‫הצגת תורת הבודהה ארבע האמיתות הנאצלות והדר של החמלה‪:‬‬ ‫פתיחה‪ :‬תורת הבודהה‪:‬‬ ‫"תכופות נשאלת השאלה א הבודהיז הוא דת או פילוסופיה"‪.1‬‬ ‫"הא זו דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? כל אלה? א לא אחד מה?‬ ‫‪...‬זו דר חיי שכל עניינה הוא הדר לשחרור‪ .‬לא יותר‪ .‬לא פחות"‪.2‬‬ ‫כדי להציג את תורתהבודהה‪ ,‬עלינו להגדיר בראש ובראשונה מה היא‪ .‬מסגנו השאלות בציטוטי‬ ‫לעיל‪ ,‬ניכר כי ב'בודהיז' ישנ רכיבי של דת‪ ,‬של פילוסופיה ושל פסיכותרפיה‪ .‬בהקדמה לספר‬ ‫'בודהיז – מבוא קצר' כותב על כ רז‪" :‬שני רבות נתפסה תורת הבודהה במערב כפילוסופיה‬ ‫מרתקת‪ ,‬בעלת מהלכי היסטוריי ותרבותיי‪ ,‬זר מחשבה המכיל בתוכו רעיונות עמוקי ביותר על‬ ‫טבע האד‪ ,‬טבע הקיו‪ ,‬המוסר‪ ,‬ההכרה‪ .‬לעתי הפקיעו מ התורה את יסוד האמונה‪ ,‬על מנת‬ ‫להתאימה לטע המערבי‪ ,‬ולאופנות פילוסופיות או פסיכולוגיות של העול המערבי‪ .‬ראו בה שיטת‬ ‫חשיבה‪ ,‬פילוסופיה‪ .‬במערב היא מכונה‪ ,‬לכ‪' ,‬בודהיז'"‪.‬‬ ‫"אלא שבאסיה נתפסת תורת הבודהה‪ ,‬מאז התחוללותה לפני כאלפיי וחמש מאות שני‪ ,‬כמשנת‬ ‫חיי של ריפוי ונחמה‪ ,‬לא של הגות מופשטת‪ .‬זוהי תורת מעשה‪ .‬אימו של יומיו שהוא חיי של‬ ‫פחות סבל‪ ,‬פחות תעתוע‪ .‬פחות תעתוע ולכ פחות סבל‪ .‬ההיסטוריה הבודהיסטית משופעת‬ ‫בפילוסופי‪ ,‬א ג פילוסופי אלה מאז ומתמיד התאמנו וחיו בדר הבודהה‪ .‬על כ‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לגבי‬ ‫מאות מיליוני החיי את חייה לפיה‪ ,‬תורת היא תורת מעשה‪".3‬‬ ‫מהותה של תורת הבודהה‪ ,‬מבהיר רז‪ ,‬בהיותה דרחיי‪ ,‬אימו של יומיו‪ ,‬תורתמעשה‪ .‬עלכ‪,‬‬ ‫מחדד רז‪ ,‬ראוי להשתמש במושג תורת הבודהה ולא במושג 'בודהיז'‪ .‬למושג 'בודהיז' אסוציאציות‬ ‫הקשורות לדר בה אנו תופסי דת‪ .‬הוא מכיל בתוכו ג תרגולי דתיי ופולחניי הקיימי בדר‬ ‫הבודהיסטית‪ .‬ג א נקבל את ההנחה שרבי מפולחני אלה הנ דר של אימו התודעה‪ ,‬הרי‬ ‫שבבואנו לעסוק ב'בודהיז' מהזווית הפילוסופית הבוחנת את הבודהיז כתורת מעשה‪ ,‬חשוב להבחי‬ ‫בי רכיבי אלה לבי פרקטיקות ותפיסות אמוניות שאינ הכרחיות‪ .4‬בהקשר לבודהיז כתורת‬ ‫מעשה‪ ,‬אשתמש אפוא‪ ,‬מעתה במושג "תורת הבודהה"‪.‬‬ ‫עלפי הגדרתו של רז‪ ,‬תורת הבודהה‪ ,‬הנה דר חיי המכילה רכיבי של פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫ופסיכותרפיה‪ .‬א כל רכיב מאלה שהוזכרו לעיל אינו יכול לתאר בפני עצמו את משנתהחיי של‬ ‫הבודהה‪ .‬שכ‪ ,‬כדר חיי היא מכילה את כול‪ ,‬א התייחסות אליה עלפי רכיביה תהיה תמיד‬ ‫רדוקציה של דר זו‪ .‬תורת הבודהה אינה רק פסיכולוגיה – תורת נפש‪ .‬היא ג לא רק פילוסופיה –‬ ‫תורה רעיונית‪ .‬בתורת הבודהה יש פסיכולוגיה‪ ,‬יש ג פילוסופיה‪ .‬א תורות ושיטות אלה ישמשו‬ ‫‪1‬ראהולה‪.29 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 2‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.11-12‬‬ ‫‪ 3‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.8-9‬‬ ‫‪" 4‬בקיומה המעשי והדתי ברחבי אסיה יש ותורת הבודהה לוקה בדיוק באותם תהליכים שאפשר למצוא בתורות רוחניות‬ ‫אחרות‪ :‬חכמה גדולה שהפכה למערכת כללים חמורים‪ ,‬שמתחילים להבחין בין 'נכון' ו 'לא נכון'‪ ,‬בין 'מאמין' ו 'שאינו מאמין'‪,‬‬ ‫בין 'אנחנו' ו 'הם'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היא לוקה בדיוק באותם חוליים שמפניהם היא מתריעה‪) ".‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.(8-9‬‬ ‫תמיד כנקודת מוצא וכליעזר לעניי העיקרי‪ :‬טרנספורמציה שמטרתה שחרור מאי הנחת קיומית –‬ ‫הד‪%‬ק ַהה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫‪5‬‬ ‫תורת הבודהה מכונה על ידי מתרגליה ְד ַה ְר ַמה אשתמש אפוא במושגי אלה לחילופי ‪.‬‬ ‫בתחילת חלק זה אציג את ארבע האמיתות הנאצלות לפי סדר הוראת‪ :‬דוקהה )‪ ;(1.1‬מקורה )‪;(1.2‬‬ ‫סיו הדוקהה – ניבאנה )‪ ;(1.3‬והדר לסיו הדוקהה הדר כפולת השמונה )‪ .(1.4‬אחרכ אתייחס‬ ‫למושג חמלה בתורת הבודהה ומרכזיותה בתורה זו בכלל ובזר המהאיאנה בפרט‪ .‬מושג זה משמעותי‬ ‫בשל הקשר הישיר שעושה תורה זו בי חמלה לאינחת )‪ .(1.5‬בסופו של חלק זה‪ ,‬אתאר את הפרדיגמה‬ ‫המחשבתית שמבנה תורת הבודהה זו ביחס לאיהנחת )‪.(1.6‬‬ ‫ארבע האמיתות הנאצלות‪:‬‬ ‫בדרשה על הנעת גלגל הדהרמה‪ ,‬הדרשה הראשונה אותה‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬נשא הבודהה‪ ,6‬הורה‬ ‫הבודהה את ארבע האמיתות הנאצלות‪ .‬בדרשה זו‪ ,‬שמהווה עד היו בסיס משות‪ .‬למרבית הזרמי‬ ‫הבודהיסטיי‪ ,‬מבהיר הבודהה את תפיסתו לגבי המצב הקיומי‪ :‬קיומה של דוקהה – אינחת קיומית‪,‬‬ ‫מקורה של הדוקהה‪ ,‬סיומה או כיבויה של הדוקהה והדר המובילה אל הסיו‪.‬‬ ‫‪ַ /%0‬הה היא 'זה שהתעורר'‪ .‬כלומר‪ ,‬אד שנעשה 'בודהה' נעשה ערני‪ ,‬ער להתנהלות‬ ‫"משמעות המילה ְ‬ ‫תודעתו‪ ,‬להתנהלות תודעת של אחרי ולהתנהלות המציאות‪ ,‬בצורה שונה מזו שבה אנו מורגלי‪.‬‬ ‫אד שהוא בודהה רואה את המציאות נכוחה וער לטבע של הדברי בפשטות העירומה‪ .‬ככה‪ ,‬כמו‬ ‫שה‪ .‬לא יותר‪ .‬לא פחות"‪ .7‬הוא רואה ומבי את הדוקהה‪ ,‬את איהנחת הקיומית‪ ,‬הוא מכיר ונוטש‬ ‫את הגורמי לאיהנחת‪ ,‬הוא מכיר וחווה את סיומה‪ ,‬והוא מביא לידי מימוש את הדר לסיומה‪.‬‬ ‫על פי תורת הבודהה‪ ,‬ידיעה אמיתית–חווייתית של אמיתות אלה תובנה אל תו אמיתות אלה ‬ ‫מהווה תנאי מספיק להתעוררות‪ .8‬בסטיפתהאנהסוטרה – הסוטרה על ִ‪4‬ינ‪ %‬תשומתהלב – אחת‬ ‫הסוטרות המרכזיות בזר התהרוואדה )‪ ,(DN22‬מופיעות ארבע האמיתות כאחד האובייקטי‬ ‫החשובי והמרכזיי אליה יש להפנות תשומתלב‪ .‬תשומתלב ותובנה אל ארבע האמיתות עצמ‬ ‫הנה האובייקט האחרו המופיע בסוטרה‪ ,‬הבנויה כמעבר מהאובייקטי הגסי ביותר )גו‪(.‬‬ ‫לאובייקטי המעודני ביותר‪ .‬לפירוט אופ ההתבוננות באובייקט זה מוקדש ג כשליש מסוטרה‬ ‫מרכזית זו‪.‬‬ ‫באמיתות הנאצלות נִ ְמ ָצא תפיסה רדיקלית של החוויה הקיומית‪ .‬כ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הטענה כי הקיו הוא‬ ‫דוקהה– אינחת אשר כוללת בתוכה תפיסה לפיה ג הדברי אות אנו תופסי כעונג או כאושר ה‬ ‫דוקהה‪.‬‬ ‫עיסוק אינטלקטואלי בדהרמה )תורת הבודהה( עשוי להביא להבנה של ההיגיו בבסיס טענה זו‪ :‬א‬ ‫נקבל את ההנחה שכל הדברי ארעיי‪ ,‬הרי שכל אובייקט אותו אנו חווי כמקור של אושר דינו‬ ‫להיעל‪ .‬היעלמותו תביא לאינחת‪ ,‬א ג בעצ הידיעה שאובייקט זה עתיד להיעל מצויה אי‬ ‫‪ 5‬פירוש המושג דהרמה הוא 'תורה'‪ .‬מחוץ להקשר בודהיסטי תכונה תורה זו בודהה‪-‬דהרמה – תורת הבודהה‪ .‬דהרמה הוא‬ ‫הכתיב הסנסקירטי‪ ,‬בכתיב הפאלי תורה היא ְד ַה ַּמה‪.‬‬ ‫‪ְ 6‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה – הסוטרה על הנעת גלגל הדהרמה‪.SN 5 ,‬‬ ‫‪ 7‬טל‪.21 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 8‬אנייה קונדניה אחד מחמשת הסגפנים ששמעו את דרשתו הראשונה של הבודהה‪ ,‬היה גם הראשון להתעורר כשזכה לידיעה‬ ‫מושלמת של האמיתות‪ .‬סיפור זה ממחיש‪ ,‬על‪-‬פי תורת הבודהה‪ ,‬כי ניתן להגיע להתעוררות משמיעה קשובה בלבד והבנה של‬ ‫אמיתות אלה‪.‬‬ ‫הנחת‪ .‬זוהי הדוקהה שמקורה בארעיות‪ .‬אול קיי פער בי הבנה אינטלקטואלית שכזו לבי הבנה‬ ‫חווייתית – תובנה של אמת זו‪ :‬נוכחות ע אובייקט מענג תו ידיעה ברורה‪ ,‬חדה וצלולה שאובייקט‬ ‫זה הוא דוקהה‪.9‬‬ ‫מרכזיות של ארבע האמיתות בתורת הבודהה הופכת אות למקור מתאי לחקירה של מטרות‬ ‫החינו בתורה זו‪ .‬חקירה זו תאפשר לנו להבי את הנחות היסוד של תורתהבודהה ואת מטרתה‬ ‫הטרנספורמטיבית‪.‬‬ ‫היות שמדובר‪ ,‬לתפיסתי‪ ,‬ברעיונות רדיקליי שקשה לתווכ באופ מדויק ובהיר באמצעות הצגה‬ ‫מושגית ליניארית‪ ,‬עשוי דיאלוג ע תורה אחרת והנחות יסוד אחרות שיש בה קרבה לתורה זו‪,‬‬ ‫להדהד ולחדד רעיונות אלה ולהיות מועיל להבנת‪.‬‬ ‫בטר נעמיק במחקר ארבע האמיתות‪ ,‬חשוב להדגיש שמהות היא בראש ובראשונה קיומית ולא‬ ‫אונטולוגית‪ .‬המילטו מדגישה את סירובו של הבודהה להתייחס לשאלות אונטולוגיות ואת הדגש שלו‬ ‫על החוויה הסובייקטיבית‪" :‬הבודהה נמנע באופ עקבי מלענות לשאלות הללו )ה'שאלות ללא מענה'(‬ ‫על רקע ההנחה שלעשות זאת יהיה מטעה או לא רלבנטי‪ .‬בטקסטי חוזרת ונשנית האמירה שלבודהה‬ ‫היה עניי א ורק במה שיהיה מועיל להשגת שחרור ממעגל החיי ושהשאלות הללו אינ מקדמות‪...‬‬ ‫)הבודהה( מעביר באופ מכוו את תשומת הלב הרחק משאלות אובייקטיביות על מה ה הדברי‬ ‫להבנה של החוויה הסובייקטיבית של הקיו של היצור האנושי"‪ .10‬על כ מוסי‪ .‬טל‪:‬‬ ‫"אף שלעתים השיח הבודהיסטי עלול להישמע כשיח פילוסופי‪ ,‬יש לזכור שדבריו של הבודהה הם בראש‬ ‫ובראשונה דברים שמצביעים על דרך לריפוי הנפש מסבלותיה – תורת נפש‪ .‬מטרתה של תורת הנפש‬ ‫הבודהיסטית אחת היא‪ :‬לפתור את בעיית הסבל"‪.11‬‬ ‫ַס ַצ'ה – האמת אודות דוקהה‬ ‫'רי ַ‬ ‫ד)( ְַהה ִ‬ ‫‪ְ 1.1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫"להיוולד זה דוקהה‪ ,‬להזדק‪ +‬זה דוקהה‪ ,‬לחלות זה‬ ‫דוקהה‪ ,‬למות זה דוקהה‪ ,‬עצב ומרירות‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה‬ ‫וייאוש ג ה דוקהה‪ ,‬להיות במגע ע השנוא זה‬ ‫דוקהה‪ ,‬להיות מופרד מהאהוב זה דוקהה‪ ,‬לא לקבל‬ ‫מה שרוצי זה ג דוקהה‪ ,‬בקצרה‪ ,‬חמשת מצרפי‬ ‫האחיזה ה דוקהה"‪.13‬‬ ‫‪ 9‬המבקרים היו יכולים לטעון כי ידיעה שכזו היא זו שבעצמה יוצרת את הסבל‪ ,‬אך על פי תורת הבודהה‪ ,‬ידיעה זו היא‬ ‫שתאפשר לנו שלא להיאחז בשום אובייקט‪ ,‬בהיעדרה של היאחזות נוכל לחוות כל אובייקט באופן מלא ולמצוא שמחה עמוקה‬ ‫השונה באופן מהותי מהעונג שאנו מוצאים באובייקטים של השתוקקות והיאחזות‪.‬‬ ‫‪Hamilton, S., “the ‘External World’: Its Status and Relevance in the Pali Nikayas”, Religion, 10‬‬ ‫‪Volume 29, 1999, pp. 73-90, p. 77.‬‬ ‫‪ 11‬טל‪.47 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 12‬כפי שכתבתי בפרק המבוא‪ ,‬בציטוטים של מחברים שונים קיימים אופנים שונים של תרגום של מושגים מתורת הבודהה‪.‬‬ ‫התרגומים השונים עלולים ליצור בלבול‪ .‬המושג "‪ִ 5‬ריַ ַס ַצ'ה" ‪ -‬שמתורגם בספרו של ראהולה כ"אמת נאצלת" מתורגם על ידי‬ ‫אחרים כ"אמת האצילים"‪ .‬התרגום בו אעדיף אני להשתמש הנו 'אמת נאצלה'‪ִ 5) .‬ריַ‪ַ -‬ס ַצ'ה ‪ -‬אריה – אצילי‪ /‬נאצל‪ ,‬סצ'ה – אמת‬ ‫– יכול להיות מתורגם הן כאמת האצילים הן כאמת נאצלת‪/‬ה והן כאמת של האציל ‪ -‬הוא הבודהה(‪.‬‬ ‫‪ 13‬סוטת הנעת גלגל הדהרמה – ‪ Dhammacakkapavatana Sutta S V 421,‬בתוך‪ ,‬שוורץ‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ .3‬לאור טענותיו‬ ‫)להלן( של ראהולה‪ ,‬החלפתי את התרגום "סבל" למושג הפאלי המקורי "דוקהה"‪.‬‬ ‫ד‪ְַ 8%‬הה‬ ‫על פי ראהולה האופ בו נוהגי מלומדי רבי לתרג ולפרש את האמת הנאצלה הראשונה ' ְ‬ ‫ד‪ְַ 8%‬הה' כ'סבל'‪' ,‬צער' או 'איסיפוק' יוצר את‬ ‫ַס ַצ'ה' אינו מספק וא‪ .‬מטעה‪ .14‬תרגו המילה ' ְ‬ ‫‪9‬רי ַ‬ ‫ִ‬ ‫הרוש כי תורת הבודהה הנה תורה פסימית‪ .‬תרגו זה נכו אמנ מילולית‪ ,‬ממשי ראהולה‪ ,‬אול‬ ‫הוא מוטעה ומטעה כאשר מתרגמי אותו בהקשר של 'האמת הנאצלה הראשונה'‪ .‬אמת זו מייצגת‬ ‫היבט מרכזי בתפיסת העול של הבודהה ולה משמעות פילוסופית עמוקה יותר‪ .‬משמעות הכוללת‬ ‫רעיונות מורכבי כמו ארעיות‪ ,‬העדרשלמות וריקות מקיו עצמי בלתיתלוי‪.‬‬ ‫כ לדוגמה‪ ,‬האמת בדבר דוקהה‪ ,‬איננה שוללת את קיומה של חוויית האושר‪ .‬ההיפ הוא הנכו‪ .‬תורה‬ ‫זו גורסת כי ישנ צורות שונות של אושר רוחני וחומרי‪ .‬א כל אלה כלולות א‪.‬ה באמת הנאצלה של‬ ‫הדוקהה‪ ,‬לא משו שיש בה 'סבל' לכשעצמ‪ ,‬אלא משו שא‪ .‬בה יש יסוד של אינחת הנובע‬ ‫מארעיות‪ .‬הנטייה להיקשר‪ ,‬להתלות ולהיאחז באובייקטי של אושר‪ ,‬והעובדה שאובייקטי אלה‬ ‫ארעיי‪ ,‬הופכת את האובייקטי הללו ואת האושר הנלווה לה‪ ,‬לדוקהה‪.‬‬ ‫האמת הנאצלה הראשונה איננה טוענת אפוא כי 'הכול סבל'‪ ,‬אלא טוענת שלאור מאפייני הקיו‪ ,‬קיי‬ ‫יסוד של אינחת בכל‪ .‬טל מדגי זאת היטב‪" :‬נניח שאני אד שאוהב במיוחד שוקולד‪ .‬אני אוכל‬ ‫שוקולד שוויצרי משובח ומתענג על כל נגיסה‪ ,‬וכמו כל דבר אחר בחיי‪ ,‬אחרי זמ מה‪ ,‬השוקולד נגמר‬ ‫והמתיקות חולפת‪ .‬אני רוצה עוד‪ ,‬אבל מה לעשות? אי‪ .‬נגמר‪ .‬ולא נחמד לי ע זה‪ .‬אני מודד את‬ ‫הסיפוק שלי במונחי של נחת מול אי נחת‪ .‬של טוב כנגד לא טוב‪ .‬יש שוקולד – טוב; אי שוקולד – לא‬ ‫טוב‪ .‬כשאני רואה את האישיות שלי כנפרדת מכל שאר הדברי‪ ,‬וכשאני נאחז ברעיו שדברי‬ ‫שמוצאי ח בעיניי יכולי או צריכי להישאר שלי‪ ,‬או איתי‪ ,‬אני נופל לתו מלכודת הסבל" ‪.15‬‬ ‫ההיאחזות בקביעות של הדברי שמוצאי ח בעיננו‪ ,‬היא אפוא זו שבשלה אנו נופלי למלכודת של‬ ‫הסבל‪ .‬השוקולד הוא לכאורה מקור לאושר‪ ,‬א העובדה שאנו נאחזי בו ומשתוקקי לקביעותו היא‬ ‫שמביאה לסבל‪ .‬תפיסה זו תקפה ג לגבי דברי שאנו סולדי מה ורוצי שה ייעלמו‪ .‬אנו עלולי‬ ‫לסלוד מערכו הקלורי של השוקולד שפוג ביכולת שלנו ליהנות מהשוקולד‪ ,‬א ער זה לא יכול‬ ‫להעל‪ .‬גור מרכזי לאינחת‪ ,‬אותו נפגוש באופ בולט ג אצל קאמי‪ ,‬הנו המוות‪" :‬מכיוו שא‬ ‫נולדתי – אי ספק שבסופו של דבר ג אמות‪ .‬ואני הרי רוצה לחיות‪ ,‬ולא רוצה למות‪ .‬אני יודע שככל‬ ‫שאני מזדק‪ ,‬ושככל שמצב הבריאות שלי נעשה ירוד‪ ,‬כ אני מתקרב עוד ועוד ליו מותי‪ .‬אז מה‬ ‫אומר הבודהה על כל זה? 'כל זה הוא סבל'‪ .‬למה? מכיוו שכל זמ שאני מפחד למות‪ ,‬להזדק‪ ,‬או‬ ‫לחלות‪ ,‬אני בעצ מפחד ג לחיות‪ .‬לחיות ְ‪ֶ -‬א ֵמת"‪.16‬‬ ‫שלושת המאפייני‪ :‬תורת הבודהה מתארת את העול באמצעות שלושה מאפייני או סימני‬ ‫י‪'0‬ה אליה התייחסתי לעיל‪ .‬העובדה שהכל בר‬ ‫'נ ַ‬ ‫עיקריי‪ .17‬המאפיי הראשו הוא הארעיות – ִ‬ ‫חלו‪ ,.‬הכל משתנה‪ .‬העובדה שהאי בעול דבר שיישאר בלא שינוי‪ ,‬שאי שו דבר שאפשר לאחוז‬ ‫כיציב וקבוע‪ .‬המוות הוא אחד הביטויי של מאפיי זה‪ .‬הארעיות היא אחד מהגורמי למאפיי השני‬ ‫– דוקהה‪ .‬עובדת איהנחת‪ .‬איהנחת מצויה לכשעצמה ומצויה ג במושאי העונג לאור ארעיות‪.‬‬ ‫ַ‪1‬ה – היעצר עצמיות נפרדת וקבועה‪ .‬העובדה ש"אי אפשר למצוא בעול‬ ‫המאפיי השלישי הוא 'נ ַ‬ ‫‪ 14‬ראהולה‪ .40-42 ,2004 ,‬ההדגשה שלי‪.‬‬ ‫‪ 15‬טל‪.51 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 16‬טל‪ .51 ,2006 ,‬ההדגשה והניקוד שלי‪.‬‬ ‫‪17‬טל‪.28 ,2006 ,‬‬ ‫משהו‪ ,‬דבר או אירוע‪ ,‬שהוא בעל קיו עצמי נפרד וקבוע‪ .‬דבר אינו נפרד‪ .‬דבר אינו קבוע"‪ .18‬גישה זו‬ ‫גורסת כי קיי "הבדל יסודי בי הדר בה אנחנו תופסי את העול‪ ,‬לבי הדברי הקיימי עצמ‪.‬‬ ‫הדברי לא קיימי באופ בו אנחנו נוטי להאמי‪ ,‬כמציאות חיצונית‪ ,‬עצמאית ואובייקטיבית"‪.19‬‬ ‫הדברי אינ קיימי באופ נפרד וכ ג אותו דבר אותו אנו מכני 'עצמי'‪ .‬תורת הבודהה גורסת כי‬ ‫אנו נוטי לייחס ל'עצמי' ְק ִביע‪%‬ת ונִ ְפרד‪%‬ת כאשר למעשה‪ ,‬ה'עצמי'‪ ,‬ככל התופעות ארעי‪ ,‬משתנה‪,‬‬ ‫גמיש‪ .‬ההתייחסות לעצי כקבוע‪ ,‬ככל התעלמות ממאפיי הארעיות היא גור לסבל‪.‬‬ ‫הדבר אותו אנו מכני 'עצמי' הוא ג תוצר‪ .‬תוצר של גורמי ותוצאות שמשפיעי עליו ויוצרי אותו‬ ‫מחדש בכל רגע‪ .‬תוצר שמצוי כל הזמ בתהליכי התהוות‪ .‬אי לו 'אוטונומיה' נפרדת‪ .‬בכל רגע ורגע הוא‬ ‫מתהווה על ידי החברה בה הוא שות‪ ,.‬על ידי נסיבות בלתינשלטות‪ ,‬על ידי הגו‪ .‬ודרישותיו‪ .‬תורת‬ ‫הבודהה מתייחסת אל רעיו ה'עצמי' כאל אשליה‪ ,‬כל מה שקיי הוא התהוות המותנית על ידי תנאי‬ ‫וגורמי שוני‪ .‬התהוות המצויה בקשרי גומלי תמידיי ע סביבתה‪ .‬התהוות גומלי‪.+‬‬ ‫מבי שלושת המאפייני‪ ,‬בחר הבודהה בדוקהה כאמת הנאצלת הראשונה‪ .‬עובדה זו קשורה כאמור‬ ‫למאפיי הקיומי של תורה זו‪ .‬נית למצוא עניי אונטולוגי ברעיו הארעיות או עניי אפיסטמולוגי‬ ‫‪0%‬פתרונות לבעיות אלה‪.‬‬ ‫ברעיו היעדר העצמיות‪ .‬א הבודהה מתעניי בקיו האנושי‪ ,‬בעיותיו ַ‬ ‫למעשה‪ ,‬עניינה הראשי של תורת הבודהה אינו דוקהה‪ ,‬סבל‪ ,‬אינחת‪ ,‬אבסורד‪ ,‬כאב קיומי או אנגסט‪.‬‬ ‫ג לא לידה‪ ,‬מחלה‪ ,‬גסיסה או מוות; לא עצב ומרירות‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה וייאוש‪ .‬הסיבה שהבודהה מתאר‬ ‫את ה'דוקהה' בכל כ הרבה אופני ותארי‪ ,‬היא שהוא מתעניי בהפ הגמור‪ .‬עניינו המרכזי של‬ ‫תורת הבודהה היא במושג ה"התעוררות"‪ .‬התעוררות ממציאות הסבל; התעוררות מאשליית העצמי;‬ ‫ִש ְחר‪%‬ר מדוקהה שמתבטא בחוויות של ְִגיל‪ ,‬שמחה‪ ,‬שלווה‪ ,‬נדיבות‪ ,‬אהבה וחמלה כמטרה וכדר‬ ‫לשחרור‪.‬‬ ‫עזאת‪ ,‬טוענת תורת הבודהה‪ ,‬כדי לחפש ולמצוא שחרור‪ ,‬יש לדעת ממה משתחררי‪ .‬כדי למצוא‬ ‫שמחה‪ ,‬יש להכיר את המצב של העדרה עצב‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה או ייאוש‪ .‬כדי לפתח ולטפח חמלה יש‬ ‫לדעת ולהכיר‪ ,‬דר חוויה ישירה והתנסות‪ ,‬את הסבל‪ .‬הבנה של דוקהה הנה אכ תנאי הכרחי‬ ‫לפיתוח האיכויות שציינתי לעיל‪ .‬כדי למצוא שחרור יש אפוא‪ ,‬להכיר את האמת הנאצלה הראשונה‪.20‬‬ ‫ַס ַצ'ה – האמת אודות מקור הדוקהה‬ ‫'רי ַ‬ ‫מ)דיַה ִ‬ ‫הס ַ‬ ‫ד)( ְַה ַ‬ ‫‪ְ 1.2‬‬ ‫"וזוהי האמת הנאצלה של מקור הסבל‪ .‬הסבל עולה מתו הצמא )השתוקקות(‪ ,‬שמוביל להתהוות‬ ‫מחדש‪ ,‬שמלווה בתשוקה שלובה בעונג‪ ,‬ומהנהייה אחרי עונג שעכשיו הוא כא‪ +‬ועכשיו הוא ש –‬ ‫כלומר מ‪ +‬הכמיהה לעינוגי החושי‪ ,‬מ‪ +‬הכמיהה להמשכיות החיי ומ‪ +‬ההשתוקקות לעוצמה"‪.21‬‬ ‫מקור הדוקהה הוא אפוא הצמא‪ ,‬ההשתוקקות‪ ,‬התאווה‪ .‬במקו אחר מתורג הצמא כ"חמדנות‬ ‫חסרתגבולות"‪ .‬אול‪ ,‬מבהיר ראהולה‪..." ,‬המונח צמא כולל לא רק השתוקקות לתענוגות חושי‪,‬‬ ‫‪18‬רז‪.17 ,2006 ,‬‬ ‫‪19‬הדלאי לאמה‪.34 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 20‬בשפה נגישה יותר‪ ,‬עלינו להכיר ב‪ ...":‬עובדה של הנוכחות האוניברסאלית של אי‪-‬הנחת‪ .‬אין זו פסימיות‪ ,‬אלא ראייה‬ ‫צלולה של נוכחות המצוקה בכול‪ .‬אנחנו משתוקקים למשהו והוא אינו מתגשם‪ ,‬או שהוא מתגשם לא כפי שרצינו; או שיש‬ ‫בידינו משהו‪ ,‬והוא משתנה שלא לרצוננו; או שהוא הולך מאתנו – הוא נפרד‪ ,‬נעלם‪ ,‬מת‪ ,‬אובד‪ ,‬חולף‪ .‬לעולם אנחנו בין הרצוי‬ ‫שאינו מתגשם לבין המצוי שנפרד מאתנו‪ .‬שניהם בוגדים בנו‪)".‬רז‪ ,15 ,2006 ,‬ההדגשה שלי(‪.‬‬ ‫‪ְ 21‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ - SN V‬מבוסס על התרגום המובא ב‪ :‬טל‪.52 ,2006 ,‬‬ ‫לעושר ולכוח והיאחזות בה‪ ,‬אלא ג השתוקקות לרעיונות ולאידיאלי‪ ,‬להשקפות ודעות‪,‬‬ ‫לתיאוריות‪ ,‬למושגי ולאמונות והיאחזות בה"‪.22‬‬ ‫הדוקהה‪ ,‬שמקורה בצמא‪ ,‬בהשתוקקות או בתאווה‪ ,‬נובעת מ "‪ ...‬פער גדול בי העול כפי שאנחנו‬ ‫מציירי אותו לבי העול כפי שהוא‪ ....‬מפער שבי המציאות כפי שהיא לבי ציורי המציאות שלנו‪,‬‬ ‫ובמיוחד ציור האגו שלנו והצמא הגדול לספק את צרכיו ואת תשוקותיו"‪.23‬‬ ‫טל מתאר זאת כ‪" :‬סבל נוצר כשיש פער בי מה שאני חווה כא ועכשיו לבי מה שהייתי רוצה לחוות‬ ‫במקו אחר או בזמ אחר‪ .‬אני משתוקק למשהו שאי לי‪ ,‬או שאני משתוקק לכ שמשהו שיש לי ברגע‬ ‫הנוכחי ימשי להיות שלי ג ברגע הבא‪ .‬ואני סובל כשאני מסרב לקבל את היות הדברי בני חלו‪..‬‬ ‫אני נאחז בדבר שאליו אני משתוקק ומפחד שאאבד אותו‪ .‬ובכל פע שאני משיג אותו מחדש‪ ,‬אני‬ ‫מתרגל יותר ויותר למצב זה של השתוקקות ומקבל אישור מחודש לעונג שמושא תשוקתי מסב לי;‬ ‫אבל אני לא ש לב לכ שכל השתוקקות כזאת גובה ממני את מחיר הפחד‪ .‬ובתו האחיזה המפוחדת‬ ‫באותו הדבר שאליו אני משתוקק‪ ,‬אני הופ עונג לסבל"‪. 24‬‬ ‫העונג הנובע מהשגת 'מושאי האושר' שלנו והסיפוק הנובע מהרחקת של 'מושאי הסלידה' שלנו‪,‬‬ ‫מביא אכ עלפי טל לעיוורו‪ .‬אנו מניחי שהסבל שלנו קשור להעדר של 'מושאי האושר' או‬ ‫לנוכחות של 'מושאי הסלידה'‪ .‬איננו מביני שאיהנחת קשורה לרגשות של השתוקקות‪ ,‬סלידה‬ ‫ופחד שאנו מפתחי כלפי מושאי אלה‪.‬‬ ‫חוויות העונג והסיפוק והמרד‪ .‬אחריה‪ ,‬לא מותירות בידינו קשב וצלילותדעת בה נוכל להתבונ על‬ ‫דברי כהוויית‪ .‬לא מותירה לנו צלילותדעת בה נוכל להבחי במקור האמיתי של איהנחת‪.‬‬ ‫להבחי בכ שרגשות של השתוקקות‪ ,‬סלידה ופחד העצמ מקור הסבל‪ .‬הפסיכולוגיה הבודהיסטית‬ ‫מניחה כי שלושת הרגשות האלה ה ביטויי שוני של השתוקקות‪ .‬הסלידה היא השתוקקות‬ ‫להעדר; ואילו הפחד הנו הרצו שלא לאבד מושא השתוקקות‪.‬‬ ‫מקור הדוקהה הנו אפוא ההשתוקקות – הצמא‪ .‬בהעדר קשב וצלילותדעת איננו יכולי להבי שעל‬ ‫מנת למצוא רוויה לצמא הנפשי לא יספיקו כל המי שבעול‪ .‬שצמא זה דורש אופ התמודדות אחר –‬ ‫כיבוי‪:‬‬ ‫ַס ַצ'ה – האמת אודות כיבוי או היפסקות הדוקהה‪:‬‬ ‫'רי ַ‬ ‫יר‪4‬ד ַהה ִ‬ ‫ד)ק ַהנִ ְ‬ ‫‪ְ 1.3‬‬ ‫תורתהבודהה חפה מפסימיות משו שעניינה העיקרי אינו הסבל אלא השחרור ממנו‪ .‬משו שהיא‬ ‫מניחה שיש "שחרור‪ ,‬חירות‪ ,‬חופש מסבל‪ ,‬מהמשכיות הדוקהה"‪ .‬טענה זו מוצגת באמת הנאצלה‬ ‫י‪0‬אנַה‪ ,‬המוכרת יותר בצורת‬ ‫השלישית – האמת הנאצלה של כיבוי או היפסקות הדוקהה – הנִ ַ‬ ‫הסנסקריט– נירוואנה‪" :25‬זוהי האמת הנאצלה של ק; הסבל‪ :‬זוהי ההיעלמות המוחלטת וחידלו‬ ‫הצמא‪ .‬זהו הוויתור עליו‪ ,‬זניחתו‪ ,‬השחרור ממנו‪ ,‬הניתוק ממנו"‪ .26‬כפי שנית לראות‪ ,‬הנירוואנה‬ ‫מתוארת במונחי שליליי‪ .27‬מחד גיסא‪ ,‬מדובר בהיפסקות הדוקהה – פתרו הבעיה; מאיד גיסא‪,‬‬ ‫‪ 22‬ראהולה‪.55 ,2004 ,‬‬ ‫‪23‬רז‪.16-17 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 24‬טל‪.52 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 25‬ניסוח מחדש של ההגדרה לנירוואנה ב‪ :‬ראהולה‪.61 ,2004 ,‬‬ ‫‪ְ 26‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ .SN V‬התרגום בתוך‪ :‬צ'רניאק‪ ,‬א‪ ,.‬כתבים נבחרים‪ ,‬בתוך‪ :‬ראהולה‪.120 ,2004 ,‬‬ ‫‪..." 27‬נירוואנה מתוארת בדרך כלל במונחים שליליים; אולי דרך תיאור פחות מסוכנת‪ .‬ההתייחסות אליה היא במונחים‬ ‫שליליים כמו 'הכחדת הצמא‪ ,‬טנהקהיה‪' ,‬לא ניתנת לחלוקה'‪' ,‬לא מותנית'‪' ,‬העדר תשוקה'‪' ,‬היפסקות' נירודהה‪' ,‬כיבוי'‪' ,‬הכחדה'‪,‬‬ ‫ניבאנה‪) ".‬ראהולה‪ ,62 ,2004 ,‬הציטוט ללא מרבית התרגומים לפאלי לאור חוסר הרלבנטיות(‪.‬‬ ‫פתרו הבעיה נעשה על ידי הפסקה‪ ,‬הכחדה או כיבוי של ההשתוקקות הצמא‪" .28‬הפתרו שמציע‬ ‫הבודהה"‪ ,‬מבאר טל‪" ,‬הוא פתרו יסודי‪ ,‬בסיסי וחסר פשרות‪ .‬הבודהה ניגש היישר לשורשי הסבל‪ :‬אל‬ ‫ההשתוקקות עצמה‪ ...‬עכשיו מסתבר שתורת הנפש הבודהיסטית יומרנית במיוחד; זו אינה תורת נפש‬ ‫שמנסה להפו אנשי אומללי בצורה פתולוגית לאומללי בצורה נורמאלית או סבירה;‬ ‫הפסיכולוגיה של הבודהה מציעה פתרו כולל וגור‪ .‬לבעיית הסבל; טיפול שורש‪ ,‬א תרצו‪ :‬יש‬ ‫להפסיק באופ מלא את ההשתוקקות‪ .‬כשלא אשתוקק – לא אסבול"‪. 29‬‬ ‫חיבור זה עוסק באינחת אינהרנטית‪ .‬לפי הפסקה לעיל‪ ,‬נית היה להסיק‪ ,‬כי קיומה של נירוואנה‬ ‫מצביע על כ שעלפי תורת הבודהה‪ ,‬איהנחת איננה אינהרנטית‪ .‬סוגיה זו מביאה אותי להזכיר שוב‬ ‫את הדר בה הגדרתי 'אינחת אינהרנטית' בפרק המבוא )בסעי‪ .‬המשתני ‪ :(4‬לאינחת אינהרנטית‬ ‫התייחסתי כאינחת שנית להגיע לסיומה ללא קפיצה אל הטרנסצנדנטי וללא ביטולה והעלמתה‪ .‬אי‬ ‫נחת שסיומה האפשרי קשור לקבלה מלאה שלה ושינוי האופ בו אנו מגיבי אליה‪ .‬ק; הדוקהה‬ ‫מתואר כמצב של "ההיעלמות המוחלטת וחידלו הצמא"‪ ,‬התופעות המוגדרות כדוקהה עשויות‬ ‫להמשי להתקיי‪ ,‬א בהעדר צמא‪ ,‬אי ה נחוות עוד כאינחת‪ .30‬הפרמטרי שהוגדרו כמאפייני של‬ ‫דוקהה‪ :‬מחלה‪ ,‬גסיסה ומוות‪ ,‬ממשיכי להתקיי‪ ,‬א בהעדר צמא ה אינ נחווי כאינחת‪.‬‬ ‫הדוקהה ה'אונטולוגית' ממשיכה להתקיי‪ ,‬אול הדוקהה ה'אפיסטמולוגית'‪ ,‬והיא בלבד‪ ,‬נפסקת‪.‬‬ ‫האמת הראשונה הציגה את הבעיה‪ ,‬השנייה את מקור הבעיה ואילו השלישית מציגה את הפתרו‬ ‫לבעיה‪ .‬מוב שהפתרו בו מדובר אינו פתרו פשוט‪ ,‬לכ מתבקש לעבור עתה לאמת הרביעית – למרש‪,‬‬ ‫לדר‪.‬‬ ‫ַס ַצ'ה– האמת אודות הדר בעלת שמונת הנתיבי‪:‬‬ ‫'רי ַ‬ ‫‪ַ 1.4‬מ ַ‪6‬ה ִ‬ ‫"זו האמת הנאצלה של הדר המובילה לק‪ 7‬הסבל‪ :‬זוהי הדר הנאצלה בעלת שמונה הנתיבי;‬ ‫כלומר‪ :‬השקפה נכונה‪ִ ,‬ה ְ‪:ַ 9‬וונ)ת נכונה‪ ,‬דיבור נכו‪ ,+‬עשייה נכונה‪ ,‬אורח חיי נכו‪ ,+‬מאמ‪ 7‬נכו‪,+‬‬ ‫תשומת לב נכונה‪ ,‬ריכוז נכו‪.31"+‬‬ ‫כפי שציינתי לעיל תורתהבודהה היא בעיקר דר‪ ,‬דר התמרה של התודעה המאפשרת שחרור‬ ‫מדוקהה‪ .‬עבור ההולכי בדר זו היא נתפסת כ "‪...‬משנת חיי של ריפוי ונחמה‪ ,‬לא כהגות מופשטת‪.‬‬ ‫זוהי תורת מעשה‪ .‬אימו של יומיו שהוא חיי של פחות סבל‪ ,‬פחות תעתוע‪ .‬פחות תעתוע ולכ פחות‬ ‫סבל"‪.32‬‬ ‫הדר בעלת שמונה הנתיבי מתוארת באופ נוס‪ .‬כדר שבה שלושה אימוני‪ (1) :‬האימו‪ +‬בהתנהגות‬ ‫מוסרית )סילה(; )‪ (2‬האימו‪ +‬במשמעת מנטאלית או מדיטציה )סמאדהי(; )‪ (3‬והאימו‪ +‬בחֹכמה‬ ‫)פניא‪" .(33‬התנהגות מוסרית )סילה( בנויה על המושג הרחב של אהבה אוניברסאלית וחמלה לכל‬ ‫‪ 28‬פירושה המילולי של נירוואנה הנו "קרירות"‪Buddhadasa Bhikkhu, Mindfulness With Breathing, Chaiya, ,‬‬ ‫‪Evolution/ Liberation: 1987, p. 101.‬‬ ‫‪ 29‬טל‪.53 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 30‬כך לדוגמה העובדה שהבודהה עצמו היה בסוף חייו זקן שהתקשה ללכת ומת מהרעלת בשר‪ .‬הבודהה חווה את תופעת‬ ‫המחלה‪ ,‬אולם בהעדר השתוקקות הוא לא חווה את הדוקהה כתופעה כדוקהה שהיא חוויה‪.‬‬ ‫‪ְ 31‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ .SN V‬התרגום מבוסס על‪ :‬צ'רניאק‪ ,‬א‪ ,.‬כתבים נבחרים‪ ,‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ .120 ,2004 ,‬את‬ ‫המושגים של צ'רניאק "הדרך הנאצלה כפולת השמונה" ו'קשב' החלפתי במושגים של רז‪" :‬דרך שמונת הנתיבים" ו'תשומת‪-‬לב'‬ ‫שנתפסים בעיניי כמתאימים ומדוייקים יותר‪.‬‬ ‫‪32‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬הקדמה‪ ,‬בתוך טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.9‬‬ ‫‪ 33‬פניא בפאלי‪ ,‬בסנסקריט‪ :‬פרג'ניא‪.‬‬ ‫היצורי החיי‪ ,‬שעליה מבוססת תורת הבודהה"‪ .34‬האימו במשמעת מנטאלית כולל בתוכו פיתוח‬ ‫מאמ; נכו‪ ,‬קשב נכו וריכוז נכו באמצעות תהליכי )מדיטטיביי( של פיתוח התודעה שנועדו‬ ‫להשקיט את הרוח‪ .‬האימו בחכמה כולל בתוכו את ההשקפה הנכונה שתמציתה "היא הבנת ארבע‬ ‫האמיתות הנאצלות"‪ .35‬וההתכוונות הנכונה הכוללת "מחשבות של וויתור או איהיאחזות נטולי‬ ‫אנוכיות‪ ,‬מחשבות אהבה ומחשבות לא אלימות כלפי כל היצורי החיי"‪) .‬ש(‪.‬‬ ‫פסקה זו מבהירה את מרכזיות של ארבע האמיתות בתורת הבודהה – ההשקפה הנכונה הנדרשת‬ ‫מההול בדר הבודהה הנה הבנה של ארבע האמיתות‪ .‬בהבנה אי הכוונה להבנה תיאורטית אלא‪:‬‬ ‫לחקירה מלאה של הדוקהה‪ ,‬לעזיבה של מקורה‪ ,‬לחוויה של ק; הסבל ולמימוש של הדר‪ .36‬ההשקפה‬ ‫הנכונה מביאה להתכוונות נכונה שהיא התכוונות נטולת השתוקקות‪ ,‬אנוכיות או אלימות ומלאת‬ ‫אהבה וחמלה והיא שמובילה לאימו המוסרי‪ .‬את האימוני בחכמה ובמוסר מגבה האימו במשמעת‬ ‫המנטאלית שמאפשר לחזק את האימו המוסרי‪ ,‬להעמיק את האימו בחכמה ולחוות את השקטת‬ ‫הרוח‪.‬‬ ‫בהתייחסות זו מקופלת הנחת יסוד חשובה של תורת הבודהה על טבע האד‪ ,‬לפיה בהעדר אינחת‬ ‫והשתוקקות‪ ,‬הנטייה האנושית היא לרגשות של אהבה וחמלה‪ .‬פרט להנחה זו נית להבחי בשתי‬ ‫הנחות נוספות על טבע האד‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫דוקהה ההנחה הראשונה גורסת כי "‪...‬קיי שוויו יסודי בינינו לבי האחרי במוב‬ ‫‪37‬‬ ‫שיש לכולנו שאיפה להיות שמחי ולהתגבר על הסבל"‪ .‬על פי הנחה זו חוויית הדוקהה‬ ‫והרצו להשתחרר ממנה ולמצוא שמחה הנ אוניברסאליות משותפות לכל בני האד‬ ‫ולמעשה לכל היצורי החשי‪.38‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫טבע ההתעוררות ההנחה השנייה‪ ,‬מייחסת לכל בני האד את הפוטנציאל להתעורר‬ ‫ולהשתחרר מהסבל‪ .‬הנחה זו מכונה בכמה זרמי בודהיסטיי "טבע הבודהה" – הטבע‬ ‫הפוטנציאלי של להיות ער‪.39‬‬ ‫שתי ההנחות הללו ה שמגדירות את הרלבנטיות של תורת הבודהה‪ .‬ההנחה הראשונה המגדירה את‬ ‫התורה כתורה כללית‪ .‬ההנחה השנייה מגדירה את הדר כרלבנטית לכל ולא למיעוט נבחר‪ .‬לא רק‬ ‫הבעיה אוניברסאלית‪ ,‬אלא ג האפשרות לפתרו‪.‬‬ ‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬הפרדיגמה שמתוות ארבע האמיתות הנאצלות תשמש אותנו לדיאלוג ע קאמי‪.‬‬ ‫אול לאור העובדה שעבודה זו חוקרת ג את היחסי בי מיקוד פנימי וחיצוני בתורת הבודהה‪,‬‬ ‫חשוב כבר בשלב זה להדגיש את החמלה כמושג מרכזי בתורת הבודהה כולה ובפרט בזר המהאיאנה‪.‬‬ ‫מושג זה יהיה מרכזי בדיאלוג ע קאמי בסופו של החלק השני‪ ,‬כמו ג בחלקה השלישי של העבודה‪.‬‬ ‫‪ 34‬ראהולה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ ,72‬האימון המוסרי כולל בתוכו שלושה רכיבים של הדרך‪ :‬דיבור נכון‪ ,‬עשיה נכונה ואורח חיים נכון‪.‬‬ ‫‪ 35‬ראהולה‪.75 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 36‬הסוטרה על הנעת גלגל הדהרמה‪.‬‬ ‫‪37‬הדלאי לאמה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.79-80‬‬ ‫‪ 38‬את האמת הנאצלה השנייה –מקור הדוקהה‪ ,‬הצמא‪ ,‬ההשתוקקות‪ .‬ניתן תפיסתית‪ ,‬להכיל בתוך ההנחה הראשונה אודות‬ ‫הדוקהה‪ ,‬כשאנו מנתחים את התורה הבודהיסטית כתורה הומניסטית‪.‬‬ ‫‪" 39‬כל מי שיתרגל את ארבעת יסודות המודעות האלה במשך שבע שנים בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות‪ :‬או שיהיה‬ ‫ארהנט ]אדם שהגיע להתעוררות מלאה א‪.‬ס‪.‬א‪ [.‬בעולם זה‪ ,‬או‪ ,‬אם נותרה שארית אחיזה‪ ,‬יהיה במצב של זה שאינו חוזר"‪.‬‬ ‫ציטוט זה מתוך הסטיפתהאנה סוטרה )‪ ,(MN10‬אחת הסוטרות המרכזיות בזרם התהרוואדה‪ ,‬מבהירה שהשחרור אפשרי לכל‬ ‫אדם שיתרגל‪ .‬חלק מהאנשים יזכו לשחרור מלא )ארהנט( וחלק יזכו לשחרור כמעט‪-‬מלא – מצב של לא‪-‬חוזר‪.‬‬ ‫‪ַ 1.5‬קר) ַנא ַמ‪ַ6‬ה – דר החמלה‪:‬‬ ‫הגדרת המושג 'חמלה' ומרכזיותו בתורת הבודהה‪ :‬כדר‪ ,‬כ"משנת חיי של ריפוי ונחמה"‪ ,‬כשיטה‬ ‫חינוכית‪ ,‬שמה תורת הבודהה במוקד העיסוק שלה את הסבל ואת השחרור ממנו‪ .‬השאיפה הזו –‬ ‫להקל או לשחרר מסבל – מוגדרת בתורת הבודהה כ'חמלה'‪ .‬החמלה מוגדרת בתורת הבודהה כנביעה‬ ‫הכרחית של הכרה באיהנחת מחד ובהתהוות הגומלי מאיד‪ .‬זוהי תגובתו של איבר בגו‪ .‬למצוקתו‬ ‫של איבר אחר‪ ,‬תגובה שנובעת מיחסי האחווה בי האיברי השוני‪ .‬עלסמ הגדרה זו נית לומר‪,‬‬ ‫שתורתהבודהה היא למעשה תורה של חמלה‪ .‬תורה שמכירה בסבל האנושי ומתווה דר להקלה‬ ‫ולשחרור ממנו‪ .‬טענה זו דורשת הגדרה מדויקת של המושג חמלה‪ :‬בספרו "התמרת התודעה" מתייחס‬ ‫הדלאילאמה לחמלה כ‪" :‬הביטוי חמלה )כא(‪ ,‬פירושו השאיפה שכל היצורי האחרי יהיו‬ ‫חופשיי מסבל"‪ .40‬חמלה‪ ,‬אכ‪ ,‬הנה השאיפה להביא להקלה של סבל‪ ,‬להביא לחופש מסבל‪ .‬כדי‬ ‫לפתח חמלה שכזו הכרחית היכרות ע הסבל אותו חווי היצורי החשי‪ .‬בהתייחסות לסבל של כל‬ ‫היצורי החשי‪ ,‬מקופלת הנחה לפיה קיי סבל שהנו מאפיי קיומי אוניברסאלי המאפיי באופ‬ ‫שוויוני את כל היצורי החשי‪ .‬סבל זה הוא הסבל עליו מדבר הבודהה‪ .‬על כ מוסי‪ .‬הדלאילאמה‪:‬‬ ‫"חמלה היא השאיפה שאחרי יהיו משוחררי מסבל‪ ,‬אבל א נתבונ בחמלה מקרוב‪ ,‬נראה שיש לה‬ ‫שתי רמות‪ .‬היא יכולה להתקיי פשוט ברמת השאיפה אנחנו רק שואפי שהאחר יהיה משוחרר‬ ‫מסבל אבל היא יכולה להתקיי ג ברמה גבוהה יותר‪ ,‬ש הרגש לא מסתפק בשאיפה לכלול מימד‬ ‫נוס‪ .‬של רצו מעשי לעשות משהו בנוגע לסבל של אחרי‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬תחושת אחריות ומחויבות‬ ‫אישית נכנסת לתו המחשבה והרגש‪ .41"...‬עלפי הגדרתו של הדלאילאמה‪ ,‬חמלה הנה‪ :‬מחשבה‬ ‫ורגש המאופייני מחד בשאיפה ומאיד ברצו‪ +‬מעשי ומחויב לעשות מעשה על מנת להקל על סבל‬ ‫של אחרי ולסייע לה להשיג שחרור מוחלט מהסבל‪ .‬רז מגיש ציטוט קצרצר ומעורר השראה של‬ ‫הבודהה להגדרת חמלה – קרונא‪:‬‬ ‫"'מה שגורם ללבו של האדם לרעוד בשל צערו של האחר'‪ .‬זוהי הפעולה שבאה בשל ההיענות למה‬ ‫שהוא איבר אחר בגוף הכולל‪ .‬החמלה המלווה בחכמה היא ההתעוררות‪ ,‬הארה"‪.42‬‬ ‫בפסקה זו מתייחס רז לתפישת "התהוות הגומלי"‪ :‬לתלות הדדית של הכול בכל; להתהוות המתמדת‬ ‫של יחסי גומלי‪ .‬האחר ואנחנו – כולנו – איברי באותו גו‪ .‬שהכול הוא חלק ממנו‪ .‬תחושות‪ .‬כאשר‬ ‫אנו מביני שלא קיימת כל נפרדות בינינו לבי האחר‪ ,‬שחוויית הנפרדות היא רק אשליה‪ ,‬מתעוררי‬ ‫רגשות של אהבה וחמלה‪.‬‬ ‫רז מבהיר את שני רכיבי האימו – 'חמלה המלווה בחכמה היא ההתעוררות‪ ,‬הארה'‪ .‬על כ אומר‬ ‫הדלאי לאמה "ע תרגול כפול של חמלה ותבונה‪ ,‬אוחז בידו המתרגל את השיטה השלמה להגעה‬ ‫למטרה הרוחנית הגבוהה ביותר"‪ .43‬הוגי המשתייכי לאסכולות שונות של הדר הבודהיסטית‪,‬‬ ‫מסכימי כי במרכז האימו של תורת הבודהה עומדות החוכמה והחמלה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מסביר טל‪,‬‬ ‫חשו אנשי המהאיאנה "כי רעיו החמלה‪ ,‬תרגולי המדיטציה של החמלה ויישומ של שני אלה בחיי‬ ‫היו יו‪ ,‬אינ תופסי מקו מרכזי די הצור באימו הקונקרטי של הבודהיז המוקד‪ ...‬ובזרמי‬ ‫‪ 40‬הדלאי לאמה‪ .66 , 2004 ,‬ההדגשה שלי‪.‬‬ ‫‪ 41‬הדלאי לאמה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.67-68‬‬ ‫‪ 42‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ .15 ,2004 ,‬ההדגשה שלי‪ .‬ומהאסי מגדיר‪"wishing a person who is in trouble, to be free :‬‬ ‫"‪ .from suffering or misery‬זוהי הסיבה‪ ,‬אומר מהאסי‪ ,‬בשלה המושג קרונא מוסבר בויסודימגה כ‪-‬‬ ‫'‪ ,'dukkhapanayanakarappavattilakkhana‬כלומר – בעל התכונות של הסרת סבל או אומללות‪.‬‬ ‫‪ 43‬הדלאי לאמה‪.55 ,2004 ,‬‬ ‫מהאיאנה רבי הפכה החמלה לגולת הכותרת של התורה והאימו הבודהיסטיי"‪ .44‬נית לגזור מכ‬ ‫כי חילוקי הדעות מתגלעי באשר למרכזיות של החמלה בתרגול ובאימו ולא באשר למרכזיותה‬ ‫בתורה עצמה‪.‬‬ ‫הקשר ההכרחי אי נחת – חמלה‪ :‬תורתהבודהה מניחה אכ‪ ,‬כי קיימת דוקהה‪ ,‬שיש לה גור וכי‬ ‫קיימת אפשרות לשחרור ממנה‪ .‬על סמ הנחות אלה‪ ,‬מתווה הבודהה דר להשגת השחרור‪.‬‬ ‫ההתכוונות העומדת בבסיס הדר והתורה כולה‪ ,‬היא התכוונות של חמלה‪ ,‬לכ טענתי שתורת‬ ‫הבודהה היא תורה של חמלה‪ .45‬נית כעת לראות את הקשר בי הנחות היסוד הקיומיות של תורת‬ ‫הבודהה לאופייה של הדר‪ .‬הנחת המוצא של דוקהה הנה היסוד להתפתחותה של חמלה‪ .‬אול כדי‬ ‫שנוכל לבחור בדרחיי‪ ,‬באופני של פעולה‪ ,‬בתורתמעשה‪ ,‬עלינו לדעת‪ :‬מה קיי בעול; מה עשוי‬ ‫להיות בעול; ומה נית לעשות על מנת להגיע למצב זה‪ .‬כ‪ ,‬א היינו מניחי לדוגמה כי החיי ה‬ ‫דוקהה‪ ,‬א אי כלדבר שנית לעשות באשר לכ‪ ,‬ניהיליז היה יכול להיות דר תקפה‪ .‬א אי כל‬ ‫דבר אותו נית לעשות כדי להתגבר על הסבל הקיומי‪ ,‬כיצד נית למצוא משמעות‪ .‬א לחלופי היינו‬ ‫מניחי‪ ,‬כי החיי ה נחת או אושר אות יש להשיג‪ ,‬היינו עשויי לבחור בדר שמתמקדת בהשגת‬ ‫אותו אושר‪ .‬בדר שכזו היו עשויי ערכי כגו הישגיות או מצוינות לעמוד בראש סדר העדיפויות‬ ‫משו שאלה ה המאפשרי לנו להשיג ולשלוט על מקורות הנחת‪ .‬לחלופי הייתה תורה שכזו עשויה‬ ‫לשי במוקד שלה את האהבה והרצו לסייע לאנשי להגדיל את אושר‪ .46‬בדוגמאות לעיל‪ ,‬ניסיתי‬ ‫להראות את מרכזיותה של הנחת הדוקהה לדר הבודהיסטית‪ .‬אמת הדוקהה אינה רדיקלית יותר‬ ‫מהאמת השנייה ובוודאי שלא מהשלישית‪ ,‬אול היא זו שמגדירה את אופייה של דרהחמלה‪ .‬ללא‬ ‫אינחת‪ ,‬כיצד נית לכונ דר של חמלה?‬ ‫הראיתי אכ‪ ,‬שתורתהבודהה איננה פסימית‪ .47‬קיומה של נירוואנה ושל דר המובילה אליה‬ ‫שוללת התייחסות אל תורה זו כפסימית‪ .‬לתורתהבודהה אמירה קיומית נוקבת‪ :‬דוקהה‪ .‬יש להניח‬ ‫שהבודהה מיק אותה בראש הנחות היסוד על מנת למנוע הכחשה או הדחקה של אמת נוקבת זו‪.48‬‬ ‫ְ‪ַ 0‬מקמו את הדוקהה ַ‪4‬אמת הנאצלה הראשונה מבהיר הבודהה לתלמידיו באופ חד וברור את אופייה‬ ‫של המציאות הקיומית אתה מתמודדת הדר הבודהיסטית‪.49‬‬ ‫‪ 44‬טל‪.84-85 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 45‬תורה שהבודהה נתן )לדבריו( "לטובת הרבים‪ ,‬למען אושרם של הרבים‪ ,‬מתוך חמלה לעולם"‪) .‬ראהולה‪.(72 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 46‬דוגמה אחרונה היא מצב בו היינו מניחים כי קיימת נירוואנה‪ ,‬קיים מצב של סיום אי‪-‬הנחת ומציאת אושר‪ ,‬אך לא היינו‬ ‫מקבלים את הנחת הדוקהה‪ .‬היינו מניחים כי המצב הקיומי הוא מצב סביר‪ .‬ניתן למצוא טוב ממנו‪ ,‬אך הוא סביר‪ .‬גם במצב זה‬ ‫לא הייתה דרכנו דרך של חמלה‪ .‬יתכן שהיינו בוחרים‪ ,‬שוב‪ ,‬באהבה או מצוינות על מנת להגיע אל הנירוואנה‪ ,‬אך היינו עושים‬ ‫זאת כדי להגדיל את האושר ואת הסיפוק‪ ,‬לא כדי לשחרר מסבל‪.‬‬ ‫‪" 47‬אין זו פסימיות‪ ,‬אלא ראייה צלולה של נוכחות המצוקה בכול‪ .‬אנחנו משתוקקים למשהו והוא אינו מתגשם‪ ,‬או שהוא‬ ‫מתגשם לא כפי שרצינו; או שיש בידינו משהו‪ ,‬והוא משתנה שלא לרצוננו; או שהוא הולך מאתנו ‪ -‬הוא נפרד‪ ,‬נעלם‪ ,‬מת‪,‬‬ ‫אובד‪ ,‬חולף‪ .‬לעולם אנחנו בין הרצוי שאינו מתגשם לבין המצוי שנפרד מאתנו‪ .‬שניהם בוגדים בנו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם בכל רגע של‬ ‫נחת‪ ,‬אומר הבודהה‪ ,‬ישנו זרע של אי‪-‬נחת‪ .‬זהו הפחד שמא יאבד רגע הנחת‪ ,‬שמא ילך‪ ,‬ימות‪ ,‬ישתנה‪ ,‬יבגוד‪ .‬כל שמחה מכילה‬ ‫פחד‪) ".‬רז‪.(15 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 48‬הבודהה היה יכול להניח את המסד הראשון של תורתו באמירה כי הנירוואנה – הכיבוי‪ ,‬השחרור ‪ -‬אפשריים‪ ,‬הוא היה יכול‬ ‫להתחיל גם בהתוויית דרך החמלה‪ .‬אך אם הוא היה עושה‪-‬כן‪ ,‬היה עלול מהלך זה להיות מוטעה פדגוגית‪ .‬המיקוד הבסיסי היה‬ ‫עלול לעבור לנירוואנה או לפעולה והנחת יסוד קריטית ורדיקלית של הדרך הייתה עלולה להידחק לפינה‪ .‬הנחת יסוד שנעים‪-‬‬ ‫פחות להתבונן בה‪ .‬לדיון נוסף בנושא ראו‪ :‬ראו‪ ,‬הדלאי לאמה‪.97 ,2004 ,‬‬ ‫‪ 49‬ראוי להזכיר‪ ,‬שתפיסות קיומיות של אי‪-‬נחת אינן זרות לחשיבה האנושית בכלל ולחשיבה המערבית בפרט‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬ניתן‬ ‫לומר שתפיסות שכאלה היו דומיננטיות ואף הגמוניות במחשבת המערב משך אלפי שנים‪ .‬בחלקים נרחבים של התפיסה‬ ‫המונותיאיסטית‪ ,‬קיימת ההנחה שחיים אלה הם חיים של אי‪-‬נחת והם רק שלב מעבר בדרך לקיום נשגב יותר במצב של גאולה‬ ‫או גן‪-‬עדן‪ .‬עם קריסת הדתות קמו הוגים קיומיים רבים שאף הגותם הייתה מבוססת על תפישת אי‪-‬נחת‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן לומר‪,‬‬ ‫שהפילוסופיה הקיומית של המטריאליזם‪ ,‬המניחה אפשרות לנחת‪ ,‬היא זו שלה תפיסה חריגה וייחודית ְּביַחֲסה למצבו הקיומי‬ ‫של האדם‪ .‬אמירה זו מדויקת לתפיסתי‪ ,‬גם לגבי המטריאליזם ההיסטורי )הדיאלקטי(‪ .‬אי‪-‬אפשר להימנע בחיבור העוסק בקאמי‪,‬‬ ‫"רופא יכול לתאר באזני חולה את מחלתו בצורה מוגזמת‪ ,‬ובכ לדכא כל תקווה שהיא‪ .‬רופא אחר‬ ‫יצהיר‪ ,‬מתו ידיעה שגויה‪ ,‬שאי כל מחלה ולפיכ ג אי צור בכל טיפול ובכ יולי את החולה שולל‬ ‫וינח אותו בשקר‪ ...‬אבל רופא שלישי עשוי לאבח נכו את התסמיני‪ ,‬להבי את סיבת המחלה ואת‬ ‫טבעה‪ ,‬לראות באופ ברור שהיא ניתנת לריפוי ולהציע תהלי טיפולי שיציל את החולה שלו"‪ .50‬הגדרה‬ ‫ברורה של התסמיני כשהיא מובאת בדבבד ע זיהוי מקור המחלה‪ ,‬הגדרת סיומה ומת המרש‪,‬‬ ‫הריפוי הדר‪ ,‬מצביעה על העובדה שדר הבודהה אינה דר פסימית‪ .‬בהקשר של עבודה זו חשובה‬ ‫לא פחות העובדה כי זוהי דר של חמלה‪ .‬דר שעניינה ריפויה של מצוקה קיומית‪.‬‬ ‫יטה – התכוונות של חמלה‪ :‬האימו בחוכמה בדר כפולת השמונה מחולק לשני רכיבי‪:‬‬ ‫יצ' ַ‬ ‫‪ְ 4‬ד ִה ִ‬‫הבנה נכונה והתכוונות נכונה‪ .‬ההבנה הנכונה מוגדרת כהבנה של ארבע האמיתות הנאצלות‪ .‬דר‬ ‫הבודהיצ'יטה אשר נפוצה בבודהיז הטיבטי מגדירה את ההתכוונות הנכונה כהתכוונות של חוכמה‪:‬‬ ‫ההתכוונות להגיע להתעוררות למע טובת כל הברואי‪ .‬התכוונות זו מעוגנת בחוכמה‪ :‬בהבנה שיש‬ ‫סבל‪ ,‬שיש התעוררות ושיש דר; והיא התכוונות של חמלה‪ .‬דר הבודהיצ'יטה אותה אציג באופ‬ ‫מפורט בפרק השלישי היא דוגמא לדר בזר המהאיאנה ששמה דגש רב על טיפוח חמלה‪.‬‬ ‫‪ 1.6‬הפרדיגמה הבודהיסטית של אי הנחת‪:‬‬ ‫ניסיתי להראות לעיל‪ ,‬שהבנת התפיסה ביחס לדוקהה – מושג איהנחת הבודהיסטי הכרחי לש‬ ‫הבנת תורת הבודהה‪ .‬הנחת היסוד של עבודה זו‪ ,‬בהמש לתורת הבודהה‪ ,‬הנה שהיחס לאיהנחת‬ ‫הקיומית‪) ,‬בי א מוצהר ובי א לאו(‪ ,‬הנו פרמטר יסודי בכל תורתמעשה‪ .‬פרמטר שמשפיע באופ‬ ‫מהותי על דר המחשבה‪ ,‬הגדרת המטרות וכיווני הפעולה של אותה תורה‪ .‬תורת הבודהה‪ ,‬באמצעות‬ ‫ארבע האמיתות הנאצלות‪ ,‬מגדירה פרדיגמה באמצעותה נית לבחו כל תורת מעשה‪ .‬לאור יחסה‬ ‫לרעיו איהנחת‪ִ ,‬למקורותיו‪ ,‬לסיומו האפשרי ואל הדר המובילה אל הסיו‪.‬‬ ‫ב"האד המורד"‪ ,‬טוע קאמי שעובדת התעוררות של השאלות בדבר מהות העול ואופ ההתנהגות‬ ‫הראוי‪ ,‬נובעת מקריסת תפישת העול שהייתה הגמונית במש מאות רבות – התפיסה הדתית‬ ‫המונותיאיסטית‪ .51‬קיימי הבדלי בי התפיסות השונות של הדתות המונותיאיסטיות וא‪ .‬בי‬ ‫זרמי בתוכ‪ ,‬א א נבח זאת‪ ,‬נוכל לראות כי נוכל למצוא בדת תפיסה מוגדרת לארק לגבי אי‬ ‫הנחת בעול‪ ,‬אלא ג לגבי הגורמי לה‪ ,‬השחרור ממנה והדר המובילה לשחרור‪ .‬המצב הרצוי –‬ ‫מצב הנחת יכול להיות גהעד‪ ,‬הגאולה או ימי המשיח‪ .‬הדר עשויה להיות שמירת מצוות‪ ,‬עשיית‬ ‫חסדי או ג'יהאד; הגדרת איהנחת והסיבות לה עשויות א‪ .‬ה להיות שונות באופ חד בי התפיסה‬ ‫הקתולית לאתוס הפרוטסטנטי או המוסלמי‪ .‬עזאת‪ ,‬נוכל לזהות מכנה משות‪ .‬כללי המכיל מחד‪,‬‬ ‫יחס של חוסר סיפוק כלפי המציאות הקיומית האנושית; ומאיד‪ ,‬הגדרה של מצב בו קיי או יכול‬ ‫להתקיי סיפוק‪ .‬כאמור‪ ,‬נוכל לזהות בבירור ג דר‪ .‬מצב הענייני אינו שונה ג בספרה הפוליטית‪:‬‬ ‫אידיאולוגיות יתייחסו בדר כלל למצב של אינחת‪ .‬יהא זה המצב הטבעי‪ ,‬אינחת לאומית )מצב של‬ ‫חוסר עליונות של הע שלנו(‪ ,‬מצב של אישוויו‪ ,‬הסדר החברתי או מצב כלכלי‪ .‬ה יגדירו את‬ ‫להימנע מלציין שלתפיסתו של קאמי‪ ,‬תפיסות דתיות ובוודאי תפיסות קיומיות‪-‬דתיות‪ ,‬המניחות כי נחת תתקיים בעתיד‪ ,‬חומקות‬ ‫מהאבסורד‪.‬‬ ‫‪ 50‬ראהולה‪.41 ,2004 ,‬‬ ‫‪51‬בפרק "המרד המטאפיסי" מתייחס קאמי להתהוות המרד לאחר קריסת הדתות‪ .‬הוא מתייחס לאירופה בלבד‪.‬‬ ‫הגורמי למצב זה וא‪ .‬ישאפו להגדיר את האופ בו עשוי מצב איהנחת להסתיי‪ .‬לבסו‪ ,.‬יתוו‬ ‫האידיאולוגיות דר באמצעותה נית להגיע למצב של סיו איהנחת‪.‬‬ ‫ג כשתפיסה מסוימת אינה מגדירה אינחת קיומית‪ ,‬היא תגדיר‪ ,‬לכלהפחות‪ ,‬מצב של נחת מרבית או‬ ‫נשאפת‪ :‬תפיסות המניחות כי החיי והקיו ה נחת‪ ,‬עשויות למשל‪ ,‬להציג מצב נשא‪ .‬בו ממוקסמת‬ ‫הנחת ודר בה נית להגיע למצב זה‪ .‬תפיסות מטריאליסטיות מסוימות‪ ,‬עשויות למשל‪ ,‬להציג את‬ ‫החיי כמקור של עונג‪ ,‬הנאה וסיפוק‪ ,‬אות נית למקס על ידי השגה ושליטה על מקורות הסיפוק –‬ ‫כס‪ ,.‬כוח‪ ,‬מי‪ ,‬כוחות תודעה שוני או כל גור אחר שעשוי להגביר את הסיפוק‪ ,‬ההנאה והעונג‬ ‫שבחיי האלה‪ .‬עלא‪ .‬העובדה שגישות שכאלה אינ מגדירות בהכרח אינחת קיומית‪ ,‬הרי שה‬ ‫מציגות מצב של נחת נשאפת ולעומתה‪ ,‬מצב של העדרה‪ .‬כלומר‪ ,‬על פי גישות אלה‪ :‬א לא ניזהר‬ ‫ונתכונ בערב שבת‪ ,‬עלול להיווצר מצב של אישביעות רצו‪ .‬קיי אפוא‪ ,‬מצב של שביעות רצו וקיימת‬ ‫דר להשגתו‪.‬‬ ‫ניסיתי להראות פה‪ ,‬שגישות שכאלה‪ ,‬עלא‪ .‬שונות המהותית מתפיסות קיומיות‪ ,‬עדיי מבססות את‬ ‫כללי הפעולה שלה ביחס לנחת או להיעדרה‪ .‬למעשה אי בהגדרה זו כל דבר מפתיע‪ .‬תורת מעשה‪,‬‬ ‫מעצ טבעה‪ ,‬מחויבת להגדיר את המעשה הרצוי – את הדר‪ .‬כדי להגדיר דר‪ ,‬היא מחויבת להגדיר‬ ‫מה קיי בעול – מהי המציאות הקיומית איתה מתמודדת דר זו ואת הסיבות למציאות זו‪ .‬כמוכ‬ ‫היא מחויבת להגדיר מטרה אליה מובילה דר זו‪ .‬פרדיגמה זו מגדירה אפוא את המציאות )הבלתי‬ ‫רצויה(‪ ,‬את מקורותיה‪ ,‬מטרה שמהווה סיו מציאות זו‪ ,‬ואופ להשגת מטרה זו – דר‪ .‬למעשה שאב‬ ‫הבודהה את המסגרת להגדרת ארבע האמיתות מהפרדיגמה הרפואית שהייתה מקובלת בימיו‪:‬‬ ‫המחלה‪ ,‬הגור לה‪ ,‬סיומה‪ ,‬והדר המובילה אל הסיו‪.52‬‬ ‫כפי שציינתי קוד לכ‪ ,‬אקיי את הדיאלוג בי הבודהה לבי קאמי באמצעות פרדיגמה זו‪ .‬דיאלוג‬ ‫הקרבה בי הגותו של קאמי לבי תורת הבודהה‪ .‬לדעתי‪ ,‬קירבה זו היא שהופכת‬ ‫שכזה יחדד את מידת ִ‬ ‫את הדיאלוג למשמעותי‪ ,‬מעניי ומחדש‪ .‬הדיאלוג והבחינה ההדדית של מושגיו של קאמי אלמול‬ ‫מושגיו של הבודהה‪ ,‬יש בה כדי להרחיב ולהעמיק את ההבנה של המושגי של שתי התורות‪.‬‬ ‫לתפיסתי‪ ,‬יש ער בהעמקה במושגי שיש ביניה קווי דמיו א ג הבדלי‪ .‬הניגוד בי המושגי‬ ‫מחדד ומבהיר את אופיו של כל אחד מה‪ .‬ציינתי זאת בהסתייגויות המתודולוגיות בפרק המבוא )‪(6‬‬ ‫ואני מוצא לנכו להבהיר שוב כי לתפיסתי ארבע האמיתות נותנות א ורק מסגרת התייחסות נוחה‬ ‫לדיו‪ .‬בדיו במסגרת זו אקפיד לתת להגותו של קאמי את המקו הראוי מבלי לכפות עליו את‬ ‫הפרדיגמה של הבודהה‪ .‬העובדה שמושגיו המרכזיי של קאמי‪ :‬אבסורד‪ ,‬מרד וניצחו אבסורדי‬ ‫מקבילי לשלושה מתו ארבעת האיברי של הפרדיגמה מחזקת טענה זו‪.53‬‬ ‫נית לראות את מסגרת החשיבה בטבלה להל‪:‬‬ ‫‪ 52‬טל‪.50 ,2006 ,‬‬ ‫‪ 53‬אטען בהמשך כי קיימת קרבת‪-‬מה גם באשר למקור אי‪-‬הנחת‪ ,‬אך טענה זו דורשת הסבר מפורט‪ .‬להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1‬הפרדיגמה של איהנחת – במבוסס על ארבע האמיתות הנאצלות‪:‬‬ ‫השאלה‪:‬‬ ‫פירוט‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהי‬ ‫של האבסורד ש"נולד מעימות זה בי‬ ‫הנאצלה‬ ‫מהי המציאות הקיומית האמת‬ ‫הזעקה האנושית לבי השתיקה‬ ‫של האד? – מהי הדוקהה – אי הנחת‪.54‬‬ ‫חסרתההגיו של העול"‪.55‬‬ ‫מציאות איהנחת או‬ ‫המציאות‬ ‫בעול?‬ ‫בתורת הבודהה‪:‬‬ ‫בהגותו של קאמי‬ ‫הנחת בעול‪ :‬דוקהה‪,‬‬ ‫אבסורד‪ ,‬אושר?‬ ‫‪ .2‬מהי הסיבה מה מקורות איהנחת האמת הנאצלה של המקור "בתחו התבונה אי האבסורד‬ ‫בעול – מה עלינו מקור הדוקהה – צמא‪ ,‬מצוי באד‪ ,...‬ולא בעול‪ ,‬אלא‬ ‫שהעול‬ ‫‪56‬‬ ‫בנוכחות המשותפת" ‪.‬‬ ‫השתוקקות‪.‬‬ ‫כפי להכחיד או להשיג?‬ ‫הוא‬ ‫שהנו?‬ ‫‪ .3‬מהו המצב המצב של הכחדת אי האמת הנאצלה של כיבוי או הניצחו‪ +‬האבסורדי‪" :‬על א‪ .‬כל‬ ‫– הייסורי‪ ,‬מביאי אותי גילי‬ ‫הדוקהה‬ ‫הנחת היפסקות‬ ‫מצב‬ ‫הנחת‪/‬‬ ‫הנשא?‬ ‫הכחדת המתקד וגדולת נפשי למסקנה‪,‬‬ ‫–‬ ‫הנירוואנה‬ ‫המושל‬ ‫מהי‬ ‫‪57‬‬ ‫כי הכל טוב" ‪.‬‬ ‫הצמא‪.‬‬ ‫המטרה?‬ ‫יש מהי הדר להגיע על האמת הנאצלה אודות המרד‪" :‬עימות מתמיד בי האד‬ ‫‪ .4‬כיצד‬ ‫הדר‪ :‬אימו מוסרי‪ ,‬אימו לבי איהבהירות שלו‪ ...‬נוכחותו‬ ‫המצב הנשא‪.‬‬ ‫להתנהג?‬ ‫‪58‬‬ ‫בחוכמה‪ ,‬אימו במשמעת המתמדת של האד לפני עצמו" ‪.‬‬ ‫מנטאלית‪ .‬חמלה‪.‬‬ ‫‪ 54‬בהקשר של תורת הבודהה‪ ,‬מתבקש לדייק ולומר כי באשר לשאלה "מהי המציאות בעולם"? התשובה המלאה הנה‪5' :‬נִי ַּצ'ה‪,‬‬ ‫דּו ְּקהַה‪ַ5 ,‬נּטַה'‪ :‬ארעיות; דוקהה‪ ,‬והיעדר עצמיות קבועה ובלתי תלויה‪ .‬אלה הם שלושת מאפייני העולם – טִי ַל ְק ַהנַה על‪-‬פי‬ ‫תורת הבודהה‪) ,‬טל‪.(28 ,2006 ,‬‬ ‫‪55‬קאמי‪.35 ,1978 ,‬‬ ‫‪ 56‬קאמי‪.37 ,1978 ,‬‬ ‫‪ 57‬קאמי‪ .130 ,1978 ,‬ציטוט של אדיפוס לסופוקלס‪.‬‬ ‫‪58‬קאמי‪.60 ,1978 ,‬‬