‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫ָרשּות כַּ הֲ לָכָ ה‬ ‫כסלו‪ ,‬תשע"ד‬ ‫גיליון מס' ‪65‬‬ ‫עורכים ראשיים‪:‬‬ ‫עו"ד צילי עקיבא‬ ‫ליקטו וערכו‪:‬‬ ‫המתמחות רותם רייפן ושני סבן‬ ‫נובמבר ‪3102‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .0‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪ .0.0‬חוזר מנכ"ל משרד הפנים ‪ - 433102‬פטור מארנונה לחיילים‪ ,‬נפגעי מלחמה‬ ‫ושוטרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪ .3.0‬אגרות והיטלים‪:‬‬ ‫‪ .3.0.0‬ביהמ"ש חזר בפסק דינו על הלכות קודמות אשר קבעו כי דיני ההקפאה אינם‬ ‫חלים על הטלת ארנונה לראשונה‪ ,‬וקובע כי בנסיבות בהן רשות הגישה‪ ,‬באופן‬ ‫מיותר‪ ,‬בקשה שנדחתה לאשר סיווג לנכסים עליהם מוטלת ארנונה לראשונה‪ ,‬אזי‬ ‫הסיווג המבוקש שריר וקיים כלפי כולי עלמא על אף דחיית הבקשה‪ .‬על אף זאת‪,‬‬ ‫ראוי להגביל את יישומו ביחסים שבין העירייה לעותרת במקרה דנן בשל שיקולים‬ ‫של מניעות מצד העירייה והסתמכות מצד העותרת‪ ,‬וזאת עד לנקודת הזמן ממנה אין‬ ‫עוד הצדקה לעשות כן‪.‬‬ ‫‪ .3.0.3‬בית המשפט לעניינים מנהליים מוצא שיש בפניו את אחד המקרים החריגים‬ ‫המצדיקים תיקון רטרואקטיבי של שומת ארנונה‪ ,‬לאור התנהגות החייב‪.‬‬ ‫‪ .3.0.2‬ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע‪ ,‬כי רשות הטבע והגנים‬ ‫אינה פטורה מתשלום ארנונה בגין פעילות בעלת אופי פרטי‪-‬מסחרי שערכה בשטח‬ ‫גן לאומי בית גוברין‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מקום לחייבה רטרואקטיבית באופן גורף‪.‬‬ ‫‪ .3.0.4‬ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע‪ ,‬כי הצבת הגדר על‪-‬ידי‬ ‫המערערת בקרקע הנדונה אינה מעידה על "שימוש" שעושה המערערת בקרקע‪ ,‬וכי‬ ‫גידור קרקע כשלעצמו אינו מהווה "שימוש" בקרקע לצורך חיוב בארנונה לפי סיווג‬ ‫"קרקע תפוסה" המחייב שימוש בקרקע‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬דיני מכרזים‪:‬‬ ‫‪ .3.3.0‬ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי המקרה שבפניו‪,‬‬ ‫שבמסגרתו תוקף הערבות שצורפה להצעה חרג ביום אחד מעבר לתוקף שנקבע‬ ‫בתנאי המכרז‪ ,‬הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים הימנעות מפסילת‬ ‫הצעה במכרז‪ ,‬על אף הפגם שנפל בערבות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .3.3.3‬ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי המקרה שבפניו‪,‬‬ ‫שבמסגרתו תוקף הערבות שצורפה להצעה חרג ביום אחד מעבר לתוקף שנקבע‬ ‫בתנאי המכרז‪ ,‬הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים הימנעות מפסילת‬ ‫הצעה במכרז‪ ,‬על אף הפגם שנפל בערבות‪.‬‬ ‫‪ .0‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪ .0.0‬חוזר מנכ"ל משרד הפנים ‪ - 433102‬פטור מארנונה לחיילים‪ ,‬נפגעי מלחמה ושוטרים‪.‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ‪ 43102/‬מיום ‪ /00200102/‬קבע כי בהתאם לפסיקת בית המשפט בעע"מ ‪152305‬‬ ‫דוד שי ז"ל נ' עיריית נצרת עילית מיום ‪( 01022022‬להלן פסק הדין)‪ ,‬הוראת סעיף ‪1‬א‬ ‫לחוק הרשויות המקומיות )פטור חיילים ‪,‬נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) התשי"ג‪225/-‬‬ ‫(להלן‪" :‬החוק") המתייחסת לפטור מארנונה לבתי עסק‪ ,‬חלה על נכסים עסקיים באשר‬ ‫הם‪ ,‬בין אם מדובר בנכסים הפועלים מתוך דירת מגורים ("נכסים מעורבים") ובין אם‬ ‫לאו ‪,‬ובכפוף לכללי הזכאות ולרשימת הזכאים הקבועים בחוק‪ .‬ככל שרשות מקומית גבתה‬ ‫ארנונה מן הזכאים לפטור בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬לאחר מועד מתן פסק הדין‪ ,‬עליה להשיב‬ ‫לזכאים את הכספים בכפוף לכללי הזכאות הקבועים בחוק‪ 0‬ארנונה שהוטלה במהלך פרק‬ ‫הזמן שלאחר מתן פסק הדין האמור ולא נגבתה ‪,‬תימחק מספרי הרשות ‪,‬ללא צורך‬ ‫בהגשת בקשה למחיקת חובות‪.‬‬ ‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪ 102‬אגרות והיטלים‬ ‫‪10202‬‬ ‫ביהמ"ש חזר בפסק דינו על הלכות קודמות אשר קבעו כי דיני ההקפאה אינם‬ ‫חלים על הטלת ארנונה לראשונה‪ ,‬וקובע כי בנסיבות בהן רשות הגישה‪ ,‬באופן‬ ‫מיותר‪ ,‬בקשה שנדחתה לאשר סיווג לנכסים עליהם מוטלת ארנונה לראשונה‪ ,‬אזי‬ ‫הסיווג המבוקש שריר וקיים כלפי כולי עלמא על אף דחיית הבקשה‪ .‬על אף זאת‪,‬‬ ‫ראוי להגביל את יישומו ביחסים שבין העירייה לעותרת במקרה דנן בשל‬ ‫שיקולים של מניעות מצד העירייה והסתמכות מצד העותרת‪ ,‬וזאת עד לנקודת‬ ‫הזמן ממנה אין עוד הצדקה לעשות כן‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 41224-22-22‬פולק (אינטרנשיונל) בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית ראש‬ ‫העין ואח' (פורסם בנבו)‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופט רמי אמיר בבית המשפט המחוזי מרכז ביום ‪/00202/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫העותרת‪ ,‬חברת פולק (אינטרנשיונל) בע"מ היא חברה העוסקת בייצור ושיווק של ציוד רפואי‬ ‫בארץ ובעולם מזה ‪ 44‬שנים‪ 0‬מפעלה שכן במשך שנים רבות בכפר סבא כאשר בשלהי שנת ‪2221‬‬ ‫העתיקה העותרת את מפעלה לאזור התעשייה אפק בראש העין‪ ,‬כדי לחסוך בנטל המיסוי העירוני‬ ‫לאחר שבדקה מס פר חלופות ובעיריית ראש העין הובטח לה לטענתה כי לא תחויב בארנונה בגין‬ ‫יתרות קרקע‪ ,‬זאת נוכח המצב המשפטי לפיו השרים הממונים לא אישרו חיוב כזה באזור‬ ‫התעשייה אפק‪0‬‬ ‫אזור התעשייה החדש "אפק"‪ ,‬הוקם בשנים ‪ 2225-2221‬ולא היה בר חיוב בארנונה קודם לכן‪ 0‬עם‬ ‫הקמתו פנתה העירייה לשרים הממונים לפי חקיקת ההסדרים במשק המדינה (הידועה בכינוי‬ ‫"דיני ההקפאה")‪ ,‬לשם אישורם של סיווגים ותעריפים שונים של ארנונה לאזור החדש‪ ,‬ובכלל‬ ‫זאת גם "סיווג ‪ "241‬בגין יתרות קרקע לתעשייה ומלאכה ‪ -‬כל זאת על אף שמדובר בהטלת‬ ‫ארנונה לראשונה‪ ,‬שאיננה מצריכה כלל אישור שרים‪.‬‬ ‫הסיווגים והתעריפים לכל סוגי המבנים אושרו ע"י השרים בחלקם‪ ,‬אך השרים דחו את הבקשה‬ ‫בהתייחס ליתרות הקרקע לתעשייה ומלאכה שבסיווג ‪0241‬‬ ‫על אף שהשרים דחו את הבקשה לאשר את סיווג ‪ ,241‬העירייה כללה את הסיווג בצו הארנונה‬ ‫שלה‪ ,‬אך בין השנים ‪ 2221‬ל‪ ,100/ -‬נמנעה מלהטיל בגינו חיובים על העותרת‪ 0‬בהמשך‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1004‬החלה העירייה לחייב את העותרת בגין אותן יתרות קרקע אך לפי סיווג שונה (מס' ‪221‬‬ ‫למסחר ולא ‪ 241‬לתעשייה ומלאכה)‪ ,‬ובעקבות חיובים אלה נהגה העותרת להגיש עררים מדי שנה‪0‬‬ ‫השינוי המהותי במדיניות המשיבה כלפי העותרת חל בסוף שנת ‪ 1022‬בעקבות החלטת ועדת ערר‬ ‫לארנונה ביחס לשנים ‪ 01004-1002‬ועדת ערר זו‪ ,‬ביטלה את החיוב של יתרות קרקע לפי סיווג ‪221‬‬ ‫כסיווג שגוי‪ ,‬והורתה לחייב את יתרות הקרקע לפי סיווג ‪ 241‬כיתרות קרקע לתעשייה ומלאכה‬ ‫בהתאם לחיוב המבנה העיקרי‪0‬‬ ‫גדר המחלוקת היא בשאלה האם לאור החלטת השרים לא לאשר את סיווג ‪ 241‬על אף שלא נדרש‬ ‫כלל אישור שכזה‪ ,‬רשאית העירייה לחייב את העותרת על פי סיווג ‪( 241‬מחלוקת משפטית נוספת‬ ‫בעניין קיומה של הבטחה שלטונית‪ ,‬התייתרה ולא נדונה בעקבות ההכרעה בשאלת חוקיות‬ ‫השימוש בסיווג ‪0)241‬‬ ‫בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה תוך שהוא קובע כדלקמן‪:‬‬ ‫דיני ההקפאה אינם חלים על הטלת ארנונה לראשונה‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר באזור חדש שלא‬ ‫היה קודם לכן‪ 0‬לא נדרש אישורם של השרים לכך‪ ,‬והעירייה כלל לא הייתה צריכה לפנות לשרים‬ ‫בבקשות לאישור בעניין זה‪ 0‬סיווג ‪ 241‬של יתרות קרקע לתעשייה ולמלאכה באזור ד' הינו סיווג‬ ‫שלא היה טעון אישור השרים ולכן הוא סיווג שריר וקיים כלפי כולי עלמא‪ 0‬על אף זאת‪ ,‬ראוי‬ ‫להגביל את יישומו ביחסים שבין העירייה לעותרת בקשר ליתרות הקרקע של העותרת בכל הנוגע‬ ‫לעבר‪ ,‬וזאת עד לנקודת הזמן ממנה אין עוד הצדקה לעשות כן משיקולי הגינות ומניעות של‬ ‫הרשות‪ -‬העירייה‪ ,‬ומשיקולי הסתמכות של היחיד‪ -‬העותרת‪" 0‬הרגע המכונן" הוא בעת מתן‬ ‫החלטתה של וועדת הערר בסוף אוגוסט ‪ 01022‬עד אותה עת לא "עמד על הפרק" החיוב לפי סיווג‬ ‫‪ 0241‬רק עם מתן ההחלטה קמה האפשרות המחייבת‪ ,‬ולמעשה ההוראה המפורשת‪ ,‬של חיוב לפי‬ ‫סיווג ‪0241‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬העתירה התקבלה בחלקה כך שהמשיבה תבטל את החיובים ששלחה‬ ‫לעותרת בגין יתרות קרקע לתעשייה ולמלאכה באזור ד' לפי סיווג ‪ 241‬לתקופה שמשנת‬ ‫‪ 1004‬ועד סוף אוגוסט ‪ 1022‬ותשלח חיובים מתוקנים לתקופה זו על בסיס הסיווג‬ ‫השיורי ‪ 0200‬חיובי העותרת לפי סיווג ‪ 241‬מספטמבר ‪ 1022‬ואילך יעמדו בתוקפם‪.‬‬ ‫‪10201‬‬ ‫בית המשפט לעניינים מנהליים מוצא שיש בפניו את אחד המקרים החריגים‬ ‫המצדיקים תיקון רטרואקטיבי של שומת ארנונה‪ ,‬לאור התנהגות החייב‪0‬‬ ‫עת"מ ‪ 2/110-02-21‬שרותי רכב ישראל ואבי בע"מ נ' מנהל הארנונה‪ ,‬עיריית בת‬ ‫ים‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופטת שרה גדות בבית המשפט המחוזי תל אביב ביום‬ ‫‪/0020102/‬‬ ‫העותר הינו מפעיל עסק המשמש כמוסך לתיקון רכבים (להלן‪":‬הנכס") בתחום‬ ‫המוניציפאלי של בת‪-‬ים‪0‬‬ ‫מנהל הארנונה של עיריית בת‪-‬ים‪ ,‬שלח לעותר הודעת תיקון של שומת הארנונה‬ ‫באופן רטרואקטיבי‪ 0‬העותר השיג על השומה המתוקנת בפני מנהל הארנונה‪ ,‬אך‬ ‫טענותיו ביחס לחיוב הרטרואקטיבי נדחו על ידיו בטענה כי מדובר בתיקון שומה‬ ‫מותר‪0‬‬ ‫על כן‪ ,‬הגיש העותר עתירה מנהלית כנגד החלטת מנהל הארנונה של עיריית בת ים‪,‬‬ ‫בשל דחייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬את בקשת העותר לביטול החיוב הרטרואקטיבי‪0‬‬ ‫אין מחלוקת על כך שהחיובים המתוקנים משקפים באופן נכון ומדוקי את גודל‬ ‫הנכס‪ ,‬ושעד לתיקון נשלחו לעותר שומות חסרות הואיל והשטח שבגינו חויב היה‬ ‫קטן מהשטח בו החזיק בפועל‪ ,‬וכן נפלו אי התאמות בנוגע לסיווגים לפיהם חויב‪0‬‬ ‫השאלה המרכזית הינה האם ניתן היה לחייב את העותר בתשלומי ארנונה‬ ‫רטרואקטיביים‪0‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬דחה את העתירה בהתאם‬ ‫לנימוקים כדלקמן‪:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ועל פי ההלכה‪ ,‬חיוב רטרואקטיבי הוא פסול‪ ,‬אלא אם קיימות נסיבות או‬ ‫טעמים מיוחדים המצדיקים זאת‪0‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬עסקינן בחיוב נכס אשר חויב בעבר בשיעור ארנונה נמוך מהחיוב הנכון‬ ‫בהתאם לגודל הנכס וייעודו‪ 0‬למעשה‪ ,‬העותר חויב בעבר באופן שגוי בגין שטח קטן‬ ‫‪5‬‬ ‫יותר של הנכס‪ ,‬ואף העותר בעצמו מסכים כי החיוב החדש הוא הנכון והמשקף את‬ ‫המציאות‪0‬‬ ‫העותר לא הרים במידה הראויה את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתמך על‬ ‫שומת הארנונה השגויה אשר הוצאה לו‪ ,‬במידה המצדיקה שלא לחייבו באופן‬ ‫רטרואקטיבי‪ 0‬כאשר טיעונים כלליים של הסתמכות המופיעים בעתירה אינם‬ ‫מהווים תחליף להוכחה על מידת ההסתמכות של העותר על השומה השגויה‪ ,‬ואין‬ ‫בטיעונים כללים אלה כדי להצדיק אי חיוב רטרואקטיבי של השומה הנכונה‪0‬‬ ‫העותר ידע שהחיובים המושתים אליו אינם תואמים את המציאות וכי היא‬ ‫משתמש בשטח גדול מזה שבגינו חויב‪ ,‬ובסיווגים שונים וזולים יותר מסוג השימוש‬ ‫שהוא עושה בנכס‪ ,‬והיה עליו לעדכן את מנהל הארנונה על כך שהשומות אינן‬ ‫תואמות את המציאות ולא להמתין עד שהפערים יתגלו לעירייה‪ 0‬התנהלות זו‬ ‫מצדיקה את חיוב העותר באופן רטרואקטיבי בגין שנים קודמות‪0‬‬ ‫‪3.0.2‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע‪ ,‬כי רשות הטבע והגנים‬ ‫אינה פטורה מתשלום ארנונה בגין פעילות בעלת אופי פרטי‪-‬מסחרי שערכה‬ ‫בשטח גן לאומי בית גוברין‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מקום לחייבה רטרואקטיבית באופן‬ ‫גורף‪.‬‬ ‫עתמ (ב"ש) ‪ 244/1-21-22‬רשות הטבע והגנים הלאומיים נ' מועצה אזורית לכיש‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופטת רחל ברקאי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום‬ ‫‪110200102/‬‬ ‫בעתירה זו עתרה רשות הטבע והגנים כנגד החלטת המועצה האזורית לכיש לחייבה‬ ‫במיסי ארנונה בגין מבנים וקרקעות בתחום הגן הלאומי בית גוברין וכן כנגד‬ ‫החלטת המועצה לחייבה במיסי ארנונה באופן רטרואקטיבי בגין אותם מבנים‬ ‫וקרקעות‪ ,‬תוך ביטול הפטור שניתן לה בעבר‪0‬‬ ‫סעיף ‪(11‬ב) לחוק הגנים הלאומיים שמורות הטבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה‪,‬‬ ‫תשנ"ח‪( 2244 -‬להלן‪" :‬החוק")‪ ,‬קובע כי הרשות תהיה פטורה מתשלום מיסי‬ ‫ארנונה המוטלים בקשר למקרקעין שהוכרזו גן לאומי‪ ,‬למעט מבנים בתחומי גן‬ ‫לאומי‪ ,‬המשמשים למטרות מסחריות‪ ,‬ושירותים‪ ,‬אשר נגבה בגינם תשלום מיוחד‪0‬‬ ‫בהתאם לפטור דנן‪ ,‬עד לשנת ‪ 1002‬לא נדרשה הרשות לשלם מיסי ארנונה למועצה‬ ‫האזורית בגין המבנים והקרקעות שבתחומי הגן הלאומי‪ ,‬למעט מיסי ארנונה‬ ‫ששולמו בגין חנות המזכרות המופעלת על ידי הרשות בכניסה לבית גוברין‪0‬‬ ‫ברקע העתירה דרישות חוזרות ונשנות של המועצה האזורית לכיש לתשלום מיסי‬ ‫ארנונה אשר נענו בבקשות חוזות מטעם רשות הטבע והגנים לביטולן‪ ,‬נוכח הפטור‬ ‫המוקנה לרשות מתשלום מיסי ארנונה לפי החוק‪ 0‬המועצה האזורית לכיש נימקה‬ ‫‪6‬‬ ‫את דחיות בקשות הפטור בכך שהרשות משתמשת בשטחי הגן הלאומי לשימוש‬ ‫מסחרי‪ ,‬לרבות שימוש במבנים שבשטחי הגן הלאומי לעריכת אירועים בתשלום‪0‬‬ ‫לאחר ניסיונות שונים למשא ומתן בין הצדדים שלא עלו יפה‪ ,‬הנחה מנהל הרשות‬ ‫שלא לקיים בגן הלאומי בית גוברין אירועים בתשלום‪ 0‬על יישום הנחיה זו חלוקים‬ ‫הצדדים‪ 0‬הרשות טוענת‪ ,‬כי נוכח הנחיה זו‪ ,‬קוימו בגן הלאומי עוד מספר אירועים‬ ‫עד לחודש אפריל ‪ ,1020‬אשר הוזמנו ואושרו על ידי הרשות עובר להוצאת ההנחיה‬ ‫האמורה‪ 0‬לעומתה‪ ,‬טוענת המועצה האזורית‪ ,‬כי חרף ההנחיה דנן‪ ,‬מאפשרת הרשות‬ ‫להוסיף ולקיים אירועים ציבוריים ופרטיים בעלי אופי מסחרי בגן הלאומי‪0‬‬ ‫בית המשפט נדרש לשאלת הזכאות לפטור של הרשות נוכח פעילותה בתחום הגן‬ ‫הלאומי‪ ,‬ובהנחה כי ייקבע כי הפטור לא חל‪ ,‬האם ניתן לחייב את הרשות בתשלום‬ ‫רטרואקטיבי?‬ ‫בית המשפט דן ברציונל העומד בבסיס גביית מיסי ארנונה וברציונל העומד‬ ‫בבסיס הפטור מתשלום הניתן כאשר מדובר במקרקעין של גן לאומי‪.‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי הפעילות הפרטית שערכה הרשות בתחום הגן הלאומי סותרת את תכלית‬ ‫הפטור‪ 0‬מדובר בפעילות אותה מתירה הרשות תמורת תשלום‪ ,‬ואף אם תשלום זה‬ ‫משמש אך לכיסוי הוצאות תפעול האירוע‪ ,‬מדובר במעין שירות הניתן תמורת‬ ‫"תשלום מיוחד"‪ 0‬כמו כן‪ ,‬מדובר באירועים "סגורים" באופיים‪ ,‬שאינם מיועדים‬ ‫לציבור הרחב‪ ,‬אלא לקבוצה מוגדרת של אנשים‪0‬‬ ‫באשר לטענת הרשות‪ ,‬כי הפעילות הפרטית נטמעה בפעילות הציבורית הכללית‬ ‫הנערכת בגן הלאומי‪ ,‬נקבע כי בחינת היקף הפעילות הפרטית המתקיימת בגן‬ ‫הלאומי הינה בחינה עובדתית וכי נטל ההוכחה כי מדובר בהיקף פעילות זניח‬ ‫ושולי‪ ,‬מוטל על הרשות וזו האחרונה לא הרימה את הנטל‪0‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬אין להיעתר לבקשת הרשות ולהצהיר כי היא זכאית לפטור ממיסי‬ ‫ארנונה בגין השימוש המסחרי שנעשה בשטחו של הגן הלאומי‪ 0‬אשר לחיוב‬ ‫הרטרואקטיבי‪ ,‬נקבע כי לאור המדיניות שלא להתיר דרך כלל תיקון שומת ארנונה‬ ‫למפרע‪ ,‬במקרה דנן אין הצדקה לחייב את הרשות באופן רטרואקטיבי בתשלום‬ ‫מיסי ארנונה‪ ,‬אלא רק החל משנת ‪ ,1002‬המועד בו הציגה לראשונה המועצה‬ ‫האזורית לרשות את דרישתה לתשלום‪ ,‬וזאת מבלי להידרש לשאלה אם הוכחו‬ ‫שימושים מסחריים בשטח הגן הלאומי באותם שנים‪ 0‬נקבע‪ ,‬כי יש להורות על‬ ‫בטלות החיובים שהצטברו עובר לשנת ‪ 1002‬וכי הרשות תחויב בתשלום החל משנת‬ ‫המס ‪ 1002‬ועד לשנה בה הופסקה הפעילות המסחרית‪0‬‬ ‫‪3.0.4‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע‪ ,‬כי הצבת הגדר על‪-‬ידי‬ ‫המערערת בקרקע הנדונה אינה מעידה על "שימוש" שעושה המערערת בקרקע‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫וכי גידור קרקע כשלעצמו אינו מהווה "שימוש" בקרקע לצורך חיוב בארנונה לפי‬ ‫סיווג "קרקע תפוסה" המחייב שימוש בקרקע‪.‬‬ ‫עמ"נ ‪ /1402-02-21‬סקום (ישראל) בע"מ נ' עיריית עכו‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופטת יעל וילנר בבית המשפט המחוזי חיפה ביום ‪01202002/‬‬ ‫המערערת הינה הבעלים הרשום של הנכס הממוקם ליד חוף הים בעכו‪ ,‬אשר בשטחו‬ ‫מצויים מבנים נטושים שאינם ראויים לשימוש‪ 0‬בשנת ‪ 1022‬שלה העירייה לחברה‬ ‫דרישה לתשלום ארנונה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על סיווג חלק מהמקרקעין כ"קרקע תפוסה"‪0‬‬ ‫המערערת הגישה השגה למנהל הארנונה על סיווג זה‪ ,‬בטענה כי אין לחייבה בגין שטח‬ ‫זה שכן הקרקע הינה "אדמת בניין" הפטורה מתשלום ארנונה‪ 0‬השגת המערערת נדחתה‬ ‫ולכן הוגש על ידה ערר לוועדת הערר‪ 0‬בדיון שנערך בפני ועדת הערר נקבע‪ ,‬כי הקרקע‬ ‫אינה בגדר "אדמת בניין" ויש לסווגה כ"קרקע תפוסה"‪ ,‬שכן גידור השטח על מנת‬ ‫לשמור על קניינה של המערערת הינו אקט המצביע על חזקה ועל שימוש בשטח זה‪,‬‬ ‫ומכאן שיש לחייבה בארנונה בגין שימוש זה‪ 0‬על החלטת ועדת הערר הגישה החברה‬ ‫ערעור מנהלי לביהמ"ש המחוזי בחיפה‪0‬‬ ‫לטענת החברה‪ ,‬לא נעשה שימוש על ידה בנכס‪ ,‬ועל כל לא מתקיים תנאי ה"שימוש"‬ ‫הנדרש לצורך סיווגה של הקרקע כ"קרקע תפוסה"‪ 0‬החברה טענה כי השימוש שהיא‬ ‫עולה במקרקעין אינו עולה בקנה אחד עם הפרשנות למונח "שימוש" עפ"י קביעת‬ ‫ביהמ"ש העליון לפיה‪ ,‬נדרש שימוש בפועל בקרקע ולא די בזכות להשתמש בקרקע‪ 0‬עוד‬ ‫טענה החברה‪ ,‬כי העירייה אינה נדרשת לתת שירותים לקרקע שלא נעשה בה כל שימוש‬ ‫ועל כן אין מקום בכלל לחייבה בדמי ארנונה‪0‬‬ ‫מאידך‪ ,‬טענה עיריית עכו כי החברה אכן עושה שימוש בנכס‪ ,‬הן מבחינה פוזיטיבית –‬ ‫אחסון ציוד‪ ,‬פסולת בניין וגרוטאות והן מבחינה נגטיבית ‪ -‬מניעת שימוש מאחרים‬ ‫בנכס באמצעות גידורו‪0‬‬ ‫ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫בהתאם להגדרת "קרקע תפוסה" בפקודת העיריות‪ ,‬על מנת שקרקע תוגדר "קרקע‬ ‫תפוסה" החייבת בארנונה‪ ,‬צריכים להתקיים ארבעה תנאים מצטברים‪ :‬הקרקע אינה‬ ‫"אדמה חקלאית"‪ ,‬היא מוחזקת ש"לא יחד עם הבניין"‪ ,‬משתמשים בה ומחזיקים‬ ‫אותה‪ 0‬ובענייננו‪ ,‬לאור העובדה כי אין חולק כי הקרקע אינה אדמה חקלאית וכי היא‬ ‫אינה מוחזקת יחד עם בניין‪ ,‬נותר להכריע בשאלת התקיימותו של יסוד ה"שימוש"‪,‬‬ ‫ואם יוכרע כי יסוד השימוש מתקיים‪ ,‬תסווג הקרקע כ"קרקע תפוסה" ותחויב בארנונה‪,‬‬ ‫ואם לא תסווג כאדמת בניין ותהיה פטורה מחיוב‪0‬‬ ‫ביהמ"ש קבע‪ ,‬בהתאם לפסיקות קודמות של ביהמ"ש העליון‪ ,‬כי על מנת לקיים את‬ ‫יסוד ה"שימוש" נדרשת פעולה פיזית‪ ,‬המהווה "שימוש בפועל" ולא די ב"שימוש‬ ‫‪8‬‬ ‫בכוח"‪ 0‬במילים אחרות‪ ,‬הזכות להשתמש והיכולת להשתמש‪ ,‬כשלעצמן‪ ,‬לא די בהן על‬ ‫מנת לקיים את יסוד השימוש‪ ,‬על עוד לא נעשה בקרקע שימוש בפועל‪0‬‬ ‫בהתאם לקביעה זו‪ ,‬קבע ביהמ"ש כי מניעת שימוש מאחר‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬אינה יכולה‬ ‫להיחשב כ"שימוש בפועל" לצורך יסוד ה"שימוש" שבהגדרת "קרקע תפוסה"‪ ,‬זאת‬ ‫לאור העובדה כי הזכות למנוע את השימוש מאחר ‪ -‬הזכות למנוע הסגת גבול‪ ,‬היא‬ ‫אינהרנטית לזכות הקניינית בקרקע‪ ,‬וכי כל פרשנות אחרת תרוקן מתוכן ותאיין את‬ ‫הגדרת "אדמת בניין" הפוטרת מחיוב בארנונה אם לא נעשה שימוש בקרקע‪ ,‬שהרי אם‬ ‫מניעת שימוש מאחר מהווה שימוש בקרקע ‪ -‬לעולם יעשה אדם שימוש בקרקע מעצם‬ ‫היותו בעל הזכויות בקרקע‪0‬‬ ‫ביהמ"ש אף דחה את החלטת ועדת הערר שקבעה כי גידור החלקה כמוהו כשימוש‬ ‫בפועל‪ 0‬ביהמ"ש ציין‪ ,‬כי גידור החלקה מהווה אמצעי למניעת השימוש‪ ,‬שהיא כאמור‬ ‫כשלעצמה אינה מהווה שימוש‪ 0‬לפיכך‪ ,‬כאשר לא הוכחה מטרה אחרת בהצבת הגדר‬ ‫לבד ממניעת שימוש‪ ,‬הרי שעצם קיומה של הגדר אין בה לבדה כדי לקיים את יסוד‬ ‫השימוש‪0‬‬ ‫‪ 3.3‬דיני מכרזים‬ ‫‪3.3.0‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי המקרה שבפניו‪,‬‬ ‫שבמסגרתו תוקף הערבות שצורפה להצעה חרג ביום אחד מעבר לתוקף שנקבע‬ ‫בתנאי המכרז‪ ,‬הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים הימנעות מפסילת‬ ‫הצעה במכרז‪ ,‬על אף הפגם שנפל בערבות‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 22515-02-2/‬אמנון מסילות בע"מ נ' מועצה מקומית מג'ד אל כרום ואח'‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופטת יעל וילנר בבית המשפט המחוזי חיפה ביום ‪0/0200102/‬‬ ‫המשיבה פרסמה מכרז פומבי למתן שירותי הסעות לתלמידים ו‪3‬או עובדי הוראה‪,‬‬ ‫תוך שלפי תנאי המכרז‪ ,‬תוקף הערבות הנדרש היה ל ‪ 01‬ימים לאחר המועד האחרון‬ ‫להגשת ההצעות‪ ,‬היינו עד ליום ה‪01202002/‬‬ ‫העותרת הגישה הצעתה למכרז וצירפה אליה כתב ערבות מאת בנק מרכנתיל‬ ‫דיסקונט‪ ,‬בו צוין כי הערבות תישאר בתוקפה עד ליום ה‪ ,/002002/‬קרי חריגה של‬ ‫יום אחד מעבר לתוקף שנדרש על פי תנאי המכרז‪0‬‬ ‫בשל החריגה מהתוקף שנקבע בתנאי המכרז‪ ,‬הודיעה המועצה לעותרת כי הצעתה‬ ‫נפסלה בהתאם ל"הלכת אפקון" לפיה פגמים בערבות הנלווית להצעה מחייבים את‬ ‫פסילתה‪ ,‬למעט במקרים חריגים‪ 0‬ולכן בנוסף‪ ,‬מאחר וגם יתר ההצעות במכרז‬ ‫נפסלו‪ ,‬פרסמה המועצה מכרז חדש‪ ,‬ומנגד‪ ,‬הגישה העותרת את העתירה בבקשה‬ ‫לקבוע כי לא היה מקום לפסול את הצעתה וכי יש להכריז עליה כזוכה במכרז‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫השאלה המרכזית הינה ‪ -‬האם ערבות החורגת ביום אחד מתוקף כתב הערבות‬ ‫שנדרש במכרז‪ ,‬מצדיקה את פסילת ההצעה?‬ ‫בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה באופן חלקי‪ ,‬תוך שהוא קובע כי‬ ‫אכן‪ ,‬על פי "הלכת אפקון"‪ ,‬כאשר מוגשת הצעה המלווה בערבות שנפל בה פגם‬ ‫לעומת תנאי המכרז‪ ,‬יש‪ ,‬כעקרון‪ ,‬לפסול את ההצעה‪ 0‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע בנוסף‬ ‫בפרשת "אפקון" כי על אף הכלל הנוקשה‪ ,‬יתכנו מקרים חריגים המצדיקים‬ ‫הימנעות מהפסילה‪ ,‬כגון הנסיבות המצטברות שתוארו בפרשת "אדמונית החורש"‪,‬‬ ‫והן‪( :‬א) הטעות נלמדת מהערבות עצמה; (ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של‬ ‫השוגה‪ ,‬תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות‪ ,‬המצויות בפני ועדת‬ ‫המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג) על פני הדברים נראה כי הטעות‪ ,‬או‬ ‫אי‪-‬גילויה טרם הגשת ההצעה‪ ,‬מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא‬ ‫ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע‪ ,‬או של הבנק הערב; (ד) אין בטעות ובתיקונה‬ ‫כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים‪0‬‬ ‫ודוק‪ ,‬על מנת להכשיר את הפגם‪ ,‬לא די בכך שהפגם נוצר בתום לב ומבלי כוונת‬ ‫מכוון לפגוע בשוויון‪ ,‬עליו לשאת אופי טכני מובהק‪0‬‬ ‫לעניינו‪ ,‬במקרה הנ"ל הפגם שנפל הוא ללא ספק פגם הנובע מטעות טכנית‪ ,‬ברורה‬ ‫מאליה‪ 0‬בעוד הוראת המכרז הנוגעת לתוקף הערבות נקבה במניין ימים (‪ 20‬יום)‪,‬‬ ‫בערבות נכתב תאריך קלנדארי‪ 0‬ככל הנראה‪ ,‬הפגם נפל עקב טעות בתרגום ‪20‬‬ ‫הימים ל‪ / -‬חודשים‪ ,‬או שמא מקורו בטעות חשבונאית שבהיסח הדעת במניין‬ ‫הימים‪ 0‬כך או כך‪ ,‬הטעות נעשתה בתום לב‪ ,‬שלא על מנת להשיג כל יתרון על פני‬ ‫המציעות האחרות‪ 0‬לא זו אף זו‪ ,‬יתרון שכזה לא הושג בפועל‪ ,‬כך שהלכה למעשה‬ ‫לא נפגע השוויון בין המציעות‪ 0‬אלו הם למעשה התנאים שנקבעו בעניין אדמונית‬ ‫החורש‪ ,‬אשר בהתקיימם ‪ -‬ניתן להכשיר כתב ערבות שתוקפו חורג מתנאי המכרז‪0‬‬ ‫אי לכך ובהתאם לזאת החליט בית המשפט לקבל את העתירה באופן חלקי‪0‬‬ ‫כתוצאה מכך תוחזר הצעתה של העותרת אל ועדת המכרזים אשר תבחן שוב את‬ ‫ההצעה‪ ,‬מתוך הבנה שהערבות שניתנה אכן עומדת בתנאי המכרז‪.‬‬ ‫‪3.3.3‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי המקרה שבפניו‪,‬‬ ‫שבמסגרתו תוקף הערבות שצורפה להצעה חרג ביום אחד מעבר לתוקף שנקבע‬ ‫בתנאי המכרז‪ ,‬הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים הימנעות מפסילת‬ ‫הצעה במכרז‪ ,‬על אף הפגם שנפל בערבות‬ ‫עת"מ ‪ 11/20-02-2/‬דראושה פאוזי בע"מ נ' מי עירון בע"מ ואח'‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופט רון סוקול בבית המשפט המחוזי חיפה ביום ‪0250200102/‬‬ ‫‪01‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 102/‬פרסם תאגיד מי עירון בע"מ מכרז לביצוע עבודות להקמת תחנת‬ ‫שאיבה‪ ,‬בין התנאים שנדרשו מכל מציע‪ ,‬נכללה גם הוראה בדבר הפקדת ערבות‬ ‫בנקאית בתוקף ל‪ 20 -‬יום מיום ‪0110402/‬‬ ‫ביום ‪ 50402/‬פרסם התאגיד תיקון לתנאי המכרז שבו נקבע‪ ,‬כי את ההצעות ניתן‬ ‫להגיש עד ליום ‪( 123432/‬במקום ‪ 0)110402/‬כמו כן‪ ,‬נקבעה הוראת שינוי לגבי‬ ‫הערבות הבנקאית ונקבע "בצירוף ערבות בנקאית בסכום של ‪ ₪ 500,000‬בתוקף עד‬ ‫‪ 1202202/‬כנדרש במכרז"‬ ‫העותרת הגישה הצעתה למכרז‪ ,‬להצעה זו צירפה העותרת ערבות בנקאית שהוצאה על‬ ‫ידי בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ על סך של ‪ 0 ₪ 500,000‬נוסח הערבות הבנקאית הינו‬ ‫כנדרש על פי תנאי המכרז‪ ,‬למעט לעניין מועד פקיעת תוקף הערבות‪ 0‬בכתב הערבות‬ ‫צוין‪ ,‬כי "תוקף ערבותנו זו יהיה עד ליום ‪ ,"21.00.02‬קרי חריגה של יום אחד מעבר‬ ‫לתוקף שנדרש על פי תנאי המכרז‪0‬‬ ‫ועדת המכרזים של המשיבה הסתמכה על חוות דעתו של היועץ המשפטי של התאגיד‬ ‫מהליכי מכרז קודמים ולפיה ערבות מיטיבה הינה פסולה (הלכת אפקון)‪ 0‬ולפיכך קבעה‬ ‫שיש לפסול את הצעת העותרת‪0‬‬ ‫השאלה המרכזית היה ‪ -‬האם ערבות החורגת ביום אחד מתוקף כתב הערבות שנדרש‬ ‫במכרז‪ ,‬מצדיק את פסילת ההצעה?‬ ‫בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה‪ ,‬תוך שהוא קובע כי אכן‪ ,‬על פי‬ ‫"הלכת אפקון"‪ ,‬כאשר מוגשת הצעה המלווה בערבות שנפל בה פגם לעומת תנאי‬ ‫המכרז‪ ,‬יש‪ ,‬כעקרון‪ ,‬לפסול את ההצעה‪ 0‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע בנוסף בפרשת "אפקון" כי‬ ‫על אף הכלל הנוקשה‪ ,‬יתכנו מקרים חריגים המצדיקים הימנעות מהפסילה‪ ,‬כגון‬ ‫הנסיבות המצטברות שתוארו בפרשת "אדמונית החורש"‪ ,‬והן‪( :‬א) הטעות נלמדת‬ ‫מהערבות עצמה; (ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה‪ ,‬תוך שימוש בראיות‬ ‫אובייקטיביות מובהקות‪ ,‬המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים;‬ ‫(ג) על פני הדברים נראה כי הטעות‪ ,‬או אי‪-‬גילויה טרם הגשת ההצעה‪ ,‬מקורם בתום לב‬ ‫והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע‪ ,‬או של הבנק‬ ‫הערב; (ד) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר‬ ‫הכללים של דיני המכרזים‪ 0‬ודוק‪ ,‬על מנת להכשיר את הפגם‪ ,‬לא די בכך שהפגם נוצר‬ ‫בתום לב ומבלי כוונת מכוון לפגוע בשוויון‪ ,‬עליו לשאת אופי טכני מובהק‪0‬‬ ‫לעניינו‪ ,‬ערבותה של העותרת פגומה‪ ,‬רק מהטעם שנקבע בה כי הערבות תעמוד בתוקף‬ ‫עד ‪ /002202/‬במקום ‪ ,1202202/‬כלומר תוקפה ארוך ביום אחד מהנדרש‪ 0‬ההסבר שניתן‬ ‫לטעות הינו כי העותרת מסרה את הדרישה לבנק וזה טעה‪0‬‬ ‫‪00‬‬ ‫בדרך כלל ערבות שתוקפה ארוך מהנדרש‪ ,‬אינה מעניקה כל יתרון למציע‪ 0‬להיפך‪ 0‬ערבות‬ ‫שכזו מעניקה למזמין יתרון‪ ,‬שכן הוא יכול לממשה בתוך זמן ארוך יותר‪ 0‬לפיכך‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל ערבות שכזו תהא פרי של טעות בהיסח הדעת או תוצאה של אי בהירות או אי‬ ‫הבנה‪ 0‬בענייננו‪ ,‬ברור כי לא מדובר באי הבנה‪ ,‬שהרי המועד נקבע מפורשות בהודעת‬ ‫התאגיד ויש להניח כי העניין נעשה בהיסח דעת בלבד‪ ,‬במיוחד בשים לב לכך שהיום‬ ‫הנוסף הוא יום שבת‪ 0‬זאת ועוד‪ ,‬ספק רב אם הערבות שהגישה העותרת מיטיבה באופן‬ ‫מעשי עם המשיבה‪ 0‬מדובר בהוספת יום אחד לתוקף הערבות‪ 0‬היום הנוסף‪,/002202/ ,‬‬ ‫הינו יום שבת שבו אין במרבית סניפי הבנקים בארץ כל פעילות‪ 0‬גם אם קיים סניף‬ ‫כלשהו בארץ שם ניתן להגיש את הערבות לפירעון ביום שבת‪ ,‬הרי שזו היא אפשרות‬ ‫נדירה ומצומצמת ואם יש בה הטבה הרי שזו הטבה מזערית בלבד‪ ,‬שאינה פוגעת‬ ‫בעיקרון השוויון‪ 0‬לא ניתן לטעון ברצינות‪ ,‬כי הוספת יום השבת לתקופת תוקפה של‬ ‫הערבות‪ ,‬עשויה להשפיע על ועדת המכרזים‪ 0‬ואלו הם למעשה התנאים שנקבעו בעניין‬ ‫אדמונית החורש‪ ,‬אשר בהתקיימם ‪ -‬ניתן להכשיר כתב ערבות שתוקפו חורג מתנאי‬ ‫המכרז‪0‬‬ ‫אי לכך ובהתאם לזאת החליט בית המשפט לקבל את העתירה‪ 0‬כתוצאה מכך תוחזר‬ ‫הצעתה של העותרת אל ועדת המכרזים אשר תבחן שוב את ההצעה‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫שהערבות שניתנה אכן עומדת בתנאי המכרז‬ ‫‪02‬‬