דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב`, סמל 842201, קיץ תשע

‫‪-1-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪8‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪10‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪11‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪12‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪13‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪14‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪15‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪16‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪17‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪18‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪19‬‬
‫‪15‬‬
‫ניתוח כתבה‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬השינוי שביצעו החוקרים בתאי הרשתית של קופים עיוורי‬
‫צבעים הוא החדרת הגן לצבען הראייה הבולע אור אדום‪.‬‬
‫הגן תוכנן כך שיתבטא רק בתאים קולטי האור שקלטו‬
‫אור ירוק באופן טבעי‪ .‬כך נוצרו שלושה סוגים של תאים‪:‬‬
‫קולטי אור כחול‪ ,‬קולטי אור ירוק‪ ,‬ותאים שיש בהם שני‬
‫סוגים של חלבונים — קולטי אור ירוק וקולטי אור אדום‪.‬‬
‫הכלי הגנטי ששימש אותם להשגת המטרה הוא נגיפים‬
‫מהונדסים המכילים את הגן לצבען הראייה הבולע אור‬
‫אדום‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪-2-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫פתרון‬
‫הנחיות להערכה‬
‫ב‪ .‬השלבים לשיבוט הגן המקודד לצבען הראייה האדום‬
‫בנגיף הם‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫—‬
‫חיתוך מקטע ‪ DNA‬המכיל את הגן המקודד לצבען‬
‫‬
‫הראייה האדום באנזים הגבלה‪.‬‬
‫—‬
‫חיתוך ה–‪ DNA‬של הנשא הנגיפי באותו אנזים הגבלה‪.‬‬
‫—‬
‫ליגציה (איחוי) של מקטעי ה–‪ DNA‬הנגיפי עם הגן‪.‬‬
‫—‬
‫יצירת חלקיקי נגיף רקומביננטיים על–ידי עירוב‬
‫של מולקולות ה–‪ DNA‬הרקומביננטיות עם חלבוני‬
‫המעטפת של הנגיף‪.‬‬
‫השיטות שבאמצעותן אפשר לבדוק את ביטוי הגן בתרבית‬
‫תאי הרשתית‪:‬‬
‫ה–‪RNA‬‬
‫‪.1‬‬
‫תספיג צפוני — בשיטה זו מורץ בג'ל כלל‬
‫מהתא‪ .‬לאחר העברתו לממברנה הוא מוגב עם גלאי‬
‫ספציפי לגן המקודד לצבען הראייה הבולע אור‬
‫אדום‪ .‬בתאים המבטאים את הגן יופיע פס על–פני‬
‫הרדיוגרמה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תספיג אימונולוגי (מערבי) — בשיטה זו מורצים בג'ל‬
‫כלל החלבונים מהתא‪ .‬לאחר העברתם לממברנה הם‬
‫מוגבים עם נוגדן ספציפי לחלבון צבען הראייה הבולע‬
‫אור אדום‪ .‬בתאים שהחלבון קיים בהם יופיע פס על–‬
‫פני הרדיוגרמה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בדיקת תוצרי הגן ב–‪ Elisa‬תחרותית או לא תחרותית‪.‬‬
‫בשיטה זו מצמידים לחלבון נוגדן המחובר לאנזים‬
‫ובודקים את נוכחות התוצר החלבוני לאחר הוספת‬
‫סובסטראט מתאים לקבלת תגובת צבע‪.‬‬
‫יש לציין שיטה אחת‪.‬‬
‫תשובה שתתייחס לגן מדווח‬
‫תיחשב מלאה‪ .‬תשובה שתתייחס‬
‫ל–‪ PCR‬אינה נכונה‪.‬‬
‫‬
‫‪15‬‬
‫סיור לימודי‬
‫‬
‫הנדסה גנטית‬
‫‪21‬‬
‫‪20‬‬
‫א‪ .‬כדי להחדיר את המקטעים הרצויים ליצירת צמח שלם על‬
‫החוקרים לבצע שלבים אלה‪:‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫החדרת הגן לעמידות לקוטל העשבים לפלסמיד‬
‫מעביר‪.‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫החדרת הפלסמיד המעביר המשובט לחיידק‬
‫אגרובקטריום המכיל פלסמיד עוזר‪.‬‬
‫‬
‫ניתן להשתמש גם במושגים‬
‫מיני ‪ Ti‬במקום פלסמיד מעביר‬
‫ופלסמיד ‪ Vir‬במקום פלסמיד‬
‫עוזר‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫פתרון‬
‫‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫הוספת חיידק האגרובקטריום המהונדס לתרבית תאי‬
‫צמח (תרבית דיסקית)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫גידול תרבית התאים ליצירת קאלוסים‪.‬‬
‫חשיפה לאנטיביוטיקה‪ ,‬כך שרק קאלוסים שהוחדר ‬
‫בהם ה–‪ DNA‬הרקומביננטי יגדלו‪.‬‬
‫הוספת הורמונים להתמיינות לצמח שלם‪.‬‬
‫‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬כדי לשבט את המקטע הגנומי לתוך הפלסמיד המעביר‪,‬‬
‫אמליץ לחוקרים להשתמש באנזים הגבלה ‪ , A‬כי הוא‬
‫חותך את המקטע הגנומי בשלמותו ומאפשר שיבוט‬
‫לתוך הפלסמיד המעביר‪ ,‬בלי לפגוע בגן המקנה עמידות‬
‫לקנמיצין‪ ,‬תכונה החשובה לברירת המושבות המשובטות‪.‬‬
‫לא אמליץ להשתמש באנזים הגבלה ‪ , B‬שכן הוא חותך‬
‫בתוך הגן המקנה עמידות לקנמיצין‪ ,‬דבר שימנע ברירה‬
‫של מושבות שקיבלו פלסמיד משובט‪ .‬כמו–כן‪ ,‬לא אמליץ‬
‫להשתמש באנזים הגבלה ‪ , C‬שכן הוא חותך בתוך המקטע‬
‫הגנומי‪ ,‬ולכן לא יאפשר שיבוט מלא של המקטע לתוך‬
‫הפלסמיד המעביר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הצמח העמיד לקוטל העשבים הוא הצמח עם פלסמיד ‪,3‬‬
‫ואילו הצמח שאינו עמיד לקוטל העשבים הוא הצמח‬
‫עם פלסמיד ‪ .2‬כדי שצמח יהיה עמיד לקוטל העשבים‬
‫עליו לבטא בעוצמה רבה את הגן המקנה עמידות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫רק צמח שנצפה בו פס עבה בהספג הצפוני מבטא את‬
‫הגן במידה שיש בה כדי להקנות לצמח עמידות לקוטל‬
‫העשבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬החוקרים לא קיבלו פסים בהספג הצפוני בשימוש בגלאי‬
‫המתאים לרצף המקדם‪ ,‬משום שאזור המקדם אינו‬
‫משועתק‪ ,‬ולפיכך לא יימצא על מולקולת ה–‪.mRNA‬‬
‫רצף המקדם נמצא ב–‪ DNA‬ולא ב–‪.mRNA‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫א‪ .‬השלבים שיש לבצע כדי לבטא את הגן לחלבון הקרישה‬
‫בחיידקים הם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חיתוך מקטע ה–‪ DNA‬המיועד לשיבוט באנזים‬
‫הגבלה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חיתוך הנשא באותו אנזים הגבלה‪.‬‬
‫‬
‫הנחיות להערכה‬
‫תשובה שתתייחס לשימוש‬
‫באנזים החותך ‪ Blunt‬בפלסמיד‬
‫אחד ואנזים אחר החותך גם‬
‫הוא ב–‪ Blunt‬בפלסמיד השני‬
‫תחשב נכונה‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫פתרון‬
‫‪.3‬‬
‫עירוב של מקטעי ה–‪ DNA‬המיועדים לשיבוט ומקטע‬
‫ה–‪ DNA‬של הנשא וביצוע ליגציה (איחוי)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫החדרת תערובת הליגציה לתאי חיידקים‬
‫בטרנספורמציה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ברירת החיידקים הרקומביננטיים על–ידי זריעה על‬
‫מצב בורר (לרוב מכיל אנטיביוטיקה)‪.‬‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫בכל אחת משלוש ריאקציות החיתוך התקבלו‬
‫תוצרים בגדלים שונים‪ ,‬מכיוון שרצפי ההכרה לאנזימי‬
‫ההגבלה השונים ממוקמים במקומות שונים‬
‫במולקולת ה–‪ .DNA‬לפיכך‪ ,‬מתקבלים מקטעים‬
‫בגדלים שונים בכל חיתוך‪.‬‬
‫אנזים ההגבלה שאינו מתאים בוודאות לשמש‬
‫לשיבוט הגן המקודד לחלבון הקרישה ‪ X‬הוא אנזים‬
‫הגבלה ‪ ,2‬שכן בחיתוך באנזים זה מתקבלים רק‬
‫מקטעים קטנים‪ .‬מקטעים אלו קטנים מגודל הגן‪,‬‬
‫שהוא ‪ 1,500‬זוגות בסיסים‪ .‬כלומר‪ ,‬אנזים הגבלה ‪2‬‬
‫חותך בתוך הגן המיועד לשיבוט‪ ,‬ולכן אינו מתאים‬
‫לשמש לשיבוט הגן במלואו‪.‬‬
‫אנזים ההגבלה שאמליץ לחוקרים להשתמש בו הוא‬
‫אנזים הגבלה ‪( 1‬תוצאות ההרצה בג'ל מראות שאנזים‬
‫הגבלה ‪ 2‬חותך בתוך הגן‪ ,‬ולכן אינו מתאים‪ .‬שני אנזימי‬
‫ההגבלה הנותרים‪ 1 ,‬ו–‪ , 3‬מאפשרים קבלת מקטע גדול‬
‫יותר מגודל הגן‪ ,‬ולכן יש סיכוי גבוה שאינם חותכים בתוך‬
‫הגן)‪ .‬על–סמך נקודת החיתוך המוצגת בשאלה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫שאנזים הגבלה ‪ 1‬חותך בשני הגדילים בנקודות שונות‬
‫(חיתוך מדורג)‪ ,‬ועקב כך נוצרים בקצה מולקולות ה–‪DNA‬‬
‫קצוות דביקים‪ .‬שיבוט תוך שימוש בקצוות דביקים הוא‬
‫יעיל יותר‪ ,‬ולכן עדיף‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאמור‪ ,‬אמליץ לחוקרים‬
‫להשתמש באנזים הגבלה ‪.1‬‬
‫ד‪ .‬הסיבה לכך שלא נמדד ביטוי של המחדר היא העדר רצפי‬
‫בקרה‪ ,‬כגון פרומוטר (מקדם)‪ .‬מולקולות ‪ cDNA‬המיוצרות‬
‫ממולקולות ‪ mRNA‬אינן מכילות אתרי בקרה‪ ,‬ולכן כדי‬
‫לוודא שיתבטאו‪ ,‬כלומר ישועתקו ליצירת ‪ , RNA‬יש לשבט‬
‫אותן במורד הזרם מרצף מקדם‪ .‬אפשר להתגבר על הבעיה‬
‫על–ידי שימוש בפלסמיד המכיל בין שאר המרכיבים גם‬
‫אתרי בקרה‪ ,‬ושיבוט המחדר במורד הזרם מרצף זה‪.‬‬
‫תשובה שתכיל הוספה של אתרי‬
‫הבקרה בפלסמיד‪ ,‬בלי ציון‬
‫של מיקום האתר המדויק בו‪,‬‬
‫תיחשב אף היא למלאה‪.‬‬
‫תשובה המתייחסת לגורמי‬
‫תעתוק במקום פרומוטר תיחשב‬
‫מלאה‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬
‫פתרון‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫אימונודיאגנוסטיקה‬
‫א‪ .‬הניסוי שמתואר באיור מדגים ‪ ELISA‬לא–תחרותית‪.‬‬
‫נוגדנים מדגימת הרוק נקשרים לאנטיגן‪ .‬אליהם נקשרים‬
‫נוגדנים שניוניים‪ ,‬ואליהם מחובר אנזים‪ .‬מוסיפים‬
‫סובסטרט‪ .‬במקום שבו נקשרו נוגדנים מהדגימה לאנטיגן‪,‬‬
‫ייקשרו הנוגדנים השניוניים‪ ,‬הסובסטרט חסר הצבע‬
‫מתפרק לתוצר צבעוני ומתקבל צבע כמידת נוכחותם‬
‫של הנוגדנים בדגימה‪ .‬מכאן שהשיטה המודגמת אינה‬
‫תחרותית‪.‬‬
‫קישור הנוגדנים השניוניים ומידת הצביעה הם ביחס ישר‬
‫לריכוז הנוגדנים בתמיסה הנבדקת‪ .‬ריכוז הנוגדנים מצביע‬
‫על ריכוז הנגיף בדם‪.‬‬
‫‬
‫יש לציין שיטה אחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשר לבדוק את הימצאות הנגיף בחתול גם על–ידי שיטות‬
‫איתור ספציפיות אלה‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תספיג אימונולוגי — ביצוע ג'ל אלקטרופורזה להפרדת‬
‫מרכיבי זיהוי ספציפיים של הנגיף; הספגה בנייר‬
‫ניטרוצלולוז (ממברנה); הגבת הממברנה עם נוגדנים‬
‫ראשוניים ספציפיים למרכיבי הנגיף; הגבה עם‬
‫נוגדנים שניוניים המסומנים על–ידי אנזים או איזוטופ‬
‫רדיואקטיבי; חשיפת הממברנה לפילם הרגיש לפליטת‬
‫אור (רדיוגרמה)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ — RIA‬קישור מרכיבי נגיף ספציפיים למצע; סימון‬
‫נוגדנים ברדיואקטיביות והדגרתם עם האנטיגנים‬
‫על–פני המצע; אוטורדיוגרפיה לזיהוי המרכיבים‬
‫הנגיפיים‪.‬‬
‫החתולים החולים הם חתול ‪ 2‬וחתול ‪ .3‬מכיוון שמדובר‬
‫בבדיקת ‪ ELISA‬שאינה תחרותית‪ ,‬הרי שככל שיש יותר‬
‫נוגדנים בדגימת הרוק — עוצמת האות גבוהה יותר‪ .‬חתול‬
‫‪ 1‬אינו חולה‪ ,‬שכן עוצמת האות בדגימת הרוק שלו נמוכה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההסבר לעוצמה האפסית של האות בבדיקה זו הוא‬
‫שנוגדנים מואנשים מכילים אזור ‪ Fc‬שונה‪ .‬על כן הנוגדן‬
‫השניוני המזהה באופן ספציפי ‪ Fc‬של נוגדני חתול אינו‬
‫מזהה ‪ Fc‬של נוגדנים מואנשים‪ .‬הרכיב שיש לשנות הוא‬
‫הנוגדן השניוני‪.‬‬
‫תשובות שיתייחסו לשיטות‬
‫של הנדסה גנטית או לשיטת‬
‫ה–‪ FIA‬על מצע מוצק או לשיטת‬
‫האימונודיפוזיה הרדיאלית בג'ל‬
‫— ייחשבו מלאות‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫פתרון‬
‫א‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫נוגדנים מונוקלונליים הם אוכלוסיית נוגדנים הזהים‬
‫בספציפיות ובאפיניות לאנטיגן‪ .‬הנוגדנים מופקים ‬
‫מתא לימפוציט אחד‪ ,‬והם זהים ואחידים גנטית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫היתרונות שבשימוש בנוגדנים מונוקלונליים לעומת‬
‫שימוש בנוגדנים פוליקלונליים‪ :‬אחידות גנטית של‬
‫הנוגדנים הגורמת לספציפיות רבה ומקטינה סיכונים‬
‫בטיפול; ייצור מרבי של הנוגדנים בתרבית תאים;‬
‫ייצור מבוקר; הוזלת הייצור על–ידי יצירת היברידומה‬
‫עם תא יחיד‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬בתספיג האימונולוגי נראית תגובה של הנוגדן המונוקלונלי‬
‫עם החלבונים ‪ C19‬ו– ‪ , C20‬אך לא עם ‪ . C18‬מכאן שקיים‬
‫אפיטופ משותף ל– ‪ C19‬ול– ‪ C20‬המזוהה על–ידי הנוגדן‪,‬‬
‫אך אינו קיים ב– ‪ . C18‬העובדה שהפסים הם בגבהים‬
‫שונים מעידה כי חלבון ‪ C19‬גדול מ– ‪. C20‬‬
‫ג‪.‬‬
‫השערת החוקרים שטיפול באמצעות נוגדן ‪ Y‬יהיה‬
‫יעיל יותר נובעת מכך שנוגדן זה מזהה את כל שלושת‬
‫החלבונים על–פני תאי הלימפומה‪ ,‬ואילו הנוגדן‬
‫המונוקלונלי ‪ X‬מזהה רק שניים מבין שלושת החלבונים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הנוגדן החדש ייקשר בריכוז גבוה יותר לתאי‬
‫הלימפומה וישמש תרופה יעילה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬תרבית ‪ 1‬הודגרה עם נוגדן הקשור לטוקסין‪ ,‬תרבית ‪2‬‬
‫הוגדרה עם נוגדן חופשי‪ ,‬ותרבית ‪ 3‬הודגרה עם נוגדן‬
‫הקשור לאיזוטופ רדיואקטיבי‪ .‬הנוגדן הרדיואקטיבי‬
‫ממית את תא המטרה בלי לחדור אליו‪ .‬די בקישורו לשטח‬
‫פני התא‪ .‬כמו–כן חומר רדיואקטיבי מסוגל להמית תאים‬
‫גם ממרחק של כמה קוטרי תא‪ ,‬ולכן ימית מספר תאים רב‬
‫יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נוגדן הקשור לטוקסין — יעילותו נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬מכיוון שהוא מצריך חדירה של הטוקסין לתוך התא‪.‬‬
‫הנוגדן החופשי נקשר לתאי הלימפומה‪ ,‬אך אינו פוגע‬
‫בחיוניותם‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫יש לציין שני יתרונות‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫פתרון‬
‫תרביות תאים‬
‫א‪ .‬יתרונות לשימוש בתרביות חיידקים לייצור מוצרים‬
‫שמקורם מבעלי חיים‪:‬‬
‫‪ .1‬קצב גידול מהיר;‬
‫‪ .2‬זול ופשוט לגדלם;‬
‫‪ .3‬הרכב מצע פשוט יותר — פחות דרישות תזונתיות;‬
‫‪ .4‬יציבות טובה יותר בתנאי אחסון;‬
‫‪ .5‬רגישות נמוכה יותר לזיהומים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‬
‫חסרונות לשימוש בתרביות חיידקים לייצור מוצרים‬
‫שמקורם מבעלי חיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חלק מהחלבונים המיוצרים על–ידי בעלי חיים‬
‫מצריכים מודיפיקציות לאחר תרגום‪ ,‬כגון הוספת‬
‫קבוצות סוכר‪ ,‬זרחן או קרבוקסיל‪ ,‬החיוניות‬
‫לפעילותם הביולוגית‪ .‬במקרים רבים עיבוד זה‬
‫מתרחש אך ורק בתרבית תאי בעלי חיים‪ ,‬ולא בתאי‬
‫חיידקים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חומרים ביולוגיים מסוימים הנוצרים בתאי בעלי‬
‫חיים דורשים לעתים מעורבות של כמה גנים מסוגים‬
‫שונים‪ .‬לכן ביטוים בחיידקים הוא מורכב‪ ,‬ואינו תמיד‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬פעילות החומר תלויה במבנה המרחבי‬
‫שלו‪ .‬במהלך הייצור בתאי חיידק לא תמיד מושג‬
‫הקיפול הנכון בשל העדר התנאים המתאימים‬
‫המצויים בתא בעלי חיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוגי התרביות המיוצגות על–ידי הדגימות הן‪:‬‬
‫‬
‫דגימה ‪ A‬מייצגת קו תאים‪ :‬לאחר כמה העברות‪ ,‬התאים‬
‫המתרבים מהר יותר בתנאי הגידול הנתונים משתלטים על‬
‫האוכולוסייה‪ ,‬ונוצרת תרבית אחידה יותר ויציבה ובעלת‬
‫ריכוז תאים גבוה יותר‪ ,‬הקרויה "קו תאים"‪ .‬קו תאים‬
‫זה יכול לשרוד בתרבית ולשגשג למשך מספר מוגבל של‬
‫העברות‪.‬‬
‫‬
‫בדגימה ‪ B‬ריכוז התאים הוא הגבוה ביותר‪ ,‬לפיכך היא‬
‫מייצגת תאים שעברו התמרה סרטנית‪ ,‬והם קרויים קו‬
‫תאים רציף‪ .‬תאים אלו מאופיינים ביכולת ריבוי גבוהה‪,‬‬
‫ויכולים להגיע לתפוקת תאים גבוהה‪.‬‬
‫‬
‫דגימה ‪ C‬מייצגת תרבית תאים שניונית‪ .‬תרבית זו נוצרת‬
‫לאחר העברת התרבית הראשונית לכלי גידול חדש‪ .‬היא‬
‫מאופיינת במספר חלוקות מועט שבסופו מתים רוב‬
‫התאים‪ ,‬ולכן צפוי כי תפוקת התאים הנמדדת בתרבית כזו‬
‫תהיה הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫יש לציין יתרון אחד וחיסרון‬
‫אחד‪.‬‬
‫תשובה שתציין שהחלבון בתאי‬
‫החיידקים אינו מגיע לצורתו‬
‫הפעילה תיחשב מלאה‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫פתרון‬
‫ג‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪20‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫ההבדל בגידול בביוראקטור עם מיקרונשאים ובלעדיהם‬
‫בין דגימה ‪ A‬ולדגימה ‪ B‬נובע מיכולת התאים בדגימות‬
‫השונות לגדול עם או בלי היצמדות למשטח‪ :‬דגימה ‪A‬‬
‫כוללת תרבית בשלב של קו תאים‪ .‬בשלב זה אמנם כמות‬
‫התאים גדולה‪ ,‬אך התאים לא עברו התמרה סרטנית‪.‬‬
‫תאים כאלו אינם יכולים לגדול בתרחיף‪ ,‬והם דורשים‬
‫תאחיזה למצע‪ .‬בביוראקטור בלי מיקרונשאים שטח‬
‫הפנים שהתאים יכולים להיצמד אליו הוא קטן יחסית‪,‬‬
‫ולכן הגידול ייפסק בשלב מוקדם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוספת‬
‫מיקרונשאים לביוראקטור מובילה להגדלת שטח הפנים‪,‬‬
‫דבר המאפשר עלייה בכמות התאים‪ ,‬ומכאן ההבדל‬
‫המתקבל בתפוקת התאים בשני סוגי הביוראקטורים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬דגימה ‪ B‬מכילה תאים מקו תאים רציף‬
‫שעברו התמרה סרטנית‪ .‬תאים כאלו מאבדים בדרך כלל‬
‫את הצורך בתאחיזה למצע‪ ,‬ולכן יכולים לגדול בתרחיף‪,‬‬
‫ויגדלו באופן דומה בשני סוגי הביוראקטורים‪ .‬לכן ההבדל‬
‫בין הביוראקטורים יהיה קטן יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההסבר לעובדה שתרביות שניוניות שונות שמקורן מאותה‬
‫רקמה מייצרות חלבונים שונים נעוץ בעובדה שתרבית‬
‫תאים ראשונית שנוצרת מהרקמה אינה תרבית אחידה‪,‬‬
‫אלא תערובת של תאים מסוגים שונים‪ .‬במהלך הגידול‬
‫משתלטים על האוכלוסייה סוגים שונים של תאים‪,‬‬
‫בהתאם לתנאי הגידול‪.‬‬
‫תשובה שתתייחס לביטוי שונה‬
‫של חלבונים בתנאים שונים‬
‫באותו סוג תאים תיחשב מלאה‪.‬‬
‫א‪ .‬שיטות להשבחת צמחים‪:‬‬
‫יש לציין שתי שיטות‪.‬‬
‫‬
‫וריאציה סומאקלונלית — שינויים גנטיים ספונטניים‬
‫המתרחשים בתדירות גבוהה במהלך גידול של תאי צמח‬
‫בתרביות קלוס עשויים להקנות לתאים תכונות מועילות‬
‫מבחינה חקלאית‪.‬‬
‫בידוד מוטנטים — השראה של מוטציות בתאי הצמח‬
‫שבתרבית על–ידי טיפול במוטגנים פיזיקליים או במוטגנים‬
‫כימיים‪ ,‬ובהמשך ברירה של המוטנטים הרצויים על–ידי‬
‫הוספה של גורמי ברירה (קוטל העשבים) למצע התרבית‪.‬‬
‫איחוי פרוטופלסטים — יצירה של פרוטופלסטים‬
‫(תאים חסרי דופן) צמחיים מחלקי צמח שונים על–ידי‬
‫טיפול באנזימים המפרקים תאית‪ .‬ניתן לגרום איחוי של‬
‫פרוטופלסטים מצמחים שונים בתרבית בהשראת חומרים‬
‫שונים‪ .‬בתהליך ההכלאה הסומטית נוצר תא–כלאיים‬
‫הנושא מידע גנטי חדש שמקורו ב–‪ DNA‬משני ההורים‪.‬‬
‫‪-9-‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‬
‫פתרון‬
‫ב‪ .‬ההבדלים בכמות הדיוסגנין בין הצמחים המושבחים‬
‫נובעים מהעובדה שתהליך ההשבחה הוא אקראי‪ ,‬ולכן‬
‫תכונות מסוימות שאינן נבררות בתהליך ההשבחה‪ ,‬שאחת‬
‫מהן היא כמות הדיוסגנין‪ ,‬עשויות להשתנות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מאחר שבתהליך ההשבחה נבררו צמחים בעלי עמידות‬
‫לקוטל העשבים‪ ,‬הרי שכל הצמחים המושבחים עמידים‬
‫לקוטל העשבים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אציע לחוקרים להשתמש ברקמה המריסטמית‪ ,‬שכן היא‬
‫אינה חדירה לנגיפים‪.‬‬
‫תתקבל גם תשובה שתתייחס‬
‫לשימוש בקודקודי צמיחה‪ ,‬שכן‬
‫הם אינם חדירים לוירוסים‪.‬‬
‫ד‪.1 .‬‬
‫קצב הגידול בכל אחד מהשלבים‪ :‬בשלב הראשון קצב‬
‫הגידול הוא אפסי; בשלב השני קצב הגידול גבוה;‬
‫בשלב השלישי קצב הגידול אפסי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הגרף לשאלה מציג יחס הפוך בין קצב הגידול של‬
‫התאים לבין יכולתם לייצר דיוסגנין‪ .‬ככל שקצב‬
‫הגידול גבוה יותר (בשלב הלוגריתמי)‪ ,‬הייצור של‬
‫הדיוסגנין קטֵן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשלב הראשון (ההמתנה)‬
‫וכן בשלב השלישי (השלב הסטציונרי) של התרבית‪,‬‬
‫שלבים שקצב הגידול בהם איטי יותר‪ ,‬יכולת ייצור‬
‫הדיוסגנין של התאים גדולה יותר‪.‬‬
‫‬
‫‪27‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‬
‫ביוטכנולוגיה סביבתית‬
‫‪20‬‬
‫א‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫מחזור המים בטבע‪ :‬המים ממקורות המים השונים‬
‫מתאדים‪ ,‬קולטים חום ומשנים את מצב צבירתם‬
‫מנוזל לגז (עננים)‪ .‬הגז פולט חום‪ ,‬מתקרר ומתעבה ‬
‫לטיפות נוזל (משקעים)‪.‬‬
‫תפקידי המים החיוניים לאורגניזם‪:‬‬
‫‬
‫— לספק סביבה מימית לתגובות ביוכימיות‪.‬‬
‫‬
‫— המים הם התורם העיקרי של מימן בתהליך‬
‫‬
‫הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫— בזכות תכונותיהם התרמו–דינמיות מתפקדים ‬
‫‬
‫המים כווסת טמפרטורה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫תשובה שתתייחס לשתייה או‬
‫להשקיה לא תתקבל‪.‬‬
‫יש לציין שני תפקידים‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫פתרון‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫ב‪ .‬העקומה המתארת את קצב הזרימה במקרה של מי–ביוב‬
‫בעלי ריכוז חומר אורגני גבוה היא עקומה ‪ .B‬עקומה זו‬
‫מתארת ירידה בקצב הזרימה כתלות בזמן‪ .‬עקב העמסת‬
‫יתר של חומר אורגני המצוי במי–ביוב מרוכזים‪ ,‬מתפתחת‬
‫שכבה עבה מדי של מיקרואורגניזמים‪ ,‬דבר הסותם את‬
‫המסנן ומפחית את קצב הזרימה‪ .‬העקומה המתארת את‬
‫קצב הזרימה במקרה של מי–ביוב בעלי ריכוז חומר אורגני‬
‫נמוך היא עקומה ‪ ,A‬שכן במקרה זה קצב הזרימה אינו‬
‫משתנה‪ ,‬ולפיכך המסנן אינו נסתם‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫בדיקת הצח"ב מתאימה למדידה ‪ ,X‬ואילו בדיקת‬
‫הצח"כ מתאימה למדידה ‪ ,Y‬שכן‪ :‬הערך של צח"כ‬
‫גבוה מהערך המתקבל מבדיקת צח"ב‪ ,‬מכיוון‬
‫שהבדיקה הכימית מבוססת על חמצון חומרים‬
‫אורגניים ואנאורגניים המצויים במים‪ ,‬ואילו הבדיקה‬
‫הביולוגית מבוססת על חמצון חומר אורגני בלבד‪.‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫דגימה ‪ 1‬נלקחה לאחר תהליך הטיהור‪ ,‬ואילו דגימה‬
‫‪ 2‬נלקחה לפני תהליך הטיהור‪ :‬במהלך הטיהור פוחת‬
‫מאוד ריכוז החומר האורגני במי–הביוב‪ ,‬ולפיכך‬
‫בשתי שיטות המדידה מתקבלים ערכים נמוכים יותר‬
‫בדגימה שנלקחה בתום התהליך‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההסבר לצמיחתן של אצות במקווה מים שאליו הוזרמו‬
‫מי הקולחין הוא שבמי הקולחין נותרות בתום תהליך‬
‫הטיהור כמויות גדולות של חומרים אנאורגניים‪ ,‬ובעיקר‬
‫חנקן וזרחן‪ .‬חומרים אלו מאפשרים גידול של אצות‪.‬‬
‫הדרכים להתמודד עם התופעה הן‪ :‬הקטנת ריכוז החומרים‬
‫האנאורגניים על ידי טיפול במלח ‪ AI2O3‬להפחתת ריכוז‬
‫הזרחן‪ ,‬או בדרך ביולוגית‪ ,‬באמצעות חיידקים מקבעי‬
‫חנקן ואוגרי זרחן‪.‬‬
‫תשובה מלאה צריכה להתייחס‬
‫לטיפול‪ ,‬הן בזרחן והן בחנקן‪.‬‬
‫א‪ .‬מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא אנרגיית מאובנים‪ ,‬כגון‬
‫נפט‪ .‬חסרונות מקור אנרגיה זה הם‪ :‬הנפט הולך ואוזל;‬
‫לרוב ניצולו הוא חלקי בלבד‪ ,‬רק כ–‪ 40%‬מהאנרגיה‬
‫האגורה בו מנוצלת; הנפט גורם זיהום אוויר גבוה‪.‬‬
‫תשובה שתכלול הסבר ושני‬
‫חסרונות תיחשב מלאה‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫פתרון‬
‫הנחיות להערכה‬
‫ב‪ .‬גרף ‪ A‬מתאר את גידול השמרים על–גבי מצע המבוסס‬
‫על מיצוי תפוחי אדמה שטופל באנזים המפרק סוכרוז‬
‫(מצע ‪ ,)II‬ואילו גרף ‪ B‬מתאר את גידול השמרים על מצע‬
‫המבוסס על מיצוי תפוחי אדמה בלי טיפול באנזים‬
‫המפרק סוכרוז (מצע ‪ .)I‬גרף ‪ B‬מתאר גידול במצב המכונה‬
‫דיוקסי‪ ,‬שבו השמר עובר מניצול חד–סוכר (גלוקוז) לניצול‬
‫דו–סוכר (סוכרוז)‪ ,‬דבר המתבטא בשני שלבי גידול‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬גרף ‪ A‬מתאר גידול בשלב אחד‪ ,‬שכן הטיפול באנזים‬
‫המפרק סוכרוז גרם להימצאות גלוקוז בלבד במצע‪,‬‬
‫והשמרים גדלו בשלב אחד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אנזים ‪ X‬הוא עמילאז‪ .‬אנזים זה מפרק את הרב–סוכר‬
‫עמילן לסוכרים קצרים‪ ,‬וכך מעלה את ריכוז הסוכר הזמין‬
‫לשמר‪ ,‬לצורך ביצוע התסיסה‪.‬‬
‫גם תשובה שלא תכלול את שם‬
‫האנזים תיחשב תשובה מלאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטמפרטורה בקומפוסט עלתה עם הזמן עקב פירוק‬
‫החומר האורגני על–ידי החיידקים שבערימה‪ .‬פירוק זה‬
‫כרוך בשחרור חום שנצבר בערימה‪.‬‬
‫ננוביוטכנולוגיה‬
‫‬
‫‪29‬‬
‫א‪ .‬המבנה הננומטרי שהתקבל הוא צומת ה–‪ DNA‬הזה‪:‬‬
‫'‪G C G C 3‬‬
‫'‪C G C G 5‬‬
‫‪'5‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪'3‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪'3‬‬
‫‪3' G G G G‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪'5‬‬
‫‪5' C C C C‬‬
‫ב‪ .1 .‬לא התקבל מערך ננומטרי רציף‪ ,‬משום שהצמתים‬
‫אינם יכולים להתחבר זה לזה‪.‬‬
‫‬
‫‪ .2‬השינויים שיש לעשות ברצפים כדי לקבל מערך דו–‬
‫ממדי הם‪ :‬לתכנן את המקטעים כך שבקצותיהם יישארו‬
‫קצוות ‪ DNA‬בלתי מזווגים‪ .‬הקצוות הלא–מזווגים צריכים‬
‫להשלים זה את זה‪.‬‬
‫תשובה שתתייחס להוספת‬
‫קבוצות אחרות לקצות‬
‫הגדילים‪ ,‬כגון‪ :‬נוגדן ואפיטופ‪,‬‬
‫סטרפטאבידין וביוטין‪ ,‬תיחשב‬
‫תשובה מלאה‪.‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשע"א‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫פתרון‬
‫ג‪.‬‬
‫שיטה להגדלת המוליכות באמצעות יוני כסף ‪ Ag+‬היא‬
‫להצמיד למטענים השליליים שעל–פני ה–‪ DNA‬יוני כסף‪.‬‬
‫בשלב הבא יש לחזר את יוני הכסף לכסף מתכתי לשם‬
‫יצירת צברי כסף הצמודים לשלד ה–‪.DNA‬‬
‫ד‪ .‬מדידה ‪ 3‬מייצגת את מערך ‪ .A‬מערך זה מורכב‬
‫בלבד‪ ,‬ולכן הוא בעל מוליכות נמוכה‪ .‬מדידה ‪ 1‬מייצגת את‬
‫מערך ‪ . B‬מערך זה מצופה לכל אורכו ביוני כסף‪ ,‬ולכן הוא‬
‫בעל המוליכות הגבוהה ביותר‪ .‬מדידה ‪ 2‬מייצגת את מערך‬
‫‪ .C‬מערך זה מכיל חלקיקי זהב רק בקצוות‪ .‬הוספת חלקיק‬
‫זהב בקצוות מעלה במעט את מוליכות המעריך‪.‬‬
‫מ–‪DNA‬‬
‫‪30‬‬
‫א‪ .‬תהליך המדידה בעזרת הביוסנסור‪ :‬הגורם הנבדק (אנליט)‬
‫והביורצפטור נקשרים זה לזה‪ .‬קישור זה גורם לשינוי‬
‫במתמר הפיזיקלי‪ ,‬וזה מוביל לשחרור אות (סיגנל) הניתן‬
‫למדידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לזהות רק תאי כבד סרטניים‪ ,‬על הביורצפטור להיות‬
‫ספציפי לתאי כבד סרטניים‪ .‬תכונה זו יכולה להיות‬
‫מוקנית על–ידי הוספה של מולקולת חלבון הנקשרת‬
‫ספציפית לסוכר ‪ , B‬כגון לקטין או נוגדן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיבוע מולקולות החלבון למשטח זהב ייעשה על–ידי קשר‬
‫תיולי בעזרת ציסטאינים המצויים באופן טבעי על–פני‬
‫שטח החלבון או שהונדסו גנטית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפי האיור‪ ,‬עוצמת האות פחתה מאוד‪ ,‬הן לאחר חימום‬
‫והן כעבור חצי שנה‪ .‬ירידה בעוצמת האות יכולה להיגרם‬
‫עקב נוכחות רכיב חלבוני בביוסנסור‪ ,‬שעשוי לשנות את‬
‫מבנהו המרחבי ואת פעילותו לאחר חימום וכן לאורך זמן‪.‬‬
‫חימום הננו–ביוסנסור יגרום לדנטורציה של החלבון‪ ,‬ועל‬
‫כן לאובדן פעילותו‪ .‬רכיב חלבוני רגיש לתנאי הסביבה‪,‬‬
‫כגון ‪ pH‬וטמפרטורה‪ ,‬וכמו–כן לוקה בחוסר יציבות‪ ,‬כך‬
‫שייתכן שיהיה צורך להחליפו בחלבון אחר לאחר פרק‬
‫זמן מסוים‪ .‬מכאן שלאחר חצי שנה עלול הרכיב החלבוני‬
‫לאבד את פעילותו‪ ,‬ובעקבות זאת תפחת עוצמת האות‬
‫מהננו–ביוסנסור‪.‬‬
‫הנחיות להערכה‬