יחסי מורה-תלמיד כ"בסיס בטוח" לרווחה רגשית של הילד ,מחויבות אקדמית ותפקוד בבית ספר הדרכה קבוצתית ד"ר צבי מרק תיאוריית ההתקשרות • המוקד המרכזי של תיאוריית ההתקשרות הינו בהתהוות יחסים ובפירוקם ,וככזו היא מכילה תיאורים והסברים אודות גורמים ותופעות המשפיעים על קשרים רגשיים בין ילדים למטפלים בהם ( Bowlby, 1973; Ainsworth, et .)al., 1978; Sroufe & Fleeson, 1988 • על-פי תיאוריית ההתקשרות ,התפקיד הראשוני של יחסי התקשרות הינו לשמש כמקור ביטחון לילד ,במיוחד במצבים המעוררים מתח וחרדה. • ההתנסות עם הדמויות ההוריות והדרך בה תופס הילד את תגובותיהן ואת זמינותן ,יוצרות אצלו "מודל עבודה פנימי". בעזרת מודל זה הילד תופס את העולם ומגבש ציפיות לגבי תגובות הסביבה האנושית כלפיו בעתיד. • במקביל בונה הילד "מודל עבודה פנימי" של ה-אני ,אשר מושפע מיחסם של דמויות ההתקשרות אליו ומהמידה בה הוא חש מקובל על-ידם. • "בסיס בטוח" – ילדים שיש להם קשר רגשי עם דמות ספציפית המאפשרת קרבה והגנה. • "בסיס לא בטוח" – ילדים שלמדו על סמך התנסויותיהם היומיומיות עם דמויות ההתקשרות שלהם כי הם אינם יכולים להיות בטוחים באשר לזמינות הפיזית והרגשית כלפיהם .איכות היחסים תעצב את סגנון ההתמודדות. "התקשרות נמנעת" – היחסים מאופיינים בדחייה ,אדישות ,חוסר עניין. "התקשרות אמביוולנטית" – היחסים מאופיינים בחוסר עקביות ,תזמון לא מותאם. "התקשרות לא מאורגנת" – היחסים מאופיינים בהיסטוריה של טראומה לא מעובדת. • ניתן להניח ,כי יחסים סדירים ומתמשכים ,שילדים מקיימים עם המורה, מתפתחים למודל פנימי של יחסי גומלין רגשיים ,מודל המכיל רגשות, אמונות וציפיות. • מורה נגישה לילד כאשר הוא זקוק לה ,מורה המזהה את איתותיו כשהוא מתקשה ,מגיבה ברגישות לצרכיו ,מכוונת ,מדריכה ומסייעת לו בעת קושי ,תפתח את הביטחון שלו בנגישות שלה בעת צורך. • התנסות של ילד בקשר עם מורה זמינה המזהה את צרכיו ונענית לו, מהווה התנסות המסייעת לו ללמוד להיעזר במורה ולפנות אליה בעת צורך. •ההנחה היא ,כי ילדים המקיימים יחסים סדירים ומתמשכים עם מבוגרים במשך השנה הראשונה של חייהם ,מפתחים מודל עבודה פנימי ליחסים רגשיים אלה ,מודל המכיל רגשות ,אמונות וציפיות. • Bowlbyתפס את מערכת ההתקשרות אצל התינוק כמסייעת להגנתו מסכנה ,בכך שהיא שומרת על קרבתו לדמות ההורה המזינה והמגוננת. •הוויסות בין מערכת ההתנהגויות של ההתקשרות ,שהינן התנהגויות בעלות אופי של התקרבות ותלות ,לבין מערכת ההתנהגויות החקרניות ,שהינן התנהגויות בעלות אופי של התרחקות ועצמאות ,הוא בעל השפעה רבה על התפתחות הילד. • מורה זמינה רגשית עשויה לספק לילד בסיס ביטחון שיאפשר לו לצאת ולחקור את הסביבה ,להתעניין בילדים אחרים ,ובהמשך ,להיפרד ממנה ולפתח את עצמאותו בכיתה ובבית ספר מבלי שירגיש מאוים מאבדן הקשר איתה. • יחסים סדירים ומתמשכים שהילד מקיים עם המורה ,מאפשרים לו להבנות ייצוגים מנטאליים ביחס לגורמים חברתיים רגשיים בכיתה, בבית-ספר ,על אודות אחרים ,על אודות עצמו ועל אודות יחסיו עם אחרים ,שהינם מיוחדים עבורו במערכת הבית-ספרית. • על בסיס הנחות אלה ניתן ,להתייחס ליחסי מורה-תלמיד במושגים של "בסיס בטוח". הורה מורה ילד מנהל מורה ילד זמינות רגשית • ) Mahler, Pine & Bergman, (1975הניחו ,ש"זמינות רגשית" מהווה את המנגנון שבאמצעותו ההורה מציע "בסיס בטוח" לתינוק .הם תיארו הורה "זמין רגשית" כהורה המציע אווירה תומכת לתינוק ,המאפשר לתינוק משחק עצמאי ומעודד אותו לחקור ולגלות את הסביבה. • )1978( Ainsworth, Blehar, Waters, & Wallהוסיפו ותיארו הורה "זמין רגשית" כנגיש ,מגיב בצורה תואמת ומכוונת לאיתותי התינוק. • בנוסף )1994( Field ,ו )1994( Thompson -תיארו "זמינות רגשית" של הורה כגורם חשוב בוויסות רגשות של התינוק. • )1989( Emdeהוסיף וציין ,ש"זמינות רגשית" של ההורה מאפשרת לתינוק ללמוד לשתף את ההורה ברגשות שאותם הוא חווה. • "זמינות רגשית" מתבטאת בתקשורת ובמסרים שמעביר ההורה לילד. הציפייה הינה ,שההורה יאפשר לילד לגלות וללמוד את המרחב ,ללמוד את העולם. • בזמינות ובתמיכה שלו משדר ההורה לילד ,שהוא מקבל את הנפרדות שלו ,שהוא יכול להתרחק ממנו .המרחב שמאפשר ההורה ,נחוץ לילד כדי שיוכל להתנסות ביחסים שונים ולחזור על מנת לקבל תמיכה. • התנסויות אלה של התינוק ביחסים עם ההורה ,מהוות את הבסיס לבניית “סכמות” רגשיות-חברתיות. • הורה “זמין רגשית” מאפשר לילד להתנסות בכל טווח התגובות הרגשיות שלו והוא מתייחס אליהן בצורה תומכת ומבינה. • "זמינות רגשית" המתבטאת בתקשורת ובמסרים שמעבירה המורה לילד ,עשויה להוות את המנגנון המבסס את ההתקשרות הבטוחה בין המורה לילד. • בזמינות ובתמיכה שלה משדרת המורה לילד ,שהיא מקבלת את הנפרדות שלו. • "זמינות רגשית" של המורה מתבטאת בכך ,שהמורה תופסת את הילד כנפרד, כבעל צרכים משלו .מורה "זמינה רגשית" מאפשרת לילד להתרחק ,להתנסות, ללמוד ,לחקור ולחזור אליה ,כשהוא זקוק לתמיכה ,הבנה וסיוע. תקשורת רגשית של מורים ותלמידים • קבלה ופתיחות של המורה והילד אחד כלפי השני .תפיסת האחר כבעל צרכים משלו ,כנפרד ,לא כחפץ. • תקשורת רגשית אחד כלפי השני .מידת העניין וההנאה שיש לכל אחד מהאינטראקציה המשותפת. • התאמה בין התנהגות המורה לצורכי הילד ,מתן התנאים המתאימים לילד ובהתאם לתגובתו. • חום וחיוביות -חוויה כללית של יחסים חיוביים .יש התאמה בין ערוצים שונים של התקשורת בין המורה לילד .התאמה בין הערוץ המילולי ללא מילולי. • תגובתיות -תפיסה נכונה של המורה את המצב רוח הנוכחי של הילד .מזהה ומשנה את ההתנהגות בהתאם. • תזמון -הכרת הקצב הפנימי של הילד והתאמה אליו .הרגלי עבודה ,צורך בהפוגה -פסקי זמן ,זמן חימום וכו’ • גמישות -מוכנות המורה לשנות את התנהגותה בהתאם להתנהגות הילד. • יצירתיות -מוכנות המורה להשתתף בעולמו של הילד כשותפה פעילה, להיות אתו “בגובה העיניים”. • קבלה -אוטונומיה של הילד ,הבנה והתנהגות אל הילד כנפרד. • כמות האינטראקציה -חשיבות לרמה מתונה של אינטראקציה במידה מתאימה לכל הצדדים ,עם הפסקות המאפשרות יוזמה. • התמודדות עם קונפליקט -תנועה חופשית ממצב של סינכרוניות והתאמה למצב של מתח וקונפליקט וחזרה . הבניה מול חודרנות. בנית תמוכות לילד : • הקשבה נינוחה לפני תשובה ופתרון. • מורה מייעצת ,מכוונת בצורה המאפשרות לילד להגיע ולבצע את מה שלמד. • הצבת גבולות :הבהרת מותר ואסור בצורה ברורה תואמת את יכולת ההבנה של הילד ,ללא עוינות על שדורש הצבתם. • פתיחות ומותאמות לעומת שתלטנות :המידה בה המורה מאפשרת לילד להוביל את הסיטואציה ,ליזום. התכוונות למטרה משותפת ""Goal corrected partnership • ) Bowlby (1982הציע ,כי במהלך השנה השלישית לחיים ניתן לתאר את ההתקשרות של ילדים לאמהותיהם כ"שותפות". • על-ידי התבוננות בהתנהגותה של האם ,הילד מתחיל להבין שאמו היא אובייקט נפרד ובלתי תלוי ,שיש לה מטרות ,תכניות להשגת מטרות אלו ומחשבות משל עצמה ,שלעתים אינן תואמות למטרות ולתכניות שלו. • ) Bowlby (1969, 1973הציע ,כי הניסיונות הראשונים של הילד לשנות את התנהגות האם ,כך שתתאים למטרותיו ,הינם פרימיטיביים למדי .בשלב זה ,הילד אינו מסוגל עדיין לשנות את המטרות או התכניות של עצמו או של האם על מנת להשיג מטרה או תכנית משותפת .יצירה של תכניות ומטרות משותפות נעשית בעיקר על-ידי האם .האם עשויה לבטא את התכנית המשותפת לשניהם ,בכך שתציין ,כי הילד יחכה עד שהיא תסיים ,ואז היא תיגש אליו .אם התכנית הזאת מתקבלת על-ידי הילד ,ולאחר מכן מבוצעת, ניתן לומר ,כי הדיאדה פועלת תחת מערך אחד של תכניות ומטרות .במילים אחרות :הדיאדה פועלת ביחסים של "שותפות". • ) Marvin (1977ו Marvin & Greenberg (1982) -הציעו ,כי במעבר ליחסים של שותפות בין הילד לאם מעורבים שני שינויים מארגנים חשובים. השינוי הראשון מתייחס ליכולת של הילד לעכב או לדחות פעולה או תכנית על מנת לגבש תכנית מורכבת יותר להשגת מטרה מסוימת .יכולת זו מהווה תנאי לכך ,שהילד יוכל לשלב את התכנית או המטרה של ההורה בתכנית שלו .אם ייווצר שילוב שכזה ,ניתן לומר ,כי הילד וההורה מסוגלים לפעול תחת מטרה או תכנית משותפת ,דהיינו ,לפעול בשותפות ( Bowlby, 1969, .)1982 • השינוי השני מתייחס ליכולת המאוחרת יותר של הילד להבין מהן המטרות והתכניות של העצמי ושל האחר .בשלב זה הילד יכול להבין את הָ קֶ שר הסיבתי בין המטרות ,התכניות ,וההתנהגויות של האחר ולהיכנס למשא ומתן שהוא מונחה מטרה ) (goal-correctedעם ההורה על מנת להשיג מטרה משותפת .שינוי זה הוא ,למעשה ,הGoal corrected " - ."partnership • כאמור ,ההערכה היא שיחסי מורה-תלמיד דומים ליחסי הורה-ילד. • סביבת בית הספר הינה לעתים קרובות לוחצת והישגית לילד ולמורה כאחד .הילד אמור לרכוש ידע ,מיומנויות ,והישגים ,שעליהם הוא נבחן. המורה מוערכת על-פי תפקודם של הילדים בכיתתה .הצלחה לימודית וחברתית בכיתה מחייבת שיתוף פעולה והתכוונות משותפת של המורה והתלמיד למטרות אלה. • לפיכך ,ניתן להניח ,כי מורה וילד אמורים לקיים יחסי שותפות שבהם הילד יפתח את יכולתו לעכב או לדחות צורך ,רצון ,פעולה או תכנית על מנת לממש את צרכיו בצורה מורכבת יותר בעזרת השותפות עם המורה .על בסיס שותפות זו יוכל הילד בהמשך לזהות את המטרות והתכניות של המורה ולעסוק במשא ומתן על מנת להשיג מטרה משותפת איתה ,משא ומתן דומה למה שהומשג כ."Goal corrected partnership" - • )1969( Bowlbyציין ,כי שיתוף פעולה אמיתי מתאפשר כאשר כל אחד מחברי הדיאדה מוכן להתאים את מטרותיו למטרות של האחר. • אולם מאחר שלא תמיד המטרות הללו חופפות ,צפויים קונפליקטים .בכל מצב שבו לא תהיה התאמה בין המטרות של הילד לאלו של המורה ,הילד יעשה מאמצים לשנות את התכניות והמטרות של המורה או לנהל משא ומתן סביב קונפליקטים שנוצרים ,על מנת להתאים את מטרות המורה לצרכיו הוא. • באינטראקציות בין מורות לתלמידיהן ,קונפליקטים בין מטרות או תכניות מנוגדות הינם בלתי נמנעים. יחסי מורה תלמיד חווית התלמיד ותפקודו תפקוד האקדמי תפקוד חברתי רווחה רגשית חווית הילד את ביה"ס ,את המורה ,את היכולות שלו תפיסת הילד את המאמץ שמשקיע תפיסת המורה את תפקוד הילד והסתגלותו תפיסת יחסי מורה תלמיד עמדות מורות לגבי ביה"ס מאפייני חינוך והוראה איכותיים מהי הוראה איכותית? עשייה חינוכית איכותית מציעה לתלמידים את ההתנסויות הדרושות להם כדי לצמוח אקדמית ,חברתית ורגשית. השאלה איך אנו יודעים מהן ההתנסויות העושות את ההבדל לתלמידים? המחקר מציע עדויות מבוססות שישנן יחסי גומלין ספציפיים המאפשרים תוצאות חיוביות לתלמידים בכל הגילאים בתחומים האקדמיים והחברתיים. איכות הכיתה תמיכה רגשית: אקלים חיובי רגישות המחנכת התייחסות לנקודת המבט של התלמיד ניהול התנהגות תמיכה חינוכית: יצרנות פיתוח המשגה שיטות הוראה משוב איכותי עיצוב שפה מיקוד באוריינות מחויבות התלמיד אקלים חיובי • מהו אקלים חיובי? בכיתות בהם אקלים חיובי גבוה ,מחנכות ותלמידים נלהבים ללמידה ומכבדים האחד את השני .למחנכות ולתלמידים יחסי גומלין חיוביים האחד עם השני הם נהנים להיות ביחד ולבלות זמן בכיתה. • חשיבות מאפיין זה .לתלמידים יש מוטיבציה ללמידה כאשר הם נינוחים ,שמחים וקשורים לאחרים .הם מפיקים יותר מהשיעור כאשר הינם נלהבים משיתוף פעולה .ביצירת אקלים חיובי בכיתה, מורות ותלמידים יצפו לשהות ביחד האחד עם השני ויוכלו להפיק את המיטב מהזמן המשותף. איך ניתן ליצור אקלים חיובי בכיתה? • • • • הפיקי הנאה מהזמן בו את שוהה עם התלמידים :שתפי בכיף בזמני רגיעה עם התלמידים .במהלך משחק חופשי או זמן מחוץ לכיתה ,קחי זמן לשחק עם התלמידים וליהנות מהשהות המשותפת איתם. למדי בכיף .חפשי הזדמנויות לעשות בכיף פעילויות למידה יומיומית לתלמידים .חשבי על דברים המביאים חיוך לתלמידייך ומצאי דרכים לשלב דברים אלה לפעילויות יומיום. הראי התלהבות :ודאי שאת מאפשרת לתלמידייך לדעת שאת נהנית מהעבודה שלך ומבילוי זמן איתם .ההתלהבות שלך מפעילויות הכיתה תאפשר לתלמידייך לגלות התלהבות. עסקי בשיחה חברתית :שאלי את תלמידייך אודות חייהם מחוץ לבית ספר וזכרי לזכור לשאול אודות דברים החשובים להם, כמשפחה או פעילויותיהם אחר פעילויות בית ספר .הקדישי זמן להקשיב להם כאשר הם באים לספר לך משהו מרגש שקרה להם. • הפגיני יחס של כבוד ויחס אישי :גלי יחס של כבוד ביחסי הגומלין שלך עם תלמידייך .קראי בשמם כשאת פונה אליהם ומשוחחת איתם וזכרי להדגים שימוש בשפה נימוסית ושימוש במלים כגון בבקשה ,תודה וברוך הבא. • סייעי ליחסי גומלין חיוביים בין תלמידייך :עודדי תלמידים להיות מעורבים ביחסי גומלין חיוביים האחד עם השני .למדי והדגימי את החשיבות של לחלוק האחד עם השני ,עזרה לאחרים ,ולגלות יחס של כבוד לאחרים כך שתלמידייך יוכלו להשתמש בגישות אלו ביחסי הגומלין שלהם עם חבריהם. רגישות המחנכת • מהי רגישות המורה? מחנכת הינה רגישה כאשר היא מגיבה בעקביות לתלמיד והינה יעילה במתן מענה לשאלות ,לדאגות ,ולצרכי התלמיד. רגישות המורה כוללת ערנות ליכולות האקדמיות והרגשיות של התלמיד האינדיווידואלי בצורה המאפשרת למורה לזהות תחומי קושי ולספק תמיכה מתאימה לכל התלמידים בכיתה. • חשיבות מאפיין זה .תלמידים בכיתות בהם המורה רגישה רואים את המורה כמקור לתמיכה ,לעידוד ולהדרכה .הוראה רגישה מסייעת לתלמידים לחוש בנוח בהבעת דעותיהם ולאתגר את עצמם אקדמית וחברתית .רגישות המורה מאפשרת לתלמידים לעבוד עצמאית ובקבוצה תוך ידיעה שיוכלו להיעזר בה במידה ויתעורר קושי. התלמידים יודעים כי במידה ויתעורר קושי היא תפתור את הבעיה בצורה יעילה. איך ניתן להגביר את רגישות המורה לצרכי התלמידים? • הקדישי זמן לחשוב על תפקודו של כל תלמיד חברתית ואקדמית. השתמשי במהלך שנת הלימודים בהערכות פורמאליות ובלתי פורמאליות שיאפשרו לך להתאים את תוכנית הלימודים לצרכי התלמיד ולהציע לו תמיכה בהתאם לצרכיו. • עשי כל שניתן כדי להקשיב ולהגיב לתלמידים .מורות עלולות לעתים להיות מופתעות משאלות ובקשות של תלמידים .קחי זמן להיענות לשאלות ובקשות התלמידים .הגיבי מיידית או הבהירי שתגיבי אליהם בהמשך .התייחסותך זו מאפשרת לתלמידים לחוות שהם חשובים לך ושהם יכולים לסמוך עליך כשקשה להם. • בזמנים מאתגרים התבוני מנקודת המבט של התלמידים .לכל מורה יש תלמידים או זמנים הבוחנים את מידת הסבלנות שלה. בעשותך מאמץ להתבונן מנקודת המבט של התלמידים ברגעים מאתגרים אלה תמצאי את עצמך יוזמת ומגיבה לצרכי התלמידים. • הקדישי זמן לראות איך תלמידים מסתדרים .אחת הדרכים להגביר את הרגישות של המורה הינה בהקדשת מאמץ בצורה אקטיבית לפקח על מעשיהם של התלמידים בזמן עבודה או משחק .נצלי זמן להסתובב בחדר להתקרב לתלמידים ולהיות מעורבת איתם .יחסי גומלין קרובים יאפשרו לך להכיר בצורה טובה את דרך השימוש בשפה של התלמידים ,היכרות עם המיומנויות המוטוריות שלהם, ואת המיומנויות החברתיות שלהם כפי שבאים לידי ביטוי עם מבוגרים ועם בני הגיל .במהלך שיעור קבוצתי ,שימי לב לתלמידים שאינם עסוקים או שהינם מבולבלים ,עשי מאמץ לערב אותם ,לעזור להם להבין את השיעור. • עודדי את התלמידים לראות אותך כמשאב בכיתה .חלק מהתלמידים מגיעים לבית ספר מוכנים להשתמש במבוגר כמשאב, לאחדים ניסיון פחות טוב עם מבוגרים והם יזדקקו להוראה ברורה ולהתנסות איך להיעזר בצורה יעילה במבוגרים. התייחסות לנקודת המבט של התלמיד • מהי התייחסות לנקודת המבט של התלמיד? מורות גבוהות בהתייחסות לנקודת המבט של התלמיד מדגישות במכוון ובקביעות תחומי עניין, מוטיבציות ונקודת ראות של התלמיד .בכיתות גבוהות במימד זה מורות מקדמות את עצמאות התלמיד בכך שמציעות חוקים בעלי משמעות בכיתה ,מעודדות אותם לדבר ולחלוק את דעותיהם ומאפשרות להם לקבל החלטות בעצמם כשמתאים. • חשיבות מאפיין זה .רגעים בודדים מרגשים יותר תלמיד צעיר מהרגע בו הוא מגלה שהוא יכול לעשות משהו בכוחות עצמו .בחיפוש אחר הזדמנויות לאפשר רגעים אלו וחיפוש אקטיבי אחר מחשבות התלמיד ורעיונותיו ,מורות מגבירות את המוטיבציה של התלמיד ואת רצונו ללמוד. איך ניתן להגביר את ההתייחסות לנקודת המבט של התלמיד • חפשי ביוזמתך ותמכי ברעיונות ,נקודת המבט ,ושיתוף פעולה אקטיבי של התלמיד .קחי זמן לשאול את התלמיד שאלות העוזרות לו לפתח ולהביע את דעותיו אודות דברים בכיתה .ודאי ששיעוריך אינם מאופיינים בדיבור שלך .צרי הזדמנויות רבות לתלמידים לדבר ולתרום בצורה משמעותית לקבוצה. • היי גמישה וזרמי עם רעיונות התלמידים :אף שיש זמנים במשך היום בהם את צריכה ועקוב אחר התוכנית ,עשי מאמץ להיות גמישה כשאת יכולה .לדוגמא ,כשאת קוראת ספר אודות חיות והתלמידים מתחילים להתנהג כמו חיות (משמיעים קולות ותנועות של חיות) אפשרי להם לנהוג כך .היותם אקטיביים בקליטת הסיפור תגביר את מעורבותם בו. • תני לתלמידים בחירה :ישנם פעמים מרובות במהלך היום בהם את יכולה לתת לתלמידים בחירה מה לעשות .אם את מתכננת לשיר שיר, שאלי אותם איזה שיר נכון לשיר .תני לתלמיד לבחור איזה ספר לקרוא בזמן ההתארגנות אחר ההפסקה. • ספקי לתלמידים אחריות אמיתית בכיתה :בכיתות רבות יש תפקידים לתלמידים .ודאי שתפקידים אלו דורשים את אחריות התלמיד וחשבי על דרכים להגביר את רמת האחריות ככל שחודשי הלימודים חולפים .אולי בתחילת השנה האחראי על לוח השנה מצביע על היום בשבוע ,בהמשך הוא אחראי לכל סדר היום בבוקר .נסי להימנע מניהול תפקידים אלה ואפשרי לתלמיד לקחת אותם תחת אחריותו ולהפוך אותם לשלו. • עודדי תלמידים להדריך תלמידים אחרים :אף תלמידים צעירים אוהבים את ההזדמנות להרגיש כמומחים בקרב חבריהם .חפשי הזדמנויות לעצב יחסי גומלין אלה .לדוגמא את יכולה לזהות תלמיד כמומחה בבניה הציעי פרויקט בו תלמיד זה יפעל כמנהל עבודה של הקבוצה .זה חשוב להדריך ולעצב יחסי גומלין אלה מתוך הצורך לאפשר לתלמיד איזון אופטימאלי בין תמיכה לעצמאות. ניהול התנהגות • מה זה ניהול התנהגות ? תלמידים נוטים להתנהג כיאות בכיתה כאשר חוקים וציפיות מתוקשרים בצורה קבועה ובהירה .ניהול התנהגות יעילה כאשר ממוקדת בהתערבות יזומה והכוונה של התנהגויות שגויות פעוטות .רמה גבוהה של ניהול התנהגות מספקת לתלמיד ציפיות ספציפיות להתנהגות ובהמשך שבחים חוזרים כאשר התלמיד עומד בציפיות אלה. • חשיבות מאפיין זה ניהול הכיתה ברמה גבוהה של ניהול התנהגות מאפשרת לתלמידים להבין כיצד לפעול בכיתה כתוצאה מכך זמן מועט מוקדש להתנהגות שלהם .זה מפחית הפרעות והסחות דעת ,מאפשר למרבית הזמן בכיתה להיות מוקדש לפעילויות הוראה ,מגדיל את הזמן במהלך היום בו תלמידים משקיעים בלימודים .מעבר לכך ,התעסקות בבעיות התנהגות מרוקנת תלמידים ומורות כאחת .בהפחתת תדירות ועוצמת בעיות התנהגות ,כל הנוכחים בכיתה נהנים יותר. כיצד אני יכולה להציע רמה גבוהה של ניהול התנהגות בכיתה שלי? • היי יוזמת :התערבי לפני שהמצב מסלים ועזרי לתלמידים לפתור את הבעיה .השתתפי ברגעים בהם התנהגויות בעייתיות עלולות להופיע, כמעברים ,והציעי לתלמידים התנהגויות מועדפות. • הדריכי את התלמיד כיצד להתנהג וכווני אותו מחדש :התבונני ברמזים (שפת גוף והבעות פנים) המעידים על כך שהתלמיד נוטה להתנהגות מפריעה או מזניחה.כווני מחדש לפני שהתנהגויות פעוטות מסלימות. הכוונה מחדש יעילה של תלמיד כוללת קשר עין ,נגיעה עדינה ,מחווה מוסכמת ,התקרבות לתלמיד ,או שימוש בשמו של התלמיד .פתחי שגרות כיתתיות המכוונות בצורה מהירה את כל הכיתה כאשר הינם קולניים או שאינם קשובים (רמזים חזותיים או מילוליים ,הרמת הקול). • בטאי בבהירות ציפיות להתנהגות :עשי את חוקי הכיתה בהירים לתלמידים כך שיוכלו להבינם וחזרי עליהם בצורה סדירה .היי ספציפית אודות ציפיות כך שהתלמידים ידעו בדיוק מהי ההתנהגות המצופה .אם תלמיד דוחף את חברו במהלך ריכוז ,עודדי את התלמיד להפסיק בציינך את ההתנהגות הספציפית לה את מצפה ולא רק בקריאת שמו "רוני ,אנא שים את ידך בחיקך והתמקד בי". • היי עקבית בתוצאות :פעלי מיידית בעקבות התנהגות לא רצויה, ספקי לתלמידים ידיעה מהי התגובה הצפויה להתנהגותם .אם חוקי הכיתה כוללים הרמת יד כדי לקבל רשות דיבור ,היי עקבית ותני רשות דיבור רק לתלמיד שהרים את ידו .ודאי שתלמידים יודעים מתי החוק בשימוש או מתי אינו בשימוש. • תני שבחים ספציפיים מרובים :במקום להגיד לתלמידים "היית נחמד היום" או "היית טוב היום" ,תני לתלמידים מידע ספציפי אודות מה נהגו נכון" .אני גאה ברועי ששאל את רשותו של רן באם הוא יכול להשתמש בספר שלו" .הצהרה זו מקדמת התנהגות רצויה ומשמשת כמודל לתלמידים אחרים כך שידעו מהי ההתנהגות המקובלת. • עודדי תלמידים לישב ויכוחים :דוני עם התלמידים בדרכים לפתור ויכוחים כך שהם ילמדו כיצד לישב חילוקי דעות בכוחות עצמם ללא תיווך שלך. יצרנות • מה זה יצרנות? כיתות יצרניות מכילות פעילויות לימודיות מוגדרות היטב המסופקות בקביעות לתלמידים במהלך היום .הכיתה נראית "כמכונה משומנת" בה כל אחד יודע מה מצופה ממנו ומה הוא צריך לעשות .זמן מועט שאינו למידה מבוזבז בעקבות ציפיות לא ברורות מתלמידים, העדר חומרים ,זמן המתנה ,או משימות ניהוליות ממושכות (בדיקת שיעורים). • חשיבות מאפיין זה .כיתות גבוהות ביצרנות מציעות לתלמיד מנה קבועה של למידה במהלך היום תוך איבוד זעום של הזדמנויות למידה. כיצד אני יכולה יצרנית בכיתה שלי? • ספקי בצורה קבועה ,פעילויות למידה ברורות :חשבי אודות ניצול מיטבי של זמן למידה במהלך יום הלימודים .הציעי פעילות חלופית לתלמיד שהשלים את משימתו מוקדם .ודאי שתלמידים יודעים במדויק מה הם מצופים לעשות בהוראות קצרות ופשוטות. • היי מאורגנת ויעילה :הכיני פעילויות למידה מראש כך שכל החומרים יהיו מוכנים ובהישג יד .תרגלי שיעורים קדימה בזמן ותכנני את סדר היום שלך בצורה יעילה .ודאי שהתלמידים שלך יודעים את התוכנית וספקי להם הוראות ברורות אודות מה בא בהמשך. • הפחיתי הפרעות ללמידה :בעת הסחת דעת בלתי צפויה ,כגון כניסת משהו לחדר או הודעה בית ספרית ,שמרי את התלמידים ממוקדים בפעילות בהכוונה מחדש מהירה .היי יוזמת בחשיבה כיצד לערב את התלמידים מיידית עם חלוף ההפרעה. • הפחיתי את הזמן המוקדש למשימות ניהוליות :שמרי על משימות ניהוליות ,כרישום נוכחות ,שימולאו במהירות או במהלך זמן בו התלמידים מעורבים בפעילות לימודית או כשהנם עם מבוגר אחר. • הפיקי את המרב ממעברים :פתחי שגרות קבועות ומעניינות שיסייעו לתלמידים במבער מפעילות אחת לבאה או משטח אחד של החדר לאחר .חשבי על דרכים לשבץ רגעי למידה בפעילויות מעבר. פיתוח המשגה • מהו פיתוח המשגה? בפיתוח המשגה הכוונה לעידוד התלמיד להתמקד בתהליכי הלמידה ,לעומת התעסקות בהנחיות ובזכירת עובדות .רמה גבוהה של פיתוח המשגה מציעה לתלמיד הזדמנויות לעיסוק בניתוח והסקה בבואם לפתור בעיות ,ולחשוב איך ולשם מה הלמידה ,כמו כן לגלות את העולם שלהם בעזרת חקר וסיעור מוחות .פיתוח המשגה כולל גישה מכוונת של המורה לחבר בין מושגים ופעילויות ובכך מחייה וממחיש את ההמשגה לעולמם המוחשי של התלמידים. • חשיבות מאפיין זה .גישה איכותית של פיתוח המשגה מסייעת לתלמיד לרכוש הבנה מעמיקה של המושג ומפתחת מיומנויות חשיבה וניתוח. תלמידים לומדים לחשוב ולפתור בעיות בצורה עצמאית במקום לתרגל שינון וזכירת עובדות. איך ניתן ליישם פיתוח המשגה בצורה איכותית בכיתה? • התמקדי בהבנת המושג :עודדי את התלמידים לחשוב במושגים של איך ולשם מה בלמידה .מקדי את תשומת ליבם לתהליך בניית פיתרון לבעיה , במקום לכוון אותם לתשובה הנכונה .שאלי שאלות פתוחות ומעוררות מחשבה. • חזקי מיומנויות ניתוח והסקה :השתמשי בשיטות הוראה המתמקדות בחשיבה ביקורתית ,כגון רצף ,השוואה הנגדה ,ופעילויות לפיתרון בעיות. שאלי שאלות המעוררות חשיבה ,כגון "מה היית מרגיש אם זה היה קורה לך"? • אפשרי לחקור את המושג :בקשי את התלמידים להציע ניסויים ולקיים סיעור מוחות כדרך לחקור מושג ולהרחיב את דרכי הלמידה .אם תלמיד מציע אפשרות אחת כתשובה לשאלה חזקי אותו על כך ועודדי תלמידים נוספים לחשוב על תשובות נוספות. • קשרי בין מושגים דומים במהלך הפעילויות :בחרי בצורה מכוונת פעילויות למידה ,במהלך היום ,השבוע והחודש ,העוסקות במושגים דומים .עשי קישורים בין מושגים דומים אלו כך שהתלמידים יוכלו להבין ,לכליל וליישם בצורה גמישה את המושג במצבים שונים. • ישמי את המושגים לעולם המעשי :בעת הסברת מושג ,השתמשי בדוגמאות העשויות להופיע בחייהם של התלמידים ועודדי אותם להוסיף דוגמאות משלהם .לדוגמא :כשאת מלמדת את התלמידים אודות רצף ,בקשי מהם לתאר לך את סדר הפעולות שהם עושים בבואם לכתוב את העבודה שנתת להם. • קחי זמן לתכנן את פיתוח ההמשגה :כשאת מכינה את מערכי השיעור לשבוע ,קחי זמן לראות היכן תוכלי להוסיף את פיתוח ההמשגה לתוך מערך השיעורים שאת מתכננת .הוסיפי שאלות ופעילויות שיעוררו את התלמידים לחשיבה מורכבת ולהבנה מעמיקה יותר של המושג .לדוגמא ,במהלך שיעור לזיהוי אותיות, במקום לבחון אותם באמצעות כרטיסים עם אותיות ,עודדי אותם להציע אותיות שהם מכירים ולמצוא אותיות אלה בכיתה. מערך שיטות הוראה • מה הן שיטות הוראה? שיטות הוראה כוללות את הדרכים בהם פעילויות ,מרכזים ,חומרים ויחסי גומלין עם המורה מעצימים את מחויבות התלמיד ללמידה .בכיתות המציעות רמה גבוהה של שיטות הוראה ,מורים מספקים הנחיות תוך שימוש בהדגמות מרובות (חזותיות ,מילוליות ,תנועתיות) ,מחפשים הזדמנויות להעסיק בצורה פעילה תלמידים ,ולסייע ללמידה של התלמידים במהלך שיעור קבוצתי, מרכזים ,או בזמן פרטני. • חשיבות מאפיין זה .תלמידים שהנם מתעניינים ומעורבים בפעילויות הכיתה ובשיעורים לומדים יותר .בסיוע אקטיבי להתעניינות ומעורבות, מורות עוזרות להבטיח שהתלמידים יקבלו את המרב מהזדמנויות הלמידה המוצעות להם בכיתה. כיצד ניתן להציע רמה גבוהה של מערך שיטות הוראה בכיתה שלי? • השתמשי בחומרים הולמים ודאגי שיהיו זמינים :הכיני והשתמשי בחומרים התואמים לגיל ,מעניינים ורלוונטיים .דאגי שחומרים אלה יהיו זמינים לתלמידים במרכז או בפינות עבודה .חפשי הזדמנויות לכלול חומרים מעניינים גם בשיעורים קבוצתיים. • ערבי תלמידים בצורה אקטיבית :תכנני פעילויות המעודדות תלמידים להשתתף .חשבי על שאלות ודרכים להזמין את השתתפות התלמידים. עודדי תלמידים להעלות רעיונות ,להגיב ,לחלוק מידע. • הציגי מידע תוך שימוש במגוון צורות :תכנני פעילויות כך שלתלמידים יהיה דברים יפים לראות ,לשמוע או לגעת .כשמתאים ,ספקי הזדמנויות המאפשרות תנועה .כגון המחזה ומשחק תפקידים. • היי מעורבת :אף שתלמידים יכולים ללמוד הרבה בצורה עצמאית ובלמידת עמיתים ,הם לומדים בעיקר בלמידה המעוצבת על ידי מבוגר .זה חשוב בפרט כאשר תלמידים לומדים במרכזי למידה. ודאי שאת עוברת בין מרכזי הלמידה ,משוחחת עם התלמידים על הפעילות שלהם ,מקדמת הזדמנויות למידה המוצעות במרכז. חשוב להדגיש שאת יכולה לקדם רגעי למידה אלו בלי להיות מכוונת ייתר או מפריעה לעצמאות התלמידים .למשל כאשר התלמידים יוצרים או חוקרים ,שאלי אותם מה התוכנית שלהם? זה יאפשר להם לפתח את מיומנויות התכנון וישמור אותם מחויבים לפעילות למשך זמן ארוך יותר. • השתתפי בתחומי העניין ובהתלהבות שלהם :חשוב שהעשייה בכיתה תלהיב אותך .אם את מדגימה עניין והתלהבות בפעילות הכיתתית ,כך יהיו גם התלמידים. • שאלי הרבה שאלות :שאלי שאלות המכוונות את הקשב של התלמידים לנושא הנידון .תלמידים עלולים לאבד את המיקוד אם הם אינם אקטיביים בפעילות. איכות המשוב • מה זה איכות משוב? תלמידים לומדים בצורה המיטבית כאשר הם מקבלים בצורה עקבית משוב אודות תפקודם .משוב הנו יעיל כאשר הוא ממוקד בתהליך הלמידה ,מאשר היותו ממוקד בקבלת תשובה נכונה .איכות גבוהה של מושב מספקת לתלמידים מידע ספציפי אודות עבודתם ועוזרת להם להשיג הבנה עמוקה של מושגים יחסית למה שיכלו להשיג בכוחות עצמם. • מדוע משוב חשוב? איכות גבוהה של משוב עוזרת לתלמידים להשיג הבנה עמוקה יותר של המושג ומספקת להם מוטיבציה להישאר מעורבים בתהליך הלמידה .בחיפוש אקטיבי אחר כל הזדמנות לספק משוב משמעותי לתלמידים ,מורות יכולות ליצור הזדמנויות מרובות ללמידה במהלך הלימודים. כיצד אני יכולה לספק משוב איכותי בכיתתי? • התמקדי בתהליך הלמידה :כשתלמידים נותנים תשובה נכונה ,השתמשי בכך כהזדמנות ליצור רגע למידה בשאלך שאלות הבהרה "איך הגעת להבנה זו". • פיגום :אם תלמיד מתקשה בהבנה של מושג או לתת תשובה ,ספקי לו רמזים כדי לסייע לו להגיע לתשובה ,במידה מספקת מאשר רק לומר את התשובה או מעבר לתלמיד אחר .לדוגמא ,את יכולה להתחיל בכך שאת שואלת תלמיד שאלה פתוחה ביחס לנושא .אם הוא לא מגיב ,את מבהירה את המושג ונותנת לו מספר תשובות אפשריות או דברים לחשוב אודותם .כאשר הוא עדיין לא יכול לענות ,את מפשטת את שאלתך למשהו קונקרטי (כמו תשובה של כן לא) כדי לתמוך בתגובתו של התלמיד. • ספקי מידע ספציפי מדוע התשובה היתה נכונה או לא נכונה: במקום להגיד לתלמיד "עבודה יפה" תני לו מידע ספציפי מדוע הוא צדק או לא .זה מספק לתלמיד מידע נוסף וגם עוזר לתלמידים אחרים שלא היו בטוחים מהי התשובה הנכונה. • עסקי ב"לולאות משוב" :מספר מהמשובים הטובים ביותר מופיעים כאשר המורה שואלת סדרה של שאלות עוקבות כדי להפיק הבנה עמוקה יותר מהתלמיד .אחרי שתלמיד עונה ,שאלי שאלה נוספת מהתלמיד או הכיתה .המשיכי את שיחת "לולאות המשוב" עד שאת בטוחה שהתלמידים אכן הבינו מה שאת מנסה ללמד. • תני משוב חיובי לעתים קרובות ומרובות :חפשי הזדמנויות לספק משוב לתלמידים .הסתובבי בכיתה כאשר התלמידים עובדים בצורה עצמאית .קחי זמן להקשיב ולהגיב בדרך מתחשבת במה שלתלמידים יש להגיד במהלך השיעור. הדגמת שימוש בשפה ותקשורת • מהי הדגמת שימוש בשפה ותקשורת? בכיתות המציעות הדגמה באיכות גבוהה של שפה ותקשורת ,מורות מעודדות במכוון ,מגיבות ומרחיבות שיחה של תלמידים .מורות ותלמידים לעתים קרובות עסוקים בדו-שיח משמעותי בו מורות מקשיבות קשב רב לתלמידים, חוזרות על דברי התלמידים בצורה מורכבת יותר ,ושואלות שאלות עוקבות .תלמידים חשופים בצורה עקבית לצורות ותבניות שימוש מגוונות בשפה כגון בקשה ,דחייה ,הערה ,שיחה ,ניבוי ,ואישור. • מדוע הדגמת שימוש בשפה ותקשורת חשובה? השפה של התלמידים מתרחבת כאשר ניתנות להם הזדמנויות להשתמש בשפה שהינם יודעים וכאשר מבוגר מדגים להם שפה מורכבת .בכך שהם שומעים שימושים שונים וצורות מגוונות של שפה ,תלמידים מפתחים מיומנויות שפה חדשות .מיומנויות השפה חשובות להצלחה אקדמית וחברתית של התלמידים .לחלק מהתלמידים ,כיתה בה השפה עשירה יכולה להיות תוספת חשובה לשפה אותה הם שומעים בסביבה הביתית שלהם. כיצד אני יכולה לספק הדגמת שימוש בשפה ותקשורת באיכות גבוהה בכיתה שלי? • קיימי שיחות :הקשיבי למה שתלמידים אומרים והגיבי בצורה המעידה שאת מתעניינת במה שיש להם להגיד .שיחות אלה יכולות להתקיים במהלך זמנים מובנים (כגון שיעורים קבוצתיים) או זמנים שאינם מובנים (זמני ארוחה ,הפסקה) במהלך יום הלמודים. • קדמי שימוש בשפה ביוזמת התלמיד :עודדי תלמידים להשתמש בשפה בכך שתתני להם הזדמנויות לחלוק את דעותיהם ורעיונותיהם .ספקי נושאים רלוונטיים ומעניינים שהתלמידים יוכלו לדבר אודותיהם. • שאלי שאלות פתוחות :תלמידים יצרו את מחשבותיהם ,ידיעותיהם ונימוקיהם כשהם נשאלים שאלות שאין להם תשובה ידועה .שאלות כגון" ,מה אתה חושב?" או "כיצד אתה יודע?" עודדי תלמידים להשתמש בשפה בצורה מתוחכמת ,מאשר לתת רק תשובה חיובית או תגובה קצרה. • חזרי והרחיבי את תגובותיהם של התלמידים :בני על מה שהתלמידים אמרו ,הדגימי שפה ותחביר מורכבים יותר ,וספקי דוגמאות לדרכים השונות בהם אנו משתמשים בשפה .לדוגמא ,אם תלמיד אומר" ,הוא נתן לי את הספר שלו" תגובת המורה" ,יוסי נתן לך את הספר שלו". דוגמא זו ממחישה מיומנות של שפה חברתית בה יש שימוש בשמו של אדם כמו גם שימוש תחבירי נכון. • השתמשי בדיבור עצמי ובדיבור מקביל :דברי אודות מה שאת עושה או מה שהתלמידים עושים על מנת לעזור להם לקשר בין שפה לפעילות בדרך המסייעת לפיתוח אוצר המלים שלהם ואת מיומנויות השפה .דוגמא לדיבור עצמי הינה" :אני אכתוב שאלה על הלוח ,כשאסיים אציע לכם מקורות בהם תוכלו למצוא את התשובה" .בשיחה מקבילה ,את מספקת תרגום מילולי לפעולות של תלמיד ,כגון "עכשיו כל אחד יעיין בקטע שהצגתי לכם ,יאתר את התשובה ויכתוב אותה במחברתו. • השתמשי בשפה מתקדמת :השתמשי בסוגים שונים של מלים, כמו שמות עצם ,פעלים ,שמות תואר ,מילות יחס כמו גם אוצר מלים חדש ולא מוכר .שוחחי אודות מלים אלו במונחים פשוטים המותאמים לחיי התלמידים .לדוגמא אם לתלמיד יש רשימה של כל הצבעים בכובע שלו" ,אדום ,כחול ,צהוב וירוק" ,הגיבי ואמרי, "זהו כובע צבעוני" .זה מקשר בין מה שהתלמיד יודע לשפה מתקדמת יותר ומסכם מושגים ידועים עם מילה מתאימה חדשה. • עודדי תלמידים לשוחח האחד עם השני :ספקי הזדמנויות ליחסי גומלין בין התלמידים והדגימי שיחות .השתמשי בשפה ברורה כדי להדגים יחסי גומלין" ,שולה את רוצה את הספר? בקשי מחברתך, האם אני יכולה לקבל את הספר?" .עודדי תלמידים לשתף בספורים ולחלוק ציוד האחד עם השני" .יוני ספר לחבריך על הטיול לחרמון". מיקוד באוריינות • מה זה מיקוד אוריינות? מורות מספקות מיקוד אוריינות ברמה גבוהה כאשר הן מעבירות לתלמידים פעילויות ערוכות ומתוכננות היטב המערבות תלמידים ב "יחידות קוד" (אותיות ,מלים ,צלילים). מיקוד גבוה באוריינות מבוסס על פעילויות המקשרות בצורה מכוונת בין יחידות קוד (למידת קריאה וכתיבה של אותיות ,היכרות עם מלים מתחרזות) למטרה הרחבה יותר של תקשורת כתובה ומדוברת. תלמידים חשופים להוראות ברורות ולשימוש במונחים המתארים אוריינות ויחידות שפה (מלים ,אותיות ,משפטים ,קריאה ,הדפסה, כתיבה) .בכיתות הגבוהות מורות מעבירות פעילות במיומנויות התבטאות בעל פה ובכתב .הפעילויות יפרטו מבנה פסקה ,זיהוי רעיון מרכזי ומשפטים תומכים. • חשיבות מיקוד באוריינות .תלמידים המתחילים את גן ילדים עם מיומנויות קריאה בסיסיות ,כגון הכרת אותיות וצלילים ויכולים להקשיב לחלקי מילה ,מצליחים יותר במעבר לכיתת גן .גננות יכולות לעזור לילדים לפתח מיומנויות אלה באמצעות הוראה תדירה ,הכוללת פעילויות קריאה מתוכננות היטב המעניינות את הילדים ומלהיבות אותם ללמוד את קוד הקריאה. כיצד אני יכולה לספק מיקוד באוריינות ברמה גבוהה בכיתה שלי? • הציבי מסביב לכיתה אותיות ומלים ועודדי את הילדים לקרוא מרכיבי שפה אלה .הצביעי או בקשי את הילדים למצוא מילה או אות או מספר .כאשר הילדים מחכים לשטוף את ידיהם עודדי אותם להסתכל מסביב ולמצוא את האות בו מתחיל שמם. • השתמשי בשפה ברורה כדי להדריך את התלמידים ולמקד אותם בלמידה .השתמשי במלים ותרגלי איתם זיהוי קולות וצלילים .כגון "הקשיבו לצליל בתחילת מילה זו א היא האות בתחילת המילה אות והיא נותנת את הצליל א'. • ענייני והלהיבי את תלמידייך אודות אותיות ,מלים וצלילים. שחקי משחקים עם אותיות ומלים .את יכולה לומר מילה באיטיות ,כל פעם הברה אחת ולעודד את התלמידים לנחש את המילה או לומר את המילה בצורה מעורבבת ושוב עליהם לנחש מה המילה .בקשי את התלמידים לחשוב על מילה המתחרזת עם המילה שהשמעת. • קשרי מושגי אוריינות לעולם הממשי של התלמידים .מצאי הזדמנויות לזהות תבניות הנמצאות בסביבת הילדים ולזהות מהי התבנית .הראי להם את יומן הכיתה ואת הכתוב עליה "יומן כיתה" .הציגי את הכתוב על הדלת "כיתה א". מעורבות התלמיד • מה זה מעורבות התלמיד? תלמידים מעורבים כאשר הם ממוקדים ומשתפים פעולה בפעילויות הלמידה .הם יכולים להיות מעורבים בצורה פאסיבית או אקטיבית. • חשיבות מעורבות התלמיד :תלמידים זוכרים בצורה טובה יותר את המידע כאשר הם נכללים בתהליך הלמידה ומרגישים שיש להם תרומה משמעותית לתהליך זה. איך אני יכולה לקדם את מעורבות התלמיד בכיתתי? • הזמיני תלמידים להשתתף :עודדי תלמידים לענות ולהגיב במקהלה כגון כאשר חוזרת שורה בסיפור ,בשיר .הפעילי את התלמידים ובקשי אותם להשתמש בחומרים המתאימים. • שאלי שאלות מרובות :שאלי שאלות המכוונות את הקשב של התלמידים לנושא הדיון .שאלי שאלות פתוחות כך שתלמידים יוכלו לבטא את מחשבותיהם. • השתמשי בחמורים מתאימים וודאי שיהיו זמינים :השתמשי בחומרים תואמי גיל ומעניינים .ודאי שחומרים אלה זמינים לתלמידים במרכזי העבודה.
© Copyright 2024