‫ל כ ל‬ ‫מ ש פ ח ה‬ ‫י ה ו ד י ת‬ ‫בס"ד | ערב פסח | גליון ‪( 716‬שנה י"ד) | ט"ו ניסן ה'תשע"ה‬ ‫הכוס החמישי‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫הרב הראשי לרמת‪-‬גן‬ ‫ארבעה כוסות תוקנו כנגד ארבע לשונות‬ ‫של גאולה‪ .‬אך באמת יש חמש לשונות‪:‬‬ ‫והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי‪,‬‬ ‫והחמישית ‪ -‬והבאתי אתכם אל הארץ‪.‬‬ ‫ואכן יש פוסקים שאפשרו גם כוס חמישי‬ ‫על הלל הגדול ונשמת‪ .‬אולם ארבעת‬ ‫הכוסות הם חובה והחמישי רשות‪ .‬מדוע?‬ ‫הרי יציאת מצרים אינה מטרה לכשעצמה‪,‬‬ ‫יעודה היא ההבאה אל הארץ‪ .‬ה' אומר‬ ‫זאת למשה במפגש הראשון אתו בסנה‪:‬‬ ‫"ו ָ ֵארֵד לְ ַהּצִילֹו ִמּי ַד ִמצְרַי ִם ּולְ ַהעֲֹלתֹו מִן‬ ‫ָה ָארֶץ ַההִוא אֶל ֶארֶץ טֹובָה ּורְ ָחבָה אֶל ֶארֶץ‬ ‫זָבַת ָחלָב ּודְבָש"‪ .‬א"כ מדוע הכוס החמישי‬ ‫אינו חובה כיתר ארבעת הכוסות?‬ ‫אלא שהיא הנותנת‪ .‬הכוס החמישי אינו‬ ‫עוד כוס‪ ,‬כל הכוסות כוללים בתוכם גם‬ ‫את הכוס החמישי‪ .‬אומנם בפסח אנו‬ ‫מתמקדים ביציאת מצרים‪ ,‬זהו האירוע‬ ‫המרכזי של היום‪ .‬אולם זהו רק ראשיתו‬ ‫של תהליך היסטורי ארוך‪ .‬תהליך זה‬ ‫לא נעצר‪ .‬הוא ממשיך‪ ,‬יש לו עתיד‪ ,‬יש‬ ‫לו יעוד‪ .‬היד החזקה מבטאת את המכה‬ ‫המקומית‪ ,‬הנקודתית‪ ,‬והזרוע הנטויה‬ ‫מבטאת את הכיוון‪ ,‬את המשך הדרך‪.‬‬ ‫איננו מתעלמים מההמשך‪ ,‬אדרבה‪ ,‬הוא‬ ‫לקוראינו ולכל בית ישראל‬ ‫חג פסח כשר ושמח‬ ‫הגליון הבא ייצא ‪ ,‬בע"ה‪ ,‬בשבת פר' תזריע מצורע‬ ‫הרוח המניעה את התהליך כולו‪ .‬לכן‬ ‫מיד בצאת החג הראשון אנו מתחילים‬ ‫בזרוע הנטויה‪ ,‬בהמשך המסע‪ ,‬בספירת‬ ‫העומר לקראת מתן תורה בחג השבועות‪.‬‬ ‫הקשר הוא רציף‪ ,‬אין להפסיקו‪" .‬תמימות‬ ‫תהיינה"‪ .‬ומהר סיני המשך הדרך לא"י‪.‬‬ ‫ובא"י לאחר יישובה וגידול פירותיה מגיע‬ ‫השיא ‪ -‬בית המקדש‪.‬‬ ‫חז"ל אימצו את ההגדה של מביא‬ ‫הביכורים לבית המקדש כבסיס ההגדה‬ ‫של ליל הסדר "ודורש מארמי אובד אבי‬ ‫עד שיגמור את כל הפרשה כולה"‪ .‬מביא‬ ‫הביכורים לא מסתפק בהודאה לה'‪ ,‬אלא‬ ‫מספר את כל ההיסטוריה של עם ישראל‬ ‫מראשיתה עד לרגע זה של הנפת הביכורים‬ ‫בבית המקדש‪ .‬כי יציאת מצרים אינה‬ ‫אירוע שארע בעבר שאבק ההיסטוריה‬ ‫מכסה אותו‪ ,‬חלילה‪ .‬היא חיה ופעילה‬ ‫ומניעה גם את החקלאי המעלה את בכורי‬ ‫פרי אדמתו לבית המקדש‪.‬‬ ‫איננו עם כל העמים ואדמת ארצנו אינה‬ ‫אדמה ככל הארצות‪ .‬תחילת היווצרותנו‬ ‫כעם‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬הייתה לשם יעוד‬ ‫מסוים וה' הנחיל לנו את ארצנו לשם‬ ‫מילוי אותו יעוד‪" .‬עם זו יצרתי לי תהילתי‬ ‫› המשך בעמ' ‪27‬‬ ‫לקרא רק לאחר התפילה‬ ‫חג חירות שמח!‬ ‫הרב יובל שרלו‬ ‫ראש ישיבת אמי"ת‬ ‫"אורות שאול" רעננה‬ ‫פרשיית השבוע‬ ‫זמן חרותנו‬ ‫שני קטבים לחרות – האובייקטיבי‬ ‫והסובייקטיבי‪ .‬האובייקטיבי הוא שחרור‬ ‫מלחצים כפייתיים המופעלים עלינו‬ ‫מבחוץ‪ .‬עם המבקש את חרותו מבקש‬ ‫להיות אחראי על ההכרעות שלו בעצמו‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אין הוא יכול לעשות ככל העולה‬ ‫על רוחו‪ ,‬שכן ישנה מערכת מורכבת‬ ‫של שיקולים‪ ,‬ואפילו המעצמות אינן‬ ‫מסוגלות לעשות ככל העולה על רוחן‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬בתוך המערכת הזו האומה מקימה‬ ‫את שלטונה העצמי‪ ,‬ואת הכלים בהם‬ ‫היא מקבלת את החלטותיה‪ .‬כאומה – כן‬ ‫היחיד‪ .‬גם הוא מבקש להשתחרר מכל מה‬ ‫לפו"פ דתיים ‪40+‬‬ ‫טיול מזמר מקסים לנגב המערבי‬ ‫יום ג' חוהמ"פ ‪7.4.15‬‬ ‫עם שבתאי פיקר ואקורדיון‬ ‫טיול פריחה וטבע לגליל העליון‬ ‫יום העצמאות ‪23.4.15‬‬ ‫בהדרכת מויש מעוז‬ ‫‪ ₪ 150‬לכל טיול‬ ‫לפרטים ולתאום הסעות‬ ‫‪050-5931530‬‬ ‫‪www.date4dati.co.il‬‬ ‫הבחירה‬ ‫הנכונה‬ ‫שכופה אותו לעשות דברים שאין ברצונו‬ ‫לעשות‪ ,‬ולקבל את ההכרעות שלו עצמו‪.‬‬ ‫מבחינה זו‪ ,‬העבד אינו בן חורין‪ ,‬כיוון‬ ‫שמהותה של העבדות היא ציות וקבלת‬ ‫מרות של האדון‪ .‬כל אדם המשועבד לדבר‬ ‫מה אחר שנמצא מחוצה לו אינו בין חורין‬ ‫במובן האובייקטיבי‪ ,‬ובשל כך רעיון‬ ‫החרות לא נותר ספון בעם ישראל בלבד‪,‬‬ ‫אלא התפשט למקומות רבים בעולם‬ ‫האנושי‪ ,‬המבקשים את חרותם‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬האמנם האדם שאינו משועבד לדבר‬ ‫שחוצה לו הוא בן חורין? טעות נפוצה‬ ‫היא להגדיר את החרות כך‪ .‬שכן‪ ,‬האדם‬ ‫יכול לשעבד את עצמו‪ ,‬ופעמים רבות‬ ‫שהוא עושה זאת מתוך תחושה מוטעית‬ ‫שזו פעולה של חרות‪.‬‬ ‫האדם יכול לשעבד את עצמו ללחץ‬ ‫חברתי‪ ,‬ולרצון להיות נאמן לסטנדרטים‬ ‫שנקבעים על ידי גורמים שמחוץ לו‪ ,‬על‬ ‫אף שהוא עצמו באמת אינו מבקש אותם;‬ ‫האדם עשוי לפחד מלהביע את דעתו ואת‬ ‫עמדתו‪ ,‬שכן הוא חושש ממתקפות‪ ,‬ובשל‬ ‫כך הוא מזייף ומתמכר לכבוד המדומה‬ ‫המוענק לו; האדם עשוי לשעבד את עצמו‬ ‫לאכילת יתר‪ ,‬לרדיפת ממון יתר‪ ,‬לשינת‬ ‫יתר‪ ,‬לכבוד יתר‪ ,‬ואף שכל אלה נעשים‬ ‫בלי שמישהו מכריח אותו לעשות דבר מה‬ ‫– למעשה הוא עבד של ממש‪ .‬הדבר נכון‬ ‫גם בכיוון ההפוך – מהקדמתו של הרב‬ ‫קוק זצ"ל להגדה של פסח אנו למדים כי‬ ‫עבד המשועבד לאדון אחר יכול לחיות‬ ‫חיים של חרות סובייקטיבית‪.‬‬ ‫את הרוח לא ניתן לכלוא‪ ,‬והוא עצמו‬ ‫קרני שומרון‬ ‫ור‬ ‫יכול להגיב למציאות הנתונה בבחירה‬ ‫אישית של חיים מוסריים‪ ,‬ערכיים‪,‬‬ ‫ונאמנים לעצמיותו‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬הדבר נכון גם בחייה של‬ ‫אומה‪ .‬אומה עלולה להשתעבד בשעבוד‬ ‫עצמי שלה להישגים הלא‪-‬נכונים‪ .‬היא‬ ‫יכולה לשעבד את עצמה למדדי הצלחה‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬בלי להפנות את תשומת הלב‬ ‫לשאלת המוסריות שלהם‪ ,‬או לשאלת‬ ‫ההתאמה שלהם לרוחה של האומה; היא‬ ‫עלולה לשעבד את עצמה לשיטת שלטון‬ ‫בה הרוב רומס את המיעוט‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫בשעה שאנו מציינים את החג שחכמים‬ ‫הגדירו אותו כ"זמן חרותנו" – אנו‬ ‫מבקשים אפוא את שני הממדים של‬ ‫החרות – האובייקטיבי והסובייקטיבי‪,‬‬ ‫ואת הרמות השונות של החרות – בחיים‬ ‫הפרטיים שלנו ובחיינו כאומה‪ .‬ההגדרות‬ ‫בהיבט האובייקטיבי הן קלות יותר‪,‬‬ ‫וכאמור‪ -‬עיקרן הוא בחרות לקבל את‬ ‫ההכרעות בדרכים ובשיטות של עצמנו‪.‬‬ ‫במישור הסובייקטיבי קשה להגדיר‬ ‫מהם חיים של חרות‪ ,‬אך ניתן לקבוע‬ ‫כי אלו חיים מכוונים לאמת פנימית‪,‬‬ ‫ליושרה העצמית‪ ,‬לרצון לעשות דברים‬ ‫לשם פועלם ולדבר בהם לשמם‪ .‬ניתן‬ ‫גם להתבונן בזה בהגדרה נגטיבית‪ :‬אלו‬ ‫חיים המצמצמים מאוד את החנופה‪,‬‬ ‫את העמדת הפנים‪ ,‬את הניסיון למצוא‬ ‫חן בצורה מזויפת‪ ,‬את אימוץ סדר היום‬ ‫של אחרים ועוד ועוד‪ .‬נתברך אפוא כולנו‬ ‫בחרות מתעצמת‪ ,‬שתהיה מכוונת ונקייה‬ ‫מחמץ‪ ,‬וכל כולה יושרה פשוטה כמצה‪.‬‬ ‫דקות מכפר סבא‬ ‫‪20‬‬ ‫לגב‪699,000 -‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫מרכז עזריאלי ‪( 1‬קומה ‪ )23‬ת"א טל‪03-6961010 .‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪2‬‬ ‫כשתטייל תברך על ההבדל‬ ‫טיולי האיכות באביב‬ ‫טיולים שיציאתם מובטחת‬ ‫סין הקלאסית‬ ‫טיול מיוחד בקבוצה‬ ‫מיוחדת‬ ‫‪14‬‬ ‫יום‬ ‫יציאה ‪( 25.4‬מוצ"שק)‬ ‫עם מוטי דיין‬ ‫טיבט וסין‬ ‫ממרומי ההימלאיה‬ ‫ועד לנפלאות סין‬ ‫מרוקו‬ ‫כולל טראסות האורז‬ ‫בלונגשאן‬ ‫‪ 27.4‬עם מירה גלבשטיין‬ ‫‪ 25.5‬עם יוקי בנימיני‬ ‫‪18‬‬ ‫יום‬ ‫דרך בורמה ההיסטורית‬ ‫ממיאנמר לסין‬ ‫‪11‬‬ ‫יום‬ ‫גיאורגיה וארמניה‬ ‫בטיסות ארקיע‬ ‫‪12‬‬ ‫יום‬ ‫יום ב' ‪13.4‬‬ ‫מר דב גולן‪ ,‬מומחה החי שם‬ ‫יום ג' ‪14.4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יום‬ ‫‪ 23.6‬עם מירה גלבשטיין‬ ‫יפן‬ ‫כולל האלפים היפנים‬ ‫‪15‬‬ ‫יום‬ ‫‪ 10.5‬עם אורי ראפ‬ ‫‪ 17.6‬עם בלהה רשף‬ ‫שייט באיי גלפאגוס‬ ‫ועד למרומי מאצ'ו פיצ'ו‬ ‫‪ 15.6‬עם ד"ר רונה מייקלסון‬ ‫ד"ר יעקב פרץ‬ ‫יום א' ‪19.4‬‬ ‫מר עקיבא סלע‬ ‫יום ב' ‪20.4‬‬ ‫סקנדינביה‬ ‫גב' חיה סלומון‬ ‫יום ג' ‪28.4‬‬ ‫יפן ‪ -‬טבע ותרבות‬ ‫‪10‬‬ ‫יום‬ ‫‪ 22.6‬עם שי יוגב‬ ‫אקוודור‪ ,‬גלפאגוס ופרו‬ ‫יהדות מרכז אירופה‬ ‫מברלין לוורמיזא‬ ‫החיים היהודיים בליטא‬ ‫הפיורדים הנורבגים והכף הצפוני ‪15‬‬ ‫יום‬ ‫טיול פרימיום משולב‬ ‫שייט באניית פאר‬ ‫עמק האוסטה‪,‬‬ ‫אלפים צרפתים ושוויץ‬ ‫הרצאות עם מצגת‪ ,‬קפה ועוגה‬ ‫הפיליפינים ‪ -‬ארץ מרתקת‬ ‫‪ 9.6‬עם מוטי דיין‬ ‫הרי האלפים לעומק‬ ‫כולל נפלאות‬ ‫ההר הצהוב‬ ‫‪ 31.5‬עם מירה גלבשטיין‬ ‫בעקבות בנות הברית‬ ‫במלה"ע השניה‬ ‫‪ 8.6‬עם אלי ברנע‬ ‫‪( 6.6‬מוצש"ק) עם שי יוגב‬ ‫יהדות מפוארת‬ ‫וטבע מתפרץ‬ ‫סין הקלאסית‬ ‫‪16‬‬ ‫יום‬ ‫סין בדגש יונאן וסצ'ואן‬ ‫‪17‬‬ ‫יום‬ ‫ספרד ופורטוגל‬ ‫מתור הזהב‬ ‫ועד אנוסי פורטוגל‬ ‫מר אורי ראפ‬ ‫יום ג' ‪19.5‬‬ ‫‪18‬‬ ‫יום‬ ‫גיאורגיה וארמניה‬ ‫מר משה לב‬ ‫יום ד' ‪27.5‬‬ ‫קרב סטלינגרד‬ ‫לקראת הסיור‬ ‫‪ 4.5‬עם אלי ברנע‬ ‫מר א‪ .‬זיו‪-‬טל‪ ,‬חוקר מומחה‬ ‫‪17‬‬ ‫יום‬ ‫טנזניה‬ ‫ספארי בעונת‬ ‫נדידת העדרים‬ ‫‪9‬‬ ‫יום‬ ‫‪ 17.6‬עם יגאל רון‬ ‫ההרצאות תתקיימנה בשעה ‪19:00‬‬ ‫בחדר ההרצאות במשרדנו‬ ‫כניסה חופשית‪ ,‬ההרשמה מראש‪,‬‬ ‫מס' המקומות מוגבל‪.‬‬ ‫לפרטים‪[email protected] | 03-9224410 :‬‬ ‫פרטים מלאים וטיולים נוספים באתר‪www.shaibarilan.co.il :‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזו מבראשית עד היום‪ .‬והוא‬ ‫טעם שאמרו חז"ל דמחיית עמלק תהי' בערב פסח‪ .‬וזה טעם‬ ‫מה שאמרו חז"ל 'בניסן עתידין ליגאל'‪ ,‬ואמרו חז"ל דהגאולה‬ ‫תהיה בזכות אברהם ושרה‪ ,‬וזה רמז 'שרה' בסופי תיבות כנזכר‪.‬‬ ‫ור"ת 'הראשון בארבעה עשר לחדש' – 'בעל"ה'‪ ,‬רמז לאברהם‬ ‫אע"ה‪' ,‬פסח לה''‪ ,‬עם האותיות גימטריה רד"ו‪ ,‬סוד זה מסר יעקב‬ ‫לבניו 'פקוד יפקוד א‪-‬להים אתכם'‪' .‬פה‪-‬סח'‪ ,‬פה שבמרכבה סח‬ ‫ואמר לפני הקב"ה ‪ -‬הגיע העת שתגאל את ישראל‪ ,‬כי אותיות‬ ‫שבמרכבה מלמדין סניגוריא על ישראל‪ .‬רבינו אפרים ז"ל‬ ‫בפרישתו כתב יד"‪.‬‬ ‫רבינו אפרים הנזכר הוא רבינו אפרים מרגנשבורג‪ ,‬בן המאה‬ ‫ה‪ 12-‬למניינם‪ ,‬מחשובי תלמידי רבנו תם‪ .‬הלה היה מבעלי‬ ‫התוספות הראשונים‪ ,‬והוא מצוטט תדיר בדבריהם על כל‬ ‫המסכתות‪ .‬כארבע מאות שנה לפני האר"י הקדוש כבר כתב את‬ ‫פירושו לתורה‪ ,‬והקטע המדובר הינו חלק שלמרבה הצער לא‬ ‫שרד בכתב יד‪ .‬עדותו של הרב חיד"א נאמנת עלינו‪ ,‬שכן הלה‪,‬‬ ‫חובב ספרים ותלמיד חכם עצום‪ ,‬הסתובב בכל אירופה בשליחות‬ ‫קהילות ארץ ישראל‪ ,‬ובכל אתר ואתר ביקש לעמוד על טיבם של‬ ‫כתבי היד של חכמי המקום‪ .‬את הקטעים החשובים העתיק‪,‬‬ ‫ועדויותיו וחתימותיו על כתבי יד משמשים עד היום אוצר בלום‬ ‫של ידע כביר על ספרות חכמינו‪ .‬המתבונן יראה שהמגמה של‬ ‫רבינו אפרים ושל האר"י בנוטריקון הזה הפוכה‪.‬‬ ‫בעוד כיום מקובל שהפה הסח הוא פינו שלנו‪ ,‬בעת אמירת‬ ‫המגיד בליל הסדר‪ ,‬הרי שאצל רבינו אפרים אותיות המרכבה‬ ‫סחות לפני הקב"ה שהגיע זמן גאולתם של ישראל‪ .‬כביכול דרמה‬ ‫שמיימית מתנהלת כאן‪ ,‬ללא ידיעתנו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬גם אחרי רבינו אפרים המשיך רעיון זה להתגלגל‪ .‬חכם‬ ‫שהושפע מתורתם של חסידי אשכנז במאה ה‪ 13-‬למניינם‪ ,‬אך‬ ‫דרך בדרכים עצמאיות לגמרי הוא ר' אברהם אבולעפיה‪ .‬הלה‪,‬‬ ‫בספרו על ספר שמות‪ ,‬מפתח השמות‪ ,‬בפרשת בא‪ ,‬כותב בלשון‬ ‫זו‪ ,‬ביחס לשיטת רכישת הנבואה עליה עמל כל ימיו‪:‬‬ ‫"מחילוק הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף‪ ,‬ומאכילת השה‬ ‫בחפזון‪ ,‬בלמוד חזון ובסוד חזיון התלוי בפה‪ ,‬כמו שיקרא שם‬ ‫הרב ד"ר צחי הרשקוביץ‬ ‫רב קהילת "נצח שלמה" פ"ת‪ ,‬אונ' בר אילן‬ ‫שבת מארון הספרים היהודי‬ ‫פה סח‬ ‫האמנם רעיון חסידי?‬ ‫ללא ספק אחד הרעיונות החסידיים המצוטטים ביותר בפסח‪,‬‬ ‫רעיון שאין דרשה חסידית שלימה בלעדיו‪ ,‬הוא ההדגשה על‬ ‫הדיבור בחג הפסח‪ ,‬בדמות הנוטריקון "פסח=פה סח"‪ .‬הדברים‬ ‫משתלבים היטב בהוראתו של רבן גמליאל (משנה פסחים י‪ ,‬ה)‪:‬‬ ‫"רבן גמליאל היה אומר‪ :‬כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח‬ ‫לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ואלו הן פסח‪ ,‬מצה ומרור"‪ .‬אולם‪ ,‬מקורה של‬ ‫דרשה זו לא ברור די הצורך‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬רבינו בעל "שם משמואל" רגיל לקבוע שכן "אמרו ז"ל"‪,‬‬ ‫ואיננו חושף מיהם אותם חכמים‪ .‬אחרים ייחסו את הדרוש הזה‬ ‫לספר הזוהר‪ ,‬אך לא ציינו את מקורו‪ ,‬ואכן – אינו שם‪ .‬אך המקור‬ ‫החסידי המפורט ביותר בתחום הוא ללא ספק דרשתו של ר' צבי‬ ‫אלימלך שפירא מדינוב‪ ,‬מחבר ה"בני יששכר"‪ .‬כך לשונו במאמר‬ ‫הראשון לחודש ניסן‪" :‬וכשיצאו ישראל מן הגלות נתגלה מלכות‬ ‫שמים בבחינת דבור דבר מלך שלטון‪ ,‬על כן נצטוינו להרבות‬ ‫בשיחה ודבור‪ ,‬וזהו שרמז האריז"ל בכוונותיו הנוראים (שער‬ ‫הכוונות דרושי הפסח‪ ,‬דרוש ג' ודרוש ו') פס"ח פה סח"‪.‬‬ ‫הדברים מופיעים בהקשר עמוק ביותר באותם מקומות בשער‬ ‫הכוונות‪ .‬אולם‪ ,‬האם זהו אכן מקורם הקדום ביותר של‬ ‫הרעיונות הללו?‬ ‫לשם בירור זה נחלץ לעזרתנו הרב חיד"א‪ .‬הלה‪ ,‬בספרו נחל‬ ‫קדומים להפטרות התורה‪ ,‬על פרשת אמור (ויקרא כג‪ ,‬ה)‪ ,‬מביא‬ ‫את הרעיון הבא‪'" :‬ארבעה עשר לחדש' – סופי תיבות 'שרה'‪ ,‬כי‬ ‫בניסן נפקדה שרה‪' .‬פסח לה'' ‪-‬עת רחמים הוא לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫› המשך בעמ' ‪36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫הרב ד"ר חיים שיין‬ ‫פרנס על הציבור שתהיה שמועתו יפה‪ ,‬ושיהיה חכם בקי בדיני‬ ‫התורה‪ ,‬ושתהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו‪ ,‬ושיהיה שלם‬ ‫במדות ובדעות‪ ,‬ויודע להנהיג את הקהל על פי מידותיהם‪,‬‬ ‫ולסבול אותם כאשר ישא האומן את היונק" (שו"ת הרשב"א‪,‬‬ ‫ח"א‪ ,‬תריז; שו"ת המבי"ט‪ ,‬ח"א‪ ,‬פד)‪.‬‬ ‫באשר למעמדו של מנהיג אל מול הבורא מביא התלמוד "לעולם‬ ‫יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו‬ ‫מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להיפרע‬ ‫ממנו אם נטה מקו האמת‪ ,‬שנאמר אלקים ניצב בעדת אל‪ ,‬ואומר‬ ‫ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'"‪( .‬ברמב"ם‪,‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות סנהדרין‪ ,‬כג‪,‬ח)‪ .‬מחויבות המנהיג כלפי‬ ‫הציבור גם היא רחבה‪" :‬אמר רבי נחמיה נאמרה על החברים כל‬ ‫הימים שאדם חבר לא אכפת לו בצבור ואינו נענש עליו‪ ,‬נתמנה‬ ‫אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא אכפת לי‬ ‫בצבור אלא כל טורח הצבור עליו‪ ,‬אם ראה אדם‪...‬עובר עבירה‬ ‫ולא ממחה בידו הוא נענש עליו" (שמות רבה (וילנא) פרשה כז)‪.‬‬ ‫עובדי ציבור כשמם כן הם‪ ,‬משרתיו של הציבור‪ ,‬מראית פני‬ ‫הצדק‪ ,‬היושרה והאמינות‪ .‬אמון הציבור נתון להם ואינטרס‬ ‫הציבור אמור לשמש נר לרגליהם‪ .‬ברי‪ ,‬שנבחרי הציבור המחילים‬ ‫על הציבור נורמות התנהגות‪ ,‬צריכים הם עצמם לנהוג בלא דופי‬ ‫ורבב‪ ,‬בחינת "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים" (בבא בתרא‬ ‫ס‪ ,‬ע"ב)‪ .‬עיקרון שלטון החוק במשפט העברי‪ ,‬קרי חובת הציות‬ ‫הכוללת לחוקי התורה‪ ,‬נועד להגביל את הסמכות המנהיגותית‪,‬‬ ‫ובמקביל לתת דוגמא אישית של ציות לחוק למי שבעולם העתיק‬ ‫נחשב מעל לחוק‪( .‬משנה סנהדרין ב‪,‬ד‪ ).‬רבי יצחק אברבנל‬ ‫בפירושו לתורה מדגיש את חשיבות הדוגמא האישית של‬ ‫המנהיג‪" :‬לפי שהוא מראה מלוטשת לכל עמו שיביטו בו וילמדו‬ ‫ממעשיו‪...‬וכל ישראל ישמעו וייראו וכל העם יתישר במעשיו"‬ ‫(אברבנאל בפירושו על ספר שופטים‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫על נבחרי הציבור ישנה חובת שקיפות‪ .‬החובה הכוללת בין‬ ‫היתר את חובתו של נבחר הציבור להסיר מעל עצמו כל חשד‬ ‫להתנהגות פסולה‪ .‬חובה חיונית להבטחת תקינות פעולותיהם‬ ‫הנבחרים ונכונות הציבור לציית להם‪( .‬שו"ת שבות יעקב ח"ג‬ ‫עו"ד‪ ,‬רעננה‬ ‫התמודדות ההלכה עם‬ ‫השחיתות הציבורית‬ ‫המשברים המסעירים את מדינת ישראל‪ ,‬בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫בתחום טוהר המידות מצריכים עיון מחודש בדרכי ההתמודדות‬ ‫והתיקון החברתי‪ .‬קולות הזעקה והתוכחה של נביאי ישראל נגד‬ ‫מלכים ומושלים שאינם ממלאים את תפקידם כיאות‪ ,‬נשמעים‬ ‫אקטואליים היום ממש כמו אז (ישעיהו א‪ ,‬כג; ירמיהו ה‪,‬‬ ‫כז)‪ .‬ההגות המדינית המודרנית הפנימה את מחיר הנתק שבין‬ ‫פוליטיקה למוסר‪ .‬בישראל כבר מבינים רבים כי ההתרחקות‬ ‫מנורמות ההתנהגות שנקבעו ההלכה לנבחרי הציבור ועובדיו הם‬ ‫בבסיס התפרצות נגע השחיתות‪.‬‬ ‫בתורה שבכתב‪ ,‬בתורה שבעל פה ובספרי ההלכה‪ ,‬נוצקו עקרונות‬ ‫של מוסר אישי וציבורי‪ .‬נביאי ישראל שחזונם השפיע על התרבות‬ ‫המערבית כולה הדגישו את מגבלות הכוח השלטוני ואת החובה‬ ‫לפעול על פי כלל צדק‪ ,‬משפט ויושר‪ .‬מתחילה התייחסה ההלכה‬ ‫לכללי ההתנהגות המיועדים לדיינים החל מהמאה העשירית‬ ‫ואילך‪ ,‬מתקיימת בספרות הפוסקים השוואה בין הנורמות‬ ‫המופנות לטובי העיר (ההנהגה) לדין הנורמות המיועדות לדיינים‪.‬‬ ‫על נבחרי הציבור‪ ,‬כמו על הדיינים להיות הגונים ויראי שמים‪.‬‬ ‫הדרישות האישיות והתכונות הנדרשות מהדיינים ונבחרי‬ ‫הציבור הנם מפליגות‪ .‬תכונות הכוללות‪ :‬חכמה‪ ,‬ענוה‪ ,‬יראה‪,‬‬ ‫שנאת ממון‪ ,‬אהבת האמת‪ ,‬אהבת הבריות להם‪ ,‬ובעלי שם טוב‬ ‫(רמב"ם הלכות סנהדרין ב‪ ,‬ז; שו"ת יביע אומר ח"ז חו"מ‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫השופטים ושלוחי הציבור‪ ,‬ביודעם את אחריותם הכפולה‪ ,‬הן‬ ‫כלפי הציבור והן כשלוחי האלקים‪ ,‬אמורים לאמץ מערכת‬ ‫נורמות שתבטיח את התקינות המוסרית והערכית‪( .‬שו"ת ציץ‬ ‫אליעזר חלק כא‪ ,‬סה)‪ .‬הרמה המוסרית שנדרשה מנבחרי ציבור‬ ‫הייתה גבוהה "צריכים אנשי העיר ליתן לב קודם שימנו את‬ ‫בנה קינך‬ ‫ה של פו"פ‬ ‫לק‬ ‫ען צמצום‬ ‫מח מ‬ ‫מחו"ל ל בוללות‬ ‫ההת‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫באר שבע‪:‬‬ ‫רמת גן‪:‬‬ ‫פריז‪:‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫שבתון‬ ‫בס"ד‬ ‫› המשך בעמ' ‪34‬‬ ‫שידוכים לדתיים‬ ‫שלום בית ■ גישור ■ קאוצ'ינג (אימון אישי) ■ לגילאים שונים‬ ‫■ יעוץ והכוונה לנישואין ■ לכל גווני היהדות הדתית ■ מכל רחבי‬ ‫הארץ ■ לכל רמות ההשכלה והעיסוקים ■ אפשרות ללא ידיעת‬ ‫המועמד ■ אחוזי הצלחה מרשימים ■ יחס אישי ■ סודיות מוחלטת‬ ‫רח' עליאש ‪ 5‬קומה א' (מאחורי מגדל העיר)‬ ‫רח' יאיר ‪31/3‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ 33‬ר"ג‪ ,‬מגדל ‪ 1‬קומה ‪8‬‬ ‫סניף מרכז אירופאי‬ ‫‪02-6242428‬‬ ‫‪08-6283263‬‬ ‫‪03-6133010‬‬ ‫‪018-362-8694‬‬ ‫‪6‬‬ ‫(מ ‪ -‬תשמ"ה)‬ ‫‪ 30‬שנות נסיון‬ ‫‪www.jmariage.co.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫פרופ' אביעד הכהן‬ ‫דיקן המרכז האקדמי‬ ‫שערי משפט‬ ‫בשערי המשפט העברי‬ ‫זמן חומרותינו‬ ‫הכל הולך אחר החיתום‪ .‬במשך שבעת‬ ‫ימי הפסח‪ ,‬חווה אדם מישראל את‬ ‫תהליך הגאולה‪ .‬תהליך אטי‪ ,‬ממושך‪,‬‬ ‫מיוסר‪.‬‬ ‫בימים הראשונים נתון העבד המשוחרר‬ ‫בהלם היציאה הראשוני מן השעבוד‪.‬‬ ‫לאחר שהבזקי המצלמות כבו‪,‬‬ ‫והעיתונאים התפזרו איש לדרכו‪ ,‬צריך‬ ‫האסיר המשוחרר למלא את ימיו בתוכן‪.‬‬ ‫עד עתה קבע מישהו אחר את סדר יומו‪.‬‬ ‫מכאן ואילך עליו ליטול אחריות ולעשות‬ ‫זאת בעצמו‪ .‬הוא טועם מן החופש ומתענג‬ ‫על האפשרויות שהוא מזמן לו‪ .‬נפגש עם‬ ‫מכרים וקרובי משפחה שלא פגש שנים‬ ‫ארוכות (על חלק מהם לא שמע מעולם)‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬מתעורר הוא באמצע הלילה‬ ‫מסוייט‪ ,‬מסתכל הוא כל העת לאחור‪,‬‬ ‫כדי להיות בטוח שמשעבדו מיום אתמול‬ ‫אינו רודף אחריו‪.‬‬ ‫"ופרעה הקריב‪ ,‬ויישאו בני ישראל את‬ ‫עיניהם‪ ,‬והנה מצרים נוסע אחריהם‪,‬‬ ‫וייראו מאד‪ ,‬ויצעקו בני ישראל אל משה"‬ ‫(שמות יד‪ ,‬י)‪" .‬ויישאו בני ישראל את‬ ‫עיניהם"‪ .‬לא סתם ראו‪ .‬כביכול‪ ,‬ציפו‬ ‫לכך שמשהו רע יקרה‪ .‬והנבואה הגשימה‬ ‫את עצמה‪ .‬אכן‪ ,‬מדובר בבני חורין‪ ,‬אבל‬ ‫התגובה היחידה שהם מכירים היא פחד‬ ‫וצעקה‪ .‬הם עומדים נטולי מעש וחסרי‬ ‫אונים מול האדון‪ .‬מפוחדים‪ ,‬מבוהלים‪.‬‬ ‫לא בטוחים בעצמם‪.‬‬ ‫מכאן ואילך קצרה הדרך לתלונות‪,‬‬ ‫לחרטה‪ ,‬לנרגנות‪" .‬ויאמרו אל משה‪:‬‬ ‫המבלי אין קברים במצרים לקחתנו‬ ‫למות במדבר? מה זאת עשית לנו‬ ‫להוציאנו ממצרים?"‪ .‬וטון היאוש הולך‬ ‫וגובר‪" :‬הלוא זה הדבר אשר דברנו אליך‬ ‫במצרים לאמור חדל ממנו ונעבדה את‬ ‫מצרים‪ .‬כי טוב לנו עבוד את מצרים‬ ‫ממתנו במדבר"‪.‬‬ ‫לנוכח חדלות אישים זו רפו גם ידי‬ ‫המנהיג הגדול‪ .‬הוא אמנם מנחם אותם‪,‬‬ ‫אך נמנע מעשיית מעשה‪ ,‬ותולה את כל‬ ‫יהבו בקב"ה‪ .‬כמעשה ניסי מצרים‪ ,‬הוא‬ ‫מבטיח להם‪ ,‬כך יהיה גם עתה‪" :‬ה' ילחם‬ ‫לכם ואתם תחרישון"‪.‬‬ ‫הקב"ה אינו מקבל עמדה זו‪" .‬ויאמר‬ ‫ה' אל משה‪ :‬מה תצעק אלי?"‪ .‬תפילה‬ ‫היא דבר חשוב‪ ,‬אך לא די בה‪" .‬דבר‬ ‫אל בני ישראל ויסעו‪ .‬ואתה הרם את‬ ‫מטך"‪ .‬הקב"ה מסייע לבני האדם רק אם‬ ‫הם‪ ,‬מצדם‪ ,‬מוכנים לעשות מעשה ולא‬ ‫להסתפק בישיבת חיבוק ידיים והשמעת‬ ‫טיול קסום‬ ‫השבועות הבאים‪ ,‬מציינים בלוח השנה‬ ‫היהודי‪-‬ישראלי את המעבר מחג החירות‬ ‫ל"עשרת ימי התשובה" הציוניים‪ .‬תקופה‬ ‫זו‪ ,‬שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין‬ ‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום‬ ‫העצמאות צריכה לשמש מועד לעריכת‬ ‫חשבון נפש על גאולתנו ועל פדות נפשנו‪.‬‬ ‫לא רק לשם זיכרון העבר‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫לשם עשיית חשבון ההווה למען העתיד‪.‬‬ ‫סיפור היציאה ממצרים מלמדנו שחירות‬ ‫אינה מבטיחה בהכרח חופש‪ .‬חירות אינה‬ ‫מסתיימת עם היציאה הפיזית מהשעבוד‪,‬‬ ‫אלא היא תהליך ארוך וממושך‪ .‬גם‬ ‫לאחר חמישים ושבע שנות עצמאות‪,‬‬ ‫ניצבת מדינת ישראל בפני סכנות‬ ‫קיומיות‪ ,‬מבית ומחוץ‪ .‬המתח הביטחוני‬ ‫עומד בעינו‪ ,‬החברה משוסעת ומפולגת‪.‬‬ ‫הכלכלה מקרטעת בין הישגים מדהימים‬ ‫לבין פערים מתרחבים והולכים‪.‬‬ ‫אמירת השירה הגדולה‪ ,‬ההודאה והכרת‬ ‫הטוב‪ ,‬אינם תחליף לאחריות הגדולה‬ ‫שמוטלת על כתפי בן החורין‪ .‬עבודת‬ ‫הגאולה אינה מסתיימת עם היציאה‬ ‫ממצרים‪ .‬היא רק מתחילה בה‪.‬‬ ‫דרושים‪/‬ות‬ ‫מועמדים‪/‬ות מעולים‪/‬ות‬ ‫י"א‪-‬כ"ט תמוז תשע"ה‬ ‫גננות | מורים‪/‬ות | מנהלים‪/‬ות‬ ‫‪28.6-16.7.15‬‬ ‫מחיר אטרקטיבי‬ ‫תנאי תשלום נוחים‬ ‫בקרו באתר החדש שלנו‪:‬‬ ‫‪www.tsurel-manpower.co.il‬‬ ‫צוראל ‪ -‬קשרי תפוצות ישראל‬ ‫מקומות אחרונים‬ ‫‪ 20‬שנה בשרות העם היהודי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫מאורעות היציאה המן השעבוד‪ ,‬מקבלים‬ ‫ביטוי מיוחד‪ ,‬משנה תוקף‪ ,‬בדורנו שחווה‬ ‫על בשרו‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬את השואה ואת‬ ‫התקומה‪ ,‬את המלחמה ואת העצמאות‪.‬‬ ‫לשליחות בחו"ל‬ ‫הרי הרוקי הקנדי‬ ‫וקרחוני אלסקה‬ ‫עם קבוצת מטיילים‬ ‫איכותית מכל רחבי הארץ‬ ‫קול תלונה וזעקה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫פזמונים על אליהו הנביא‪ ,‬שכן מסורת היא בידנו‪ ,‬שאין אליהו‬ ‫בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח‪ .‬אולם במוצאי‬ ‫שבתות הוא יגיע וכפי שכותב רבי אברהם בן נתן הירחי בספר‬ ‫המנהיג‪:‬‬ ‫'זה שמשוררים בכל גבול ישראל מאליהו הנביא‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫המבשר‪ ,‬שיבוא במהרה לפני המשיח‪ ...‬ויבוא לנו המבשר‬ ‫במוצאי שבתות‪ ,‬שבזכות השבת הצור יואל ‪ -‬ובא לציון גואל‪'.‬‬ ‫תפקידו המרכזי של אליהו להשיב לב אבות על בנים‪ .‬חז"ל‬ ‫נחלקו במהות העניין אולם נסתפק בהבאת דעתם של חכמים‬ ‫בסוף מסכת עדויות‪:‬‬ ‫'וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום‬ ‫בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא‬ ‫וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'‪.‬‬ ‫תפקיד זה משמעותי ביותר לליל הסדר בו בזמן שעובר הוא בין‬ ‫בתי ישראל‪ .‬בכל משפחה יש מגוון דעות ויתכן שעלול הדבר‬ ‫לפגום בשלום המשפחתי‪ .‬יש החושבים ששלום קיים שאין‬ ‫מחלוקת ולא היא‪ ,‬השלום בא מריבוי דעות ומחשבות וכפי‬ ‫שמסביר הרב קוק בסידורו עולת ראיה‪:‬‬ ‫'יש טועים שחושבים‪ ,‬שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על‪-‬‬ ‫ידי צביון אחד בדעות ותכונות‪ ...,‬ובאמת אינו כן‪ ,‬כי השלום‬ ‫האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי‪-‬אם דווקא על‪-‬ידי הערך של‬ ‫ריבוי השלום‪ .‬הריבוי של השלום הוא‪ ,‬שיתראו כל הצדדים‬ ‫והשיטות‪ ,‬ויתבררו איך כולם יש להם מקום‪ ,‬כל אחד לפי‬ ‫ערכו‪ ,‬מקומו ועניינו‪'.‬‬ ‫אולם בליל הסדר עצמו עלולים אנו להיחשף לא רק למחלוקת‬ ‫בין המשתתפים אלא לבעיה חמורה ואמתית ‪ -‬לנתק בתוך‬ ‫המשפחה‪ .‬בין אם מדובר באחים הרבים על ירושה ובין בנים‬ ‫שאינם הולכים בתלם וכפי שההורים ציפו מהם‪ .‬ליל הסדר‬ ‫מזמין את כל המשפחה להסב סביב שולחן אחד‪ .‬מציאות זו‬ ‫הופכת להיות קשה ורגישה ויש בכוחה להציף את המתחים‬ ‫הקיימים בתוך המשפחה‪ .‬באותה שעה מגיע אליהו הנביא‪,‬‬ ‫שאמנם הרגיש מיוסר נוכח כישלונו במשימותיו הלאומיות‪ ,‬אבל‬ ‫מצד שני תרומתו גדולה בטיפול משפחתי‪.‬‬ ‫בסיפורי הנביאים עדים אנו לכך‪ ,‬שאליהו לא מצליח בשליחותו‬ ‫הלאומית‪ .‬לאחר הקריאה הגדולה בכרמל 'ה' הוא האלוקים'‬ ‫הוא פורש ויוצא למדבר ומבקש נפשו למות‪ .‬מצד שני‪ ,‬אליהו‬ ‫הצליח בטיפוליו המשפחתיים‪ .‬הוא הצליח להחיות את בן האשה‬ ‫הצרפתית והשכין שם שלום‪ .‬תפקידו המרכזי של אליהו להשיב‬ ‫לב אבות על בנים מתוך תפיסה‪ ,‬שהגאולה הלאומית תתחיל‬ ‫בראש ובראשונה מתוך התא המשפחתי‪ .‬בשעה שפותחים את‬ ‫הדלת לאליהו הנביא נכנסים עמו כל אלו שלא הגיעו עד כה‪,‬‬ ‫הבן שאינו יודע לשאול ואינו מעונין לשאול‪ ,‬הבן שנזרק מתוך‬ ‫המשפחה‪ ,‬האח השנוא שמרגיש מנודה‪ .‬אליהו לוקח את הבנים‬ ‫כולם ומביאם לאבותם בבחינת 'והשיב לב אבות על בנים'‪.‬‬ ‫הרב מאיר נהוראי‬ ‫רב משואות יצחק‬ ‫יו"ר רבני בית הלל‬ ‫מבט לחיים מתוך הפרשה‬ ‫כולם מגיעים לליל הסדר‬ ‫שני גואלים גדולים יש לעם ישראל‪ .‬האחד משה רבנו הגואל‬ ‫הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד‬ ‫לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא ד‪:‬‬ ‫'ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים זה משה ובנביא נשמר‬ ‫זה אליהו‪ ,‬אתה מוצא שתי נביאים עמדו להם לישראל משבטו‬ ‫של לוי משה ראשון ואליהו אחרון‪ ...‬משה גאלם ממצרים‬ ‫בשליחות ועתה לך ואשלחך אל פרעה וגו' (שמות ג' י') ואליהו‬ ‫גאלם לעתיד לבא בשליחות הנה אנכי שולח לכם את אליהו‬ ‫הנביא'‪.‬‬ ‫שמו של משה אינו מוזכר בהגדה ויתכן שהסיבה לכך נעוצה‬ ‫בצורך לייחס את גאולת ישראל ממצרים להקב"ה ולא לבשר‬ ‫ודם‪' .‬ועברתי בארץ מצרים' אני ולא מלאך‪' ,‬והכיתי כל בכור‬ ‫בארץ מצרים' – אני ולא שרף'‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש להבין מדוע אליהו‬ ‫תופס מקום מרכזי בליל הסדר‪ .‬במוצאי שבתות אנו שרים‬ ‫› המשך בעמ' ‪29‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪10‬‬ ‫באביב הזה‬ ‫חוגגים ברבבה‬ ‫דו משפחתי מעוצב במחירים‬ ‫שלא תוכלו לפסוח עליהם‬ ‫החל מ‪-‬‬ ‫שבתון‬ ‫‪1,350,000‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫ביישוב רבבה שירותים קהילתיים רבים ומגוונים‪:‬‬ ‫מערכת חינוך מעולה מעון‪ ,‬גנים‪ ,‬בית ספר ואולפנה‪.‬‬ ‫קהילה תורנית עם איכות חיים‪ ,‬אוויר ואווירה!‬ ‫הצטרפו להצלחה ‪ -‬ברבבה!‬ ‫‪03-9396657‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫בהם שפטים‪ ...‬אלא שלא יעשה בכולם שפטים"‪" .‬ולא העבירנו‬ ‫בתוכו בחרבה אלא בקצת מים וטיט" "אלו קרבנו לפני הר סיני‬ ‫להראות לנו כבודו דיינו‪ .‬ולא נתן לנו את התורה הוא בעצמו‪,‬‬ ‫הדברות‪ ,‬אלא על ידי משה"‪( .‬אבודהם; של"ה)‪ .‬הגרי"ז אף הוא‬ ‫מציע ללכת בדרך זו ולומר שאילו לא נתן לנו את התורה‪ ,‬הכוונה‬ ‫שלא היה נותן אותה רק לנו‪ ,‬אלא לכל האומות‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬שמבט על המכלול של הפיוט אינו מאשר את ההיגיון‬ ‫שלאורו הוסבר‪ .‬היינו מצפים שההיגיון הזה יוביל לסידור‬ ‫הדברים לפי מידת נחיצותם‪ :‬מן החירות‪ ,‬ומתן תורה והכניסה‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬אל הפרטים הנחוצים פחות של המכות והשפטים‪,‬‬ ‫הריגת הבכורות וכדומה‪ .‬ציפייה זו הובילה אותם לפרש מדוע‬ ‫אכן ניתן היה להסתפק בדברים הפחות משמעותיים ולהציע‬ ‫כיצד אלה הם דווקא הדברים המשמעותיים‪ .‬בחינה זו היא‬ ‫בחינה רטרוספקטיבית‪ .‬כעת כשיש בידינו הכל‪ ,‬מה וכיצד היה‬ ‫ניתן למעט מכך ועדיין להותיר אותנו מה שאנו‪ .‬אולם‪ ,‬ירידה‬ ‫לפרטים מורה שהפיוט אינו מיוסד בשום פנים מן הכבד אל הקל‪,‬‬ ‫קרי‪ ,‬מן הנחוץ אל המיותר‪ .‬הסדר קרוב יותר לרצף הכרונולוגי‬ ‫של ההתרחשויות‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לברר מדוע בעל הפיוט סבור שאילו‬ ‫הקב"ה היה עוזב אותנו ב"אמצע הדרך" עדיין היינו חייבים‬ ‫להודות ולהלל לשמו‪ .‬כעת ההסבר פשוט יותר‪ .‬ללא ספק נס גדול‬ ‫התרחש מעצם יציאתנו ממצרים‪ ,‬זכינו בחירותנו שלא היה גדול‬ ‫ממנה באותו רגע‪ .‬מי ציפה או קיווה להפוך לעם‪-‬סגולה ועם‪-‬‬ ‫בחירה? מי ייחל לכך? וודאי וודאי שדיינו בעצם זה‪ .‬לא משום‬ ‫שמתן תורה אינו חשוב‪ ,‬משום שבאותה נקודת זמן שבה נמצאנו‪,‬‬ ‫לא יכולנו לנחש שאפשר לקבל יותר מזה‪.‬‬ ‫בני זוג שנישאים אינם תוהים היכן יקיימו את בר המצווה של‬ ‫בנם בכורם‪ ,‬אנשים מחליטים לקנות דירה ואינם שואלים את‬ ‫עצמם איזו דירה תהיה זו שיקנו כשימכרו אותה‪ .‬בני‪-‬אדם רואים‬ ‫בדרך כלל את המשימה הראשונה‪ ,‬הבאה בתור‪ ,‬את הצורך‬ ‫הקיומי הדחוף ולא מעבר לכך‪ .‬בעל הפיוט מיישם למעשה‪ ,‬את‬ ‫המהלך שנקראנו לעשות בכל הערב הזה‪ ,‬לראות את עצמנו כאילו‬ ‫אנו יצאנו ממצרים‪ .‬להיכנס לתוך התהליך ולחוות אותו מחדש‪.‬‬ ‫מתוך הפרספקטיבה הזו‪ ,‬כל שלב ושלב מעורר התפעלות עצומה‪,‬‬ ‫הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי‬ ‫עו"ד‪ ,‬ראש בית המדרש לנשים‬ ‫בבית מורשה‬ ‫פרשה ומדרש‬ ‫"דיינו"‬ ‫הפיוט 'דיינו' השזור בהגדה‪ ,‬ממחיש את גודש הטוב ועוצמת‬ ‫הניסים שליוו את עם ישראל מראשית הולדתו ועד לכניסתו‬ ‫לארץ‪ .‬הדרך שבה בחר המחבר להביע את ההתפעלות מרצף‬ ‫הניסים והנפלאות היא להציע – בדרך ההפרזה – שהיינו‬ ‫מסתפקים בפחות‪ .‬מכאן עולה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שחלקים מכל המהלך היו‬ ‫מיותרים‪ ,‬ניתן היה להסתדר גם בלעדיהם ולהגיע אל אותו היעד‪.‬‬ ‫הפרשנים לאורך הדורות עסקו באמירות 'דיינו' מתוך הפיוט‬ ‫הנראות תמוהות‪ .‬השורה התמוהה ביותר היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬השורה‬ ‫הבאה‪:‬‬ ‫"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה‪ ,‬דיינו"‪.‬‬ ‫כיצד זה נסתפק בקירבה להר סיני גם ללא קבלת תורה? או בלשון‬ ‫האלשיך‪" :‬מה בצע בקריבה בהעדר התורה" (שיר‪-‬השירים‪ ,‬פ"ג)‪.‬‬ ‫התירוצים נחלקו לשני מחנות‪ .‬המחנה האחד הוא מחנה‬ ‫"המצדיקים"‪ .‬השייכים למחנה זה יסבירו כל פרט ופרט לפי‬ ‫עניינו‪ .‬כך המשפט התמוה הנ"ל יוסבר כמי שבא להורות על גדולת‬ ‫ועוצם העמידה לפני הר סיני‪ .‬הפסוק המתאר את ההתכנסות‬ ‫בתחתית ההר‪" :‬ויחן ישראל" התפרש כמתאר מעמד חד פעמי‬ ‫של אחדות וזיכוך‪ .‬אלו הולידו את אפשרות הנבואה לעם שלם‪.‬‬ ‫לראות פנים בפנים מה שאין עין יכולה לראות‪ .‬בדומה ניתן‬ ‫להדגיש את הקדושה היתירה שבעצם העמידה במקום המקודש‬ ‫הזה‪ ,‬ועוד (מגן אבות לרשב"ץ‪ ,‬פ"ג)‪.‬‬ ‫המחנה השני‪ ,‬מחנה "הדוחים‪ ,‬אך‪ ,"...‬מציעים לתרץ את הפיוט‬ ‫באמצעות "אוקימתות"‪ .‬המשתייכים למחנה זה יסבירו כי פשט‬ ‫המשפט הוא שונה מן המשתמע‪" .‬לא רצה לומר שלא יעשה‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫› המשך בעמ' ‪36‬‬ ‫‪12‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫אמנם גם העבדות לכשעצמה הייתה "חוויה מכוננת" בעלת‬ ‫השפעה ארוכת טווח על הצביון הרוחני של עם ישראל לדורותיו‬ ‫(עולת ראיה ח"ב עמ' ר"ס)‪ ,‬אולם הזכרת החירות מתוך הזכרת‬ ‫העבדות באה ללמדנו על הזיקה ההדוקה שיש בין השניים‪:‬‬ ‫"שני הכחות הללו‪ ,‬כח העבדות וכח החירות‪ ,‬צריכים אנחנו‬ ‫להבינם לא בתור שני כחות נפרדים‪ ,‬שאינם פועלים זה על‬ ‫זה‪ ,‬וכל אחד מתייחד במקצוע אחד בחיים‪ ,‬כי אם הם שניהם‬ ‫מחוברים יחדו‪ ,‬ומשלימים זה את זה" (שם עמ' רס"ט)‪.‬‬ ‫בדרך כלל כח העבדות וכח החרות‪ ,‬הם כוחות סותרים‪ ,‬שאינם‬ ‫יכולים לדור בכפיפה אחת‪ .‬אולם ביציאת מצרים שני הכוחות‬ ‫הללו השתלבו זה בזה באופן שהשפיעו האחד על השני באופן‬ ‫חיובי‪.‬‬ ‫עקרון זה בא לידי ביטוי במחלוקת המובאת בגמ' (פסחים דף‬ ‫קטו ע"א) לגבי דרך אכילת קרבן הפסח‪ ,‬המצה והמרור‪ .‬לדעת‬ ‫חכמים עלינו לאכול כל אחד מהם בנפרד‪ ,‬ואילו הלל סובר‬ ‫שעלינו לאכול אותם ב'כריכה'‪ ,‬ביחד‪.‬‬ ‫חכמים סברו שאם כרך אותם ואכלם ביחד‪ ,‬האחד מבטל את‬ ‫הטעם של חברו‪ ,‬ועל כן לא יצא ידי חובה‪ .‬הלל סבר שהמצווה‬ ‫היא לאוכלן יחד‪ ,‬ואין אכילה של כל אחד בנפרד‪ ,‬למרות‬ ‫שהטעם המקורי של כל אחד מתבטל בטעמו של השני‪ ,‬שכן‬ ‫המצווה היא לטעום את הטעם המשולב שלהם (חי' המאירי‬ ‫שם)‪.‬‬ ‫בהמשך (שם)‪ ,‬אומרת הגמ' שמחלוקת זו לא הוכרעה‪ ,‬ועל כן‬ ‫אנו נוהגים‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשלב בין שיטת הלל לחכמים‪ :‬לאכול‬ ‫בתחילה כל אחד מהם בנפרד‪' ,‬מוציא מצה' ו'מרור'‪ .‬ואח"כ‬ ‫לכרוך את המצה השלישית עם המרור‪ ,‬ולאכלם ביחד‪' ,‬זכר‬ ‫למקדש‪ ,‬כהלל'‪.‬‬ ‫הרב קוק זצ"ל באר מכאן עיקרון חשוב באסטרטגיה של‬ ‫השילוביות‪ .‬המצה היא כנגד יסוד החירות ויציאת מצרים‬ ‫והמרור הוא כנגד יסוד השעבוד‪ .‬כדי ליצור את השילוביות‬ ‫ההרמונית ביניהם יש להקפיד על סדר הדברים‪.‬‬ ‫בשלב הראשון חשוב לפתח כל כח בפני עצמו‪ .‬כשאוכלים‬ ‫את המצה בנפרד חשים בה את טעם החרות ומבחינים בכל‬ ‫מרכיביה העצמיים וכשאוכלים את המרור בנפרד מרגישים‬ ‫בטעמו את כל המרכיבים של השיעבוד‪ .‬רק בשלב השני‬ ‫אוכלים את ה'כורך'‪ ,‬וטועמים טעם שמשלב בין השניים‪ .‬בדרך‬ ‫זו ניכר שהם אינם סותרים אלא משלימים ובונים זה את זה‪.‬‬ ‫"אבל המטרה התכליתית תבוא רק עם הידיעה וההכרה ששני‬ ‫אלה הכוחות אינם סותרים זה את זה כי אם מחוברים יחד‪,‬‬ ‫להמציא לעולם את החירות המעולה‪ ,‬שכבודה ועז חמדתה‬ ‫איננו נגלה כי אם בהיות עליו אותה העטרה של העבדות‬ ‫הרוממה‪ ,‬עבדותו של מלך הכבוד‪ ,‬שהיא החירות הגמורה‪.‬‬ ‫על כן הצורה השלמה של החירות באה בהיותה נכרכת עם‬ ‫העבדות‪ ,‬שאז ימצא האדם בנפשו השלטון הגמור הראוי לבן‬ ‫חורין באמת‪ ,‬המושל גם כן על הגדול שבכוחות שהוא כח‬ ‫החירות עצמו" (שם)‪.‬‬ ‫הרב אליעזר חיים שנוולד‬ ‫ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל"‬ ‫מודיעין ‪ -‬אופקים‬ ‫יעדים נפגשים‬ ‫ה"כורך"‬ ‫אסטרטגיה של שילוביות‬ ‫בליל הסדר אנו חוזרים ומבררים לעצמנו את סוגיות היסוד‬ ‫של עולמנו הרוחני‪.‬‬ ‫המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפנינו אתגרים‬ ‫רוחניים‪ .‬אחד מהגדולים שבהם‪ ,‬הוא אתגר השילוביות בין‬ ‫מרכיבים שונים‪ ,‬לעיתים מרכיבים מנוגדים שקיים מתח‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫לנוכח מורכבות זו קיימות שתי גישות‪ :‬הגישה השילובית‪,‬‬ ‫שסבורה שיש לשלב בצורה הרמונית בין המרכיבים‪ ,‬ולעומתה‬ ‫הגישה הדיכוטומית המחייבת ליצור אבחנה בין המרכיבים‪,‬‬ ‫והתמקדות רק במרכיב אחד‪ ,‬על חשבון השני‪ .‬מרן הרב קוק‬ ‫זצ"ל ראה את תפיסת העולם היהודית כאסטרטגיה שילובית‬ ‫שסוללת דרך ליצירת סינתיזה בין מרכיבים שונים ולעיתים‬ ‫גם מנוגדים‪.‬‬ ‫יציאת מצרים ‪ -‬היציאה מעבדות לחרות היא אחת מהחוויות‬ ‫המכוננות של עולמנו הרוחני‪ .‬מצוות רבות בתורה הן "זכר‬ ‫ליציאת מצרים" לא רק כזכרון כללי לנס היציאה לחרות אלא‬ ‫גם למרכיביה ולהשלכותיהם‪.‬‬ ‫הגמ' מבארת שבליל הסדר עלינו להתחיל את ה"מגיד" ואת‬ ‫סיפור "יציאת מצרים"‪ ,‬מ"עבדים היינו לפרעה במצרים"‪ .‬כדי‬ ‫לעמוד על משמעות היציאה הסיפור "מתחיל בגנות ומסיים‬ ‫בשבח" (משנה פסחים י ד)‪ .‬מתחילים מהזכרת העבדות ולא‬ ‫מתחילים ישירות מעיקרה של המצוה ‪ -‬מסיפור היציאה‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫בס'ד‬ ‫טיולים בטעם מיוחד ‪ -‬פרוגרס תורס‬ ‫מלטה‬ ‫מאורגן מלא‬ ‫‪ 5‬ימים מלאים | ‪28.6 ,10.5‬‬ ‫כולל טיסות‪ ,‬טיולים‪ ,‬אוכל כשר‬ ‫בבית חב"ד‪ ,‬אפשרות להכנת‬ ‫כריכים בצהריים‪ ,‬מלון ‪ 4‬כוכבים‪,‬‬ ‫מדריך צמוד‬ ‫המחיר ‪ 790‬יורו לאדם‬ ‫סלוניקי ואתונה‬ ‫‪ 5‬לילות‪ 6 ,‬ימים | ‪7.6 ,31.5‬‬ ‫כולל טיסות ‪ ,‬טיולים ‪ ,‬אוכל כשר‪,‬‬ ‫אפשרות להכנת כריכים בצהריים‪,‬‬ ‫מדריך צמוד‬ ‫יוון ואתונה‬ ‫עם הרבנית שוש שרעבי‬ ‫‪ 16‬יום‪ 14 ,‬לילות | ‪12.8 ,29.7‬‬ ‫סיציליה כשר‬ ‫מאורגן מלא‬ ‫‪ 5‬ימים מלאים | ‪14.6‬‬ ‫כולל טיולים‪ ,‬אוכל כשר‪,‬‬ ‫אפשרות להכנת כריכים‬ ‫בצהריים‪ ,‬מלון ‪ 4‬כוכבים‪,‬‬ ‫מדריך צמוד‬ ‫לקהל הרחב‬ ‫מלון הוד ים המלח‬ ‫כולל סלוניקי היהודית‪ ,‬מטאורה‪,‬‬ ‫פראג‬ ‫לאריסה‪ ,‬אתונה ועוד‪.‬‬ ‫‪ 4‬לילות | ‪5.7‬‬ ‫חצי פנסיון כשר‪ ,‬עם אפשרות‬ ‫במלון קינג דויד על בסיס חצי‬ ‫להכנת כריכים בצהריים‪.‬‬ ‫פנסיון כשר‪ ,‬כולל אפשרות להכנת‬ ‫כריכים בצהריים‪ ,‬טיולים בכל יום טיסות אל על‪ ,‬מדריך צמוד טיולים נסיעות הלוך ושוב בתוספת ‪ ₪ 200‬לאדם‬ ‫למדריך‪.‬‬ ‫כלולים ואפילו טיפ‬ ‫המחיר ‪ ₪ 1610‬לאדם‬ ‫ומדריך צמוד‬ ‫‪ 4‬כוכבים‪ ,‬חצי פנסיון כולל‬ ‫ארוחה נוספת בהגעה‪.‬‬ ‫כניסה למרחצאות‬ ‫הרשמה‪ :‬תמי בכר ‪ -‬טל'‪ 03-9058819 :‬נייד‪ 054-4937708 :‬פקס‪15339058819 :‬‬ ‫‪[email protected] | www.progresstours.co.il‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫טיולים נוספים‬ ‫במחירים מיוחדים‬ ‫‪14‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫נפש דוחה שבת" או "בן סורר ומורה לא היה"‪ ,‬מהוות רפורמות‬ ‫שערכו חכמים משיקולים שונים‪ ,‬ולא מסורות עתיקות שעברו‬ ‫מסיני‪ .‬גם מושגים רעיוניים המופיעים אצל חז"ל‪ ,‬כמו גן עדן‬ ‫וגיהנום או האמונה בשדים‪ ,‬הוכנסו ליהדות לדעת אותם אנשים‬ ‫בהשפעת התרבות הפרסית‪ ,‬שחז"ל ספגו אל תוכם ביודעין ובלא‬ ‫יודעין‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בעלי הגישה הזו רואים את חז"ל כחבורת‬ ‫זקנים ערמומיים אך פתיים‪ ,‬המשלבים יכולת דרשנות יצירתית‬ ‫עם הזיות על שדים וכישוף‪ ,‬ושהשקפותיהם המוסריות בנושאים‬ ‫רבים מיושנות עד מעוררות חלחלה (בעיקר בכל הנוגע ליחס‬ ‫לנשים ולגויים)‪ .‬עפ"ל‪.‬‬ ‫התבוננות יסודית בדמותם של חז"ל ובדבריהם נדרשת כדי‬ ‫להפריך את שתי העמדות הנלעגות הללו‪ .‬נכון‪ ,‬חז"ל אמנם היו‬ ‫קדושים וצדיקי עליון‪" ,‬ראשונים כמלאכים" שמדרגתם בלתי‬ ‫נתפסת עבורנו‪ .‬אך עם זאת אין בכך כדי לחסן אותם מפני‬ ‫שגיאות‪ .‬לא פעם ולא פעמיים הודו חכמים שטעו‪ ,‬הן בענייני‬ ‫הלכה וכל שכן בנושאים מדעיים‪ ,‬בהם שיקפה דעתם לרוב את‬ ‫המקובל באותה תקופה‪ .‬אין כל סיבה לייחס להם ידע מוקדם‬ ‫של כל חוקי הטבע והמדעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הכרח לראות בכל‬ ‫מדרש ואגדה פרשנות מחייבת שהועברה מלה במלה מהר סיני‪.‬‬ ‫חז"ל דרשו וחידשו דברים רבים בכוח עצמם‪ ,‬על בסיס המסורת‬ ‫והכלים שעמדו בפניהם‪ ,‬כשהם מיישמים בכך את הסמכות‬ ‫שהעניקה להם התורה‪.‬‬ ‫ולעומת זאת‪ ,‬ברור שחז"ל לא היו אותם רפורמים ערמומיים‬ ‫שמתארת הגישה השנייה‪ .‬המעיין בדבריהם רואה באיזו חרדת‬ ‫קודש הקפידו על העברת המסורת המדויקת‪ ,‬תוך ציון שרשרת‬ ‫מעבירי השמועה וכל הגרסאות החלופיות‪ .‬עד כמה עמדו על‬ ‫המשמר לדחות כל השפעה הקשורה לעבודה זרה ולחוקות‬ ‫הגויים‪ .‬כל המאשים אותם בהאשמות עלובות כעין אלה‪ ,‬אינו‬ ‫אלא משליך עליהם את דמותו המעוותת שלו‪.‬‬ ‫חז"ל הם מורינו ורבותינו הנערצים שאת דבריהם אנו שותים‪.‬‬ ‫התורה לא התחילה איתם ולא הסתיימה אצלם‪ .‬בכל דור עלינו‬ ‫להמשיך את מפעלם ולמצוא את הדרך לקיים את התורה בדורנו‪,‬‬ ‫ורק ראיה נכונה שלהם תאפשר לנו לעשות זאת ללא סטייה‪.‬‬ ‫הרב משה רט‬ ‫קרני שומרון‬ ‫בחזית האמונה‬ ‫כה אמרו חכמינו‬ ‫יש אנשים שניחנו ביכולת מופלאה להיות קראים ורפורמים בו‬ ‫זמנית‪ .‬כאשר זה נוח להם‪ ,‬הם שוללים הלכות ומנהגים מסוימים‬ ‫שקבעו חכמים ("זה לא כתוב בתורה! זו המצאה של רבנים!")‪,‬‬ ‫וכאשר זה נוח להם‪ ,‬הם תומכים ב"פסיקה אמיצה" ובשינויים‬ ‫מההלכה והמסורת המקובלים ("אז מה אם זה כתוב בתורה?‬ ‫הגיע הזמן שהרבנים ישנו את זה!")‪ .‬אם תציג בפניהם את‬ ‫הסתירה שבשיטתם‪ ,‬הם עוד עשויים להשיב שחז"ל עצמם היו‬ ‫קראים ורפורמים בו זמנית‪...‬‬ ‫ליהודים רבים בדורנו יש עניין לא פתור עם חז"ל‪ .‬היהדות כולה‬ ‫בנויה על דברי חז"ל‪ .‬הם אלה שהעבירו את התורה שבכתב‪ ,‬ואת‬ ‫פירושיה שבתורה שבעל פה‪ .‬ללא חז"ל לא היתה קיימת היהדות‪.‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬מן הראוי לברר היטב את מעמדם‪ ,‬סמכותם ותפקידם‪.‬‬ ‫בנושא זה ניתן למצוא שתי גישות הפוכות‪ .‬יש המרוממים‬ ‫את חז"ל לדרגת מלאכי השרת‪ ,‬ברוח האמירה "אם ראשונים‬ ‫כמלאכים‪ ,‬אנו כבני אדם"‪ .‬לשיטתם‪ ,‬כל מלה שנכתבה בגמרא‬ ‫או במדרשים נאמרה ברוח הקודש‪ ,‬כל דרשה מכילה אמת‬ ‫עמוקה‪ ,‬וכל דברי חכמים הם אמת – בין בנושאי הלכה והשקפה‬ ‫והן בעניינים מדעיים‪ .‬הם יטענו שחז"ל הכירו את סודות הטבע‬ ‫והבריאה אלפי שנים לפני המדענים‪ .‬הם יתייחסו לכל אגדה‬ ‫ומדרש כפירוש הבלעדי של התנ"ך‪ ,‬ויוקיעו ככופר את מי שמעז‬ ‫לפרש אחרת‪ .‬ויש האוחזים בגישה הפוכה‪ .‬לשיטתם‪ ,‬חז"ל הם‬ ‫למעשה קבוצת מניפולטורים מתוחכמים‪ ,‬שהמציאו את התורה‬ ‫שבעל פה כדי לקדם את רעיונותיהם ודעותיהם‪ ,‬ו"להלביש"‬ ‫אותם על היהדות המקראית המקורית‪ .‬הם רואים בדרשות חז"ל‬ ‫לא יותר ממס שפתיים‪ ,‬סימון המטרה בעקבות החץ הרצוי להם‪.‬‬ ‫לשיטתם של אלה‪ ,‬הלכות כמו "עין תחת עין ממון"‪" ,‬פיקוח‬ ‫סנטר נסיעות‬ ‫ארה"ב מקיף‬ ‫מחוף לחוף‬ ‫‪ 22‬ימים חצי פנסיון כשר‬ ‫כולל ניו יורק ושינגטון לאס וואגס‪,‬‬ ‫טורנטו‪ ,‬מפלי הניאגרה ועוד‪...‬‬ ‫‪ 9.6‬מובטח‬ ‫לאתר של משה רט ‪.www.mysterium.co -‬‬ ‫טיולים לשומרי מסורת באיכות גבוהה‬ ‫הפלגה לקריביים‬ ‫טיול משפחות‬ ‫‪ 10‬לילות ‪ 12 /‬ימים‬ ‫אמסטרדם‪ ,‬בריסל‪ ,‬פריז‬ ‫‪14.8‬‬ ‫עם אוניית הפאר של ‪Royal Caribbean‬‬ ‫‪ 3‬לילות במיאמי ‪+‬‬ ‫‪ 7‬לילות שייט בקריביים פנסיון מלא בשייט‬ ‫‪ 7‬לילות ‪ 8‬ימים חצי פנסיון כשר‬ ‫‪,4.8 ,29.7 ,28.7 ,8.7 ,7.7 ,1.7‬‬ ‫‪12.8 ,11.8 ,5.8‬‬ ‫הפלגה‬ ‫במערב אירופה‬ ‫הפלגה עם אלור במערב אירופה‬ ‫יציאה מברצלונה‬ ‫שבוע הפלגה ‪ 3 +‬לילות בברצלונה‬ ‫‪14.8‬‬ ‫ברצלונה‪ ,‬מרסיי‪ ,‬פירנצה‪ ,‬רומא‪ ,‬וקאפרי‬ ‫‪ $ 2990‬לאדם בחדר פנימי‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪16‬‬ ‫שבתון‬ ‫לפרטים‪www.centertravel.co.il | 03-6227777 :‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫העובדה שבגמרא קיימת דעה (שנדחתה מההלכה) שהוא‬ ‫מחמיץ‪ ,‬הרי שיש דמיון מובהק בינו ובין הכוסמת של ימינו‬ ‫לחמשת מיני דגן‪ .‬ודאי בכל אופן שאם קיים צורך ממשי‪ ,‬אזי‬ ‫בהיעדר אפשרות אחרת ניתן לאכול גם אורז‪.‬‬ ‫סוף דבר‪ :‬העניין כאן נתון לשיקול דעתו של האדם‪ .‬אין הגדרות‬ ‫מדויקות לשעת הדחק‪ ,‬וכל אדם שנותן היתר לעצמו צריך‬ ‫לעשות זאת מתוך מניע אמיתי וכן‪ .‬מה שחשוב לדעת הוא‬ ‫העיקרון‪ :‬חומרת הקטניות לא נועדה להרעיב את האדם ולבטל‬ ‫את שמחת הרגל‪.‬‬ ‫הרב עידו פכטר‬ ‫רב קהילת ישראל הצעיר ברמת פולג‪,‬‬ ‫נתניה ועורך עלון‪,‬מסביב לשולחן'‬ ‫הלכה מסביב לשולחן‬ ‫קטניות‬ ‫חלק ג'‬ ‫בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בחומרות הקטניות‪ ,‬בשני‬ ‫המניעים המרכזיים שדורשים מאתנו‪ ,‬לענ"ד‪ ,‬להקל בה עד כמה‬ ‫שניתן בימינו‪ ,‬ובמקומות שבהם האירו לנו פוסקי ההלכה צדדים‬ ‫להיתר‪ .‬כדי להשלים את התמונה מבקש אני כאן להתייחס‬ ‫למקרה נוסף שבו התירו הפוסקים את אכילת הקטניות ולחתום‬ ‫את הדיון בשיתוף הקוראים עם התגובות השונות שהתקבלו‬ ‫לרשימות בנושא זה‪.‬‬ ‫מסע ישראלי‬ ‫ומכאן לתובנה שעלתה אצלי לאור התגובות שהתקבלו‬ ‫לרשימות הקודמות בנושא הקטניות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לחלק‬ ‫את התגובות לשניים‪ .‬מספר לא מועט של אנשים‪ ,‬המכונים‬ ‫בפינו 'בעלי בתים'‪ ,‬הן אשכנזים והן ספרדים‪ ,‬הזדהו מאד‬ ‫עם הדברים‪ .‬מכיוונים שונים שמעתי קולות שדברו על הצורך‬ ‫באיחוד המנהגים ובפתיחת השורות למגוון רחב של מאכלים‬ ‫שימלאו את שולחן החג‪ .‬התגובות הללו כלל לא הפתיעו אותי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נושא הקטניות אכן מהווה מוקד לדיון ער‬ ‫בתוככי החברה הדתית‪ ,‬וקשה למצוא קהילות שהדיון בנושא‬ ‫זה לא עלה בשנים האחרונות בהקשר זה או אחר‪.‬‬ ‫מן העבר השני היו מנהיגי קהילות ורבנים (בראשם הרב יעקב‬ ‫אריאל שפרסם תגובתו מעל במה זו בשבת הקודמת)‪ ,‬שהתנגדו‬ ‫לדברים‪ .‬אותם רבנים חששו מפני ההשלכות שיש לגישה זו‬ ‫ביחס לקטניות על קיום ההלכה בעם ישראל ולכן דרשו לכבד‬ ‫את המנהג ולא לערוך בו שינויים‪.‬‬ ‫תופעה מעניינת מאד נצפתה כאן בעיני‪ .‬הנה‪ ,‬לפנינו ציבור לא‬ ‫קטן של אנשים מן השורה שחש שהגיעה העת לערוך בחומרה זו‬ ‫שינויים בהתאם למציאות המתחדשת‪ ,‬וממולם מנהיגים ורבנים‬ ‫שעומדים בשער ומתנגדים לכל שינוי‪ .‬אך ביד מי באמת נמצא‬ ‫הדבר? בהתחשב בעובדה שחומרת הקטניות היא מנהג בלבד‪,‬‬ ‫הרי שיש להודות שאין היא מסורה אלא בידי הציבור‪ .‬לענ"ד‪,‬‬ ‫הציבור הרחב‪ ,‬שלו חיישנים בריאים והוא יודע מה מתאים לו‬ ‫ומה לא‪ ,‬הוא שיקבע לבסוף את הדבר‪ ,‬ולא יעזרו התנגדויות‬ ‫מצד רבנים או מנהיגי קהילות‪ .‬בהתחשב בכך ובעובדה שהדיון‬ ‫בנושא הקטניות תופס תאוצה משנה לשנה‪ ,‬אני משער שעוד‬ ‫מספר שנים המתנגדים של היום כבר ישמיעו קול הרבה יותר‬ ‫מעודן ומסופק‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי אף יתירו את הקטניות במצבים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫מסקנתי מכאן היא אפוא שהמסע אל עבר איחוד מנהגי ישראל‬ ‫כבר החל‪ .‬השאלה היחידה היא האם הרבנים יצטרפו אליו‬ ‫ויתפסו את ההגאים או שהם יגררו אחריו בעל כורחם‪ .‬לטובת‬ ‫עם ישראל ולטובת התורה אני מקווה שהם יבחרו באפשרות‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫שעת הדחק‬ ‫נפתח באזכור נוסף למקום שבו התירו הפוסקים אכילת קטניות‬ ‫בפסח אף לאשכנזים‪ .‬פוסק המשנה ברורה (אורח חיים תנג‪ ,‬ז)‪:‬‬ ‫"בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול מותר לבשל כל המינים‬ ‫חוץ מחמשת מיני דגן‪ .‬ומכל מקום גם בכגון זה יקדים קטניות‬ ‫לאורז ודוחן ורעצקע (=כוסמת של ימינו‪ ,‬שאינה חמשת מיני‬ ‫דגן; ע‪.‬פ‪ ).‬שהם דומין יותר לה' מינים ושייך בהו טפי למיגזר‪.‬‬ ‫ופשוט דהוא הדין לחולה אף שאין בו סכנה דמותר לבשל לו‬ ‫אם צריך לזה"‪.‬‬ ‫בדרך כלל אנו מכירים בהלכה היתרים בנושאים שונים שניתנו‬ ‫לחולים‪ .‬אך החולה מוזכר רק בסוף דבריו של בעל ה'משנה‬ ‫ברורה'‪ .‬ההיתר הראשון ניתן לאדם שמצוי בשעת הדחק ואין לו‬ ‫מה לאכול‪ .‬ומתי זה ייתכן? האפשרות הראשונה שניתן להעלות‬ ‫היא בזמן בצורת‪ ,‬שחסרים מאכלים בשוק (ראה בעניין זה‬ ‫ערוך השולחן אורח חיים תנג‪ ,‬ה)‪ .‬אבל אין זה מחייב‪ .‬בימינו‬ ‫נדמה ששעת הדחק מעין זו קיימת אצל אנשים חולי צליאק‪,‬‬ ‫שאינם יכולים לאכול גלוטן‪ .‬בלא אפשרות לאכול מצות או שאר‬ ‫חומרים מקמח מצות‪ ,‬תופעה מצויה היא (בעיקר אצל ילדים)‬ ‫שאין להם מה לאכול בפסח‪ .‬במקרה זה נראה שניתן להתיר‬ ‫להם אכילת קטניות‪ ,‬שיספקו את תאבונם‪.‬‬ ‫מקרה נוסף שניתן להעלות על הדעת הוא של זקנים או אנשים‬ ‫עם בעיות עיכול‪ ,‬שקשה עליהם אכילת מצות או קמח מצות‪.‬‬ ‫אלו בודאי נכללים תחת הקטגוריה של חולה שלו התיר ה'משנה‬ ‫ברורה' מפורשות לאכול קטניות‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬יש לשים לב לסייג המובא בדבריו‪ :‬גם כשאוכלים‬ ‫קטניות‪ ,‬ראוי להקדים את שאר המינים לאורז‪ ,‬שכן מלבד‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪18‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫חדש!‬ ‫סאמר סקול‬ ‫ניו יורק דתי‬ ‫רוצים חוויה בלתי‬ ‫רוצים לשפר את האנג‬ ‫פאן טראוולס ‪ -‬החברה המובילה‬ ‫סאמר סקול לונדון דתי‪:‬‬ ‫‪ 28/6-14/7‬י"א‪-‬כ"ז תמוז‬ ‫‪ 28/7-13/8‬י"ב‪-‬כ"ח אב‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫סאמר סקול ניו יו‬ ‫‪ 2-20/8‬י"ז אב‪-‬ה‬ ‫הסאמר סקול מתאי‬ ‫לפרטים‪02-6723799 :‬‬ ‫‪o.il‬‬ ‫תי נשכחת בחו"ל?‬ ‫גלית בצורה ייחודית?‬ ‫בישראל לתיירות חוץ לנוער דתי‬ ‫ורק דתי‪:‬‬ ‫ה' אלול‬ ‫מחנה חולה על כדורגל‪:‬‬ ‫‪ 16-24/8‬א'‪-‬ט' אלול‬ ‫ים לבני נוער דתיים בגילאי ‪12-18‬‬ ‫‪www.funtravels.co‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫בתחום המשפחה והשני בתחום הזכרון הלאומי‪.‬‬ ‫התורה מצווה על מצוות פסח מצרים ועל מצוות פסח לדורות‪.‬‬ ‫היהודים במצרים לא היו עם בעבדות אלא היו עם של עבדים‪.‬‬ ‫המארג המשפחתי נשבר לחלוטין ״הבנות נבעלות להגמון תחילה״‪,‬‬ ‫הבנים רואים את הוריהם מושפלים על ידי המצרים וכיבוד‬ ‫ההורים נעלם‪ .‬איך ניתן לקבל מרות מהאב שאך אתמול הושפל‬ ‫מול עיני הנער המתבגר ולא ניסה להתמרד?‪.‬‬ ‫קבוצת העבדים הזו לא יכולה להיהפך ישר לעם‪ .‬התורה יוצקת‬ ‫קודם את היסודות למשפחה היהודית‪ .‬את הישיבה ביחד‪ ,‬את‬ ‫כיבוד ההורים וכן מערכת חינוכית שבה העיקרון המרכזי הוא‬ ‫'והגדת לבנך'‪ ,‬אתה ההורה תאמר לילד מה לעשות וכיצד לנהוג‪,‬‬ ‫ולא שהילדים אומרים להורים מה לעשות‪ ,‬כמו שקורה לעיתים‬ ‫בימינו‪ .‬התורה מסתכלת גם על העתיד ‪ -‬לדורות ומציידת‬ ‫אותנו במסר מהותי; גם כשהצעירים משנים את העולם‪ ,‬גם‬ ‫כשהטכנולוגיה מחייבת אותך להישאר צעיר‪ ,‬הרי שעם ומדינה‬ ‫למאות ולאלפי שנים נבנים מלמטה למעלה‪ .‬קודם התא המשפחתי‬ ‫וערכיו ורק אחר כך הקהילה העם והמדינה‪.‬‬ ‫בימים אלו מערכת החינוך וההורים עסוקים (וטוב שכך) בבחינה‬ ‫עצמית‪ .‬כיצד מחנכים את הנוער ואיך בונים טוב יותר את העתיד?‬ ‫התורה מציבה לנו נוסחה ברורה; מערכת של והגדת לבנך‪ ,‬עם‬ ‫כיבוד הדור הקודם ולמידה מהעבר‪.‬‬ ‫אלוף במיל' יאיר נווה‬ ‫לשעבר סגן הרמטכ"ל‬ ‫ספרא וסייפא‬ ‫זכירת העבר כלקח לעתיד‬ ‫אחד החגים היותר שמחים בעם היהודי הוא חג הפסח‪ ,‬ובצדק‪.‬‬ ‫חג זה מסמל את תחילת דרכנו מעם של עבדים במצרים‪ ,‬דרך‬ ‫שבסופה זכינו ב"ה למדינה של עם היהודי פה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מעיון בהגדה נראה כי רוב מצוות הפסח נוגעות דווקא למשפחה‬ ‫ולא לקהילה או לעם‪ .‬״ ויקחו להם איש שה לבית אבות שה‬ ‫לבית״‪ .‬גמר אכילת השה באותו לילה ״לא תותירו ממנו עד בוקר״‪,‬‬ ‫״בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא‬ ‫תשברו בו״‪ ,‬וכמובן המצווה העיקרית בליל הסדר ״והגדת לבנך״‪.‬‬ ‫מדוע שמה התורה את הדגש במצוות החג דווקא על התא‬ ‫המשפחתי ולא על השבט או על העם כולו?‬ ‫מדוע המצווה העיקרית בליל הסדר היא 'והגדת לבנך'?‪ ‬‬ ‫נראה לי שיש ללמוד מדגשים אלו שני מסרים חשובים‪ ,‬האחד‬ ‫› המשך בעמ' ‪35‬‬ ‫מסורת ‪ -‬טיולי איכות‬ ‫בהנהלת גבי מור יוסף‬ ‫מבצע ‪ 10‬תשלומים שווים לכל הטיולים‬ ‫שייט כשר על הריין מאמסטרדם למינכן‬ ‫‪ 10‬ימים יציאה ‪18/8‬‬ ‫סמינר "בעקבות יהדות אשכנז"‪.‬‬ ‫משגיח כשרות על הספינה‪.‬‬ ‫עגינה בשבת‪ .‬ספר תורה‪ .‬פנסיון מלא‪.‬‬ ‫ארה"ב וקנדה‬ ‫הנחה של‬ ‫‪100‬‬ ‫הנחה של‬ ‫‪$‬‬ ‫לנ‬ ‫רשמים עד‬ ‫ה‪15/4-‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מחוף לחוף‬ ‫‪ 23‬יום‬ ‫‪ 4.6‬מקומות אחרונים‪6.8 ,30.7 ,25.6 ,‬‬ ‫‪€‬‬ ‫לנר‬ ‫ה‪-‬שמים עד‬ ‫‪15/4‬‬ ‫טיסות אל על עם גבי מור יוסף‬ ‫ספרד ואנדלוסיה‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫‪,28/7 ,8/7 ,1/7 ,24/6 ,10/6‬‬ ‫‪ 19/8‬עם אבי לנקרי‬ ‫היער השחור‬ ‫מוסקבה‬ ‫וסנט פטרסבורג‬ ‫גיאורגיה‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪,6/8 ,30/7 ,2/7‬‬ ‫‪20/8 ,13/8‬‬ ‫‪ 9‬ימים‬ ‫‪16/8 ,9/8 ,2/8‬‬ ‫עם חדווה בידרמן‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫‪13/8 ,30/7 ,9/7 ,18/6‬‬ ‫עם חדווה בידרמן‬ ‫‪ 8‬ימים חצי פנסיון‬ ‫‪19/8 ,12/8 ,5/8 ,29/7 ,8/7 ,1/7‬‬ ‫היער השחור‬ ‫פורטוגל‬ ‫כוכב רומני‬ ‫מרוקו‬ ‫למשפחות‬ ‫אירופה משפחות‬ ‫בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬פריס‬ ‫עם איריס זנטי‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫‪,6/8 ,30/7 ,9/7 ,25/6 ,4/6‬‬ ‫‪,6/8 ,30/7 ,2/7‬‬ ‫‪,6/7 ,17/6‬‬ ‫‪20/8 ,13/8‬‬ ‫‪14/10 ,12/8 ,29/7‬‬ ‫עם אבי לנקרי‬ ‫‪ 3/9 ,20/8 ,13/8‬עם דובי סלע‬ ‫חוברת טיולים "מסורת טיולי איכות" בכל משרדי הנסיעות ותשלח לכל מבקש‪.‬‬ ‫כל הטיולים על בסיס חצי פנסיון ‪ -‬תינתן אפשרות להכנת כריכים לצהריים‪ .‬מיסי נמל ודלק נכונים לתאריך‪ 27/1/15 :‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬ ‫‪ 12‬יום‬ ‫‪18/10 ,16/8 , 2/8 ,14/6‬‬ ‫המשרד פתוח עד השעה ‪19:00‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪22‬‬ ‫שבתון‬ ‫לפרטים והרשמה‪www.ofakimtours.co.il | [email protected] | 054-5405710 | 03-5260000 :‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫אבי רט‬ ‫עורך התלמוד הישראלי‪,‬‬ ‫מדיסון‬ ‫זוית אישית‬ ‫ִּ'ת ְכ ַּבד ָה ֲעב ָֹדה'‬ ‫העבודה משחררת‬ ‫"‪ּ..‬כִי ה' אֱֹלקינּו הּוא ַה ַּמעֲלֶה ֹאתָנּו וְאֶת‬ ‫אֲבֹותֵינּו ֵמ ֶארֶץ ִמצְרַי ִם ִמּבֵית עֲ ָבדִים‬ ‫ו ַ ֲאׁשֶר עָׂשָה לְעֵינ ֵינּו אֶת ָהאֹתֹות ַהּגְדֹלֹות‬ ‫ָה ֵאּלֶה וַּי ִ ְׁש ְמרֵנּו ּבְכָל ַהּדֶרְֶך ֲאׁשֶר ָהלַכְנּו בָּה‬ ‫ּובְכֹל ָהעַּמִים ֲאׁשֶר עָ ַברְנּו ּבְ ִקרְּבָם" [יהושע‬ ‫כ"ד]‬ ‫מצרים איננה רק ארץ או מקום גיאוגרפי‪.‬‬ ‫מצרים היא אב טיפוס למבנה חברתי‬ ‫ושלטוני – מבנה שיחזור על עצמו באופן‬ ‫כזה או אחר לאורך כל ההיסטוריה‬ ‫האנושית‪.‬‬ ‫התורה הגדירה את מצרים בשתי מילים‪-‬‬ ‫'בית עבדים'‪.‬‬ ‫מצרים‪ -‬הדיקטטורה הגדולה הראשונה‪,‬‬ ‫שבראשה עמד מלך שראה את עצמו‬ ‫אלוהים‪ ,‬ושתחת מרותו יצר מערכת‬ ‫היררכית משעבדת שיצרה מציאות של‬ ‫'בית עבדים'‪.‬‬ ‫חייו‪ ,‬חירותו וכבודו של כל אדם היו‬ ‫נתונים לחסדי המלך‪ .‬ברצותו נתן חיים‬ ‫וברצותו ציווה להשליך ילדים ליאור‪.‬‬ ‫ברצותו ציווה להעביד עם שלם בפרך‪,‬‬ ‫וברצותו ציווה לשלחם‪ ,‬ברצותו הכביד‬ ‫את ליבו כנגד עשרת המכות גם במחיר‬ ‫סבל של בני עמו‪ ,‬וברצותו דהר עם כל‬ ‫צבאו וחייליו אל תוך הים‪.‬‬ ‫'בית עבדים' זו מסגרת חיים בה לכל עבד‬ ‫יש אדון מעליו‪ ,‬ועבד אחר תחתיו‪ ,‬ולכל‬ ‫אדון יש עוד אדון מעליו ועבד תחתיו‪,‬‬ ‫וכולם צייתנים וכפופים לדיקטטור‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫כאשר באים אל פרעה ואומרים לו כי‬ ‫בני ישראל חפצים לצאת לחירות תגובתו‬ ‫היא‪:‬‬ ‫' ִּתכְּבַד ָה ֲע ֹבדָה עַל ָה ֲאנָׁשִים וְיַעֲׂשּו בָּה‬ ‫וְאַל יִׁשְעּו ְּב ִד ְברֵי ָׁשקֶר'‪.‬‬ ‫במילים שלנו‪ -‬בואו נעביד אותם בפרך‬ ‫כדי שיפסיקו לחלום על חופש וחירות‪.‬‬ ‫הם כנראה עוד לא הבינו ועוד לא הפנימו‬ ‫את השיטה ואת המערכת של 'בית‬ ‫העבדים'‪ .‬נכביד עליהם את העול עד‬ ‫שייהפכו להיות עבדים שקטים וכנועים‪.‬‬ ‫מרתק לעשות את ההשוואה המתבקשת‪.‬‬ ‫בתקופה זו אנו מציינים ‪ 70‬שנה לסיומה‬ ‫של מלחמת העולם השנייה ושל השואה‪.‬‬ ‫הסיסמא אותה בחרו הגרמנים לשים‬ ‫בכניסה למחנות העבודה‪ ,‬הכפייה‬ ‫וההשמדה הייתה‪' -‬העבודה משחררת'‪.‬‬ ‫לטעמי‪' -‬העבודה משחררת' היא בדיוק‬ ‫תרגום הפסוק ' ִּתכְּבַד ָה ֲע ֹבדָה עַל‬ ‫ָה ֲאנָׁשִים וְיַעֲׂשּו בָּה וְאַל יִׁשְעּו ְּב ִד ְברֵי‬ ‫ָׁשקֶר'‪.‬‬ ‫נעביד אתם בפרך‪ ,‬נשפיל אותם עד עפר‪,‬‬ ‫ניטול מהם כל צלם אנוש‪ ,‬נהפוך אותם‬ ‫לגוף ללא נשמה‪ ,‬נשליך אותם אל היאור‬ ‫או אל כבשני האש‪ -‬עד שיחדלו מלחלום‬ ‫על חירות וחופש‪ .‬העבודה תשחרר אותם‬ ‫ממחשבות על כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫כנגד בית העבדים הזה ניצבו לאורך‬ ‫כל הדורות לוחמי חירות אמיצים‪-‬‬ ‫בעם היהודי ובעולם כולו‪ .‬ממשה‬ ‫› המשך בעמ' ‪38‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪24‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫רמב"ם (הלכות חו"מ‪ ,‬פרק ה' הלכה א')‪" :‬אבל הקטניות כגון‬ ‫אורז ודוחן ופולים ועדשים וכיו"ב אין בהן משום חמץ‪ ,‬אלא‬ ‫אפילו לש קמח אורז וכיו"ב ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח‬ ‫כמו בצק שהחמיץ‪ ,‬הרי זו מותר באכילה‪ ,‬שאין זה חימוץ אלא‬ ‫סרחון"‪.‬‬ ‫קביעה זאת של חז"ל מעוגנת בממצאים מדעיים עדכניים‪:‬‬ ‫קמח הדגנים מכיל שלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬עמילן ‪ -‬המורכב‬ ‫ממולקולות רב סוכרים‪ ,‬חלבון – המורכב מחומצות אמיניות‪,‬‬ ‫ואנזימים – זרזים של תהליכים כימיים‪ .‬שלושת המרכיבים‬ ‫הללו נמצאים גם בקמח הקטניות‪ ,‬אך בהבדל קטן‪ ,‬ומשמעותי‬ ‫לנושא הנדון‪ :‬סוג וכמות האנזימים בשני סוגי הקמח‪.‬‬ ‫קמח הדגנים מכיל ארבעה אנזימים‪ :‬בטה‪-‬אמילזה שתפקידו‬ ‫לפרק את העמילן לסוכרים‪ ,‬ושני אנזימים נוספים שממשיכים‬ ‫לפרק את הסוכרים לאלכוהול ולגז פחמן דו חמצני‪ ,‬כאשר‬ ‫קמח הדגנים בא במגע עם מים‪ .‬הגז הנוצר בתהליך זה‪ ,‬מנסה‬ ‫להשתחרר מהעיסה הצמיגה‪ ,‬ותוך כדי כך הוא מתפיח אותה –‬ ‫זהו תהליך החימוץ‪ .‬אנזים נוסף ‪ -‬פרוטאינזה‪ ,‬תפקידו לפרק‬ ‫את החלבון לחומצות אמיניות‪ .‬פירוק החלבון מלווה בפליטת‬ ‫ריח לא נעים – זהו תהליך הסרחון‪ .‬בדגנים פירוק העמילן הוא‬ ‫הרבה יותר מהיר מפירוק החלבון‪ ,‬ולכן תהליך החימוץ הוא‬ ‫התהליך הדומיננטי‪ .‬לאחר זמן רב הבצק יתחיל להסריח‪ ,‬בגלל‬ ‫תהליך הסרחון‪ ,‬היוצא אף הוא לפועל בצורה איטית‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק קניגסברג‬ ‫תורה ומדע בפרשה‬ ‫בין מחמיץ למסריח‬ ‫התחום המוביל את חומרות חג הפסח הוא איסור אכילת‬ ‫הקטניות‪ ,‬אצל בני אשכנז‪.‬‬ ‫הגמרא במס' פסחים (לה'‪ ,‬א') דנה בנושא‪" :‬משנה‪ :‬אלו דברים‬ ‫שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח‪ :‬בחטים‪ ,‬בשעורים‪ ,‬בכוסמין‪,‬‬ ‫ובשיפון‪ ,‬ובשיבולת שועל‪ .‬גמ'‪ :‬הני אין (באלה כן יוצאים)‪ ,‬אורז‬ ‫ודוחן לא (יוצאים ידי חובתו פסח)‪ .‬מנא הני מילי? אמר ר"ל‬ ‫וכן תנא דבי ר' ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב‪ :‬אמר‬ ‫קרא‪ ,‬לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות‪ ,‬דברים‬ ‫הבאים לידי חימוץ‪ ,‬אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה‪ ,‬יצאו אלו‬ ‫שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון"‪.‬‬ ‫רש"י‪" :‬אורז ודוחן אין עושין חמץ‪ ,‬ואם מחמיצין אותן‪,‬‬ ‫מסריחים"‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪26‬‬ ‫קמח הקטניות חסר את האנזים‬ ‫בטה‪-‬אמילזה‪ ,‬ולכן התהליך המהיר‬ ‫של פירוק העמילן‪ ,‬שבסופו יש חימוץ‪,‬‬ ‫אינו מתבצע‪.‬‬ ‫לשני האנזימים הנוספים הנמצאים‬ ‫בקמח הקטניות‪ ,‬שתפקידם להפוך את‬ ‫הסוכרים לאלכוהול ולפחמן דו חמצני‪,‬‬ ‫פעילות שולית‪ ,‬ולכן בקטניות אין‬ ‫תהליך חימוץ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תהליך פירוק‬ ‫החלבון על ידי אנזים הפרוטאינזה מהיר‪,‬‬ ‫ולכן בקטניות תהליך הסירחון הוא‬ ‫התהליך הדומיננטי‪.‬‬ ‫בקטניות אין תהליך חימוץ כפי שחז"ל‬ ‫קבעו‪ ,‬ולכן אין יוצאים ידי חובת מצוות‬ ‫אכילת מצה בקמח קטניות‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אין זה פלא שכבר במאה ה‪-‬‬ ‫‪ 14‬יצאו פוסקי הלכות כנגד מנהג איסור‬ ‫אכילת הקטניות בפסח‪ .‬רבנו ירוחם‬ ‫(תלמיד הרא"ש והרשב"א) כתב בספרו‬ ‫"תולדות אדם וחוה" (נתיב ה חלק ג דף‬ ‫מא טור א)‪" :‬ואותם שנהגו שלא לאכול‬ ‫אורז ומיני קטנית מבושל בפסח מנהג‬ ‫שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר‬ ‫על עצמן ולא ידעתי למה"‪.‬‬ ‫הדורות הקודמים התאפיינו בעיסוק‬ ‫בחקלאות ובעיסוק מעשי בהלכות ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬ההבחנה בין דגנים לקטניות‬ ‫היה ברור‪ ,‬ולא היה צורך לאסור מעבר‬ ‫למה שהתורה אסרה – איסור חמץ בפסח‬ ‫על מאכל העובר תהליך חימוץ להוציא‬ ‫קטניות שלא עוברות תהליך כזה‪ .‬איסור‬ ‫אכילת הקטניות נגזרה על דורות שישבו‬ ‫בגולה‪ ,‬לא עסקו בחקלאות ולא ידעו‬ ‫להבחין בין דגנים לקטניות‪.‬‬ ‫לאחר שהשיב ה' את שיבת ציון‪ ,‬כאשר‬ ‫אנחנו מהווים אור לגויים במדעי‬ ‫החקלאות‪ ,‬וב"ה רבים עוסקים בהלכות‬ ‫ארץ ישראל כבימי הדורות הקודמים‪,‬‬ ‫האם לא יהיה זה נכון להחזיר עטרה‬ ‫ליושנה ולבטל את איסור הקטניות‬ ‫(במקום להוסיף עליו חומרות נוספות)‪,‬‬ ‫כדי לאחד את פלגי העם‪ ,‬כך שהאמת‬ ‫והשלום יאהבו?!‬ ‫(הערת המערכת‪ :‬ראו תגובת הרב יעקב‬ ‫אריאל שליט"א בגיליון "צו" ל'רעיון'‬ ‫ביטול איסור קטניות לאשכנזים)‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫המשך מעמ' ‪1‬‬ ‫הכוס החמישי‬ ‫יספרו"‪ .‬נועדנו להביא בשורה לעולם‬ ‫ע"י היותנו בני חורין בארצנו‪ ,‬בה נוכל‬ ‫לפתח את תרבותנו המקורית ולהפיצה‬ ‫בעולם‪ .‬אומנם כן‪ ,‬אנו נושקי אבנים‪ ,‬לא‬ ‫רק את אבני הכותל‪ ,‬אלא גם את רגבי‬ ‫אדמתה הקדושים של ארצנו‪ .‬עבורנו‬ ‫הארץ אינה רק צורך קיומי‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫ערך‪ ,‬רוחני תרבותי ומוסרי‪ .‬גם פרותיה‬ ‫מעלים את רמתנו הרוחנית‪ .‬אנחנו עם‬ ‫קודש וארצנו היא ארץ הקודש‪ .‬הדבר‬ ‫בולט במיוחד השנה בשנת השמיטה‬ ‫"ושבתה הארץ שבת לה'‪ "...‬אך גם בכל‬ ‫שנה ושנה‪ ,‬בהבאת הביכורים למקדש‪.‬‬ ‫רוחו של הכוס החמישי מפעמת בהגדה‬ ‫כולה‪ ,‬המשרטטת את ההיסטוריה‬ ‫היהודית מראשיתה ביד החזקה ועד‬ ‫אחריתה בזרוע הנטויה‪ ,‬כאשר מציון‬ ‫תצא תורה ודבר ה' מירושלים‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫מרובה‪ ,‬כגון "המנהל החדש ‪ -‬כולם גומרים עליו את ההלל"‪,‬‬ ‫כלומר מהללים ומשבחים אותו בלי סוף ("עד גמירא")‪ .‬כלומר‬ ‫מַשמע הַלל נתרחב משם פרטי של תפילה לדברי הילול ושבח‬ ‫בכלל‪ ,‬וכך הפכה הוראה טכנית תמימה למסובים בליל הסדר‬ ‫לניב שגור ורב‪-‬תועלת‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬בתחום התפילה מציין הביטוי אמירת הלל שָלם‪ ,‬שהוא‬ ‫הנוסח המלא של מזמורי ההלל (לעומת חֲצי הַלל‪ ,‬שהוא הנוסח‬ ‫המקוצר)‪ ,‬כגון בהנחיה שבסידור (לפני ההלל)‪:‬‬ ‫"אלו ימים שגומרים בהם את ההלל‪."...‬‬ ‫ד"ר ניסן נצר‬ ‫המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות‬ ‫אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫עברית של שבת‬ ‫לשון כשרה לפסח‬ ‫***‬ ‫במשנה פסחים י‪ ,‬ז כתוב "מזגו לו כוס שלישי‪ ,‬מברך על מזונו‬ ‫(= ברכת המזון); רביעי ‪ -‬גומר עליו את ההלל"‪.‬‬ ‫השורש מז"ג דלעיל נשנה הרבה מטבע הדברים בהוראות‬ ‫שבהגדה‪ ,‬והוא רווח מאוד גם היום‪.‬‬ ‫מרוב שימושו אין שמים עוד לב‪ ,‬שגם הוא – כמו "גמר את‬ ‫ההלל" – עבר גלגול ושינוי‪ :‬מובנו כיום יציקת נוזלים ("מזוג לי‬ ‫מעט קולה")‪ ,‬וכך הוא נתפס בעיני רבים גם בהגדה‪ ,‬ואולם שם‬ ‫הכוונה למהילת מים ביין כדי שאפשר יהיה לשתותו‪ ,‬וערבוב‬ ‫זה הוא מזיגה‪ ,‬שכן השורש מז"ג מציין תמיד עירוב ושילוב‪,‬‬ ‫כגון מיזוג גלויות ‪/‬תרבויות‪ /‬צבעים‪.‬‬ ‫מכיוון שעירוב הנוזלים‪ ,‬הוא המיזוג‪ ,‬כרוך ביציקה‪ ,‬הפך מז"ג‬ ‫עם הזמן ליציקה עצמה‪ .‬סיכומו של הגלגול‪ :‬מזיגת יין =‬ ‫עירובו במים = פעולת העירוב‪ ,‬היציקה‪.‬‬ ‫נשים לב‪ ,‬שהמילה ּכֹוס‪ ,‬שהיא נקבה במקרא (ובימינו)‪ ,‬נשנ ֵית‬ ‫כאן בלשון זכר (כוס שלישי‪ /‬רביעי)‪ ,‬וזאת השפעת הארמית‬ ‫על לשון חז"ל‪.‬‬ ‫בעקבות המשנה דלעיל מצאנו בהגדה של פסח את ההנחיה‬ ‫"מוזגין כוס רביעי וגומרין עליו את ההלל"‪ ,‬והכוונה היא‬ ‫כפשוטם של דברים‪ :‬מוזגין את הכוס הרביעי‪ ,‬ועליו‪ ,‬כלומר‬ ‫בנוכחותו‪ ,‬מסיימים לקרוא את תפילת ההלל‪ ,‬שהתחלנו בה‬ ‫לפני הסעודה‪.‬‬ ‫כיום "גמר את ההלל" יצא מפשוטו‪ ,‬והוא ביטוי נפוץ לשֶבח‬ ‫בס"ד‬ ‫בשבילך‬ ‫כרמל שומרים על המסורת‬ ‫טיולי מסורת בהווי דתי ואוכל כשר עם פרי חברון‬ ‫‪20‬‬ ‫ימים‬ ‫קנדה וארה"ב מחוף לחוף‬ ‫‪ - 7.6‬מקומות אחרונים (דרושה שותפה לחדר)‬ ‫גיאורגיה‬ ‫‪ $ 160‬הנחה‬ ‫לא‬ ‫דם‬ ‫בהרשמה מוק‬ ‫דמת‬ ‫‪8‬‬ ‫ימים‬ ‫כולל טיול ברכבי שטח‬ ‫בקווקז הגבוה‬ ‫יציאות‪ 13.5 :‬ו‪ 10.6 -‬מסלול הפוך‪,‬‬ ‫‪14.10 ,7.10 ,29.7‬‬ ‫‪ $ 50‬הנחה‬ ‫החל מ ‪$ 3,850 -‬‬ ‫בהרלאדם‬ ‫שמה מוקדמת‬ ‫צפון איטליה וטוסקנה‬ ‫לאדם‬ ‫הרי הרוקיס ואלסקה‬ ‫‪17‬‬ ‫ימים‬ ‫‪ $ 40‬הנחה‬ ‫בהרשמה מוקדמת‬ ‫‪8‬‬ ‫ימים‬ ‫‪8‬‬ ‫ימים‬ ‫פריס‪ ,‬בלגיה‪ ,‬הולנד‬ ‫כולל יורודיסני‪ ,‬הפטלינג‪ ,‬מגדל אייפל‪ ,‬שייט‪,‬‬ ‫מדורדם‬ ‫כולל שייט באנייית פאר‬ ‫פנסיון מלא במהלך השיט‬ ‫‪ $ 160‬הנחה‬ ‫לא‬ ‫דם‬ ‫בהרשמה מוק‬ ‫דמת‬ ‫יציאות‪5.8 ,29.7 ,8.7 ,1.7 :‬‬ ‫החל מ ‪$ 1,795 -‬‬ ‫‪ $ 200‬הנחה לילד בחדר הורים‬ ‫יציאות‪ - 3.5 :‬הילולת רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל‬ ‫ מקומות אחרונים‬‫‪16.8 ,2.8 ,7.6‬‬ ‫‪ $ 50‬הנחה‬ ‫לאדם‬ ‫החל מ‪$ 1,845 -‬‬ ‫בהרשמה מוקדמת‬ ‫‪7‬‬ ‫ימים‬ ‫צפון איטליה למשפחות‬ ‫טיול כוכב‬ ‫יציאות‪13.8 ,6.8 ,30.7 ,9.7 ,19.6 ,21.5 :‬‬ ‫החל מ ‪$ 1,395 -‬‬ ‫‪ $ 80‬הנחה‬ ‫לזוג‬ ‫‪ $ 200‬הנחה לילד בחדר הורים בהרשמה מוקדמת‬ ‫משפחות אירופה‬ ‫מרוקו הקלאסית‬ ‫מסלול מיוחד עשיר ומגוון‬ ‫כולל סיור עומק בונציה‬ ‫יציאות‪ 8.6 ,28.5 :‬מובטחים‬ ‫‪ 3.8 ,6.7‬מקומות אחרונים‬ ‫החל מ ‪$ 1,395 -‬‬ ‫טיסות ישירות וטיסות פנים‬ ‫יציאות‪12.8 ,17.6 :‬‬ ‫החל מ ‪$ 7,159 -‬‬ ‫סין ארץ הדרקון‬ ‫כולל הונג קונג‪ ,‬מקאו וקנטון‬ ‫טיול מלא ועשיר ללא ימים חופשיים‬ ‫כולל מפלי הניאגרה‪,‬‬ ‫ארץ האיימיש‪ ,‬יוסמיטי פארק ועוד‪...‬‬ ‫יציאות‪28.6 ,2.8 :‬‬ ‫החל מ‪$ 6,150 -‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ימים‬ ‫‪12‬‬ ‫ימים‬ ‫‪ $ 160‬הנחה‬ ‫לזוג‬ ‫בהרשמה מוקדמת‬ ‫יציאות‪13.8 ,6.8 ,30.7 ,1.7 :‬‬ ‫החל מ‪$ 1,495 -‬‬ ‫‪ $ 200‬הנחה לילד‬ ‫‪ $ 150‬הנחה‬ ‫לזוג‬ ‫בהרשמה מוקדמת‬ ‫אנגליה סקוטלנד ויילס‬ ‫‪11‬‬ ‫ימים‬ ‫כולל סטרלינג קאסל‪ ,‬לוך‪-‬למונד‪ ,‬צ'סטר‪,‬‬ ‫באת' ועוד‪...‬‬ ‫יציאות‪16.8 .2.8 ,12.7 ,21.6 ,7.6 :‬‬ ‫החל מ‪$ 2,995-‬‬ ‫כל הטיולים על בסיס חצי פנסיון ‪ +‬כריכים לצהריים | כל המלונות בדרגה ראשונה‪/‬טובה | מדריכים מומחים שומרי מצוות | מפגש קבוצה טרם היציאה‬ ‫לפרטים והרשמה כרמל‪ 03-5498144 :‬שלוחה ‪www.carmel-legend.com | 054-5405729 | 819 ,818 ,808‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪28‬‬ ‫פסח כשר ושמח!‬ ‫על דא ועל הא‬ ‫להחמיץ הזדמנות – מה כאן חָמּוץ?‬ ‫שאלה זו נשאלת לא מעט‪ ,‬ואכן קשה‬ ‫להבין‪ ,‬למה אובדן הזדמנות מתקשר‬ ‫לחמיצּות דווקא‪.‬‬ ‫והנה מתברר‪ ,‬כי השאלה קשורה לפסח‪,‬‬ ‫שאנו שרויים בו‪ .‬בעניינו נאמר "ּו ְׁש ַמרְּתֶם‬ ‫אֶת ַהּמַּצֹות ּכִי ּבְעֶצֶם הַּיֹום ַהּז ֶה הֹוצֵאתִי‬ ‫אֶת ִצבְאֹותֵיכֶם ֵמ ֶארֶץ ִמצְרָי ִם" (שמות‬ ‫יב‪ ,‬ז)‪ ,‬ועליו אומר רש"י‪" :‬שלא יבאו‬ ‫לידי חִמוץ‪....‬רבי יאשיה אומר אל תהי‬ ‫קורא את ה ַּמּצֹות אלא את המִצֹוות‪,‬‬ ‫כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין‬ ‫מחמיצין את המצווה‪ ,‬אלא אם באה‬ ‫לידך עשה אותה מיד"‪ .‬דברי רש"י (לפי‬ ‫הדרשה במכילתא ּבֹא פרשה ט) משמעם‪:‬‬ ‫כשם שאין נותנים למצה להחמיץ‪ ,‬שכן‬ ‫אם הֶחמיצה‪ ,‬לא ִקּי ַימ ָּת מצוות מצה‪,‬‬ ‫כך אל תתן למִצווה הנקלעת לידך‬ ‫"להתבזבז" וללכת לאיבוד‪ ,‬אלא קיים‬ ‫אותה מיד‪ .‬מכאן אפוא נוצרה הַחמָצה‬ ‫לאובדן הזדמנות ("פִספּוס" בפי העם)‪.‬‬ ‫עם הזמן נתגבשו דברי המדרש ורש"י‬ ‫למשפט הידוע "מצווה הבאה לידך אל‬ ‫תחמיצנה"‪ .‬ואולם בשנים האחרונות‬ ‫נעלמת החמצת ההזדמנות (ודומיה)‬ ‫לעומת ה"פִספּוס" העממי‪-‬סלנגי‪,‬‬ ‫שיותר ויותר אנו מופתעים למצאו גם‬ ‫בהקשרים עבריים מכובדים (כתבות‪,‬‬ ‫חוברות פרסומת‪ ,‬עלוני שבת ועוד)‪,‬‬ ‫וראוי להחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬ ‫ולקינוח ‪ -‬לפני שנים קלטה עיני‬ ‫פרסומת שנונה של מועצת הירקות‬ ‫(כמדומני)‪,‬שהיא לשון נופל על לשון‪ :‬אל‬ ‫תחמיצו את העונה – החמיצו מלפפונים‪.‬‬ ‫***‬ ‫להערות ולרכישת ספרו החדש של‬ ‫המחבר "עברית של שבת" ‪ -‬תבליני לשון‬ ‫לפרשיות השבוע (ספר בראשית)‪:‬‬ ‫‪[email protected] 09-8828658‬‬ ‫‪29‬‬ ‫המשך מעמ' ‪10‬‬ ‫כולם מגיעים‬ ‫לליל הסדר‬ ‫לכן אליהו לא יבוא בערבי שבתות‬ ‫מפני הטורח‪ .‬זה זמן שיש בו עצבנות‬ ‫משפחתי‪ .‬הוא יגיע במוצאי שבתות‬ ‫ברגעים רגועים יותר‪.‬‬ ‫הקשיים שלנו מבית ומחוץ מכבידים‬ ‫ויוצרים 'געגוע מיוחד' לאליהו‪ ,‬שיבוא‬ ‫ויסיר משהו מהערפל‪ ,‬מהספק‪ ,‬מהבלתי‬ ‫נודע שיבוא וירבה שלום בעמנו הבנה‬ ‫ורגישות ואהבה בתוך האומה ובעיקר‬ ‫בתוך המשפחה‪ .‬כולנו תפילה‪ ,‬שהתהליך‬ ‫שאנו עוברים עם אליהו בימים אלו‬ ‫יצור תוצאות חיוביות ונזכה לגבש את‬ ‫המשפחה הרחבה ולצמצם עד כמה‬ ‫שאפשר את המתחים ושנאת החינם‬ ‫שבתוכנו‪ .‬שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח‪,‬‬ ‫מגבש ומשמעותי‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫קיבלנו זכות דיבור‪.‬‬ ‫גלות הדיבור פוגעת באנשים ובתקשורת ביניהם‪ ,‬זו המאפשרת‬ ‫תשתית תקשורת לאומית‪" .‬לפעמים מנח הדיבור ומוכן‬ ‫לצאת‪ ,‬ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך העורף‪ ....‬ופרעה‬ ‫הוא אותיות הערף שעומד אחרי הקדושה" (ליקוטי מוהר"ן‪,‬‬ ‫קמא‪ ,‬תורה קס"ג)‪ .‬זהו דיבור עקר‪ ,‬חסר פרטים‪ ,‬חסר פנים‪,‬‬ ‫חסר תקוה‪ ,‬ואינו מחבר‪ .‬זהו הניגוד הגמור ל'והגדת לבנך"‪.‬‬ ‫האר"י הקדוש רואה באופן מוחשי את גרונו של האדם‬ ‫כ'מצרים'‪ ,‬ואת הדיבור היוצא מן האדם כיציאה מן המיצר‪.‬‬ ‫מה הפלא אם כן שעם ישראל קיבל רשות להתחיל לדבר‬ ‫ולא הפסיק מאז! רשב"ג אומר‪" :‬כל שאמר שלשה דברים‬ ‫אלו בפסח‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪ ."...‬ודוק‪ ,‬החובה אינה רק על‬ ‫האכילה אלא על האמירה‪" .‬דאמר שמואל‪ :‬לחם עני ‪ -‬לחם‬ ‫שעונין עליו דברים הרבה" (פסחים לו ע"א)‪.‬‬ ‫ד"ר חזות גבריאל‬ ‫ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי‬ ‫ו'שיטה מחודשת' ללימוד תלמוד בעידן המחשב‬ ‫מידות הדרש‬ ‫פה‪-‬סח סדר חמץ‬ ‫היסוד הלאומי של חג החרות‬ ‫ההיבט הלאומי של גאולתנו כמעט ואבד בשל הגלות הארורה‬ ‫שאילצה את חכמינו לשים דגש על חובות היחיד‪ .‬עם תקומתנו‬ ‫אנו חייבים להניף ל'ראש התורן' את היסוד הלאומי שהרי‬ ‫זוהי מטרתה העיקרית של התורה בהתוותה עבורנו את פניו‬ ‫של החג‪ .‬התורה קבעה וניסחה את רכיבי החג באופן שנוכל‬ ‫לשמר את זהותנו הלאומית כלאום‪.‬‬ ‫סדר הוא ארגון!‬ ‫במערכת מסודרת כל רכיב נמצא במקומו הנכון וכתוצאה‬ ‫מכך גם היחס בין רכיביה הופך להיות מוגדר‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם‬ ‫יתברר כי בספר טלפונים שמות באות א' נדדו לאחר האות ב'‪,‬‬ ‫היחס בין שמות האות א' לשמות האות ב' הופר‪ .‬באנאלוגיה‬ ‫זו‪ ,‬מעשה הסדר בזמן התיקון כופה התפתחות או תהליך עד‬ ‫לסדר הנכון‪ .‬מי שינסה לקצר דרכים לא יגיע לתכליתו‪.‬‬ ‫"וַיְהִי‪ְּ ,‬ב ׁ ַש ַּלח ַּפרְעֹה אֶת‪ָ -‬העָם‪ ,‬ו ְֹלא‪-‬נָחָם אֱֹלהִים ֶּדרְֶך ֶארֶץ‬ ‫פה ‪ -‬סח‪ ,‬מסורת הדיבור הלאומי‪.‬‬ ‫איך נשמר את זיכרוננו הלאומי? התורה בחרה בדרך 'ההגדה'‪.‬‬ ‫לדיבור כוח אנרגטי ‪ -‬רוחני המחולל ומעצב את המציאות‪.‬‬ ‫בגלות מצרים הוא חסר לנו מאוד כיחידים וכעם‪ .‬לא הייתה‬ ‫לנו זכות דיבור‪ ,‬ומכאן שהדיבור עצמו חזר ונגאל במצרים‪.‬‬ ‫בדרך יהודית מסעות חווייתיים תרבותיים מרתקים‬ ‫ואיטליה‬ ‫פורטוגל‬ ‫ספרד‬ ‫ל‬ ‫נוסעים עם שלמה אפל‬ ‫בזכות הניסיון‪ ,‬המקצועיות‪ ,‬התכנית‪ ,‬האדיבות ומאור הפנים‬ ‫ספרד‬ ‫ספרד ופורטוגל‬ ‫איטליה‬ ‫היהדות בצל הסהר והצלב‬ ‫שורשים יהודיים בין מסורת לקידמה‬ ‫לאורך המגף‬ ‫‪ 11‬ימים | ‪12.10 ,8.6‬‬ ‫‪ 10‬ימים | ֿ‪22.6 ,11.5‬‬ ‫‪ 10‬ימים | ‪17.8‬‬ ‫מדריד‪ ,‬סגוביה‪ ,‬טולדו‪ ,‬דרך דון קישוט‪,‬‬ ‫קורדובה‪ ,‬גרנדה‪ ,‬קוסטה דל סול‪ ,‬רונדה‪,‬‬ ‫גיברלטר‪ ,‬סביליה‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬חירונה‪ ,‬פיגרס‪.‬‬ ‫מדריד‪ ,‬סגוביה‪ ,‬אווילה‪ ,‬סלמנקה‪ ,‬טרונקזו‪,‬‬ ‫גוארדה‪ ,‬קאסטלו דה וידה‪ ,‬ויסאו‪ ,‬אופורטו‪,‬‬ ‫קואימברה‪ ,‬ליסבון‪ ,‬קבו דה רוקה‪ ,‬סינטרה‪,‬‬ ‫בל מונטה‪ ,‬דרך דון קישוט‪ ,‬טולדו ועוד‪...‬‬ ‫נפולי‪ ,‬הר הגעש וזוביוס‪ ,‬פסטום‪ ,‬סלרנו‪ ,‬מערת‬ ‫הברקת‪ ,‬הדרך האמלפטינית‪ ,‬סורנטו‪ ,‬פומפיי‪,‬‬ ‫רומא‪ ,‬פיזה‪ ,‬פירנצה‪ ,‬הרי הדולומיטים‪ ,‬ונציה‪,‬‬ ‫לאגו מאג'ורה‪ ,‬טורינו‪ ,‬ורצ'לי‪ ,‬מילאנו ועוד‪...‬‬ ‫חופשה עם נשמה יתרה‬ ‫‪1-800-350-545‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪30‬‬ ‫‪www.nofeshdati.co.il‬‬ ‫ְּפלִ ׁ ְש ִּתים‪ִּ ,‬כי קָרֹוב הּוא‪ִּ :‬כי ָאמַר אֱֹלהִים‪ֶּ ,‬פן‪-‬י ִ ָּנחֵם ָהעָם‬ ‫ִּברְ ֹאתָם ִמלְ ָחמָה‪-‬ו ְ ׁ ָשבּו ִמצְרָיְמָה"‪ .‬בלילה זה אנו עוברים‬ ‫תהליך נפשי של התפתחות בריאה בלי דילוגים‪ .‬התהליך‬ ‫מחייב זמן כדי להגיע ל'סדר הנכון'‪ .‬בלשון הלוריאנית 'שבירת‬ ‫הכלים' מבטאת את ה'אי סדר' שבבריאה ואנו מתבקשים‬ ‫לתקן זאת ברמה הלאומית ולא רק הפרטית‪ .‬בלילה זה שבו‬ ‫שערי שמים פתוחים (הזוהר הקדוש)‪ ,‬אנו מתבקשים באמצעות‬ ‫החוויות הרבות של ה'סדר' להתבונן בסדר שבבריאה ולהבין‬ ‫כי נבחרנו לתפקיד מסוים על ידי בורא עולם‪ .‬אנו צריכים‬ ‫לצאת מן הסדר של הקערה‪ ,‬הכוסות‪ ,‬וההגדה אל הסדר‬ ‫בראיה ההיסטוריוסופית‪.‬‬ ‫בניסאן נגאלו‬ ‫חמץ הוא גם החמצה‪.‬‬ ‫"כמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב‬ ‫לטעות העולם" (רמב"ם‪,‬ע"ז א‪ ,‬ג)‪ .‬עובדה זו ביקשה התורה‬ ‫להדגיש באמצעות הסמל של אכילת המצה‪ .‬ישראל היו על‬ ‫סף כליון (מ"ט שערי טומאה) שממנה היה קשה לצאת‪ .‬ממצב‬ ‫נורא זה הם יצאו לגאולה‪ .‬המרחק בין שקיעה נצחית בעולם‬ ‫הטומאה בגלל אובדן זהות לבין קדושה נצחית כעם סגולה‬ ‫היה עניין של רגע קטן בלבד‪ .‬עוד מעט קט ובצקם הרוחני היה‬ ‫מחמיץ לעולמים‪ .‬לולא החיפזון לא הייתה גאולה‪ .‬זהו ההבדל‬ ‫בין חמץ ומצה‪ ,‬הבדל של רגע קט‪.‬‬ ‫הנמישפסחאתיןת שאלאלמרה‬ ‫נגמרת‪...‬‬ ‫חוזר‬ ‫ת!‬ ‫מע דגם משודרג‬ ‫מד עיהם בקרת שיוט‪,‬‬ ‫רכת מולטי‬ ‫ומצלמה אחורית‬ ‫‪...‬ובתמיר עתידין להשתדרג‬ ‫› המשך בעמ' ‪34‬‬ ‫נוה אקדמיה טיולי איכות גיאוגרפיים‬ ‫לציבור הדתי‬ ‫חצי פנסיון! ימים מלאים! כולל כל הבילויים בערבים!‬ ‫אין סיורי בחירה! והכל כבר כלול!‬ ‫אצלנו משלמים פחות ומקבלים הרבה יותר!‬ ‫יפן‬ ‫סין קלאסי‬ ‫רוסיה‬ ‫‪ 13‬ימים‬ ‫במסלול גיאוגרפי איכותי‬ ‫‪11.10 ,21.6‬‬ ‫‪ 17‬ימים כולל האנגז'ו‬ ‫‪27.10 ,13.10 ,9.6‬‬ ‫בהדרכת רונית סלע‬ ‫‪ 10‬ימים‬ ‫‪29.8 ,11.7 ,6.6‬‬ ‫בהדרכת חדווה בידרמן‬ ‫הנקיטנסה האחןסכומיקרה‬ ‫נית ביותר‬ ‫גיאורגיה וארמניה סלובניה וקרואטיה‬ ‫גיאורגיה‬ ‫‪ 10‬ימים‬ ‫‪16.8 ,2.8 ,21.6‬‬ ‫בהדרכת צביקה‪/‬רונית סלע‬ ‫‪ 13‬ימים‬ ‫‪16.8 ,2.8 ,21.6‬‬ ‫ההיתחרהלבסוףמ‪-‬הת‪0‬קופה‪9‬או‪7‬‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫‪,19.8 ,29.7 ,8.7 ,3.6‬‬ ‫‪2.9 ,26.8‬‬ ‫החלף לרכב חדש‬ ‫מבצע לחודש ניסן‪:‬‬ ‫צפון איטליה והאגמים היער השחור וצרפת תאילנד כולל פוקט‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪20.8 ,13.8 ,30.7‬‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪,20.8 ,6.8 ,30.7 ,9.7 ,2.6‬‬ ‫‪3.9 ,27.8‬‬ ‫‪ ₪‬לחודש‬ ‫האביזרים והטיפול הראשון ‪ -‬חינם!‬ ‫‪ 17‬ימים‬ ‫‪26.10 ,12.10 ,10.8‬‬ ‫התמונות להמחשה בלבד * האשראי בכפוף לתנאי הבנק * פרעון מוקדם ללא קנסות * בכפוף לתקנון‪.‬‬ ‫פריז‪ ,‬בלגיה והולנד צפון איטליה והאגמים היער השחור‪ ,‬צרפת ושוויץ‬ ‫משפחות‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫‪,5.8 ,29.7 ,22.7 ,8.7 ,1.7‬‬ ‫‪19.8 ,12.8‬‬ ‫בהדרכת נורית וגשל‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪20.8 ,13.8 ,30.7‬‬ ‫משפחות‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪13.8 ,30.7 ,9.7‬‬ ‫משפחות‬ ‫סניף נתניה‪:‬‬ ‫שכטרמן ‪( 27‬א‪.‬ת‪ .‬ישן) ‪09-8614050‬‬ ‫סניף מודיעין‪:‬‬ ‫ליגד סנטר‪ ,‬טל‪08-9750555 .‬‬ ‫לפרטים‪ :‬רונית סלע ‪ ,052-3333503‬נורית וגשל ‪052-3132470‬‬ ‫‪www.neve-academia.co.il | 03-5101555‬‬ ‫‪31‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫רמי כהן‬ ‫רו"ח‬ ‫הלכות שולחן השבת‬ ‫אין להתייחס לתשובות כהלכה למעשה אלא כעיון בשיטת המ"ב!‬ ‫שאלה ראשונה ‪ -‬קידוש במקום סעודה‬ ‫בבית המדרש "חסד לאברהם"‪ ,‬בשבת בבוקר לאחר התפילה‪,‬‬ ‫בזמן "קידושא רבא" נוהג הרב שמעון לעלות לעזרת נשים‬ ‫הנמצאת בקומה השנייה ‪ -‬מעל בית המדרש‪ ,‬ולעשות שם‬ ‫קידוש לעצמו ולנשות בית המדרש‪ .‬הרב שמעון שותה לאחר‬ ‫ברכת בורא פרי הגפן יותר מרביעית יין ומתכוון לרדת ולאכול‬ ‫מזונות עם הציבור בקומה התחתונה‪ .‬האם מותר לרב שמעון‬ ‫לעשות זאת לכתחילה? בדיעבד? כאשר הנתונים הם כלהלן‪:‬‬ ‫הקידוש של הגברים נעשה בקצה אולם בית המדרש‪ .‬הרב‬ ‫שמעון אינו יכול לראות מהמקום בו הוא עושה את הקידוש‬ ‫לנשים‪ ,‬את מקום אכילת הגברים‪ ,‬אך הוא רואה חלק מאולם‬ ‫בית המדרש (שבקצהו האחר נערך הקידוש) וכן אינו יכול‬ ‫לראות ממקום אכילתו בבית המדרש את המקום בעזרת‬ ‫הנשים בו עשה את הקידוש‪ ,‬אך רואה חלק מהאוויר שמעל‬ ‫הקצה האחר של עזרת הנשים‪ .‬כן נציין שהתקרה מעל עזרת‬ ‫הנשים היא הגג של בית המדרש‪ ,‬והתקרה מעל מקום הקידוש‬ ‫בבית המדרש היא הרצפה של עזרת הנשים‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬דיני קידוש במקום סעודה מבוארים בסימן רע"ג‪.‬‬ ‫עיקרי הדינים הנוגעים לשאלתנו הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬לצאת לכתחילה בקידוש היום‪ ,‬רק ע"י שתית רביעית יין‬ ‫ אפשרי רק בתנאים הבאים‪ :‬במקום הדחק (מ"ב ס"ק כ"ה)‬‫או אם אין לו יין כל כך (שער הציון אות כ"ט)‪ .‬ויש המחייבים‬ ‫לשתות רביעית נוספת מלבד הכוס של קידוש (מ"ב ס"ק כ"ז)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסעיף א' מביא המחבר שלוש שיטות לגבי מי שרוצה לקדש‬ ‫במקום אחד ולאכול במקום אחר‪ .‬השיטה הראשונה המחמירה‬ ‫מתירה למקדש בפינה אחת של החדר‪ ,‬אם התכוון לאכול‬ ‫בפינה אחרת של אותו חדר (מ"ב ס"ק ג' ושער הציון אות ד')‪.‬‬ ‫השיטה השנייה מתירה למקדש לאכול במקום ממנו הוא‬ ‫רואה את המקום בו עשה את הקידוש ‪-‬המ"ב בס"ק ז'‪-‬מחמיר‬ ‫להתיר זאת רק בדיעבד וכך פסק גם בשער הציון אות ח'‪.‬‬ ‫השיטה השלישית מתירה לקדש במקום אחד על דעת לאכול‬ ‫במקום אחר ‪ -‬ובלבד ששני המקומות יהיו בבית אחד‪ -‬היינו‬ ‫תחת גג אחד‪ -‬אך הבה"ל בד"ה "וכן עיקר" מחמיר לא לסמוך‬ ‫על שיטה זו לכתחילה‪ .‬כמו כן נציין שלגבי הגדרת "רואה‬ ‫מקומו" נחלקו הפוסקים‪-‬האם צריך לראות בדיוק את המקום‬ ‫בו הוא עשה את הקידוש ובדיוק את המקום בו הוא אוכל‪ ,‬או‬ ‫שמקומו הוא שטח של ד' אמות מהנקודות הנ"ל‪ -‬אך לא יועיל‬ ‫לראות חלק מהמקום מחוץ ל‪-‬ד האמות כאמור (כמו בשאלתנו‬ ‫שרואה ממקום אכילתו רק חלק קטן של אויר עזרת הנשים)‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪32‬‬ ‫אסור לומר לגוי לטלטלם‪.‬‬ ‫המסקנה מהנקודות הנ"ל ‪ -‬הרב שמעון יוצא בקידוש רק‬ ‫בדיעבד ולכן לכתחילה עליו לאכול בעזרת הנשים כזית‬ ‫מזונות ורק אז לרדת לבית המדרש‪.‬‬ ‫שאלה שלישית‪ -‬אסור תורה כלאחר יד‬ ‫יונתן וב"ב הוזמנו לכל סעודות השבת אצל חברים ולכן לא‬ ‫הכינו בביתם כל אוכל לשבת‪ .‬לפני שיצאו מביתם‪ ,‬בליל שבת‪,‬‬ ‫נזכר יונתן שיש במגירה בחדרו ‪ ₪ 20000‬והוא חשש להשאירם‬ ‫שם מאחר ורבו הפריצות לבתים באזור מגוריו‪ .‬לכן לקח יונתן‬ ‫(בשבת) את הכסף‪ ,‬הכניסו לתוך המגפיים אותם הוא נועל וכך‬ ‫הלך לסעודה אצל חברו‪ .‬האם מותר ליונתן לקחת את הכסף‬ ‫בידו ולהכניסו למגפיו? ב‪ .‬האם מותר לו להעביר את הכסף‬ ‫הנמצא במגפיו מביתו לבית חבירו א‪ .‬אם אינו מטלטל כי אינו‬ ‫סומך על העירוב בעיר‪ .‬ב‪ .‬אם הוא חייב לעבור‪ ,‬בדרכו לבית‬ ‫חברו‪ ,‬ברשות הרבים (ואף לעצור שם)?‬ ‫תשובה‪ :‬מבואר בדברי הרמ"א בסימן ש"א בסעיף ל"ג‪ ,‬ובמ"ב‬ ‫ס"ק קכ"ג ובשער הציון אות קנ"ב‪ ,‬שבמקום הפסד‪ ,‬כאשר יש‬ ‫חשש שאם לא נתיר לטלטל מוקצה יבואו לידי איסור תורה‪,‬‬ ‫כגון לחפור בור ולהטמין בו את הכסף‪ ,‬התירו לטלטל מוקצה‬ ‫אף בידו‪ ,‬והתירו גם להוציאו בשינוי (איסור דרבנן) לרשות‬ ‫הרבים‪ ,‬כלומר התירו לעשות איסור תורה בשינוי‪ ,‬וכל שכן‬ ‫התירו להוציא את המוקצה בשינוי‪ -‬לרחובות שיש הם דין של‬ ‫כרמלית – שהיא רשות דרבנן‪.‬‬ ‫שאלה שנייה ‪ -‬מוקצה מחמת גופו‪ -‬אמירה לגוי‬ ‫הרב הירש מדליק נרות שבת על שולחן השבת בפמוטי כסף‬ ‫מהודרים העומדים על מגש כסף (המיוחד להם)‪ .‬על המגש הוא‬ ‫מניח בקבוק יין בערב שבת (שיהיה על המגש כל בין השמשות)‪.‬‬ ‫האם מותר לרב הירש להוריד את המגש עם הפמוטים אחרי‬ ‫שכבו הנרות? האם מותר לו לומר לגוי להורידם כאשר סיבת‬ ‫ההורדה היא שהוא זקוק למקום בו מונח המגש? ומה יהיה‬ ‫הדין אם סיבת ההורדה היא לשמור על הפמוטים שלא יינזקו‬ ‫(מהילדים המשחקים בבית)? (בהנחה שלא עשה תנאי‪ -‬לנוהגים‬ ‫כשיטת המחבר)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מאחר והמגש מיוחד לפמוטים ואינו משמש במשך‬ ‫השבוע לתשמישים אחרים‪ -‬הרי הוא טפל לפמוטים ולשלהבת‬ ‫הנרות ולא יועיל להניח עליו דבר היתר‪ ,‬גם אם דבר ההיתר‬ ‫חשוב יותר מהפמוטים‪ -‬בדומה למניח דבר התר על פמוט‪-‬‬ ‫כמבואר בסימן רע"ט בסיף ג' ובמ"ב בס"ק י'‪ .‬דיני אמירה‬ ‫לגוי (מבוארים בסעיף ג' ברמ"א ובמ"ב ס"ק י"ד) כלהלן‪ :‬א‪.‬‬ ‫אם צריך למקום המגש מותר לומר לגוי לטלטל את המגש עם‬ ‫הפמוטים‪ .‬ב‪ .‬אם סיבת הורדת הפמוטים היא שמא יינזקו ‪-‬‬ ‫טיולי מסורת‬ ‫טיולים ברמה גבוהה ובמחירים טובים‬ ‫למשפחות ‪ 8‬ימים‬ ‫‪ 8‬ימים‬ ‫כלכלה מלאה • טיסות ארקיע ישירות‬ ‫‪$ 2045 17/8‬‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫‪26/8 ,5/8 ,29/7 ,24/6‬‬ ‫כלכלה מלאה ‪$ 945‬‬ ‫היער השחור‬ ‫היער השחור‬ ‫‪11/8 ,5/8 ,8/7‬‬ ‫היתרונות בטיול שלנו‪:‬‬ ‫• מרוויחים יום! טיסת הלוך בבוקר וחזרה בערב‬ ‫• מלונות ‪ 4‬כוכבים‬ ‫• מלון ממוזג בשבת באנטוורפן‬ ‫• כלכלה מלאה‪ -‬ארוחת בוקר עשירה‪ ,‬כריכים טובים‬ ‫• לצהריים וארוחת ערב כשרה במסעדה‬ ‫• אצלנו ביורודיסני ובאפטלינג ‪ -‬מדריכים צמודים לקבוצה‬ ‫בונוסים‪:‬‬ ‫כניסה למוזיאון השעווה מאדאם טוסו‬ ‫למשפחות ‪ 8‬ימים‬ ‫כלכלה מלאה • כולל יום טיול בציריך‬ ‫‪$ 1765 12/8‬‬ ‫ילד עד גיל ‪$ 1485 15‬‬ ‫שבתון‬ ‫פריז‪ ,‬בריסל‪ ,‬אמסטרדם‬ ‫נורבגיה‬ ‫רומניה‬ ‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬ ‫כולל טיול בציריך ‪8/7‬‬ ‫‪$ 1599‬‬ ‫פריז‪ ,‬בריסל‪ ,‬אמסטרדם‬ ‫צפון יוון ההררית‬ ‫גיאורגיה‬ ‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬ ‫‪ 7‬ימים‬ ‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬ ‫‪5/8‬‬ ‫כלכלה מלאה‬ ‫כלכלה מלאה‬ ‫‪$ 1370 13/8‬‬ ‫כלכלה מלאה ‪23/8 ,16/8‬‬ ‫‪$ 1445‬‬ ‫למידע והזמנות‪ :‬שושי‪ ,‬מירי ‪www.tmasoret.com 04-8140615 ,1-700-707-876‬‬ ‫‪33‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫המשך מעמ' ‪6‬‬ ‫המשך מעמ' ‪31‬‬ ‫התמודדות ההלכה עם השחיתות הציבורית‬ ‫פה‪-‬סח סדר חמץ‬ ‫היסוד הלאומי של‬ ‫חג החרות‬ ‫קמא‪ ).‬ברוח זו בתלמוד הבבלי "תניא‪,‬‬ ‫גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק‬ ‫פורטין מעותיהם לאחרים ואין פורטין‬ ‫לעצמן)‪ ,‬וגבאי תמחוי שאין להם עניים‬ ‫לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרים‬ ‫לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים מה'‬ ‫ומישראל"‪ .‬וכן‪" :‬ת"ר‪ ,‬בית אבטינס היו‬ ‫בקיאין במעשה הקטורת‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫יצאה כלה מבושמת מבתיהן‪ ,‬וכשהיו‬ ‫נושאין אשה ממקום אחר היו מתנין‬ ‫עמה שלא תתבשם‪ ,‬שלא יאמרו ממעשה‬ ‫הקטורת מתבשמין‪ ,‬לקיים מה שנאמר‬ ‫והייתם נקיים מה' ומישראל"‪( .‬יומא‬ ‫לח‪,‬א‪).‬‬ ‫חובת השקיפות באה בין היתר בהגדרת‬ ‫חובתם של נבחרי הציבור למסור דין‬ ‫וחשבון על מעשיהם‪ ,‬בהיותם מראה‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫מלוטשת המוצגת אל מול פני העם‪.‬‬ ‫ברוח זו נקבע שהממונים על כספי ציבור‬ ‫מחויבים ליתן דין וחשבון על מעשיהם‬ ‫(ש"ך על שו"ע יו"ד‪ ,‬רנז‪,‬ב; שו"ת ציץ‬ ‫אליעזר ח"ד‪,‬ב‪ .).‬לנבחר אין את הזכות‬ ‫ליהנות מהספק‪ ,‬שניתנת לאדם מהשורה‬ ‫ונמנעת ממנו זכות השתיקה‪( .‬ש"ך על‬ ‫שו"ע יו"ד‪ ,‬רנז‪,‬ב; שו"ת ציץ אליעזר‬ ‫ח"ד‪,‬ב‪).‬‬ ‫אם נבחרי הציבור ועובדיו במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬יאמצו את עקרונות המשפט‬ ‫העברי‪ ,‬הברורים והמובהקים‪ ,‬אזי תתוקן‬ ‫החברה ויתקיימו בנו דברי הנביא "ציון‬ ‫במשפט תפדה ושביה בצדקה"‪.‬‬ ‫(המאמר נכתב במסגרת תחרות כתיבת מאמרים‬ ‫תורניים של 'שבתון' בשיתוף 'הליכות עם‬ ‫ישראל' בנשיאות הרב רצון ערוסי שליט"א)‬ ‫‪34‬‬ ‫הכל התרחש כל כך מהר‪ .‬היותנו לעם‬ ‫בדרך על‪ -‬טבעית אפשרה לחבר את‬ ‫היסוד הלאומי (=עם) ליסוד האמוני‬ ‫(=קבלת תורה) בפרק זמן של שבעה‬ ‫שבועות בלבד‪ .‬הם הותכו זה בזה‬ ‫בבליץ אלוקי שהתחיל בחפזון עצום‬ ‫והסתיים למרגלות הר סיני‪ ,‬שם "כפה‬ ‫עליהם הר כגיגית"‪ .‬נמצאנו למדים כי‬ ‫יסוד הלאומיות הישראלית נלמד כולו‬ ‫ממצוות איסור אכילת חמץ‪.‬‬ ‫לא החמצנו את הרגע הודות לרצונו של‬ ‫האל שבחר בנו כעם סגולה ולא אפשר‬ ‫את שקיעתנו לעולמים‪.‬‬ ‫המשך מעמ' ‪22‬‬ ‫זכירת העבר כלקח לעתיד‬ ‫ורצח הילדים במצרים רק לפני שלשת‬ ‫אלפים שנה‪ .‬אנחנו מכירים את הפתגם‬ ‫הידוע כי העתיד הינו הדבר היחיד שאין‬ ‫עליו ויכוח‪ ,‬כי את העבר אנחנו משנים כל‬ ‫הזמן‪ .‬התורה צפתה זו ומלמדת את הלקח‬ ‫כי רק עם שזוכר את עברו מצליח לטוות‬ ‫הלקח השני החשוב שאנו לומדים הוא‬ ‫הצורך בזיכרון‪ .‬הנטייה להדחיק ולשכוח‬ ‫דברים רעים היא נטייה אנושית ויהודית‪.‬‬ ‫העולם מייצר מכחישי שואה ואנטישמיות‬ ‫חדשים לבקרים‪ .‬העולם נוטה לשכוח את‬ ‫האינקוויזיציות ובוודאי שאת העבדות‬ ‫את עתידו‪ .‬כדי להתמודד עם מציאות זו‬ ‫של ״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו״‪,‬‬ ‫עם מציאות של הכחשות‪ ,‬אנו נדרשים‬ ‫לתפיסת עולם של ״והגדת לבנך״‪ .‬זו הדרך‬ ‫הטובה ביותר לזכור את עברנו‪ ,‬על מנת‬ ‫לבנות את העתיד‪.‬‬ ‫מגלים עולם תיירות ונופש‬ ‫שנה‬ ‫שלישית‬ ‫ברציפות‬ ‫מלון כשר למהדרין‬ ‫בנורווגיה‬ ‫חבילה הכוללת‪:‬‬ ‫טיסות‪ ,‬טיולים‪ ,‬מלון כשר ברמה גבוהה‬ ‫בעיירה ‪ Hemsedal‬מלון ‪**** Skarsnuten‬‬ ‫על צלע הר באזור יפהפה‬ ‫‪ 4‬מועדי יציאה‪:‬‬ ‫‪17.8-24.8 | 10.8-17.8 | 3.8-10.8 | 27.7-3.8‬‬ ‫אירלנד וסקוטלנד‬ ‫במסגרת האגודה‬ ‫לרפואה ולמשפט‬ ‫‪ 12‬יום | ‪2.8‬‬ ‫טיול לגיאורגיה‬ ‫טבע ועיר בהדרכת מאיר שוורץ‬ ‫‪ 8‬ימים | ‪23.6‬‬ ‫לפרטים‬ ‫והרשמה‪:‬‬ ‫נסיעה לפולין‬ ‫דרום איטליה‬ ‫מלון גרנד ‪ -‬הוטל סורנטו‬ ‫מול נוף עוצר נשימה‬ ‫בהדרכת שלמה ליפשיץ‬ ‫‪ 8‬ימים | ‪15.6‬‬ ‫פורטוגל בעקבות האנוסים‬ ‫בשילוב פסטיבל היהודי בקרקוב‬ ‫בהדרכת דבורה אפרתי‬ ‫‪ 7‬ימים | ‪23.6‬‬ ‫במסגרת האגודה לרפואה ולמשפט‬ ‫בהדרכת מאיר שוורץ‬ ‫‪ 8‬ימים | ‪25.5‬‬ ‫ליטא ורוסיה הלבנה‬ ‫מסע הורים לפולין‬ ‫בהדרכת טוביה שוורץ‬ ‫‪ 9‬ימים | ‪2.8‬‬ ‫בהדרכת הרב חגי גרוס‬ ‫‪ 5‬ימים | ‪12.7-16.7‬‬ ‫‪050-6919904 | 09-7711711‬‬ ‫‪www.megalim-olam.com | [email protected]‬‬ ‫‪35‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫המשך מעמ' ‪4‬‬ ‫פה סח ‪ -‬האמנם רעיון חסידי?‬ ‫הזמן 'פסח'‪ ,‬שסודו פה סח הוא לה'‪ ,‬כשם הפסח‪ ,‬כלומר פה‬ ‫מדבר ומשיח לה' בשמו"‪.‬‬ ‫כעבור זמן לא רב הרחיב בנושא ר' דוד בן יהודה החסיד‪ ,‬נכד‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬בתחילת המאה ה‪ 14-‬למניינם‪ .‬הוא חיבר כמה חיבורים‬ ‫חשובים על דרך הסוד‪ ,‬בהשפעה גדולה של סבו העצום‪ ,‬וביניהם‬ ‫את חיבורו על סדר התפילות "אור זרוע" (יצא לאור לפני שנים‬ ‫מספר בידי בן ציון כהן; הקטע שלפנינו מעמ' ‪ 209‬שבמהדורתו)‪.‬‬ ‫כך כתב‪ ,‬בהתייחסו לספירת המלכות‪ ,‬המכונה פעמים רבות 'פה'‪,‬‬ ‫בה קשורים ברית הלשון והדיבור‪ ,‬ומיוחסות לה תכונות של בת‪,‬‬ ‫נקבה‪" :‬כי ענין הפסח הוא רומז לדברים נפלאים עמוקים‪ ,‬כי‬ ‫כשבא משה לגאול את ישראל לא דבר בסוד הפה דבר [‪ ]...‬כי לא‬ ‫היה זמן שידבר בשם הפה כלום‪ ,‬מפני שהיא בגלות עם ישראל‬ ‫[‪ ]...‬כיון שנגאלה‪ ,‬והגאולה היתה‪ ,‬מיד הותר הפה לדבר‪ ,‬והיה בו‬ ‫יכולת להיותו סח ומדבר כפי הראוי‪ .‬כי אמנם מאותו זמן ואילך‪,‬‬ ‫שעקר הגאולה היתה בלילה‪ ,‬הקול נתחבר בדבור והפה סח כפי‬ ‫הראוי[‪ ]...‬אל תקרי פסח אלא פה סח‪ ,‬פירש שנתחבר לו הדיבור‬ ‫וסח וספר כראוי [‪ ]...‬ואע"פ שתמצא ענינים רבים בזה‪ ,‬כלם דברי‬ ‫א‪-‬להים חיים ומלך עולם"‪.‬‬ ‫כאן אנו רואים שהדיבור הא‪-‬להי שמסייע למשה הוא זה‬ ‫ש"משתחרר" ויוצא מן המיצר לגאולה בליל הסדר‪ ,‬וממילא‬ ‫בתגובה מתבקשת גם אנו נענים לקראתו ופוצים את פינו בשבח‬ ‫והלל לבורא ית'‪.‬‬ ‫חיבור אחר‪ ,‬שנכתב אחרי הרמב"ן אך הוא משמר מסורות קדומות‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא "מושב זקנים"‪ ,‬אוסף מתורתם של בעלי התוספות‬ ‫לתורה‪ .‬שם‪ ,‬ביחס לפרשת אמור‪ ,‬מופיעה מסורת ביקורתית‬ ‫ומרתקת‪' " :‬פסח לה' ‪ -‬פי' הר"א מגרמייזא‪ :‬עת רחמים לפני‬ ‫הב"ה‪ ,‬ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזאת‪ ,‬מבראשית עד העת‬ ‫הזה‪ .‬דבר אחר‪ ,‬פסח = פה סח‪ ,‬פה שסח 'במה אדע' (=אברהם‬ ‫אבינו ע"ה) גרם לבניו להשתעבד עד זה העת"‪.‬‬ ‫הרי לנו שאברהם אבינו הוא הפה הסח‪ ,‬וכמסיח לפי תומו גרר‬ ‫גלות ארוכת שנים לישראל‪ .‬ממילא‪ ,‬הפה הסח איננו התיקון‪ ,‬כי‬ ‫אם שורש הפורענות של גלותם של ישראל‪.‬‬ ‫סיכומם של דברים‪ ,‬ובניגוד לדעה המקובלת והרושם שנוצר‬ ‫מעיון בספרי חסידים לקראת חג הפסח‪ ,‬מקורו של רעיון ה"פה‬ ‫הסח" קדום ביותר‪ ,‬כארבע מאות שנה לפני תורתו הטהורה‬ ‫של האר"י הקדוש‪ .‬עד אליו כבר רווחו ארבעה פירושים שונים‬ ‫לנוטריקון‪ ,‬מזוויות רוחניות שונות‪.‬‬ ‫רעיון זה ימשיך ללוות אותנו בשמחת החג בקדושה ובהתעלות‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫להערות והארות – ‪[email protected]‬‬ ‫המשך מעמ' ‪12‬‬ ‫"דיינו"‬ ‫ללא קשר למה שמתקבל בסופו של דבר מן המכלול‪.‬‬ ‫לקח נוסף להבנת מהותה של גאולה נוכל ללמוד אם נחזיר את‬ ‫עצמנו לרגע לאירוע ההיסטורי הדומה ביותר עבורנו ליציאת‬ ‫מצרים‪ -‬שחרור המחנות בסופה של מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ ,‬על‬ ‫ידי צבאות בנות‪-‬הברית‪ .‬עבור היוצאים מן המחנה עצם פתיחת‬ ‫השערים הייתה הגאולה העצומה והגדולה‪ ,‬מי פילל אז להקמת‬ ‫מדינת ישראל? הסבר זה מתיישב גם עם הקדמת יציאת מצרים‬ ‫לעשיית השפטים ולהריגת הבכורות‪ .‬ההחלטה של בעלות הברית‬ ‫על הפלישה לנורמנדי לא הייתה בעלת משמעות עבור הכלואים‬ ‫במחנות‪ ,‬כיוון שלא ידעו על כך‪ ,‬ולא יכלו לציין זאת כנקודת‬ ‫הפתיחה של הגאולה‪ .‬רק לאחר היציאה לחירות אפשר להכיר‬ ‫בשלבים שקדמו לה והכינו אותה‪ ,‬בכך שהגאולה משמשה ובאה‬ ‫לפני שהתרחשה בפועל‪" .‬דיינו‪ .‬שמתוך מעלת היציאה לחירות‬ ‫זכינו אח"כ לכל המעלות‪ .‬וזהו שנאמר על אחת כמה וכמה‬ ‫טובה כפולה ומכופלת" (שפת אמת)‪ .‬במבט לאחור רואים כיצד‬ ‫השתלשלות המאורעות היא התפתחות מעצימה של אותה גאולה‬ ‫ראשונה‪" ,‬משכני אחריך‪ ,‬נרוצה" (שיר השירים)‪ .‬וכשמגיעים לסוף‬ ‫הפיוט בתחושה הנפלאה של רשימת ההישגים המפליגים‪ ,‬או אז‬ ‫אפשר לפרוץ בתרועת "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת‬ ‫למקום עלינו"‪.‬‬ ‫פסח כשר ושמח!‬ ‫מוטי זפט‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫שבתון ‪ -‬ת‪.‬ד‪ 8021 .‬פ"ת ‪ ,4918001‬פקס‪03-9239393 :‬‬ ‫המו"ל‪:‬‬ ‫סמנכ"ל שיווק ומכירות‪ :‬שי מאור ‪052-4090888‬‬ ‫רחלי וינברגר ‪052-7773433‬‬ ‫מכירות‪:‬‬ ‫רננה פריי‬ ‫ניהול הפקה‪:‬‬ ‫סטודיו גלילאו ‪03-9160033‬‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫אודי גלס‬ ‫איור בעמ' ‪:1‬‬ ‫אשדיר בע"מ ‪03-9100700‬‬ ‫הפצה‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫כתובתנו באינטרנט‪http://www.moreshet.co.il/sedra/shabaton :‬‬ ‫‪h t t p : / / w w w. k i p a . c o . i l / s h a b a t o n‬‬ ‫‪http://www.tora.co.il‬‬ ‫נא לא לקרוא בזמן התפילה | כל הזכויות שמורות‬ ‫המודעות הן על אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪36‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫המשך מעמ' ‪24‬‬ ‫ִּ'ת ְכ ַּבד ָה ֲעב ָֹדה' ‪ -‬העבודה משחררת‬ ‫לִ ְׁשמֹט‪ ,‬לַעֲזֹב‪ ,‬אֶת ַאדְמֹותֵיהֶם‪ ,‬וְֹלא לַעֲבֹד ָּבהֶם‪.‬‬ ‫ַקּיֶמֶת ִמצְו ָה נֹו ֶספֶת ִּב ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪ ,‬וְהִיא‪ִ :‬מ ְצו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים‪,‬‬ ‫שעניינה הוא ֶׁשּכָל ָאדָם ֶׁש ִהלְו ָה כֶסֶף לַ ֲחבֵרֹו וְעָבְרָה ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‬ ‫ אֵינֹו י ָכֹול לִג ְּבֹות אֶת הַחֹוב לְעֹולָם‪.‬‬‫ׁשָֹלׁש ִמצְוֹות נ ֶ ֶאמְרּו בַּתֹורָה לְגַּבֵי ִמצְו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים ּו ֵמהֶן נִלְמַד‬ ‫עַל ּפְרָטֶי ָה ׁשֶל ִמצְו ָה זֹו‪.‬‬ ‫ִמ ְצו ָה א' ‪ -‬ו ִּתּור עַל הַחֹוב‪ :‬אִם ַה ֹּלו ֶה רֹוצֶה לְ ַה ֲחז ִיר אֶת ַהּכֶסֶף‬ ‫לְ ַאחַר ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪ִ ,‬מצְו ָה עַל ַה ַּמלְו ֶה לֹומַר לֹו‪ְ " :‬מ ַׁשּמֵט ָאנ ִי" ‪-‬‬ ‫ְמוַּתֵר ֲאנ ִי עַל הַחֹוב‪.‬‬ ‫ִמ ְצו ָה ב' ‪ -‬אִּסּור ְּתבִיעַת הַחֹוב‪ַ :‬ה ַּמלְו ֶה אֵינֹו רַּׁשַאי לִ ְת ֹּבעַ אֶת‬ ‫הַחֹוב‪ ,‬לְ ַאחַר ֶׁשעָבְרָה ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪.‬‬ ‫ִמ ְצו ָה ג' ‪ֹ -‬לא לְ ִה ָּמנ ַע ֵמ ַהלְוָאָה‪ :‬אָסּור לְ ִה ָּמנ ַע וְֹלא לְ ַהלְוֹות ּכֶסֶף‬ ‫מִּתֹוְך ֲחׁשָׁש ּפֶן ַּתעֲבֹר ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה ו ְ ַה ַּמלְו ֶה יַפְסִיד אֶת הַחֹוב‪.‬‬ ‫רבנו עד מרדכי אנילביץ‪ ,‬מנלסון מנדלה עד הילדה בת ה‬ ‫‪ 17‬מפקיסטן‪ ,‬מלאלה יוספזאי‪ ,‬שזכתה השנה בפרס נובל על‬ ‫מאבקה לחירות‪ .‬על רקע המציאות בה בשם הדת עורפים‬ ‫ראשים‪ ,‬טובחים נשים וילדים‪ ,‬ורוצחים רבבות‪ ,‬על רקע זילות‬ ‫קדושת החיים והתעלמות העולם מהטרגדיות האנושיות‪ ,‬על‬ ‫רקע הציניות והצביעות העולמית המחבקת את הרוצחים‬ ‫ומשלחיהם ומגנה את לוחמי החופש ואת המדינה הדמוקרטית‬ ‫היחידה במזרח התיכון‪ ,‬על רקע כל זה‪ -‬זעקת החירות‬ ‫והעצמאות של אזרחי ארץ ציון וירושלים‪ ,‬כמו גם של יהודי‬ ‫העולם כולו‪ ,‬במיוחד בחג הפסח והחירות הזה‪ -‬מהדהדת‬ ‫בחללה של האנושות – זעקת כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כבוד האומה‬ ‫ותורתה‪ ,‬כבוד הארץ וקדושתה‪.‬‬ ‫הדף היומי לילדים ונוער‬ ‫מסכת כתובות‪ -‬דף נ"ה‬ ‫ִמ ְצו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים‬ ‫ַה ָּׁשנ ָה הַּזֹו הִיא ְׁשנ ַת ְׁש ִמּטָה‪ּ ,‬בָּה נִצְטַּוּו ַבעֲלֵי ַהּׂשָדֹות ּבְ ֶארֶץ י ִ ְׂשרָאֵל‬ ‫[מתוך 'תלמוד ישראלי‪-‬הדף היומי לילדים'‪ ,‬הוצאת ידיעות‬ ‫אחרונות]‬ ‫פסח בתיאודור חיפה מרתון סיורים‬ ‫נופש הפסח האטרקטיבי ביותר בצפון בתל אביב‪-‬יפו‬ ‫כשר‬ ‫ותת‪,‬בהשגחת הרבנות‬ ‫המקומי‬ ‫ש מוצרים מהדרין‪,‬‬ ‫ללא ח‬ ‫שמישטה קטניות‪ ,‬שרויה‪,‬‬ ‫הי‬ ‫תר‬ ‫מכ‬ ‫ירה‪.‬‬ ‫תרו חדרים‬ ‫נו‬ ‫אחרונים‬ ‫חדרים אחרונים במלון משכנות רות דניאל בחוה"מ‬ ‫חופשה עם נשמה יתרה‬ ‫‪www.nofeshdati.co.il 1-800-350-545‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫‪38‬‬ ‫שבתון‬ ‫הרצאות‪ ,‬שיעורים‪ ,‬ערבי הווי‬ ‫וטיולים מודרכים באוטובוסים‬ ‫לגליל‪ ,‬לעמק יזרעאל‬ ‫ולרכס הכרמל‪.‬‬ ‫בחול המועד פסח ט"ז‪-‬י"ט בניסן (‪)5-9.4‬‬ ‫• הרב של יפו והמושבות • יפו העתיקה והמתחדשת‬ ‫• הגר הגר בתוככם‬ ‫• יפו וחירות ישראל‬ ‫• העיר הלבנה‬ ‫• עיר קמה בחולות‬ ‫• בתי החלומות‬ ‫• הגאולה תבוא מיפו?‬ ‫מסורת‬ ‫טוס‬ ‫‪TOUS MASORET‬‬ ‫החוויה וההנאה מובטחים‬ ‫‪03-9669060‬‬ ‫‪www.tousmasoret.com‬‬ ‫טיולים מאורגנים במחירים מיוחדים לזמן מוגבל!!*‬ ‫יער שחור‬ ‫קרואטיה סלובניה‬ ‫צפון איטליה‬ ‫גאורגיה‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 1590 -‬‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 1390 -‬‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 1450 -‬‬ ‫‪ 6‬לילות‬ ‫מ‪$ 1390 -‬‬ ‫פורטוגל‬ ‫מלטה‬ ‫בודפשט‬ ‫נורווגיה‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 1790 -‬‬ ‫‪ 4‬לילות‬ ‫מ‪$ 790 -‬‬ ‫‪ 4‬לילות‬ ‫מ‪$ 749 -‬‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 2080 -‬‬ ‫רומניה‬ ‫ברצלונה‬ ‫ברצלונה‬ ‫תאילנד‬ ‫‪ 6‬לילות‬ ‫מ‪$ 890 -‬‬ ‫‪ 4‬לילות‬ ‫מ‪$ 999 -‬‬ ‫‪ 6‬לילות‬ ‫מ‪$ 1490 -‬‬ ‫‪ 16‬ימים‬ ‫מ‪$ 3290 -‬‬ ‫סרי לנקה‬ ‫סין המיטב‬ ‫וייטנאם‬ ‫‪ 9‬ימים‬ ‫מ‪$ 2790 -‬‬ ‫‪ 16‬יום‬ ‫מ‪$ 3650 -‬‬ ‫‪ 11‬יום‬ ‫מ‪$ 2880 -‬‬ ‫ג'יפים‬ ‫בגאורגיה‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫מ‪$ 1790 -‬‬ ‫טיולי משפחות‬ ‫תאילנד‬ ‫ארה"ב‬ ‫צפון איטליה‬ ‫‪ 11‬ימים‬ ‫‪ 13‬ימים‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 2550‬‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 3850‬‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 1390‬‬ ‫ברצלונה‬ ‫הולנד בלגיה‬ ‫צרפת‬ ‫היער השחור‬ ‫‪ 6‬לילות‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 1450‬‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 1460‬‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 1390‬‬ ‫קרואטיה‬ ‫סלובניה‬ ‫‪ 7‬לילות‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 1250‬‬ ‫בייג'ין שנגחאי‬ ‫גווילין‬ ‫‪ 11‬ימים‬ ‫ילד מ‪-‬‬ ‫‪$ 2790‬‬ ‫* למשלמים במזומן ‪ .$‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬