינה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המצב הכלכלי של התושבים בכל מדינה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מספר התושבים בכל מדינה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫משאבי האנרגיה הטבעיים הנמצאים בשטחה של כל מדינה‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫הנתונים על צריכת אנרגיה ממוצעת לאדם מאפשרים להעריך את מידת ההתפתחות של מדינות‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ממה לדעתכם נובעת עלייה גדולה בקצב צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם בשנה עם השנים?‬
‫ב‪.‬‬
‫ממה לדעתכם נובע ההבדל בין צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם בין הודו לשבדיה?‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בתרשים הבא‪ ,‬שנערך על פי נתונים מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל‪ ,‬מופיעה צריכת‬
‫האנרגיה הכוללת של מדינת ישראל בשנים ‪.7111 -1791‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪95‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫סמנו את ההיגדים הנכונים על פי התרשים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫צריכת סך כל האנרגיה בישראל עולה בקצב אחיד במהלך כל השנים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סך כל צריכת האנרגיה של מדינת ישראל קבועה במהלך השנים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קצב הגידול של צריכת האנרגיה במדינת ישראל בין השנים ‪ 1791‬ועד ‪ 1792‬היה הגדול ביותר‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫צריכת האנרגיה בין השנים ‪ 1797‬ועד ‪ 1797‬כמעט ולא השתנתה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫קיימת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת בישראל עם השנים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪96‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בתרשים הבא מופיע פירוט לגבי מקורות האנרגיה בהם השתמשו להפקת אנרגיה חשמלית בארצות הברית‬
‫בשנת ‪.7111‬‬
‫על פי המידע המופיע בתרשים‪ ,‬האם לדעתכם ייצור החשמל בארה"ב בשנת ‪ 7111‬היה ממקורות אנרגיה‬
‫מתחדשים או מתכלים? הסבירו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪97‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫אנרגיה ואינטראקציה – מקורות אנרגיה‪ ,‬סוגי אנרגיה והמרה‪.‬‬
‫ההקשר‪ :‬משאבי‪ -‬טבע בהיבט גלובלי‬
‫המקור‪:‬‬
‫משרד האנרגיה האמריקאי ‪http://www.eia.doe.gov/ -‬‬
‫הבית הלבן ‪http://www.whitehouse.gov/energy -‬‬
‫ארגון עולמי של מידע ‪-‬‬
‫‪http://www.worldbank.org/html/fpd/energy/subenergy/data_statistics.htm‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪http://www.cbs.gov.il/ -‬‬
‫מידע למורה‪:‬‬
‫היחידה ‪ )British Thermal Units( BTU‬היא כמות האנרגיה הדרושה להעלות את הטמפרטורה של ‪1.22‬‬
‫ק"ג (‪ 1‬פאונד) של מים ב‪ Cº0.56 (1 -‬מעלת פרנהייט) בתנאי לחץ וטמפרטורה תקניים‪.‬‬
‫]‪1 [BTU] = 1055 [J] = 252 [cal‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – קצב גידול‬
‫יכולות – הפקת מידע מטבלה ועיבוד מידע‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫משפטים לא נכונים‪ :‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬משפט נכון‪ :‬ג'‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)11%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת יכולת ליישם ידע של המדע ולפרש תופעה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה ג‪ .‬באמצעות הכפלת צריכת האנרגיה הממוצעת לאדם במספר‬
‫התושבים במדינה‪ ,‬מקבלים את צריכת האנרגיה הכוללת של המדינה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪98‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מידע למורה‬
‫לא למכירה‬
‫בפועל‪ ,‬הטבלה של צריכת האנרגיה הממוצעת של אדם מחושבת על פי‬
‫צריכת האנרגיה הכוללת של המדינה מחולקת במספר התושבים (אלו שני‬
‫נתונים מדווחים על כל מדינה)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת יכולת ליישם ידע של המדע ולפרש תופעה‪.‬‬
‫ידע במדע – צריכת אנרגיה על ידי האדם‪.‬‬
‫סעיף א' מתייחס לקצב גידול‪ ,‬וסעיף ב' מתייחס לגודל של צריכת‬
‫האנרגיה הממוצעת‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובות מלאות על ‪ 7‬הסעיפים (כל סעיף ‪.)21%‬‬
‫א‪ .‬עלייה גדולה בקצב צריכת האנרגיה לאדם נובעת מהגדלת השימוש‬
‫במכשירים חשמליים‪ ,‬מכוניות‪ ,‬תעשייה וכו' שהפעלתם מבוססת על‬
‫דלקים‪ .‬שיפור ברמת החיים מושג באמצעות שימוש במערכות טכנולוגיות‬
‫לביצוע העבודה‪ ,‬והפעלתן גוררת הגדלה בצריכת אנרגיה‪.‬‬
‫מידע למורה‪ :‬במדינה מפותחת (לדוגמה שוודיה‪ ,‬דנמרק וארה"ב‬
‫המופיעות בטבלה) יש שימוש נרחב בטכנולוגיות‪ ,‬ולכן הערך הגבוה של‬
‫כמות האנרגיה שצורך אדם בממוצע‪ .‬חלק מהמדינות הגיעו לערכי צריכה‬
‫גבוהים מאוד ואין אצלם גידול בקצב צריכת האנרגיה‪ .‬במדינות הנמצאות‬
‫בשלבי התפתחות יש עלייה בצריכת האנרגיה הממוצעת לאדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהודו רמת החיים הממוצעת נמוכה לעומת שבדיה‪ ,‬ואין שימוש רב‬
‫במכשירים ובמכונות‪ .‬האיכרים בהודו עדיין מבססים חלק ניכר‬
‫מפעולותיהם על שימוש בבהמות‪ ,‬ולא במכשירים טכנולוגיים‪ .‬התעשייה‬
‫בהודו לעומת שבדיה אינה מפותחת‪ ,‬ולכן גם רמת צריכת האנרגיה‬
‫הממוצעת של אדם בשנה נמוכה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו נכון רק על אחד הסעיפים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ענו תשובות לא נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪99‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – קריאת גרפים והסקת מסקנות מהם‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובות ד' ה' נכונות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫סומנה רק תשובה אחת נכונה ד' או ה'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולת קריאת גרפים והסקת מסקנות‬
‫ידע של מדע – מקורות אנרגיה מתחדשים ומתכלים‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ייצור החשמל בארה"ב בשנת ‪ 7111‬היה מבוסס ברובו על שריפת חומרי‬
‫דלק מתכלים‪ :‬פחם‪ ,‬גז טבעי ונפט (סה"כ ‪ .)91%‬למעשה‪ ,‬גם הגרעין‬
‫(‪ )71%‬הוא משאב מתכלה (אורניום)‪ .‬רק ‪ 7%‬ממקורות האנרגיה היו של‬
‫אנרגיה חלופית (מתחדשת) – כאשר את החלק העיקרי בה מהווה‬
‫השימוש במקור הידרואלקטרי‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬תנור שמש‬
‫במשך מאות שנים השתמשו בני האדם בעצים כחומר לבעירה‪ .‬עם הריבוי באוכלוסייה‪,‬‬
‫נכרתו באפריקה יערות רבים ואזורים נרחבים הפכו שוממים‪ .‬השימוש העיקרי בעצים‬
‫לבעירה היה והינו למטרות בישול וחימום‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬נאלצים תושבי שבטים מסוימים באפריקה לקושש עצים לבעירה במרחקים גדולים‬
‫ממקום מושבם (שעות של הליכה בכל כיוון)‪ .‬אחת החלופות לשימוש בעצים לבעירה‪ ,‬הוא‬
‫השימוש בתנור שמש‪ .‬תנור שמש מבוסס על העיקרון של איסוף קרינת השמש הנופלת על‬
‫שטח גדול יחסית לממדי הגוף המתחמם‪ .‬איסוף הקרינה מבוצע באמצעות מראות‪,‬‬
‫המשמשות להטיית הקרינה לכיוון בו נדרש חימום המזון‪ .‬אחת המגבלות של תנור השמש‬
‫היא שמשך הבישול בו אורך שעות‪.‬‬
‫ארגון מתנדבים הפועל בחסות האו"ם ערך תחרות עולמית בה התבקשו ממציאים להציע‬
‫דגמים של תנורי שמש‪ .‬הדרישה הייתה לתנור זול‪ ,‬מתקפל‪ ,‬קל ושתפעולו פשוט‪.‬‬
‫הדגמים שנבחרו על ידי הוועדה המארגנת דומים לתנורים המוצגים בציורים הבאים‪:‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניכם תרשים המתאר את עקרון פעולתו של תנור שמש‪ .‬לנוחיות ההסבר מופיעה בתרשים‬
‫מראה מישורית (שטוחה) רק בצד אחד‪.‬‬
‫א‪ .‬מה תפקיד המראות המישוריות הנמצאות בתנור השמש?‬
‫ב‪ .‬תארו והסבירו את מסלול קרני השמש בתנור השמש (היעזרו באיור)‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪111‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫כדי לייעל את השימוש בתנור שמש מציעה מיכל לצבוע את החלק בתנור שבו מתחמם המזון‬
‫בצבע שחור‪.‬‬
‫האם לדעתכם מיכל צודקת? נמקו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בתנורי בישול מבודדים מהסביבה את האזור בו מתחמם המזון‪ .‬הבידוד נעשה באמצעות חומר‬
‫מבודד מבחינה תרמית (לא מעביר אנרגיית חום דרכו)‪ .‬לפניכם רשימת חומרים‪ ,‬בחרו מתוכם‬
‫את החומרים המתאימים לביצוע מטרה זו‪.‬‬
‫א‪ .‬אלומיניום‬
‫ב‪ .‬קלקר‬
‫ג‪ .‬ברזל‬
‫ד‪ .‬שכבות נייר וביניהן אוויר‬
‫ה‪ .‬נחושת‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫קיימת ועדה של האו"ם שמטרתה לקבוע איזו מדינה זכאית לסיוע של תנורי שמש‪ .‬לפניך‬
‫רשימת היגדים המתייחסים למדינות אתיופיה ושבדיה‪ .‬אתיופיה נמצאת ביבשת אפריקה‪,‬‬
‫ושבדיה נמצאת בצפון אירופה‪ .‬כנציג של אתיופיה‪ ,‬סמנו את ההיגדים אשר יתמכו במתן הסיוע‬
‫לאתיופיה‪ ,‬ולא לשבדיה‪.‬‬
‫א‪ .‬תנורי שמש מתאימים לשימוש בכל מדינה בעולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנורי שמש ישפרו את איכות חייהם של השבטים באתיופיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מספר ימי השמש באתיופיה גדול מאשר בצפון אירופה‪.‬‬
‫ד‪ .‬זווית השמש כלפי הקרקע באתיופיה גדולה מהזווית של השמש כלפי הקרקע בצפון‬
‫אירופה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תנור שמש מתאים לאוכלוסייה שאין לה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים‬
‫(כמו לדוגמה אמצעים מבוססי חשמל) לחימום מזון‪.‬‬
‫ציינו אילו מהנימוקים המצוינים לעיל הם נימוקים מדעיים?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪112‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫תנור השמש‬
‫הספק קרינת השמש הנופל בשעת צהריים (הקרינה בכיוון מאונך לקרקע בקירוב) על שטח של‬
‫מטר מרובע הוא מסדר גודל של קילוואט‪ 1111( .‬וואט שהם ‪ 1111‬ג'אול בשנייה)‪.‬‬
‫בהנחה שנצילות המערכת ‪( 21%‬כלומר אחוז זה מקרינת השמש נקלט בתנור והופך לחום)‪,‬‬
‫מהי סך כל כמות האנרגיה שניתן לנצל במשך שעה‪ ,‬באמצעות תנור שמש‪ ,‬ששטח המראות‬
‫שלו יכול לקלוט את קרינת השמש המגיעה לשטח של ‪ 1‬מטר מרובע?‬
‫בחרו את התשובה הנכונה‪:‬‬
‫א‪ 1111 .‬ג'אול‪.‬‬
‫ב‪ 211 .‬ג'אול‪.‬‬
‫ג‪ 7121111 .‬ג'אול‪.‬‬
‫ד‪ 1211111 .‬ג'אול‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪113‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬תנור שמש‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה – סוגי אנרגיה והמרה‪.‬‬
‫ההקשר ‪:‬משאבי‪ -‬טבע‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – מיומנות של הבנת‪-‬הנקרא‪.‬‬
‫יכולת להסביר תופעות באופן מדעי וליישם ידע מדעי‪.‬‬
‫יכולת הפקת מידע מאיור‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬המראות המישוריות קולטות את קרינת השמש ומכוונות‬
‫אותה למזון שבתנור‪.)21%( .‬‬
‫ב‪ .‬אלומת הקרינה מהשמש פוגעת במראות ומוחזרת מהמראות‬
‫אל תוך חלל התנור‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש קרינה ישירה שפוגעת במזון‪.‬‬
‫(‪.)21%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫ענו על סעיף א' נכון ובסעיף ב' לא ציינו את מסלול הקרינה‬
‫הישירה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%-21%‬‬
‫ענו נכון רק על סעיף א' או רק על סעיף ב' – (‪,)21%‬‬
‫או ענו רק על סעיף ב' בלי לציין את מסלול הקרינה הישירה ‪-‬‬
‫(‪.)21%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫לא ענו נכון על שני הסעיפים‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות ‪ -‬בדיקת יכולת ליישם ידע של המדע ולפרש תופעה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫מיכל צודקת בטענתה‪ ,‬מכיוון ששחור הוא צבע הבולע את כל‬
‫קרינת השמש הנופלת עליו‪ ,‬כך שרוב אנרגיית הקרינה‬
‫מתגלגלת לאנרגיית חום‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות ‪ -‬בדיקת יכולת ליישם ידע של המדע ולפרש תופעה‬
‫ידע במדע – תכונות חומרים‪..‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫‪ :111%‬תשובות ב ו‪ -‬ד‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫סומנה רק אחת מהתשובות הנכונות ב או ד‪.‬‬
‫סומנו תשובות לא נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪114‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות ‪ -‬בדיקת יכולת יישום של ידע מדעי‪.‬‬
‫ידע על מדע ‪ -‬בדיקת ההבנה של תפקיד המדע והטכנולוגיה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫על סימון נכון של כל אחד מהסעיפים ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה – ‪.71%‬‬
‫צויינו הנימוקים המדעיים ג'‪ ,‬ד' – ‪ 11%‬על כל אחד‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫לפי מספר הסעיפים שסומנו נכון ולפי מספר הנימוקים המדעיים‬
‫שצויינו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע במדע – נצילות וחישוב כמויות אנרגיה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫סעיף ג'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫סומנה כל תשובה אחרת‪,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪115‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫דילדול משאבי טבע ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫תנו דוגמה לשימוש במשאב מתכלה ופרטו את הנזקים (ישירים או עקיפים) לאדם ולסביבה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הטבלה שלפניכם מתארת תחזית למועד התכלותם של משאבים מתכלים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אילו משאבים יתכלו עד שנת ‪ 7121‬לפי הטבלה?‬
‫ב‪.‬‬
‫ממה נובעים ההבדלים במועד הצפוי להתכלותם של משאבים שונים?‬
‫ג‪.‬‬
‫מה יכול לגרום לשינוי הערכים בטבלה?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪116‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלות ‪ 3,4‬מתבססות על הגרפים הבאים‪ ,‬המתארים את השינויים בצריכת אלומיניום‪ ,‬נחושת‪ ,‬פוספטים‬
‫וחומרי דלק (נפט)בעולם בשנים ‪:1290 -1220‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪117‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מה ניתן להסיק מהגרפים לגבי כמות המשאבים הטבעיים המתוארים בהם?‬
‫א‪ .‬כמות המשאבים הטבעיים עולה עם הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות המשאבים הטבעיים אינה משתנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות המשאבים הטבעיים יורדת עם הזמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלק מהמשאבים פוחתים וחלקם קבועים‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫סמנו נכון‪/‬לא נכון בהתבסס על המידע בגרפים‪ ,‬בפתיח של המשימה ובטבלה שמוצגת בשאלה ‪.7‬‬
‫נכון‬
‫ההיגדים‬
‫לא נכון‬
‫א‪ .‬צריכת הפוספטים בעולם גדולה יותר מצריכת נחושת‬
‫ב‪ .‬אלומיניום‪ ,‬נחושת‪ ,‬פוספטים ונפט הם משאבים מתחדשים‬
‫ג‪ .‬צריכת הנפט בשנת ‪ 1791‬הייתה יותר מכפולה לעומת ‪1721‬‬
‫ד‪ .‬ניתן לחזות כי בעשרות השנים הקרובות מגמת הגרפים לא תשתנה‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫אילו מבין הפעולות הבאות יסייעו לאדם להתמודד עם בעיית דלדול המשאבים?‬
‫א‪ .‬להפחית את השימוש במשאבי כדור הארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬למחזר מוצרים שיוצרו ממשאבים מתכלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לייצר יותר משאבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬להפיק יותר משאבים מכדה"א‪.‬‬
‫ה‪ .‬לפתח תחליפים למשאבים המדלדלים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪118‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום – גיאוספרה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫משאבים בהיבט גלובלי ; איכות סביבה בהיבט אישי וחברתי‬
‫המקור‪:‬‬
‫גרפים‪.matar.ac.ilhttp://www :‬‬
‫טבלה‪" :‬משאבים וסביבה"‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬המרכז להוראת המדעים‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.231‬‬
‫מקורות לציטוט פסק הדין של השופט ברק‪:‬‬
‫‪http://www.assif.co.il/bokertov/sviva9.htm‬‬
‫‪atar.mscc.huji.ac.il/~geo/emppp/courses/sadna/Psika/5.doc‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – שימוש במשאב טבע והשפעתו על הסביבה‬
‫יכולות – שימוש בראיות מדעיות‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תיאור פעולה אנושית המשתמשת במשאב טבע כלשהו והשפעתו על‬
‫האדם ועל הסביבה‪ .‬לדוגמה‪ :‬שימוש בנפט בתעשייה ובתחבורה‪ .‬עתודות‬
‫הנפט בעולם מדלדלות‪ .‬בתהליך השריפה של הדלק משתחררים פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני וגזים רעילים‪ .‬הגזים הרעילים מזיקים לבריאות האדם‪ ,‬ריכוז‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספרה גדל התוצאה התגברות "אפקט החממה"‬
‫והתחממות הסביבה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫אזכור של משאב מדלדל והשפעתו רק על הסביבה או רק על האדם‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה שאינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪119‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – מאפייני התוצאות של חקירה מדעית‬
‫יכולות – הפקת מידע מטבלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א – עופרת‪ ,‬נחושת‪ ,‬נפט‪ ,‬אבץ‪ ,‬גז טבעי‪ .‬ב – ההבדלים נובעים מערך‬
‫התחלתי שונה ומקצב צריכה שונה של כל משאב‪( .‬מספיק אם ציינו הבדל‬
‫אחד) ג – הערכים ישתנו אם קצב הצריכה ישתנה‪ ,‬או יתגלו מקורות‬
‫נוספים להפקת משאבים אלה‪ ,‬או ימצאו מקורות חלופיים למשאבים אלה‪.‬‬
‫(אחת מהתשובות מספיקה)‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫סעיף א' – ‪ ,11%‬סעיף ב' – ‪ ,12%‬סעיף ג – ‪12%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות לא נכונות‪ ,‬או לא ענו‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הפקת מידע מגרף‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – ניתוח מידע מגרף‪ ,‬טקסט וטבלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א – נכון‪ ,‬ב – לא נכון ‪ ,‬ג – נכון ‪ ,‬ד – לא נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫אף תשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מיחזור ומשאבים חלופיים‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ -‬נכון‪ ,‬ב‪ -‬נכון‪ ,‬ג‪ -‬לא נכון‪ ,‬ד‪ -‬לא נכון‪ ,‬ה‪ -‬נכון‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות לא נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪111‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬תחנת החלל הבינלאומית‬
‫תחנת החלל הבינלאומית תהיה החללית הגדולה ביותר שנבנתה עד היום‪ .‬סוכנויות החלל של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬יפן‪ ,‬אירופה קנדה וברזיל עובדות בשיתוף פעולה כדי לבנות אותה‪ .‬מדובר בחללית שאורכה‬
‫כ‪ 91 -‬מ'‪ .‬היא מקיפה את כדור הארץ כ‪ 12 -‬הקפות ביממה בגובה ‪ 121‬ק"מ מעל פני כדור הארץ‪ .‬עם סיום‬
‫הבנייה צפויים לשהות בתחנת החלל עד ‪ 9‬אסטרונאוטים (כיום יש שניים בלבד)‪.‬‬
‫במעבדותיה של תחנת החלל ייערכו ניסויים ותצפיות בשיתוף פעולה בינלאומי בתחומים ביולוגיה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫פיסיקה ואסטרונומיה‪.‬‬
‫מקור האנרגיה העיקרי לתחנת החלל הוא אנרגיית השמש‪ .‬אנרגיה זו נקלטת באמצעות שמונה משטחים‬
‫סולריים‪ ,‬המורכבים מיותר מ‪ 721,111 -‬תאי שמש לייצור חשמל (תאים פוטו‪-‬וולטאים)‪ .‬כמחצית מאנרגיה‬
‫זו משמשת לטעינת הסוללות של תחנת החלל‪ .‬המחצית השנייה של האנרגיה מועברת ישירות למעבדות‬
‫ולחדרים של תחנת החלל‪ ,‬ומשמשת להפעלת המערכות תומכות החיים (בקרת טמפרטורה וחמצן)‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪111‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫ההספק הכולל של המשטחים הסולריים המרכיבים את תחנת החלל הוא ‪ 721‬קילוואט‪ .‬מהו (בקירוב) ההספק של‬
‫תא‪-‬שמש אחד (תא פוטו‪-‬וולטאי)?‬
‫א‪ 1 .‬קילוואט‬
‫ב‪ 11 .‬קילוואט‬
‫ג‪ 1 .‬וואט‬
‫ד‪ 1.1 .‬וואט‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מנגנון מיוחד מאפשר לכוון את תאי השמש של תחנת החלל לכיוונים שונים‪ .‬מדוע יש צורך במנגנון כזה?‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫בכנס בינלאומי של סוכנויות החלל השותפות בפרויקט תחנת החלל נדונו יתרונותיה וחסרונותיה של תחנת החלל‬
‫הבינלאומית‪ .‬סמנו לגבי כל אחד מההיגדים הבאים אם הוא מהווה יתרון או חסרון‪.‬‬
‫היגד‬
‫א‬
‫חסרון‬
‫יתרון‬
‫בחלל האנרגיה הנקלטת בתאי השמש גדולה יותר‪ ,‬מכיוון שאין‬
‫איבודי אנרגיה על ידי בליעה ופיזור באטמוספרה‪.‬‬
‫ב‬
‫בחלל עוברים כל סוגי הקרינה‪ ,‬כולל קרינה חזקה הפוגעת‬
‫בעמידותם של תאי‪-‬שמש‪.‬‬
‫ג‬
‫בחלל אין סכנה של פגיעה באיכות הסביבה ובאיכות החיים של‬
‫בני אדם‪.‬‬
‫ד‬
‫במרחבי החלל ניתן להציב משטחים סולריים גדולים ללא‬
‫הפרעה‪.‬‬
‫ה‬
‫עלות אחזקת תחנת החלל גבוהה‪ ,‬משום שלצורך הרכבת‬
‫החלקים ותיקונם נדרשות מספר טיסות של מעבורת החלל‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מדוע יש צורך להעביר מחצית מהאנרגיה הנקלטת במשטחים הסולריים לטעינת סוללות?‬
‫א‪ .‬כדי לספק לתחנת החלל מספיק אנרגיה לטיסה ממושכת במרחבי החלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לספק לתחנת החלל אנרגיה כאשר היא נמצאת באזור הצל של כדור הארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬כי אין בתחנת החלל אפשרות להשתמש בכמות גדולה של אנרגיה בבת אחת‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדי שניתן יהיה להעביר חלק מהאנרגיה הנאגרת בסוללות לכדור הארץ‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪112‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫החומר הנפוץ ביותר עד כה לבניית תאי‪-‬שמש הוא צורן‪ .‬מדענים בסוכנות החלל האמריקאית מעוניינים לבחון חומרים‬
‫חדשים כדי לייצר תאי‪-‬שמש שיהיו עמידים לאורך זמן‪ .‬בין החומרים החדשים שהוצעו‪ :‬גליום‪-‬ארסניד ויהלום‪.‬‬
‫החומרים החדשים ייבחנו בסדרה של ניסויים‪ .‬לפניכם שתי הצעות לניסוי שנפסלו‪ .‬הסבירו מהו החסרון של כל אחת‬
‫מההצעות וכיצד אפשר לשפרן‪.‬‬
‫הצעה א – ‪ 1‬תאי שמש (סולריים)‪ ,‬בעלי ממדים זהים‪ ,‬כל אחד מהם ייבנה מחומר אחר‪ .‬התאים יוצבו באותו מקום‬
‫למשך פרק זמן אחיד‪ .‬תיבדק כמות האנרגיה הממוצעת המופקת בכל אחד מהתאים בפרק הזמן שנבחר‪.‬‬
‫החיסרון‪:‬‬
‫הצעה לשיפור‪:‬‬
‫הצעה ב – ‪ 1‬קבוצות של ‪ 111‬תאי שמש (סולריים)‪ ,‬כל קבוצת תאים בנויה מחומר אחר‪ .‬התאים יהיו בעלי ממדים‬
‫זהים‪ 1 .‬הקבוצות יוצבו באותו מקום למשך פרק זמן אחיד‪ .‬בכל שעה תימדד כמות האנרגיה הממוצעת המופקת‬
‫מאחת הקבוצות‪.‬‬
‫החיסרון‪:‬‬
‫הצעה לשיפור‪:‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫בעקבות אסון המעבורת קולומביה בפברואר ‪ ,7111‬בו נספו כל אנשי הצוות‪ ,‬וביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן‬
‫רמון‪ ,‬הוחלט להקפיא זמנית את הטיסות של מעבורות החלל אל תחנת החלל‪ .‬טיסות אלה נחוצות להמשך הבנייה של‬
‫תחנת החלל ולאספקת מים ומזון לצוות התחנה‪.‬‬
‫לפניך ארבע תשובות לשאלה "האם אתה תומך בחידוש הטיסות של מעבורות החלל אל תחנת החלל"? סמן את‬
‫התשובה הקרובה ביותר לדעתך‪.‬‬
‫א‪ .‬לא‪ .‬הסיכון בטיסות אלה גבוה מדי ולמעשה אין הצדקה ממשית לבניית תחנת החלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪ .‬יש אמנם חשיבות להקמת תחנת חלל‪ ,‬אך עדיף להמתין עד שהטכנולוגיה בתחום זה תתקדם‪,‬‬
‫הסיכונים לאסטרונאוטים יפחתו ועלות הטיסות לחלל תרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬כן‪ .‬חשוב להמשיך בהקמת תחנת החלל ובביצוע המחקרים במעבדותיה כדי לשפר את ידיעותינו בתחום‬
‫מדעי כדור‪-‬הארץ והיקום‪ ,‬גם אם המחיר הנדרש לשם כך גבוה והסיכונים קיימים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כן‪ .‬גם אם אחרים אינם תומכים בהמשך הבנייה של תחנת החלל‪ ,‬אני אתמוך בחידוש הטיסות ואף אהיה‬
‫מוכן להירתם לקידום מטרה זו בזמני החופשי‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪113‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬תחנת החלל הבינלאומית‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה; כדור הארץ והיקום‬
‫ההקשר ‪:‬גבולות המדע והטכנולוגיה בהיבט גלובלי – חקר החלל ; משאבי טבע בהיבט גלובלי‬
‫המקור‪:‬‬
‫איור‪vesuvius.jsc.nasa.gov/ er/seh/color.html :‬‬
‫תמונה‪http://www.shuttlepresskit.com/ISS_OVR/orbit_assembly.htm :‬‬
‫אנרגיה בהיבט רב‪-‬תחומי (תקליטור ואתר מאת רמי אריאלי)‪.‬‬
‫עולם של אנרגיה‪ .‬ת"ל‪ ,‬הוצאת מעלות‪.2001 ,‬‬
‫מקורות אנרגיה חלופיים‪ ,‬אתר אורט‪.‬‬
‫אנרגיה ושימורה‪ .‬מטמו"ן‪ ,‬הוצאת תרבות לעם‪.2002 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – הספק‪ ,‬יחידות וואט וקילוואט‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט ויכולת חישוב‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת היכולת להסביר תהליך באופן מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫מאחר שתחנת החלל מקיפה את כדור הארץ ומצבה מול השמש משתנה‬
‫(איננה עומדת במקום אחד מול השמש) עליה לכוון את המשטחים‬
‫הסולריים לכיוון השמש‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)11%‬‬
‫התייחסות לכיוון המשטחים כלפי השמש בלבד ללא הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבחנה בין יתרון לחסרון‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ -‬יתרון‪ ,‬ב‪ -‬חסרון‪ ,‬ג‪ -‬יתרון‪ ,‬ד‪ -‬יתרון‪ ,‬ה‪ -‬חסרון‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪114‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מיקום בחלל של שמש‪ ,‬כדור הארץ‪ ,‬תחנת חלל ומשמעות‬
‫הקפה של תחנת חלל‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – חקירה מדעית – תכנון ניסויים‪.‬‬
‫יכולות – זיהוי מאפיינים של ניסוי מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הצעה א‪ :‬החיסרון – אין חזרות‪ .‬הצעה לשיפור – להגדיל את מספר‬
‫החזרות (את מספר התאים בכל קבוצה)‬
‫הצעה ב‪ :‬החיסרון – בכל פעם נמדדת האנרגיה המופקת רק באחת‬
‫הקבוצות‪ .‬המדידות לא מבוצעות באותם התנאים‪ .‬הצעה לשיפור –‬
‫למדוד את קבוצות התאים באותם פרקי זמן‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫על כל ציון של חסרון ועל כל הצעה לשיפור‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה שאינה מבוססת ורלוונטית‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪115‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬דלק פוסילי‬
‫שכבת כתות ט' של ביה"ס למדעים יצאה לסיור לימודי לאזור ים המלח‪ .‬בנחל חימר ראו התלמידים תופעה‬
‫מעניינת‪ ,‬שכבות של חלוקים ובתוכן גושים של אספלט‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬אמרה המורה‪ ,‬מה שאתם רואים כאן זה דלק פוסילי"‪.‬‬
‫"מה זה פוסילי?" שאל אסף?‬
‫"פוסיל באנגלית זה מאובן‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שאנחנו רואים כאן זה דלק מאובן" ענתה המורה והמשיכה בהסבריה‬
‫"המקור של גושי האספלט המצויים בתוך שכבת החלוקים זהה למקור הנפט‪ .‬נפט ואספלט מורכבים‬
‫מתרכובות פחמן שמקורן בביוספרה – הם חומרים אורגאניים של יצורים שחיו בעבר‪ ,‬נקברו עם הסלעים‬
‫בעומק קרום כדור הארץ והפכו לחלק מהגיאוספרה‪ .‬ככל שיורדים לעומק קרום כדור הארץ כך עולות דרגות‬
‫הלחץ והטמפרטורה‪ .‬ברמה מסוימת של לחץ וטמפרטורה יעבור החומר האורגני שינוי בתוך קרום כדור‬
‫הארץ ויהפוך לנפט‪ .‬הנפט מכיל מרכיבים נדיפים ומרכיבים שאינם נדיפים‪ .‬כאשר הסלע סדוק‪ ,‬יפעפע‬
‫המרכיב הנדיף כלפי מעלה ויתנדף לאטמוספרה‪ .‬מה שיישאר בתוך הסלע הוא האספלט‪ ,‬שהוא המרכיב‬
‫הבלתי נדיף של הנפט"‪.‬‬
‫"אם יש כאן אספלט‪ ,‬אז אולי יש באזור זה נפט?" שאל אסף‪.‬‬
‫"נכון מאד" השיבה המורה והוסיפה "זאת הסיבה לכך שנערכו באזור ים המלח הרבה קידוחים לחיפושי‬
‫נפט‪ ,‬כי כידוע הנפט – הדלק המאובן – מהווה את המקור העיקרי להפקת אנרגיה על ידי האדם"‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מדוע מכנים את הנפט "דלק פוסילי"?‬
‫א‪ .‬כי זהו המקור העיקרי להפקת אנרגיה על ידי האדם ‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי הוא חומר דלק שנוצר מיצורים שחיו בעבר והפכו לחלק מהגיאוספירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כי הוא נוצר בתוך קרום כדור הארץ בתנאים של לחץ וטמפרטורה גבוהים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כי מפיקים אותו מסלעי משקע המכילים מאובנים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מהו מקור האנרגיה הראשוני של הדלקים הפוסיליים?‬
‫א‪ .‬החום שנפלט בתוך קרום כדור הארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצמחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬השמש‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסלעים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪116‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫שרטטו תרשים של גלגולי (המרות) האנרגיה שהתרחשו מתהליך היווצרות הנפט ועד השימוש שעושה בו האדם‬
‫(מופיעה החוליה הראשונה בתרשים‪ ,‬הוסיפו לפחות שלוש חוליות)‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מהו החומר שעובר בכל השלבים מתהליך היווצרות הנפט ועד השימוש בו על ידי האדם?‬
‫א‪ .‬חמצן‬
‫ב‪ .‬סידן פחמני‬
‫ג‪ .‬פחמן‬
‫ד‪ .‬פחמן דו חמצני‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫לפניכם מספר תרשימי זרימה‪ .‬איזה תרשים מסביר נכון יותר את מסלול מעברי החומר והאנרגיה הכרוכים בתהליך‬
‫היווצרות הנפט ושימושו על ידי האדם?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪117‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫במהלך שנות התשעים נמדדה עלייה רצופה בטמפרטורה הממוצעת של האוויר קרוב לפני כדור הארץ‪ .‬חוקרים רבים‬
‫טוענים שעלייה זו מעידה על תהליך כללי של התחממות האטמוספרה קרוב לפני כדור הארץ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬במהלך‬
‫עשרות השנים האחרונות נרשמה תדירות גבוהה של אירועים אקלימיים חריגים (כגון שיטפונות ענק‪ ,‬בצורות‪ ,‬הפשרת‬
‫קרחונים)‪ .‬בעקבות התגברות החשש מפני שינויים אקלימיים העלולים להתרחש כתוצאה מתהליך ההתחממות‪ ,‬נערכה‬
‫ועידה בינלאומית בדצמבר ‪ 1779‬בעיר קיוטו שביפן‪ ,‬במטרה לחפש פתרונות לבעיה סביבתית זו‪ .‬בוועידה הוחלט‪ ,‬כי‬
‫על המדינות המתועשות לצמצם את כמות הצריכה של דלקים פוסיליים‪.‬‬
‫מדוע עשוי צמצום השימוש בדלק פוסילי להאט את תהליך ההתחממות של אטמוספרת כדור הארץ?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪118‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוןן‪ :‬דלק פוסילי‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום – גיאוספרה; אנרגיה ואינטראקציה – מקורות אנרגיה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫משאבי טבע בהיבט גלובלי – משאבים מתחדשים ומתכלים‬
‫המקור‪:‬‬
‫איורים ‪ -‬אתר אקלים גלובלי ‪http://www.gcrio.org/ipcc/qa/02.html‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מקור אנרגיה ראשוני‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע של מדע – גלגולי אנרגיה בתהליך היווצרות הנפט והשימושים בו‪.‬‬
‫יכולות – יישום ידע של המדע ושימוש בייצוגים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫אזכור גלגולי האנרגיה הבאים‪:‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)00%‬‬
‫לכל אחד מהגלגולים הנ"ל‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪119‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מחזור הפחמן‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מעברי חומר ואנרגיה בכדור הארץ‬
‫יכולות – זיהוי ייצוגים מתאימים למעברי חומר ואנרגיה בכדור הארץ‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ד‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות ‪ -‬פיתוח טיעון מדעי והסבר תופעות באופן מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫בתשובה מופיעים המרכיבים הבאים‪ :‬א‪ .‬השימוש בדלק פוסילי משחרר פחמן‬
‫דו חמצני לאטמוספרה‪ ,‬ב‪ .‬פחמן דו חמצני הוא הגורם העיקרי לאפקט החממה‬
‫(להתחממות כדור‪-‬הארץ)‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫אם הוזכר בתשובה רק מרכיב א או רק מרכיב ב‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪121‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬אסון הצונאמי‬
‫גל צונאמי‬
‫בדצמבר ‪ 2554‬ארעה רעידת אדמה חזקה באוקיינוס ההודי‪ .‬כשלוש מאות אלף בני אדם נהרגו בעקבות גל‬
‫צונאמי ששטף את חופי המדינות‪ -‬סרי לנקה‪ ,‬הודו‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬תאילנד‪ ,‬מלזיה והאיים המלדיביים‪" .‬אנשים‪,‬‬
‫חפצים‪ ,‬מכוניות‪ ,‬כולם פשוט נסחפו לתוך המים" סיפרו עדי ראייה‪ .‬המים שטפו איים שלמים‪ ,‬ואנשים רבים‬
‫נותרו ללא קורת גג‪.‬‬
‫צונאמי הוא גל הנוצר בגוף מים גדול (ים או אגם) על ידי הפרעה פתאומית‪ .‬אחד הגורמים האפשריים להפרעה‬
‫כזו הן רעידות אדמה‪ .‬מקורן של רעידות האדמה הוא בתזוזת הלוחות המרכיבים את השכבה העליונה המוצקה‬
‫של כדור הארץ ‪ -‬הליתוספרה‪ .‬שכבה זו נחלקת לשני סוגים‪ :‬ליתוספרה אוקיאנית וליתוספרה יבשתית‪ .‬מתחת‬
‫לשכבת הליתוספרה המוצקה נמצאת שכבת האסתנוספרה‪ ,‬המורכבת מסלעים בעלי מאפיינים של נוזל צמיג‬
‫מאוד (מגמה)‪.‬‬
‫הלוחות נמצאים בתנועה מתמדת (בקצב של עד כ‪ 0 -‬ס"מ בשנה) זה ביחס לזה‪ .‬הגבולות בין כל זוג לוחות‬
‫מוגדרים על פי כיווני התנועה שלהם‪ .‬מבחינים בין שלושה סוגי גבולות כאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬שני הלוחות נעים זה לכיוונו של זה (גבול התכנסות‪ ,‬שיכול להתבטא בהתנגשות יבשות‪,‬‬
‫או בהתכופפות לוח אחד מתחת לשני – תופעה המכונה הפחתה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬שני הלוחות נעים בכיוונים מנוגדים ומתרחקים זה מזה (גבול פתיחה או גבול התרחקות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני הלוחות נעים זה במקביל לזה (גבול חילוף ‪ -‬טרנספורם)‪.‬‬
‫תנועת הלוח ההודי (לוח אוקיאני) אל מתחת ללוח אירואסיה (לוח יבשתי) היא זו שגרמה לרעידת האדמה‬
‫בדצמבר ‪ .2554‬מוקד רעידת האדמה נמדד בעומק ‪ 05‬ק"מ מתחת לקרקעית הים‪ ,‬ממערב לאי סומטרה‬
‫שבאינדונזיה‪ .‬כתוצאה מהתזוזה השתחררה כמות אנרגיה גדולה באוקיינוס ההודי‪ ,‬ואנרגיה זו התפשטה בצורת‬
‫גל הצונאמי שגרם לאסון‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪121‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניכם שתי מפות‪ :‬במפה העליונה נראים גבולות הלוחות הטקטוניים המרכיבים את הליתוספרה‪ .‬במפה התחתונה נראים‬
‫מוקדי רעידות האדמה שאירעו בשנים האחרונות בעולם (כל נקודה במפה היא מוקד של רעידת אדמה שהתרחשה בעבר)‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪122‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫א‪ .‬כיצד ניתן להסביר‪ ,‬בעזרת המפות שלפניכם‪ ,‬את מיקומן של רעידות האדמה בעולם?‬
‫ב‪ .‬היעזרו בחיצים שבמפה העליונה כדי לזהות סוגים שונים של גבולות בין לוחות‪ .‬ציינו דוגמה אחת לגבול‬
‫התכנסות ודוגמה אחת לגבול התרחקות‪( .‬בכל דוגמה רשמו את שמות הלוחות שמשני צידי הגבול)‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪123‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫כיצד הגיעו גלי הצונאמי ממוקד רעידת האדמה (מסומן בחץ במפת מוקדי רעידות האדמה בעולם) למספר כה גדול של מדינות‬
‫המרוחקות מאוד זו מזו?‬
‫א‪ .‬הגלים שנוצרו היו גבוהים מאוד‬
‫ב‪ .‬האנרגיה התפשטה לכל הכיוונים‬
‫ג‪ .‬כל הלוח של האוקיינוס ההודי זז‬
‫ד‪ .‬גלים סיסמיים העבירו את המים‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫גל צונאמי שונה מגלים רגילים הנוצרים בים‪ .‬אורך הגל של צונאמי הוא מסדר גודל של מאות קילומטרים‪ ,‬וזמן המחזור (הזמן‬
‫בו הגל עובר מרחק של אורך גל אחד) נמדד בשעות‪ .‬גלים רגילים נוצרים (מעוררים) על ידי הרוח‪ .‬זמן המחזור שלהם נמדד‬
‫בשניות ואורך הגל יכול להגיע ל‪ 005 -‬מטר לכל היותר‪.‬‬
‫אילו מההיגדים הבאים מציינים הבדלים בין גל צונאמי לגלי מים רגילים‪:‬‬
‫א‪ .‬גל צונאמי הוא תופעה שבה אנרגיה מתפשטת במים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך הגל של הצונאמי יכול להגיע למאות קילומטרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גל צונאמי אינו נוצר על ידי הרוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬גל צונאמי יכול להגיע אל החוף ולחזור ממנו אל הים‪.‬‬
‫ה‪ .‬זמן המחזור של גלי צונאמי יכול להגיע למספר שעות‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫האיור מתאר את תהליך היווצרותו ותנועתו של גל צונאמי עד הגעתו לחוף‪.‬‬
‫הגל נוצר בעומק הים כתוצאה מהפרעה‪ ,‬כגון רעידת אדמה‪ ,‬המשחררת הרבה אנרגיה (שלב ב)‪.‬‬
‫כאשר גל הצונאמי עובר מהמים העמוקים באוקיינוס הפתוח למים הרדודים ליד החוף‪ ,‬האנרגיה שלו נשארת כמעט קבועה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מהירות הגל יורדת כשהוא מגיע למים רדודים‪ .‬מאחר שאנרגית הגל תלויה במהירות הגל ובגובה הגל‪ ,‬אם מהירות‬
‫הגל יורדת והאנרגיה שלו לא משתנה‪ ,‬אזי גובה הגל גדל‪ .‬לכן‪ ,‬צונאמי שהיה כמעט בלתי מורגש בים הפתוח‪ ,‬גדל לגבהים של‬
‫מספר מטרים ויותר בקרבת החוף‪ ,‬ועד ‪ 05‬מ' על החוף‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪124‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫כאשר הגל פוגע בחוף‪ ,‬חלק מהאנרגיה מוחזר‪ ,‬וחלק ממנה הופך לחום בחיכוך בקרקעית ויצירת מערבולות‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫הצונאמי מגיע עם כמויות אנרגיה עצומות‪ ,‬והוא מסוגל להציף מאות מטרים ביבשה ולסחוף כל דבר שנקרה בדרכו‪.‬‬
‫לפניכם תיאור של גלגולי (המרות) האנרגיה במהלך מעבר הצונאמי מנקודת היווצרותו ועד לחוף‪ .‬השלימו את החסר‪:‬‬
‫אנרגיה בסלעים מומרת לאנרגיית _________ של הלוחות‪ ,‬שמומרת לאנרגיית ______ של המים (גל צונאמי)‪ .‬כשההפרעה‬
‫מגיעה לחוף חלק מהאנרגיה הופך לאנרגיית _______‪ ,‬חלק לאנרגיית _______ וחלק לאנרגיית ________ של החפצים‬
‫על החוף‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מדענים בארצות הברית קלטו בסיסמומ טרים (מכשיר לקליטת גלים סיסמיים הנוצרים בעקבות רעידות אדמה) את רעידת‬
‫האדמה ושלחו התרעה לעמיתיהם בתחנה בהוואי שבאוקיינוס השקט כרבע שעה לאחר תחילת האירוע‪ .‬אולם‪ ,‬באזור‬
‫האוקיינוס ההודי אין מערכת התרעה דומה‪ ,‬ולכן האזורים שנפגעו מהאסון לא קבלו את המידע בזמן‪ .‬בארה"ב נערך דיון‬
‫בשאלה האם אפשר היה למנוע או לצמצם את ממדי האסון‪ ,‬והועלו טיעונים שונים‪.‬‬
‫מיינו את הטיעונים הבאים לפי ההיבטים שמאחוריהם (מדעיים‪ ,‬חברתיים‪ -‬כלכליים‪ ,‬דתיים)‪ .‬יתכנו מספר היבטים לאותו‬
‫טיעון‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪125‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫היבטים‬
‫טיעונים‬
‫א‪ .‬זמן המחזור של גלי צונאמי ארוך יחסית‪ ,‬ולכן אפשר להתריע על התקרבותו‬
‫לאזור מסוים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסונות טבע כמו הצונאמי הם רצון האל‪ ,‬ולא ניתן לעשות דבר כנגדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬במדינות עניות כמו אלה שלחופי האוקיינוס ההודי‪ ,‬עדיף להשקיע כספים בצרכים‬
‫מיידיים ולא במערכות שיפעלו לעתים רחוקות מאוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬המדינות העשירות‪ ,‬כמו ארה"ב ומדינות המערב‪ ,‬צריכות להתגייס לטובת‬
‫המדינות העניות ולהקים עבורן תחנות התרעה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הטכנולוגיה הקיימת כיום אינה מאפשרת לחזות מראש מתי תתרחש רעידת‬
‫אדמה‪ ,‬ולכן יש צורך בהשקעת כספים נוספים למחקר בנושא‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫ילדה בריטית בת ‪ , 05‬ששהתה עם הוריה באי פוקט שבתאילנד‪ ,‬צפתה בתזוזת המים‪ ,‬הבינה כי צונאמי עומד להגיע‪ ,‬והזהירה‬
‫את משפחתה‪ .‬בעקבות זאת מאות אנשים פונו וניצלו מהאסון‪ .‬הילדה סיפרה כי למדה בבית הספר על רעידות אדמה ועל‬
‫הסימנים להופעת גלי צונאמי‪ ,‬וכאשר זיהתה סימנים אלה בחוף בו שהתה הבינה מה עומד להתרחש‪.‬‬
‫לפניך ארבעה משפטים‪ .‬דרג‪/‬י את מידת העניין שלך בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫עניין‬
‫רב‬
‫מאוד‬
‫עניין‬
‫רב‬
‫עניין‬
‫מועט‬
‫אין עניין‬
‫א‪ .‬לחפש מידע על רעידות אדמה וגלי צונאמי‬
‫ב‪ .‬ללמוד בבית הספר על העקרונות המדעיים שבתופעות טבע‬
‫אלה‬
‫ג‪ .‬לחפש מידע לגבי אפשרות לרעידות אדמה וצונאמי בישראל‬
‫ד‪ .‬להבין טוב יותר כיצד ניתן לחזות ולהתריע מפני אסונות טבע‬
‫ה‪ .‬להיות בעתיד חוקר בתחום מדעי כדור הארץ‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪126‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬אסון הצונאמי‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום – גיאוספרה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫סכנות בהיבט גלובלי‬
‫המקור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תמונת גלי צונאמי‪The photograph was taken by Sofwathulla Mohamed :‬‬
‫‪‬‬
‫תמונת "לפני ואחרי"‪http://www.digitalglobe.com/tsunami_gallery.html .)Credit: Digital Globe( :‬‬
‫‪‬‬
‫כל התמונות מופיעות באתר‪http://en.wikipedia.org/wiki/2004_Indian_Ocean_earthquake :‬‬
‫‪‬‬
‫מקור הסיפור על הילדה הבריטית‪http://www.spacedaily.com/news/tectonics-04zf.html :‬‬
‫‪‬‬
‫מקור למפת רעידות אדמה בעולם‪ :‬מט"ח‬
‫‪‬‬
‫מקור למפת הלוחות ולמידע נוסף‪ :‬יבשות נעות ותיאוריות מתנגשות‪ ,‬מטמו"ן‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון‬
‫ויצמן למדע‪.7111 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הפקת מידע מטקסט‪ ,‬קריאת מפה‪ ,‬שילוב שני ייצוגים והסקת מסקנות‬
‫מהם‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬רעידות האדמה ממוקמות באזורי גבולות בין לוחות‪ ,‬משום שהן נוצרות בעקבות‬
‫שחרור אנרגיה בזמן תזוזת הלוחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬צויינה דוגמה לגבול התכנסות ודוגמה לגבול פתיחה‪.‬‬
‫דוגמאות לגבול התכנסות‪ :‬לוח הודו ואירו‪-‬אסיה‪ ,‬לוח האוקיינוס השקט ואוסטרליה‪,‬‬
‫לוח אוסטרליה ואירו‪-‬אסיה‪ ,‬לוח צפון אמריקה והאוקיינוס השקט‪.‬‬
‫דוגמאות לגבול פתיחה‪ :‬לוח אפריקה ודרום אמריקה‪ ,‬לוח אנטארקטיקה והאוקיינוס‬
‫השקט‪ ,‬לוח אוסטרליה ואנטארקטיקה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫אחת מהתשובות נכונה (א או ב)‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫לכל דוגמה שציינו בסעיף ב'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪127‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – העברת אנרגיה על ידי גלים‪ ,‬גלי מים לעומת גלים סיסמיים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא והפקת מידע מטקסט‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‬
‫ניקוד חלקי (‪)11%‬‬
‫אחת מהתשובות הנכונות‬
‫ללא ניקוד‬
‫א‪ ,‬ד‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – גלגולי (המרות) אנרגיה וסוגי אנרגיה‬
‫יכולות – הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫אנרגיה בסלעים מומרת לאנרגיית תנועה של הלוחות‪ ,‬שמומרת לאנרגיית תנועה‬
‫של המים (גל צונאמי)‪ .‬כשההפרעה מגיעה לחוף חלק מהאנרגיה הופך לאנרגיית‬
‫גובה‪ ,‬חלק לאנרגיית חום וחלק לאנרגיית תנועה של החפצים על החוף‪( .‬סה"כ ‪2‬‬
‫המרות)‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל המרת אנרגיה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – מדע וטכנולוגיה בחברה‪ ,‬הסבר מדעי ולא‪-‬מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ .‬מדעי‪ ,‬ב‪ .‬דתי‪ ,‬ג‪ .‬כלכלי (וחברתי)‪ ,‬ד‪ .‬חברתי (וכלכלי)‪ ,‬ה‪ .‬מדעי וכלכלי‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל תשובה נכונה (בסעיף ה – ‪ 11%‬על כל היבט)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות לא נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪128‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬גלים סיסמיים‬
‫ב‪ 2. -‬לדצמבר ‪ 2554‬התרחשה בדרום‪-‬מזרח אסיה רעידת אדמה בעוצמה רבה מאד‪ .‬מוקד הרעש היה בלב האוקיינוס ההודי‬
‫והזעזוע הורגש היטב באינדונזיה‪ ,‬מלזיה‪ ,‬תאילנד‪ ,‬הודו‪ ,‬סרי‪-‬לנקה ועוד‪.‬‬
‫רעידות אדמה נוצרות משחרור פתאומי של אנרגיה בעקבות תזוזה של לוחות סלע הבונים את קרום כדור הארץ‪ .‬האנרגיה‬
‫המשתחררת בעת התזוזה כאנרגית תנועה (אנרגיה קינטית)‪ ,‬מתפשטת בצורת גלים המכונים גלים סיסמיים‪ .‬ניתוח משך זמן‬
‫התפשטות הגלים ממוקד רעידת האדמה למרחקים שונים מסייע לפענוח המבנה הפנימי של כדור הארץ‪.‬‬
‫גלים סיסמיים מסוג גלי ‪ P‬וגלי ‪ S‬הנוצרים במקום כלשהו בכדור הארץ נקלטים בסיסמוגרפים בעולם כולו‪ .‬גלים אלה חוצים‬
‫את כל כדור הארץ ומהירות התקדמותם נקבעת על פי תכונות החומר בפנים כדור הארץ‪ ,‬כגון‪ :‬הרכב החומר‪ ,‬מצב הצבירה‬
‫שלו וצפיפותו‪.‬‬
‫מניתוח נתונים של מהירויות התפשטות הגלים הסיסמיים ברעידות אדמה רבות‪ ,‬התקבלה תמונה של מבנה כדור הארץ ושל‬
‫התנאים השוררים בתוכו‪.‬‬
‫הגרף הבא מציג את המהירויות של גלי ‪ P‬וגלי ‪ S‬בעומקים שונים של כדור הארץ‪ .‬מתחתיו נרשמו השכבות בעומק כדור‬
‫הארץ‪ ,‬שנקבעו לפי מהירויות אלה‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪129‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניכם מספר היגדים‪ .‬על סמך הנתונים מקטע המידע ומהגרף‪ ,‬סמנו את ההיגדים הנחשבים ממצאים או מסקנות‪:‬‬
‫כן‬
‫א‬
‫גלי ‪ S‬אינם עוברים בגלעין החיצוני‬
‫ב‬
‫כדור הארץ מורכב משלושה חומרים שונים‬
‫ג‬
‫החומר המרכיב את גלעין כדור הארץ שונה בתכונותיו מחומר המעטפת‬
‫ד‬
‫גלי ‪ P‬מהירים יותר במעטפת לעומת מהירותם גלעין‬
‫לא‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬מה אפשר ללמוד מניתוח משך זמן ההתפשטות של הגלים למרחקים שונים?‬
‫ב‪ .‬על אילו תכונות של החומר בפנים כדור הארץ אפשר ללמוד מניתוח זה?‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מדוע דרושים נתונים מרעידות אדמה רבות כדי לנתח את מבנה כדור הארץ?‬
‫סמנו את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫א‪ .‬בכל רעידת אדמה משתחרר רק סוג אחד של גלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרושים נתונים רבים כדי לקבל תמונה מדויקת‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכל רעידת אדמה לומדים על שכבה אחרת של כדור הארץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיים ויכוח בין המדענים אם הנתונים נכונים‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫באיור שלפניכם שרטוט סכמתי של מבנה פנים כדור הארץ‪ .‬העזרו בגרף והשלימו את שמות השכבות השונות של כדור הארץ‪:‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪131‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫גלים סיסמיים מאפשרים לחקור את הגיאוספרה‪ .‬את האטמוספרה וההידרוספרה ניתן לחקור גם באמצעות סוגים אחרים של‬
‫גלים‪ ,‬כגון גלים אלקטרומגנטים וגלי קול‪.‬‬
‫אילו מהאמצעים הבאים מבוססים על התפשטות גלים?‬
‫א‪ .‬סונאר‬
‫ב‪ .‬קידוחים‬
‫ג‪ .‬חישה מרחוק‬
‫ד‪ .‬אנליזה כימית‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫בחיפושי נפט נעזרים בגלים סיסמיים‪ .‬כיצד אפשר ללמוד מהתפשטות גלים סיסמיים על הימצאות מאגר נפט בתוך הסלעים ?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪131‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬גלים סיסמיים‬
‫הנושאים בתוכנית הלימודים‪:‬‬
‫כדור הארץ והיקום ‪ -‬גיאוספרה‬
‫הקשר‪:‬‬
‫המשימהבחזית המדע והטכנולוגיה בהיבט גלובלי‬
‫המקור‪:‬‬
‫יבשות נעות ותיאוריות מתנגשות ‪,‬מטמו"ן‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן‬
‫למדע‪. 2550 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת היכולת לזהות ולפענח ייצוגים (גרף) ולהסיק מהם מסקנות‪.‬‬
‫ידע על מדע – ממצאים מדעיים ומסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א– כן‪ ,‬ב– לא‪ ,‬ג– כן‪ ,‬ד– כן‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – בדיקת היכולת להסביר תופעות באופן מדעי; הבנת הנקרא‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫דוגמת תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬מתוך משך הזמן והמרחק שעברו הגלים מחשבים את מהירותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאחר שהמהירות תלויה בתכונות החומר ניתן ללמוד ממנה על הרכב‬
‫החומר‪ ,‬צפיפותו ומצב הצבירה שלו‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫בתשובה הוסבר רק א או רק ב‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫התשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – מאפייני חקירה מדעית – הצורך בחזרה על מדידות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ב‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪132‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – יכולת זיהוי ייצוגים מתאימים ויכולת מעבר בין ייצוגים שונים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫‪ –0‬גלעין פנימי‪ –2 ,‬גלעין חיצוני‪ –0 ,‬מעטפת‪ –4 ,‬קרום‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫לכל שכבה שסומנה נכון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫אף שכבה לא זוהתה נכון‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – שיטות חקר באמצעות התפשטות גלים‬
‫ידע על מדע – דרכי חקר‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ ,‬ג‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫רק תשובה אחת נכונה (א או ג)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – יכולת יישום של ידע בנושא התפשטות גלים סיסמיים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה שתתייחס לקשר שבין מהירות הגלים לצפיפות החומר‪ ,‬הרכבו ומצב‬
‫צבירתו‪ .‬במקרה הנוכחי הבדל הצפיפויות שבין מוצק (סלע) לבין נוזל (נפט)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‬
‫משימה‪ :‬דנ"א )‪ (D.N.A‬בשרות המשטרה‬
‫בזירת הרצח שהתרחש באפריל ‪ 0000‬נמצאו שערות השונות משיער ראשו של‬
‫הנרצח‪ .‬נערכו בדיקות דנ"א ‪ ))D.N.A‬ומהן נקבע סדר הבסיסים בדנ"א‬
‫(אפיון גנטי)‪.‬‬
‫חלפו כשנתיים‪ ,‬באפריל ‪ 2550‬עצרה המשטרה חשוד בפריצה לבית‪-‬מגורים‪.‬‬
‫לצורך החקירה נלקחה מהחשוד דגימת רוק‪ .‬בדיקת הדנ"א שבדגימה זו נתנה‬
‫תוצאה של סדר בסיסים זהה לסדר הבסיסים של הדנ"א שהופק מתאי השערות‬
‫שנמצאו בזירת הרצח‪.‬‬
‫בית‪-‬המשפט קיבל את הבדיקה כראיה מהימנה והחשוד הורשע ברצח‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪133‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מהו דנ"א‪D.N.A)):‬‬
‫א‪ .‬מולקולה המכילה את התכונות של היצור החי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מולקולה המכילה את המידע לתכונות תורשתיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אברון בתא החי המכיל את החומר התורשתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מולקולת חלבון הקובעת תכונות תורשתיות‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫לפניכם מספר היגדים‪ .‬ליד כל היגד ציינו נכון או לא נכון ‪.‬‬
‫א‪ .‬רק תאי שערות יכולים להיות מקור לדנ"א שישמש לזיהוי של החשוד‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫ב‪ .‬ניתן להשוות בין תאי שערות לתאים ברוק מבחינת הרכב הדנ"א‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫ג‪ .‬הרוק לא מכיל כלל תאים על כן לא ניתן להפיק ממנו דנ"א של‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫האדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיכוי קטן שלשני חשודים יהיה סדר בסיסים זהה בדנ"א‪.‬‬
‫נכון‪/‬לא נכון‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫רונית קראה בעיתון שחוקרי התורשה טוענים ש‪ 00% -‬מהדנ"א של כל תושבי העולם זהה‪ .‬לכן רונית טוענת שלא יכול‬
‫להיות שבדיקות דנ"א ישמשו לזיהוי וודאי של חשודים בפשע‪.‬‬
‫א‪ .‬הציגו טענה מנוגדת לטענתה של רונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו נימוק שיתמוך בטענה המנוגדת‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫ציינו שני מקרים בהם נעשה שימוש בבדיקות דנ"א של אדם לצרכים שאינם בתחום הפשיעה (כגון צרכים רפואיים‪).‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫סמנו את סוג התא שנלקח מאדם‪ ,‬ממנו לא ניתן להפיק דנ"א לצורך אפיון גנטי ‪.‬הסבירו את בחירתכם‪.‬‬
‫א‪ .‬תאי זרע‬
‫ב‪ .‬תאי דם אדומים‬
‫ג‪ .‬תאי עור‬
‫ד‪ .‬תאי עצב‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪134‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫בארצות רבות ואף בישראל נבנים מאגרי דגימות דנ"א‪ .‬האגודה לזכויות האזרח טוענת כי אסוף הדגימות פוגע בזכויות‬
‫היסוד לחירות פרטיות וכבוד ‪.‬‬
‫סמנו במשבצת המתאימה את מידת הסכמתכם לאיסוף ושימוש במידע שבמאגר הדנ"א בכל אחד מהמקרים שבטבלה‪ .‬לגבי‬
‫שני מקרים (מהטבלה) נמקו את מידת הסכמתכם‪.‬‬
‫מסכים‬
‫המקרים‬
‫לא מסכים‬
‫איסוף ושימוש במידע רק מחשודים בעבירות פליליות‬
‫איסוף ושימוש במידע לפני השתלת איברים‬
‫שימוש במידע לצרכים של חברות ביטוח‬
‫שימוש במידע על קרובי משפחה של שני בני זוג שעומדים להינשא‬
‫מחוון‪ :‬דנ"א )‪ (D.N.A‬בשרות המשטרה‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫התא‪ ,‬תורשה והתפתחות ביצורים חיים‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בחזית המדע והטכנולוגיה ‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫בדיקת ידע מדעי של מושגים‬
‫‪135‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ב'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע מדעי על תאים וחומר תורשתי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫סימון המשפטים על פי הסדר‪:‬‬
‫א‪-‬לא נכון‪ ,‬ב‪ -‬נכון‪ ,‬ג‪ -‬לא נכון‪ ,‬ד‪ -‬נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת יישום ידע מדעי‪ .‬בתחום היכולות – מיומנות של טיעון ושימוש בראיות‬
‫מדעיות להנמקתו‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)45%‬‬
‫הטענה המנוגדת ‪ -‬בדיקות דנ"א יכולות לשמש לזיהוי וודאי של חשודים בפשע‬
‫ללא ניקוד‬
‫טענה שאינה מנוגדת או לא ענו‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪).5%‬‬
‫תשובה הכוללת התייחסות לגודל מולקולת הדנ"א‪ ,‬ולעובדה שמספיקה שונות של‬
‫אחוז אחד‪ ,‬כדי לאפיין בני אדם שונים‪ ,‬על פי צרופים שונים של בסיסים בדנ"א‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה שאינה כוללת את כל המרכיבים שצויינו‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע כללי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ציינו שני מקרים כמו קביעת אבהות‪ ,‬התאמת רקמות או איברים להשתלה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)05%‬‬
‫צוין מקרה אחד נכון או צוין רק מקרה אחד‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫צויינו מקרים לא נכונים או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫בדיקת ידע מדעי על תאי אדם‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫היגד ב' ‪ -‬תאי דם אדומים‪ .‬ההסבר‪ :‬לתאי דם אדומים של אדם אין דנ"א או אין גרעין‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫בחירה בכל היגד אחר או הסבר אחר להיגד ב'‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪137‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫הריאות של רועי ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪0‬‬
‫לפניכם תרשים שמתאר את השושלת המשפחתית של רועי‪ .‬הריבועים (מציינים זכר) והעיגולים (מציינים‬
‫נקבה) מסמלים פרטים בשושלת‪.‬‬
‫רשמו ליד כל אחד מבני המשפחה‪ ,‬מהם הגנוטיפים האפשריים (לפרטים מסויימים יתכנו מספר גנוטיפים‪ ,‬ציינו‬
‫את כולם)‪ .‬השתמשו באות ‪ A‬על מנת לציין גן תקין‪,‬‬
‫ובאות ‪ a‬על מנת לציין גן פגום‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪138‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫רועי חקר את שושלת המשפחה של הוריו ומצא כי למרות שמדובר במחלה תורשתית‪ ,‬הוא החולה היחידי‬
‫לאורך ארבעה דורות של המשפחה‪ .‬איך זה ייתכן? לפניכם רשימה של סיבות‪ .‬סמנו את הסיבות שיכולות‬
‫להסביר את התופעה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫המחלה מופיעה תמיד לאחר ארבעה דורות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אחד מההורים נשא גן למחלה ובתא הרבייה של ההורה האחר חל שינוי בגן התקין (מוטציה)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיים סיכוי קטן יחסית למפגש בין שני תאי רבייה (גמטות) שנושאים כל אחד את הגן למחלה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כשאמו של רועי הייתה בהריון היא נדבקה במחלה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫במשפחה היו חולים נוספים אך הם נרפאו ממנה ומתייחסים אליהם כבריאים‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫שכיחות מחלת ה‪ C.F -‬בארץ היא ‪ .1:7211‬מה המשמעות של עובדה זו?‬
‫סמנו את המשפט המתאים ביותר‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫על כל לידה של חולה נולדים ‪ 7211‬נשאים של המחלה (הטרוזיגוטים)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מתוך ‪ 7211‬תינוקות שנולדים נולד תינוק אחד חולה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ישנן ‪ 7211‬משפחות ללא חולים על כל משפחה שבה חולה אחד לפחות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בכל שנה נולדים ‪ 7211‬תינוקות חולים במחלה בישראל‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫היום ניתן לזהות בתאים את הגן שגורם למחלת ה‪ .C.F -‬הסבירו כיצד יכול מידע זה לסייע בהקטנת שכיחות‬
‫המחלה באוכלוסייה‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫רועי העלה כמה הצעות שיכולות לעזור לו ולחולים אחרים במחלה‪ .‬לפניכם רשימת ההצעות (חלק מההצעות‬
‫אינן יישימות עדיין)‪.‬‬
‫כתבו ליד כל הצעה‪:‬‬
‫‪ - 1‬אם זו הצעה לטיפול בגורם המחלה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪139‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫‪ -7‬אם זו הצעה לטיפול בתסמיני המחלה‬
‫א‪.‬‬
‫מתן תרופה המדללת את הליחה המופרשת ____‬
‫ב‪.‬‬
‫הנשמה בעזרת בלון חמצן כדי להקל על תפקוד הריאות ___‬
‫ג‪.‬‬
‫החדרת גן תקין לתאי הריאות _______‬
‫ד‪.‬‬
‫החלפת תאי הפרשה פגומים בתאים תקינים ___‬
‫ה‪.‬‬
‫השתלת ריאות תקינות מתורם ____‬
‫ו‪.‬‬
‫מתן תרופות שמרחיבות את כלי הנשימה _____‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫רועי הציע לפנות למהנדסים שיפתחו עבורו ועבור חולים כמותו‪ ,‬ריאה מלאכותית‪.‬‬
‫רשמו מהו התפקוד של האיבר שאותו תחליף הריאה המלאכותית‪ .‬פרטו מהו הקלט‬
‫שתקבל הריאה המלאכותית ומהו הפלט שיצא ממנה‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫הוריו של רועי חברים בעמותה למען חולי ‪ .C.F‬ההיגדים הבאים קשורים לפעילותה של העמותה‪.‬‬
‫סמנ‪/‬י ליד כל היגד‪ ,‬את מידת הנכונות שלך לפעול בנושא‪:‬‬
‫הפעילות‬
‫אתמוך‬
‫אשתתף‬
‫אתנגד‬
‫מבצע התרמה לחקר המחלה ולטיפול בחולי‬
‫‪C.F‬‬
‫סיוע אישי לחבר מסוים החולה במחלה‬
‫ביקור בהתנדבות חולי ‪ C.F‬מאושפזים בבית‬
‫החולים או מרותקים לביתם‬
‫תרומה של חלק מהריאה שלי לחולה מתאים‬
‫מחוון‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪141‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫הנושאים בתכנית‬
‫לא למכירה‬
‫הלימודים ‪:‬תורשה‪ ,‬מערכת הדם והנשימה‬
‫ההקשר ‪:‬בריאות בהיבט חברתי‬
‫מידע על המחלה ניתן למצוא באתר הקליניקה להשתלות‪:‬‬
‫‪www.mayoclinic.com‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – כללי מנדל בתורשה‪,‬‬
‫יכולות – ניתוח שושלות בתורשה וייצוג בסמלים של גנוטיפים‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל פרט שהגנוטיפ שלו צוין במדויק‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫לא ציינו גנוטיפים מתאימים או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – חוקי מנדל‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובות ב' ג'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת שסומנה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪141‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מושג שכיחות‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה ב'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – אבחון נושאי גנים למחלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫להקטנת שכיחות המחלה אפשר לבדוק את ההרכב הגנטי של ההורים‪,‬‬
‫וליידע הורים שנמצאו שניהם נשאים לגן‪ ,‬או לבצע בדיקות טרום לידה‬
‫לעוברים במשפחות שיש בהם חולה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבדל בין גורם המחלה לביטוי שלה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫סומנו לפי הסדר המספרים‪7,1,1,1,7,7 :‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)12%‬‬
‫לכל תשובה שסומנה נכון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫אף תשובה לא סומנה נכון‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫הערה‬
‫שתיים מבין ההצעות המטפלות בגורם המחלה אינן יישימות עדיין‪.‬‬
‫החדרת גן תקין לתאי הריאות – זהו ריפוי גני שדורש מחקר נוסף‬
‫והשלכותיו האתיות נידונות בוועדות שעוסקות באתיקה‪.‬‬
‫החלפת תאי הפרשה של ריר פגומים (תאי בלוטה) היא שיטה בלתי‬
‫יישימה שכן מספרם של תאים אלה הוא רב והם נמצאים באזורים שונים‬
‫בגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אם ניתן לאתר את כולם ולהחליפם‪ ,‬עדיין הגוף ימשיך‬
‫בייצור תאי הפרשה פגומים‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪142‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תפקיד הריאות בחילוף גזים‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ענו על שני סעיפי השאלה‬
‫א‪ .‬הריאה המלאכותית אמורה להחליף את הריאות ולתפקד בחילוף גזים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקלט לריאה המלאכותית הוא אוויר עשיר בחמצן והפלט הוא אוויר‬
‫עשיר בפחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫סעיף א ‪21% -‬‬
‫סעיף ב ‪ 72% -‬לקלט ולפלט שציינו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫לא ענו נכון או לא ענו‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬חלב לתינוק‬
‫גברת ארזי ילדה תינוק‪ .‬כיוון שהיא מנהלת בכירה בחברת היי טק‪ ,‬עליה לשוב בקרוב לעבודה ולהשאיר את התינוק‬
‫לטיפולה של מטפלת‪ .‬היא מתלבטת באיזו דרך התינוק יקבל את המזון הדרוש לו‪.‬‬
‫עומדות לפניה שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫תזונה המבוססת על חלב אם‪ :‬לשמור במקרר בקבוקים עם חלב אם שלה‪ ,‬המטפלת תחמם אותם לפני כל ארוחה‪.‬‬
‫תזונה המבוססת על חלב פרה‪ :‬לבקש מהמטפלת להרתיח חלב פרה‪ ,‬לקרר אותו ולהכניס לבקבוק לפני כל ארוחה‪.‬‬
‫תזונה המבוססת על אבקת חלב‪ :‬לבקש מהמטפלת שלפני כל ארוחה תוסיף מים רותחים לאבקת חלב לתינוקות תקרר‬
‫ותכניס לבקבוק‪.‬‬
‫כיוון שגבר ת ארזי היא אישה מסודרת ויסודית‪ ,‬היא אספה את הנתונים הדרושים לגבי כל אחת מהאפשרויות וריכזה‬
‫אותם בטבלה הבאה‪:‬‬
‫מרכיבים הנמצאים בסוגים שונים של חלב (ביחידות של גרם ל ‪ 122‬מיליליטר חלב)‬
‫חלב פרה‬
‫חלב אם‬
‫אבקת חלב לתינוקות‬
‫המרכיב בחלב‬
‫‪( 03‬בערך)‬
‫‪( 00‬בערך)‬
‫‪03.0‬‬
‫סוכר חלב (לקטוז)‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫שומנים‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫חלבונים‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫סידן‬
‫‪5.02‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5.503‬‬
‫מים‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫היעזרו בטבלה "מרכיבים הנמצאים בסוגים שונים של חלב" וסמנו בעמודה המתאימה בטבלה הבאה‪.‬‬
‫ההיגדים‬
‫ההיגד הוא‬
‫ההיגד סותר את‬
‫אין בטבלה‬
‫מסקנה מנתוני‬
‫הנתונים שבטבלה‬
‫נתונים שתומכים בהיגד‬
‫הטבלה‬
‫א‪ .‬מבין שלושת סוגי החלב‪ ,‬חלב הפרה הוא העשיר ביותר‬
‫בחלבונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחלב הפרה יש יותר סוגים של חלבונים מאשר בחלב אם‬
‫ובאבקת חלב לתינוקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלב הפרה תורם יותר מהאחרים להתפתחות העצמות‬
‫והשיניים‬
‫ד‪ .‬חלב הפרה הוא מתוק יותר מחלב האם ומאבקת החלב‬
‫ה‪ .‬ריכוז השומנים דומה בשלושת סוגי החלב‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪144‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫רופאי ילדים ממליצים על הנקה וטוענים כי תינוקות יונקים נדבקים פחות במחלות זיהומיות מאשר תינוקות הניזונים מחלב‬
‫פרה או חלב מאבקת חלב לתינוקות‪.‬‬
‫מה הוא הגורם שהימצאותו בחלב עשויה לבסס את טענת הרופאים?‬
‫א‪ .‬ויטמינים‬
‫ג‪ .‬נוגדנים‬
‫ב‪ .‬סוכר חלב‬
‫ד‪ .‬סידן‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫גברת ארזי מודאגת‪ .‬היא חוששת שתינוקה אינו מקבל מספיק ויטמינים מן החלב‪ .‬הרופא ממליץ לה לתת לתינוק ארוחה אחת‬
‫שונה‪ ,‬כדי לפצות על מיעוט הויטמינים בחלב אם ובחלב פרה‪ .‬אילו סוגי מזון תמליצו לגברת ארזי לתת לתינוק כדי שיקבל‬
‫יותר ויטמינים?‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫יש תינוקות שסובלים בחודשים הראשונים לחייהם מכאבי בטן עוויתיים הנקראים קוליקס‪ .‬החוקרים חלוקים בדעתם אם‬
‫התופעה נובעת מקשיים בעיכול סוכר החלב (לקטוז) או שמקורה בגורמים אחרים‪ ,‬כגון עישון של האם‪ .‬הרופאים רוצים‬
‫לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על תופעת הקוליקס‪.‬‬
‫מבין המשפטים הבאים‪ ,‬סמנו אלו משפטים הם השערות מחקר לבדיקת הגורמים לכאבי הבטן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לתינוקות‬
‫הניזונים‬
‫מאבקת‬
‫חלב‬
‫המכילה‬
‫סוכר‬
‫אחר‬
‫במקום‬
‫לקטוז‪,‬‬
‫יהיו‬
‫פחות‬
‫עוויתות מאשר לתינוקות הניזונים מחלב המכיל לקטוז‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תינוקות‬
‫של‬
‫נשים‬
‫מעשנות‬
‫סובלים‬
‫יותר‬
‫מכאבי‬
‫בטן‬
‫עוויתיים‬
‫מאשר‬
‫תינוקות‬
‫של‬
‫נשים שאינן מעשנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאבי בטן עוויתיים נגרמים כתוצאה מכך שהתינוק סופג עשן סיגריות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כאבי בטן עוויתיים נגרמים אצל תינוקות שאינם יכולים לעכל לקטוז‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם נחשוף תינוקות לעשן סיגריות הם יסבלו מכאבי בטן עוויתיים‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪145‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬חלב לתינוק‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬‬
‫הזנה‬
‫ההקשר ‪:‬‬
‫בריאות בהיבט אישי וחברתי‬
‫המקור ‪:‬‬
‫הנתונים בטבלה נלקחו מ"לקט נתונים בביולוגיה"‪ ,‬מאת חנן לב‪ ,‬הוצאת המרכז‬
‫להוראת המדעים ‪, 1988.‬וכן מתווית של חלב לתינוקות ‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – הסקת מסקנות מנתונים‬
‫יכולות– שימוש בראיות מדעיות מתוך טבלה לצורך הסקת מסקנות‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א – מסקנה‪ ,‬ב – אין נתונים‪ ,‬ג – אין נתונים‪ ,‬ד – סותר או אין נתונים‪ ,‬ה – מסקנה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)25%‬‬
‫על כל היגד שסומן נכון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע (ידע עולם) – חיסון טבעי‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ג'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – ויטמינים במזון‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ציינו שהארוחה תכלול פירות או ירקות טריים העשירים בוויטמינים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – העלאת השערות‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫סימון משפטים א'‪ ,‬ו‪ -‬ה'‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫מסומן רק משפט אחד נכון (א' או ה')‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪146‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬חשיבותה של ארוחת הבוקר‬
‫רופאים ואנשים המתמחים בתזונה טוענים‪ ,‬כי ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר במהלך היום‪ .‬לטענתם‪ ,‬ארוחה‬
‫זו חשובה במיוחד לילדים ומתבגרים‪ .‬חוקרים מאוניברסיטת בר‪-‬אילן ברמת גן‪ ,‬ומבית החולים קפלן ברחובות‪ ,‬ערכו ניסוי‬
‫כדי לבדוק טענה זו‪.‬‬
‫בניסוי השתתפו ‪ 0.0‬תלמידים מחמישה בתי ספר יסודיים‪ .‬כל התלמידים השתתפו באותו היום במבחן שהחל בשעה ‪.0:55‬‬
‫התלמידים חולקו לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫קבוצה א' – ביום המבחן לא אכלו ארוחת בוקר כלל‪.‬‬
‫קבוצה ב' ‪ -‬ביום המבחן אכלו בביתם בשעה ‪ 3.55‬ארוחת בוקר שכללה‬
‫קורנפלקס עם סוכר וחלב‪.‬‬
‫קבוצה ג' – ביום המבחן לא אכלו בביתם‪ ,‬אבל בשעה ‪ 0.05‬אכלו בבית הספר‬
‫קורנפלקס עם סוכר וחלב‪.‬‬
‫ריכוז הסוכר בדם של כל התלמידים‪ ,‬נבדק לפני המבחן ושלוש פעמים במהלכו‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מסוכמות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫קבוצה א'‬
‫הרכב ארוחת הבוקר‬
‫(לא אכלו) ‪---------‬‬
‫קבוצה ב'‬
‫קבוצה ג'‬
‫קורנפלקס עם חלב‬
‫קורנפלקס עם חלב‬
‫וסוכר‬
‫וסוכר‬
‫הזמן שעבר מתחילת‬
‫ארוחת הבוקר עד המבחן‬
‫(לא אכלו) ‪---------‬‬
‫‪ 025‬דקות‬
‫‪ 05‬דקות‬
‫מידת ההצלחה במבחן‬
‫(בממוצע)‬
‫הצלחה בינונית‬
‫הצלחה בינונית‬
‫השינוי בריכוז הסוכר‬
‫בדם במשך שעת המבחן‬
‫הצלחה גבוהה‬
‫ריכוז הסוכר בדם עלה‬
‫אין שינוי‬
‫אין שינוי‬
‫בהשוואה לריכוזו לפני‬
‫במחצית השעה הראשונה‬
‫והתחיל לרדת אחר כך‬
‫המבחן‬
‫(בממוצע)‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪147‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫ציינו שתי שאלות מחקר אותן בדקו החוקרים?‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ריכוז הסוכר בדם התלמידים‪ ,‬בניסוי זה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬גורם קבוע בניסוי‬
‫ג‪ .‬משתנה תלוי בניסוי‬
‫ב‪ .‬משתנה בלתי תלוי בניסוי‬
‫ד‪ .‬ההשערה בניסוי‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫לפניכם ארבעה היגדים המתייחסים לתוצאות הניסוי‪ .‬סמנו את מידת התמיכה שנותנות התוצאות בטבלה לכל היגד‪ ,‬על פי‬
‫המפתח הבא‪:‬‬
‫‪ – 0‬יש בתוצאות תמיכה ישירה להיגד‬
‫‪ – 2‬אין בתוצאות תמיכה ישירה להיגד‬
‫‪ – 0‬התוצאות סותרות את ההיגד‬
‫א‪.‬‬
‫הצלחתם של התלמידים במבחן אינה תלויה כלל בארוחה שאכלו לפני המבחן‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לו אכלו התלמידים כריך עם גבינה לפני המבחן‪ ,‬היו תוצאות המחקר דומות לתוצאות‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫שהתקבלו‬
‫ג‪.‬‬
‫לאכילת מנה של קורנפלקס עם סוכר וחלב כחצי שעה לפני מבחן יש יתרון על פני‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫אכילה של אותה מנה כשעתיים לפני המבחן‬
‫ד‪.‬‬
‫חשוב לאכול ארוחת בוקר לפני מבחן‪ ,‬לא חשוב כמה זמן לפני מבחן אוכלים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫נמקו את תשובתכם להיגד הראשון‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫בין מרכיבי המזון הרשומים על קופסת הקורנפלקס מופיעים‪ :‬תירס‪ ,‬מלח‪ ,‬סוכר‪ ,‬חומרי טעם‪ ,‬ויטמינים – ‪B1, B2, B6,‬‬
‫‪ B12‬חומצה פולית‪ ,‬ניאצין וכן מינרלים – ברזל ונתרן‪.‬‬
‫אילו מהמרכיבים המצוינים על הקופסה‪ ,‬אחראים לדעתכם לעליית ריכוז הסוכר בדם אצל התלמידים מקבוצת הניסוי‬
‫השלישית? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בכנסת עלתה הצעה להפעיל בארץ תכנית הנקראת "מפעל ההזנה" ‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬כל התלמידים הנמצאים במסגרת יום‬
‫לימודים ארוך בבית הספר‪ ,‬יקבל אותה ארוחה בשעת צהרים‪ .‬התכנית איננה כוללת אספקה של ארוחת בוקר לתלמידים‪.‬‬
‫העלו נימוק אחד שעשוי לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בתוכנית‪ ,‬ונימוק נוסף שעשוי לשכנע אותם שלא לתמוך בתוכנית‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪148‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬חשיבותה של ארוחת הבוקר‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫‪:‬הזנה‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫‪:‬בריאות בהיבט אישי וחברתי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – ניסוח שאלת מחקר‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ציינו שתי שאלות מחקר‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהי השפעת מועד אכילת ארוחת הבוקר על ההצלחה במבחן או מהו הקשר‬
‫שבין מועד אכילת ארוחת בוקר להצלחה במבחן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהי ההשפעה של ריכוז הסוכר בדם על ההצלחה במבחן‪ ,‬או מהו הקשר בין‬
‫השינוי בריכוז הסוכר בדם לבין ההצלחה במבחן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫מהו הקשר בין אכילת ארוחת בוקר לבין ההצלחה במבחן‪.‬‬
‫ציינו שאלה אחת בלבד או ציינו שתי שאלות שאחת מהן לא רלוונטית או לא מנוסחת‬
‫כשאלת מחקר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫ציינו שאלות מחקר שאינן רלוונטיות או שאלות שאינן מנוסחות כשאלות מחקר‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה גורם לתלמידים להצליח במבחן?‬
‫‪‬‬
‫למה חשוב לאכול ארוחת בוקר לפני בחינה?‬
‫או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – מחקר מדעי‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה ג'‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪149‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע על מדע – הסקת מסקנות מתוצאות‬
‫יכולות – קריאה ופירוש נתונים מטבלה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫כל ארבע התשובות נכונות וגם הנימוק נכון‪.‬‬
‫היגד ראשון – תשובה נכונה ‪ .1‬הנימוק‪ :‬ההשוואה בין קבוצה ג' לשתי הקבוצות‬
‫האחרות מראה שלארוחת הבוקר הייתה השפעה על ההצלחה במבחן ולפיכך סותרת‬
‫את ההיגד‪.‬‬
‫היגד שני – תשובה נכונה ‪ .7‬היגד שלישי – תשובה נכונה ‪ .1‬היגד רביעי – תשובה‬
‫נכונה ‪.1‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫על כל תשובה נכונה ונימוק נכון‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תהליכי עיכול וספיגה של פחמימות פשוטות ומורכבות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הסוכר והתירס עשויים להשפיע על העלייה ברמת הסוכר בדם‪ .‬ההסבר‪:‬‬
‫הסוכר (דו‪-‬סוכר או חד‪-‬סוכר) נספג בקלות ובמהירות ממערכת העיכול לדם‪.‬‬
‫התירס מכיל עמילן‪ .‬העמילן הוא רב‪-‬סוכר שמתפרק במערכת העיכול‪ ,‬תוצרי הפירוק‬
‫נספגים למערכת הדם ומעלים את רמת הסוכר בדם‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ציינו רק סוכר והסבירו‪ ,‬או ציינו רק עמילן והסבירו‪ ,‬או ציינו סוכר ועמילן ולא הסבירו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪151‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – יכולת הצגת נימוקים המתבססים על ראיות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫הובאו שני נימוקים אחד שישכנע לתמוך בתוכנית ואחד שישכנע נגד התכנית‪.‬‬
‫נימוקים לתמיכה בתוכנית‪ ,‬כגון‪ :‬ישנם ילדים שזו הארוחה היחידה ביום שהם יקבלו;‬
‫הארוחה המאורגנת‪/‬האחידה מבטיחה תזונה מאוזנת לילדים; אם לא אוכלים בצהרים‬
‫אין אנרגיה להמשיך ללמוד או לעסוק בספורט אחר כך‪.‬‬
‫נימוקים נגד התוכנית‪ :‬לילדים שונים צרכים תזונתיים שונים‪ ,‬הם לא יקבלו מענה‬
‫לצרכיהם בארוחות אחידות; לא כולם אוהבים את המזון שיינתן והרבה ממנו ייזרק;‬
‫מפעל כזה יעלה למדינה כסף רב‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫הובאו רק שני נימוקים שתומכים בתכנית או שני נימוקים נגד התכנית או הובא רק‬
‫נימוק אחד (לתמיכה או להתנגדות)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫הובאו נימוקים לא רלוונטיים‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪151‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬קליטת ברזל ממזונות‬
‫אנמיה היא מחלה המאופיינת בכמות נמוכה של המוגלובין בדם (ההמוגלובין הוא מולקולה המכילה אטומי ברזל)‪.‬‬
‫אנמיה עלולה להתבטא בחולשה‪ ,‬עייפות וסחרחורת‪ .‬היא יכולה לנבוע מסיבה תורשתית או מסיבה סביבתית‪.‬‬
‫חוקרים בדקו את אחוז הברזל שנקלט ממזונות בקרב ‪ 05‬גברים‪ .‬בניסוי השתתפו ‪ 00‬גברים חולי אנמיה ו‪00 -‬‬
‫גברים בריאים‪< .‬‬
‫כדי לבדוק את אחוז הברזל שנקלט אצל הנבדקים נתנו להם מזון שהכיל ברזל מסומן (רדיואקטיבי)‪.‬‬
‫אחוז הברזל במזונות השונים שנתנו לנבדקים‬
‫שעועית‬
‫תירס‬
‫בשר בקר‬
‫דג‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2.2‬‬
‫תוצאות הניסוי מסוכמות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫אחוז הברזל שנקלט מהמזון‬
‫(האחוזים הם מכמות הברזל הכללית שבמזון)‬
‫המזונות‬
‫שעועית‬
‫בשר בקר‬
‫תירס‬
‫דג‬
‫הנבדקים‬
‫בריאים‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫חולי אנמיה‬
‫‪3.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪00.0‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סמנו את המשפט המתאר את מטרת המחקר‪:‬‬
‫א‪ .‬מציאת הקשר בין סוג המזון לכמות הברזל שהוא מכיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מציאת ההבדל בין גברים חולי אנמיה לגברים בריאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מציאת הקשר בין מחלת האנמיה לבין אחוז הברזל הנקלט ממזונות שונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מציאת ההבדלים בין אחוז הברזל הנקלט ממזון שמקורו מהחי ובין מזון שמקורו מהצומח‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪152‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מדוע בדקו החוקרים גם גברים בריאים?‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫הסבירו מדוע אנמיה יכולה להתבטא בחולשה ובעייפות‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם היגדים המתייחסים לתוצאות הניסוי‪< .‬‬
‫סמנו <‬
‫< בטור המתאים שבטבלה את ההיגדים הנתמכים על ידי תוצאות הניסוי ואת ההיגדים הסותרים את‬
‫תוצאות הניסוי‪ .‬היעזרו בדוגמה‪.‬‬
‫ההיגד‬
‫תוצאות הניסוי‬
‫תוצאות הניסוי‬
‫תומכות בהיגד‬
‫סותרות את‬
‫ההיגד‬
‫א‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬מבין המזונות שניתנו לנבדקים< אחוז קליטת‬
‫הברזל מתירס הוא הנמוך ביותר באוכלוסיית הגברים‬
‫הבריאים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫< אחוז קליטת הברזל מהמזון בקרב הנבדקים הבריאים‬
‫גבוה מזה של הנבדקים חולי האנמיה‪<.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הניסוי מראה כי רק חלק מכמות< הברזל שבמזון נקלט‬
‫בגוף‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ככל שכמות הברזל במזון שניתן בניסוי גבוהה יותר‪ ,‬אחוז‬
‫קליטתו נמוך יותר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אחוז הקליטה של ברזל< ממזון מן החי גבוה יותר מאחוז‬
‫קליטתו ממזון מהצומח‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בקרב חולי האנמיה‪ ,‬אחוז הקליטה של ברזל משעועית‬
‫דומה לאחוז הקליטה מבשר הדג‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪153‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫האם ייתכן שלשני הורים עם אנמיה סביבתית ייולד תינוק שאינו חולה באנמיה? < כן‪/‬לא‬
‫הסבירו‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מקובל לתת ברזל כתוסף מזון במקרים מסוימים‪.‬‬
‫בכל אחד מהמקרים הבאים רשמו אם הסיבה למתן תוספת ברזל היא נכונה או לא נכונה‪.‬‬
‫המקרה‬
‫סיבה למתן תוספת ברזל‬
‫הסיבה‬
‫נכונה ‪ /‬לא נכונה‬
‫א‪ .‬נשים בהיריון‬
‫הברזל נחוץ גם לעובר המתפתח ברחם‬
‫ב‪ .‬אוכלוסיות הסובלות מתת תזונה‬
‫הברזל יכול לשמש תחליף לויטמינים‬
‫החסרים במזונם‬
‫ג‪ .‬אנשים הניזונים מתזונה צמחונית‬
‫מזון שמקורו בצומח אינו מכיל ברזל‬
‫ד‪ .‬תינוקות עד גיל שנה‬
‫זוהי תקופת גידול והתפתחות חשובה ביותר‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪154‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬קליטת ברזל ממזונות‬
‫נושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫הזנה ואנרגיה ביצורים חיים ; תורשה והתפתחות ביצורים חיים‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בריאות‬
‫המקור‪:‬‬
‫תאור המקרה מעובד מתוך פרקים בהזנה‪ ,‬כרטסת לעבודה עצמית‪ ,‬ת"ל‪ ,‬הוצאת מעלות‪. 0000 ,‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע על מדע – מהי מטרת מחקר‪.‬‬
‫בתחום היכולות – זיהוי מטרת המחקר‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה ג'‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע על המדע – תכנון ניסוי‪ ,‬קבוצת בקרה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫קבוצת הגברים הבריאים היא קבוצת בקרה‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫ההסבר מתייחס לצורך בבדיקת ההבדלים בין הגברים האנמים לבין הגברים הבריאים‪,‬‬
‫בלי ציון המושג קבוצת בקרה‪.‬‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע של מדע‪ ,‬שאינו מצוי בקטע‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫יש לציין בתשובה מלאה – מחסור בהמוגלובין‪ ,‬ליקוי באספקת חמצן לתאים‪ ,‬הקטנת כמות‬
‫האנרגיה המשתחררת לצורך פעילות גופנית ותחושת חולשה ועייפות‪.‬‬
‫תשובה מלאה לדוגמה‪ :‬ההמוגלובין הוא מולקולה המכילה ברזל לכן מחסור בברזל יקטין את‬
‫כמות ההמוגלובין הנוצרת בגוף‪ .‬תאי הדם האדומים מכילים המוגלובין‪ ,‬שתפקידו לקשור את‬
‫החמצן בריאות ולהובילו לתאי הגוף‪ .‬לכן‪ ,‬מחסור בהמוגלובין יגרום לאספקת חמצן נמוכה‬
‫לתאי הגוף‪ .‬החמצן דרוש לתהליך הנשימה בתאים‪ ,‬בתהליך זה משתחררת אנרגיה הדרושה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪155‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫לפעילות הגוף‪ .‬מחסור בחמצן יקטין את כמות האנרגיה המשתחררת בתהליך הנשימה והדבר‬
‫יגרום לתחושת העייפות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)05%‬‬
‫מצויין הקשר בין מחסור בהמוגלובין‪ ,‬מחסור בחמצן ועייפות ללא ציון הפקת אנרגיה בתאים‬
‫(תהליך הנשימה התאית) או‬
‫מצויין הקשר בין מחסור בחמצן לבין הקטנת כמות האנרגיה המשתחררת בתהליך הנשימה‬
‫בתאים ותחושת העייפות‪ ,‬אך לא מוסבר הקשר להמוגלובין‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובות חלקיות שאינן מתייחסות לקשר בין כמות ההמוגלובין והחמצן ובין כמות החמצן‬
‫לתחושת העייפות‪ ,‬או תשובות שאינן נכונות ‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בתחום היכולות – בדיקת מיומנות של שימוש בראיות מדעיות לצורך הסקת מסקנות‬
‫מניסוי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובות לפי הסדר הבא‪ :‬ב‪ -‬סותרות‪ ,‬ג ‪ -‬תומכות; ד‪ -‬סותרות; ה‪ -‬תומכות; ו‪-‬‬
‫סותרות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)25%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע מדעי על אנמיה בהקשר לתורשה וסביבה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫תשובה עם הסבר נכון‪.‬‬
‫תשובות נכונות לדוגמה‪:‬‬
‫א‪ .‬כן‪ .‬לשני הורים עם אנמיה סביבתית יכול להוולד תינוק שאינו חולה באנמיה‪ ,‬בגלל‬
‫שאנמיה זו אינה תורשתית‪ .‬אנמיה עלולה להתפתח אחרי הלידה בתנאים של תזונה‬
‫שאינה מכילה כמות ברזל מספקת‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא‪ .‬יש סיכוי רב שאם אנמית תלד ילד הסובל מאנמיה‪ ,‬היות והעובר מקבל את‬
‫החומרים הנחוצים לגופו מהאם‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אם התינוק יקבל תזונה נכונה לאחר הלידה‬
‫סימני האנמיה יעלמו‬
‫ללא ניקוד‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫הסבר שאינו נכון או לא ענו‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע של מדע‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ענו על כל השאלות נכון לפי הסדר הבא‪ :‬א‪ .‬נכון‪ .‬ב‪ .‬לא נכון‪ .‬ג‪ .‬לא נכון‪ .‬ד‪.‬‬
‫נכון‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪157‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחלת הסוכרת והרגלי חיים ‪ -‬משימה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סמנו את המשפט המתאר את תפקידו של הגלוקוז בגוף האדם‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הגלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי של התאים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגלוקוז מעביר חמצן מהריאות אל התאים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגלוקוז הוא מרכיב עיקרי בכלי הדם והעצמות שבגוף‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הגלוקוז הוא חומר תשמורת בדומה לעמילן בצמחים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ברוב המזונות שאנחנו אוכלים אין גלוקוז אלא דו‪-‬סוכרים כמו סוכרוז או רב‪-‬סוכרים כמו עמילן‪ .‬איך‪ ,‬אם כך‪,‬‬
‫מגיע גלוקוז לדם?‬
‫א‪.‬‬
‫הגלוקוז נוצר בדם לאחר פירוק של מזון במערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגלוקוז נוצר בקיבה וממנה הוא עובר למערכת הדם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגלוקוז נספג לדם בעקבות עיכול המזון במערכת העיכול‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הגלוקוז נוצר בדם מפחמן דו חמצני וממים‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪158‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫הבדיקה שמאבחנת את מחלת הסוכרת נקראת "העמסת סוכר"‪ .‬נותנים לנבדק לשתות תה שמומסת בו כמות‬
‫גדולה של גלוקוז‪ .‬מיד לאחר השתייה וכל חצי שעה במשך שעתיים‪ ,‬נלקחות דגימות דם לבדיקת ריכוז‬
‫הגלוקוז‪.‬‬
‫להלן גרפים שמתארים את ריכוז הגלוקוז בדם של אדם בריא ובדם של אדם חולה סוכרת‪.‬‬
‫א‪ .‬התבוננו בגרפים והשלימו את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫זמן לאחר שתיית‬
‫הסוכר‬
‫ריכוז הגלוקוז בדם‬
‫(במ"ג ל‪ 111 -‬מ"ל)‬
‫(בשעות)‬
‫גרף א'‬
‫גרף ב'‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7.2‬‬
‫ב‪ .‬איזה משני הגרפים (א' או ב') מתאר את ריכוזי הגלוקוז בדם של חולה בסוכרת?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪159‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫נמקו את בחירתכם על סמך המידע המוצג לעיל‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫במחקר שעסק בדרכים למניעת התפתחות סוכרת ולטיפול בה השתתפו גברים ונשים שעדיין אינם חולים‬
‫בסוכרת‪ ,‬אך מגלים סימנים להתפתחותה ומהווים לפיכך‪" ,‬קבוצת סיכון"‪ .‬המשתתפים חולקו לשתי קבוצות‪:‬‬
‫קבוצת טיפול‪ :‬בקבוצה זו היו ‪ 721‬משתתפים שקבלו הדרכה אישית‪ .‬כל משתתף נפגש עם יועץ תזונה‬
‫לעתים קרובות וקבל הדרכה אישית לצמצום צריכת המזון ולמעבר לתפריט עם פחות סוכרים ושומנים ויותר‬
‫ירקות וסיבים תזונתיים‪ .‬כמו כן הומלץ בפניהם לבצע פעילות גופנית במשך ‪ 11‬דקות ביום לפחות‪.‬‬
‫קבוצת בקורת‪ :‬בקבוצה היו ‪ 729‬משתתפים שקבלו הדרכה כללית (לא אישית) בתחילת הניסוי לגבי תזונה‬
‫נכונה וחשיבותה של פעילות גופנית‪ .‬בתום הניסוי התקבלו התוצאות האלה‪:‬‬
‫תוצאות המחקר (באחוזים) לגבי כל אחת מקבוצות המחקר‬
‫המדדים שנבדקו‬
‫קבוצת הטיפול קבוצת הבקרה‬
‫(באחוזים)‬
‫(באחוזים)‬
‫הפחתה במסת הגוף‬
‫‪21‬‬
‫‪11‬‬
‫גידול בצריכת ירקות וסיבים תזונתיים‬
‫‪72‬‬
‫‪17‬‬
‫הקטנת צריכת שומנים‬
‫‪29‬‬
‫‪72‬‬
‫הגברת פעילות גופנית‬
‫‪92‬‬
‫‪91‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪71.7‬‬
‫חלו בסוכרת‬
‫א‪.‬‬
‫מה הייתה שאלת המחקר אותה בדקו החוקרים?‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי המסקנה מהמחקר?‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪161‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫אילו היגדים נתמכים על ידי התוצאות שבטבלה ? סמנו ‪ X‬במשבצות המתאימות‪.‬‬
‫ההיגד‬
‫א‪.‬‬
‫אין תמיכה‬
‫יש תמיכה‬
‫הגברת הפעילות‬
‫הגופנית ותזונה נכונה‬
‫מונעים התפתחות סוכרת‬
‫ב‪.‬‬
‫הגברת פעילות גופנית‬
‫היא הדרך העיקרית למניעת‬
‫התפתחות סוכרת‬
‫ג‪.‬‬
‫סוכרת מתפתחת לעתים‬
‫קרובות יותר אצל נשים‬
‫מאשר אצל גברים‬
‫ד‪.‬‬
‫הגברת הפעילות הגופנית‬
‫ותזונה נכונה מקטינים את‬
‫הסיכוי להתפתחות סוכרת‪.‬‬
‫מחוון‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים‪:‬‬
‫הזנה ואנרגיה ביצורים חיים‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪161‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בריאות ורפואה‬
‫מקור‪:‬‬
‫הממצאים לקוחים מתוך מחקר שנערך בפינלנד ‪:‬‬
‫‪Tuomilehto, J. et al (2001), Prevention of type 2 diabetes mellitus by change in lifestyle among‬‬
‫‪subjects with impaired glucose tolerance. The New England Journal of Medicine 344,1343-1340.‬‬
‫(התוצאות לקוחות מתוך המחקר הנ"ל‪ .‬הן הובאו כאן במתכונת תמציתית‪).‬‬
‫למורה‪:‬‬
‫רקע למחקר ולממצאים ניתן לקרוא ב‪http://www.starmed.co.il/Wingate/ActivityAgainstDiabetes :‬‬
‫למחלת הסוכרת שתי צורות‪ :‬סוכרת תלויה באינסולין (סוכרת נעורים‪ ,‬סוכרת מסוג ‪ )1‬וסוכרת שאינה תלויה‬
‫באינסולין (סוכרת מסוג ‪ .)7‬משימה זו עוסקת בסוג השני‪ .‬בשנים האחרונות ניכרת בישראל וגם בארצות‬
‫אחרות עלייה בשכיחות סוכרת מסוג ‪ 7‬שהייתה ידועה בעיקר כמחלה של מבוגרים‪ .‬הסיבה לסוכרת מסוג ‪7‬‬
‫היא אי‪ -‬סבילות של התאים לאינסולין שהוא ההורמון המזרז חדירת גלוקוז לתאים‪ .‬חוקרים רבים מייחסים את‬
‫העלייה בתחלואה בסוכרת לתזונה לקויה (מזון מוכן‪/‬מהיר‪ ,‬חטיפים) ולאורח חיים מאוד לא פעיל (שעות רבות‬
‫של ישיבה מול הטלוויזיה או המחשב) ‪ .‬ההשלכות של העלייה בתחלואה הן רציניות ביותר משום שאצל חולים‬
‫בסוכרת מתפתחים סיבוכים קשים בכלי הדם היכולים לגרום לאבדן ראייה‪ ,‬לקטיעת גפיים ולבעיות באברים‬
‫נוספים‪ .‬מעבר לסבל הנגרם לחולים יש בתחלואה בסוכרת גם השפעות כלכליות‪.‬‬
‫האמצעי המומלץ ביותר לטיפול בסוכרת (כמו גם במחלות אחרות) הוא המניעה‪ .‬שינויים בתזונה המובילים‬
‫לירידה במסה ושינויים ברמת הפעילות הגופנית הן הדרכים המומלצות וכפי שהודגם במחקר זה יש להן גם‬
‫תוצאות חיוביות‪ .‬יש גם תרופות המסייעות להורדת רמת הגלוקוז בדם (למשל‪ :‬מטפורמין) אך מנגנון פעולתם‬
‫עדיין לא ברור כל צרכו‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – תפקיד הגלוקוז בגוף האדם‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה א‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪162‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ללא ניקוד‬
‫לא למכירה‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫ידע של מדע – מקור הגלוקוז בדם‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫תשובה ג‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הפקת מידע מגרף‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ענו נכון על שני הסעיפים‪.‬‬
‫סעיף א‪ :‬מלאו את הטבלה כראוי‬
‫סעיף ב'‪ :‬גרף א‪ .‬הנימוק‪ :‬ריכוז הגלוקוז בדם גבוה יותר גם לפני שתיית‬
‫גלוקוז וגם אחר כך במשך כמה שעות‪.‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫סעיף א (‪ – 9% :)29%‬על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫סעיף ב' (‪ :)27%‬על תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫ידע על מדע – שאלת המחקר ומסקנה‬
‫‪163‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫לא למכירה‬
‫סעיף א (‪ – )21%‬מהי השפעת הדרכה אישית בנושא שינויים בתזונה‬
‫ובפעילות גופנית על התפתחות סוכרת‪.‬‬
‫סעיף ב (‪ – )21%‬הדרכה אישית בנושא שינויים בתזונה ובפעילות גופנית‬
‫מקטינה את הסיכוי להתפתחות סוכרת; או‪ :‬לסוג ההדרכה (אישית או‬
‫כללית) בנושא תזונה ופעילות גופנית יש השפעה על התפתחות סוכרת‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫ענו נכון רק על סעיף א או רק על סעיף ב‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת ממצאי מחקר והסקת מסקנות‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א – אין תמיכה‪ ,‬ב– אין תמיכה‪ ,‬ג – אין תמיכה‪ ,‬ד – יש תמיכה‬
‫ניקוד חלקי (‪)72%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל התשובות אינן נכונות‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪164‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫משימה‪ :‬אספרין תרופה מפתיעה‬
‫זה אלפי שנים ידועות סגולותיו של עץ הערבה לשיכוך כאבים ולהורדת טמפרטורת הגוף‪ .‬יותר מאלפיים שנים חלפו‬
‫עד שנחשף סוד הקסם של העץ‪ :‬כימאים גילו שהקליפה והעלים של עץ הערבה מכילים חומר שממנו מייצרים את‬
‫התרופה אספרין‪ .‬אספרין מוכר לרבים כתרופה להקלת כאבים ולהורדת טמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התרחב מאוד המחקר על אספרין ונבדקה השפעתו על מחלות שונות‪.‬‬
‫במחקר שנערך בארצות הברית ניתן אספרין לקבוצה גדולה של גברים במגוון גילים מעל גיל ארבעים‪ ,‬מדי יום במשך‬
‫תקופה ארוכה‪ .‬נמצא כי מספר הלוקים בהתקפי לב בקרב הגברים שקיבלו אספרין היה קטן ב‪ %44-‬ממספר הלוקים‬
‫בהתקף לב בקרב קבוצת גברים מקבילה שלא קבלה אספרין‪.‬‬
‫איך יכול אספרין לסייע בהצלחה בטיפול בתופעות שונות?‬
‫הסתבר שהמכנה המשותף לכל התופעות שהאספרין משפיע עליהן‪ ,‬הוא עיכוב יצירת החומר פרוסטגלנדין בתאים‪.‬‬
‫הפרוסטגלנדין הוא חומר כימי המיוצר בתאי הגוף וממלא תפקידים רבים‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא גורם להעלאת טמפרטורת‬
‫הגוף בעקבות פלישת חיידקים‪ ,‬מזרז קרישת דם ומסייע בהכנת הרחם ללידה‪ .‬משום שאספרין מעכב את יצירת החומר‬
‫פרוסטגלנדין‪ ,‬הוא ניתן לאנשים שסובלים מיתר קרישת דם‪ ,‬העלולה לגרום להפרעה באספקת הדם למוח‪.‬‬
‫אין ספק שהאספרין הוא תרופה יעילה‪ ,‬אך צריך להיות ערים לכך שהוא גורם‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬לתופעות לוואי כמו‬
‫דימומים‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬מדוע כללו במחקר שנערך בארצות הברית גם קבוצת גברים שלא לקחו אספרין?‬
‫ב‪ .‬על מה צריך להקפיד כאשר בוחרים בקבוצה זו? פרטו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫בעקבות ממצאי המחקר ובגלל שמחלות לב ידועות כגורם תמותה מס' ‪ 0‬בעולם המערבי‪ ,‬הועלתה הצעה להמליץ על‬
‫לקיחת אספרין ולספקו כתרופה מונעת לאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל ‪.05‬‬
‫ציינו לפחות שני נימוקים בעד ההצעה ולפחות שני נימוקים נגד ההצעה‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫שם הקטע "אספרין תרופה מפתיעה"‪ .‬מה הפתיע במחקר על האספירין?‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪165‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫סדרו את האירועים הבאים על פי הרצף הנכון (‪=0‬שלב ראשון‪=2 ,‬שלב שני וכו')‪ .‬העזרו גם בקטע המידע‪.‬‬
‫___‬
‫א‪ .‬אספרין מעכב יצירת פרוסטגלנדין‪.‬‬
‫ב‪ .‬אספרין נקלט במערכת העיכול ועובר מתאי דופן המעי אל הדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיכוב ביצירת פרוסטגלנדין משפיע על טסיות הדם‪.‬‬
‫___‬
‫___‬
‫ד‪ .‬אספרין עובר עם זרם הדם ונספג בתאי הגוף‪.‬‬
‫___‬
‫ה‪ .‬פחות טסיות דם שוקעות בדפנות כלי הדם‪.‬‬
‫___‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫א‪ .‬סמנו ליד כל אחד מההיגדים הבאים‪ ,‬נכון או לא נכון‪:‬‬
‫‪ .0‬אפשר לתת אספרין להקלת כאבים של אישה לפני לידה‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .2‬אפשר לתת אספרין להורדת טמפרטורת הגוף לגבר מעל גיל ‪05‬‬
‫חולה המופיליה (דממת)‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .0‬אפשר לתת אספרין למניעת כאבים לאחר עקירת שן‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ב‪ .‬הוסיפו נימוק להיגד מס' ‪.0‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪166‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬אספרין תרופה מפתיעה‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬‬
‫הובלה( מערכת הדם ומחלות); הזנה (מערכת העיכול )‬
‫ההקשר‪:‬‬
‫בריאות; בחזית המדע והטכנולוגיה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫מטרת השאלה‪ :‬ידע על מדע ‪ -‬תכנון ניסוי‪ ,‬קבוצת בקרה‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ .‬ציינו שקבוצת הגברים שלא קבלה אספרין היא הבקרה‬
‫(‪ )25%‬והסבירו מדוע יש צורך בקבוצה זו (‪.)05%‬‬
‫ב‪ .‬ציינו שקבוצת הבקרה צריכה להיות דומה לקבוצת הניסוי בכל המאפיינים‬
‫(‪ )25%‬ופרטו לפחות שני מאפיינים (לדוגמה‪ :‬טווח גיל‪ ,‬פרופיל בריאותי)‬
‫(‪.)05%‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫כל צירוף של תשובה אפשרית מסעיף א' ומסעיף ב'‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בסעיף א' – צויינה המילה בקרה בלי הסבר (‪)25%‬‬
‫ובסעיף ב' – ענו תשובה מלאה (‪)05%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫התשובות אינן נכונות או לא ענו‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת מיומנות של שימוש בראיות מדעיות לניסוח נימוקים‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ציינו לפחות שני נימוקים בעד ההצעה (לדוגמה‪ :‬הפחתת מספר התקפי הלב‪,‬‬
‫נוח לשימוש) (‪.)05%‬‬
‫ציינו לפחות שני נימוקים נגד ההצעה (לדוגמה‪ :‬תופעות לוואי‪ ,‬היבט כלכלי ‪-‬‬
‫עלויות) (‪.)05%‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)20%‬‬
‫על כל נימוק נכון שצויין (בעד ו‪/‬או נגד)‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫הנימוקים אינם נכונים או לא ענו‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪167‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫מיומנות – פירוש טקסט‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫ציינו שאספרין הידוע כתרופה להקלת כאבים והורדת טמפרטורת הגוף‬
‫התגלה כתרופה מונעת מחלות לב‪ ,‬כלומר בעל השפעה בתחום שונה‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫בדיקת ידע מדעי בתחום מערכות בגוף האדם‪ -‬מערכת הדם‪ ,‬קשר בין‬
‫מערכות בגוף‪ ,‬והבנת הנקרא‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫סדר המשפטים ברצף הבא ‪ -‬ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל רצף אחר או לא ענו‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫מיומנות – הבנת הנקרא וישום ידע מדעי‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)055%‬‬
‫א‪ .‬סימנו בכל היגד את האפשרות המתאימה בסדר הבא‪ :‬לא נכון‪ ,‬לא נכון‪,‬‬
‫לא נכון‪)30%( .‬‬
‫ב‪ .‬ציינו בנימוק את הקשר בין אספירין לבין עיכוב פרוסטגלנדין והפרעה‬
‫בהכנת הרחם ללידה‪.)20%( .‬‬
‫ניקוד חלקי‬
‫א‪ .‬בחרו בשתי אפשרויות מתאימות – ‪ , 05%‬או בחרו באפשרות אחת נכונה‬
‫‪ 20% -‬והסבר נכון בסעיף ב– ‪20%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫א‪ .‬כל התשובות אינן נכונות או לא ענו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנימוק אינו נכון‪ ,‬או לא ענו‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪168‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫מחוון‪ :‬רכבת הרים‬
‫הנושאים בתכנית הלימודים ‪:‬אנרגיה ואינטראקציה – המרות אנרגיה ושימור אנרגיה‬
‫ההקשר ‪:‬גבולות המדע והטכנולוגיה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫ידע של מדע – סוגי אנרגיה‪ ,‬המרות (גלגולי) אנרגיה ושימור‬
‫מטרת השאלה‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫יכולות – זיהוי ייצוגים (תרשים)‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ -‬נכון‪ ,‬ב‪ -‬נכון‪ ,‬ג‪ -‬לא נכון‪ ,‬ד‪ -‬לא נכון‪ ,‬ה‪ -‬נכון‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫לכל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫אף תשובה אינה נכונה‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ידע של מדע – חוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת תרשים והסבר תופעה באופן מדעי‪.‬‬
‫בהנחה שאין איבודי אנרגיה‪ ,‬האנרגיה בנקודה ‪ 2‬שווה לאנרגיה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫בנקודה ‪ ,1‬בהתאם לחוק שימור האנרגיה‪.‬‬
‫תתקבל גם תשובה המציינת כי האנרגיה בנקודה ‪ 2‬קטנה‬
‫לעומת נקודה ‪ ,1‬אם מצוין כי חלק מהאנרגיה התבזבז‪/‬הומר‬
‫לחום‪ ,‬או מוזכר המושג חיכוך‪.‬‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – ניתוח גרף‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫דוגמאות לכותרות לגרפים ‪:‬‬
‫גרף א'‪ :‬היחס בין מהירות הקרון לגובה תחילי‪ ,‬או השפעת‬
‫הגובה התחילי על המהירות‪.‬‬
‫גרף ב'‪ :‬היחס בין מסת הקרון למהירותו‪ ,‬או השפעת המסה על‬
‫מהירות הקרון‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫כותרת נכונה רק לאחד מהגרפים‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫כותרות שאינן מתייחס לקשר בין שני המשתנים‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫ידע של מדע – סוגי אנרגיה‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – הבנת גרף‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫ד‬
‫ללא ניקוד‬
‫כל תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫ידע של מדע – חישוב על פי נוסחה של אנרגיית גובה ואנרגיית‬
‫מטרת השאלה‬
‫תנועה‪ ,‬או‬
‫יכולות – הבנת גרף ופירושו וחיזוי שינויים (אקסטרפולציה)‪.‬‬
‫הסבר לפי הגרף‪ :‬דני צודק‪ ,‬משום שלפי מגמת הגרף ניתן לראות‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫(לחזות) שעבור גובה תחילי של ‪ 1.1‬מ' המהירות תהיה בסביבות‬
‫‪ 2‬מ' לשנייה‪.‬‬
‫הסבר לפי חישוב‪ :‬דני צודק‪ ,‬משום שמשיקולי אנרגיה מקבלים‪:‬‬
‫עם זאת‪ ,‬גם תשובה שתטען כי דני טועה‪ ,‬ותסביר כי ייתכנו‬
‫איבודי אנרגיה יכולה להתקבל‪.‬‬
‫ענו "צודק" ללא הסבר‪.‬‬
‫תשובה אחרת‪ ,‬או לא ענו‪.‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)71%‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫יכולות – קריאה‪ ,‬הבנה וניתוח של גרפים (יכולת להבין מהי‬
‫מטרת השאלה‬
‫מגמת העקומה)‪.‬‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫א‪ , 7 -‬ב‪1 -‬‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫על כל תשובה נכונה‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫ידע על מדע – חקירה מדעית – מסקנות‬
‫מטרת השאלה‬
‫יכולות – פירוש תוצאות ניסוי והסקת מסקנות‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫‪171‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬
‫לא למכירה‬
‫הזכויות שמורות למשרד החינוך‬
‫המסקנה המתקבלת מהניסויים היא כי מהירות הקרון תלויה‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫בגובה התחילי של המסלול‪ ,‬אך אינה תלויה במסת הקרון‪.‬‬
‫ציינו רק אחת מהמסקנות (תלות בגובה או אי‪-‬תלות במסה)‪ ,‬או‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫רק מסקנה אחת נכונה‪.‬‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫ידע על מדע – חקירה מדעית (מדידות ומאפייני התוצאות) –‬
‫מטרת השאלה‬
‫חזרות בניסוי‬
‫ב – לחזור על הניסוי כדי לראות אם התוצאות הן חד פעמיות או‬
‫ניקוד מלא (‪)111%‬‬
‫חוזרות על עצמן‪ .‬אם הן חוזרות‪ ,‬יש לקבלן כנכונות (גם אם אינן‬
‫מתאימות להשערתם המוקדמת)‪.‬‬
‫חוברת אנסינים למורה במד"ט‬
‫ניקוד חלקי (‪)21%‬‬
‫סימנו ב' ללא הסבר‪.‬‬
‫ללא ניקוד‬
‫תשובה אחרת או לא ענו‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫ליקוט ועריכה‪ :‬אורה קרמרמן‬