‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪2‬‬ ‫אריאל ירוזלימסקי‬ ‫יום העצמאות‪ ,‬ירושלים‪.2008 ,‬‬ ‫הקטגוריות "חילוני" ו"דתי"‬ ‫מעולם לא הכילו את כלל‬ ‫הזהויות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫דניאל הרטמן‬ ‫החלוקה הישראלית‬ ‫הוותיקה בין דתיים‬ ‫לחילונים הפכה‬ ‫לאנכרוניזם‪,‬‬ ‫ומחורבותיה עשויה‬ ‫לעלות זהות‬ ‫קולקטיבית שבעבר‬ ‫הייתה בלתי אפשרית‬ ‫ששתשבטי‬ ‫ישראל‬ ‫ציבור היהודי בישראל נחלק באופן קלאסי לשניים‪ :‬חילונים ודתיים‪ .‬בניגוד‬ ‫למציאות הצפון–אמריקנית‪ ,‬שבה היהדות משופעת במגוון של זרמים‪ ,‬אמונות‬ ‫והתארגנויות קהילתיות‪ ,‬בישראל הזהות היהודית נתפסת לרוב על פי חלוקות חדות‬ ‫ושטוחות‪ .‬לדעתם של ישראלים רבים‪ ,‬לרבות חילונים גמורים‪ ,‬הדת היא נחלת הדתיים ורק‬ ‫האורתודוקסיה מגלמת את היהדות‪ .‬גישת הכול–או–לא–כלום הנובעת מתפיסה זו משרתת‬ ‫היטב את שני המחנות שעיצבו את השיח הדתי ההיסטורי בישראל‪ :‬החילונים והאורתודוקסים‪.‬‬ ‫תפיסת החילונים את היהדות כקיצונית ובלתי–מתפשרת חיזקה את המהפכה שיזמו נגד‬ ‫היהדות הקלאסית‪ ,‬ואילו התייחסותם המבטלת של האורתודוקסים אל החילוניות כאל‬ ‫שממה רוחנית א ִפשרה להם לטפח את המיתוס שלפיו הם הנשאים הבלעדיים של היהדות‬ ‫האותנטית במדינה היהודית‪.‬‬ ‫חברה‬ ‫‪‬‬ ‫הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון‬ ‫שלום הרטמן‪ .‬ספרו‪ ,‬גבולות היהדות‪,‬‬ ‫ייצא לאור בקרוב‪.‬‬ ‫מאנגלית‪ :‬יניב פרקש‬ ‫גישות אלו‪ ,‬שיסודן בטעות משותפת‪ ,‬א ִפשרו לסטטוס–‬ ‫קוו לשרוד בשקט יחסי יותר מחצי מאה‪ .‬ישראלים‬ ‫חילונים‪ ,‬שבראש מעייניהם לא עמד חופש הבחירה‬ ‫בתוך הדת‪ ,‬אלא חופש הבריחה מן הדת באשר היא‪,‬‬ ‫אימצו מדיניות של פסיביות קיצונית‪ .‬מאחר שמה‬ ‫שעמד בראש מעייניהם היה הגבלת השפעתה של‬ ‫הדת הממוסדת על חייהם‪ ,‬לא היה להם עניין ללחוץ‬ ‫על הפוליטיקאים כדי שיקדמו את הפלורליזם הדתי‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הצלחתה של הפוליטיקה האורתודוקסית‬ ‫לסכל את הפלורליזם הדתי התאפשרה בזכות שיתוף‬ ‫הפעולה של הרוב ה"חילוני" שביקש להיות חופשי‬ ‫מדת‪ .‬שהרי פלורליזם דתי הוא בעל ערך קודם כול‬ ‫עבור מי שמבקש להשתתף בחיי הדת‪ .‬כל עוד מוסדות‬ ‫דת משפיעים רק על ציוני דרך ספורים בחיי היהודי‬ ‫הישראלי הממוצע ‪ -‬לידה‪ ,‬נישואין ופטירה ‪ -‬הוא מוכן‬ ‫לסבול אותם למרות טיבם המנכר‪ .‬אדרבה‪ ,‬הניכור רק‬ ‫הועיל‪ ,‬משום שכל מפגש שלילי עם האורתודוקסיה‬ ‫חיזק את הדימוי הנלעג של היהודי הדתי והעצים את‬ ‫המחויבות האידאולוגית לחילוניּות‪.‬‬ ‫המנהיגות האורתודוקסית‪ ,‬מצדה‪ ,‬ביקשה לחזק את‬ ‫שליטתה ביהדות ובמוסדותיה ולדאוג לרווחת קהילותיה‪.‬‬ ‫בזירת החינוך הייתה מטרתה‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬להבטיח מימון‬ ‫ממשלתי לבתי הספר שלה ולאו דווקא לקדם את חינוכם‬ ‫היהודי של תלמידים חילונים‪ .‬גם כאן סייעו לה החילונים‪,‬‬ ‫שחששו מפני הסתננות הדת אל בתי הספר החילוניים‪.‬‬ ‫גישות קוטביות אלו עיוותו במשך דורות את הדרך שבה‬ ‫רוב הישראלים הבינו את הזהות היהודית בכלל‪ ,‬ואת‬ ‫זהותם שלהם בפרט‪.‬‬ ‫כאשר היהודיּות מתבטאת או בחילוניּות נטולת תוכן‬ ‫יהודי‪ ,‬או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬בדתיות קיצונית וטקסית‪ ,‬אנשים‬ ‫מתקשים לטפח תחושות וגישות מורכבות יותר כלפי‬ ‫חייהם היהודיים‪ .‬הפריזמה הדתית–חילונית משמשת‬ ‫אפוא כנבואה המגשימה את עצמה ‪ -‬היא כולאת את‬ ‫הדורות הבאים באופקיה הצרים‪ ,‬ויוצרת‪ ,‬דווקא בתוך‬ ‫מדינת היהודים המודרנית‪ ,‬מדבר יהודי‪.‬‬ ‫במציאות‪ ,‬הקטגוריות "חילוני" ו"דתי" מעולם לא הכילו‬ ‫את כלל הזהויות היהודיות בישראל‪ .‬ראשית‪ ,‬מגזר גדול‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬ובראשו המזרחים‪ ,‬מגדיר עצמו‬ ‫זה עשרות שנים כמסורתי ולא כאורתודוקסי‪ .‬אלא‬ ‫שהשפעת הציבור הזה על השיח הדתי הוגבלה‪ .‬זהותם‬ ‫הדתית של המזרחים נותרה חבויה‪ ,‬ומבחינת האליטות‬ ‫האשכנזיות גם בלתי רלוונטית‪.‬‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪4‬‬ ‫המצב השתנה תחילה עם קץ ההגמוניה של הציונות‬ ‫הסוציאליסטית ותזוזת עדות המזרח מן השוליים אל‬ ‫מרכזי הכוח וההשפעה התרבותית‪ ,‬ואחר כך עם העלייה‬ ‫הפוסט–קומוניסטית‪ ,‬שגיוונה עוד יותר את המציאות‬ ‫החברתית‪ ,‬התרבותית והיהודית בישראל‪ .‬כיום ברור‬ ‫שההבחנה הישנה בין ישראל חילונית לדתית אינה‬ ‫מספיקה עוד כדי לתאר את הדינמיקה המורכבת‬ ‫המאפיינת את החברה היהודית בישראל‪ .‬יש צורך‬ ‫בהגדרות חדשות‪.‬‬ ‫למיפוי רוחני מחודש של ישראל נודעת חשיבות חינוכית‬ ‫גדולה‪ .‬סיווג עשיר ורחב יותר של הזהויות היהודיות‬ ‫בישראל יוכל לא רק לתאר טוב יותר את המציאות‪,‬‬ ‫אלא גם לשמש נבואה המגשימה את עצמה ‪ -‬בדיוק‬ ‫כשם שהסיווג הצר של שנות המדינה הראשונות הסב‬ ‫נזק כבד למעמדה של היהדות בישראל‪ .‬כאשר החברה‬ ‫הישראלית תבין את עצמה כחברה המכילה גוונים‬ ‫יהודיים עשירים יותר‪ ,‬ייפתח פתח לישראלים רבים‬ ‫שקודם לכן הוגבלו בדיכוטומיה של הכול–או–לא–כלום‪,‬‬ ‫לבחון את רגשותיהם הדתיים ואת נטייתם הרוחנית באור‬ ‫רגיש יותר‪ ,‬ואף לבנות את זהותם במונחים קרובים יותר‬ ‫למי שהם באמת‪ ,‬במקום להתיישר לפי אידאולוגיות של‬ ‫אחרים המתאמצות לגייס חברים חדשים לשורותיהן‪.‬‬ ‫את חלוקת הדתי–חילוני הישנה יש להחליף במודל‬ ‫חדש‪ .‬האוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת משש תת–‬ ‫תרבויות רציפות‪ ,‬שלכל אחת מהן נרטיב‪ ,‬אידאולוגיה‬ ‫ואורח חיים משלה‪ .‬ששת השבטים הללו יכולים בקלות‬ ‫להיספר גם כשנים–עשר או שמונה–עשר‪ ,‬כיוון שכל אחד‬ ‫מהם מכיל אפשרויות רבות לחלוקות משנה‪ ,‬אבל למען‬ ‫הבהירות אתמקד בששת השבטים המרכזיים‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫ואזכיר את חלוקות המשנה הרלוונטיות‪ .‬אלה אפוא‬ ‫‪1‬‬ ‫ששת שבטי ישראל היהודית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫החרדים ‪ -‬כמעט ‪ 10%‬מהציבור היהודי‬ ‫הציונות הדתית ‪ -‬כ–‪10%‬‬ ‫הציבור המסורתי ‪35%-30% -‬‬ ‫החילונים היהודים ‪35%-30% -‬‬ ‫החילונים הישראלים ‪10% -‬‬ ‫הלא–יהודים היהודים ‪ -‬כ‪5%-‬‬ ‫נבחן אותן כסדרן‪.‬‬ ‫"חדש אסור מן התורה"‬ ‫השבט החרדי צפוי לגדול באופן דרמטי בדור הבא‪ ,‬כיוון‬ ‫ששיעור הילודה בקרבו גבוה פי שלושה לערך מזה‬ ‫של היהודים האחרים בישראל‪ .‬שבט זה מוגדר בראש‬ ‫ובראשונה על פי גישתו למודרנה‪ .‬על פי הנרטיב החרדי‪,‬‬ ‫המודרנה אינה טומנת בחובה כל בשורה לחיפוש הדתי‪.‬‬ ‫נהפוך הוא ‪ -‬יהודי אדוק מוכרח להתקיים במצב של‬ ‫חרדה‪ ,‬לא רק מפני האל אלא גם מפני כל חידוש שעלול‬ ‫להרחיקו מן האלוהים וממצוותיו‪ ,‬כפי שהם מיוצגים‬ ‫ביהדות המסורתית‪.‬‬ ‫כאשר היהדות הרפורמית הכתה שורש במרכז אירופה‪,‬‬ ‫הרחיב החת"ם סופר (הרב משה סופר‪)1839-1762 ,‬‬ ‫את הפסיקה המשנאית "חדש אסור מן התורה"‬ ‫(שהתייחסה באופן ספציפי לתבואה "ישנה" מול‬ ‫"חדשה") לכדי מוטו עממי שעד היום מכיל בתוכו את‬ ‫האידאולוגיה של היהדות החרדית‪ .‬לפי תפיסת החרדים‪,‬‬ ‫המודרניות מאיימת לסלף את היהדות האותנטית‬ ‫שבוטאה ברציפות לאורך יותר מ–‪ 3,000‬שנה‪ .‬התעלות‬ ‫דתית תיתכן רק אגב בידול מהעולם המודרני ומחידושיו‬ ‫ אם לא הטכנולוגיים והכלכליים אז לפחות הערכיים‪,‬‬‫ההגותיים‪ ,‬והתרבותיים‪ .‬בידול זה‪ ,‬אשר בעבר נכפה‬ ‫באמצעות חומות הגטו שהקימה הסביבה הלא–יהודית‬ ‫מסביב לקהילה היהודית‪ ,‬נבנה מחדש בארץ כגטו מרצון‬ ‫שמרכיביו הם‪ :‬השכונה הנפרדת‪ ,‬הלבוש הנבדל‪ ,‬השפה‬ ‫הייחודית‪ ,‬מדיניות הכשרות שמסכלת כמעט כל מגע‬ ‫חברתי עם לא–חרדים‪ ,‬הכנסת כל גבר לישיבה למשך‬ ‫שנים ארוכות ככל האפשר‪ ,‬מזעור המגע עם העולם‬ ‫החיצון וצמצום סיכויי השפעתו‪ .‬כאמור בפרקי אבות‪,‬‬ ‫"הפוך בה והפוך בה‪ ,‬דכולא בה" ‪ -‬כל מה שצריך אדם‬ ‫לדעת כבר מצוי בתורה‪ .‬אין צורך להרים את העיניים אל‬ ‫מה שמע ֵבר לה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שהיא עצמה תוצר המודרנה‪ ,‬חפה אפוא‬ ‫מכל ערך דתי‪ .‬ארץ ישראל אולי נוצרת בתוכה סגולות‬ ‫רוחניות ייחודיות ומצוות הלכתיות בלעדיות ‪ -‬ובהן‬ ‫המגורים בארץ ‪ -‬אבל למדינה המודרנית אין משמעות‬ ‫דתית כלשהי‪ .‬אדרבה‪ ,‬לפי הגישה החרדית הציונות היא‬ ‫עלבון לאמונה שרק האלוהים‪ ,‬אשר ציווה על הגלות‪,‬‬ ‫רשאי לסיים אותה‪ .‬דחיקת הקץ באמצעות הקמת ממשל‬ ‫מדיני יהודי חדש כמוה כהתמרדות נגד רצון האל‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬היהודים בישראל‪ ,‬הנשלטים בידי חוק‬ ‫חילוני מודרני‪ ,‬מצויים עדיין תחת שלטון זר למעשה ‪-‬‬ ‫כמו היהודים ברוסיה הצארית או באמריקה הנוכחית‪.‬‬ ‫כדי לקדם את ערכיו ואת יעדיו הדתיים‪ ,‬כמו לימוד תורה‬ ‫והולדת ילדים‪ ,‬השבט החרדי בוחר נציגים משלו לכנסת‪.‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬רובו המכריע מסרב לשרת בצבא‪ ,‬סירוב שגם‬ ‫משקף וגם מנציח את ההתבדלות מהעולם החיצון‬ ‫בכלל‪ ,‬והציוני בפרט‪.‬‬ ‫שיעור הילודה העולה‪ ,‬העמידות (לכאורה) בפני כל‬ ‫שינוי‪ ,‬וכוחו הפוליטי החריג‪ ,‬העניקו לשבט החרדי הילה‬ ‫של יציבות ועוצמה‪ .‬אבל בשנים האחרונות הצטרפו כמה‬ ‫גורמים לשחיקה זוחלת של הגבולות בינו ובין הציבור‬ ‫הרחב‪ .‬שיעור הילודה הגבוה של החרדים הגדיל את‬ ‫תלותם בקצבאות הילודה‪ ,‬ואלה החלישו במידה ניכרת‬ ‫את ההתנערות האידאולוגית של ציבור זה ממדינת‬ ‫ישראל‪ .‬נציגיו בכנסת‪ ,‬אשר שנים רבות עסקו רק‬ ‫בסוגיות שהשפיעו ישירות על קהל בוחריהם‪ ,‬משתתפים‬ ‫כיום דרך שגרה בדיונים על ביטחון המדינה ואתגריה‬ ‫המדיניים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעקבות התפתחות שהשלכותיה‬ ‫ארוכות הטווח טרם התבררו‪ ,‬גברים חרדים משתלבים‬ ‫בשוק העבודה הכללי‪ .‬השתלבות זו נובעת מאילוצים‬ ‫חומריים‪ ,‬אך בתוך כך היא מנמיכה את המחיצות שבין‬ ‫החרדים ובין העולם החיצון‪.‬‬ ‫גם הטרור הפלסטיני שגאה בעשור הקודם הגדיל את‬ ‫מעורבות החרדים ברשות הרבים הישראלית‪ .‬השמירה‬ ‫על כבוד המת כמצווה דתית ‪ -‬אשר תכופות מעוררת‬ ‫התנגדות חרדית ליוזמות בנייה החושפות קברות‬ ‫יהודים ‪ -‬גרמה כעת לגברים חרדים להתנדב להבטיח‬ ‫את קדּושתן של גופותיהם של קורבנות הטרור‪ .‬מסכי‬ ‫הטלוויזיה התמלאו בתמונות של גברים חרדים מושיטים‬ ‫עזרה לפצועים באתרי פיגועים וסורקים הריסות‬ ‫בניסיונות עיקשים לאתר פיסות אדם‪ .‬מעשי החמלה‬ ‫האלה לא נעלמו מעיני שאר הציבור‪ ,‬והוא החל לראות‬ ‫את הקהילה המבּודדת והזרה הזו באור חדש‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬נבחר יהודה משי–זהב‪ ,‬יו"ר ארגון זק"א‬ ‫(זיהוי קורבנות אסון)‪ ,‬להדליק משואה בטקס יום‬ ‫העצמאות בהר הרצל‪ .‬הרגע שבו הדליק את המשואה‬ ‫ודקלם "לתפארת מדינת ישראל" היה קו פרשת מים‬ ‫ביחסים בין החרדים לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬ואולי הוא‬ ‫גם סימן את תחילתה של הבנה עצמית חדשה בתוך‬ ‫השבט החרדי פנימה‪.‬‬ ‫"וִירשתם אותה‪ ,‬וִישַבתם בה"‬ ‫בניגוד לחרדים‪ ,‬השבט הציוני–דתי שואף לאזן מחויבות‬ ‫בלתי מעורערת להלכה עם מעורבות פעילה בעולם‬ ‫המודרני‪ .‬הרב אברהם יצחק קוק‪ ,‬מן האבות המייסדים‬ ‫של הציונות הדתית‪ ,‬לימד שהעולם וכל אשר בו הם‬ ‫תוצרי הרצון האלוהי‪ ,‬וממילא בעלי ערך‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫הציונים הדתיים לא זו בלבד שאינם מתרחקים מהעולם‬ ‫החילוני‪ ,‬אלא הם באים בכוונה תחילה בשערי המודרנה‬ ‫בכלל‪ ,‬והישראליות בפרט‪.‬‬ ‫עבור הציונות הדתית מדינת ישראל לא רק נסבלת‬ ‫מבחינה דתית; היא פרי תוכנית אלוהית‪ .‬בניגוד לחרדים‪,‬‬ ‫הרואים במאבק למען עצמאות יהודית מרד באלוהים‪,‬‬ ‫הציוני הדתי רואה בתקומת ישראל "אתחלתא דגאולה"‪,‬‬ ‫השלב הראשון בימות המשיח ובגאולת היהודים והעולם‪.‬‬ ‫התמיכה במדינה היא אפוא מעשה יהודי לעילא ואף‬ ‫בסיס לעיצוב הזהות היהודית‪ ,‬גם אם אסור שזו תסתור‬ ‫את שמירת המצוות‪.‬‬ ‫עבור השבט החילוני–יהודי מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אדמתה‪ ,‬תרבותה וערכיה‬ ‫הם יסודות לחיים יהודיים חדשים‬ ‫שמחליפים את בית הכנסת‪ ,‬את‬ ‫האמונה הדתית ואת קיום המצוות‪,‬‬ ‫וה"ישראליּות" היא ביטוי חדש ופורה‬ ‫לחיים היהודיים של פעם‬ ‫על כן‪ ,‬אחת המטרות המרכזיות של הציונות הדתית‬ ‫בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיום המדינה הייתה‬ ‫השגת הרמוניה בין שגרת היום–יום ובין המשפט העברי‪.‬‬ ‫הקמת הרבנות הראשית והרבנות הצבאית והבטחת‬ ‫ההגמוניה האורתודוקסית בתחומי האישות‪ ,‬הגיור‬ ‫והכשרות אפשרו לציונים הדתיים להיעשות חברים‬ ‫מלאים בחברה הישראלית בלי להתפשר על אמות‬ ‫המידה ההלכתיות שלהם‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬במרוצת השנים השתנו הדגשים העיקריים‬ ‫של הציונות הדתית‪.‬‬ ‫הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים והשיבה למקומות‬ ‫הקדושים התפרשו בציונות הדתית כהצדקה נחרצת‬ ‫לתפיסת המדינה החילונית בתור כלי זמני להולדת‬ ‫הגאולה האלוהית‪ .‬קיום הצו האלוהי לרשת את הארץ‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪5‬‬ ‫ולשבת בה כפשוטו הפך לאבן הפינה האידאולוגית‬ ‫החדשה של שבט זה‪.‬‬ ‫עם השנים ויתר מחנה הציונות הדתית על שליטתו‬ ‫ברבנות הראשית ‪ -‬מעוז המעורבות האזרחית שלו ‪-‬‬ ‫ובאופן פסיבי מסר אותה לידי חרדים‪ .‬במקום זאת הוא‬ ‫בחר להתמקד במוסד שיבטיח כי ארץ ישראל תישאר‬ ‫בידיים יהודיות‪ :‬הצבא‪ .‬כרבע מן הקצונה הזוטרה ביחידות‬ ‫הקרביות בצה"ל הם בני שבט זה‪ ,‬ונוכחות הציונים‬ ‫הדתיים בדרגים הבכירים של צה"ל‪ ,‬שבעבר לא עלתה‬ ‫על הדעת‪ ,‬היא היום חזון נפרץ‪ .‬בזירה הפוליטית‪ ,‬מנהגה‬ ‫הנושן של המפד"ל להצטרף לכל קואליציה הוחלף‬ ‫במדיניות המעדיפה ממשלות בעלות קו מדיני ניצי‪ ,‬או‬ ‫ישיבה באופוזיציה‪ .‬הכושר ההיסטורי שלה להפיק את‬ ‫המיטב ממצב מורכב‪ ,‬ואף ליצור בתוכו ‪ -‬אבד לה‪.‬‬ ‫לתמורה הזו נודע מחיר כבד‪ .‬עם התקדמותו של‬ ‫תהליך אוסלו מצאו עצמם הציונים הדתיים נדחקים‬ ‫בהדרגה אל שולי הקונצנזוס הלאומי‪ ,‬לאחר שבעבר‬ ‫הקפידו להתמקם במרכז ההסכמה הציונית‪ .‬כך קרה‬ ‫שההתמסרות לאידאל ההתנחלות הובילה את השבט‬ ‫הזה לרשת את מקומם של החרדים כשבט הקיצוני‬ ‫והשולי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫משבר הזהות של השבט הזה הוחרף עם ההתנתקות‬ ‫מעזה‪ ,‬שאילצה אותו להתמודד עם שבר אידאולוגי‬ ‫חריף לאור הקרע שבין הנאמנות למדינה ובין נאמנות‬ ‫ליהדות‪ .‬לראשונה מסרה מדינת ישראל מרצונה פיסה‬ ‫מהארץ המובטחת‪ .‬בכך‪ ,‬לשיטת השבט הזה‪ ,‬היא הפרה‬ ‫את הדין היהודי ועיכבה את הגאולה‪ .‬יסודות השותפות‬ ‫בין הציונות הדתית למדינה נסדקו‪ .‬הציונים הדתיים לא‬ ‫יכולים היו עוד להניח שנאמנות למדינה לעולם לא תבוא‬ ‫על חשבון הנאמנות להלכה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬גם בעטיה של ההתנתקות נמנעו הציונים‬ ‫הדתיים מלשבור את הכלים‪ .‬בסופו של יום הם שמרו‬ ‫על מקומם בחברה הישראלית וביכרו את המדינה על‬ ‫הארץ‪ .‬החשש מפני סרבנות המונית בקרב החיילים‬ ‫הרבים המזוהים איתה התבדה‪ ,‬והמתנחלים נמנעו‬ ‫מלפנות להתנגדות אלימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מנהיגיו של השבט‬ ‫הזה הבהירו למחרת הטראומה שעברו כי לא ישלימו עם‬ ‫שחזור ההתנתקות ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫כיפה בכיס‬ ‫השבט המסורתי‪ ,‬הכולל כשליש מהישראלים היהודים‪,‬‬ ‫שובר באופן הבולט ביותר את ההבחנה הנפוצה בין דתי‬ ‫לחילוני‪ .‬כמו בני הציונות הדתית‪ ,‬הישראלים המסורתים‬ ‫משוקעים ראשם ורובם בעולם המודרני‪ .‬גם הם חלק‬ ‫בלתי נפרד מן החברה‪ ,‬הפוליטיקה והתרבות הישראלית‪,‬‬ ‫אם כי הם ממעיטים להדגיש את קדושתה המיסטית של‬ ‫הארץ‪ .‬ייחודיותו של שבט זה היא בגישתו לקיום מצוות;‬ ‫גישה שמקומה בעיצוב אורח החיים היהודי בישראל‬ ‫הולך וגדל‪.‬‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪6‬‬ ‫מאפיין מרכזי של היהדות המסורתית הוא שעקרונית‬ ‫היא רואה באורתודוקסיה את הצורה האותנטית‬ ‫והמחייבת של היהדות‪" .‬עקרונית"‪ ,‬משום שהמאפיין‬ ‫השני של היהדות המסורתית הוא שהמשתייכים אליה‬ ‫אינם מצייתים תמיד לפרשנות האורתודוקסית‪ ,‬אלא‬ ‫מרגישים חופשיים לבחור מה מהוראותיה לקיים וממה‬ ‫להתעלם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬קיום המצוות הסלקטיבי הזה‬ ‫אינו ממלא אותם רגשות אשם‪ ,‬ומצד אחר הוא מעולם‬ ‫לא מּוסד בתור גישה חלופית ביהדות‪ .‬לדידם של‬ ‫המסורתיים האורתודוקסיה מייצגת את החיים היהודיים‬ ‫האותנטיים‪ ,‬כי כך חיו אבותיהם וכך חי כיום הרב שאותו‬ ‫הם מכבדים‪ .‬ואף על פי שאורח החיים שלהם עצמם‪,‬‬ ‫המתאפיין בציות חלקי להלכה‪ ,‬סוטה מן האורתודוקסיה‪,‬‬ ‫הם אינם מתיימרים כלל וכלל להציג את עצמם בתור‬ ‫חלופה לאורתודוקסיה‪.‬‬ ‫מקור הסתירה–לכאורה הזו נעוץ בסובלנות הדתית‬ ‫של היהדות המזרחית ‪ -‬שמרבית בני השבט המסורתי‬ ‫משתייכים אליה‪ .‬הקהילות האשכנזיות של אירופה‪,‬‬ ‫בייחוד במאתיים השנים האחרונות‪ ,‬הקימו מחיצות‬ ‫ברורות בין פנים לחוץ‪ ,‬בין כופר למאמין‪ ,‬בין שומר מצוות‬ ‫לחילוני ולרפורמי‪ .‬מבחינתן‪ ,‬אדם יכול היה להיות או‬ ‫בפנים או בחוץ‪ ,‬ומי שלא קיים את הנורמות ההלכתיות‬ ‫של הקהילה במלואן מצא עצמו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בחוץ‪.‬‬ ‫בקהילות המזרח‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא התפתחה מציאות‬ ‫של סטייה אידאולוגית מההלכה‪ ,‬וממילא גם לא של‬ ‫הרחקת סוטים מן ההלכה בידי רבנים שומרי חומות‪ .‬היו‬ ‫שהקפידו יותר והיו שהקפידו פחות‪ ,‬אך לכולם נשמרו‬ ‫מקום בבית הכנסת ומעמד בקהילה‪ ,‬והקהילה לא הייתה‬ ‫אלא הקהילה האורתודוקסית‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬השבט המסורתי מקיף קשת רחבה של‬ ‫אורחות חיים והגדרות עצמיות‪ ,‬ומתאפיין בדרגות שונות‬ ‫של קיום מצוות‪ .‬באופן כללי המסורתים בקיאים בכללי‬ ‫הטקס היהודי‪ .‬גברים מסורתים שאינם חובשים כיפה‬ ‫בחיי היום–יום מכסים את ראשם בטבעיות בלוויות או‬ ‫בחגיגות בר–מצווה‪ ,‬שבהן הם ניכרים על פי כיפה עם קפל‬ ‫באמצע‪ ,‬שנשלפה זה עתה מהכיס‪ .‬הם יאמרו קדיש על‬ ‫קרוב שנפטר ויֵדעו מה לעשות כשייקראו לעלות תורה‪.‬‬ ‫לעתים הם הולכים לבית הכנסת בליל שבת ‪ -‬בייחוד אם‬ ‫אבי המשפחה חי עדיין‪ ,‬ואם מתקיימת בביתם סעודת‬ ‫ליל שבת עם קידוש וברכת "המוציא" ‪ -‬אבל ביום השבת‬ ‫הם נוסעים למוקדי בילוי וקנייה‪ .‬הם חיים את מקצב לוח‬ ‫השנה העברי ובקיאים בו‪ ,‬אבל לאו דווקא מקפידים על‬ ‫כל כללי הטקס הכרוכים בו‪ .‬הם שומרים כשרות בישראל‬ ‫אבל עשויים לאכול במסעדות לא כשרות בחו"ל ‪ -‬אם כי‬ ‫לעולם לא יגעו בבשר חזיר או בפירות ים‪.‬‬ ‫הבחירות הבלתי שיטתיות הללו נשלטות בידי שפע‬ ‫שיקולים ונסיבות‪ ,‬ולעתים קרובות נקבעות בידי המסורת‬ ‫ האמיתית או המדומיינת ‪ -‬של הוריהם‪ ,‬ואינן בהכרח‬‫פרי חתירה לעקביות ולכידות‪ .‬אבל חשוב להבין שדרגות‬ ‫ההקפדה השונות אינן מרמזות כלל ועיקר על ניכור מן‬ ‫היהדות‪ .‬יהודים מסורתים אוהבים את המסורת היהודית‪,‬‬ ‫חשים שהיא מחייבת אותם ומשתתפים ברצון ובשמחה‬ ‫במגוון רחב של טקסים ואירועים של מחזור החיים‬ ‫היהודי‪ .‬חלק מן המסורתים רואים עצמם דתיים בהחלט‬ ‫אריאל ירוזלימסקי‬ ‫ואחרים אינם רואים עצמם דתיים‪ ,‬אבל אף לא אחד‬ ‫מהם יקרא לעצמו חילוני‪.‬‬ ‫היהדות המסורתית כרוכה בפשרות שצמחו בטבעיות מן‬ ‫המציאות החיה‪ .‬זו יצרה איזון מופלא בין אהבת המסורת‬ ‫לחיי העולם‪ ,‬אך היא הייתה יפה לשעתה‪ .‬מאז השתנו‬ ‫הזמנים‪ .‬היום הציבור המסורתי מתמודד עם אתגרים‬ ‫חדשים‪ .‬עם הסתלקותו ההדרגתית של דור הסבים‪,‬‬ ‫יסודות המנהג שלהם הולכים ומתערערים‪ ,‬והמסורתים‬ ‫נדרשים להכניס את עקרונותיהם למסגרת מושגית‪.‬‬ ‫מעשה זה ידרוש מידה של התנתקות מן האורתודוקסיה‬ ‫ורבניה והולדה של מנהיגות דתית עצמאית‪ ,‬או מאידך‬ ‫גיסא‪ ,‬חזרה בתשובה בחיק האורתודוקסיה הקלאסית‪.‬‬ ‫עתיד השבט המסורתי תלוי ביכולתו להגדיר עצמו מחדש‬ ‫בקטגוריות מקבילות לאלו של התנועות הליברליות‬ ‫בצפון אמריקה‪ ,‬אם כי בלבוש ישראלי‪ .‬לשם כך יהיה‬ ‫על המסורתים לשנות באופן רדיקלי את נקודת המבט‬ ‫הדתית שלהם‪ ,‬כי כמו השבט החרדי והשבט הציוני–דתי‪,‬‬ ‫גם המסורתים רואים באורתודוקסיה ביטוי אותנטי יחיד‬ ‫ליהודיּות‪.‬‬ ‫יהדות כ"ישראליּות"‬ ‫כמו השבט המסורתי‪ ,‬גם השבט החילוני–יהודי מונה כשליש‬ ‫מן הציבור היהודי בישראל‪ .‬חבריו אינם דוחים את היהדות‬ ‫כליל‪ ,‬אלא נוקטים כלפיה עמדה מעודנת יותר‪ ,‬קרובה‬ ‫לעמדה המסורתית‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬גדילת התפקיד של‬ ‫השבט הזה בחברה הישראלית של ימינו קשורה לתזוזה‬ ‫של היהודים המסורתים אל מרכז ההוויה הישראלית‪ .‬עם‬ ‫דעיכתן ההדרגתית של דעות קדומות כלפי בני עדות‬ ‫המזרח שהאליטה האשכנזית הייתה נגועה בהן‪ ,‬נישואי‬ ‫אשכנזים ומזרחים נעשו שכיחים‪ .‬עירוב העדות הזה חשף‬ ‫אשכנזים חילונים למרכיבים של טקסיות יהודית שנעדרו‬ ‫על פי רוב מאורח החיים של הוריהם‪.‬‬ ‫חרדים בצה"ל‪ .‬מעורבות הציבור‬ ‫החרדי ברשות הרבים הישראלית‬ ‫גברה בשנים האחרונות‪ ,‬בין‬ ‫השאר על רקע תפקידם בפינוי‬ ‫זירות פיגועים‪.‬‬ ‫ייחודו של שבט זה הוא בכך שאין הוא רואה באורתודוקסיה‬ ‫את הנשא העיקרי של הזהות הדתית היהודית‪ ,‬וגם לא‬ ‫את גילומה האותנטי‪ .‬מבחינתו‪ ,‬שורשי החילוניות היהודית‬ ‫אמנם נטועים בעבר‪ ,‬אבל ביסודה היא מבשרת זהות‬ ‫יהודית חדשה‪ .‬עבור שבט זה‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬אדמתה‪,‬‬ ‫תרבותה וערכיה הם יסודות לחיים יהודיים חדשים‬ ‫שמחליפים את בית הכנסת‪ ,‬את האמונה הדתית ואת‬ ‫קיום המצוות‪ .‬ה"ישראליּות" היא ביטוי חדש ופורה לחיים‬ ‫היהודיים של פעם‪ ,‬ולא תחליף לה‪ ,‬והיא משתקפת‬ ‫במציאות העכשווית של העם היהודי במדינתו הריבונית‬ ‫ובאתגרים הערכיים של חיי היום–יום במדינה היהודית‪.‬‬ ‫בני השבט החילוני–יהודי אינם אתיאיסטים בהכרח‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬רובם מאמינים באלוהים אבל פשוט‬ ‫אינם מעוניינים שאלוהים ינחה אותם או יצווה עליהם‪,‬‬ ‫והם אינם מעוניינים בפולחן‪ .‬כפי שניסח זאת ס‪ .‬יזהר‪,‬‬ ‫"להיות חילוני זה מעבר להיות לא–דתי‪ ,‬ומעבר להיות‬ ‫בלתי מאמין באמונת הדתי ‪ ...‬להיות חילוני זה להיות בעל‬ ‫תביעה לריבונות על חייו"‪.‬‬ ‫היהודים החילונים האלה חשים בנוח עם היותו של לוח‬ ‫השנה העברי ללוח השנה הלאומי‪ .‬סקרים מלמדים‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪7‬‬ ‫שרובם הגדול של בני השבט הזה צמים ביום כיפור‬ ‫ומשתתפים בסדר פסח‪ .‬רבים מהם בונים סוכות‪,‬‬ ‫מדליקים נרות חנוכה‪ ,‬מתחפשים בפורים‪ ,‬נוטעים‬ ‫עצים בט"ו בשבט‪ ,‬וכילדים נאספים סביב מדורות ל"ג‬ ‫בעומר‪ .‬בשנים האחרונות הצטרף גם תיקון ליל שבועות‬ ‫ללוח השנה של היהודי החילוני‪ ,‬החוגג עם הציבור‬ ‫הדתי את חג מתן תורה‪ .‬הרוב מקיימים סעודת ליל‬ ‫שבת‪ ,‬בדרך כלל בלי קידוש; חלקם עשויים להמשיך‬ ‫את הערב בקולנוע או במועדון‪ .‬בני השבט הזה חשים‬ ‫יהודים באמת‪ ,‬לא פחות מהמסורתים‪ ,‬מהחרדים או‬ ‫מהציונים–דתיים‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬חילונים חשים בנוח עם‬ ‫זהותם היהודית עוד יותר ממסורתים רבים‪ ,‬כיוון שהם‬ ‫אינם חשים מחויבים למצוות שהם אינם מקיימים‪ ,‬ועל כן‬ ‫הם לא חשים דיסוננס בין אורח החיים שהם דוגלים בו‬ ‫תאורטית ובין זה שהם מנהלים בפועל‪.‬‬ ‫הבדל נוסף בין השבטים הוא שהחילונים חשים ניכור‬ ‫כלפי החרדים‪ ,‬להבדיל מהמסורתים‪ ,‬שלבם פחות‬ ‫גס בחרדים‪ ,‬ולעתים קרובות הם אף מצביעים לש"ס‪.‬‬ ‫השבט החילוני–יהודי דוחה את ההנחה החרדית‬ ‫שעגלתו הרוחנית ריקה ‪ -‬כפי שניסח זאת אבי החרדיות‬ ‫הישראלית‪ ,‬החזון אי"ש‪ ,‬במפגשו המפורסם עם דוד‬ ‫בן–גוריון‪ .‬אבל כדי לקיים את תפיסתם העצמית בדבר‬ ‫זהות יהודית מלאה‪ ,‬יצטרכו היהודים החילונים להכיר‬ ‫טוב יותר את המסורת‪ .‬כפי שהעיר עמוס עוז על הפסוק‬ ‫הידוע מסוף מגילת איכה‪" ,‬חדש ימינו כקדם"‪" ,‬אי‬ ‫אפשר לחדש בלי קדם‪ ,‬ואין קיום לקדם בלי חידוש"‪.‬‬ ‫לאור מצבה הקשה של הוראת היהדות במערכת החינוך‬ ‫החילונית‪ ,‬המייצרת עמי–ארצות ולא אפיקורסים‪ ,‬תמורה‬ ‫זו אמנם נראית כרגע קשה ביותר להשגה‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫היא מחויבת המציאות‪ ,‬ומהווה אתגר מרכזי לעתידה של‬ ‫החילוניות היהודית‪.‬‬ ‫ישראלי ותו לא‬ ‫שבט החילונים הגמורים‪ ,‬אשר שלט שנים רבות‬ ‫באליטה התרבותית בארץ‪ ,‬אינו רוצה לראות עצמו‬ ‫מחויב לקטגוריות יהודיות כלשהן‪ .‬אם עבור השבט‬ ‫החילוני–יהודי הישראליּות צובעת את המסורת היהודית‬ ‫במשמעות חדשה‪ ,‬אצל החילונים הגמורים היא מחליפה‬ ‫את היהדות לגמרי‪ .‬שבט זה מעדיף לראות עצמו‬ ‫כישראלי ולא כיהודי‪ .‬ליהדות‪ ,‬כך הוא סבור‪ ,‬אולי היה‬ ‫ערך בגולה‪ ,‬אבל עם השיבה לארץ והקמת המדינה אבד‬ ‫עליה הכלח‪.‬‬ ‫כמו השבט החילוני–יהודי‪ ,‬החילונים הגמורים אינם‬ ‫חשים שמצוות ההלכה מחייבות אותם באופן כלשהו‪,‬‬ ‫אבל בניגוד לחילונים–יהודים הם גם אינם חשים כל‬ ‫צורך להשתתף בטקסי היהדות‪ .‬בני השבט חפים מכל‬ ‫סנטימנטליּות כלפי החיים היהודיים‪ .‬לשבט זה משתייכת‬ ‫אותה עשירית מיהודי ישראל שאינם צמים ביום כיפור‬ ‫או מקיימים סדר פסח‪ .‬בשבילם‪ ,‬היהדות אינה אתוס‬ ‫קולקטיבי וגם לא מורשת לאומית; היא נטל שיש‬ ‫להשילו‪ .‬הישראלים החילונים רואים עצמם בנים לאומה‬ ‫"נורמלית" כבני כל אומה אחרת‪ ,‬בעלי זהות "נורמלית"‬ ‫המעוגנת בערכי מוסר אוניברסליים ולא בעבר יהודי‬ ‫המבדל אותם מן העולם ומקיום בריא‪.‬‬ ‫שבט זה הוא בעל נטיות ההתבוללות העמוקות ביותר בין‬ ‫ששת שבטי ישראל‪ .‬מה שמשמר אותו הוא היותו נטוע‬ ‫פיזית ופילוסופית בארץ ובמדינת ישראל‪ .‬מחוץ לישראל‬ ‫היו בני שבט זה מתנתקים ממקור חיותם ונטמעים‬ ‫בחברה הלא–יהודית‪ .‬אם אפשר למצוא אצלם שרידים‬ ‫כלשהם ליהודיּות‪ ,‬אין אלה אלא יסודות ש"הולאמו"‬ ‫ונספגו בנרטיב הישראלי החדש‪ .‬על כן הם מציינים את‬ ‫חנוכה ופורים‪ ,‬ובמידה מסוימת גם את פסח; אבל רק‬ ‫בתור חגים ישראליים‪.‬‬ ‫אלו הישראלים המבקשים לא חופש דת אלא חופש מן‬ ‫הדת‪ .‬שינוי‪ ,‬המפלגה שייצגה את השבט הזה ובינתיים‬ ‫עברה מן העולם‪ ,‬תבעה נישואין אזרחיים ‪ -‬ולא היתר‬ ‫לרבנים לא–אורתודוקסיים לחתן ישראלים‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫הישראלים החילונים מקבלים ברצון את שליטת‬ ‫האורתודוקסיה ביהדות‪ .‬אליהם מתייחסת האימרה‬ ‫הישראלית הידועה "בית הכנסת שאינני מתפלל בו‬ ‫הוא אורתודוקסי"‪ .‬אחיזתה של הרבנות האורתודוקסית‬ ‫ביהדות היא ברכה גדולה לישראלים אלו‪ ,‬משום שהיא‬ ‫מקנה לגיטימציה לדחיית הדת שלהם‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬מאחר שהם בונים את זהותם הלאומית בצדם‬ ‫של יתר הישראלים היהודים‪ ,‬אפילו החילוניים ביותר בהם‬ ‫מתקשים להתנתק כליל מיהדותם‪ .‬כמעט כולם מ ָלים‬ ‫את בניהם ומקיימים משהו מט ִקסי האבלות היהודיים‪.‬‬ ‫הם מצהירים שהמכנה המשותף שיש להם עם אזרחים‬ ‫דרוזים ובדואים ‪ -‬המשרתים עמם בצה"ל ‪ -‬רחב יותר‬ ‫מאשר עם החרדים או עם יהודי התפוצות; אך נדמה כי‬ ‫מדובר בגוזמה ולא בהערכה אמיתית של זהותם‪ .‬למרות‬ ‫הרטוריקה הלעומתית‪ ,‬חלק מהישראליות החילונית היא‬ ‫ביסודה דרך שונה להביע את הרעיון שזהות יהודית אינה‬ ‫צריכה להיות דתית‪ ,‬אלא שבלבה גלומה החברות בעם‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫אמנם כארבעה מתוך חמישה ישראלים אינם‬ ‫מנהלים אורח חיים אורתודוקסי‪ ,‬אך רוב היהודים‬ ‫החילונים אינם אנטי–דתיים‪ ,‬ולפחות ‪ 85‬אחוז‬ ‫מהם מנהלים אורח חיים יהודי ברמות שונות של‬ ‫הקפדה ורואים עצמם כבעלי זהות יהודית‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪8‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬לישראלי החילוני שמור כיסא אצל‬ ‫השולחן היהודי‪ ,‬וגם הוא תורם לעיצוב השיח היהודי‬ ‫בישראל‪ .‬אבל אחת ממגבלות השבט הזה היא שהאנרגיה‬ ‫שהוא משקיע בהרחקת היהדות מרשות הרבים באה על‬ ‫חשבון האנרגיה שנחוצה כדי לפתח חזון חיובי כלשהו‬ ‫לגבי הזהות הישראלית‪.‬‬ ‫הזרים שמבפנים‪ :‬הלא–יהודים היהודים‬ ‫השבט הצעיר ביותר בישראל מונה כ–‪ 350,000‬עולים‬ ‫מחבר המדינות שזכאים לאזרחות מכוח חוק השבות‬ ‫אף שאינם מוכרים כיהודים בידי הרבנות ‪ -‬ולמעשה גם‬ ‫לא בידי רוב הישראלים‪ ,‬ובהם חילונים‪ ,‬שלדידם יהודי‬ ‫הוא רק מי שאמו יהודייה או מי שהתגייר‪ .‬חוק השבות‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מעניק אזרחות אוטומטית בערך לכל מי‬ ‫שחוקי נירנברג היו מסווגים אותו כיהודי ‪ -‬כלומר כל ילד‬ ‫או נכד ליהודי‪ ,‬ובתנאי שלא המיר את דתו‪.‬‬ ‫היהודים הלא–יהודים‪ ,‬כפי שכינה אותם החוקר ד"ר אשר‬ ‫כהן ‪ -‬ובהם גם בני זוג של יהודים סובייטים לשעבר‬ ‫שעלו לארץ ‪ -‬הם חלק בלתי נפרד מן החברה היהודית‬ ‫בישראל‪ .‬הם חיים בין ישראלים יהודים‪ ,‬לומדים בבתי‬ ‫ספר ממלכתיים יהודיים‪ ,‬משרתים בצבא‪ ,‬ובאופן כללי‬ ‫אינם מובחנים מן האוכלוסייה היהודית בישראל‪ .‬חלקם‬ ‫עדיין רואים בעצמם נוצרים ומקיימים את מנהגי דתם‬ ‫הקודמת‪ ,‬אבל אלה מיעוט‪ .‬רובם רואים עצמם חלק מן‬ ‫השבט הישראלי החילוני‪.‬‬ ‫מנקודת מבט תרבותית‪ ,‬הלא–יהודים היהודים נטמעים‬ ‫בהדרגה אל תוך תרבות הרוב היהודית ורואים את‬ ‫עצמם כיהודים‪ .‬תהליך זה מואץ בצה"ל‪ ,‬שמציע תוכנית‬ ‫לימודי יהדות אינטנסיבית‪ .‬רבים מן הלא–יהודים היהודים‬ ‫בוחרים לעבור את התוכנית במסגרת השירות הצבאי‪,‬‬ ‫ובאמצעותה הם נטמעים בציבור היהודי‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫יעדה המקורי של התוכנית‪ ,‬גיור המוני‪ ,‬רחוק מהשגה;‬ ‫הדרישות המחמירות של הרבנות האורתודוקסית הוכחו‬ ‫כבלתי–מציאותיות לחלוטין עבור מרבית הלא–יהודים‬ ‫היהודים‪ ,‬ועל כן שיעור המתגיירים השנתי בשלב זה אינו‬ ‫עולה על כחצי אחוז מסך ‪ 350,000‬בני השבט הזה‪.‬‬ ‫הדילמה שהלא–יהודים היהודים ניצבים בפניה בהיותם‬ ‫שייכים–לא שייכים חודרת לתודעה הלאומית באופן‬ ‫החריף ביותר כאשר אחד מהם נופל בקרב ועולה שאלת‬ ‫הקבורה היהודית‪ .‬במקרים אלה תחושת ההגינות‪ ,‬בצד‬ ‫ההכרה כי השירות בצה"ל כמוהו כמעין גיור חילוני‪,‬‬ ‫מביאה את הצבא לאלתר פתרונות בבתי הקברות‬ ‫הצבאיים‪ .‬אותו דיסוננס מובלט חדשות לבקרים כאשר‬ ‫בני השבט מבקשים להינשא ליהודים‪ .‬ייתכן שהלחץ‬ ‫הציבורי יכפה לבסוף את מיסוד הנישואין האזרחיים‬ ‫בישראל‪ ,‬כיוון שאי אפשר בשום פנים לכפות על‬ ‫מהגר את חובות האזרחות ובתוך כך לשלול את זכותו‬ ‫להינשא‪ .‬יש לקוות גם שהרבנות הראשית תגמיש את‬ ‫הסטנדרטים שלה לגיור‪ ,‬אף שקשה לראות את הדבר‬ ‫קורה בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫למרות כל אלו‪ ,‬מנקודת מבט חינוכית שבט זה מחולל‬ ‫תמורה של ממש‪.‬‬ ‫לקראת נרטיב משותף‬ ‫ישראל היא מדינה מסובכת בהרבה מכפי שנרמז במודל‬ ‫הדתי–חילוני‪ .‬כארבעה מתוך חמישה ישראלים אינם‬ ‫מנהלים אורח חיים אורתודוקסי‪ ,‬אך בקושי אחד משני‬ ‫ישראלים יכנה עצמו חילוני‪ .‬רוב היהודים החילונים אינם‬ ‫אנטי–דתיים‪ ,‬ולפחות ‪ 85‬אחוז מהם מנהלים אורח חיים‬ ‫יהודי ברמות שונות של הקפדה ורואים עצמם כבעלי‬ ‫זהות יהודית‪ .‬לפחות שניים מתוך שלושה ישראלים‬ ‫יהודים ‪ -‬ובהם גם המוני חילונים ‪ -‬רואים באורתודוקסיה‬ ‫גרסה אותנטית בלעדית של המסורת היהודית הדתית‪.‬‬ ‫אף שהגיוון היהודי פורח ברמה הפרטית‪ ,‬השבטים‬ ‫השונים ‪ -‬פרט לאורתודוקסי ‪ -‬מגלים פסיביות ניכרת‬ ‫בזירה הציבורית‪ .‬הם אינם לוחצים לקבלת תקציבים‬ ‫לחינוך ילדיהם והם מוכנים לשמר את הסטטוס‪-‬קוו‬ ‫ביחסי דת ומדינה גם כשהוא פוגע בזכויות הפרט שלהם‪.‬‬ ‫הרוב בישראל ממשיך להשלים עם כוחו של הממסד‬ ‫האורתודוקסי‪ ,‬ומתפשר בנושאי חופש דת לטובת קיום‬ ‫קואליציות פרלמנטריות‪ .‬פסיביות זו מסכנת בטווח‬ ‫הארוך את יכולתם של הישראלים לקיים את הגיוון הדתי‬ ‫שלהם גם ברמה הפרטית‪.‬‬ ‫למרות המחלוקות הרבות בין ששת השבטים היהודיים‬ ‫בישראל‪ ,‬יש להם גם הרבה במשותף‪ .‬העובדה שרוב‬ ‫גדול בקרב יהודי ישראל קשורים במידה כלשהי‬ ‫במסורת היהודית‪ ,‬מאפשרת בנייה של נרטיב משותף‬ ‫וזהות קולקטיבית‪ .‬אלא שלשם כך יידרשו כל השבטים‬ ‫הלא–אורתודוקסיים לחזק את מחויבותם לנרטיבים‬ ‫היהודיים שלהם‪ ,‬ואילו החרדים והציונים‪-‬הדתיים‬ ‫יידרשו לחזק את בריתם עם המדינה‪ .‬בה בעת‪ ,‬בניית‬ ‫הנרטיב המשותף תצריך תרבות מחלוקת חדשה בצד‬ ‫טיפוח תרבות של סובלנות ופלורליזם דתי‪ .‬ששת שבטי‬ ‫ישראל יוכלו להתחבר רק אם כל בניהם יחושו בטוחים‬ ‫ומוערכים‪ .‬שאלת הנכונות לעבוד יחדיו ‪ -‬בשתי החזיתות‬ ‫ היא השאלה החשובה ביותר העומדת כיום בפני‬‫הציונות והמדינה היהודית‪.‬‬ ‫‪1‬הנתונים מתבססים על ניתוח סקרים של מכון גוטמן‬ ‫משנת ‪ 2008‬ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת‬ ‫‪ .2007‬הסקר של מכון גוטמן אימץ ארבע קטגוריות‪:‬‬ ‫חרדים ‪ ,9% -‬דתיים ‪ ,10% -‬מסורתים ‪ ,30% -‬וחילונים‬ ‫ ‪ .51%‬סקר הלמ"ס אימץ חמש קטגוריות‪ :‬חרדים ‪-‬‬‫‪ ,7%‬דתיים ‪ ,10% -‬מסורתים דתיים ‪ ,14% -‬מסורתיים‬ ‫לא‪-‬דתיים ‪ ,25%‬חילונים ‪ .44% -‬שני הסקרים מציגים את‬ ‫החילוניות כקטגוריה יחידה ומונוליטית וכן כשבט הגדול‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬ונמנעים מלשקף את מגוון ההצהרות‬ ‫שהנשאלים מן הקבוצה הזו נתנו בתשובה לשאלות בדבר‬ ‫התנהגותם הדתית והיהודית‪.‬‬ ‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪9‬‬