הקשר בין מקום המגורים "ל לבין המוטיבציה לשירות קרבי בצה

‫החינוך ההתיישבותי‬
‫הקשר בין מקום המגורים‬
‫לבין המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‪.‬‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‪.‬‬
‫מגישה‪ :‬אור זמורה‬
‫ת‪.‬ז‪641433413 :‬‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4141‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫הקדמה אישית‪6...................................................................................................................‬‬
‫מבוא‪1.................................................................................................................................‬‬
‫חלק ראשון‪ -‬משתנה תלוי‪ -‬מוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל‪:‬‬
‫‪ .4.4‬מהי מוטיבציה?‪5.........................................................................................‬‬
‫‪ .4.4‬תיאוריות למוטיבציה ‪3................................................................................‬‬
‫‪ .4.6‬גיוס לצה"ל ‪7...............................................................................................‬‬
‫‪ .4.1‬מוטיבציה לגיוס צבאי‪8................................................................................‬‬
‫חלק שני‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬מקום מגורים‪:‬‬
‫‪ .4.4‬עיר ‪4..........................................................................................................‬‬
‫‪ .4.4‬קיבוץ ‪4.......................................................................................................‬‬
‫‪ .4.6‬גיל ההתבגרות‪41.........................................................................................‬‬
‫חלק שלישי‪ -‬פרק מקשר‪44....................................................................................................‬‬
‫סיכום חלק תיאורטי‪44.........................................................................................................‬‬
‫מבוא למחקר שדה‪46............................................................................................................‬‬
‫ממצאים‪43..........................................................................................................................‬‬
‫דיון סיכום ומסקנות‪41.........................................................................................................‬‬
‫רפלקציה‪46..........................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪45.................................................................................................................. ..‬‬
‫נספחים‪ :‬נספח ‪ -4‬שאלון‪43....................................................................................................‬‬
‫נספח ‪ -4‬ריכוז נתונים‪48...........................................................................................‬‬
‫נספח ‪ -6‬טבלת ממצאים‪44.......................................................................................‬‬
‫נספח ‪ -1‬טופס הצעת מחקר‪64...................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה אישית‪:‬‬
‫כשחשבתי מה הנושא שעליו אעשה את העבודה החלטתי שאני רוצה לקשר את העבודה לצבא‪.‬‬
‫מעבר לעובדה שאני בעצמי מלש"בית (מועמד לשירות ביטחון) והנושא של הצבא קרוב אלינו‬
‫מאוד‪ ,‬גדלתי בבית על הערך שבו המדינה שלנו היא אחת ויחידה ואנחנו צריכים לשמור עליה‬
‫ולחיות בה‪.‬‬
‫"ההתנדבות‪ ,‬לפי הכתבה‪ ,‬היא התייצבות לפני מפקד והכרזה פומבית על נכונות לבצע מטלה‪.‬‬
‫התנדבות כזאת הייתה נחשבת כבדיחה גרועה בימים ההם‪ ...‬במונח 'התנדבות' ראינו‪ ,‬ראשית‬
‫לכל‪' ,‬נכונות'‪ .‬מי שפנו אליו ולא רצה לגלות נכונות‪ ,‬הצהיר על כך וקיבל פטור‪ .‬כל האחרים‪ ,‬היו‬
‫מתנדבים"‬
‫"כאשר אומרים למישהו לך להיהרג‪ ,‬והוא הולך מבלי להגיב במילים או בתנועה‪ ,‬יש בכך משום‬
‫גבורה עילאית והתנדבות‪( ".‬יצחק יעקוב‪ ,‬תת אלוף (בדימוס))‪.‬‬
‫שני ציטוטים אלו נאמרו על ידי יצחק יעקוב וחבר ליחידה של החייל יהודה קן‪-‬דרור ז"ל בתגובה‬
‫לכתבה שפורסמה בשנת ‪ 4117‬לגבי האמרה שלפיה הוא לא התנדב למשימה אלא הסכים לעשות‬
‫אותה אחרי שמפקד הגדוד פקד עליו‪ .‬יהודה קן דרור הוא חייל צה"ל שנפצע ונהרג במבצע קדש‪,‬‬
‫בקרב המתלה‪ ,‬כשנהג בג'יפ לאורך המייצר כדי למשוך אליו את אש החיילים המצרים בשביל‬
‫לחשוף את מסתורם‪ .‬הסיכויים לצאת מפעולה כזו חי הם קלושים ביותר‪ .‬הוא ספג פגיעות רבות‬
‫ונפצע אנוש‪ .‬חבריו ליחידה חשבו שנהרג אך לאחר מספר שעות הצליח לזחול אליהם‪ .‬כעבור‬
‫חודשיים מת מפצעיו‪ .‬על מעשה זה זכה לאחר מותו בעיטור הגבורה שהוא העיטור הגבוה ביותר‬
‫שניתן בצה"ל‪.‬‬
‫יהודה קן דרור הוא בן דוד של סבא שלי‪.‬‬
‫בתור ילדה גרתי בארצות הברית במשך שלוש שנים‪ ,‬והרבה שנים רציתי לחזור ולהישאר שם‬
‫ותמיד ההורים אמרו לי שיש לנו מדינה אחת וזה פה ואין לנו מה לעשות בשום מקום אחר‪ .‬היום‬
‫אני מבינה שזה נכון‪ -‬ישראל זה הבית שלנו ואנחנו צריכים לשמור עליה‪.‬‬
‫בנוסף להיותי מלש"בית אני גרה ביישוב קטן ולומדת בבית ספר הכולל רק יישובים וקיבוצים‬
‫מהאזור‪ .‬מספר הילדים מהעיר שאני נחשפת אליהם ביומיום הוא מצומצם‪ .‬בשלב זה של השנה‬
‫ילדים הולכים לגיבושים ומיונים לכל חילות צה"ל‪ .‬מסביבי אני רואה‪ -‬המוטיבציה לשרת בצה"ל‬
‫ובמיוחד בחילות קרביים היא גבוהה‪ .‬אבל אני רוצה לבדוק האם זה ככה בגלל מקום המגורים‬
‫שלנו ובגלל החינוך מהבית או שבעיר המוטיבציה שווה לשלנו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫בעבודה זו אעסוק בקשר שבין מקום המגורים (עיר לעומת קיבוץ או יישוב) לבין המוטיבציה של‬
‫בני נוער להתגייס לצה"ל ולשירות קרבי בפרט‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכתיבת העבודה היא העובדה שאני חיה ביישוב קטן ולומדת‬
‫בבית ספר הכולל רק ישובים וקיבוצים מהאזור‪ .‬בסביבה זו שירות קרבי בצה"ל הוא נפוץ‬
‫והמוטיבציה והרצון לשרת בחילות הקרביים הם גבוהים מאוד‪ .‬אבל אנחנו חיים במין בועה קטנה‬
‫של האזור שלנו וכנראה שלא בכל מקום המוטיבציה לשרת את המדינה ולשמור עליה בכל מחיר‬
‫גבוהה כל כך‪ .‬אין ספק שבעבר הקשר בין המשתנים היה קיים ומספר המשרתים בחילות קרביים‬
‫היה גבוה יותר בישובים ובקיבוצים לעומת הערים‪ .‬בעבודה זו אבדוק האם קשר זה עדיין קיים‪.‬‬
‫בנוסף אני מגיעה ממשפחה שבה שירות קרבי ושמירה על המדינה הם ערך עליון‪ .‬גם שירות קרבי‬
‫(כולל מילואים) וגם התוצאות שלו (חללי צה"ל) הם חלק מחיי היומיום במשפחתי המורחבת‪,‬‬
‫ולכן היה לי חשוב לקשר את העבודה שלי לנושא זה‪.‬‬
‫העבודה כוללת שני חלקים‪ -‬חלק תיאורטי וחלק מחקרי‪.‬‬
‫בחלק התיאורטי אציג הגדרות שונות ותיאוריות של המשתנים השונים בעבודתי‪ .‬בחלק זה‬
‫קיימים שלושה פרקים‪ .‬בשני הפרקים הראשונים אציג את המשתנים הקשורים לשאלת המחקר‪:‬‬
‫במשתנה התלוי אסביר מהי מוטיבציה והתיאוריות למוטיבציה והסבר על שירות בצה"ל ועל‬
‫חילות קרביים בפרט‪ ,‬ובמשתנה הבלתי תלוי אסביר על מקומות המגורים השונים‪ -‬יישוב או‬
‫קיבוץ ועיר‪ .‬בפרק השלישי שהוא הפרק המקשר אציג מחקר שנעשה על ידי המכון הישראלי‬
‫למחקרים צבאיים בעניין הקשר הנבדק בעבודתי‪.‬‬
‫בחלק המחקרי אנסה להוכיח את הקשר האפשרי שהצגתי בחלק התיאורטי ולאמת את השערותיי‬
‫שאכן קיים קשר בין מקום המגורים ולבין המוטיבציה לשירות בצה"ל ובחילות קרביים בפרט‪.‬‬
‫את השערתי אבדוק באמצעות חלוקת שאלונים לשתי אוכלוסיות מחקר‪ .‬בחלק זה יוצגו‬
‫השאלונים‪ ,‬הנתונים העולים ממנו והמסקנות שהתקבלו‪.‬‬
‫המסר שאנסה להעביר בעבודה זו‪ ,‬מעבר לנתונים לרמת הקשר בין המשתנים‪ ,‬הוא שיש לנו מדינה‬
‫אחת ויחידה‪ ,‬ואנחנו צריכים לשמור עליה ולהגן עליה בכל מחיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין בכוונתי להעביר שרק‬
‫תפקידים קרביים משרתים את המדינה‪ ,‬שכן תפקידים אחרים בצה"ל כמו תפקידי תומכי לחימה‪,‬‬
‫הם חשובים ונחוצים לא פחות ובשביל לשרת ולשמור על המדינה לאו דווקא צריך לצאת לשטח‪.‬‬
‫המסר העיקרי שאנסה להעביר הוא שכולנו צריכים לתת מעצמנו לשירות המדינה לא רק מחובתנו‬
‫כאזרחים אלא מזכותנו לחיות במדינה יהודית שהיא שלנו‪.‬‬
‫כולי תקווה שבעבודה זו אצליח לעמוד על הקשר בין המשתנים ולהוכיח את טענתי‪ ,‬ולהעביר מסר‬
‫מעבר לנתונים‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪ ,‬אור!‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬משתנה תלוי‪ -‬מוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל‪:‬‬
‫בפרק זה אעסוק במשתנה התלוי בעבודתי שהוא המוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל‪ .‬אנסה‬
‫להגדיר מהי מוטיבציה ולהציג תיאוריות בנושא שיעזרו להסביר את נושא המחקר‪.‬‬
‫‪ 4.4‬מהי מוטיבציה‪:‬‬
‫מוטיבציה‪ -‬דחף לפעול‪ ,‬הנעה‪ ,‬מתן מניעים לדבר‪ .‬מוטיבציה היא מכלול התהליכים‬
‫אשר מעוררים ‪,‬מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מוטיבציה היא הרצון האנושי‪ ,‬האישי של כל אחד מאתנו‪ .‬המוטיבציה מכוונת אותנו למטרות‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫להתנהגויות שיממשו את הרצון שלנו‪.‬‬
‫מוטיבציה מגיעה מהמילה ‪ -motion‬תנועה‪ .‬מוטיבציה היא מבנה תיאורטי המתאר מניעים‬
‫ומשתמשים בו כדי להסביר מדוע אנשים עושים מה שהם עושים‪ .‬תיאוריות מוטיבציה מתיימרות‬
‫להסביר תהליכים המניעים את האדם באופן מסוים‪ .‬זהו תהליך שמסביר כיצד האדם נענה לצורך‬
‫‪6‬‬
‫או רצון כללי ומתחיל שרשרת של פעולות יעילות להשגת צורך זה‪.‬‬
‫במילים פשוטות יותר מוטיבציה היא מה שגורם לאדם להגיב בצורה כלשהי‪ ,‬לבחור כך ולא‬
‫אחרת‪ ,‬לרצות דברים כאלו ולא אחרים‪ .‬מוטיבציה היא כוח פנימי שמניע את האדם לעשייה שיש‬
‫בה תוצאות חיוביות ומתגמלות לאדם‪ .‬מוטיבציה זו אנרגיה חיובית המאפשרת לנו לעשות פעולות‬
‫שנראות קשות‪ ,‬להמשיך להתאמץ ולא לוותר‪ ,‬כי אנחנו רוצים להשיג את הרצון שלנו להצליח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רוצים להשיג הנאה ולהימנע מכאב‪ ,‬לכן נברח ונתרחק מפגיעה ונקרב למי שנעים לנו‪.‬‬
‫מוטיבציה פנימית וחיצונית‪:‬‬
‫אפשר לחלק את המוטיבציה לשני חלקים‪ -‬פנימית וחיצונית‪:‬‬
‫מוטיבציה פנימית‪ -‬מוטיבציה מסוג זה מגיעה מבחירה חופשית ומטרתה ביצוע הפעולה לשם‬
‫הנעה מהפעולה עצמה‪ -‬צרכים נפשיים ופנימיים‪ .‬היא מתייחסת למניעים הקשורים באדם או‬
‫‪1‬‬
‫בפעולה שבה הוא עוסק‪.‬‬
‫מוטיבציה פנימית באה ממניעים בתוך האדם הקשורים להנאה‪ ,‬לתחושת יכולת ושליטה במצב‬
‫והיא מלווה בתחושה של בחירה חופשית‪ .‬היא קשורה להנאה פנימית מעצם הפעולה ולא בהכרח‬
‫מהתוצאות הממשיות שלה‪ .‬כשהאדם פועל ממוטיבציה פנימית הוא מרגיש שהפעולה חשובה‬
‫‪4‬‬
‫ונחוצה ושיש לה משמעות אישית ומוסרית שברורה לו ומניעה אוותו‪.‬‬
‫מוטיבציה חיצונית‪ -‬מוטיבציה מסוג זה מתייחסת למניעים הקשורים לגורמים סביבתיים שאינם‬
‫‪ 4‬מילון אבן שושן‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬עמוד ‪ ,4455‬הוצאת קריית ספר‪.‬‬
‫‪ 4‬חלי ברק‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מומחית‪.4141 ,‬‬
‫‪ 6‬אלישבע ששון‪ ,4113 ,‬עתיד‪ -‬עומתה לתורה יוזמה ודרכים בחינוך היהודי‪.‬‬
‫‪ 1‬ראיין‪ ,‬ריצ'ארד ואדוארד דסי‪ -‬הד חינוך‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬כרך פ"ה‪ ,‬עמודים ‪ -4144 ,34-38‬אתר מס"ע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תלויים באדם‪ ,‬או למניעים הקשורים לגורמים שאינם קשורים לפעולה‪ ,‬כמו הרצון לקבל תגמול‬
‫או הרצון להימנע מעונש‪ .‬מקורה של המוטיבציה החיצונית היא התנהגות שהיא לא בהכרח‬
‫אוטונומית‪ .‬האדם אומנם בוחר אך הבחירה תלויה במשהו‪ ,‬כלומר הבחירה תלויה בסיפוק שישיג‬
‫‪1‬‬
‫מהתוצאה החיצונית של מעשיו ולא מתהליך עצמו של הפעולה‪.‬‬
‫‪ 4.4‬תיאוריות למוטיבציה‪:‬‬
‫*מוטיבציה לפי התיאוריה של פרויד‪ -‬המוטיבציה קשורה למילוי צורכי הסתמי (האיד)‪ .‬הדחפים‬
‫הלא מודעים הקיימים בסתמי שהוא חלק מולד‪ ,‬מלאי אנרגיות ומנסים לממש את עצמם‪.‬‬
‫הדחפים מהסתמי חייבים לפרוץ מהאדם למצוא לעצמם מטרה ולהרגיע את עצמם דרך המימוש‬
‫שלהם‪ .‬הדחפים רוצים הנאה והימנעות מכאב‪ ,‬וזהו מנגנון המוטיבציה המרכזי‪ .‬כדי לממש את‬
‫הצרכים יש צורך באגו‪ ,‬המנהל את מימוש הדחפים על פי כליי המציאות‪ .‬האגו דוחה דחפים‪,‬‬
‫משהה את סיפוקם של חלק‪ ,‬ומאשר אחרים‪ .‬האגו מונחה על ידי הסופר אגו‪ ,‬השופט את פעולת‬
‫הדחפים והמימוש שלהם על פי כללי המוסר והמצפון‪ .‬הוא מעניש ברגשות אשם שיש חריגה‬
‫‪4,5‬‬
‫מהכללים‪ ,‬ומחזק בסיפוק כשמימוש הדחפים הוא לפי החוקים‪.‬‬
‫*מוטיבציה לפי מדרג הצרכים של מאסלו‪ -‬על פי מאסלו המוטיבציה היא היררכית‪ .‬האדם מונע‬
‫לממש צרכים ראשוניים ורק אחרי שהוא ממש את הצורך "הנמוך" יותר בהיררכיה הוא יכול‬
‫להתקדם הלאה לצרכים "גבוהים" יותר בהיררכיה‪ .‬כאשר הוא צורך מסופק במידה משמעותית‬
‫הוא לא מהווה גורם מוטיבציוני יותר והצורך הבא בהיררכיה הופך לדומיננטי‪.‬‬
‫הצרכים מסודרים באופן מדורג ומתחילים בצורך בסיסי ומשותף לכולם‪-‬‬
‫ הצורך הבסיסי המשותף לכולם הוא הצרכים הפיזיולוגים כמו שינה‪ ,‬נשימה‪ ,‬אכילה וכדומה‪.‬‬‫צרכים אלה הם צרכי קיום בסיסיים‪.‬‬
‫ הצורך הבא אחריו הוא הצורך בביטחון שהוא הצורך להרגיש יציבות וודאות בחיים‪ ,‬לדעת מה‬‫עומד לקרות ולחוש ביטחון בתוך הנסיבות‪.‬‬
‫ הצורך הבא הוא צרכי אהבה ושייכות שזה הצורך להרגיש נאהב‪ ,‬ולהרגיש חלק מהקהילה‪-‬‬‫קודם משפחה ואחר כך קבוצות אחרות בחיים‪ .‬צורך זה הוא הוא הצורך לקשר משמעותי עם‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ הצורך הבא הוא הצורך בהערכה‪ -‬האדם את עצמו‪ ,‬והסביבה כלפיו‪ .‬הצורך להרגיש שווה‪ ,‬ולקבל‬‫הד חיובי עליך ועל מעשיך‪.‬‬
‫ הצורך האחרון שנמצא בראש ההיררכיה הוא הצורך למימוש עצמי‪ -‬הצורך והרצון להיות הטוב‬‫ביותר שאתה יכול להיות‪ .‬לבטא את כל הכישורים והיכולות שלך ולהתנסות בחוויות במתאימות‬
‫לך ומקדמות אותך‪ .‬הצורך להגיע למיצוי מלא של מלוא הפוטנציאל של האדם‪.‬‬
‫לפי התיאוריה ניתן לשער מה הצורך המרכזי המעסיק את האדם לפי המוטיבציות והבחירות שלו‪.‬‬
‫המוטיבציה שהאדם עסוק בה מכוונת את ההתנהגות והבחירות שלו ועוזרת לו לפתור‬
‫‪4,5‬‬
‫קונפליקטים‪.‬‬
‫‪ 4‬חלי ברק‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מומחית‪.4141 ,‬‬
‫‪ 5‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬פסיכולוגיה כללית‪ .‬ד"ר ציפי בראל וד"ר מרים נוימאיר‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬עמודים ‪.467-447‬‬
‫‪6‬‬
‫*מוטיבציה לפי הגישה ההתנהגותית‪ -‬לפי גישה זו המוטיבציה היא תהליך של למידה‪ ,‬והיא‬
‫מתעצבת בהתאם לחיזוקים ולעונשים שהאדם מקבל‪ .‬האדם מונע באופן טבעי לחפש חוויות‬
‫חיוביות ולהימנע מחוויות שליליות‪ .‬עובדה זו גורמת לאדם להגביר התנהגויות שגרמו בעבר‬
‫לחוויות חיוביות ולהימנע מהתנהגויות שגרמו סבל וחוויות שליליות‪ .‬האדם משתמש בחיזוקים‬
‫כגורמים מוטיבציוניים‪ .‬בהתאם לכללים אלה אפשר להסביר טווח רחב של התנהגויות‪ .‬בנוסף על‬
‫פי גישה זו דרך למידה נוספת של מוטיבציה היא למידת חיקוי דגם‪ -‬למידה ממודל משמעותי‬
‫‪4,5‬‬
‫שמכוון אותנו‪.‬‬
‫‪ 4.6‬גיוס לצה"ל‬
‫צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות‪ -‬צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי לשמירת‬
‫ביטחונה וריבונותה‪ .‬צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים‬
‫ביותר בעולם ומטרתו להגן על קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬שלמותה‪ ,‬ריבונותה ושלום תושביה‪,‬‬
‫ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין‪ .‬צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון‬
‫האזרחי הדמוקרטי‪ ,‬ובכפוף לחוקי המדינה‪.‬‬
‫צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל‪ ,‬תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות‪ .‬בישראל‬
‫נהוג שירות חובה לבנים ולבנות‪ .‬חיילי צה"ל מחויבים להילחם‪ ,‬להקדיש את כל כוחותיהם‪ ,‬ואף‬
‫לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל‪ ,‬אזרחיה ותושביה‪.‬‬
‫שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון שעל‬
‫פיו‪ ,‬צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא‪ .‬חובת ההתייצבות חלה‬
‫על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל ‪ ,48‬ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות‬
‫שונות‪ .‬בנוסף רבים מהחיילים המסיימים את שירות החובה חייבים גם בשירות מילואים על פי‬
‫‪3,7‬‬
‫צורכי הצבא‪.‬‬
‫גיוס לצה"ל‪:‬‬
‫הגדרה מילונית למילה גיוס‪ -‬קריאה לאנשים לשירות בצבא‪ ,‬הכנת הצבא לפעולות מלחמה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תהליך הגיוס‪:‬‬
‫כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס‪ .‬מתחילת תהליך הגיוס ועד‬
‫לסיומו קרוי הצעיר מועמד לשירות ביטחון‪ -‬מלש"ב‪.‬‬
‫למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון‪:‬‬
‫אימות הנתונים‪ -‬השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס‪ .‬שלב אימות‬‫הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים‪-‬‬
‫סימול עברית המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית‪ ,‬וציון הכלה ראשוני‬
‫המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב‪.‬‬
‫‪ 4‬חלי ברק‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מומחית‪.4141 ,‬‬
‫‪ 5‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬פסיכולוגיה כללית‪ .‬ד"ר ציפי בראל וד"ר מרים נוימאיר‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬עמודים ‪.467-447‬‬
‫‪ 3‬אתר ויקיפדיה (צבא הגנה לישראל)‬
‫‪ 7‬אתר צבא הגנה לישראל‬
‫‪ 8‬מילון כיס ספיר‪ ,‬הוצאת איתאב‪.4114 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫ דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר)‪ -‬ציון הניתן על סמך מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים‪,‬‬‫המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב‪.‬‬
‫ ציון דירוג ראשוני כללי (צד"כ)‪ -‬מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים‬‫בלבד על ידי מראיינים פסיכוטכניים והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה‪.‬‬
‫ קבוצת איכות (קב"א)‪ -‬מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ‬‫תפקידים‪ ,‬על פי נקודות חתך שנקבעו‪.‬‬
‫ פרופיל רפואי‪ -‬סימול מספרי שצה"ל נותן לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם‬‫לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל‪ .‬הטווח של הפרופיל נע בין פרופיל ‪ ,44‬שהוא הנמוך‬
‫ביותר ופוטר מלשרת בצה"ל‪ ,‬לבין פרופיל ‪ ,47‬שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר‪ .‬פרופיל ‪31‬‬
‫‪3‬‬
‫ומטה פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה‪.‬‬
‫‪ .4.1‬מוטיבציה לגיוס צבאי‪:‬‬
‫קיימים ארבעה סוגי מוטיבציה לגיוס צבאי‪ -‬מוטיבציה אידיאולוגית‪ ,‬מוטיבציה אינדיבידואלית‪,‬‬
‫מוטיבציה נורמטיבית ומוטיבציה הישרדותית‪ -‬קיומית‪:‬‬
‫מוטיבציה הישרדותית‪ -‬מוטיבציה של חוסר ברירה שמאופיינת במאבק של עצם הקיום של‬‫חברה או מדינה מסוימת‪ .‬הפרט מוותר באופן משמעותי על רצונותיו וצרכיו למען האינטרס‬
‫הקולקטיבי‪.‬‬
‫מוטיבציה נורמטיבית‪ -‬הפרט עושה מה שמקובל ולגיטימי באותה חברה‪ .‬מוטיבציה זו מאופיינת‬‫בלחץ חברתי שמופעל על הפרט לעשות את המקובל‪.‬‬
‫מוטיבציה אידיאולוגית‪ -‬מוטיבציה זו יכולה לנבוע מתוך אידיאולוגיה רעיונות‪ ,‬אידיאולוגיה‬‫ערכית או אידיאולוגיה דתית‪ .‬אחד המאפיינים החזקים של מוטיבציה זו היא אמונה חזקה‬
‫בנכונות הדרך ובפעולות המשרתות את אותה דרך‪.‬‬
‫מוטיבציה אינדיבידואלית‪ -‬מוטיבציה זו משרתת קודם כל את המימוש העצמי של הפרט שהוא‬‫צורך פסיכולוגי אנושי‪ .‬בסוג זה של מוטיבציה‪ ,‬לעומת מוטיבציות אחרות‪ ,‬הפרט משתמש‬
‫במשאבים של החברה והמערכת למימוש הצרכים שלו‪ .‬המניע של הפרט לעשות את הפעולה נובע‬
‫‪4‬‬
‫מרצון אישי וצורך אישי ולא מצורך הכלל‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פרק זה עסק במשנה התלוי בעבודתי‪ ,‬המשתנה הקשור לרצון ולמוטיבציה של בני הנוער‬
‫להתגייס לצה"ל ולשרת בחילות קרביים‪ .‬תחילה הגדרתי את המושג מוטיבציה ולאחר מכן הצגתי‬
‫תיאוריות בנושא של חוקרים כמו פרויד‪ ,‬מאסלו וסקינר‪ .‬לאחר מכן הצגתי את המושג צה"ל‬
‫והצגתי את תהליך הגיוס אליו‪ .‬בסוף החלק הצגתי את המוטיבציה בהקשר ישיר לגיוס לצה"ל‪.‬‬
‫‪ 3‬אתר ויקיפדיה (צבא הגנה לישראל)‬
‫‪ 4‬רייך ש'‪ -4111 ,‬הקשר בין מניעים ציוניים לאומיים ומניעי תועלת אישית לבין מוטיבציה בבחירות מסלול השירות‬
‫בצה"ל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי‪ .‬תואר מ"א‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .4‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬מקום המגורים (קיבוץ לעומת עיר)‪:‬‬
‫בפרק זה אעסוק במשתנה הבלתי תלוי של עבודתי שהוא מקום המגורים‪ .‬בפרק זה אציג את‬
‫ההגדרות וההסברים למקומות המגורים השונים‪ -‬עיר וקיבוץ‪ .‬בנוסף אציג מידע לגבי גיל‬
‫ההתבגרות שבו מתגייסים לצה"ל‪.‬‬
‫‪ .4.4‬עיר‪:‬‬
‫הגדרה מילונית‪ :‬מקום יישוב גדול שיש בו מקומות ציבוריים כמו בתי מסחר‪ ,‬בתי שעשועים‬
‫‪8‬‬
‫ומוסדות תרבות‪.‬‬
‫ישוב גדול‪ ,‬לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה‪ ,‬שמנוהל על ידי מנגנון שלטוני נפרד מישובים‬
‫‪41‬‬
‫אחרים ויש בו שירותי מסחר‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וכד'‪.‬‬
‫עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת‬
‫שטח‪ ,‬ביחס לצורות התיישבות אחרות‪.‬‬
‫עיר היא מושג סוציולוגי‪ ,‬המעיד על אופי המקום אך משתנה ממקום למקום‪ .‬מקס ובר בספרו‬
‫"העיר"‪ ,‬ניסה להגדיר עיר על פי מאפיינים מוגדרים‪ .‬המודל היה העיר האירופאית מנקודת מבט‬
‫אתנוצנטרית‪ ,‬בעלת אוטונומיה משפטית פוליטית וישות עירונית המנהלת את עצמה בפני עצמה‪.‬‬
‫העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מרכז כלכלי‪ ,‬תרבותי ודתי לסביבתה‪.‬‬
‫לעיר של ימינו בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר‪ ,‬שירותים‪ ,‬מלאכה ותעשייה‪ ,‬בניגוד‬
‫לכפר‪ ,‬המושתת על חקלאות‪ .‬בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק‬
‫שירותים ותשתיות לתושבי העיר‪ .‬בערים מתרכז הכוח הפוליטי‪ ,‬הדתי והתרבותי‪ ,‬לכן השפעתן על‬
‫‪3‬‬
‫החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים‪.‬‬
‫בבדיקה שערך אגף כוח אדם בשנת ‪ 4141‬נמצא כי אחוז העירוניים המשרתים בחילות קרביים‬
‫בצה"ל הוא נמוך יותר מבני הקיבוצים והישובים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .4.4‬קיבוץ‪:‬‬
‫הגדרה מילונית‪ :‬משק חקלאי בישראל המבוסס על חיי שיתוף‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ישוב כפרי שנבנה במקור על עקרונות של שיתוף ושוויון‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות‪ ,‬ליישוב ולמדינת ישראל‪ ,‬המבוססת על‬
‫שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטים‪ -‬שוויון בין בני אדם‬
‫ושיתוף כלכלי ורעיוני‪.‬‬
‫הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים‪ ,‬ופרנסתו מחקלאות ותעשייה‪.‬‬
‫חברי הקיבוצים שימשו מכשיר מרכזי למימוש הציונות ונחשבו לאליטה החברתית‬
‫של היישוב ושל המדינה בראשיתה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3‬אתר ויקיפדיה (עיר‪ /‬קיבוץ)‪.‬‬
‫‪ 8‬מילון כיס ספיר‪ ,‬הוצאת איתאב‪.4114 ,‬‬
‫‪ 41‬אתר מילוג (עיר‪ /‬קיבוץ)‬
‫‪9‬‬
‫כמעט מראשיתה של המאה ה ‪ 41‬ולכל אורכה‪ ,‬היה הקיבוץ גורם מרכזי במפעל התחייה הלאומית‬
‫ותקומת ישראל בארץ‪ ,‬ומפעלו החינוכי התפרס בעולם כולו ובמיוחד בקיבוצי היהודים בארצות‬
‫‪44‬‬
‫הגולה‪.‬‬
‫הקיבוצים החלו כקהילות אשר דגלו בשיתוף מלא של הרכוש ובשוויון‪ ,‬הן בייצור והן בצריכה‪.‬‬
‫חברי הקיבוצים שישמו בתפקידים מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית‬
‫להגנה ולפלמ"ח שסגל פיקודו הורכב בעיקר מחברי קיבוצים‪ ,‬ולאחר קום המדינה לצה"ל‪ ,‬במיוחד‬
‫בעשרות השנים הראשונות לקיומו‪ .‬תרומה זו התבטאה במתגייסים רבים ליחידות קרביות‪,‬‬
‫טייסים ובמפקדים רבים יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית הכללית בישראל הלך וירד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .4.6‬גיל ההתבגרות‪:‬‬
‫התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם‪ ,‬בין הילדות לבגרות‪.‬‬
‫תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית על מחשבותיו ‪,‬רגשותיו והתנהגותו של האדם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים‪ ,‬שינויים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה‪.‬‬
‫קיימים מספר מאפיינים שקיימים בדרך כלל אצל המתבגרים‪:‬‬
‫הענקת חשיבות לקבוצת השווים‪ -‬כל אדם אשר נמצא בתקופת גיל ההתבגרות חווה ומעניק‬‫חשיבות גבוהה מאוד לאותם מתבגרים בני אותו הגיל בשביל להרגיש את תחושת השייכות‬
‫וההזדהות‪ .‬המתבגרים נוהגים בגיל ההתבגרות להתחשב בכל מה שקובעת החברה‪ .‬חשוב להם‬
‫לדעת שהם נתפסים באופן מסוים בעיניי החברה ולכן יוצאים השוואות רבות עם קבוצת השווים‪.‬‬
‫ניתוק מן ההורים‪ -‬תופעה נוספת לגיל ההתבגרות היא ריחוק מההורים‪ .‬המתבגרים לרוב יעדיפו‬‫לבלות פחות עם המשפחה ויותר עם החברים בני גילם‪ .‬הרבה פעמים נוקטים בני הנוער במרד מול‬
‫המוסכמות‪ ,‬התכתיבים החברתיים ומול ההורים‪.‬‬
‫התנהלות מסוכנת‪ -‬מאפייני גיל ההתבגרות כוללים תופעה המתבטאת בקושי לשלוט ביצרים‬‫ודחפים ובין השאר חוסר היכולת לדחות סיפוקים‪ .‬הם נוטים לחזור ולבדוק את הגבולות‬
‫שההורים‪ ,‬המורים והחברה מציבים להם‪ .‬בני הנוער נוהגים להשתמש באמרה "לי זה לא יקרה"‬
‫ולכן נוהגים בחוסר זהירות‪.‬‬
‫שינויים פיזיולוגיים‪ -‬בגיל זה נוהגים המתבגרים להתעסק יתר על המידה במראה החיצוני שכן‬‫‪44‬‬
‫אצל המתבגרים יש כל הזמן שינויים פיזיולוגיים המתבטאים בשינוי הגוף‪ ,‬פצעי בגרות ועוד‪...‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה בעבודתי עסקתי במשתנה הבלתי תלוי שהוא כאמור מקום המגורים‪ .‬תחילה‬
‫הצגתי את דפוסי המגורים השונים ולאחר מכן על גיל ההתבגרות‪ .‬בגיל זה מתגייסים לצה"ל‪,‬‬
‫עוברים מיונים‪ ,‬ומגבשים עמדות לגבי שירות בצה"ל ועמדות לגבי גיוס לחילות קרביים‪.‬‬
‫‪ 3‬אתר ויקיפדיה (קיבוץ)‬
‫‪ 44‬אתר יד טבנקין‬
‫‪ 44‬אמיר כספי‪ -‬פסיכותרפיסט מומחה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .6‬פרק מקשר‪:‬‬
‫מחקר זה נעשה על ידי המכון הישראלי למחקרים צבאיים והוא יצא לאור בשנת ‪ .4446‬מחקר זה‬
‫מציג את ההבדלים בין מקומות המגורים השונים בנודע למוטיבציה להתגייס לצה"ל ולשרת‬
‫שירות קרבי‪.‬‬
‫במחקר זה נמצא כי בקיבוצים או במקומות יישוב כפריים המוטיבציה להתגייס גבוהה יותר‬
‫מאשר בערים‪ .‬בנוסף נמצא כי בני הקיבוצים והיישובים הכפריים מצליחים יותר בצבא מאשר בני‬
‫הערים‪ .‬הצלחה זו מתבטאת בתפקידים קרביים‪ ,‬קידומים ופיקודים‪.‬‬
‫בנוסף נערך מחקר שבו נמצא כי משנת ‪ 4483‬עד שנת ‪ 4111‬קיימת ירידה משמעותית במוטיבציה‬
‫הכללית של בני נוער לשרת בצה"ל בכללי וביחידות קרביות בפרט‪ .‬בנוסף המוטיבציה להמשיך‬
‫לשרת יותר משלוש השנים החובה ולחתום קבע בצה"ל הוא נמוך יותר משהיה בשנים קודמות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .1‬סיכום החלק התיאורטי‪:‬‬
‫החלק התיאורטי‪ ,‬שהוא החלק הראשון בעבודתי‪ ,‬עוסק במשתנים השונים הקשורים לנושא‬
‫העבודה שלי שהוא הקשר בין מקום המגורים של בני הנוער למוטיבציה שלהם לשרת בצה"ל‬
‫ובחילות קרביים‪ .‬בחלק זה הצגתי הגדרות ותיאוריות למשתנים השונים באופן כללי ובאופן‬
‫ספציפי לנושא העבודה‪.‬‬
‫המוטיבציה היא הכוח המניע את הפרט לעשות דברים מסוימים‪ .‬את המוטיבציה אפשר להגדיר‬
‫מכמה תיאוריות שונות‪ ,‬ובחלק זה התמקדתי בשלוש מהם‪ -‬התיאוריה של פרויד‪ ,‬תיאוריית מדרג‬
‫הצרכים של מאסלו והתיאוריה ההתנהגותית של סקינר‪ .‬גיוס לצה"ל הוא חלק משמעותי והכרחי‬
‫בחיי בני הנוער במדינת ישראל שכן זה חובה להתגייס לצבא‪ .‬המוטיבציה להתגייס לצה"ל זוהי‬
‫ההנעה‪ ,‬הרצון של הפרט להתגייס ולשרת את המדינה‪ .‬המוטיבציה בהקשר של שירות צבאי‬
‫מתחלקת לארבע‪ -‬מוטיבציה מתוך אידיאולוגיה וערכים‪ ,‬מוטיבציה המגיע ממקום אישי‬
‫ואינדיבידואלי‪ ,‬מוטיבציה שמגיע ממקום של לחץ חברתי ונורמות מקובלות ומוטיבציה שמגיע‬
‫מתוך מניע הישרדותי שבו בחוסר ברירה הפרט נאלץ ללחום ולהגן על הטריטוריה שלו ושל‬
‫מדינתו‪.‬‬
‫אופי העיר לעומת אופי הקיבוץ או הישוב הכפרי הוא מאוד שונה כמעט בכל המובנים‪ .‬הצפיפות‬
‫גדולה יותר בעיר‪ ,‬העיר לא מתבססת על חקלאות אלא על מסחר‪ ,‬הבנייה בעיר היא שונה משל‬
‫הקיבוץ ובאורח החיים הכללי בעיר מתאפיין יותר באורח חיים אינדיבידואלי ואישי לעומת‬
‫הקיבוץ שהרעיון המרכזי שלו מושתת על ערכים של שיתוף וחיים משותפים‪ .‬בתחילתה של‬
‫המדינה היה ברור שבני הקיבוצים מצליחים יותר בצבא ונמצאים בעמדות לוחמות יותר לעומת‬
‫הנוער העירוני שהיה פחות לוחם ופחות מתנדב‪ .‬בני הקיבוצים היוו את הרוב המוחלט בתפקידים‬
‫מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה‪ .‬בני הקיבוצים תרמו רבות להגנה ולפלמ"ח שכן רובו הורכב‬
‫בעיקר מחברי קיבוצים‪ .‬לאחר קום המדינה צה"ל ופיקודו הורכב בעיקר מבני קיבוצים ורוב זה‬
‫נשמר בעשרות השנים הראשונות לקיומה של המדינה וצה"ל‪.‬‬
‫בתחילת העבודה עלתה השאלה האם המוטיבציה הגבוהה בקיבוצים לעומת הערים גדולה יותר‬
‫בגלל מקום המגורים או בגלל החינוך מהבית‪ .‬לפי פרק זה אפשר להבין כי לאופי השונה כל כך של‬
‫מקומות המגורים השונים יש קשר בלתי נפרד מהחינוך מהבית שכן עצם הבחירה איפה לגור‬
‫מושפעת מהעמדות והערכים עליהם גדלים בבית‪.‬‬
‫בפרק האחרון בחלק זה הוצג מחקר של המכון הישראלי למחקרים צבאיים שבו עלה כי גם בשנים‬
‫האחרונות עדיין קיימת מוטיבציה גבוהה יותר של בני נוער מקיבוצים ומיישובים כפריים לשרת‬
‫בצה"ל ובחילות קרביים מאשר בני העיר‪ .‬הבדל זה קיים אך הוא נמוך יותר ממה שהיה בתחילתה‬
‫של המדינה‪.‬‬
‫פרק זה הינו סיכום של החלק התיאורטי‪ -‬סקירת ספרות של העבודה‪.‬‬
‫בחלק הבא אבדוק בעזרת מחקר שדה האם קיים קשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה‬
‫לשירות בצה"ל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מבוא למחקר שדה‪:‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫בחלק העיוני של עבודתי סקרתי תיאוריות בנושא מוטיבציה והתייחסתי אל הגדרות למקומות‬
‫המגורים השונים במובנים והיבטים שונים‪.‬‬
‫בחלק המחקרי‪ ,‬אבחן את האופן שבו מקום המגורים משפיע על המוטיבציה של בני נוער‬
‫להתגייס לצה"ל ולחילות קרביים‪.‬‬
‫שאלה מחקרית‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין מקום המגורים (עיר לעומת קיבוץ) לבין המוטיבציה לשרת בצה"ל ובחילות‬
‫קרביים בפרט‪.‬‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫בני נוער המתגוררים בקיבוץ או יישוב יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בצה"ל ובחילות‬
‫קרביים לעומת בני נוער המתגוררים בעיר‪.‬‬
‫הגדרת משתנים‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ -‬מקום מגורים‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ 41 :‬בני נוער‪ ,‬המעומדים לשירות צבאי (גילאי ‪ )47-48‬המתגוררים במקום‬
‫עירוני‪ ,‬הלומדים במגמות ריאליות והומניות ובכיתות עיוניות‪ .‬לעומתם יבדקו ‪ 41‬בני נוער‪,‬‬
‫המועמדים לשירות צבאי המתגוררים בקיבוץ או יישוב‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ -‬מוטיבציה לשירות בצה"ל‬
‫הגדרה נומינלית‪ -‬מוטיבציה היא הדחף לפעול‪ ,‬הנעה‪ ,‬מתן מניעים לדבר‪ .‬מוטיבציה היא מכלול‬
‫התהליכים אשר מעוררים ‪,‬מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ -‬הכוונה במוטיבציה לשירות בצה"ל היא הרצון וההנעה של בני הנוער לשרת‬
‫בצה"ל ובחילות קרביים בפרט‪.‬‬
‫מרכיבי המוטיבציה‪:‬‬
‫מוטיבציה קוגניטיבית‪ -‬פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר‬
‫הקוגניציה‪ ,‬ההכרה‪ ,‬כלומר בחקר התהליכים המנטליים המודעים‪.‬‬
‫מוטיבציה רגשית‪ -‬מוטיבציה פנימית רגשית מלווה בתחושות של עניין או הנאה‪ .‬מתרכזת‬
‫ברצונות הרגשיים‪ ,‬פנימיים של הפרט‪.‬‬
‫מוטיבציה התנהגותית‪ -‬מוטיבציה הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות הנצפות החיצוניות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ 41 :‬בני נוער‪ ,‬המעומדים לשירות צבאי (גילאי ‪ )47-48‬המתגוררים במקום‬
‫עירוני‪ ,‬הלומדים במגמות ריאליות והומניות ובכיתות עיוניות‪ .‬לעומתם יבדקו ‪ 41‬בני נוער‪,‬‬
‫המועמדים לשירות צבאי המתגוררים בקיבוץ או יישוב‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון סגור‪ .‬באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪ .‬זוהי שיטת‬
‫איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪ .‬השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן‬
‫הנחקר מתבקש לדווח על תפיסתו‪ ,‬עמדותיו‪ ,‬התנהגותו בעבר ובהווה‪ ,‬תכניותיו לעתיד‪ ,‬גילו‬
‫וכדומה‪ .‬בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אפשריות מוכנות מראש והנחקר‬
‫מתבקש לבחור ולסמן את מידת הסכמתו או אי הסכמתו עם השאלה‪ .‬שאלות נוספות המופיעות‬
‫בשאלון מתייחסות לרקע הנבדק‪.‬‬
‫לשאלון יש כמה יתרונות‪:‬‬
‫‪ .4‬השאלות מנוסחות באופן אחיד לכל הנשאלים‪ ,‬וכך הוא מקל על הסקת המסקנות‪.‬‬
‫‪.4‬השאלון מופנה לקהל יעד ספציפי‪ :‬מלש"בים מעיר ומיישוב‪ ,‬ומאפשר לקבל מסקנות מדויקות‪.‬‬
‫‪.6‬ניתוח הממצאים והסקת המסקנות בשאלון הוא מהיר‪ ,‬ואמור להצביע על מגמות בולטות‬
‫בתשובות הנשאלים‪.‬‬
‫‪ .1‬השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‬
‫‪.5‬השאלון הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה‪ .‬לאישיותו של החוקר אין השפעה על איסוף‬
‫הממצאים‪ ,‬בהנחה שההנחיות למילוי השאלון אחידות‪.‬‬
‫עם יתרונותיו יש גם כמה חסרונות‪:‬‬
‫‪ .4‬אין דרך לבדוק האם המשיב אכן מבטא את עמדותיו וכי הוא דובר אמת‪.‬‬
‫‪.4‬את השאלות והתשובות האפשריות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה להניס‬
‫שינויים ולהוסיף שאלות ולשנות את כיוון המחקר‪.‬‬
‫‪ .6‬בשאלון האפשרויות לתשובה מוגבלת למבחר שמציע החוקר‪ .‬עלול להיווצר מצב שבו המשיב‬
‫מתקשה לבחור את התשובה ההולמת את עמדתו‪ .‬ייתכן כי החוקר יחמיץ מידע חשוב‪ ,‬שכן לא‬
‫הביא תשובות אפשריות נוספות‪ ,‬או שהמשיב יסמן תשובה שאיננה מבטאת כהלכה את עמדתו‪.‬‬
‫‪ .1‬קשה לנבא באיזה מידה עמדותיו של המשיב מבטאות את התנהגותו בפועל‪ ,‬גם כאשר המשיב‬
‫לשאלון חותר לבטא בתשובותיו את עמדותיו האמיתיות‪.‬‬
‫על אף חסרונותיו של השאלון‪ ,‬יתרונותיו עולים עליהם ועל כן אעשה בו שימוש‪.‬‬
‫הצגת השאלון‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ ‪ 41 -‬שאלות כאשר הוא מחולק ל ‪ 4 -‬חלקים‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ 6 :‬שאלות רקע אשר בנויות משאלות על מקום המגורים‪ ,‬גילו של‬
‫הנבדק‪ ,‬ומינו‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון עוסק במשתנה התלוי שהוא רמת מוטיבציה‪ .‬לצורך בדיקת משתנה זה‬
‫הענקתי שלושה היבטים‪.‬‬
‫ההיבט הראשון בודק את המוטיבציה הקוגניטיבית (‪)4-3‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -4‬יש לי מחויבות מוסרית לשרת בצה"ל"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ההיבט השני בודק את המוטיבציה התנהגותית (‪)7-44‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -7‬הייתי מתגייס גם לו השירות היה בהתנדבות"‪.‬‬
‫ההיבט השלישי בודק את המוטיבציה הרגשית (‪)44-46‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -44‬אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב"‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪.4-5‬‬
‫כאשר ‪ =4‬לא מסכים בכלל‪=4 ,‬לא מסכים‪ =6 ,‬אדיש‪ =1 ,‬מסכים‪ =5 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 4,4,6‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה נמוכה‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,5‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה גבוהה‪.‬‬
‫טווח ממוצע התשובות נע בין‪ :‬מינימום‪ 46 -‬ומקסימום‪.445 -‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 46-34‬מצביע על מוטיבציה נמוכה‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 71-445‬מצביע על מוטיבציה גבוהה‪.‬‬
‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר ‪ .4,43,41‬שאלות בסגנון סקלות הפוכות בודקות‬
‫את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות התשובות ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫מהלך המחקר‬
‫המחקר נעשה בבית הספר העל יסודי "עמי אסף" השוכן במכללת "בית ברל" באזור המרכז‪.‬‬
‫המחקר נעשה במשך כשבוע ובו הועברו ‪ 11‬שאלונים‪ .‬חלוקת השאלונים נעשתה לבד‪ .‬לנבדקים‬
‫הוסבר על העבודה וחשיבותה‪ ,‬הוסבר לנבדקים כי זהו שאלון אנונימי ופרטיותם תישמר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫טבלה מס' ‪1‬‬
‫טבלה המרכזת את רמת המוטיבציה להתגייס לחילות קרביים בצה"ל בקרב מלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב או בקיבוץ‪.‬‬
‫מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית‬
‫מוטיבציה‬
‫התנהגותית‬
‫מוטיבציה‬
‫רגשית‬
‫סה"כ‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב‬
‫‪N=20‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪90%‬‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב‬
‫‪N=0‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫מטבלה זו אפשר לראות כי המוטיבציה המשפיעה ביותר על הנבדקים היא המוטיבציה‬
‫הקוגניטיבית ובה קיימת הסכמה בין כל הנבדקים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫טבלה מס' ‪2‬‬
‫טבלה המרכזת את רמת המוטיבציה להתגייס לחילות קרביים בצה"ל בקרב מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר‪.‬‬
‫מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר‬
‫מוטיבציה‬
‫התנהגותית‬
‫מוטיבציה‬
‫רגשית‬
‫סה"כ‬
‫‪N=15‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫מטבלה זו אפשר לראות כי שני סוגי המוטיבציה המשפיעים ביותר על הנבדקים היא המוטיבציה‬
‫הקוגניטיבית והמוטיבציה הרגשית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫טבלה מס' ‪3‬‬
‫טבלה המרכזת הבדלים בין מלש"בים המתגוררים בעיר לבין מלש"בים המתגוררים ביישוב כלפי‬
‫המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫מוטיבציה‬
‫התנהגותית‬
‫מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית‬
‫מוטיבציה‬
‫רגשית‬
‫סה"כ‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב‬
‫‪N=20‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪90%‬‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫גבוהה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר‬
‫רמת מוטיבציה‬
‫נמוכה בקרב‬
‫מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר‬
‫‪N=0‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫מלש"בים המתגוררים‬
‫ביישוב ובעלי מוטיבציה‬
‫גבוהה לשרת בתפקידים‬
‫קרביים‬
‫מלש"בים המתגוררים‬
‫ביישוב ובעלי מוטיבציה‬
‫נמוכה לשרת בתפקידים‬
‫קרביים‬
‫מלש"בים המתגוררים בעיר‬
‫ובעלי מוטיבציה גבוהה‬
‫לשרת בתפקידים קרביים‬
‫מלש"בים המתגוררים בעיר‬
‫ובעלי מוטיבציה נמוכה‬
‫לשרת בתפקידים קרביים‬
‫‪120%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫מוטיבציה מוטיבציה מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית התנהגותית רגשית‬
‫מוטיבציה‬
‫כוללת‬
‫מטבלה זו ניתן להסיק כי אכן קיימים הבדלים בין רמת המוטיבציה של המלש"בים לשרת‬
‫בחילות קרביים בין המתגוררים בעיר למתגוררים ביישוב או קיבוץ‪ .‬הבדלים אלה אינם גדולים‬
‫ומשמעותיים כבעבר אך עדיין קיימים‪.‬‬
‫‪ 41%‬מהמלשב"ים המתגוררים ביישוב או קיבוץ הראו מוטיבציה גבוהה לשרת בחילות קרביים‪.‬‬
‫רק ‪ 41%‬מהמלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ לא הראו מוטיבציה או הראו מוטיבציה‬
‫נמוכה לשרת בתפקידים קרביים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לעומת זאת‪ 71% ,‬מהמלש"בים המתגוררים בעיר הראו מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים‬
‫קרביים בצה"ל ו‪ 61%-‬מהמלש"בים הראו מוטיבציה נמוכה או לא הראו מוטיבציה כלל לשרת‬
‫בתפקידים קרביים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫דיון‪ ,‬סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫הנושא המרכזי של עבודתי הוא הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשירות קרבי‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם קיים קשר בין מקום המגורים (עיר לעומת קיבוץ או יישוב) לבין רמת‬
‫המוטיבציה לשרת בחילות ובתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫‪ .4‬יימצא קשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬ככל שמקום המגורים יהיה עירוני יותר כך רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים תרד‪.‬‬
‫נימוקים להשערת המחקר שלי‪:‬‬
‫נימוק מסוג הסבר‪:‬‬
‫על פי החלק המקשר וסקירת הספרות אפשר לראות את התיאוריות עליהן השערת המחקר שלי‬
‫מתבססת‪:‬‬
‫מוטיבציה לפי הגישה ההתנהגותית‪ -‬לפי גישה זו המוטיבציה היא תהליך של למידה‪ ,‬והיא‬
‫מתעצבת בהתאם לחיזוקים ולעונשים שהאדם מקבל‪ .‬האדם משתמש בחיזוקים כגורמים‬
‫מוטיבציוניים‪ .‬בהתאם לכללים אלה אפשר להסביר טווח רחב של התנהגויות‪ .‬בנוסף על פי גישה‬
‫זו דרך למידה נוספת של מוטיבציה היא למידת חיקוי דגם‪ -‬למידה ממודל משמעותי שמכוון‬
‫אותנו‪ .‬מתיאוריה זו אפשר להסיק כי ילדים שקיבלו חינוך מהבית ומהסביבה החיצונית אליה הם‬
‫חשופים ביומיום (חיקוי דגם)‪ ,‬שעל פיו שירות קרבי והגנה על המדינה בכל מחיר‪ ,‬ירצו לשרת גם‬
‫הם בתפקידים קרביים אלה והמוטיבציה שלהם לעשות זאת תהיה גבוהה‪.‬‬
‫מתוך סקירת הספרות אפשר לראות כי כמעט מראשיתה של המאה ה ‪ 41‬ולכל אורכה‪ ,‬היה‬
‫הקיבוץ גורם מרכזי במפעל התחייה הלאומית ותקומת ישראל בארץ‪ ,‬ומפעלו החינוכי התפרס‬
‫בעולם כולו ובמיוחד בקיבוצי היהודים בארצות הגולה‪ .‬חברי הקיבוצים שישמו בתפקידים‬
‫מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית להגנה ולפלמ"ח שסגל פיקודו הורכב‬
‫בעיקר מחברי קיבוצים‪ ,‬ולאחר קום המדינה לצה"ל‪ ,‬במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו‪.‬‬
‫תרומה זו התבטאה במתגייסים רבים ליחידות קרביות‪ ,‬טייסים ובמפקדים רבים יחסית לאחוז‬
‫חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה‪.‬‬
‫על פי עובדה זו אפשר להסיק כי הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת‬
‫בתפקידים קרביים בצה"ל ובמוסדות שירות הביטחון במדינה היה קיים‪ .‬לכן בהתבסס על קשר‬
‫שהיה קיים בעבר ברצוני היה לבדוק האם עדיין קיים או אולי נעלם עם השנים‪.‬‬
‫על פי מחקרים שנעשו בתחום אפשר לראות כי אכן קיים קשר בין מקום המגורים לבין רמת‬
‫המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל‪ .‬במחקרים אלה נמצא כי ילדי הקיבוצים‬
‫והמושבים יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫נימוק מסוג הסבר‪:‬‬
‫על פי מחקר השדה אותו ערכתי אפשר לראות כי השערת המחקר שלי אוששה‪:‬‬
‫הממצאים שעלו ממחקר השדה היו כי ‪ 41%‬מהנבדקים המגוררים ביישוב או קיבוץ היו בעלי‬
‫‪21‬‬
‫מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים ולעומתם מתוך הנבדקים המתגוררים בעיר רק ‪71%‬‬
‫מהנבדקים היו בעלי מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫ממצאי עבודתי מראים על קשר קיים בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות‬
‫קרביים בצה"ל ולכן השערת המחקר שלי אוששה‪ .‬מספר המלש"בים המתגוררים ביישוב או‬
‫קיבוץ שרמת המוטיבציה שלהם לשרת בתפקידים קרביים גבוהה הוא גבוה יותר ממספר‬
‫המלש"בים המתגוררים בעיר‪ .‬ממצאים אלה מראים כי אמנם קיים קשר אך קיימת ירידה בהבדל‬
‫בין מקומות המגורים השונים‪ .‬לא כמו בעבר שכמעט רק קיבוצניקים היו משרתים בקרבי היום‬
‫החילות הקרביים מעורבים מאוד אך למרות היטשטשות ההבדל הוא עדיין קיים אך ברמה נמוכה‬
‫יותר‪.‬‬
‫במחקר השדה שלי השאלונים חולקו לילדים מבית הספר שלי שבו לומדים רק בני קיבוצים‬
‫ויישובים ולילדים מבית ספר בכפר סבא שבו לומדים במעורב ילדים מכפר סבא וילדים‬
‫מיישובים‪ .‬אני חושבת שאם הייתי לוקחת ילדים מעיר גדולה כמו תל אביב או רמת השרון‬
‫התוצאות שהיו מתקבלות היו יותר דרסטיות ויותר ברורות‪ .‬עדיין אני חושבת שההבדל בין‬
‫מקומות המגורים השונים ירד וכי היום הרבה מבני הנוער רוצים להתגייס ולתרום למדינה גם‬
‫בשירות קרבי אך אני חושבת שההבדל הקיים היה גדול יותר בעיר גדולה‪.‬‬
‫הצעה למחקר המשך‪:‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם קיים קשר בין דתיים וחילונים לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות‬
‫ובתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫‪ .4‬יימצא קשר בין רמת הדתיות לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬ככל שהפרט יהיה בסביבה דתית יותר כך רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים תרד‪.‬‬
‫הצעות ליישום המחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיית המחקר שלי מתחלקת לשניים ‪ -‬מלש"בים המתגוררים בעיר ומלש"בים המתגוררים‬
‫ביישוב‪ .‬סוגי המוטיבציה אותם בדקתי מתחלקים גם הם למספר סוגים‪ -‬מוטיבציה רגשית‪,‬‬
‫מוטיבציה קוגניטיבית ומוטיבציה התנהגותית‪ .‬לפי היבטים אלו בדקתי את רמת המוטיבציה של‬
‫אוכלוסיות המחקר שלי ומצאתי כי בכל סוגי המלש"בים המתגוררים ביישוב או בקיבוץ היו בעלי‬
‫מוטיבציה גבוהה יותר מהמלש"בים המתגוררים בעיר בכל סוגי המוטיבציה‪ .‬בחלק מסוגי‬
‫המוטיבציה ההבדל היה גדול יותר ובחלק ההבדל היה קטן יותר‪.‬‬
‫ניתן להיעזר בממצאים אלו על מנת לשפר את רמת המוטיבציה אצל בני נוער לפני צבא‬
‫המתגוררים בעיר‪.‬‬
‫לפי סקירת הספרות שלי אפשר להסיק כי חלק גדול מתוך רמת המוטיבציה של בני הנוער מגיע‬
‫מחינוך מהבית ומהסביבה הכללית בהם הם גדלים וחיים‪ ,‬ולכן אפשר להסיק כי יש דרך לשנות‬
‫ולהשפיע במידה כזו או אחרת על רמת המוטיבציה של בני הנוער להתגייס ולשרת בחילות קרביים‬
‫בצה"ל‪.‬‬
‫אני חושבת שמקום טוב שבו אפשר להשפיע על בני הנוער הוא בבית הספר ובתנועות הנוער בהן‬
‫הם נמצאים‪ .‬בית הספר יכול לארגן סדנאות שונות שבהן יכולים בני הנוער להשתתף‪ .‬בנוסף‬
‫‪21‬‬
‫קיימות מסגרות שונות בהן בני הנוער משתתפים במעין חוג הכולל גם טיולים‪ ,‬שבו מאמנים אותם‬
‫בכושר קרבי ובנוסף מכניסים מדדים של שיתוף פעולה‪ ,‬עבודת צוות וגאוות יחידה‪ .‬דוגמא‬
‫למסגרות מסוג זה הן "אסא" ו"יובל עילם" ששמות דגש על כושר קרבי נפשי וגופני לקראת הצבא‬
‫או עמותת "אחריי" ששמה דגש על חינוך הצעירים ולעודד אותם לקחת אחריות וחלק גם בצה"ל‪.‬‬
‫עמותות אלה מעודדות את בני הנוער לשרת בצה"ל ובמיוחד בחילות קרביים‪ .‬לכן אני חושבת‬
‫שאם בני הנוער יחשפו למסגרות אלה גם במסגרת בית הספר רמת המוטיבציה שלהם לשרת‬
‫בתפקידים קרביים תעלה‪.‬‬
‫תרומת המחקר שלי‪:‬‬
‫*שאלון‪ -‬חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין מקום המגורים לבין רמת‬
‫המוטיבציה לשרת בחילות קרביים ואף הקשר בין משתנה בלתי תלוי אחר לבין רמת המוטיבציה‬
‫לשרת בחילות קרביים בצה"ל יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם‪.‬‬
‫*השערת המחקר ותוצאותיו‪ -‬חוקרים אחרים שירצו לבדוק קשר בין משתנים המתבססים על‬
‫הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל יוכלו להשתמש בהשערת‬
‫המחקר שלי ובתוצאותיו בתור בסיס למחקרו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫רפלקציה‪:‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪ :‬בתחילת חיפוש הנושא לעבודה חיפשתי נושא שקשור בצבא‪ .‬לא‬
‫ידעתי עוד על מה במדויק אבל ידעתי שאת העבודה אני רוצה לעשות על הצבא‪ .‬בהתחלה חשבתי‬
‫לבדוק את הקשר בין שירות קרבי בזמן מלחמה לקשר למשפחה‪ ,‬אך הגעתי למסקנה שקשר זה‬
‫יהיה קשר שקשה לבדוק שכן אין לי גישה לחיילים קרביים ששירתו בזמן מלחמה ובנוסף כבר‬
‫הקימו משפחה‪ .‬לכן החלטתי לקשר את נושא הצבא לגיל שלי‪ .‬רציתי לבדוק האם עדיין יש קשר‬
‫בין מקום המגורים מה שגם משפיע במידה כזו או אחרת על החינוך שמקבל הפרט מהבית‪ ,‬לרמת‬
‫המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪ :‬את כתיבת העבודה התחלתי בחיפוש אחר מקורות מידע‪ .‬בהתחלה התקשיתי‬
‫במציאת מקורות אלה לנושא המדויק שעליו בחרתי לעשות את העבודה‪ .‬אחרי קצת מאמץ‬
‫וחיפושים מצאתי מספר מקורות מידע שהתאימו לנושא עליו אני עושה את העבודה‪ .‬רוב מקורות‬
‫המידע שהשתמשתי בהם היו אינטרנטיים אך השתמשתי גם במספר מקורות כתובים‪ .‬החלק שבו‬
‫הכי התקשיתי למצוא מקור מידע היה הפרק המקשר‪ .‬התקשיתי למצוא מחקר שמתאים לנושא‬
‫בחרתי‪ .‬בסופו של דבר מצאתי מחקר‪ ,‬לא ארוך ומאוד מתומצת לגבי הנושא‪ .‬מחקר זה היה מאוד‬
‫טכני ובעל מספרים ותוצאות בלבד וללא הסברים נוספים‪.‬‬
‫כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע רב בנושא התיאורטי של העבודה‪ .‬למדתי בעיקר מתוך סקירת‬
‫הספרות לגבי התיאוריות השונות לגבי המשתנה התלוי שלי‪ -‬המוטיבציה‪.‬‬
‫החלק שהכי עניין אותי בעבודה היה לעשות את החלק המעשי‪ ,‬לחלק את השאלונים ולבדוק את‬
‫התוצאות‪ .‬חלק זה אומנם לקח זמן רב אבל לגלות את התוצאות ולקבל אישור להשערת המחקר‬
‫שלי היה מאוד מספק ומעניין‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪ :‬הסוגיה האתית העיקרית איתה התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי‬
‫בקשר למקורות המידע שבחרתי להשתמש בהם ולסיכום שהייתי צריכה לעשות מהמידע‬
‫שהוצאתי מתוך מקורות המידע‪ .‬בתחילת העבודה מאוד התקשיתי בלמצוא מקורות מידע‬
‫שיתאימו לנושא אותו בחרתי וכתוצאה מכך הסיכום של החומר לא היה נכון ומספיק מפורט‬
‫ומנומק‪ .‬במקרה כזה הייתה יכולה להיווצר בעיה לכל אורך העבודה וגם בחלק המחקרי‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪ :‬מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לכתוב עבודה גדולה‬
‫בהיקף של יחידת לימוד‪ ,‬ולהגיש אותה באופן ראוי‪ .‬בנוסף למדתי מתוך נושא העבודה ושאלת‬
‫המחקר שלי כי המוטיבציה שלי לשרת בצה"ל היא גבוהה וכי ערך שבעיניי הוא מאוד חשוב הוא‬
‫לשרת את המדינה שלנו ולשמור עליה‪ ,‬כי יש לנו אחת ואנחנו צריכים להגן עליה‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫במהלך העבודה השתמשתי במספר אסטרטגיות חשיבה גבוהות‪:‬‬
‫*שאילת שאלות‪ -‬את העבודה פתחתי בשאלת שאילה‪ .‬העליתי השערה למחקר ומתוך ההשערה‬
‫הוצאתי שאלה ועליה התבססתי במהלך כל העבודה‪ ,‬ולפיה בדקתי את המשתנים והגעתי‬
‫לתוצאות‪.‬‬
‫*השוואה‪ -‬תוצאות העבודה וכן שאלת המחקר מבוססות על השוואה בין של מודלים‪ .‬בעבודה שלי‬
‫‪23‬‬
‫השוואתי בין המתגוררים ביישובים או בקיבוצים ובין המתגוררים בעיר‪ .‬ההשוואה נולדה מתוך‬
‫שאלת המחקר שבה רציתי לדעת האם יש הבדל בין שני המודלים‪ ,‬בסקירת הספרות השוואתי‬
‫ביניהם מתוך מקורות כתובים ואינטרנטיים ולבסוף התוצאות התבססו על הרעיון ההשוואתי בין‬
‫שני המודלים השונים‪.‬‬
‫*נימוק מסוג הסבר‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי מספר פעמים בנימוק מסוג הסבר‪ .‬השתמשתי‬
‫בתיאוריות ובמחקרים כדי להסביר את טענתי ואת השערת המחקר שלי‪ .‬למשל בסקירת הספרות‬
‫השתמשתי בתיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו ובתיאוריה של פרויד על מנת להסביר את‬
‫המוטיבציה ומאיפה היא נובעת שכן עליה מתבססת שאלת המחקר ויש להבין אותה על מנת‬
‫להגיע לתוצאות נכונות ומדויקות במחקר השדה‪.‬‬
‫*הסקה‪ -‬בעקבות החלק המחקרי וחלוקת השאלונים‪ ,‬אספתי תוצאות ומתוכן הסקתי מסקנות‬
‫בנוגע לשאלת המחקר שלי‪ .‬בעבודה שלי המסקנה הסופית מתוך השאלונים ותוצאותיהם הייתה‬
‫כי אישרתי את השערת המחקר הראשונית שלי ואכן היה קיים קשר בין המשתנה התלוי למשתנה‬
‫הבלתי תלוי‪.‬‬
‫*מיזוג‪ -‬בתהליך העבודה ובחלק סקירת הספרות ערכתי מיזוג בין טקסטים שונים‪ .‬חיפשתי חומר‬
‫לגבי המשתנים ממקורות כתובים וממקורות אינטרנטיים וערכתי סיכום ומיזוג בין כל מקורות‬
‫המידע אותם מצאתי וכך הגעתי למצב בו קיים בעבודה מידע רחב לגבי המשתנים השונים‬
‫בעבודתי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .4‬מילון אבן שושן‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬עמוד ‪ ,4455‬הוצאת קריית ספר‪.‬‬
‫‪ .4‬בראל ציפי (ד"ר) ונוימאיר מרים (ד"ר)‪ ,‬פסיכולוגיה כללית‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬עמודים ‪.467-447‬‬
‫‪ .6‬ברק חלי‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מומחית‪.4141 ,‬‬
‫‪http://www.hebpsy.net/community.asp?id=93&cat=article&articleid=2506‬‬
‫‪ .1‬דסי ראיין‪ ,‬ריצ'ארד ואדוארד ‪ -‬הד חינוך‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬כרך פ"ה‪ ,‬עמודים ‪ -4144 ,34-38‬אתר מס"ע‪.‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4299‬‬
‫‪ .5‬אתר ויקיפדיה‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%94%22%D7%9C#.D7.9E.D7.91.D7.A0.D7.‬‬
‫‪( 94_.D7.A6.D7.94.22.D7.9C‬ערך צבא הגנה לישראל)‬
‫‪( http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8‬ערך עיר)‬
‫‪( http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5‬ערך קיבוץ)‬
‫‪ .3‬אתר יד טבנקין‬
‫‪http://www.yadtabenkin.org.il/info/lexicon.htm‬‬
‫‪ .7‬מילון כיס ספיר‪ ,‬הוצאת איתאב‪.4114 ,‬‬
‫‪ .8‬כספי אמיר‪ -‬פסיכותרפיסט מומחה‪.‬‬
‫‪ .4‬אתר מילוג (עיר‪ /‬קיבוץ)‬
‫‪http://milog.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%A8‬‬
‫‪ .41‬אתר צבא הגנה לישראל‬
‫‪http://www.idf.il/1154-he/Dover.aspx‬‬
‫‪ .44‬רייך ש'‪ -4111 ,‬הקשר בין מניעים ציוניים לאומיים ומניעי תועלת אישית לבין מוטיבציה‬
‫בבחירות מסלול השירות בצה"ל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי‪ .‬תואר מ"א‪ ,‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ ,‬בית ספר לחינוך‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫‪ .44‬ששון אלישבע‪ ,4113 ,‬עתיד‪ -‬עומתה לתורה יוזמה ודרכים בחינוך היהודי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫נספח מס' ‪:1‬‬
‫שאלון ומקרא לשאלון‪:‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫השאלון בנוי מ ‪ 41 -‬שאלות כאשר הוא מחולק ל ‪ 4 -‬חלקים‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ 6 :‬שאלות רקע אשר בנויות משאלות על מקום המגורים‪ ,‬גילו של‬
‫הנבדק‪ ,‬ומינו‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון עוסק במשתנה התלוי שהוא רמת מוטיבציה‪ .‬לצורך בדיקת משתנה זה‬
‫הענקתי שלושה היבטים‪.‬‬
‫ההיבט הראשון בודק את המוטיבציה הקוגניטיבית (‪)4-3‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -4‬יש לי מחויבות מוסרית לשרת בצה"ל"‪.‬‬
‫ההיבט השני בודק את המוטיבציה התנהגותית (‪)7-44‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -7‬הייתי מתגייס גם לו השירות היה בהתנדבות"‪.‬‬
‫ההיבט השלישי בודק את המוטיבציה הרגשית (‪)44-46‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שאלה מספר ‪" -44‬אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב"‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪.4-5‬‬
‫כאשר ‪ =4‬לא מסכים בכלל‪=4 ,‬לא מסכים‪ =6 ,‬אדיש‪ =1 ,‬מסכים‪ =5 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 4,4,6‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה נמוכה‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1,5‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה גבוהה‪.‬‬
‫טווח ממוצע התשובות נע בין‪ :‬מינימום‪ 46 -‬ומקסימום‪.445 -‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 46-34‬מצביע על מוטיבציה נמוכה‪.‬‬
‫ממוצע שנע בין ‪ 71-445‬מצביע על מוטיבציה גבוהה‪.‬‬
‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר ‪ .4,43,41‬שאלות בסגנון סקלות הפוכות בודקות‬
‫את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות התשובות ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫השאלון‪:‬‬
‫מין‪ -‬זכר‪ /‬נקבה‬
‫מקום מגורים‪ -‬ישוב או קיבוץ ‪ /‬עיר‬
‫גיל‪48 / 47 -‬‬
‫מסכים‬
‫ביותר (‪)5‬‬
‫מסכים (‪)1‬‬
‫אדיש‬
‫(‪)6‬‬
‫לא מסכים‬
‫(‪)4‬‬
‫לא מסכים‬
‫בכלל (‪)4‬‬
‫‪ .4‬חשוב לי להצליח ולהוכיח‬
‫את עצמי בצבא‬
‫‪ .4‬יש לי מחויבות מוסרית לשרת‬
‫בצה"ל‬
‫‪ .6‬אני רואה בשירות הצבאי מצווה‬
‫חשובה‬
‫‪ .1‬טוב שהשירות הצבאי הוא חובה‬
‫עפ"י חוק‬
‫‪ .5‬השירות הצבאי הוא מעשה ציוני‬
‫מובהק‬
‫‪ .3‬אני חושב שמי שיש באפשרותו לשרת כחייל‬
‫קרבי צריך לעשות זאת‬
‫‪ .7‬הייתי מתגייס גם לו היה השירות‬
‫בהתנדבות‬
‫‪ .8‬אני מתכנן להמשיך במסלולי‬
‫פקוד וקצונה‬
‫‪ .4‬אני הולך לשרת בתור "ג'ובניק"‬
‫‪ .41‬הלכתי ליום סיירות‬
‫‪ .44‬אני הולך לשרת כחייל קרבי‬
‫‪ .44‬אני מוכן לסכן את עצמי למען ההגנה על המדינה‬
‫ותושביה‪.‬‬
‫‪ .46‬אני רוצה לשרת בצה"ל‬
‫‪ .41‬אני גאה להתגייס לצה"ל‬
‫‪ .45‬השירות הצבאי הוא מרכיב מרכזי‬
‫בישראליות שבי‬
‫‪ .43‬אני פוחד להגיע לשירות הצבאי‬
‫‪ .47‬אני מרגיש שמוטיבציה גבוהה הכרחית‬
‫לשירות טוב‬
‫‪ .48‬אני מעדיף לשרת כחייל קרבי‬
‫‪ .44‬תפקיד משמעותי הנו תפקיד‬
‫לוחמה בשטח‬
‫‪ .41‬אני לא רוצה להתגייס לצה"ל‬
‫‪ .44‬אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב‬
‫‪ .44‬אני מרגיש כי שירות בתור ג'ובניק תורם פחות‬
‫‪ .46‬בעיניי קיימת חשיבות גבוהה לשירות קרבי‬
‫‪27‬‬
‫נספח מס' ‪:2‬‬
‫ריכוז נתונים‪:‬‬
‫מס' נבדק‬
‫יישוב ‪4‬‬
‫יישוב ‪4‬‬
‫יישוב ‪6‬‬
‫יישוב ‪1‬‬
‫יישוב ‪5‬‬
‫יישוב ‪3‬‬
‫יישוב ‪7‬‬
‫יישוב ‪8‬‬
‫יישוב ‪8‬‬
‫יישוב ‪41‬‬
‫יישוב ‪44‬‬
‫יישוב ‪44‬‬
‫יישוב ‪46‬‬
‫יישוב ‪41‬‬
‫יישוב ‪45‬‬
‫יישוב ‪43‬‬
‫יישוב ‪47‬‬
‫יישוב ‪48‬‬
‫יישוב ‪44‬‬
‫יישוב ‪41‬‬
‫‪N=20‬‬
‫מס' נבדק‬
‫עיר ‪4‬‬
‫עיר ‪4‬‬
‫עיר ‪6‬‬
‫עיר ‪1‬‬
‫עיר ‪5‬‬
‫עיר ‪3‬‬
‫עיר ‪7‬‬
‫עיר ‪8‬‬
‫עיר ‪4‬‬
‫עיר ‪41‬‬
‫עיר ‪44‬‬
‫עיר ‪44‬‬
‫עיר ‪46‬‬
‫עיר ‪41‬‬
‫עיר ‪45‬‬
‫עיר ‪43‬‬
‫עיר ‪47‬‬
‫עיר ‪48‬‬
‫עיר ‪44‬‬
‫עיר ‪41‬‬
‫‪N=20‬‬
‫נמוך= ‪4-48‬‬
‫נמוך= ‪44-66‬‬
‫מוטיבציה כוללת נמוכה‪46-34 -‬‬
‫גבוה= ‪44-61‬‬
‫גבוה= ‪61-55‬‬
‫מוטיבציה כוללת גבוהה‪71-445 -‬‬
‫(קוגניטיבי והתנהגותי)‬
‫(רגשי)‬
‫א‪ .‬מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית‬
‫‪47‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪41‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪48‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪47‬‬
‫‪41‬‬
‫מרכיב א‬
‫גבוה ‪411%‬‬
‫מרכיב א‬
‫נמוך ‪1%‬‬
‫ב‪ .‬מוטיבציה‬
‫התנהגותית‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45‬‬
‫‪47‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫מרכיב ב‬
‫גבוה ‪71%‬‬
‫מרכיב ב‬
‫נמוך ‪61%‬‬
‫ג‪ .‬מוטיבציה‬
‫רגשית‬
‫‪13‬‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫‪41‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪63‬‬
‫‪14‬‬
‫‪63‬‬
‫‪48‬‬
‫‪67‬‬
‫‪18‬‬
‫‪68‬‬
‫‪17‬‬
‫‪67‬‬
‫‪63‬‬
‫‪18‬‬
‫‪54‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫מרכיב ג‬
‫גבוה ‪41%‬‬
‫מרכיב ג‬
‫נמוך ‪41%‬‬
‫א‪ .‬מוטיבציה‬
‫קוגניטיבית‬
‫‪47‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪47‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫מרכיב א‬
‫גבוה ‪75%‬‬
‫מרכיב א‬
‫נמוך ‪45%‬‬
‫ב‪ .‬מוטיבציה‬
‫התנהגותית‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪43‬‬
‫‪7‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪47‬‬
‫‪43‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫מרכיב ב‬
‫גבוה ‪11%‬‬
‫מרכיב ב‬
‫נמוך ‪31%‬‬
‫ג‪ .‬מוטיבציה‬
‫רגשית‬
‫‪61‬‬
‫‪13‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪65‬‬
‫‪47‬‬
‫‪18‬‬
‫‪61‬‬
‫‪65‬‬
‫‪61‬‬
‫‪47‬‬
‫‪66‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪65‬‬
‫‪14‬‬
‫‪61‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪56‬‬
‫מרכיב ג‬
‫גבוה ‪75%‬‬
‫מרכיב ג‬
‫נמוך ‪45%‬‬
‫מוטיבציה‬
‫‪414‬‬
‫‪414‬‬
‫‪414‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪416‬‬
‫‪84‬‬
‫‪44‬‬
‫‪74‬‬
‫‪34‬‬
‫‪78‬‬
‫‪414‬‬
‫‪84‬‬
‫‪415‬‬
‫‪71‬‬
‫‪76‬‬
‫‪414‬‬
‫‪441‬‬
‫‪414‬‬
‫‪87‬‬
‫מוטיבציה כוללת‬
‫גבוהה ‪41%‬‬
‫מוטיבציה כוללת‬
‫נמוכה ‪41%‬‬
‫מוטיבציה‬
‫‪35‬‬
‫‪43‬‬
‫‪65‬‬
‫‪51‬‬
‫‪76‬‬
‫‪61‬‬
‫‪415‬‬
‫‪84‬‬
‫‪75‬‬
‫‪74‬‬
‫‪54‬‬
‫‪78‬‬
‫‪47‬‬
‫‪73‬‬
‫‪76‬‬
‫‪84‬‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫‪48‬‬
‫‪415‬‬
‫מוטיבציה כוללת‬
‫גבוהה ‪71%‬‬
‫מוטיבציה כוללת‬
‫נמוכה ‪61%‬‬
‫‪28‬‬
29
31
‫נספח מס' ‪:4‬‬
‫הצעת טופס מחקר‪:‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬אור זמורה‬
‫שם המנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫שם בית הספר‪ :‬עמי אסף‬
‫טלפון‪:‬‬
‫סמל מוסד‪:‬‬
‫ישוב‪ :‬מתן‬
‫דואל‪:‬‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫הקשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות בחילות קרביים בצה"ל‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם יש קשר בין מקום המגורים (עיר לעומת יישוב) לבין המוטיבציה לשירות בחילות קרביים?‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫קיים קשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות בחיילות קרביים‪( .‬הישובים יהיו יותר‬
‫בחיילות קרביות מעירוניים)‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬מקום המגורים (עיר לעומת יישוב או קיבוץ)‬
‫הגדר נומינלית‪ :‬עיר‪ -‬מקום יישוב גדול שיש בו מקומות ציבוריים כמו בתי מסחר‪ ,‬בתי שעשועים‬
‫ומוסדות תרבות‪ .‬ישוב גדול‪ ,‬לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה‪ ,‬שמנוהל על ידי מנגנון שלטוני‬
‫נפרד מישובים אחרים ויש בו שירותי מסחר‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וכד'‪.‬‬
‫קיבוץ‪ -‬משק חקלאי בישראל המבוסס על חיי שיתוף‪ .‬ישוב כפרי שנבנה במקור על עקרונות של‬
‫שיתוף ושוויון‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬כל מי שגר בעיר על כל ההגדרה המילונית שלה ישתייך לקבוצת המלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר וכל מי שגר במקום מגורים יישובי או קיבוצי ישתייך לקבוצת המלש"בים‬
‫המתגוררים ביישוב‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬המוטיבציה לשירות בחילות קרביים בצה"ל‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬מוטיבציה‪ -‬דחף לפעול‪ ,‬הנעה‪ ,‬מתן מניעים לדבר‪ .‬מוטיבציה היא מכלול‬
‫התהליכים אשר מעוררים ‪,‬מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת‪.‬‬
‫מוטיבציה היא הרצון האנושי‪ ,‬האישי של כל אחד מאתנו‪ .‬המוטיבציה מכוונת אותנו למטרות‪,‬‬
‫להתנהגויות שיממשו את הרצון שלנו‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬למוטיבציה קיימים שלושה היבטים‪ -‬מוטיבציה רגשית‪ ,‬מוטיבציה‬
‫התנהגותית ומוטיבציה קוגניטיבית‪:‬‬
‫מוטיבציה קוגניטיבית‪ -‬פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר‬
‫‪31‬‬
‫הקוגניציה‪ ,‬ההכרה‪ ,‬כלומר בחקר התהליכים המנטליים המודעים‪.‬‬
‫מוטיבציה רגשית‪ -‬מוטיבציה פנימית רגשית מלווה בתחושות של עניין או הנאה‪ .‬מתרכזת‬
‫ברצונות הרגשיים‪ ,‬פנימיים של הפרט‪.‬‬
‫מוטיבציה התנהגותית‪ -‬מוטיבציה הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות הנצפות החיצוניות‪.‬‬
‫בנוסף קיימים מספר סוגי מוטיבציה לשירות בצה"ל‪:‬‬
‫מוטיבציה הישרדותית‪ -‬מוטיבציה של חוסר ברירה שמאופיינת במאבק של עצם הקיום של‬‫חברה או מדינה מסוימת‪ .‬הפרט מוותר באופן משמעותי על רצונותיו וצרכיו למען האינטרס‬
‫הקולקטיבי‪.‬‬
‫מוטיבציה נורמטיבית‪ -‬הפרט עושה מה שמקובל ולגיטימי באותה חברה‪ .‬מוטיבציה זו מאופיינת‬‫בלחץ חברתי שמופעל על הפרט לעשות את המקובל‪.‬‬
‫מוטיבציה אידיאולוגית‪ -‬מוטיבציה זו יכולה לנבוע מתוך אידיאולוגיה רעיונות‪ ,‬אידיאולוגיה‬‫ערכית או אידיאולוגיה דתית‪ .‬אחד המאפיינים החזקים של מוטיבציה זו היא אמונה חזקה‬
‫בנכונות הדרך ובפעולות המשרתות את אותה דרך‪.‬‬
‫מוטיבציה אינדיבידואלית‪ -‬מוטיבציה זו משרתת קודם כל את המימוש העצמי של הפרט שהוא‬‫צורך פסיכולוגי אנושי‪ .‬בסוג זה של מוטיבציה‪ ,‬לעומת מוטיבציות אחרות‪ ,‬הפרט משתמש‬
‫במשאבים של החברה והמערכת למימוש הצרכים שלו‪ .‬המניע של הפרט לעשות את הפעולה נובע‬
‫מרצון אישי וצורך אישי ולא מצורך הכלל‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ 41 :‬מלש"בים המתגוררים בעיר ו‪ 41-‬מלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון סגור‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪ .1‬מילון אבן שושן‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬עמוד ‪ ,4455‬הוצאת קריית ספר‪.‬‬
‫‪ .4‬בראל ציפי (ד"ר) ונוימאיר מרים (ד"ר)‪ ,‬פסיכולוגיה כללית‪ ,‬הוצאת רכס‪ .‬עמודים ‪.467-447‬‬
‫‪ .6‬ברק חלי‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מומחית‪.4141 ,‬‬
‫‪http://www.hebpsy.net/community.asp?id=93&cat=article&articleid=2506‬‬
‫‪ .1‬דסי ראיין‪ ,‬ריצ'ארד ואדוארד ‪ -‬הד חינוך‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬כרך פ"ה‪ ,‬עמודים ‪ -4144 ,34-38‬אתר מס"ע‪.‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4299‬‬
‫‪ .5‬אתר ויקיפדיה (צבא הגנה לישראל)‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%94%22%D7%9C#.D7.9E.D7.91.D7.A0.D7.‬‬
‫‪94_.D7.A6.D7.94.22.D7.9C‬‬
‫חתימת התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז של התלמיד‪:‬‬
‫‪32‬‬
‫ההצעה אושרה‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬
‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬
‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬
‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬
‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬
‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬
‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬
‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫נספח מס' ‪:3‬‬
‫מין‬
‫מוטיבציה קוגניטיבית‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מוטיבציה התנהגותית‬
‫‪41‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫סיכום‬
‫נקבה‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪47‬‬
‫‪4‬‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫מין‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫קוגניטיבית ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫מוטיבציה ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪41 16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪64‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪41 45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55 55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61 51‬‬
‫‪51‬‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪43‬‬
‫‪6‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫סיכום‬
‫‪44‬‬
‫‪47‬‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫התנהגותית‬
‫‪4‬‬
‫מוטיבציה ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪414‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪55‬‬
‫‪11‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪46‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪48‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪47‬‬
‫‪41‬‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪54‬‬
‫‪51‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫‪56‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪55‬‬
‫‪15‬‬
‫‪64‬‬
‫‪51‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪51‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫מוטיבציה רגשית‬
‫‪43 45 41 46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫סיכום‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪444‬‬
‫‪6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪444‬‬
‫‪6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪11‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪46‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪41‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪41‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬סיכום‬
‫‪43‬‬
‫‪487‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪47‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫רגשית ‪4‬‬
‫מוטיבציה ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪434 456 416 464‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪54‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪15‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪44‬‬
‫‪15‬‬
‫‪65‬‬
‫‪51‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪55‬‬
‫‪64‬‬
‫‪51‬‬
‫‪56‬‬
‫‪65‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪46‬‬
‫סיכום‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪61‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪475‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪484‬‬
‫‪4‬‬
‫‪45‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪441‬‬
‫‪1‬‬
‫‪64‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪414‬‬
‫‪1‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪444‬‬
‫‪4‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪444‬‬
‫‪4‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪464‬‬
‫‪6‬‬
‫‪41‬‬
‫‪13‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫סיכום‬
‫‪65‬‬
‫‪13‬‬
‫‪47‬‬
‫‪55‬‬
‫‪15‬‬
‫‪51‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪65‬‬
‫‪51‬‬
‫‪51‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪55‬‬
‫‪61‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪54‬‬
‫‪18‬‬
‫‪54‬‬
‫‪61‬‬
‫‪41‬‬
‫‪65‬‬
‫‪16‬‬
‫‪61‬‬
‫‪18‬‬
‫‪47‬‬
‫‪63‬‬
‫‪14‬‬
‫‪63‬‬
‫‪48‬‬
‫‪67‬‬
‫‪18‬‬
‫‪68‬‬
‫‪17‬‬
‫‪67‬‬
‫‪63‬‬
‫‪18‬‬
‫‪54‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫טבלת ממצאים‬
‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה רמת המוטיבציה לשרת בצה"ל בחילות קרביים בין מלש"בים‬
‫המתגוררים בעיר ומלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪48‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫‪47‬‬
‫‪46‬‬
‫‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪47‬‬
‫‪43‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪35‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪66‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪65‬‬
‫‪14‬‬
‫‪61‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪56‬‬