נפחים

‫בס"ד‬
‫מדריך למורה‬
‫‪73‬‬
‫בס"ד‬
‫שיעור ‪ -16‬גופים ומידותיהם‬
‫פעילות המבט‬
‫מטרת פעילות זו היא להכיר מאפיינים שונים של גופים המתקבלים כתוצאה ממדידות שונות‪:‬‬
‫מדידות אורך‪ -‬אורכי הצלעות; מדידות שטח‪ -‬שטח בסיס הגוף ושטח המעטפת; מדידת נפח הגוף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יכירו התלמידים בצורה אינטואיטיבית את המושגים "גובה החרוט" ו‪"-‬גובה הפירמידה"‪.‬‬
‫מטרה נוספת של פעילות זו היא להראות את המשמעות הפיסיקלית של כל אחד מהמאפיינים‪.‬‬
‫חשובה‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬ההתייחסות להיגדים המופיעים במשימה זו‪ ,‬שמאפשרת לקשר בין המושגים‬
‫מביאות למושגים אלה‪.‬‬
‫הפיסיקליים לבין המאפיינים הרלוונטיים של הגופים‪.‬‬
‫בסיום פרק זה של הספר יקבלו התלמידים רקע מספיק על מת לענות על השאלות האלו‪.‬‬
‫נתייחס כאן לכל אחד מההיגדים‪:‬‬
‫‪ ‬אלון‪ :‬נתון בשאלה ששטח הרצפה של כל האוהלים הוא ‪ 6‬מ"ר‪ .‬מכאן ששטחי הרצפות של‬
‫כל האוהלים שווים זה לזה‪ .‬טענה זו של אלון באה להתמודד עם תפיסה אינטואיטיבית‬
‫הלא נכונה המסתמכת על "הנראה לעין‪ .,‬בין היתר‪ ,‬היא מתמודדת עם ההתרשמות‬
‫הויזואלית המטעה שגורמת לטעון שבסיס אשר היקפו גדול ביותר מבין שלושת הגופים‪,‬‬
‫גדול גם בשטחיו מבין השלושה‪.‬‬
‫‪ ‬בועז‪ :‬טענה זו טענה לא נכונה‪ .‬הנקודה בה מעמדים את מוט התמיכה היא נקודת חיתוך‬
‫אלכסונים של הריבוע‪ .‬כדאי להדגים זאת לילדים על מודל של פירמידה )על המודל להיות‬
‫מורכב מצלעות בלבד ולהיות חלול(‪.‬‬
‫‪ ‬גלעד וגדעון‪ :‬כדי להחליט איפה יהיה מחניק יותר‪ ,‬צריך לחשב את כמות האוויר שתהיה‬
‫בכל אחד מהאוהלים‪.‬לשם כך יש לחשב את הנפח של כל אוהל‪.‬‬
‫‪ ‬אורי‪ :‬נאמר שהמוטות למתיחת הבד קלים ולא מחשיבים את משקלם‪ ,‬ולכן צריך לחשב‬
‫רק את כמות הבד של שלושת האוהלים כדי לדעת איזה מהם כבד יותר ואיזה‪ -‬קל יותר‪.‬‬
‫לשם כך צריך לחשב את השטח הכולל של הבד בדרוש לכל אחד מהאוהלים‪ .‬כדאי לחשב‬
‫כיצד כדאי להשוות את האוהלים לפי כמות הבד‪ :‬האם יש צורך לחשב את השטח הכולל‬
‫של הבד הדרוש לכל אחד מהאוהלים כולל הרצפות או שאין צורך בכך‪ .‬למרות שבשלושת‬
‫האוהלים יש גם מוטות תומכים התורמים למשקל משום שעליהם לא נאמר שהם קלים‪,‬‬
‫אך הם לא מוסיפים על התשובה לשאלת ההשוואה משום שלשלושתם יש את אותו גובה‬
‫ולכן אינם משפיעים על ההשוואה‪ .‬דבר דומה נכון גם לשטחי הרצפות‪ :‬אפשר לא‬
‫להתייחס אליהם לצורך השוואת משקל האוהלים‪ ,‬שכן לשלושתם אותו שטח‪ ,‬על כן‬
‫משקליהם שווים ביניהם‪ ,‬ויהיה חומר שממנו הם עשויים אשר יהיה‪ ,‬כל עוד זה אותו‬
‫חומר בשלושת האוהלים‪ .‬שאלה זו חשובה מאד כשאלה של חשיבה מתמטית‪ ,‬חשיבה‬
‫כמותית‪ ,‬פיתוח תובנה של תכונות החיבור‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ ‬גדי ובני‪ :‬כדי למתוח את האוהלים א' ו‪ -‬ג' צריכים מוטות נוספים לאורך המקצועות של‬
‫כל אחת מהפירמידות‪ .‬כדי למתוח את האוהל של קבוצה ב'‪ ,‬מספיק לחבר אותו למעגל‬
‫היוצר את הבסיס ולקצה המוט התומך אותו מעמידים במרכז הרצפה העגולה של האוהל‪.‬‬
‫לאוהל זה אין מקצועות צדדיים‪ .‬כל נקודה על המעגל התוחם את רצפת האוהל מחוברת‬
‫בקטע אל הקצה העליון של המוט התומך‪ ,‬אבל אף אחד מהקטעים האלה הוא לא מקצוע‪,‬‬
‫ובאף אחד מהם אין צורך לחבר מוט נוסף‪ .‬גם עובדה זו כדאי להדגים לתלמידים‬
‫באמצעות מודל של חרוט‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫מטרת המשימה היא לחזור על המסקנות שהוסקו בפעילות הקודמת‪ ,‬כאשר הפעם מוצגים בפני‬
‫הילדים שלושת הגופים‪-‬האוהלים‪ .‬ניתוח כזה של תכונות הגופים הנ"ל מאפשר למצוא את הדמיון‬
‫בין פירמידות וחרוטים עליו נסתמך בהקניית הנוסחה לחישוב נפחיהם‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫פעילות המורה‬
‫מטרת הפעילות היא להתבונן במנסרות ובגלילים באופן הדומה לפעילות הראשונה בשיעור זה‪.‬‬
‫הסיבה להצגת שתי קבוצות הגופים‪ -‬פירמידות וחרוטים‪ ,‬מנסרות וגלילים‪ -‬היא במבנה הגופים‬
‫בתוך כל אחת מהקבוצות‪ .‬למרות שפירמידות ומנסרות הן פאונים‪ ,‬בעוד שחרוטים וגלילים הם‬
‫גופי סיבוב‪ ,‬בכל מה שקשור בחישובי שטח פנים ונפח החשוב הוא המבנה המשותף של גופים בתוך‬
‫כל אחת מהקבוצות‪.‬‬
‫נתייחס להגדרה המתמטית של משטח גלילי‪ :‬משטח גליל נוצר על ידי ישרים מקבילים ביניהם‬
‫העוברים כולם בדרך קו מישורי הנקרא הקו המדריך‪ ,‬והקווים הישרים נקראים קווים יוצרים‪.‬‬
‫אם הקו המישורי הוא מעגל והקווים הישרים מאונכים למישור המעגל‪ ,‬מדובר במשטח גלילי‬
‫מעגלי ישר‪ .‬אם חותכים את המשטח בשני מישורים המקבילים למישור הקו המדריך‪ ,‬מקבלים‬
‫גוף סגור המוכר בדרך כלל כגליל‪:‬‬
‫מכן ברור שאם הקו המדריך הוא מצולע‪ ,‬נקבל בדרך דומה מנסרה‪:‬‬
‫הסתכלות זו על מנסרות כעל גלילים מובילה לדמיון בין דרכי החישוב של נפח ושטח פנים של שני‬
‫הגופים הנ"ל‪.‬‬
‫באופן דומה ניתן לראות פירמידות כחרוטים שהקו המדריך שלהם הוא לא מעגל אלא מצולע‪,‬‬
‫ומכאן גם הדמיון בין הנוסחאות לחישוב נפח ושטח המעטפת של פירמידה וחרוט‪.‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :4‬מטרת הפעילות היא לחדד את ההבדל בין שני סוגי הגופים שנלמדו‪ :‬המשטח החרוטי‬
‫)חרוט ופירמידה( והמשטח הגלילי )מנסרה וגליל(‪ .‬בנוסף יתבוננו התלמידים הגופים נוספים‬
‫שאינם שייכים לשתי הקבוצות הנ"ל‪ .‬במקרה של קשיי התלמידים להליט לגבי גוף מסוים‪ ,‬כדאי‬
‫להיעזר בקיסמים ופלסטלינה לבניית המודלים של הגופים‪.‬‬
‫סעיף ‪ :5‬מטרת משימה זו היא להתייחס לחישוב שטח הפנים של הגופים‪ .‬כפי שאמרנו קודם לכך‪,‬‬
‫כדי לדעת כמה בד צריך לכל אחד מהאוהלים‪ ,‬יש לחשב את שטח המעטפת של כל אחד מהגופים‪.‬‬
‫לפני ביצוע המשימה כדאי לחזור על נוסחאות לחישוב שטח המשולש ושטח העיגול וגזרתו‪.‬‬
‫שיעורי הבית‬
‫משימה ‪ :6‬במשימה זו יתייחסו התלמידים לשטח המעטפת של מנסרות וגלילים‪ .‬חשוב להדגיש‬
‫שחישוב כמות הבד הנדרשת מתייחס למעטפת ואינו מתייחס לרצפה העשויה מחומר אחר‪ ,‬ובכל‬
‫מקרה בכל שאלות ההשוואה אין צורך‪ ,‬כפי שאמרנו כבר‪ ,‬בחישוב שטח הרצפה‪.‬‬
‫משימה ‪ :7‬מטרת המשימה היא לסכם את מה שנעשה במשימות ‪ 5‬ו‪ 6 -‬ולכוון את התלמידים‬
‫לחישובי נפחים‪.‬‬
‫משימה ‪ :8‬מטרת המשימה היא לחזור על נושא הגופים‪ .‬הפעם יעסקו התלמידים בטיפוח‬
‫מיומנות שרטוט על ידי העתקתם של הגופים הנתונים על דף משובץ‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫שיעור ‪ -17‬מהו נפח‬
‫פעילות המורה‬
‫מטרת המשימה היא לחזור על כל מה מכירים כבר התלמידים על הגופים בלימודיהם של הפרק‬
‫הקודם‪ .‬בנוסף‪ ,‬התבוננות בגופים המורכבים מקוביות עוזרת לתלמידים לחזור על מושג הנפח‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫גם במשימה זו יחזרו התלמידים על תכונות המנסרות ויבחנו אלו תכונות של המנסרות ישתנו עם‬
‫שינוי מקומה של קוביה אחת ואלו תכונות תשמרנה‪.‬‬
‫פעילות המורה‬
‫במשימה זו יחזרו התלמידים על כללים לחישוב נפחים‪ .‬כללים אלו נלמדו כבר בכתה ד' בהרחבה‬
‫והפעם זו רק חזרה עליהם‪ .‬נציין שבמקרה הצורך כדאי לקחת ספר של כתה ד' ולהיעזר בו‪ .‬כדאי‬
‫גם לעשות הקבלה בין הכללים לחישובי נפחים לבין הכללים לחישובי שטחים‪ .‬בספר נעשה הדבר‬
‫בצורה מפורשת מנקודת מבט של מדידות של אורך‪ ,‬שטח ונפח בגאומטריה‪.‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :4‬מטרת הפעילות היא לחזור על חישובי נפחים של גופים הבנויים מקוביות של סמ"ק‪.‬‬
‫במקרה שהתלמידים יתקשו בביצוע המשימה‪ ,‬כדאי להציע להם להיעזר בקוביות של סמ"ק‬
‫לצורך שחזור הגוף המצויר ומניית הקוביות הנדרשות לכך‪.‬‬
‫סעיף ‪ :5‬מטרת המשימה היא לחזור על חישובי נפחים של תיבות‪ .‬דרך מניית הקוביות הנדרשות‬
‫לבניית הגוף מוכרת היטב לתלמידים‪ ,‬הדרך השנייה‪ -‬השלמת הגוף לתיבה וחישוב נפחה אינה‬
‫רגילה לתלמידים‪ .‬כאן כדאי לערוך דיון על אסטרטגיות בהן נקטו התלמידים במהלך פתרון‬
‫המשימה‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫סעיף ‪ :6‬מטרת המשימה היא לבסס את ההבנה שלגופים שונים יתכנו אותם נפחים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עונה‬
‫המטלה הזו על הדרישה של תכנית הלימודים‪ :‬התלמידים יתכננו גופים שונים בעלי נפח שווה‪.‬‬
‫לתלמידים שיתקשו בביצוע המשימה אפשר להציע להיעזר בקוביות של סמ"ק‪ .‬לתלמידים‬
‫מתקדמים אפשר להציע לבנות גופים שנפחם ‪ 5‬סמ"ק והם בנויים מקוביות שלמות וחצאי‬
‫קוביות‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫סעיף ‪ :7‬מטרת המשימה היא לחזור על חישובי נפחים של תיבות וגופים הבנויים מתיבות‪ .‬כדאי‬
‫להתייחס כאן לדרכים שונות להגיע לפתרון בכל אחד מהסעיפים‪ .‬להלן מפורטות דרכים אלו‪:‬‬
‫סעיף ‪ :8‬מטרת משימה זו היא לחזור על חישוב נפח התיבה‪ .‬הפעם המשימה מורכבת במקצת‪ :‬על‬
‫התלמידים לחשב נפח תיבה שגדולה מהתיבה הנתונה ב‪ 2 -‬ס"מ בכל מימד‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫שיעור ‪ -18‬יחידות מדידת נפח‬
‫פעילות המבט‬
‫חלק זה של השיעור אינו פעילות רגילה כמו בכל הספר‪ .‬החלטנו להציג את הנושא של מדידות‬
‫והיכרות עם יחידות נפח כטקסט מתמטי‪ .‬בהתאם לכך אנו מציעים הפעם לשנות את השיגרה של‬
‫שיעורי הגאומטריה ולעסוק בקריאת הטקסט הנתון‪ .‬במקרה זה כדאי להציע לתלמידים קודם כל‬
‫להתייחס לנושא הטקסט ולשאול מה הם מצפים לקרוא בו‪ .‬לאחר מכן לאפשר לתלמידים לקרוא‬
‫את הטקסט עם עפרון ולסמן את כל המילים הלא ברורות‪ .‬ובשלב האחרון לעבור על כל המילים‬
‫הלא ברורות עם התייחסות לפירושם‪ .‬בנוסף לכך כדאי גם להתייחס לרעיונות מרכזיים המופיעים‬
‫בטקסט‪ .‬כמובן שאת כל הדיון הזה כדאי ללוות בהדגמת היחידות להן מתייחסים בטקסט‪1 :‬‬
‫סמ"ר‪ 1 ,‬מ"ר‪ 1 ,‬סמ"ק‪ 1 ,‬ליטר ועוד‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫בפעילות זו יחזרו התלמידים על שתי תכונות חשובות של מדידה פיסיקלית‪:‬‬
‫‪ ‬ככל שיחידת המדידה גדולה יותר‪ ,‬כך תוצאות המדידה באמצעות יחידה זאת קטנה יותר‪.‬‬
‫וההיפך‪ ,‬ככל שיחידת המדידה קטנה יותר‪ ,‬כך תוצאת המדידה באמצעות יחידה זאת‬
‫גדולה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬חישובי נפח אפשר לבצע רק כאשר כל המדידות הנחוצות מחושבות באותן יחידות‪.‬‬
‫כדי להתייחס לכל אחת מהתכונות הנ"ל כדאי לחשב את נפחה של התיבה הנתונה בשלוש דרכים‪:‬‬
‫פעם בסמ"ק‪ ,‬פעם בליטרים ופעם במ"ק‪ ,‬ולהתבונן בשלוש התוצאות הנ"ל במטרה לזהות את‬
‫התכונה האמורה לעיל‪.‬‬
‫פעילות מורה‬
‫סעיף ‪ :3‬מטרת הפעילות היא לאפשר לתלמידים לעסוק במעברים בין יחידות נפח שונות ולחזק‬
‫את התובנה שמחשבים שטח או נפח רק על סמך מדידות אורך באותן יחידות‪ .‬אם היחידות בהן‬
‫השתמשנו במדידת גדלים שונים‪ ,‬שונות זו מזו‪ ,‬לא ניתן לבצע את חישובי שטח או נפח לפני‬
‫שמביאים את כל האורכים לידי אותה יחידת מדידה‪ .‬כדי להקל על התלמידים בפתרון שאלות מן‬
‫הסוג הזה כדאי לרשום אתם את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫‪ 1‬מ'‬
‫‪ 100‬ס"מ‬
‫‪ 1‬מ"ר‬
‫‪ 10,000‬סמ"ר‬
‫‪ 1‬מ"ק‬
‫‪ 1,000,000‬סמ"ק‬
‫‪79‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :4‬מטרת התרגיל היא להראות לתלמידים את השימוש הרחב בליטרים לצורך מדידת נפחי‬
‫הנוזלים‪ .‬בתום ביצוע המשימה אפשר לערוך רשימה כיתתית ולהיווכח ששימוש זה הוא רחב‬
‫מאד‪.‬‬
‫סעיף ‪ :5‬משימה זו עוסקת בקשר שבין ליטר לסמ"ק‪ ,‬ובין תוצאות המדידה באמצעות שתי‬
‫היחידות האלו‪.‬‬
‫כדאי לנצל משימה זו על מנת לחזק את הנלמד בפעילות הקבוצתית‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫סעיף ‪ :6‬מטרת הפעילות היא לעסוק בזיהוי גופים ומיכלים שונים מסביבתם של תלמידים שאת‬
‫נפחם מודדים בליטרים‪.‬‬
‫סעיף ‪ :7‬מטרת המשימה היא לעסוק באומדן נפחים‪ .‬במידת הצורך אפשר להציג את כמות המים‬
‫בכל אחד מהכלים כמספר ליטרים‪ ,‬לחבר את המספרים ולראות לאיזה מספר מבין המספרים‬
‫הנתונים קרוב המספר שיתקבל‪:‬‬
‫סעיף ‪ :9‬מטרת המשימה היא לחזור על נושא הגופים על ידי טיפוח של ראיה מרחבית‪ :‬על‬
‫התלמידים לשרטט צורות שהם יראו אם יתבוננו בגוף מסוים מלמעלה‪ ,‬מהצד או מקדימה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫שיעור ‪ -19‬חישוב נפחי מנסרות‬
‫פעילות המורה‬
‫משימה ‪ :1‬מטרת המשימה היא לחזור על חישוב נפח התיבה בכל הדרכים האפשריות והתייחסות‬
‫מיוחדת לשתי דרכים המקובלות‪ :‬על ידי הכפלת שלושת המימדים או על ידי הכפלת שטח הבסיס‬
‫)כל אחת מהפאות יכולה להיות בסיס התיבה( בגובה של התיבה לבסיס זה‪.‬‬
‫משימה ‪ :2‬בכיתות ד' ו‪ -‬ה' במהלך לימודיהם של הנושא "חישובי שטחים" הכירו התלמידים‬
‫דרכים לחישוב שטח המשולש‪ .‬אחת מהדרכים הנ"ל היתה השלמת המשולש למלבן ומציאת שטח‬
‫המשולש בהסתמך על שטח המלבן )לפירוט נוסף ראו ספר של כיתה ד'(‪ .‬הקניית הנוסחה לחישוב‬
‫נפח המנסרה החלטנו גם לעשות בדרך זו‪:‬‬
‫‪ ‬קודם כל נראה כיצד אפשר לחשב את שטחה של מנסרה משולשת שבסיסה משולש‬
‫ישר‪ -‬זווית‪.‬‬
‫‪ ‬בשלב השני נראה כיצד אפשר לחשב את נפחה של כל מנסרה משולשת על ידי‬
‫חלוקתה לשתי מנסרות שבסיסיהן משולשים ישרי זווית‪ .‬מכאן נלמד כיצד לחשב‬
‫את נפחה של כל מנרה משולשת‪.‬‬
‫‪ ‬ובשלב האחרון נראה שכל מנסרה ניתן לחלקה למנסרות משולשות ומכאן נגיע‬
‫לנוסחה של חישוב נפח מנסרה כלשהי‪.‬‬
‫במהלך ביצוע משימה זו ייווכחו התלמידים שנפחה של מנסרה משולשת שבסיסה משולש ישר‪-‬‬
‫זווית אפשר לחשב כמכפלת שטח הבסיס בגובה של המנסרה‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫מטרת הפעילות היא לחזור על חישובי נפחים של תיבות ושל מנסרות משולשות שבסיסיהן הם‬
‫משולשים ישרי‪ -‬זווית‪.‬‬
‫פעילות המורה‬
‫משימה ‪ :5‬מטרת המשימה היא להראות לתלמידים שנפח מנסרה משולשת כלשהי שווה למכפלת‬
‫שטח הבסיס של מנסרה זו בגובה לבסיס זה‪ .‬לצורך כך אנו מציגים שתי דרכים להשתכנע בנכונות‬
‫הנוסחה‪:‬‬
‫‪ ‬דרך אחת‪ -‬על ידי חלוקתה של מנסרה משולשת לשתי מנסרות שבסיסיהן הם משולשים‬
‫ישרי‪ -‬זווית‪ .‬לצורך כך אנו נעביר במשולש כלשהו את אחד הגבהים הפנימיים שלו )הרי‬
‫תמיד אפשר למצוא גובה כזה(‪ ,‬ואז נבצע חתך של המנסרה על פי קטע זה‪.‬‬
‫‪ ‬דרך נוספת היא לבצע חתך כמו שהוצג קודם וגם להשלים כל אחד מהחלקים שהתקבלו‬
‫לתיבה‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫חשוב להדגיש את הדמיון הקיים של כל אחת מדרכי חישוב אלה‪ ,‬לדרך חישוב של שטח של‬
‫משולש על ידי הפיכתו למשולשים ישרי‪ -‬זווית או למלבן‪ .‬בכך יש להוביל את התלמידים להבנה‬
‫שלכל המנסרות למעשה אותה שיטה לחישוב נפח משום שאת כולם אפשר "להפוך" לתיבות‪ ,‬אם‬
‫כי אין שום צורך לעשות זאת בכל פעם שמחשבים את הנפח‪ ,‬אלא משתמשים בנוסחה המבוססת‬
‫על מסקנה זו‪.‬‬
‫משימה ‪ :6‬כפי שכבר צוין‪ ,‬מטרת המשימה היא להראות שנפח של מנסרה כלשהי אפשר לחשב‬
‫באמצעות חלוקתה למנסרות משולשות‪ .‬מכאן פח המנסרה הוא מכפלת שטח הבסיס של המנסרה‬
‫בגובה לבסיס זה‪.‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :7‬מטרת הפעילות היא לתרגל שימוש בנוסחה לחישוב נפח מנסרה‪ .‬שתי מנסרות נתונות הן‬
‫מנסרות שניתן לחשב את נפחן על ידי שימוש בנוסחה החדשה או על ידי שימוש בנוסחה לחישוב‬
‫נפח התיבה‪ .‬כדאי להציג בפני התלמידים את שתי האלטרנטיבות ולהשוות את התוצאות על מנת‬
‫לוודא שבכל אחת מהדרכים מגיעים לאותה תוצאה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :8‬מטרת המשימה היא לחזור על תכונות המנסרות כגופים ולהיווכח שחלוקת התיבה על‬
‫ידי חתך אלכסוני או על ידי חתך המקביל לשתי פאותיה של התיבה יוצרת ארבעה גופים שווי נפח‬
‫שאינם חופפים ביניהם‪ .‬משימה זו באה להראות שלגופים שונים יתכנו נפחים שווים‪.‬‬
‫סעיף ‪ :9‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח של המנסרות‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫סעיף ‪ :10‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח של המנסרה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :11‬מטרת המשימה היא לחזור על חישוב נפח התיבה על פי שלושת מימדיה או על פי‬
‫מכפלת שטח של כל פאה במקצוע המאונך לפאה זו‪ .‬כדאי להדגיש שבשיטה הראשונה‪ ,‬דהיינו זו‬
‫המתבססת על כל שלושת מימדי התיבה משימה אך ורק לתיבות‪ ,‬בעוד שחישוב הנפח על פי שטח‬
‫הבסיס ואורך הצלע המאונכת לו ישימה לכל מנסרה ישרה‪ ,‬וגם לנפח גליל ישר‪ ,‬כאשר במקום‬
‫הצלע המאונכת לבסיס משתמשים באורך של הקו היוצר של גליל ישר השווה לגובה שלו‪.‬‬
‫סעיף ‪ :12‬מטרת המשימה היא לחזור על חישוב נפח המנסרה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :13‬מטרת המשימה היא לחזור על העובדה שלגופים שונים יתכנו נפחים שווים‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫שיעור ‪ -20‬נפח הגליל‬
‫פעילות המבט‬
‫בפרק "מעגל ועיגול" הגענו למסקנה הבאה‪:‬‬
‫כדי לחשב שטח העיגול ניעזר בחישוב שטחי מצולעים משוכללים ונזכור שככל שהמצולע‬
‫המשוכלל החוסם את העיגול בעל מספר צלעות גדול יותר‪ ,‬כך השטח של המצולע קרוב יותר‬
‫לשטח העיגול‪.‬‬
‫חיזוק תובנה זו בשלב לימוד זה עוזר לקשר בין נפח הגליל לנפח המנסרה שבסיסה‪ -‬מצולע‬
‫משוכלל‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫למשימה זו יש שתי מטרות מרכזיות‪:‬‬
‫א‪ .‬להבין שממלבן ושני עיגולים אפשר ליצור פריסה של גליל כאשר היקף המעגל ואורך צלע‬
‫המלבן שווים זה לזה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לעסוק במושג "שימור נפח"‪ .‬הפעם ייווכחו התלמידים ששוויון בין נפחי הגלילים אינו‬
‫נובע משוויון בין שטחי הפנים של הגלילים‪ ,‬וההיפך‪ .‬תובנה זו מקבילה לתובנה במישור על‬
‫כך ששוויון היקפי מלבנים אינו מבטיח שוויון שטחיהם‪ ,‬וההיפך‪ :‬שוויון שטחי המלבנים‬
‫אינו מבטיח שוויון של היקפים‪.‬‬
‫פעילות המורה‬
‫מטרת המשימה היא להכיר לתלמידים את הנוסחה לחישוב נפח הכדור‪ .‬ההסבר המתמטי לנוסחה‬
‫זו הוא סבוך ואינו מתאים לגיל התלמידים‪ .‬מסיבה זו החלטנו רק להציג את הנוסחה ללא‬
‫התייחסות להסברים אפשריים לכך‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חשוב שהתלמידים יכירו את העובדה שלא‬
‫קיימת פריסה של פני הכדור )למרות שקיימת‪ ,‬כפי שילמדו בעתיד‪ ,‬נוסחה לחישוב שטח פני‬
‫הכדור(‪.‬‬
‫משימה ‪ :4‬מטרת המשימה היא להיווכח שוב שלגופים שונים ייתכנו נפחים שווים‪ .‬אם עד עכשיו‬
‫גופים כאלו היו לפחות מאותה משפחה‪,‬הפעם נציג לתלמידים שני גופים שונים‪ -‬מנסרה וגליל‪-‬‬
‫ונראה שנפחיהם בתנאים מסוימים יכולים להיות שווים‪.‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :5‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח הגליל על פי הנוסחה אותה למדו התלמידים‬
‫בשיעור זה‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫סעיף ‪ :6‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח הגליל‪ ,‬אך המשימה הפעם היא קצת יותר‬
‫מורכבת‪.‬‬
‫סעיף ‪ :7‬מטרת שמשימה היא לעסוק ב"חוק הפיצוי" בכפל באמצעות התייחסות לנפח הגליל‪.‬‬
‫אפשר להציע לתלמידים מתקשים לבחור גליל מסוים‪ ,‬לרשום נוסחה לחישוב נפחו ומשם להסיק‬
‫את המסקנות הנדרשות‪ .‬את התלמידים המתקדמים כדאי לעודד לעסוק בנוסחה באופן כללי‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫סעיף ‪ :8‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח הגליל והכדור על פי הנוסחאות שנלמדו בשיעור‬
‫זה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :9‬מטרת המשימה היא לראות את השפעתה של חזקה שלישית על המכפלה הכוללת‪,‬‬
‫במקרה זה על נפח הכדור‪.‬‬
‫סעיף ‪ :10‬מטרת המשימה היא לתרגל חישוב נפח הכדור במשימה מורכבת‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫שיעור ‪-21‬נפח הפירמידה ונפח החרוט‬
‫פעילות המבט‬
‫מטרת פעילות זו היא להקנות לתלמידים את הנוסחה המשותפת לחישוב נפח הפירמידה ונפח‬
‫החרוט‪ .‬העקורות המתמטיים שעומדים מאחרי נוסחה זו ילמדו בכיתות גבוהות יותר‪.‬‬
‫חשוב להסב את תשומת ליבם של התלמידים אל המושגים הבאים‪ :‬בסיס הפירמידה‪,‬בסיס‬
‫החרוט‪ ,‬גובה הפירמידה‪ ,‬גובה החרוט והנפח‪ .‬כדאי לשוחח עם התלמידים על הדמיון והשוני בין‬
‫שני הגופים‪ .‬בשיחה זו יושם דגש על המבנה הדומה של שני הגופים‪:‬קדקוד הראש שמחובר לקו‬
‫התוחם את הבסיס באמצעות קטעים המחברים את הקדקוד לכל נקודה על הקו הזה‪ .‬השוני בין‬
‫שני הגופים הוא בצורת הבסיס שלהם‪:‬לפירמידה הבסיס הוא מצולע ולחרוט הבסיס הוא עיגול‪.‬‬
‫שוני זה לא משמעותי לחישוב הנפח‪ ,‬הוא משפיע על דרך לחישוב שטח הבסיס של הגוף‪.‬‬
‫בפעילויות הבאות ייווכחו התלמידים הנכונות הנוסחה לחישוב נפח הפירמידה והחרוט באמצעות‬
‫מספר דוגמאות אמפיריות‪.‬‬
‫פעילות קבוצתית‬
‫פעילות זו היא אחת הדוגמאות המצדיקות את הנוסחה לחישוב נפח הפירמידה‪ .‬חישוב זה מבוסס‬
‫על חלוקת הקוביה לשלש פירמידות חופפות‪ .‬במהלך הפעילות התלמידים ייווכחו שנפח הקוביה‬
‫גדול פי ‪ 3‬מכל אחת מהפירמידות המרכיבות אותה‪.‬‬
‫בשיחת סיכום כדאי להביע את היחס בין נפח הקוביה לנפח הפירמידה באמצעות משפטים‬
‫הפוכים‪:‬‬
‫‪ ‬נפח הקוביה גדול פי שלושה מנפח הפירמידה שבסיסה חופף לאחת מפאותיה של הקוביה‬
‫וגובהה של הפירמידה שווה למקצוע של הקוביה‪.‬‬
‫‪ ‬נפח הפירמידה שבסיסה חופף לאחת מפאותיה של הקוביה וגובהה שווה למקצוע של‬
‫הקוביה‪ ,‬קטן פי ‪ 3‬מנפחה של קוביה זו‪.‬‬
‫פעילות המורה‬
‫הגופים שירכיבו הילדים מפריסותיהם הם גופים בעלי שטח בסיס וגובה שווים‪ .‬לאור כך ייווכחו‬
‫התלמידים שנפח הפירמידות השונות ונפח החרוט שווים זה לזה ושווים גם לשליש מנפח התיבה‪.‬‬
‫מהלך הפעילות כדאי לתכנן על פי השאלות המנחות שבספר‪ .‬לאחר כל מילוי של גוף כדאי לעצור‬
‫ולהתבונן בתוצאות שהתקבלו‪.‬‬
‫פעילות עצמית‬
‫סעיף ‪ :4‬מטרת הפעילות היא לחזור ולתרגל נוסחאות לחישובי נפחים שנלמדו עד כה‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫סעיף ‪ :5‬שאלות המופיעות במשימה זו הן שאלות הפוכות לשאלות שבמשימה הקודמת‪ .‬הפעם על‬
‫התלמידים למצוא את המידה החסרה כאשר הנפח כבר נתון‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיף ‪ :6‬מטרת השאלה היא להראות לתלמידים שהיחס בין רדיוס שבבסיס החרוט לבין נפח‬
‫החרוט אינו יחס ישיר‪ .‬לעומת זאת היחס בין גובה החרוט לנפחו אכן יחס ישיר‪.‬‬
‫סעיף ‪ :7‬מטרת השאלה היא לחזור על חישובי נפח הפירמידה והיחסים בין המרכיבים השונים‬
‫שמופיעים בנוסחה‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫סעיף ‪ :8‬במשימה זו יחזרו התלמידים על העקרונות המשותפים לחישוב נפח המנסרה ונפח הגליל‬
‫לעומת העקרונות המשותפים לחישוב נפח הפירמידה והגליל‪.‬‬
‫סעיף ‪ :9‬מטרת המשימה היא לחזור על נוסחאות לחישוב נפח החרוט ונפח הפירמידה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיף ‪ :10‬מטרת המשימה היא לחזור ולתרגל חישובי נפחים של גופים שונים‪ .‬הקושי של המשימה‬
‫הוא במורכבות של כל אחד מהגופים‪ ,‬מורכבות זו מאפשרת להדגיש את אחד הכללים לחישוב‬
‫הנפחים‪:‬‬
‫אם מחלקים את הגוף למספר חלקים‪ ,‬סכום נפחי החלקים שווה לנפחו של הגוף המקורי‪.‬‬
‫פתרון‬
‫‪86‬‬
‫שיעור ‪-22‬בעיות שונות‬
‫מטרת השיעור היא לחזור ולתרגל את כל הנוסחאות והמושגים הקשורים לחישובי הנפחים של‬
‫גופים שונים‪ .‬חזרה זו כדאי‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬לבצע באמצעות התמודדות עם משימות שונות‪ .‬בשיעור זה‬
‫משימות שונות שעוברות בקפידה על כל החומר הנלמד‪ .‬את העבודה עם שיעור זה‬
‫יש‬
‫אפשר לבצע במהלך שניים‪ -‬שלושה שיעורי כתה‪ ,‬אפשר גם לתת כל פעם שעוסקים בנושא כלשהו‬
‫משימה הקשורה בו‪ .‬הדרך הראשונה נראית טובה יותר ומכינה טוב יותר את התלמידים למבחן‬
‫מסכם בנושא‪.‬‬
‫בעיות‬
‫שיעור ‪22‬‬
‫שונות‬
‫‪ .2‬לפניכם פריסות של קוביות ועליהן מסומנים קטעים אשר התקבלו מחיתוך הקוביות על ידי‬
‫מישור‪ .‬מצאו מהי צורת החתך )אפשר להעתיק את הפריסות על ניר העתקה‪ ,‬לגזור ולבנות קוביה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מלבן‬
‫ג‪.‬‬
‫ריבוע‬
‫‪87‬‬
‫ריבוע‬