שיעור מס` 1
הדרכה מתודיות למורה .תנ"ך ,כיתה ה'
תוכנית הלימודים בתנ"ך
כיתה ה' .שעה שבועית אחת
התוכנית מחולקת לארבע חלקים:
.1מבוא לתנ"ך (שיעורים )1-3
.2חומש דברים מחולק לפרשיות השבוע (שיעורים )4-11
.3יהושע – הכרת ספר יהושע (שיעורים )11-21
.4מגילות – מגילת אסתר( .שיעורים )22-33
שיעור
מס'
נושא
תוכן השיעור
1
מבוא לתנ"ך
תורה שבכתב ותורה שבעל פה .התורה במובן
הצר והרחב של משמעות המושג (חזרה).
תפקידו של התנ"ך בחייו של עם ישראל.
מבנה התנ"ך ותוכנו .מיקומם של חמשת
חומשי תורה בתנ"ך
2
מבוא לתנ"ך
מצוות תלמוד תורה .במה מתחילים ללמוד
תורה ומדוע? המפרשים ,המקום המיוחד של
פירוש רש"י (חומש עם רש"י ,כתב רש"י)" .בן
חמש שנים למקרא ,בן עשר למשנה( "...אבות
ה' ,כ"א) .חובת האב ללמד את בנו תורה,
והמורה כשליחו של האב.
3
מבוא לתנ"ך
חלוקת הפרקים הפסוקים והפרשיות בתורה.
4
דברים
הפרקים
הנלמדים
בספר
העבודה עם החומש .הצורך במפרשים
ומדרשים להבנה נכונה של התורה ,דוגמא
לכך מפרשת "בראשית" .הסתירות לכאורה
בין מפרשים שונים (רש"י ,רמב"ן ,אבן
עזרא)...
פרשת דברים .משה אומר את נאומו לפני
העם .התוכחה לעם ישראל .שמות המקומות
בתחילת הפרשה והמשמעות שלהם .חטא
המרגלים (חזרה) .הניסיון להעפיל אל הארץ
וכישלונו .בני ישראל עוקפים את ארצות
אדום ומואב .מלחמה וכיבוש – תיאור
המקומות שנכבשו ע"י בני ישראל.
עמ'
במדריך
שיעור
מס'
נושא
תוכן השיעור
1
דברים
פרשת ואתחנן .משה קורה להתבונן על
האירועים שעברו על בני ישראל (דברים ד',
א'-י') .אזהרה על שמירת האיסור לעבוד
עבודה זרה .תשובה" .וזאת התורה"...
(דברים ד' ,מ"ד) – בתפילה הציבור .עשרת
הדברות" .שמע ישראל" .יציאת מצרים –
1
דברים
2
דברים
פרשת ראה .בחירה חופשית .מצוות שונות
(בנושאים – בית המקדש ,מסיתים ונביאי
שקר ,דיני כשרות ,מעשר) .שמיטה .ביכורים.
שלושת הרגלים.
8
דברים
פרשת שופטים .דין צדק" .צדק צדק תדרוש".
איסור עבודה זרה .סנהדרין .מלך .כוהנים
ולויים .נביאים .ערי מקלט .עדי שקר .דני
מלחמה .חסד.
9
דברים
פרשת כי תצא .זכויותיהם של הבכורות .בן
סורר ומורה .השבת אבידה" .ועשית מעקה
לגגך" .כלאיים .ציצית .מצוות שבין אדם
13
דברים
פרשת כי תבוא .סדר מעבר נהר הירדן .ברכה
וקללה (על הר גריזים והר עיבל).
11
דברים
פרשת ניצבים .הנבואה על סוף הגלות" .כי
המצווה הזאת ...ולא מעבר לים היא" – קיום
12
דברים
פרשת וילך .ימין האחרונים של משה .מינויו
של יהושע למנהיג .קראית התורה בציבור.
13
דברים
פרשת האזינו .שירת האזינו .הקריאה לשמים
ולארץ להעיד בעם ישראל .משה עולה להר
14
דברים
שרשרת הדורות.
פרשת עקב .הקב"ה שומר על עם ישראל כמו
אב על בנו .הניסים במדבר .אזהרה מגאווה.
חטא העגל .הלוחות השניים .ארץ ישראל מול
ארץ מצרים .שכר ועונש.
לחברו (איסור הלוואה בריבית ,לא לענות
יתום ואלמנה" .איפה ואיפה"" .זכר עמלק".
המצוות על ידי עם ישראל.
נבו.
פרשת וזאת הברכה .הברכות לשבטי ישראל.
מותו של משה רבנו.
הפרקים
הנלמדים
בספר
עמ'
במדריך
שיעור
מס'
נושא
תוכן השיעור
11
חזרה
חזרה כוללת על כל חמשת חומשי תורה.
החלוקה של חמשת החומשים לפרשיות.
הנושאים של פרשיות השבוע.
11
יהושע
ציוויו של הקב"ה ליהושע לעבור את הירדן.
"חזק ואמץ"
א'
12
יהושע
יהושע שולח מרגלים .בבית רחב .השבועה
שנשבעו המרגלים.
ב'
18
יהושע
בני ישראל עוברים את הירדן .הניסים
בחציית הירדן.
ג'-ה'
19
יהושע
יהושע כובש את יריחו.האיסור לקחת דבר
מתוך העיר יריחו .הצלתה של רחב .החרם על
יריחו.
ו'
23
יהושע
התבוסה ליד העי .יהושע מדבר עם הקב"ה.
עונשו של העם .החיפוש אחר המועל בחרם.
עונשו של עכן.
ז'
21
יהושע
יהושע כובש את העי .המזבח על הר עיבל.
ברכות וקללות.
ח'
22
יהושע
ערמתם של יושבי גבעון .הברית עם העם
החיווי .הניסים שעשה הקב"ה – "שמש
בגבעון דום וירח בעמק איילון" .כיבוש הארץ
עד עזה וגבעון.
ט'-י'
23
יהושע
כיבוש ייתר הארץ .סוף המלחמה.
י"א-י"ב
24
יהושע
חלוקת הארץ
י"ג-י"ז
21
יהושע
חלוקת הארץ .ערי מקלט .ערי הלויים.
י"ח-כ"א
21
יהושע
יהושע שולח את השבטים ראובן ,גד וחצי
22
מגילת אסתר
פרקים א' ,ב'
28
מגילת אסתר
פרקים ג' ,ד'
29
מגילת אסתר
פרקים ה' ,ו' ,ז'
33
מגילת אסתר
פרקים ח' ,ט' ,י'
שבט המנשה לנחלותיהם בעבר הירדן
המזרחי .הברכה לעם ישראל .נאומו האחרון
של יהושע.
הפרקים
הנלמדים
בספר
עמ'
במדריך
שיעור מס' .1מבוא לתנ"ך
מה היא התורה?
סדר ספרי התנ"ך
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
להציג בפני התלמידים את מבנה ספר התנ"ך ,והמובנים השונים של המושג "תורה"
(המושג הנקודתי ,ובמובן הרחב של המילה);
להראות את חיוניותה של התורה שבעל פה להבנתה של התורה שבכתב;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
תורה שבעל פה ,תורה שבכתב ,תנ"ך ,התורה כספר ובמובן הרחב של המושג.
עזרים נדרשים
תרשים של מבנה התנ"ך ,פלאקט עם פירוש ראשי התיבות – תנ"ך ,טבלה בה מפורט סדר ספרי
התנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
המורה ישאל את התלמידים מה היא ה"תורה" .את תשובותיהם ירשום על הלוח.
הצגת נושא השיעור :המורה יזכיר לתלמידים את סיפור מתן תורה בהר סיני ,ואודות המושגים –
תורה שבכתב ותורה שבעל פה .התורה כספר ,והתורה במובן הרחב יותר .המורה ידגיש על הלוח
את התשובות הנכונות ,על השאלה מה היא התורה ,מתוך התשובות שענו התלמידים והמורה
רשם על הלוח .הסבר אודות חשיבות של התנ"ך לעם היהודי ולאנושות בכלל .המורה יכול לדון
במקורות שמות התלמידים בכיתה (על המורה להתכונן לחלק שה בשיעור ,לבדוק את מקורות
השמות השונים ,ולנסות להבין את משמעות השמות שאינו בטוח מה פירושם).
סיפור המעשה בהילל הזקן והנכרי:
" ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב
ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה
שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל
והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי" (שבת ל"א).
(שנו חכמים ,מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי ,שאלו הנכרי – כמה תורות יש לכם? אמר לו
שמאי – שתי תורות ,תורה שבכתב ותורה שבעל פה .ענה לו הנכרי ,את התורה שבכתב אני מוכן
לקבל ,אך איני מאמין בתורה שבעל פה ,וביקש להתגייר ולקבל על עצמו את התורה שבכתב בלבד.
גער בו שמאי והוציאו בנזיפה .בא אותו נוכרי לפני הילל ,והילל הזקן גייר אותו – .כיצד? לימדו
א"ב ולמחרת לימדו את אותן אותיות אך החליף את שמותיהן .שאלו הנוכרי הרי אתמול אמרת לי
הפוך? ענו לו הילל כשם שאתה סומך על דברים שאמרתי לך בעל פה אתמול (ועל יסוד דברים אלו
אתה לומד היום) ,כך עליך לסמוך על דברי חכמים שבתורה שבעל פה (ועל יסודם אנו מבינים גם
את התורה שבכתב).
מסקנה :התורה שבכת היא ספר היסוד של העם היהודי ,אך ללא התורה שבעל פה ספר זה היה
רק "ספר" ולא הבסיס לכל החיים היהודים בכלל.
.2עיקר השיעור
התנ"ך – ראשי תיבות של – "תורה ,נביאים ,כתובים" .המורה יכתוב על הלוח אתת המילה
"תנ"ך" ,ולידו את שמות הספרים המרכיבים את ראשי התיבות .המורה יציג בפני התלמידים
טבלה עם רשימת הספרים בתנ"ך .אפשר לבנות סרגל זמן היסטורי עליו ייצוינו תקופות שונות
ושנות חייהם של הנביאים בספר התנ"ך בסדר כרונולוגי.
הנביאים יחולקו לשני חלקים ,החלק הראשון (הספרים – יהושע ,שופטים ,שמואל ,מלכים)
מסודרים על פי סדר כרונולוגי .שאר ספרי הנביאים (ישעיהו ,ירמיהו ,יחזקאל) משוייכים לקופות
שונות בהיסטוריה – הנביא ישעיהו חי במאה ה 1-לפני הספירה – בתקופה שמלכות ישראל נכבשה
ע"י האשורים .הנביאים יחזקאל וירמיהו חי בתקופת שקיעתה של מלכות יהודה .הספרים אינם
מס ודרים זה ביחס לזה בסדר כרנולוגי ,ומחבריהם לא שמו לעצמם כמטרה לספר על האירועים
בכסדר הוויתם .הנביאים פונים אל העם בתוכחה וקוראים לעם לחזור לדרך הישר .בספרי נביאים
אלו יש לא מעט נבואות על הגלות העתידה לעם ,אם הוא לא יעזוב את דרכו הרעה ולא יעזוב את
חטאיו ,וכן נבואות על קיבוץ גלויות אחר הגלות הארוכה.
הספר האחרון בנביאים – "תרי עשר" כולל בתוכו ספרי נביאים קצרים ,אך לעיתים לא פחות
משמעותיים מהספרים הארוכים יותר ,וחלקם אף קודמים כרונולוגית לספרי הנביאים הגדולים.
משחק :כל תלמיד יקבל כרטיס עליו או שם של אחד הספרים מספרי הנביאים או מכתובים ,או
לחלופין כרטיס עליו תיאור קצר של תוכן אחד הספרים הנ"ל ,למשל:
.1שופטים
.2חיי העם היהודי בארץ ישראל בתקופת השופטים שהיו מנהיגי ונביאי העם ,ועמדו
בראשו.
על כל תלמיד למצוא את בן זוגו ולהתיישב לידו .לאחר שכולם הסתדרו על פי הכרטיסים כל זוג
יקרא את שם הספר והתוכן אותו הם חיברו אליו.
דיון בנושא אופן קריאת שמות ספרי התנ"ך (עוד בנושא זה עיין בספר הלימוד בחומר ההעשרה).
חזרה על החומר הנלמד בשיעור
כדי לבחון את רמת ההבנה של החומר שנלמד בשיעור זה המורה יכול לדון עם התלמידים על
השאלות:
מה משמעות המילה "תורה"?
מה היא התורה שבכתב ומה היא התורה שבעל פה? מה הקשר ביניהם?
מה הוא ה"תנ"ך"? מה מקורו של שם זה?
מדוע אפשר להחשיב את התנ"ך לספר החשוב ביותר?
מדוע יש הקוראים לעם היהודי – "עם הספר"?
כיצד השפיע התנ"ך על חייהם של עמים שונים ומדינות שונות?
אילו ספרים נכללים ב"חמשת חומשי תורה"?
אילו ספרים כלולים ב"נביאים"?
אילו ספרים כלולים ב"כתובים"?
באילו מועדים קוראים את ה"מגילות" השונות בספר כתובים?
.3חלק מסכם
בסיום השיעור על המורה לחזור יחד עם התלמידים על מושגים והמילום החדשות – תורה שבעל
פה ,תורה שבכתב ,תנ"ך ,משמעות המושג "תורה" במובן הצר ובמובן הרחב ,חומש ,נביאים,
כתובים .לחיזוק החומר הנלמד המורה יכול להפנות את התלמידים למשימות ,3 ,2ו 4-בחוברת
העבודה.
משחק :חלק ב' – על התלמידים לתלות את הכרטיסים שלהם על הלוח בסדר בו הם מופיעים
בתנ"ך ,ולהוסיף על הלוח את שמות הספרים החסרים בכרטיסים .אפשר לערוך תחרות בין
קבוצות – מי מהן תשלים את המשימה מהר יותר.
משחק פאזל :טבלת משחק של מבנה התנ"ך ,בצורת פאזל (אפשר עם סקוטשים כך שיהי אפשר
לתלותו על לוח מתאים) או בצורת פלאקט.
שיעורי בית
תרגילים 1ו 1-בחוברת העבודה.
חומר עזר והעשרה
ספר תנ"ך;
» ,«Танах рассказывает о нихהוצאת " ," Милиירושלים .1993
שיעור מס' .2מבוא לתנ"ך
לימוד תורה
הבנת דברי התורה ברמות שונות
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
להציג לתלמידים את חשיבותו של לימוד התורה;
הכרת אספקטים שונים בקיום מצוות התורה;
הכרת הרמות השונות בהבנת דברי התורה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
מצוות תלמוד תורה ,ארבעה רמות בהבנת התורה – פשט ,רמז ,דרש ,סוד) ,כתב רש"י ,פירוש
רש"י" ,חדר".
עזרים נדרשים
טבלת אותיות בכתב רש"י ,רצוי – ציור סכמאטי של ארבעת הרמות בלימוד התורה.
מהלך השיעור
.1פתיחה
המורה יפתח את השיעור בשאלה –
לשם מה קיבל העם היהודי קיבל את התורה בהר סיני?
תשובות אפשריות:
בשביל שיקיימו מצוות.
בשביל שילכו בדרך ישרה בעולם הזה.
כדי שיהיו טובים יותר.
על מנת שיהיו חכמים יותר.
המורה יחזור על תשובות היותר מוצלחות בעיניו לשאלה זו ,וימשיך:
כדי לשמור מצוות ,להיות אדם טוב יותר ,ולתקן את העולם שלנו ,אנו חייבים כל העת לעסוק
בתורה ,כלומר ללמוד אותה .לימוד התורה הוא מצווה חשובה מאד שחיים לקיימה כל יהודי,
מצווה זאת עצבה את הרוח של העם היהודי ,את האידיאלים שלו ,את צורת המחשבה והחיים.
האם אתם זוכרים את הסיפור על מותו הטראגי של רבי עקיבא? הוא נהרג בידי הרומאים על כך
שלמד תורה ולימד את תלמידיו.
המורה יכול לספר לתלמידים את המדרש על השועלים והדגים ולצטט את דברי רבי עקיבא מתוך
המשל הבא:
" פעם אחד גזרה מלכות יון שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה ,הלך רבי עקיבא וחבריו ועסקו
בתורה ,בא פפוס בן יהודה ומצאו ,ואמר לו :הרי אתה מסתכן בעצמך שאתה עובר על גזירת
המלך! א"ל רבי עקיבא אמשול לך משל ,למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר ראה
שם דגים רצים ומתחבאים ,אמר להם :בואו ולכו אצלי ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים ואל
תתיראו ,אמרו לו :ואתה הוא שאומרים עליך שהוא פקח שבחיות? אין אתה אלא טפש! כל חיינו
אינו אלא במים ואתה אומר לנו עלו ליבשה? ומה במקום חיותינו אנו מתיראין במקום מיתתנו על
אחת כמה וכמה! ואף אנו כל חיינו אינו אלא בתורה דכתיב כי היא חייך ואורך ימיך" (מדרש
תנחומא ,כי תבוא ,ב').
המורה יכול לשאול – מדוע אין קיום לעם היהודי ללא התורה?
מסקנה – בלי לימוד תורה העם ישכח את מורשתו ,ויפסיק להכיר בייעודו החשוב להיות העם של
הקב"ה בעולם.
.2עיקר השיעור
עבודה עצמית:
המורה יבקש מהתלמידים לקרוא בספר הלימוד את הקטע שמתחיל בשאלה "באיזה גיל אפשר
להתחיל ללמוד תורה?" עד הפסקה שעוסקת בנושא הרמות השונות בהבנת התורה .לאחר מכן
התלמידים יפתרו את תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
בעקבות העבודה העצמית המורה יכול לשאלות את השאלות הבאות לבדיקת ההבנה של
התלמידים:
על מי מוטלת החובה ללמוד תורה?
מאיזה גיל מתחילים ללמוד תורה? מה לומדים בהתחלה?
איזו מחויבות יש להורים בנושא זה?
המורה ישאל:
מה עושים כאשר להורים אין די זמן או ידע כדי ללמד את ילדיהם תורה?
תשובה :בעבר הקהילה הייתה לוקחת על עצמה לדאוג לקיומו ,ובעת הצורך למימונו של בית ספר
יסודי – "חדר" (מקור השם הוא במילה העברית חדר).
המורה יספר:
כל הבנים היו לומדים בעבר תורה .הבנות למדו את הדברים במשפחה .כיצד אתם חושבים
שמצווה זאת השפיעה על החינוך והידע של הילדים היהודים?
תשובה :כל אחד ידע קרוא וכתוב ,והרצון לרכוש ידע היה נפוץ מאד.
המורה:
כל אדם יהודי יודע לפתוח ספר תורה ולקרוא – כמובן כדאי לקרוא את התורה בעברית ,אך לא
כל אחד יודע לבין את הכתוב אפילו ברוסית .החכמים רצו שפשט התורה (התלמיד יצביע על
ה"פשט" בטבלת הרבות של ההבנה בתורה) יהי נגיש לכל יהודי ,אך הם ידעו שיש רמות הבנה
עמוקות שנגישות רק אחרי לימוד רחב ומעמיק :רמז ,דרש וסוד (המורה יסביר את משמעותו של
כל אחד משלבי הבנה אלו) .להגיע לרבות הבנה אלו יכולים רק אנשים צדיקים ,שעוסקים באופן
קבוע ובתום לב בלימוד התורה.
ב"חדר" הילדים היו לומדים את החומש עם פירושו של רבי שלמה יצחקי – ובראשי תיבות –
רש"י.
המורה יספר לתלמידים על רש"י ויציג בפניהם את כתב רש"י (בספר הלימוד).
.3חלק מסכם
בסיום השיעור כדאי לדון בשאלה מדוע חשוב גם בימינו ללמוד תורה.
שיעורי בית
המשימה לתלמידים :לפתור את תרגילים 2ו 4-בחוברת העבודה.
חומר עזר והעשרה
אנציקלופדיה " " Еврейский мирשל הרב טלושקין – "מצוות תלמוד תורה";
מאמר על רש"י באנציקלופדיה היהודית המקוונת –
http://www.eleven.co.il/article/13466
פתרון לתרגיל בחוברת העבודה
שיעור מס' .3מבוא לתנ"ך
חלוקת הפרשות הפרקים והפסוקים בתנ"ך
הצורך בפרשנים להבנת המקרא
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
להסביר את החלוקה של הטקס בתורה לפרקים ,פסוקים ,פרשות .המושג – פרשת
השבוע;
חלוקת המקרא – מבט היסטורי;
הכרת הפרשנים השונים למקרא;
הכרת החלוקה בין הפירושים השונים על התורה – מדרש (הלכה ואגדה) ,ראשונים,
אחרונים;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
פסוק ,פרק ,פרשה ,פרשת השבוע ,מדרש (הלכה ,אגדה) ,תרגום התורה לארמית ,ראשונים,
אחרונים.
עזרים נדרשים
חמישה חומרי תורה עם תרגום לרוסית (רצוי שיהיו בו מפרשים שונים – רש"י ,אבן עזרא ,רמב"ן,
הוצאת "שמיר")" ,סרגל זמן" עליו מצוינים תקופות כתיבת המדרש ,הראשונים והאחרונים
(הדבר חשוב מאד ,אם אין בנמצא סרגל זמן כזה ,כדאי לציירו על הלוח ולבקש מהתלמידים
להעתיקו על דף נפרד במחברת).
מהלך השיעור
.1מבוא
המורה יתחיל את השיעור בשאלה:
תארו לעצמכם שאתם רוצים לשלוח מכתב למישהו .כתבתם את המכתב ,סגרתם את המעטפה,
הדבקתם בול ו ...שמתם את המכתב בתיבת הדואר .האם מכתב כזה יגיע ליעדו?
תשו בה :בטח שלא! הכתובת לא כתובה על המעטפה .אי אפשר להביא את המכתב לנמען ללא
הכתובת שלו.
.2עיקר השיעור
המורה ימשיך להסביר:
היום נלמד למצוא "כתובות" בספר התורה.
המורה יספר על ההיסטוריה של חלוקת התורה על פי הכתוב בספר הלימוד ,ויכתות על הלוח את
המושגים וההגדרות :פסוק ,פרק ,פרשה ,פרשת שבוע .לאחר מכן ,המורה יבקש מהתלמידים
לפתוח את החומשים לפניהם ויראה להם היכן מצוינים מספרי הפרקים והיכן מספרי הפסוקים.
אחר כך המורה יכתוב על הלוח הפנויות לפסוקים שוהים בחומש ,לדוגמא – בראשית פרק ב',
פסוק ט"ו ,ויקרא פרק י"ט ,פסוק י"ח .על התלמידים למצוא את הפסוקים הללו בחמשת חומשי
התורה שלפניהם ולקרוא אותם בקול.
המורה יאמר:
לא די למצוא פסוק בתורה ,חשוב גם להבין אותו .בכך יסיעו לנו הפרשנים.
המורה יבקש מהתלמידים להעתיק את ציר הזמן למחברת שלהם ולרשום את המושגים
המרכזיים :מדרש (הלכה ואגדה) ,ראשונים ,מפרשים ,אחרונים.
המורה יחלק את דף עזר "מידע כללי על פרשנים (מהחומר לקריאה נוספת)" ,על התלמידים
להחליט מי מהמפרשים בחמשת חומשי התורה שלפניהם ,מוגדר כחלק מהחכמים הראשונים ומי
מהאחרונים.
עבודה עצמית:
המורה יחלק את דפי העבודה על הפסוק בבראשית א',ד' ,התלמידים יכולים לעבוד עליהם בזוגות.
מי מהפרשנים מפרש את רש"י ,ומי מחדש בפירושו?
איזו מן הפרשנויות מובנת לך יותר?
המורה ינחה את התלמידים לענות על שאלות אלו בכתב ולנמק את תשובותיהם .לאחר מכן יבקש
מתלמיד ,או כמה תלמידים לקרוא מה הם כתבו ,לנמק ולהביא הוכחות ,על המורה לחזק את
תשובותיהם של התלמידים בכיתה ,או להביא ראיות שסותרות את דבריהם.
.3חלק מסכם
בסיום השיעור על המורה לסכם את הדברים (אפשר לערוך את הסקת המסקנות יחד עם
התלמידים ,אם הכיתה היא חזקה ,אך בכל מקרה על המורה להנחות את הדיון המסכם ,להגדיר
בסיכומו של דבר את הדברים ולבקש מהתלמידים לכתוב את הנקודות הללו במחברת).
ללא פרשנים לא נוכל להביא את הכתוב בתורה.
קיימות פרשנויות שונות – חלקן מתייחסות לפשט ,חלקן נכנסות לדברים מורכבים יותר
ששורשם במסורת היהודית.
הפרשנים יכולים לחלוק זה על זה מתוך ההבנה שעומקה של התורה הוא אין סופי ואפשר
לפרשה באופנים שונים ,ממבט שונה או ברמות שונות – פשט ,דרש וכו'.
שיעורי בית
על תלמידים לפתור את תרגילם 1ו 1-בחוברת העבודה.
פתרון לתרגיל בחוברת העבודה
רש"י ,רמב"ם ,רמב"ן ,אבן עזרא ,ספורנו ,רד"ק ,מצודות ,מלבי"ם ,אונקלוס ,אברבנאל ,גור
אריה ,בעל הטורים ,כלי יקר.
Раши, Рамбам, Рамбан, Ибн Эзра, Сфорно, Радак, Мецудот, Мальбим,
Онкелос, Абарбанель, Гур Арье, Бааль а-Турим, Кли якар
מהאותיות הנותרות מתקבל המשפט ( Великие комментаторы Танаха. -הפרשנים הגדולים של
התנ"ך).
שיעור מס' .4דברים
פרשת השבוע "דברים"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים.
מטרות השיעור
הכרת השמות השונים של החמישי מבין חמשת חומשי תורה ,ומשמעויות שלהם;
הכרת שני הנושאים המרכזיים בפרשת דברים;
הכרה בעם היהודי כיחידה שלמה;
הכרה והערכה של מעשים מוטעים;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
מפת הארץ ,חמישה חומשי תורה.
מהלך השיעור
.1פתיחה
השיעור יחל בהצגת החומש החמישי והאחרון מבין חמשת חומשי תורה .המורה יציג בפני
התלמידים את כל חמשת החומשים ,ובהצגת כל אחד מהם ישאל את התלמידים לשמו.
האטימולוגיה של המילה "חומש" .לספר דברים שם נוסף – משנה תורה – כלומר חזרה על הנאמר
בתורה ,אכן יש בו חזרה על אירועים מרכזיים במסעו של עם ישראל במדבר ,וכן חזרה על מצוות
רבות.
ספר במדבר מסתיים בכך שבני ישראל גוברים על המלכים סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן
וכובשים את מדינותיהם בעבר הידרן המזרחי.
שאלה :מה אתם חושבים שמצפה לנו בהמשכו של ספר דברים? האם המשך הסיפור על המלחמות
והמסעות של בני ישראל במדבר ,או משהו אחר הקשור לשם הספר?
.2עיקר השיעור
בפרשת דברים שני נושאים עיקריים :חזרה על סיפור המרגלים והמעפילים ,וכיבוש ארצותיהם
של סיחון ועוג.
לפני מותו ,משה פונה אל העם – דבריו אלו נאמרו במהלך חודש ושבוע אחד ,והם עיקרו של ספר
"דברים" .משה מזכיר לעם את הקורות אותם במהלך המסעות שלהם במדבר ,ואת הטעויות שהם
עשו על מנת שלא ישובו אליהם .בני ישאל עומדים על סף כניסתם לארץ ,קרוב כל כך – כמו שהיו
43שנה קודם למעמד זה .בגלל הסיפור הטראגי של המרגלים הקב"ה אסר על אותו דור להיכנס
אל הארץ המובטחת להם .רש"י מפרש מדוע רק עתה ,לפני מותו ,משה פונה אל העם בדברים אלו
(פירוש רש"י ,דברים א' ,א').
בני ישראל מ קבלים את תוכחתו וציוויו של משה רבנו ,ואף אחד לא מתנגד או מנסה להצטדק,
וכולם מבינים את ההגינות בדבריו של משה .בראותו זאת ,משה קוטע את דבריו ומברך את בני
ישראל.
על התלמידים לפתור את התרגיל השני בחוברת העבודה .לאחר מכן אפשר לקיים דיון בשמות
המקומות המופיעים בפסוק הראשון של הספר ולמה הם רומזים ,יש להדגיש במקום זה את
עדינות הרמיזה של התורה בצורה זאת של ביטוי.
לאחר ברכתו של משה ,הוא מזכיר את החשש של בני ישראל להיכנס לארץ ישראל ללא שליחת
המרגלים ,וכיצד בכו כל אותו הלילה (בליל תשעה באב) בעקבות הפחד שזרעו דברי המרגלים.
בבוקר המחרת כאשר הכירו בחומרת המעשה שעשו ,החליטו חלק מהעם להעפיל לארץ ישראל.
משחק :יש לבחור כמה תלמידים בתוך הכיתה – שניים יציגו את דעתם של אלו שאומרים שצריך
להיכנס מיד לארץ ,שניים אחרים יציגו את הדעה שאסור לעשות זאת .הנציגים בתורם יציגו את
טענותיהם בפני הכיתה (כל קבוצה 1-2דקות) ,עליהם להביא כמה שיותר טענות שמצדדות
בדעתם ולהטות את דעת התלמידים בכיתה לצד שלהם .לאחר מכן ,תלמידי הכיתה יצביעו
(בהצבעה חשאית) לאיזה צד הם נוטים יותר ויספרו את הקולות.
המורה יספר שההחלטה להיכנס מיד לארץ הייתה כנגד רצונו של הקב"ה ,ויסביר במה הייתה
השגיאה של המעפילים .חלק מהעם אמרו מיד – בואו נראה שאנו מצטערים על דברינו – שאנו
רוצים לחזור לארץ מצרים ,על כן מיד קמו על מנת לעלות לארץ ישראל .משה מזהיר את
המעפילים שהקב"ה לא עמם ,הרי לא המשכן ,לא עמוד הענן ולא ארון העדות ,לא נוסעים יחד
איתם ,על כן הם צפויים להינגף ע"י אויביהם.
עם זאת אנשים אלו לא שמעו לדבריו של משה ,ובבוקר המחרת הם העפילו לעלות אל ההר שהיה
בדרכם אל הארץ .תושבי ההר – העמלקים והכנענים (בספר שמות – עמלקים וכנענים ,בספר
דברים – אמוריים) תקפו את המעפילים ,וחזרו והכו בהם עד שגרמו למנוסתם חזרה.
הביטוי בחומש שמות אודות האנשים שרוצים לעלות מיד לארץ הוא" :וַ יַעְ פִּ לּוַ ,לעֲלוֹת אֶ ל-רֹאׁש
הָ הָ ר( "...במדבר י"ד ,מ"ד) .על כן נקראו אנשים אל מעפילים ,ומשמעותו של שם זה:
.1נשארו עיקשים בחוצפתם לעלות לארץ( ,שהרי עשו זאת מרצונם האישי שלהם ולא כי זה
היה רצון ה')
.2הביאו את האפלה כביכול על שמו של הקב"ה – שהרי הם לא קידשו במעשיהם את שם
ה' ,ובכך שנפלו מול אויביהם גרמו שיושבי הארץ ראו זאת כחולשתו של הקב"ה כביכול,
ולא את זה שהוא מעניש אותם על חטאיהם.
עם זאת (המדרש אומר) ,שבמלחמה זאת לא היה הסתר מלא ,כי כל אחד שהרג אדם מבני
ישראל היה נופל ומת במקומו ,וההשוואה במדרש היא לדבורים שמיד שהן עוקצות ,הן מתות
במקומן.
הנושא השני בפרשת דברים
כעבור 38שנה ,בציוויו של הקב"ה עם ישראל פונה להיכנס לארץ ,הקב"ה מבטיח שהוא יפיל את
מוראם של בני ישראל על העמים .בני ישראל גוברים על צבאותיהם של שני מלכים גדולים –
סיחון ועוג ,כובשים את ארצותיהם ,שהופכות להיות נחלתם של בני ראובן ,גד וחצי שבט המנשה.
לאחר מכן בני ישראל עוצרים בכניסתם לארץ עד גדות נחל הירדן.
המרגלים נכנסו לארץ ישראל בתאריך ט' באב ומאותה העת מועד זה הפך ליום של צער .במהלך
ההיסטוריה בתאריך זה אירעו צרות רבות לעם היהודי .ובאופן סמלי השבת שקוראים בה את
פרשת השבוע "דברים" חלה תמיד לפני תשעה באב.
שאלות לבחירה:
האם ,לדעתכם ,ישנו קשר בין פרשת השבוע לתשעה באב?
בעקבות איזה אירוע משה מתחיל בנאום התוכחה שלו? מדוע?
באיזו ברכה מברך משה את עם ישראל? מצאו את הפסוק הרלוונטי בחומש.
קבעו מה היו מידותיו של "ערשו של עוג מלך הבשן" בהנחה שארכה של אמה הוא כ13-
ס"מ.
.3חלק מסכם
בסיום השיעור כדאי לדון יחד עם התלמידים על משמעות המושג – תוכחה ,אילו סוגי תוכחות
יש? אפשר לנסות לתאר יחד עם התלמידים מה חשו בני ישראל באותם רגעים של פרידה ממשה
רבנו ,המנהיג שלהם ,האדם שהיה המקשר בין הקב"ה לבין העם ,אותו אדם שהיה יחד איתם
בעבדות מצרים ,הוציאם ממצרים והביאם לקבלת התורה ,ובסוף גם הביאם אל כניסתם לארץ.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה
משימה למתקדמים:שאלה –מה הם התכונות הדרושות לשופט יהודי? (נושא זה ,גם הוא מוזכר
בפרשת דברים).
חומר עזר והעשרה
חומש דברים ,פירוש רש"י החומש ,הספר – "המדרש מספר".
פתרון לתרגיל בחוברת העבודה
תשבץ:
מאוזןБашан 2) Речи 3) Сихон 4) Амон 5) Сэир 6) Моав )1:
מאונךБарнеа 8) Аарон 9) Маапилим. 10) Синай 11) Хэшбон )2 :
ערשו של עוג
9אמות = 4.1מטר 4 ,אמות = 2מטר.
לקריאה נוספת
המדרש עוסק בסיבות לכך שמשה ,המנהיג של עם ישראל ,מוכיח את העם ,ואלו בלעם הרשע
מברך את העם ,וממשיל זאת במשל:
"...למה היו דומין ,לבן מלך שהיו לו שני פדגוגין ,אחד אוהב ואחד שונא ,זה שהיה אוהב היה
מזהירו ,ואומר בני הזהר בעצמך שלא תעשה עבירה ,שאביך דיין ואם שומע שעברת עבירה אף על
פי שהוא אביך ,אינו נושא לך פנים ,והאחד שהיה שונא אותו ,אמר לו מה אתה מיצר ,אביך מלך,
עשה כל תאותך ,ואל תתירא משום בריה ,כי אביך אינו מקפיד עליך ,כך הבן אלו ישראל ,השני
פדגוגין הם משה ובלעם ,משה היה אוהבם ואמר להם השמרו לכם פן יפתה לבבכם [וגו'] וחרה אף
ה' בכם (דברים יא טז יז) ,למה שהוא דיין ,שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא
האלהים (שם /דברים /ד לט) ,אבל בלעם היה אומר אל תיראו ,בניו אתם ,עשו כל מה שאתם
מבקשים ,ואינו מקפיד עליכם ,לכל האומות עושה כל מה שגוזר עליכם ,למה לא איש אל ויכזב
(במדבר כג יט) ,אבל בכם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימינה" (תנחומא דברים ב')
בברכת בלעם את העם הוא רצה שבני ישראל ילכו אחר משובותיהם ,לעומתו משה בתוכחתו
קורא לבני ישראל לעשות תשובה ולחזור לדרך הישר ,משה גם פונה אל הקב"ה בתחינה לסלוח
לעם ולא לפגוע בו .חכמים לומדים מכאן שאפשר להוכיח רק כאשר המוכיח עצמו יכול להוות
דוגמא לדרך הנכונה ,ומוכיח מתוך כנות ,וכן בתנאי שהשומעים יוכלו לקבל את דבריו ברצינות
ובאהבה.
שיעור מס' .5ואתחנן
●
פרשת השבוע "ואתחנן"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה השנייה בספר דברים – "ואתחנן";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
מפת הארץ ,חומש דברים וחומש שמות ,קרטון ,פלסטלינה.
מהלך השיעור
.1פתיחה
הצגת נושא השיעור
הפרשה השנייה בספר דברים קרויה פרשת "ואתחנן" – משמעותו "אני התחננתי."...
שאלה :מי התחנן לפני מי ומה הייתה בקשתוו?
.2עיקר השיעור
לאחר ניצחונם של בני ישראל על שני המלכים הגדולים וכיבוש ארצותיהם בעבר הירדן המזרחי,
משה מתחנן לפני ה' שיאפשר לו להיכנס לארץ ישראל.
פעילות :ליצור בעזרת הפלסטלינה את הר נבו ממנו משה צופה אל הארץ ,וכן ליצור את ארץ
ישראל כפי שמשה רואה אותה .הקב"ה מאפשר למשה רק לראות את הארץ מראש הר נבו ,ואז
מצווה על משה להכין את יהושע להנהיג את העם ,ולצוות את בני ישאל דברים אחרונים .בדבריו
לבני ישראל ,משה אומר בערך כך :מעולם לא קרה דבר דומה למה שקרה איתכם ,מאז בריאת
האדם .מעולם לא קרה שעם שלם שמע את קולו של האלוקים .זכרו כל מה שראיתם ושמעתם –
וזכרו שלא ראיתם שום דמות כאשר ה' דיבר איתכם בהר סיני.
בזמן שהתלמידים עובדים על היצירה ,המורה יקרא את קטעים 1ו 2-מספר הלימוד.
התלמידים יפתרו את התרגיל השני בחוברת העבודה.
עשרת הדברות
בפרשה זו ישנה חזרה על עשרת הדיברות הכתובות על לוחות הברית (הם מוזכרים לראשונה
בפרשת יתרו בספר שמות ,שם מסופר על מתן תורה).
וְ זֹאת ,הַ ּתו ָֹרה ,אֲ ׁשֶ ר-שָ ם מֹׁשֶ ה ,לִּ פְ נֵי בְ נֵי יִּ ְש ָראֵ ל (דברים ד' ,מ"ד)
פסוק זה קודם לעשרת הדיברות שהם עיקרי היהדות ,ונהוג לומר אותו בהגבהת ספר התורה
אחרי קריאת התורה בבית הכנסת .אחד המתפללים מגביה את ספר התורה מעל ראשו ,כך שכל
הקהל יראה אותו ,האנשים בבית הכנסת פונים אל ספר התורה ומצביעים עליו .בקהילות רבות
מקובל להוסיף לפסוק זה גם את המילים" :על פי ה' ביד משה".
אתיָך מֵ אֶ ֶרץ ִּמ ְצ ַריִּ ם ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים"
עשרת הדברות פותחות במילים "ָאנֹכִּ י יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך ,אֲ ֶׁשר הוֹצֵ ִּ
(דברים ה' ,ו') – מדוע כתוב אלוקיך ולא אלקיכם? החוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק הורוביץ ,נפטר
ט' באב תקע"ה )1811 -עונה על שאלה זו :כל המצוות שבעשרת בדברות מנוסחות בלשון יחיד –
"כבד"" ,שמור"" ,לא תגנוב" – על מנת שכל יהודי ידע שכל מצווה מתייחסת אליו אישית" .אשר
הוצאתיך מארץ מצרים – "...אותך ולא אף אחד אחר ,לכן עליך לקיים את מצוותי בלי להסתכל
על התועים בדרך.
מדוע ,לדעתכם ,נאמר "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ,"...ולא למשל ,אנכי
שבראתי את השמים ואת הארץ?
עונה על שאלה זאת רבי יהודה הלוי ( ,)1321-1141מחבר ספר הכוזרי :את בריאת העולם לא ראה
מעולם שום אדם ,אך ביציאת מצריים היה עם שלם ,ובני ישראל כולם ראו עין בעין את הניסים
שקרו .לכן עבורנו הקב"ה הוא אשר הוציא אותנו ממצרים.
משימה :לעיין בספר שמות בפרשת יתרו ולמצוא את ההבדלים בין עשרת הדברות הכתובות שם
לעשרת הדברות שבפרשה שלנו.
פתרון :ההשוואה בין שני הנוסחים של עשרת הדברות מראה שהדבר הראשון ,השני ,השלישי,
השישי ,השביעי והשמיני כתובים כמעט באופן זהה .בדיבר החמישי ,התשיעי והעשירי ישנם
שינויים קלים שלא גורמים לשינוי משמעותי של המשמעות ,ורק בדיבר הרביעי ישנם הבדלים
חשובים.
משחק :הכיתה תתחלק לשתי קבוצות – האחת תקרא "זכור" ,והשנייה "שמור" ,כל קבוצה
צריכה לכתוב דברים שיש לעשותם בשבת ודברים האסורים בשבת .הקבוצה המנצחת היא זאת
שתצליח להיזכר ביותר מצוות ואיסורים הקשורים לשבת.
"שמע ישראל"
החלק הלפני אחרון בפ רשת ואתחנן הוא פרק שבו טמון היסוד של תפיסת העולם היהודית" :שמע
ישראל :ה' אלקינו ,ה' אחד".
מילים אלו ,אומר כל יהודי בתפילה בוקר וערב ,וגם אנשים שעומדים לפני פטירתם אומרים פסוק
זה .עם מילים אלו בפיהם הלכו מאות אלפי יהודים אל מותם ,יהודים שלא הסכימו לבגוד
באמונת אבותיהם.
בספר התורה ,במילה "שמע" ,האות האחרונה – ע' נכתבת כאות גדולה ,ובמילה "אחד" ,האות ד',
גם היא גדולה מהאותיות האחרות .המילה שמתקבלת מצירוף אותיות אלו היא "עד" .לאיזו
עדות לדעתכם מכוון רמז זה?
בכל אמירת "שמע ישראל" העם היהודי חוזר ומעיד על הקשר עם הקב"ה .כמו כן בכיסוי העיניים
שמקובל באמירת "שמע ישראל" אנו מעידים על אחדותו של הקב"ה עף אף שאיננו יכולים
לראותו.
"ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"
בגמרא מפרשים ,שעבודת ה' בכל הלב כוונתה לעבדו ביצר הטוב וביצר הרע .סמוך לאמירה זאת,
מפרשים באותה גמרא שהצדיקים הולכים אחר יצר הטוב שלהם ,רשעים אחר יצר הרע ,ובינוניים
– גם יצר הטוב ,וגם יצר הרע שולטים בהם.
בתורה נאמר "בכל לבבך" – מכיוון שאפר לאהוב רק "חלקית" ,הרגשות שלנו יכולים להיות
חצויים – אפשר לאהוב אך גם לכעוס בו זמנית .לכן התורה אומרת "בכל לבבך" יש לשאוף שכלפי
הקב"ה יהי רק רגש של אהבה.
"בכל נפשך" – כלומר להיות מוכן לוותר על הרצונות הכמוסים ביותר שלך והיקרים ביותר ללבך.
חכמים מסבירים את המילים "בכל נפשך" כמו "בכל החיים שלך" – כלומר האהבה לה' צריכה
להיות יציבה וחזקה במשך כל ימיו של אדם.
"בכל מאדך" – זה הוא החלק הקשה ביותר להבנה – הכוונה במילה מאד כאן ,היא בכל הכוחות
שלך ,בכל הוויתך ובכל רכושך .המובן המילולי של הכתוב – אנו צריכים לאהוב את ה' מאד מאד,
במקסימום האפשרי.
הק ב"ה ברא את העולם על יסוד הפכים שמשלימים אחד את השני ,כך :השמים וארץ ,יום ולילה,
שמש וירח ,איש ואישה .רק יוצא מן הכלל אחד יש לכלל זה – הקב"ה בעצמו .בעולם הזה אין דבר
שלם אחד ,כל הנבראים תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה – דבר זה חזוב גם להבנתנו שלנו,
חייו של האדם גם הם בידיו של הקב"ה.
אור החיים הקדוש עוסק בדרכים לעורר את האהבה לבורא – על ידי הודאה.
גם רבנו תם מציין דרכים לעורר את האהבה הזאת:
לאהוב את תורתו של הקב"ה
לשמוח בקיום המצוות
לאהוב את אוהבי ה'
לקבל את כל הקשיים הכרוכים בקיום המצוות בסבלנות ואפילו בשמחה
להקדיש זמן רב יותר לקיום מצוות מאשר לעניינים פרטיים
לדבר על אהבת ה' ולהתגאות בה
לא לשים לב לאלו שחולקים על עובדי ה'
לעסוק בעבודת ה' גם אם לא מבינים את טעמי המצוות
לעבוד את ה' לא מתוך רצון לקבל פרס ,אלא מאהבה (כמו בן שמשרת את אביו)
יש לעשות את תרגיל 1בחוברת העבודה.
.3חלק מסכם
נאמר על המלך חזקיהו בימי מחלתו:
" בַ י ִָּמים הָ הֵ ם ,חָ לָה ִּחזְ ִּקיָהּו לָמּות; וַ ָיבֹא אֵ לָיו יְ ׁשַ עְ יָהּו בֶ ןָ-אמוֹץ הַ נ ִָּביא ,וַ יֹאמֶ ר אֵ לָיו כֹהָ-אמַ ר יְ הוָ ה
צַ ו לְ בֵ יתֶ ָך--כִּ י מֵ ת אַ ָּתה ,וְ ֹלא ִּת ְחיֶה" (מלכים ב' ,כ' ,א')
במסכת ברכות (דף י ).מתארים דו-שיח זה באופן הבא:
"אמר רב המנונא מאי דכתיב (קהלת ח ,א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר מי כהקדוש ברוך הוא
שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי
אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (שנאמר( מלכים א יח ,ב )וילך אליהו להראות אל אחאב ישעיהו
אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע מה עשה הקב"ה הביא
יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה שנאמר( מלכים ב כ ,א )בימים ההם
חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' (צבאות) צו לביתך
כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא
אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח
הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך
למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא
זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו א"ל כבר נגזרה עליך גזירה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך
וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן
הרחמים" (ברכות י).
פרשת ואתחנן מסתיימת בשלושה נושאים:
הבטחתו של משה לבני ישראל שהקב"ה יגרש את כל העמים מארץ ישראל
אזהרה על קיום המצוות
אזהרה לא להתערב בעמים אחרים
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה
תרגול נוסף (לפי הצורך):
אלו קטעים מהחומש נמצאים בתוך התפילין? במזוזה?
קריאת פרשת השבוע עקב.
פתרון לתרגיל בחוברת העבודה
לאילו דמויות מהחומש מכוון המשל?
הנסיך – משה ,האב – הקב"ה.
מה כוונת המשל?
העליב את אביו – משה שכעס על עם ישראל ,עבר על צוויו של הקב"ה במי מריבה.
לא אפשר לבנו לחזור – הקב"ה נישל את משה מזכותו להיכנס לארץ ישראל.
נכנס לגינת המלך – בני ישראל בהנהגתו של משה כבשו את עבר הירדן המזרחי.
השומרים לא ניסו לעצור אותו – כאשר עבר הירדן המזרחי הפך לחלק מארץ ישראל ,משה חשב
שהקב"ה מחל לו.
שמע בקול אביו – הקב"ה אמר למשה שיחדל מלהעתיר בתפילותיו.
לעולם לא תכנס לתוך הארמון – משה לא יזכה לעבור את נהר הירדן.
לקריאה נוספת
פרשת השבוע ואתחנן
יעקב אבינו כל ימיו דאג שאף אחד משנים עשר בניו לא יסור מדרך הישר .הרי ,בנו של אברהם –
ישמעאל עבד אלילים ,וגם בנו של יצחק – עשו סר מדרך הישר .על כן ,יעקב לפני מותו קרא לבניו
ושאל אותם" :האם אני יכול להיות בטוח שאחרי מותי תמשיכו לעבוד את ה'?" ,ובניו יחד ענו לו
– "שמע ישראל ,ה' אלקינו ,ה' אחד".
ּוׁשמַ ְר ֶּתם ,וַ ע ֲִּשיתֶ ם -כִּ י ִּהוא חָ כְ מַ ְתכֶם ּובִּ ינ ְַת ֶכם ,לְ עֵ ינֵי הָ עַ ִּמים :אֲ ֶׁשר יִּ ְׁש ְמעּון ,אֵ ת כָל-הַ חֻ ִּקים
" ְ
ָאמרּו ַרק עַ ם-חָ כָם וְ ָנבוֹן ,הַ ּגוֹי הַ ּגָדוֹל הַ זֶ ה( ".דברין ד ,ו')
הָ אֵ לֶה ,וְ ְ
כאשר אלכסנדר מוקדון כבש את כל יבשת אסיה ,העולם ההלניסטי קיבל הזדמנות להכיר את
החכמה היהודית .הפילוסופים היוונים ,עבורם האמונה באל אחד הייתה חידוש גדול העריכו מאד
את לימוד התורה .רבים מהפילוסופים היוונים ,כמו אריסטו ואפלטון ,למדו מחכמינו וקיבלו
רעיונות רבים מתוך לימוד התורה.
מונותיאיזם היא האמונה באל אחד.
כאשר משה רבנו לימד את עם ישראל להאמין באל אחד הוא למדם שלאהוב את הקב"ה היא
מצווה בפני עצמה" :ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו' ,ה')
למצוות אהבת ה' שלוש גדרות:
בכל לבבך – לא לעשות מעשים רעים.
בכל נפשך – להיות מוכן להקריב מעצמך ולהישאר נאמן לה'.
בכל מאדך – ערכה של מצווה גבוה מכל אוצרות שבעולם.
שיעור מס' .6עקב
פרשת השבוע "עקב"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה השלישית בספר דברים – "עקב";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
מפת הארץ ,חומש דברים ,איור שבעת המינים – חיטה ,שעורה ,גפן ,תאנה ,רימון ,זית ,תמר,
ומוצרי מזון שמכינים משבעת המינים כמו – לחם ,מיץ ענבים וכד'.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה .אקטואליזציה של
החומר הנלמד – שיחה קצרה על עשרת הדברות ,על הפרשיה הראשונה ב"שמע ישראל".
הצגת נושא השיעור :פרשת עקב.
כיצד ייראו החיים של העם היהודי בארץ ,אליה הקב"ה מוביל אותם?
כיצד ישתנו חייהם של בני ישראל כאשר הם יכבשו את ארץ ישראל ויתיישבו בה? האם הם יהפכו
לקשים יותר? מעניינים יותר?
תשובה :מעת הכניסה לארץ לא יהיה עוד מן ,ולא עמוד הענן .מעתה יצטרכו בני ישראל לזרוע,
לקצור וכו' להכין אוכל ,לתפור בגדים – עם זאת האוכל שלהם יהפוך למגוון יותר.
ההבדל העיקרי :עם ישראל יחדל מלהיות פאסיבי ,ויתחיל להשפיע באופן אקטיבי על החיים שלו.
.2עיקר השיעור
שבעת המינים ,ברכת המזון
ספר דברים לא רק מזכיר לעם ישראל את מה שעבר עליהם ,אלא גם מוסיף ומסביר לעם כיצד
נכון שינהגו בארץ אליה הם נכנסים בקרוב .הכניסה לארץ ישראל ,היא אירוע משמעותי .פרשת
עקב ,מציירת תמונה של החיים בארץ ,שבהם העם מגיע לקרבת ה' כל כך רבה – שאינה אפשרית
בשום מקום אחר בעולם .דבר זה יכול לקרות רק בתנאי שהם ישמרו את מצוותיו של הקב"ה.
בפרשה ישנו תיאור ציורי של הארץ – "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"
(דברים ח' ,ח') – וקורא לעם ישראל לא להתהדר ולחשוב שהם יכבשו את הארץ בכוחם
ובגבורתם ,אלא כל ההצלחות שלהם וכל הרכוש הוא מאת ה' .משה מזכיר בדבריו שהקב"ה מגרש
את הכנענים מהארץ כעונש על חטאיהם ,וכקיום ההבטחה שניתנה לאבות העם היהודי ,ולא
בזכותם של בני ישראל שהרי אינם צדיקים גדולים – כל מסעיהם במדבר סיני במשך ארבעים
שנות הנדודים רצופים בחטאים קטנים או גדולים ,ומרידות כנגד משה וכנגד הקב"ה.
"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – בפסוק זה מפורטים שבעת המינים
שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
משחק :יש ליצור " 2עמדות" בכיתה ,ועל כל עמדה מצוינת תכונה כלשהי של אחד משבעת
המינים (לדוגמא – היכן הוא צומח – בשדה או במטע ,האם זה הוא עץ או מגידולי השדה ,או
לחלופין שם של מאכל שנעשה ממנו ,או תמונות של מאכלים כאלה ,ואפשר לעשות מספר תמונות
כמו – לחם ,ספגטי ,לחמניות וכד') .הכיתה תתחלק לקבוצות של 3-4תלמידים ,או יותר ,תלוי
בכמות התלמידים בכיתה .הקבוצות יעברו בין העמדות השונות וינחשו את המין משבעת המינים
עליו מדובר .הקבוצה המנצחת היא זאת שהצליחה לנחש נכון את כל שבעת המינים בפרק הזמן
הקצר ביותר.
בהמשך יש קיים דיון :אילו מוצרים אפשר להכין מכל אחד משבעת המינים? מאיזה מין מייצרים
את מספר המוצרים הרב ביותר?
ֹלקיָך עַ ל
מיד אחרי הפירוט של שבעת המינים בתורה ,נאמר" :וְ ָאכַלְ ָּת וְ ָשבָ עְ ָּת ּובֵ ַרכְ ָּת אֶ ת ה' אֱ ֶ
ָארץ הַ טֹבָ ה אֲ ׁשֶ ר נָתַ ן לְָך" (דברים ח' ,י') ,מילים אלו אנו אומרי מידי יום כמספר הפעמים שאנו
הָ ֶ
אוכלים לחם (לא פחות מכזית) .פסוק זה הוא חלק מ"ברכת המזון" שנאמרת אחרי אכילת לחם.
משימה:תרגיל מס' 4בחוברת העבודה.
גר צדק
"וַ אֲ הַ בְ ֶּתם ,אֶ ת-הַ ֵּגר :כִּ י-ג ִֵּרים הֱ יִּ יתֶ ם ,בְ אֶ ֶרץ ִּמ ְצ ָריִּ ם( ".דברים י' ,י"ט)
התורה מצוות לאהוב את האדם שעזב את עמו ואת אמונתו והצטרף אל העם היהודי .אדם כזה
נקרא "גר צדק" .ראוי להיזהר שלא לפגוע בו ,ואנו חייבים לעשות עמו חסד ,ולעזור בכל צורך שלו.
במדרש מסופר:
"הרבה הקב"ה אוהב את הגרים.
למה הדבר דומה?
למלך ,שהיתה לו צאן והיתה יוצאת בשדה ונכנסת בערב ,כן בכל יום .פעם אחד נכנס צבי אחד עם
הצאן ,הלך לו אצל העזים ,היה רועה עמהם ,נכנסה הצאן לדיר נכנס עמהם ,יצאת לרעות יצא
עמהם.
אמרו למלך :הצבי הזה ,נלוה עם הצאן והוא רועה עמהם ,כל יום ויום יוצא עמהם ונכנס עמהם,
היה המלך אוהבו ,בזמן שהוא יוצא לשדה ,היה מפקיד מרעה יפה לרצונו ,לא יכה אדם אותו,
הזהרו בו ,ואף כשהוא נכנס עם הצאן ,היה אומר להם :תנו לו וישתה .והיה אוהבו הרבה .
אמרו לו :מרי! כמה תישים יש לך ,כמה כבשים יש לך ,כמה גדיים יש לך ,ואין את מזהירנו ,ועל
הצבי הזה ,בכל יום ויום את מצוינו!?
אמר להם המלך :הצאן רוצה ולא רוצה ,כך היא דרכה לרעות בשדה כל היום ולערב לבא לישן
בתוך הדיר .הצביים ,במדבר הם ישנים ,אין דרכם ליכנס לישוב בני אדם ,לא נחזיק טובה לזה
שהניח כל המדבר הרחב הגדול ,במקום כל החיות ,ובא ועמד בחצר!?" (מדרש רבה ,נשוא ח')
הזיכרון של החיים הקשים של עם ישראל במצרים צריך להיטבע בבני ישראל לדורות – וזה יבטיח
שאדם שירצה להצטרף לעם היהודי לא יחווה השפלה.
רבים מהחכמים וממפרשי התורה היו גרים או צאצאי גרים :אונקלוס (אחינו של הקיסר
אדריאנוס) תרגם את התורה לארמית; שמעיה ואבטליון (צאצאיו של מלך אשור – סנחריב) היו
ראשי ישיבה וגדולים בדורם; רבי עקיבא – מגדולי החכמים והמפרשים ,וכן רבי מאיר ממחברי
המשנה (צאצאיו של שר הצבא הכנעני – סיסרא); הנביאים ירמיהו ויחזקאל (צאצאיה של רחב,
שהצילה את המרגלים ששלח יהושע).
הגמרא אומרת ששלושה מפתחות נתונים בידי הקב"ה בלבד – "מפתח של גשמים ומפתח של חיה
(יולדת) ומפתח של תחיית המתים" (תענית ב .).הקב"ה מבטיח שאם עם ישראל יעבוד אותו בכל
ליבו הוא ייתן גשבי ברכה על הארץ .אך אם העם ישכח את הבטחתו ,אזי ייענש בהפסקת
הגשמים .אם במצרים היה יבול רב ,לא בזכות שירדו שם גשמים רבים אלא בזכות היאור שהיה
משקה את השדות (מהנהר היו חופרים תעלות כדי להשקות את השדות ,ומערכת זו של השקיה
במצרים נבנתה במשך מאות שנים) ,בארץ ישראל כל התבואה תלויה בגשמים שיורדים – כלומר
במעשיו של העם.
רש"י מפרש:
משל למלך בשר ודם ,שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל ,למי
שהוא אוהב נותן של שקיא ,ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל .ארץ מצרים של שקיא היא ,שנילוס
עולה ומשקה אותה ,וארץ כנען של בעל( .בחוברת ברוסית מופיע משל מקביל)
משל זה מדגיש את ההבדל בין יחסו של הקב"ה לעם ישראל ,ליחסו לעמים אחרים ,בין השאר –
המצרים.
הציווי להוריש את כל יושבי הארץ
ַארצָ ם :כִּ י בְ ִּר ְׁשעַ ת הַ ּגוֹיִּ ם הָ ֵאלֶה ,יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך
"ֹלא בְ ִּצ ְד ָק ְתָךּ ,ובְ יֹׁשֶ ר לְ בָ בְ ָך ,אַ ָּתה בָ א ,ל ֶָרׁשֶ ת אֶ תְ -
מו ִֹּריׁשָ ם ִּמפָ נֶיָךּ ,ולְ מַ עַ ן הָ ִּקים אֶ ת-הַ ָדבָ ר אֲ ׁשֶ ר נ ְִּׁשבַ ע יְ הוָ ה לַאֲ ב ֶֹתיָך ,לְ ַאבְ ָרהָ ם לְ יִּ ְצחָ ק ּולְ ַי ֲעקֹב".
(דברים ט' ,ה')
הקב"ה מצווה על עם ישראל לגרש את שבעת העממים ,שחטאיהם היו גדולים מאד ,מארץ כנען.
עמים אלו ,לא רק עבדו אלילים ,אלא גם נלחמו זה בזה ושדדו את הרכוש אחד של השני .הקב"ה
יכול היה להשמידם כפי שקרה לדור המבול ,אך הוא רצה שבני ישראל עצמם יהרגו את עובדי
האלילים ,וישמידו את האלילים עצמם ,על מנת שילמדו כיצד אסור לנהוג ,ואילו חטאים מובילים
לעונש כזה – ובכך לא יחזרו על מעשיהם של יושבי הארץ .עם זאת ,בני ישראל לא הורישו את כל
עובדי האלילים ובסופו של דבר חטאו גם הם עצמם.
שמע ,ישראל
כאשר משה משבח את ארץ ישראל הוא אומר:
ָארץ ,אֲ ׁשֶ ר אַ ָּתה בָ אׁ-שָ מָ ה לְ ִּר ְׁש ָּתּהֹ--לא כְ אֶ ֶרץ ִּמ ְצ ַריִּ ם ִּהוא ,אֲ ֶׁשר יְ צָ אתֶ ם ִּמ ָשם :אֲ ֶׁשר ִּּתזְ ַרע
"כִּ י הָ ֶ
אֶ ת-זַ ְרעֲָך ,וְ ִּה ְׁש ִּקיתָ בְ ַרגְ לְ ָך כְ גַן הַ י ָָרק( ".דברים י"א ,י')
ָארץ ,אֲ ׁשֶ ר אַ ֶּתם עֹבְ ִּרים ׁשָ מָ ה לְ ִּר ְׁש ָּתּה--אֶ ֶרץ הָ ִּריםּ ,ובְ ָקעֹת; לִּ ְמטַ ר הַ ָשמַ יִּ םִּּ ,ת ְׁש ֶּתה-מָ יִּ ם" (שם
"וְ הָ ֶ
י"א ,י"א)
הרמב"ן מפרש :בניגוד לארץ מצרים ששוכנת על מישור ומושקית מהיאור ,ארץ ישראל היא ארץ
הרים ובקעות.
נאמר "הרים ובקעות" על מנת לציין את יתרונה של ארץ ישראל על ארץ מצרים ,במצרים לא היה
אפשר להשקות את היבולים שמגדלים במקומות גבוהים ,לעומת זאת בארץ ישראל יורדים
גשמים ומשקים את הארץ ,אך בשבלים שירדו ,על עם ישראל להתפלל להקב"ה .אם העם לא
הולך בדרכי ה' ,לא ירדו גשמים ומתחילה בצורת – כלומר הארץ לא מושקית ושום דבר לא יכול
לצמוח.
כך נאמר" :והיה ,אם-שמוע תשמעו אל-מצוותיי… ונתתי מטר-ארצכם בעיתו ,יורה ומלקוש...
הישמרו לכם ,פן יפתה לבבכם; וסרתם ,ועבדתם אלוהים אחרים ,והשתחוויתם ,להם .וחרה אף-
ה' בכם ,ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר ,והאדמה ,לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה ,מעל
הארץ הטובה ,אשר ה' ,נותן לכם( ".דברים י"א)
דברים אלו אנו אומרים בכל יום והם חלק מהפרשיה השנייה ב"קריאת שמע".
משימה :מצא בחומש את הפרשיה בה נאמרו הדברים לעיל – אילו מצוות כתובות בפרשיה זו?
כמה מצוות יש בה סך הכל?
.3חלק מסכם
פרשת עקב מסתיימת בהבטחה שאם עם ישראל ישמרו את מצוות ה' ,הקב"ה יגרש מפניהם את
כל יושבי הארץ ,וגם את החזקים שבהם ייתן ביד בני ישראל.
המדרש מספר שכל מצווה שיהודי מקיים יוצרת מלאך ששומר עליו .בשמירת המצוות עם ישראל
מוגן מפני מאויביו (מידה כנגד מידה) .הקב"ה ייתן בידי העם גם את הגדולים והחזקים שבאויביו.
הקב"ה הבטיח לאבות שייתן לבניהם כל מקום שרגלם תדרוך בו ,ואותו המקום יהפוך לקדוש
בקדושת ארץ ישראל .גם יושבי הארץ הגדולים והעצומים יפחדו מפני בני ישראל ולא יצליחו
לעמוד מולם מפני שה' יקיים את הבטחתו לאבות ויפיל אימה ופחד בכל מקום שעם ישראל יגיע
אליו.
נבואתו של משה מתקיימת בסיפור המרגלים שיהושע שלח והסתתרו לבית רחב .רחב אומרת
ימ ְתכֶם עָ לֵינּו ,וְ כִּ י ָנמֹגּו כָ ל-י ְֹׁשבֵ י
ָארץ; וְ כִּ י-נָפְ לָה אֵ ַ
למרגלים – " ...י ַָדעְ ִּּתי ,כִּ י-נָתַ ן ה' ָל ֶכם אֶ ת-הָ ֶ
ָארץ ִּמפְ נֵי ֶכם( ".יהושע ב' ,ט') .כך הקב"ה קיים את הבטחתו ועמד לצד העם בכיבוש שארץ
הָ ֶ
בזכות ששמרו את מצוותיו.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
משימה לבית (רשות ,לבחירתו של התלמיד) :במה שונה ארץ ישראל מארץ מצרים? כיצד הדבר
מתבטא בחייהם של היהודים החיים בארץ?
שיעור מס' .7ראה
פרשת השבוע "ראה"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה הרביעית בספר דברים – "ראה";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר" ,איורים של בהמות כשרות וטמאות ,איורים של מצרכים
שונים (חלב ,גבינה לבנה ,גבינה צהובה ,ירקות ,עוף ,בשר ,נקניק ,דג) ,איורים של בהמות
ופרסאותיהם.
איור שבעת המינים – חיטה ,שעורה ,גפן ,תאנה ,רימון ,זית ,תמר ,ומוצרי מזון שמכינים משבעת
המינים כמו – לחם ,מיץ ענבים וכד'.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בפרשיות הקודמות בספר דברים ,משה מדבר אל העם את נאומו האחרון בו הוא מספר על
העקרונות והמצוות שבעבודת ה'.
שאלה :אילו מצוות ועקרונות נאמרו על ידי משה?
תשובה :שמע ישראל ,עשרת הדברות.
.2עיקר השיעור
בפרשת ראה משה רבנו ממשיך לצוות את בני ישראל ולהנחותם על החיים בארץ ישראל.
בחירה חופשית
המילים הראשונות בפרשה – "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה"
שאלה :במה מיוחד משפט זה?
תשובה :בכך שהוא נאמר בלשון יחיד – "ראה" ועובר מיד ללשון רבים "לפניכם".
מדוע?
בכל רגע הקב"ה פונה לכל אדם באופן פרטי ואל כל העם יחד .כל אדם יכול לבחור בין טוב לרע –
זאת זכות הבחירה שניתנת לאדם ,אך עם זאת ,הקב"ה מראה שהבחירה בין שמירת מצוות ואי
שמירתן היא הבחירה בין ברכה לקללה.
איסור עבודה זרה
מיד אחרי הדברים על הברכה והקללה מופיעה הפרשייה על איסור עבודה זרה .אחרי שבי ישראל
יכנסו לארץ ,עליהם להשמיד את כל הפסלים וכל הכלים ששמשו לעבודה זרה – ואפילו עצים
ששמשו כאשרות.
חכמים מסבירים שכל הדרכים מובילות אל ידיעת ה' ,אך ישנן דרכים שנראות לנו קלות יותר ,ויש
ד רכים שבמבט ראשון נראות קשות ,עם מהמורות ,אך דווקא הן אלו שמובילות אל המטרה
הנכספת.
בחירה חופשית – משל
תארו לעצמכם פקק ארוך של מכוניות ,כל הנהגים עייפים מהדרך המייגעת ,והנה כבר קרובה
היציאה אל הכביש המהיר .אך ממש לפני היציאה ,עומד חוואי זקן ,בן המקום וקורא – "המשיכו
לנסוע בדרך הזאת! בסופו של הכביש המהיר יש פקק עצום!" כיצד כדאי לנהוג? יש אנשים
שיתעלמו מדבריו של הזקן (מה כבר שי להאמין לו?) והם יפנו אל הכביש המהיר ,אחרים ימשיכו
בדרך הישנה .מי שלא הקשיב לחוואי הזקן אכן שילם על כך בזמן רב מאד...
הסיפור על הנביא ירמיהו ונביא השקר חנניה בן עזור המובא בספר "המדרש מספר".
הסיפור על רבי פנחס בן יאיר והעכברים שמובא גם הוא בספר "המדרש מספר".
ספר לימוד – עמ' .1
תרגיל מס' 2בחוברת העבודה.
כשרות
בפרשת ראה ישנה חזרה על מצוות הנוגעות בנושא הכשרות ,הנאמרות לראשונה בספר ויקרא.
לכללי הכשרות חלק גדול בהישרדותו של העם היהודי כעם לאורך ההיסטוריה .הלכות הכשרות
גרמו לקהילות היהודיות להישאר מאוחדות .אפשר היה לקנות בשר כשר רק משוחט יהודי ,והיה
אפשר להתארח רק אצל יהודי .בפרשת ראה (דברים י"ד ,ד'-כ"א) נאמר:
ּותא ֹו
ּוצבִּ י ,וְ י ְַחמּור; וְ אַ ק ֹו וְ ִּדיׁשֹןְ ,
זֹאת הַ בְ הֵ מָ ה ,אֲ ׁשֶ ר ּתֹא ֵכלּוׁ :שוֹר ,שֵ ה כְ שָ בִּ ים וְ שֵ ה עִּ זִּ ים .אַ יָל ְ
וָ זָ מֶ ר .וְ ָכל -בְ הֵ מָ ה מַ פְ ֶרסֶ ת פַ ְרסָ ה ,וְ ׁשֹסַ עַ ת ׁשֶ סַ ע ְׁש ֵּתי פְ ָרסוֹת ,מַ ֲעלַת ּג ֵָרה ,בַ בְ הֵ מָ ה--אֹתָ ּהּ ,תֹאכֵלּו .אַ ְך
ַארנֶבֶ ת וְ אֶ ת-
ּוממַ פְ ִּריסֵ י הַ פַ ְרסָ ה ,הַ ְשסּועָ ה :אֶ ת-הַ ּגָמָ ל וְ אֶ ת-הָ ְ
אֶ ת-זֶ ה ֹלא תֹ אכְ לּוִּ ,מ מַ ֲעלֵי הַ ּג ֵָרהִּ ,
הַ שָ פָ ן כִּ י-מַ ֲעלֵה ג ֵָרה הֵ מָ הּ ,ופַ ְרסָ ה ֹלא ִּהפְ ִּריסּוְ --טמֵ ִּאים הֵ םָ ,לכֶם .וְ אֶ ת-הַ חֲ זִּ יר כִּ י-מַ פְ ִּריס פַ ְר ָסה
הּוא ,וְ ֹלא ג ֵָרה--טָ מֵ א הּואָ ,ל ֶכם; ִּמבְ שָ ָרם ֹלא תֹא ֵכלּוּ ,ובְ נִּבְ לָתָ ם ֹלא ִּתּגָעּו .אֶ ת-זֶ הּ ,תֹאכְ לּוִּ ,מכֹל,
אֲ ׁשֶ ר בַ מָ יִּ ם :כֹל אֲ ׁשֶ ר-ל ֹו ְסנַפִּ יר וְ ַק ְש ֶקשֶ תּ ,תֹאכֵלּו .וְ כֹל אֲ ׁשֶ ר אֵ ין-ל ֹו ְסנַפִּ יר וְ ַק ְש ֶק ֶשתֹ ,לא תֹאכֵלּו--
טָ מֵ א הּואָ ,לכֶם .כָלִּ -צפוֹר ְטה ָֹרהּ ,תֹאכֵלּו .וְ זֶ ה ,אֲ ׁשֶ ר ֹלא-תֹאכְ לּו ֵמהֶ ם :הַ נ ֶֶׁשר וְ הַ פֶ ֶרס ,וְ הָ עָ זְ נִּ יָה.
וְ הָ ָרָאה ,וְ אֶ ת-הָ אַ יָה ,וְ הַ ַדיָה ,לְ ִּמינָּה .וְ אֵ ת ָכל-ע ֵֹרב ,לְ ִּמינ ֹו .וְ אֵ ת בַ ת הַ ַי ֲענָה ,וְ ֶאת-הַ ַּת ְחמָ ס וְ אֶ ת-הַ ָשחַ ף;
וְ אֶ ת-הַ נֵץ,
לְ ִּמינֵהּו .טזאֶ ת-הַ כוֹס
וְ אֶ ת-הַ ַינְׁשּוף,
ְׁשמֶ ת .וְ הַ ָקָאת
וְ הַ ִּּתנ ָ
וְ אֶ ת-הָ ָרחָ מָ ה,
וְ אֶ ת-
ידה ,וְ הָ אֲ נָפָ ה לְ ִּמינָּה; וְ הַ דּוכִּ יפַ ת ,וְ הָ עֲטַ לֵף .וְ כֹל ֶׁש ֶרץ הָ עוֹף ,טָ מֵ א הּוא לָכֶ םֹ :לא,
הַ שָ לְָך .וְ הַ חֲ ִּס ָ
יֵָאכֵלּו .כָל-עוֹף טָ הוֹרּ ,תֹאכֵ לּוֹ .לא תֹאכְ לּו כָ ל-נְבֵ לָה ַלּגֵר אֲ ֶׁשר-בִּ ְׁשעָ ֶריָך ִּּת ְּת ֶננָה וַ אֲ ָכלָּה ,א ֹו מָ כֹר
לְ נָכְ ִּרי--כִּ י עַ ם ָקדוֹׁש אַ ָּתה ,לַיהוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך; ֹלאְ -תבַ שֵ ל ּגְ ִּדי ,בַ חֲ לֵב ִּאמוֹ.
ובקיצור – הבהמות הטהורות הן אלו שמפריסות פרסה ,שסועות שסע ,ומעלות גרה .הדגים
הכשרים צריכים להיות בעלי סנפיר וקשקשת .והעופות הכשרים הם כל העופות המבויתים.
משחק – הכיתה תתחלק לקבוצות.
.1כל קבוצה תקבל כרטיסים עם איורים שונים של חיות בהמות ועופות – על התלמידים
לחלקם לכשרים ולאלו שלא.
.2מחלקים איורים של בהמות שונות ואיורים של פרסאות שלהן – על התלמידים לחבר בין
הבהמה לפרסה המתאימה לה.
.3מחלקים איורים של מצרכים שונים – חלב ,גבינה לבנה ,גבינה צהובה ,ירקות ,עוף ,בשר,
נקניק ,דג .על התלמידים "להכין" מאכן ממרב המצרכים כך שהוא יהיה כשר.
צדקה
הצדקה היא אחת מהמצוות החשובות ביותר ,יחד עם כשרות והאיסור לעבוד עבודה זרה .המילה
"צדקה" – מקורה במילה "צדק" .חכמים אומרים שאם לאדם יש יותר מכדי צורכו עליו להתחלק
ברכושו עם אלו שאין להם – זה הוא צדק .צדקה יכולה להיעשות באופנים שונים – אנו יכול לתת
כסף ,אוכל ,בגדים וכו' .המעשה העליון של הצדקה היא למצוא לאדם מקור פרנסה.
שאלה :הרי באופן זה אנו לא נותנים שום דבר – מדוע זה נחשב לצדקה?
תשובה :משום שבאופן זה האדם יכול להתפרנס בעצמו וגם לתת צדקה לאדם אחר.
הסיפור על רבי עקיבא ורבי טרפון מובא בספר "המדרש מספר".
רבי עקיבא ומשפחתו עברו להתגורר בעיר יבנה ,והנה בעיר זו הוא זכה לכבוד גדול .רבי יהושע בן
אלם שהיה ממונה על הצדקה לעניי ארץ ישראל נפטר ,ועלה הרעיון לבקש מרבי עקיבא ,חתנו של
כלבא שבוע ,למלא תפקיד זה .כבוד גדול היה זה עבור רבי עקיבא ,על אחת כמה וכמה שהעם כולו
רכש הערכה רבה לרבי יהושע בן אלם .מסופר ספרים מעשה נפלא אודותיו:
מעשה בר' יהושע בן אלם שהראו לו בחלום שחלקו בעולם הבא יהיה שווה לחלקו של ננס הקצב.
אמר" :אוי לי שמיום שנולדתי תמיד הייתי ביראת קוני ולא עמלתי אלא בתורה ועכשיו שקולים
מעשי ותורתי עם הקצב" .הלך עם תלמידיו אל הקצב .כיוון שראה הקצב את ר' יהושע נפל על פניו
ואמר" :מה יום מיומיים שעטרת ישראל בא אל עבדו?" שאלו ר' יהושע על מעשיו ,ענה לו" :יש לי
אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ומרחיצם".
מיד עמד ר' יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו" :בני אשריך ואשרי גורלך ואשרי חלקי שזכיתי להיות
חברך בגן עדן.
והנה רבי יהושע בן אלם נפטר ,ורבי עקיבא בא למלא את מקומו .אך רבי עקיבא אמר:
לא אוכל לק בל על עצמי עול זה בלי שאשתי תיתן את הסכמתה לכך ,הרי הבטחתי לה שאקדישאת כל ימי ללימוד התורה ,ולכן זכותה להחליט אם בעיניה תפקיד זה שקול ללימוד תורה.
רחל ,אשתו של רבי עקיבא ,לא התנגדה ,וכך רבי עקיבא ,שהיה רועה פשוט בתחילת דרכו ,קיבל
תפקיד חשוב זה .רבי עקיבא השקיע את נפשו ומרצו בעשייה זו כשם שעשה זאת בכל שאר
הדברים בהם עסק .במהרה הפך לאביהם של עניי ארץ ישראל והם הוקירו אותו מאד .נספר
מעשה אחד אודות כך:
רבי טרפון ,שבעבר היה רבו של רבי עקיבא והפך לחברו ,היה בעל רכוש רב .פעם אחת בא אליו
רבי עקיבא ואמר :ידידי ורבי ,לפני עומד עסק גדול בנכסי דלא ניידי ,ואם תרצה להקדיש לכך
סכום כסף אוכל לעשות עסק זה גם עבורך .רבי טרפון נתן לרבי עקיבא ארבעת אלפים מטבעות
זהב ,ורבי עקיבא חילק כסף זה לעניים .לעת ערב בא רבי עקיבא אל חברו ואמר :אראה לך את
דברי ההסכם שעשיתי עם הכסף שנתת לי – רבי עקיבא פתח את ספר תהילים וקרא לפני רבי
טרפון " :פִּ זַ ר נָתַ ן לָאֶ בְ י ֹונִּים צִּ ְד ָקת ֹו עֹמֶ ֶדת לָעַ ד" (תהילים קי"ב ,ט') .רבי טרפון נשק את חברו ונתן
לו סכום כסף נוסף עבור העניים.
רבי עקיבא לא שיקר לרבי טרפון באומרו שהכסף שנתן לעניים – השקיע אותו בנכסי דלא ניידי.
בעשיית חסד בעולם הזה האדם קונה את מקומו בעולם הבא.
.3חלק מסכם
פרט את אופני נתינת הצדקה הידועים לך .איזה אופן של צדקה נחשב הנעלה ביותר?
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
למתקדמים (לבחירת התלמידים) – כתוב סיפור על מעשה טוב שעשית.
לקריאה נוספת
פרשת השבוע ראה
מעשרות
על פי מצוות התורה ,בכל שנה על היהודי עובד האדמה להפריש מיבולו את החלקים הבאים:
תרומה :חלק היבול שנותנים לכהן ,לחלק זה התורה לא נתנה שיעור.
מעשר ראשון :העשירית הראשונה מכלל היבול המובאת ללויים.
מעשר שני :העשירית השנייה מהיבול ,אותה מפרישים בשנות המעשר ה 1,2,4-ו( 1-במחזור שבע
השנים) ,ואוכלים אותה בירושלים.
מעשר עני :מעשר שמופרש בשביל העניים בשנים ה 3-וה 1-במחזור שבע השנים ,במקום מעשר
שני שמופרש בשנים אחרות.
הביכורים מובאים לבית המקדש והם הפירות הראשונים שהבשילו משמעת המינים בהם
נשתבחה הארץ.
בני חוץ לארץ חייבים בדברים הבאים:
.1כאשר הם מגיעים לארץ ,אסור להם לאכול את פירות הארץ ,או לשתות מהם בלי
שהופרשו מהם התרומות והמעשרות הנ"ל.
.2בימינו כמעט בכל המדינות אנו מוצאים מוצרים מהארץ בחנויות .ממוצרים אלו לא
הופרשו תרומות ומעשרות ולכן אנו חייבים להפרישם .בשביל לעשות זאת נכון יש
להתייעץ עם הרב שמכיר את ההלכה בנושא.
צדקה
כמות הצדקה שעל האדם לתת תלויה בגודל הכנסותיו .בממוצע ,על כל אחד לתת לצדקה
עשירית מההכנסות.
בראש ובראשונה יש לעזור לקרובים ,אחר כך לחברים ולשכנים ,וכך הלאה (בני העיר).
מצוות הצדקה כוללת גם עזרה כספית או נתינת דברי מאכל( .אם העני מבקש כסף
לבגדים ,אפשר לברר האם הוא צריך לכך באמת ,אך אם הוא מבקש לצורך אוכל יש לתת
בכל מקרה סכום כלשהו).
טוב לתת צדקה בסבר פנים יפות.
קיימים כמה סוגי נתינה:
הנותן והמקבל מכירים אחד את השני;
הנותן עושה זאת בסתר (אך הוא יודע למי הוא נותן);
הנותן לא יודע למי הוא נותן את הצדקה ,אך המקבל יודע ממי הוא לוקח (כך למשל
אדם ששם את כסף הצדקה על סף ביתו והעניים באים ולוקחים);
הנותן והמקבל לא יודעים אחד על השני (העברת הצדקה דרך קרן או אדם שלישי).
אך הצדקה שמעלתה היא הגבוהה ביותר היא לא כאשר אנו נותנים לעני כסף לאוכל או
בגדים ,אלא כאשר אנו עוזרים לאדם למצוא עבודה שממנה יוכל להתפרנס ,או סכום
כסף שיוכל להתחיל בעזרתו עסק.
האדם צריך לזכור שכל רכושו (וכספו) איננו שלו באמת אלא של הקב"ה .כשם שהקב"ה מעניק
לנו ביד רחבה ,כך אנו צריכים לתת גם אחד לשני.
שיעור מס' .8שופטים
פרשת השבוע "שופטים"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה החמישית בספר דברים – "שופטים";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר" ,תצלומים של חמישה אנשים (גברים).
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
המורה ישאל :בפרשות הקודמות בספר דברים הכרנו מצוות רבות – אילו שלוש מצוות אתם
זוכרים מפרשת "ראה"?
תשובה :איסור עבודה זרה ,כשרות ,צדקה.
הצגת נושא השיעור
גם בפרשת שופטים מוזכרות מצוות רבות.
שאלה :באילו מצוות תעסוק הפרשה בהתחשב בשמה – "שופטים"?
.2עיקר השיעור
משפט
"ׁשֹפְ ִּטים וְ ׁש ְֹט ִּריםִּּ ,ת ֶּתן-לְ ָך בְ כָלְׁ -שעָ ֶריָך ,אֲ ׁשֶ ר יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵ ן לְ ָך ,לִּ ְׁשבָ ֶטיָך; וְ ָׁשפְ טּו אֶ ת-הָ עָ ם,
ִּמ ְׁשפַ ט-צֶ ֶדק( ".דברים ט"ז ,י"ח)
כך מתחילה פרשת שופטים.
משה ממשיך להכין את בני ישראל לחיים שלהם בארץ שלהם ,בערים מסודרות ,בניגוד לחייהם
במדבר – ששם לא היה להם משכן קבוע.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" – הקב"ה מצווה שיהיה בית משפט בעל עיר .בפועל הדבר
היה כך:
בעיר בה כמות התושבים הייתה קטנה מ 123-איש ,בית הדין היה מורכב משלושה דינים .בית דין
זה יכול היה לדו ן בדיני ממנות .בעיר בה האוכלוסייה הייתה גדולה יותר היה בית דין שבהרכבו
ישבו 23שופטים ונקרא "סנהדרין קטנה" .הסנהדרין הקטנה יכולה הייתה לדון הן בדיני ממונות
והן בדיני נפשות.
בהר הבית שכנו שלושה בתי דין:
.1בית דין בהרכב של 23שופטים בכניסה להר הבית
.2בית דין בהרכב של 23שופטים בכניסה לעזרה
.3סנהדרין גדולה – בין הדין הגדול בו היו 21שופטים (יחד עם הנשיא) שהיה דן מידי יום
בבית המקדש.
הסנהדרין הגדולה הייתה בעלת הסמכות הרבה ביותר – והשופטים בה אף היו אחראים על מינוי
המלך.
אם בתי הדין הקטנים נתקלו במקרה שאותו לא היה בידם לפתור ,הם העבירו אותו "למעלה"
לבית הדין הגבוהה יותר ,והמקרים המסובכים ביותר הגיעו לסנהדרין הגדולה – כפי שנאמר
בפרשה שלנו:
כִּ י יִּ פָ לֵא ִּמ ְמָך ָדבָ ר ל ִַּמ ְׁשפָ ט ,בֵ יןָ -דם לְ ָדם בֵ יןִּ -דין לְ ִּדין ּובֵ ין ֶנגַע ָל ֶנגַעִּ --דבְ ֵרי ִּריבֹת ,בִּ ְׁשעָ ֶריָך :וְ ַק ְמ ָּת
וְ עָ לִּ יתָ --אֶ ל-הַ מָ קוֹם ,אֲ ׁשֶ ר יִּ בְ חַ ר ה /אֱ ֹלקיָך ב ֹו( .דברים י"ז ,ח')
"המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו" – הוא בית המקדש – כלומר ,הר הבית.
יקם.
ֹלא תַ טֶ ה ִּמ ְׁשפָ ט ֹלא תַ כִּ יר פָ נִּים וְ ֹלא ִּת ַקח ׁשֹחַ ד כִּ י הַ שֹחַ ד יְ עַ ּוֵ ר עֵ ינֵי חֲ כ ִָּמים וִּ יסַ ֵלף ִּדבְ ֵרי צַ ִּד ִּ
(דברים ט"ז ,י"ט).
התורה מתייחסת ברצינות רבה לבחירת השופטים.
אנו יכולים לראות פעמים רבות שאנשים נבונים יודעים להצביע בקלות על טעויות של אחרים ,אך
מהשגיאות שלהם עצמם ,הם מתעלמים ומצדיקים את עצמם .התורה אומרת שאינטרס אישי
מעוור גם את ע יניי האנשים החכמים ביותר ,גורם להם לראות חושך כאור ,ומר וכמתוק .כדי
להימנע מעיוות זה החכמים החמירו עוד יותר עם עצמם.
הגמרא מביאה סיפור על רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה ראש בית הדין בעירו .בעיסוקו היה בעל
קרקעות והיה מחכיר את קרקעותיו ,ומקבל תמורת זאת סל פירות מכל אחד מהחוכרים בימי
שישי .פעם אחת קיבל מאחד מהם את סל הפירות עבור הקרקע יום אחד קודם .החוכר שהיה
אמור לגשת לדין לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי החליט להיכנס לביתו להביא לו סל הפירות וללכת
יחד עם רבי ישמעאל אל בית הדין .רבי ישמעאל סירב לקבל את סל הפירות (שהגיע לו בלאו הכי),
ופסל את עצמו מלדון בדינו של חוכר זה ,מאחר שכל אדם רוצה להשיב טובה תחת טובה שאדם
אחר עושה לו – מה שיכול להשפיע גם על פסק הדין.
בפרשיה זו ישנו גם איסור לשופטים על קבלת שוחד ,וגם ציווי לאדם שבא לפני בית הדין לחזר
אחר דין צדק ,ובדברי התורה – "צדק צדק תרדוף".
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
משחק :בעיר באר שבע התפנתה משרת שופט .על התלמידים לבחור את אחד מחמשת המועמדים
למשרה זו:
הראשון – אהרון ,רופא ,עבד בבית בבית חולים ומאד אוהב ילדים.
השני – מנשה ,מתכנת במקצועו ,ידוע שהוא תמיד דובר אמת.
השלישי – ראובן ,צייר.
הרביעי – דוד ,מנהל מפעל ,ידוע שהוא מאד קשוח ביחס לעובדים שלו.
החמישי – יצחק ,תלמידי חכם ,ידוע שתמיד היה רודף אמת.
תשובה :המועמד החמישי.
מלך ישראל
הקב"ה מצווה את בני ישראל בהגיעם לארץ למנות להם מלך .על מנת שהמלך יהי אדם קשוב
לעמו ,הקב"ה מגביל את זכויותיו לעושר והדר – אסור למלך להרבות לו זהב ,כסף ,וסוסים .המלך
חייב לכתוב בעצמו ספר תורה ,על פי המסורת ברשות המלך היו שני ספרי תורה שאחד מהם היה
קטן מאד והיה תמיד קשור לידו הימנית ,והיה תמיד עם המלך – בארמון ,בבית הדין ,במסעותיו
ואף במלחמותיו.
שאלה :מדוע מלך ישראל צריך לשאת יחד איתו תמיד את ספר התורה?
תשובה :כאשר המלך פנוי מענייני המדינה הוא חייב תמיד ללמוד תורה ,בכך המלך ,כמו
החכמים ,יהי מנהיג ישר וצדיק ,ותן דוגמא טובה לנתיניו ולעמו.
נבואה
התורה אוסרת באיסור חמור כל מה שקשור לכישוף ,ניחוש ,העלאה באוב – כל אלו כלולים
באיסור עבודה זרה.
כך כתוב בפרשה שלנו – דברים י"ח ,י'; י"ג:
ַשף.
ּומכ ֵ
ּומנַחֵ ׁש ְ
ֹלא-יִּ מָ צֵ א בְ ָך ,מַ עֲבִּ יר בְ נ ֹוּ-ובִּ ּת ֹו בָ אֵ ׁש ,קֹסֵ ם ְקסָ ִּמיםְ ,מע ֹונֵן ְ
ָּת ִּמים ִּּת ְהיֶה ,עִּ ם ה' אֱ ֹלהֶ יָך.
שאלה :מדוע לדעתכם דברים אלו אסורים? הרי לכאורה לדעת ולו מעט על מה שיקרה בעתיד
ולהשפיע על מה שיקרה – זה דבר חשוב מאד לאדם! אולי כך היה אפשר להמנע מדברים רעים
שיכולים לבוא על האדם...
תשובה :רש"י מפרש – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות ,אלא כל מה
שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו( .פירוש רש"י ,דברים י"ח ,י"ג) .עם זאת אם
האדם צריך להיוועץ במישהו אל לו ללכת אל המכשפים אלא עליו לפנות אל הנביא.
אך בימינו ,אין נבואה ולא קיימים נביאים – מה עלינו לעשות? אכן ,המצב הטעי לעם ישראל הוא
שישנם נביאים שאפשר לפנות אליהם ,אך אם לא ,יש לפנות אל החכמים!
"מעביר בנו וביתו באש" הרמב"ם מפרש שבקרב הכנענים היה טקס מקובל של הקדשת בניהם
למולך ,בהעברתם דרך האש (אולי הם ממש שרפו אותם באופן זה ואולי רק העביר בין שתי
מדורות) .התורה מזכירה טקס זה משום זה מסמל את קיצוניות הרוע של העמים יושבי הארץ.
קוסם קסמים – ניבוי העתיד באופנים שונים.
מעונן – הגדרת זמן מסוים כמסוגל למשהו ,או לא טוב בשביל משהו ,על פי מקום העננים בשמים
וכד'.
מכשף – כולל את כל סוגי המאגיה שהייתה מקובלת בעבר.
חובר חבר – קריאה מאגית לזוחלים או לחיות אחרות.
שואל אוב – קריאה אל המתים.
בהמשך התורה מפרטת כיצד להבדיל נביא אמת מנביא שקר .אנשים שהקב"ה בוחר בהם להיות
נביאיו ,יהיו אנשים שיהיו חלק מהעם ,ולא תקיף אותם הילה של מסתורין .הם יהיו מוכרים
בקרב העם ומוצאם גם הוא יהיה ידוע .הם יהיו אנשים שנולדו וחיו בסביבתכם הקרובה .אתם
תכירו את משפחותיהם קרוביהם .הם יהיו אנשים "רגילים" ולא ישאפו לגדולות .אם אדם שטוען
להיות נביא ,אפילו פעם אחת ינבא על דבר שלא יקרה לבסוף (לא מדובר בעונשים על עבירות
מסוימות – משום שביטולם של העונשים תלוי בחזרה בתשובה) – זה הוא סימן מובהק שאיננו
נביא אמת .אותות ומופתים שייעשו על ידו ,גם בפני אנשים ,אינם סימן לאמיתות נבואתו.
ערי מקלט
בכניסת עם ישראל לארץ ,הקב"ה מצווה להבדיל ערי מקלט.
שאלה :מה הם ערים אלו? למי הם משמשים כמקלט?
בכניסה לארץ ,יש להבדיל ערי מקלט שישמשו כמקלט לאנשים שהרגו שלא במתכוון ,ורוצים
להינצל מנקמתם של קרובי המת .למי שרצח בכוונה תחילה אין זכות למקלט בערים אלו.
שאלה :מדוע ,לדעתכם ,הקב"ה מצווה על הבדלת ערי המקלט מיד בכניסה לארץ?
תשובה :התורה מראה בכך את הערך של חיי אדם .לכן ,מיד אחרי הפרשיות שעוסקות במשפט,
מינוי מלך ונביא אמת התורה מצווה מיד על דבר זה שמאפשר שמירה על חיי אדם במדינה
היהודית.
שלושת ערי המקלט המזרחיים לנהר הירדן ,ושלושת ערי המקלט המערביים לו ,צריכים היו
להימצא במרחקים דומים זה מזה לארכה של ארץ ישראל ,ובכל פרשת דרכים היו סימנים
שהצביעו כיצד להגיע לעיר המקלט הקרובה.
שאלה :מדוע?
תשובה :על מנת שאותו אדם שהרג ללא כוונה לא יצטרך לשאול כיצד להגיע לעיר המקלט ,ולא
להפחיד את האנשים שבדרכו.
הרוצח בשגגה היה נשאר בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול .אמו של הכהן הגדול הייתה
שולחת אוכל ובגדים לבאי ערי המקלט.
שאלה :לשם מה?
תשובה :על מנת לשמח אותם מעט בערים זרות אלו ,כדי שלא יתפללו למותו של בנה.
דיני עדות
בית הדין היהודי אינו יכול לפסוק על פי עדות עקיפה ,שמועות ,עדות כתובה או עדות של עד אחד.
רק עדות של שני עדי ראיה הכשרים לעדות שהגיעו לבית הדין מתקבלת לפסיקה .העדים נחקרים
באופן יסודי על ידי השופטים( .ההלכה מציעה הליך מובנה של דרישת וחקירת העדים).
הדרישה מעדים שמעידים על רצח ,לדוגמא ,היא לא רק זה שהם נכחו במקום וראו את הרצח,
אלא גם שבשעת המעשה הזהירו את הרוצח על העונש הצפוי לו .תנאים אלו יוצרים את המציאות
שעונש מוות בבית הדין הוא כמעט בלתי אפשרי.
בגמרא נאמר שסנהדרין שדנה לעונש מוות אפילו פעם בשבע שנים (ובגרסה אחרת פעם בשבעים
שנה) נקראת "סנהדרין חובלנית" (אכזרית) .נאמר בשם רבי טרפון ורבי עקיבא " :אילו היינו
בסנהדרין ,לא נהרג אדם מעולם"
משחק :התלמידים ,בתפקיד החכמים יהיו השופטים .המורה יציג בפניהם מקרה:
אברהם ולוי רואים ששמשון בורח מאדם שרודף אחריו עם סכין .שמשון בבריחתו נכנס למחסן,
שלו יש רק דלת אחת ,אין לו חלונות ופתחים אחרים .לאחר כמה שניות יוצא האדם שרדף אחרי
שמשון מהמחסן ,ואברהם ולוי נכנסים לשם ורואים את הנרצח ולידו הסכין.
מה יהיה פסק הדין של השופטים?
תשובה :בגלל שאברהם ולוי לא ראו את הרצח במו עיניהם ,עונש מוות לא אפשרי במקרה זה.
אם במקום מעין זה היו מוצאים גופת אדם ,ולא הייתה עדות על מקרה הרצח ,היו מקיימים טקס
שנקרא "עגלה ערופה".
זקני העיר הקרובה למקום הרצח היו לוקחים "עגלת בקר אשר לא עובד בה" ,לנחל הנידח הקרוב,
היו עורפים את ראשה ,רוחצים את ידיהם מעליה ,ואומרים שאין להם יד בשפיכות הדמים הזאת.
עם זאת ,טקס "עגלה ערופה" אינו מהווה הבאת קרבן או כפרה על הרצח.
בגלל שנאמר שדם הנרצח הוא טומאה לארץ ,ושפיכת דמו של הרוצח היא ככפרה על דם הנרצח,
דמה של העגלה מהווה כתחליף לדמו של הרוצח ,והטומאה חולפת מאותו מקום בו נמצא הנרצח
למקום עריפת ראשו של העגלה .אם בסופו של דבר נמצא הרוצח הוא קיבל את עונשו הראוי לו.
.3חלק מסכם
בהצהרת זקני העיר על כך שידיהם לא שפכו את הדם הזה ,רואים חכמי התלמוד ,לא התנערות
מלקיחת חלק בשפיכת דם נקי ,אלא חרטה על כך שלא ננקטו הצעדים הדרושים למניעת הרצח.
בכך ,פירוש זה ,מהווה הוראה לנקיטת צעדים למניעת פשעים.
שיעורי בית
קריאת תרגיל בחוברת העבודה – פרשת כי-תצא.
לתלמידים מתקדמים – כתיבת חיבור קצר בנושא – "תכונותיו של מלך ישראל ,במה שונות מלך
יהודי ממלך אומות העולם?"
לקריאה נוספת
פרשת השבוע שופטים
מלך
אל כס המלכות של שלמה המלך הובילו 1מדרגות .לפני כיסאו של המלך עמד כרוז .כאשר המלך
שלמה עלה מעלה אחת ,הכריז הכרוז "לא תטה משפט!" ,בעלותו מעלה נוספת הכריז הכרוז –
"לא תכיר פנים!" והלאה השלים הכרוז את ששת האיסורים המובאים בפרשת שופטים (דברים
ט"ז ,י"ח; י"ז ,א') .עולה שאלה – אם שלושת האיסורים הראשונים מטרתם הייתה לצוות על
שלמה המלך והסנהדרין לעשות משפט צדק ,לשם מה היה צריך לומר גם את האיסורים על
האשרה ,המצבה ,והבאת קרבן שיש בו מום?
מסביר האדרת אליהו שגם איסורים אלו נגעו במשפט :לא תטע לך אשרה – כלומר אסור למנות
שופט שלא למד דיו לשם כך .ולא תקים לך מצבה – לא למנות ראשי קהילות ,אנשים אינם
ראויים (בגלל שהקהילה נתמכת בראשיה) ,האיסור האחרון נוגע לכל העם – להיות אנשים
"שלמים" ,ללמוד תורה ,ולעבוד את ה' בתמימות.
מסופר שהמלך שלמה אמר על עצמו שאמונתו בה' כה חזקה ,שהוא יעמוד בכל ניסיון ,גם ירבה לו
נשים ,סוסים או כסף וזהב ,לא יטה מדרך הישר .אך לא כך היה המלך שלה עבר וחטא .לעת
זקנתו נשיו הטו את לבבו לעבודה זרה ,בכך שקנה סוסים מהמצרים גרם לכך שיהודים חזרו
לאותה ארץ ,שנאסר להם לחזור לשם .הקב"ה נישל אותו מחכמתו ,בה כל כך בטח שלמה המלך,
והנה אנו רואים שהעושר יכול לעוור את עיניו של אדם.
שיעור מס' .9כי תצא
פרשת השבוע "כי תצא"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה השישית בספר דברים – "כי תצא";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר".
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
בפרשת השבוע שופטים הוזכרו מצוות רבות הנוגעות למבנה החברתי והמדיני.
שאלה :אילו מצוות עיקריות אתה זוכר ממה שלמדנו?
תשובה :מצוות הנוגעות לבית הדין ולמלך ,ערי מקלט ,איסור מעונן ומכשף.
הצגת נושא השיעור :פרשת השבוע כי תצא .פרשה זאת גם היא עמוסה במצוות .רובן עוסקות
ביחסים בין אנשים ובמשפחה.
.2עיקר השיעור
ירושה
בפרשת כי תצא מובא הדין העיקרי בדיני ירושה – הבכור יורש פי שתים מהחלק המגיע לכל אחד
מהאחים .כלומר ,אם לאדם עשרה ילדים ,אחר פטירתו רכושו מתחלק ל 11-חלקים ,והבכור
מקבל שני חלקים מתוכם.
תרגיל :לראובן חמישה מליון דולר ,וארבעה ילדים ,כמה יירש כל אחד מהם?
תשובה :הבכור – שני מליון ,וכל אחד מהאחים מליון אחד.
בן סורר ומורה
אם ילד שמתקרב לגיל בר מצווה (כלומר קטן מגיל המצוות בכמה חודשים) ,גונב מהוריו כסף,
וקונה בהם בשר ויין ,ואם אחרי אזהרות רבות ועונשים רבים (כמו 39מלקות) הוא לא משנה את
התנהגותו ,על אביו ואמו להביאו לבית הדין ,ומכריזים עליו "בְ נֵנּו זֶ ה סו ֵֹרר ּומ ֶֹרה אֵ ינֶנּו ׁשֹמֵ עַ
קלֵנּו ז ֹולֵל וְ סֹבֵ א" – ואת הילד דנים למיתה.
בְ ֹ
שאלה :מדוע לדעתכם על מעשים אלו מגיע עונש נורא כל כך?
רבי שמעון אומר ,שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא מעולם .אם כך מדוע דין זה מוזכר בתורה?
הילד כאשר הוא לומד מצווה זאת – שאם ינהג באופן שנוהג "בן סורר ומורה" ,מותר לאביו
ולאמו להביא לבית הדין ,לומד לחשוש מפני זה ,ואת ההורים הדבר מלמד לדאוג לחינוכם של
ילדיהם.
השבת אבידה
התורה מציבה דרישה שלכל רכוש יהיו בעלים ,ואם מישהו איבד דבר ,על המוצא להחזירו לבעליו.
הצגה :על הכיתה להתחלק לשתי קבוצות ,הקבוצה הראשונה מציגה חבורה שמטיילת בפארק –
אחת הילדות בקבוצה מאבדת את הארנק שלה ,ולא שמה לב לכך .הקבוצה השנייה מגיעה
אחריהם לפארק ,ומוצאת את הארנק – החברים יכתבו יחד מודעה על השבת אבידה ,בה מצוין
שהא בידה תוחזר לבעליה על פי סימנים (צבע ,צורה ,גודל ,ותוכנו של הארנק) .בסיום ההצגה
המוצא יחזיר את האבידה לילדה שאבדה את ארנקה.
"וְ עָ ִׂשיתָ מַ ע ֲֶקה לְ ַגגֶָך"
בבית שבו דייריו משתמשים בגגו ,או שיש בו גרם מדרגות ,בור סמוך ,או מקום כלשהו שיש סכנה
ליפול ממנו ,על בעליו לגדר את אותו מקום .על הגדר להיות בגובה של לפחות 13טפחים (בערך
מטר).
"וְ ֹלא תָ ִּשים ָד ִּמים בְ בֵ יתֶ ָך" – כלומר ,יש להרחיק כל סכנה שיכולה לגרום לפגיעה באדם .אם בחצר
ישנו בור או באר ,על בעל הבית לגדרם או לכסות אותם .אם יש קרע בבידוד החשמל בבית – יש
לתקנו מיד .בתוך הבית לא צריכים להיות דברים שמסכנים חיים של אנשים.
"איפה ואיפה"
נאמר בדברים כ"ה ,י"ג ,ט"ו:
ּוקטַ נָה"
יסָך אֶ בֶ ן וָ ָאבֶ ן ּגְ ד ֹולָה ְ
"ֹלא יִּ ְהיֶה לְ ָך בְ כִּ ְ
" אֶ בֶ ן ְׁשלֵמָ ה וָ צֶ ֶדק יִּ ְהיֶה לְָך אֵ יפָ ה ְׁשלֵמָ ה וָ צֶ ֶדק יִּ ְהיֶה לְָך לְ מַ עַ ן יַאֲ ִּריכּו י ֶָמיָך עַ ל הָ אֲ ָדמָ ה אֲ ֶׁשר ה'
אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵ ן לְָך"
איפה – היא מידת נפח למדידת קמח או תבואה.
בשולחן ערוך בחושן משפט כתבו שאדם שמרמה במשקל ובמידה ,בין שהוא מרמה יהודי או גוי,
עובר על מצוות התורה שמובאת בפרשה שלנו.
לא רק שאסור על אדם להשתמש בעסקיו במשקל מוטעה ,אלא אפילו נאסר שיהיה משקל כזה
בביתו של אדם .רמאות שנעשית על ידי משקל מוטה ,מביאה לצרות רבות – לעניות ולמלחה .קשר
זה למדו חכמים מסמיכות הפסוקים בתורה ,הפסוקים שעוסקים ברמאות במשקל סמוכים
לפסוקים שמתארים את המלחמה בעמלק שהייתה אחרי יציאתם של בני ישראל ממצרים.
יצירה :לוקחים שיפודים באורך של כ 13-ס"מ כל אחד ,לקצותיהם קושרים חוטים דקים ,אורכם
של החוטים – כ 23-ס"מ ,כך שהקצוות ישתלשלו באופן שווה מקצהו של כל שיפוד .גוזרים
מקרטון שני מעמדים זהים למשקל (עגולים או מרובעים) .משחילים את החוטים בשני צדדים של
כל מעמד .יוצרים מפלסטלינה משקולות.
"לא תחסם שור בדישו" (דברים כ"ה ,ד')
החיות נבראו על מנת שהאדם יוכל לנצל אותם לצרכיו – לעבוד עבודת אדמה ,לגזוז את הצמר
שלהם לשם עשיית בגדים ,לאכול את בשרם ולשתות מחלבם .אך בהתאכזרות חסרת משמעות
לנבראים האדם מועל באמון שני תן לו .התאכזרות לחיות מביאה לאכזריות גם כלפי בני אדם.
ליהודי אסור אפילו לאכול לפני שיאכיל את בהמותיו.
בתלמוד מסופר על אחד מגדולי החכמים – רבי יהודה הנשיא שלא חס על גדי שברח משחיטה.
הגדי התחבא תחת בגדו ,ורבי יהודה הנשיא אמר לו שילך למקום אליו הוא מיועד .סמוך לכך חלה
רבי יהודה הנשיא וסבל ייסורים גדולים ,עד אשר זימן לו המקרה וחס על עכברים שהעוזרת
בביתו רצתה להשליכם לרחוב.
.3חלק מסכם
פרשת כי תצא מסתיים בפסוקים הבאים:
אתכֶם ִּמ ִּמ ְצ ָריִּ ם .אֲ ֶׁשר ָק ְרָך בַ ֶד ֶרְך וַ יְ זַ נֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ ָׁשלִּ ים
" זָ כוֹר אֵ ת אֲ ׁשֶ ר עָ שָ ה לְ ָך עֲמָ לֵק בַ ֶד ֶרְך בְ צֵ ְ
ָארץ אֲ ֶׁשר
־ֹלהים .וְ הָ יָה בְ הָ נִּ יחַ ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְ ָך ִּמכָל אֹיְ בֶ יָך ִּמסָ ִּביב בָ ֶ
ַאחֲ ֶריָך וְ אַ ָּתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ֹלא י ֵָרא אֱ ִּ
ה' אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵ ן לְ ָך נַחֲ לָה לְ ִּר ְׁש ָּתּה ִּּת ְמחֶ ה אֶ ת זֵ כֶר עֲמָ לֵק ִּמ ַּתחַ ת הַ ָשמָ יִּ ם ֹלא ִּּת ְׁשכָח".
התורה מצווה עלינו לזכור את מה שעמלק עשה לנו ,ולא רק שלא לשכוח אלא גם לזכור באופן
אקטיבי ולחזור על כך במחשבתנו.
מדוע דווקא עמלק מכל העמים יושבי הארץ קיבל עונש זה?
בזמן שהעמלקים התנפלו על בני ישראל ,הם היו רחוקים מארצו ,ומה שהניע את עמלק הייתה
הקנאה לעם היהודי ועל כן הם רצו להשמיד את בני ישראל.
למילה "קרך" משמעות נוספת ,במובן "לקרר".
רש"י מפרש פסוק זה כך" :לשון קור וחום ,צננך והפשירך מרתיחתך ,שהיו כל האומות יראים
להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים .משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה
לירד בתוכה ,בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה .אף על פי שנכוה ,הקרה אותה בפני אחרים".
המצווה לזכור את מה שעשה עמלק נאמר מיד אחרי מצוות הנודעות ביחסים שבין בני אדם,
ואיסור על התאכזרות לחיות – מדוע?
כאשר יהודי מרמה במידה ובמשקל ,ונוהג בחוסר יושר ,הוא יורד מבחינה רוחנית ובכך נותן כוח
ל"עמלק" לפגוע בו.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לתלמידים מתקדמים – לתאר את כל אמצעי הבטיחות שיש (או שהיו צריכים להיות) מסכנות
שונות שנמצאים בדרך מבית הספר עד לבית – לדוגמא גדרות מסביב לבורות שיש בדרך ,מכסי
פתחי ביוב וכו'.
לקריאה נוספת
פרשת כי תצא
מעשה באדם שחלה מאד ,ואחרי שהרופא בדק אותו ,רשם לו שני סוגי תרופות – אחת מתוקה
ואחת מרה .האדם ניסה לברר ממה עשויה התרופה המרה ,איך היא תעזור לו להתגבר על מחלתו,
ומדוע בכלל הוא צריך לבלוע אותה .הרופא ענה לו שרפואה שלמה הוא יוכל להשיג רק אם ייקח
את שתי התרופות יחד – כאשר הדברים הם שאלה של חיים ומוות ,אי אפשר לבחור ,אמר הרופא.
הסיבות למצוות שונות נקראות "טעמי המצוות" .כמובן נחמד יותר לקיים את המצוות שיש להן
"טעם" שהוא טעים לנו – כלומר מובן לנו ,אך אם בני האדם יכולים היו להבין את כל הטעמים
של המצוות היו אומרים שאינן מאת ה' ,מאחר שהאדם יכול להבינן בשכלו.
מתנות עניים
התורה מלמד אותנו להתייחס בתשומת לב מיוחדת לגרים יתומים ואלמנות.
יהודי שברשותו שדה צריך לקיים 3מצוות למען העניים:
פאה – להשאיר קצה שדהו לא קצור.
לקט – אם בעת הקציר נפלו לו שיבולת או שתים אסור לו להרימן.
שכחה – אסור לחזור לקחת אלומה שנשכחה בשדה.
לבעלי כרמים או מטעי זיתים יש חיוב להפריש 4מתנות עניים:
פאה – להשאיר חלק מהפירות על העץ ,בדומה לפאת השדה.
פרט – זיתים או ענבים שנפלו בעת בבצירה או המסיק אסור להרימם.
עוללות – להשאיר אשכולות שלא בשלו באופן הרגיל.
שחכה – אסור לקטוף ,מה שנשכח על העץ.
שיעור מס' .11כי תבוא
פרשת השבוע "כי תבוא"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה השביעית בספר דברים – "כי תבוא";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר" ,קלקר ,פרחים מלאכותיים עם גבעול ,דבק פלסטי ,חול,
זרעים או תרמילי קטניות (דוגמת שעועית ירוקה) ,כוסות חד פעמיות או שקיות פלסטיק אטומות,
מגבות ניר לבנות ,לורד שחור ,סלוטייפ ,מים.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
בפרשת השבוע כי תצא הוזכרו מצוות רבות ,והסתיימה במצוות "זכור".
שאלה :מה היא מצווה זו?
תשובה :לזכור את מה שהעמלקים עשו ,למחות את זכר עמלק.
.2עיקר השיעור
ביכורים
גם בפרשת השבוע "כי תבוא" מוזכרות מצוות רבות ,והמצווה הפותחת היא מצוות הביכורים.
על יהודי שבבעלותו חלקת שדה בארץ ישראל מוטלת החובה להביא לבית המקדש את הפירות
הראשונים שבכרו – הביכורים ,מהיבול שהוא אוסף.
ַאר ְצָך" – הפירות הראשונים מהמינים בהם
אׁשית כָל פְ ִּרי הָ אֲ ָדמָ ה אֲ ׁשֶ ר ָּתבִּ יא מֵ ְ
"וְ ל ַָק ְח ָּת מֵ ֵר ִּ
נשתבחה ארץ ישראל – גפן ,תאנה ,רימון ,זית ותמר .אפשר לדול על שבעת המינים ולשאול מדוע
לא מביאים ביכורים מהחיטה ומהשעורה (קמח מהשעורה ,ולחם מהחיטה כבר הובא בשם כל
העם – מתי?!).
שאלה :מדוע לדעתכם תולים מצווה זאת דווקא בהבאת הפירות הראשונים שבכרו?
בהקדשת הפירות הראשונים אנו מכירים במלכותו של הקב"ה ,שנתן לנו את הארץ הזאת ,ועזר
לנו להצמיח את הפירות האלו .אדם שמקדיש לה' את הפירות הראשונים של היבול ,שהוא כל כך
ציפה להם ,לא יאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה"
דמיינו לעצמכם שאדם נטע מטע עצים ,עבד וטיפח את עצי המטע – באיזו הנאה הוא יטעם את
הפרי החדש שגידל .אך הוא ,רואה את הפרי החדש ,לא אוכל אותו ,אלא מניח אותו בסל יפה,
מעטר את הסל ובשיר מביאו לירושלים ,לבית המקדש.
בעל השפת אמת מפרש שעם ישראל דומים לביכורים – הפרירות הראשונים ,בגלל שהם שקוראים
לעמים האחרים לאמונה בראשון הראשונים – הקב"ה.
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
את סל הביכורים היו מניחים לפני המזבח ,והיו קוראים את הפרשיה שבחלקה אחר כך ,נכנסה
לטקסט ההגדה של פסח – כהכרה על הניסים התמידיים שמלווים את עם ישראל ,ותודה על כל
מה שהקב"ה עושה עמנו .פרשיה זו מספרת על הקשיים והצרות של העם היהודי ,משום שכדי
להעריך את הגורל הטוב של האדם יש להיזכר בצרות שהיו קודם .לאחר מכן מרימים את סל
הביכורים ,והכהן יחד עם מביא הביכורים מניפים אותו לכל הכיוונים כסימן לכך שכל מה שיש
בתבל הוא ברשותו של הקב"ה.
מעבר נהר הירדן
הנה עוד מעט ועם ישראל עומד להיכנס לארץ! מה רב הזמן שהעם התכונן לקראת דבר זה .כיצד
הוא יתרחש?
נושא "ארץ ישראל" הוא הנושא המרכזי בפרשה זו .לא בקלות יזכו בני ישראל בארץ המובטחת –
עומדות לפניהם מלחמות ,חלוקת הארץ לשבטים ,וההתיישבות בארץ חדשה.
הקב"ה מצווה לקחת אבנים מתוך נהר הירדן בעת המעבר על מנת לכתוב עליהם דברים מתוך
התורה – הדבר מסמל שקבלת התורה היא זאת שנותנת את הזכות לבני ישראל להיכנס לארץ.
ברכה וקללה
ציווי נוסף מוטל על בני ישראל לקיים בכניסתם לארץ – אחרי מעבר הירדן על שישה מהשבטים
לעלות אל הר גריזים ,ושישה להר עיבל .בעמק שבין שני ההרים הללו יעמדו הלווים ויאמרו את
הברכות והקללות ,את הברכות יגידו בהביטם אל הר גריזים ואת הקללות בהביטם אל הרב עיבל.
שני הרים אלו נמצאים בסמוך לעיר שכם ,אחד מול השני .מורדות ההרים הפונים אחד אל השני
מדגישים את הניגוד שבין שני ההרים – הר גריזים מכוסה בעצים ובצמחיה ,והמורד של הר עיבל
ריק וסלעי .אולי דווקא מסיבה זאת נבחרו שני ההרים האלה ,עם ישראל יכול היה לראות במו
עיניו כיצד נראית הברכה וכיצד הקללה ,ושבאותו המקום עצמו יכולים לקרות שני הדברים.
בתיאור הברכה והקללה התורה כותבת רק את הקללות – מהן אנו לומדים את הברכות.
הלויים פונים לכיוון הר גריזים ,ואומרים בקול רם – ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה!"
וכל העם עונים "אמן!" ולכן מכן הם פונים לכיוונו של הר עיבל ואומריםָ" :ארּור הָ ִּאיׁש אֲ ֶׁשר ַיע ֲֶשה
פֶ סֶ ל ּומַ סֵ כָ ה ּת ֹועֲבַ ת ה' ,מַ ע ֲֵשה יְ ֵדי חָ ָרׁש--וְ שָ ם בַ סָ תֶ ר" ,וכל העם עונים "אמן!".
שאלה :מדוע לדעתכם ,הקללה נאמר על מי שעושה בסתר?
תשובה :בגלל שלהציב פסל ברשות הרבים ,זה לא פשוט ,אנו מצווים למנוע זאת .על כן ,כל
הקללות נאמרות על מעשים שנעשים בסתר .לדוגמא :זלזול בהורים ,השגת גבול ועוד.
המחזור השנתי של פרשיות השבוע שנתקן ,על פי המסורת ,על ידי עזרא הסופר ,מסודר כך
שפרשה זאת נקראת תמיד לפני ראש השנה – סימן לכך שכל הקללות יוותרו בשנה העוברת.
הברכות אינן השכר הסופי על שמירת המצוות ,כמו שהקללות אינן העונש הסופי על העברות .רק
בעולם הבא מקבל האדם את השכר ועונש שמגיע לו ,הברכות והקללות הן כמו המצפן שמכוון
אותנו אל הדרך הנכונה .כאשר עם ישראל עובר על מצוות ה' ,הוא נענש על כך על מנת שישוב אל
דרך הישר ולא כסימן לכך שה' עזב את העם.
"וְ הָ יָהִּ ,אםֹ-לא ִּת ְׁשמַ ע בְ קוֹל יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך ,לִּ ְׁשמֹר ַלעֲשוֹת אֶ תָ -כלִּ -מ ְצוֹתָ יו וְ חֻ ק ָֹתיו ,אֲ ֶׁשר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך
הַ יוֹםּ--ובָ אּו עָ לֶיָך ָכל-הַ ְקלָלוֹת הָ אֵ לֶה ,וְ ִּה ִּשיגּוָך( ".דברים כ"ח ,ט"ו)
חכמים הסבירו שהקללות נועדו לשמור על העם מפני כליה -הרי אם לא היו הייסורים שבאים על
האדם ,אף אחד לא היה עושה תשובה שתכפר על עוונותיו ,ועם ישראל היה נמחה מעל פני
האדמה .חכמים מדמים את הייסורין למלח " -מלח ממתקת את הבשר ,אף ברית האמור ביסורין
יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם".תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
.3חלק מסכם
משחק – הר גריזים והר עיבל :העזרים הדרושים למשחק:
שתי חתיכות קלקר לכל תלמיד;
פרחים מלאכותיים;
חול;
דבר פלסטי.
על כל תלמיד ליצור משתי חתיכות הקלקר שני הרים – את האחד לקשט בפרחים ,זה הוא הר
גריזים .את השני למרוח בדבק ולכסות בחול ,זה הוא הר עיבל.
בזמן שהתלמידים עוסקים ביצירת דמויות ההרים ,המורה יקרא את הסיפור על רבי שמעון בר
יוחאי המובא בספר "המדרש מספר".
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לתלמידים מתקדמים – להשוות את הפרשיה של הברכה והקללה (דברים כ"ז ,י"א – דברים כ"ט,
י') עם עשרת הדברות שבספר דברים.
לקריאה נוספת
פרשת כי תבוא
ָארץ ,כִּ י ׁשֵ ם ה' נ ְִּק ָרא עָ לֶיָך; וְ י ְָראּוִּ ,ממֶ ךָ" (דברים כ"ח ,י')
"וְ ָראּו כָ ל-עַ מֵ י הָ ֶ
מסופר על פגישתו של אלכסנד מוקדון עם שמעון הצדיק:
"יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ,ונתנו להם .באו והודיעו את
שמעון הצדיק .מה עשה? לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ,ומיקירי ישראל עימו ,ואבוקות
של אּור בידיהן ,וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה ,עד שעלה עמוד השחר.
כיון שעלה עמוד השחר אמר להם (אלכסנדר לכותים שעימו) :מי הללו? אמרו לו :יהודים שמרדו
בך! כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ,ופגעו זה בזה .כיון שראה לשמעון הצדיק -ירד
(אלכסנדר) ממרכבתו והשתחווה לפניו .אמרו לו :מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה? אמר
להם :דמות דיוקנו של זה מנצחת לפנַי בבית מלחמתי!" (יומא ס"ט א).
המדרש מספר שכאשר סיים משה להגיד את הברכות והגיע לקללות ,רעדו השמים והארץ ,השמש
חשכה ,ובאו אבות האומה והתחננו – כיצד יוכלו בנינו לסבול את העונשים הללו? הרי לא יספיקו
זכויותיהם להגן עליהם! יצאה בת קול ואמרה שהברית שנכרתה עם האבות לא תשכח והיא תגן
על עם ישראל.
שיעור מס' .11ניצבים
פרשת השבוע "ניצבים"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה השמינית בספר דברים – "ניצבים";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר".
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
שאלה :איזו מצווה זכורה לכם מפרשת כי-תבוא?
תשובה :מצוות ביכורים.
שאלה :מה היה הנושא בסיומה של פרשת כי תבוא?
תשובה :ברכה וקללה שנאמרו בהר גריזים והר עיבל.
שאלה :איזו הרגשה הייתה לעם ,לדעתכם ,אחרי ששמע את כל 98הקללות?
.2עיקר השיעור
הברית עם הקב"ה
נאום משה אל עם ישראל מתקר לסיומו .באותו יום ,שהיה יום מותו ,משה אסף את העם על מנת
לחזק את נאמנותו לברית שנכרתה בהר סיני בין הקב"ה לעם ישראל ,ולחזק את הברית גם עם
צאצאיהם של האנשים העומדים לפניו .על כך נאמר בפרשה – "אתם ניצבים".
עמוד מס' 1בספר הלימוד.
משה פונה אל כל העם ,ובפרט לכל אחד ואחד ,בכל גיל ובכל מעמד .משה פונה אל המכובדים –
חכמי העם ,אל הילדים ,אל הנשים ואל כל אלו שהצטרפו לעם ישראל .משה רבנו אומר לכולם
שהברית שהעם כרת עם הקב"ה מחייבת גם את צאצאיהם באים אחריהם עד סוף הדורות .כך,
אבותינו במעמד זה ,התחייבו לשמור את מצוות התורה ,אך לא רק הם עצמם אלא גם הדורות
הבאים אחריהם .כאן אנו רואים את חשיבותו המיוחדת של העם היהודי – בלי יוצא מן הכלל ,כל
יהודי ,כל יהודיה וכל ילד – כולם יחד חשובים למשה רבנו בכריתת הברית ,וכולם יחד יוצרים את
המהות היחידה של העם היהודי.
שאלה :לשם נצרכה כריתת ברית פעם נוספת?
הבידוד הגמור מעמים אחרים במסעות העם במדבר ,והתלות הגמורה בה' – אולי הם אלו שהביאו
את העם לקיים את התורה מחוסר ברירה .הקב"ה כורת ברית חדשה לפני הכניסה של עם ישראל
לארץ ,ארץ בה יש שפע שמהווה איום משמעותי על עם ישראל :עזיבת דרך ה' ,ואי הקפדה על
שמירת המצוות .לכן משה מוכרח להשביע את העם ללכת בדרך הישרה .כאשר בני ישראל שמעו
את הקללות שנאמרו בפרשה זאת ,וזכרו גם את הקללות שנזכרו בפרשת בחוקותיי בספר ויקרא,
התחילו לירא מגודל המשימה העומדת בפניהם ,לכן משה מרגיע אותם בכך שאומר להם שהנה
הם כולם ניצבים כאן לפני הקב"ה על אף שהכעיסו אותו רבות במדבר ,ולא רק זה – אלא הנה הם
גם עומדים לפני הכניסה לארץ.
משה אומר לעם שהקב"ה הבטיח שישליך את כל חיציו בעם ישראל ,אך איום זה הרי הוא גם
הבטחה :כל חיציו יושלכו ואתם תישארו כאן! עם ישראל על אף כל הייסורים שעוברים עליו
ישרוד לעולם.
משחק :הכיתה תתחלק לקבוצות בנות חמישה משתתפים ,לכל חבר קבוצה תינתן חתיכה של
מתוך פאזל( .המורה יחתוך מבעוד מועד תמונות עם ציור ברור של עם ישראל על חכמיו ,גיבוריו,
נשיו ,ילדיו ,חוטבי העצים ושואבי המים – החלקים יהיו הפאזל במשחק זה) .מטרתה של כל
קבוצה לחבר את חלקי התמונה כמה שאפשר מהר.
השיבה אל הקב"ה
משה מזהיר את עם ישראל" :וְ הָ יָה כִּ יָ -יבֹאּו עָ לֶיָך כָ ל-הַ ְדבָ ִּרים הָ ֵאלֶה ,הַ בְ ָרכָה וְ הַ ְק ָללָה ,אֲ ֶׁשר נָתַ ִּּתי,
לְ פָ נֶיָך; וַ הֲ ׁשֵ בֹתָ ,אֶ ל-לְ בָ בֶ ָך ,בְ כָל-הַ ּגוֹיִּ ם ,אֲ ׁשֶ ר ִּה ִּדיחֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ָׁשמָ ה .וְ ַׁשבְ ָּת עַ ד-ה' אֱ ֹלהֶ יָך ,וְ ָׁשמַ עְ ָּת
בְ קֹל ֹו"...
המדרש מספר:
"אמרו ישראל לפני הקב"ה :ריבון העולמים ,אם עושין אנו תשובה ,מקבלינו אתה?!
אמר להם:
תשובתו של קין קיבלתי ,ותשובתכם איני מקבל?!
שנגזרה עליו גזירה קשה" ,כי תעבוד את האדמה לא תסף תת כחה לך" ,וכיוון שעשה תשובה
נמנעה ממנו חצי גזירה .ומנין שעשה תשובה" ,ויאמר קין אל ה' גדול עווני מנשוא" .ומניין שנמנעה
ממנו חצי גזירה" ,ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד" ,בארץ נע ונד לא כתוב כאן ,אלא בארץ נוד.
מהו "ויצא" ...יצא כמפייס וכמרמה בבוראו .ותשובתכם איני מקבל?!
תשובתו של אחאב קיבלתי ,ותשובתכם איני מקבל?!
שנגזרה עליו גזירה קשה" -ילוקו הכלבים את דמך ...ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע
בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק" .וכמה נתענה? אם היה רגיל לאכול בשלש שעות,
אוכל בשש .ואם היה רגיל לאכול בשש ,אוכל בתשע" .ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר,
הראית כי נכנע אחאב מלפני ,יען כי נכנע מפני -לא אביא הרעה בימיו ."...ותשובתכם איני
מקבל?!
תשובתו של מנשה קיבלתי ,ותשובתכם איני מקבל?!
שנגזרה עליו גזירה קשה ,שכתוב "וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ,ולא הקשיבו .ויבֵ א ה' עליהם את
שרי הצבא אשר למלך אשור ,וילכדו את מנשה...ויאסרוהו בנחשתים ."...אמר ר' לוי בר חיתה,
עשה (מלך אשור) לו (למנשה) כמין דּוד של נחושת ,ועשה אותה נקבים נקבים ,ונתנ ֹו לתוכה,
והתחיל מסיק תחתיו .וכיוון שראה צרתו צרה (שהוא נתון בצרה משמעותית) -לא הניח עבודה
זרה בעולם שלא הזכירה' ,צֶ לם פלוני הצל אותי' .וכיוון שלא הועיל כלום אמר ,זכור אני שהיה
אבא מקריא לי את הפסוק "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ,ושבת עד ה'
אלהיך ושמעת בקולו ,"...הרי אני קורא אותו ,אם יענה אותי -הרי יפה .ואם לאו -הא כל אפיא
שוין .והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות של רקיע ,שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני
הקב"ה .והיו אומרים לפני הקב"ה ,ריבון העולמים ,אדם שהעמיד צלם בהיכל ,יש לו תשובה?!
אמר להם הקב"ה ,אם איני מקבלו בתשובה ,הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה .מה
עשה לו הקב"ה?...שמע את תחינתו ...באותה שעה אמר מנשה ,יש דין ויש דיין .ותשובתכם איני
מקבל?!
בכך התורה מבטיחה שתשובה אמיתית וכנה ,תביא את הסוף הל הייסורים של האדם ושל העם.
"לא בשמים היא"
עמוד מס' 4בספר הלימוד.
הסיפור על הוויכוח בסנהדרין ועם רבי אליעזר בספר "המדרש מספר".
.3חלק מסכם
פרשת השבוע ניצבים נקראת בבית הכנסת תמיד בשבת האחרונה של השנה ,הקודמת לראש
השנה .הדבר לא קורה במקרה – בפרשה מדובר על תשובה – כלומר השיבה אל הקב"ה .כבר
בפסוק הראשון בפרשה (דברים כ"ט ,ט') יש רמז לבית הדין של מעלה שאנו עומדים לפניו בכל
שנה ,בראש השנה " :אַ ֶּתם נִּ צָ בִּ ים הַ יוֹם כֻלְ ֶכם ,לִּ פְ נֵי ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם – "...את המילים "נצבים היום"
חכמים פירשו – ניצבים לפני הקב"ה בדין.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
קריאת הטקסט של פרשת "וילך".
שיעור מס' .12וילך
פרשת השבוע "וילך"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה התשיעית בספר דברים – "וילך";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר".
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
בפרשת ניצבים ,כרת משה ברית עם עם ישראל לדורותיו.
.2עיקר השיעור
הפרידה ממשה
המילים האחרונות שמשה אומר לפני מותו ,בז' אדר.
שאלה :מה אמר משה לעם ישראל?
משה עובר בתוך עם ישראל בפרידתו ומעודד את העם .הוא מבטיח שאחרי מותו ,הקב"ה ימשיך
להיות עם העם ויעזור להם להתגבר על כל אויביהם ,אחרי עברם את הירדן.
משה קורה בפני העם ליהושע בן נון ,ומחזק אותו בפני כולם ,כך הוא מסיע למעמדו כמנהיג בעיניי
העם .המדרש מספר שכאשר משה קרה ליהושע הוא כיבד אותו בפומבי – הלביש אותו בבגדי
שרד ,הושיבו בכיסאו ,והניח על ראשו כתר .כל זה נעשה על מנת שבני ישראל יקבלוהו כמנהיג
חדש עליהם.
" ָלקֹחַ ,אֵ ת סֵ פֶ ר הַ ּתו ָֹרה הַ זֶ ה ,וְ שַ ְמ ֶּתם אֹתוִֹּ ,מצַ ד אֲ רוֹן בְ ִּרית-יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ יכֶם; וְ הָ יָהָׁ -שם בְ ָך ,לְ עֵ ד"
(דברים ל"א ,כ"ו)
כאשר נבוכדנצר מלך בבל בא להלחם בישראל ,רבים מהעם נלקחו בשבי או נהרגו במלחמה.
הלוחמים הבבלים נכנסו לבית המקדש ומצאו שם ספר תורה ,והוא פתוח בספר דברים ,וראו
שהיה כתוב שם על הגלות שתבוא כעונש על עבודה זרה וחטאים שונים של העם .כך התקיימה
הנבואה ,וכל מה שקורה עם העם אינו בא במקרה אלא ידוע מראש ,וספר התורה עצמו העיד על
כך.
הקב"ה מתגלה אל משה ויהושע באוהל מועד ,ומצווה על משה ,לכתוב בספר התורה את השירה
על עם ישראל וללמדה להם (שירה זאת מובאת בפרשה הבאה – "האזינו") .באותו יום משה
מסיים את כתיבת התורה ומוסר אותה לבני דורו.
באותו יום משה:
מלמד את העם את שירת "האזינו"
מברך את שבטי ישראל
כותב את ספר התורה 13פעמים
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
המצווה לשמוע בקול המלך
בפרשת השבוע וילך מופיעות שתי מצוות ,הראשונה היא המצווה לשמוע בקולו של מלך ישראל.
במוצאי חג ראשון של סוכות ,בשנה הראשונה למניין שנות שמיטה ,מצווה על העם בארץ
להתאסף בירושלים ,והמלך ,מעל במה המיוחד לכך ,קורה בפני העם כמה פרשיות מספר דברים:
מתחילתו עד פרק ו' ,ט' (חלק זה כולל את פרשת "שמע" בו הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה'
אחד") .לאחר מכן הוא קורא את דברים י"א ,י"ג-כ"א בפרשת עקב ("והיה אם שמוע ,)"...ולאחר
מכן את הפרשיות שכוללות את הציווי על מתנות עניים ,ברכות למי שמקיים את מצוות התורה,
ואזהרה לבל לעבור עליהם והעונש על כך – גלות( .דברים פרשת ראה פרק י"ד ,כ"ב-כ"ז ,פרשת כי
תבוא פרק כ"ו ,י"ב-ט"ו ,פרק כ"ח ,א'-ס"ט) .לסיום המלך קורא את פרשת המלך (דברים י"ז,
י"ד-כ').
הקב"ה מצווה על כל העם להיות נוכחים במעמד זה של קריאת התורה .לאחר המילים "הַ ְקהֵ ל
אֶ ת-הָ עָ ם" מפורט – הָ אֲ נ ִָּׁשים וְ הַ נ ִָּׁשים וְ הַ טַ ף ,ולאחר מכן התורה מספרת את מטרתו של הקהל זה
– "לְ מַ עַ ן יִּ ְׁש ְמעּו ּולְ מַ עַ ן יִּ לְ ְמדּו ,וְ י ְָראּו אֶ ת-יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ יכֶ ם ,וְ ָׁש ְמרּו ַלעֲשוֹת ,אֶ ת-כָלִּ -דבְ ֵרי הַ ּתו ָֹרה
הַ זֹאת".
שאלה :מדוע לדעתך יש ציווי להביא גם את הילדים לטקס זה?
רש"י מפרש שכל אחד מהעם היה חלק מהמעמד לפי מדרגתו .הגברים הבינו את מילות התורה.
הנשים שמעו אותם ,והילדים על אף שלא הבינו את משמעותו של המעמד למדו יראת ה' ממנו.
המצווה לכתוב את שירת האזינו
הקב"ה מצווה על כל הגברים בעם לכתוב את דברי שירת האזינו .חכמים מסבירים שבעצם על כל
יהודי לכתוב ספר תורה לעצמו ,אך בגלל שכתיבת ספר תורה הוא תהליך מורכב מאד ,ודורש ידע
וניסיון מקצועי ,מקובל לבקש מה"סופר" לכתוב את ספר התורה .הסופר הוא אדם שמקצועו
כתיבת ספרי תורה על קלף באופן המסורתי.
הקב"ה מצווה ללמוד את דברי השירה בעל פה.
כאשר העם יתלונן וישאל על מה כל הרעות באות עליו ,דברי השירה הזאת יהיו תשובה ועדות לכך
שהקב"ה הזהיר את בני עם ישראל מבעוד מועד.
הקב"ה מבטיח שהצרות שיבואו על העם לא יגרמו לבני ישראל לשכוח את התורה ,ולעולם הם
יישארו "עם הספר" ,וישמרו על המעמד של העם שנבחר להעביר את דברי התורה מדור לדור.
משה מוסר את ספר התורה ללויים
ביום האחרון לחייו ,משה רבנו כותב 13ספרי תורה ,ומוסר כל ספר לכל אחד משבטי ישראל ,את
הספר ה 13-הוא מוסר לשבט הלוי ,על מנת שיניחו אותו בארון העדות יחד עם לוחות הברית .על
פי ספר תורה זה שכתבו את ספרי התורה אחרי מותו של משה בהשוואה לנוסח שבו.
.3חלק מסכם
משחק :יש לפנות את השולחנות ממרכז הכיתה ,ולסדר את הכיסאות בעיגול ,לחלופין אפשר
לשבת על הרצפה .כדאי לסגור את הווילונות ולכבות את האור בכיתה.
המורה ינחה את התלמידים – תארו לעצמכם שאתם חיים בדור של בני ישראל הנכנסים לארץ ,על
כל אחד מהתלמידים לספר בתורו נקודה אחת בה הוא רואה את זכותו של משה רבנו ,ומדוע
בעיניו היא כל כך חשובה.
התלמידים ידונו בתפקידו של משה רבנו בהיסטוריה היהודית.
המורה יסכם בתיאור קצר על חייו של משה – גדול נביאי ישראל.
על אף גדולתו של משה ,התורה בדברה אודותיו ,מספרת סיפור על הולדתו של ילד יהודי פשוט,
להורים שהיו "כמו כולם" ,שנועד לו בעתיד תפקיד גדול של איחוד והצלת העם.
עומק נבואותיו של משה ,בהירותן ,וההיקף הרב שלהן היו ברמה כזאת ,שאף נביא לא לפני משה
ולא אחריו עד ביאת משיח ,לא יוכלו להשיג כמותן .משה ,בניגוד לנביאים אחרים דיבר עם
הקב"ה לא רק בעת שהקב"ה קרא לו ,אלא בכל פעם שהיה צורך בכך .לכן ,אחרי משה אף אדם
לא יוכל לבטל ,ולו דבר אחד מהתורה שנמסרה לעם ישראל דרך משה.
נושא נוסף לדיון – אופן ההתנהלות של עם ישראל אחרי מות משה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
קריאת פרשת האזינו.
שיעור מס' .13האזינו
פרשת השבוע "האזינו"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה העשירית בספר דברים – "האזינו";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר" ,דפים מחומר פלסטי ,פיפטות ,מרססים למים ,מים.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
בפרשת השבוע "וילך" הופיע התיאור של היום האחרון בחייו של משה ,באותו יום משה עשה
שלשה דברים עיקריים:
לימד העם את שירת "האזינו"
בירך שבטי ישראל
כתב את ספר התורה 13פעמים
.2עיקר השיעור
פרשת האזינו כתובה בצורה פיוטית כלומר כשירה.
משימה :פתחו את שירת האזינו ומשאו את ההקבלות שקיימות בשני הפסוקים הראשונים.
טל ,מטר
יבים ֲעלֵי-עֵ ֶשב( ".דברים ל"ג ,ב')
" ַי ֲערֹף כַמָ טָ ר לִּ ְק ִּחיִּּ ,תזַ ל ַכטַ ל ִּא ְמ ָר ִּתי ,כִּ ְשעִּ ִּירם ֲעלֵיֶ -דׁשֶ א ,וְ כִּ ְרבִּ ִּ
משה ממשיל את התורה למטר ,לטל ולטיפות מים.
שאלה :מדוע לדעתכם ,התורה משולה למטר ,לטל ,לטיפות מים?
רש"י מפרש – " זו היא העדות שתעידו שאני אומר בפניכם תורה נתתי לישראל שהיא חיים לעולם
כמטר זה שהוא חיים לעולם ,כאשר יערפו השמים טל ומטר"
"תזל כטל" – (רש"י) – "שהכל שמחים בו ,לפי שהמטר יש שהן עצבים ,כגון הולכי דרכים"...
כטל – כשם שהטל נאסף בשקט על העלים ,כך דברי ה' שמתגלים אלינו בתורה נכנסים לליבו של
אדם בשקט וללא שעין אדם אחר מבחינה בכך.
כרביבים עלי עשב – מטר עז יכול לגרום נזק לשתילים צעירים .כדי שהשתילים יגדלו הם צריכים
דווקא מטר עדין .כך גם התורה – הלומדים הצעירים יראו בתורה את מה שהם יכולים לקלוט לפי
מדרגתם ,והחכמים גם הם יוכלו להבין לפי שכלם.
"כרביבים עלי עשב" – כאשר העשב צומח ומתחזק ,הוא לא יכול להתקיים לאורך זמן ללא גשם.
אם הגשם לא ישקה את העשב הוא יצהיב ויקמל (פירוש סונצ'ינו)
צדקת הדין
עמוד מס' 2בספר הלימוד ,פסוקים ג' ו-ד'.
כל דרכי ה' ,ולא רק היעדים הסופיים שלהם – הם צודקים וישרים ,והם המימוש של כל הצודק
והישר באותו הרגע עבור כל המעורבים .דרכי ה' הם בעצם דרכי ההשפעה של הקב"ה ,והאופן בו
הם פוגשים את האדם.
על התלמידים לפתור את תרגיל 3בחוברת העבודה.
מעשה:
רבי יהושע בן לוי התפלל ימים רבים שיזכה בגילוי אליהו .אחרי זמן רב אליהו הנביא נגלה אליו
ושאלו לרצונו .רבי יהושע בן לוי ביקש א ת רשותו להתלוות אליו במסעותיו וללמוד את חכמתו.
אליהו הנביא סירב לבקשתו של רבי יהושע בן לוי ואמר שהלה לא יבין את משמעות מעשיו ,אך
רבי יהושע לא התייאש והפציר מאד באליהו הנביא .לבסוף אליהו נעתר לבקשתו ,אך התנה שאם
ישאלהו למשמעות מעשיו לא ימשיך עוד להתלוות אליו.
אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי יצאו לדרך ,ובאחד הימים עצרו ללון בבקתה דלה ,שבני הבית בה
היו מכניסי אורחים .למחר קם אליהו והתפלל שפרתו של בעל הבית תמות .רבי יהושע בן לוי
נדהם – האם זהו השכר שמגיע לעני זה על הכנסת האורחים? הוא לא עמד בדיבורו ,ושאל את
אליהו מדוע מתפלל לכך.
אליהו הנביא הזכיר לרבי יהושע בן לוי את ההסכם שהיה ביניהם ורבי יהושע בן שתק.
למחר בערב הגיעו לביתו של עשיר אחד שהתייחס אליהם בזילות גדולה ,אך לפני שעזבו את ביתו
אליהו הנביא התפלל שהקיר המט ליפול בביתו של זה יעמוד באורח פלא .שוב נדהם רבי יהושע בן
לוי מחוסר הצדק שבתפילתו של אליהו ,אך שתק.
למחרת הגיע לבית כנסת שכל הספסלים היו עשויים כסף ,שמעו שנים מבני הקהילה מדברים –
האחד שאל את חברו מה יאכלו העניים ,וחברו נענה לו – די להם בלחם ומים ,אליהו הנביא ברכם
שכל אחד מבני הקילה יהיה למנהיג גדול.
וביום אחר קיבלו אותם בחום רב ובכבוד בקהילה של עניים ,אך אליהו הנביא ברכם שיהיה בהם
רק מנהיג אחד.
א ז ,לא יכול עוד היה להתאפק רבי יהושע בן לוי ושאל את אליהו הנביא לפשר ברכותיו התמוהות.
אליהו הנביא הסכים לפרש לו את ברכותיו אך אמר שבזאת הם יצטרכו להיפרד.
כך הסביר אליהו:
ידעתי שגזרו בבית דין של מעלה על אשתו של אותו עני הראשון שעליה להפטר מן העולם ,ובקשתי
מה קב"ה שתמות פרתו ככפרה על חיי אשתו .את הקיר בבית העשיר בקשתי לתקן משום שאחרי
הקיר היה אוצר גדול ,ואם היה נופל ,אותו עשיר היה מוצא את האוצר .את בני הקהילה העשירים
חסרי הלב ,בירכתי שכל אחד יהי למנהיג – כך הקהילה תתפרק בגלל המלחמות שיהיו על
ההנהגה ,ואת בני הקהילה השנייה בירכתי שיהיה להם מנהיג אחד ,שכולם ילכו אחרי ויחזקו את
קהילתם.
זכור זאת ,אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי ,אם תראה רשע שמצליח בדרכיו ,דע שעשירותו
מובילה אותו לאבדנו ,ואם תראה צדיק בדלותו ,אל תפקפק בכך שהדבר מביא לטובה גדולה ,הרי
כל דרכי ה' ישרים וצודקים!
תשובה
פרשת האזינו נקראת בשבת הראשונה של השנה היהודית החדשה ,בין ראש השנה ליום
הכיפורים .שבת זו נקראת "שבת שובה" – שבת של תשובה ,ושמה נגזר מהמילה הראשונה
בהפטרה שנאמרת אחרי קריאת התורה (מספר הושע):
"ׁשּובָ ה ,יִּ ְש ָראֵ ל ,עַ ד ,ה' אֱ ֹלהֶ יָך :כִּ י כָׁשַ לְ ָּת ,בַ עֲוֹנֶָך( ".הושע י"ד ,ב')
מסופר על חסיד אחד של רבי שניאור זלמן מליאדי ,שבנו סר מדרך ה' .האב ,שהיה בצער גדול
מכך ,שכנע את בנו לבוא עמו אל הרבי ל"יחידות" .הבן הסכים משום שידע שרבי שניאור זלמן
הוא חכם גדול לא רק בחכמת התורה ,אלא מבין גם בחכמת העולם .בהגיעם אל הרבי ,קשרו את
סוסיהם ונכנסו אל הבית .הרבי שעמד ליד החלון בהיכנסם ,אמר לפתע "אילו סוסים נאים! אך
אם יסורו מהדרך ,כמה רחוק הם יכולים לתעות ,"...הצעיר הבין את הרמז של הרבי אליו וענה –
"אך אם להתעורר בזמן ,אפשר עוד להחזירם!" ,אך הרבי קרא בצער" :אם להתעורר,
להתעורר."...
תשובה יכולה לשנות את גזר דינו של אדם ,תשובה יכולה לביא את קץ הגלות ,אך בשביל שזה
יקרה צריך שכל אדם באופן פרטי וכל העם יחד יעשו תשובה .אסור לאדם לסמוך שיוכל לתקן את
מעשיו בזקנותו ,משום שאין אדם יודע כמה הם ימי חייו.
נאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך" ,ומאחר שאיננו יודעים מתי יום זה יגיע ,לימדונו חכמים שיש
לחזור התשובה ממש עכשיו.
מסופר שבעת המלחמה של היהודים ברומאים ,לגיונר רומאי אחד רדף אחרי אחד מהלוחמים
היהודים ,וכבר היה קרוב לנעוץ בו את חרבו ,אך לפתע יצא נחש מתחת לאבן והכיש את החייל
היהודי .לפני מותו אמר היהודי לרומאי – "אמור למנהיגך שלא יאמר שהוא מנצח את היהודים
בזכות כוחו הרב .לעולם לא הייתם מנצחים אותנו ,לולא הקב"ה בעצמו לא היה נותן את העם
היהודי בידיכם!"
.3חלק מסכם
ביומו האחרון ,משה רבנו מסיים את אמירת שירת האזינו .בסופה של הפרשה הקב"ה מצווה על
משה לעלות אל הר נבו ולהביט מראשו אל ארץ ישראל.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לתלמידים מתקדמים –
"יִּ ְמצָ אֵ הּו בְ אֶ ֶרץ ִּמ ְדבָ רּ ,ובְ ֹתהּו יְ לֵל יְ ִּׁשמֹן; יְ סֹבְ בֶ נְ הּו ,יְ בוֹנְ נֵהּו --יִּ ְצ ֶרנְהּו ,כְ ִּאיׁשוֹן עֵ ינוֹ.
כְ נֶׁשֶ ר יָעִּ יר ִּקנוֹ ,עַ לּ-גוֹזָ לָיו יְ ַרחֵ ף; יִּ פְ רֹש כְ נָפָ יו יִּ ָקחֵ הּו ,יִּ שָ אֵ הּו עַ ל-אֶ בְ ָרתוֹ( ".דברים ל"ג י'-י"א)
למה ממשיל הקב"ה את העם היהודי .מדוע?
לקריאה נוספת
פרשת השבוע האזינו
עשר שירות הן :
אדם הראשון קיבל את השבת הראשונה בגן עדן ואמר שירה;
משה ובני ישראל אמרו שירה על ים סוף;
בני ישראל אמרו שירה על באר מרים;
שירת "האזינו";
יהושע במלחמתו עם האמורים אמר שירה כאשר השמש עמדה דום בשמים;
דבורה הנביאה אמרה שירה כשאר היא וברק נמחו את סיסרא;
חנה אמרה שירה בהולדתו של שמואל הנביא;
המלך דוד אמר שירה בתודה לה' שהצילו מיד אויביו;
שלמה המלך כתב את "שיר השירים";
השירה האחרונה והגדולה ביותר תיאמר על ידי העם יהודי ,בעת שהקב"ה יגאל אותם
מהגלות האחרונה.
שיעור מס' .14וזאת הברכה
פרשת השבוע "וזאת הברכה"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת הפרשה האחרונה בספר דברים – "וזאת הברכה";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט המקראי;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה ,על יסוד הפרשנויות של רש"י ושל המדרש.
עזרים נדרשים
חומש דברים ,הספר "המדרש מספר" ,כדור.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
פרשת השבוע "האזינו" הסתיימה בציוויו של הקב"ה למשה לעלות אל הר נבו ולהביט מראשו של
ההר אל ארץ ישראל.
שאלה :מדוע על משה לראות את הארץ?
תשבוה :משה ביקש מה' להיכנס לארץ ,אליה שאף להגיע כל ימי חייו ,אך ה' מאפשר למשה רק
לראות את הארץ מהר נבו.
מראש הר נבו אפשר לראות את מזרחה של ארץ ישראל ,את חלקו הדרומי של הגלעד המכוסה
ביער ,נראית יפה פסגתו של הר החרמון העטויה בשלג ,הר התבור והגלבוע ,הר עיבל והר גריזים,
הרי יהודה ובנימין ,הר הזיתים והר ציון בירושלים ,בית לחם וחברון.
הספרי בפירושו טוען שלמשה ניתנה האפשרות לא רק לראות את הארץ כמונחת לפניו ,אלא משה
ראה גם את ההיסטוריה של הארץ המקודשת ,את תקופות הפריחה והשגשוג וגם את תקופות
השפל .הוא ראה את הדמויות החשובות של המלכים והשופטים – דבורה הנביאה ,גדעון ,שמשון,
דוד המלך .הוא ראה את כל מה שעתיד לקרות עם העם היהודי עד אותו יום שהקב"ה מכנה "יום
הדין" .וארץ ישראל גם היא זכתה באותו רגע במשהו מיוחד מתוך זה שמשה התבונן בה.
.2עיקר השיעור
הפרשה האחרונה בספר דברים ,ובתורה כולה.
ברכות משה
בפרשה האחרונה בתורה נאמרות הברכות שמשה אמר לבני ישראל ,ומתואר בה מותו של משה
רבנו.
לאחר שהקב"ה מצווה על משה לעלות להר נבו ,משה מברך את בני ישראל .משה רצה שנאומו
הגדול ,שהוא עיקרו של ספר דברים ומתחיל בתוכחה (וכן בפרשת האזינו יש גם תוכחה) ,יסתיים
בברכות שהוא מברת את עם ישראל .הברכות משלימות את שירת האזינו בכך שהן פותחות פן
נוסף בקיומו של עם ישראל .בשירה מובאות אזהרות רבות ונבואות לצרות שיבואו על העם,
במידה והם לא יהיו נאמנים לברית עם ה' .הברכות מספרות על הצדדים היפים והטובים של כל
אחד משבטי ישראל ,ומנבאים להם פריחה ונחת לחיים בעתיד .ברכותיו של משה מאד דומות
לברכותיו של יעקב ,כמו בברכות יעקב גם כאן לכל שבט ניתן אפיון קצר בהתאם למקומו בתוך
העם.
בראש הברכות ,משה כביכול מוכיח את העובדה שעם ישראל ראוי לברכות אלו:
ימינוֹ ,אשדת (אֵ ׁש
ארן ,וְ ָאתָ ה מֵ ִּרבְ בֹת ק ֶֹדׁש; ִּמ ִּ
וַ יֹאמַ ר ,ה' ִּמ ִּסינַי בָ א וְ זָ ַרח ִּמשֵ עִּ יר לָמ ֹו--הוֹפִּ יעַ מֵ הַ ר פָ ָ
ָדת) לָמ ֹו ַ .אף חֹבֵ ב עַ ִּמיםָ ,כלְ -קדֹׁשָ יו בְ י ֶָדָך; וְ הֵ ם ּתֻ כּו לְ ַרגְ לֶָך ,יִּ ָשא ִּמ ַדבְ רֹתֶ יָך ּ .תו ָֹרה ִּצּוָ ה-לָנּו ,מ ֶֹׁשה:
מו ָֹרׁשָ הְ ,ק ִּהלַת ַי ֲעקֹב .וַ יְ ִּהי בִּ יׁשֻ רּון ,מֶ לְֶך ,בְ ִּה ְתאַ סֵ ף ָראׁשֵ י עָ ם ,יַחַ ד ִּׁשבְ טֵ י יִּ ְש ָראֵ ל( .דברים ל"ג ,ב'-
ה')
"מימינו אש דת למו" – עם ישראל שמעו את עשרת הדברות מתוך האש שהקיפה את הר סיני.
העם בשמעו את קריאתו של הקב"ה לקבל את המתנה היקרה שלו – היא התורה ,מיד נענו
ב"נעשה ונשמע" ,כלומר שקודם כל הם מוכנים לקיים את כל מה שה' יצווה עליהם ,ו"נשמע" –
נקשיב על מנת להבין כיצד לקיים את המצוות באופן הנכון ביותר .במילה "נשמע" מסתתרת גם
המשמעות – להבין .זכות גדולה הייתה לעם היהודי שבתשובתם הקדימו "נעשה" ל"נשמע" ,בכך
התבטאה הנאמנות שלהם והביטחון שלהם בה' ,בזמן ששאר העמים שיצאו מאברהם אבינו –
צאצ אי עשו יושבי הר שעיר ,וצאצאי ישמעאל יושבי פארן ,דחו את החכמה שהקב"ה הציע
להעניק להם.
"ישא מדברתיך" –יותר מ 3333-שנה העם היהודי אוחז באמונה באל אחד ,על אף הצרות הרבות
שעברו עליו – גלויות ,הרג ,וגזירות שמד .המילים הראשונות שההורים היהודים מלמדים את
ילדיהם הן – "תורה ציווה לנו משה מורשה קבילת יעקב" ו"-שמע ישראל."...
"ויהי בישורון מלך" – בעתיד ,בתקופת השופטים ,המלכים והחכמים ,האסיפות הגדולות יפתחו
בהצהרה על קבלת מלכותו של הקב"ה עלינו ועל אמיתות תורתו .כל המחלוקות והויכוחים יהיו
לצורך ההחלטה על הדרך הנכונה על פי התורה בכל מצב בחיי העם ,ותמיד במטרה לקיים את
רצון ה' .מחלוקת שמניעיה אינם אינטרסים אישיים ,אלא כדי לקיים באופן הטוב ביותר את רצון
ה' ,נקראת מחלוקת לשם שמים ,ומעצימה את חכמתם וגדולתם של המנהיגים של עם ישראל.
משחק :הכיתה תתחלק לקבוצות בנות ארבעה משתתפים באופן הבא:
כל תלמידי הכיתה יעמדו לידי הלוח ,המורה שעומד מהצד ,כך שכולם יראו אותו ,מוחה כפים
מספר פעמים ,על התלמידים לאחוז ידיים בקבוצות בנות מספר משתתפים כמספר הפעמים
שהמורה מחה כפים ,ולקרוא "אנו מוכנים!" .לדוגמא ,אם המורה מחה כפים שלוש פעמים כולם
יחזיקו ידיים בשלשות כמה שיותר מהר .בכל פעם שהמורה מוחה כפים על המשתתפים לאחוז
ידיים כך שהשכנים מימינם ומשמאלם לא יהיו אותם שכנים כמו בפעם הקודמת .כך נוצר מצב
שכל תלמידי הכיתה "מתערבבים" אחד עם השני.
לאחר סדרת מחיאות כפים (ארבע ,שמונה ,שתים ,שלוש ,בקצב מספיר מהיר!) המורה ימחה כפים
כך שמספר המשתתפים בכל קבוצה יהיה מתאים לעבודה הקבוצתית המיועדת לשיעור .לדוגמא
בסבב החמישי של מחיאות הכפים המורה יאחד את הקבוצות בכיתה כך שיתקבלו שלוש קבוצות,
המורה יעצור את המשחק ,יגדיר לכל קבוצה מקום עבודה (אפשר לאחד שולחנות בכיתה) ,ויבקש
מכל קבוצה להחליט על שם ,ושנציג הקבוצה יכתוב את השם שהם בחרו על הלוח.
כל קבוצה תקבל על ידי הגרלה את אחת הסיבות לכך שעם ישראל ראוי לברכותיו ,על שאר
הקבוצות אסור לדעת מה עלה בגורל כל קבוצה .על הקבוצה להציג בפנטומימה את הסיבה שהם
קבלו ,ועל שאר הקבוצות לנחש אותה.
התלמידים יפתחו את ספר דברים בפרשת "וזאת הברכה" בתחילת הברכות של משה (דברים ל"ג,
ו') .משה רבנו פותח את ברכותיו בברכת ראובן בכור יעקב.
משחק – "תפוח אדמה לוהט"
בתחילה המורה זורק כדור לאחד מהתלמידים ,על התלמיד לקרוא את אחת הברכות של משה
(את הברכה עצמה ולא את כל הפסוק!) .התלמיד שקרה זורק מיד את הכדור לתלמיד אחר ועל
הבא לקרוא ברכה נוספת .כאשר נקראו כל הברכות ,ידונו התלמידים בהעברת הכדור מאחד לשני
על משמעותה של ברכה וברכה.
ברכות משה – חומר עזר למורה
ראובן – גדילת השבט והצלחה במלחמה.
שמעון – לא קיבל ברכה משל עצמו ,ברכתו היא גם ברכתו של יהודה.
יהודה – ברכה שיתקבלו תפילותיהם של מלכי ישראל.
לוי – מבורך בעבודת הקודש במקדש.
בנימין – צאצאיו יחיו בביטחון ובשלוה ולא ייראו מפני האויב.
יוסף – הרי נחלתו יבורכו ביבול המוקדם ביותר ,ואדמתו תהיה נושאת פרי לעולם.
זבולון ויששכר – משה בירך את שניהם יחד ,מפני שהיו שותפים :בני שבט זבולון עסקו במסחר,
ואת כספם חלקו עם בני שבט יששכר ,שהם הקדישו את עצמם ללימוד התורה.
גד – כוחו במלחמותיו.
דן – יהיה לשבט חזק שיגן על ארץ ישראל.
נפתלי – בני שבט נפתלי ישמחו במעשיהם .בתוך נחלתו – עמק גינוסר שם גדלים פירות מוקדמים
ויפים ,מי שרואה ברכה באדמתו ,בפירות יפים וטובים יודה ויהלל את הקב"ה.
אשר – ברכתו בבנים שיהיו לאנשי שם ולכוהנים – שהרי רבות מבנותיו היפות של שבט אשר
נישאו לכוהנים.
בסיום ברכותיו משה בירך את עם ישראל כולו.
.3חלק מסכם
מותו של משה
"וַ יָמָ ת ׁשָ ם מֹׁשֶ ה עֶ בֶ ד-יְ הוָ ה ,בְ אֶ ֶרץ מוָֹאב--עַ ל-פִּ י ה' .וַ יִּ ְקבֹר אֹת ֹו בַ ּגַי בְ אֶ ֶרץ מוָֹאב ,מּול בֵ ית פְ עוֹר;
וְ ֹלא-י ַָדע ִּאיׁש אֶ תְ -קב ָֻרתוֹ ,עַ ד הַ יוֹם הַ זֶ ה( ".דברים ל"ד ,ה'-ו')
כיצד נכתבו דברים אלו בתורה? הרי משה רבנו עצמו כתב את התורה?
תשובה לשאלה זאת שנויה במחלוקת חכמים .אפשר לומר שכשם שמשה רבנו כתב את כל התורה
מפי ה' ,כך הוא כתב גם ברגעי חייו האחרונים דברי נבואה אלו על הבלתי נמנע.
הגמרא מביאה גם את דעתו של רבי יהודה שסובר ששבעת הפסוקים האחרונים בספר דברים
נכתבו בדבר ה' על ידי יהושע.
כפי שאתם יודעים התורה נכתבה על ידי משה בלי ניקוד ,וצורת העבר והעתיד של הפעלים
בעברית המקראית נבדלות בניקוד שתחת הו' .לדוגמא" :וַ ימת" הוא לשון עבר ו" -וְ ימת" הוא
לשון עתיד" ,וַ יקבר" הוא לשון עבר ו" -וְ יקבר" הוא לשון עתיד" ,וַ יבכו" הוא לשון עבר ו" -וְ יבכו"
הוא לשון עתיד .כך ,כאשר משה כתב דברים אלו הוא התכוון ללשון עתיד – "וְ ימת"" ,וְ יקבר",
ואילו אנו אחרי מותו קוראים אותם בלשון עבר " -וַ ימת"" ,וַ יקבר".
משה רבנו שלא היה עוד נביא כמותו בעם ישראל (עמוד 4בספר הלימוד).
פרשיה זאת נקראת בשמיני עצרת ,ומיד אחריה מתחילים בקריאת הפרשה הראשונה בתורה –
"בראשית" .אנו מציינים אירוע זה בחגיגות "שמחת תורה" .מדוע אם כך ,לא מתחילים את סבב
הקריאה השנתי בחג השבועות ,יום מתן תורה? ביום זה התורה ניתנה לעם ישראל מ"למעלה" ,אך
אי אפשר להשוות מתנה שניתנת לאדם ,עם השמחה שיש בזכיה בדבר מתוך עבודה קשה .בחג
השבועות התורה ניתנה לעם היהודי "בחסד" – בחסדו של הקב"ה ,ומיד אחרי מתן תורה ,אחרי
שמשה עלה להר סיני לקבל את לוחות הברית ,העם עשה טעות גדולה בעשותם את עגל הזהב,
בעקבות כך נשברו הלוחות .רק אחרי תשובת העם והמחילה שקיבלו ביום הכיפורים ,עם ישראל
קיבל את הלוחות השניות – על אף שהיו בדרגה נמוכה יותר מהראשונות נקנו על ידי ייסורים
ותשובה .לכן השמחה בשמחת תורה הייתה שמחה שלמה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לתלמידים מתקדמים – למצוא את הדומה בברכות משה וברכות יעקב.
לקריאה נוספת
מׁשֶ ה עֶ בֶ ד-ה' ,בְ אֶ ֶרץ מוָֹאב--עַ ל-פִּ י ה' .וַ יִּ ְקבֹר אֹת ֹו בַ ּגַי בְ אֶ ֶרץ מוָֹאב ,מּול בֵ ית פְ עוֹר; וְ ֹלא-
"וַ יָמָ ת ׁשָ ם ֹ
י ַָדע ִּאיׁש אֶ תְ -קב ָֻרתוֹ ,עַ ד הַ יוֹם הַ זֶ ה( ".דברים ל"ד ,ה'-ו')
הקב"ה הסתיר את מקום קבורת משה מכמה סיבות:
על מנת שהמקום לא יהפוך למקום פולחן ,ושבני עמים אחרים לא יביאו לשם פסלי
עבודה זרה.
כדי שאחרי חורבן בית המקדש ,עם ישראל לא יפנה אל עזרתו של משה ,שהרי תפילה על
מקום קבורתו יכולה הייתה למנוע את חורבן בית המקדש ,ומניעת החורבן של הבית
הייתה גורמת להשמדתו של עם ישראל.
זה הוא ענשו של משה על כך שלא עשה דבר ב"שיטים" ,כאשר ראש שבט שמעון הביא
אליו את הנסיכה המדינית.
כל מה שנשאר ממשה רבנו בעולם הזה הם דברי ה' שהעבירם לעם ישראל.
מסופר בגמרא:
"וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא של בית פעור :הראנו היכן משה קבור? עמדו למעלה
נדמה להם למטה ,למטה נדמה להם למעלה ...לקיים מה שנאמר ,ולא ידע איש את קבורתו"
(סוטה ,יג-:יד).
שיעור מס' .15חזרה
חלוקת המקרא לפרשיות השבוע
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחזרה על חומר שנלמד בעבר
מטרות השיעור
הכרת החלוקה של חמשת חומשי תורה לפרשיות השבוע;
הכרת התכנים העיקריים של פרשיות השבוע;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
פרשת השבוע.
עזרים נדרשים
טבלת חלוקה של חמשת חומשי תורה לפרשיות ,טבלה עם עיקרי הנושאים של כל פרשה .חמשת
חומשי תורה.
מהלך השיעור
.1פתיחה
המורה ישאל את התלמידים לשמותיהם של חמשת החומשים בתורה – את תשובות התלמידים
ירשום על הלוח.
הצגת נושא השיעור :המטרה של חלוקת התורה לפרשיות השבוע .הקשיים שנוצרו בעקבות
החלוקה הראשונית .כיצד קריאת שתי פרשיות בשבת אחת פותרת קשיים אלו.
מאחר שאין מספיק זמן בשעת שיעור אחת לחזרה על כל חמשת חומשי תורה והנושאים שבכל
פרשה ,נציע להעביר שיעור זה בצורת משחק תחרותי.
.2עיקר השיעור
משחק-תחרות
מחלקים את הכיתה לקבוצות:
כדי להגיע להשתת פות מקסימאלית של התלמידים במשחק ,כדאי לחלק את הכיתה לקבוצות של
4-1תלמידים בכל אחת ,לכל היותר .המורה ימנה את מספר הקבוצות .כל קבוצה מקבלת שם של
חומש מחמשת החומשים .את החלוקה לקבוצות אפשר להעביר גם באופן של משחק :המורה
ירשום את שמות פרשיות השבוע על פתקים ,כל תלמיד בתורו יבחר מתוך הפתקים את אחת
הפרשיות ויצטרף לקבוצה המתאימה לחומש אליו שייכת הפרשה הכתובה על הפתק שבחר
התלמיד .התלמיד יוכל להיעזר בטבלת הפרשיות בכיתה.
המשחק יכול להיערך בצורה של מספר שלבים .להלן מוצעים כמה שלבי תחרות ,לבחירת המורה,
בהתאמה לרמת הכיתה.
א .חימום – כל קבוצה תקבל חבילת קלפים עם השמות של כל פרשיות השבוע שבתורה ,המטרה
לסדר/להדביק את הקלפים בסדר הנכון ,ניתן להיעזר בטבלה שבספר הלימוד .הניקוד בשלב זה
יינתן לפי מהירות ונכונות הביצוע.
ב .תרגיל מס' 1בחוברת העבודה – המורה ישאל את השאלות ,והתלמידים ירימו את הפתקים
עם שמות הפרשיות המתאימות.
פרשת שבוע ששמה הוא בן שתי אותיות( .בא)
פרשיות שבוע הקרויות על שמו של אדם מסוים( .נח ,יתרו ,קרח ,בלק ,פנחס)
באיזה מהחומשים המספר הרב ביותר של פרשיות? (בראשית)
הפרשה בה מסופר על מותו של משה רבנו( .וזאת הברכה)
פרשה ששמה הוא כשם מספר בעברית( .שמיני)
באיזו פרשה ישנו פירוט של דינים הנוגים לחגים – פסח ,שבועות ,סוכות ,שמיני עצרת,
ראש השנה ,יום הכיפורים? (אמור)
לאיזו פרשה שם זהה לשמו של אחד מספרי הנביאים בתנ"ך? (שופטים)
באילו פרשיות מסופר אודות עשרת המכות במצרים? (וארא ,בא)
ג" .נחש נא" – המורה יציג בפני התלמידים חפצים או איורים שונים הקשורים לאירועים
מפרשיות שונות בתורה .כל תלמיד בתורו יבחר באחד מהם ועליו לנקוב בשמה של הפרשה אליה
חפץ/איור זה קשור ,לספר באיזה הקשר מתואר דבר זה .דוגמאות :טבעת זהב – חטא העגל; עורב
– המבול; כבשה – קין והבל ,יעקב ולבן ,קרבנות וכד'.
ד" .מה משותף?" – כל קבוצה תענה על אחת מהשאלות ,ותוכל להסתייע בחומר העזר שיינתן על
ידי המורה ובטבלת הנושאים של פרשיות התורה.
מה משותף לפרשות "ויחי" ו"-וזאת הברכה"? (הברכות לשבטי ישראל)
מה משותף לפרשות "כי תשא" ו"-במדבר"? (מפקד בני ישראל)
מה משותף לפרשות "בשלח" ו"-חוקת"? (משה מוציא מים מהסלע)
מה משותף לפרשות "חיי שרה"" ,חוקת" ו"-וזאת הברכה"? (מסופר בהן על פטירתם של
צדיקים)
מה משותף לפרשות "יתרו" ו"-ואתחנן"? (עשרת הדברות)
ה .שאל בעצמך! – כל קבוצה תחבר שאלות משלה בנושא פרשיות השבוע ותוכנן ,שאלה אחת לכל
אחת מהקבוצות האחרות .הניקוד ייצר על פי השאלות הטובות של הקבוצה והתשובות על
השאלות של הקבוצות האחרות.
ו .הצגה – כל קבוצה תבחר אחת מפרשות השבוע ותציג משחק פנטומימה על קטע מהפרשה .על
הקבוצות האחרות לנחש באיזו מהפרשיות עוסקת ההצגה.
.3חלק מסכם
ז .תשבץ – כל קבוצה תחבר תשבץ על החומש של הקבוצה .אפשר לצלם את התשבצים ולהעביר
לתלמידי הקבוצות האחרות ,או כשעורי בית.
.8סדנת יצירה – כל אחת מהקבוצות תקבל פלקט ,לורדים ,ניירות צבעוניים ודבק .המטרה –
ליצור ביטוי של הנושא העיקרי בחומש אותו בחרה הקבוצה ,על הפלקט.
הצגת העבודות – כל העבודות שנעשו על ידי הקבוצות ייתלו בכיתה.
ניקוד – המנצחים שצברו את מירב הנקודות יקבלו תעודה.
שיעורי בית
תרגילים 2ו 3-בחוברת העבודה.
חומר עזר והעשרה
תנ"ך
«Танах рассказывает о них», издательства «Мили», Иерусалим, 1990 г.
שיעור מס' .16יהושע
ציווי ה' ליהושע לעבור את הירדן
" חזק ואמץ"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק הראשון בספר יהושע;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
יתי עִּ ם-
הביטויים והמושגים שיילמדו בשיעור" :חזק ואמץ" ,עבד ה' ,משרת משה" ,כַאֲ ֶׁשר הָ יִּ ִּ
מֹׁשֶ ה אֶ ְהיֶה עִּ מָ ְך" ,נהר הירדן.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית.
את השאלות והתשובות ינסחו התלמידים בעצמם .המורה יבדוק חלק מהתרגילים בחוברות
העבודה.
הצגת נושא השיעור
יש לתלות על הלוח את מפת הארץ.
מאחר ששיעור זה פותח פרק חדש בלימודי התנ"ך ,המורה יספר לתלמידים על המבנה הכללי של
הטקסט המקראי ,והחלוקה הראשית שלו (תורה ,נביאים ,כתובים) .ספר יהושע פותח את הפרק
ההיסטורי של התנ"ך – תקופת יהושע והשופטים ,והוא הספר הראשון בספרי הנביאים.
.2עיקר השיעור
ספר יהושע קרוי על שמו של הגיבור הראשי שלו – יהושע בן נון משבט אפרים .יהושע היה משרתו
של משה ,ואחד מהבודדים שנכנסו לארץ ישראל שהיו מדור המדבר .ספר יהושע מספר על כיבושה
של הארץ המובטחת על ידי עם ישראל ,על האמונה שלהם והאומץ ,ועל המלחמה בעבודה הזרה.
המורה יציג בקצרה בפני התלמידים את רצף האירועים המרכזי המתואר בספר יהושע.
המורה ינחה את התלמידים לעיין בתנ"ך ולקרוא את הפרק הראשון בספר יהושע (כל תלמיד
יקרא פסקה אחת) .לפני הקריאה המורה ייתן משימה לספור כמה פעמים מוזכר בפרק הביטוי
"חזק ואמץ" .המורה יסביר את המילים והביטויים המסובכים המופיעים בטקסט.
לאחר שהסתיימו ימי האבל על משה ,הקב"ה פונה אל יהושע בן נון ומצווה עליו לעבור את נהר
הירדן אל הארץ המובטחת (יהושע א' ,א'-ב') .הקב"ה קורא ליהושע "משרת משה" ,על מנת
להדגיש את כבודו וחשיבותו .במשך 43שנה יהושע שירת את משה ,הוא השתדל במשך כל הזמן
הזה להיות קרוב לרבו ,כדי לא לפספס אף מילה מדברי התורה של משה.
יהושע לפני כולם היה מגיע לאוהל בו משה היה אומר את דבריו ,והיה מסדר את הספסלים כדי
שהאוהל יהיה מוכן ל"שיעור" .בזכות היחס שלו לתורה ולרבו ,יהושע זכה להיות מנהיג העם
שירש את ההנהגה של משה רבנו.
יש להזכיר ולהסביר את משמעות הביטוי "נוצר תאנה יאכל פריה" (רש"י).
תרגיל מס' 2בחוברת העבודה – "כתוב כותרת לכל אחת מהפרשיות" ,לאחר התרגיל אפשר לדון
עם התלמידים על תכונותיו של יהושע בן נון.
יהושע מצווה על ידי ה' לכבוש וליישב את הארץ שה' נותן לבני ישראל (יהושע א' ,ג'-ד') ראה
בחלק "לקריאה נוספת" .לגבי ההבטחה של הקב"ה "כָ ל-מָ קוֹם ,אֲ ֶׁשר ִּּת ְדרְֹך כַףַ -רגְ לְ כֶם ב ֹו--לָכֶם
נְתַ ִּּתיו " עולה השאלה :האם מדובר גם על מקומות שהם מחוץ לגבולות ארץ ישראל? עונים על כך
חכמים – כל מקום שתרצו לכבוש יהיה שלכם ,אך בתחילה עליכם לכבוש את ארץ ישראל
המובטחת לגבולותיה .הארץ שבני ישראל יכבשו בנוסף לכך גם היא תהיה מקודשת בקדושת ארץ
ישראל .עם זאת ,אם העם לא יכבוש בתחילה את הארץ המובטחת ,גם שארץ האדמות שיכבשו על
ידם לא יהיו מקודשות בקדושת הארץ.
הקב"ה מצווה את יהושע "חזק ואמץ" .יהושע כבש שמע מילים אלו ממשה רבו (דברים ד' ,כ"ז-
כ"ח) .עתה הקב"ה בעצמו פונה אל יהושע ,ומדגיש בכך שבאומץ רוחו תלוי גורלו של כל העם.
הקב"ה נותן שלשה ציווים ליהושע ומחזק אותו בכל אחד מהם במילים "חזק ואמץ" (יהושע א',
ו'-ז' ,ט') .המורה ידון עם התלמידים על האספקטים של המשמעויות השונות והאספקטים
הרוחניים של הביטוי "חזק ואמץ" (חומר לקריאה נוספת בספר הלימוד).
יהושע אוסף את שוטרי העם ומודיע להם שבעוד שלושה ימים בני ישראל יתחילו לנוע לכיוון
כיבוש הארץ המובטחת (יהושע א' ,י'-י"א) .מטרתו של יהושע הייתה לאחד את העם לקראת
מעבר הירדן וכיבוש הארץ .בשביל לכבוש את הארץ יש צורך באומץ ,הרי הפחד מפני המלחמה עם
יושבי בארץ הוא זה שמנע את כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל בשנה השניה לצאתם מארץ
מצרים .המורה יצביע על נהר הירדן במפת ארץ ישראל ויספר על המיקום הגיאוגראפי שלו
וייחודו.
יהושע מזכיר לראשי השבטים ראובן ,גד וחצי שבט המנשה את הבטחתם למשה ,להלחם יחד עם
אחיהם (במדבר ל"ב ,ט"ז-י"ט) ,וראשי שבטים אלו מאשרים את כוונתם לקיים את ההבטחה.
המורה יפנה את תשומת ליבם של התלמידים למשמעות הרוחנית של ספר יהושע ,שתי פעולות
שונות נעשות על ידי העם – כיבוש ויישוב ארץ כנען .שני אלו היו בציוויו של הקב"ה ,ועל עם
ישראל היה לאזור את כל כוחו כדי להתגבר על המכשולים העומדים בדרכם – מתנתו של הקב"ה
נקנית רק בעבודה ,ולא ניתנת ב"שב ואל תעשה".
חיזוק החומר הנלמד
כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים .המורה יערוך סבב
שאלות קצר על הנושא הנלמד .שאלות מומלצות:
מצא את ספר יהושע בטבלה בספר הלימוד ,אחרי איזה ספר בתנ"ך מופיע ספר יהושע?
מדוע לדעתכם ,בימי באבל על משה נשכחו כל כך הרבה מצוות?
נסו להיזכר – מי יצא במרד נגד משה? (תשובה – קרח ,דתן ואבירם).
ספר על ההבדלים בין משה ליהושע.
מה ה' מצווה ליהושע?
מדוע הביטוי "חזק ואמץ" חוזר שלוש פעמים? מה כוונתו?
אלו הנחיות נותן יהושע?
אילו הבטחות נתנו על ידי ראובן ,גד וחצי שבט המנשה? למי?
מדוע יהושע לא השתמש בחצוצרות הכסף לאסוף את העם ,אלא שלח שליחים שיודיעו
על היציאה הקרובה לדרך? (תשובה :יהושע בא להמשיך את פועלו של משה ולא להחליף
אותו ,בחצוצרות אלו רק משה יכול היה להשתמש).
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור מומלץ לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המוקשים :עבד
יתי עִּ ם-מֹׁשֶ ה אֶ ְהיֶה עִּ מָ ְך".
ה' ,משרת משה" ,כַ אֲ ׁשֶ ר הָ יִּ ִּ
נצייר את מפת הארץ :המורה יחלק את הכיתה לארבע קבוצות ,כל קבוצה תקבל פלקט עם
שרטוט גבולותיה של הארץ ,ועם כיווני רוחות השמים (צפון ,דרום ,מזרח ,מערב) .המשימה של כל
אחת מהקבוצות היא לצבוע את החלק שלה בארץ ,לציין סמלים גיאוגראפיים (הרים ,נהרות,
עמקים) ולכתוב את שמותיהם .יש להכין מראש כרטיסיות או סימניות עם שמות הערים
הכנעניות .על התלמידים ,לחבר את ארבעת חלקי המפה שציירו ולמקם באופן נכון את שמות
הערים .כמו כן להכין סמל נוסף עם הכיתוב "מחנה ישראל" (על רקע ציור של אוהל) ,כך שבמהלך
הלימוד יהיה אפשר למקם אותו באזור המתאים על המפה .יש למקמו כעת מצידו המזרחי של
נהר הירדן .את המפה אפשר לתלות על קיר הכיתה (או על הלוח).
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
תארו לעצמכם שאתם בתפקידו של יהושע בן נון .מה הייתם אתם אומרים לעם לפני המאורעות
הצפויים להם?
לקריאה נוספת
יהושע א' ,א'-י"ח
בראשית ט"ו ,י"ח-כ"א
שמות כ"ג ,ל"א
במדבר ל"ב ,א'-י"ב ,ט"ז-י"ט
דברים ד' ,כ"ז-כ"ח ,ופרק כ' ,י"ז-י"ח
נספח
.1פתרון לתרגיל מס' 3בחוברת העבודה:
.1להנהיג את העם ,ולחלק את הארץ;
.2ללמוד תורה ולשמור מצוותיה;
.3להלחם באומץ ובגבורה;
.2תשובה לתרגיל מס' 4בחוברת העבודה :ממזרח לנהר הירדן.
שיעור מס' .17יהושע
יהושע שולח מרגלים
בבית רחב
שבועת המרגלים
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק השני בספר יהושע;
חזרה בנושא "הציוויים של הקב"ה ליהושע לפני מעבר הירדן";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
עיר חומה ,יריחו ,השם – "רחב".
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "מצוות ה' ליהושע לעבור את הירדן".
הצגת נושא השיעור :יש לתלות על הקיר מפה של ארץ ישראל.
על שולחנו של המורה מונחים שני משחקי פאזל עם התמונות – המרגלים נושאים אשכול ענבים,
ויהושע שולח את המרגלים .אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות ולתת לכל קבוצה לחבר את
אחד הפאזלים ,או לחבר אותם בתורות ,כך שכל תלמיד בתורה יוסיף חלק לאחד הפאזלים.
בסיום המשחק יש לדון עם התלמידים על משמעות התמונות שהתקבלו (מה מצויר ,מתי וכיצד
אירוע זה התרחש) .את הדיון אפשר להעביר גם על ידי שימוש באיורים נוספים.
.2עיקר השיעור
המורה יספר בקצרה את השתלשלות האירועים המתוארים בפרק השני של ספר יהושע .לאחר
מכן המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הטקסט בתנ"ך (כל תלמיד יקרא פסקה אחת) .בדיון
על הטקסט ובהסבר המשמעות של הביטויים המסובכים ,המורה ישתמש בפירוש המדרש (מובא
בספר הלימוד).
בהכנתו לקראת מעבר נהר הירדן וכיבוש הארץ ,יהושע ,כמו משה בעבר ,שולח מרגלים (יהושע ב',
א') .יהושע זכר יפה את מסע הריגול שהוא עצמו השתתף בו לפני ארבעים שנה ,ולמד ממנה לקח.
המורה יוכל להיעזר בפירוש המלבי"ם בהשוואת פרשת המרגלים של משה ושל יהושע.
משחק מחשבה – "המרגלים ששלח יהושע"
הכיתה תתחלק לשתי קבוצות ,הקבוצה הראשונה תייצג את יהושע שמחליט לשלוח מרגלים,
הקבוצה השנייה תייצג את מתנגדיו שמנסים להניעו מהחלטה זאת ,ומעלים את טענותיהם כנגד
זה .על קבוצת "יהושע" לדחות את טענותיהם ולעמוד בהחלטה שקיבלו .הקבוצה המנצחת היא
זאת שטענותיה חזקות יותר.
המורה ימשיך את השיעור בסיפור על העיר יריחו – עיר מבצר שאין לחדור אליה ,הנמצאת סמוך
לנהר הירדן על שפתו המערבית (ראה בספר הלימוד).
החסות הלילה שני המרגלים יוצאים לדרך .התנהגותם במסע הריגול מצביעה על החכמה
והתושייה שלהם .בהגיעם ליריחו הם פונים אל הפונדק המקומי ,משום ששם הם ימשכו פחות
תשומת לב .בפונדק אפשר לפגוש זרים לעיתים קרובות ,ולפעמים מדברים שם על כל מיני דברים
שאפשר לקבל מהם מידע בעל ערך .ועוד – הפונדק הזה היה בית חומה ,כלומר שמחלונותיו אפשר
היה לצאת אל מחוץ לעיר גם אחרי סגירת השערים של העיר.
בעלת הפונדק הייתה אישה בשם רחב (לקריאה נוספת שמות ג' ,ח').
על אף כל אמצעי הזהירות שנקטו המרגלים ,הגיעה לאוזניו של מלך יריחו השמועה על בואם של
שני זרים אלו .הדבר מצביע על "מצב חרום" שהוכרז בעיר יריחו עם הגעתם של בני ישראל
מהעבר השני של הירדן .שליחי המלך דרשו מרחב למסור את שני הזרים ,אך היא החביאה אותם
בפשתי העץ שיבשה אותם על גג ביתה ,ואמרה לשליחים שאכן באו אליה שני אנשים אלו ,אך כבר
יצאו לדרכם .רחב הייתה אישה חכמה ,אם הייתה מכחישה לגמי את בואם של המרגלים הדבר
היה מעורר חשד ,לכן היא בחרה להודות בכך שראתה אותם וייעצה לשליחי המלך לרדוף אחרי
המרגלים (יהושע ב' ,ג'-ז') .לאחר מכן רחב עלה אל גג ביתה וספרה למרגלים ,על הפחד הגדול
שבואם של בני ישראל עורר ביושבי ארץ כנען ,היא ספרה להם שיושבי העיר שמעו על קריאת ים
סופם ועל ניצחונותיהם במלחמות ,ובקשה מהמרגלים להישבע שלא היא ולא משפחתה לא יינזקו
בכיבוש העיר יריחו (יהושע ב' ,ט' ,י"ב-י"ג) .המרגלים הבטיחו שבקשתה תקוים.
הרודפים ששלח מלך יריחו פנו מזרחה לכיוון הירדן ,ורחב שעזרה למרגלים לצאת דרך חלון ביתה
ייעצה להם לעלות על ההרים ממערב לעיר .שלושה ימים הסתתרו המרגלים בין ההרים והוואדיות
הסמוכים לעיר וכך יכלו גם לצפות במתרחש בתוך יריחו (יהושע ב' ,ט"ו-ט"ז) .כאשר הרודפים
חזרו אל העיר שני המרגלים הצליחו לחמוק ולחזור למחנה ישראל מעבר לירדן .חשוב לציין
שיהושע זכר עוד לקח חשוב אחד מפרשת שנים עשר המרגלים – המרגלים של יהושע אחרי
חזרתם מסרו את דברים ליהושע בלבד ולא בפני כל העם( .יהושע ב' ,כ"ג).
הצגה – "המרגלים בבית רחב" – אפשר להציע לתלמידים להכין הצגה המספרת על האירועים
שהתרחשו עם המרגלים ביריחו.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד .את סבב השאלות אפשר לקיים בצורת תחרות,
על ידי חלוקת הכיתה לשתים או לשלוש קבוצות .הקבוצה המנצחת היא זאת שענתה נכון על
יותר שאלות.
שאלות מומלצות:
כמה מרגלים שלח יהושע?
מדוע יהושע שולח מרגלים?
מי זאת רחב? מדוע לדעתכם המרגלים הלכו דווקא אליה?
כיצד נודע למלך יריחו על בואם של המרגלים?
כיצד נהגה רחב במרגלים? מה היא בקשה מהם?
באילו תנאים הסכים המרגלים להבטיח להציל את רחב ואת משפחתה?
מה ספרו המרגלים ליהושע אחרי חזרתם למחנה?
על פי איזה סימן יכירו בני ישאל את ביתה של רחב בכיבוש יריחו?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
ָארץ" ,עיר המבצר יריחו ,השם "רחב" ,בית חומה ,פשתי העץ.
המופיעים בפרק" :ל ְַחפֹר אֶ ת-הָ ֶ
עבודה עצמית – למלאות את הטבלה "מי אמר למי?" (תרגיל מס' 3בחוברת העבודה) .המורה
יעתיק את הטבלה ללוח (ראה נספח).
שיעורי בית
תרגילים בחוברת העבודה.
לתרגול נוסף – לצייר איורים על פי הנושא הנלמד.
לקריאה נוספת
יהושע ב'.
שמות ג' ,ח'.
נספח :פתרון לתרגיל מס' 3בחוברת העבודה
מי אמר למי?
מי אמר
ִּהנֵה אֲ נ ִָּׁשים בָ אּו הֵ נָה הַ לַיְ לָהִּ ,מבְ נֵי יִּ ְש ָראֵ ל--ל ְַחפֹר אֶ ת -שליחי המלך
למי נאמר
למלך
ָארץ.
הָ ֶ
יאי הָ אֲ נ ִָּׁשים הַ בָ ִּאים אֵ לַיִּ ְך ,אֲ ׁשֶ ר-בָ אּו לְ בֵ יתֵ ְך--כִּ י שליחי המלך
הו ִֹּצ ִּ
לרחב
ָארץ ,בָ אּו.
ל ְַחפֹר אֶ תָ -כל-הָ ֶ
ֹלא י ַָדעְ ִּּתיָ ,אנָה הָ לְ כּו הָ אֲ נ ִָּׁשים; ִּר ְדפּו מַ הֵ ר ַאחֲ ֵריהֶ ם...
רחב
לשליחי המלך
וַ נ ְִּׁשמַ ע וַ יִּ מַ ס לְ בָ בֵ נּו ,וְ ֹלאָ -קמָ ה עוֹד רּוחַ בְ ִּאיׁש ִּמפְ נֵי ֶכם:
רחב
למרגלים
אֶ תִּּ -ת ְקוַ ת חּוט הַ ָש ִּני הַ זֶ ה ִּּת ְק ְׁש ִּרי ,בַ חַ לוֹן אֲ ׁשֶ ר המרגלים
הו ַֹר ְד ֵּתנּו ב ֹו
לרחב
שיעור מס' .18יהושע
מעבר נהר הירדן
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק השלישי ,הרביעי והחמישי בספר יהושע;
חזרה בנושא "המרגלים ששולח יהושע" ,במהלך השיעור חיזור החומר הנלמד בנושאים –
"קריעת ים סוף" ו"-סדר השבטים במסעותיהם במדבר";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
הגנה ,גלגל ,הר עיבל.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "המרגלים ששולח יהושע".
הצגת נושא השיעור – יש לתלות על הלוח את מפת הארץ.
משחק מחשבה "האסטרטגיה של מעבר הירדן" – המורה יציע לתלמידים לתאר ,ולהראות על
המפה כיצד לדעתם אפשר לארגן עם שלם למעבר דך נהר הירדן .בתיאור יש להתחשב בתוואי
השטח בו העם צפוי לעבור ,העיתוי ,העזרים הדרושים לכך ,וסדר המעבר .בתיאורם ,התלמידים
יוכלו להשתמש בדמויות נייר או פלסטיק.
בסיום המשחק המורה ימשיך בנושאים העיקריים של השיעור.
.2עיקר השיעור
יהושע הביא את עם ישראל לנהר הירדן ,ומחנה ישראל חנה שם למול העיר יריחו .יהושע ציווה
להודיע לכל העם שבשעה שהם יראו את ארון הברית והכוהנים והלויים נושאים אותו ,עליהם
לנסוע אחריהם במרחק הידוע .סדר המעבר יהיה שונה מסדר השבטים במסעות העם במדבר.
ננסה להיזכר – אילו סימנים קראו לעם להתחיל לנוע במסעותיהם במדבר? מה היה סדר מסעות
השבטים של בני ישראל במדבר? על המורה להשתמש באיורים המתאימים.
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את פרק ג' בספר ,פסוקים ה'-ו' .במהלך השיעור התלמידים
יקראו את הפסוקים הרלוונטיים .במהלך הדיון בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים,
המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר הלימוד).
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
פעילות יצירה – הכיתה תתחלק לשתי קבוצות ,בתוך חמש דקות על כל קבוצה להכין קטע
פנטומימה על תחילת מסעו של מחנה ישראל במדבר לקראת מעבר הירדן .התלמידים יציגו את
הקטעים שהכינו בפני כל הכיתה.
יהושע הורה לכוהנים שברגע שיכנסו אל מי הירדן עם ארון הברית יעצרו שם (יהושע ג' ,ח').
המורה יספר על הנס שעשה הקב"ה בשעה שבני ישראל התקרבו אל ארון הברית .על פי פירוש
רש"י ,המורה יסביר את המשמעות הרוחנית של הנס שהתרחש עבור עם ישראל (ראה בספר
הלימוד).
מעבר הירדן מתואר בספר יהושע כנס שמקביל לנס קריעת ים סוף (יהושע ג ,י"ז) .כאשר כל העם
עבר את הירדן ,יהושע קרא לשנים עשר איש ,איש אחד מכל שבט ,וציווה שכל אחד מהם ייקח
אבן מתוך הנחל ,ואבנים אלו יהיו לזיכרון על המעבר הניסי דרך נהר הירדן (יהושע ד' ,ב'-ג').
נזכר באיזה אופן נחצה ים סוף כאשר בני ישראל יצאו ממצרים .המורה ישתמש באיור מתאים.
מעבר הירדן הסתיים בגלגל – שם עצר מחנה ישראל מעבר הירדן המזרחי .מעבר הירדן הוא כעין
סמל לתחיי ה רוחנית של העם .אחרי המעבר ,לראשונה בארץ המובטחת בני ישראל חגגו את
הפסח ,ושם בגלגל יהושע קיים את ציוויו של הקב"ה לקיים ברית מילה לכל הגברים בעם ,כאות
לחיזוק הברית עם ה' .ברית מילה לא נעשתה במסעות בני ישראל במדבר מסיבות שונות (לקריאה
נוספת – יהושע ה' ,י').
בקרבת העיר יריחו יהושע פוגש את "שר צבא ה'" (יהושע ה' ,י"ג-י"ד) .הדבר מדגיש את זה
שהקב"ה ממשיך לעזור לבני ישראל .חכמים מסבירים את המפגש עם המלאך גם באופן נוסף,
הסיבה לו היא העובדה שיהושע בהכנותיו לקראת כיבוש הארץ המובטחת לא הקדיש די הצורך
ללימוד התורה ,כך עצרה הגדילה הרוחנית של העם .את כל הלילה למחרת הקדיש יהושע ללימוד
התורה.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
במה נעוץ ההבדל בין הניסים שהתרחשו בקריעת ים סוף לניסים שהתרחשו בחציית
הירדן?
במה שונה סדר המחנה בעת מעבר הירדן ,מהסדר שלו בעת המסעות במדבר? כיצד
חכמים מפרשים הבדל זה?
איזה נס התרחש כאשר הכוהנים נשאו את ארון הברית לפני העם? לשם מה היה נחוץ
הנס?
כיצד התבצעה חציית נהר הירדן? אילו ניסים קרו בעת המעבר?
אילו מצוות קיימו בני ישראל בגלגל?
מדוע מצוות אלו לא קוימו מזמן יציאת מצריים?
את מי שלח ה' אל יהושע? לשם מה?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרק :הטהרות ,כריתת המים ,גלגל ,חרבות צורים.
משימה – "ראיון" (תרגיל מס' 5בחוברת העבודה) – לצורך המשימה הכיתה תתחלק לזוגות ,על
התלמידים לחבר שאלות ולראיין אחד את השני .כל זוג יכין כתבה לעיתון הכיתתי בנושא:
"סיפור מעבר הירדן בהנהגתו של יהושע" (על הכתבה להיות כתובה בגוף ראשון) .הכתבות
הטובות ביותר ייתלו בכיתה( .ביצוע המשימה יכול להינתן גם כשיעורי בית).
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים ג'-ה' בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע ג' ,ה'-ו' ,ח' ,י"ג ,י"ז.
יהושע ד' ,ב'-ג'.
יהושע ה' ,י' ,י"ג-י"ד.
שיעור מס' .19יהושע
כיבוש יריחו
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק השישי בספר יהושע;
חזרה בנושא "מעבר הירדן";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
חרם.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית .המורה יערוך סבב שאלות קצר בנושא החומר הנלמד בשיעור הקודם .אם
התלמידים כתבו כתבות אפשר לקרוא חלק מהם.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "מעבר הירדן".
הצגת נושא השיעור
משחק "קולות בחיים שלנו" – על התלמידים להיזכר ולהשמיע קולות שנים שבעזרתם מקובל
להביע רגשות שונים (שמחה ,צהלת ניצחון ,תבוסה ,בקשה לעזרה ,אזהרה וכד').
כללי המשחק :חשוב להשמיע את הקול בלי להסביר מה הוא .על התלמידים האחרים להסביר מה
כוונת הקול .המורה יזכיר את הצלילים שהשתמשו בהם בעבר הרחוק בעת מלחמה( ,צלילי תיפוף
שונים או נגינות חליל סימנו – יציאה לקרב ,נסיגה ,התאספות ,התקפה ,אזעקה ,שינוי כיוון
התנועה ,נגינה צבאית טקסית).
.2עיקר השיעור
המורה יפתח חלק זה בתיאור העיר יריחו – העיר המבוצרת ,והנבואה שהתנבא יהושע שיריחו
תיכבש בדרך נס .יהושע אוסף את הכוהנים ,ועל פי ציווי ה' נותן להם הוראות לקראת כיבוש
העיר .אנשי המלחמה שבעם יחד עם הכוהנים יקיפו את חומות העיר במשך שבעה ימים .הכוהנים
ישאו את ארון הברית ,ושבעה מהכוהנים ילכו לפני הארון ויתקעו בשופרות .הכוח החלוץ ילך לפני
הכוהנים ,ושאר אנשי המלחמה ילכו אחריהם ,וגם הם יתקעו בשופרות (יהושע ו' ,ב'-ד') .המורה
ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון בפסוקים
והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר הלימוד).
יהושע הזהיר שבעת ההקפות אסור לאף אחד להשמיע קול עד שהוא עצמו יצווה על כך (יהושע ו',
י')
נזכר בשני סוגי תקיעה בשופר (תקיעה ותרועה) והמשמעויות שלהן .התלמידים יכולים לנסות
לחכות סוגי תקיעות אלו (צליל מתמשך ,וקולות שבורים).
במהלך שישה ימיר רצופים ,בני ישראל הקיפו באופן זה את חומות העיר יריחו – פעם אחת בכל
אחד מהימים .ביום השביעי ,השכימו בני ישראל בעלות השחר והקיפו את העיר שבעה פעמים.
כאשר הכוהנים תקעו בחצוצרות בפעם השביעית ,יהושע קרא לעם להריע בכל קולם ,וכאשר העם
הריע בכל כוחו חומות העיר יריחו נפלו .כך בני ישראל נכנסו לתוך יריחו (יהושע ו' ,י"ט-כ').
תרגיל "מספר הקסם ( "2מס' 2בחוברת העבודה) ייעשה באופן עצמאי בכיתה .בסיום העבודה
המורה יקרא לתלמידים את התשובות לתרגיל לשם בדיקה עצמית.
לפני כיבוש יריחו ,יהושע מטיל על העיר "חרם" כלומר ,יריחו כולה תהיה מקודשת לה' .משמעות
הדבר היא שאף אחד מהעם לא ייקח לעצמו דבר מתוך העיר .המורה יסביר לתלמידים את הרעיון
העומד מאחורי המושג "חרם" ויפנה את תשומת ליבם לסיבות שבגלל יהושע החליט החלטה זאת.
(ראה בספר הלימוד ובנספח לשיעור זה).
יהושע מצווה שיוציאו את רחב ובני ביתה מחוץ לעיר ,ויתנו לה מקום סמוך למחנה ישראל .כך
יהושע מקיים את השבועה שניתנה לאישה שהצילה את חייהם של המרגלים (יהושע ו' ,כ"ב).
יהושע מצווה להחריב את העיר יריחו ,כדי שחורבותיה יישארו כזיכרון לדורות הבאים על הנס
הגדול שהקב"ה עשה למען עם ישראל .יהושע גם מקלל את מי שבעתיד ינסה לבנות את העיר
יריחו (יהושע ו' ,כ"ו).
המורה יספר לתלמידים על התפילה שלפי חכמי ישראל (רב האי גאון ,המאה ה )8-כתב יהושע
כהודאה לה' .תפילה זאת בימינו היא חלק מהנוסח של התפילות היום יומיות – שחרית ,מנחה
וערבית .המורה יצטט את השורות הראשונות של "עלינו לשבח" כדוגמא לשירה רוחנית (המנון)
מתקופת כיבוש ארץ כנען.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
באיזו טקטיקה השתמש יהושע בכיבוש יריחו?
אילו ניסים התרחשו בכיבוש העיר?
מה משמעות המושג "חרם"?
מדוע אסר יהושע לקחת שלל מתוך העיר הכבושה?
מדוע אסור לבנות את יריחו אחרי חורבנה בכיבוש בני ישראל?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרק" :בִּ ְמׁשְֹך בְ ֶק ֶרן הַ יוֹבֵ ל" ,חרם ,להטיל קללה" ,וַ יְ ִּהי ה' ,אֶ ת-יְ הוֹׁשֻ עַ ".
משימה:
לבחור את אחת האפיזודות בנושא הנלמד ולתאר אותו בציור ,פיסול ,הדבקה או אפליקציה
כשלהי .אפשר להשתמש בפלסטלינה ,צבעים ,עפרונות ,קרטון ,נייר ,כפיסי עץ ,חמר ,חומרי יצירה
נוספים (אריזות פלסטיק ,פקקים ,חתיכות בד ,צמר גפן וכד') .אפשר לסיים משימה זאת בבית,
ולקיים תערוכת עבודות בכיתה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרק ו' בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע ו' ,ב'-ד' ,י' ,כ' ,כ"ב ,כ"ד-כ"ז.
נספח
להרחבת הידע של המורה:
בכיבוש הארץ על ידי בני ישראל היה שימוש במושג ה"חרם" .מושג זה היה מקובל בתרבויות של
עובדי אלילים רבים .משמעותו הייתה שאסור לקחת שלל או שבי מעיר שהוטל עליה חרם ,כל מה
שהיה בעיר היה מושמד .מלבד המקרים בהם הוטל חרם ,החוקים בתנ"ך הנוגעים למלחמה אינם
נוקשים במיוחד ,אפילו בה שוואה לחוקים המודרניים .נאסרה ביזה של עיר שנכנעה מרצון (דברים
כ' ,י'-י"א) .נאסר לכרות עצים ולבער את סביבות העיר שצרים עליה (דברים כ' ,י"ט) .בכיבוש עיר
היו חסים על הנשים והילדים (דברים כ' ,י"ד) .אישה שנפלה בשבי ,אם קבלה גט מבעלה ,היתה
נשארת חופשייה (דברים כ"א ,י'-י"ד).
פתרון לתרגיל מס' 2בחוברת העבודה
שמחת תורה – 2הקפות
חופה – 2פעמים מוליכים את הכלה סביב לחתן.
שבעה – 2ימים יושבים שבעה על קרוב שנפטר.
ב 2-מינים התברכה ארץ ישראל.
פתרון:
2ימים – הקיפו את חומות העיר יריחו.
היום ה – 2-שבת ,בני ישראל כבשו את יריחו.
2פעמים – הקיפו בני ישראל את יריחו ביום האחרון.
2כוהנים – הלכו ותקעו בשופרות.
2שופרות – נשאו הכוהנים ,בהקפת העיר יריחו.
שיעור מס' .21יהושע
התבוסה ליד העיר עי
עונשו של עכן
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק השביעי בספר יהושע;
חזרה בנושא "כיבוש יריחו";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
מעל בחרם ,העיר עי.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או שהתלמידים יבדקו את השיעורים אחד לשני.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "כיבוש יריחו".
הצגת נושא השיעור – התורה יתאר את התמונה הכללית של המצב של בני ישראל – תחושת
הקדוש של הארץ המובטחת ,הימים הראשונים בארץ ,השמחה על הניצחון הראשון ומימוש
התקוות .יחד עם זאת ,לעם ישראל מצפים ניסיונות קשים ,וחייו של כל אחד מהם ,כמו גם קיומו
של העם בכללותו תלויים בבחירה הנכונה שלהם.
.2עיקר השיעור
בפרק השביעי בספר יהושע מתואר הניסיון הכושל של כיבוש העי ,וכבר בתחילת הפרק מצויינת
הסיבה למפלה זאת .עכן ,משבט יהודה ,מעל בחרם שהטיל יהושע על יריחו ,ו"לקח מן החרם".
כעסו של הקב"ה היה על כל עם ישראל ובני ישראל איבדו את הגנתו של הקב"ה .המורה ינחה את
התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון בפסוקים והסבר
המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר הלימוד).
אחד מהמעוזים החשובים ביותר מבחינה אסטרטגית בדרכם של בני ישראל הייתה העיר עי .בפני
יהושע עמדה הבחירה ,הוא יכול היה להתקדם לכל אחד מהכיוונים האפשריים על מנת לכבוש את
הארץ באופן הדרגתי ,ולאט לאט להשתלט על כולה .יהושע בוחר באפשרות אחרת ,הוא מחליט
לכבוש את העי ובכך לחלק את ארץ כנען לשני חלקים .מחנה ישראל נשאר בגלגל ,ויהושע חוזר
לשם אחרי כל קרב .בבחירה זו היו יתרונות וחסרונות .מחד ,בבחירת טקטיקה זאת יהושע מונע
את האפשרות של איחוד מלכי כנען לצבא אחד חזק ,מאידך ,יהושע מסתכן בלדלג בכיבושו על
ישובים וכפרים קטנים ,ובכך מסתכן בלעבור על מצוות ה' להכרית את כל יושבי ארץ כנען.
המורה ,בעזרת המפה ,יתאר את מיקומה הגיאוגראפי של העיר עי.
בכיבוש ה עי יהושע השיג יתרון צבאי ,משום שהשליטה בעי מנעה ממלכי כנען להתאחד לצבא
אחד .המרגלים שיהושע שלח לעי ,חזרו עם מידע מרגיע – לדבריהם ,כיבוש העי יהיה פשוט ולכן
די בכמה אלפי חיילים בלבד (יהושע ז' ,ב').
בעקבות עצתם של המרגלים ששלח ,יהושע שולח צבא קטן לכיבוש העי .לא יהושע ולא המרגלים,
לא לקחו בחשבון שהניצחון תלוי בהשגחתו של הקב"ה שתהיה רק במלחמה שכל העם שותף בה
יחד .בקרב זה בני ישראל נחלו מפלה – אנשי הצבא בראותם את העליונות הצבאית של מגיני העי,
נסו מפניהם .כשלושים ושישה אנשים נהרגו בקרב (יהושע ז' ,ד'-ה') ,ועל פי פירוש המדרש בקרב
נהרג רק אדם אחד – יאיר בן מנשה ,אך בצדקותו היה שווה ליותר ממחצית הסנהדרין.
נזכר שבסנהדרין הגדולה ישבו שבעים ואחד חכמים ,ולכן 31אנשים הם יותר ממחצית הסנהדרין.
יהושע והזקנים לא הבינו מה הסיבה למפלה .מתוך ההבנה ,שההפסד בשלב זה של הכיבוש יכול
ל היות גורלי למצב רוחם של בני ישראל ,ובמקביל לרומם את רוחם של יושבי הארץ ,יהושע
הצטער מאד על התבוסה שנחל .בצערו הוא פונה בתפילה לה' ,ומבקש תמיכה והגנה (יהושע ז' ,ו').
אפשר לקרוא את המעשה ברבי שמעון בר יוחאי (בנספח לקריאה נוספת) ,ולדון בו.
תרגיל מס' 3בחוברת העבודה.
הקב"ה אומר ליהושע שבני ישראל מעלו בחרם על העיר יריחו .הקב"ה לא יהיה עם עם ישראל עד
אשר המועלים בחרם לא יאותרו וייענשו (יהושע ז' ,י"ב-י"ג) .המורה ידון עם התלמידים על
ההיבט המוסרי של מעילה בהבטחה שניתנה ,והחשיבות בקיומה של שבועה .בדיון אפשר לתת
דוגמאות מהחיים ,מיצירות ספרותיות או מההיסטוריה.
הקב"ה לא מגלה ליהושע מי הוא זה שמעל בחרם ,ויהושע מגלה אותו רק באמצעות הטלת גורל.
המורה יספר על אופן הטלת הגורל ,חוסר המקריות בגורל זה ,והעובדה שהגורל נפל על עכן משבט
יהודה (יהושע ז' ,י"ט-כ')
עכן הודה במעשהו והתחר ט עליו ,אך לא נמנע בכך מלקבל את עונשו .הוא נענש בעמק עכור לעיני
כל העם ,על מנת שגם בני ישראל יתחרטו וירגישו תחושת אחריות .חכמים דורשים שעכן הוא זה
שחיבר את חלקה השני של התפילה "עלינו לשבח" ,המתחילה במילים "על כן נקווה לך ,"...עד
היום בצפון מערב של יהודה ישנו מקום שנקרא עמק עכור – כלומר עמק של צער וכאב ,הקרוי כך
על שם המפלה שנחלו בני ישראל בעקבות חטאו של עכן.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
מה הוא החטא המיוחס לעכן?
מדוע יהושע בחר לכבוש את העי?
אילו תנאים היו חיוניים לכיבוש העי?
מה אמר ה' ליהושע?
באיזה אופן הוטל הגורל?
כיצד נענש עכן?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרק :לקח מן החרם ,החרם בקרבכם" ,וימס לבב העם".
משחק "הגרלת עיר" (תרגיל מס' 1בחוברת העבודה) – המורה יחלק את הכיתה לחמש קבוצות.
על שולחן המורה יש להניח כרטיסיות על שמות ערים (הפוכות על פניהן) .נציג מכל קבוצה בוחר
כרטיסיה אחת ,והתלמידים יחברו סיפור על העיר שקיבלו "בגורל" .אפשר להשתמש במפה לצורך
חיבור הסיפור.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרק ז' בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע ז' ,א'-ב' ,ד'-ו' ,י"ב-י"ג ,י"ט-כ' ,כ"ו.
שיעור מס' .21יהושע
כיבוש העי
המזבח על הר עיבל ,ברכות וקללות
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרק השמיני בספר יהושע;
חזרה בנושא "התבוסה ליד העי";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
מזבח ,הר עיבל ,הר גריזים.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית ,אפשר לעשותה באופן אינטרקטיבי :התלמידים יכתבו שאלות וישאלו אחד
את השני (עבודה בזוגות) .המורה יבדוק באופן אקראי את ביצוע התרגיל בחוברות העבודה של
חלק מהתלמידים.
הצגת נושא השיעור – בהיעזר במפה ,המורה יתאר בפני התלמידים את ההיבטים העיקריים של
הנושא הנלמד .דיון קצר בנושא "התבוסה ליד העי".
.2עיקר השיעור
הפרק השמיני בספר יהושע מתאר ניסיון נוסף (והפעם גם מוצלח) לכבוש את העיר עי .כמו
בפרקים הקודמים ,כיבוש הארץ המובטחת מוצג כ"מלחמת ה'" ,ולכן הניצחון או ההפסד תלויים
לאו דווקא באומץ הלוחמים כמו בסיועו של הקב"ה .לאחר ההפסד הראשון שקרה כתוצאה
מחטאו של העם ,יהושע חושש לגורלו של הצבא שהוא שולח ,אך הקב"ה פונה אליו לחזקו,
ולהנחותו במדוייק במהלכי המלחמה הקרובה.
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הטקסט בתנ"ך (יהושע ח' ,א'-ב') .ובמהלך השיעור כל
תלמיד יקרא בתורו את פסקה הרלוונטית .במהלך הדיון בפסוקים והסבר המילים והביטויים
הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר הלימוד).
יהושע מתכנן ומבצע א ת כיבוש העי ,וכיבוש זה הופך לדוגמא של טקטיקה צבאית מעולה .יהושע
מספר לאנשי הצבא את התוכנית של המלחמה העתידית ,ובפעם זו הוא שולח שלושים אלף איש
למארב ליד העיר .המורה יתאר בפני התלמידים את האירועים העיקריים שהתרחשו בעת ההכנה
למלחמה ,ובקרב עצמו (יהושע ו'-ז' ,י"ח ,ובנוסף הרחבה למורה – יהושע ח'-י"ט; ועיין בספר
הלימוד) .הקב"ה נמצא בקרב מחנה ישראל ועוזר להם ,ואף אומר ליהושע מתי יש לתת סימן
(להניף את חרבו) לאנשי המלחמה שנמצאים במארב .בזמן כיבוש הארץ על ידי בני ישראל ,למלכי
כנען נותרו שתי ברירות כיצד להציל את העמים שלהם – לכרות ברית עם בני ישראל ולקבל על
עצמם את המצוות המוטלות על כל בני האדם (שבע מצוות בני נוח) ,או לעזוב את ארץ כנען .מלך
העיר עי דחה את שני האפשרויות הללו שעמדו לפניו ובכך גזר את גורל עמו למיתה .העיר עי
נכבשה ,ועל פי צו ה' בני ישראל הרגו את כל יושביו ,ושרפו את העיר (יהושע ח' ,כ"ה).
משחק – "כיבוש העי" – הצגת הטקטיקה בכיבוש העי .הכיתה תתחלק לשלוש קבוצות ,כל
קבוצה תקבל אחד משלושה כרטיסים .1 :גדוד 33333לוחמים .2 .גדוד 1333לוחמים .3 .גדודו של
יהושע .על אחת מהקבוצות תספר על משימותיה ומטרותיה הצבאיות ,ולחכות את המבצע הצבאי
שנעשה על ידי הגדוד שקיבלו .את המשחק אפשר לקיים גם בעזרת דמויות מאוירות מקרטון ,או
חיילי משחק.
לאחר הסיפור על כיבוש העי ובית אל ,מהלך האירועים המתואר בספר יהושע מגיע לסיפור
שהתרחש מיד אחרי שבני ישראל עברו את הירדן (יהושע ח' ,ל'-ל"א) .המורה יביא את פירוש
רש"י בעניין "מוקדם ומאוחר בתורה".
נזכר במה שלמדנו בספר דברים – לאחר מעבר הירדן ,יהושע מקיים את הציווי שנאמר למשה
בנוגע לשמיטה ובניית המזבח (דברים כ"ז ,ד'-ה' ,ח').
את העיר שכם שנמצאת למרגלותיהם של הר עיבל והר גריזים ,יהושע הופך ל"מרכז רוחני" של
העם .על הר עיבל מוקם המזבח ,ולשם גם מביאים את ארון הברית (לאחר מכן המשכן הועבר
לשילה – יהושע י"ח ,א') .בשכם מתגבשת המסורת של חידוש הברית עם הקב"ה ,המתוארת בספר
דברים (כ"ז-כ"ח) .על פי ספר יהושע (ח' ,ל"ג) ,יהושע מצווה לכתוב את דברי הברית על לוחות אבן
שלמות שלא הונף עליהן ברזל ,כזכר לברית עם הקב"ה .המורה יפנה את תשומת ליבם של
התלמידים לסדר חידוש הברית ,ולערבות ההדדית של העם על חטא של אפילו אחד מהם (יהושע
ח' ,ל"ד).
עבודה בזוגות – (תרגיל מס' 1בחבורת העבודה) .הכיתה תתחלק לזוגות .כל זוג יקבל את אחד
מה"קללות" המפורטות בתרגיל .מטרתו של כל זוג היא להסביר במה מואשמים האנשים
המוזכרים ב"קללות" ,להפוך את הקללות לברכות ,ולהביא דוגמאות מהחיים.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
באיזו טקטיקה צבאית הורה הקב"ה ליהושע לפעול?
מדוע יהושע שלח את הכוח האורב בשני גדודים?
איזו מטרה ניצבה בפני כל אחד מהם?
לשם מה דרושה כריתת ברית חדשה עם הקב"ה?
תרגיל למחשבה – תארו את עצמכם במקומו של המורה .אילו שאלות הייתם שואלים את
התלמידים שלכם בנושא הנלמד?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרק :מארב ,ברכות וקללות" ,כל דברי התורה".
"ספר יהושע בתמונות" – איור הנושא הנלמד.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לתרגול נוסף – תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
לקרוא פרק ח' בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע ח' ,א'-ב' ,ו'-ז' ,י' ,י"ד ,י"ח ,כ"ה ,ל'-ל"א ,ל"ד.
דברים כ"ז ,ד'-ה' ,ח'.
נספח
פתרון לתרגיל מס' 4בחבורת העבודה
יהושע ח' ,ה'.
יהושע ח' ,ו'.
שיעור מס' .22יהושע
ערמתם של יושבי גבעון
המלחמה מול חמשת מלכי האמורי – "שמש בגבעון דום ,וירח בעמק אילון"
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרקים התשיעי והעשירי בספר יהושע;
חזרה בנושאים שנלמדו בשיעור הקודם;
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
העיר גבעון ,החיוויים ,חמשת מלכי האמורי ,עמק אילון.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או שהתלמידים יבדקו את השיעורים אחד לשני.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "כיבוש העי ,והקמת המזבח בהר עיבל".
הצגת נושא השיעור" -אנו לומדים תנ"ך" :יחד עם המורה ,התלמידים ייזכרו בניסים שליוו את
בני ישראל בדרכם לארץ כנען (מכות מצרים ,קריעת ים סוף ,מן ,מים מהסלע ,המתקת המים
המרים ,מעבר הירדן ,נפילת יריחו) .גם השיעור שלנו עוסק באחד מהאופנים הניסיים של התגלות
הקב"ה בקרב עם ישראל – עצירת גרמי השמים בגלל תפילתו של אדם.
.2עיקר השיעור
המורה ימשיך בסיפור עיקרי הדברים של הנושא הנלמד.
מלכי העמים שחיו בארץ כנען ,התאספו יחד כדי לכרות ברית כנגד בני ישראל .אך יושבי גבעון
(בתנ"ך הם מכונים גם כחיוויים ,בני העם החיווי) ,לא רצו להלחם בישראל ,ביודעם שהקב"ה
מביא את בני ישראל לניצחונות במלחמותיהם.
בהיעזר במפה ,המורה יספר על העיר גבעון (מיקומה הגיאוגראפי ,מקור שמה ,תושביה).
יושבי גבעון נהגו בערמה ,והצליחו לכרות ברית עם בני ישראל .הם הסתירו את העובדה שהם
חיים בסביבה הקרובה ,ובני ישראל ,מתוך שהאמינו לדבריהם ,נשבעו לחיות איתם בשלום (יהושע
ט' ,ג'-ה' ,ח' ,ט"ו).
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
הרמב"ם אומר שלפני שפני שבני ישראל חצו את הירדן ,יהושע שלח לכל אחד מהערים בארץ כנען
שלושה מכתבים .במכתב הראשון הוא הציע ליושבי העיר לעזוב את ארץ כנען ולעבור למקום אחר
(הגרגשים נהגו בדיוק כך ,הם עזבו את הארץ והתיישבו ביבשת אפריקה בארץ טובה שם) .במכתב
השני יהושע הציע לכרות ברית שלום ,בתנאי שהעם יקבל על עצמו לעזוב את העבודה הזרה
והמסורת שלו ,ויחיה על פי חוקיו של עם ישראל .במכתב השלישי יהושע הכריז מלחמה .אף אחד
מהמלכים לא רצה לעזוב את אורחות החיים של עמו ,ומנהגיהם האכזריים ,ואף אחד מהם לא
קיבל את ההצעה לכרות ברית שלום .עולה השאלה ,מדוע החיוויים לא כרתו ברית בלי להערים על
בני ישראל ,אם יהושע הציע להם בעצמו אפשרות זו? המפרשים עונים שהחיוויים פחדו פחד עז
מפני בני ישראל ,בראותם את הניסים שאירעו להם בחציית הירדן ובנפילת חומות יריחו .לכן הם
החליטו ,לאחר שלבקש מיהושע לרחם עליהם לאחר כניסתם של בני ישראל לארץ כנען ,זה היה
מאוחר מידי .לא רק זה ,אלא בכך שהציגו את עצמם כעם שאני מיושבי ארץ כנען היו יכולים
לכרות ברית כשווי זכויות ולא רק לקבל חנינה.
הטעות שעם ישאל עשה בכריתת ברית זאת שהם לא שאלו את פיו של הקב"ה ,ולא שאלו באורים
ותומים ,אלא קיבלו את ההחלטה הזאת בעצמם.
מאוחר יותר כאשר התרמית של הגבעונים התגלתה ,יהושע מינה את הגבעונים לעבודות הכי
פשוטות – להיות חוטבי עצים ושואבי מים (יהושע ט' ,כ"ב-כ"ג).
עבודה עצמית – תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
באילו צעדים נקטו הגבעונים כדי להטעות את בני ישראל?
הברית של הגבעונים עם בני ישראל הדאיגה את מלכי ארץ כנען .חמישה מהם התאחדו תחת מלך
ירושלים וקידמו את צבאותיהם לעבר העיר גבעון (יהושע י' ,א'-ב') .בעקבות כך הגבעונים שלחו
שליחים אל יהושע ובקשו את עזרתו (יהושע י' ,ו' ,ח') .בהתקפת בזק לאחר העברת כוחות לילית
אל עבר גבעון יהושע מכה את צבא האמורי.
עולה השאלה – מדוע בשעה כה קשה ,בפתחה של מלחמה נגד בני ישראל ,חמשת המלכים
מחליטים לתקוף דווקא את גבעון שבגדו בהם? האם תחושת הנקמה היא זאת שגרמה להם
למהלך זה? האברבנאל מפרש –אדוני-צדק מלך ירושלים ראה שבני ישראל שורפים את כל הערים
שהם כובשים ,ואילו בזכות הברית עם גבעון ,בני ישראל השאירו את עריו שלמות .ערים אלו
יכולות להפוך לבסיס להתנחלותם של בני ישראל בארץ כנען .מלך ירושלים מחליט להשמיד את
העיר שיושביה הפכו לבוגדים ,והיא יכולה להיות לעזר לצבאם של בני ישראל.
כך למרות הטעות של בני ישראל בכריתת הברית ,בזכותה ,יהושע מכה את חמשת מלכי הדרום
של ארץ כנען במלחמה .המורה יפנה את תשומת ליבם של התלמידים לתיאור הקרב ליד גבעון
והניסים שהתרחשו במהלכו.
הקרב ליד גבעון מתואר כסיפור גבורה ומבטא רעיון מרכזי אחד :הקב"ה עזר לנצחונם של בני
ישראל (יהושע י' ,י"א-י"ד)
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
כיצד הערימו החיוויים על בני ישראל ועל העמים סביבם?
כיצד נהג יהושע כאשר גילה שהברית שכרת היא עם העם החיווי?
כיצד בואו הפתאומי של יהושע השפיע על מהלך ההתרחשויות ליד גבעון?
אילו ניסים אירעו במהלך הקרב על גבעון?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים :עמי ארץ כנען (חתי ,אמורי ,פריזי ,חיווי ,יבוסי) ,בלה (בגדים ועוד),
נאדות יין ,עבדים ,חוטבי עצים ושואבי מים.
משחק – מכונת הזמן – המורה יציג את גיבורי הסיפור התנ"כי ,ויספר את הסיפור מנקודת מבטו
של כל אחד מהגיבורים .על התלמידים לגלות על מי מדובר.
נקודה למחשבה :נתבונן בשאלה – האם יש מקרים בהם מותר לנהוג בערמה? דיון.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים ט'-י' בספר יהושע.
לתרגול נוסף – לכתוב חיבור קצר בנושא "האם קורים ניסים גם בימינו?"
לקריאה נוספת
יהושע ט' ,א'-ה' ,ח' ,ט"ו ,כ"ב-כ"ג.
יהושע י' ,א'-ב' ,ו' ,ח' ,י"א-י"ד.
פתרון לתרגיל מס' 2בחוברת העבודה
נסו להיזכר מה קרה בין חווה והנחש.
מה הנחש רצה להשיג?
הנחש רצה שאדם וחווה יעברו על האיסור של ה' ,ובכך יעוררו את כעסו.
מה ניסו החיוויים להשיג? הם רצו שבני ישראל ישבעו שלא ישמידו את העם החיווי ויעברו על
שבועתם זו .בשבועתם הם חשבו שבני ישראל יעוררו את כעסו של הקב"ה בכך שלא השמידו עם
מיושבי הארץ ,כמו שציווה הקב"ה ,או בכך שיעברו על שבועתם שנשבעו.
שיעור מס' .23יהושע
כיבוש כל הארץ
סיום המלחמה
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת הפרקים האחד-עשר והשנים-עשר בספר יהושע;
חזרה בנושא "ערמתם של יושבי גבעון ,המלחמה בחמשת המלכים";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
ברית מלכי הצפון ,חצור ,מי מרום.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית .התלמידים יענו על שאלות המורה ,או ינסחו וישאלו שאלות אחד את השני,
בנושא הנלמד (עבודה בזוגות) .במידה ונכתבו חיבורים בשיעורי הבית אפשר לתת לתלמידים
לקרוא אותם בפני תלמידי הכיתה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא " ערמתם של יושבי גבעון ,המלחמה בחמשת
המלכים".
הצגת נושא השיעור -המורה יתחיל:
הנושא שנעסוק בו היום עוסק בניצחון אסטרטגי חשוב של בני ישראל בקרבותיהם על הארץ
המובטחת .הודות לניצחון זה נפתחה האפשרות לסיים את המלחמה ולחיות חיי שלום בארץ
החדשה של עם ישראל.
נצייר את המפה – התלמידים יסמנו על מפת גבולות ,התלמידים ימנו באופן סכמאטי את מיקום
הקרבות בהן נחלו בני ישראל ניצחונות (גלגל – מיקומו של מחנה ישראל ,יריחו ,כיבוש העי ,הקרב
על גבעון) .את העבודה הזאת אפשר לסיים בסוף השיעור.
.2עיקר השיעור
ספר יהושע מספר על שני קרבות עיקריים של בני ישראל בכיבוש הארץ – הקרב מול חמשת מלכי
האמורי מהדרום ,והקרב מול מלכי הכנעני .הקב"ה עזר ליהושע במלחמתו ליד גבעון .לאחר מכן
בני ישראל הסתערו על מלכי הצפון שנלחמו בפיקודו של מלך חצור.
המורה יתאר את העיר חצור בהיעזר במפה (מיקומה הגיאוגראפי ,מקור השם ,יושבי העיר).
המורה ינחה א ת התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
מלך חצור קם כנגד יהושע בראש צבא מאוחד של מלכי ערי הצפון הכנעניים (יהושע י"א ,א').
המורה יספר על בחירת מקום הקרב (עמק מעיינות מי מרום) ,על חימושו של צבא האויב (מרכבות
מלחמה) ועל האסטרטגיה של המתקפה הפתאומית ,שהשתמש בה יהושע (יהושע י"א ,ד'-ה' ,ו',
ח').
כוחות האויב היו פרוסים סביב מי מרום .העיר חצור נשרפה כליל ,ובשאר הערים כוחותיו של
יהושע לא נגעו (יהושע י"א ,י'-י"ג) .חשוב לציין שמלכות חצור שיקמה את עצמה ולזמן מה אף
שלטה בשבטי ישראל שהתנחלו בצפון (עד ניצחון בני ישראל בימי ברק ודבורה).
על אף הניצחונות הראשונים המשמעותיים של בני ישראל ,המלחמה על כיבוש הארץ הייתה
ארוכה .ערי הכנענים היו מבוצרות בחומות עצומות ויכלו לשרוד מצור ארוך ,המלכים מיקמו בהם
צבאות מצוידים היטב ומרכבות מלחמה .בגלל המלחמות התמידיות עם שכניהם ובינם לבין
עצמם ,עמי כנען היו מלומדי מלחמה ,יחד עם זאת בעזרתו של הקב"ה הצליחו בני ישראל
להתבסס בארץ שכבשו (יהושע י"א ,י"ח-י"ט) .הסיפור על כיבושיו של יהושע מסתיים במילים:
"והארץ שקטה ,ממלחמה" (יהושע י"א ,כ"ג).
דיון בנוגע לסיבות למשך הזמן הארוך של המלחמה .בסיכום הדיון המורה יביא את פירוש
המדרש (ראה בספר הלימוד).
בהמשך השיעור המורה יספר בקצרה את תוכנו של פרק י"ב בספר יהושע .פרק זה מתאר את
ארצותיהם של שנים-עשר מלכי ארץ כנען שנכבשו על ידי בני ישראל (יהושע י"ב ,א' ,כ"ד) .בני
ישראל לא נתקלו עוד בהתנגדות משמעותית ,על אף שנותרו עוד ערים מבוצרות ,והמלחמה
נמשכה שבע שנים נוספות .במהלכה נכבשו שבעת העממים ,אף שלו הושמדו לחלוטין ,ובמלחמות
נפלו שלושים ואחד מלכים .הרבה מיושבי כנען נשארו בגבולות ארץ ישראל ,והיוו בהמשך מקור
לצרות לבני ישראל.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
אילו צעדים נקט מלך חצור בשמעו על ניצחונותיהם של בני ישראל?
מדוע מלכי הצפון חשו יתרון צבאי על יהושע וצבאו? במה הם טעו?
מדוע מכל ערי הצפון יהושע שרף רק את העיר חצור?
כיצד ועל מה נענש יהושע?
עבודה עצמית – "חבר את שמות המקומות לתיאור המתאים" (תרגיל מס' 1בחוברת העבודה).
אפשר לעשות את התרגיל כעבודה בזוגות .בסיומה המורה יבדוק את תשובות התלמידים בעל פה.
סיכום העבודה עם מפת הארץ – יש לסמן על המפה את ערי הצפון הכנעניים שנכבשו על ידי
יהושע.
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים :מי מרום ,בקעת המצפה ,מרכבות.
פעילות יצירה – נצייר את נפת הארץ ששקטה ממלחמה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים י"א'-י"ב' בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע י"א ,א' ,ד'-ו' ,ח' ,י'-י"ג ,י"ח-י"ט ,כ"ג.
יהושע י"ב ,א' ,כ"ד.
שיעור מס' .24יהושע
חלקי הארץ שלא נכבשו
חלוקת הארץ
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים י"ג-י"ז בספר יהושע;
חזרה בנושא "סיום כיבוש הארץ ,סיום המלחמה";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
גורל ,חלוקת הארץ ,מעשר.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית בצורה פרונטאלית ,או של מספר תלמידים מתוך הכיתה .המורה יכול לערוך
סבב שאלות קצר.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "סיום כיבוש הארץ ,סיום המלחמה".
הצגת נושא השיעור – "שבטי ישראל בארץ המובטחת" :נזכר בסמליהם של השבטים .המורה
יביא לשיעור כרטיסים עליהם מצוירים הסמלים השונים של שבטי ישראל .התלמידים ישייכו כל
סמל לאיזה שבט הוא שייך.
במהלך השיעור בתיאור הנחלה של כל אחד מהשבטים המורה יצמיד את הסמל המתאים למיקום
של נחלת השבט על המפה.
.2עיקר השיעור
על אף הניצחונות הגדולים ,יהושע לא הצליח לכבוש את כל הארץ שהקב"ה הבטיח לנחלה לבני
ישראל (יהושע י"ג ,א') .בפרק השלושה-עשר בספר יהושע נזכרים המקומות שבני ישראל יצטרכו
עוד להלחם עליהם.
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
הקב"ה פונה אל יהושע בציווי לחלק את הארץ לשבטים ,ובכלל זה גם את השטחים שעדיין לא
נכבשו (יהושע י"ג ,ז') .שנים וחצי השבטים (ראובן ,גד וחצי שבט המנשה) ,קיבלו את נחלותיהם
עוד לפני מעבר הירדן ,שאר הארץ התחלקה לנחלות בין תשעה וחצי השבטים שלא קיבלו עוד את
נחלתם .החלוקה נעשית ע"י הטלת גורל שמצביע איזו נחלה מתאימה לאיזה שבט ,לפי גודלו.
המורה יספר כיצד נעשתה החלוקה על פי הגורל ,והניסים שאירעו בחלוקת הארץ (ראה בספר
הלימוד) .במהלך השיעור ,בעזרת המפה ,המורה יציג את נחלתו של כל שבט (מיקומו הגיאוגראפי,
ייחוד הנחלה ,האוכלוסייה המקומית).
רק שבט הלוי לא קיבל נחלה .תפקידם של הלויים היה עבודת המקדש והוראת מצוות התורה .בני
שבט הלוי קיבלו תרומות ומעשרות מכל אדם משבטי ישראל על עבודתם בבית המקדש( .יהושע
י"ג ,ל"ג).
נחלתו של אחד מזקני שבט יהודה – כלב בן יפונה ,נתנה לו באופן מיוחד .הוא לא חיכה לחלוקת
הנחלות בגורל אלא ביקש לעצמו נחלה שהקב"ה הבטיחו לו על האומץ שלו ועוז רוחו ,שגילה
בהיותו מהמרגלים ששלח משה (יהושע י"ד ,ו' ,י"ב ,י"ד) .כלב קיבל בצוויו של הקב"ה את חברון
וסביבותיו לנחלה ,ובעצמו יחד עם צבאו כבש את העיר.
הצגה – "כלב בן יפונה" – התלמידים יכינו ויציגו קטע שיספר את הסיפור של כלב בן יפונה –
הדברים בין כלב ליהושע בעניין הנחלה ,הקרב עם הענקים ,השבוע לתת את ביתו עכסה למי שיכה
את העיר דביר (קריית ספר) .שבט יהודה נוחל את חלקה הדרומי של ארץ ישראל ,וכמעט
שמשחרר אותה משליטתם של עמי הכנעני ,מלבד העיר ירושלים ויושביה (יהושע ט"ו ,ס"ג).
החצי השני של שבט המנשה ,ושבט אפרים נוחלים את האדמות שבין הירדן למרכז ארץ ישראל.
בני אפרים לא גירשו את הכנענים שישבו בתוך נחלתם ,ועשאום לעבדיהם (יהושע ט"ז ,י') ,ובכך
עבור על מצוות התורה.
בסיכום הכולל ,כל שבט קיבל את הנחלה המתאימה ביותר לאורח חייו ומנהגיו – הנחלות שהיו
מעבר לירדן הצטיינו בשטחי מרעה עשירים ,חלקיה הצפוניים של הארץ ואיזור המרכז היו
מתאימים לחקלאות ,וחלקיה הדרומיים של הארץ היו מתאימים לגידול גפנים וזיתים .על אף
שחלק מהשבטים (יוסף ,כלומר אפשרי ומנשה) התלוננו בפני יהושע על הנחלה שקבלו ,הוא לא
שינה את חלוקת הארץ אלא הציע להם לכבוש וליישב את הנחלה שהם קיבלו (יהושע י"ז ,י"ז-
י"ח).
משחק – חלוקת הארץ בגורל – המשחק ייערך בזוגות .לשם המשחק דרושה קופסה עם כרטיסיות
עליהן מצוינים שמות השבטים והנחלות שהם קיבלו בגורל .כל זוג יבחר כרטיסיה אחת מתוך
הקופסה .כללי המשחק – בעזרת הטקסט בספר יהושע ומפת הארץ ,על כל זוג לצייר את נחלת
השבט המצוין על הכרטיס שהם בחרו ,ולצייר את סמל השבט ,צבע דגלו ,עיסוקו וגבולות נחלתו.
לאחר מכן ,כל זוג יציג בקצרה את מה שציירו בלי לציין את שם השבט .על שאר התלמידים לנחש
על איזה שבט מדובר.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד .את סבב השאלות אפשר לקיים בצורת תחרות,
על ידי חלוקת הכיתה לשתי קבוצות .הקבוצה המנצחת היא זאת שתענה בצורה נכונה על מירב
השאלות.
שאלות מומלצות:
מדוע יהושע לא הצליח לכבוש את כל הארץ?
מה הוא הציווי שיהושע מקבל מהקב"ה?
ציינו את שמות השבטים שקיבלו את נחלותיהם בגורל.
איזה שבט לא קיבל נחלה? מדוע?
איזו נחלה קיבל כלב? מדוע?
מדוע השבטים יהודה ויוסף לא כבשו את כל אדמותיהם?
מדוע התלוננו בני שבט יוסף?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים" :בא בימים" ,יבוסים" ,עד היום הזה"
דיון :תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים י"ג-י"ז בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע י"ג ,א' ,ז' ,ל"ג.
יהושע י"ד ,ו' ,י"ב ,י"ד.
יהושע ט"ו ,ט"ז ,ס"ג.
יהושע ט"ז ,י'.
יהושע י"ז.
שיעור מס' .25יהושע
העברת המשכן לעיר שילה
חלוקת הארץ
ערי מקלט .ערי הלויים
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים י"ח-כ"א בספר יהושע;
חזרה בנושא "חלקי הארץ שלא נכבשו ,נחלת הארץ";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
שילה ,ערי מקלט.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית .התלמידים יענו על שאלות המורה או ישאלו אחד את השני על החומר
הנלמד בשיעור הקודם .המורה יבדוק את שיעורי הבית של חלק מהתמידים שנעשו בחוברות
העבודה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "חלקי הארץ שלא נכבשו ,נחלת הארץ ".
הצגת נושא השיעור – המורה יספר על העיר שילה שהייתה לפני שנים רבות עיר מקודשת לבני
ישראל .משכן ה' ש"נכנס לארץ" יחד עם עם ישראל שכן בראשונה בעיר שילה .אחרי נחלת הארץ
בני ישראל החליפו את המבנה הארעי של המשכן במבנה קבע.
נזכר באופן בניית המשכן (שמות מ' ,ואיורים בהם מתוארים כלי המשכן).
.2עיקר השיעור
המשכן ובתוכו ארון העדות שמשו לבני ישראל למקום שמאחד אותם רוחנית .על מנת שמקום
מקודש זה יהי נגיש לכל העם ,יהושע מעביר את משכן מהגלגל לשילה ,לנחלת מטה אפרים שהיה
במרכזה של הארץ (יהושע י"ח ,א') .המורה יספר על מיקומה הגיאוגראפי של העיר שילה ,מקור
שמה ,והמצוות שחלו על העם בעקבות העברת המשכן (אפשר להיעזר במפה ובמקורות בספר
הלימוד).
המשכן שכן בשילה יותר משלוש מאות שנה (במאות ה 13-עד ה 11-לפני הספירה) .אליו היו כל
העם עולים לרגל בפסח ,שבועות וסוכות ,מכל קצוות ארץ ישראל .המרכז הרוחני בשילה היה לעיר
בירה שאיחדה את כל שבטי ישראל.
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
בשילה נעשתה חלוקת הארץ לשאר השבטים (בנימין ,שמעון ,זבולון ,יששכר ,אשר ,נפתלי ,דן).
חשוב לציין שבהטלת הגורל לחלוקת הארץ התקיימו נבואותיהם של יעקב ומשה בנוגע לנחלות
בהן יזכו השבטים( .בראשית מ"ט ,ז ,/י"ג ,כ' .דברים ל"ג ,י"ח-י"ט).
על פי ציווי ה' ,לאחר חלוקת הארץ ,ניתנה גם הנחלה למנהיג העם יהושע בן נון – העיר תמנת סרח
שבנחלתו של שבט אפרים ,ויהושע בנה את העיר הזאת בעצמו.
מפת הארץ – תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
מאחר ששבט לוי ,בגלל תפקידו המיוחד ,נשאר ללא נחלה ,הוקדשו לו ערים והמגרשים סביב
הערים בתוך שאר שבטי ישראל ,סך הכל הוקדשו ארבעים ושבעה ללויים .מתוך הערים הללו
שלושים ערים יועדו לכהנים ושש ערים היו לערי מקלט (יהושע כ' ,ב'-ג' ,כ"א ,מ"ב-מ"ג) .המורה
יספר על הדינים של המתגוררים בערי המקלט ,על הבירור שבית הדין מחויב בו בנוגע לרוצח
בשגגה ,ופסק הדין .חשוב לציין את הפן המוסרי של הציווי להבדלת ערי המקלט :מצד אחד הן
מקנות הגנה לרוצח בשגגה מנקמת הדם של קרובי הנרצח ,ומצד שני החיוב לדור העיר המקלט
מהווה כפרת עוון לרוצח בשגגה.
נתבונן ונדון :מה הוא לדעתכם רצח בכוונה תחילה ,ומה הוא רצח בשגגה? האם תתחן מחילה על
רצח?
עבודה עצמית ,קריאה בספר יהושע – פרק כ"א.
"ערי הלויים" – תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
אילו שינויים קרו ביחס למשכן אחרי שעבר מהגלגל לשילה?
במה יהושע מוכיח את העם? מה הוא רוצה להשיג?
לאן ומדוע שולח יהושע את ראשי השבטים?
כיצד ברכותיהם של יעקב ומשה השפיעו על נחלותיהם של חלק מהשבטים?
למי מיועדות ערי המקלט?
כיצד ערי המקלט קשורים ללויים?
את סבב השאלות אפשר לערוך בצורה של מבדק ,לשם כך על המורה להכין כרטיסיות שעל כל
אחת שאלה ,וכמה אפשרויות לתשובות .על התלמידים לבחור את התשובה הנכונה.
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים" :והארץ נכבשה לפניהם" ,ערי מקלט ,נקמת דם" ,וינח ה' להם
מסביב."...
פעילות יצירה – לצייר את המשכן בשילה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים י"ח-כ"א בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע י"ח ,א' ,ג'.
יהושע י"ט.
יהושע כ' ,ב'-ג'.
יהושע כ"א ,מ"ב-מ"ג.
בראשית מ"ט ,ז' ,י"ג ,כ'.
דברים ל"ג ,י"ח-י"ט.
שיעור מס' .26יהושע
ראובן גד וחצי שבט המנשה חוזרים לנחלותיהם
הברכה לעם ישראל
נאומו האחרון של יהושע
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים כ"ב-כ"ד בספר יהושע;
חזרה בנושא "העברת המשכן לשילה ,ערי מקלט";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
כריתת הברית בשכם.
עזרים נדרשים
מפת ארץ ישראל ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית .המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא שנלמד בשיעור שעבר .בדיקת
שיעורי הבית בחוברות העבודה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "העברת המשכן לשילה ,ערי מקלט".
הצגת נושא השיעור – נזכר באירועים עיקריים מחייו של יהושע .על הלוח יש לתלות איורים
שמתארים אירועים שהתרחשו בחיי יהושע (תלויים לא על פי סדר כלשהו) .על התלמידים לסדר
את האיורים בסדר כרונולוגי ,ויתארו בקצרה כל אחד מהאירועים.
.2עיקר השיעור
הגיעה שעתם של השבטים ראובן ,גד וחצי המנשה לחזור לנחלותיהם שמעבר לירדן .יהושע
משחרר את אנשי המלחמה שלהם בהודעה על תרומתם למאמץ הכללי ,ובברכת הדרך להחזיק
באמונה בה' .השבטים פנו אל עבר הירדן ,וליד המקום בו חצו בני ישראל את הירדן בעבר הקימו
מזבח.
דבר זה הדאיג מאד את שאר השבטים ,שראו במעשה זה רצון של שבטי עבר הירדן המזרחי
להבדל מאחיהם ולקיים את טקסי העבודה במזבח שהקימו .חוסר ההבנה היא כה עמוק ,שכמעט
פרצה מלחמת אחים בין השבטים .אך נכון היה קודם לברר את הסיבות להתנהגותם ,הרי שבטי
עבר הירדן המזרחי הכירו את האיסור להקריב קרבנות מחוץ למשכן .משלחת מיוחדת שהופקדה
לברר את המעשה ,שהיו בה עשרה זקנים ובראשם פנחס הכהן ,לאחר ששמעו את ההסבר של
מקימי המזבח הגיעו למסקנה ,שמטרתם בהקמת המזבח לא הייתה להבדל ממסורת אבותיהם,
אלא להיפך ,להדגיש את הקשר שלהם עם שאר בשבטים בבנייתו של המזבח גם לדורות הבאים
(לקריאה נוספת – יהושע כ"ב ,ב'-ה' ,י' ,י""ג-י"ד ,כ"ו ,ל"א).
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
יהושע ,בחייו הארוכים המשיך להנהיג את העם גם לאחר כיבוש וירושת הארץ המובטחת ,ונשאר
נאמן לה' כל ימי חייו .לפני מותו ,כמו משה רבנו ,שוב ציווה על זקני ישראל להחליט לבחור בין
אלילי ארץ כנען לבין עבודת ה' (יהושע כ"ג ,ב,ח') .אסיפת הזקנים הצהירה על נאמנותם לה'
והכריזו על כך חגיגית בעיר שכם (יהושע כ"ד ,ט"ו-ט"ז).
בנאומו האחרון ,יהושע חוזר על הקורות את עם ישראל ,ומחדש את הברית של בני ישראל עם
הקב"ה ,וכעדות הוא מקים אבן גדולה ,שבהמשך הובאה לשילה.
חשוב לציין שיהושע לא השאיר אחריו יורש .מעתה המנהיג היחידי של העם הוא הקב"ה.
דיון – נאומו האחרון של יהושע :איזה אירוע מרכזי בקורות העם היהודי יהושע לא מזכיר
בדבריו? מדוע הוא עוזה שאת לדתכם? (מתן תורה).
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
לשם מה יהושע קורא לשניים וחצי השבטים?
איזה אירוע הדאיג את העם?
מדוע אירוע זה גרם לתגובה כה חריפה?
כיצד הוא הסתיים?
מה דיבר יהושע אל העם?
במה יהושע מציע לעם לבחור?
מה משמעותה של הברית בשכם?
איזה אירוע מציין את הימים האחרונים בחיי יהושע?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים" :בא בימים"" ,יְ ראּו אֶ ת-יְ הוָ ה וְ עִּ בְ דּו אֹת ֹו בְ ָת ִּמים ּובֶ אֱ מֶ ת" ,עבודת
אלילים.
פעילות יצירה – לבחור אירוע מספר יהושע ,ולתאר אותו בעזרת ציור ,פיסול בפלסטלינה או
יצירה אחרת .לצרף הסבר כתוב קצר לעבודה שיתאר את האירוע שביצירה( .את העבודות אפשר
להמשיך בבית ,ולהציגן בכיתה לאחר סיומן).
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים כ"ב-כ"ד בספר יהושע.
לקריאה נוספת
יהושע כ"ב ,ב'-ה' ,י' ,י"ג-י"ד ,כ"ו ,ל"א.
יהושע כ"ג ,ב' ,ח'.
יהושע כ"ד ,ט"ו-ט"ז.
שיעור מס' .27מגילת אסתר
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים א'-ב' במגילת אסתר;
חזרה בנושא "ראובן גד וחצי שבט המנשה חוזרים לנחלותיהם ,ימי חייו האחרונים של
יהושע";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
מגילת אסתר ,מלכות פרס ,העיר שושן.
עזרים נדרשים
מפת העולם העתיק ,תנ"ך ,איורים.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית תיעשה כך שהתלמידים ישאלו אחד את השני ,או לחלופין ,בדיקת השיעורים
של חלק מהתלמידים על ידי המורה .המורה יציע לתלמידים להציג את עבודותיהם על ספר
יהושע.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא "העברת ראובן גד וחצי שבט המנשה חוזרים
לנחלותיהם ,ימי חייו האחרונים של יהושע".
הצגת נושא השיעור – בפתיחת הלימוד ,המורה יספר על מגילת אסתר ועל האספקטים הבאים
שבה :החידה מאחורי השם "מגילת אסתר"; לא נזכרים ניסים גלויים במגילה; שם השם לא
מוזכר גם הוא במגילה; אין זכר לעבודת ה' כלשהיא מלבד צום; המשמעות הרוחנית של מגית
אסתר (אם קיימת אפשרות ,המורה יכול להציג תצלומי עיטורים של המגילה).
.2עיקר השיעור
הסיפור של מגילת אסתר מתחיל ממעשה במלכות פרס העתיקה ,שהיו בשליטתה מאה עשרים
ושבע מדינות (מהודו ועד כוש) ,ומיקומה צופני למפרץ הפרסי (כדאי להראות זאת על המפה).
לאחר מכן המורה יספר על המלך אחשוורוש ועלייתו למלכות (אסתר א' ,ב').
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
המלך אחשוורוש ,בשנת מלכותו השלישית ,עושה משתה לכל שריו ועבדיו בנמשך ימים רבים (חצי
שנה!) .לאחר מכן נערכו גם משתאות לעם שבשושן הבירה (אסתר א' ,ג'-ה') .מדוע אחשוורוש ערך
את המשתה שנת מלכותו השלישית ולא מיד בהמלכתו?
המורה יספר על המלכה ושתי ואירועים שקרו בעקבות סירובה לבוא למשתה המלך (אסתר ,א',
י' ,כ"ב).
דיון :מדוע סירבה המלכה ושתי לבוא לפני המלך והשרים? במהלך הדיון יוכל המלך להביא את
פירוש המדרש (מובא בפר הלימוד).
אם רמת התלמידים בכיתה גבוהה מספיק ,המורה יוכל להביא לדיון את המדרש שמפרש את
מילות הפסוק – "...כִּ י-כֵן יִּ סַ ד הַ מֶ לְֶך עַ ל כָ לַ -רב בֵ ית ֹו ַלעֲשוֹת כִּ ְרצוֹן ִּאיׁש-וָ ִּאיׁש" – בכוונה שהכל
נעשה על פי רצונם של מרדכי והמן.
שאלה :האם יש דבר שגם המן וגם מרדכי מעוניינים בו יחד?
תשובה :בטח! שניהם רצו לסלק את המלכה ושתי ,מרדכי רצה זאת משום שהיא הפריעה לבניית
בית המקדש ,והמן רצה זאת כי היא הפריעה לו לעלות בגדולה בחצר המלך.
הפרק השני במגילת אסתר פותח במילים "אחר הדברים האלה( "...אסתר ב' ,א') ,מילים אלו
מקדימות פעמים רבות אירועים קשים שעתידים להתרחש .היהודים שחיו באותה תקופה בשושן
הבירה ולקחו חלק במשתה שעשה אחשוורוש עברו על מצוות התורה .ההתרחקות של העם
היהודי משמירת המצוות ,והשאיפה שלהם להתבולל לא פעם הביאה צרות גדולות על עם ישראל.
בפרק השני במגילת אסתר ,מופעים הגיבורים הראשיים של המגילה – מרדכי ואסתר .המורה
יתאר את הגיבורים האלה ,ויספר על מוצאם והמשמעות של שמותיהם (פירוש המדרש בעניין
מובא בספר הלימוד).
תרגיל מס' 3בחוברת העבודה.
ושוב מתקיים משתה בעיר שושן ,אך הפעם מופיעה אסתר כאשתו האהובה של המלך אחשוורוש
(אסתר ב' ,י"ח ,ופירוש רש"י).
מרדכי שלא ברצונו מוצא את עצמו עד לניסיון לקשור קשר כנגד המלך אחשוורוש (אסתר ב',
כ"א) .הוא מספר על זאת למלך על מנת לעזור לאסתר ,ודבר זה נכתב בספר דברי הימים של המלך
אחשוורוש.
האירועים המתוארים בשני הפרקים הראשונים של מגילת אסתר ,נמשכו זמן רב מאד ,אורך
ההתרחשות הזאת מלמדת אותנו על דרך הנהגתו של הקב"ה :חופש הבחירה ,העונש על החטאים
והמחילה שתוכננה עוד קודם שקוים העונש.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
מה היא החידה במגילת אסתר?
מה עשה אחשוורוש על מנת לחזק את מעמדו כמלך?
למי היה שייך כסא המלכות שציווה המלך אחשוורוש לבנות כסא מלכות בתבניתו?
באיזה מימי השבוע ציווה המלך אחשוורוש להביא את ושתי המלכה?
מה היה שמו של האדם שייעץ למלך להעניש את ושתי? מי הוא היה על פי פירוש המדרש?
איזה ציווי נתן המלך אחשוורוש בעצתו של המן?
איזה מעשה נוסף בתורה מתחיל במילים "אחר הדברים האלה?"...
מאיזה שבט בישראל מוצאו של מרדכי היהודי?
באיזה אופן שמה השני של אסתר ,הדסה ,קשור להתנהגותה?
מה הוא הסוד שהסתירה אסתר?
לשם מה אסתר הייתה צריכה נערות שישרתוה?
היכן היה מרדכי מאותו רגע שאסתר נלקחה לארמון המלך? מדוע?
כיצד קראו לשני סריסי המלך שחשבו לשלוח יד במלך אחשוורוש ,מדוע מזימתם לא
צלחה בידם?
מדוע לדעתכם היו לאחשוורוש אויבים שרצו להעבירו ממלכותו?
אפשר לערוך את סבב השאלות בצורה של משחק תחרותי ,לשם כך יש לחלק את הכיתה לכמה
קבוצות .כל קבוצה תקבל כמשימה חלק מהשאלות ,על כל תשובה נכונה תזכה הקבוצה בניקוד.
הקבוצה המנצחת היא זאת שצברה את מירה הנקודות.
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים :שושן ,משתה" ,אחר הדברים האלה" ,"...לשלוח יד".
פעילות יצירה – יצירת מגילה – לשם ביצוע משימה זאת יש להכין מבעוד מועד דפי ,A4וסרטים
צבעוניים) .התלמידים יציירו על צד אחד של הדף איורי קומיקס המתארים את האירועים
בפרקים הראשונים של מגילת אסתר .לאחר מכן יש לגלגל את הדף בצורת גליל ולקשור אותו
בסרט .אפשר לעטר את ה"מגילה" מצידה החיצוני בסמלים הקשורים לחג פורים.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים א'-ב' במגילת אסתר.
לקריאה נוספת
אסתר א' ,ב'-ג' ,ה' ,י' ,כ"ב.
אסתר ב' ,א' ,י"ח ,כ"א.
http://www.machanaim.org/holidays/inb_pur.htm
חומר עזר והעשרה
מגילת אסתר נמצאת בידינו בנוסח היהודי ובנוסח היווני .מאחר שהטקסט היווני היה ידוע
במצרים כבר בשנת 114לפני הספירה ,לא יכול להיות שהמגילה נכתבה לאחר שנה זאת .סביר
להניח שמגילת אסתר נכתבה בתקופת המלחמה בפגאניות ,אך הסיפור המתואר בה קרה זמן רב
קודם לכך.
מגילת אסתר אינה מסמך היסטורי תיעודי ,אלא היא כתובה כעדות לכך שהקב"ה הוא זה שמנהיג
את העולם ,ושומר על עמו גם בניסיונות שהם עוברים .אנלוגיה לסיפור מגילת אסתר אפשר
למצוא בסיפור על יוסף המתואר בספר בראשית.
שיעור מס' .28מגילת אסתר
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים ג'-ד' במגילת אסתר;
חזרה בנושא "שני הפרקים הראשונים במגילת אסתר";
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
פור ,שלושת ימי הצום.
עזרים נדרשים
מפה ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית על ידי המורה בעל פה ,בכיתה ,ובדיקת פתרונות התרגילים בחוברות
העבודה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושא " שני הפרקים הראשונים במגילת אסתר".
הצגת נושא השיעור :משחק הפור – כל אחד מהתלמידים יכתוב על פתק ,דבר אחד טוב שהוא
מייחל למישהו ,בלי לציין את שמו ,ויקפל את הפתק .המורה יאסוף את הפתקים ,יערבב אותם
ויניחם בקופסה קטנה .כל תלמיד בתורה ,יבחר פתק מתוך הקופסה ויקרא את הברכה שקיבל.
המורה יספר שנושא השיעור היום הוא דווקא פור טראגי שנפל על העם היהודי כאשר היו בגלות.
.2עיקר השיעור
האנטיגיבור הראשי בגילת אסתר הוא המן האגגי ,והוא הדמות המרכזית בסיפור זה .המן נהיה
לראש השרים במלכות פרס (אסתר ג' ,א'-ב') .המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל
תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה
יוכל להיעזר בפירוש רש"י והמדרש (בספר הלימוד).
המורה יתאר את דמות של המן ,יספר על שורשיו והעם הוא יצא מתוכו ,והסיבות לכך ששנה את
העם היהודי .המורה יביא את משל חכמים בעניין זה ואת משמעותו (ראה בספר הלימוד).
בגלל מעמדו של המן ,כל עבדי המלך ,כאשר היו פוגשים את המן צריכים היו ליפול ולהשתחוות
לפניו .הסיבה למתיחות שנוצרה בין המן למרדכי הייתה דווקא בגלל שמרדכי לא נשמע לצו זה.
כאשר נודע להמן שמרדכי הוא יהודי ,הוא משלח את חמתו על מרדכי בכל העם (אסתר ג' .ו') .המן
קיווה בליבו שעל פי מפת המזלות ידע מתי היא העת הנכונה לבצע את תוכניתו להשמיד את
היהודים ,וכעבור זמן נופל הפור על חודש אדר.
נזכר בבלעם וניסיונותיו לקלל את בני ישראל (במדבר כ"ב ,כ"ד)
יש להנחות את התל מידים למלא את טבלת ההשוואה בין המן לבלעם (תרגיל מס' 2בחוברת
העבודה).
אפשר לדון בביטוי "ישנו עם אחד" – במשמעותו המילולית והרוחנית.
בעקבות כך שהיהודים השתתפו במשתאותיו של המלך אחשוורוש ועברו בכך על בריתם עם
הקב"ה ,המן מבין שהעם היהודי הוא לא רק נבדל משאר העמים ,אלא גם מפורד בתוך עצמו ולכן
קל יהיה להשמידו .המן הציע תשורה גדלוה למלך אחשוורוש בעבורה שליחת צו המלך על
השמדת העם היהודי (אסתר ג' ,ט').
על אף קופת המדינה המרוששת ,אחשוורוש מסרב לקבל את תשורתו של המן ,ומצווה לקיים את
תוכניתו של המן ,כאות תודה לתמיכתו ועצותיו (אסתר ג' ,י"א) .אפשר לדון כאן במשל הסוחר
והקונה (מובא בספר הלימוד).
המסורת היהודית מספרת שבאותו זמן מעמדם מצבם הכלכלי של היהודים בפרס היה די גבוה.
העם היהודי התחיל לשכוח מקיום המצוות ,וזו הייתה אחת הסיבות לכך ש הקב"ה לא מנע את
ציווי של אחשוורוש על השמדת העם היהודי בפרס.
לאוזני התגלגלו שמועות על האסון הגדול שמתקרב אליהם ,ומרדכי הצדיק בראותו את הרעה
הגדולה שטומן העתיד ,לבש שק ואפר ויצא לכיכר המרכזית של העיר .מרדכי דאג לגורלו של העם
היהודי ,והוא ידע שהדבר היחיד שיכול למנוע את רוע הגזירה הוא תשובה של העם על חטאיו.
אסתר המלכה שמעה את הסיבה לגזירה זו של המלך אחשוורוש ,ומרדכי מצווה עליה על ידי התך,
אחד מסריסי המלך ,לבקש מהמלך לבטל את הגזירה על העם היהודי (אסתר ד' ,ח'-ט') .אסתר
מקבלת את דבריו של מרדכי ,ובקשת מהיהודים לצום יחד עמה שלושה ימים לפני שתבוא לבקש
בקשה זאת מהמלך (אסתר ד' ,ט"ז-י"ז) .יהודי מלכות פרס מכריזים על שלושה ימי צום
ומתפללים להצלתם .המורה ידגיש בפני התלמידים את משמעותם של צום ותשובה כלילית של
העם (ראה פירוש המדרש בספר הלימוד).
אפשר לקיים דיון קצר במשמעות של "מנהיג העם" ,תכונות האופי הנחוצות לו וייחודו.
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
מי הוא המן? מדוע עלה בו הרצון להשמיד את העם היהודי?
באיזה אופן קבע העם את הזמן המתאים לביצוע מזימתו?
מדוע אחשוורוש סירב לתשורתו של המן ,על אף שאוצר המדינה היה מרושש?
מה עשה מרדכי כאשר שמע על ציוויו הנושא של המלך?
אילו תכונות מתבטאות בהתנהגויותיהם של מרדכי ואסתר?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים" :לשלוח יד"" ,וַ יָשֶ ם ,אֶ ת-כִּ ְסאוֹ ,מֵ עַ לָ ,כל-הַ ָש ִּרים אֲ ֶׁשר ִּאּת ֹו" ,פור,
"וַ עֲשֶ ֶרת אֲ לָפִּ ים כִּ ַכר-כֶסֶ ף " ,קריעת הבגדים ,לבוש שק ,אפשר ,צום שלושת ימים" ,וַ ַי ֲעבֹר מָ ְרדֳּ כָי".
פתרון התשבץ ,תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים ג'-ד' במגילת אסתר.
לקריאה נוספת
אסתר ג' ,א'-ב' ,ו' ,ט' ,י"א.
אסתר ד' ,א' ,ח'-ט' ,ט"ז-י"ז.
http://www.machanaim.org/holidays/inb_pur.htm
חומר עזר והעשרה
בעת העתיקה ו בימי הביניים שימש הפור (הטלת הגורל) לגילוי רצון האלוקים בשאלות שונות.
היהודים היו נעזרים ב"אורים ותומים" ,עליהם היו רשומים שמות שנים עשר השבטים ,לדעת את
רצון ה' (בעניין האורים ותומים – שמות כ"ח ,ט והלאה ,ושמואל א' ,כ"ח ,ו') .הטלת הגורל
שימשה גם למציעת האשם בסיפור המתואר בזמן המלך שאול (שמואל א' ,י"ד ,ל"ח-מ"ד) ,ובספר
יונה (א' ,ז' -ח') .כמו כן הגורל שימש לחלוקת הנחלות בכניסה לארץ (יהושע י"ד ,א'-ב').
פתרון התשבץ
שיעור מס' .29מגילת אסתר
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים ה'-ז' במגילת אסתר;
חזרה בנושאים שנלמדו בפרדים ג' ו-ד' במגילת אסתר.
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
ביטול הגזירה.
עזרים נדרשים
מפה ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית תיעשה על ידי שאלות פרונטאליות של המורה בכיתה או מענה התלמידים על
שאלות של חבריהם (עבודה בזוגות).
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושאים שנלמדו בפרקים ג' ו-ד' במגילת אסתר.
הצגת נושא השיעור :המורה יספר שהנושא שיילמד היום הוא ההצלה הניסית של העם היהודי
מהשמדה והתשובה שיכולה לשנות אף את הגזירה הנוראה ביותר .לא אחת אנו פוגשים בתנ"ך
את כוח השגחתו של הקב"ה ששומר על עמו – נזכר בסיפור של יוסף בספר בראשית ,יציאת
מצרים ,בלעם וניסיונותיו לקלל את בני ישראל ,כיבוש הארץ המובטחת ,ולבסוף הסיפור שלנו
במגילת אסתר.
.2עיקר השיעור
בגלל הפחד של אחשוורוש לאבד את כס מלכותו שהוא זכה בו בכוח הזרוע ,אחשוורוש מצווה
שאף אחד ,אפילו לא נשותיו לא יוכלו לגשת לפניו בלי שהוא ציווה על כך .אסתר המלכה ,מסכנת
את עצמה ובכל זאת נגשת אל המלך אחשוורוש (אסתר ה' ,א').
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסבר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
המורה יפנה את תשומת ליבם של התלמידים למשמעות הרוחנית של המילים "ותלבש אסתר
מלכות" (ראה פירוש רש"י).
המלך אחשוורוש לא כעס על אסתר ,הושיט לה את שרביטו ואמר שימלא כל בקשה שלה "עד חצי
המלכות" (ראה פירוש רש"י) ,אך אסתר בחרה לפעול בצורה "דיפלומטית" ,ובמקום לבקש מיד על
ביטול הגזירה ,בקשה להזמין את המלך יחד עם המן למשתה שתעשה.
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה – "השלם את השיחה בין אסתר ובין אחשוורוש על פי פרק ה'
במגילה".
על אף חוסר סבלנותם של אורחיה החשובים ,ביום הראשון של המשתה שהיא עושה ,אסתר לא
מגלה את כוונותיה ומזמינה אותם למשתה פעם נוספת (אסתר ה' ,ח'-ט').
בפרק השישי במגילת אסתר אנו רואים את גדולת הנהגתו של הקב"ה .בלילה שלפני המשתה
השני של אסתר ,הגיבורים הראשיים של הסיפור לא מצליחים להרדם ,כל אחד מסיבותיו הוא –
מרדכי התפלל להצלחתה של אסתר ,אסתר התכוננה למשתה ביום המחרת ,אחשוורוש עיין בספר
דברי הימים אשר למלך (אסתר ו' ,א'-ב') והמן גם הוא לא נרדם.
אפשר לקיים דיון קצר על סיבת נדודי השינה של המן – מדוע לא נרדם?
עד קודם עלות השחר מחליט המן להגיע אל בית המלך ומקבל ממנו ציווי לערוך תהלוכת כבוד
לאדם שלא מזמן הציל את חייו של המלך אחשוורוש – הוא מרדכי היהודי היושב בשער המלך
(אסתר ו' ,ו'-י').
המן מתעצב אל ליבו ומזדרז לחזור אל ביתו ולהתייעץ באוהביו וחכמיו (אסתר ו' ,י"ג).
דיון קצר בנושא עצת זרש אשת המן.
במשתה השני של אסתר ,המלך אחשוורוש חוזר ואומר לאסתר שימלא כל דבר שתבקש ממנו.
ואסתר ,בפנו תה קודם כל אל הקב"ה ואחר כך אל המלך אחשוורוש מבקשת את הצלת עמה
(אסתר ז' ,ג'-ד') .המלך אחשוורוש מגלה שעל פי הצו שהוא עצמו נתן הוא צריך להרוג את את
אשתו שלו – היא אסתר המלכה .מלבד זאת הוא מגלה שהאויב הגדול ביותר שלו הוא גדול
השרים ,המן (אסתר ז' ,ו') ,ועל כן אחשוורוש מצווה לתלות את המן (ז' ,ט'-י') .המורה יפנה את
תשומת ליבם של התלמידים לפירוש התלמוד למילים "וחמת המלך שככה".
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
מה סימן את תחילת נפילתו של המן?
כיצד פעלה אסתר?
כיצד הדבר השפיע על אחשוורוש ועל תוכניותיו של המן?
כיצד כיבד המלך אחשוורוש את מרדכי ובעבור מה?
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
"איׁש אֲ ֶׁשר
ימית"ִּ ,
המופיעים בפרקים הנלמדים" :וַ ִּּתלְ בַ ׁש אֶ ְס ֵּתר מַ לְ כּות"" ,חֲ צַ ר בֵ ית-הַ מֶ לְֶך הַ פְ נִּ ִּ
יקרו"" ,וחמת המלך שככה".
הַ מֶ לְֶך חָ פֵ ץ בִּ ָ
משחק – מסיבת עיתונאים בחצר המלך –
חוקי המשחק :נקיים בכיתה "מסיבת עיתונאים" ,התלמידים יהיה בתפקיד הנציגים של אחד
מהעיתונים או תחנות הרדיו במלכות פרס העתיקה ,וחד מהתלמידים יהיה בתפקיד המלך
אחשוורוש .העיתונאים ישאלו את המלך אחשוורוש שאלות ,כל אחד בתורו ,וירשמו את
תשובותיו .אפשר לוותר על מענה לשאלות חוזרות של כמה עיתונאים.
בכיתה של בנות אפשר לקיים "מסיבת עיתונאים" עם המלכה אסתר ,והשאלות יופנו אליה.
כמשימה הביתה אפשר להנחות תא התלמידים להכין כתבה על הראיון עם המלך או המלכה .כל
מראיין יכתוב את אחת השאלות המעניינות יותר בעינייו ואת התשובה עליה ויצרף אותם לכתבה.
את הכתבה אפשר לתלות בסוף בכיתה.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים ה'-ו' במגילת אסתר.
לקריאה נוספת
אסתר ה' ,א' ,ח'-ט.
אסתר ו' ,א'-ב' ,ו' ,י' ,י"ג.
אסתר ז' ,ג'-ד' ,ו' ,ט' ,י'.
http://www.machanaim.org/holidays/inb_pur.htm
שיעור מס' .31מגילת אסתר
אופי השיעור
לימוד נושאים חדשים וחיזוק בסיסי לידע החדש הנרכש.
מטרות השיעור
הכרת פרקים ח'-י' במגילת אסתר;
חזרה בנושאים שנלמדו בפרדים ה'-ז' במגילת אסתר.
לפתח את יכולת הניתוח של הטקסט ,לסווג אירועים שונים ,ולחוות עליהם דעה;
לפתח את יכולת הקריאה של הטקסט והעבודה איתו;
לפתח את המהלך הלוגי של המחשבה;
לחנך לכבוד והערכה להיסטוריה ולמסורת של העם היהודי.
מושגים
פור.
עזרים נדרשים
מפה ,תנ"ך.
מהלך השיעור
.1פתיחה
בדיקת שיעורי הבית תיעשה על ידי שאלות פרונטאליות של המורה בכיתה על הנושא שנלמד
בשיעור הקודם ויקדיש זמן לכתיבת הכתבה שניתנה כמשימה.
אקטואליזציה של החומר הנלמד – דיון קצר בנושאים שנלמדו בפרקים ה'-ז' במגילת אסתר.
הצגת נושא השיעור :המורה יציג בפני התלמידים את דברי חכמים על כך שחודש אדר הוא חודש
של שמחה ,וכל החודש הוא בסימן הנס התרחש ליהודים בגלות .בחודש זה הקב"ה הציל את
היהודים מצריהם והפך את האבל לשמחה וליום טוב.
.2עיקר השיעור
מרדכי היהודי הפך לראש השרים במדינתו של אחשוורוש .נראה שהסכנה חלפנ מעל היהודים,
מאחר שהרשעים נענשו ,אך ציוויו שח המלך אחשוורוש להשמדת היהודים נשאר עדיין בתוקפו
(אסתר ח' ,ב') .מרדכי כותב איגרת בשם המלך ובאישורו ,בו הוא מתיר ליהודים לעמוד על נפשם
בפני אוייביהם .האגרות החדשות נשלחו לכל קצוות המדינה על ידי אום הרצים ששלחו את הצו
הראשון על השמדת היהודים (אסתר ח',י').
המורה ינחה את התלמידים לקרוא את הפרק ,כל תלמיד יקרא בתורו פסקה .במהלך הדיון
בפסוקים והסב ר המילים והביטויים הקשים ,המורה יוכל להיעזר בפירוש המדרש (בספר
הלימוד).
תרגיל מס' 1בחוברת העבודה.
כאשר הרצים הביאו את האגרות ,החלו ימי השמחה ליהודים .היהודים הראו לכל העמים,
שהקב"ה ישר ורב חסד ,ושרק תשובה מעומק הלב יכולה להציל את האדם (אסתר ח' ,י"ז).
מאחר שהצו הראשון של המלך אחשוורוש לא איבד את תוקפו ,היהודים נאלצו להתגונן מפני
האוייבים שלהם .בפרק התשיעי במגילת אסתר מסופר גם אופן תקנתו של חג הפורים ,הימים
בהם חוא נחוג ,והמצוות הקשורות בו (אסתר ט' ,כ'-כ"ב).
משחק – "הלכות ומנהגי חג פורים" – כל תלמיד יקבל כרטיס עליו רשום הסבר קצר על אחת
מארבעת המצוות של חג פורים .יש לבחור ארבעה תלמידים שכל אחד מהם ייצג את אחת
מהמצוות ,ולתלות על בגדו של כל אחד מהם דף נייר ממוספר ( .)4 ,3 ,2 ,1המורה יסביר
לתלמידים שכל מספר מייצג מצווה אחרת ממצוות החג .תלמידי הכתה יתשאלו כל אחד מארבעת
הנציגים שאלות "כן/לא" על בסיס הכתוב בכרטיסיות שלהם ,על פ י תשובותיהם ,על התלמידים
לגלות איזו מצווה מייצג כל אחד מהנציגים.
דוגמאות לשאלות:
האם מברכים לפני שמקיימים מצווה זאת?
האם המצווה קשורה לאוכל?
האם אפשר לתת מצווה זאת במתנה? וכד'
ימי השמחה קבלו את השם ימי הפורים ,מקורו מהמילה "פור" שמשמעותו גורל (אסתר ט' ,כ"ו).
יש לקיים דיון קצר על המילים "פור" ו"-גורל" ומשמעויותיהם המילוליות והרוחניות.
בזכות נס הפורים ,היהודים זכו בקבלת התורה בפעם השניה ,אך הפעם מרצונם ומבחירתם
החופשית (אסתר ט' ,כ"ז).
בפרק העשירי במגילת אסתר שלושה פסוקים שנאמרו על ידי אנשי הכנסת הגדולה (אסתר י' ,א'-
ג').
חיזוק החומר הנלמד – כדי לבדוק את רמת ההבנה וההפנמה של החומר החדש על ידי התלמידים.
המורה יערוך סבב שאלות קצר על הנושא הנלמד.
שאלות מומלצות:
כיצד התבטלה הגזירה ע העם היהודי?
מדוע ,לדעתכם ,נאמר "בנפול אוייבך אל תשמח"?
מדוע כלל זה לא תופס לגבי העם העמלקי?
אילו מצוות הנהוגות בפורים אתם מכירים?
האילו אירועים במגילמה מתממש "ונהפוך הוא"?
"על מי מדובר?" – תרגיל מס' 4בחוברת העבודה.
.3חלק מסכם
בחלק המסכם של השיעור כדאי לדון עם התלמידים על הניסוחים והביטויים המסובכים
המופיעים בפרקים הנלמדים" :וְ נ ְַחּתוֹם בְ טַ בַ עַ ת הַ מֶ לְֶך"" ,לְ ִּה ָקהֵ ל וְ ַל ֲעמֹד עַ ל-נַפְ ָׁשם"ִּ " ,קיְ מּו וקבל
הּודים".
(וְ ִּקבְ לּו) הַ יְ ִּ
המורה יסכם את הלימוד במגילת אסתר בדיון – מה מלמדת אותנו המגילה?
הצגה – פורימשפיל .יש להכין ולהציג בכיתה הצגה קטנה שבמרכזה הגיבורים הראשיים של
מגילת אסתר.
שיעורי בית
תרגיל בחוברת העבודה.
לקרוא פרקים ח'-י' במגילת אסתר.
לקריאה נוספת
אסתר ח' ,ב' ,י' ,י"ז.
אסתר ט' ,ה' ,כ'-כ"ב ,כ"ו ,כ"ז.
אסתר י' ,א'-ג'.
http://www.machanaim.org/holidays/inb_pur.htm
© Copyright 2024