‫העלון לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל‬
‫ח‬
‫גליון ‪901‬‬
‫יילינו היקרים‪,‬‬
‫סכנה קיומית ריחפה לא פעם מעל קיום העם היהודי וב"ה לא עלתה ביד שונאיהם‬
‫של ישראל למלא את זממם‪ .‬פשוט וברור שרק הקב"ה מצילנו מידם‪ ,‬ועדיין יש‬
‫מקום לברר מהו סוד הקיום הנצחי של העם הנבחר‪.‬‬
‫עמלק – אויב נצחי של בורא העולם הוא‪ ,‬ושאיפתו התמידית היא להשמיט‬
‫מהעולם את נושאי שם שמים בעולם‪ ,‬עם מרדכי‪ .‬לעמלק אין פתחון פה כל זמן‬
‫שישראל מאוחדים באמונתם‪ ,‬ולכן הקרב הראשון שהטמיע מלחמה תמידית זו‬
‫היה ממש לאחר שבעם ישראל התעורר סכסוך עקב משבר באמונה על עניין המים‪.‬‬
‫"נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם‬
‫ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים"‪ ,‬כאשר היהודים יצאו‬
‫למלחמת קיום ‪ -‬נקהלו תחילה כיוון שהאחדות היא סוד נצחיות העם שתפקידו‬
‫להטמיע בעולם תורת אמת‪ .‬האמת היא נצחית כמו שכתוב‪" :‬שפת אמת תכון‬
‫לעד‪( "...‬משלי יב‪ ,‬יט)‪ ,‬זהו הכח ששמר על הדמיון הרב בין הקהילות השונות ברחבי‬
‫העולם‪ .‬עם המבשר על היות האל יחיד ומיוחד בלי חיבור בלי פירוד‪ ,‬על איחוד כל‬
‫כוחות העולם ביד בורא ומנהיג אחד – טבעי ומחויב המציאות שכל הדעות‬
‫והערכים ימצאו בו מקום‪ ,‬ללא שנאה קנאה ותחרות‪.‬‬
‫ע"י יסוד זה נבין את ציווי ה'‪" :‬ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח ה' למשחך למלך‬
‫על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי ה'‪ֹ :‬כּה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר‬
‫עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים‪ :‬עתה לך והכיתה את‬
‫עמלק‪( "...‬שמואל א' טו‪ ,‬א‪-‬ג)‪ .‬כאשר קמה מלכות בישראל ‪ ,‬או אז מתעורר הצורך‬
‫לנקום בעמלק הממונה על הפירוד שכן ענינה של מלכות – קיבוץ היחידים לגוף‬
‫אחד גדול‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת בגמרא (ברכות ו ע"א)‪:‬‬
‫ומנין שהתפילין עוז הם לישראל ‪ -‬דכתיב‪' :‬וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬
‫נקרא עליך ויראו ממך' (דברים כח)‪ ,‬ותניא‪ ,‬רבי אליעזר הגדול אומר‪ :‬אלו‬
‫תפילין שבראש‪ .‬אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין‪ :‬הני‬
‫תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה‪( :‬דברי הימים א' י"ז) "ומי כעמך‬
‫ישראל גוי אחד בארץ‪.‬‬
‫עמי הארץ יראים מפני האמת הכתובה בתפילין‪ :‬ה' אחד‪ ,‬ועם ישראל פועל על פי‬
‫הדרכתו ותורתו כדי לאחד ולשלב את כל האידאלים והשאיפות‪ ,‬ולכן הקב"ה‬
‫משתבח בישראל שפרסום שמו יתברך נעשה באמצעות אחדותם סביב תורתו‪.‬‬
‫התפקיד של בן תורה בצה"ל הוא להוכיח לעצמו ולעולם כולו שרק באמצעות תורה‬
‫ניתן לממש את כל האידאלים כולם‪ .‬הצליחו במשימתכם!‬
‫ֶא ָמן ִב ְב ִרית ֹו ‪ִ /‬ה ִציל ֶאת ָמ ְר ְד ַכי ו ְָכל ֲע ָדת ֹו‬
‫"זִ ְכרּו ַח ְסדֵי ֵאל נ ֱ‬
‫ִמיַד א ֹויֵב ֲא ֶשר ִצּוָה ִל ְתלוֹת ֹו ‪ /‬נִ ְת ָלה הּוא ַעל ָה ֵעץ ֲא ֶשר ֵה ִכין לוֹ"‬
‫(מתוך הפיוט "אברך את שם ה'")‬
‫אדר‬
‫התשע"ג‬
‫‪‬‬
‫הרב אהרון פרידמן‬
‫וגם חרבונה זכור לטוב‬
‫יוסף חלמיש‬
‫אחי‪ ,‬בא לתרום!‬
‫ר' ניר ישי‬
‫איסור אכילת דם‬
‫וורט כיס‬
‫זאב זפרני‬
‫פרוייקט השטו"ת‬
‫עדכונים וחידושים‬
‫כולם מוזמנים לשבת זכור‬
‫ולמסיבת פורים במוצ"ש!‬
‫עורך ראשי‪ :‬דניאל ידיד‪-‬ציון‬
‫לתגובות הערות והארות‪:‬‬
‫‪050-933-1006‬‬
‫‪D ANIEL .Y ADID .T ZION@GMAIL .COM‬‬
‫העלון יוצא לאור ע"י‬
‫ישיבת כרם ביבנה‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪55877‬‬
‫"וגם חרבונה זכור לטוב"‬
‫הרב אהרן פרידמן שליט"א‬
‫חרבונא הוא ללא ספק אחת הדמויות השוליות במגילת אסתר‪ ,‬אולם כל השם לב לפשטם של‬
‫המקראות רואה כי ללא התערבותו של חרבונה ברגע ההכרעה יתכן וסופו של הסיפור היה שונה‬
‫לחלוטין‪ .‬אפשר ואחשורוש היה נרגע מכעסו על המן שהיה שב בסופו של דבר למעמדו הקודם‪.‬‬
‫לא יפלא אפוא שחכמים התייחסו בחשיבות יתירה לחרבונא ומעשהו‪ ,‬וכך מוצאים אנו בירושלמי‬
‫(פ"ג ממגילה ה"ז) 'אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב' ובמנהג אשכנז נחתם הפיוט‬
‫'שושנת יעקב' בזכרו הטוב של חרבונה שנחרת לדורות עולם בזכרונו של העם‪.‬‬
‫בחפשנו אחר רמזיו של חרבונה‪ ,‬אנו מבקשים לעמוד על השינוי בכתיב של שמו‪ :‬בפרק א' הוא‬
‫נזכר ברשימת הסריסים והכתיב הוא 'חרבונא' באל"ף ואילו במשתה השני שבפרק ו' הכתיב הוא‬
‫'חרבונה' בה"א‪.‬‬
‫ארבע דרכים יש לנו בביאור השינוי ותלויות הן זו בזו ובהקדמה שנקדים להן‪.‬‬
‫למדנו במסכת מגילה (דף טז ע"א)‪:‬‬
‫אמר רבי אלעזר אף חרבונה רשע באותה עצה היה‪ ,‬כיון שראה שלא נתקיימה‬
‫עצתו מיד ברח‪.‬‬
‫טיבה של בריחה זו מתפרש לעניות דעתנו בדברי מדרש רבה (פרשה י' אות ט')‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מה עשה אליהו הנביא נדמה לחרבונה ואמר לו אדוני המלך 'גם הנה העץ' וגו'‬
‫ובמדרש החפץ (נתחבר ע"י הרב זכריה הרופא בתימן בשנת ה' אלפים ק"ץ ומובא בתורה שלמה לאסתר) נאמרו‬
‫הדברים בבהירות‪:‬‬
‫כיון שלא עלתה עצתו ברח ואתא אליהו ואדמי בדמותיה‬
‫עלה בידינו ששינוי הכתיב רומז לשינוי בין חרבונא ה'אמיתי' לזה המחופש‪ ,‬הוא אליהו הנביא (וכך‬
‫אכן כתב בספר מנות הלוי למהר"ש אלקבץ)‪ .‬ועדיין זקוקים אנו להסבר מדוע דווקא בהבדל זה נרמז‬
‫החילוף ביניהם‪.‬‬
‫נראה שניתן לבאר את הדבר בשתי דרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬שנינו בברכות (ד ע"ב)‪' :‬תנא‪ ,‬מיכאל באחת גבריאל בשתיים אליהו בארבע מלאך‬
‫המוות בשמונה'‪ .‬ופירשו שם שמדובר במניין העפיפות שצריך כל מלאך לעופף‬
‫על מנת להגיע מן העולם העליון לזה התחתון‬
‫‪1‬‬
‫(ואין כאן מקום ביאור סוד העניין)‪.‬‬
‫בעקבות מדרש זה ביאר המהרי"ל בהלכות פורים שלו את מנהג אמירת 'חרבונה זכור לטוב' וז"ל ‪' :‬אמר‬
‫מהר"י סגל חרבונה הוא היה אליהו לפיכך אנו אומרים חרבונה זכור לטוב משום ד'זכור לטוב' הוא אליהו'‪.‬‬
‫ולענייננו‪ ,‬אליהו הנביא פרח בארבע פריחות עד שהגיע‪ ,‬על כן הוסיפו על ה‪-‬א'‬
‫של חרבונא עוד ד' ומעתה הפכה ה‪-‬א' ל‪-‬ה' – חרבונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬על דרך הגימטריה‪ :‬חרבונ"ה (בה"א) = ‪ = 172‬בר"ח וב"א אליה"ו‪ .‬והוא פלא‪.‬‬
‫עד כאן שתי דרכים שהן אחת‪ ,‬מעתה פונים אנו לביאור הדרך השלישית והרביעית בהסבר‬
‫השינוי של ה‪-‬א' ל‪-‬ה'‪.‬‬
‫מן המפורסמות שאינן צריכות חיזוק שברקעה של מגילת אסתר עומדת שיבת ציון והקשיים‬
‫בבנין הארץ והמקדש‪ ,‬ומקרא מלא קרינו בעזרא פרק ד' פסוק ו'‪:‬‬
‫וִּירּוש ָּלִּם‪.‬‬
‫ָּ‬
‫הּודה‬
‫יש ֵבי יְ ָּ‬
‫ּוב ַמ ְלכּות ֲא ַח ְשוֵרֹוש ִּב ְת ִּח ַלת ַמ ְלכּותֹו ָּכ ְתבּו ִּש ְטנָּה ַעל‪ְ -‬‬
‫ְ‬
‫ופירשו בסדר עולם (פרק כט) שכותבי השטנה הם לא אחרים מאשר מיודעינו המן ועשרת בניו‪.‬‬
‫גם אותו העץ בגובה חמשים אמה נדרש בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' כעץ מבית המקדש ושם‪:‬‬
‫גבוה חמשים אמה מבית קדשי הקדשים שנאמר (מלכים א' ז'‪,‬ו')‪' :‬ואת אולם‬
‫העמודים עשה חמשים אמה ארכו'‪.‬‬
‫ועמ ֹו את‬
‫מעתה מובנת מחד גיסא כוונתו הזדונית של המן לתלות על אותו העץ את מרדכי ִ‬
‫התקווה לבנין הבית‪ .‬מאידך יורדים אנו לסוף כוונתו של חרבונה הוא אליהו בציינו שוב את גובה‬
‫העץ‪ ,‬המלמד על מקורו ומשמעותו‪ .‬מותו של המן ובעקבותיו תליית בניו פתחה מחדש את הדרך‬
‫לבניינו של בית המקדש וכרמז שרמז הרוקח בפירושו לאסתר על הפסוק 'וכל מעשה תקפו‬
‫וגבורתו' וז"ל‪:‬‬
‫תקפ"ו (‪ )685‬בגימטריא ירושלם (‪ – )685‬בנה (אחשורוש) את ירושלים‪.‬‬
‫ובמדרש לקח טוב על הפסוק 'דורש טוב לעמו' למדנו‪' :‬כל הממון שלקח מבית המן נתן אותו‬
‫לעבודת ה' '‪.2‬‬
‫יתכן ולא לחינם נתגלגל הדבר לפתחו של אליהו הנביא מבשר הגאולה שמחד פוגע ברשעים –‬
‫כמו שנא' בנביאי הבעל 'ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם'‪ .‬ומאידך בונה את מזבח ה' –‬
‫כמו שנא' 'וירפא את מזבח ה' ההרוס'‪ .‬זכינו עתה לשתי הדרכים הנוספות בהבנת השם‬
‫חרבונה‪:‬‬
‫א‪ .‬חרבונה ‪ :‬נוטריקון ֶח ֶרב – ּב ֹונֶה‪ .‬היינו בידו האחת מחזיק אליהו בחרב לנקום‬
‫ברשעים (המן ובניו) ובידו השניה אבני הבנין לבנין המקדש וכפי שביארנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חרבונה‪ :‬נוטריקון ָח ֵרב – ּב ֹונֶה‪ .‬שחרבונה הוא אליהו הניח במעשהו את עץ‬
‫הפינה לבנינו של המקדש‪.‬‬
‫ייתן ה'‪ ,‬ונזכה לראות בעינינו מקדש בתפארתו‪ ,‬כהנים בעבודתם‪ ,‬לויים בשירם ובזמרם וישראל‬
‫במעמדם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫‪ 2‬פירוש זה של המדרש מסביר היטב את החזרה הנראית מיותרת על 'בית המן' שניתן לאסתר ומרדכי‪.‬‬
‫אחי‪ ,‬בוא לתרום!‬
‫יוסף חלמיש‬
‫טוב‪ ,‬האמת שהייתה שייכת יותר כותרת בסגנון "אחרי לרבנות!" או משהו כזה‪ ,‬אבל‬
‫ככה הייתם מדלגים ישר למאמר הבא‪ 3‬תוך סינון‪" :‬נו‪ ,‬עוד פעם איזה ג'ובניק שמנסה‬
‫להצדיק את ה עקיצה שלו בצבא‪ ,"..‬או סתם "נו שויין‪ ,‬עוד עצלן עם אידיאל‪ "..‬וכו' וכו'‪.‬‬
‫קיצ'ר‪ ,‬המסר ברור‪ ,‬תמשיכו לקרוא ולו בשביל שיהיה לכם מה לענות לי ולשכמותי‪...‬‬
‫במה דברים אמורים?‬
‫האמת שלא הייתי נכנס לכל הסיפור הזה‪ ,‬אלמלא ה"מיני סערה" שהתחוללה בישיבה‪,‬‬
‫בעקבות החלטתם של כמה מטובי בחורינו ללכת‪ 4‬לשרת ברבה"צ‪ .5‬החלטה זו גררה‬
‫אחריה מסע שכנועים של "בחירי" הרבנות [במיל'] ושות'‪ ,‬ע"מ "להציל" את צעירי‬
‫ישראל הרכים לבל יפלו לזרועות השמד של הרבה"צ‪ .‬בבסיס טענותיהם היו העובדה‬
‫שאין תרומה ניכרת בשירות ברבנות‪ ,6‬ההשפעה שלך קטנה מכל מקום אחר בו תהיה‪,‬‬
‫הרבנות היא מקום לכאלו שרוצים לברוח משירות משמעותי ביחידות החי"ר והאג"מ‪.7‬‬
‫וכן על זה הדרך‪.‬‬
‫אז בתור אחד שחושב שכן ניתן לעשות 'משהו' ברבנות‪ ,‬רציתי "לסנגר" קצת על אותם‬
‫בחורים‪ ,‬ולתת נקודת מבט קצת שונה על הרבנות ואנשיה‪.‬‬
‫דבר ראשון‪ ,‬הייתי ממליץ לבדוק מה היה מיקומם בכוח של כל אותם רב"צונים‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫באיזו יחידה הם היו‪ ,‬מי היה המפקד שלהם‪ ,‬ובעיקר‪ -‬מה היו שעות ותנאי העבודה‬
‫שלהם? ומדוע בכלל הגיעו לשרת ברבנות?‬
‫ונסביר‪ ,‬לצורך העניין נשאל שאלה היפותטית‪ :‬האם רכז מו"ר‪ 8‬שהיה אחראי על יחידה‬
‫גדולה [לדוג'‪ :‬בסיס חצרים] והרב שלו‪ ,‬איך נאמר בעדינות‪ ,‬כבר נמצא במצב של‬
‫שחיקה מתקדמת‪ ,9‬והוא עושה מסלול ‪[ 9-0-5‬מגיע ב‪ ,9-‬עושה ‪ 0‬והולך ב‪ ]5-‬יכול‬
‫להיות אמין כשהוא יטען שמסלול הרבנות הוא בזבוז זמן??‬
‫נקודה נוספת‪ :‬כאשר באו למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיחווה דעתו על מקרים שונים‬
‫שהיו בצבא‪ ,‬טען שכיוון שהציבור החרדי לא הולך לשרת בצבא אין זה מן הראוי שהוא‬
‫יבקר את הצבא‪ .‬זו לא חוכמה לבוא ו'לשפוך' ביקורת על מערכת הרבנות הצבאית‪,‬‬
‫ראשיה‪ ,‬שריה ויועציה‪ ,‬וכאשר יאמרו לך‪" :‬נו‪ ,‬בוא תיכנס ותתחיל את השינוי" תענה‬
‫‪ 3‬נו‪ ,‬אל תשחקו אותה‪ .‬זה בסדר‪ ,‬גם אני הייתי עושה אותו הדבר במאמרים כאלה‪...‬‬
‫‪ 4‬איש איש מסיבתו הוא‪.‬‬
‫‪ 5‬אחרי הערות שקיבלתי בפעם שעברה על שימוש בסלנג הצה"לי שעוד לא מוכר לצצעירי הצאן‪ ,‬נפרש עתה את‬
‫מה שנראה פחות ידוע ומובן‪ .‬א"כ‪ ,‬הרבה"צ = הרבנות הצבאית‪.‬‬
‫‪ 6‬ניסוח עדין ל‪" -‬אתה לא תורם כלום!"‪.‬‬
‫‪ 7‬אין לי מושג מה פירוש הר"ת‪ ,‬אבל הכוונה לשריון ותותחנים‪.‬‬
‫‪ 8‬רכז מסורת ורוח‪ ,‬השם החדש למש"ק דת‪.‬‬
‫‪ 9‬נוסיף לזה שהוא הגיע אחרי כ‪ 7-‬שנות ישיבה ברוטו‪...‬‬
‫בשלילה‪ .‬הרי כל הזמן אנחנו טוענים שהמצב בצבא הוא 'על‪-‬הפנים'‪ ,‬הכשרות לא הכי‪,‬‬
‫שירת נשים‪ ,‬שילוב לא ראוי וכו'‪ ,‬אז הנה יש את ההזדמנות לבוא ולשנות‪ ,‬לשפר‪ ,‬ואז‬
‫מתחילים להצטדק בטענות סרק למה לא להגיע ולהשפיע?!‬
‫הרי אם נדון לגופן של טענות‪ ,‬נמצא שלא טובת העם והצבא היא העומדת לנגד עיני‬
‫אותם בחורים שנמנעים מללכת לרבנות בטענה ש'אין בה תרומה משמעותית' וכדו'‪.‬‬
‫אלא האגו האישי שלהם‪ ,‬שקשה לו לא לתפוס את העובדה ש'אני לא אתרום ביחידה‬
‫הכי מובחרת‪ ,‬בחי"ר‪/‬במודיעין – מקום שנוכל לנפח את החזה ולומר‪" :‬אני ב‪.10"...‬‬
‫בואו נלך צעד קדימה‪ .‬הרי בכל אותן יחידות יהיה מי שיעשה את העבודה גם אם לא‬
‫יהיו שם ביינישים [צר לי‪ ,‬אבל כן‪ ,‬יסתדרו גם בלעדינו]‪ ,‬אך מי יגיע לאותם מקומות‬
‫ברבנות אם לא הביינישים? – סיפר לי אחד מחברי לקורס‪ ,‬שהמשיך לפיקוד בקורסי‬
‫הרבנות‪ ,‬שמגיעים אליו לקורס חבר'ה שהקשר בינם לדת הוא מקרי בהחלט‪ ..11‬כל מי‬
‫שרוצה לעשות שבוע‪-‬שבוע בצבא בלי לעבוד קשה מגיע לרבנות‪ ...‬אחרי זה פלא‬
‫שיש על מה לקטר??‬
‫אני לא בא לומר שכל בייניש צריך לשרת רק ברבה"צ‪ ,‬אבל אני כן חושב שמי שכן‬
‫בחר בדרך החשובה הזו יש להעריך אותו‪ 12‬על כך‪ ,‬ובטח שלא לנסות ולהסית אנשים‬
‫מללכת לשם‪ .‬נכון‪ ,‬זה לא תפקיד שבו רואים כל הזמן את תוצאות ההשקעה בשטח‪,‬‬
‫והפידבקים לא 'עפים' מכל כיוון‪ ,‬אך עדין העבודה היא רבה ו"לא אתה בן חורין ליבטל‬
‫ממנה‪ ...‬ונאמן הוא בעל‬
‫מלאכתך שישלם לך‬
‫שכר פעולתך‪ ,‬ודע מתן‬
‫שכרן של צדיקים‬
‫לעתיד לבא"‪ .13‬והצעה‬
‫לי לאותם ג'ובניקים‬
‫ללכת‬
‫שבוחרים‬
‫למודיעין‪ ,‬מדריכי יח"ש‬
‫וכל מה שנראה עם‬
‫משמעותית‪,‬‬
‫תרומה‬
‫שיבדקו בינם לבין‬
‫עצמם למי הם בא‪-‬מ‪-‬ת‬
‫לתרום?!‬
‫מחפשים‬
‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 10‬וכמו שאמר פעם המשגיח שליט"א‪" :‬זה שאין כומתה בצבע אדום על הכתף ‪ -‬לא פוגע בשידוכין"‪.‬‬
‫‪ 11‬ערסים‪ ,‬בעלי קעקועים [כן‪,‬כן‪ ,‬זה לא בצחוק!!]‪.‬‬
‫‪ 12‬מה גם שתפקידו הוא לדאוג לנו בכל יחידה שלא נהיה בה‪..‬‬
‫‪ 13‬למרות שיש פידבקים מידי פעם‪ ,‬ואז באמת תחושת ההשפעה היא לאין ערוך‪ .‬ומי שרוצה לבדוק האם יש‬
‫באמת תרומה מוזמן לשאול את אלו שעשו משהו ברבנות‪ ,‬ויכולים להביא כמה הוכחות לתרומתם‪ .‬מי‬
‫שמחפש מישהו כזה אני יכול לתת לו כמה שמות‪..‬‬
‫איסור אכילת דם‪ -‬הדחה שקודם המליחה‬
‫ר' ניר ישי‬
‫בתורה מוזכר האיסור לאכול דם בפסוק "וכל דם לא תאכלו"‪.‬‬
‫בגמ' בחולין (דף קיג ע"א) איתא‪ " :‬אמר שמואל‪ :‬אין הבשר יוצא מיד דמו אא"כ מולחו יפה יפה‬
‫ומדיחו יפה יפה‪ .‬ובמתניתא תנא‪ :‬מדיח ומולח ומדיח"‪ .‬פירוש‪ :‬על מנת להכשיר את הבשר‬
‫לאכילה לאחר השחיטה יש להוציא ממנו את דמו וזאת ע"י ג' פעולות‪ :‬א‪ .‬הדחה ראשונית במים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מליחת הבשר במלח גס‪ .‬ג‪ .‬הדחת הבשר ג' פעמים‪.‬‬
‫נחלקו הראשונים מהו טעם של ההדחה שקודם המליחה‪:‬‬
‫רא"ה‪ :‬מטרת ההדחה הראשונית היא להעביר את הדם שעל פני הבשר‪ ,‬שהמלח לא מפליט אלא‬
‫דם שבתוך הבשר אך לא דם שעל הבשר ונתייבש‪.‬‬
‫ר"ן‪ :‬מטרת ההדחה הראשונית היא לרכך את הבשר קודם המליחה‪ ,‬שדם היבש שעל החתיכה‬
‫ובתוכה לא יכול לצאת ע"י המליחה בלבד‪.‬‬
‫נפק"מ בין השיטות‪ :‬אם חתך את החתיכה לאחר ההדחה הראשונה‪-‬ע"י החיתוך פורש דם נוסף‬
‫ונמצא על גבי מקום החיתוך‪.‬‬
‫לפי שיטת הרא"ה‪ -‬חייב להדיח שנית ע"מ להסיר הדם ובמידה ולא הדיח שנית‪ ,‬מליחתו לא‬
‫הועילה כלל (וכ"כ הרמ"א)‪.‬‬
‫לפי שיטת הר"ן‪ -‬כיוון שהחתיכה כבר התרככה לא אכפת לן במה שנתרככה ומותר למולחה בלא‬
‫הדחה נוספת‪.‬‬
‫להלכה‪ -‬פסק השו"ע דיש להחמיר ולהדיח שנית לאחר החיתוך‪.‬‬
‫בשר שנטחן קודם תהליך הדחה ומליחה‪ ,‬לכאורה אין אפשרות להסיר את דמו ולכן אין להתירו‬
‫בבישול אלא בצליה בלבד‪.‬‬
‫נפק"מ נוספת‪ :‬נמלח בלא הדחה ראשונה‪.‬‬
‫לפי שיטת הרא"ה‪ -‬היה צריך להדיח ע"מ להסיר את הדם‪ ,‬היות ולא הסיר את הדם‪ ,‬נבלע הדם‬
‫בבשר ולא ניתן להכשירו כלל‪.‬‬
‫לפי שיטת הר"ן‪ -‬מטרת ההדחה הראשונית היא ריכוך הבשר והכא לא התרכך כלל‪ ,‬מ"מ יועיל‬
‫למולחו שנית‪.‬‬
‫נפק"מ שלישית‪ :‬אם הודח מעט ולא נשרה במים‪.‬‬
‫לפי שיטת הרא"ה‪ -‬גם ע"י הדחה מועטת מסיר הדם ומהני מליחה‪.‬‬
‫לפי שיטת הר"ן‪ -‬לא מועילה הדחה מועטת‪ ,‬דאינו מתרכך בזה‪ ,‬אלא צריך להשהות את החתיכה‬
‫במים למשך חצי שעה‪.‬‬
‫להלכה ‪ -‬מסתימת דברי השו"ע משמע דמהני אף הדחה מועטת‪ ,‬והרמ"א כתב דיש להתיר הבשר‬
‫בדיעבד ע"י הדחה מועטת‪.‬‬
‫נפק"מ רביעית‪ :‬שרה חצי חתיכה בכלי עם מים‪.‬‬
‫לפי שיטת הרא"ה‪-‬החלק שהיה מעל המים לא הודח ויש חשש שיש עליו דם‪ ,‬לכן המליחה לא מהני‪.‬‬
‫לפי שיטת הר"ן‪ -‬אף שחצי מהחתיכה היה למעלה מהמים‪ ,‬החתיכה מתרככת ומועיל לה המליחה‪.‬‬
‫מעשה רב‪ :‬שמעתי בשם מרן הרב אליהו זצ"ל‪ :‬טוב שכל משפחה תקנה מידי פעם בשר לא מוכשר‬
‫על מנת שלא לשכוח את הלכות מליחה כדין‪.‬‬
‫וורט כיס‬
‫פרשת תרומה‬
‫"זהב וכסף ונחשת" (כה‪-‬ח)‬
‫החתם סופר מוצא רמז נפלא שאותיותיהן של שלוש מילים אלה מרמזות על כל ימות השנה‬
‫שיש בהם קריאת התורה‪:‬‬
‫ז‪ -‬שבת‪ .‬ה‪ -‬יום חמישי‪ .‬ב‪ -‬יום שני‪ .‬כ‪ -‬כיפורים‪ .‬ס‪ -‬סוכות‪ .‬פ‪ -‬פסח‪/‬פורים‪ .‬נ‪ -‬נרות‬
‫(חנוכה)‪ .‬ח‪ -‬חודש (כולל ראש השנה שזה גם ראש חודש)‪ .‬ש‪ -‬שבועות‪/‬שמיני עצרת‪/‬שמחת‬
‫תורה‪ .‬ת‪-‬תענית‪.‬‬
‫"ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא"‬
‫פרשת תצוה‬
‫"וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי " (כט‪,‬מד)‬
‫לכאורה המילים "אקדש לכהן לי" שבפסוק מיותרים מכיוון שהמילה "וקדשתי" שבתחילת‬
‫הפסוק מוסבת על כל הפסוק?‬
‫כתוב בספרי שכל מקום שמופיעה בתורה המילה "לי"‪,‬פירושה‪-‬קיים לעד ולדורות‪.‬ומכיוון‬
‫שהכוהנים נתונים לעבודת המזבח‪,‬על כן בזמן שהמזבח חרב‪,‬גם בכוהנים לא יהא קדושה‪ .‬לכן‬
‫אומר הכתוב "וקדשתי את אהל מועד וגו' שהם קדושים לעבודה‪,‬אבל את אהרן ובניו "אקדש‬
‫לכהן לי" שקדושת הכוהנים שונה מקדושת המזבח כי הכוהנים קדושים בבחינת "לי" דהיינו‬
‫לדורות‪,‬כי קדושת הכוהנים לא תלויה בקדושת המזבח אלא קדושים לעולם‪.‬‬
‫(משך חכמה)‬
‫פרשת כי תשא‬
‫"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' לכפר על נפשותיכם " (ל‪,‬טו)‬
‫קשה מדוע לא ירבה העשיר אם ירצה?‬
‫קיימא לן שמחנה צבא שבא לעיר ורוצים ממון‪,‬אם באו מחמת ממון אז העשיר ייתן הרבה‬
‫והדל ייתן מעט‪,‬אבל אם באו להרוג נפשות אלא שייקחו כופר נפש ממון‪,‬אז העשיר והעני יתנו‬
‫בשווה‪.‬ולכן אומר הכתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט‪,‬ואם תשאל מדוע כולם שווים‪,‬לכן‬
‫אומר הכתוב "לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם" לצורך נפשות כולם שווים‪.‬‬
‫(מדרש יהונתן)‬
‫פרשות ויקהל (פקודי)‬
‫"ויקחו מלפני משה את כל התרומה‪...‬למלאכת עבודת הקודש לעשות אותה" (לו‪,‬ג)‬
‫לכאורה המלים "לעשות אותה " מיותרות בפסוק?‬
‫כתוב במשנה בשקלים (פ"ג מ"ג) שבית רבן גמליאל היו זורקים את שקליהן ללשכה סמוך‬
‫לתרומת הקופה‪,‬כדי שהתורם יתרום משקליהן והקרבנות יבואו מכספם‪,‬יוצא מזה שיש זכות‬
‫מיוחדת להאדם הזוכה שמכספו נקנה הקרבן להשי"ת‪.‬ולכן כתוב בפסוק שבנ"י הביאו את‬
‫תרומתם לעשות אותה‪,‬שכל אחד רצה שמנדבתו ממש יעשו חכמי לב המשכן וכליו ולא‬
‫שישתייר לצורך נדבות וכיו"ב‪.‬‬
‫(אגרא דכלה)‬
‫פרוייקט השטו"ת‬
‫זאב זפרני‬
‫בדבר אשר שאלת גבי סולדאט (חייל‪ ,‬בעברית צחה‪' .‬פראייר' בעברית מדוברת) שומר תורה‬
‫ומצוות בצבא ישראל‪ ,‬אם צריך לילך אם כנפות כמו צבע בגדי הצבא שלהם?‬
‫נצא השדה לקטוף פרחים ללקוט שושנים ולשזור זרים בפרדס התורה וההלכה‪.‬‬
‫ונצא לשזור פתילים ולקשור קשרים ולארוג אריגים בבדי התורה וההלכה‪.‬‬
‫ובתחילה נדון כהצד דחייבים לילך בטלית קטן בצבע ירוק דייקא‪ .‬ורציתי להביא ראיה‬
‫משמואל במעשה שרדף אחרי דוד במדבר עין‪-‬גדי שקרע דוד את כנף מעילו‪ ,‬דכתיב‪:‬‬
‫"ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ַויַגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי"‪ .‬ועדין‬
‫היה בבגדי הצבא שלו‪ ,‬ובתר כתיב אחרי שקרע את כנף מעילו‪ ,‬ככתוב‪" :‬ואבי ראה גם‬
‫ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דעו ראה" וגו''‪ .‬ומקרא‬
‫מלא הוא שהיה בגד הצבא שלו בצבע כרתי‪.‬‬
‫ומצאתי בתלמוד תל אביבי הנד"מ בזה"ל‪" :‬ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים‬
‫בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר 'ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו‬
‫כלבנון'‪ ,‬ואין בחורי ישראל אלא יוצאי צבא כדכתיב‪' :‬ויקם ׁשאול וירד אל מדבר זיף ואתו‬
‫ׁשלׁשת אלפים איׁש בחורי ישראל לבקׁש את דוד במדבר זיף' ואין הוד אלא ציצית כדכתיב‬
‫"הוד והדר לבושה" והוא דאמרינן כזית הודו היינו כזית טליתו"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ואחר זמן ראיתי שהיא פלוגתא דאמוראי להדיא בגמרא דידן במסכת סוכה‪ :‬והירוק ככרתי‪,‬‬
‫רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל‪.‬‬
‫כפרט‬
‫וידידי הגאון הרדי"צ מחבר הספר החשוב "עוללות הבוסר" (כינוי לזמורות‪...‬שאינו אלא ֶ‬
‫ועוללות) הביא ראיה מהא דאיתא בגמ' בברכות‪" :‬מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר‬
‫בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי‪ .‬דמאי טעמא דר"א דסבר עד שיכיר בין‬
‫תכלת לכרתי? מה ענין כרתי להכא? אלא ברור כחמה מחוץ לנרתיקה דמשום שהיו‬
‫ציציותיהם צבועים בצבע כרתי‪ .‬והנה לפי דברינו לכאורה הוא תלוי בפלוגתא דר' מאיר‬
‫ור' יהודה במסכת סוכה‪ ,‬דר"מ דמכשיר הירוק ככרתי סבר כר"א דזמנה הוא שיכיר בין‬
‫תכלת לכרתי‪ ,‬ואילו ר"י דסבר דהירוק ככרתי פסולה סבר כת"ק דבעינן שיכיר בין תכלת‬
‫ולבן ודו"ק היטב היטב‪.‬‬
‫ועוד הביא ידידי הגאון הנ"ל ראיה ממה שכתב בספר הלכה ממקורה הלכות צבא‪ ,‬שהביא‬
‫שם את דברי הרש"ף (הרב שלמה פרץ‪ ,‬לא הרשות הפלסטינית) שכל חייל הלובש טלית קטן‬
‫מתחת לבגדיו רשאי להוציא את הפתילים‪ ,‬ועוד כתב שם דכאשר יש חשש שפתילי‬
‫הציצית יגבילו את הפעילות או האימון ידון הדבר בין מפקד היחידה לרבנות‪ .‬ואמר ידידי‬
‫הנ"ל דהרי נפסק בספר חוקי המטכ"ל דמלבושי החיילים יהיו בצבעי הצבא‪ ,‬ולכן לא דיבר‬
‫הרש"פ בציצית לבן אלא בציצית ירוקה ככרתי‪.‬‬
‫ומה שהביא ראיה מהרש"פ שכתב שכל חייל הלובש טלית קטן רשאי לעשות זאת ללא‬
‫הגבלה הן בשגרה והן באימונים‪ ,‬זה אינו נכון! ודבריו טעות גמורה והם כעוללות מכלאי‬
‫הכרם של ישראל מומר לעניין שילוח הקן‪ ,‬וכיין נסך בקידוש שנעשה מפרט מכרמו של מי‬
‫שיש לו אייפון‪ ,‬ואין בהם לא קשר ולא ריח לא טעם ולא צבע‪ ,‬שוודאי כוונתו כאשר‬
‫הציצית צבע הכרתי‪ ,‬דהרי בהלכות המטכ"ל נפסק שצריכים להיות הבגדים בצבע בגדי‬
‫הצבא‪ ,‬ויקשה דהרי רק האשכנזים נוהגים להוציא את ציציותיהם לחוץ (ויש לדון אם היתרו‬
‫של הרש"פ עוסק גם בגולני או בכפיר‪ ...‬אולי בפורים הבא) והרי נפסק בשו"ע או"ח סי ט' סעי"א‬
‫שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית‪ ,‬והמדקדקים נוהגים כן‪ .‬ובהגה כתב‪ :‬והאשכנזים אין‬
‫נוהגין לעשות הציצית רק לבנים‪ ,‬אף בבגדים צבועים‪,‬ואין לשנות‪ .‬ואומר המשנ"ב שם אף‬
‫בבגדים צבועים‪ :‬מכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית קטן לבן כדי‬
‫שיהיה יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים‪ .‬וא"כ כאשר התיר הרש"פ לילך אם ציצית‬
‫לחוץ התכוון לאשכנזים שנוהגים להוציא ציציותיהם וא"כ דיבר בט"ק לבן‪.‬‬
‫ומצאתי מקראות מפורשים דצריך שיהיה הט"ק בצבע לבן‪ .‬כתיב‪" :‬לבן ליעקב הכי אחי‬
‫אתה" כדאמרי הפייטערס בלע"ז "קרבי זה הכי אחי" עפ"ל‪.‬‬
‫ועוד מצאתי בספר חדוות יגון‪" :‬לבן לאמר לקח יעקב"‪ .‬וכמעט שביקשתי לגנוז מקראות‬
‫אלה משום דסתרן אהדדי דכתיב "לבן ליעקב מה עשית" ולאחר עיון מעמיק אולי אפשר‬
‫לתרץ כמו שכתב ברש"פ דקרא קמא מיירי בזימנא דשרי והא קרא בזימנא דא"א לילך‬
‫בל בן‪ ,‬משום שאז היה יעקב בורח מבית הנכד של אח של סבא שלו (נו ההוא איך קוראים‬
‫לו ‪ )...‬ועל כן היה גם בהסוואה וודאי שהיתה לו ציצית ירוקה‪ ,‬דבזמן הסוואה לכו"ע אסור‬
‫ט"ק לבן‪.‬‬
‫לאחר עיון נוסף מצאתי בשו"ת ישכיל הכסיל‪ ,‬שהביא עוד ראיה לדברינו מדכתיב‪" :‬ויכו‬
‫שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול‬
‫שלשם גם תמול גם היום"‪ ,‬ומשמע דאפי' כופין בי"ד בשוטים לילך בלבן והרביצו להם‬
‫השוטרים על ששנו לבושם וכדאמרינן בגמ' במנחות תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו‬
‫של לבן יותר מעונשו של תכלת‪.‬‬
‫וכן מצינו בספר דברים‪" :‬אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר‬
‫בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב"‪ .‬ופרש"י שם שאלה דברי‬
‫תוכחה שאמר משה לבנ"י והוכחם ברמז ע"מ שלא לבישם והוכיח על לבן ר"ל שהיו‬
‫הולכים בד' כנפות לבן ולא כזית בהיותם במצרים כמו שראינו לעיל וודאי שכל זה בהיותם‬
‫צובאים צבא דאי מיירי באזרחות הא שרי לכו"ע לילך בלבן‪.‬‬
‫והמקרא הידוע ביחזקאל כתיב‪" :‬ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי וכו'" וודאי שהיה לו אז‬
‫שער לבן ואת"ל אולי היה לו שער שחור או בצבע אחר היה צ"ל ויקחני בשער ראשי או‬
‫בקוצותי ועוד הרבה לשונות היה יכול להשמיענו אלא גם אתא לאשמועינן דציצית בעינן‬
‫שיהא לבן‪ .‬ויש לעיין עוד בזה טובא‪ ,‬ואכמ"ל ודו"ק ושתו"ק‪.‬‬
‫עדכונים מהחזית‬
‫‪ ‬הגיע לסיומו קורס המכ"ים הראשון של מחזור אדר התשע"ב ‪‬‬
‫התותחנים נטחנים בקו מעניין במיוחד ‪ ‬הכפירים ניגשו למבחן ‪70‬‬
‫לקראת סיום המסלול ועברו מסע כומתה ‪ ‬בנוסף זכו לשמוע‬
‫שיעור מהר ב פרידמן בבא"ח בקעות ‪ ‬תתחילו לעדכן! !!‬
‫חידושים מהכרם‬
‫‪ ‬שני תותחנים מחוכמים עקצו הדגשה במדור בני"ש של שני‬
‫חודשים בביקור אחד ע"י הגעה בערב ר"ח שבט ‪ ‬גם בישיבה‬
‫נערכו הבחירות הכלליות ובעלי השל"ת קיבלו תזכורת שגם לימוד בישיבה‬
‫הינו שירות צבאי (הייתה קלפי צבאית בישיבה) ‪ ‬נפתח גמ"ח תרופות‬
‫חדש על שם יונה הרץ באחריות נתנאל תמאם (עיינו במרשם) ‪ ‬בעלי‬
‫הפרופיל הקרבי העתידים להתגייס בחודש ניסן קיבלו ‪SMS‬ים המבשרים‬
‫על איוש של חטיבת כפיר (כן‪ ,‬עוד פעם) וחיל שיריון ‪ ‬הרב מיכאל‬
‫רוזנצוויג‪ ,‬מועמד לראשות הישיבה העביר שיעור גדוש ולמדני בהיכל‬
‫הישיבה ‪ ‬החלו הצילומים של סרט הפורים השנתי ע"י שיעור ד' ‪‬‬
‫החוצניקים יצאו לשבת גיבוש ב'חברון –עיר האבות' ‪ ‬התקיימה שבת‬
‫שבושי"ם גדושה ומוצלחת (תבינו לבד את הקשר בין שתי הידיעות האחרונות) ‪‬‬
‫וימלא המן חמ(א)ה‪...‬‬
‫מדור בני"ש‬
‫גולני‬
‫אדר התשע"ב‬
‫אמיר כרמי‬
‫יהושע ליפסקר‬
‫יוסף שיליאן (מ"כ)‬
‫יהודה פין‬
‫מאיר נבון‬
‫כפיר‬
‫תמוז התשע"ב‬
‫אור סיאני‬
‫אביחי חג'בי‬
‫אברהם בן יקר‬
‫אביאל דיין (ח"ק)‬
‫כללי‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫יהודה ועקנין‬
‫איתן בורוויק‬
‫כסליו התשע"ג‬
‫נתנאל שטיינפלד‬
‫חיל האוויר‬
‫תשרי התשע"ג‬
‫נתנאל סגרון‬
‫מרדכי שחר‬
‫אורי רבי‬
‫איסוף קרבי‬
‫אדר ב' התשע"א‬
‫צבי היימן (מ"כ)‬
‫ינון ספוקויני (מ"כ)‬
‫חנוך קמרי (מ"כ)‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫חיל הים‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫עידו קליין‬
‫תותחנים‬
‫אדר התשע"ב‬
‫מרדכי חיון‬
‫דניאל סבן‬
‫דניאל סלומון‬
‫יהל קלינמן‬
‫מישאל גרמה‬
‫גבריאל כהן‬
‫נדב בראל‬
‫עדיאל לוזון‬
‫אסף מרק‬
‫שריאל צעידי‬
‫רבנות צבאית‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫אלחנן כהן‬
‫אריאל הברמן‬
‫מתן אלמה‬
‫שמואל סויבלמן‬
‫תמוז התשע"ב‬
‫אביאל כהן‬
‫מודיעין‬
‫אדר ב' התשע"א‬
‫יצחק קווס‬
‫ניסן התשע"ב‬
‫אביה שלוש‬
‫אפרים ברדנשטיין‬
‫יהונתן פנחסוב‬
‫מזל טוב!‬
‫למיכאל ריגלר לנישואיו‬
‫לישראל קולקר לנישואיו‬
‫לאסף איטח לנישואיו‬
‫לאלחנן זינגר לאירוסיו‬
‫לרועי ימיני לאירוסיו‬
‫ליוחנן בורשטיין לאירוסיו‬
‫ליוסף שיליאן לסיום‬
‫קורס המ"כים‬
‫לחיילי כפיר לסיום ההכשרה‬
‫נו"ן בי"תים‬
‫המודגשים‬
‫‪ ‬החבר'ה‬
‫במדור בני"ש ביקרו‬
‫בחודש האחרון בישיבה‪.‬‬
‫‪ ‬מי שיש לו עדכונים‪,‬‬
‫תמונות‪ ,‬שירים וכדומה‬
‫מתבקש להעביר לעורך‬
‫לצורך המשך קיומו של‬
‫העלון‪ .‬תודה!‬