‫מבוא למיקרו כלכלה – תקציר שיעור מס' ‪ / 8‬ד"ר מושיק לביא‬ ‫‪1‬‬ ‫נושאי השיעור‪ :‬התערבות ממשלה‬ ‫השפעת מס על שיווי המשקל‬ ‫עודף כלכלי‬ ‫סובסידיה‬ ‫מכס ‪ /‬מכסות‬ ‫תרגילים להגשה‪( :‬מגישים ב‪ 2-‬חלקים – נחשב כשני תרגילים)‪:‬‬ ‫תרגיל ‪ 10‬שאלה ‪( 1‬ללא סעיף ‪ )5‬ליום ____________‬ ‫תרגיל ‪ 10‬שאלות ‪ 3-12‬ליום __________‬ ‫התערבות ממשלה‬ ‫לפעמים הממשלה מעוניינת להתערב בתוצאה של שווקים מסוימים‪ .‬למה? (השפעות חיצוניות על המשק‪,‬‬ ‫ערכים‪ ,‬סיוע לסקטורים מסוימים במשק‪ ,‬שיקולי טווח ארוך)‪ .‬נערוך דיון קצר בכיתה‪.‬‬ ‫בשיעור זה נבחן את דרכי הממשלה להשפיע על תוצאות שיווי המשקל בשווקים‪.‬‬ ‫סוגי מסים‪:‬‬ ‫מס ישיר‪ :‬מס המוטל ישירות על הכנסה‪ .‬מס עקיף‪ :‬מס המוטל על מוצר מסוים‬ ‫אנחנו נתמקד במסים עקיפים המשפיעים על תוצאות שוק המוצרים (משנים את שיווי המשקל)‪.‬‬ ‫‪ 2‬דרכים להטיל מס עקיף‪:‬‬ ‫סכום קבוע‪ t :‬שקלים לכל מוצר‪ .‬דוגמא‪ :‬אגרת טלוויזיה‪.‬‬ ‫מס יחסי (לפי הערך)‪ :‬נקבע כאחוז מסוים מהמחיר (לפני או אחרי מס‪ ,‬בד"כ לפני מס)‪ .‬דוגמא‪ :‬מע"מ‪.‬‬ ‫מבחינה כלכלית‪ :‬המסים שקולים זה לזה‪ ,‬ניתן להמיר כל מס קבוע במס לפי ערך ולקבל את אותן‬ ‫התוצאות ב‪-‬ש‪.‬מ (אם גודל המס בשקלים הוא זהה‪ ,‬כמובן)‪.‬‬ ‫ההשפעה של הטלת מס על המחיר לצרכן וליצרן‪:‬‬ ‫כאשר מוטל מס המחיר לצרכן אינו זהה למחיר ליצרן‪ .‬נצטרך לסמן בצורה שונה את שני המחירים‪ .‬הפער‬ ‫בין המחיר ליצרן למחיר לצרכן הוא גודל המס‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫מס קבוע של ‪ 10‬שקלים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחיר ליצרן יהיה‪P :‬‬ ‫המחיר לצרכן יהיה‪M=P+10 :‬‬ ‫מס יחסי של ‪ 10%‬מהמחיר ליצרן (המקרה הנפוץ)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחיר ליצרן‪P :‬‬ ‫המחיר לצרכן‪M=1.1*P :‬‬ ‫מס יחסי של ‪ 10%‬מהמחיר לצרכן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחיר ליצרן‪P=0.9*M :‬‬ ‫המחיר לצרכן‪M :‬‬ ‫‪ 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪ .‬שני תרשימים בסיכום זה‬ ‫לקוחים מתוך חומרי ההרצאה של פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫השפעה הטלת מס על עקומות הביקוש וההיצע‪:‬‬ ‫ניתן לבחון את השפעת המס בשתי דרכים שונות שמובילות לאותה תוצאה (כמובן)‪ :‬תזוזה של עקומת‬ ‫ההיצע או תזוזה של עקומת הביקוש‪ .‬שימו לב! בכל בעיה‪ ,‬ניתן לבחור בדרך הפתרון לפי הנוחות שלנו‬ ‫ומבנה השאלה‪.‬‬ ‫דרך ראשונה‪ :‬הזזה של עקומת ההיצע‪( .‬ראו תרשים)‪.‬‬ ‫נניח משק היה בשיווי משקל במחיר ‪ .P0, Q0‬הממשלה החליטה להטיל מס בגודל ‪ t‬על המוצר‪ .‬כעת‬ ‫הסכום שמקבל כל יצרן עבור המוצר הוא נמוך יותר ממה שמשלם הצרכן‪ .‬כאשרה הצרכן משלם ‪M‬‬ ‫שקלים‪ ,‬היצרן מקבל רק‪. P=M–t :‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬עקומת ההיצע של היצרן זזה כלפי מעלה ב‪ t-‬שקלים‪ .‬כדי לייצר כל כמות היצרן דורש ‪t‬‬ ‫שקלים יותר מכמה שדרש בעקומה הרגילה‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬נקודת שיווי המשקל משתנה ל‪ .E1-‬בנקודה החדשה המחיר לצרכן גבוה ממחיר שיווי המשקל‬ ‫המקורי והמחיר ליצרן נמוך ממחיר שיווי המשקל המקורי‪ .‬כתוצאה מכך‪ :‬כמות שיווי המשקל יורדת‪.‬‬ ‫העודף הכלכלי‪:‬‬ ‫תקבולי הממשלה (הכנסות ממיסים) או הוצאות הממשלה (במקרה סובסידיה) משפיעים על העודף‬ ‫הכלכלי הנובע מפעילות השוק‪ .‬כאשר מחשבים את העודף הכלכלי צריך לקחת בחשבון את השינוי בעודף‬ ‫הכלכלי של הצרכן‪ ,‬בעודף הכלכלי של היצרן ובהוצאות‪/‬הכנסות של הממשלה (העודף של הממשלה)‪.‬‬ ‫תחת עקומות ביקוש והיצע סטנדרטיות (בפרט‪ :‬לא קשיחות לחלוטין) הטלת מס תמיד פוגעת בעודף הכלכלי‬ ‫ביחס לשיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬בכיתה נראה מדוע‪.‬‬ ‫בתרשים לעיל‪ :‬עודף היצרן קטן‪ ,‬עודף הצרכן קטן וקיימים תקבולי ממשלה חיובים (בגודל גובה המס‬ ‫כפול מספר היחידות בש"מ החדש)‪ .‬אבל‪ :‬סך העודף הכלכלי ירד‪ .‬בכמה? בגודל המשולש ‪.E1-E0-H‬‬ ‫ניתן להגדיר את נטל המס על הצרכן ואת נטל המס על היצרן לפי הירידה בעודף הכלכלי של כל אחד‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫מי נושא בנטל המס?‬ ‫הטלת מס גורמת לעליית המחיר לצרכן‪ ,‬ירידת המחיר ליצרן וירידה בכמות‪ .‬תחת הנחות של עקומות‬ ‫ביקוש והיצע רגילות ניתן לאפיין את התוצאות לגבי המחיר באופן הבא‪:‬‬ ‫נניח משק היה בשיווי משקל במחיר ‪ P‬והממשלה הטילה מס בגובה ‪ T‬אזי‪:‬‬ ‫‪P+T‬‬ ‫<‬ ‫המחיר לצרכן‬ ‫אחרי המס‬ ‫<‬ ‫‪P‬‬ ‫המחיר המקורי‬ ‫<‬ ‫מחיר ליצרן‬ ‫אחרי המס‬ ‫<‬ ‫‪P-T‬‬ ‫שימו לב‪ :‬המס אינו מתגלגל כולו אל הצרכן או אל היצרן‪ .‬כל אחד מהצדדים סופג חלק מהמס‪.‬‬ ‫החלוקה הספציפית בין היצרנים לצרכנים תלויה בגמישות של העקומות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שעקומת הביקוש קשיחה יותר‪ ,‬חלק גדול יותר מהמס מתגלגל למחיר לצרכן והיצרן סופג‬ ‫חלק קטן יותר מהמס (ירידת המחיר ליצרן מתונה יותר)‬ ‫ככל שעקומת הביקוש גמישה יותר‪ ,‬חלק קטן יותר מהמס מתגלגל למחיר לצרכן והיצרן סופג‬ ‫חלק גדול יותר מהמס (ירידה המחיר ליצרן חדה יותר)‬ ‫ככל שעקומת ההיצע קשיחה יותר‪ :‬היצרן סופג יותר מעליית המס‪ ,‬הצרכן פחות‬ ‫ככל שעקומת ההיצע גמישה יותר‪ :‬היצרן סופג פחות מעליית המס‪ ,‬הצרכן יותר‬ ‫ניתוח מקרי קיצון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקומת היצע קשיחה לגמרי‪ :‬המס אינו משנה את הכמות הנמכרת‪ ,‬המחיר ליצרן יורד בגובה‬ ‫המס‪ .‬היצרנים נושאים בכל נטל המס‪.‬‬ ‫עקומת היצע גמישה לגמרי‪ :‬המס אינו משנה את המחיר ליצרן‪ .‬המחיר לצרכן עולה בגובה המס‪.‬‬ ‫הצרכנים נושאים בכל נטל המס‪.‬‬ ‫נקודה למחשבה‪ :‬מה קורה במקרה של עקומת ביקוש קשיחה לגמרי? עקומת ביקוש גמישה לגמרי?‬ ‫נחזור לניתוח ההשפעה של הטלת מס על שיווי המשקל בשוק וכעת נראה את הדרך השנייה להזיז את‬ ‫עקומת הביקוש‪.‬‬ ‫דרך שנייה‪ :‬הזזה של עקומת הביקוש‪.‬‬ ‫ניתן לחשוב על הבעיה בדרך אחרת ולתאר את המס ‪ t‬כמס המוטל בנוסף למחיר שמקבל היצרן‪ .‬במקרה‬ ‫כזה נזיז את עקומת הביקוש – כי הצרכן משלם ‪ t‬שקלים יותר מכל מחיר שהוא מעביר ליצרן‪ .‬במקרה‬ ‫כזה עקומת הביקוש זזה למטה (ימינה) ב‪ t-‬שקלים‪ :‬בכל כמות מבוקשת המחיר שמסכים הצרכן לשלם‬ ‫נמוך ב‪ t-‬שקלים מהמחיר שהסכים לשלם לפי עקומת הביקוש המקורית‪.‬‬ ‫נקודת שיווי המשקל החדשה מתקבלת בדיוק באותה נקודה כמו במקרה הקודם‪ .‬המחיר ליצרן יורד‪,‬‬ ‫המחיר לצרכן עולה‪ ,‬וכמות שיווי המשקל קטנה‪ .‬התוצאות הסופיות של הניתוח זהות לתוצאות הדרך‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫שימו לב!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בפועל נקודת שיווי המשקל החדשה מתקבלת בנקודה בה המרחק בין עקומת הביקוש (המקורית)‬ ‫לעקומת ההיצע (המקורית) שווה בדיוק לגובה המס שהטילה הממשלה‪ .‬מכיוון שמדובר בכמות‬ ‫ספציפית – אין הבדל בין תזוזה של עקומת ההיצע לתזוזה של עקומת הביקוש כדי למצוא את‬ ‫שיווי המשקל החדש‪.‬‬ ‫לא להזיז את שתי העקומות ביחד‪.‬‬ ‫כאשר מוטל מס יחסי אין שינוי בדרך הפיתרון‪ .‬ההבדל היחיד‪ :‬העקומה לא זזה בצורה מקבילה‬ ‫אלא באופן יחסי לגודל ביחידות (במחיר נמוך התזוזה של העקומה ביחידות קטנה מאשר התזוזה‬ ‫במחיר גבוה)‬ ‫סובסידיה‬ ‫סובסידיה היא הטלה של מס שלילי‪ .‬הממשלה מעבירה סכום של כסף תמורה כל רכישה של‬ ‫מוצר (בד"כ ליצרן)‪ .‬שיטת הניתוח זהה לחלוטין לשיטת הניתוח של הטלת מס – רק בכיוון‬ ‫ההפוך‪.‬כאשר הממשלה מעניקה סובסידיה אפשר להזיז את עקומת ההיצע למעלה (שמאלה) או‬ ‫את עקומת הביקוש למטה (ימינה)‪.‬‬ ‫הענקת סובסידיה בגובה ‪ S‬מעלה את הכמות בשיווי משקל‪ .‬המחיר ליצרן עולה‪ ,‬המחיר לצרכן‬ ‫יורד‪ .‬בגרף למטה‪ ,‬מזיזים את עקומת ההיצע ימינה ולמטה ומתקבל שיווי משקל חדש‪:‬‬ ‫הנטל הכלכלי‪:‬‬ ‫הטלת סובסידיה גורמת להיווצרות נטל כלכלי‪ :‬עודף הצרכן עולה‪ ,‬עודף היצרן עולה‪ ,‬אבל עודף‬ ‫הממשלה הוא שלילי (הממשלה מוציאה כסף) וסך הכול השינוי בעודף הכלכלי הוא שלילי‪.‬‬ ‫בכיתה נראה בצורה גראפית‪ .‬ראו גם בגרף למטה שמציג את השינוי ע"י הזזה של עקומת‬ ‫הביקוש ומציאת ש"מ חדש‪:‬‬ ‫גם במקרה של סובסידיה ניתן לנתח את ההשפעה על הצרכנים והיצרנים לפי הגמישות של העקומות‪.‬‬ ‫ככל שעקומת ההיצע קשיחה יותר – חלק גדול יותר מהסובסידיה יתגלגל לעליית מחיר ליצרן וחלק קטן‬ ‫יותר יתגלגל לצרכן (המחיר לצרכן ירד פחות)‪ .‬ככל שעקומת ההיצע גמישה יותר – חלק גדול יותר‬ ‫מהסובסידיה יתגלגל לעליית מחיר לצרכן (המחיר לצרכן ירד יותר)‪.‬‬ ‫ובאופן דומה‪ :‬ככל שעקומת הביקוש קשיחה יותר – המחיר לצרכן ירד יותר‪ .‬ככל שעקומת הביקוש‬ ‫גמישה יותר – המחיר לצרכן ירד פחות‪.‬‬ ‫מכס‪ ,‬מכסות‬ ‫כאשר הממשלה רוצה להשפיע על היבוא למדינה היא יכולה להטיל מס או לקבוע מכסת יבוא‪:‬‬ ‫מכס הוא מס המוטל על יבוא בלבד (באופן הפוך ניתן לתמרץ את היצוא ע"י מתן סובסידיה ליצוא בלבד)‪.‬‬ ‫תשלום המכס גורם לכך שהמחיר של הסחורה המיובאת עולה ולכן הוא מקטין את כמות היבוא בש"מ‬ ‫וגורם לעליית המחיר לצרכן וליצרן‪.‬‬ ‫דרך נוספת להשפיע על כמות היבוא היא קביעת מכסה‪ :‬הממשלה מגבילה את הכמות המותרת ליבוא‪.‬‬ ‫במקרה כזה עקומת ההיצע של המשק משתנה כך שהכמות המוצעת במחיר הבינלאומי מתווספת לכמות‬ ‫ההיצע המקומי ואח"כ ממשיך ההיצע המקומי כרגיל‪.‬‬ ‫בתרשים ניתן לראות את המצב בשוק שמתקיים בו יבוא בכמה שלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬ללא התערבות ממשלה‪ .‬המחיר העולמי הוא *‪ P‬הייצור המקומי הוא ‪ Q1‬והצריכה המקומית‬ ‫היא ‪ .Q2‬כמות היבוא היא ‪. Q2-Q1‬‬ ‫שלב שני‪ :‬כאשר המדינה מטילה מכס‪ ,‬המחיר עולה ל‪ . -‬הצריכה המקומית יורדת‪ ,‬הייצור המקומי עולה‬ ‫והיבוא קטן‪ .‬שימו לב שהעודף הכלכלי קטן למרות תקבולי המס החיוביים‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬המדינה יכולה לקבוע מכסה במקום להטיל מכס‪ .‬במקרה כזה עקומת ההיצע החדשה נראית‬ ‫כך‪ :‬במחיר הנמוך מ‪ P*-‬ההיצע הוא ‪ ,AB‬אח"כ במחיר הבינלאומי נוספת המכסה שקבעה הממשלה‬ ‫(הקטע ‪ )BF‬ואח"כ ממשיכה עקומת ההיצע הרגילה (קטע ‪ .)FH‬שימו לב שהכמות הנצרכת והמחיר‬ ‫לצרכן זהה למצב של הטלת מכס (בדוגמא הספציפית הזאת‪ ,‬זה לא בהכרח נכון תמיד)‪ .‬עדיין יש נטל‬ ‫כלכלי‪ .‬שימו לב שמקרה של מכסה בעלי הזיכיון (המוגבל) ליבוא מרוויחים את הסכום שקודם קיבלה‬ ‫הממשלה כמכס‪.‬‬ ‫ראו תרשים‪:‬‬ ‫מחיר מינימום‪ ,‬מחיר מקסימום‬ ‫מחיר מינימום‪:‬‬ ‫נניח שהמח יר שנקבע בשיווי משקל נמוך בעיני הממשלה והיא מעוניינת להבטיח מחיר גבוה יותר‬ ‫ליצרנים‪ .‬לממשלה שמורה הזכות לקבוע בחוק מחיר מינימום למוצר‪ .‬במקרה כזה צפוי להיות עודף היצע‪.‬‬ ‫בשוק המוצרים‪ ,‬הממשלה יכולה להתנהג כ‪"-‬קונה אחרון" כדי לתמוך במחיר המינימום שנקבע‪ .‬במקרה‬ ‫כזה הממשלה מתחייבת לקנות את כל עודפי ההיצע שמצטברים בשוק‪.‬‬ ‫בשוק העבודה‪ ,‬הממשלה קובעת שכר מינימום אבל אינה מטפלת בעודפי ההיצע (במקרה הזה‪ :‬עובדים‬ ‫שמעוניינים להציע את כוח עבודתם בשכר המינימום שהממשלה קבעה)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קביעת שכר מינימום‬ ‫עלולה להוביל לאבטלה‪.‬‬ ‫הממשלה יכולה להשיג תוצאה דומה למחיר מינימום ע"י הענקת סובסידיה ליצרנים כך שבשיווי המשקל‬ ‫המחיר ליצרן יהיה מחיר המינימום‪ .‬זה כמובן עולה יותר כסף לממשלה‪.‬‬ ‫בכיתה נשווה בין העלות של רכישת עודף ההיצע להענקת סובסידיה ונראה מה עולה יותר לממשלה ומתי‬ ‫[כשהביקוש גמיש – ההוצאות גדולות יותר ברכישת עודף ההיצע; כשהביקוש קשיח ההוצאות גדולות‬ ‫יותר בהענקת סובסידה]‬ ‫מחיר מקסימום‬ ‫מחיר מקסימום‪ :‬משמש במקרים שבהם הממשלה מעוניינת להוריד את מחיר רכישת מוצר למרות תנאי‬ ‫השוק בהם נקבע מחיר גבוה יותר‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הביקוש יהיה גבוה יותר מההיצע ויהיה צורך להנהיג‬ ‫קיצוב (לא לאפשר לכל צרכן לקבל את כל הכמות המבוקשת על‪-‬ידו)‪ .‬מבחינה גראפית‪:‬‬ ‫הממשלה יכולה להשיג תוצאה דומה למחיר מקסימום ע"י הענקת סובסידיה לצרכנים כך שתבטיח‬ ‫שהמחיר לצרכן יקבע על ‪ PMAX‬שבוחרת הממשלה‪.‬‬ ‫חישוב שטחים ‪ -‬תזכורת‪:‬‬ ‫כדי לפתור את התרגילים תצטרכו מדי פעם לפתור בעיות שטחים פשוטות‪ .‬לפניכם תזכורת קצרה‪:‬‬ ‫שטח משלוש‪ :‬בסיס כפול גובה חלקי ‪.2‬‬ ‫שטח מלבן‪ :‬גובה כפול רוחב‪.‬‬ ‫שטח טרפז‪ :‬בסיס תחתון ועוד בסיס עליון כפול גובה חלקי ‪:2‬‬ ‫_סוף__‬