1. No category

‫כלכלה בדרך הקלה‬
‫ספר תרגול במיקרו כלכלה‬
‫סטודנטים יקרים‬
‫לפניכם ספר תרגילים בקורס מבוא למיקרו כלכלה‪ .‬הספר הוא חלק‬
‫מפרויקט חדשני וראשון מסוגו בארץ במקצוע זה‪ ,‬המועבר ברשת‬
‫האינטרנט ‪ .On-line‬הקורס באתר כולל פתרונות מלאים לספר התרגילים‪.‬‬
‫הפתרונות מוגשים בסרטוני וידאו המלווים בהסבר קולי‪ ,‬כך שאתם רואים‬
‫את התהליכים בצורה מובנית‪ ,‬שיטתית ופשוטה‪ ,‬ממש כפי‬
‫שנעשה בשיעור פרטי‪.‬‬
‫את הקורס בנה מר עופר לוי‪ ,‬מרצה מבוקש ומחבר סדרת הספרים "כלכלה‬
‫בדרך הקלה" במקצועות מיקרו כלכלה‪ ,‬מאקרו כלכלה ותורת המחירים‪,‬‬
‫אשר לימד אלפי סטודנטים מרוצים‪.‬‬
‫אז אם אתם עסוקים מידי בעבודה‪ ,‬סובלים מלקויות למידה‪ ,‬רוצים‬
‫להצטיין או פשוט אוהבים ללמוד בשקט בבית‪ ,‬אנחנו מזמינים אתכם‬
‫לחוויית לימודים יוצאת דופן וחדשה לחלוטין‪ ,‬היכנסו עכשיו לאתר‬
‫אנו מאחלים לכם הצלחה מלאה בבחינות‬
‫צוות האתר ‪GooL‬‬
‫גּול‪ ,‬בשביל התרגּול !‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק ‪ :1‬התערבות ממשלה – מס ‪ /‬סובסידיה‬
‫(כולל מחיר מינימום ומחיר מקסימום)‬
‫‪ .1‬בשוק ‪ X‬שוררת תחרות משוכללת‪ .‬הניחו שעקומות ההיצע והביקוש לרגילות (עקומת הביקוש יורדת‬
‫משמאל לימין ועקומת ההיצע עולה משמאל לימין)‪ .‬הכמות הנמכרת במצב המוצא היא ‪1000‬‬
‫יחידות‪ .‬הממשלה נותנת ליצרנים סובסידיה לכל יחידה מיוצרת של ‪ .₪ 10‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬רק היצרנים יהנו מהסובסידיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר ליצרן ולצרכן יירד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה תהיינה גבוהות מ ‪.₪ 10,000‬‬
‫ד‪ .‬המחיר לצרכן יירד ב‪ ₪ 10 -‬בדיוק‪.‬‬
‫‪ .2‬בשוק ‪ X‬שוררת תחרות משוכללת‪ .‬הניחו שעקומות ההיצע והביקוש לרגילות (עקומת הביקוש יורדת‬
‫משמאל לימין ועקומת ההיצע עולה משמאל לימין)‪ .‬הממשלה נותנת ליצרנים סובסידיה בגודל קבוע‬
‫לכל יחידה מיוצרת‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬ככל שעקומת הביקוש גמישה יותר‪ ,‬הירידה במחיר לצרכן תהיה גדולה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שעקומת הביקוש קשיחה יותר‪ ,‬העלייה במחיר ליצרן תהיה גדולה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ככל שעקומת ההיצע גמישה יותר‪ ,‬הירידה במחיר לצרכן תהיה קטנה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ככל שעקומת ההיצע קשיחה יותר‪ ,‬העלייה במחיר ליצרן תהיה גדולה יותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬השינוי במחירים אינו תלוי בגמישויות של עקומות ההיצע והביקוש‪.‬‬
‫‪ .3‬בשוק ‪ X‬שוררת תחרות משוכללת‪ .‬הניחו שעקומות ההיצע והביקוש לרגילות (עקומת הביקוש יורדת‬
‫משמאל לימין ועקומת ההיצע עולה משמאל לימין)‪ .‬הממשלה נותנת ליצרנים סובסידיה בגודל קבוע‬
‫לכל יחידה מיוצרת‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אם הממשלה תתן את הסובסידיה לצרכנים יתקבל שיווי משקל שונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם עקומת ההיצע גמישה לחלוטין‪ ,‬המחיר לצרכן לא ישתנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם עקומת הביקוש גמישה לחלוטין‪ ,‬המחיר לצרכן לא ישתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם עקומת ההיצע קשיחה לחלוטין‪ ,‬המחיר ליצרן לא ישתנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם עקומת הביקוש קשיחה לחלוטין‪ ,‬המחיר לצרכן לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .4‬נתון שבשיווי משקל נמכרת כמות של ‪ 100‬יחידות ממוצר ‪ X‬במחיר של ‪ 50‬ש"ח‪ .‬הממשלה מעוניינת‬
‫להוריד את המחיר לצרכן ב‪ 10-‬ש"ח‪.‬‬
‫א‪ .‬אם עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ ,‬על הממשלה לתת סובסידיה ליצרן גבוהה מ‪ .₪ 10-‬במקרה‬
‫כזה‪ ,‬העלות הכוללת של הסובסידיה תהיה ‪ 1,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם עקומת הביקוש קשיחה לחלוטין‪ ,‬על הממשלה לתת סובסידיה ליצרן של ‪ 10‬ש"ח בדיוק‪,‬‬
‫והעלות הכוללת של הסובסידיה תהיה ‪ 1,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם עקומת הביקוש גמישה לחלוטין‪ ,‬על הממשלה לתת סובסידיה ליצרן של ‪ 10‬ש"ח בדיוק‪,‬‬
‫והעלות הכוללת של הסובסידיה תהיה ‪ 1,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממשלה יכולה לקבוע מחיר מקסימום של ‪ 40‬ש"ח ולתת ליצרן סובסידיה של ‪ 10‬ש"ח ליחידה‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5‬בשוק ‪ X‬שוררת תחרות משוכללת‪ .‬עקומת הביקוש היא ‪ .P=250-5Q‬עקומת ההיצע ליניארית‬
‫ויוצאת מראשית הצירים‪ .‬במצב המוצא‪ ,‬מחיר שיווי משקל הוא ‪ 125‬ש"ח‪ .‬הממשלה נתנה ליצרנים‬
‫סובסידיה שהורידה את מחיר המוצר לצרכן ב‪ .20%-‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר ליצרן (לאחר הסובסידיה) יעלה ב‪.25%-‬‬
‫ב‪ .‬הכמות המיוצרת בשיווי המשקל החדש תגדל ב‪.20%-‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה יהיו בגובה ‪ 1,250‬ש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הממשלה הייתה קובעת מחיר מקסימום של ‪ 75‬ש"ח‪ ,‬הייתה נדרשת סובסידיה של ‪ 75‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .6‬הצרכנים מוכנים להוציא סכום קבוע לצפייה בסרטי קולנוע ישראליים‪ .‬ידוע שהיצע הסרטים עולה‬
‫משמאל לימין‪ .‬המחיר בשיווי משקל הוא ‪ 33‬ש"ח והכמות הנרכשת היא ‪ 10,000‬כרטיסים בחודש‪.‬‬
‫המועצה לעידוד הקולנוע הישראלי החליטה לתת סובסידיה לבתי הקולנוע‪ ,‬כך שהמחיר לצרכן‬
‫בשיווי משקל ירד ל‪ 30-‬ש"ח‪ .‬תקציב הסובסידיה הדרוש הוא‪:‬‬
‫א‪ 33,000 .‬ש"ח בחודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬יותר מ‪ 33,000-‬ש"ח בחודש‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לומר בוודאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬פחות מ‪ 33,000-‬ש"ח בחודש‪.‬‬
‫‪ .7‬בשוק ‪ X‬קיימים שני סוגי צרכנים‪ :‬מוסדות ציבוריים וצרכנים פרטיים‪ .‬הממשלה החליטה לסבסד‬
‫את רכישת המוצר ע"י המוסדות הציבוריים‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות הכוללת הנרכשת בשוק תגדל בפחות מאשר הכמות הנרכשת ע"י המוסדות הציבוריים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר לצרכנים הפרטיים יעלה‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר למוסדות הציבוריים ירד‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקיטון בכמות הנרכשת ע"י הצרכנים הפרטיים גדול יותר (בערך מוחלט) מאשר הגידול בכמות‬
‫הנרכשת ע"י המוסדות הציבוריים‪.‬‬
‫‪ .8‬בשוק ‪ ,X‬עקומות ביקוש והיצע רגילות‪ .‬הממשלה מחליטה לקבוע מחיר מינימום‪.‬‬
‫לשם כך היא בוחנת שתי דרכים לתמוך בשמירה על מחיר המינימום‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה ליצרן על כל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫‪ .2‬קניית עודפים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הצרכנים מעדיפים את השיטה הראשונה‪ ,‬ואילו היצרנים אדישים בין השתיים‪.‬‬
‫הוצאות הממשלה שוות בשתי הדרכים‪.‬‬
‫הצרכנים והיצרנים אדישים בין שתי הדרכים‪.‬‬
‫היצרנים אדישים בין שתי הדרכים המוצעות ובין דרך שלישית של מכסת ייצור‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .9‬בשוק החלב‪ ,‬עקומות ביקוש והיצע רגילות‪ .‬המחיר בשיווי משקל הוא ‪ 5‬ש"ח והממשלה מחליטה‬
‫לקבוע מחיר מקסימום של ‪ 3‬ש"ח‪.‬‬
‫לשם כך היא שוקלת לתת ליצרנים סובסידיה של ‪ 2‬ש"ח או למכור לצרכנים את עודפי הביקוש‪ .‬צעד כזה‬
‫יוביל ל‪:‬‬
‫א‪ .‬סובסידיה של ‪ 2‬ש"ח ליצרן תשיג את המטרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סובסידיה של ‪ 2‬ש"ח ליצרן תגרום לעודף ביקוש בשוק החלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬היצרנים אדישים בין שתי הדרכים המוצעות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצרכנים מעדיפים שהממשלה תיתן סובסידיה‪.‬‬
‫‪ .10‬בשוק מוצר ‪ X‬נתונה עקומת הביקוש ‪ .P=800-8Q‬עקומת ההיצע שווה ‪ .P=2Q‬הממשלה הטילה מס‬
‫על היצרן בסך ‪ 50‬ש"ח על כל יחידה מיוצרת‪ .‬כתוצאה מהטלת המס‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר לצרכן יעלה ב‪ 25-‬ש"ח והכנסות הממשלה ממס יהיה בגובה ‪ 3,750‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬המס יתחלק בין היצרן לצרכן באופן שווה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם עקומת ההיצע הייתה גמישה לחלוטין‪ ,‬המחיר ליצרן היה קטן ב‪ 50-‬ש"ח בדיוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬המחיר לצרכן יעלה ב‪ 25%-‬והכנסות הממשלה ממס יהיה בגובה ‪ 3,750‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .11‬בשוק החלב (חלב פרות) ניתנת סובסידיה בסך ‪ 1‬ש"ח לכל ליטר חלב נמכר בשוק‪ .‬באלו מהמצבים‬
‫הבאים תקטן ההוצאה הממשלתית על הסובסידיה בשנה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬מחלה פגעה בעדרי העיזים ותנובת חלב העיזים (מוצר תחליפי) צפויה לרדת בשנה הבאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממשלה מחליטה להקטין בשנה הבאה את הסובסידיה על שמנת‪ ,‬המיוצרת מחלב‪.‬‬
‫ג‪ .‬שכר העבודה בענף ייצור החלב צפוי לרדת בשנה הבאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממשלה מתכוונת להטיל מס על כל קופסת קפה הנמכרת בשוק (מוצר משלים לחלב)‪ .‬ידוע‬
‫שהביקוש לקפה קשיח לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .12‬בשוק ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת והמחיר בשוק הוא ‪ 40‬ש"ח‪ .‬עקומות ההיצע‬
‫והביקוש רגילות‪ .‬הממשלה שוקלת שתי שיטות לתת סובסידיה ליצרנים על כל יחידה מיוצרת‪:‬‬
‫שיטה א'‪ :‬סובסידיה בסך ‪ 20‬ש"ח ליחידה;‬
‫שיטה ב'‪ :‬סובסידיה בגובה ‪ 50%‬מהמחיר ליצרן‪.‬‬
‫א‪ .‬הצרכנים יעדיפו את שיטה א' ואילו היצרנים יעדיפו את שיטה ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצרכנים יעדיפו את שיטה ב' ואילו היצרנים יעדיפו את שיטה א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצרכנים והיצרנים יעדיפו את שיטה א'‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצרכנים והיצרנים יעדיפו את שיטה ב'‪.‬‬
‫‪ .13‬בשוק ‪ X‬ובשוק ‪ ,Y‬עקומות ביקוש והיצע רגילות‪ .‬בשני השווקים מוטל מס על היצרנים על כל יחידה‬
‫מיוצרת‪ .‬הממשלה מחליטה להגדיל את המס בשוק ‪.X‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫א‪ .‬אם ‪ Y‬הוא מוצר משלים למוצר ‪ ,X‬תקטנה ההוצאות של הצרכנים על מוצר ‪.Y‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ Y‬הוא מוצר תחליפי למוצר ‪ , X‬הכנסות הממשלה ממיסים תגדלנה בשני השווקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים על מוצר ‪ X‬תקטנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם ‪ Y‬הוא מוצר תחליפי למוצר ‪ ,X‬ירד מחירו של מוצר ‪.Y‬‬
‫‪ .14‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת והמחיר בשוק הוא ‪ 20‬ש"ח‪ .‬עקומות ההיצע‬
‫והביקוש רגילות‪ .‬ידוע שהמשק סגור למסחר בינלאומי והמחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 30‬ש"ח‪.‬‬
‫הממשלה שוקלת שלוש שיטות לעודד את הייצור המקומי‪:‬‬
‫שיטה א'‪ :‬פתיחת המשק למסחר בינלאומי;‬
‫שיטה ב'‪ :‬סובסידיה בסך ‪ 10‬ש"ח לכל יחידה מיוצרת;‬
‫שיטה ג'‪ :‬קביעת מחיר מינימום של ‪ 30‬ש"ח וקנית העודפים‪.‬‬
‫להלן מספר טענות על השפעת השיטות השונות‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר ליצרן ולצרכן יהיה ‪ 30‬ש"ח בכל השיטות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות הממשלה תהיינה זהות בכל השיטות‪.‬‬
‫ג‪ .‬היצרנים אדישים בין הפעלת שיטות א' וג' ומעדיפים אותן על פני שיטה ב'‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצרכנים אדישים בין הפעלת שיטות א' וג' ומעדיפים אותן על פני שיטה ב'‪.‬‬
‫‪ X .15‬ו‪ Y-‬הם מוצרים משלימים הנמכרים בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬עקומות ההיצע והביקוש רגילות‪.‬‬
‫ידוע שבמצב ההתחלתי על שני המוצרים ניתנת סובסידיה ליצרן לכל יחידה מיוצרת‪ .‬העלאת גודל‬
‫הסובסידיה על כל יחידה בענף ‪ X‬תגרום לאחד מהשינויים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תגדיל בהכרח את הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ ,Y‬אך לא ידוע אם תגדיל את‬
‫הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪.X‬‬
‫ב‪ .‬תגדיל בהכרח את רווחי יצרני מוצר ‪ ,X‬אך לא ידוע אם תגדיל את רווחי יצרני מוצר ‪.Y‬‬
‫ג‪ .‬תגדיל בהכרח את הוצאות צרכני מוצר ‪ ,Y‬אך לא ידוע אם תגדיל את הוצאות צרכני מוצר ‪.X‬‬
‫ד‪ .‬אם עקומת ההיצע של מוצר ‪ Y‬קשיחה לחלוטין‪ ,‬תגדלנה הוצאות הממשלה על הסובסידיה‬
‫בענף ‪.Y‬‬
‫‪ X .16‬ו‪ Y-‬הם מוצרים תחליפיים הנמכרים בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬עקומות ההיצע והביקוש רגילות‪.‬‬
‫במצב המוצא מוטל מס על כל יחידה מיוצרת בשוק מוצר ‪ .X‬הממשלה מחליטה לקבוע מחיר‬
‫מקסימום בשוק מוצר ‪ Y‬ולספק את עודפי הביקוש‪ .‬פעולה זו תגרום לאחד מהשינויים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תקטין בהכרח את הכנסות הממשלה ממס בשוק ‪.X‬‬
‫ב‪ .‬תגדיל בהכרח את רווחי יצרני מוצר ‪ ,X‬אך לא ידוע אם תגדיל את רווחי יצרני מוצר ‪.Y‬‬
‫ג‪ .‬תגדיל בהכרח את הוצאות צרכני מוצר ‪ ,Y‬אך לא ידוע אם תגדיל את הוצאות צרכני מוצר ‪.X‬‬
‫ד‪ .‬אילו הממשלה הייתה נותנת סובסידיה ליצרנים בשוק ‪ Y‬כדי להוריד את המחיר לצרכנים‬
‫במקום קביעת מחיר מקסימום‪ ,‬מצב הצרכנים והיצרנים היה משתפר בשני השווקים‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .17‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬הממשלה‬
‫מעוניינת להגדיל את הכמות המיוצרת בענף ושוקלת שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫לתת ליצרנים סובסידיה בסכום קבוע לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫לתת לצרכנים סובסידיה בסכום קבוע לכל יחידה נרכשת‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬היצרנים מעדיפים את האפשרות הראשונה והצרכנים מעדיפים את האפשרות השניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היצרנים והצרכנים מעדיפים את האפשרות הראשונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬היצרנים והצרכנים מעדיפים את האפשרות השניה‪.‬‬
‫ד‪ .‬היצרנים והצרכנים אדישים בין שתי האפשרויות‪.‬‬
‫‪ .18‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬הממשלה מטילה על היצרנים מס של ‪₪ 6‬‬
‫לכל יחידה מיוצרת‪ .‬ידוע שגמישות עקומת הביקוש היא ‪ 2‬בערך מוחלט וגמישות עקומת ההיצע היא‬
‫‪ 1‬בערך מוחלט‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המחיר ליצרן ירד ב – ‪.₪ 4‬‬
‫המחיר לצרכן ירד ב – ‪.₪ 4‬‬
‫המחיר לצרכן יעלה ב – ‪.₪ 4‬‬
‫חסרים נתונים כדי לקבוע מה יקרה למחיר לצרכן וליצרן‪.‬‬
‫‪ .19‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬שכר הפועלים התייקר ב ‪ ₪ 100‬וידוע‬
‫התפוקה השולית בשיווי משקל הייתה ‪ 50‬יחידות‪ .‬הממשלה מעוניינת שהכמות המיוצרת לא‬
‫תשתנה ונותנת ליצרנים סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪ .‬גובה הסובסידיה הדרוש הוא‪:‬‬
‫א‪.₪ 1 .‬‬
‫ב‪.₪ 2 .‬‬
‫ג‪.₪ 3 .‬‬
‫ד‪.₪ 100 .‬‬
‫‪ .5.20‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬הממשלה מטילה על היצרנים מס לכל‬
‫יחידה מיוצרת‪ .‬כעת הממשלה מעוניינת להגדיל את גובה המס לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫א‪ .‬הכנסות הממשלה מהמס יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכנסות הממשלה מהמס יגדלו אם גמישות הביקוש קטנה או שווה לאחת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכנסות הממשלה מהמס יגדלו רק אם גמישות הביקוש קטנה או שווה לאחת‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.21‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬הממשלה מטילה על היצרנים מס לכל‬
‫יחידה מיוצרת‪ .‬כעת הממשלה מקטינה את גובה המס לכל יחידה מיוצרת‪ .‬ידוע שגמישות הביקוש‬
‫שווה לאחת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הכנסות הממשלה מהמס יגדלו‪.‬‬
‫הכנסות הממשלה מהמס יקטנו‪.‬‬
‫הכנסות הממשלה מהמס לא ישתנו מפני שהצרכנים מוציאים סכום קבוע על המוצר‪.‬‬
‫כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5.22‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬הממשלה מטילה על היצרנים מס לכל‬
‫יחידה מיוצרת‪ .‬לאחרונה גדלו הכנסות הממשלה מהמס‪ ,‬מבלי שחל שינוי בגובה המס ליחידה‪ .‬מה‬
‫יכול להיות הסבר אפשרי לתופעה זו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הכנסות הצרכנים גדלו והמוצר ניטראלי עבורם‪.‬‬
‫חלה עלייה בשכר העובדים בענף ‪.X‬‬
‫חל שיפור טכנולוגי בענף ‪.X‬‬
‫עלה מחיר של מוצר משלים למוצר ‪.X‬‬
‫‪ .5.23‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬עקומת‬
‫הביקוש נתונה והיא ‪ P=120-2Q‬ועקומת ההיצע נתונה והיא ‪ .P=Q‬הממשלה קבעה מחיר מינימום‬
‫בסך ‪ .₪ 50‬כעת הממשלה שוקלת שלוש שיטות להבטיח את מחיר המינימום‪ ,‬על מנת לתמוך‬
‫ביצרנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬קניית עודפים (עודפי היצע);‬
‫‪ .3‬קביעת מכסות ייצור‪.‬‬
‫איזו מן הטענות הבאות אינה נכונה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיווי המשקל התחרותי הוא במחיר של ‪.₪ 40‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוצאות הממשלה בשיטה ‪ 1‬הן בסך ‪.₪ 1,500‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוצאות הממשלה בשיטה ‪ 2‬הן בסך ‪.₪ 750‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מכסות הייצור הדרושות הן ‪ 30‬יחידות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.24‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬הממשלה‬
‫קבעה מחיר מינימום‪ .‬כעת הממשלה שוקלת שלוש שיטות להבטיח את מחיר המינימום‪ ,‬על מנת‬
‫לתמוך ביצרנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬קניית עודפים (עודפי היצע);‬
‫‪ .3‬קביעת מכסות ייצור‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר לצרכן יעלה בשלוש השיטות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגידול ברווחי היצרנים זהה בשלוש השיטות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה זהות בשלוש השיטות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5.25‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬עקומת‬
‫הביקוש נתונה והיא ‪ P=120-Q‬ועקומת ההיצע נתונה והיא ‪ .P=2Q‬הממשלה קבעה מחיר‬
‫מקסימום של ‪ .₪ 50‬כעת הממשלה שוקלת שלוש שיטות להבטיח את מחיר המקסימום‪ ,‬על מנת‬
‫לתמוך בצרכנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬אספקת עודפים (עודפי ביקוש)‪ .‬ידוע שהממשלה רוכשת את המוצר בחו"ל במחיר של ‪₪ 70‬‬
‫ליחידה;‬
‫‪ .3‬קביעת קיצוב (ע"י תלושים)‪.‬‬
‫איזו מן הטענות הבאות אינה נכונה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיווי המשקל התחרותי הוא במחיר של ‪.₪ 80‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוצאות הממשלה בשיטה ‪ 1‬הן בסך ‪.₪ 6,300‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוצאות הממשלה (לאחר ניכוי ההכנסות ממכירת המוצר) בשיטה ‪ 2‬הן בסך ‪.₪ 800‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סך הקיצוב הדרוש הוא ‪ 25‬יחידות‪.‬‬
‫‪ .5.26‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪.‬‬
‫הממשלה שוקלת שתי שיטות להבטיח מחיר המינימום‪ ,‬על מנת לתמוך ביצרנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬קניית עודפים (עודפי היצע);‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם גמישות הביקוש קטנה מיחידתית‪ ,‬אז הוצאות הממשלה בשיטה השנייה (קניית עודפים)‬
‫תהיינה גדולות יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם גמישות הביקוש גדולה מיחידתית‪ ,‬אז הוצאות הממשלה בשיטה הראשונה (סובסידיה‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫לכל יחידה מיוצרת) תהיינה גדולות יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן ללא מידע נוסף על גמישות ההיצע‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם גמישות הביקוש יחידתית‪ ,‬אז הוצאות הממשלה זהות בשתי השיטות‪.‬‬
‫‪ .5.27‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪.‬‬
‫הממשלה מבטיחה מחיר המינימום‪ ,‬על מנת לתמוך ביצרנים ושומרת על מחיר המינימום ע"י‬
‫קניית עודפי ההיצע‪ .‬ידוע שמחיר שיווי המשקל במצב המוצא היה ‪ ₪ 200‬וכמות שיווי המשקל‬
‫הייתה ‪ .1000‬מחיר המינימום נקבע על ‪ .₪ 220‬כמו כן‪ ,‬גמישות ההיצע היא יחידתית וגמישות‬
‫ביקוש היא ‪ .-2‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הממשלה תקנה ‪ 200‬יחידות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות הממשלה תהיינה ‪.₪ 66,000‬‬
‫ג‪ .‬אם הממשלה הייתה בוחרת לתת סובסידיה לכל יחידה מיוצרת במקום לקנות את עודפי ההיצע‪,‬‬
‫היא הייתה צריכה לתת ‪ ₪ 20‬ליחידה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5.28‬במצב המוצא‪ ,‬המחיר בשיווי משקל הוא ‪ ₪ 10‬והוצאות הצרכנים הן ‪ .₪ 1000‬הממשלה‬
‫מעוניינת שהמחיר ליצרנים יעלה ב – ‪ ₪ 2‬ולכן היא נותנת להם סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫ידוע שעקומות ההיצע והביקוש בעלות גמישות יחידתית‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬רווחי היצרנים יעלו ב‪.₪ 220 -‬‬
‫ב‪ .‬גובה הסובסידיה יהיה ‪ ₪ 6‬ליחידה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה יהיו ‪.₪ 240‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות הצרכנים יקטנו ב ‪.1,000‬‬
‫‪ .5.29‬במצב המוצא‪ ,‬הממשלה נותנת ליצרנים סובסידיה של ‪ ₪ 5‬על כל יחידה מיוצרת‪ .‬ידוע שהמחיר‬
‫ליצרנים במצב המוצא היה ‪ ₪ 20‬וכמות שיווי המשקל הייתה ‪ .1000‬כעת הממשלה ביטלה את‬
‫הסובסידיה ולכן המחיר ליצרן ירד ל ‪ .₪ 18‬אם ידוע שגמישות ההיצע בתחום הרלוונטי היא‬
‫יחידתית‪ .‬אזי גמישות הביקוש (בערך מוחלט) שווה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫½‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.30‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬הממשלה‬
‫קבעה מחיר מינימום של ‪ ,₪ 50‬הגבוה מהמחיר השורר בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שבמחיר זה‬
‫היצרנים מציעים ‪ 1,000‬יחידות והצרכנים קונים ‪ 200‬יחידות‪ .‬עוד נתון שהצרכנים מוכנים לשלם‬
‫‪ ₪ 10‬ליחידה במידה והם רוכשים ‪ 1,000‬יחידות‪ .‬הממשלה שוקלת שלוש שיטות להבטיח את‬
‫מחיר המינימום‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬קניית עודפים (עודפי היצע);‬
‫‪ .3‬קביעת מכסות ייצור;‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות הממשלה בשיטה הראשונה תהיינה גבוהות מהוצאותיה בשיטה השנייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גמישות הביקוש הקשתית בין בתחום המחירים ‪ 50 – 10‬היא יחידתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים בשיטה הראשונה תהיינה גבוהות מהוצאותיהם בשיטה השנייה‪.‬‬
‫ד‪ .‬על הממשלה לקבוע מכסות ייצור בכמות של ‪ 1,000‬יחידות‪.‬‬
‫‪ .5.31‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬הממשלה‬
‫שוקלת שתי שיטות להבטיח מחיר המינימום‪ ,‬על מנת לתמוך ביצרנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬קניית עודפים (עודפי היצע);‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בשיטה ‪ ,1‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה גמישות יותר‪.‬‬
‫בשיטה ‪ ,2‬הוצאות הממשלה תהיינה גבוהות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה גמישות יותר‪.‬‬
‫בשיטה ‪ ,1‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה קשיחות יותר‪.‬‬
‫בשיטה ‪ , 2‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומת הביקוש יותר גמישה‬
‫ועקומת ההיצע יותר קשיחה‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.32‬בשוק מוצר ‪ X‬שורר שיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬הממשלה‬
‫שוקלת שתי שיטות להבטיח מחיר מקסימום בשוק הלחם‪ ,‬על מנת לתמוך בצרכנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬אספקת עודפי הביקוש (הניחו שהממשלה קונה את המוצר בחו"ל במחיר גבוה ממחיר‬
‫המקסימום);‬
‫א‪ .‬בשיטה ‪ ,1‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה גמישות יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשיטה ‪ ,2‬הוצאות הממשלה תהיינה גבוהות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה גמישות יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשיטה ‪ , 1‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומת הביקוש יותר גמישה‬
‫ועקומת ההיצע יותר קשיחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשיטה ‪ ,2‬הוצאות הממשלה תהיינה נמוכות יותר ככל שעקומות הביקוש וההיצע‬
‫תהיינה קשיחות יותר‪.‬‬
‫‪ .5.33‬שוק מוצר ‪ X‬מצוי בשיווי משקל תחרותי‪ .‬הממשלה קבעה מחיר מינימום למוצר ‪ X‬ושומרת עליו‬
‫בעזרת מתן סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪ .‬כעת הממשלה מחליטה להטיל מס קנייה בענף ‪ .Y‬מוצר‬
‫‪ Y‬הוא תחליפי למוצר ‪ .X‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ X‬יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ X‬לא ישתנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ X‬יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לדעת מה יקרה להוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪.X‬‬
‫‪ .5.34‬שוק מוצר ‪ X‬מצוי בשיווי משקל תחרותי‪ .‬הממשלה קבעה מחיר מקסימום למוצר ‪ X‬ושומרת עליו‬
‫בעזרת מתן סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪ .‬כעת חל שיפור טכנולוגי בייצור מוצר ‪ ,X‬ולאחריו עדיין‬
‫נדרשת התערבות הממשלה‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ X‬יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה בענף ‪ X‬לא ישתנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים יגדלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬רווחי היצרנים בענף ‪( Y‬תחליפי ל‪ )X-‬לא ישתנו‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.35‬במשק יש שני צרכנים‪ ,‬הצורכים את מוצר ‪ .X‬עבור צרכן א' מוצר ‪ X‬נורמלי ועבור צרכן ב' הוא‬
‫נחות‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אם הכנסת שני הצרכנים תעלה‪ ,‬יגדל הביקוש למוצר ‪.X‬‬
‫אם הכנסת שני הצרכנים תרד‪ ,‬יגדל הביקוש למוצר ‪.X‬‬
‫אם הכנסת צרכן א' תעלה והכנסת צרכן ב' תרד‪ ,‬יעלה הביקוש למוצר ‪.X‬‬
‫אם הכנסת צרכן ב' תעלה והכנסת צרכן א' תרד‪ ,‬יעלה הביקוש למוצר ‪.X‬‬
‫‪ .5.36‬בארץ עוץ יש יצרני כובעים בצפון ובדרום‪ .‬הממשלה החליטה להטיל מס על כל כובע שמיוצר‬
‫בדרום‪ .‬ידוע שעקומות ההיצע והביקוש רגילות ובשוק הכובעים שוררת תחרות משוכללת‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬מחיר הכובעים בשוק יעלה והכמות הנמכרת תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי יצרני הכובעים בצפון יעלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים על כובעים ירדו‪.‬‬
‫ד‪ .‬המחיר שמקבלים יצרני הצפון והדרום עלה‪.‬‬
‫‪ .5.37‬בשוק ‪ X‬קיימים שני סוגי צרכנים‪ :‬צעירים ומבוגרים‪ .‬הממשלה החליטה לבטל סובסידיה שניתנה‬
‫לצעירים לרכישת המוצר‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר למבוגרים יעלה‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות הצעירים על מוצר ‪ X‬יגדלו והוצאות המבוגרים על מוצר ‪ X‬יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר לצעירים יעלה והכנסות היצרנים יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכמות הכוללת הנרכשת בשוק תקטן ביותר מאשר הכמות הנרכשת ע"י הצעירים‪.‬‬
‫‪ .5.38‬לחם וחמאה הם מוצרים משלימים‪ .‬עקומות ההיצע והביקוש רגילות בשני הענפים‪ .‬הממשלה‬
‫מחליטה לקבוע מחיר מקסימום בענף הלחם ולשמור עליו ע"י נתינת סובסידיה לכל יחידה‬
‫מיוצרת‪ .‬ידוע שהוצאות הממשלה על הסובסידיה ללחם יהיו בסך ‪ 1‬מיליון ‪ .₪‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אם בענף החמאה קיים מחיר מינימום שנשמר ע"י קניית עודפים‪ ,‬אז רווחי יצרני החמאה לא‬
‫ישתנו‪ .‬הניחו שהממשלה ממשיכה לקנות עודפים גם לאחר השינוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי יצרני הלחם יגדלו ורווחי יצרני החמאה יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים על לחם וחמאה יגדלו (על כל מוצר בנפרד ובסך הכול)‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם מוטל מס על כל חמאה שנרכשת‪ ,‬אז הוצאות הממשלה בפועל משני הענפים תהיינה‬
‫גבוהות מ‪ 1-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.39‬בשוק ‪ X‬קיימים שני סוגי צרכנים‪ :‬מוסדות ציבוריים וצרכנים פרטיים‪ .‬הממשלה החליטה להטיל‬
‫מס קנייה רק על הצרכנים הפרטיים‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות הכוללת הנרכשת בשוק תקטן‪ ,‬והכמות הנרכשת ע"י המוסדות הציבוריים תקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר לצרכנים הפרטיים יעלה‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר למוסדות הציבוריים ירד‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקיטון בכמות הנרכשת ע"י הצרכנים הפרטיים גדול יותר (בערך מוחלט) מאשר הגידול‬
‫בכמות הנרכשת ע"י המוסדות הציבוריים‪.‬‬
‫‪ .5.40‬בשוק מוצר ‪ X‬נתונה עקומת הביקוש ‪ .P=100-2Q‬עקומת ההיצע שווה ‪ .P=20+2Q‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬רווחי היצרנים שווים ‪.300‬‬
‫ב‪ .‬עודף הצרכן שווה ‪.300‬‬
‫ג‪ .‬עודף היצרן שווה לעודף הצרכן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות הצרכנים שווים ‪.800‬‬
‫‪ .5.41‬שוק מוצר מזון לתינוקות מצוי בתחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬שר הרווחה‬
‫הציע לתת סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪ ,‬על מנת להגדיל את הרווחה במשק‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬עודף היצרן‪ ,‬עודף הצרכן והרווחה במשק יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף היצרן ועודף הצרכן יגדלו והרווחה במשק תקטן‪.‬‬
‫ג‪ .‬עודף היצרן‪ ,‬עודף הצרכן והרווחה במשק יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לומר בוודאות מה יקרה לעודפי היצרן והצרכן‪.‬‬
‫‪ .5.42‬שוק מוצר ‪ X‬מצוי בתחרות משוכללת ‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬כעת הממשלה מחליטה‬
‫להטיל מס על כל יחידה מיוצרת‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬עודף היצרן‪ ,‬עודף הצרכן והרווחה במשק יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף היצרן ועודף הצרכן יקטנו והרווחה במשק תגדל בגלל הכנסות הממשלה מהמס‪.‬‬
‫ג‪ .‬עודף היצרן‪ ,‬עודף הצרכן והרווחה במשק יקטנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לומר בוודאות מה יקרה לעודפי היצרן והצרכן‪.‬‬
‫‪ .5.43‬שוק מוצר ‪ X‬מצוי בתחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬כעת הממשלה מחליטה‬
‫לקבוע מחיר מינימום ולשמור עליו ע"י סובסידיה‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יגדל והרווחה במשק תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יקטן והרווחה במשק תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יקטן והרווחה במשק תקטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יגדל והרווחה במשק תקטן‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5.44‬בשוק מוצר ‪ X‬מוטל מס לכל יחידה ובשוק מוצר ‪ Y‬נותנת הממשלה סובסידיה ליצרנים עבור עכל‬
‫יחידה מיוצרת‪ .‬ידוע שהממשלה מממנת את הוצאותיה על הסובסידיה בענף ‪ Y‬באופן מלא ע"י‬
‫הכנסותיה מהמס בענף ‪ .X‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יגדל והרווחה במשק תגדל‪.‬‬
‫הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יקטן והרווחה במשק תגדל‪.‬‬
‫הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יקטן והרווחה במשק תקטן‪.‬‬
‫הסכום הכולל של עודף היצרן‪+‬עודף הצרכן (בשני הענפים) יגדל והרווחה במשק תקטן‪.‬‬
‫‪ .5.45‬בשוק המכוניות קיימים שני סוגי צרכנים‪ :‬ותיקים ועולים חדשים‪ .‬הממשלה רוצה לעודד עלייה‬
‫ולכן נותנת סובסידיה לכל מכונית הנרכשת ע"י העולים החדשים‪ .‬ידוע שגמישות הביקוש של‬
‫העולים החדשים היא גדולה מיחידתית וגמישות הביקוש של הותיקים היא קטנה מיחידתית‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המחיר לותיקים יעלה‪ ,‬והוצאותיהם על המוצר יקטנו‪.‬‬
‫הוצאות העולים החדשים על מכוניות יגדלו וגם הוצאות הותיקים יגדלו‪.‬‬
‫מחיר המכוניות לעולים החדשים ירד וגם המחיר לותיקים ירד‪.‬‬
‫הכמות הכוללת הנרכשת בשוק תגדל בדיוק כמו הכמות הנרכשת ע"י העולים החדשים‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק ‪ :2‬התערבות ממשלה – ייבוא ‪ /‬ייצוא‬
‫‪ .1‬ענף ‪ X‬במשק הישראלי פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬כעת המשק‬
‫נפתח למסחר בינלאומי‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק יתפתח ייבוא‪ ,‬במידה והמחיר העולמי גבוה מהמחיר שהיה בשיווי משקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשק יתפתח ייצוא במידה והמחיר העולמי נמוך מהמחיר שהיה בשיווי משקל‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשק יישאר בשיווי המשקל המקורי ולא יתפתח ייצוא או ייבוא‪ ,‬במידה והמחיר העולמי שווה‬
‫למחיר שהיה בשיווי משקל‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשק יישאר בשיווי המשקל המקורי ולא יתפתח ייצוא או ייבוא‪ ,‬בכל מקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬ענף הספגטי במשק הישראלי פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬עקומות הביקוש וההיצע רגילות‪ .‬כעת‬
‫המשק נפתח למסחר בינלאומי‪ .‬ידוע שהמחיר העולמי שווה למחיר השורר בארץ‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק יתפתח ייבוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשק יתפתח ייצוא במידה ובמקביל יחול שיפור טכנולוגי בייצור ספגטי בארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬במשק יתפתח ייצוא במידה ובמקביל תחול עלייה בשכר העבודה בייצור ספגטי בארץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬במשק יתפתח ייצוא במידה ובמקביל תחול ירידה במחיר רוטב לספגטי (מוצר משלים)‪.‬‬
‫‪ .3‬שוק ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שהביקוש למוצר ‪ X‬הוא ‪ .P=1000-2Q‬היצע המוצר‬
‫הוא ‪ .P=200+2Q‬המשק נפתח כעת למסחר בינלאומי‪ .‬המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 700‬ש"ח‪.‬‬
‫מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק יתפתח ייצוא של ‪ 100‬יחידות והמחיר המקומי יהיה ‪ 700‬ש”ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשק יתפתח ייבוא של ‪ 100‬יחידות והמחיר המקומי יהיה ‪ 700‬ש”ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשק יישאר בשיווי המשקל המקורי ולא יתפתח ייצוא או ייבוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬חסרים נתונים נוספים כדי לקבוע מה יקרה בשיווי משקל‪.‬‬
‫‪ .4‬שוק ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שהביקוש למוצר ‪ X‬הוא ‪ .P=1000-2Q‬המשק נפתח‬
‫כעת למסחר בינלאומי‪ .‬המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 500‬ש"ח‪ .‬ידוע שבמחיר זה‪ ,‬הצרכנים‬
‫במשק מייבאים מחצית מהכמות שהם צורכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתון שעקומת ההיצע ליניארית ויוצאת‬
‫מראשית הצירים‪ .‬מכאן נובע שמשוואת עקומת ההיצע היא‪:‬‬
‫א‪.P=Q .‬‬
‫ב‪.P=2Q .‬‬
‫ג‪.P=3Q .‬‬
‫ד‪.P=4Q .‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .5‬שוק ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שהביקוש למוצר ‪ X‬הוא ‪ .P=1000-5Q‬היצע המוצר‬
‫הוא ‪ .P=5Q‬המשק נפתח כעת למסחר בינלאומי‪ .‬המחיר העולמי של הוא ‪ 400‬ש"ח‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק יתפתח ייבוא והכמות הנצרכת ע"י הצרכנים המקומיים תגדל ב‪.20%-‬‬
‫ב‪ .‬במשק יתפתח ייצוא והכמות המיוצרת ע"י היצרנים המקומיים תגדל ב‪ 20-‬יחידות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם המחיר העולמי היה ‪ 550‬ש"ח‪ ,‬לא היה מתפתח כל מסחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬טענות א' וב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .6‬שוק ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שהצרכנים מוציאים סכום קבוע בסך ‪ 500‬ש"ח על‬
‫המוצר‪ .‬עקומת ההיצע ליניארית ויוצאת מראשית הצירים‪ .‬המשק נפתח כעת למסחר בינלאומי‪.‬‬
‫המחיר העולמי של מוצר ‪ X‬הוא ‪ 25‬ש"ח‪ .‬כמו כן נתון ש‪ 75%-‬מהכמות הנצרכת מיובאת מחו"ל‪.‬‬
‫מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬אילו המשק היה נסגר למסחר בינלאומי‪ ,‬המחיר בשיווי משקל היה ‪ 60‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הצרכנים יחליטו להגדיל את הסכום שהם מוכנים להוציא על המוצר פי ‪ ,2‬הייבוא יגדל ב‪15-‬‬
‫יחידות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיפור טכנולוגי אצל היצרנים המקומיים יקטין את הייבוא‪ ,‬אך אינו יכול לגרום למצב של‬
‫ייצוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הממשלה רוצה להפסיק את הייבוא‪ ,‬עליה להטיל מכס של ‪ 25‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .7‬מוצר נמכר בארץ ומיוצא לחו"ל‪ .‬הממשלה שוקלת שלוש שיטות לעידוד הייצוא‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה ליצרן‪.‬‬
‫‪ .2‬מס קניה על הצרכן‪.‬‬
‫‪ .3‬פרמיה לכל יחידה מיוצאת (סובסידיה לכל יחידה מיוצאת)‪.‬‬
‫א‪ .‬הצרכנים יעדיפו את שיטות ‪ 1‬ו‪ 2-‬על פני שיטה ‪.3‬‬
‫ב‪ .‬היצרנים יעדיפו את שיטות ‪ 1‬ו‪ 2-‬על פני שיטה ‪.3‬‬
‫ג‪ .‬היצרנים אדישים בין שיטות ‪ 1‬ו‪ ,3-‬ומעדיפים אותן על פני שיטה ‪.2‬‬
‫ד‪ .‬הממשלה יכולה לשקול שיטה רביעית של נתינת סובסידיה לכל יחידה הנרכשת על ידי‬
‫הצרכנים‪ ,‬כדי לעודד ייצוא‪.‬‬
‫‪ .8‬נתונים שני משקים זהים בהם מתקיים ייבוא‪ .‬במשק א' הוטל מס על הצרכן‪ ,‬ובמשק ב' הוטל מכס‬
‫באותו גודל‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות המיוצרת בשני המשקים זהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייבוא יקטן באותה מידה בשני המשקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אילו במשק ב' הייתה ניתנת סובסידיה ליצרן באותו גודל‪ ,‬אזי הייבוא היה קטן באותה מידה‬
‫בשני המשקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הייבוא במשק ב' יקטן יותר‪ ,‬והצרכנים בשני המשקים ירכשו אותה כמות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .9‬נתונים שני משקים זהים בהם מתקיים ייצוא‪ .‬ידוע שבמשק א'‪ ,‬הממשלה נתנה ‪ X‬ש"ח סובסידיה‬
‫לכל יחידה מיוצרת‪ ,‬ובמשק ב' הממשלה נתנה ‪ Y‬ש"ח סובסידיה לכל יחידה מיוצאת‪ .‬בסופו של דבר‬
‫גדל הייצוא בשני המשקים באותה מידה‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪Y > X .‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪Y=X‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪Y<X‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת‬
‫‪ .10‬בשוק הפועל בתחרות משוכללת קיים ייצוא‪ .‬הממשלה מחליטה לבטל פרמייה (סובסידיה) שניתנה‬
‫לכל יחידה מיוצאת‪ .‬כתוצאה מהחלטה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות הנרכשת על ידי הצרכנים המקומיים תגדל ביותר מהירידה בייצוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייצוא יקטן ביותר מהירידה בכמות המיוצרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הייצוא יקטן‪ ,‬אך לא תהיה השפעה על הצרכנים המקומיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם במקום ביטול הפרמיה לכל יחידה מיוצאת‪ ,‬הממשלה היתה מחליפה אותה בסובסידיה לכל‬
‫יחידה מיוצרת באותו גודל‪ ,‬הוצאותיה על הסובסידיה היו קטנות‪.‬‬
‫‪ .11‬מוצר ‪ X‬נמכר בעולם במחיר של ‪ .$10‬שע"ח במשק הוא ‪ 5‬ש"ח לדולר‪ .‬המשק פתוח למסחר‬
‫בינלאומי‪ ,‬אך ידוע שכאשר המשק סגור‪ ,‬המחיר בשיווי משקל בארץ הוא ‪ 60‬ש"ח‪ .‬אין הוצאות‬
‫הובלה למשק או מחוצה לו‪.‬‬
‫א‪ .‬במשק מתקיים ייבוא אשר ייפסק אם יחול פיחות של ‪ 10%‬בשע"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה תבצע פיחות של ‪ 5%‬בשע"ח‪ ,‬יעלה המחיר ליצרנים המקומיים ותקטן הכמות‬
‫המיובאת‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם קיימות הוצאות הובלה בסך ‪ 20‬ש"ח‪ ,‬לא כדאי יהיה למשק לסחור עם העולם במוצר ‪ ,X‬גם‬
‫אם מחירו יעלה ל‪ $13-‬או ירד ל‪.$7-‬‬
‫ד‪ .‬פיחות של ‪ 20%‬יעלה את מחיר המוצר בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫‪ .12‬בענף הנעליים והסנדלים (מוצרים תחליפיים) שוררת תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שבענף הנעליים‬
‫מתקיים יבוא ובענף הסנדלים מתקיים ייצוא‪ .‬כעת חל שיפור טכנולוגי בייצור סנדלים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬ייבוא הנעליים יקטן‪ ,‬אך לא ייתכן שהכנסות יצרני הנעליים יקטנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחיר הסנדלים ירד‪ ,‬והייצוא יגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייבוא הנעליים לא ישתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ייצוא הסנדלים יגדל‪ ,‬וייבוא הנעליים יקטן‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .13‬בענף ‪ X‬נתונות עקומות ההיצע ‪ P=3Q‬והביקוש ‪ .P=100-2Q‬במצב המוצא‪ ,‬ידוע שהמשק פתוח‬
‫לייצוא במחיר של ‪ 66‬ש"ח‪ .‬כתוצאה מעלייה בהכנסת הצרכנים גדל הביקוש שלהם למוצר‪ ,‬והם‬
‫מוכנים לשלם ‪ 10‬ש"ח יותר עבור כל כמות‪.‬‬
‫א‪ .‬אם הממשלה מעוניינת לשמור על הייצוא באותה רמה כמו לפני השינוי בביקוש‪ ,‬עליה לתת‬
‫ליצרנים סובסידיה של ‪ 12‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה מעוניינת לשמור על הייצוא באותה רמה כמו קודם‪ ,‬עליה לתת פרמיה (סובסידיה)‬
‫לייצוא בסך ‪ 6‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטלת מס על כל יחידה מיוצרת‪ ,‬לאחר השינוי בביקוש‪ ,‬אינה יכולה להביא למצב של ייבוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם בנוסף חלה עלייה בשכר העובדים בענף ‪ ,X‬לא יתכן שהמשק יגיע למצב של ייבוא‪.‬‬
‫‪ .14‬בענף ‪ Y‬מתקיים ייצוא ומכירה לשוק המקומי‪ .‬ידוע שהביקוש המקומי קשיח לחלוטין‪ .‬הממשלה‬
‫מעוניינת להגדיל את הייצוא והיא שוקלת שתי שיטות‪:‬‬
‫‪ .1‬סובסידיה לכל יחידה מיוצרת;‬
‫‪ .2‬סובסידיה לכל יחידה מיוצאת‪.‬‬
‫א‪ .‬הייצוא יגדל באותה מידה בשתי השיטות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייצוא יגדל יותר בשיטה ‪.2‬‬
‫ג‪ .‬הצרכנים אדישים בין שתי השיטות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות הממשלה תהיינה זהות בשתי השיטות‪.‬‬
‫‪ .15‬במשק "האקדמיה" כל העקומות רגילות‪ .‬בענף ‪ X‬מתקיים יבוא והממשלה מטילה מכס על ייבוא‬
‫המוצר‪ .‬כעת הממשלה שוקלת את הגדלת המכס על כל יחידה (הייבוא ימשך גם לאחר מכן)‪.‬‬
‫א‪ .‬הכנסות הממשלה מהמכס יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכנסות הממשלה מהמכס יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכנסות הממשלה מהמס המוטל על מוצר ‪( Y‬מוצר תחליפי ל‪ )X -‬לא ישתנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפגיעה ברווחה בענף תתגבר‪.‬‬
‫‪ .16‬במשק הישראלי מייצרים ומייצאים תפוזים‪ .‬עלויות ההובלה לחו"ל חלות על יצואני המשק‬
‫הישראלי‪ .‬כתוצאה מירידת מחירי הדלק העולמי חלה ירידה במחירי ההובלה בין הארץ לחו"ל‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר לצרכן הישראלי יעלה והמחיר לצרכן בחו"ל גם יעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר של רכז תפוזים (מוצר שבו תפוזים הם חומר גלם) בארץ לא יושפע (הנחה‪ :‬עקומות‬
‫רגילות בענף זה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם אם הממשלה תיתן סובסידיה לצרכן בגובה השינוי בהוצאות ההובלה‪ ,‬עדיין יהיה גידול‬
‫בכמות המיוצאת‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הוצאות ההובלה היו מתייקרות מאוד‪ ,‬יתכן והיה מתפתח ייבוא‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .17‬במשק הישראלי נוהגים לצפות בטלנובלות ובשעשועוני טלויזיה‪ .‬הטלנובלות מצולמות בארץ ואת‬
‫השעשועונים רוכשים מחברות הפקה בחו"ל‪ .‬על מנת לשפר את מצב השחקנים בארץ הטילו מכס על‬
‫רכישת שעשועונים מחו"ל‪ .‬התברר שכתוצאה מצעד זה קטנה הצפייה בטלנובלות‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬טלנובלות הן מוצר משלים לשעשועונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬טלנובלות הן מוצר תחליפי לשעשועונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬טלנובלות הן מוצר נייטראלי לשעשועונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לומר בוודאות מה הקשר בין השניים‪.‬‬
‫‪ .18‬מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ וגם ומיובא מחו"ל במחיר של ‪ $10‬ליחידה‪ .‬מוצר ‪ Y‬מיוצר ונמכר בארץ בלבד‪.‬‬
‫ידוע ששני המוצרים משלימים‪ .‬כעת חלה ירידה בשער החליפין של הדולר‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬ייבוא מוצר ‪ X‬יגדל ורווחי היצרנים בשני הענפים יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכמות הנרכשת ע"י הצרכנים בשני הענפים תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחיר המוצר בשני הענפים ירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הביקוש המקומי יגדל בשני הענפים (עקומת הביקוש תזוז ימינה ולמעלה)‪.‬‬
‫‪ .19‬מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל‪ .‬מוצר ‪ Y‬מיוצר בארץ ונמכר בארץ ובחו"ל‪ .‬הניחו שהייבוא‬
‫והייצוא של המוצרים יימשכו גם לאחר השינויים‪ .‬ידוע ששני המוצרים תחליפיים‪ .‬כעת חלה ירידה‬
‫בביקוש העולמי למוצר ‪ .Y‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬ייצוא מוצר ‪ Y‬וייבוא מוצר ‪ X‬יקטנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכמות הנרכשת ע"י הצרכנים בשני הענפים תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחיר המוצר בשני הענפים ירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הביקוש המקומי יקטן בשני הענפים (עקומת הביקוש תזוז שמאלה ולמטה)‪.‬‬
‫‪ .20‬מוצר ‪ X‬מיוצר ונמכר בארץ ללא ייבוא או ייצוא מחו"ל‪ .‬מוצר ‪ Y‬אינו מיוצר בארץ ומיובא מחו"ל‬
‫בלבד‪ .‬במצב המוצא‪ ,‬מוטל על ייבוא מוצר ‪ Y‬מכס‪ .‬ידוע ששני המוצרים משלימים‪ .‬כעת הממשלה‬
‫נותנת סובסידיה בסך ‪ 5‬ש"ח ליצרני מוצר ‪ .X‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬ייבוא מוצר ‪ Y‬יגדל‪ ,‬אך לא ניתן לדעת מה יקרה להכנסות הממשלה מהמכס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכמות הנרכשת ע"י הצרכנים בשני הענפים תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחיר המוצר בענף ‪ X‬יעלה בפחות מ‪ 5 -‬ש"ח ובענף ‪ Y‬המחיר יעלה בגודל מסוים‪.‬‬
‫ד‪ .‬טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .21‬המחיר של ק"ג תפוזים בישראל ובספרד זהה‪ .‬עקומות ההיצע והביקוש בשתי המדינות רגילות‬
‫וזהות‪ .‬ידוע שהמשק הישראלי סגור ואילו המשק הספרדי פתוח לייבוא וייצוא‪ ,‬אך בשיווי המשקל‬
‫הנוכחי אין בו כל מסחר עם מדינות אחרות‪.‬‬
‫בשני המשקים החליטה הממשלה לתת ליצרנים סובסידיה של ‪ 5‬ש"ח לכל ק"ג תפוזים שהם מוכרים‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה תהיינה גדולות יותר בספרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי היצרנים יגדלו באותה המידה בשתי המדינות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצב הצרכנים ישתפר בשתי המדינות‪.‬‬
‫ד‪ .‬במשק הספרדי יתחילו לייצא תפוזים וימכרו פחות לצרכנים המקומיים‪.‬‬
‫‪ .22‬מוצרים ‪ X‬ו‪ Y -‬הם מוצרים תחליפיים‪ .‬במשק שוררת תחרות משוכללת‪ .‬ידוע שבענף ‪ X‬אין מסחר‬
‫בינלאומי ובענף ‪ Y‬מתקיים ייצוא‪ ,‬שעליו הממשלה נותנת פרמיה לכל יחידה מיוצאת‪ .‬כעת הממשלה‬
‫קובעת מחיר מינימום בענף ‪ X‬ושומרת עליו ע"י קניית עודפי ההיצע‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬רווחי היצרנים בשני הענפים יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬עודף הצרכנים בשני הענפים יקטנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייצוא מוצר ‪ Y‬יגדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות הממשלה על הפרמיה ליצרני מוצר ‪ Y‬יקטנו‪.‬‬
‫‪ .23‬המשק מייבא את מוצר ‪ X‬במחיר העולמי‪ ,‬שבו ניתן לקנות כל כמות מן המוצר‪ .‬ידוע שהפער בין‬
‫המחיר העולמי למחיר השורר בשיווי משקל כאשר המשק סגור הוא ‪ 10‬ש"ח‪ .‬הממשלה מעוניינת‬
‫לבטל את הייבוא ושוקלת שתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬הטלת מכס בסך ‪ 10‬ש"ח ליחידה מיובאת‪.‬‬
‫‪ .2‬נתינת סובסידיה ליצרנים על כל יחידה מיוצרת בסך ‪ X‬ש"ח‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטה ‪ 1‬תגרום לביטול הייבוא והיא מועדפת ע"י היצרנים והצרכנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסובסידיה בשיטה ‪ 2‬צריכה להיות גבוהה מ‪ 10 -‬ש"ח ורווחי היצרנים יהיו גבוהים יותר מאשר‬
‫בשיטה ‪.1‬‬
‫ג‪ .‬הכמות המיוצרת ע"י היצרנים תהיה זהה בשתי השיטות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכמות הנצרכת ע"י הצרכנים תהיה זהה בשתי השיטות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪.24‬‬
‫במשק קיים ייבוא של מוצר ‪ .X‬ההיצע של היצרנים בחו"ל גמיש לחלוטין במחיר הבינלאומי‪.‬‬
‫עקומות ההיצע המקומית עולה משמאל לימין ועקומת הביקוש המקומית יורדת משמאל לימין‪.‬‬
‫הניחו שהייבוא נמשך גם לאחר השינויים שיתוארו בטענות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם יחול שיפור טכנולוגי בייצור המקומי‪ ,‬יצטמצם הייבוא וירד המחיר המקומי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה תטיל מס קנייה על הצרכנים המקומיים‪ ,‬יצטמצם הייבוא‪ ,‬המחיר לצרכנים‬
‫וליצרנים יעלה בגובה המס‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הממשלה תטיל מס על כל יחידה מיוצרת‪ ,‬יצטמצם הייבוא‪ ,‬המחיר ליצרנים ירד בגובה‬
‫המס‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הממשלה תיתן סובסידיה לכל יחידה נצרכת‪ ,‬יגדל הייבוא והמחיר לצרכנים המקומיים‬
‫יירד בגובה הסובסידיה‪.‬‬
‫‪ .25‬בשוק הפועל בתחרות משוכללת קיים ייצוא‪ .‬הממשלה מחליטה לבטל פרמייה שניתנה לכל יחידה‬
‫מיוצאת ולהחליף אותה בסובסידיה ליצרן בגודל הפרמיה‪ .‬כתוצאה מהחלטה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות הנרכשת על ידי הצרכנים המקומיים תגדל ביותר מהירידה בייצוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייצוא יקטן‪ ,‬והכמות המיוצרת ע"י היצרנים תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬הייצוא יקטן‪ ,‬אך לא תהיה השפעה על הצרכנים המקומיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם במקום סובסידיה ליצרן‪ ,‬הממשלה הייתה מחליפה את הפרמיה במס קנייה‪ ,‬המוטל על‬
‫הצרכנים‪ ,‬אז מצב הצרכנים לא היה משתנה‪.‬‬
‫‪ .26‬המשק מייבא את מוצר ‪ X‬במחיר העולמי‪ .‬ידוע שהפער בין המחיר העולמי למחיר השורר בשיווי‬
‫משקל כאשר המשק סגור הוא ‪ 100‬ש"ח‪ .‬הממשלה רוצה לצמצם את הייבוא ושוקלת שתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬הטלת מכס בסך ‪ 120‬ש"ח לכל יחידה מיובאת‪.‬‬
‫‪ .2‬הטלת מס קנייה בסך ‪ 120‬ש"ח לכל יחידה נצרכת‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדרך הראשונה‪ ,‬המחיר בארץ יעלה למחיר שיווי משקל המקומי והייבוא יתבטל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדרך השנייה‪ ,‬המחיר לצרכן יעלה ב‪ ,₪ 120-‬והייבוא יתבטל‪.‬‬
‫ג‪ .‬בדרך השנייה‪ ,‬המחיר לצרכן יעלה לשיווי משקל המקורי‪ ,‬והייבוא יתבטל‪.‬‬
‫ד‪ .‬טענות א' וב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .27‬נתונים שני משקים זהים בהם מתקיים ייצוא‪ .‬במשק א' הממשלה הטילה מס קנייה בסך ‪ 5‬ש"ח על‬
‫הצרכן‪ ,‬ובמשק ב' נתנה הממשלה סובסידיה בסך ‪ ₪ 5‬על כל יחידה מיוצרת‪ .‬ידוע שגמישות הביקוש‬
‫וגמישות ההיצע יחידתיות‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הייצוא יגדל באותה מידה בשני המשקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייצוא יגדל יותר במשק א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬אילו היה ייבוא בשני המשקים‪ ,‬אז הייבוא היה קטן באותה מידה בשניהם לאחר פעולות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצרכנים והיצרנים מושפעים באותה מידה משתי הפעולות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .28‬בענף החולצות יש עקומות היצע וביקוש רגילות‪ .‬בענף סגור לייבוא וייצוא והמחיר בשיווי משקל‬
‫הוא ‪ .₪ 20‬הממשלה רוצה לסייע ליצרנים להגדיל את רווחיהם ולכן שוקלת שלוש דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬קביעת מחיר מינימום של ‪ ₪ 25‬ושמירה עליו ע"י סובסידיה מתאימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתיחת המשק לייבוא וייצוא‪ .‬ידוע שהמחיר העולמי הוא ‪.₪ 25‬‬
‫ג‪ .‬נתינת סובסידיה של ‪ ₪ 5‬לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬היצרנים יעדיפו את שתי הדרכים הראשונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצב היצרנים ישתפר באותה מידה בכל הדרכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצב הצרכנים ישתפר בכל הדרכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצרכנים יעדיפו את שתי הדרכים הראשונות‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫במשק קיים ייבוא של מוצר ‪ .X‬ההיצע של היצרנים בחו"ל גמיש לחלוטין במחיר בינלאומי‬
‫של ‪ .₪ 200‬עקומות ההיצע והביקוש המקומיות רגילות‪ .‬הכמות המיובאת היא ‪ 600‬יחידות‪ .‬בשיווי‬
‫משקל של משק סגור‪ ,‬המחיר המקומי הוא ‪.₪ 300‬‬
‫כעת חל שינוי במשק והממשלה מאפשרת לבעלי רישיונות ייבוא בלבד לייבא את המוצר ומגבילה‬
‫את הייבוא ל‪ 400-‬יחידות‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי היצרנים המקומים לא ישתנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬רווחי היבואנים יהיו בסך ‪.₪ 40,000‬‬
‫ד‪ .‬מצב הצרכנים המקומיים השתפר‪.‬‬
‫ה‪ .‬המחיר המקומי לאחר השינוי ‪.₪ 300‬‬
‫‪.30‬‬
‫במשק קיים ייבוא של מוצר ‪ .X‬ההיצע של היצרנים בחו"ל גמיש לחלוטין במחיר בינלאומי‬
‫של ‪ .₪ 2‬ההיצע המקומי נתון ע"י הפונקציה ‪ P=0.01Q‬והצרכנים המקומיים מוציאים תמיד סכום‬
‫קבוע של ‪ ₪ 1,000‬לרכישת מוצר ‪ .X‬הממשלה מעוניינת לצמצם את הייבוא ב ‪ 50%‬ושוקלת שתי‬
‫שיטות‪:‬‬
‫‪ .1‬הטלת מכס על כל יחידה מיובאת‪.‬‬
‫‪ .2‬נתינת סובסידיה לכל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬גובה המכס הדרוש הוא ‪ ₪ 0.5‬וגובה הסובסידיה הדרושה היא ‪.₪ 1‬‬
‫ב‪ .‬הכנסות הממשלה מהמכס יהיו ‪.₪ 200‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הממשלה על הסובסידיה תהיינה ‪.₪ 525‬‬
‫ד‪ .‬כל הטענות האחרות אינן נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .31‬דיו ומדפסות הם מוצרים משלימים‪ .‬דיו מיוצר ונמכר בארץ בלבד‪ .‬מדפסות מיוצרות בארץ וגם‬
‫מיובאות מחו"ל‪ .‬בשני הענפים‪ ,‬הביקוש המקומי יורד משמאל לימין וההיצע המקומי עולה משמאל‬
‫לימין‪ .‬ההיצע העולמי של המדפסות גמיש לחלוטין‪ .‬במצב המוצא מוטל מכס על כל מדפסת‬
‫שמיובאת‪ .‬כעת ידוע ששכר הפועלים בייצור מדפסות בעולם עלה‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסות הממשלה מהמכס יגדלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי יצרני הדיו יגדלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬רווחי יצרני המדפסות המקומיים יגדלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .32‬להלן נתוני הביקוש וההיצע המקומיים לנגן מוסיקה‪:‬‬
‫מחיר בש"ח‬
‫כמות מבוקשת‬
‫כמות מוצעת‬
‫‪300‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪280‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪260‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪240‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪220‬‬
‫‪1800‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪180‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪700‬‬
‫המשק פתוח והמחיר העולמי הוא ‪ .₪ 200‬איזו מן הטענות הבאות אינה נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק מתקיים ייבוא של ‪ 1000‬יחידות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה תטיל מכס של ‪ ₪ 20‬ליחידה‪ ,‬אז הייבוא יצטמצם ב‪ 50%-‬והכנסותיה‬
‫מהמכס יהיו ‪.₪ 10,000‬‬
‫ג‪ .‬אם הממשלה תטיל מס קנייה של ‪ ₪ 20‬ליחידה‪ ,‬אז הייבוא יצטמצם ב‪ 20%-‬והכנסותיה‬
‫מהמס יהיו ‪.₪ 36,000‬‬
‫ד‪ .‬אם הממשלה תיתן סובסידיה בסך ‪ ₪ 40‬לכל יחידה מיוצרת‪ ,‬ייפסק הייבוא‪.‬‬
‫‪ .33‬משק טזמניה הוא משק סגור‪ ,‬המייצר מזון וביגוד בעצמו‪ .‬כלכלן טזמני בכיר הציע לפתוח את המשק‬
‫לייבוא בגדים‪ ,‬מפני שמחירם העולמי נמוך יותר‪ .‬הכלכלן טען שפתיחת המשק לייבוא יגדיל את‬
‫רווחת הצרכנים ואת סך הרווחה במשק‪ .‬שר האוצר טען שפתיחת המשק לייבוא יפגע ברווחת‬
‫היצרנים‪.‬‬
‫א‪ .‬הכלכלן הבכיר צודק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שר האוצר צודק‪.‬‬
‫שניהם צודקים‪.‬‬
‫שניהם טועים‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .34‬חשמל משמש לחימום וקירור בתים פרטיים וכן לייצור מוצרי אלקטרוניקה‪ ,‬הנמכרים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫לאחרונה שורר חום כבד בארץ‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬הייצוא של מוצרי אלקטרוניקה יצטמצם והכמות הנרכשת בארץ תקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הייצוא של מוצרי אלקטרוניקה יצטמצם והכמות הנרכשת בארץ לא תשתנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירד מחיר המוצרים המשלימים למוצרי האלקטרוניקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬יירדו רווחי יצרני מוצרי האלקטרוניקה והמחיר בארץ יעלה‪.‬‬
‫‪ .35‬במשק מגדלים פלפלים (מוצר ‪ )X‬וגמבות (מוצר ‪ )Y‬באמצעות גורם משתנה יחיד (עבודה)‪ .‬כמות‬
‫העובדים המציעים את עצמם לעבודה עולה עם עלייה בשכר‪ .‬הפלפלים נמכרים בחו"ל בלבד ואילו‬
‫הגמבות נמכרות בארץ וחלקן מיובא גם מחו"ל‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הממשלה תיתן פרמיה לכל פלפל מיוצא‪ ,‬יגדל הייבוא של הגמבות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הממשלה תיתן סובסידיה לכל פלפל מיוצר‪ ,‬יגדל הייבוא של הגמבות‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הממשלה תיתן סובסידיה לכל גמבה מיוצרת‪ ,‬יגדל הייצוא של הפלפלים‪.‬‬
‫א‪ .‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רק טענות א' וב' נכונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .36‬משק קירגיזיה הוא משק פתוח‪ ,‬אשר קיים בו ייבוא של ארונות במקביל לייצור מקומי שלהם‪ .‬כלכלן‬
‫קירגיזי בכיר הציע להטיל מכס על ייבוא ארונות‪ .‬הכלכלן טען שהטלת מכס על ייבוא יקטין את‬
‫רווחת הצרכנים‪ ,‬אך יגדיל את סך הרווחה במשק‪ .‬שר התעשייה הביע דעתו וטען שהטלת מכס על‬
‫ייבוא יגדיל את רווחת היצרנים המקומיים‪.‬‬
‫א‪ .‬הכלכלן הבכיר צודק‪.‬‬
‫ב‪ .‬שר התעשייה צודק‪.‬‬
‫ג‪ .‬שניהם צודקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שניהם טועים‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק שלישי‪ :‬בחירה אופטימלית של הצרכן‬
‫‪.1‬‬
‫צרכן בעל פונקציית תועלת ‪u( x, y)  x y‬‬
‫‪ .‬הכנסתו ‪ ₪ 120‬ומחיר המוצרים ‪.Py=1 ,Px=4‬‬
‫מהי תועלת הצרכן המקסימלית?‬
‫‪.2‬‬
‫צרכן בעל פונקציית תועלת ‪ x y‬‬
‫) ‪ . u ( x, y‬הכנסתו ‪ ₪ 120‬ומחיר המוצרים ‪.Py=1 ,Px=4‬‬
‫מהי פונקציית הביקוש למוצר ‪?X‬‬
‫‪.3‬‬
‫צרכן בעל פונקציית תועלת ‪ x y  40 y‬‬
‫)‪ . u( x, y‬ידוע ש ‪ .Py=1 ,Px=2‬לצרכן תקציב של‬
‫‪ .₪ 280‬מהי תועלתו של הצרכן?‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק רביעי ‪ -‬תכונות פונקציות ייצור‬
‫הקדמה‬
‫בפרק זה‪ ,‬יש להכיר את ארבע הפונקציות שהוצגו בכיתה (קוב דאגלאס‪ ,‬ליניארית‪ ,‬מינימום וספרבילית)‪.‬‬
‫לפונקציית קוב דאגלאס יש שלוש דוגמאות (סכום המעריכים גדול‪ ,‬שווה או קטן מאחת) ולפונקציה‬
‫הספרבילית יש שתי דוגמאות (המעריך גדול או קטן מאחת)‪ .‬בעצם יש לנו שבע פונקציות שעלינו להכיר‬
‫את חמש התכונות העיקריות שלהן‪ :‬תפוקות שוליות (חיוביות או אפס)‪ ,‬כיוון התפוקות השוליות‬
‫(פוחתות‪ ,‬קבועות או עולות)‪ ,‬הקשר בין גורמי הייצור (מסייעים‪ ,‬אדישים או יריבים)‪ ,‬חישוב גמישות‬
‫הייצור של גורמי הייצור והתשואה לגודל (דרגת ההומוגניות)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש להכיר את דרך החישוב של כל תכונה עבור פונקציות כלליות שמופיעות בבחינה‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אם הפונקציה מקיימת תע"ל‪ ,‬מדובר בפונקציית קוב דאגלאס עם סכום מעריכים הגדול מאחת‪.‬‬
‫אם מדובר בפונקציית מינימום‪ ,‬הרי שהתפוקות השוליות שוות לאפס‪.‬‬
‫אם התפוקות השוליות חיוביות ועולות‪ ,‬הרי שמדובר בפונקציה ספרבילית עם מעריך גדול‬
‫מאחת‪.‬‬
‫אם גמישות הייצור חיובית ואינה תלויה בכמות גורמי הייצור‪ ,‬מדובר בפונקציה ליניארית‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬נתון‬
‫שהתפוקות השוליות של התשומות המשתנות פוחתות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא ייתכן שהפונקציה מקיימת תשואה עולה לגודל‪.‬‬
‫אם מדובר בפונקציה ליניארית‪ ,‬הרי שהפונקציה מקיימת תשואה קבועה לגודל‪.‬‬
‫אם גורמי הייצור אדישים‪ ,‬הרי שהפונקציה מקיימת תשואה יורדת לגודל‪.‬‬
‫גמישות הייצור של לפחות אחד מגורמי הייצור יכולה להיות גדולה מאחת‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬נתון‬
‫שגורמי הייצור יריבים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מדובר בפונקציה ליניארית‪ ,‬ולכן הפונקציה מקיימת תשואה קבועה לגודל‪.‬‬
‫תוספת של יחידת הון תקטין את התפוקה השולית של העבודה‪.‬‬
‫גידול ביחידה אחת של גורם הייצור עבודה יקטין את התפוקה הכוללת‪.‬‬
‫הנגזרת הצולבת (המעורבת) של הפונקציה שווה לאפס‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬נתון‬
‫שגורמי הייצור אדישים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מדובר בפונקציה ליניארית‪ ,‬ולכן הפונקציה מקיימת תשואה קבועה לגודל‪.‬‬
‫תוספת של יחידת הון תגדיל את התפוקה השולית של העבודה‪.‬‬
‫הפונקציה מקיימת תק"ל‪ ,‬בכל מקרה‪.‬‬
‫הנגזרת הצולבת (המעורבת) של הפונקציה שווה לאפס‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬נתון‬
‫שגמישות הייצור של ההון תלויה בכמויות גורמי הייצור‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬מדובר בפונקציה ליניארית ולכן גורמי הייצור אדישים זה לזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדובר בפונקציית ייצור קוב דאגלאס וגמישות הייצור שווה לחזקות ‪ ‬ו ‪.  ‬‬
‫ג‪ .‬ייתכן שהפונקציה מקיימת תק"ל‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם נתון שגמישות הייצור של העבודה קטנה מ‪ ,1 -‬אזי התפוקה השולית של העובדים פוחתת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם גידול של ‪ 2%‬במספר העובדים מגדיל את התפוקה ב ‪ ,1%‬אזי פונקציית הייצור מקיימת‬
‫תשואה יורדת לגודל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם בנוסף לנתוני טענה ב'‪ ,‬נתון שגידול של ‪ 3%‬במספר המכונות מגדיל את התפוקה ב ‪ ,2%‬אזי‬
‫פונקציית הייצור מקיימת תשואה עולה לגודל‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נתון שהתפוקה הממוצעת של העובדים גבוהה מהתפוקה השולית שלהם‪ ,‬וכן‪ ,‬נתון שהתפוקה‬
‫הממוצעת של המכונות גבוהה מהתפוקה השולית שלהן‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬גמישויות התפוקה של העבודה וההון קטנות מאחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידול של ‪ 10%‬במספר העובדים יגדיל את התפוקה בפחות מ – ‪ ,10%‬וגידול של ‪ 10%‬במספר‬
‫המכונות יגדיל את התפוקה בפחות מ – ‪.10%‬‬
‫ג‪ .‬לא ייתכן שפונקציית הייצור מקיימת תשואה עולה לגודל‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור בעלת דרגת הומוגניו ת גדולה מאחת‪ .‬הגדלת מספר העובדים והמכונות ב ‪20%‬‬
‫תגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת התפוקה ביותר מ‪.20% -‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת התפוקה בפחות מ‪ ,20% -‬אם דרגת ההומוגניות תשתנה להיות קטנה מ‪.1-‬‬
‫ג‪ .‬הקטנת התפוקה ביותר מ‪ ,20% -‬אם היו מקטינים את מספר העובדים והמכונות ב ‪.20%‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫נתון שייצור יחידת מוצר דורש שלושה עובדים ושתי מכונות‪ .‬שכר כל עובד ‪ 100‬ש"ח ועלות כל מכונה ‪60‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫א‪ .‬תהליך הייצור יקיים תק"ל‪ ,‬אם מחיר מכונה יעלה גם כן ל ‪ 100‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬קו ההתרחבות של הפירמה ישתנה אם תחול עלייה בשכר העובדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה תעסיק רק מכונות‪ ,‬כי הן זולות יותר ודרושות פחות מכונות מאשר עובדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם יחול שיפור טכנולוגי‪ ,‬המאפשר לייצר רק עם מכונה אחת ושלושה עובדים‪ ,‬קו ההתרחבות‬
‫ישתנה ויהיה ‪.K=1/3L‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫נתון שייצור יחידת מוצר דורש ‪ A‬עובדים ו ‪ B -‬מכונות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬תהליך הייצור יכול לקיים תע"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפוקה השולית של המכונות שווה ל ‪ B‬יחידות מוצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם קיים מחסור של עובדים‪ ,‬אזי התפוקה השולית של המכונות שווה לאפס‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם יחול שיפור טכנולוגי במכונות‪ ,‬תגדל התפוקה השולית של המכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫לייצור יחידת ‪ X‬דרושים ‪ 10‬עובדים או ‪ 5‬מכונות‪ .‬שכר כל עובד ‪ 30‬ש"ח ועלות כל מכונה ‪ 50‬ש"ח‪.‬‬
‫א‪ .‬אם ישקיעו בהכשרת עובדים‪ ,‬שתאפשר להקטין את מספר העובדים הדרושים לייצור יחידת ‪ X‬ל‬
‫‪ 8‬עובדים‪ ,‬קו ההתרחבות ישתנה ויהיה ‪.K=0‬‬
‫ב‪ .‬תהליך הייצור יקיים תק"ל‪ ,‬אם נעסיק עובדים ומכונות ביחס הנכון‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייתכן שקו ההתרחבות של הפירמה ישתנה אם תחול עלייה בשכר העובדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפירמה תעסיק רק מכונות וקו ההתרחבות יהיה ‪.K=0‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫‪1 4‬‬
‫נתונה הפונקצייה‬
‫‪K‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪XL‬‬
‫וכן נתון ‪ .w = 2, i=6‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם תגדל גמישות הייצור של העבודה וההון פי ‪ ,3‬הפונקציה תקיים תע"ל והתפוקות השוליות‬
‫תהיינה חיוביות ועולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬קו ההתרחבות הוא ‪.K=3L‬‬
‫ג‪ .‬התייקרות של שכר העובדים לא תשפיע על קו ההתרחבות‪.‬‬
‫ד‪ .‬התפוקה השולית של העובדים נמוכה מהתפוקה הממוצעת שלהם‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור קוב דאגלאס המקיימת תע"ל‪ .‬ידוע ששינוי של ‪ 3%‬במספר העובדים יביא לגידול‬
‫של ‪ 2%‬בתפוקה‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬התפוקה השולית של המכונות גבוהה מהתפוקה הממוצעת שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬גידול של ‪ 3%‬במספר המכונות יגדיל את התפוקה ביותר מ ‪.1%‬‬
‫ג‪ .‬התפוקה השולית של המכונות עולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שינוי של ‪ 3%‬במספר העובדים ובמספר המכונות יביא לגידול של ‪ 3%‬בתפוקה‪.‬‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫‪K3‬‬
‫‪ . X  L  K ‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור‪:‬‬
‫‪L2‬‬
‫א‪ .‬גורמי הייצור יריבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פונקציית הייצור מקיימת תק"ל (דרגת הומוגניות שווה לאחת)‪.‬‬
‫ג‪ .‬התפוקות השוליות חיוביות ופוחתות‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫‪L4‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור‪:‬‬
‫‪K2‬‬
‫‪)2 ‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪K‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ . X  L2  K 2  ( L‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬גורמי הייצור יריבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פונקציית הייצור מקיימת תע"ל (דרגת הומוגניות גדולה מאחת)‪.‬‬
‫ג‪ .‬התפוקות השוליות חיוביות ופוחתות‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור המקיימת קשר ליניארי בין התשומות הדרושות לייצור כל רמת תפוקה‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬גורמי הייצור מסייעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הכמות הנדרשת מכל גורם ייצור על מנת לייצר את המוצר שווה‪ ,‬הרי שקו ההתרחבות הוא‬
‫‪.K=L‬‬
‫ג‪ .‬התפוקות השוליות חיוביות וקבועות‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫נתון שייצור יחידת מוצר ‪ X‬דורש שלושה עובדים ושלוש מכונות‪ .‬שכר כל עובד ‪ A‬ש"ח ועלות כל מכונה ‪B‬‬
‫ש"ח‪ .‬ידוע כי ‪.A<B‬‬
‫א‪ .‬תהליך הייצור יקיים תק"ל‪ ,‬רק אם ‪.B=A‬‬
‫ב‪ .‬קו ההתרחבות של הפירמה יהיה ‪ ,K=L‬רק אם ‪.B=A‬‬
‫ג‪ .‬הפירמה תעסיק יותר עובדים ממכונות‪ ,‬כי הם זולים יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם קיים בזבוז של עובדים (קיימים עובדים שאינם מועסקים)‪ ,‬אזי התפוקה השולית של‬
‫המכונות חיובית בהכרח‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫‪L K‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור ) ‪ . X  min( ,‬כמו כן נתונים מחירי גורמי הייצור ומחיר השוק של המוצר‪.‬‬
‫‪b a‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם שכר עובד שווה לעלות מכונה הרי שקו ההתרחבות הוא ‪.K=L‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ ,2a>b‬הפירמה תצטרך כמות יותר מכפולה של עובדים מאשר מכונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ‪ ,a=b‬הרי שקו ההתרחבות הוא ‪.K=L‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫פירמה מייצרת את מוצר ‪ X‬באמצעות שתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ ,‬שמחיריהם נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם התפוקות השוליות חיוביות ופוחתות וגורמי הייצור מסייעים‪ ,‬גידול של ‪ 15%‬בגמישות‬
‫הייצור של העבודה וההון‪ ,‬לא ישנה את קו ההתרחבות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם התפוקות השוליות חיוביות ופוחתות וגורמי הייצור אדישים‪ ,‬הפונקציה מקיימת תשואה‬
‫יורדת לגודל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם גורמי הייצור אדישים‪ ,‬ייתכן ששינוי בשכר העובדים לא ישנה את קו ההתרחבות‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪20‬‬
‫נתונות שתי פירמות‪ .‬גורמי הייצור בפירמה הראשונה הם תחליפים מושלמים‪ ,‬ובשנייה‪ ,‬הם גורמי ייצור‬
‫משלימים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫התפוקות השוליות חיוביות וקבועות בשתי הפירמות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫גמישות התחלופה תלויה בכמויות גורמי הייצור בשתי הפירמות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פונקציות הייצור מקיימות תק"ל בשתי הפירמות‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק חמישי‪ :‬פתרון אופטימלי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫פירמה מייצרת את מוצר ‪ X‬באמצעות שתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ ,‬שמחיריהם נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם העקומה שוות התפוקה קמורה‪ ,‬התפוקות השוליות חיוביות ופוחתות וגורמי הייצור‬
‫מסייעים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם העקומה שוות התפוקה ליניארית‪ ,‬התפוקות השוליות חיוביות וקבועות וגורמי הייצור‬
‫אדישים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם גורמי הייצור אדישים‪ ,‬לא ייתכן שהעקומה שוות התפוקה קמורה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אם הפונקציה מקיימת תשואה עולה לגודל‪ ,‬העקומה שוות התפוקה קעורה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור נתונים‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם העקומה שוות תפוקה קעורה‪ ,‬אזי התפוקות השוליות של גורמי הייצור עולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם העקומה שוות התפוקה ליניארית‪ ,‬אזי גורמי הייצור אדישים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם התפוקות השוליות של גורמי הייצור חיוביות ופוחתות‪ ,‬ייתכן שהעקומה שוות התפוקה תהיה‬
‫קעורה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫נתונה פונקציית ייצור‪ ,‬התלויה בשני גורמי ייצור משתנים‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי גורמי הייצור ומחיר השוק‬
‫של המוצר נתונים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם התפוקות השוליות של גורמי הייצור חיוביות וקבועות‪ ,‬העקומה שוות התפוקה ליניארית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם התפוקות השוליות של גורמי הייצור חיוביות ועולות‪ ,‬העקומה שוות התפוקה תהיה קעורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם התפוקות השוליות של גורמי הייצור חיוביות ופוחתות‪ ,‬העקומה שוות התפוקה תהיה‬
‫קמורה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫יצרן הפועל בתנאי תחרות משוכללת ומייצר באמצעות שתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ ,‬נמצא על קו‬
‫ההתרחבות‪ .‬מחירי התשומות נתונים‪ .‬עוד נתון שהתפוקות השוליות חיוביות ופוחתות וגורמי הייצור‬
‫מסייעים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ידוע שליצרן יש רווח מקסימלי‪ ,‬אז יחס התפוקות השוליות שווה ליחס המחירים ושיפוע‬
‫עקומת שוות תפוקה שווה לשיפוע העקומה שוות ההוצאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ידוע שליצרן יש רווח מקסימלי‪ ,‬אז התשואה להון שווה לתשואה לעובד‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ידוע שליצרן יש רווח מקסימלי‪ ,‬אז ההוצאה השולית לייצור יחידת מוצר בעזרת עובד שווה‬
‫להוצאה השולית לייצור יחידת מוצר בעזרת מכונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫‪1 3‬‬
‫נתונה הפונקצייה‬
‫‪K‬‬
‫‪1 3‬‬
‫‪X L‬‬
‫‪ .‬היצרן‪ ,‬נמצא בטווח הארוך‪ ,‬ומעוניין לייצר ‪ 100‬יחידות‬
‫ממוצר ‪ .X‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפירמה תשתמש רק בגורם ייצור אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיעור התחלופה הטכנולוגי אינו משתנה עם שינוי בכמות גורמי הייצור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬משוואת העקומה שוות התפוקה של ‪ 100‬יחידות היא ‪. K  (100  L 3 ) 3‬‬
‫ד‪ .‬הפונקציה מקיימת תי"ל‪ ,‬גורמי הייצור אדישים והעקומה שוות התפוקה קעורה‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫נתונה פירמה בעלת פונקציית ייצור קוב דאגלאס‪ .‬הפירמה מצאה שיטה שהגדילה את גמישות הייצור של‬
‫העובדים פי שתיים‪ .‬בעקבות השיטה החדשה‪:‬‬
‫א‪ .‬קו ההתרחבות של הפירמה ישתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחס התפוקות השוליות ישתנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם במקביל יעלה שכר העובדים פי שתיים‪ ,‬קו ההתרחבות של הפירמה לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫נתון תהליך ייצור ליניארי‪ ,‬התלוי בשתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי התשומות נתונים‪ .‬ידוע‬
‫שחל שיפור טכנולוגי‪ ,‬המגדיל את התפוקה השולית של המכונות‪ .‬מכאן ש‪:‬‬
‫א‪ .‬קו ההתרחבות של הפירמה ישתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיעור התחלופה הטכנולוגי ישתנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ב מקביל תעלה עלות כל מכונה באותו שיעור של השיפור הטכנולוגי‪ ,‬קו ההתרחבות של הפירמה‬
‫לא ישתנה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫נתון תהליך ייצור של מוצר ‪ ,X‬התלוי בשתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי התשומות נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם העקומה שוות תפוקה קמורה‪ ,‬שיעור התחלופה הטכנולוגי קטן לאורך העקומה שוות התפוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם דרוש עובד אחד ומכונה אחת לייצור יחידה ממוצר ‪ ,X‬שיעור התחלופה הטכנולוגי קבוע לאורך‬
‫העקומה שוות התפוקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם דרוש עובד אחד או מכונה אחת לייצור יחידה ממוצר ‪ ,X‬שיעור התחלופה הטכנולוגי קבוע לאורך‬
‫העקומה שוות התפוקה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪ ,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫נתון תהליך ייצור של מוצר ‪ ,X‬התלוי בשתי תשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחירי התשומות נתונים‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם העקומה שוות תפוקה קעורה‪ ,‬הפיתרון היעיל עבור היצרן הוא בנקודת ההשקה בין העקומה שוות‬
‫תפוקה לעקומה שוות ההוצאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם דרוש עובד אחד ומכונה אחת לייצור יחידה ממוצר ‪ ,X‬הפיתרון היעיל ביותר עבור היצרן הוא‬
‫בנקודת ההשקה בין העקומה שוות תפוקה לעקומה שוות ההוצאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם דרוש עובד אחד או מכונה אחת לייצור יחידה ממוצר ‪ ,X‬הפיתרון היעיל ביותר עבור היצרן הוא‬
‫בנקודת ההשקה בין העקומה שוות תפוקה לעקומה שוות ההוצאה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענה ב' נכונוה‬
‫‪ .5‬רק טענות ב'‪ ,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫‪1 3‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור‬
‫‪K‬‬
‫‪1 3‬‬
‫‪X L‬‬
‫‪ .‬שתי התשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ .‬שכר העבודה הוא‬
‫‪ 200‬ש"ח ועלות מכונה היא ‪ .25‬התקציב המינימלי לייצור ‪ 18‬יחידות ממוצר ‪ X‬הוא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 10,800‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 7,200‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לא ניתן למצוא את התקציב על פי הנתונים בשאלה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 14,400‬ש"ח‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור‬
‫‪L‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫(‪min‬‬
‫) ‪;3K‬‬
‫‪ .‬שתי התשומות משתנות‪ ,‬עבודה והון‪ .‬מחיר תשומת‬
‫‪4‬‬
‫העבודה ‪ 10‬ש"ח ומחיר תשומת ההון ‪ 20‬ש"ח‪ .‬ליצרן תקציב של ‪ 1400‬ש"ח‪ .‬הכמות המקסימלית שהוא‬
‫יוכל לייצר בתקציב זה היא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 35‬יחידות ממוצר ‪.X‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 30‬יחידות ממוצר ‪.X‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 40‬יחידות ממוצר ‪.X‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 45‬יחידות ממוצר ‪.X‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫לייצור מוצר ‪ X‬דרושים ‪ 5‬עובדים או ‪ 6‬מכונות‪ .‬מחירה של תשומת עבודה ‪ 5‬ש"ח ומחירה של תשומת הון‬
‫‪ 6‬ש"ח‪ .‬היצרן מעוניין לייצר ‪ 100‬יחידות ממוצר ‪ .X‬תקציב ההוצאות המינימלי הדרוש‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 3600‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 3000‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 2000‬ש"ח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 2500‬ש"ח‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק שישי‪ :‬שיווי משקל בתחרות משוכללת‬
‫הקדמה‬
‫בפרק זה‪ ,‬נעסוק בשיווי משקל ענפי‪ ,‬בענף בו פועלות ‪ N‬פירמות זהות‪ .‬נעסוק בפתרון של טווח ארוך‪ ,‬בו‬
‫מספר הפירמות משתנה ומחיר השוק ידוע מראש וטווח קצר‪ ,‬בו מספר הפירמות קבוע ומחיר השוק‬
‫משתנה‪.‬‬
‫‪ 1‬בענף ‪ X‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬הענף נמצא בשיווי משקל של הטווח הארוך‪ .‬כל העקומות ליניאריות‬
‫ורגילות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬עלייה במחירו של מוצר תחליפי תגרום לגידול במספר הפירמות בענף ‪ X‬בטווח הארוך ולעליית‬
‫מחירו של מוצר ‪ X‬בטווח הקצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידת הכנסת הצרכנים (מוצר ‪ X‬נורמלי עבורם) תגרום לפירמות הפסדים בטווח הקצר ורווחים‬
‫בטווח הארוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירידת ביקוש למוצר משלים למוצר ‪ ,X‬תגרום לגידול בכמות הנמכרת ממוצר ‪ X‬בטווח הקצר‬
‫ובטווח הארוך‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיפור טכנולוגי המגדיל את התפוקה בכל כמות של גורמי ייצור יביא לעליית רווחי הפירמות‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬אך לא ישנה את מחיר השוק בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ 2‬בענף ‪ X‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬עקומת ההיצע והביקוש ליניאריות ורגילות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬בטווח הקצר נתון מספר הפירמות והמחיר בשיווי משקל נקבע על ידי השוואה בין ההיצע‬
‫והביקוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בטווח הארוך ידוע מספר הפירמות והמחיר בשיווי משקל נקבע על ידי השוואה בין ההיצע‬
‫והביקוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ידוע שהמשק נמצא בשיווי משקל בטווח הארוך‪ ,‬הרי ששינויים בביקוש של הצרכנים יכולים‬
‫להביא לשינוי במחיר בשיווי משקל בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ 3‬בענף ‪ ,X‬המצוי בשיווי משקל טווח ארוך‪ ,‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬העקומות בענף ליניאריות ורגילות‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫א‪.‬‬
‫שינוי בשכר העובדים ישפיע על המחיר בטווח קצר‪ ,‬אך לא ישנה את המחיר בטווח הארוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שינוי בהוצאה הקבועה ישפיע על המחיר בטווח הארוך‪ ,‬אך לא ישנה את המחיר בטווח קצר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גידול של ‪ 10%‬בהוצאות המשתנות והקבועות יביא לעליית המחיר בשיווי משקל בטווח ארוך ב‪-‬‬
‫‪ ,10%‬אך לא יהיה שינוי בכמות שכל פירמה מייצרת‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ 4‬בענף ‪ X‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬ידוע שלכל הפירמות יש הוצאה קבועה‪ .‬הענף נמצא בשיווי משקל של‬
‫הטווח הקצר‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם בטווח הארוך נוספו פירמות לענף‪ ,‬הרי שבטווח הקצר הפירמות הותיקות היו ברווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הפירמות נמצאות בהפסד‪ ,‬הרי שהמחיר בטווח הארוך יעלה והכמות שכל פירמה מייצרת‬
‫תגדל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם כל פירמה מייצרת בהוצאה ממוצעת גבוהה מההוצאה הממוצעת המינימלית‪ ,‬ירד המחיר‬
‫בטווח הארוך ויתווספו פירמות לענף‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ 5‬בענף ‪ X‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬עקומת ההיצע והביקוש רגילות‪ .‬הענף מצוי בשיווי משקל של טווח‬
‫ארוך‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫עלייה בביקוש למוצר ‪ ,X‬תוביל לגידול ברווח ובמספר הפירמות בטווח הקצר ובטווח הארוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עלייה במחיר המוצר בטווח הקצר תוביל לכניסת פירמות נוספות לענף בטווח הארוך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫יציאה של פירמות מהענף עקב ניהול כושל‪ ,‬תוביל לעלייה ברווח של הפירמות הנוספות בטווח‬
‫הקצר ובטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' ו‪-‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ 6‬בענף ‪ X‬פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬עקומת ההיצע והביקוש רגילות‪ .‬הענף מצוי בשיווי משקל של טווח‬
‫ארוך‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיפור טכנולוגי בענף‪ ,‬יוביל לירידת המחיר בטווח קצר ולכן תצאנה פירמות מהענף‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עליית שכר העובדים בענף‪ ,‬תוביל לעליית המחיר וליציאת פירמות מהענף בטווח קצר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התייקרות חומרי גלם ועליית ביקוש במקביל תוביל לעליית המחיר בטווח קצר ולעלייה גדולה‬
‫יותר בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' ו‪-‬ג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ 7‬ענף ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ ,‬ובו פועלות ‪ n‬פירמות זהות עם פונקציית הוצאות‬
‫‪ . TC  1600  4q 2‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם תגדל ההוצאה הקבועה ב ‪ ,56.25%‬הכמות המיוצרת ע"י כל פירמה בטווח ארוך ומחיר השוק‬
‫יגדלו ב ‪.50%‬‬
‫אם תגדל ההוצאה המשתנה פי ‪ ,4‬הכמות המיוצרת ע"י כל פירמה בטווח ארוך תקטן ב ‪.50%‬‬
‫אם תגדלנה ההוצאה הקבועה וההוצאה המשתנה ב ‪ ,100%‬הכמות המיוצרת ע"י כל פירמה‬
‫בטווח ארוך לא תשתנה ומחיר השוק יגדל ב ‪.100%‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ 8‬ענף ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ ,‬ובו פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬נתונה פונקציית הוצאות של כל‬
‫‪1 2‬‬
‫פירמה ‪q‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ . TC  100 ‬פונקציית הביקוש של הענף אינה ידועה‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת את מחיר שיווי משקל בטווח ארוך ללא ידיעת פונקציית הביקוש‪.‬‬
‫מחיר שיווי משקל בטווח ארוך הוא ‪ 10‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם נתון שפונקציית הביקוש היא ‪ P  300  0.01Q‬ומספר הפירמות בענף הוא ‪ ,100‬אזי כמות‬
‫שיווי המשקל היא ‪.20,000‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות ב' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ 9‬ענף ‪ X‬נמצא בשיווי משקל של הטווח הארוך‪ ,‬ובו פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה בהוצאה הקבועה של הפירמות תעלה את המחיר ותקטין את הכמות בטווח קצר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליה בהוצאה הקבועה של הפירמות במקביל לעליה בביקוש תביא לעליית המחיר בטווח קצר‬
‫ולעליה קטנה יותר בטווח הארוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיפור טכנולוגי המגדיל את התפוקה השולית של העובדים יביא לרווח מעל הנורמלי בטווח קצר‬
‫ולהתווספות פירמות בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫‪ 10‬ענף ‪ X‬פועל בתנאי תחרות משוכללת‪ ,‬ובו פועלות ‪ n‬פירמות זהות‪ .‬כל פירמה מעסיקה עובד אחד בשכר‬
‫של ‪ 800‬ש"ח‪ ,‬המפעיל מערך של מכונות (‪ .)K‬עלות כל מכונה ‪ 32‬ש"ח ואין עלויות נוספות‪ .‬תהליך הייצור‬
‫של כל פירמה מאופיין ע"י הפונקציה‪ . q  4K 1 / 2 :‬עקומת הביקוש המצרפי העומדת בפני הענף היא‬
‫‪ . P  100  0.1Q‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בשיווי משקל של טווח ארוך‪ ,‬מחיר השוק הוא ‪ 80‬ש"ח ומספר הפירמות הוא ‪.20‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם פועלות בענף ‪ 50‬פירמות‪ ,‬הרי שבטווח ארוך‪ ,‬יקטן מספר הפירמות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם פועלות בענף ‪ 10‬פירמות‪ ,‬מחיר השוק בהכרח גבוה מ ‪ 80‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫‪ 11‬בענף ‪ ,X‬המצוי בשיווי משקל בטווח קצר‪ ,‬פועלות ‪ 10‬פירמות זהות‪ .‬לכל אחת פונקציית ייצור‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪K‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . q  L‬מחירי התשומות ‪ .w=i=4‬הביקוש למוצר ‪ .P=140-Q‬לכל פירמה הוצאה קבועה‬
‫בסך ‪ 200‬ש"ח‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הענף מצוי גם ברמת שיווי משקל של הטווח הארוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הפירמות נהנות מרווח מעל הנורמלי בטווח הקצר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ירידה במחיר של מוצר תחליפי תביא את הפירמות להפסד בטווח הקצר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק שביעי – מונופול רגיל‬
‫הקדמה‬
‫בפרק זה‪ ,‬נעסוק בפתרונות פשוטים של שיווי משקל בשוק המוצר‪ ,‬בענף בו יש יצרן יחיד (מונופול)‪ .‬נראה‬
‫סוגים שונים של עקומות ביקוש העומדות בפני היצרן וסוגים שונים של עקומות היצע (הוצאה שולית של‬
‫היצ רן)‪ .‬נראה כיצד היצרן גוזר את עקומת הפידיון השולי מכל עקומת ביקוש וכיצד הוא קובע את הכמות‬
‫והמחיר בשיווי משקל בהשוואה (ולא בהכרח בשיוויון) בין עקומת ההוצאה השולית לעקומ הפידיון‬
‫השולי‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫בשוק ‪ X‬קיים יצרן יחיד המייצר כמות אופטימלית‪ .‬ליצרן הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ .‬עקומת הביקוש‬
‫העומדת בפניו ליניארית‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המונופול מצוי בנקודה בה גמישות הביקוש גדולה מיחידתית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם יקבל המונופול סובסידיה ליחידה בדיוק בגובה העלות‪ ,‬הוא יבחר לייצר מחצית מהכמות‬
‫המקסימלית שהוא יכול לייצר‪ ,‬וגמישות הביקוש בנקודה תהיה יחידתית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם גמישות הביקוש בנקודה האופטימלית שווה ל‪ ,-2 -‬הרי שהפדיון השולי שווה למחצית המחיר‬
‫לצרכן‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫נתון יצרן יחיד בעל פונקציית הוצאות ‪ TC  250  20Q‬עומד בפני ביקוש ‪. P  100  2Q‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בנקודה האופטימלית גמישות הביקוש שווה ‪.1.5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רווחי היצרן המקסימליים שווים ‪.500‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם תגדל ההוצאה הקבועה ל‪ ,1000 -‬יפסיק היצרן לייצר בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫יצרן‬
‫נתון‬
‫יחיד‬
‫העומד‬
‫בפני‬
‫ביקוש‬
‫‪. P  200  2Q‬‬
‫ליצרן‬
‫פונקציית‬
‫‪ . TC  360Q  10Q 2  600‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫היצרן ייצר ‪ 10‬יחידות על מנת להגיע לרווח מקסימלי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫היצרן ייצר כמה שיותר יחידות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫היצרן לא ייצר כלל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫היצרן ישווה בין ההוצאה השולית לעקומת הביקוש על מנת להגיע לפיתרון אופטימלי‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫נתון יצרן יחיד העומד בפני ביקוש ‪ . P  200  2Q‬פונקציית ההוצאות נחלקת לשני תחומים‪:‬‬
‫עד ‪ 24‬יחידות‪ TC  240Q  5Q 2  600 :‬מעבר ל‪ 24 -‬יחידות‪. TC  5,500 :‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫המונופול ייצר‬
‫‪3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המונופול ייצר ‪ 50‬יחידות בטווח קצר ולא ייצר בטווח ארוך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כדאי למונופול לייצר גם בטווח ארוך וגם בטווח קצר‪.‬‬
‫‪ 6‬יחידות בטווח קצר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫הוצאות‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בשוק מסויים פועל מונופול המייצר את מוצר ‪ .X‬הצרכנים באותו שוק מוכנים להוציא סכום קבוע של‬
‫‪ 500‬ש"ח על רכישת מוצר ‪ .X‬ליצרן הוצאה שולית קבועה לייצור המוצר של ‪ 60‬ש"ח‪ .‬ליצרן אין הוצאות‬
‫קבועות והוא מייצר יחידות שלמות בלבד‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם הממשלה תתן סובסידיה למונופול על כל יחידה מיוצרת‪ ,‬ייתכן שהוא יגדיל את הכמות‬
‫המיוצרת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫היצרן ייצר יחידה אחת ורווחיו שווים ל‪ 500 -‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם הממשלה תטיל על היצרן מס קבוע בסך ‪ 480‬ש"ח‪ ,‬יפסיק היצרן את ייצור המוצר בטווח‬
‫הקצר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫בענף בו פועל מונופול‪ ,‬מוכנים הצרכנים להוציא סכום קבוע של ‪ 800‬ש"ח‪ .‬העלות השולית לייצור ‪20‬‬
‫היחידות הראשונות היא ‪ 10‬ש"ח‪ .‬עלות זו מתייקרת ב‪ 10 -‬ש"ח בייצור כל ‪ 20‬יחידות נוספות‪ .‬המונופול‬
‫מייצר יחידות שלמות בלבד‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המונופול ייצר יחידה אחת ורווחיו יהיו ‪ 790‬ש"ח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם הממשלה תסבסד כל יחידה מיוצרת בסך של ‪ 25‬ש"ח‪ ,‬ייצר היצרן ‪ 40‬יחידות ויגבה ‪ 20‬ש"ח‬
‫עבור כל יחידה מהצרכן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם הממשלה תסבסד כל יחידה מיוצרת בסך של ‪ 15‬ש"ח‪ ,‬ייצר היצרן ‪ 20‬יחידות ויקבל ‪ 55‬ש"ח‬
‫על כל יחידה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫בענף בו פועל מונופול‪ ,‬מוכנים היצרנים להוציא סכום קבוע של ‪ 1,000‬לרכישת המוצר‪ .‬פונקציית‬
‫ההוצאות הכוללות של היצרן נתונה והיא ‪ . TC  50Q  2Q 2‬המונופול מייצר יחידות שלמות בלבד‪.‬‬
‫הממשלה מחליטה לתת למונופול סובסידיה של ‪ 90‬ש"ח על כל יחידה מיוצרת‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המונופול ייצר יחידה אחת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המונופול ייצר ‪ 10‬יחידות והמחיר שהוא יקבל יהיה ‪ 100‬ש"ח ליחידה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הצרכן ישלם ‪ 100‬ש"ח ליחידה ורווחי המונופול יהיו ‪ 1,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫בענף בו פועל מונופול‪ ,‬מוכנים הצרכנים להוציא סכום קבוע של ‪ A‬לרכישת המוצר ללא תלות במחירו‪.‬‬
‫המונופול מייצר יחידות שלמות בלבד‪ .‬פונקציית ההוצאות הכוללות של היצרן נתונה והיא‬
‫‪ . TC  50Q  300‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם ידוע כי ‪ ,50>A>300‬המונופול ייצר יחידה אחת בטווח הקצר ויעזוב את הענף בטווח הארוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם ידוע כי ‪ ,A<300‬המונופול ייצר יחידה אחת בטווח הקצר ויישאר בענף בטווח הארוך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫היצרן ייצר בכל מקרה יחידה אחת בטווח הקצר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫מונופול נמצא בשיווי משקל של טווח ארוך בענף בו עקומת הביקוש היא בעלת גמישות יחידתית לכל‬
‫אורכה‪ .‬המונופול מייצר יחידות שלמות בלבד‪ .‬למונופול הוצאה שולית חיובית וקבועה לייצור כל יחידה‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אם תגדל ההוצאה הקבועה של המונופול‪ ,‬הוא ייצר יחידה אחת בטווח הקצר ויעזוב את הענף‬
‫בטווח הארוך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את העלות השולית ליחידה יכול לשנות את הכמות המיוצרת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם תינתן ליצרן סובסידיה קבועה ליחידה‪ ,‬ייתכן שהיצרן ייצר כמות שיווי משקל‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫מונופול מייצר ומצוי בשיווי משקל של הטווח הארוך‪ .‬ידוע שעקומת הביקוש ליניארית וגמישות הביקוש‬
‫במחיר שיווי המשקל שווה ל ‪ .-2‬ליצרן הוצאה שולית חיובית וקבועה בסך ‪ A‬ש"ח‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר לצרכן בשיווי משקל שווה ‪.2A‬‬
‫ב‪ .‬שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את העלות השולית ליחידה יכול להביא לנקודת שיווי משקל בה גמישות‬
‫הביקוש קטנה מאחת (בערך מוחלט)‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את העלות השולית ליחידה ב‪ 2-‬ש"ח‪ ,‬יוזיל את המחיר לצרכן ב ‪ 2‬ש"ח‪,‬‬
‫גם כן‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫בשוק ‪ X‬קיים יצרן יחיד המייצר כמות אופטימלית‪ .‬ליצרן הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ .‬עקומת הביקוש‬
‫העומדת בפניו ליניארית‪ .‬הממשלה מטילה על המונופול‪ ,‬מס קבוע לכל יחידה מיוצרת‪ .‬להלן מספר‬
‫טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הכמות המיוצרת תגדל והמחיר לצרכן יעלה‪.‬‬
‫ייתכן שהמחיר ליצרן ירד‪.‬‬
‫המחיר ליצרן ירד והמחיר לצרכן יעלה‪.‬‬
‫המונופול יפסיק לייצר את המוצר‪.‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫בשוק ‪ X‬קיים יצרן יחיד המייצר כמות אופטימלית‪ .‬ליצרן הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ .‬עקומת הביקוש‬
‫העומדת בפניו ליניארית‪ .‬הממשלה נותנת למונופול‪ ,‬סובסידיה קבועה לכל יחידה מיוצרת בגובה העלות‬
‫השולית שלו‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬מאחר שהעלות ליצרן שווה כעת לאפס‪ ,‬היצרן ייצר כמות אינסופית‪.‬‬
‫ב‪ .‬היצרן יגיע לרווח מקסימלי‪ ,‬אך לא בהכרח לפידיון מקסימלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ליצרן אין הוצאות קבועות‪ ,‬הרי שפידיונו המקסימלי יהיה שווה לרווחיו המקסימליים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשיווי המשקל החדש‪ ,‬גמישות הביקוש גדולה מאחת והכמות המיוצרת שווה למחצית הכמות‬
‫המקסימלית‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫בשוק מסויים פועל מונופול המייצר את מוצר ‪ .X‬הצרכנים באותו שוק מוכנים להוציא סכום קבוע של ‪A‬‬
‫ש"ח על רכישת מוצר ‪ .X‬ליצרן הוצאה שולית קבועה לייצור המוצר של ‪ C‬ש"ח‪ .‬ידוע כי ‪ .A>C‬ליצרן יש‬
‫בסך ‪ B‬ש"ח הוצאות קבועות והוא מייצר יחידות שלמות בלבד‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫גם אם הממשלה תתן סובסידיה למונופול על כל יחידה מיוצרת‪ ,‬המונופול ייצר יחידה אחת‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫היצרן ייצר יחידה אחת בטווח הארוך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם הממשלה תטיל על היצרן מס קבוע בסכום גבוה מ ‪ A-B-C‬ש"ח‪ ,‬יפסיק היצרן את ייצור‬
‫המוצר בטווח הקצר‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫מונופול מייצר ומצוי בשיווי משקל של הטווח הארוך‪ .‬ידוע שעקומת הביקוש ליניארית וגמישות הביקוש‬
‫בנקודת שיווי משקל היא ‪ .-2‬המחיר לצרכן הוא ‪ A‬ש"ח‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬ההוצאה השולית של היצרן בשיווי משקל שווה ‪.0.5 A‬‬
‫ב‪ .‬שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את ההוצאה השולית ליחידה יכול להביא לנקודת שיווי משקל בה‬
‫גמישות הביקוש שווה לאחת (בערך מוחלט)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרעה טכנולוגית‪ ,‬המייקרת את ההוצאה השולית ליחידה ב‪ 1-‬ש"ח‪ ,‬תייקר את המחיר לצרכן ב ‪2‬‬
‫ש"ח‪ ,‬גם כן‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' ו‪-‬ג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫פרק שמיני‪ :‬שיווי משקל של מונופול מפלה‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫מונופול מפלה מוכר לשני שווקים‪ .‬הביקוש בשוק א' ‪ P  100  2Q -‬והביקוש בשוק ב' ‪-‬‬
‫‪ . P  150  3Q‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם למונופול יש הוצאות קבועות בלבד‪ ,‬הוא ימכור כמות זהה בכל שוק ובמחיר זהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם למונופול הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ ,‬הוא ימכור כמות שונה בכל שוק ובמחיר שונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם למונופול הוצאה שולית חיובית וקבועה והממשלה מחליטה לסבסד את הצרכנים בשוק א'‬
‫בסכום קבוע של ‪ 50‬ש"ח ליחידה ‪ ,‬המונופול ימכור לשני השווקים במחיר זהה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני‬
‫המונופול הן ליניאריות‪ .‬נתון שבמחיר של ‪ A‬ש"ח שווה גמישות הביקוש בשני השווקים‪ .‬להלן מספר‬
‫טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם למונופול יש הוצאות קבועות בלבד‪ ,‬הוא ימכור כמות זהה בכל שוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם למונופול יש מלאי‪ ,‬הוא ימכור במחיר זהה בכל שוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם למונופול הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ ,‬הוא ימכור במחיר זהה בכל שוק‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים‪ .‬הממשלה אוסרת עליו להפלות בין הצרכנים בשני השווקים‪ .‬עקומות‬
‫הביקוש העומדות בפני המונופול הן ליניאריות‪ .‬העלות השולית של המונופול קבועה ושווה ל ‪ 10‬ש"ח‪.‬‬
‫להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפידיון השולי יהיה זהה בשני השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה תבטל את איסור ההפליה‪ ,‬הפידיון השולי יהיה זהה בשני השווקים ושווה ל‪.10-‬‬
‫ג‪ .‬המונופול ימכור במחיר זהה בכל שוק ובפדיון שולי שונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני‬
‫המונופול הן ליניאריות‪ .‬כל יחידה מיוצרת עולה למונופול ‪ B‬ש"ח‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את העלות השולית ליחידה יביא לירידה בפידיון השולי ובמחיר בשני‬
‫השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיפור טכנולוגי‪ ,‬המוזיל את העלות השולית ליחידה יכול להביא להפסקת המכירה בשוק הפחות‬
‫רווחי מבין השניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הממשלה תיתן סובסידיה לצרכנים בשוק א'‪ ,‬לא ישתנה הפידיון השולי בשוק זה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני המונופול הן‬
‫ליניאריות‪ .‬כל יחידה מיוצרת עולה למונופול ‪ C‬ש"ח‪ .‬ידוע שבשיווי משקל‪ ,‬גמישות הביקוש בשוק א' היא‬
‫‪ -2‬ובשוק ב' היא ‪ .-3‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר בשוק א' גבוה מהמחיר בשוק ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬התייקרות של ‪ 50%‬בעלות השולית של המונופול תגרום להפסקת המכירה בשוק ב'‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר זהה בשני השווקים‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש בשוק א' היא ליניארית‪.‬‬
‫הצרכנים בשוק ב' מוציאים סכום קבוע של ‪ A‬ש"ח על המוצר‪ .‬כל יחידה מיוצרת עולה למונופול ‪ C‬ש"ח‪.‬‬
‫נתון ש‪ .2C=A -‬למונופול יש הוצאות קבועות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפדיון השולי בשוק ב' גבוה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬התייקרות של ‪ 120%‬בעלות השולית של המונופול תגרום להפסקת המכירה בשני השווקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אילו הצרכנים בשוק א' היו מוכנים להוציא סכום קבוע על המוצר‪ ,‬היה הפדיון זהה בשני השווקים‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש בשני השווקים ליניאריות‪.‬‬
‫הסכום המקסימלי‪ ,‬שמוכנים הצרכנים לשלם בשוק א' גבוה מזה שבשוק ב'‪ .‬למונופול פונקציית ייצור‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . Q  L3 K 3‬במצב המוצא‪ ,‬מוכר המונופול בשני השווקים‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפדיון השולי בשוק א' גבוה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלייה בביקוש בשוק ב' יכולה לגרום להפסקת המכירה בשוק א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלייה בשכר העובדים יכולה לגרום להפסקת המכירה שוק ב' בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש בשני השווקים ליניאריות‪.‬‬
‫במחיר של ‪ 100‬ש"ח רוצים הצרכנים בשני השווקים כמות של ‪ 100‬יחידות‪ .‬עלייה של ‪ 1‬ש"ח במחיר‬
‫מקטינה את הכמות המבוקשת בשוק א' ביחידה אחת ובשוק ב' בשתי יחידות‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ייצור כל יחידה עולה ‪ 100‬ש"ח‪ ,‬המונופול ימכור כמות שווה בשני השווקים ובמחיר שונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ייצור כל יחידה עולה ‪ 100‬ש"ח‪ ,‬המונופול ימכור בשני השווקים במחיר זהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ליצרן‪ ,‬יש הוצאות קבועות בלבד‪ ,‬הכמות הנמכרת בשוק ב' תהיה גבוהה ב ‪ 50%‬מהכמות‬
‫הנמכרת בשוק א'‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומת הביקוש בשוק א' ליניארית ובשוק ב'‬
‫– גמישה לחלוטין במחיר של ‪ 10‬ש"ח‪ .‬למונופול הוצאה שולית‪ ,‬שעולה עם הכמות המיוצרת‪ .‬להלן מספר‬
‫טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬המונופול ימכור בהכרח בשני השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬א ם ידוע שהפידיון השולי בשוק א' גבוה מהפידיון השולי בשוק ב'‪ ,‬כדאי למונופול להעביר יחידות‬
‫משוק ב' לשוק א'‪ ,‬על מנת להגדיל את רווחיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ידוע שהמונופול מוכר לשני השווקים וגמישות הביקוש בשוק א' שווה בנקודת שיווי המשקל ‪,-2‬‬
‫הרי שהמחיר לצרכן בשוק א' הוא ‪ 20‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫בשוק ‪ X‬קיים יצרן יחיד המייצר כמות אופטימלית‪ .‬ליצרן הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ .‬עקומת הביקוש‬
‫בשוק א'‪ ,‬העומדת בפניו ליניארית‪ .‬כעת הצטרף שוק נוסף עם עקומת ביקוש זהה לשוק הראשון‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬היצרן ימכור בשוק ב' כמות זהה לכמות הנמכרת בשוק א' ובמחיר זהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם היצרן יתחיל למכור בשוק ב' ‪ ,‬עליו להקטין את הכמות המיוצרת בשוק א' ולהעלות מחיר‬
‫בשני השווקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם עקומת הביקוש הייתה שונה‪ ,‬היצרן היה מוכר בשוק ב' כמות שונה לכמות הנמכרת בשוק א'‬
‫ובמחיר שונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א'‪,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני המונופול הן‬
‫ליניאריות‪ .‬צרכן א' מוכן לרכוש כמות כפולה בכל מחיר ומחיר מצרכן ב'‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫א‪ .‬אם למונופול יש הוצאות קבועות בלבד‪ ,‬הוא ימכור כמות זהה בכל שוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם למונופול יש מלאי‪ ,‬הוא ימכור במחיר זהה בכל שוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם למונופול‪ ,‬הוצאה שולית חיובית וקבועה‪ ,‬הוא ימכור במחיר זהה בכל שוק‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים‪ .‬הממשלה אוסרת עליו להפלות בין הצרכנים בשני השווקים‪ .‬עקומות‬
‫הביקוש העומדות בפני המונופול הן ליניאריות‪ .‬העלות השולית של המונופול קבועה בגובה ‪ A‬ש"ח‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬ייתכן שהפידיון השולי יהיה זהה בשני השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הממשלה תבטל את איסור ההפליה‪ ,‬הפידיון השולי יהיה זהה בשני השווקים ושווה ל‪.A-‬‬
‫ג‪ .‬המונופול ימכור במחיר זהה בכל שוק ובפדיון שולי שונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ב' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני המונופול הן‬
‫ליניאריות‪ .‬כל יחידה מיוצרת עולה למונופול ‪ C‬ש"ח‪ .‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬הטלת מס בסך ‪ ₪ 10‬ליחידה מיוצרת‪ ,‬תביא לעלייה בפידיון השולי ובמחיר בשני השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטלת מס בסך ‪ ₪ 10‬ליחידה מיוצרת יכולה להביא להפסקת המכירה בשוק הפחות רווחי מבין‬
‫השניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הממשלה תטיל מס קנייה על הצרכנים בשוק א' בלבד‪ ,‬המחיר ליצרן יירד‪ ,‬אך לא ישתנה הפידיון‬
‫השולי בשוק זה‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הטענות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א' ו‪ -‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫מונופול מוכר לשני שווקים שונים ביניהם הוא יכול להפלות‪ .‬עקומות הביקוש העומדות בפני המונופול הן‬
‫ליניאריות‪ .‬כל יחידה מיוצרת עולה למונופול ‪ A‬ש"ח‪ .‬ידוע שבשיווי משקל‪ ,‬גמישות הביקוש בשוק א' היא‬
‫‪ -1.5‬ובשוק ב' היא ‪ .-2‬להלן מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר בשוק א' נמוך מהמחיר בשוק ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬התייקרות של ‪ 100%‬בעלות השולית של המונופול תגרום להפסקת המכירה בשני השווקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר זהה בשני השווקים‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל הטענות אינן נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות ב' וג' נכונות‪.‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫בשוק ‪ X‬קיים יצרן יחיד המייצר כמות אופטימלית‪ .‬ליצרן הוצאה שולית חיובית ועולה‪ .‬עקומת הביקוש‬
‫בשוק א'‪ ,‬העומדת בפניו ליניארית‪ .‬כעת הצטרף שוק נוסף עם עקומת ביקוש זהה לשוק הראשון‪ .‬להלן‬
‫מספר טענות‪:‬‬
‫א‪ .‬היצרן ימכור בשוק ב' כמות זהה לכמות הנמכרת בשוק א' ובמחיר זהה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם היצרן יתחיל למכור בשוק ב' ‪ ,‬עליו להקטין את הכמות המיוצרת בשוק א' ולהעלות מחיר‬
‫בשני השווקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם עקומת הביקוש הייתה שונה‪ ,‬היצרן היה מוכר בשוק ב' כמות שונה לכמות הנמכרת בשוק א'‬
‫ובמחיר שונה‪.‬‬
‫‪ .1‬רק טענה א' נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רק טענה ג' נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬רק טענה ב' נכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬רק טענות א'‪,‬ג' נכונות‪.‬‬
‫‪ .5‬רק טענות א'‪,‬ב' נכונות‪.‬‬
‫לפתרון מלא בסרטון וידאו היכנסו ל‪www.GooL.co.il -‬‬
‫כתב ופתר – עופר לוי ©‬