מדעי ההנדסה א`

‫מדינת ישראל‬
‫‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי–ספר על–יסודיים‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תש"ע‪2010 ,‬‬
‫סמל השאלון‪896101 :‬‬
‫לשאלה ‪10‬‬
‫נספח‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‬
‫‬
‫מדעי ההנדסה א'‬
‫יחידת לימוד אחת‬
‫הוראות לנבחן‬
‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני פרקים‪:‬‬
‫‬
‫פרק ראשון‪ :‬אנלוגיה‬
‫‬
‫פרק שני‪:‬‬
‫תחומי דעת‬
‫עליך לענות על שאלה ‪ 1‬בפרק הראשון (שאלת חובה) ועל שלוש שאלות מבין השאלות ‪11—2‬‬
‫בפרק השני‪ .‬לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות‪ ,‬ובסך הכול — ‪ 100‬נקודות‪.‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫חומר עזר מותר לשימוש‪ :‬כל חומר עזר‪ ,‬ובלבד שאינו מועבר בין הנבחנים ו‪/‬או כל אדם‬
‫אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בטרם תתחיל לענות על השאלות‪ ,‬בחר את הפרקים שמתוכם תענה על השאלות‪ ,‬קרא‬
‫בעיון את השאלות המובאות בהם‪ּ ,‬ווַּדֵא שההנחיות בדף השער מובנות לך היטב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אם לדעתך חסר נתון בשאלה או בסרטוט‪ ,‬הוסף אותו לפי שיקול דעתך‪ .‬ציין בתשובתך‬
‫את הנתון שהוספת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ענה על השאלות על–פי הסדר הנראה לך‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בתשובה לשאלה חישובית‪ ,‬עליך להציג את שלבי הפתרון באופן מפורט ולהסבירם‬
‫בקצרה‪ .‬קבלת מרב הנקודות מותנית במילוי דרישה זו‪.‬‬
‫בשאלון זה ‪ 17‬עמודים ועמוד אחד של נספח‪.‬‬
‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר‪,‬‬
‫אך מכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‪-2-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫השאלות‬
‫פרק ראשון‪ :‬אנלוגיה‬
‫ענה על שאלה ‪ — 1‬שאלת חובה (‪ 25‬נקודות)‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫נתון גודל מדעי הנדסי )‪ B(x‬התלוי במשתנה ‪. x‬‬
‫גודל מדעי הנדסי )‪ D(x‬מוגדר באחת מהדרכים שלהלן‪:‬‬
‫דרך א'‬
‫באמצעות השטח מתחת לגרף‬
‫כאשר‬
‫כאשר‬
‫או‬
‫‪b·x‬‬
‫‬
‫‪B(x) = b‬קבוע‪:‬‬
‫‬
‫השטח שמתחת לגרף‬
‫)‪ B(x‬אינו קבוע‪:‬‬
‫= )‪D(x‬‬
‫דרך ב'‬
‫כתיב חשבון דיפרנציאלי‬
‫‪b ( x ) dx‬‬
‫∫‬
‫= )‪D ( x‬‬
‫פתור את השאלות הבאות באחת מהדרכים הללו‪.‬‬
‫א‪ B(x) .‬משתנה בקפיצות בתחום שבין ‪ 0‬ל–‪ , x‬כמתואר באיור א' לשאלה ‪ ,1‬על–פי החוקיות‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬
‫מחלקים את התחום לתתי–תחומים שווים כך ש– = ‪. ∆x‬‬
‫בתת–התחום ‪ 0‬עד ‪: x1‬‬
‫‪B(x) = b1 = 1‬‬
‫בתת–התחום ‪ x1‬עד ‪: x2‬‬
‫‪B(x) = b2 = 2‬‬
‫בתת–התחום ‪ x2‬עד ‪: x3‬‬
‫‪B(x) = b3 = 3‬‬
‫בתת–התחום ‪ x3‬עד ‪: x4‬‬
‫‪B(x) = b4 = 4‬‬
‫בתת–התחום ‪ x4‬עד ‪: x‬‬
‫‪B(x) = b5 = 5‬‬
‫המשך בעמוד ‪3‬‬
‫‪-3-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫)‪B (x‬‬
‫‪b5‬‬
‫‪b4‬‬
‫‪b3‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪Δx‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪Δx‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪Δx‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪Δx‬‬
‫איור א' לשאלה ‪1‬‬
‫הוכח כי ‪. D(x) = 3 x‬‬
‫ב‪ B(x) = k · x .‬משתנה באופן לינארי בתחום שבין ‪ 0‬ל–‪ , x‬כמתואר באיור ב' לשאלה ‪.1‬‬
‫)‪B (x‬‬
‫‪kx‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫איור ב' לשאלה ‪1‬‬
‫הוכח כי‬
‫‪k ⋅ x2‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪. D ( x‬‬
‫המשך בעמוד ‪4‬‬
‫‪-4-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫למכונת החישוב ‪ I‬הספק קבוע ‪ , p(t) = p‬כאשר ‪ p‬מייצג את מספר פעולות החישוב בשנייה‪.‬‬
‫מכונת החישוב ‪ II‬משפרת את קצב החישוב שלה עם הזמן‪ ,‬כך שהספקה גדל עם הזמן על–פי‬
‫הקשר‪. P(t) = k · t :‬‬
‫מספר פעולות החישוב‪ , W(t) ,‬שמבצעת מכונת החישוב בין הזמנים ‪ 0‬ו–‪ t‬נתון על–ידי‬
‫הביטויים האלה‬
‫‪p · t‬‬
‫כאשר ‪P(t) = p‬קבוע‪:‬‬
‫= )‪ W(t‬או‬
‫‬
‫השטח שמתחת לגרף‬
‫כאשר )‪ P(t‬אינו קבוע‪:‬‬
‫‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪∫ P ( t ) dt‬‬
‫= )‪W (t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ k = 2 ⋅ 105‬והוא גודל קבוע‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫סרטט במחברתך גרף המתאר את ההספק של מכונת החישוב ‪ II‬כפונקציה של הזמן‬
‫בתחום הזמנים ‪. 0 ≤ t ≤ 3 sec‬‬
‫ציין בגרף את שמות המשתנים ואת היחידות הפיזיקליות שלהם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חשב את מספר פעולות החשבון שמבצעת מכונת החישוב ‪ II‬בתחום הזמנים‬
‫‪. 0 ≤ t ≤ 3 sec‬‬
‫‪.3‬‬
‫מכונת החישוב ‪ I‬פועלת במשך ‪ 6‬שניות כדי לבצע מספר פעולות חישוב זהה לזה‬
‫שמבצעת מכונת החישוב ‪ II‬בפרק הזמן ‪ . 0 ≤ t ≤ 3 sec‬מהו ההספק הקבוע‪, p ,‬‬
‫של מכונת החישוב ‪? I‬‬
‫ד‪ .‬גוף ‪ I‬נע במהירות קבועה ‪ . v(t) = v0‬גוף ‪ II‬מתחיל לנוע ממצב מנוחה‪ ,‬ונע בתאוצה קבועה ‪, a‬‬
‫כך שמהירותו תלויה בזמן על–פי הביטוי ‪. v(t) = a · t‬‬
‫כאשר‬
‫כאשר‬
‫‬
‫‪v0 · t‬‬
‫‪v(t) = v0‬קבוע‪:‬‬
‫‬
‫השטח שמתחת לגרף‬
‫)‪ v(t‬אינו קבוע‪:‬‬
‫נתון‪ :‬תאוצת גוף ‪ II‬היא‬
‫‪m‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫= )‪ x(t‬או‬
‫‪v ( t ) dt‬‬
‫‪t‬‬
‫∫‬
‫= )‪x (t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪. a=2‬‬
‫‪.1‬‬
‫סרטט במחברתך גרף של המהירות של גוף ‪ II‬כתלות בזמן בתחום הזמנים‬
‫‪. 0 ≤ t ≤ 30 sec‬‬
‫ציין בגרף את שמות המשתנים ואת היחידות הפיזיקליות שלהם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חשב את הדרך שעבר גוף ‪ II‬בפרק הזמן ‪. 0 ≤ t ≤ 30 sec‬‬
‫‪.3‬‬
‫גוף ‪ I‬נע במשך ‪ 45‬שניות ועובר דרך זהה לזו שעבר גוף ‪ II‬בפרק הזמן ‪. 0 ≤ t ≤ 30 sec‬‬
‫מהי המהירות הקבועה‪ , v0 ,‬שבה נע גוף ‪? I‬‬
‫המשך בעמוד ‪5‬‬
‫‪-5-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫פרק שני‪ :‬תחומי דעת‬
‫ענה על שלוש שאלות מבין השאלות ‪( 11—2‬לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות)‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫חיישן מודד טמפרטורה במתקן‪ .‬באיור א' לשאלה זו נתון המעגל החשמלי של חיישן הטמפרטורה‬
‫שהתנגדותו ‪ R‬ושזורם דרכו זרם ‪ . i‬הזרם ‪ i‬אינו תלוי בזמן או בטמפרטורה וערכו קבוע‪. i = 5 mA :‬‬
‫‪i‬‬
‫חיישן הטמפרטורה‬
‫‪i‬‬
‫‪R‬‬
‫איור א' לשאלה ‪2‬‬
‫באיור ב' לשאלה נתון גרף המתאר את טמפרטורת המתקן שמודד החיישן כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫]‪T [°C‬‬
‫‪200‬‬
‫‪160‬‬
‫‪120‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫]‪t [sec‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ב' לשאלה ‪2‬‬
‫המשך בעמוד ‪6‬‬
‫‪-6-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫התנגדות חיישן הטמפרטורה‪ , R ,‬משתנה באופן לינארי כפונקציה של הטמפרטורה‬
‫בתחום ‪ T > 20 °C‬כמתואר באיור ג' לשאלה ‪.2‬‬
‫]‪R [kΩ‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫]‪T [°C‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ג' לשאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬רשום את המשוואה של התנגדות החיישן ‪ R‬כפונקציה של הטמפרטורה ‪. T‬‬
‫ב‪ .‬רשום את המשוואה של מפל המתח על החיישן כפונקציה של הטמפרטורה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫רשום את ערכי מפל המתח על החיישן כאשר הטמפרטורות הן ‪ 40 °C‬ו–‪. 70 °C‬‬
‫ד‪ .‬רשום את המשוואה של מפל המתח על החיישן כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫עליך לתכנן מנגנון לתפעול מעלית‪ .‬במנגנון שתי מערכות‪ :‬מערכת לאישור התנועה‪ ,‬הקובעת אם‬
‫המעלית תנוע או לא תנוע‪ ,‬ומערכת לכיוון התנועה‪ ,‬הקובעת אם המעלית תעלה או תרד‪.‬‬
‫הקלטים שמקבל המנגנון הם אלה‪:‬‬
‫—‬
‫אישור לתקינות המעלית‬
‫—‬
‫הוראה לעליית המעלית‬
‫—‬
‫הוראה לירידת המעלית‬
‫—‬
‫התרעה על עומס–יתר במעלית‬
‫המשך בעמוד ‪7‬‬
‫‪-7-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫המעלית תקבל אישור תנועה אם מתקיימים התנאים האלה‪ :‬היא תקינה‪ ,‬התקבלה הוראה‬
‫לעלייה או התקבלה הוראה לירידה ואין התרעה על עומס–יתר‪.‬‬
‫המעלית תעלה אם התקבל אישור תנועה ומתקיים אחד מהתנאים שלהלן‪:‬‬
‫—‬
‫התקבלה הוראה לעליית המעלית ולא התקבלה הוראה לירידת המעלית;‬
‫—‬
‫התקבלה הוראה לעליית המעלית וגם התקבלה הוראה לירידת המעלית‪.‬‬
‫המעלית תרד אם התקבל אישור תנועה‪ ,‬אם התקבלה הוראה לירידת המעלית ואם לא התקבלה‬
‫הוראה לעליית המעלית‪.‬‬
‫א‪ .‬באיורים א' ו–ב' שלהלן נתונים תרשימים של שתי המערכות המתוארות בשאלה‪.‬‬
‫איור א' לשאלה ‪3‬‬
‫‬
‫איור ב' לשאלה ‪3‬‬
‫רשום במחברתך איזו מערכת מתוארת בתרשים שבאיור א' ואיזו מערכת מתוארת בתרשים‬
‫שבאיור ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬העתק למחברתך את שני התרשימים ורשום בכל אחד מהם את השם המתאים לכל אחת‬
‫מן הכניסות והיציאות של המערכת‪ .‬קבע לכל משתנה מהי משמעות הערך ‪ 0‬ומהי משמעות‬
‫הערך ‪. 1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האם שתי המערכות מחוברות זו לזו? אם כן — סרטט דיאגרמת מלבנים המתארת את‬
‫החיבור ביניהן; אם לא — הסבר מדוע הן אינן מחוברות‪.‬‬
‫סעיפים ד'—ז' שלהלן מתייחסים למערכת לקביעת אישור התנועה בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬רשום טבלת אמת עבור המערכת‪.‬‬
‫ה‪ .‬רשום פונקציה שתתאר את המערכת כסכום של מכפלות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בצע מינימיזציה לפונקציה שרשמת ופשט אותה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪8‬‬
‫‪-8-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫במערכת בקרה של טמפרטורת המים בדוד חשמלי נעשה שימוש בשני ספים של הטמפרטורה‪:‬‬
‫סף עליון וסף תחתון‪ .‬כאשר טמפרטורת המים יורדת אל מתחת לסף התחתון ‪, Ton = 70 °C‬‬
‫הדוד החשמלי מופעל (מצב ‪ .)On‬כאשר טמפרטורת המים עולה אל מעל הסף העליון ‪,Toff = 90 °C‬‬
‫פעולת הדוד מופסקת (מצב ‪ .)Off‬הטמפרטורה הרצויה של המים היא ‪. Tset = 80 °C‬‬
‫עליך לממש את מערכת הבקרה הזאת כאשר הקלט הוא סדרת מדידות של טמפרטורת המים‪,‬‬
‫הנעשית אחת לדקה‪.‬‬
‫—‬
‫הפקודה להפעלת חימום המים בדוד החשמלי היא ‪ , TurnOn‬והפקודה להפסקת חימום‬
‫המים בדוד היא ‪. TurnOff‬‬
‫הנח כי טמפרטורת המים בתחילת התהליך נמוכה מהערך הרצוי והדוד נמצא במצב ‪. On‬‬
‫מערכת הבקרה מתוארת באיורים שלהלן‪ :‬באיור א' מתוארת טמפרטורת המים כפונקציה של‬
‫הזמן‪.‬‬
‫]‪T [°C‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫טמפרטורת‬
‫המים‬
‫‪Toff‬‬
‫‪Ton‬‬
‫]‪t [min‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫איור א' לשאלה ‪4‬‬
‫המשך בעמוד ‪9‬‬
‫‪-9-‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫באיור ב' מתואר מצב הדוד כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫מצב הדוד‬
‫פועל‬
‫]‪t [min‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫כבוי‬
‫איור ב' לשאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע בקרה מהסוג המתואר בשאלה מונעת שינויים מהירים מדי בפעולת הדוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתוב תכנית בשפת תכנות כלשהי‪ ,‬או כתוב אלגוריתם מילולי‪ ,‬שיקלטו את ערכי‬
‫הטמפרטורה הנמדדים (עד קבלת הערך ‪ , 1‬שפירושו סיום הקלט) ויבצעו את הפעולות‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תתחיל או תפסיק את פעולת חימום המים על ידי הפקודות ‪ TurnOn‬ו–‪. TurnOff‬‬
‫‪.2‬‬
‫ִּת ְמנ ֶה את מספר הפעמים שהדוד הופעל ותדפיס בסיום פלט ובו מצוין מספר זה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תמדוד את פרק הזמן הכולל שבו היה הדוד במצב ‪ On‬ותדפיס בסיום פלט ובו מצוין‬
‫ערך זה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מערכת ממוחשבת במטוס קולטת נתוני גובה ביחידות מטרים‪ .‬ידוע כי קיימת שגיאה במדידת‬
‫הגובה‪ .‬נתוני המדידה מעובדים באמצעות פעולת סינון שבה מחושב ממוצע של חמישה נתוני‬
‫מדידת גובה מסביב לנתון הנמדד‪ ,‬כולל הנתון הנמדד עצמו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬נתון המדידה השישית‪ , A6 ,‬מעובד בפעולת הסינון בעזרת נתוני המדידות הרביעית עד‬
‫השמינית לערך המסונן ‪: B6‬‬
‫‪A 4 + A 5 + A 6 + A 7 + A8‬‬
‫‪5‬‬
‫= ‪B6‬‬
‫עליך לתכנן אלגוריתם שיקלוט את נתוני הגובה עד לקבלת גובה ‪( 0‬שפירושו סיום הטיסה)‪.‬‬
‫האלגוריתם יחשב וידפיס את הנתונים האלה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הערך המסונן‪ , Bi ,‬של כל נתון מדידה ‪ , Ai‬שעבורו ניתן לחשב את הערך המסונן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הערך המוחלט של ההפרש בין הערך המסונן לנתון הנמדד‪. Ci = Bi – A i ,‬‬
‫הגדרה‪" :‬מדידה שגויה" היא מדידה שבה הערך המוחלט של ההפרש (‪ )Ci‬גדול‬
‫‪1‬‬
‫מ– ‪A i‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אם נתון המדידה הוא ‪ , 10‬והערך המסונן שלו קטן מ–‪ 9‬או גדול מ–‪ , 11‬המדידה תיקרא‬
‫"מדידה שגויה"‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בכל פעם שהמדידה שגויה‪ ,‬תודפס ההודעה‪" :‬המדידה שגויה"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫עם סיום הטיסה‪ ,‬האלגוריתם ידפיס את ההודעה‪" :‬מכשור לקוי" אם יותר‬
‫מהמדידות הן מדידות שגויות‪ .‬אחרת‪ ,‬תודפס ההודעה‪" :‬מכשור תקין"‪.‬‬
‫מ–‪30%‬‬
‫המשך בעמוד ‪11‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫באיור א' לשאלה זו מתוארים ארבעה מכלים ‪ . IV – I‬לכל אחד מן המכלים פתח עליון ותחתית‬
‫סגורה‪.‬‬
‫נתייחס לכל אחד מהמכלים כאל מערכת‪ .‬נפח המים במכל ייחשב לאילוץ‪ ,‬וגובה מפלס המים‬
‫ייחשב לתגובה‪ .‬הוספת נפח מים‪ , V [m3] ,‬למכל גורמת לעלייה בגובה מפלס המים‪. h [m] ,‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫‪IV‬‬
‫‪III‬‬
‫איור א' לשאלה ‪6‬‬
‫באיור ב' לשאלה נתון תרשים בקרה לתיאור המערכת‪.‬‬
‫‪Θo‬‬
‫תגובה‬
‫‪K‬‬
‫‪Θi‬‬
‫אילוץ‬
‫איור ב' לשאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬סרטט במחברתך מערכת צירים‪ .‬הציר הניצב הוא ציר התגובה‪ , Θo ,‬והציר האופקי הוא ציר‬
‫האילוץ‪ . Θi ,‬רשום יחידות על הצירים‪ .‬סרטט על–גבי מערכת צירים זו ארבעה גרפים כנדרש‬
‫בסעיפים ב'—ה'‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט גרף איכותי של התגובה כפונקציה של האילוץ במערכת בעבור מכל ‪. I‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סרטט גרף איכותי של התגובה כפונקציה של האילוץ במערכת בעבור מכל ‪ II‬שבסיסו קטן‬
‫מזה של מכל ‪. I‬‬
‫ד‪ .‬סרטט גרף איכותי של התגובה כפונקציה של האילוץ במערכת בעבור מכל ‪. III‬‬
‫ה‪ .‬סרטט גרף איכותי של התגובה כפונקציה של האילוץ במערכת בעבור מכל ‪. IV‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הסבר כיצד מיוצג ההגבר ‪ K‬בגרפים שסרטטת ורשום את יחידותיו‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪12‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫באיור א' לשאלה זו מתואר רובוט פרקי אנכי בעל שלוש דרגות חופש‪ ,‬המסומנות באיור בספרות‬
‫‪ 1‬עד ‪. 3‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫משקולת‬
‫‪2‬‬
‫איור א' לשאלה ‪7‬‬
‫באיור ב' לשאלה זו מתוארת תמסורת המשמשת לתנועת הצידוד (סיבוב סביב ציר ‪ )1‬של זרוע‬
‫הרובוט‪.‬‬
‫גלגל מונע שעליו‬
‫מותקנת הזרוע‬
‫האנכית של הרובוט‬
‫גלגל מניע‬
‫‪Z1 = 12‬‬
‫‪Z3 = 40‬‬
‫גלגל ביניים‬
‫‪Z2 = 20‬‬
‫איור ב' לשאלה ‪7‬‬
‫המשך בעמוד ‪13‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫א‪ .‬מהו תפקידה של המשקולת המותקנת בחלקה התחתון של הזרוע האנכית של הרובוט?‬
‫ב‪ .‬הרובוט נדרש להפעיל מומנט צידוד של ‪ 5 Nm‬בציר הצידוד (ציר ‪ .)1‬חשב את המומנט‬
‫שצריך להפעיל המנוע המניע את הממסרה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לצורך בקרה של תנועת הרובוט בציר הצידוד (ציר ‪ ,)1‬נדרש להוסיף לרובוט מערכת בקרה‬
‫הכוללת מקודד (אֵנקודר)‪ .‬היכן תמליץ להתקין את המקודד? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ד‪ .‬המקודד מותקן במקום שאותו ציינת בתשובתך לסעיף ג'‪ .‬במקודד יש ‪ 224‬חורים בהיקפו‪.‬‬
‫מהי מידת הדיוק‪ ,‬במעלות‪ ,‬המתקבלת בתנועת הצידוד של הרובוט?‬
‫ה‪ .‬מרחק קצה הזרוע האופקית של הרובוט מציר הצידוד (ציר ‪ )1‬הוא ‪ . 500 mm‬חשב את‬
‫מידת הדיוק המתקבלת בקצה הזרוע האופקית בתנועת הצידוד של הזרוע‪ ,‬וציין אותה‬
‫ביחידות ‪. mm‬‬
‫המשך בעמוד ‪14‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫ניתן לסווג מפרקים בגוף האדם לפי תנועת המנוף המאפיינת את פעולתם‪ .‬באיור א' לשאלה זו‬
‫מתוארים שלושה סוגים של מנופים (‪ 2 , 1‬ו–‪.)3‬‬
‫משא‬
‫)עומס(‬
‫כוח‬
‫כוח משא‬
‫)עומס(‬
‫כוח‬
‫משא‬
‫)עומס(‬
‫נקודת משען‬
‫נקודת משען‬
‫נקודת משען‬
‫מנוף מסוג ‪3‬‬
‫מנוף מסוג ‪1‬‬
‫מנוף מסוג ‪2‬‬
‫איור א' לשאלה ‪8‬‬
‫א‪ .‬ציין שלושה מפרקים בגוף האדם שהתנועה המתרחשת בכל אחד מהם תואמת את התנועה‬
‫של כל אחד משלושת סוגי המנופים הללו‪ .‬תאר את התנועה הזאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיור ב' לשאלה זו מתואר מִפרק המרפק שבגוף האדם‪.‬‬
‫מקום פעולת הכוח על האמה (נקודת חיבור הגיד) הוא בנקודה סמוכה לציר הסיבוב של‬
‫המרפק‪ .‬מהו היתרון המושג בכך? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫עצם‬
‫הזרוע‬
‫שריר‬
‫גיד‬
‫עצם‬
‫האמה‬
‫מרפק‬
‫איור ב' לשאלה ‪8‬‬
‫המשך בעמוד ‪15‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫איזו תנועה מבצע השריר המחבר את עצם הזרוע לעצם האמה? מה מתרחש בשריר הזה בעת‬
‫ביצוע התנועה הנגדית? הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫ד‪ .‬באיור ג' מתואר מרפק במצב י ִישור‪.‬‬
‫עצם‬
‫הזרוע‬
‫שריר‬
‫גיד‬
‫מרפק‬
‫עצם‬
‫האמה‬
‫איור ג' לשאלה ‪8‬‬
‫‬
‫ציין שתי סיבות הגורמות לכך שהכוח האפקטיבי של השריר קטֵן ככל שהמרפק מיושר יותר‪.‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪16‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫א‪ .‬הסבר כיצד נערכת בקרת הטמפרטורה בגוף האדם‪ .‬בתשובתך התייחס‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫למדידה של הטמפרטורה;‬
‫‪.2‬‬
‫להשוואת הטמפרטורה לטמפרטורה הרצויה;‬
‫‪.3‬‬
‫להעברת הוראות לתיקון הטמפרטורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע לבישת מעיל בחוץ ביום קר מפחיתה את תחושת הקור של הלובש לעומת מצב‬
‫ללא מעיל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ארבע הדרכים למעבר חום בתוך גוף האדם ובינו לבין סביבתו הן‪ :‬הולכה‪ ,‬הסעה‪ ,‬קרינה‬
‫והתאדות‪.‬‬
‫הסבר את המנגנונים לסילוק החום מּפְנ ִים הגוף אל מחוץ לפני העור‪ .‬ציין לגבי כל מנגנון אם‬
‫הוא מבוסס על הולכה‪ ,‬על הסעה‪ ,‬על קרינה או על התאדות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדחום כספית מודד טמפרטורה בפה; מד טמפרטורה מסוג אחר מודד את הטמפרטורה‬
‫באוזן‪ .‬פעולתם של שני המדחומים הללו מבוססת על עקרונות מדעיים שונים‪ .‬בחר אחד‬
‫משני המדחומים והסבר את העיקרון המדעי שעליו מבוססת פעולתו‪.‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫בנספח לשאלה זו מתואר מטוס שטס בטיסה אופקית בגובה קבוע‪ , h ,‬ובמהירות קבועה‪. V1 ,‬‬
‫א‪ .‬סרטט על–גבי הנספח את הכוחות הפועלים במצב הטיסה‪ .‬ציין את שמו של כל אחד‬
‫מהכוחות שסרטטת‪.‬‬
‫הדבק מדבקת נבחן במקום המיועד לכך וצרף את הנספח למחברתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטוס טס במהירות קבועה‪ .‬ציין ארבעה גורמים המשפיעים על כוח העילוי של המטוס‪.‬‬
‫המטוס מאיץ ממהירות ‪ V1‬למהירות ‪ (V2 > V1) V2‬במשך כמה שניות מבלי לשנות את גובה‬
‫הטיסה‪. h ,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האם כוח הגרר יגדל‪ ,‬יקטן או יישאר ללא שינוי?‬
‫ד‪ .‬בתום שלב ההאצה המטוס טס במהירות קבועה‪. V2 ,‬‬
‫‪.1‬‬
‫האם כוח הדחף של המטוס בשלב זה גדול יותר‪ ,‬קטן יותר או שווה לכוח הדחף שהיה‬
‫למטוס כאשר הוא טס במהירות ‪ ? V1‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪17‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תש"ע‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪.2‬‬
‫האם זווית ההתקפה גדולה יותר‪ ,‬קטנה יותר או שווה לזווית ההתקפה של המטוס‬
‫כאשר הוא טס במהירות ‪ ? V1‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סרטט גרף איכותי המתאר את כוח הגרר הפועל על המטוס כפונקציה של משך הטיסה‬
‫בפרקי הזמן הבאים‪:‬‬
‫‬
‫‪ : 0 ≤ t ≤ t1‬טיסה במהירות קבועה‬
‫‬
‫‪ : t1 ≤ t ≤ t2‬טיסה בהאצה‬
‫‬
‫‪ : t2 ≤ t ≤ t3‬טיסה במהירות קבועה‬
‫‪V1‬‬
‫‪V2‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫מטוס נדרש לטוס בטיסה אופקית‪ ,‬בזווית התקפה ‪ , a = 5°‬במהירות‬
‫שבו צפיפות האוויר היא‬
‫‪kg‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪km‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪V = 300‬‬
‫ובגובה ‪, 8 km‬‬
‫‪. ρ = 0.5‬‬
‫כדי לקבוע את מקדם העילוי של המטוס‪ ,‬נבדק דגם של המטוס במנהרת רוח‪.‬‬
‫מימד האורך של המטוס‬
‫היחס‪= 3 :‬‬
‫מימד האורך של הדגם‬
‫‪.‬‬
‫חזרו על הבדיקה כמה פעמים‪ ,‬ובכל פעם שינו חלק מנתוני הטיסה‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין איזה מנתוני הטיסה צריך להישמר כפי שהוא בבדיקת הדגם במנהרת רוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע צריך לחזור על הבדיקה כמה פעמים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אחת הבדיקות נערכה בצפיפות אוויר של‬
‫‪kg‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪ ρ = 0.7‬ובמהירות‬
‫‪km‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪V = 100‬‬
‫‪ .‬בבדיקה זו‬
‫נמצא כי כוח העילוי הפועל על הדגם הוא ‪ . 1500 N‬חשב את כוח העילוי שיפעל על המטוס‬
‫בתנאי טיסה אלה‬
‫‪‬‬
‫‪, α = 5°‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ρ = 0.7‬‬
‫‪km‬‬
‫‪‬‬
‫‪ V = 100 hour‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‪ .‬המטוס נאלץ להנמיך ולטוס בגובה נמוך מ–‪ 8 km‬שבו צפיפות האוויר היא‬
‫‪kg‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪. ρ = 0.7‬‬
‫מה נדרש הטייס לעשות כדי לטוס בטיסה אופקית בגובה זה באותה זווית התקפה )‪? (a = 5°‬‬
‫מה צריכה להיות מהירות המטוס במצב זה?‬
‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‪.‬‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‪.‬‬
‫נספח לשאלה ‪10‬‬
‫לשאלון ‪ ,896101‬קיץ תש"ע‬
‫מקום למדבקת נבחן‬
‫הדבק מדבקת נבחן במקום המיועד לכך וצרף את הנספח למחברתך‪.‬‬