יוצאים לדרך... מפג ש מליאה לפתיחה

‫החופש עבורי הוא ‪..........‬‬
‫יוצאים לדרך‪ ...‬מפגש מליאה לפתיחה‬
‫פעילות א'‪" :‬החופש עבורי"‬
‫לפניכם דף ובו‪" :‬משפט המתחיל מחשבות "‪ ......‬לאחר קריאת משפט זה שכתב יוסף אדיסון‬
‫התחילו בכתיבה רצופה של ‪ 5-7‬דקות מכל המחשבות שעולות לכם מתוך משפט זה ‪......‬‬
‫בהנחיית המנחה ‪ -‬הניחו את העטים ורק בהנחייתו חזרו וקראו את מה שכתבתם‪ .‬תוכלו‬
‫להוסיף או לתקן את הכתוב ‪ ....‬ומאוחר יותר להציגו למליאה‪.‬‬
‫מהם החיים? הם אינם להלך‪ ,‬לנשום אוויר צח ולהתבונן בשמש‪ .‬עיקרם‬
‫להיות חופשי‪.........‬‬
‫יוצאים לדרך‪ ...‬מפגש מליאה לפתיחה‬
‫פעילות ב'‪" :‬לחופש נולד " ‪-‬‬
‫כתיבה חופשית‬
‫שלב ‪:1‬‬
‫משמעות השבי‬
‫"טובים חללי חרב מחללי רעב‪ .‬שבי קשה מכולם"‬
‫(בבא בתרא‪ ,‬פרק א‪ ,‬דף ח'‪ ,‬ב‪ ,‬גמרא) משפט זה‪ ,‬מתוך הגמרא‬
‫לדיון‪:‬‬
‫מדוע השבי נתפס כקשה יותר ממוות או רעב?‬
‫שלב ‪:2‬‬
‫מצוות פידיון שבויים‬
‫"פדיון שבויים‪ ,‬קודם לפרנסת עניים ולכסותן; ואין לך מצוה רבה כמו פדיון שבויים‪ :‬‬
‫שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים‪ ,‬ובכלל הערומים; ועומד בסכנת נפשות‪ .‬‬
‫והמעלים עיניו מפדיונו‪--‬הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך‪ ,‬ולא תקפוץ את ידך"‬
‫(דברים טו‪,‬ז)‪ ,‬ועל "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט‪,‬טז)‪... ,‬וביטל מצות ‪" ...‬וחי אחיך‪,‬‬
‫עימך" (ויקרא כ"ה‪,‬ל"ו)‪" ,‬ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא י"ט‪,‬י"ח)‪ ,‬ו"הצל‪ ,‬לקוחים למוות"‬
‫(משלי כד‪,‬יא)‪ ,‬והרבה דברים כאלו‪ .‬ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים‪.‬‬
‫יא‪ ‬אנשי העיר שגבו מעות לבניין בית הכנסת‪ ,‬ובא להן דבר מצוה‪--‬מוציאין בו את‬
‫המעות‪ .‬קנו אבנים וקורות‪--‬לא ימכרו אותן לדבר מצוה‪ ,‬אלא לפדיון שבויים; אף על‬
‫פי שהביא את הלבינים‪ ,‬וגדרו את האבנים‪ ,‬ופצלו את הקורות‪ ,‬והתקינו הכול לבניין‪--‬‬
‫מוכרין הכול לפדיון שבויים בלבד‪ .‬אבל אם בנו וגמרו‪--‬לא ימכרו את בית הכנסת‪ ,‬אלא‬
‫יגבו לפדיונן מן הציבור‪.‬‬
‫הרמבם ‪ ,‬משנה תורה ‪ ,‬הלכות מתנות עניים ‪ ,‬פרק ח' י'‪-‬י"א‬
‫משימה‪:‬‬
‫כיצד מסביר הרמב"ם את חשיבות פידיון שבויים?‬
‫הסבירו את הנימוקים השונים שהוא מעלה‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫מסלול א' ‪ -‬פדיון שבויים‬
‫מגבלות מצוות פידיון שבויים‪.‬‬
‫אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם‪ ,‬שלא יהיו האויבים רודפין‬
‫אחריהם לשבותם‪ ,‬ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים‬
‫מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן‪".‬‬
‫( רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב)‬
‫משימה‪:‬‬
‫בהלכה י"ב‪ ,‬לכאורה‪ ,‬סותר הרמב"ם את מה שהוא כתב בהלכה י' ‪-‬‬
‫בה הבנו שפדיון שבויים היא מצווה בחשיבות עליונה‪ .....‬מהם הסייגים שמעלה הרמב"ם‬
‫בדרך לפידיון השבויים? נסו להבין את משמעותם של סייגים אלה‪.‬‬
‫לדיון‪:‬‬
‫האם אנו מסכימים עם דעתו של הרמב"ם?‬
‫מה פירוש "יתר על דמיהן " ‪ -‬האם יש מחיר שונה לכל חייל? מי מחליט מהו מחיר‬
‫דמיהן?‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫שלב ‪:3‬‬
‫קראו את סיפורי השבויים של ישראל‪:‬‬
‫מבצעי הצלה‪:‬‬
‫מלחמה נגד השעון ‪ -‬סיפור חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד‪.‬‬
‫יום ראשון ‪ 9 -‬באוקטובר‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15:30‬מסיים רב"ט נחשון וקסמן השתלמות בנהיגה בג'יפ‪ ,‬בבסיס צה"ל‬
‫בצפון הארץ ונכנס למכונית חברו‪ ,‬משה קפר‪ .‬בשעה ‪ 17:30‬נפרד נחשון מחברו‬
‫ויורד בצומת עטרות‪.‬‬
‫מנקודה זו מתחילות ההשערות‪ .‬נחשון ככל הנראה עולה על טרמפ לרמלה‪ .‬לא‬
‫ברור אם נחשון הגיע לרמלה ומשם החליט לעלות לירושלים לבית הוריו‪ ,‬או שכלל‬
‫לא הגיע לרמלה‪ .‬הוא היה לבוש במדי א'‪ ,‬כומתה ותג יחידה של גולני‪ ,‬ונשא את‬
‫נשקו האישי רובה אמ‪.16-‬‬
‫בירושלים ציפו ההורים‪ ,‬יהודה ואסתר‪ ,‬לבנם‪ .‬אט‪ ,‬אט הלכה הדאגה וגדלה‪.‬‬
‫"נחשון הוא לא מסוג הבנים שייעלם מבלי להודיע"‪ ,‬אמרו‪ .‬הם התקשרו לבסיס לברר‬
‫האם נחשון יצא הביתה‪ .‬בשעה ‪ 2‬לפנות בוקר לא יכלו לשאת לבדם את החרדה‪ .‬הם‬
‫התקשרו לקצין העיר ודיווחו על היעדרותו של נחשון‪.‬‬
‫יום שלישי ‪ 11 -‬באוקטובר בשעה ‪.16:00‬‬
‫ברדיו מתפרסמת הידיעה הראשונה על חטיפת חייל‪ .‬הידיעה על החטיפה מצמררת‬
‫את הציבור‪ .‬בשעה ‪ 19:00‬בערך‪ ,‬מטלפן אלמוני לבית המשפחה‪ ,‬ומבקש לדבר עם‬
‫אביו של נחשון‪ ,‬יהודה‪ .‬האיש שסרב להזדהות‪ ,‬אמר לאב כי בנו נחטף בידי החמאס‪,‬‬
‫שהוא בחיים ונתק את הטלפון‪.‬‬
‫השעה ‪ .20:00‬במהדורת החדשות בטלויזיה משודרת קלטת וידאו‪ ,‬שהביא צלם‬
‫סוכנות רויטר‪ ,‬בה מצולמת תעודת הזהות של נחשון ונשקו האישי‪ .‬בקלטת מועברת‬
‫גם דרישת החוטפים‪" :‬אנו דורשים את שיחרורם המיידי של מנהיג החמאס‪ ,‬השייח‬
‫אחמד יאסין‪ ,‬שייח צאלח שתאדה‪ ,‬שייח עבד אל כרים עובייר ומוסטפה רידאני‪ .‬עוד‬
‫אנו דורשים את שיחרורם של כל עצורי אז א ‪ -‬דין אל קסאם וכן ‪ 50‬אנשי חמאס‪,‬‬
‫השפוטים לתקופות מאסר ארוכות"‪.‬‬
‫עם ישראל מקשיב ביחד לאולטימטום‪" :‬המועד האחרון למילוי הדרישות הוא יום‬
‫שישי‪ 14 ,‬באוקטובר‪ ,‬בשעה ‪ .21:00‬אם הן לא ימולאו ‪ -‬תהיה ישראל אחראית‬
‫להריגת החייל"‪.‬‬
‫הוריו של נחשון מבקשים להעביר מסר לראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬וליו"ר אש"ף‪,‬‬
‫יאסר ערפאת‪.‬‬
‫"בתור תומך בתהליך השלום"‪ ,‬אומר האב "אני מקווה שרבין יעשה את כל המאמצים‬
‫למנוע שפיכות דמים מיותרת‪ ..‬ערפאת‪ ,‬אם תביא לשיחרורו של נחשון‪ ,‬אני מבטיח‬
‫לך שזה יתרום רבות לחיזוק מעמדך במדינה שאתה רוצה להקים"‪ .‬אומר האב‪.‬‬
‫ראש הממשלה יצחק רבין מתקשר לערפאת‪" :‬אתה אחראי לחייו של נחשון"‪ ,‬אומר‬
‫רבין לערפאת בשיחת טלפון‪ ,‬ומזהיר את ראש אש"ף בצורה בוטה‪" :‬אי החזרתו‬
‫בחיים של החייל נחשון וקסמן"‪ ,‬אומר רבין‪" ,‬תביא להשפעה קשה ביותר על עתיד‬
‫יחסיה של מדינת ישראל עם הרשות הפלשתינית והמשך תהליך השלום עם‬
‫הפלשתינים"‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫שלב ‪:4‬‬
‫הצלת שבויים בישראל ‪....‬‬
‫יום שישי ‪ 14 -‬באוקטובר‬
‫בבוקר יום שישי כבר היה בידיו של ראש השב"כ ביהודה ושומרון מידע מדוייק על הבית שבו‬
‫הוחזק החטוף ופרטים נוספים‪ .‬שעה קלה לאחר מכן כבר הורה ראש הממשלה‪ ,‬יצחק רבין‪,‬‬
‫להתחיל בתכנון מבצע החילוץ‪ :‬נאסף כל מידע מודיעיני אפשרי ‪ -‬פתחי הבית‪ ,‬הדרכים‬
‫המובילות אליו‪ ,‬המבנה הפנימי של הבית‪ ,‬כל חדר וחדר‪ ,‬כולל המטבח והשרותים‪ .‬לקראת‬
‫הצהריים נפלה ההחלטה בסיירת מטכ"ל‪ ,‬להטיל על סרן ניר פורז לשמש כמפקד הפריצה‪.‬‬
‫ראש הממשלה קבע‪ ,‬כי יש לערוך את המבצע עוד לפני פקיעת מועד האולטימטום‪ ,‬שהיה‬
‫תשע בערב‪.‬‬
‫ב‪ 18:00-‬החלה תזוזת הכח ליעד‪ .‬בערך ב‪ 18:30-‬הגיעה ידיעה‪ ,‬שמכונית "מרצדס" חונה‬
‫ליד הבית בביר ‪ -‬נבאללה‪ ,‬שבו מוחזק החטוף‪ .‬נהג המכונית נכנס לתוך הבית‪ .‬הועלה חשש‬
‫שהחוטפים מתכוונים להעביר את וקסמן למקום אחר‪ .‬לכוח ניתנה הוראה לעצור‪ .‬נהג‬
‫ה"מרצדס" שהה בבית עד ‪ ,19:15‬אך כשיצא‪ ,‬היה לבדו‪ .‬הוא נלכד ונלקח לחקירת השב"כ‪.‬‬
‫בסביבות ‪ ,19:15‬כששקעה השמש החלו לוחמי סיירת מטכ"ל‪ ,‬שכבר היו בקרבת היעד‪ ,‬לנוע‬
‫לעבר הבית‪ ,‬כשהם מתפצלים לשני כוחות‪ .‬כוח אחד הגיע מדרום לכפר‪ ,‬והשני מצפונו‪ .‬רק‬
‫לאחר שהבינו מפקדי הכוח שאין שום ברירה‪ ,‬הם החליטו לפרוץ‪.‬‬
‫‪ 19:47‬הלוחמים שעטו במדרגות‪ ,‬ובתוך שניות היו בסלון של הקומה השניה‪ .‬אחד החוטפים‪,‬‬
‫שישב בסלון‪ ,‬נורה ונהרג מייד‪ .‬שני החוטפים האחרים‪ ,‬ועימם נחשון‪ ,‬נמצאו בחדר קטן‪ ,‬שהכניסה‬
‫אליו היא מהסלון‪ .‬דלת מתכת כבדה‪ ,‬נעולה‪ ,‬הפרידה בין הסלון לחדר‪.‬‬
‫חיילי הכוח‪ ,‬ובראשם סרן ניר פורז‪ ,‬התמקמו מול דלת המתכת וניסו לפרוץ פנימה‪ .‬ברגע זה‪,‬‬
‫ואולי מספר רגעים קודם לכן‪ ,‬רצחו החוטפים את נחשון‪ .‬מיד לאחר מכן הושלכו מטען חבלה‬
‫ורימון יד לעבר הכוח‪ ,‬ואחריהם שוב ירו המחבלים צרורות מרובי הסער שלהם‪ .‬סרן ניר פורז‬
‫נפצע אנושות‪ ,‬ומת תוך כדי קרב‪.‬‬
‫החיילים פרצו לחדר תחת אש כבדה‪ ,‬בתקווה שנחשון עדיין חי‪ .‬הם הרגו ביריות את שני‬
‫החוטפים‪ 12 .‬חיילים נפצעו במהלך הקרב הקצר‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫יום רביעי ‪ 12 -‬באוקטובר‪.‬‬
‫רבין מכנס ישיבת ממשלה ומדווח לשרים על המתרחש‪ .‬הוא אומר שיאסר ערפאת מסוגל‬
‫להביא לשיחרורו של נחשון וקסמן‪ .‬השרים מגבים את עמדתו של רבין‪.‬‬
‫החמאס פרסם כרוז בו הוא טוען כי החייל החטוף לא נמצא בתחום האוטונומיה ומאיים כי‪:‬‬
‫"בקרוב מאד נבצע פעולה שתלמד את ראש ממשלת ישראל כיצד יש להתנהג עם העם‬
‫הפלסטיני"‪.‬‬
‫בשעות אחר הצהריים מגיעה הקלטת השניה לבית המשפחה‪ .‬השיחה המוקלטת‪" :‬איך קוראים‬
‫לך? שואל המחבל‪" .‬אני נחשון וקסמן‪ .‬החבר'ה מהחמאס חטפו אותי‪ .‬הם רוצים לשחרר את‬
‫האסירים שלהם‪ .‬אם לא ‪ -‬יהרגו אותי‪ .‬אני מבקש מכם לעשות מה שאתם יכולים בשביל שאני‬
‫אצא מפה חי"‪.‬‬
‫"מה אתה רוצה מאמא שלך?" שואל החוטף "ההורים שלי מסתכלים עלי?" שואל נחשון "אני‬
‫כרגע בסדר‪ .‬אני מקווה לחזור אליכם‪ ,‬אם רבין יחליט לשחרר את האסירים שלהם"‪.‬‬
‫לאחר הצפייה בקשה להעביר מסר לבנה‪" :‬נחשון בני‪ ,‬תהיה חזק‪ .‬כולם אוהבים אותך ומתפללים‬
‫עבורך כל שנייה‪ .‬תהיה חזק"‪ .‬עוד ביקשה "אני פונה לחמאס כגוף דתי‪ ,‬לשחרר את הבן שלי‪.‬‬
‫אני מבקשת מהאירגון להתייחס אליו לפי אמות המידה המוסריות והדתיות הנהוגות אצלו"‪.‬‬
‫מבצע יונתן (או מבצע אנטבה) הוא מבצע שערך צה"ל באוגנדה‪ ,‬במטרה להציל ‪ 105‬חטופים‬
‫יהודים וישראלים‪ ,‬שנחטפו במהלך טיסתם מישראל לצרפת בשנת ‪ .1976‬למרות התבצרותם של‬
‫החוטפים במדינה עוינת‪ ,‬המבצע הוכתר בהצלחה וכמעט כל החטופים חולצו בשלום‪ .‬במהלך‬
‫המבצע נהרג מפקד סיירת מטכ"ל‪ ,‬שהיה מפקד כוח הפריצה במבצע‪ ,‬יונתן נתניהו‪ ,‬ובעקבות‬
‫זאת נקרא המבצע על שמו‪.‬‬
‫חטיפת המטוס‬
‫ב‪ 27-‬ביוני ‪ 1976‬נחטף מטוס של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס‪ .‬במטוס היו ‪ 228‬נוסעים‬
‫ו‪ 12-‬אנשי צוות‪ .‬החוטפים היו שני גרמנים‪ ,‬חברי "תאי המהפכה" ושני מחבלים פלסטינים‪ ,‬חברי‬
‫החזית העממית לשחרור פלסטין‪ .‬המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה‪ ,‬מרחק של כ‪-‬‬
‫‪ 3,800‬קילומטרים מישראל‪ .‬שם הצטרפו אל החוטפים עוד ‪ 4‬מחבלים פלסטינים‪ .‬ביום השלישי‬
‫לחטיפה‪ ,‬ב‪ 29-‬ביוני‪ ,‬ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים‬
‫של הטרמינל הישן‪ ,‬ושיחררו את יתר הנוסעים‪ .‬קברניט המטוס הצרפתי‪ ,‬מישל בקוס‪ ,‬התעקש‬
‫להישאר עם נוסעיו החטופים‪ ,‬מתוך אחריותו לשלומם‪ .‬יחד איתו נשאר כל צוות המטוס‪.‬‬
‫דרישות החוטפים‬
‫מדינת ישראל ניהלה מגעים עם שליט אוגנדה אידי אמין‪ ,‬ששיתף פעולה עם החוטפים‪ .‬החוטפים‬
‫דרשו את שחרורם של ‪" 53‬לוחמי חופש" הכלואים בבתי סוהר‪ .‬ביניהם ‪ 40‬מחבלים בישראל‪5 ,‬‬
‫מחבלים בקניה‪ 6 ,‬אנרכיסטים בגרמניה‪ ,‬אנרכיסטית בשווייץ ואנרכיסטית בצרפת‪ .‬בנוסף הם‬
‫דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה‪ .‬הם קבעו כאולטימטום שאם לא יענו דרישותיהם עד יום‬
‫חמישי ה‪ 1-‬ביולי‪ ,‬יוצאו כל בני הערובה להורג‪ .‬תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את‬
‫משך האולטימטום עד ‪ 4‬ביולי‪.‬‬
‫מבצע ההצלה‬
‫במקביל למו"מ לשחרור החטופים‪ ,‬תכנן צה"ל מבצע חילוץ‪ ,‬על סמך נתוני מודיעין על שדה‬
‫התעופה אנטבה‪ .‬תחילה סירב ראש הממשלה יצחק רבין לאשר מבצע צבאי‪ ,‬וגם הלחצים מצד‬
‫שר הביטחון‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬לא הועילו‪ .‬אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית של צה"ל לחילוץ החטופים‪,‬‬
‫הוא ערך הצבעה בממשלה וקיבל רוב מוחץ בעד התוכנית‪ .‬גם בצה"ל היו חלוקות הדיעות ‪-‬‬
‫הרמטכ"ל מוטה גור התנגד נמרצות לכל תוכנית פעולה‪ ,‬אולם האלופים בני פלד ויקותיאל אדם‬
‫לחצו על כולם לצאת לחילוץ‪ .‬עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית‪ ,‬ב‪ 3-‬ביולי המריאו‬
‫ארבעה מטוסי ‪ C-130‬הרקולס ("קרנף") של חיל האוויר משארם א‪-‬שייח' וטסו לאנטבה‪ .‬רק‬
‫כשכבר היו מעל אתיופיה קיבלו את אישור הממשלה להמשיך במבצע‪ .‬מפקד המבצע בשטח‬
‫היה תא"ל דן שומרון‪.‬‬
‫הלוחמים הצליחו להגיע בדיוק בזמן שנקבע‪ ,‬ואף הנחיתו את המטוסים בצורה נוחה‪ ,‬למרות שאור‬
‫שדה התעופה כובה כאשר היו בעיצומה של הנחיתה‪ .‬אולם כאשר פרצו הלוחמים עם המרצדס‬
‫והג'יפים‪ ,‬הם פעלו בניגוד לכללים שהם עצמם קבעו‪ .‬על פי התכנון‪ ,‬היה על הכוח לנסוע עד‬
‫למקום החטופים ולא להשתהות כלל‪ ,‬גם אם הם בסכנה‪ ,‬כדי שלא לאבד את גורם ההפתעה‪.‬‬
‫אולם לפני זמן ההגעה הם נתקלו בשני חיילים אוגנדיים‪ ,‬ובמקום להתעלם מהם ולהמשיך‬
‫בנסיעה‪ ,‬הם פגעו בחיילים במקלע שהרעיש והפנה אליהם את תשומת הלב של האוגנדיים‪ .‬מוקי‬
‫בצר המשיך עם חייליו רגלית למקום החטופים ואילו יוני נתניהו רץ אחריהם‪ ,‬אך חייל אוגנדי ירה‬
‫עליו ממגדל הפיקוח והוא נפצע קשה‪ .‬יוני מת מפצעיו לפני שפונו החטופים‪.‬‬
‫בהגיעם לבניין‪ ,‬זיהו החיילים את המחבלים וירו בהם‪ .‬החטופה אידה בורוביץ' נהרגה מאש‬
‫המחבלים; גם פסקו כהן נפגע מחילופי אש‪ ,‬כאשר החיילים ירו לעבר מחבל שישב בקרבתו;‬
‫כאשר נכנסו כוחות צה"ל‪ ,‬התרומם ממקומו צעיר בן ‪ 19‬בשם ז'אן ז'ק מימוני וחיילי צה"ל ירו‬
‫בו בטעות‪ .‬סמ"ר סורין הרשקו מהפלוגה המסייעת של גדוד ‪( 890‬צנחנים)‪ ,‬נפצע קשה מקליע‬
‫אקדח‪ .‬הנוסעים הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה‪ ,‬שם תידלקו ונסעו היישר לישראל‪.‬‬
‫ההפתעה והמהירות של צה"ל היו כל כך גדולים‪ ,‬עד שבסיום הפעולה‪ ,‬כאשר שר הביטחון הורה‬
‫להתקשר לאידי אמין ולהודות לו על עזרתו לחטופים (בהלצה‪ ,‬כמובן)‪ ,‬לא ידע אידי אמין כלל על‬
‫המבצע והזכיר לישראל כי "מחר מסתיים האולטימטום של המחבלים על כל המשתמע מכך"‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫מבצע יונתן ‪ -‬מבצע אנטבה‬
‫אהוד‪ ,‬או אודי כפי שקוראים לו‪ ,‬בן ‪ 31‬שנים מנהריה‪ .‬לאודי הורים‪ :‬מיקי ושלמה‪ ,‬ושני‬
‫אחים‪ :‬יאיר וגדי‪ .‬אודי נשוי לקרנית‪ ,‬שהייתה חברתו במשך תשע שנים‪.‬‬
‫לאחר השירות הצבאי בחטיבת הצנחנים נסע לטיול אופנועים בו חצה את אוסטרליה‬
‫במשך חצי שנה‪ .‬לאחר הטיול התחיל ללמוד "הנדסת הסביבה" בטכניון שבחיפה‪.‬‬
‫מספרים על אודי שהוא אדם טוב לב‪ ,‬מתחשב ואכפתי‪ .‬אדם בעל דעות ועקרונות אבל‬
‫מתחשב גם בדעות מנוגדות לדעתו‪ .‬אוהב קולנוע‪ ,‬מוזיקה ולבלות עם חברים‪ .‬אחד‬
‫התחומים החשובים לו במיוחד הוא איכות הסביבה‪ .‬הוא הצטרף ל"סיירת הירוקה"‬
‫כדי לעזור בשמירת הסביבה ואוהב מאוד גם בעלי חיים‪ .‬בשנים האחרונות פיתח אודי‬
‫את תחביב הצילום‪ .‬לאחרונה הפך הצילום מתחביב למקצוע‪ .‬אהבה נוספת של אודי‬
‫היא הים‪ .‬מאז ילדותו הוא מפליג בעולם עם אביו‪ ,‬והוא מתכנן עוד להפליג למקומות‬
‫רבים‪ .‬ב‪ 12-‬ביולי ‪ 2006‬נחטף אודי ללבנון לאחר שסיור בו נסע הותקף על ידי מחבלי‬
‫החיזבאללה‪.‬‬
‫אלדד רגב‬
‫אלדד בן ‪ ,26‬בן לטובה ז"ל ולצבי‪ ,‬אח לבני‪ ,‬עופר ואייל‪ .‬כשהיה בן ‪ 18‬נפטרה אימו‬
‫של אלדד ובכל זאת החליט להתגייס לשירות קרבי‪ .‬אלדד שירת במשך שלוש שנים‬
‫בגבעתי‪ .‬לאחר טיול במזרח הרחוק התחיל ללמוד במכינה אקדמית והתקבל ללימודי‬
‫משפטים באוניברסיטת בר אילן‪ .‬חבריו הרבים של אלדד מספרים על טוב ליבו‪ ,‬שהוא‬
‫מוכן לעזור ולתרום לכולם‪ .‬לאלדד תחביבים רבים‪ .‬הוא אוהב מאוד כדורגל ועבר קורס‬
‫מאמני כדורגל‪ .‬הוא אוהב מאוד גם מוזיקה וספרים‪.‬‬
‫אלדד גויס לשירות מילואים עם פרוץ המלחמה בלבנון‪ .‬שלושה ימים לפני שנחטף‬
‫הוא השתתף באזכרה השנתית לאמו‪ .‬ב‪ 12-‬ביולי ‪ 2006‬נחטף אלדד ללבנון לאחר‬
‫שהסיור בו נסע הותקף על ידי מחבלי החיזבאללה‪.‬‬
‫גלעד שליט‬
‫גלעד הוא בן עשרים (יום הולדתו ה‪ 20-‬חל כשכבר היה בשבי)‪ .‬גלעד‪ ,‬הוריו ‪ -‬נועם‬
‫ואביבה‪ ,‬אחיו‪ ,‬יואל‪ ,‬ואחותו הדס גרים במצפה הילה שבגליל‪.‬‬
‫סיים בהצטיינות את מגמת המדעים ואוהב בעיקר את מקצועות המתמטיקה‬
‫וספורט‪ .‬אוהב לשחק כדורסל ומתעניין בכל ענפי הספורט מכדורגל ועד לאופניים‬
‫ואתלטיקה‪( .‬באתר שהוקם למענו נכתב שאם רצית לדעת מה התוצאות בטורניר‬
‫ספורט ‪ -‬גלעד הוא הכתובת!)‬
‫גלעד התגייס בשנת ‪ .2005‬הוא התאמץ להתקבל ליחידת השריון בעקבות אחיו‬
‫הגדול יואל ששירת בשריון‪ .‬הוא התמודד עם הקשיים במסלול וסיים אותו בהצטיינות‬
‫כמה חודשים לפני שנחטף‪ .‬גלעד הוצב באזור רצועת עזה שם עסק במשימות של‬
‫ביטחון שוטף והגנה על יישובי "עוטף עזה"‪ .‬מאז התקפת המחבלים שהתרחשה‬
‫ב‪ 25-‬ביולי ‪ 2006‬מוחזק גלעד על ידי החמאס‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫גולדווסר בנים לגבולם ‪?...‬‬
‫הישובו‬
‫אהוד‬
‫נווט חיל האויר‪ .‬נשוי לתמי ואב ליובל‪ .‬התנדב לקורס טייס‪ ,‬וזכה לצל"ש לאחר שהציל‬
‫את חיי הטייס שהיה עימו במטוס הפנטום‪ ,‬באחת הגיחות שערכו‪.‬‬
‫הפנטום נפגע ‪ -‬ומאז נעלם‬
‫ב‪ 16-‬באוקטובר ‪ ,1986‬יצא לגיחת הפצצה של יעדי מחבלים באזור צידון שבדרום‬
‫לבנון‪ .‬בדרכו נפגע מטוס הפנטום בו טס‪ .‬הטייס חולץ מאזור ההתרסקות‪ ,‬ואילו הנווט‪,‬‬
‫רס"ן רון ארד‪ ,‬נפל בשבי ארגון אמל השיעי‪ .‬בשנתיים הראשונות הועברו מכתבים ממנו‬
‫לידי ישראל‪ ,‬אך לאחר מכן נותק הקשר איתו לגמרי‪ ,‬ומאז ‪ 1987‬נעלמו עקבותיו‪.‬‬
‫השחרור של דיראני ועובייד‬
‫כחלק מהמאמצים לשחרורו ולקבלת מידע על גורלו‪ ,‬נחטפו השייח' עובייד ומוסטפה‬
‫דיראני‪ ,‬שהעביר את רון ארד לידי החיזבאללה‪ .‬במערכת הביטחון סבורים‪ ‬כי הוא הועבר‬
‫לידי האירנים‪.‬‬
‫פרס כספי ענק למוסר מידע על מקום הימצאו‬
‫במהלך שביו הועלה רון ארד לדרגת סא"ל‪ .‬תאריך החטיפה מצוין כל שנה בכל הארץ בתלייה‬
‫של בלון כחול‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 2004‬הודיע ראש הממשלה‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬כי ישראל תעמיד‬
‫פרס כספי של ‪ 10‬מיליון‪ ‬דולר למי שימציא מידע מהימן על שעלה בגורלו של רון ארד‪.‬‬
‫תוכנן לכלול שחרור אסירים לבנוניים מישראל‪ ,‬ובתוכם האסירים סאמיר קונטאר ויחיא‬
‫סכאף‪ ,‬בתמורה לקבלת מידע חדש לגבי רון ארד‪ .‬שלב זה נכשל‪ .‬משפחת ארד‪ ,‬מצידה‪,‬‬
‫שנואשה מהמהלכים המדיניים‪ ,‬הודיעה כי פתחה במגעים עצמאיים עם גורמים באירן‪.‬‬
‫"אני חייל בצבא הישראלי" רשת הטלוויזיה הלבנונית ‪ LBC‬שידרה בספטמבר ‪2006‬‬
‫סרט ובו אות החיים הראשון הויזואלי‪ ‬מרון ארד‪ .‬מוצגים קטעים בהם נראה רון ארד‬
‫מדבר מהשבי‪ .‬כפי הנראה אלו צילומים משנת ‪ ,1989‬בהם הוא נראה מעשן‪ ,‬מציין את‬
‫שמות הוריו‪ ,‬מצהיר באנגלית כי הוא "חייל בצבא הישראלי"‪.‬‬
‫לאחר קריאת הטקסטים אתם מוזמנים לדיון‬
‫דונו בסוגיית שחרור השבויים ‪ -‬אהוד גולדווסר‪ ,‬אלעד רגב וגלעד שליט‪ .‬העלו פעולות שונות‬
‫שניתן לבצע כדי לשחרר את השבויים והציגו טיעונים בעד ונגד פעולות אלה‪ .‬קבלו הכרעה‬
‫לגבי דרך הפעולה הנכונה ביותר בעיני חברי הקבוצה ‪ -‬אותה תציגו במליאה‪.‬‬
‫בעקבות הדיונים תוכלו לקיים בשלב נפרד גם‪ :‬בימת דיון ‪ -‬דיבייט‬
‫"אתם חברים בקבינט משרד ראש הממשלה‪ .‬ראש הממשלה מכנס את חברי הממשלה‬
‫לישיבה בה תתקבל החלטה על דרך הפעולה בנושא השבויים‪ .‬על מנת לתת לחברי הקבינט‬
‫יכולת שיפוט טובה יותר מזמין ראש הממשלה לישיבה גם נציגים הנוגעים בדבר‪:‬‬
‫ נציג משפחות החטופים‬‫ שבוי לשעבר‬‫ משפחת שכול מפיגועי טרור‬‫ תלמידים לפני גיוס לקרבי‬‫ נציג היחידה בה שירת אחד החטופים"‬‫המשתתפים נחלקים לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מייצגת אדם אחד מבין המוזמנים לישיבה‪.‬‬
‫הקבוצה‪ /‬האדם מכינה את טיעוניה להצגה בפני הקבינט‪ .‬חישבו גם על טיעונים של דמויות‬
‫אחרות ואלו תשובות יש לכם לטיעוניהם‪.‬‬
‫אחת הקבוצות תהיה קבוצת ההכרעה ‪ -‬הקבינט‪ .‬בעבודת ההכנה תתמקד הקבוצה‬
‫בטיעונים אפשריים של כל אחד מן הנציגים‪ ,‬ובניסיון להכריע ולבחור את דרך הפעולה‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬פדיון שבויים‬
‫רון ארד‬
‫ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו‪.‬‬
‫עבדות ‪ -‬הגדרה‪:‬‬
‫מצב חברתי שבו משועבדים אדם או קבוצות בני‪-‬אדם כקניין אישי לאדם אחר או לקבוצות בני‬
‫אדם אחרים‪ .‬העבד הוא אדם המשועבד אישית בבחינת קניין לאחר או לאחרים‪ .‬העבד מקבל‬
‫את מזונו וצרכיו האחרים מידי אדונו‪ ,‬ועליו לבצע כל עבודה שתידרש ממנו‪ .‬פירותיה של עבודה‬
‫זו יהיו לאדון‪.‬‬
‫הפיכתו של אדם חופשי ואדון לעצמו לעבד עלולה להיות תוצאה של נסיבות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬שביה במלחמה (שכנראה הייתה במידה רבה מקור העבדות בראשיתה)‪.‬‬
‫‪ .2‬גניבת אדם (לצורכי ניצולו כאובייקט מסחרי או מיני)‪.‬‬
‫‪ .3‬הכרעה משפטית (שעבוד כעונש‪ ,‬או בשל חוב)‪.‬‬
‫‪ .4‬מכירה עצמית (מסיבות כלכליות)‪.‬‬
‫‪ .5‬סיבות דתיות (שעבוד פאגאנים)‪.‬‬
‫‪ .6‬לידה (להורים עבדים)‪.‬‬
‫(האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כללית יהודית וארצישראלית‪ .‬תל אביב תשל"ד‪ ,‬כרך כ"ו‪ ,‬עמוד ‪)574‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫מסלול ב'‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫העבדות במבט הסטורי‬
‫קראו את קטעי המקורות השונים העוסקים בעבדות ‪ -‬לקראת הדיון בסופם‪:‬‬
‫תקופת המקרא‬
‫עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה‪.‬‬
‫ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו‬
‫לפרעה במצרים"‬
‫(מתוך ההגדה לפסח)‬
‫ומה הייתה עבדות מצרים?‬
‫עבדות מצרים הייתה אב טיפוס לעבדות בעולם‪ ,‬בפסוקים הבאים (שמות א‪ ,‬יא‪-‬יד)‪ :‬‬
‫"וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם‪ .‬ויבן ערי מסכנות לפרעה‪ ,‬את פיתום ואת‬
‫רעמסס‪ .‬וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ‪ ...‬ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪.‬‬
‫וימררו את חייהם בעבודה קשה‪ ,‬בחומר ובלבנים‪ ,‬ובכל עבודה בשדה‪ ,‬את כל עבודתם‬
‫אשר עבדו בהם בפרך"‪.‬‬
‫שני פירושים קדומים למונח "שרי מסים"‪ :‬‬
‫א‪ .‬אונקלוס‪ :‬שרי מסים ‪ -‬שלטונין מבאשין [שלטון רע]‬
‫ב‪ .‬רב סעדיה גאון (בבל‪ ,‬המאה התשיעית)‪ :‬שרי מיסים ‪ -‬ממונים להשפילם‬
‫ולהבזותם‬
‫עבד עברי שנמכר לאדון עברי‪( :‬שמות כא‪ ,‬ב') "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית‬
‫יצא לחופשי חינם"‬
‫‪ ‬‬
‫(ויקרא כה‪ ,‬לט‪-‬מ)‪" :‬וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד‪ ,‬כשכיר כתושב‬
‫יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת‬
‫אבותיו ישוב"‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫חלק א'‬
‫"נציגי העם הצרפתי‪ ,‬המהווים את האסיפה הלאומית‪ ,‬רואים בבערות‪ ,‬בהתעלמות מזכויות‬
‫האדם ובבוז כלפיהן‪ ,‬את הסיבות הבלעדיות שגרמו לאסונות הציבור ולשחיתות של הממשלות‪.‬‬
‫משום כך החליטו לצאת בהצהרה חגיגית על מנת להסביר את זכויות האדם הטבעיות‪,‬‬
‫הבלתי משתנות והקדושות‪ ,‬כדי שהצהרה זו תמיד תהיה מול עיני החברה האנושית ותמיד‬
‫תזכיר להם את זכויותיהם וחובותיהם‪....‬לכן מכירה ומכריזה האסיפה הלאומית‪ ,‬בנוכחות‬
‫ובחסות הישות העליונה‪ ,‬על זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫‪ .1‬כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות‪ .‬ההבדלים החברתיים אינם יכולים‬
‫להיות מושתתים אלא על טובת הכלל בלבד‪.‬‬
‫הצהרת הזכויות האמריקאית בקונגרס ‪ 4‬ביולי ‪1776‬‬
‫החלטה פה אחד של שלוש עשרה המדינות המאוחדות של אמריקה‪:‬‬
‫‪...‬אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן‪ ,‬שהרי כל בני האדם נבראו שווים‪ ,‬ובוראם העניק‬
‫להם זכויות שאין ליטול מהם‪ ,‬ביניהן‪ :‬חיים‪ ,‬חירות והחתירה אחר האושר‪ .‬כדי להבטיח זכויות‬
‫אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות‪ ,‬השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם‬
‫של הנשלטים‪ ,‬ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה‪ ,‬הרי‬
‫שזכותו של העם לשנותה או לבטלה‪ ,‬ולהקים ממשלה חדשה‪ ,‬שיסודותיה מושתתים על‬
‫עקרונות אלה והיא מארגנת את סמכויותיה כך שבעיני העם היא המתאימה ביותר להגשמת‬
‫ביטחונו ואושרו‪.‬‬
‫סיפורה של שפחה‬
‫"אנשי הצפון אינם יודעים דבר על עבדות‪ .‬הם חושבים‬
‫שמשמעותה רק שיעבוד נצחי‪ .‬אין להם מושג על עומק ההשפלה‬
‫הכרוכה במילה הזו‪' :‬עבדות'‪ .‬אילו היו מבינים‪ ,‬לא היו חוסכים‬
‫לרגע במאמצים להביא לקריסתה של מערכת מזוויעה זאת‪.‬‬
‫ההשפלות‪ ,‬הרעות החולות והיצרים שצומחים מתוך העבדות‪,‬‬
‫הם גדולים מכדי שאוכל לתארם‪ .‬הם אדירים יותר משהייתם‬
‫מאמינים‪.‬‬
‫לעולם לא אוכל לשכוח כיצד האדון שלי היה פוגש אותי בכל‬
‫פינה‪ ,‬מזכיר לי שאני שייכת לו‪ ,‬שאני רכושו‪ ,‬שאני חייבת להיענות‬
‫לרצונו בכל דבר‪ .‬אם הייתי יוצאת החוצה לנשום מעט אוויר צח‬
‫בסוף יום עבודה מפרך צעדיו היו תמיד אחרי‪ .‬כאשר הייתי כורעת‬
‫לצד קברה של אימי‪ ,‬גם שם היה צילו האפל מוטל עלי‪.‬‬
‫נפשי התמרדה אל מול עריצות מרושעת זו‪ .‬אך לאן יכולתי לפנות‬
‫כדי לקבל הגנה?”‬
‫הרייט ג'יקובס‪ /‬סיפורה של בת עבדים ‪ -‬אוטוביוגרפיה‪.‬‬
‫שפחה אפרו ‪-‬אמריקאית בדרום ארצות הברית‪ .‬המאה ה‪19-‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫המהפיכה הצרפתית ‪1789‬‬
‫הואיל והכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות‬
‫הוא יסוד החופש‪ ,‬הצדק והשלום בעולם‪,‬‬
‫הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של‬
‫האנושות‪ ,‬בניין עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד‬
‫וממחסור‪ ,‬הוכרז כראש שאיפותיו של כל אדם‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם‪ .‬כולם חוננו בתבונה ובמצפון‪ ,‬לפיכך‬
‫חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה‪.‬‬
‫סעיף ד'‪:‬‬
‫לא יהיה אדם עבד או משועבד עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם‪.‬‬
‫סעיף ה'‪:‬‬
‫לא יהיה אדם נתון לעינויים‪ ,‬ולא ליחס או לעונש אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או משפילים‪.‬‬
‫לעבודה בחברותא ולדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬במה שונה יחסה של היהדות לעהדות מיחס עמי הסביבה?‬
‫מהי לדעתכם הסיבה לשחרור עבדים בשנה השביעית? [במקרא]‬
‫‪ .2‬חלצו מכל הקטעים שקראתם אודות זכויות האדם רשימה של תחושות‬
‫שמתלווה לתופעת העבדות‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫הכרזת זכויות האדם באו"ם ‪ 10‬בדצמבר ‪1948‬‬
‫העבדות המודרנית‬
‫אם חשבתם שלאחר ההצהרות פסה העבדות מן העולם בוא נבדוק מה קורה במאה ה‪21-‬‬
‫‪ .......‬כן ‪,‬כאן אצלנו בבית ‪ ....‬וגם בעולם השלישי על ידי העולם הנאור ‪......‬‬
‫היחס לעובדי הקבלן‪:‬‬
‫לחם‪ ,‬השפלה (מתוך‪ 7 :‬ימים‪)13.5.2005 ,‬‬
‫ב"חצי חינם" מעסיקים קופאיות ‪ 17‬שעות ביממה * בחברה הלוויין "יס" משלמים למתקינים‬
‫‪ ₪ 10‬לשעה * בבנק הפועלים קונסים עובדים שמנסים לעזוב * באוניברסיטאות מפטרים מדי‬
‫שמונה שנים כדי לא לתת זכויות * העובד הישראלי הפך למה שהיה עד לא מזמן העובד הזר‪:‬‬
‫פועל שחור‪ ,‬זניח ובר החלפה * המעסיקים לוקחים דוגמא מממשלת ישראל‪ :‬למה לשלם‬
‫בזמן כשאפשר לא לשלם בכלל? בין עבודה לעבדות‪.‬‬
‫עובדת לשעבר ב"מלכת שבא" (אולם אירועים)‪" :‬מדובר בעבודה פשוטה וצריך היה לשלם לי‬
‫מהערב הראשון את הקצת שמגיע לי‪ ,‬אבל באולם החליטו שזו `התלמדות`‪ .‬בהתחלה הסכמתי לעבוד‬
‫בחינם‪ ,‬וכמובן שתפסתי מהר מאד מה צריך לעשות ‪ -‬מהי הדרך למטבח ובחזרה‪ .‬חשבתי שאקבל‬
‫כסף בערב השני‪ ,‬אבל טעיתי‪.‬‬
‫עובדת ב"חצי חינם"‪" :‬הגעתי בשמונה בבוקר ונשארתי עד שתיים בלילה‪ .‬יש בתלוש שלי ‪300‬‬
‫שעות בחודש‪ ,‬בשכר הכי קטן שאפשר‪ .‬הרשת יודעת שלבנות אין כוח לתבוע ולא נותנת אפילו שכר‬
‫מינימום‪ .‬ככה הקונים מקבלים מאד בזול‪ ,‬ולא יודעים שאנחנו משלמות על זה"‪.‬‬
‫מתקין צלחות לוויין‪" :‬בגלל המצוקה רבים על כל התקנה ולוקחים אחד מהשני‪ .‬אפשר לגמור ב‪11-‬‬
‫בלילה‪ .‬בסוף‪ ,‬בגלל שאתה לא מקבל לפי שעות‪ ,‬תקבל ‪ 100‬שקלים או פחות‪ .‬זה בערך עשרה שקלים‬
‫לשעה‪ ,‬חצי ממה שילדות מקבלות לבייביסיטר‪ ,‬בטח הרבה פחות משכר מינימום של ‪ ₪ 18‬לשעה"‪.‬‬
‫(‪" )...‬בנוסף לשכר המגוחך הקבלן מחליט‪ ,‬מתי שמתחשק לו להוריד מאות שקלים בשכר כשהרישום‬
‫לא נראה לו‪ .‬אם לקוח התלונן על תקלה‪ ,‬יס מאשימה אותו והקבלן מוריד לטכנאי כספים‪ .‬בסוף‬
‫החודש זה יכול להגיע להורדה של ‪ ₪ 1000‬כמו כלום"‪.‬‬
‫"ביום קבלת המשכורת ראיתי מתקינים יושבים על הרצפה ובוכים‪ .‬בעלי משפחות‪ ,‬שהקבלן של יס‬
‫הוריד להם איזה סכום על דעת עצמו‪ ,‬ואין להם מה לעשות‪ .‬הרבה טכנאים נשארים מפני שהם לא‬
‫יודעים לעשות משהו אחר‪ .‬תוציא אותם משם ‪ -‬והם מאבדים כיוון‪ .‬אז הם מוכנים לסבול‪.‬‬
‫היחס לעובדים הזרים‬
‫אני‪ ,XXX-‬עובד זר שהגעתי לישראל לעבוד‪ .‬כבר בארצי שלמתי לחברת כח אדם שעזרה לי למצוא‬
‫עבודה (כ‪ 6.000-‬ש"ח בפיליפינים וכ‪ 10,000-‬ש"ח בסין) הרווחתי בארצי ‪ 100$‬לחודש ולכן נאלצתי‬
‫לקחת הלוואה בריבית גבוהה ושאותה אני מחזיר ממה שאני מרויח בישראל‪ .‬כשהגעתי לקחו ממני את‬
‫הדרכון‪ ,‬משטרת ההגירה בודקת כל פעם את אישור המעביד שלי כי אם אין אישור‪ ,‬יגרשו אותי חזרה‬
‫לארצי‪ .‬אנחנו גרים כמה פועלים במבנה ישן שאין בו תנאים למקלחת או הכנת אוכל‪ .‬אני מתגעגע‬
‫מאד להורים ולאחי אבל אני חייב להשאר בכדי להחזיר את החוב שלי לחברת הכח בארצי‪ .‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫חלק ב'‬
‫"כאשר ילדים קטנים מוחזקים בתוך לולים במשך ‪ 12‬ואף ‪ 14‬ו‪ 16-‬שעות ברציפות‪ ,‬מבלי יכולת לנוע‬
‫ומבלי לראות אור יום מחוץ לדירה קטנה שבה הם מוחזקים ביחד עם עוד עשרות ילדים נוספים‪ ,‬אין‬
‫לכך שם אחר מלבד פשע והתעללות‪ ,‬ששותפים להם גם כל מי שיודעים על כך ושותקים‪.‬‬
‫וזה קורה אצלנו כאן מתחת לאף‪ ,‬בלב תל אביב‪ ,‬כאן ועכשיו‪ .‬לא במדינות מפגרות או במאות הקודמות‪.‬‬
‫וכל זה‪ ,‬גם ברגע זה ממש‪ ,‬בערב פסח שבו הצטווינו לזכור כי עבדים היינו וגרים היינו ועל כן אנו מחויבים‬
‫שלא להונות ושלא לענות את הגרים בתוכנו"‪ .‬כך אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד‪ ,‬ד"ר יצחק קדמן‪,‬‬
‫בעקבות סיור של צוות המועצה שאורגן על‪-‬ידי "מסילה" ‪ -‬מרכז הסיוע לקהילה הזרה של מינהל‬
‫השירותים החברתיים בעיריית תל אביב‪.‬‬
‫כ‪ 700-‬ילדים צעירים (‪ )0-5‬של עובדים זרים מוחזקים בכ‪" 20-‬מסגרות" דוגמת זו שתוארה לעיל‪,‬‬
‫כאשר הנזקים הנגרמים להם אינם רק בטווח הקצר‪ ,‬אלא נזקים מצטברים של עיכוב התפתחותי אף‬
‫לטווח הארוך ולעיתים מדובר בנזק בלתי הפיך‪.‬‬
‫הצעירים נשלחים ללון בתחנה המרכזית‪ .‬לאחרונה יש זרם קבוע של נערים שהוברחו ארצה מארצות‬
‫שונות באפריקה דרך הגבול עם מצרים‪ .‬כשנערים אלה מגיעים למוסדות האו"ם בירושלים הם נשלחים‬
‫למשרדי "מסילה" בדרום ת"א‪ ,‬אך שם‪ ,‬מעבר למזון שניתן להם באופן פרטי על‪-‬ידי העובדים‪ ,‬הם אינם‬
‫מקבלים כל סיוע‪ .‬בעקבות תרומה של גוף פרטי‪ ,‬מציידים את הנערים האלה בשק שינה ושולחים‬
‫אותם לישון בתחנה המרכזית‪ ,‬מבלי שיש מסגרת כלשהי שתוכל לטפל בהם‪ ,‬או לדאוג להם לצרכים‬
‫בסיסיים כמו מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬קורת גג‪ ,‬טיפול רפואי ועוד‪.‬‬
‫בתקציב של פחות מחצי מיליון לשנה‪ ,‬מנסים כ‪ 3-‬עובדים סוציאליים בצוות של "מסילה" לתת מענה‬
‫לכ‪ 35,000-‬עובדים זרים ובתוכם כמה אלפי ילדים‪ ,‬תוך גיוס תורמים פרטיים‪ ,‬מתנדבים וחסדים מבלי‬
‫כל סיוע ממשלתי מינימלי‪.‬‬
‫הקטינים בעולם השלישי ובישראל ‪......‬‬
‫אמנה ‪182‬‬
‫עיקרי אמנה ‪ 182‬לביעור צורות העסקה חמורות של ילדים‪ ,‬אשר התקבלה על ידי ארגון העבודה‬
‫העולמי (‪ )ILO‬יוני ‪:99‬‬
‫האמנה מחייבת ממשלות לנקוט בצעדים מיידים שנועדו להבטיח "ביעור צורות העסקה חמורות"‬
‫של ילדים מתחת לגיל ‪ ,18‬אשר בהן נכללות עבודות בכפייה‪ ,‬זנות ופורנוגרפיה‪ ,‬עבודות לא חוקיות או‬
‫מוסריות‪ ,‬ועבודות אשר עשויות לפגוע בבריאותו‪ ,‬בטחונו ומוסריותו של הילד‪.‬‬
‫בני ‪ 10‬מועסקים בשוק העירוני בניגוד לחוק‬
‫תופעה‪ :‬ילדים בני תשע‪-‬עשר עובדים במספר באסטות בשוק העירוני בנתניה בתת‪-‬תנאים‪ ,‬תוך‬
‫ניצולם ‪ -‬פיזית וכספית‪ .‬פקח העיריה העובד בשוק‪" :‬יש פה מלא ילדים קטנים‪ ,‬שחלקם עובדים ברשות‬
‫הוריהם וחלקם לא‪ .‬אנחנו לא יכולים לעשות דבר בנידון‪ .‬מעסיקים אותם כל יום לפחות שבע שעות‪,‬‬
‫נותנים להם שכר זעום‪ ,‬וזה ניצול שזועק לשמיים‪ .‬איפה רשויות הרווחה? איפה המורים שלהם?"‬
‫"ילדי השוק" הם ילדים המתחנכים במסגרת חיי השוק‪ .‬על‪-‬פי עדויות שאספנו‪ ,‬רוב הילדים הללו באים‬
‫מבתים בהם הפרוטה אינה מצויה‪ ,‬ויש להם חוסר גדול במצרכים בסיסיים‪ .‬את החוסר הזה הם מוכנים‬
‫להשלים בכל מחיר ובכל עבודה‪ ,‬גם אם זו גורמת להם לברוח מבית הספר לשם כך‪.‬‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫מאות ילדי עובדים זרים מוחזקים בתנאים קשים‬
‫איקבל מאסי נולד להורים כפריים עניים מרודים‪ .‬אחיו הבכור עמד להינשא וכדי‬
‫לממן את חתונתו לוו הוריו סכום השווה ל‪ 16-‬דולר מיצרן שטיחים באזור‪ ,‬אחד‬
‫ששמו ארשאד‪.‬‬
‫בתמורה לכסף קיבל ארשאד את איקבל כילד‪-‬עבד במפעלו‪ .‬זה היה בשנת ‪.1986‬‬
‫יצרני השטיחים זקוקים לידיים עובדות קטנטנות לקשירת השטיחים‪ ,‬המורכבים‬
‫כל אחד מאלפי קשרים זעירים‪ .‬ידיים קטנות גמישות יותר‪ ,‬עצמותיהן רכות ולאחר‬
‫שנים של עבודה גם מתעוותות כך שהאצבעות מקבלות את הצורה המתאימה‬
‫לעבודה הזאת‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 70-‬הוציא השאח האיראני אל מחוץ לחוק את עבדות הילדים במפעלי השטיחים בארצו‪ ,‬מה‬
‫שהגביר את הביקוש לילדים עבדים בהודו ובפקיסטן‪ .‬על פי ההערכות של אמנסטי וארגונים אחרים‪ ,‬בתעשיית‬
‫השטיחים בהודו ובפקיסטן מועסקים כמיליון ילדים‪ ,‬וכשישה מיליון ילדים בפקיסטן מועסקים בתנאי עבדות‬
‫בענפים שונים‪.‬‬
‫עבודת ילד במפעל שטיחים פירושה ישיבה ליד נול במשך כ‪ 12-‬שעות ביממה‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪ ,‬ולפעמים‬
‫המעסיקים אף קושרים את הילד לנול‪ .‬מהילד נשללות זכויותיו לחופש‪ ,‬לחינוך ולבריאות והזכות להיות ילד‬
‫בכלל‪ .‬העבודה במפעלים מפרכת‪ ,‬לרוב ישנים הילדים לצד הנול או קשורים אליו‪ ,‬כל טעות בקשירה גוררת‬
‫שלילת מזון או עונש פיזי‪ .‬תנאי התזונה הירודים וטיב העבודה מעוותים את גוף הילד ופוגעים בצמיחה‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫רוחם של הילדים נשברת‪.‬‬
‫לא כך קרה לאיקבל מאסי‪ ,‬שכנראה היה ילד נבון במיוחד‪ .‬לאיקבל‪ ,‬כך סיפרה אמו‪ ,‬היו נתונים טובים להפוך‬
‫לעבד‪-‬שטיחים‪ .‬היו לו אצבעות זריזות‪ .‬מתווך העובד בשירות יצרן השטיחים שם עליו עין כבר זמן מה לפני‬
‫שנעשתה העסקה‪ .‬שיטת הפעולה של המתווך היתה פשוטה מאוד‪ :‬הוא מציע לנזקקים הלוואות‪ ,‬ומשכנע‬
‫אותם שבאמצעות עבודת הילד יוכלו להחזיר את החוב ובאותה הזדמנות גם ילמד הילד מקצוע מועיל‪.‬‬
‫אבל עבודת הילד לעולם אינה מצליחה להחזיר את החוב‪ ,‬משום שהריבית רצחנית ומשום שיצרני השטיחים‬
‫גובים מהילד כל מה שהוא "משתכר" כ"החזר הוצאות"‪ .‬כך נעשים הילדים העבדים למבוגרים עבדים‪ .‬בדצמבר‬
‫‪ ,'94‬כשרואיין לרשת איי‪-‬בי‪-‬סי‪ ,‬סיפר איקבל מאסי שהילדים העבדים במפעלו של ארשאד הוזהרו שאם יברחו‬
‫"ישרפו לנו את האצבעות בשמן רותח"‪.‬‬
‫אישן אולה חאן‪ ,‬הקים בפקיסטן בשנת ‪ ,1967‬עוד כשהיה סטודנט‪ ,‬את "חזית השחרור משעבוד"‪ .‬ארגון זה‬
‫השיג הישגים חשובים‪ ,‬ואחד מהם הייתה קריאת המועצה העליונה לזכויות האזרח בפקיסטן‪ ,‬ממארס ‪,'92‬‬
‫לביטול‪ ‬העבדות ולשחרור מיידי של כל העבדים במדינה‪ .‬בעקבות הקריאה של המועצה‪ ,‬שהיא גוף ממשלתי‪,‬‬
‫אימץ הפרלמנט חוק ברוח זו‪ .‬בהפגנה אולה חאן סיפר לנאספים על החוק החדש ושאל אם מישהו מהנוכחים‬
‫רוצה לדבר‪ .‬איקבל מאסי ביקש לעלות על הבמה‪ .‬גובהו אז‪ ,‬בגיל עשר‪ ,‬היה כמטר ועשרים סנטימטר‪ .‬הוא‬
‫סיפר איך הבוסים במפעל השטיחים נוהגים בילדים ושהמשטרה בפקיסטן משתפת פעולה עם יצרני השטיחים‪,‬‬
‫והורים שמנסים לשחרר את ילדיהם מוטרדים על ידי המשטרה ואף נאסרים‪.‬‬
‫ארגון יוניס"ף הזמין את מאסי לנאום בעצרת האו"ם‪ .‬בתחילת מאי ‪'95‬‬
‫התעתד להתחיל את לימודיו באוניברסיטת ברנדייס‪ ,‬אבל ב‪ 16-‬באפריל נורה‬
‫ונהרג‪ .‬נסיבות מותו לא התבררו עד היום‪ .‬‬
‫ביבשת אסיה בלבד יש כ‪ 44-‬מיליון ילדים עבדים‪ .‬בברזיל‪ 22% ,‬מהילדים‬
‫העובדים עונים להגדרה של "ילדים עבדים"‪ .‬רובם מועסקים בזנות‪ .‬מקצתם‬
‫בגיל חמש בלבד‪ .‬בגאנה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬הודו ונפאל רבע מהילדים הם "ילדים‬
‫עבדים"‪ .‬בתאילנד כ‪ 800-‬אלף קטינים נאלצים לעבוד בזנות‪ .‬באפריקה‬
‫ובאמריקה הלטינית ישנם כ‪ 23-‬מיליון ילדים עבדים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לדיון‬
‫‪.1‬הגדירו בחברותא את העבדות המודרנית‪ ,‬לאחר שמצאתם מה שונה‬
‫ומה דומה בין העבדות הקלאסית לעבדות המודרנית‪.‬‬
‫‪ .2‬נסו לחשוב על כל אחת מן הדוגמאות המודרניות בנפרד‪ .‬האם יש ביכולתנו להשפיע ולשנות את‬
‫המצב‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד?‬
‫עבודה בחברותא‪ :‬העבדות ‪ -‬עבדים היינו?‬
‫סיפורו של מאסי‬
‫הדרך היחידה להלחם בגעגועים היתה עיסוק מלא כל הזמן ויצירת מסגרת‪ .‬רציתי מאוד שהזמן לא יתבזבז‬
‫סתם‪ ,‬ובעיקר שלא ישאר זמן פנוי‪.‬חששתי מאוד שלא אוכל לטוס כשאחזור‪ ,‬ובו בזמן אמרתי לעצמי שטיסה‪-‬‬
‫כמוה כרכיבה על אופניים‪ :‬דבר שאיננו נשכח‪ .‬חששתי שלא אוכל להשתלב מחדש במסגרת העבודה‪ ,‬ודאגתי‬
‫מה ניתן יהיה להציל מהקריירה שנקטעה‪ .‬לא רציתי שימצא לי "מקצוע של שבוי"‪ ,‬והחלטתי שאחזיר לעצמי‬
‫את הזמן האבוד‪.‬אף פעם לא אפשרתי לעצמי לחשוב על האפשרות‪ ,‬שלעולם לא נשוב הביתה‪ .‬כל הזמן‬
‫ציירתי לעצמי תמונה בצבעי פסטל של השיבה‪ ,‬ראיתי לנגד עיני איך כולם מחכים לי בשדה התעופה‪ ,‬עם‬
‫הילדות שגדלו‪ ,‬ושכולנו שמחים ‪-‬אידיליה שכזו‪ .‬אבל לא העזתי להחיות את הפנטזיה הזו לעתים קרובות‪.‬‬
‫מתך‪ :‬חוץ מציפורים‪ /‬עמיה ליבליך עמ' ‪212‬‬
‫לא נגמר ‪/‬רמי קלנשטיין‬
‫ברגע פשוט של שמש הְִרעִיׁש את חיינו ַרעַם פתאום‬
‫החיוך שידענו אמשחמק מן הבית אל תוך החלום‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם ִמּבַחּוץ ַהחֹוׁשְֶך‬
‫ׁשֹול ֵ ַח אֵל ֵינּו יַָדי ִם‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם ל ְֶרג ַע ָארֹוְך‬
‫נֹופְל ִים ֵמעַל ֵינּו ָּׁשמַי ִם‬
‫ג ַם ּכַאן ל ִ ְפ ָעמִים‬
‫הַָרִקיע נ ִ ְצבָּע ּבְתְִקוַוה ֵמחּוֵדׁשֶת‬
‫ָּפחַד וְּקֹור נ ְ ַמּסִים‬
‫ו ְ ַאּתֶם מֵַרחֹוק ְמצַּיְִרים ל ָנּו ֶקׁשֶת‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם ְׁשאֹון ּתֹו ָתחִים‬
‫אֶת ָרחַׁש ַהּלֵב ְמ ַמּסְֵך‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ ,‬וּג ַם ּבְל ֵילֹות הכבויים‬
‫ירח מעל ראשיכם לא ּדֹועְֵך‬
‫ּבַ ֲחלֹוף ׁשֵינ ָה ְטרּופָה‬
‫ּכְ ֶׁש ַהּבַי ִת יֵעֹור ל ְקֹולֹות מּוּכִָרים‬
‫אָז ּבְנ ֶפֶׁש ֲחׂשּופָה‬
‫נְבֵָרְך עַל ׁשּובָם ׁשֶל ְׁשלֹוׁשָה ֲאהּובִים‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ ,‬עַד נ ְל ַּטֵף אֶת ּפְנ ֵיכ ֶם‬
‫אֶת ּכְאֵב ַהּמְֶרחָק נ ְַרּג ִי ַע‬
‫ז ֶה לא נ ִג ְמַר‪ ,‬לִּבֵנּו ּפֹועֵם ּבִ ְׁשבִיל ְכ ֶם‬
‫הֵן הֶָרג ַע ַהּז ֶה עֹוד י ְג ִי ַע‬
‫עיון חותם‬
‫על השבויים‬
‫בבתי הספר בהם אנו לומדים‪ ,‬עובדים ומתפרנסים אלפי עובדי קבלן‪ .‬עובדי הקבלן‬
‫הם אותם אנשים אשר שומרים עלינו ומנקים אחרנו‪ .‬הם אלו ההופכים את בית ספרנו‬
‫למקום ראוי ובטוח‪ .‬הם אנשים עובדים שבחרו לקחת אחריות על חייהם ולהתפרנס‬
‫בכבוד‪ .‬לצערנו‪ ,‬החברה מנצלת את מעמדם החלש‪ ,‬את חוסר המודעות ואת תלותם‬
‫בעבודה כך שעובדים אלו אינם מקבלים את המגיע להם‪ .‬מעבר לקיר הכיתה בה אנו‬
‫לומדים ומתחנכים לערכי הצדק והמוסר‪ ,‬כבוד האדם ושמירת החוק‪ ,‬נעשקים עובדים‬
‫ומנוצלים‪ .‬נוצרה תופעה חדשה של עבדים מודרנים וכולנו שותפים לה‪.‬‬
‫כאן נכנסים לתמונה נאמני התעסוקה‪...‬‬
‫פרוייקט "נאמני תעסוקה" הוא פרויקט חדש אשר נוסד על מנת לשנות את היחס‬
‫לעובדי הקבלן במוסדות החינוך‪ .‬כיום מופעל הפרוייקט בעיקר באזור ירושלים אך‬
‫השאיפה היא להגיע לפריסה ארצית‪ .‬בכל בית ספר ישנם ‪ 2-3‬תלמידים המשמשים‬
‫כ"נאמני תעסוקה"‪" .‬נאמני התעסוקה" אחראים לנהל מעקב ופיקוח אחר מצב עובדי‬
‫הקבלן בבית ספרם וכמו כן הם אחראיים להעלאת המודעות לנושא בבית ספרם‪.‬‬
‫"נאמני התעסוקה" עברו הכשרה‪ ,‬אשר במהלכה למדו לקרוא ולנתח תלושי שכר‬
‫וקבלו כלים שבאמצעותם יוכלו לעקוב אחר התשלום והתגמול למנקים ולמאבטחים‬
‫בתחום בית הספר כך שיוכלו לוודא שאין פגיעה בזכויותיהם‪" .‬נאמני התעסוקה"‬
‫אחראיים להעביר את המידע הלאה ולפעול עד לשינוי המצב הנתון‪.‬‬
‫עיון חותם‬
‫על העבדות‬
‫“‪ ...‬עם זאת יוצרת העבודה מעשי פלאים בשביל העשירים‪ ,‬אך היא יוצרת מחסור‬
‫לפועל‪ .‬היא יוצרת ארמונות‪ ,‬אך מאורות לפועל‪ .‬היא יוצרת יופי‪ ,‬אך היא הופכת את‬
‫הפועל לבעל מום”‪.‬‬
‫“‪ ...‬העבודה היא חיצונית לפועל‪ ,‬דהיינו שאין היא שייכת למהותו‪ ,‬ושכתוצאה מכך‬
‫אין הוא מגשים את עצמו באמצעות עבודתו‪ ,‬אלא מכחיש את עצמו על ידיה‪ ,‬אינו‬
‫חש בטוב בזמן עבודתו‪ ,‬אלא מרגיש עצמו אומלל‪ ,‬אינו מפתח אנרגיה גופנית ורוחנית‬
‫חופשית‪ ,‬אלא מסגף את גופו והורס את רוחו‪ .‬לכן חש עצמו הפועל אצל עצמו רק‬
‫לאחר העבודה‪ ,‬ובעת העבודה הוא מחוץ לעצמו”‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬כתבי יד כלכלייים ‪-‬פילוסופיים‪ /‬קארל מארקס‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫ באיזה מובן הופך הפועל לסחורה? מה הוא מוכר ולמי?‬‫ העבודה כפעולה חיצונית לאדם‪ :‬חישבו על מקומות העבודה של המקורבים‬‫לכם [הורים‪ ,‬אחים ואחיות וכו']‬
‫האם אתם יכולים לזהות תחושות של ניכור וחיצוניות של העובדים לעבודתם?‬
‫אם כן‪ ,‬כיצד זה בא לידי ביטוי? מה בין חווית ניכור ל'עבדות' או שיעבוד‪.‬‬
‫ממריאים גבוה‬
‫"הפועל מתרושש יותר ככל שהוא מייצר עושר מרובה יותר‪ ,‬ככל שלמוצרו מתוספים‬
‫עוצמה והיקף‪ .‬הפועל נהפך לסחורה זולה יותר ככל שהוא מייצר סחורות מרובות יותר‪.‬‬
‫פיחות ערכו של עולם האדם מצוי ביחס ישיר לגידול ערכו של עולם החפצים‪ .‬העבודה‬
‫אינה מייצרת סחורות גרידא‪ ,‬היא מייצרת את עצמה ואת הפועל בתורת סחורה‪ ,‬וזאת‬
‫באותו יחס שבו היא מייצרת סחורות בכלל”‪.‬‬