ליטל סויסה
חינוך התיישבותי מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה תחום דעת :פסיכולוגיה וסוציולוגיה מגישה :ליטל סויסה ת.ז 290283613 : מנחה :הגב' אורלי דניאל מרץ 3692 1 תוכן עניינים מבוא ……………………………………………............... 9. החלק התיאורטי – סקירת ספרות: פרק א ……………………………………………XXXXXXX - א…………………………………………………………1. א…………………………………………………………2. פרק ב – XXXXXX ב………………………………………………………1. ב………………………………………………………2. פרק ג ………………………………………………XXXXXX - סיכום החלק התיאורטי …………………………. החלק המחקרי – מחקר שדה: מבוא למחקר שדה………………………………. הצגה וניתוח ממצאים……………………………. דיון ומסקנות …………………………………… סיכום ………………………………………….. רשימת מקורות. נספחים: - שאלון - הצעת המחקר המאושרת. - טבלת עיבוד שאלונים. 2 הקדשה אישית עבודה זו מוקדשת למשפחתי וחבריי הקרובים. אלו הם האנשים החשובים לי ביותר שמעניקים לי חום ואהבה, סביבה קרובה ותומכת והרבה אכפתיות ודאגה. בזכותם אני מי שאני. תודה וקריאה מהנה! 3 הקדמה אישית מישהו אחר /דודי בר דוד לפחד לא להתעורר בבוקר /להישאר לבד ,להשתגע לא להגשים את שחלמתי /הייתי בכל הפחדים האלה כבר להפוך קורבן ליצר ולאופי /לפורנו ששינה את כל האינטימיות מזמן צוקרברג בנה עולם חדש שלא נרגיש לבד /ואיך הוא טעה הייתי בכל הפחדים האלה כבר זה לא שנהיה לי יותר טוב /זה לא שנהייתי כוכב למדתי לחיות עם עצמי /וזה הדבר הכי קשה בעולם זה לא שעשיתי מליונים /זה לא שהפסקתי למלצר למדתי לחיות עם עצמי /ולא לנסות להיות מישהו אחר כשיום אחד זה יגמר עם אבא ועם אמא /ואחותי היקרה וכל החברים מפעם הייתי בכל הפחדים האלה כבר /כן ,פחדתי את כל הפחדים האלה כבר זה לא שנהיה לי יותר טוב /זה לא שנהייתי כוכב למדתי לחיות עם עצמי /וזה הדבר הכי קשה בעולם זה לא שעשיתי מליונים /זה לא שהפסקתי למלצר למדתי לחיות עם עצמי /ולא לנסות להיות מישהו אחר כשסוף העולם יבוא /ומה אחרי המוות וכמה את יפה /גם כשאת משקרת הייתי בכל הפחדים האלה כבר 4 מבוא רבי מנחם מנדל מקוצק ,מייסד חסידות קוצק ,נולד בשנת .1171היה ידוע בדרישתו להגיע לאמת גם אם המאמץ להגיע לאמת קשה ומביא התנגשות עם החברה .מפורסם בפתגמו " :אם אני אני כי אתה אתה ,ואתה אתה כי אני אני ,אז אני לא אני ואתה לא אתה .אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה ,אז אני אני ואתה אתה ".משפט זה הוביל אותי לעבודתי בה בחרתי לעסוק בקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון. כמו כן ,הבחירה בנושא זה הייתה מכיוון שבעיניי נושא זה מאוד רלוונטי לתקופה בה אני והסובבים אותי נמצאים ,גיל ההתבגרות .בגילי ,נערים רבים מעלים את השאלות" :האם לעשות את מה שחבריי עושים?" " ,כדאי לי ללכת עם החברים שלי?"" ,מה יגידו עלי אם לא אלך איתם?" ועוד.. בתקופת ההתבגרות הדבר העיקרי שמשפיע על השאלות שעולות זה סביבת החברים ,קבוצת השווים אשר מהווה בגיל זה תפקיד מרכזי ,מהווה ראי ,משוב מתמיד ומתבסס המהווה תקופה זו תפקיד מרכזי ,ראי ,משוב מתמיד ומתמשך אשר מבסס את הזהות העצמית של המבגרים .הקשר עם הסביבה והשפעותיה על הפרט מבססים את יצירת הדימוי העצמי. דבר המשפיע על כך זוהי רמת הקונפורמיות החברתית .הפרט מתמודד יום יום עם בחירות במעשים שונים ,הליכה בדרכים חדשות ,והתנהגויות לא רגילות ,הגורמות לו לבחון כל פעם מחדש את רמת הקונפורמיות החברתית שלו .הפרט מכיל בתוכו את מערכת הערכים ,הנורמות והאמונות האישיות שלו ,ועם זאת רוצה להיות חלק מהחברה .החברה הסובבת אותו מאלצת אותו לפעמים לפעול בניגוד לאני המאמין שלו ולוותר על עצמו .לרוב הפרט נוטה ל"שחות עם הזרם" ולאבד את עצמו על מנת להישאר במעגל החברתי ולא לקבל דחייה מהחברה. השערתי היא שבני נוער בעלי דימוי עצמי חיובי ,התנהגותם לא תהיה מושפעות מהקונפורמיות החברתית שסביבם .אלא ,בני נוער אלו יהיו איתנים בדעותיהם ולא ישנו את הנורמות והערכים שלהם מתוך הכנעות לרצון החברה .לעומתם ,בני נוער בעלי דימוי עצמי שלילי ,יענו לקונפורמיות עד כדי ציות מלא ,מתוך פחד לקבל דחייה חברתית עקב כישלונות עבר שלהם .מתבגרים אלו מושפעים מאוד מהחברה הסובבת אותם ועלולים לוותר על הערכים והאמונות המרכזיים בחייהם על מנת להישאר במעגל החברתי. עבודת המחקר שלי תתחלק לשני חלקים עיקריים :החלק התיאורטי והחלק המעשי. בחלק התיאורטי אפרט על המשתנה הבלתי תלוי -דימוי עצמי בגיל ההתבגרות ,ומשתנה התלוי- קונפורמיות חברתית .החלק האחרון בחלק התאורטי הוא המקשר ,ובו אעסוק בקשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי ,הקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון .בחלק המעשי אתמקד במחקר ,עבודת שדה ,ואסקור תלמידי תיכון בני ,11-17 מביה"ס "עמי אסף" .אשתמש לכך בשאלון סגור .לאחר עבודת השדה אסכם את הממצאים ואבודק האם הם תואמים להשערת המחקר שלי .בהקדמה בחרתי לעסוק בשיר "מישהו אחר" שכתב דודי בר דוד ,כשאחליט לעשות שינוי בחייו ולצאת לקריירת סולו שמשקפת את רצונותיו האישיים .בתור נערה ,אני יודעת שמתבגרים רבים מעלים שאלות רבות ביחס לחברה וביחס 5 ללקיחת החלק האישי שלהם במערכת החברתית .מערכת הכוללת נורמות ,סטטוסים ,יחסי כוחו. ועוד .בעקבות כך ,בשגרת חיי הפרט ,המערכת הקונפורמית לפעמים גורמת לוויתור על אמונות ,על דעות ,על אידיאולוגיות וערכים של כל פרט בפניי עצמו. בעבודתי אני רוצה להדגיש את חשיבות הדימוי העצמי והשמירה על העצמי האישי ,למרות הקונפורמיות שסובבת אותנו ולפעמים גורמת לאדם לחשוב שהוא "מישהו אחר" ולוותר על האני האישי שלו .כל אחד מתוך חובה צריך להיות נאמן לעצמו ולערכים עליהם גדל וחונך .קונפורמיות חברתית העולה על ערכים ונורמות מקובלים עלולה ליצור חברה פגומה .מגוון דעות ,מגוון ערכים ומגוון של אנשים ייחודים עושים את הארץ שלנו ליפה .מטרתי בעבודה זו היא לעודד דימוי עצמי חיובי אצל בני נוער ושהכי חשוב להיות עצמך. "למדתי לחיות עם עצמי -ולא לנסות להיות מישהו אחר". 6 7 .1פרק ראשון :משתנה בלתי תלוי -דימוי עצמי פרק זה יעסוק במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי -הדימוי העצמי .הגדרת הדימוי העצמי ומרכיביו, הדימוי העצמי עפ"י התיאוריות השונות ,השפעות הדימוי העצמי על גורמים שונים ודימוי עצמי בקרב מתבגרים. 9.9דימוי עצמי -הגדה ומרכיבים 1דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו דעות ,תכונות ,אמונות וערכים שהאדם מייחס לעצמו .כל אלה קובעים כיצד אנו תופסים אירועים בחיינו ,באיזו דרך נתנהג ומה אנו יכולים להיות .האדם בונה לעצמו במשך חייו מערכת המכילה את תפיסות העצמי שלו בקשר לתכונותיו, כישוריו ,קשייו ושאיפותיו לעתיד 2 .דימוי עצמי הו למעשה הבבואה של האדם את עצמו כפי שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו האישיים ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה. 3הדימוי העצמי מתבסס על חמישה היבטים מרכזיים: * דימוי אישי -האופן בו תופס אדם את תכונותיו האישיות. * דימוי מוסרי -האופן בו תופס האדם את התנהגותו ומוסריותו ביחס לנורמות החברתיות המקובלות. * דימוי גופני -האופן בו תופס האדם את גופו מבחינה פיזית ,הופעתו החיצונית ומצבו הבריאותי. * דימוי משפחתי -האופן בו תופס האדם את מיקומו במשפחה ,מסגרת ההשתייכות למשפחה ויחס המשפחה אליו. * דימוי חברתי -האופן בו תופס האדם את עצמו ביחסים בין אישיים וחברתיים. העצמי מכיל בתוכו שני מושגים דומים :הדימוי העצמי והערכה העצמית ,אולם בין שני מושגים אלה ישנו הבדל משמעותי .דימוי עצמי הוא מכלול המאפיינים שהאדם מיחס לעצמו ,ואילו הערכה עצמית מתייחסת לערך שמקנה האדם למאפיינים אלו .הדימוי העצמי של האדם עשוי לכלול את היותו בעל מאפיין מסוים ,והערכתו העצמית עשויה לתפוס מאפיין זה כחיובי או שלילי 2 .דימוי עצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות ,אך הוא גמיש וניתן לשינוי בעקבות תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם. 1 בר -אל ציפי ,נוימאיר מרים ,מפגשים עם הפסיכולוגיה -מפגש שני -פסיכולוגיה התפתחותית ,הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ.2212 , 2 גליה ,www.galiya.co.ilגלית דקל 3 בטיפולנט ,www.betipunet.co.il ,צוות בטיפולנט.2222 , 8 9.3הדימוי העצמי עפ"י התיאוריות השונות והשפעתיו על גורמים שונים 1לפי התיאוריה של רוג'ר ,הדימוי העצמי נחלק לשני חלקיים עיקריים בדימוי העצמי ,דימוי אידיאלי ודימוי ריאלי .הדימוי הריאלי הוא האופן בו תופס האדם את עצמו בהווה .הדימוי האידיאלי נרכש כתוצאה מהערכת הילד למרכיבים ,למאפיינים ולערכים אשר לימדו אותו הוריו, ומתפתח במקביל לדימוי הריאלי .הדימוי האידיאלי אינו משקף את האדם עצמו כפי שהוא בהווה ,אלא כפי שהוא היה רוצה להיות בעתיד ,האדם שאליו שואף הפרט .הדימוי הריאלי והדימוי האידיאלי יוצרים ביניהם מספר פערים שונים המשפיעים על העצמי .פער נורמאלי בין הריאלי לאידיאלי הינו חיובי המניע את האדם לפעול למען התקדמותו והשגת מטרותיו .פער גדול מידיי בין הדימויים גורמים לפרט להרגשת נחיתות ותחושת מסוגלות עצמית נמוכה .זאת מכיוון שהאדם תופס את עצמו כרחוק ממה שהיה רוצה להיות .בעקבות כך האדם עלול להרגיש חסר אונים ,תחושת ייאוש ולהגיע למצבים נפשיים -קיצוניים של דיכאון עמוק. 2תיאורית דימוי עצמי נוספת היא תיאורית "האני במראה" של צ'ארלס קולי .בתיאוריה זו קולי זיהה את תהליכי יחסי הגומלין והאינטראקציות החברתיות המעצבים את הדימוי העצמי .אנו מבינים שבני האדם שונים זה מזה .לפי קולי הפרט מבין זאת במהלך חייו תוך כדי תקשורת עם האחר ,התנסויות עם סביבתו ועוד .הוא טוען שהאדם תופס את עצמו לפי החברה" -האדם אינו מי שהוא חושב שהוא ,האדם אינו מי שאחרים חושבים שהוא ,האדם הוא מי שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא" .משפט חשוב זה בתיאוריה של קולי ,מציג בפנינו את שלושת השלבים המתפתחים בעצמי: .1אנחנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו. .2אנחנו תופסים איך אחרים שופטים את התנהגותנו. .3אנחנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפינו. במושג "האני במראה" ,הכוונה לדימוי העצמי של היחיד לפי האופן בו הוא חושב שאחרים רואים אותו ומעריכים אותו .כלומר ,האחרים מהווים מעין מראה שמשקפת לפרט את התנהגותו, בעיניו. ג'ורג' הרברט מיד הוא סוציולוג נוסף שעסק בהתפתחות העצמי .מיד התעניין בחשיבה הפנימית, לעומת הביהביוריסטים שהתעניינו בעיקר בהתנהגותו החיצונית של הפרט .לדעתו ,יצירת העצמי אפשרית רק באמצעות השפה ,על פיו ילד בחודשיים הראשונים לחייו עדין אינו מודע להיותו מפרד מאחרים ,ורק כאשר הילד מפתח שפה ולומד להבין את הסמלים הוא מתחיל לפתח תפיסה עצמית -אישית .מיד חילק את העצמי לשני חלקים עיקריים: -I .1מייצג את נטיותיו הטבעיות ,הספונטניות והייחודיות של היחיד. -ME .2מייצג את החלק התרבותי של העצמי ,את דרישותיה המופנמות של החברה ואת מודעות האדם לדרישות אלו. 1 בר -אל ציפי ,נוימאיר מרים ,מפגשים עם הפסיכולוגיה -מפגש שני -פסיכולוגיה התפתחותית ,הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ.2212 , 2 נווה ניסן ,רן אורית ואלעד רונית ,סוציולוגיה במעגלי החברה -חברות ,הוצאת רכס.2222 , 9 2תחילה מתפתח ה I -ורק לאחר מכן מתחיל הפרט ללמוד את דרישותיה המופנמות ,ולכן עובר זמן עד שמתפתח ה .ME -מיד טען שההתפתחות של העצמי כרוכה באינטראקציה מתמדת בין ה- Iלבין ה .ME -הוא תיאר את התגבשות ה ME-בשלושה שלבים עוקבים .השלב הראשון בו הילד מחקה קולות ותנועות ללא משמעות ,ללא שפה ,נפש או תודעה עצמית .השלב השני ,שכולל את נטילת התפקיד באמצעות משחק תפקידים כאשר הדגש הוא על התייחסותו של הילד אל עצמו כפי שאחרים מתייחסים אליו ,ולפיכך שופט את עצמו כמו שהאחרים שופטים אותו .הילד מושפע בעיקר מהקבוצה הראשונית שלו .לסיום ,בשלב השלישי הילד חווה את עצמו מזווית ראייה כוללת ,בשלב זה ילד תופס שעל עצמו להשתלב במערכת כללית יותר עם חוקיות שאינה קשורה רק בו אל גם באחרים שיתוף פעולה בקבוצה ,ולא חיקוי של אחרים במשחקי תפקידים .כלומר שלב של משחקים מאורגנים .הפרט מבין שאינו מרכז העולם ומתחיל להכיל את המורכבות של הקשרים המשפחתיים והחברתיים שאינם תלויים רק בו. 1אריק אריקסון ,הדגיש בתיאוריה שלו ,שכאשר ילדים מבצעים את המוטל עליהם ומגיעים להישגים גבוהים הם חשים כתוצאה מכך הערכה עצמית גבוהה ,אך לעומת זאת כאשר הם נכשלים ,הם חשים תחושת נחיתות ,כלומר הערכה עצמית נמוכה .ארקיסון טען שבתקופת ההתבגרות חלה התפתחות חשובה מאוד בנושא הדימוי העצמי והכוונה היא לעיצוב הזהות העצמית ע"י המתבגר .זהות עצמית מתייחסת להכרתו של הפרט בייחוד שבו וקבלה בסיסית של עצמו ,ולכן ניתן להסיק שהזהות העצמית כוללת דימוי עצמי ,השלמה וקבלה שלו .על פי אריקסון הגיבוש של זהות עצמית הוא המשימה המרכזית בגיל ההתבגרות כאשר משימה זו יכולה להתממש רק לאחר שהתרחשו התהליכים הקודמים בעיצוב הדימוי העצמי .הדימוי העצמי והערכה העצמית משפיעים מאוד על התנהגות האדם ועל רגשותיו ,ונשים בעלי דימוי עצמי חיובי ובעלי הערכה עצמית גבוהה מצליחים יותר בחברה ,הם חשים אהובים ,ובעקבות זאת יש להם ביטחון עצמי ,פתיחות וחופשיות .לעומתם ,ישנם אנשים בעלי דימוי עצמי שלילי והערכה עצמית נמוכה .אנשים אלה חושבים שאינם ראויים לאהבה ובעקבות זאת אין להם ביטחון עצמי .בד"כ אנשים אלה נוטים להימנע מהתמודדות עם קשיים ,הם מסתגרים בתוך עצמם ,ובעקבות כך הם מגיעים למצבי כשלון נוספים המגבירים את הדימוי העצמי השלילי שלהם ולהערכה עצמית נמוכה. 2נווה ניסן ,רן אורית ואלעד רונית ,סוציולוגיה במעגלי החברה -חברות ,הוצאת רכס.2222 , 1בר -אל ציפי ,נוימאיר מרים ,מפגשים עם הפסיכולוגיה -מפגש שני -פסיכולוגיה התפתחותית ,הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ.2212 , 11 9.2דימוי עצמי בקרב מתבגרים " 1אי אפשר לדבר איתם יותר"" ,רק החברים מעניינים אותם"" ,מה עובר עליהם?"" ,מי הם?" תקופת ההתבגרות היא אכן תקופה של שינויים אישיים ובין אישיים משמעותיים עבור המתבגר. 2בגיל ההתבגרות עובר הפרט שינויים ביולוגיים ,קוגניטיביים וחברתיים .תקופה זו מהווה תקופת מעבר בכל תחומי הדימוי העצמי .בתחום הגופני המתבגר עובר שינויים ביולוגיים המעסיקים אותו ,בתחום המוסרי מתרחשת התמודדות עם גיבוש ערכים ,אידיאולוגיה ,נורמות והשגת עמדות ,בתחום האישי המתבגר נאלץ להגדיר את תכונותיו האישיות ולגבש זהות מינית ,בתחום המשפחתי מתרחש ניסיון לצאת מחיק המשפחה ולרכוש אוטונומיה ובתחום החברתי עולה חשיבותה של קבוצת בני הגיל הסובבת את פרט .דימוי עצמי חיובי אצל המתבגר יוצר שביעות רצון אצל המתבגר מבחינה חברתית ומשפחתית .כמו כן ,הדימוי העצמי מהווה אבן דרך חשובה בתהליך ההתפתחותי של האדם .מאחר והמתבגר חווה שינויים רבים ומהירים בתקופת גיל ההתבגרות ,על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו .תקופה זו מובילה בסיומה להתגבשות הדימוי העצמי והתגבשותו 3.בשלב זה תופסת החברה מקום משמעותי בחיי המתבגר, שינויים בדימוי העצמי מושפעים באופן כמעט מלא מהחברה ,ולכן מבלה המתבגר שעות רבות עם חברים .מצב זה מחזק אצל הפרט את הרצון לייחודיות ועצמאות. לסיכום ,בפרק זה הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי דימוי עצמי ,את מרכיביו והשפעות הדימוי העצמי וההערכה העצמית על התנהגותו של האדם ותחושותיו .הדימוי העצמי מכיל בתוכו ערכים ותכונות שפרט מייחס לעצמו ,ושאכן הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התנהגות האדם .כמו כן ,הדימוי העצמי הולך ונבנה בהדרגה לאורך כל חיינו .השנים הראשונות אמנם בעלות השפעה רבה בעיצוב הדימוי העצמי ,אך שינויים בו מתרחשים לאורך כל החיים ובעיקר בתקופת ההתבגרות שאליה אתייחס בעבודתי .כמו כן ,הדימוי העצמי משתנה ומתאים את עצמו לשינויים הגופניים ,נפשיים ,הקוגניטיביים ,החברתיים והמשפחתיים שמתרחשים באדם לאורך כל חייו. 1בטיפולנט ,www.betipunet.co.il ,צוות בטיפולנט.2222 , 2ככה -מובילים לאיכות חיים ,www.kacha.co.il ,לבקוביץ' ענבר. 3אוצרות פנימיים ,www.otsarpnimi.co.il ,מימון אודליה.2213 , 11 .2פרק שני :משתנה תלוי -קונפורמיות פרק זה יעסוק במשתנה התלוי בעבודתי -קונפורמיות חברתית .במהלך הפרק אגדיר מהי קונפורמיות חברתית ,אתייחס להיבטים שונים בנושא הקונפורמיות ומחקרים שונים. 3.9קונפורמיות חברתית -הגדרה "לא טוב היות האדם לבדו" (ספר בראשית ,פרק ב' ,פסוק י"ח) 1קונפורמיות חברתית היה הנטייה של האדם לאמץ התנהגות או חשיבה של אחרים כדי להתאים לסטנדרט הקבוצה .כלומר ,שינוי בהתנהגות הפרט כתוצאה מקונפליקט בין רצונו לנהוג ככול שעולה על רוחו לבין הדחף להתאים את עצמו לחברה סביבו .הנורמטיביות מהווה סוג של השפעה חברתית .השפעה זו היא תוצאה של רצון האדם לקבל הסכמה או להימנע מדחייה בתוך הקבוצה. הרוב יוצר את הנורמות המקובלות שהן מאין חוקים בלתי פורמאליים .הנטייה לקונפורמיות נגרמת מהפחד של האדם להיות סוטה מהחברה המתבטא בדחייה חברתית .קונפורמיות מכילה בטוכה גם את הסטייה והנון -קונפורמיות .כלומר ,התנהגות עצמאית החורגת ,שונה מנורמות הקבוצה .הסטייה הינה יחסית לקבוצה ,לזמן ,למקום והיא תלויה בנורמות ובערכים בהתאם לקבוצה בה היא מתרחשת. 1 ,www.uniclaa.co.il,Uniclassמדעי החברה 12 3.3היבטים שונים לקונפורמיות חברתית 1קונפורמיות חברתית מכילה כמה סוגים:. היענות -קונפורמיות הנעשית ללא אמונה כנה במעשים ,בניגוד לערכים והאידיאולוגיה של הפרט כתוצאה מדרישה מפורשת מחברי הקבוצה. צייתנות -התנהגות הפוכה מזו הראויה בעייני הפרט ,המתבטאת בהיענות להוראה מפורשת מבעל סמכות בקבוצה. קבלה -קונפורמיות הנוצרת מתוך אמונה שלמה במעשים ובמחשבות שהקבוצה שכנעה את הפרט לקבל .מתוך הפנמת ערכי ומטרות הקבוצה .לפעמים ,הבקלה באה בעקבות היענות. 1 נווה ניסן ,רן אורית ואלעד רונית ,סוציולוגיה במעגלי החברה -קבוצה ,הוצאת רכס.2222 , 13 3.2קונפורמיות עפ"י מחקרים שונים 1הניסוי של סלומון אש (– )Solomon Asch, 1955 אש רצה לבדוק האם נבדק יהיה קונפורמי לקבוצה שמבצעת שיפוט שברור לכל שהוא שגוי .הוא הושיב 7משתפי פעולה וביקש מהם ,עפ"י סימן מוסכם ,לעבוד על נבדק תמים ולומר שקו ג' דומה לקו המצוייר בכרטיס השני ,למרות שקו ב' הוא באורך המתאים וניתן לראות זאת בבירור. בהתחלה ,כדי ליצור אמון הם אמרו תשובות נכונות ,ולאחר מס' סבבים החלו לשקר לפי הסימן המוסכם .בשלב א' כאשר היה חברה אחד בקבוצה ,משפיע אחד בלבד ,הסיכוי שנבדק ייפול בפח היה .1%אך כאשר היו שני משתפי פעולה ,הסיכוי עלה ל .12%כאשר היו 3משתפי פעולה31% , טעו ,ומכאן ל 1משתפי פעולה שהעלו ל .31%מכאן וכבר אין שינוי במספר האחוזים .כלומר ,ככל שמספר החברים גדל ,כך מידת הביטחון שלנו במומחיות הקבוצה גדל .בשלב ב' של הניסוי כאשר אדם בעל משקפיים עם עדשות עבות במיוחד ,היה זה שטען ההפך מדעת הקבוצה ,נפגעה הקונפורמיות .הנבדק כמעט ולא נפל בפח כלומר ,השפעת הקונפורמיות היא משמעותית רק במצב של "תמימות דעים" .הסכמה מוחלטת של 122%מחברי הקבוצה ללא שום חריג ,דבר הנדיר במציאות .כתוצאה מהניסוי אש הבחין במספר סוגים של עיוותים: עיוות שיפוט -האדם שם לב שמשהו פה לא נכון ,אך הוא חושב בתמימות שהוא זה שטועה ולא הרבוצה. עיוות פעולה -האדם ידע שהקבוצה טעתה ,אך החליט להתנהג כמותה על מנת לא להיות חריג. עיוות תפיסה -האדם כלל לא שם לב שהקבוצה טעתה ,הוא משוכנע לגמרי שהיא צודקת. הניסוי של מילגרם (-)1213 מילגרם רצה לבדוק את גבולה של צייתנות לסמכות ,וביקש מהנבדקים שישמשו לו כ"עוזרים" במקום העוזר שלא הגיע היום לעבודה .עליהם היה לחשמל בזמן הניסוי את האדם שלא זוכר את צמדי המילים שהיה עליו ללמוד בע"פ ,בטענה שהחשמול ישפר לו את רמת הלמידה .בזמן החשמול ,שמע הנבדק צרחות מהחדר השני ,בו ישב האדם אמור לזכור את המילים .בכל פעם עלתה עוצמת הזרם החשמלי כביכול שהועבר .הפסיכיאטרים ציפו שרק 1%מהאוכלוסייה יחשמלו את "קורבנותיהם" ביותר מ .V322 התוצאות היום ש 16%מהנבדקים נתנו עוצמה מרבית של כ ,V262למרות שחשו על בשרם מזה חשמול נמוך .מילגרם הבחין כי מה שהגביר את מידת הקונפורמיות היה מידת הקרבה לבעל הסמכות ,ומה שהפחית אותה זה מידת הקרבה הרגשית לקורבן. הניסוי הצליח כיוון שהתרחש באוניברסיטה מכובדת ,אך עם זאת התקבלו אותן תוצאות גם כשהניסוי התרחש בבניין פשוט .בעקבות ניסוי זה נוסחה הצהרת הלסינקי הקובעת מהם התנאים לביצוע מחקרים בבעלי חיים ובני אדם. לסיכום ,בפ רק זה בעבודתי הצגתי את הקונפורמיות לפי סוגיה השונים ,וכיצד היא נבדקה במחקרים שונים .ניתן לראות את הקונפורמיות כהליכה בתלם ,הסתגלות ,שינוי בהתנהגות או באמונות של פרטים בהתאם לנורמות או לכללים הנהוגים בחברה. 1 נווה ניסן ,רן אורית ואלעד רונית ,סוציולוגיה במעגלי החברה -קבוצה ,הוצאת רכס.2222 , 14 .3הפרק השלישי" הפרק המקשר בפרקים הקודמים בעבודתי ,הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי ,דימוי עצמי ,ואת המשתנה התלוי, קונפורמיות חברתית. ברצוני להציג בפרק זה את הקשר בין שני המשתנים ע"י הוספת מאמר המציג את הקשר הקיים בין המשתנים. "9גיל ההתבגרות :איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי? " חזקו את הדימוי העצמי שלו מגיל צעיר ,הסבירו לו מדוע אתם מציבים לו גבולות ותכירו את החברים שלו .במיוחד בחופשת הקיץ ,כשבני נוער עושים יותר שטויות מתמיד ,יותר קל להם להיכנע ללחצים חברתיים .איך מתמודדים? קבלו טיפים חיוניים לכל הורה לחץ חברתי עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות האדם כתוצאה מקונפליקט שנוצר בין שאיפתו לנהוג כרצונו לבין הדחף להתאים את עצמו לחברה מסביב לו .מכיוון שבני הנוער מושפעים יותר מקבוצת השווים שעמה הם מבלים את רוב זמנם מאשר מבני משפחתם ,הלחץ החברתי תופס מקום מרכזי בגיל ההתבגרות .בשלב הזה ,הילד מנסה לייצר לעצמו זהות אישית באמצעות שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים והחוקים ה"מקובלים" בה ,ולכן הוא מהווה מטרה נוחה ללחצים חברתיים. חוסן נפשי וערך עצמי גבוה לחץ חברתי מופעל ,על פי רוב ,על ידי הילדים החזקים ,בעלי הביטחון העצמי .מי שנכנע ללחץ הם בדרך כלל הילדים החלשים ,בעלי דימוי עצמי נמוך ,שהרצון החזק שלהם בשייכות גובר אצלם על שיקול הדעת .הדוגמה הקלאסית לתוצאה של לחץ חברתי היא העישון ,ובפרט בגיל הנעורים. בעניין הזה ,רבים טוענים שצעיר המתחיל לעשן בשל רצונו להשתלב בחברה שבה זו הנורמה – סביר להניח שלא היה מעשן בתנאים אחרים .אולם חשוב להבין כי לחץ חברתי הוא לא בהכרח שלילי .כך למשל ,תלמיד יכול לנסות להצטיין בלימודיו או להיות חבר בתנועת נוער מסוימת עקב לחץ מצד הסביבה שלו ,הנחווית על ידו כמשמעותית. אם כך ,במה תלויה מידת יכולתו של המתבגר להתמודד בהצלחה עם לחץ חברתי שלילי? מידה זו תלויה בעיקר בתחושותיו של הילד לגבי עצמו ולגבי מקומו בעולם .ככל שהוא יהיה בעל תחושת ערך עצמי חיובי ויוכל למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך ,וככל שהוריו יחזקו את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית ,כך תגבר המסוגלות שלו לעמוד בפני הלחץ החברתי ולא להיכנע לו .לעומת זאת ,דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה ,חוסר חלופות בקבוצת שווים ו הורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – כל אלה מגבירים את הסיכון שהנער יפעל לפי הציווי החברתי. 1 מאקו , www.mako.co.il ,יטיב קרן ,עשר פלוס.0120/2/01/ , 15 ואם הילד בוחר להסתובב עם הקבוצה ה"לא נכונה"? במקרה כזה חשוב שננסה להבין מדוע הוא מעדיף קבוצה המשפיעה עליו לרעה ,כלומר אילו צרכים היא מספקת עבורו .אם הוא סובל מדימוי עצמי נמוך ,למשל ,הוא עשוי להרגיש שהוא חייב להתקבל בכל קבוצה שמוכנה לקבלו – אף אם מדובר בקבוצה שלילית .במצבים כאלו חשוב שנקבל ייעוץ וסיוע מקצועי ,כדי שנוכל לאתר את הסיבות לבחירות של הילד ולמצוא דרכים יעילות לעזור לו לעמוד בלחצי הקבוצה. איך נעזור להם להתמודד עם לחץ חברתי? .9הגדירו ציפיות :רוב המתבגרים מבלים זמן רב יותר עם חבריהם מאשר עם הוריהם ,ולכן חשוב להגדיר ציפיות וחוקים ברורים להתנהגות .הנהיגו חוקים לגבי יציאות ובילויים עם חברים והגדירו מראש ,לעצמכם ולמתבגר שלכם ,את התוצאות לגבי אי עמידה בהסכמים שנקבעו. .3הסבירו את הגבולות :הבהירו לילדכם בבהירות את הציפיות שלכם ממנו ,והסבירו לו מדוע הצבתם גבול כלשהו .התייחסות כזו היא מכבדת )איננו דורשים שהמתבגר יפעל באופן מסוים "כי ככה אמרנו") ומונעת אפשרות שהוא יטען שהוא לא ידע או לא ממש הבין כיצד עליו להתנהג. .2אכפו את הכללים :היו מוכנים לשלם את המחיר שיידרש במקרים שבהם יופרו החוקים שקבעתם .הכוונה היא למחירים פיזיים ורגשיים כאחד .לדוגמה :אם הגדרתם שעת חזרה מסוימת והמתבגר לא עמד בה ,היו מוכנים ללכת למקום הבילוי שלו ולהוציאו משם ,ולהשלים עם העובדה שיהיה לכם ילד כועס מאוד בבית. .2הכירו את החברים :בקשו מילדכם להזמין את חבריו אליכם הביתה ,כדי שתוכלו לפגוש אותם ,לשוחח עמם ולהתרשם מהם. .5הפיקו רשימת קשר :הקפידו שיהיו לכם כל השמות והטלפונים של החברים של ילדכם. הבהירו למתבגר שלא תהססו לעשות בהם שימוש אם תצטרכו לאתר אותו. .0שימו לב לשינויים :לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות באלכוהול ,בסמים ,היעדרויות מבית הספר ,ועוד .שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדכם ,בלבוש ובגישה – בייחוד אם אלה מלווים בהתנהגות חשאית. ממאמר זה ,ניתן ללמוד שלדימוי עצמי יש קשר ישיר לרמת הקונפורמיות החברתיתי בקרב מתבגרים .דימוי עצמי חיובי מאוד חשוב להתנהגות הפרט בחברה ביחס למצבים של לחץ ,דעות, אידיאולוגיות וסולם ערכים .דימוי עצמי חיובי מפתח אצל הפרט את היכולת להתנהג לפי דרכו האישית .החוזק הנפשי לעמוד מול חברה שונה ,ובכך להגיע למימוש עצמי ולחיים מאושרים יותר. לסיכום ,מאמר זה מעביר את המסר שעידוד של דימוי עצמי חיובי יפחית את הרונפורמיות " וההליכה בתלם " .מאוד חשוב לכל אדם לחיות לפי "האני מאמין" שלו תוך כדי כיבוד החברה הסובבת. 1מאקו , www.mako.co.il ,יטיב קרן ,עשר פלוס.21/21/2212 , 16 סיכום החלק התיאורטי שאלת המחקר בעבודתי הינה האם יש קשר בין דימוי עצמי לרמת הקונפורמיות החברתית בקרב תלמידי תיכון. כלומר ,האם קיים שוני ברמת הקונפוריות החברתית אצל מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לעומת מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי. בחלק זה ,אסכם את החלק התאורטי של עבודתי ,ואציג בקצרה את המשתנים ואוכלוסיית המחקר. ראשית הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי שהוא דימוי עצמי .דימוי עצמי מתפתח במהלך החיים והוא מכלול התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג על פיהם .במהלך חייו של הפרט, הוא לומד על תכונותיו הגופניות והאישיות ,על כישוריו וקשייו בתחומים שונים ,ועל שאיפותיו לעתיד שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו .הדימוי העצמי מתחלק לחמישה תחומים :אישי, גופני ,מוסרי ,משפחתי וחברתי ,כאשר להם חשיבות רבה בעיצוב ההתנהגותי של הפרט .הדימוי העצמי אשר מפתח הפרט מושפע במיוחד מתגוגות של החברה ,התנסויות אישיות ,השוואה שהפרט עורך בינו לבין אחרים והתבוננות של הפרט על עצמו דרך עיניהם של אחרים" :האדם אינו מי שהוא חושב שהוא ,האדם גם אינו מי שאחרים חושבים שהוא ,האדם הינו מי שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא" (תאוריית האני במראה של צ'ארלס קולי) .כתוצאה מכך ,מפתח הפרט גם הערכה עצמית ,שהיא הערך שהפרט מייחס לתכונותיו ולהערכותיו בנוגע לעצמו .כך שלדימוי העצמי ולהערכה העצמית השפעה גדולה על התנהגותו של האדם והרגשותיו. בהמשך ,הרחבתי על אוכלוסיית המחקר בעבודתי ,תלמידי תיכון ,כלומר מתבגרים .אוכלוסיית מחקר זו נמצאת בשלב שבו האישיות מתעצבת ,הדימוי האישי מתגבש ונתונה לשינויים רבים. כמו כן ,הצגתי את המשתנה התלוי שבעבודתי ,הקונפורמיות החברתית .משתנה זה כולל בתוכו מספר מרכיבים :ציות ,היענות וקבלה .הקונפורמיות מתבטאת הנורמות חברתיות מקובלות, התנהגויות בסיסיות וערכים מקובלים .הפרט מושפע מאוד מהחברה ומהלחצים המופעלים ממנה .המתבגר צריך להיות שלם עם עצמו על מנת לא להיות קונפורמי באופן מלא ולציית לתכתיבי החברה .הדימוי העצמי של הפרט חשוב מאוד ומהווה בסיס להתנהגויות החברתיות כולן. עפ"י ספרות הפסיכולוגיה הדימוי העצמי מתואר כסוג של תמונה פנימית המייצגת את "האני" של הפרט ,ואת האמת הפנימית שלנו .תמונה אישית זו נבנת באמצעות אופיינו המושפע מהצלחות וכשלונות ,מהאופן שבו אנו נוהגים בחברה ובייחוד בילדות המוקדמת שלנו ובתהליך החברות שאנו עוברים. 17 18 מבוא למחקר שדה שאלת המחקר :האם קיים שוני ברמת הקונפורמיות בין תלמידי תיכון בעלי דימוי עצמי גבוה לתלמידים בעלי דימוי עצמי נמוך. השערת המחקר :תלמידים בעלי דימוי עצמי נמוך יהיו בעלי רמת קונפורמיות גבוהה יותר מאשר תלמידים המתאפיינים בדימוי עצמי גבוה. המשתנה הבלתי תלוי :דימוי עצמי. לצורך בדיקת משתנה זה יש להעניק הגדרות ,נומינליות ואופרטיביות. הגדרה נומינלית :הדימוי העצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג על פיהן .הפרט בונה במהלך חייו מערכת של תפיסות לגבי עצמו ,אישיותו ,כישוריו ותכונותיו הפנימיות והחיצוניות. הגדרה אופרטיבית :הדימוי העצמי ייבדק תוך התייחסות למרכיב האישיותי ,החברתי והדימוי הכולל. המשתנה התלוי :קונפורמיות. לצורך בדיקת משתנה זה יש להעניק הגדרות ,נומינליות ואופרטיביות. הגדרה נומינלית :שינוי בהתנהגות בהתאם לנורמות או לכללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. הגדרה אופרטיבית .1 :היענות -קונפורמיות שמתרחשת ללא אמונה במעשים .2 .צייתנות- קונפורמיות הבאה לידי ביטוי בעשייה לפי הוראה מפורשת .3 .קבלה -קונפורמיות המתקיימת מתוך אמונה שלמה במעשים ע"י מבצעי הפעולה ,ובשכנוע ע"י הקבוצה. אוכלוסיית המחקר 22 :תלמידי תיכון (גילאי ,)16-17הלומדים בבית הספר "עמי אסף" ,בעלי רמות דימוי עצמי גבוהות ונמוכות. שיטת המחקר :חלוקת שאלונים סגורים הבנויים מ 21היגדים .באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר .זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השאלות מספקות מידע על הנחקר ,עמדותיו ותפישותיו .השאלון הוא כלי מחקר כמותי שניתן לבדוק איתו בקלות באמצעות אחוזים או עריכת ממוצע את התופעה הנבדקת .שאלונים אלה אנונימיים ,ובכך ניתן להשיג תוצאות אמינות וכנות ביותר מהנבדקים. 19 ממצאים טבלה מספר :9ממוצע מרכיבי הדימוי עצמי בשני ערכיו( ,חיובי ושלילי) בקרב מתבגרים בעלי רמות קונפורמיות גבוהה ורמת קונפורמיות נמוכה .תוצאות באחוזים: קונפורמיות דימוי עצמי דימוי עצמי חיובי קונפורמיות גבוהה ציות היענות קבלה סה"כ N=1 50% N=1 50% N=1 50% N=2 6% דימוי עצמי חיובי קונפורמיות נמוכה דימוי עצמי שלילי קונפורמיות גבוהה דימוי עצמי שלילי קונפורמיות נמוכה 21=N 90% N=2 40% N=3 100% N=29 97% N=3 60% N=3 100% N=29 97% N=3 60% N=3 100% 32=N 94% N=5 63% N=3 37% דיאגרמה מספר :9דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר .1 גרף זה מייצג את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ,לעומת מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ,לרמת הקונפורמיות שלהם. בדיאגרמה זו ישנה התייחסות ל 3-מרכיבי קונפורמיות ,כאשר כל מרכיב מחולק ל .2-חלוקה זו מצביעה על: מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות גבוהה. מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות נמוכה. מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה. מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות נמוכה.גרף זה מציג שתי מגמות מרכזית :הראשונה ,רמת קונפורמיות נמוכה אצל מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי .והשנייה ,קונפורמיות גבוהה אצל מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי. 21 טבלה מספר :3ממוצע מרכיבי הדימוי העצמי בערכו החיובי בקרב מתבגרים בעלי שתי רמות קונפורמיות :גבוהה ונמוכה. קונפורמיות דימוי עצמי ציות היענות קבלה סה"כ דימוי עצמי חיובי קונפורמיות גבוהה N=1 N=1 N=1 N=2 50% 50% 50% 6% 21=N N=29 N=29 N=30 90% 97% 97% 94% דימוי עצמי חיובי קונפורמיות נמוכה דיאגרמה מספר :3דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר .2 דיאגרמה זו מייצגת את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת הקונפורמיות שלהם ,גבוהה או נמוכה. גרף זה מתחלק לשני חלקים: מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות גבוהה. מתברים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות נמוכה.מגמה מרכזית היא בכך שמתבגרים רבים נמצאו כבעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות נמוכה ,יותר מאשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה. 21 טבלה מספר :2ממוצע מרכיבי הדימוי העצמי בערכו השלילי בקרב מתבגרים בעלי שתי רמות קונפורמיות :גבוהה ונמוכה. קונפורמיות דימוי עצמי ציות היענות קבלה סה"כ דימוי עצמי שלילי קונפורמיות גבוהה N=2 N=3 N=3 N=5 40% 60% 60% 63% N=3 N=3 N=3 N=3 100% 100% 100% 37% דימוי עצמי שלילי קונפורמיות נמוכה דיאגרמה מספר :2דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר .3 דיאגרמה זו מייצגת את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת הקונפורמיות שלהם ,גבוהה או נמוכה. גרף זה מתחלק לשני חלקים: מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה. מתברים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות נמוכה.מגמה מרכזית היא בכך שמתבגרים רבים נמצאו כבעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוה .כמו כן ,מספר מתבגרים אשר הדימוי העצמי שלהן שלילי ורמת הקונפורמיות נמוכה ,בניגוד למצופה. 22 דיון ומסקנות עבודתי עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לרמת קונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון .עבודה זו מחפשת אחר ההבדלי השוני בדימוי העצמי בקרב מתבגרים ,המעידים על רמת קונפורמיות גבוהה ,לעומת רמת קונפורמיות נמוכה. בחלק המעשי של העבודה השתמשתי בכלי המחקר שאלון סגור ,כדי לחקור ולבדוק האם קיים קשר בין הדימוי העצמי לרמת הקונפורמיות החברתית של מתבגרים. מתוצאות החלק המעשי עולה: כי מתבגרים המעידים על דימוי עצמי חיובי מתאפיינים ברמת קונפורמיות חברתית נמוכה ,ואילו מתבגרים המעידים על דימוי עצמי שלילי מתאפיינים ברמת קונפורמיות חברתית גבוהה. השערתי בנוגע למחקר היא :מתבגרים המעידים על דימוי עצמי חיובי יתאפיינו ברמת קונפורמיות חברתית נמוכה ,ואילו מתבגרים המעידים על דימוי עצמי שלילי יתאפיינו ברמת קונפורמיות חברתית גבוהה .כלומר ככל שדימויו האישי של הפרט חיובי יותר ,כך רמת הקונפורמיות החברתית שלו תהיה נמוכה יותר .לדעתי ,מתבגר בעל דימוי עצמי חיובי ירגיש נחוש בעמדותיו, תכונותיו ובטוח בעצמו ולכן ירגיש שביכולתו לפעול על פי רצונותיו ,ולא להיות מחוייב לנורמות החברתיות .לעומת זאת ,מתבגר בעל דימוי עצמי שלילי לא יהיה מסוגל לצאת כנגד החברה .הוא אינו יבטח בדעותיו ואמונתו האישית בעצמו תגרום לכך שיכנע לרוב לקונפורמיות החברתית, יהיה צייתן ,יענה לחברה ויקבל את דרך התנהגותה .מתוך החלק התאורטי בעבודתי ,ניתן לנמק את דברי באמצעות הניסוי שהצגתי של סלומון אש ( ,)1226ובנוסף המאמר גיל ההתבגרות" :איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?" קרן יטיב 1.ניסויו של אש הציג כניעה ללחץ חברתי של אנשים שעמדן כנגד קבוצה ,ולא דבקו בדעותיהם ,כלומר הפגינו דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה וברורה .המאמר הנ"ל שהוצג בפרק המקשר בעבודתי מציג בגופו את הקטע הבא" 2:ככל שהוא( ,הילד) יהיה בעל תחושת ערך עצמי חיובי ויוכל למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך ,וככל שהוריו יחזקו את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית ,כך תגבר המסוגלות שלו לעמוד בפני הלחץ החברתי ולא להיכנע לו .לעומת זאת ,דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה ,חוסר חלופות בקבוצת שווים והורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – כל אלה מגבירים את הסיכון שהנער יפעל לפי הציווי החברתי". מן הממצאים שעלו ממחקר השדה ,ניתן לראות שהשערתי אוששה ,ואכן נמצא כי מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי הם בעלי רמת קונפורמיות נמוכה ,בעוד שמתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי הם בעלי רמת קונפורמיות גבוהה. כך שניתן להגיד שאכן קיים קשר בין הדימוי העצמי לרמת הקונפורמיות החברתית. אם כי עליי לסייג את דברי ,בכך שייתכן שבמידה וייעשה מחקר זה בצורה מקיפה יותר הייתי מגיעה לתוצאות מהימנות יותר .כלומר ,יש לבצע מחקר זה גם בחתך אוכלוסיה שונה ,אוכלוסיה מגוונת יותר. דבר נוסף שהיה עלול להשפיע על תוצאות המחקר ,הינו שהמחקר נעשה בקרב בני נוער ,ולמרות 1 אלעד רונית ,רן אורית ונווה ניסן סוציולוגיה במעגלי החברה -קבוצה ,הוצאת רכס.2222 , 2 יטיב קרן ,מאקו , www.mako.co.il ,עשר פלוס.21/21/2212 , 23 היותו אנונימי ,יכול להיות שחלקם לא ענו בכנות ובכך הטו את תוצאותיו. חשוב לציין ,במידה וההגדרה האופרטיבית של המשתנים התלוי והבלתי תלוי הייתה שונה ,לא היו מתקבלים ממצאים שונים .יתרה מכך ,אינני רואה כיצד ניתן לשנות את הגדרות אלו .אם כי אפשר להניח ,שאופן ניסוח השאלון בצורה שונה יכול לגרוף אחריו ממצאים שונים. הצעתי למחקר המשך: הייתי חוקרת באופן ספציפי ומעמיק יותר ,האם אופן השפעת הדימוי העצמי על רמת הקונפורמיות קשור בגופו למקובלות חברתית .כלומר ,האם רמת המקובלות החברתית משפיעה על רמת הקונפורמיות שאכן קשורה לדימוי העצמי. מכאן ,שנושא המחקר היה הקשר בין רמת המקובלות החברתית לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון. השערת המחקר ,היא שככל שרמת המקובלות החברתית הייתה גבוהה יותר ,כך רמת הקונפורמיות הייתה נמוכה יותר .כלומר מתבגר שמקובלתו החברתית היא נמוכה ,ירגיש צורך לרצות את החברה והלתנהג על -פי הנורמות המקובלות ,לעומת מתבגר בעל מקובלות חברתית גבוהה שיעיד על רמת קונפורמיות נמוכה וכמובן דימוי עצמי חיובי. 24 רפלקציה רפלקציה מסוג מטה-קוגניציה: התהליך האישי והבין-אישי: אני בחרתי לעסוק בקשר בין דימוי עצמי לבין רמת הקונפורמיות החברתית בקרב מתבגרים, מכיוון שנושא זה מאוד מעניין אותי. היו עוד מספר נושאים בהם רציתי לעסוק כמו :דפוסי משפחה ,מקובלות חברתית ,דימוי גופני ועוד .בחרתי לעשות את עבודתי על דימוי עצמי וקונפורמיות חברתית ,מכיוון שזה הנושא שהכי מצא חן בעיני ובנוסף ,רציתי לשלב בין סוציולוגיה לפסיכולוגיה ובכך לבדוק השפעות של הפרט והחברה זה על זו ולהפך .בנוסף ,זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע ותיאוריות. תהליך לימודי: את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט .בחרתי להשתמש במקורות אלו לאחר קריאה וסינון של כל מקור בפני עצמו .הקריטריונים שלי לבחירת המקורות היו שמקורות המידע יהיו כמה שיותר רלוונטים לעבודתי ,עשירים בתוכן ומסייעים לי .בתהליך חיפוש המקורות הופתעתי לגלות מגוון עשיר של מקורות אשר רלוונטים לעבודתי ,אךך במציאת מקור מידע לפרק המקשר התקשתי .מקורות המידע שנגעו לשני המרכיבים שחקרתי היו מעטים ורובם עסקו בדימוי עצמי אך לא גם בקונפורמיות .מקורות המידע שלי היו משולבים וכללו ספרי קריאה ,ספרי לימוד ,ומקורות אינטרנטיים. בתהליך כתיבת עבודתי למדתי על כל אחד מהמשתנים שלי בפני עצמו .למדתי שהדימוי העצמי כולל בתוכו המון היבטים כמו אישי ,משפחתי ,חברתי ,פיזיולוגי ועוד ,והקונפורמיות החברתית מתחלקת לציות ,היענות וקבלה .כמו כן ,למדתי כיצד שני המשתנים שלי קשורים זה לזה וכיצד רמת הקונפורמיות החברתית מושפעת מאוד מהדימוי העצמי של הפרט. החלק שעניין אותי במיוחד היה סיכום החלק התיאורטי כיוון שהתעניינתי לראות האם השערת המחקר שלי והספרות תואמות או מנוגדות. היבט ערכי -חברתי: הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר לנושא שבחרתי. לא מצאתי מקורות מידע רבים לנושא הכולל וקיוויתי שהמקורות שכן השתמשתי בהן אכן יספקו לי מידע נכון ורלוונטי .כמו כן ,חששתי רבות במהלך התהליך שאני מבינה את העבודה כראוי אך לבסוף אני מקווה שביצעתי כראוי. למדתי על עצמי: מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי את העובדה שכאשר הנושא עליו אני לומדת ועובדת מעניין אותי ,אני מרגישה רצון רב יותר לגשת אליו. העבודה מאוד עניינה אותי ולכן היה לי את כוח הרצון לעשות אותה על הצד הטוב ביותר .למדתי 25 על עצמי שאני מסוגלת לסכם מקורות מידי גדולים מאוד ולקחת רק את המידע הרלוונטי לעבודתי .כמו כן ,שאלת המחקר לימדה אותי על עצמי עד כמה הדימוי העצמי שלי לא נמוך כמו שחשבתי ושבהמון סיטואציות חברתיות אני נונ-קונפורמיסטית ואיתנה בדעותיי. מתהליך המחקר בנושא זה הבנתי שעיצוב עצמי חיובי בגיל ההתבגרות חשוב מאוד לפרט ,וכל אדם צריך להעריך את עצמו ולהאמין בדרך שלו. רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה: אסטרטגיות חשיבה: לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה: .1השוואה -בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין תוצאותיהם של כל הנחקרים .כמו כן ,ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות .יתר על כן השוואתי בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים. .2השערה -בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת החקר שלי. .3הסקה -בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם .למשל ,הסברתי בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה – נימקתי עפ"י החלק התאורטי. .4שאילת שאלות -בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים אותם אני מעוניינת לבדוק ,ומטרותיהן היו להגיע לתוצאות מהימנות ביותר. .5ייצוג המידע בדרכים מגוונות -בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה ,בשלב סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת מפתח הצגתי את התוצאות בדיאגרמת עוגה .בכך ניסיתי להשתמש בטכניקות שונות שמאוד עזרו לי להסביר את תהליך עבודתי ולסדר את ממצאי המחקר. .6מיזוג -בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי .מיזוג זה העשיר לי את מקורות המידע ותרם לי מאוד בתהליך המחקר. 26 ביביליוגרפיה .1אלעד רונית ,נווה ניסן ורן אורית ,סוציולוגיה במעגלי החברה -חברות ,הוצאת רכס.2222 , .2בר -אל ציפי ,נוימאיר מרים ,מפגשים עם הפסיכולוגיה -מפגש שני -פסיכולוגיה התפתחותית, הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ.2212 , .3דקל גלית ,גליה . www.galiya.co.il .2יטיב קרן ,מאקו" ,גיל ההתבגרות :איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?", , www.mako.co.ilעשר פלוס.2212 , .6לבקוביץ' ענבר ,ככה -מובילים לאיכות חיים.www.kacha.co.il , .1מימון אודליה ,אוצרות פנימיים.2213 ,www.otsarpnimi.co.il , .1צוות בטיפולנט ,בטיפולנט.2222 ,www.betipunet.co.il , .7צוות מדעי החברה ,מדעי החברה .www.uniclaa.co.il , 27 28 נספח -9שאלון נבדק/ת יקר/ה! במסגרת כתיבת עבודתי ביחידה החמישית במדעי החברה ,מועבר שאלון זה. שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורכי מחקר בלבד. השאלון מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד. תודה על שיתוף הפעולה ,ליטל סויסה. סמן .1 :טווח גילי הוא .16-17כן /לא סמן באיקס את התשובה הנכונה ביותר עבורך. =1לא מסכים בכלל =2לא מסכים =3מסכים =2מסכים בהחלט .2אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות. .3בסך הכול אני מרוצה מעצמי. .2אני אף פעם לא מתחרט על מעשיי. .6אני מאמין שאצליח בכל אשר אעשה. .1אני שבע רצון להיות בדיוק מי שאני. ציות .1אני מרגיש שאני מתנהג בהתאם לחוקים בבית ספרי. .7אני משתדל לעשות משימות בדיוק כפי שדורשים ממני. .2מפחיד אותי לצאת כנגד דעת חבריי. .12אעזור לחבר לגנוב אם יבקש ממני. .11אני אתן לחבר להעתיק במבחן כי הוא ביקש ממני. היענות .12אני מתנהג כפי שחבריי מתנהגים למרות שאיני מסכים איתם. .13אני מתייעץ עם אחרים לפני שאני קונה בגדים. .12אני פועל על מנת לרצות את הסביבה שלי. .16אני משתדל להישאר אופנתי. 29 .11אני נוטה לשנות את דעתי בסיטואציות רבות. קבלה .11אני משתכנע בקלות מדעותיהם של אחרים. .17איני פועל לשנות דברים שמפריעים לי. .12נוח לי להתנהג באופן שבו חבריי מתנהגים. .22אני הולך למסיבות עם חבריי גם אם אין לי חשק. .21אשתה אלכוהול כמו כל הנוער שסביבי. 31 שאלת רקע מספר גיל רמת דימוי עצמי 2 3 2 6 1 סהכ שאלה מספר נחקר 13 קונפורמיות דימוי עצמי קונפו- רמיות סיכום קבלה היענות ציות 1 1 2 7 1סהכ 1 1 1 1 1סהכ 2 2 1 1 1סהכ 1 2 1 6 2 3 2 1 2 2 7 1 1 16-17 2 3 2 3 3 16 2 1 2 2 3 2 3 3 3 2 12 2 2 2 2 2 16 12 31 חיובי נמוכה 2 16-17 2 3 2 3 3 16 3 2 2 3 3 2 3 2 3 2 13 1 3 3 2 3 12 12 31 חיובי נמוכה 3 16-17 2 2 3 2 2 16 2 1 1 3 2 1 3 1 3 1 11 2 1 1 2 2 2 12 32 חיובי נמוכה 2 16-17 2 3 2 2 2 11 2 1 1 2 2 1 3 3 3 1 12 3 1 2 1 1 11 7 33 חיובי נמוכה 6 16-17 2 3 2 3 3 16 3 1 1 3 3 2 3 2 2 2 11 3 3 3 2 2 12 13 36 חיובי נמוכה 1 16-17 3 3 2 2 3 12 3 3 1 3 3 2 3 2 3 1 13 2 2 2 2 2 11 12 32 חיובי נמוכה 1 16-17 3 3 1 3 3 13 2 2 1 3 3 3 3 2 2 2 11 2 2 2 2 2 17 12 32 שלילי גבוהה 7 16-17 3 2 2 2 2 11 2 1 2 3 2 3 3 2 3 2 12 2 2 3 3 3 13 11 22 שלילי גבוהה 2 16-17 2 3 2 3 2 12 3 2 2 3 2 3 2 2 3 1 12 2 2 3 2 2 13 11 37 חיובי נמוכה 12 16-17 2 3 2 2 3 12 2 1 2 3 3 2 3 2 3 2 11 2 2 3 3 2 12 12 36 חיובי נמוכה 11 16-17 2 3 2 3 3 16 2 1 2 2 3 2 3 3 3 2 12 2 2 2 2 2 13 12 36 חיובי נמוכה 12 16-17 2 3 2 2 3 12 3 1 1 3 3 2 3 2 2 1 11 1 2 2 2 2 12 2 32 חיובי נמוכה 13 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 1 3 2 3 1 12 2 3 11 32 שלילי גבוהה 12 16-17 2 3 3 2 3 11 1 2 3 2 2 1 2 2 2 1 12 2 2 3 3 3 7 13 31 חיובי נמוכה 16 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 2 3 3 2 2 1 2 2 3 2 2 12 11 36 חיובי נמוכה 2 2 12 11 16-17 2 2 3 2 2 11 2 1 2 1 1 2 2 2 1 1 1 1 2 2 1 2 7 7 23 חיובי נמוכה 11 16-17 3 3 3 2 3 11 2 1 2 1 2 1 2 2 1 3 7 2 2 2 2 1 2 2 21 חיובי נמוכה 17 16-17 2 3 2 3 3 16 3 2 2 3 3 2 3 2 3 2 13 1 3 3 2 3 12 12 31 חיובי נמוכה 12 16-17 2 3 2 2 2 11 2 1 1 2 2 1 3 3 3 1 12 3 1 2 1 1 11 7 33 חיובי נמוכה 22 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 3 3 3 2 2 12 2 3 3 3 3 16 12 21 חיובי גבוהה נספח -3טבלת ממצאים גולמית 13 11 21 16-17 3 2 3 2 2 17 2 2 2 1 2 1 1 2 2 1 2 3 1 1 2 1 1 7 21 חיובי נמוכה 22 16-17 2 3 2 3 2 12 2 3 2 3 3 3 3 2 2 3 11 3 2 3 2 2 16 11 27 שלילי גבוהה 23 16-17 2 3 3 3 3 12 3 3 3 3 2 3 3 2 2 2 12 3 2 2 3 3 12 13 32 חיובי גבוהה 22 16-17 2 2 2 2 2 12 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 16 3 3 3 3 3 16 16 63 שלילי גבוהה 26 16-17 2 3 2 3 3 16 2 3 2 2 2 3 2 3 1 2 11 1 2 2 3 3 11 11 33 חיובי נמוכה 21 16-17 2 2 3 2 2 12 2 1 1 3 2 1 3 1 3 1 11 2 1 1 2 2 2 12 32 חיובי נמוכה 21 16-17 2 2 3 2 2 12 2 1 1 3 2 3 1 3 1 1 11 1 1 2 2 1 2 1 21 חיובי נמוכה 27 16-17 2 3 2 3 2 12 3 2 2 3 2 3 2 2 3 1 12 2 2 3 2 2 13 11 37 חיובי נמוכה 22 16-17 2 3 2 3 3 16 3 2 2 3 3 2 1 2 2 2 13 3 3 3 2 2 2 13 36 חיובי נמוכה 32 16-17 2 3 2 3 3 16 2 1 2 2 3 2 3 3 3 2 12 2 2 2 2 2 13 16 36 חיובי נמוכה 31 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 1 3 2 3 1 12 1 3 2 2 2 12 12 32 חיובי נמוכה 32 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 1 3 2 3 1 12 1 3 2 2 2 12 12 32 חיובי נמוכה 33 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 1 3 2 3 1 12 1 3 2 2 2 12 12 32 חיובי נמוכה 32 16-17 2 3 2 2 3 12 3 1 1 3 3 2 3 2 2 1 11 1 2 2 2 2 11 2 22 שלילי נמוכה 36 16-17 2 3 2 2 3 16 3 1 1 3 3 2 3 2 2 1 11 1 2 2 2 2 11 2 22 חיובי נמוכה 31 16-17 2 3 2 3 3 16 2 1 2 3 3 2 3 2 2 2 11 2 2 3 3 2 13 12 31 חיובי נמוכה 31 16-17 3 3 2 3 3 12 3 1 2 3 3 2 3 3 2 2 12 2 2 3 2 2 12 11 31 שלילי נמוכה 37 16-17 3 3 2 2 3 13 3 1 2 3 3 2 2 3 2 2 12 2 2 1 2 2 13 2 36 שלילי נמוכה 32 16-17 3 2 2 3 3 16 2 3 3 2 3 2 3 3 2 2 13 3 3 2 2 2 12 12 32 חיובי נמוכה 22 16-17 3 3 2 3 3 12 3 2 2 3 3 3 3 2 2 2 13 1 2 2 2 3 12 12 31 חיובי נמוכה =22N 13 דימוי עצמי שלילי: 22% היענות נמוכה: 12.6% קבלה נמוכה: 76% קונפ' גבוהה: 11.6% ציות נמוך: 72.6% דימוי עצמי חיובי: 72% היענות גבוהה: 71.6% קבלה גבוהה: 16% קונפ' נמוכה: 72.6% ציות גבוה: 11.6% נספח -2טופס הצעת מחקר טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע שם התלמיד/ה :ליטל סויסה שם המנחה :אורלי דניאל שם בית הספר :עמי אסף סמל מוסד 212232 :ישוב :מתן טלפון262-1132226 : דואל[email protected] : נושא העבודה :הקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון. שאלת המחקר :האם יש קשר בין רמת הדימוי העצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון? השערת המחקר :קיים קשר .רמת הדימוי העצמי משפיעה על הקונפורמיות החברתית אצל תלמידי תיכון .ככל שרמת הדימוי העצמי חיובית יותר ,כך רמת הקונפורמיות החברתית נמוכה יותר. משתנים הנבדקים במחקר: משתנה בלתי תלוי :דימוי עצמי הגדרה אופרציונלית :דימוי אישי ,משפחתי ,מוסרי ,גופני ,חברתי ,אקדמי ועוד... משתנה תלוי :קונפורמיות חברתית הגדרה אופרציונלית :לחץ חברתי או מדומה הגורם לשינוי בהתנהגות או בדעה .לקונפורמיות כמה סוגים: היענות -קונפורמיות הנעשית ללא אמונה בהתנהגות. צייתנות -קונפורמיות הנעשית בהתאם להוראה מפורשת . הסכמה -קונפורמיות הנעשית בהסכמה מלאה ואמונה בהתנהגות ,חברי הקבוצה משכנעים את הפרט ומפעילים עליו לחצים על מנת להיענות לדרישות. אוכלוסיית המחקר :תלמידי תיכון בישראל ,גילאי .16-17 כלי המחקר :שאלון סגור. ביבליוגרפיה : .1ג' זימברדו פיליפ ,גקגריר ריצ'רד ,מבוא לפסיכולוגיה ,כרך ב' ,האוניברסיטה הפתוחה. (עריכה מדעית של המהדורה העברית -רות פזי גולדברג ,רות בייט מרום). .2גלייה (גלית דקל) www.galia.co.il .3האוניברסיטה הפתוחה ,מבוא לפסיכולוגיה ,חטיבה שלישית ,יחידות .1-2 .2יטיב קרן ,גיל ההתבגרות :איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי? עשר פלוס /מאקו/ 21/21/2212 .6מאמר -לחץ חברתי בגיל הנעורים www.eserplus.net .1רוקס סוניה ,שורצולד יוסף ,פסיכולוגיה חברתית ,כרך ב ,3,2 :האוניברסיטה הפתוחה. 13
© Copyright 2024