‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫נכון לעכשיו‬ ‫ממצרים לירושלים ‪-‬‬ ‫באהבה‬ ‫העלון לכל המשפחה‬ ‫| שבת ‪ -‬פסח י"ד ניסן תשע"ה‬ ‫מה שואלים‬ ‫הבנים?‬ ‫‪2‬‬ ‫הרב אלישע אבינר‬ ‫הפסח נקרא על שם הפסיחה שפסח הקב"ה בחמלתו הגדולה על בתי‬ ‫ישראל‪ ,‬ככתוב‪" :‬ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף ומשחית בהכותי‬ ‫בארץ מצרים" (שמות יב יג)‪ .‬וכפירוש רש"י‪ :‬ופסחתי וחמלתי – מדלג‬ ‫היה מבתי ישראל לבתי מצרים‪ ,‬ובדליגתו נגלתה לעין כל חמלתו‬ ‫ואהבתו של השי"ת לישראל‪.‬‬ ‫את סיפור האהבה הזה אנו מצווים לספר לבנינו ולעצמנו ככתוב‪" :‬והיה‬ ‫כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם‪ ,‬ואמרתם זבח פסח הוא‬ ‫לד' אשר פסח על בתי ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו‬ ‫הציל‪ ,‬ויקוד העם וישתחוו" (שמות יב כו‪-‬כז)‪" .‬ויקוד העם" על בשורת‬ ‫הגאולה וביאת הארץ (ע' רש"י שם)‪ ,‬דהיינו עוד לפני שנגאלו‪ ,‬עוד כאשר‬ ‫היו משועבדים במצרים האמינו בבשורה שייגאלו ויבואו לארץ – מתוך‬ ‫שבטחו בשי"ת ובאהבתו וחמלתו עליהם‪ .‬סיפור האהבה שאנו מספרים‬ ‫בליל הסדר מסתיים בקריאת שיר השירים – שיר האהבה הגדול בינינו‬ ‫לבין הקב"ה – כפי שאמר רבי עקיבא האוהב הגדול‪ ,‬ש"אין כל העולם‬ ‫כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל‪ .‬שכל הכתובים קודש‬ ‫ושיר השירים קודש קודשים" (ידיים‪ ,‬פ"ג מ"ה)‪.‬‬ ‫נכון לעכשיו‪ ,‬בבואנו להסב בליל הסדר עלינו לזכור שכל הסיפור‬ ‫של יציאת מצרים רצוף אהבה מראשיתו ועד אחריתו‪ .‬מ"עבדים היינו‬ ‫לפרעה במצרים" ועד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"‪ .‬כידוע מבחן‬ ‫האהבה בין האוהבים באמת הוא בשעת הדחק והצרות (מסילת ישרים‪,‬‬ ‫בביאור חלקי החסידות)‪ .‬ואכן עם ישראל עמד ועומד במבחן האהבה‪.‬‬ ‫מהי יציאת‬ ‫מצרים?‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הרב ראובן פיירמן‬ ‫מהי החירות?‬ ‫רבני מכון מאיר משיבים‬ ‫גליון ‪1013‬‬ ‫|‬ ‫שלבים בחיי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הנישואין‬ ‫אסתר אברהמי | זוגיות‬ ‫מדור הילדים‬ ‫המשודג!‬ ‫יהודים הסבו לליל הסדר במצבים הכי קשים‪ ,‬בזמן רדיפות האינקוויזיציה‬ ‫– במרתפים בסכנת חיים; במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה בזמן השואה‬ ‫הנוראה‪ .‬גם אז לא פסקו היהודים לומר את ההגדה‪ ,‬להודות ולשבח לשי"ת על‬ ‫גודל אהבתו אלינו‪ .‬אדרבא כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ‪ ,‬כמשל הביצה‬ ‫הקשה שאנו אוכלים בליל הסדר – ככל שמבשלים אותה יותר היא קשה יותר‪.‬‬ ‫כך עם ישראל‪ ,‬ככל שקשה לו יותר אמונתו הולכת ומתחזקת‪ .‬ובדורנו דור‬ ‫התחיה שהוא סוף מסלול של אלפי השנים ממצרים לירושלים‪ ,‬אמנם ישנם‬ ‫קשיים וסיבוכים כצפוי "בעקבתא דמשיחא" שהחוצפה תסגא בו‪ ,‬אבל אנו‬ ‫רואים כבר את האור בקצה המנהרה בצורת קיבוץ גלויות ובניין ירושלים‪ ,‬ולא‬ ‫ירחק היום ונראה עין בעין בהתקיימות הברכה "ומביא גואל לבני בניהם למען‬ ‫שמו באהבה"‪ ...‬ונזכה לראות בבניין בית מקדשנו ונאכל שם מן הזבחים ומן‬ ‫הפסחים‪ ...‬ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו"‪.‬‬ ‫בברכת פסח כשר ושמח‬ ‫בציפייה לישועה השלמה‬ ‫ אפשר לצפות חינם בתוכניות לילדים באנגלית‬‫באתר ערוץ מאיר ‪meirkids.com‬‬ ‫‪ -‬לצופי ערוץ מאיר בכבלים בהוט‪ ,‬מספר הערוץ השתנה מ‪ 96-‬ל‪68-‬‬ ‫העלון מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫סמ"ר גדליהו הלל מליק הי"ד‬ ‫שנפל בקרב בג'נין ב"חומת מגן"‬ ‫נעלה לקברו בהר הרצל בשעה ‪ 16.00‬בכ"ז בניסן (‪)16/4/15‬‬ ‫ונפגש לשיחת רעים בחורשה שליד דירת הוריו ב‪ 17.00‬ברח' גת ‪13‬‬ ‫תנצב"ה‬ ‫נמשכת ההרשמה לבוגרים!‬ ‫אנא שלחו אלינו את פרטיכם‬ ‫לדוא“ל ‪[email protected]‬‬ ‫‪˘ 40‬נ‪‰‬‬ ‫מכון מ‡יר‬ ‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬ ‫‪˘ 40‬נ‪‰‬‬ ‫מכון מ‡יר‬ ‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬ ‫לתרומות קמחא דפסחא ‪02 - 6461313‬‬ ‫כניסת השבת מוצאי שבת‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪ 18:22‬י‪-‬ם‬ ‫ת”א‬ ‫‪ 18:40‬ת”א ‪19:39‬‬ ‫חיפה ‪ 18:33‬חיפה ‪19:38‬‬ ‫כל‬ ‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MEIRTV.CO.IL‬מאובטח‬ ‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬שי ‪- [email protected] 050-6457442‬ההכנסות קודש למכון מאיר המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪02-6514820‬‬ ‫ב‪ 50,000-‬עותקים‬ ‫אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪ [email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 0528908518‬עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫מודפסים‪1‬‬ ‫ובאמונה‬ ‫‪02-6461313‬תהילה ברנשטיין | העלון מופץבאהבה‬ ‫התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה‬ ‫חינוך‬ ‫הרב אלישע אבינר‬ ‫מה שואלים הבנים?‬ ‫המאמר בהגדה של פסח "כנגד ארבעה בנים דיברה‬ ‫תורה" הוא כתב חידה‪ ,‬שרבים מגדולי ישראל ניסו לפענח‪.‬‬ ‫בתורה מופיעות שלוש שאלות שונות של בנים‪ ,‬ולצידן‬ ‫תשובה לכל אחת משאלותיהם (שתי שאלות בספר שמות‪,‬‬ ‫ואחת בדברים)‪ .‬נוסף להן הגדה אחת מבלי שקדמה לה‬ ‫שאלה‪" :‬והגדת לבנך"‪ .‬סך הכל‪ :‬ארבע‪ .‬ומכאן הסיקו חז"ל‬ ‫שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה‪ .‬אבל‪ ,‬לא ברור מה היו‬ ‫שיקולים שהנחו את חז"ל בחלוקת הפסוקים בין ארבעת‬ ‫הבנים‪ .‬מדוע הפסוק "כי ישאלך בנך" מספר דברים הוא‬ ‫שאלת החכם‪ ,‬והפסוק "כי ישאלך בנך" מספר שמות הוא‬ ‫שאלת התם‪ .‬ומדוע התשובה לרשע ולשאינו יודע לשאול‬ ‫מתבססת על אותו פסוק ("בעבור זה‪.)"...‬‬ ‫עיון בפסוקי התורה עשוי ללמד אותנו שהרקע לשאלות השונות איננו‬ ‫זהה‪ .‬השאלה "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת" באה אחרי פרשת פדיון‬ ‫בכורות‪ .‬השאלה "כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת" מתייחסת‬ ‫לקרבן פסח‪ .‬השאלה "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה'‬ ‫אלוקינו" מתייחסת לכל התורה‪ .‬אם שלוש השאלות שונות‪ ,‬טבעי הדבר‬ ‫שגם התשובות עליהן הן שונות‪ .‬שלוש התשובות בונות שלוש קומות‬ ‫בהבנת משמעות יציאת מצרים ופעולתה על עם ישראל‪.‬‬ ‫קומה א' ‪ -‬השאלה "מה העבודה הזאת" באה אחרי שהתורה כינתה את‬ ‫קרבן פסח בכינוי "עבודה"‪" :‬והיה כי תבואו אל הארץ אשר יתן ה' לכם‪...‬‬ ‫ושמרתם את העבודה הזאת"‪ .‬קרבן פסח איננו קרבן של הודיה אלא עבודה‪.‬‬ ‫ועל כך תמה הבן "מה העבודה הזאת לכם"‪ּ .‬אילו היה קרבן פסח ביטוי של‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬יתכן שהבן לא היה מתקומם נגדו אלא מאמץ אותו ברצון‪ .‬הבן‬ ‫שואל מדוע אחרי שיצאנו לחירות עולם‪ ,‬אנחנו ממשיכים לעבוד "עבודה"?!‬ ‫זוהי שאלת הרשע‪ .‬ועל כך באה התשובה בתורה‪" :‬וַ ֲא ַמ ְר ֶּתם זֶ ַבח ֶּפ ַסח הּוא‬ ‫ַלה' ֲא ֶׁשר ָּפ ַסח ַעל ָּב ֵּתי ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִמ ְצ ַריִם ְּבנָ גְ ּפֹו ֶאת ִמ ְצ ַריִם וְ ֶאת ָּב ֵּתינּו‬ ‫ִה ִּציל"‪ .‬ביציאת מצרים‪ ,‬ה' הציל אותנו‪ .‬אנחנו חבים לו את חיינו‪ .‬בכך קנה ה'‬ ‫אותנו‪ ,‬ואנחנו חייבים לקבל את עול מצוותיו‪ ,‬כמו עבד העובד את אדונו‪" .‬כי‬ ‫לי בני ישראל עבדים‪ ,‬עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (ויקרא‬ ‫כה נה)‪ .‬לכן קרבן פסח הוא "עבודה"‪ ,‬הוא מבטא את היותנו עבדים לה'‪.‬‬ ‫זוהי גם כוונת המגיד בהגדה בצטטו את הפסוק "בעבור זה עשה ה' לי‬ ‫בצאתי ממצרים" בתשובתו לרשע‪ .‬מה פירוש "בעבור זה"? רש"י מפרש‪:‬‬ ‫למען זה‪ .‬ה' הוציא אותנו ממצרים על מנת שנעבוד את העבודה הזאת‪,‬‬ ‫"בעבור שאקיים מצוותיו‪ ,‬כגון פסח" (רש"י)‪ .‬הרמב"ן מפרש בדרך אחרת‪:‬‬ ‫"בעבור זה" פירושו הוא‪ :‬בגלל זה‪ .‬בגלל שה' הוציא אותנו ממצרים‪ ,‬אנחנו‬ ‫חייבים לעבוד את העבודה הזאת‪.‬‬ ‫תשובה זו מתאימה גם למי "שאינו יודע לשאול"‪ .‬גם הוא שייך לקומה‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫קומה ב' ‪ -‬הבן התם שואל על פדיון בכורות "מה זאת"? הפדיון מעיד‬ ‫על קדושת הבכור‪ ,‬מה מקורה של קדושה זו? ועל כך באה התשובה‪" :‬וַ ִיְהי‬ ‫ִּכי ִה ְק ָׁשה ַפ ְרעֹה ְל ַׁש ְּל ֵחנּו וַ ּיַ ֲהרֹג ה' ָּכל ְּבכֹור ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִם ִמ ְּבכֹר ָא ָדם וְ ַעד‬ ‫ְּבכֹור ְּב ֵה ָמה‪ַ .‬על ֵּכן ֲאנִ י ז ֵֹב ַח ַלה' ָּכל ֶּפ ֶטר ֶר ֶחם ַהּזְ ָכ ִרים‪ ,‬וְ ָכל ְּבכֹור ָּבנַ י ֶא ְפ ֶּדה"‪.‬‬ ‫הריגת בכורות מצרים באה כתגובה על סירוב פרעה לשלח את "בני בכורי‬ ‫ישראל‪ ...‬ותמאן לשלחו‪ ,‬הנה אנוכי הורג את בנך בכורך"‪ .‬עם ישראל מיוחד‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ ,‬לא רק קנוי לו לעבד אלא הוא בנו בכורו‪ .‬זהו שורש‬ ‫קדושתו‪ .‬בהגדה של פסח‪ ,‬התשובה לשאלת התם היא "בחוזק יד הוציאנו‬ ‫ה' ממצרים‪ ,‬מבית עבדים"‪ .‬בחוזק יד הוציאנו ממצרים והעלה אותנו לדרגת‬ ‫עם קדוש‪ .‬יציאת מצרים איננה גאולה בלבד אלא גם יצירת עם קדוש‪.‬‬ ‫קומה ג' ‪ -‬הבן החכם שואל על כל החוקים‪ ,‬העדות והמשפטים‪ .‬מדוע‬ ‫נצטווינו עליהם? התשובה על כך‪ ,‬היא יציאת מצרים‪ .‬תחילה‪ ,‬מפני שה'‬ ‫הוציא אותנו ממצרים‪ ,‬אנחנו עבדיו וחייבים לעשות את רצונו ולקיים‬ ‫את מצוותיו‪ .‬אבל‪ ,‬התורה מוסיפה שהמצוות הן גם "לטוב לנו כל הימים‪,‬‬ ‫לחיותנו כהיום הזה‪ ...‬וצדקה תהיה לנו"‪ .‬המצוות אינן חוב בלבד אלא גם‬ ‫זכות ("צדקה" = זכות‪ .‬אונקלוס)‪ ,‬להחיות את נפשנו‪ .‬לכך גם רומזת התשובה‬ ‫לחכם בהגדה של פסח‪" :‬אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"‪ .‬אחד הטעמים‬ ‫לאיסור אכילת האפיקומן אחר קרבן הפסח‪ ,‬הוא כדי שיישאר טעם קרבן‬ ‫הפסח בפה‪ .‬המצווה איננה עבודה בלבד‪ ,‬שטעמה מר ועם סיומה עשוי‬ ‫העובד לבקש להשתחרר ממנה כמה שיותר מוקדם‪ ,‬אלא היא "לטוב‬ ‫לנו"‪ ,‬טעמה מתוק‪ .‬לכן קשה לנו להיפרד ממנה‪ ,‬ואנחנו משתדלים שטעם‬ ‫המצווה‪ ,‬הנעים והמתוק‪ ,‬יתמיד בפינו‪.‬‬ ‫לתגובות‪ . [email protected] :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם להורים של מתבגרים‪ .‬המשיבים‬ ‫בקו‪ :‬רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" – ‪ levavot.org.il‬באתר ‪-‬‬ ‫מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬ ‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬ ‫סגולה‬ ‫(המשך)‬ ‫'אור החיים' אומר דברים נוראים ומדהימים‪ .‬בפרשת יתרו הוא אומר שגם‬ ‫אם יהיו עמים אחרים יותר חכמים מאתנו‪ ,‬לא תשתנה הסגולה שלנו‪ .‬בפרשת‬ ‫כי תבוא‪ 1‬הוא מוסיף צד שני‪ ,‬צד הצדקות‪ ,‬שגם הוא לא יגרום לשינוי אם‬ ‫ותטיב מעשיה ותשתדל‬ ‫יהיו אחרים צדיקים יותר‪" :‬שהגם שתבוא אומה אחרת ֵ‬ ‫להדבק בשכינה‪ ,‬לא ישיגו מדרגת ישראל"‪ .‬אילו היתה הבחירה בישראל מצד‬ ‫המעשים‪ ,‬מצד המוסר‪ - ,‬אז היה יכול להיות שגויים יהיו יותר מוסריים מאיתנו‪.‬‬ ‫אבל הבחירה היא לא ממּנּו! לא מאתנו‪ ,‬לא מהצד המוסרי שלנו‪ .‬דבר זה נקרא‬ ‫סגולה‪ ,‬עצמיות‪ ,‬הוויה‪ .‬וכאן הוא מגדיר‪" :‬ובחינה זו ִת ָקרא סגולה"‪ .‬הסגולה‪ ,‬כמו‬ ‫שהמהר"ל אומר‪ ,‬אינה תלויה בדבר‪ ,‬היא 'אהבה שאינה תלויה בדבר'‪" .‬ובחינה‬ ‫זו ִת ָקרא סגולה וזוהי גדולתם" של ישראל‪ .‬לא מצד עצמם אלא ממּנּו‪ ,‬מד'!‬ ‫אחת המידות של ישראל נקראת בפי חז"ל‪ :‬ענווים‪ .‬אנחנו ענווים‪ .‬אם זה‬ ‫היה מצד המעשים שלנו‪ ,‬מצד הצדקות שלנו‪ ,‬מצד החכמה שלנו‪ - ,‬למה להיות‬ ‫ענווים? אלא אנחנו צדיקים‪ ,‬גאונים‪ ,‬עילויים ‪ -‬אבל זה לא ממּנּו‪ ,‬מאיתנו! כך‬ ‫נוצרנו! וזה מחייב את העניוּות‪ .‬וכי מה יש להתפאר בזה? ריבונו של עולם ברא‬ ‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬ ‫אותך ככה‪ ,‬זו מתנת אלקים‪" .‬ובחינה זו ִת ָקרא סגולה‪ ,‬וזוהי גדולתם"‪ .‬פה כתוב‬ ‫הפסוק‪" :‬וד' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך"‪ .‬מתי "כאשר‬ ‫דבר לך"? ‪ -‬בפרשת יתרו במתן תורה‪" .‬ואומרו כאשר דבר לך במעשה הר סיני‬ ‫דכתיב והייתם לי סגולה מכל העמים"‪ .‬זה המשך אחד‪ .‬בפרשת יתרו אמרנו‬ ‫שאפילו אם אחרים יהיו חכמים יותר‪ ,‬ופה מתברר גם שאם אחרים יהיו צדיקים‬ ‫יותר‪ .‬אחר כך מוסיף לזה ה'אור החיים' דברים נוראיים עוד יותר ‪ -‬אפילו אם‬ ‫אחרים יהיו צדיקים ואנחנו נהיה רשעים‪ ,‬אין זה משנה! "או ירצה שהגם שיהיה‬ ‫זמן שיכעיסו ישראל את הבורא" ‪ -‬לא סתם רשעים יהיו‪ ,‬אלא להכעיס! "אעפ"כ‬ ‫לא ימיר אותם באומה אחרת"‪" .‬כאומרם ז"ל בפסוק ונפלינו אני ועמך שבקש‬ ‫משה מד' שלא ישרה שכינתו על האומות‪ .‬ופירשנוהו במקומו שהכונה היא‬ ‫הגם שתכשיר מעשיה אומה מאומות‪ ,‬וישראל עוברי רצונו"‪ ,‬כדברי הגמרא‬ ‫בקידושין‪ .2‬זו הדרישה של משה רבנו‪" :‬ונפלינו אני ועמך"‪" ,‬והסכים ד' לעשות‬ ‫כדברי משה"‪ .‬דברים נוראים‪.3‬‬ ‫‪ .1‬דברים כ"ו י"ח‪.‬‬ ‫‪ .2‬דף ל"ו עמ' א'‪.‬‬ ‫‪ .3‬ע"פ שיחות הרצ"י סגולת ישראל עמ' ‪.136-137 ,90-91‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬ ‫הרב ראובן פיירמן‬ ‫מהי יציאת מצרים?‬ ‫פעם‪ ,‬לפני ליל הסדר‪ ,‬פגשתי שכן שאמר לי‬ ‫שאינו קורא לילדיו את הגדת הפסח‪ .‬וזאת משום‬ ‫שההגדה כמעט לא מספרת על יציאת מצרים! לפי‬ ‫דבריו מדובר שם על דברים לא קשורים באופן ישיר‬ ‫ליצ"מ‪ .‬מסופר על לבן הארמי אובד אבי ועל ארבעת‬ ‫הבנים‪ ,‬על רבי עקיבא ועל ירושלים‪ ,‬על רבי אלעזר‬ ‫בן עזריה ועל ארבע הכוסות ועל חד גדיא‪ ..‬אפילו‬ ‫משה רבינו כמעט שלא מוזכר שם! "במקום זה"‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪" ,‬אני קורא לילדי את הפסוקים מחומש שמות‬ ‫המספרים על יציאת מצרים כפי שהייתה אז‪ .‬האין‬ ‫זה טוב יותר?"‬ ‫אמרתי לו שאני מסופק אם הוא מקיים בכך מצוות‬ ‫סיפור יציאת מצרים!‬ ‫"מדוע?" ‪ -‬תהה‪.‬‬ ‫ כידוע‪ ,‬חז"ל מדמים את יציאת מצרים ללידה‪:‬‬‫מדרש רבה מדמה את כניסתו של יוסף למצרים‬ ‫לכניסת הזרע לרחם ל"ערוות הארץ"‪ .‬העובר הולך‬ ‫וגדל‪ ,‬עד ‪ 70‬נפש ואחר כך הופך לתינוק בשל שצריך‬ ‫להיוולד‪ ,‬הוא עם ישראל‪ .‬ואמנם מתחילים חבלי לידה‬ ‫שהם עשר המכות‪ .‬מתחילים לדמם‪ ,‬כשהיאור הופך‬ ‫לדם‪ .‬כל עשר המכות הן כצירים המשחררים אותנו‬ ‫המצרים‪ .‬וכל מכה כואבת ומתעצמת‬ ‫ממצרים‪ ,‬מן ְ‬ ‫לקראת הלידה‪ ,‬לכן מצרים מזדעזעת כולה‪ .‬כל מכה‬ ‫מקדמת את יציאת הוולד‪ .‬לפי מדרש תהילים‪ ,‬כשם‬ ‫שאדם שומט את העובר ממעי בהמה‪ ,‬כך הוציא‬ ‫הקב"ה את ישראל ממצרים‪ .‬ובשעת הלידה נשמעת‬ ‫צעקת היולדת‪ ,‬כך היתה צעקה גדולה במצרים‪ .‬הלידה‬ ‫עצמה הייתה קריעת ים סוף בצורת התעלה‪ ,‬ומותם של‬ ‫המצרים בים דומה לניתוק משליה שנזרקה החוצה‪.‬‬ ‫אחרי שהתינוק יוצא הוא בוכה‪ ,‬ואכן בני ישראל‬ ‫בכו במי מרה‪ ...‬ואז אמו נותנת לו חלב‪ ,‬וזהו המן‬ ‫כדברי רבי אבהו‪" :‬מה שד זה תינוק טועם בה כמה‬ ‫טעמים אף המן כל זמן שישראל אוכלין אותו מוצאין‬ ‫בו כמה טעמים ‪ ...‬מה שד זה מתהפך לכמה גוונין אף‬ ‫המן מתהפך לכמה טעמים"‪.‬‬ ‫גם כל צמח מופיע בעולם על פי אותו המודל‪:‬‬ ‫כאשר קליפות הגרעין נבקעות לצדדים והגבעול יוצא‬ ‫החוצה‪ .‬לפי חז"ל גם העולם הדומם‪ ,‬והמציאות כולה‬ ‫נולדה כך‪" :‬כשברא הקב"ה את עולמו כילוד אשה‬ ‫בראו‪ ,‬מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן‬ ‫ולכאן לארבעה צדדין כך התחיל הקב"ה לבראות את‬ ‫עולמו מאבן שתיה תחילה‪ ,‬וממנה הושתת העולם…‬ ‫ויצירת הולד כיצירת העולם‪ .‬כנגד יצירת הולד במעי‬ ‫אמו" (מדרש תנחומא פקודי פרק ג)‪.‬‬ ‫יש מסר אלוקי עמוק‪ ,‬בכך שהוויה כולה‪ ,‬דומם‬ ‫צומח חי ומדבר‪ ,‬מופיעים בעולם על פי אותה התבנית‬ ‫(המציאות‪ ,‬לשון יציאה)‪ .‬אולי אפשר לומר שיציאת‬ ‫מצרים מתרחשת בכל ההוויה‪ .‬הכל מתפתח ממציאות‬ ‫מזערית עד למשהו גדול ועצום שהולך ומתפתח עוד‬ ‫ועוד‪ ...‬אולם כדי להוליד משהו גדול יותר‪ ,‬ומתפרץ‪,‬‬ ‫חייבת המדרגה הקודמת‪ ,‬הגבולית יותר ‪ -‬להתפרק‪.‬‬ ‫וזאת משום שהעתיד גדול הרבה יותר ממה שהמציאות‬ ‫מסוגלת להכיל‪ .‬על כן מתרחש משבר לפני כל שלב‬ ‫שעליו עולים כשם שהיולדת "יושבת על המשבר"‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬יציאת מצרים אינה רק אירוע חד פעמי‬ ‫שהתרחש לפני ‪ 3300‬שנה אלא תהליך בלתי פוסק‬ ‫שמתרחש בכול דור ודור‪ .‬כפי שאומר הראי"ה‬ ‫ש"יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל"‪.‬‬ ‫ולכן חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא‬ ‫ממצרים ולומר לבנו "בצאתי ממצרים"!‬ ‫הרב קוק מגלה לנו מה מתרחש‪ .‬על איזו לידה‬ ‫אנו מדברים? על משהו הרבה יותר גדול מישראל‪,‬‬ ‫מן העולם‪ ...‬מה נולד ביציאת מצרים‪" :‬התפרצות אור‬ ‫נשמת אלוקים החיה ופועלת בכל מרחבי העולם"‪ .‬זהו‬ ‫אור ה' המופיע וזהו מה שחגגו אבותינו מאות שנים‬ ‫לפני שנכנסו למצרים! וישראל? להם יש תפקיד להאיר‬ ‫לאנושות‪ .‬כל ההוויה היא גילוי מציאות האינסוף‬ ‫שבסוף! כאן בעולם מתגלה אינסופיותנו ‪ -‬השייכות‬ ‫שלנו למדרגה אלקית‪.‬‬ ‫זאת הסיבה מדוע ההגדה של פסח מספרת על‬ ‫יעקב אבינו שיצא מלבן הארמי (שחז"ל משווים אותו‬ ‫לפרעה)‪ ,‬ועל אברהם אבינו שיצא מאור כשדים ועל‬ ‫רבי עקיבא שהכין בבני ברק את מרד בר כוכבא ‪ -‬זאת‬ ‫הייתה יציאת מצרים שלו! ופיוט חד גדיא שמספר על‬ ‫שבירת המדרגות הקודמות בדרך למפגש עם הקב"ה‪,‬‬ ‫ועל בניית ירושלים שהיא מטרתה של יציאת מצרים‪.‬‬ ‫בכוונה לא מדגישים בהגדה את משה רבינו‪ ,‬כדי שלא‬ ‫נחשוב שיציאת מצרים היא אירוע חד פעמי שקרה‬ ‫בעבר הרחוק‪ .‬וכל המרבה לספר ביציאת מצרים ‪-‬‬ ‫השייכת לדור שלו‪ ,‬הרי זה משובח‪...‬‬ ‫‪‰‬יכן ‡נחנו בפסח?‬ ‫בעלילו˙ ‡ר‪‚ ı‬ו˘ן ‪‰‬חבור‪ ‰‬עו˘‪‰ ‰‬כל כ„י לˆ‡˙ מ‪‰‬עב„ו˙ במˆרים‬ ‫ו‡סי‪ ,‬טובי‪ ‰‬וחברים נלחמים למען ‪‰‬חירו˙‬ ‫‪‰‰‬ורים ˆופים במ‚וון ˘יעורים‪˙ ,‬כניו˙ ופינו˙ לכבו„ ‪‰‬ח‚‬ ‫ערו‪ ı‬מ‡יר מ‡חל לכולם‬ ‫ח‚ פסח כ˘ר ו˘מח‬ ‫ערוץ‬ ‫‪68‬‬ ‫בכבלים‬ ‫ערוץ‬ ‫‪96‬‬ ‫בלווי ן‬ ‫שימו לב ‪ -‬שידורנו בהוט בלבד עוברים לאפיק ‪68‬‬ ‫בתכניות ערוץ מאיר ניתן לצפות בחינם ‪ 24‬שעות ביממה‬ ‫ב‪ HOT‬באפיק ‪ 68‬וב‪ yes‬באפיק ‪ 96‬ובאתר ערוץ מאיר לילדים ‪meirkids.co.il‬‬ ‫שיעורי בימד"ש ‪24:30-5:30 | 8:00-15:00‬‬ ‫תכניות תרבות ופנאי ‪19:00-00:00 |15:00-17:30‬‬ ‫תכניות ילדים ‪17:30-19:00 | 6:30-8:00‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק‬ ‫באהבה ובאמונה‬ ‫‪3‬‬ ‫הרב אלישע וישליצקי‬ ‫מהי חירות אמת?‬ ‫"כי לי בני ישראל עבדים"‪" ...‬והוצאתים מעבדות לחירות"‪.‬‬ ‫מושגים אלו מובאים בדברי ר' שמעון בנו של ר' יהודה הנשיא‪,‬‬ ‫בהקשר של רציעת האוזן ליד דלת בית הדין‪ ,‬של עבד עברי שאינו‬ ‫נכון לצאת לחופשי אלא רוצה להישאר עבד אצל אדונו (קידושין כב‬ ‫ב)‪ .‬לכאורה יש סתירה ‪ -‬בין 'עבדים'‪ ,‬ל'חירות'‪.‬‬ ‫אמנם "כי לי בני ישראל עבדים" נאמר בסוף עניין שמיטה ויובל (ויקרא‬ ‫כה)‪ ,‬אך כיוון ש"כלליה ופרטיה נאמרו בסיני"‪ ,‬נחשב הפסוק כחלק‬ ‫מהדברים שנשמעו במעמד הר סיני‪ ,‬ומי ששמע זאת "והלך זה וקנה‬ ‫אדון לעצמו‪ ,‬אזנו תירצע" (רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬קידושין שם)‪.‬‬ ‫לפי ר' שמעון ב"ר‪ ,‬פסוק זה נאמר ב"שעה שפסחתי על בתי בני ישראל"‪,‬‬ ‫ובכך מחדד אולי את השורש "כי לי בני ישראל"‪ ,‬כי עצם הפסיחה היא‬ ‫ההצלה שהצילנו ה' במצרים‪ .‬שהרי היינו ראויים לחרון אף על שלא‬ ‫הפסקנו לעבוד עבודה זרה – "ואומר לשפוך חמתי עליהם" (יחזקאל‬ ‫כ) והיינו עלולים חלילה להינגף עם המצרים‪ ,‬אך הפסיחה הצילה אותנו‬ ‫(שיה"ש רבה ב יט על "שושנה בין החוחים")‪.‬‬ ‫מהו אפוא "לי"? – אלא אנו שייכים לה' אלקי ישראל‪ .‬הוא המחיה‪,‬‬ ‫הוא המציל‪ ,‬הוא הנותן חיים‪ ,‬לאומה כולה "וכל המוציא עצמו מן‬ ‫הכלל כפר בעיקר"‪.‬‬ ‫ויחד עם זאת גם "עבדים" – כי את חוקי החיים נתן ונותן בנו אלקי החיים‪.‬‬ ‫לכאורה עומד הפסוק בסתירה ל"והוצאתים מעבדות לחירות"‪ .‬אך‬ ‫אם מתבוננים במהות הנשמה הישראלית על כללה ופרטיה‪ ,‬ברור שזו‬ ‫נוצרה וניצלה "ברחמיו וברוב חסדיו" יתברך‪ .‬ואם נתן לה חוקים‪ ,‬אזי זהו‬ ‫סר‚לי ˆיר ‪‰‬זמן ‪‰‬י‪‰‬ו„י‬ ‫ני˙ן ל‪‰‬וסיף ‪ / ‰˘„˜‰‬ברכ‪.‰‬‬ ‫מ˙‡ים כמ˙נ‪ ‰‬לבר ‪ /‬ב˙ מˆוו‪‡ ‰‬ו לימי ‪‰‬ול„˙‪.‬‬ ‫מ‪˜˙‰‬ופ‪‰ ‰‬רומי˙ ב‡"י‬ ‫ע„ ‪‰‬ע˙ ‪‰‬ח„˘‪‰‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫˘נו˙ ‚לו˙‬ ‫˘יב˙ ˆיון‬ ‫ו˙˜ומ˙ י˘ר‡ל‬ ‫‪‰‬יסטורי‪˘ ‰‬ל‬ ‫‪ˆ‰‬יונו˙‬ ‫מיˆי‡˙ מˆרים‬ ‫ע„ מלכו˙ ˘למ‪‰ ‰‬מלך‬ ‫כולל ˙˜ופ˙‬ ‫‪˘‰‬ופטים‬ ‫מ˙˜ופ˙ ‪‡‰‬בו˙‬ ‫ע„ בי˙ ‪‰‬מ˜„˘ ‪˘‰‬ני‬ ‫כל ‪˙‰‬נ''ך‬ ‫ב„ף ‡ח„‬ ‫עומק המיצוי העצמי של הנשמה‪ ,‬הלאומית והפרטית וכל מה שביניהן‪.‬‬ ‫אולם כשמתבוננים בנגלה‪ ,‬ברגע של מצב חיצוני שבו מתגבר התיאבון‬ ‫היצרי‪ ,‬עלול היסוד הפנימי להשתתק ולהסתתר‪ ,‬ובפועל תהיה תחושת‬ ‫עבדות‪.‬‬ ‫אשר על כן‪ ,‬מבחינת המגמה האלקית באמת "הוצאתים מעבדות‬ ‫"עבדי הם"‪ .‬ואדרבה‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫לחירות"‪ .‬אך מבחינת החשבון האנושי אנו עבדים ‪-‬‬ ‫אם אדם יקשיב כראוי לפנימיות טהרת נשמתו (אורות‪ ,‬ישראל ותחייתו‬ ‫לב)‪ ,‬אז לא יהיה לו צורך נפשי להבליט את חכמתו כלפי חוץ‪ ,‬לא יפול‬ ‫לשפלות של כוחניות וראוותנות‪ ,‬לא ייסחף להתלהבות מעושר חיצוני‬ ‫אלא יהיה "שמח בחלקו"‪ ,‬וכן לא ישתעבד לכבוד חיצוני אלא יכבד‬ ‫הוא את הבריות בלא שיזדקק שיכבדו אותו (בן זומא פרקי אבות ד א)‪.‬‬ ‫וכך רואה בן זומא את האחריות הנפשית‪ ,‬הכללית והפרטית‪ ,‬לאור‬ ‫היציאה ממצרים‪ ,‬כשנוצרנו כאומה‪ ,‬בואכה ארץ ישראל ‪ -‬עד לכלל‬ ‫היציאה משעבוד מלכיות בתחיית המתים הלאומית‪ ,‬עת חוזרים אנו‬ ‫בקיבוץ גלויות לירושת הארץ ובניינה‪ ,‬לבנות בחסדי צור ישראל וגואלנו‬ ‫את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו (ע"פ דברי בן זומא ברכות‬ ‫יב ב)‪.‬‬ ‫היכולת להשתחרר מקליפות החיים ולהתחבר אל הגרעין הפנימי‬ ‫האלקי‪ ,‬היא אפוא החירות האמתית של העצמיות‪ ,‬ללא אנוכיות וללא‬ ‫קטרוגים‪ ,‬ללא אטימות וללא מחסומים‪ .‬ובאמת "לא נחזיק טוב לעצמנו‬ ‫כי לכך נוצרנו" (אבות סוף ב) ונרצה ונחפוץ באמת לשרת את עמנו‬ ‫ואת ערי אלוקינו‪ ,‬וה' יעשה הטוב בעיניו‪.‬‬ ‫˙ור ‪‰‬ז‪‰‬ב ‪‰‬ספר„י‬ ‫ועליי˙ ‪‰‬חסי„ו˙ ב‡ירופ‪‰‬‬ ‫ח„˘!‬ ‫מ‡בר‪‰‬ם ‡בינו‬ ‫ע„ מ˘‪ ‰‬רבנו‬ ‫חמי˘‪ ‰‬חומ˘י‬ ‫˙ור‪ ‰‬ב„ף ‡ח„‬ ‫„ורו˙ ו˙˜ופו˙‬ ‫מברי‡˙ ‪„‡‰‬ם וע„ ימינו‬ ‫‚רף ‪„‰‬ורו˙‪-‬‬ ‫‚ם ב‡נ‚לי˙‬ ‫‪‰‬זמנו˙ ב‚ו„ל ‪‡ A3 ,A4‬ו ‪ 1.5‬מטר‪ ,‬בטלפון ‪050- 7956179‬‬ ‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬ ‫ספרי חוכמ‪ ‰‬י‪‰‬ו„י˙‬ ‫מ‪‰‬חינוך ‪‰‬י‪‰‬ו„י‬ ‫ומ‪‰‬חוכמ‪‰‬‬ ‫‪‰‬י‪‰‬ו„י˙‬ ‫מו˘‚י יסו„ בי‪„‰‬ו˙‬ ‫ל‪‰‬כיר‪ ,‬ל„ע˙‬ ‫ול‪‰‡˙‰‬ב‪-‬‬ ‫ספר ‪‰‬זו‪‰‬ר‬ ‫ח„˘!‬ ‫ספרון‬ ‫"מ˙נ‪˘ ‰‬ל ‡מ‡"‬ ‫מ˙‡ים לב˙ מˆוו‪/ ‰‬‬ ‫ימי ‪‰‬ול„˙‬ ‫חפ˘ו ב‚ו‚ל‪ˆ" :‬יר ‪‰‬זמן ‪‰‬י‪‰‬ו„י"‬ ‫‪www.tzirazman.co.il‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬ ‫הרב אייל ורד‬ ‫תנועת החרות‬ ‫חירות זה להכיר את הכפתור העגול האדום הקטן שמכבה דברים וגם‬ ‫מידי פעם להשתמש בו‪.‬‬ ‫חירות זו היכולת להיפרד לשלום מקבוצות וואסטאפ שצורפת אליהן‬ ‫בלי לשאול‪ ,‬והן לא מתאימות לך‪ ,‬אבל לא נעים כי מה יגידו‪...‬‬ ‫חירות זה לקחת רק מה שצריך ונכון בבופה ענק בחתונה‪ ,‬שמציע‬ ‫אוכל לעדר פילים ולא לבני אדם רגילים‪( .‬ולשמור מקום בבטן לסעודת‬ ‫המצווה אמיתית שהיא אחרי החופה ולא לפניה)‬ ‫חירות זו היכולת לא לשמוע ולא לקרוא לשון הרע‪ ,‬למרות שכולם‬ ‫מדברים על כך וזה מבעבע בכל האתרים‪.‬‬ ‫חירות זו היכולת לומר למעסיק שלך שיש לך גם אישה וילדים‪ ,‬ואתה‬ ‫גם חייב‪ ,‬ממש חייב לקבוע עתים לתורה‪ ,‬ולכן אתה לא יכול לעבוד בלי‬ ‫שעון‪ ,‬לצאת כשהילדים ישנים ולחזור כשהם ישנים‪ ,‬כי יש לך עוד דברים‬ ‫בחיים‪ .‬ולפני המעסיק – צריך לומר את זה לעצמך‪.‬‬ ‫חירות זה לדעת לחיות מהכסף שיש‪ ,‬ולא מהכסף שאין (מינוס בשפה‬ ‫פשוטה)‪.‬‬ ‫חירות זה לשמור על הגוף חופשי‪ ,‬ולא להעמיס עליו קילוגרמים רבים‬ ‫מיותרים‪ ,‬שמקשים עליו את התנועה ואת הגמישות‪ ,‬והופכים אותנו‬ ‫לעבדים סגורים בתוך בית כלא של עצמנו‪ ,‬חסרי תנועה ומתנשפי מדרגות‪.‬‬ ‫חרות זה לשמור על הנשמה חופשית‪ ,‬נקיה‪ ,‬ולא מסונוורת ממראות לא‬ ‫טובים‪ .‬או במילים פשוטות ‪ -‬לשמור על העיניים‪.‬‬ ‫חירות זו היכולת לשתוק‪ .‬לא להגיב על כל דבר‪ .‬לבלום פה בשעת מריבה‪.‬‬ ‫חירות זו היכולת להתאמץ כדי למצוא נקודה טובה גם במקום שאיש‬ ‫לא רואה‪ .‬וגם לומר אותה‪ .‬בהדגשה‪.‬‬ ‫חירות היא לקיחת אחריות‪ .‬על הקריאה בתורה‪ ,‬לגשת לעמוד‪ ,‬להתנדב‬ ‫לוועדה‪ ,‬ללכת למילואים‪ ,‬ליצור תנועה‪ .‬חירות היא רוח‪ ,‬ויש בה תנועה‪.‬‬ ‫חירות היא האומץ להעיז‪ ,‬בלי לפחד מכישלון‪ .‬כי אם אכשל ‪ -‬יזכרו‬ ‫את זה כמה ימים ונשכח‪ .‬אך אם לא אנסה – אני אזכור זאת כל החיים‪.‬‬ ‫חירות זה לעצור להולך רגל שרוצה לחצות את הכביש‪ ,‬ולאפשר לו‬ ‫לחצות בבטחה‪.‬‬ ‫וגם לתת לנהג שטעה וכעת מנסה להשתלב בנתיב שלך ‪ -‬לעשות‬ ‫זאת בנחת‪.‬‬ ‫חירות לא צופרת בזעם לנהג שהתמהמה שניה מיותרת ברמזור‪ .‬היא‬ ‫מאותתת לו בעדינות עם האורות‪.‬‬ ‫חירות זה להביט בעין טובה על המדינה שלנו‪ ,‬היקרה‪ ,‬ולא ליפול לבור‬ ‫הנרגנות והתלונות‪ .‬אלא לשמוח ולהודות – ולתקן‪.‬‬ ‫חרות אינה פסל‪ .‬פסל החרות‪ .‬אלא היא מהות‪ .‬היא המיצוי של האישיות‬ ‫הפרטית והלאומית שלנו‪.‬‬ ‫חרות היא מצה ממוצה וקלועה כצמה בצמצום ודיוק‪ .‬עבדי הזמן עבדי‬ ‫עבדים הם‪ ,‬עבד ה ' הוא לבדו חופשי‪.‬‬ ‫מבט אל העבר (‪)6‬‬ ‫הרב דוד חי הכהן‬ ‫מהי חירות? – להיות מסודר בחיים‪.‬‬ ‫על פי רוב‪ ,‬מקובל בבתי מדרש להמשיג את המילה 'חירות' למושג‬ ‫'נאמנות לעצמיות'‪ .‬כלומר‪ ,‬בניגוד להבנה הפשטנית של המושג‬ ‫'חירות' כחופש ללא גבולות‪ ,‬הפקרות‪ ,‬ו'עשיית מה בראש שלי' – אנו‬ ‫יודעים ש'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה'‪ .‬המימד הערכי הוא‬ ‫הוא החופש‪ .‬לימוד התורה עוזר לאדם להיות ערכי‪ ,‬וזוהי החירות‬ ‫הגדולה – היכולת להיות מי שאני באמת‪.‬‬ ‫איך חושפים את המימד הערכי באדם? איך נהיה בני חורין? הפסוק‬ ‫"וְ ָע ַר ְכ ָּת ֶאת ֶע ְרּכֹו" (שמות מ‪ ,‬ד) מתרגם אונקלוס ‪" -‬ותסדר ית‬ ‫סדריה"‪ .‬במילים אחרות 'ערך' משמעו סדר‪ .‬כאשר אני נכנס לחדר‬ ‫והוא מבולגן‪ ,‬סימן שלאף אחד לא אכפת כיצד יראה החדר הזה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר החדר מסודר‪ ,‬סימן שלמישהו יש משמעות‪,‬‬ ‫שהשולחן יעמוד דווקא כאן‪ ,‬והכסא במקום אחר‪ .‬קיומה של מציאות‬ ‫מסודרת מעיד על כך כי ישנה כוונה‪ ,‬מטרה‪ ,‬ערך כלשהו – העומדים‬ ‫מאחוריה וגורמים שתופיע דווקא בצורה זו ולא אחרת‪.‬‬ ‫מי שמעוניין להיות בן חורין‪ ,‬להיות אדם ערכי‪ ,‬להעניק משמעות לחייו‬ ‫ חייב להיות מסודר‪ ,‬בכל המובנים‪ .‬סדר חיצוני מוביל לסדר פנימי‪.‬‬‫סדר בדיבור‪ ,‬סדר במחשבה‪ ,‬סדר בחפצים – בונים את היכולת לסדר‬ ‫את הנפש‪ .‬כאשר אדם מסודר הוא למעשה משתחרר מהשעבוד‬ ‫לאקראיות‪ ,‬לרשלנות ולחוסר האכפתיות‪ .‬זוהי הסיבה שהתקבל בעם‬ ‫ישראל לסדר את הבית לפני פסח (למרות שאבק כידוע הוא לא‬ ‫חמץ אבל עדיין‪ ;)...‬זוהי גם הסיבה שהלילה בו אנו יוצאים לחירות‬ ‫מכונה 'ליל הסדר'‪' .‬ליל הסדר' הוא הלילה המסודר ביותר בכל‬ ‫השנה כולה‪ .‬זהו הלילה שמעניק לנו את הסדר לכל השנה כולה‪.‬‬ ‫על מנת לצאת לחירות אנו צריכים לעבור מהלך מסודר של בנייה‬ ‫אישיותית מדורגת ('קדש ורחץ')‪ ,‬ובאמצעות כך לצאת ממצרים‪,‬‬ ‫לצאת מעולם של עבדות בו הטבע שולט על האדם ולהתעלות‬ ‫לעולם בו האדם שולט על הטבע‪.‬‬ ‫תקופת בית שני‪ .‬עזרא הסופר‬ ‫גדלותו המיוחדת של עזרא הסופר בתורה‪,‬‬ ‫בשקדנותו ובמסירותו‪ ,‬נצטיינה במעלה מיוחדת‬ ‫במינה‪" :‬הוא עזרא הכין את ליבו לדרוש בתורת‬ ‫ה'‪ ,‬וללמד לישראל חוק ומשפט" (ז י)‪.‬‬ ‫ישנה הבחנה בתכונות הנפש המתייחסות אל‬ ‫המוח ואל הלב‪ .‬בדרך כלל מייחסים למוח את‬ ‫השכל‪ ,‬הבוחן באופן אובייקטיבי את העובדות‪,‬‬ ‫ומתייחס אליהן בלי נטייה פרטית אישית‪ .‬לעומתו‪,‬‬ ‫נחשב הלב כמקור הרגש‪ ,‬המלא חום ומסירות על‬ ‫פי נטיותיו הטבעיות האופיניות לבעליו‪.‬‬ ‫על פי זה‪ ,‬מן הראוי היה לציין את ההכנה הדרושה‬ ‫ללימוד התורה כהכנה הנוגעת לכשרונות‬ ‫השכליים‪ ,‬ולא לרגשות הלבביים‪ .‬אמנם‪ ,‬בהיות‬ ‫‪5‬‬ ‫הרב חגי לונדין‬ ‫אדם‪ ,‬שכלו ולבו וכל כוחותיו בנויים כחטיבה אחת‪,‬‬ ‫ישנה השפעה הדדית בין רגשות הלב ובין כשרונות‬ ‫המוח‪ .‬לדוגמא‪ ,‬העצבות או הכעס‪ ,‬תכונות רגשיות‪,‬‬ ‫מחלישות את כח העבודה השכלי וגורמות לטשטוש‬ ‫ההכרה הבהירה‪.‬‬ ‫האיש החפץ להגיע לשלמות ההשגה בעומקה‪,‬‬ ‫היקפה וצלילות הדעת‪ ,‬ראוי להיות מצוין לא רק‬ ‫בכוחותיו השכליים אלא גם בלבו‪ ,‬המכשיר את‬ ‫הכוחות המבססים את המעמד השכלי‪.‬‬ ‫לפי האמור מתברר כי על פי הכתוב עזרא הכין את‬ ‫לבבו ללמד בישראל חק ומשפט‪ .‬כלומר‪ ,‬הכשיר את‬ ‫לבו לא רק ללימוד התורה‪ ,‬הנחוץ לגידולו האישי‪,‬‬ ‫אלא ההכנה נועדה לצורך התפקיד הראוי למורה‬ ‫הדור‪ ,‬השותל את החוק והמשפט הראויים לעם ה'‪.‬‬ ‫כמה דעת רחבה נדרשת למי שמוטלת על כתפיו‬ ‫מעמסה כזאת‪ .‬שלמה המלך ביקש מאת ה'‪ ,‬בחזונו‬ ‫הנבואי‪ ,‬לב שומע על מנת שיוכל לשפוט את העם‬ ‫הכבד‪ ,‬הרב כחול הים‪ ,‬שכשם שפרצופיהם אינם‬ ‫דומים זה לזה כך דעותיהם שונות זה מזה‪ .‬אך‪ ,‬בעוד‬ ‫ששלמה קיבל את רוחב הלב במתנה מאת ה'‪ ,‬עמל‬ ‫עזרא והכין את לבבו ללמד בישראל חק ומשפט‪.‬‬ ‫יש לציין כי מעזרא לא נדרש ללמד בישראל חק‬ ‫ומשפט‪ .‬הוא לקח משימה זו מתוך מבטו החומל‬ ‫על עמו מוכה הגלות‪ ,‬הרצוץ מהמשברים הקשים‬ ‫שעברו עליו‪ ,‬ומתוך רגש האחריות הנשגב שפיעם‬ ‫בקרבו‪ .‬זהו רגש מיוחד לאנשי מעלה יחידים במינם‪,‬‬ ‫הלוקחים על עצמם אחריות מתוך הכרתם את גודל‬ ‫השעה ועומק המשבר הפוקד את עמם‪.‬‬ ‫ובאמונה‬ ‫ואמונה‬ ‫מרבה אהבה‬ ‫אהבה מאיר‬ ‫התורם למכון‬ ‫התורם למכון כל‬ ‫‪02-6461313‬‬ ‫ואמונה‬ ‫מאיר מרבה‬ ‫באהבה כל‬ ‫‪02-6461313‬ובאמונה‬ ‫באהבה‬ ‫‪5‬‬ ‫אסתר אברהמי‬ ‫שאלה‪ :‬אנחנו זוג בשנות הארבעים לחיינו‪ ,‬עסוקים‬ ‫בגידול הילדים המתבגרים ובעזרה להורינו‬ ‫המבוגרים‪ .‬החלומות של ראשית נישואינו נעלמו‪ .‬אנו‬ ‫מרגישים שאיבדנו את הזוגיות‪ .‬כיצד ניתן להחזיר את‬ ‫הקשר הרגשי והאוהב בינינו?‬ ‫תשובה‪ :‬אני שמחה שאתם מרגישים חוסר בזוגיות‬ ‫‪ ,‬למרות העומס‪ .‬זהו פתח למציאת זוגיות ביניכם‪.‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬שימוש במודל חמשת השלבים בנישואין‪,‬‬ ‫מתוך "שחיקה והתחדשות בנישואין"*‪ ,‬יחזיר אתכם‬ ‫לזוגיות מאושרת‪.‬‬ ‫לחמשת השלבים‪ ,‬יש סדר מסוים ותהליך הגיוני‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬לעיתים שלב אחד מקדים או מאחר את משנהו‪,‬‬ ‫על פי מאורעות החיים‪ .‬במאמר קצר זה‪ ,‬אתייחס‬ ‫לנושא בנקודות בלבד‪ ,‬שיבטאו את הרעיון הכללי‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬המטרה – בניית החלום הזוגי‪ .‬השלב‬ ‫הסימביוטי ‪ -‬מעורבות מלאה ועמוקה‪ .‬הפנטזיות‬ ‫של זוג בראשית נישואיהם‪ ,‬שיוצרים חלום לזוגיות‬ ‫משותפת‪ .‬תחושות אלה‪ ,‬ילוו אותם גם בקשיי‬ ‫החיים העתידיים‪.‬‬ ‫מההתמקדות בנתינה לקשר הזוגי‪ ,‬עולה הצורך‬ ‫בנפרדות ובהדגשת הייחודיות האישית‪ ,‬שיוצרת‬ ‫מעבר לשלב השני‪.‬‬ ‫שלב שני‪ :‬המטרה – יצירת אהבה‪ ,‬ע"י ביטוי‬ ‫האישיות‪ .‬השונות והניגודים‪ ,‬בהכרח מזמינים‬ ‫שלבים בחיי ‪-‬נישואין‬ ‫קונפליקטים ומאבקי כוחות‪ .‬ההתפכחות מאשליית‬ ‫הסימביוזה‪ ,‬מביאה איתה‪ ,‬פגיעות‪ ,‬כעסים והוכחת‬ ‫עליונות‪ .‬בד"כ אחד חזק יותר והשני נכנע‪ ,‬או שנלחמים‬ ‫ומתגרשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבלטת הניגודים ע"י תקשורת‬ ‫נכונה‪ ,‬מאפשרת הכרה הדדית של תכונות ורגשות‬ ‫ונתינה ריאלית‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬המטרה – פיתוח אישי בנישואין‪.‬‬ ‫התשישות מהמאבקים או הייאוש‪ ,‬גורמים לבני הזוג‪,‬‬ ‫לפתח כל אחד את עצמו בדרך משלו‪ .‬השקעה עצמית‬ ‫וחיי שגרה‪ ,‬ללא שיתוף‪ ,‬והפער בין בני הזוג גדל‪.‬‬ ‫בני זוג שיודעים לצאת בהבנה ובאהבה ממאבקי הכוח‪,‬‬ ‫חשים רגיעה ומתפנים לצמיחה אישית‪ .‬זו תקופת‬ ‫יציבות עם שיתוף ועידוד הדדי‪.‬‬ ‫שלב רביעי‪ :‬המטרה – בנייה מחודשת של הנישואין‪.‬‬ ‫הילדים מתבגרים‪ ,‬ההורים מזדקנים והזוג בתווך‪,‬‬ ‫מתמודד עם צרכיו וצרכי המשפחה‪ .‬בדיקה מחודשת‬ ‫של "החוזה הזוגי" הגלוי והסמוי‪ ,‬בהתאם למצבי החיים‬ ‫המשתנים‪ ,‬יוצרים מחויבות זוגית עוצמתית ומבוססת‪.‬‬ ‫אם לא נוצרה מעורבות בצמיחה האישית‪ ,‬גדל הפער‬ ‫ובד"כ מגיעים למסקנה שאינם מתאימים‪.‬בשלב זה‪,‬‬ ‫יש זוגות שמתגרשים או עסוקים במשפחה וחווים‬ ‫גירושין רגשיים‪.‬‬ ‫שלב חמישי‪ :‬המטרה – מימוש החלומות‪ .‬הילדים‬ ‫פורחים מן הקן וברוב הזמן בני הזוג נמצאים ביחד‪ .‬זה‬ ‫אהבה מנצחת‬ ‫מהו פירוש הביטוי "שיר השירים"? כותב ה'אור‬ ‫החיים' בהקדמת פירושו למגילה‪" :‬פירוש [הביטוי]‬ ‫'שיר השירים' הוא שיר אחד המורכב משני שירים –‬ ‫שיר שהמלך שר למלכה ושיר שהמלכה שרה למלך‪.‬‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬והוא על דרך אמרם ז"ל כי השיר הזה‬ ‫בנאו שלמה המלך עליו השלום בראותו הזמן שישראל‬ ‫בגלות‪ .‬והמשילו העניין למלך שגירש המלכה‪ ,‬וחשבו‬ ‫השכנים לומר כי לא ישוב עוד לדעתה וריחקה מלבו‪.‬‬ ‫ועמד בן אחד שילדה המלכה למלך קודם גירושין‪,‬‬ ‫והלך אצל האב‪ ,‬והבין ממנו שעדיין לבו עם המלכה‪,‬‬ ‫והלך אצל האם והבין שלבה שלם עם המלך‪ .‬עמד‬ ‫וחיבר שיר אחד ממה שבלב המלך על המלכה‪ ,‬וממה‬ ‫שבלב המלכה על המלך‪ ,‬כאשר ידע ממה שבליבם זה‬ ‫שלב שחיים בשלום עם הניגודים‪ .‬התמודדויות החיים‬ ‫יצרו גמישות‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬איזון תפקודי ורגשי וחיים‬ ‫ביחד זה עם זו‪ ,‬באהבה‪ .‬זוג שלא עבד נכון בשלבים‬ ‫הקודמים‪ ,‬חיים זה לעומת זו‪ ,‬נפרדים ומאוכזבים‬ ‫מעצמם ומהחיים‪ .‬כמדומני‪ ,‬שהתיאור הנ"ל‪ ,‬נותן‬ ‫תחושת החמצה על זוגיות שיכלה להיות אחרת‪.‬‬ ‫אני מזמינה להביט קדימה‪ .‬ניתן לחזור לשלבים‬ ‫קודמים (בד"כ ע"י הכוונה מקצועית) ולחוות זוגיות‬ ‫מאושרת‪:‬‬ ‫‪ .1‬כדאי ליזום ביניכם דייטים מחודשים ולשתף‬ ‫בחלומות ובמטרות של כל אחד מכם‪.‬‬ ‫זו תהיה קריאת כיוון ויציאה לדרך חדשה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתן ללמוד כיצד לפתור קונפליקטים‪ ,‬שמדגישים‬ ‫את הייחודיות של כל אחד מכם ומציאת פתרונות‪,‬‬ ‫שיעצימו את שניכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף הדדי בחוויות העבר‪ ,‬מאפשר הבנת‬ ‫ההתנהלות במהלך החיים שחלפו ויוצר חמלה וקירבה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ההתמודדות עתה עם הילדים המתבגרים וההורים‪,‬‬ ‫יכולה להיות בשותפות ובתחושה של תמיכה הדדית‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעז"ה‪ ,‬עוד תזכו להגיע לשלב‪ ,‬בו תחיו ביחד‪ ,‬זה עם‬ ‫זה וליהנות מפירות עבודתכם המחודשת ולחיות מתוך‬ ‫סיפוק‪ ,‬במימוש חלומותיכם‪ ,‬מראשית נישואיכם‪.‬‬ ‫________________________‬ ‫*ד"ר איילה מלאך פיינס‪.‬‬ ‫הרב יואב אוריאל‬ ‫על זה וזה על זה‪ .‬וזה אומרו‪' :‬שיר השירים' – פירוש‬ ‫שיר העשוי משני שירים‪ :‬אחד אומר ה' על כנסת ישראל‬ ‫והשני אומרת כנסת ישראל על דודּה"‪.‬‬ ‫מכל המתואר במגילה עולה שהרעיה והדוד נמצאים‬ ‫רוב הזמן בריחוק מקום זה מזה ושרים זה לזה מרחוק‪,‬‬ ‫ובנמשל‪ :‬בתקופות רבות נתונים ישראל בגלות‪ .‬אך‬ ‫שלמה מצרף את שני השירים שלהם לשיר אחד‪ ,‬וכך‬ ‫הוא מגלה שבאמת‪ ,‬גם בזמני הגלות והקושי שני הרעים‬ ‫קרובים מאד זה לזה‪ .‬קרבתם הנפשית כה גדולה עד‬ ‫שהם כסמוכים זה לזה ועונים זה לשירו של זה‪ .‬האווירה‬ ‫הקבועה השוררת במגילה היא של ביטחון וודאות‬ ‫בקשר‪ .‬בתקופות הארוכות של הריחוק מתפרצים הרצון‬ ‫והשקיקה של האוהבים בטהרתם‪ ,‬ולא ניתן למצוא בהם‬ ‫סיגים של אכזבה וריחוק נפשי‪ .‬דברי האהבה הנפלאים‬ ‫דֹודי‬ ‫"אנִ י ְל ִ‬ ‫כגון‪ּ" :‬כֻ ָּלְך ָיָפה ַר ְע ִיָתי ּומּום ֵאין ָּבְך" (ד‪ ,‬ז); ֲ‬ ‫חֹותם ַעל ִל ֶּבָך‬ ‫"ׂש ֵימנִ י ַכ ָ‬ ‫ּשֹׁוׁשּנִ ים" (ו‪ ,‬ג); ִ‬ ‫דֹודי ִלי ָהר ֶֹעה ַּב ַ‬ ‫וְ ִ‬ ‫רֹועָך" (ח‪ ,‬ו)‪ .‬נאמרים בזמני הריחוק של‬ ‫חֹותם ַעל זְ ֶ‬ ‫ַּכ ָ‬ ‫האוהבים‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שאף שמגילת שיר השירים מתארת ברובה מצב‬ ‫של ריחוק‪ ,‬מן האווירה הכללית של המגילה ומביטויי‬ ‫האהבה הרבים מספור עולה בבירור כי הנמשל‬ ‫שהמגילה באה לתאר הוא מציאות חיובית של שייכות‬ ‫ואהבה החזקות מכל מרחק‪ .‬אהבה זו‪ ,‬הנשמרת‬ ‫בעוצמה כה גדולה גם במצבים כה קשים‪ ,‬היא אהבה‬ ‫עמוקה וחזקה יותר מכל האהבות בעולם‪.‬‬ ‫מתוך ספר חדש מסדרת 'מכלל יופי' ‪052-7203221‬‬ ‫ניה המתחדשת במכון מאיר‬ ‫לטלפ‬ ‫דרושים טלפנים‬ ‫למערך התרומות‬ ‫שכר בסיס ‪ +‬בונסים‬ ‫משמרות צהרים או ערב‪.‬‬ ‫מיוחד לאברכים וסטודנטים‬ ‫מתאים ב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קו"ח למייל‬ ‫שליחי הציבור שלכם‬ ‫‪17‬‬ ‫מבית‬ ‫רוצים להגיע לאלפי בתי אב בציבור הדתי?‬ ‫‪18:30‬‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‪21:15‬‬ ‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬ ‫איתנו אתם יכולים!‬ ‫• הפצה שבועית של עלוני פרשת השבוע ופרסום‬ ‫באלפי בתי הכנסת ברחבי הארץ‬ ‫• הדבקת מודעות בבתי הכנסת ובריכוזים דתיים‬ ‫• דיוור ישיר בכל רחבי הארץ‬ ‫לרשותנו מאגר ממוחשב של כל בתי הכנסת‬ ‫כולל‪ -‬רשימת גבאים להפצה ממוקדת לפי קהל היעד‬ ‫‪20‬‬ ‫לפרטים‪ :‬יוסי בן הדור ‪052-8908518 -‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬ ‫לשולחן השבת‬ ‫זמן הגאולה!‬ ‫שלום ילדים!‬ ‫זהו ילדים‪ ,‬הגיע הזמן לצאת לחופשי‪ ,‬אסור להתעכב!‬ ‫אין זמן לארוז‪ ,‬לא ממתקים ולא את המחשב‪...‬‬ ‫נועלים נעליים‪ ,‬תופסים מקל‪ ,‬חוטפים משהו לאכל‬ ‫ופשוט הולכים‪ .‬לא מפחדים מאף אחד‪ ,‬לא מתביישים‬ ‫ולא מתנצלים‪ ...‬מה יהיה אתם שואלים? איך נסתדר? מה‬ ‫נאכל במדבר‪ ,‬איך נתגבר?‬ ‫עכשיו לא שואלים שאלות‪ ,‬עכשיו יוצאים‪ ,‬אין זמן‬ ‫למחשבות‪...‬‬ ‫עכשיו עולים על כנפי הנשר הגדול‪ ,‬כנפי השכינה‪,‬‬ ‫ומוסרים את עצמנו בידיו באמונה גמורה‪.‬‬ ‫לא מסתכלים לצדדים‪ ,‬משאירים את מצרים ואת כל‬ ‫השעבודים שלנו מאחור‪ ,‬כי לשם אף אחד לא רוצה יותר‬ ‫לחזור‪ ...‬אך זהירות רבה ‪ -‬שלא נחמיץ את המצה!‬ ‫לא לחיים של חופש ובילויים פנינו מועדות‪ ,‬אלא לחיים‬ ‫של שיעבוד לה' וקיום מצוות!‬ ‫את כל העצמיות שלנו‬ ‫מוסרים‬ ‫אל‬ ‫ה'‬ ‫יתברך בשמחה‬ ‫ורק מתוך כך זוכים לחופש האמיתי ‪ -‬החופש של הנשמה!‬ ‫מהיום איננו יותר קבוצה של עבדים אומללים אלא עם‬ ‫גדול ועצמאי‪ ,‬מלא כוחות ודבק באלהים!‬ ‫אז שתהיה לכולכם יציאה לחירות נעימה‪ ,‬ותאכלו כמה‬ ‫שיותר מצות ‪ -‬זה טוב לאמונה‪...‬‬ ‫שבת שלום וחג שמח וכשר‪,‬‬ ‫אוהב מאד‪ ,‬יאיר‪.‬‬ ‫חובבי תקשורת?‬ ‫צלמים דגולים?‬ ‫כתבים מוכשרים?‬ ‫יש לסטנדאפיסטים בנשמה?‬ ‫כם קול זמיר?‬ ‫עבור תכנית חדשה באתר‬ ‫ערוץ מאיר מחפש כתבי שטח נמרצים ומוכשרים בכל הגילאים‪.‬‬ ‫אם אתם מתאימים‪ ,‬שלחו לנו דוגמה באיכות טובה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫האביר במסכה השחורה‬ ‫פרק יב‬ ‫בפרקים הקודמים‪ :‬הצלבנים‬ ‫מתקיפים את חיפה הקדומה‪ ,‬וטל‬ ‫ויוני ממהרים עם יוחנן ואביו למפגש‬ ‫בביתו של הסנדלר‪ .‬מתוך הבית‬ ‫נשמעות צעקות‪ ,‬והילדים נכנסים‬ ‫פנימה עם אביו של יוחנן‪.‬‬ ‫בחדר קטן ישבו בצפיפות כמה‬ ‫עשרות אנשים‪ ,‬וההמולה היתה‬ ‫אדירה‪.‬‬ ‫"מספיק!" אדם גבוה עם זקן ארוך‬ ‫ושחור נעמד מלוא קומתו‪ ,‬ודפק על‬ ‫השולחן בהחלטיות‪ .‬כולם השתתקו‪,‬‬ ‫והאיש פנה אליהם‪" .‬חברים‪,‬‬ ‫הצלבנים עוד מעט יפרצו לעיר‪,‬‬ ‫ואנחנו צריכים להחליט מה אנחנו‬ ‫עושים‪ .‬כך לא נוכל להחליט דבר!‬ ‫ידבר כל אחד לפי תורו‪ ,‬נקשיב כולנו‪,‬‬ ‫ואז נחליט יחד‪ .‬משה בן שלמה‪,‬‬ ‫תאמר בבקשה שוב את דבריך‪".‬‬ ‫איש שמנמן עם קרחת נעמד‪,‬‬ ‫והביט בקהל המאזינים‪" .‬אני אומר‬ ‫שעלינו לברוח‪ .‬כולנו יודעים מה עשו‬ ‫הצלבנים בירושלים! אם הם ייכנסו‬ ‫לעיר‪ ,‬הם יכריחו אותנו לקבל את‬ ‫דתם‪ ,‬או שיהרגו אותנו! כדאי שנחכה‬ ‫לרדת החשיכה‪ ,‬ואז נצא בחשאי‬ ‫מהפרצה שבחומה הדרומית‪".‬‬ ‫"לא ולא!" קם בחור צעיר ממקומו‬ ‫בכעס‪" .‬איך ניתן לנוצרים הארורים‬ ‫אסתי רמתי‬ ‫האלה לכבוש את בתינו? על‬ ‫המכבים לא שמעתם? גם אם אנחנו‬ ‫מעטים‪ ,‬יש בנו רוח ה'! נלחם בגבורה‪,‬‬ ‫והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו!"‬ ‫"כן! להילחם בהם!" קראו אנשים‬ ‫נוספים ברחבי החדר‪" .‬ישעיהו‬ ‫צודק!"‬ ‫"אבל מדובר כאן באויב חזק‪ ,‬ואכזרי‬ ‫מאוד!" ניסה להתנגד השמנמן‬ ‫שדבר קודם‪.‬‬ ‫"משה‪ ,‬אתה פשוט פחדן!" אמר‬ ‫הצעיר "אני לא בורח מביתי באמצע‬ ‫הלילה כגנב! מי שרוצה להצטרף‬ ‫אליי מוזמן‪ .‬אנחנו צריכים לחלק‬ ‫תפקידים ולהצטייד בנשק כמה‬ ‫שיותר מהר‪".‬‬ ‫"רק שניה‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬אמרנו שנחליט‬ ‫יחד" התערב המזוקן שדיבר ראשון‪.‬‬ ‫"חברים‪ ,‬מי מסכים עם משה?"‬ ‫הבטתי על הקהל‪ .‬כמה אנשים‬ ‫הרימו את היד‪ ,‬אולי עשרה‪ ,‬וכולם‬ ‫נראו לי די מבוגרים‪.‬‬ ‫"ומי בעד להילחם?" המשיך המזוקן‪.‬‬ ‫המוני ידיים הורמו בהתלהבות‪,‬‬ ‫כולל ידו של יוחנן‪ .‬גם ידו של אביו‬ ‫התרוממה אט אט‪.‬‬ ‫"אז הוחלט ‪ -‬קהילת הקודש חיפה‬ ‫נלחמת בצלבנים!" אמר המזוקן‪,‬‬ ‫ונאנח אנחה קטנה‪" .‬נתפלל שה'‬ ‫יהיה בעזרנו…"‬ ‫* הערוץ לא מתחייב להשתמש או לפרסם את הכתבות‬ ‫* השולח מאשר לערוץ להשתמש בקבצים לכול צרכי הערוץ‪.‬‬ ‫לילדים‬ ‫ באהבה‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫רּוח ַהּק ֶֹדׁש‬ ‫ַ‬ ‫ְּבוַ ַּדאי ַּכ ֲא ׁ ֶשר ֲאנִ י או ֵֹמר רוּ ַח ַה ּק ֶֹד ׁש‪ַ ,‬א ֶּתם‬ ‫נֻפח ְּב ִד ְמיוֹנוֹת‬ ‫שא‪ְ ,‬מ ָּ‬ ‫חו ׁ ְֹש ִבים ַעל ָצ ִעיר הו ֶֹזה וּ ִמ ְתנַ ֵּ ׂ‬ ‫ירים או ִֹתי‪ֲ .‬אנִ י נַ ַער ָרגִ יל ‪ִ -‬מ ְּל ַבד ַה ַּצ ּמוֹת‬ ‫ׁ ָשוְ א‪ָ .‬אז ֵאינְ ֶכם ַמ ִּכ ִ‬ ‫ׁ ֶש ִּלי ‪ֲ -‬א ִפ ּלוּ ְק ָצת ָּת ִמים‪ֲ .‬אנִ י ִמ ְת ַא ֵּמץ ַל ֲעבֹד ֶאת ד' וְ ֶזה ָּכל‬ ‫ייע ָתא ִּד ׁ ְש ַמ ָּיא‪.‬‬ ‫יתי ְל ִס ָ‬ ‫ַח ַּיי‪ֲ .‬א ָבל ָז ִכ ִ‬ ‫יזה ֵס ֶפר‪,‬‬ ‫וְ ִאם ִּת ׁ ְש ֲאלוּ נִ י ָמה ִח ַּד ׁ ְש ִּתי ְּברוּ ַח ַה ּק ֶֹד ׁש ׁ ֶש ִּלי ‪ֵ -‬א ֶ‬ ‫יזה ׁ ִשיר ק ֶֹד ׁש ֶע ְליוֹן ‪ָ -‬א ׁ ִשיב ָל ֶכם ׁ ֶש ּלֹא ְמדֻ ָּבר ְּכ ָלל ַּב ֶּזה‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫ֵא ֶ‬ ‫ְּב ֶע ְז ָרה ִמן ַה ׁ ָּש ַמיִ ם ְּב ַמ ֲה ַל ְך ַמ ְח ׁ ְשבו ַֹתי‪.‬‬ ‫ֹאש(‪.)1‬‬ ‫יש ֶשד' ַמ ְכנִ יס ִלי נִ ּתוּ ִחים ֶהגְ יוֹנִ ִּיים ָּבר ׁ‬ ‫ֲאנִ י ַמ ְר ִּג ׁ‬ ‫יתי ְלרוּ ַח ד'‪ָּ .‬בעו ָֹלם‬ ‫יַ ַחד ִעם ֶזה ֵאינִ י חו ׁ ֵֹשב ׁ ֶש ִּמן ַה ֶה ְפ ֵקר ָז ִכ ִ‬ ‫יתי‬ ‫יֻלד‪ָ .‬היִ ִ‬ ‫ׁ ֶש ָּלנוּ לֹא זו ִֹכים ְל ׁשוּ ם ָּד ָבר ְּב ִלי ָע ָמל‪ָ .‬א ָדם ְל ָע ָמל ַּ‬ ‫נָ ִזיר ָּכל ָּכ ְך ַה ְר ֵּבה ׁ ָשנִ ים‪ ,‬וִ ַּת ְר ִּתי ַעל ַה ְב ֵלי ָהעו ָֹלם ַה ֶּזה ׁ ֶש ַר ִּבים‬ ‫(שמשון חלק ‪)10‬‬ ‫יהם‪ ,‬וְ ִלי ַה ַּדל ָּברוּ ר‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּזה ָמה ׁ ֶש ִה ְכ ׁ ִשיר או ִֹתי‬ ‫ְלהוּ ִטים ַא ֲח ֵר ֶ‬ ‫ְלרוּ ַח ד'‪.‬‬ ‫רוּ ַח ד' ֶזה לֹא ַמ ׁ ֶּשהוּ ׁ ֶשנּ ו ֵֹחת ִּפ ְתאוֹם ַעל ָא ָדם ִאם ֵאינ ֹו מוּ ָכן‪.‬‬ ‫ימית ַמ ָּד ִעית נַ ְפ ׁ ִשית ׁ ֶשל‬ ‫ֲאנִ י ָח ׁש ׁ ֶש ּזוֹ ִה ְתרו ְֹממוּ ת מוּ ָס ִרית ְּפנִ ִ‬ ‫יע ִּבי ֵּפרוּ ִרים ׁ ֶשל‬ ‫ּכוֹחוֹת ַה ֶּנ ֶפ ׁש‪ְ .‬ל ַאט ְל ַאט ִה ְת ִחילוּ ְלהו ִֹפ ַ‬ ‫ִה ְתעו ְֹררוּ ת נִ ׁ ְש ָמ ִתית‪ .‬רוּ ַח ד' ֵה ֵח ָּלה ִל ְפעֹם ִּבי ְּב ַמ ֲחנֵ ה ָּדן‪ֵּ ,‬בין‬ ‫ָצ ְר ָעה וּ ֵבין ֶא ׁ ְש ָּתאוֹל(‪ִ ,)2‬מ ֵּדי ַּפ ַעם ְּב ַפ ַעם‪ ,‬לֹא ָּכל ַה ְּז ַמן‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫ְּכמוֹ ַּפ ֲעמוֹן‪ ,‬הו ֵֹל ְך וּ ִמ ְת ַע ֵּצם‪.‬‬ ‫ְּבוַ ַּדאי ַא ֶּתם ׁשו ֲֹא ִלים ֶאת ַע ְצ ְמ ֶכם ָמה ַה ֶּק ׁ ֶשר ֵּבין רוּ ַח ד' ְל ֵבין‬ ‫ַמ ֲחנֶ ה ָּדן ֵּבין ָצ ְר ָעה וְ ֶא ׁ ְש ָּתאוֹל‪ֶ .‬זה ָּפ ׁשוּ ט ְמאוֹד‪.‬‬ ‫‪ .1‬בבא בתרא יב ב‪ ,‬רש"י ד"ה "ולאו טעמא קאמר"‪.‬‬ ‫‪ .2‬שופטים יג כה‪.‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬ ‫באהבה ובאמונה‬ ‫‪7‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪JERUSALEM‬‬ ‫החירות הצביונית היא אותה הרוח הנישאה‪ ,‬שהאדם וכן העם בכלל‪,‬‬ ‫מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו‪ ,‬לתכונה‬ ‫הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו‪ ,‬ובתכונה כזאת אפשר לו‬ ‫להרגיש את חייו שהם שווים את ערכם‪.‬‬ ‫שולם ‪P.P‬‬ ‫אישור מס' ‪2061‬‬ ‫(עולת ראיה ב‪ ,‬רמה)‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫תפקידה של מפלגה דתית‬ ‫תפקידה של מפלגה דתית‪-‬לאומית מתחלק‬ ‫לשני חלקים‪ :‬מה היא מחויבת עתה‪ ,‬ולמה עליה‬ ‫לחתור בעתיד‪.‬‬ ‫חובתה העכשווית מתבררת בספר אורות‬ ‫של מרן הרב קוק‪" :‬הדור הראשון של עקבתא‬ ‫דמשיחא‪ ,‬בתחילת קץ המגולה של ישוב א"י‪ ,‬הוא‬ ‫מכשיר את החומר של כנסת ישראל‪ ,‬והרוחניות‬ ‫צריכה לשמש בו שימוש של שמירת החיים‬ ‫הפנימיים" (אורות התחיה מ)‪ .‬בלי חיים פנימיים‪,‬‬ ‫גם הציונות תיפול חלילה‪ ,‬גם המדינה תיפול‬ ‫חלילה‪" .‬כי הרעיון הלאומי‪ ,‬כשהוא רק חילוני‪,‬‬ ‫הלא יוכל להתהפך לרועץ לישראל‪ ,‬לנכר את כל‬ ‫אותות האומה‪ ,‬ולהפג מקרבה כל רשמי חייה‪,‬‬ ‫שאז יוכל להיות כוח מהרס‪ ,‬במקום כוח בונה"‬ ‫(אגרת לפועל המזרחי‪ ,‬מאמרי הראיה ‪.)197‬‬ ‫פני ד' אלהיו"‪.‬‬ ‫"המזרחי מוכרח להיות בציונות מה שישראל‬ ‫בעמים‪ :‬כוח של תסיסה תמידית‪ ,‬כוח שלא יחדל‬ ‫את עבודתו ואת סגולת‪-‬הפרייתו‪ ,‬לעולם יתבע‬ ‫את תביעתו ויביע ברמה את תקוותו לניצחון‬ ‫אחי‬ ‫את‬ ‫אנוכי מבקש‬ ‫חילוקי דעות‬ ‫ולא חילוקי לבבות‬ ‫במילים פשוטות‪ :‬המפלגה הדתית‪-‬לאומית‬ ‫צריכה להיות משגיח כשרות של המדינה‪.‬‬ ‫זה תפקיד מאד חשוב‪ ,‬מאד מכובד‪ ,‬מאוד‬ ‫חיוני‪ .‬יש שמחשיבים אותו ללא מכובד‪ ,‬אך זו‬ ‫טעות גמורה‪ ,‬זאת אי הבנה שהגוף החסון ביותר‪,‬‬ ‫אם הוא בלי נשמה‪ ,‬ייפול‪.‬‬ ‫אבל תפקידה העתידי הגדול של מפלגה זאת‬ ‫מתבאר באריכות באגרת של מרן הרב קוק‬ ‫למזרחי בקונגרס הציוני (אגרת תקעא)‪" :‬המזרחי‬ ‫עומד עד כה במעמד צנוע ושתקני‪ ,‬כותב על‬ ‫דגלו‪ :‬להכניס את שלומי‪-‬אמוני‪-‬ישראל תחת‬ ‫הדגל הציוני" ‪ -‬מה שנכלל בביטוי דתי‪-‬לאומי‪,‬‬ ‫כלומר גם הדתי יוכל להיות לאומי‪.‬‬ ‫אך לא די בכך‪ .‬עליו "לזרק את הנשמה" בתוך‬ ‫כל התנועה הציונית‪" .‬להכיר בגאון את גדולת‬ ‫תעודתו‪ .‬לא להיות שמש למפלגה מעשית‪,‬‬ ‫פוליטית‪ ,‬קולטורית וכו" אלא "להוציא את עניין‬ ‫הציונות מקטנות‪ ...‬לקראת עתידו הגדול באור‬ ‫שיוביץ ושות'‬ ‫תכנית הכנס‬ ‫הכינוס יתקיים בע"ה‬ ‫ביום ראשון‬ ‫א' דחוה"מ פסח‬ ‫ט"ז ניסן תשע"ה‬ ‫בישיבת עטרת ירושלים‬ ‫חילוץ מכונסי נכסים‬ ‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬ ‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬ ‫‪ 9:30‬הרב אלישע וישליצקי ‪ -‬ירושלים‬ ‫‪ 10:15‬הרב שלמה אבינר‬ ‫ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל‬ ‫‪ 11:00‬הרב יוסף קלנר‬ ‫ר"מ במכינה הישיבתית הקדם צבאית בני דוד‬ ‫‪ 11:45‬הרב יהודה בן ישי‬ ‫ראש קהילה בבקעה וראש מכון אורה‬ ‫‪ 12:30‬הרב יהושע צוקרמן‬ ‫ר"מ בישיבת הר המור ובעטרת ירושלים‬ ‫רח' הגיא ‪51‬‬ ‫ירושלים שבין החומות‬ ‫‪ 13:20‬תפילת מנחה והפסקה‬ ‫‪ 300‬מטר מרחבת הכותל המערבי‬ ‫דרך המנהרה לכיוון שער שכם‬ ‫‪ 15:30‬הרב נחשון קנדל‬ ‫ר"מ בישיבת עטרת ירושלים‬ ‫המחלקה הכלכלית‬ ‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬ ‫מוחלט ושלם של דעתו‪ ,‬הכוללת‪ ,‬העליונה‬ ‫והקבועה" כלומר "הדת בישראל‪ ,‬אור ד'‬ ‫שבנשמתו"‪ .‬התוכנית של המזרחי צריכה להיות‪:‬‬ ‫"שהציונות מבוססת היא על יסוד תחיית האומה‬ ‫בתורתה על אדמתה" (אגרת תקעא)‪.‬‬ ‫הציבור מוזמן‬ ‫‪ 16:15‬הרב מאיר גולדוויכט‬ ‫מראשי ישיבה יוניברסטי‬ ‫‪ 17:00‬הרב אריה אוריאל‬ ‫ר"מ בישיבת עטרת ירושלים‬ ‫עזרת נשים פתוחה‬ ‫בקרו אותנו באתר ‪ www.ateret.org.il‬לפרטים ‪052-8274872‬‬ ‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬