‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פרשת שלח לך – פרשת ציצית‬ ‫סמיכות הפרשיות בפרשתנו דורשת תשומת לב מיוחדת‪ :‬לאורך הפרשה משולבים חלקים סיפוריים של המרגלים‪,‬‬ ‫המעפילים ומקושש העצים ביום השבת עם פרשיות הלכתיות של קרבנות יחיד וציבור‪ ,‬בשוגג ובמזיד ופרשת‬ ‫ציצית‪ .‬עצם השילוב משמעותי ומלמד אותנו מסר חשוב‪ :‬התורה דולה מהסיפורים השלכות "הלכה למעשה"‪,‬‬ ‫ומאידך יש להכיר את ההקשר הסיפורי וההיסטורי של ההלכה‪.‬‬ ‫נתבונן בפרשה אחת כדי להדגים‪ 1 :‬בפרק ט"ו מתייחסת התורה לחטא שגגה של כל העדה‪" :‬וְכִ י ִת ְשּגּו וְ ֹלא תַ עֲ ׂשּו‬ ‫אֵ ת כָל הַ ִםצְ וֹת הָ אֵ לֶה אֲ שֶ ר ִדבֶר ה' אֶ ל מֹשֶ ה"‪ .‬בסוף תיאור קרבן השגגה נאמר‪ְ " :‬ונ ְִסלַח ְלכָל עֲדַ ת בְ נֵי יִׂשְ ָראֵ ל וְ ַלּגֵר‬ ‫הַ ּגָר בְ ת ֹוכָם כִי ְלכָל הָ עָ ם בִ ְש ָגגָה"‪ .‬סיפור המרגלים מראה שלפעמים העדה כולה חוטאת והתורה מכינה למצב זה‬ ‫גם לדורות הבאים‪ :‬קרבן חטאת לציבור כולו‪ .‬הרמב" ן בפירושו מסביר שלאחר חטא המרגלים‪ ,‬התורה רוצה‬ ‫ללמד לדורות הלכות תשובה ליחיד ולציבור‪" :‬והנה זה כפי משמעו הוא קרבן מומר לכל התורה בשוגג‪ ,‬כגון‬ ‫ההולך ונדבק לאחת מן האומות לעשות כהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל‪ .‬ויהיה כל זה בשוגג‪ ,‬כגון שיהיה‬ ‫ביחיד תינוק שנשבה לבין האומות‪ ,‬ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם"‪ .‬בהמשך‬ ‫מביא הרמב"ן דוגמאות לתקופות היסטוריות‪ ,‬בהן כלל ישראל שכח את התורה כולה‪" :‬וכבר אירע לנו כן‬ ‫בעונותינו‪ ,‬כי בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי‪ ,‬וכאשר בא בספר‬ ‫עזרא באנשי בית שני‪ ."...‬לפי הרמב"ן‪ ,‬מודעת התורה למ צב בו עם ישראל שוכח את כל התורה‪ .‬לכן התורה‬ ‫מפרטת כאן את הקרבנות‪ ,‬כדי שהיחיד והציבור יוכלו בעתיד לתקן מצבים כאלה‪ .‬זאת אם כן דוגמא בפרשתנו‬ ‫המבהירה שפרשה הלכתית "עונה" על פרשה סיפורית של המרגלים‪ ,‬ופותחת לבני ישראל גם לעתיד דרכי תשובה‬ ‫למצבים דומים‪ .‬הפסוק "וְ ִנ ְסלַח לְ כָל עֲ דַ ת בְ נֵי יִׂשְ ָראֵ ל וְ ַלּגֵר הַ ּגָר בְ תוֹכָם כִ י ְלכָל הָ עָ ם בִ ְש ָגגָה" ( במדבר ט"ו‪ ,‬כו)‬ ‫מסכם את סיפור חטא המרגלים ומלמד "הלכה למעשה"‪ ,‬כי לעולם שערי תשובה לא ננעלו ליחיד ולכלל ישראל‬ ‫אפילו אם עוזבים את התורה כולה‪.‬‬ ‫בעולם התפילות ישנן דוגמאות רבות של התמודדות עם החטא ותיקונו‪ ,‬ונתייחס כאן לשתי דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ ‬יום כיפור הינו יום כפרה ליחיד ולכלל‪ ,‬ותפילת " כל נדרי" פותחת את כל תפילות היום‪ .‬רבות נכתב על תפילת‬ ‫" כל נדרי"‪ ,‬ויש סוברים‪ ,‬שהיא נתקנה ‪ -‬או זכתה למשמעות מיוחדת – בדור האינקוויזיציה‪ ,‬כשיהודים רבים‬ ‫נהפכו כלפי חוץ למראנוסים מפחד חרב הכנסייה וקיימו את מצוות התורה בסתר‪ 2 .‬בסוף תפילת " כל נדרי"‬ ‫מופיע הפסוק מפרשתנו‪" :‬וְ נ ְִסלַח לְ כָל עֲ דַ ת בְ נ ֵי יִׂשְ ָראֵ ל וְ ַלּגֵר הַ ּגָר בְ ת ֹוכָם כִ י לְ כָל הָ עָ ם בִ ְש ָגגָה" ( במדבר ט"ו‪ ,‬כו)‪,‬‬ ‫ויש כאן מעין יישום "הלכה למעשה" לדורות של קרבן חטאת לציבור בפרשתנו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬תפילת " כל‬ ‫נדרי" פותחת במילים‪ " :‬בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה‪ ,‬על דעת המקום ועל דעת הקהל ‪ -‬אנו מתירין‬ ‫להתפלל עם העבריינין"‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬שהשלב הראשון לכפרה הוא צירוף "עבריינים" לתוך קהל המתפללים‪ ,‬כי‬ ‫רק כך נוכל לבקש מה' סליחה וכפרה‪ .‬על פי הסבר חסידי חמוד‪ ,‬המילה "ציבור" מורכבת מהאותיות‬ ‫הראשונות של צ דיקים‪ ,‬בינוניים ו רשעים‪ ,‬כי כל ציבור מורכב מצדיקים‪ ,‬בינוניים ורשעים‪ ,‬ועלינו לדעת כיצד‬ ‫לצרף אותם יחדיו‪ ,‬בדיוק כמו בתחילת תפילת " כל נדרי"‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ר או מאמרי " סמיכות פרשיות מפרשת המרגלים עד פרשת קורח "‪ ,‬אלון שבות (‪ ,1891 ,)111‬עמוד ‪.21-98‬‬ ‫יש סוברים שמקור המושג " מראנוסים" הוא על פי המעמד ההלכתי של יהודים אלה בהיותם "למו מרים אנוסים"; ראה פתחי‬ ‫תשובה על יו" ד סי' רס"ח ‪" :‬ועיין בתשובת רשב"ש סימן ס"ח שכתב דבני המו מרים הערלים הנקראים אנוסים כשבאים לחזור‬ ‫בתשובה ‪ -‬אין להודיעם מצות קלות וחמורות ועונשן ואין לבהלו אבל יש למושכו חסד ‪ ;"...‬עיין באריכות בספרו של ‪Zimmels‬‬ ‫‪Hirsch Jakob: Die Marranen in der rabbinischen Literatur :Forschungen und Quellen zur Geschichte und‬‬ ‫‪Kulturgeschichte der Anussim , Berlin, 1932.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת" )‪www.tefilah.org - (1‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫‪ ‬כדוגמה השנייה ברצוני להתייחס לשאלה המעשית של צירוף מחללי שבת בפרהסיא למניין של עשרה‪ .‬רבות‬ ‫נכתב על שאלה זו בתקופות שונות‪ 3 .‬ברצוני להציג כאן את תשובתו המעניינת של הרב משה פיינשטיין זצ"ל‬ ‫‪4‬‬ ‫שהתיר הלכה למעשה לצרף מחללי שבת בפרהסיא למניין‪ ,‬והביא לכך הוכחה מקורית מפרשת מרגלים‪:‬‬ ‫עיקר החיוב של תפילה במניין של עשרה נלמד בגמרא (מגילה כ"ג ע" ב) מפרשת המרגלים מהפסוק בפרשתנו‪:‬‬ ‫"עַ ד מָ תַ י לָעֵ דָ ה ה ָָרעָ ה הַ זֹאת‪ ( "...‬במדבר י" ד‪ ,‬כז)‪ ,‬כי עדת המרגלים "הרעה"‪ ,‬כלומר בלי יהושע וכלב‪ ,‬היתה‬ ‫מורכבת מעשרה אנשים‪ .‬אותה עדה של מרגלים היתה של רשעים ממש שאף החטיאו את כל העם והביאו‬ ‫עליהם עונש חמור של ‪ 08‬שנות נדודים במדבר‪ .‬אם זה מקור החיוב בתלמוד למניין בעשרה‪ ,‬נלמד מכאן קל‬ ‫וחומר שיש לצרף למניין יהודים מחללי שבת בפרהסיא‪ ,‬שאינם באים להחטיא את ישראל‪.‬‬ ‫הרב סולובייצ 'יק ‪ 5‬העלה סברא נוספת להלכה‪ ,‬בדיונו על היתר ברכת כוהנים לכהן מחלל שבת בפרהסיא‪ :‬יש‬ ‫לאפשר ל כהן מחלל שבת לשאת את ידיו מדין קירוב רחוקים‪ ,‬כי בכך הכהן הזה יתקרב ויתחבר אל יהדותו‬ ‫ואל הציבור‪ ,‬אותו הוא בא לברך בברכתו של אהרן‪ ,‬ואסור לדחות אותו חו"ש ולאסור לו לשאת את כפיו‪.‬‬ ‫ייתכן שיש מקום להוסיף שיקול נוסף לפסיקה הלכתית זו‪ :‬חז"ל לימדו אותנו כלל חשוב בקירוב רחוקים על‬ ‫אתיו"‪ .‬הנביא‬ ‫פי הפסוק בישעיה (נ"ז‪ ,‬יט)‪ " :‬בו ֵֹרא ִניב ְׂשפָ תָ יִם‪ ,‬שָ לוֹם שָ לוֹם ל ָָרחוֹק וְ לַקָ רוֹב‪ָ ,‬אמַ ר ה' ְּורפָ ִ‬ ‫מקדים את ה" ָרחוֹק" ל"קָ רוֹב" ומכאן למדו חז"ל את הכלל‪" :‬מקום שבעלי תשובה עומדין ‪ -‬צדיקים גמורים‬ ‫אינם עומדין" (ברכות ל" ד ע" ב)‪ ,‬כי יש עדיפות מסוימת ל" ָרחוֹק" על ה"קָ רוֹב"‪.‬אם כך‪ ,‬יש לצרף למניין את‬ ‫הרחוק שבא להתפלל במניין לא רק מכוח "היתר" להתפלל עם עבריינים‪ ,‬אלא כזכות וחובה מיוחדת לקרב‬ ‫את מי שמוכן להשתייך לכלל ישראל בתפילה‪.‬‬ ‫לדיון זה משמעות חברתית מיוחדת לדורנו‪ .‬המסגרת של התפילה מהווה הזדמנות ייחודית להזמין ולצרף את כל‬ ‫שכבות עם ישראל לציבור אחד ומאוחד‪ ,‬מתוך דאגה וכבוד אמיתי לכל אחד ואחד‪ ,‬שיכול לתרום לציבור כולו‪.‬‬ ‫שבת שלום‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראו הרב דוד צבי הופמן בשו" ת מלמד להועיל ח" א סי' כ" ט; הר" י עטלינגר בשו" ת בניין ציון החדשות סי' כג; רבי חיים דוד הלוי ‪:‬‬ ‫'צירוף מחללי שבת למניין'‪ ,‬בתוך ספרו "עשה לך רב"‪ ,‬חלק ה'‪ ,‬עמ' סט‪ ,‬ועוד ‪.‬‬ ‫ראה שו" ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' י" ט; ח"ג סי' י"ד; ‪.‬‬ ‫ראה ספר שיעורי הרב על ענייני תפלה וקריאת שמע‪ ,‬מפי השמועה משיעורי רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'י ק‪ ,‬הוצאת ‪Mesorah‬‬ ‫‪ ,1818 ,Commission‬עורך‪ :‬ר' מנחם דוב גנק‪ ,‬סימן כ"ח "בדין כהן מחלל שבתלנשיאת כפים"‪ ,‬עמ' קפב ‪-‬ג‪.‬‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת" )‪www.tefilah.org - (2‬‬