‫טוטליטריות‬ ‫ושואה‬ ‫פרק מבוא ‪ -‬המשטר הטוטליטרי‬ ‫נאצים‪ ,‬מלחמת העולם השנייה והשואה‬ ‫נאציזם‪ ,‬מלחמת העולם השנייה והשואה‬ ‫חלק ראשון‪1939-1933 :‬‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית‬ ‫המרכיבים המרכזיים באידיאולוגיה הנאצית הם‪ :‬הדגשת עליונות הגזע הארי הגרמני‪ ,‬אנטישמיות חריפה‪,‬‬ ‫וכיבוש שטחים במזרח‪.‬‬ ‫עקרון תורת הגזע‬ ‫לפי עיקרון זה העמים בעולם אינם שווים‪ .‬לעמים השונים יש תכונות מולדות שאינן ניתנות לשינוי והן‬ ‫עוברות בתורשה‪ .‬העמים נחלקו לשלוש קבוצות גזע‪:‬‬ ‫הגזע של יוצר התרבות שנחשב לגזע עליון‪ ,‬הכולל את עמי צפון אירופה ומערבה‪ ,‬גזע זה ניחן ביצירתיות‪,‬‬ ‫בכישרון‪ ,‬בגבורה‪ ,‬ביושר‪ ,‬ברגש ובנאמנות‪ .‬תפקידו לשלוט בעולם על הגזעים הנחותים ממנו‪.‬‬ ‫הגזע של נושאי התרבות שנחשב לגזע נחות‪ ,‬הכולל את העמים הסלאבים‪ .‬גזע זה משתלב בתרבות הגזע‬ ‫העליון‪ ,‬ותפקידו לשרת את הגזע העליון‪.‬‬ ‫הגזע של מהרסי התרבות‪ ,‬כולל גם את היהודים‪ .‬גזע זה חסר חוכמה‪ ,‬כוח יצירה ותכונות חיוביות והוא‬ ‫הורס התרבות ומחריבה‪ .‬היהודים הם העם הנחות ביותר בקבוצה זו‪.‬‬ ‫על פי עיקרון זה‪ ,‬ההשתייכות לגזע היא עניין ביולוגי ופסיכולוגי שאינו ניתן לשינוי‪ ,‬לכל גזע תכונות אנושיות‬ ‫האופייניות לו‪ ,‬דם שונה ומבנה גולגולת שונה‪.‬‬ ‫סולם גזעים‪ :‬בעולם קיים סולם גזעים שבראשו עומד הגזע הארי הגרמני‪ ,‬הגזע שנועד לשלוט בעולם‪ ,‬תחתיו‬ ‫עמי צפון אירופה ומערבה שהם גזע השותף לגזע הגרמני‪ .‬אחריהם הסלאבים‪ ,‬השחורים ואחרים שנחשבו‬ ‫לנחותים‪ ,‬ומתחתם ממוקמים היהודים והצוענים שהם תת גזע (אינם גזע)‪ ,‬המייצג תכונות שטניות ושפלות‪.‬‬ ‫היהודים הם האויב המסוכן ביותר לעם הגרמני ולאנושות כולה‪.‬‬ ‫מלחמת הישרדות‪ :‬רעיון זה קיים בתורתו של דרווין (חוקר אנגלי‪ ,‬אבי תורת האבולוציה) ומתייחס‬ ‫למלחמת המינים בטבע‪ ,‬לרצון של בעלי החיים לשרוד כמניע הבסיסי ביותר בטבע‪ .‬בעל חי שאינו מצליח‬ ‫לשרוד נכחד מהעולם‪ .‬האידיאולוגיה הנאצית אימצה את "הדרוויניזם החברתי" שהעביר את רעיונותיו של‬ ‫דרווין מעולם החי אל החברה האנושית‪ ,‬ולפיו מתקיים מאבק הישרדות גם בין הגזעים האנושיים‪ .‬במלחמת‬ ‫הקיום הזאת ישרדו הגזעים החזקים‪ ,‬ואילו החלשים ייכחדו‪ .‬היטלר האמין כי הגזע הארי הוא גזע האדונים‪,‬‬ ‫שניחן בשלמות פיזית ורוחנית‪ ,‬עליו לנהל מלחמת קיום עם היהודים‪ ,‬הנחותים ביותר בסולם הגזעים‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע מהיהודים להשתלט על הגזע הארי‪ ,‬לזהם ולנוון אותו‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫‪8‬‬ ‫אנטישמיות‬ ‫האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי ומרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה הנאצית‬ ‫השנאה ליהודים הייתה יסוד מרכזי בהשקפת עולמו של היטלר‪ .‬התעמולה הנאצית ייחסה ליהודים את‬ ‫כל התכונות השליליות‪ ,‬הציגה את היהודים כעשירים תאבי בצע או כעלובים נושאי מחלות‪ ,‬כטפילים‬ ‫החיים על חשבון העמים האחרים‪ ,‬בעלי סטיות ובעלי אופי רע ושטני‪.‬‬ ‫ב"מיין קאמפף" (ספרו של היטלר "מאבקי") מעמיד היטלר את הארים ואת האנושות לגבי מטרותיהם‬ ‫"האמתיות" של היהודים‪ :‬הקמת מרכז למעשה ההונאה שלהם בממדים בין‪-‬לאומיים כדי להשתלט על‬ ‫ִ‬ ‫כל העמים‪ ,‬ולא הקמת מדינה בפלשתינה כפי שהטעו את העולם כולו לחשוב‪.‬‬ ‫לטענת הנאצים‪ ,‬היהודים אחראים לכל קשייה של גרמניה ולמצב העגום שאליו הגיעה‪ .‬היהודים‬ ‫מטמאים את הגזע הארי על ידי קיום יחסי מין עם גרמנים‪ ,‬בכך שהם מעבירים את תכונותיהם השליליות‬ ‫לגרמנים‪.‬‬ ‫היהודים נתפסו כמי שהשתלטו על גרמניה בהחזיקם עמדות מפתח בכל תחומי החיים בגרמניה‪,‬‬ ‫בכלכלה‪ ,‬בתרבות ובפוליטיקה‪.‬‬ ‫היהודים אינם מסוגלים לייסד מדינה משלהם משום שהם משוללים יכולת לעבוד‪ ,‬הם אינם יודעים‬ ‫לעבוד את האדמה‪ ,‬אין להם כישרון יצירה‪ ,‬הם טפילים בכל עניין ומהווים ניגוד מוחלט לגזע הארי‪.‬‬ ‫היהודי הטפיל מעולם לא רצה להתמזג עם העמים האחרים‪ .‬סימני ההיכר החיצוניים שלו נועדו להסוות‬ ‫האמתית ואת מטרותיו‪ .‬הסכנה הגדולה ביותר היא שהיהודי המתחזה יחלל דם של גזע לא‬ ‫את דמותו ִ‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫היהדות החדירה רעיונות פוליטיים‪-‬חברתיים המטיפים לשוויון והמערערים את כוחו של החזק ואת‬ ‫סמכותו‪ .‬רעיונות אלה מנוגדים לאינטרסים הגרמניים ולאינטרסים של האנושות כולה‪ .‬משימתם של‬ ‫הארים היא להשיב על כנו את הסדר הגזעי התקני‪.‬‬ ‫העם היהודי מעולם לא היה בעל תרבות משל עצמו‪ ,‬ויסודות יצירתו הרוחנית שאובים תמיד מאחרים‪.‬‬ ‫סוד כישרונם של היהודים הוא שימור טוהר גזעם‪ .‬היהודים משתלטים על העולם באמצעות השתלטות‬ ‫כלכלית ושעבוד פוליטי‪.‬‬ ‫בנאום שנשא היטלר ב‪ 1920-‬הוא אמר‪" :‬לא יעלה על הדעת כי ניתן להילחם במחלה (הרוח היהודית)‬ ‫בלי להרוג את מחוללה ובלא להשמיד את החיידק‪ .‬ואל תדמו בנפשכם כי תצליחו להילחם בשחפת‬ ‫הגזע בלי להבטיח שהעם יהיה נקי מהחיידק הנושא מחלה זו‪ .‬השפעותיה של המחלה לא יחלפו לעולם‬ ‫והרעלת העם לא תיפסק‪ ,‬כל עוד לא יסולק מגופנו מחולל הנגע היהודי"‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫עקרון המנהיג‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג ‪ -‬ה"פיהרר"‪ ,‬המגלם ומבטא את רצון האומה‬ ‫הגרמנית והגזע הארי‪ .‬המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים‪ ,‬ורצונותיו ופקודותיו‬ ‫הם חוק שאין מערערים עליו‪ .‬המנהיג מושלם והמנהיג באידיאולוגיה הנאצית יודע מה טוב לעם הגרמני‬ ‫ומחליט עבורו‪ ,‬רצונו ודעתו של הפרט בטלים בפני המנהיג‪ .‬עליונות המנהיג מחייבת מנאמניו ומעמו צייתנות‬ ‫‪9‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫מוחלטת והקרבה‪ .‬ה"פיהרר" יושיע את גרמניה ואת הגזע הארי ומבשר את בואו של "הסדר החדש" ובעתיד‬ ‫ינהיג את העולם כולו‪.‬‬ ‫מרחב מחיה‬ ‫עקרון מרחב המחיה משמעו שהקרקע שייכת למנצחים ולכובשים‪ .‬היות והגבולות הישנים אינם מספיקים‬ ‫עוד לגידולו של העם הגרמני‪ ,‬וכדי שגרמניה לא תיחנק ותיכחד בשטח המחיה שנקבע לה בחוזה ורסאי‪,‬‬ ‫עליה ליצור לעצמה שטח מחיה נוסף‪ .‬לפי עיקרון זה‪ ,‬זכותו של העם הגרמני להתפשט לגבולותיו הטבעיים‬ ‫וההיסטוריים של הרייך הגרמני‪ ,‬על פני שטחים במזרח אירופה על חשבון העמים הסלאבים‪ ,‬שהם גזעים‬ ‫נחותים ומחובתם להשתעבד לגרמנים‪ .‬לאחר כיבוש מרחב המחיה‪ ,‬ישליטו בו הנאצים "סדר חדש"‪ ,‬כלומר‬ ‫ישבו בו איכרים גרמנים וישעבדו את הסלאבים‪.‬‬ ‫שלילת הדמוקרטיה‬ ‫על פי האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬העם והמדינה מעל הכול והם קובעים את הטוב והרצוי‪ ,‬ומכאן שזכויות הפרט‪,‬‬ ‫כמו חופש הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה וחופש המצפון‪ ,‬אינן עומדות במרכז ואינן חשובות‪ .‬הנאצים בזו לרעיונות‬ ‫ליברליים ולמשטר הדמוקרטי וראו בהם דבר המנוגד לחוקי הטבע‪ .‬בעיני הנאצים‪ ,‬משטר דמוקרטי הוא‬ ‫משטר מנוון וחלש‪ ,‬והחופש שניתן בדמוקרטיה מביא לאנרכיה‪ .‬דמוקרטיה‪ ,‬בעיניהם‪ ,‬היא צורת שלטון של‬ ‫"המון בלתי מאורגן"‪ ,‬והיא מכשול בפני בניית 'הסדר החדש' אותו הנאצים ניסו לקדם‪.‬‬ ‫שלילת הקומוניזם‬ ‫היטלר שלל את הקומוניזם ואת הסוציאליזם‪ ,‬אשר שמו דגש על טובת החברה והאמינו בסולידריות בין‬ ‫העמים‪ ,‬רעיונות העומדים בסתירה מוחלטת לאידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬המדברת על עליונות העם והמדינה‬ ‫ומאמינה במאבק בין העמים‪ .‬הנאצים ראו בתורות אלו אויב משום שהיוו השקפות עולם שיש בהן כוח‬ ‫משיכה העשוי להתחרות בנאציזם‪ .‬היטלר קשר בין היהודים לבין הקומוניזם וראה בהם אויב אחד‪ .‬בעיני‬ ‫הנאצים‪ ,‬הקומוניזם הוא ביטוי לניוון ולחולשה‪ ,‬וכמכשול בפני בניית 'הסדר החדש' אותו ניסו לקדם‪.‬‬ ‫צפו בשיעור ראשון בנושא האידיאולוגיה הנאצית | ‪http://tinyurl.com/88gqedn‬‬ ‫צפו בשיעור שני בנושא האידיאולוגיה הנאצית | ‪http://tinyurl.com/87kd8lv‬‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫‪10‬‬ ‫הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון‬ ‫הגורמים להתחזקות המפלגה הנאצית והנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר‬ ‫רקע‬ ‫כאשר נבחר היטלר כמנהיג המפלגה הנאצית (מפלגת הפועלים הנציונאל‪-‬סוציאליסטית) בשנת ‪,1921‬‬ ‫הייתה המפלגה זעירה ושולית ביותר‪ .‬באותה שנה הקים היטלר את ארגון ה‪-‬ס"א ששימש כצבא המפלגה‬ ‫(החולצות החומות) שכלל מובטלים וחיילים משוחררים‪ .‬אלו היו בריונים שהתפרעו באספות פוליטיות‬ ‫של מתנגדי המפלגה הנאצית‪ ,‬והשתיקו אותם באלימות‪ .‬היטלר הצליח להביא לגידולה של המפלגה בזכות‬ ‫נאומיו שהיו רוויים בדברי הסתה נגד היהודים‪ .‬בסוף ‪ 1923‬מנתה המפלגה כ‪ 55-‬אלף חברים‪ .‬ניסיון הפיכה‬ ‫שביצע היטלר בשנת ‪ ,1923‬על רקע המשבר הכלכלי בגרמניה‪ ,‬נחל כישלון והוא הועמד למשפט שבסופו נידון‬ ‫לחמש שנות מאסר‪ ,‬אולם שוחרר כעבור שנה‪.‬‬ ‫תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסכמי ורסאי‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נחתם הסכם השלום בוורסאי שהטיל על גרמניה את האחריות למלחמה‪.‬‬ ‫ההסכם כלל את הפרטים הבאים‪:‬‬ ‫ויתור על שטחים ועל אוכלוסייה מצד גרמניה למען הקמתה של פולין‪.‬‬ ‫איסור על הקמת צבא המונה יותר מ‪ 100-‬אלף חיילים והגבלת חימושו וכדומה‪.‬‬ ‫תשלום פיצויים נרחבים למדינות המנצחות‪.‬‬ ‫הסכם זה עורר זעם‪ ,‬תסכול‪ ,‬תחושת השפלה ואי צדק בקרב רוב הציבור הגרמני‪ .‬היטלר ניצל את תוצאות‬ ‫ההסכם כדי להשיג רווחים פוליטיים‪ ,‬והבטיח לבטל את ההסכם כשיעלה לשלטון‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חולשת רפובליקת ויימאר‬ ‫רפובליקת ויימאר (כונתה כך בשל כינון החוקה לגרמניה בעיר ויימאר) החלה את דרכה עם קשיים רבים‬ ‫שליוו אותה לאורך שנים‪ ,‬בעקבות הדברים הבאים‪:‬‬ ‫הממשלה החדשה זוהתה כזו שהביאה את החרפה הלאומית בשל החתימה על הסכם ורסאי‪.‬‬ ‫משבר כלכלי וחברתי עמוק שגורמיו הם ההשלכות של מלחמת העולם הראשונה‪ .‬המעבר ממשק מלחמה‬ ‫למשק שלום וקליטת החיילים המשוחררים לשוק העבודה תבעו כסף רב שלא היה בידי המדינה‪ ,‬שנתבעה‬ ‫לשלם פיצויים גדולים בעיקר לצרפת ולבלגיה‪ .‬כל אלה מנעו את השתקמותה של גרמניה‪ .‬המדינה נקלעה‬ ‫לאינפלציה גדולה (ירידת ערך המטבע) בגלל הדפסת כסף רב שנדרש לשיקומה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בנקים‪,‬‬ ‫מפעלים ובתי עסק רבים התמוטטו‪ ,‬מיליוני בני אדם איבדו את פרנסתם ואת רכושם‪ .‬משברים אלו‬ ‫גרמו לסבל רב‪ ,‬לאובדן אמון במשטר הדמוקרטי ולייאוש בקרב אוכלוסיית גרמניה‪ .‬משברים אלו עוררו‬ ‫כמיהה למנהיגות חזקה שתפתור את המשברים שפקדו את גרמניה ותשיב את אמון הציבור בשלטון‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪11‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫•‬ ‫פעולות נגד הממשלה ‪ -‬הימין הקיצוני‪ ,‬שנתמך על ידי המוסדות השלטוניים שנותרו על כנם מימי‬ ‫המשטר הקיסרי טרם המלחמה‪ ,‬ביקש להשיב בכוח את המשטר הקיסרי‪ .‬השמאל הקיצוני שאף להפוך‬ ‫בכוח את גרמניה למדינה קומוניסטית‪.‬‬ ‫כל אלה הכשירו את התנאים להתחזקותה של המפלגה הנאצית בראשות היטלר לאורך השנים‪.‬‬ ‫המשבר הכלכלי בשנות ה‪30-‬‬ ‫לאחר שנים יציבות ומשגשגות בגרמניה‪ ,‬בשנת ‪ 1929‬פרץ משבר כלכלי עולמי (שהחל בארצות הברית)‬ ‫ובעקבותיו התפתח בגרמניה משבר כלכלי קשה במיוחד‪ .‬המשק הגרמני‪ ,‬שהיה תלוי בעיקר במשק‬ ‫האמריקאי‪ ,‬נפגע קשה‪ .‬מיד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הפסיקה ארצות הברית את המענקים והמלוות‬ ‫לגרמניה‪ .‬גרמניה נותרה עם גירעון תקציבי עצום‪ .‬האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים‪ ,‬ובעקבות כך נסגרו‬ ‫בפניהם גם שוקי העולם‪ .‬כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין‪ ,‬יותר ממחצית התעשיות התמוטטו‪ ,‬בנקים‬ ‫נסגרו‪ ,‬מפעלים פשטו את הרגל‪ ,‬חלה ירידה גדולה במסחר‪ .‬את גרמניה פקדה אבטלה כבדה‪ ,‬מחסור בכסף‪,‬‬ ‫רעב וייאוש‪ .‬בפברואר ‪ 1932‬הגיע המשבר לשיאו כאשר האבטלה עמדה על יותר משישה מיליון מובטלים‪.‬‬ ‫אוזלת ידו של השלטון בפתרון המשבר הכלכלי במדינה עוררה בקרב הגרמנים את השאיפה למנהיג חזק‬ ‫שיחלץ את המדינה מהשבר‪.‬‬ ‫המשבר החברתי‬ ‫המשבר הכלכלי הוביל למשבר חברתי חמור‪ .‬המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה‬ ‫רפובליקת ויימאר (גרמניה הדמוקרטית)‪ .‬מאות אלפים שוטטו ברחבי המדינה בחיפוש אחר עבודה‪,‬‬ ‫משפחות הושלכו מבתיהן‪ .‬האלימות ברחובות הלכה וגאתה‪ .‬השתררה אווירת ייאוש ואי אמון ביכולתו של‬ ‫המשטר הדמוקרטי להציל את המצב‪ .‬בעקבות המצב התחזקה המפלגה הנאצית‪ ,‬שכן חלק ניכר ממצעה עסק‬ ‫בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה‪ .‬נוסף על הקשיים החברתיים שנבעו מהמשבר הכלכלי‪ ,‬חש העם הגרמני‬ ‫פגוע ומושפל מהכתם שהותיר חוזה ורסאי‪ ,‬שהגביל את גרמניה בתחומים שונים‪ .‬האזרח הגרמני נשא את‬ ‫עיניו לאדם חזק שיחלץ אותו משפל המדרגה הזה‪.‬‬ ‫פעילות המפלגה הנאצית והתחזקותה ‪ -‬הנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר‬ ‫•‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫על רקע המשברים הכלכלי‪ ,‬החברתי והפוליטי שפקדו את גרמניה‪ ,‬הלכו והתחזקו המפלגות הקיצוניות‪,‬‬ ‫כמו המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית האנטי דמוקרטיות במדינה‪ ,‬שהציעו לציבור פתרונות‬ ‫למצבו העגום‪ .‬מפלגות המרכז הקתולית והשמאל לא הצליחו להתאחד מול כוחן של המפלגות הקיצוניות‪.‬‬ ‫הפרלמנט הגרמני היה בנוי ממפלגות שאינן משתפות פעולה‪ ,‬וכל הפעולות בוצעו באמצעות צווי חירום‬ ‫שהנשיא היה רשאי לפרסם מתוקף סמכותו (שהוקנתה לו בסעיף ‪ 48‬בחוקה‪ ,‬סמכות להתקין תקנות‬ ‫לשעת חירום‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרים של איום על הדמוקרטיה‪ ,‬לבטל את זכויות האזרח ולשתק את פעולת‬ ‫הפרלמנט הגרמני ‪ -‬הרייכסטאג)‪ ,‬הנשיא החל למנות ראשי ממשלה על פי שיקול דעתו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫•‬ ‫עקב החשש להפיכה קומוניסטית בגרמניה‪ ,‬הדיח הנשיא הינדנבורג את ראש הממשלה (הקנצלר)‬ ‫והעביר את השלטון למפלגת המרכז הקתולית‪ .‬בפרק זמן קצר עבר השלטון מיד ליד‪.‬‬ ‫בשלב זה החלה התעמולה הנאצית לצבור תאוצה‪ .‬היטלר שלהב את ההמונים בנאומיו; הוא דיבר על‬ ‫כיבושים‪ ,‬על ביסוס הכלכלה‪ ,‬על ביטול חוזה ורסאי המשפיל ועל השבת הכבוד הלאומי שאבד לגרמניה‬ ‫בעקבות הסכם זה‪ .‬הוא האשים את היהודים בבעיותיה של גרמניה והשתלח בקומוניזם ובקפיטליזם‪.‬‬ ‫מהר מאוד הפכה המפלגה הנאצית ממפלגה שולית בשנת ‪ 1928‬עם ‪ 2.6%‬מקולות המצביעים (‪ 12‬צירים‬ ‫ברייכסטאג)‪ ,‬למפלגה השנייה בגודלה ברייכסטאג בשנת ‪ ,1930‬אז זכתה ב‪ 18.3%-‬מקולות הבוחרים‬ ‫עם ‪ 107‬צירים ברייכסטאג מתוך ‪.550‬‬ ‫לנוכח העלייה המטאורית של הנאצים‪ ,‬החליט ראש הממשלה להתפטר ובמקומו מונה ראש ממשלה‬ ‫אחר‪ .‬ביולי ‪ 1932‬שוב נערכו בחירות בגרמניה‪ ,‬הנאצים זכו ב‪ 230-‬מושבים בפרלמנט‪ ,‬המפלגה הנאצית‬ ‫הפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט‪ .‬היטלר לא הצליח להשיג רוב מוחלט כדי להתמנות לקנצלר‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1932‬עלה מספר חברי המפלגה הנאצית למיליון איש‪ ,‬לצדם עמד כוח אדם רב שחלקו הגדול‬ ‫נשא נשק‪ ,‬ואלה השליטו טרור ברחובות‪ .‬הנאצים השליטו טרור ברחבי גרמניה בלי שהממשלה תנקוט‬ ‫אמצעים חריפים נגדם‪ .‬הנשיא הינדנבורג סירב להעניק להיטלר את משרת הקנצלר‪ ,‬בטענה שלהיטלר‬ ‫אין רוב בפרלמנט‪ ,‬ובתגובה נקט היטלר מדיניות עוינת‪ ,‬הצטרף לאופוזיציה וניסה להרכיב גוש ימין‪.‬‬ ‫מפלגות הימין הפכו לגוש אופוזיציוני חזק‪ ,‬והקנצלר נאלץ להתפטר‪ ,‬וכמוהו הבא אחריו‪ .‬לנוכח כוחו‬ ‫הגובר של היטלר‪ ,‬פנו בעלי התעשייה אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר‪ .‬פון פאפן הציע את‬ ‫עצמו כסגן הקנצלר כדי לרסן את היטלר‪ .‬ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1933‬מינה הינדנבורג את היטלר לקנצלר גרמניה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לסיכום‬ ‫נכונותם של הגרמנים לתמוך במפלגה אנטי דמוקרטית נבעה מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫תחושת ההשפלה שליוותה את העם הגרמני מאז החתימה על חוזה ורסאי‪ ,‬אשר שזוהתה עם רפובליקת‬ ‫ויימאר הדמוקרטית‪ ,‬שקמה לאחר החתימה על חוזה ורסאי‪ .‬העם הגרמני היה מוכן בכל דרך להביא‬ ‫להפלת רפובליקת ויימאר ולבחור במנהיג חזק שישיב לעם הגרמני את הכבוד האבוד וימחה את תחושת‬ ‫ההשפלה הלאומית‪.‬‬ ‫היעדר מסורת דמוקרטית בגרמניה הביא לאיבוד האמון במשטר הדמוקרטי של רפובליקת ויימאר‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה נתפסה כחסרת אונית אל מול המשברים שפקדו את גרמניה בתחילת שנות העשרים‪ ,‬בסוף‬ ‫שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים‪ .‬העם הגרמני איבד את אמונו ביכולתה של רפובליקת ויימאר‬ ‫לחלץ את גרמניה מהמשברים‪.‬‬ ‫חוגים מהימין הקיצוני בגרמניה קיבלו עידוד ותמיכה ממוסדות המשטר הקיסרי הישן‪ ,‬שנותרו על כנם‪,‬‬ ‫כגון בתי המשפט‪ ,‬קציני הצבא ומשרדי ממשלה‪ .‬כל אלה פגעו בהנחלת הערכים הדמוקרטיים בקרב העם‬ ‫הגרמני‪ .‬חוגים אלה ביקשו להשיב בכוח את המשטר הקיסרי‪ .‬מנגד‪ ,‬השמאל הקיצוני שאף בכוח להפיל‬ ‫את רפובליקת ויימאר הדמוקרטית ולהפוך את גרמניה למדינה קומוניסטית‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪13‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ‪ -‬הצעדים לבניית‬ ‫המשטר הנאצי הטוטליטרי בשנים ‪1939-1933‬‬ ‫תהליך ההאחדה‬ ‫תהליך השתלטותם של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית נמשך כשנתיים וכונה "תהליך‬ ‫ההאחדה" ‪ -‬הנאציפיקציה‪ .‬משמעותה של הנאציפיקציה היא האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי‪,‬‬ ‫שעבוד כל ארגוני החברה ומוסדותיה לטובת המפלגה וה"פיהרר" (המנהיג)‪ ,‬נטרולם של כל המוסדות‬ ‫והגופים (הרייכסטאג‪ ,‬המנגנון הציבורי‪ ,‬מערכת המשפט‪ ,‬הצבא‪ ,‬המפלגות‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הכנסייה‬ ‫וכהונת הנשיא) כמוקדי כוח עצמאיים ובלתי תלויים והכפפתם לתבנית אחת‪ .‬היטלר פעל להשיג מונופול על‬ ‫העצמה הפוליטית במדינה ובחברה‪ .‬תהליך זה הוביל לחיסולה של הדמוקרטיה בגרמניה‪ ,‬בה ראה היטלר את‬ ‫ָ‬ ‫שורש הרע‪.‬‬ ‫‪ .1‬הצתת הרייכסטאג‬ ‫צעד ראשון בתהליך השתלטות המפלגה היה פיזור הרייכסטאג וקביעת מועד בחירות במטרה להשתחרר‬ ‫מן הצורך בשותפות עם מפלגות אחרות בשלטון‪ .‬בבחירות אלו קיווה היטלר לזכות ברוב מכריע שיאפשר לו‬ ‫להשתלט על מוסדות המדינה והחברה הגרמנית‪ ,‬תוך חיסול הדמוקרטיה בדרך חוקית‪.‬‬ ‫בליל ‪ 28‬בפברואר ‪ ,1933‬שבוע לפני הבחירות‪ ,‬הוצת בניין הרייכסטאג (מאוחר יותר עלה החשד כי הנאצים‬ ‫הם ששרפו את הרייכסטאג כדי לקבל מהנשיא הינדנבורג צווי חירום)‪ .‬הנאצים האשימו את הקומוניסטים‬ ‫בהצתה‪ .‬שרפת בניין הרייכסטאג שימשה עילה לנאצים לבצע מאסרים המוניים בקרב הקומוניסטים‪,‬‬ ‫יריביהם הפוליטיים‪ .‬בעקבות השרפה גם הוצאו צווים ונחקקו חוקים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬אשר פגעו בחירויות‬ ‫הפרט ובזכויותיו שהובטחו בחוקת ויימאר‪ .‬חקיקה זו לוותה בטרור ובאלימות נגד מפלגות‪ ,‬ארגונים ויחידים‪.‬‬ ‫במסגרת חקיקה אנטי דמוקרטית זו התקבל ב‪ 28-‬בפברואר "חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני‬ ‫האלימות המסוכנת של הקומוניסטים"‪ ,‬שהביא למאסרים רבים בקרב מתנגדים פוליטים‪ :‬קומוניסטים‪,‬‬ ‫סוציאליסטים‪ ,‬פעילים במפלגות פועלים וכדומה‪ .‬החוק הביא למעשה לביטול חירויות היסוד של האזרח‬ ‫במדינה‪ .‬ב‪ 5-‬במרס ‪ 1933‬התקיימו בחירות בצלו של מסע טרור והפחדה‪ .‬הנאצים זכו ב‪ 44%-‬מהקולות‪ ,‬זה‬ ‫היה צעד בדרך להשתלטות על הרייכסטאג‪ ,‬בית המחוקקים של הרייך השלישי‪.‬‬ ‫‪" .2‬חוק ההסמכה"‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫הצעד הבא בהשתלטות המפלגה הנאצית על הרייכסטאג היה חקיקת "חוק ההסמכה" ביוזמתו של היטלר‪.‬‬ ‫חוק זה העניק לממשלה הנאצית ולהיטלר זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור הרייכסטאג במשך‬ ‫ארבע שנים‪ ,‬גם אם הם סותרים את החוקה‪ .‬החוק התקבל ברוב גדול משום שלמפלגות השמאל לא הותר‬ ‫להשתתף בפעילות הרייכסטאג ולהצביע‪ .‬חוק זה העביר את סמכות הנשיא להציע חוקים לידי היטלר‬ ‫וריכז את סמכויות החקיקה בידיו‪ .‬התבטלה למעשה חוקת ויימאר‪ ,‬ועמה בוטלה הפרדת הרשויות והשיטה‬ ‫‪14‬‬ ‫הפרלמנטרית בכלל‪ .‬הרייכסטאג המשיך להתקיים עד שנת ‪ ,1939‬אך לא היה לו כל תוקף פוליטי‪ .‬הוא היווה‬ ‫חותמת גומי לצעדים ולחוקים בשלטונו הדיקטטורי של היטלר‪.‬‬ ‫צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג ואת עקרון שלילת הדמוקרטיה באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬בכך שריכז‬ ‫את סמכויות החקיקה בידי היטלר תוך ביטול עקרון הפרדת הרשויות‪.‬‬ ‫‪ .3‬פגיעה בשלטון הפדראלי‬ ‫במסגרת תהליך ההאחדה‪ ,‬בוטלה גרמניה הפדרטיבית תוך ביטול זכויות היתר של ‪ 18‬המדינות שהרכיבו‬ ‫את הפדרציה הגרמנית‪ .‬ביטול השלטון בהן ופיזור בתי המחוקקים נעשו באמצעות חוק שאפשר זאת‪ .‬בכל‬ ‫אחת מהמדינות לשעבר מונה מושל נאצי מטעמו של היטלר‪ .‬למושלים ניתנה סמכות בלעדית למנות ולפטר‬ ‫שופטים ופקידים בכירים‪ ,‬ולמעשה הם ביצעו את הוראותיו של היטלר‪ .‬המדינות הפכו לאזורים ִמנהליים‬ ‫של הרייך השלישי‪ .‬תהליך זה הושלם ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1934‬כאשר הרייכסטאג החליט לפזר את הרייכסראט ‪-‬‬ ‫מועצת הברית‪.‬‬ ‫‪ .4‬טיהור המנגנון הממשלתי‪ ,‬הציבורי והפוליטי‬ ‫טיהור המנגנון הממשלתי ‪ -‬באפריל ‪ 1933‬יצא "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי"‪ ,‬שמטרתו‬ ‫"אריזציה" של המנגנון הפקידותי‪ ,‬כלומר טיפוח מנגנון ארי המטוהר מגורמים לא נאצים‪ .‬משרות המפתח‬ ‫במדינה נמסרו לידי בכירי המפלגה‪ .‬החוק אפשר סילוקם של היהודים ממשרות ממשלתיות וציבוריות‪,‬‬ ‫והתאפשר להיטלר לספק מקומות עבודה לגרמנים מובטלים על חשבון היהודים‪.‬‬ ‫חיסול האיגודים המקצועיים והחלפתם ב"חזית העבודה הגרמנית" ‪ -‬במאי ‪ 1933‬הוחרמו האיגודים‬ ‫המקצועיים ומנהיגיהם נכלאו במחנות ריכוז‪ .‬במקומם הוקמה "חזית העבודה הגרמנית"‪ ,‬שלדברי היטלר‬ ‫נועדה להגן על האיכר ועל הפועל מפני ניצולם של הקפיטליסטים ולהיטיב עם הפועלים‪ .‬השביתות נאסרו‬ ‫על פי חוק‪.‬‬ ‫ביטול כל המפלגות וכינון מדינה חד מפלגתית ‪ -‬ביולי ‪ 1933‬יצא "החוק נגד הקמתן של מפלגות"‪ .‬עד‬ ‫‪ 1934‬הצליח היטלר‪ ,‬הן באיומים ובהתנהגות ברוטאלית של הנאצים בפרלמנט והן בחקיקה‪ ,‬להוציא את כל‬ ‫המפלגות מן הרייכסטאג ולהשאיר על כנה את המפלגה הנאצית כמפלגה יחידה‪ .‬גרמניה הפכה למדינה חד‬ ‫מפלגתית‪.‬‬ ‫צעדים אלה ביטאו את מימוש עקרון שלילת הדמוקרטיה ואת עקרון תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫‪" .5‬ליל הסכינים הארוכות"‪ -‬חיסול ה‪-‬ס"א‬ ‫ב‪ 30-‬ביוני ‪ 1934‬הורה היטלר לגסטאפו לחסל את ארנסט רום‪ ,‬ראש ה‪-‬ס"א‪ ,‬ואת שאר מנהיגי ה‪-‬ס"א‬ ‫("פלוגות הסער")‪ ,‬כ‪ 1,000-‬איש‪ .‬חיסול זה נודע בשם "ליל הסכינים הארוכות"‪ .‬בפעולה זו ביקש היטלר‬ ‫להיפטר מגורמים מעכבים בתוך התנועה הנאצית העלולים לערער את יציבות שלטונו של היטלר‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫להחליש את "פלוגות הסער"‪ .‬הסיבות לחיסול צמרת ה‪-‬ס"א היו אלה‪ :‬א‪ .‬ה‪-‬ס"א דרש לבצע מהפכה חברתית‬ ‫בהתאם לתורה הנאצית‪ ,‬אולם היטלר חשש שתכנית זו תסיר ממנו את תמיכת בעלי ההון‪ ,‬התעשיינים ובעלי‬ ‫‪15‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫האחוזות; ב‪ .‬ה‪-‬ס"א דרש להיות הצבא של גרמניה הנאצית‪ ,‬אולם היטלר ראה בהם אספסוף ולא עוד‪ ,‬שלא‬ ‫יצליח להגשים את חזון ההתפשטות הנאצי‪ .‬דרישה זו גרמה למתח בין הצבא לבין ה‪-‬ס"א‪ ,‬והיטלר‪ ,‬שביקש‬ ‫לכרות ברית עם ראשי הצבא מהתקופה הקיסרית‪ ,‬הקריב לשם כך את ה‪-‬ס"א‪ .‬חיסול תשתית ה‪-‬ס"א‪,‬‬ ‫שהמשיך להתקיים כגוף חסר חשיבות‪ ,‬הביא לחיזוק הצבא וה‪-‬ס"ס‪ .‬צעד זה סייע לחיזוק תמיכת הצבא‬ ‫והתעשיינים בהיטלר‪ .‬צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬היטלר יכול היה כעת‬ ‫להשליט את דרכו ולבסס את מעמדו כמנהיג בלעדי של גרמניה‪.‬‬ ‫באמצעות חיסול צמרת ארגון ה‪-‬ס"א בליל הסכינים הארוכות‪ ,‬היטלר שם קץ לגורמים שהיו עשויים לערער‬ ‫את יציבות שלטונו‪ ,‬משום שהחזיקו בתפיסת עולם כלכלית‪-‬חברתית שונה משלו‪.‬‬ ‫צפו בסרטון אודות ליל הסכינים הארוכות | ‪http://tinyurl.com/76h9y7t‬‬ ‫‪ .6‬איחוד משרת הקנצלר והנשיא בידי היטלר‬ ‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪ ,1934‬החליט היטלר לבטל את הבחירות למשרת הנשיאות ולקחת‬ ‫לעצמו את כל הסמכויות השלטוניות‪ .‬הוא הכריז על עצמו כעל מנהיג הרייך השלישי ‪" -‬הרייכספיהרר"‪,‬‬ ‫ובתפקיד זה ריכז בידיו את סמכויות הקנצלר‪ ,‬הנשיא והמפקד העליון של הצבא‪ .‬מפקדי הצבא וחייליו נשבעו‬ ‫לו אמונים אישית‪ .‬בצעדים אלה השלים את תכניתו להיות למנהיג הכול יכול בגרמניה שרצונו בלבד הוא‬ ‫הקובע‪ .‬צעד זה ביטא את מימוש עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫‪ .7‬פיתוח כלכלי‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫עם עלייתם לשלטון‪ ,‬פעלו הנאצים לפיקוח על כל אמצעי הכלכלה‪ .‬בשנים ‪ 1933‬עד ‪ 1936‬פורסמו "תכניות‬ ‫ארבע השנים" שמטרותיהן היו‪ :‬פתרון בעיית האבטלה הכבדה‪ ,‬הקמת כלכלה צבאית לצרכים מלחמתיים‪,‬‬ ‫הקמת משק עצמאי שאינו מושפע מהסנקציות הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬משק שיאפשר לגרמניה להגשים את חזון‬ ‫הרייך השלישי‪.‬‬ ‫תכניות הכלכלה כללו את המהלכים הבאים‪ :‬א‪ .‬הקמת תעשיות צבאיות וביצוע עבודות ציבוריות יזומות‪,‬‬ ‫סילוקם של היהודים ויסודות בלתי רצויים אחרים ממקומות עבודה‪ ,‬הוצאת הנשים הנשואות ממקומות‬ ‫העבודה; צעדים אלו‪ ,‬שלעתים היו מלאכותיים‪ ,‬הצליחו לספק תעסוקה ופרנסה למיליוני המובטלים‪.‬‬ ‫בעקבותיהם נוצרה רגיעה בכל שכבות העם הגרמני ואהדה למפלגה הנאצית ולפיהרר הנערץ; ב‪ .‬פיקוח‬ ‫חמור וקפדני על המסחר הפרטי‪ ,‬על התעשיות ועל האחוזות הקרקעיות‪ ,‬שכן גם אם הרכוש הוא פרטי‪ ,‬הרי‬ ‫שהמטרה היא ממלכתית‪ .‬נאסר על הפועלים להתאגד‪ ,‬לשבות ולהפגין וכל משא ומתן בין הפועלים ובין‬ ‫מעסיקיהם תואם על ידי "חזית העבודה הגרמנית"; ג‪ .‬פעולות להשגת עצמאות כלכלית ואי תלות בסנקציות‬ ‫בין‪-‬לאומיות ‪ -‬לשם כך הוטלו מכסים והגבלות כבדות על היבוא‪ ,‬הופעל לחץ על התושבים לרכוש תוצרת‬ ‫גרמנית‪ ,‬והושקעו מאמצים לייצור חומרים סינתטיים שיהוו תחליף לחומרי הגלם המיובאים מחו"ל (למשל‬ ‫‪16‬‬ ‫תעשיות הפלסטיק)‪ .‬כמו כן הפעילה גרמניה לחץ כבד על עמים קטנים באירופה לרכוש תוצרת גרמנית‬ ‫ולהסכים לדחיית תשלומים מצד גרמניה‪.‬‬ ‫המדיניות הכלכלית הנאצית הובילה לקשיים כספיים‪ ,‬אולם היטלר האמין שניצחון במלחמה ושלטון הרייך‬ ‫השלישי יעשירו ממילא את בני הגזע הארי‪.‬‬ ‫‪ .8‬פיקוח על החינוך‬ ‫ב‪ 1933-‬הוקמה "לשכת התרבות של הרייך" ובראשה יוזף גבלס‪ .‬החינוך הקיף את בתי הספר ואת ארגוני‬ ‫הנוער והספורט‪ .‬היטלר רצה להשתית את מערכת החינוך על טהרת הגזע הארי‪ ,‬וכל בתי הספר היו כפופים‬ ‫אפוא ללשכת התרבות של הרייך ונתונים לפיקוחה‪ .‬לשכה זו מינתה את מנהלי בתי הספר‪ ,‬את ְמ ַרכזי תנועות‬ ‫הנוער ואת המרצים באוניברסיטאות‪ .‬כולם חויבו להישבע אמונים להיטלר‪ ,‬ורישיונות ההוראה הונפקו לפי‬ ‫נאמנות פוליטית‪ .‬מורים ומרצים לא ארים‪ ,‬ביניהם יהודים‪ ,‬פוטרו‪ .‬נקבעה תכנית לימודים אחידה ששמה‬ ‫דגש על לימוד ההיסטוריה המפוארת של גרמניה‪ ,‬על הקניית האידיאולוגיה‪ ,‬על ביולוגיה והתעמלות‪ .‬החינוך‬ ‫הדגיש את החובה לציית לפיהרר ולמולדת‪.‬‬ ‫הוקמה תנועת הנוער ההיטלראי "היטלר יוגנד" ונאסרה פעילות של תנועות נוער אחרות‪ .‬כל בני הנוער מגיל‬ ‫‪ 15-8‬היו חברים בתנועה זו‪ .‬בתנועה לימדו את האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬הקנו אימון גופני‪ ,‬חינוך קדם צבאי‪,‬‬ ‫ערכים של ציות‪ ,‬הערצת הכוח והמלחמה‪ .‬את הנערים חינכו להיות חיילים נאמנים ואילו את הנערות חינכו‬ ‫להיות אימהות טובות‪ .‬המצטיינים נשלחו לבתי ספר מיוחדים של המפלגה‪.‬‬ ‫‪ .9‬פיקוח על התרבות‬ ‫גופי המידע והתקשורת נשלטו בידי המדינה‪ .‬חל פיקוח על העיתונות‪ ,‬החדשות צונזרו והוכתבו מגבוה‪.‬‬ ‫בעיתונים פורסמו מאמרי שטנה נגד היהודים‪ ,‬והעיתונות בכלל שימשה שופר התעמולה של המדינה‬ ‫הנאצית‪" .‬לשכת התרבות של הרייך" טיפחה את התרבות הנאצית‪ :‬המדינה היא שהחליטה אילו יצירות‬ ‫אמנות‪ ,‬קולנוע ותיאטרון‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספרות ועיתונות יראו‪ ,‬ישמעו ויקראו‪ .‬ספרים מאת יהודים או על יהודים‬ ‫הועלו באש‪ ,‬והוטל חרם על יצירות של יהודים ושל אויבי הגזע‪ .‬יצירות אריות הבליטו את היופי מול יצירות‬ ‫שכונו "מנוונות" של המערב והיהודים‪ .‬המוזיקה של ריכרד ואגנר אומצה על ידי הנאצים כמוזיקה ארית‪.‬‬ ‫הוטל חרם על מוזיקת ג'אז ועל נגינת סקסופון אשר סימלו את האדם השחור‪ .‬פותחה ספרות ארית אשר‬ ‫הדגישה את העבר‪ ,‬את האצולה ומוטיבים של אדמה‪ ,‬דם ושבטיות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬ ‫תאור‬ ‫הצעד‬ ‫שריפת הרייכסטאג‬ ‫בליל ‪ 28‬בפברואר ‪ ,1933‬שבוע לפני הבחירות‪,‬‬ ‫הוצת בניין הרייכסטאג (מאוחר יותר עלה החשד‬ ‫כי הנאצים הם ששרפו את הרייכסטאג כדי לקבל‬ ‫מהנשיא הינדנבורג צווי חירום)‪ ,‬הנאצים נקטו‬ ‫בצעדים שהגבילו את הקומוניסטים‪ ,‬צעדים אנטי‬ ‫דמוקרטיים‪.‬‬ ‫עקרון שלילת‬ ‫הקומוניזם‪,‬‬ ‫עקרון שלילת‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫חוק ההסמכה‬ ‫חוק זה העניק לממשלה הנאצית ולהיטלר‬ ‫זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור‬ ‫הרייכסטאג במשך ארבע שנים‪ ,‬גם אם הם‬ ‫סותרים את החוקה‪.‬‬ ‫עקרון שלילת‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫עקרון המנהיג‬ ‫פגיעה בשלטון הפדראלי‬ ‫במסגרת תהליך ההאחדה‪ ,‬בוטלה גרמניה‬ ‫הפדרטיבית ובתוך כך בוטלו גם זכויות היתר של‬ ‫‪ 18‬המדינות שהרכיבו את הפדרציה הגרמנית‪.‬‬ ‫עקרון שלילת‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫עקרון שלילת‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫טיהור המנגנון הממשלתי‪,‬‬ ‫הציבורי והפוליטי‪:‬‬ ‫•‬ ‫"החוק לשיקום שירות‬ ‫המדינה המקצועי"‬ ‫•‬ ‫חיסול האיגודים‬ ‫המקצועיים והחלפתם‬ ‫ב"חזית העבודה‬ ‫הגרמנית"‬ ‫•‬ ‫ביטול כל המפלגות‬ ‫וכינון מדינה‬ ‫חד‪-‬מפלגתית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ליל הסכינים הארוכות‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫‪18‬‬ ‫מימוש‬ ‫האידיאולוגיה‬ ‫הנאצית‬ ‫באפריל ‪ 1933‬יצא "החוק לשיקום שירות‬ ‫המדינה המקצועי"‪ ,‬שמטרתו "אריזציה" של‬ ‫המנגנון הפקידותי‪ ,‬כלומר טיפוח מנגנון ארי‬ ‫המטוהר מגורמים לא נאצים‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1933‬הוחרמו האיגודים המקצועיים‪,‬‬ ‫ומנהיגיהם נכלאו במחנות ריכוז‪ .‬במקומם‬ ‫הוקמה "חזית העבודה הגרמנית"‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1933‬יצא "החוק נגד הקמתן של‬ ‫מפלגות"‪.‬‬ ‫ב‪ 30-‬ביוני ‪ 1934‬הורה היטלר לגסטאפו לחסל‬ ‫את ארנסט רום‪ ,‬ראש ה‪-‬ס"א‪ ,‬ואת שאר מנהיגי‬ ‫ה‪-‬ס"א ("פלוגות הסער")‪ ,‬כ‪ 1,000-‬איש‪.‬‬ ‫עקרון המנהיג‬ ‫הצעד‬ ‫תאור‬ ‫מימוש‬ ‫האידיאולוגיה‬ ‫הנאצית‬ ‫איחוד משרת הקנצלר‬ ‫והנשיא בידי היטלר‬ ‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪,1934‬‬ ‫החליט היטלר לבטל את הבחירות למשרת‬ ‫הנשיאות ולקחת לעצמו את כל הסמכויות‬ ‫השלטוניות‪.‬‬ ‫עקרון המנהיג‬ ‫פיתוח כלכלי‬ ‫פורסמו "תכניות ארבע השנים" שמטרתן פתרון‬ ‫בעיית האבטלה‪ ,‬הקמת כלכלה צבאית לצורכי‬ ‫מלחמה‪ ,‬משק עצמאי‪.‬‬ ‫עקרון המנהיג‬ ‫פיקוח על החינוך‬ ‫הוקמה "לשכת התרבות של הרייך"‪ .‬מערכת‬ ‫החינוך הושתתה על טהרת הגזע הארי‪ .‬כל בתי‬ ‫הספר היו כפופים ללשכת התרבות של הרייך‪.‬‬ ‫עקרון תורת הגזע‬ ‫פיקוח על התרבות‬ ‫לשכת התרבות של הרייך טיפחה את התרבות‬ ‫הנאצית‪ ,‬היא החליטה אילו יצירות אמנות‪,‬‬ ‫קולנוע‪ ,‬תיאטרון וכדומה‪ ,‬יישמעו או ייקראו‪.‬‬ ‫הוטל חרם על יצירות של יהודים‪.‬‬ ‫עקרון תורת הגזע‬ ‫אנטישמיות‬ ‫‪19‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫מדיניות המשטר הנאצי כלפי היהודים‬ ‫אף על פי שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון על סמך אידיאולוגיה ברורה‪ ,‬לא הייתה לה תכנית ברורה‬ ‫בנוגע ליהודים‪ .‬המדיניות בנושא זה התגבשה בהדרגה במשך שנות השלושים‪ ,‬בהתאם להתפתחויות מבית‬ ‫ומבחוץ‪ .‬ככל שהשלטון הנאצי התחזק‪ ,‬הרשתה לעצמה המפלגה הנאצית יותר חופש פעולה במדיניות הטרור‬ ‫שלה נגד יהודים‪.‬‬ ‫יעדי המדיניות הנאצית האנטי יהודית‬ ‫יעדיה העיקריים של המדיניות האנטי יהודית בגרמניה הנאצית בשנות השלושים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להפריד את היהודים מהחברה הגרמנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬לדחוק ולנשל את היהודים מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬לעודד יציאתם של יהודים מגרמניה‪ ,‬במטרה "לנקות" את גרמניה מיהודים‪.‬‬ ‫מימוש יעדי המדיניות הנאצית האנטי יהודית בשנות השלושים התבצע בדרכים מגוונות‪ :‬תעמולה (חרם‬ ‫כלכלי)‪ ,‬חקיקה אנטי יהודית (חוקי נירנברג)‪ ,‬טרור (ליל הבדולח)‪.‬‬ ‫הצעדים נגד היהודים‬ ‫חרם כלכלי נגד יהודי גרמניה (צעד תעמולתי)‬ ‫ב‪ 1-‬באפריל ‪ 1933‬הטילה ממשלת גרמניה חרם כלכלי על בתי עסק יהודיים‪ ,‬שנמשך בפועל יום אחד‬ ‫בלבד‪ .‬החרם בא כתגובה על המחאה שעוררו כביכול היהודים בעולם נגד מדיניות הנאצים בגרמניה‪ .‬ביום‬ ‫זה נצבעו חלונות ראווה בסיסמאות אנטי יהודיות‪ ,‬בכניסה לבתי עסק בבעלות יהודית הוצבו משמרות של‬ ‫אנשי ה‪-‬ס"א‪ ,‬שמנעו כניסת גרמנים לחנויות היהודים‪ .‬צעד זה לווה בתעמולה שהופצה בעיתונים וברחובות‪,‬‬ ‫שהאשימה את היהודים בהשתלטות על כלכלת המדינה‪.‬‬ ‫במקומות רבים נמשך החרם באופן לא רשמי יותר מיום אחד‪ .‬כישלון החרם נבע בשל אי היכולת לנתק את‬ ‫הכלכלה מהשפעה יהודית בבת אחת‪ .‬התמשכותו של החרם הייתה פוגעת באינטרסים הכלכליים של גרמניה‪.‬‬ ‫החרם התקיים כחודשיים בלבד לאחר מינויו של היטלר לקנצלר‪ ,‬בעת שהאידיאולוגיה האנטישמית של‬ ‫הנאצים עדיין לא נקלטה היטב ברחוב הגרמני; אפשר שגם זו סיבה לכך שהחרם לא ארך תקופה ממושכת‪.‬‬ ‫הרחקת היהודים ממשרות ציבוריות וממשלתיות‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫באפריל ‪ 1933‬התפרסם "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה" שמטרתו הייתה להרחיק את היהודים‬ ‫מכל המשרות הממשלתיות והציבוריות ומעמדות המפתח הממלכתיות‪ .‬תחילה הורחקו ממשרותיהם‬ ‫יהודים שמונו לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ומאוחר יותר כללה מדיניות זו את כל היהודים‪ .‬החלת החוק‬ ‫על נכי מלחמת העולם הראשונה היהודים עוכבה כשנתיים‪ ,‬עד מות הנשיא הינדנבורג שביקש לא לפגוע‬ ‫בהם‪ .‬דחיקת היהודים מהחברה ומהכלכלה הגרמנית כללה סילוקם ממשרות ממשלתיות וציבוריות‪ ,‬סילוק‬ ‫רופאים ועורכי דין ממשרותיהם בשירות המדינה‪ ,‬סילוק יהודים מעמדות ניהול בנקים‪ ,‬צמצום מכסת‬ ‫‪20‬‬ ‫הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות‪ .‬ממוסדות התרבות הורחקו אנשי רוח יהודים ‪ -‬בהם סופרים‪,‬‬ ‫עיתונאים‪ ,‬אמנים‪ ,‬במאי סרטים ומוזיקאים ‪ -‬חוקרים ומדענים יהודים הורחקו מאוניברסיטאות וממכוני‬ ‫מדע‪ ,‬תוך שיתוף פעולה מצד הסגל האקדמי‪.‬‬ ‫חוקי נירנברג‪ ,‬ספטמבר ‪1935‬‬ ‫ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ 1935‬חלה החמרה נוספת במצבם של יהודי גרמניה עם פרסום חוקי הגזע בעיר נירנברג‪.‬‬ ‫פרסום החוקים התרחש על רקע אווירה אנטישמית ופעולות אלימות כלפי היהודים במדינה‪.‬‬ ‫חוקי הגזע שאושרו היו‪" :‬חוק אזרחות הרייך" ו"החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים"‪.‬‬ ‫"חוק אזרחות הרייך" ‪ -‬החוק קבע שאזרח הרייך הוא רק נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו‪,‬‬ ‫המוכיח על ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך‪ .‬רק אזרח הרייך הוא‬ ‫"בעל הזכויות הפוליטיות המלאות‪."...‬‬ ‫כתוצאה מחוק זה הפכו היהודים בגרמניה לנתינים משוללי זכויות פוליטיות ומשפטיות‪.‬‬ ‫"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" ‪ -‬בחוק נאמר כי הוא נועד לשמור על טוהר הדם הגרמני‬ ‫ולהבטיח את האומה הגרמנית לעולם‪ .‬במסגרת החוק הוטלו המגבלות הבאות‪:‬‬ ‫נישואים בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪ -‬אסורים‪ .‬נישואים שנערכו‬ ‫בניגוד לחוק בטלים‪ ,‬גם אם נערכו בחו"ל לשם עקיפת חוק זה‪.‬‬ ‫יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים לבין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪ -‬אסורים‪.‬‬ ‫יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני או בעלות דם קרוב לו‪ ,‬שהן‬ ‫למטה מגיל ‪.45‬‬ ‫אסור ליהודים להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך‪.‬‬ ‫תקנות לחוק אזרחות הרייך ‪ -‬בנובמבר ‪ 1935‬הבהירו הנאצים את הנאמר בחוקי נירנברג בפרסום תקנות‬ ‫לחוק אזרחות הרייך‪ .1 :‬יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך‪ ,‬אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים‪ .‬הוא אינו‬ ‫יכול לכהן במשרה ציבורית; ‪ .2‬יהודי הוא כל מי שמוצאו משלושה סבים לפחות‪ ,‬שהם יהודים מלאים לפי‬ ‫גזעם‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫משמעות חוקי נירנברג‪:‬‬ ‫החוקים הדירו (הרחיקו) את היהודים מהמדינה ומהחברה הגרמנית‪.‬‬ ‫נשללה אזרחותם הגרמנית של היהודים והם הפכו לחסרי הגנה פוליטית ומשפטית‪.‬‬ ‫המדיניות הגזענית והאנטישמית הפכה לחוקית ולרשמית במדינה‪.‬‬ ‫האפליה כלפי היהודים על פי תורת הגזע נעשתה לרשמית‪.‬‬ ‫חוקי נירנברג נתנו תוקף לפרסום חוקים רבים שבאו בעקבותיהם‪.‬‬ ‫חוקי נירנברג ביטלו באופן רשמי את האמנציפציה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪21‬‬ ‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬ ‫שנת ‪ 1938‬שנת מפנה במדיניות האנטי יהודית‬ ‫שנת ‪ 1938‬היוותה נקודת מפנה במדיניות הנאצית כלפי היהודים‪ .‬בשנה זו חל שינוי גדול לרעת היהודים‪,‬‬ ‫שהתבטא בצעדים הבאים‪:‬‬ ‫"ליל הבדולח"‬ ‫באוקטובר ‪ 1938‬גורשו כ‪ 17-‬אלף יהודים יוצאי פולין מגרמניה לפולין‪ .‬אלו גורשו אל תחנת הגבול הפולני‬ ‫זבונשיין ונותרו בשטח חסרי כול‪ .‬פולין התעכבה בקליטתם של המגורשים‪ .‬גירוש זה הוביעל להתנקשות‬ ‫בחיי דיפלומט גרמני בפריז על ידי צעיר יהודי‪ .‬התנקשות זו היוותה הזדמנות להיטלר וליוסף גבלס‪ ,‬שר‬ ‫התעמולה הנאצי‪ ,‬להורות על ביצוע פרעות ביהודים‪ ,‬פרעות שתוכננו מראש כצעד שמטרתו לזרז את הגירתם‬ ‫של היהודים‪ .‬בליל ‪ 10‬בנובמבר ‪ 1938‬החל הפוגרום שקיבל את הכינוי ליל הבדולח (בשל הכמות הגדולה של‬ ‫זכוכיות שהתנפצו באותו לילה)‪.‬‬ ‫אירועי ליל הבדולח ‪ -‬כמאה יהודים נרצחו‪ ,‬מאות בתי כנסת עלו באש ונחרבו‪ ,‬מאות חנויות של יהודים‬ ‫נהרסו ונבזזו‪ ,‬סחורות הושלכו אל הרחוב‪ ,‬דירות רבות הושחתו ונהרסו‪ ,‬רכוש יקר הושחת‪ ,‬יהודים‪ ,‬ביניהם‬ ‫נשים ילדים וקשישים‪ ,‬הוכו ועברו התעללות‪ .‬במהלך הלילה וביום שלמחרת נתפסו כ‪ 30,000-‬יהודים‬ ‫ונשלחו למחנות ריכוז ועונו‪.‬‬ ‫הגרמנים הטילו על היהודים את שיקום העסקים שנפגעו ואת תשלום דמי הביטוח שהיו זכאים להם בשל‬ ‫הנזקים‪ .‬הקהילה היהודית נדרשה לשלם לממשלת גרמניה מיליארד מרק כפיצוי על הנזקים‪.‬‬ ‫משמעות האירועים ‪ -‬אירועי ליל הבדולח סימלו את המעבר משלב האלימות המילולית האנטי יהודית‬ ‫לשלב אלימות פיזית ממוסדת ומכוונת על ידי השלטון בכל רחבי הרייך השלישי (בגרמניה ובאוסטריה)‪.‬‬ ‫דמם של היהודים הפך להפקר‪.‬‬ ‫השפעת האירועים על היהודים בגרמניה ‪ -‬תשתית הקהילה היהודית בגרמניה נהרסה‪ .‬לאחר אירועי ליל‬ ‫הבדולח‪ ,‬נאסרה כניסת יהודים לתיאטראות‪ ,‬למוזיאונים‪ ,‬לבתי קולנוע‪ ,‬למתקני ספורט וכדומה‪ .‬נאסרה‬ ‫כניסתם של יהודים לאזורים שונים‪ ,‬נשללו מהם רישיונות הנהיגה‪ ,‬נאסרה שהייתם של יהודים בקרונות‬ ‫שינה ברכבת‪ ,‬בבריכות שחייה ציבוריות‪ ,‬בבתי חולים ובמקומות ציבור נוספים‪ ,‬ילדים שעוד למדו בבתי‬ ‫הספר הגרמניים סולקו מהם‪.‬‬ ‫יהודים רבים בגרמניה הגיעו לתובנה כי אינם יכולים לחיות עוד בביטחון‪ ,‬וכי מצבם ילך ויחמיר‪ ,‬לכן קרוב‬ ‫ל‪ 70-‬אלף היגרו בעקבות אירועי ליל הבדולח אל מחוץ לגבולות המדינה‪ .‬מחלקה מיוחדת בגסטאפו‪,‬‬ ‫שבראשה עמד אדולף אייכמן‪ ,‬הייתה אחראית לעידוד הגירת היהודים מגרמניה‪.‬‬ ‫צפו בסרטון על ליל הבדולח | ‪http://tinyurl.com/6s3k4fw‬‬ ‫מיקוד בהיסטוריה ב (אורי צמח)‬ ‫‪22‬‬