ששת שבטי ישראל - מכון שלום הרטמן

‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪2‬‬
‫אריאל ירוזלימסקי‬
‫יום העצמאות‪ ,‬ירושלים‪.2008 ,‬‬
‫הקטגוריות "חילוני" ו"דתי"‬
‫מעולם לא הכילו את כלל‬
‫הזהויות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫דניאל הרטמן‬
‫החלוקה הישראלית‬
‫הוותיקה בין דתיים‬
‫לחילונים הפכה‬
‫לאנכרוניזם‪,‬‬
‫ומחורבותיה עשויה‬
‫לעלות זהות‬
‫קולקטיבית שבעבר‬
‫הייתה בלתי אפשרית‬
‫ששתשבטי‬
‫ישראל‬
‫ציבור היהודי בישראל נחלק באופן קלאסי לשניים‪ :‬חילונים ודתיים‪ .‬בניגוד‬
‫למציאות הצפון–אמריקנית‪ ,‬שבה היהדות משופעת במגוון של זרמים‪ ,‬אמונות‬
‫והתארגנויות קהילתיות‪ ,‬בישראל הזהות היהודית נתפסת לרוב על פי חלוקות חדות‬
‫ושטוחות‪ .‬לדעתם של ישראלים רבים‪ ,‬לרבות חילונים גמורים‪ ,‬הדת היא נחלת הדתיים ורק‬
‫האורתודוקסיה מגלמת את היהדות‪ .‬גישת הכול–או–לא–כלום הנובעת מתפיסה זו משרתת‬
‫היטב את שני המחנות שעיצבו את השיח הדתי ההיסטורי בישראל‪ :‬החילונים והאורתודוקסים‪.‬‬
‫תפיסת החילונים את היהדות כקיצונית ובלתי–מתפשרת חיזקה את המהפכה שיזמו נגד‬
‫היהדות הקלאסית‪ ,‬ואילו התייחסותם המבטלת של האורתודוקסים אל החילוניות כאל‬
‫שממה רוחנית א ִפשרה להם לטפח את המיתוס שלפיו הם הנשאים הבלעדיים של היהדות‬
‫האותנטית במדינה היהודית‪.‬‬
‫חברה‬
‫‪‬‬
‫הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון‬
‫שלום הרטמן‪ .‬ספרו‪ ,‬גבולות היהדות‪,‬‬
‫ייצא לאור בקרוב‪.‬‬
‫מאנגלית‪ :‬יניב פרקש‬
‫גישות אלו‪ ,‬שיסודן בטעות משותפת‪ ,‬א ִפשרו לסטטוס–‬
‫קוו לשרוד בשקט יחסי יותר מחצי מאה‪ .‬ישראלים‬
‫חילונים‪ ,‬שבראש מעייניהם לא עמד חופש הבחירה‬
‫בתוך הדת‪ ,‬אלא חופש הבריחה מן הדת באשר היא‪,‬‬
‫אימצו מדיניות של פסיביות קיצונית‪ .‬מאחר שמה‬
‫שעמד בראש מעייניהם היה הגבלת השפעתה של‬
‫הדת הממוסדת על חייהם‪ ,‬לא היה להם עניין ללחוץ‬
‫על הפוליטיקאים כדי שיקדמו את הפלורליזם הדתי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הצלחתה של הפוליטיקה האורתודוקסית‬
‫לסכל את הפלורליזם הדתי התאפשרה בזכות שיתוף‬
‫הפעולה של הרוב ה"חילוני" שביקש להיות חופשי‬
‫מדת‪ .‬שהרי פלורליזם דתי הוא בעל ערך קודם כול‬
‫עבור מי שמבקש להשתתף בחיי הדת‪ .‬כל עוד מוסדות‬
‫דת משפיעים רק על ציוני דרך ספורים בחיי היהודי‬
‫הישראלי הממוצע ‪ -‬לידה‪ ,‬נישואין ופטירה ‪ -‬הוא מוכן‬
‫לסבול אותם למרות טיבם המנכר‪ .‬אדרבה‪ ,‬הניכור רק‬
‫הועיל‪ ,‬משום שכל מפגש שלילי עם האורתודוקסיה‬
‫חיזק את הדימוי הנלעג של היהודי הדתי והעצים את‬
‫המחויבות האידאולוגית לחילוניּות‪.‬‬
‫המנהיגות האורתודוקסית‪ ,‬מצדה‪ ,‬ביקשה לחזק את‬
‫שליטתה ביהדות ובמוסדותיה ולדאוג לרווחת קהילותיה‪.‬‬
‫בזירת החינוך הייתה מטרתה‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬להבטיח מימון‬
‫ממשלתי לבתי הספר שלה ולאו דווקא לקדם את חינוכם‬
‫היהודי של תלמידים חילונים‪ .‬גם כאן סייעו לה החילונים‪,‬‬
‫שחששו מפני הסתננות הדת אל בתי הספר החילוניים‪.‬‬
‫גישות קוטביות אלו עיוותו במשך דורות את הדרך שבה‬
‫רוב הישראלים הבינו את הזהות היהודית בכלל‪ ,‬ואת‬
‫זהותם שלהם בפרט‪.‬‬
‫כאשר היהודיּות מתבטאת או בחילוניּות נטולת תוכן‬
‫יהודי‪ ,‬או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬בדתיות קיצונית וטקסית‪ ,‬אנשים‬
‫מתקשים לטפח תחושות וגישות מורכבות יותר כלפי‬
‫חייהם היהודיים‪ .‬הפריזמה הדתית–חילונית משמשת‬
‫אפוא כנבואה המגשימה את עצמה ‪ -‬היא כולאת את‬
‫הדורות הבאים באופקיה הצרים‪ ,‬ויוצרת‪ ,‬דווקא בתוך‬
‫מדינת היהודים המודרנית‪ ,‬מדבר יהודי‪.‬‬
‫במציאות‪ ,‬הקטגוריות "חילוני" ו"דתי" מעולם לא הכילו‬
‫את כלל הזהויות היהודיות בישראל‪ .‬ראשית‪ ,‬מגזר גדול‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬ובראשו המזרחים‪ ,‬מגדיר עצמו‬
‫זה עשרות שנים כמסורתי ולא כאורתודוקסי‪ .‬אלא‬
‫שהשפעת הציבור הזה על השיח הדתי הוגבלה‪ .‬זהותם‬
‫הדתית של המזרחים נותרה חבויה‪ ,‬ומבחינת האליטות‬
‫האשכנזיות גם בלתי רלוונטית‪.‬‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪4‬‬
‫המצב השתנה תחילה עם קץ ההגמוניה של הציונות‬
‫הסוציאליסטית ותזוזת עדות המזרח מן השוליים אל‬
‫מרכזי הכוח וההשפעה התרבותית‪ ,‬ואחר כך עם העלייה‬
‫הפוסט–קומוניסטית‪ ,‬שגיוונה עוד יותר את המציאות‬
‫החברתית‪ ,‬התרבותית והיהודית בישראל‪ .‬כיום ברור‬
‫שההבחנה הישנה בין ישראל חילונית לדתית אינה‬
‫מספיקה עוד כדי לתאר את הדינמיקה המורכבת‬
‫המאפיינת את החברה היהודית בישראל‪ .‬יש צורך‬
‫בהגדרות חדשות‪.‬‬
‫למיפוי רוחני מחודש של ישראל נודעת חשיבות חינוכית‬
‫גדולה‪ .‬סיווג עשיר ורחב יותר של הזהויות היהודיות‬
‫בישראל יוכל לא רק לתאר טוב יותר את המציאות‪,‬‬
‫אלא גם לשמש נבואה המגשימה את עצמה ‪ -‬בדיוק‬
‫כשם שהסיווג הצר של שנות המדינה הראשונות הסב‬
‫נזק כבד למעמדה של היהדות בישראל‪ .‬כאשר החברה‬
‫הישראלית תבין את עצמה כחברה המכילה גוונים‬
‫יהודיים עשירים יותר‪ ,‬ייפתח פתח לישראלים רבים‬
‫שקודם לכן הוגבלו בדיכוטומיה של הכול–או–לא–כלום‪,‬‬
‫לבחון את רגשותיהם הדתיים ואת נטייתם הרוחנית באור‬
‫רגיש יותר‪ ,‬ואף לבנות את זהותם במונחים קרובים יותר‬
‫למי שהם באמת‪ ,‬במקום להתיישר לפי אידאולוגיות של‬
‫אחרים המתאמצות לגייס חברים חדשים לשורותיהן‪.‬‬
‫את חלוקת הדתי–חילוני הישנה יש להחליף במודל‬
‫חדש‪ .‬האוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת משש תת–‬
‫תרבויות רציפות‪ ,‬שלכל אחת מהן נרטיב‪ ,‬אידאולוגיה‬
‫ואורח חיים משלה‪ .‬ששת השבטים הללו יכולים בקלות‬
‫להיספר גם כשנים–עשר או שמונה–עשר‪ ,‬כיוון שכל אחד‬
‫מהם מכיל אפשרויות רבות לחלוקות משנה‪ ,‬אבל למען‬
‫הבהירות אתמקד בששת השבטים המרכזיים‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫ואזכיר את חלוקות המשנה הרלוונטיות‪ .‬אלה אפוא‬
‫‪1‬‬
‫ששת שבטי ישראל היהודית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫החרדים ‪ -‬כמעט ‪ 10%‬מהציבור היהודי‬
‫הציונות הדתית ‪ -‬כ–‪10%‬‬
‫הציבור המסורתי ‪35%-30% -‬‬
‫החילונים היהודים ‪35%-30% -‬‬
‫החילונים הישראלים ‪10% -‬‬
‫הלא–יהודים היהודים ‪ -‬כ‪5%-‬‬
‫נבחן אותן כסדרן‪.‬‬
‫"חדש אסור מן התורה"‬
‫השבט החרדי צפוי לגדול באופן דרמטי בדור הבא‪ ,‬כיוון‬
‫ששיעור הילודה בקרבו גבוה פי שלושה לערך מזה‬
‫של היהודים האחרים בישראל‪ .‬שבט זה מוגדר בראש‬
‫ובראשונה על פי גישתו למודרנה‪ .‬על פי הנרטיב החרדי‪,‬‬
‫המודרנה אינה טומנת בחובה כל בשורה לחיפוש הדתי‪.‬‬
‫נהפוך הוא ‪ -‬יהודי אדוק מוכרח להתקיים במצב של‬
‫חרדה‪ ,‬לא רק מפני האל אלא גם מפני כל חידוש שעלול‬
‫להרחיקו מן האלוהים וממצוותיו‪ ,‬כפי שהם מיוצגים‬
‫ביהדות המסורתית‪.‬‬
‫כאשר היהדות הרפורמית הכתה שורש במרכז אירופה‪,‬‬
‫הרחיב החת"ם סופר (הרב משה סופר‪)1839-1762 ,‬‬
‫את הפסיקה המשנאית "חדש אסור מן התורה"‬
‫(שהתייחסה באופן ספציפי לתבואה "ישנה" מול‬
‫"חדשה") לכדי מוטו עממי שעד היום מכיל בתוכו את‬
‫האידאולוגיה של היהדות החרדית‪ .‬לפי תפיסת החרדים‪,‬‬
‫המודרניות מאיימת לסלף את היהדות האותנטית‬
‫שבוטאה ברציפות לאורך יותר מ–‪ 3,000‬שנה‪ .‬התעלות‬
‫דתית תיתכן רק אגב בידול מהעולם המודרני ומחידושיו‬
‫ אם לא הטכנולוגיים והכלכליים אז לפחות הערכיים‪,‬‬‫ההגותיים‪ ,‬והתרבותיים‪ .‬בידול זה‪ ,‬אשר בעבר נכפה‬
‫באמצעות חומות הגטו שהקימה הסביבה הלא–יהודית‬
‫מסביב לקהילה היהודית‪ ,‬נבנה מחדש בארץ כגטו מרצון‬
‫שמרכיביו הם‪ :‬השכונה הנפרדת‪ ,‬הלבוש הנבדל‪ ,‬השפה‬
‫הייחודית‪ ,‬מדיניות הכשרות שמסכלת כמעט כל מגע‬
‫חברתי עם לא–חרדים‪ ,‬הכנסת כל גבר לישיבה למשך‬
‫שנים ארוכות ככל האפשר‪ ,‬מזעור המגע עם העולם‬
‫החיצון וצמצום סיכויי השפעתו‪ .‬כאמור בפרקי אבות‪,‬‬
‫"הפוך בה והפוך בה‪ ,‬דכולא בה" ‪ -‬כל מה שצריך אדם‬
‫לדעת כבר מצוי בתורה‪ .‬אין צורך להרים את העיניים אל‬
‫מה שמע ֵבר לה‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬שהיא עצמה תוצר המודרנה‪ ,‬חפה אפוא‬
‫מכל ערך דתי‪ .‬ארץ ישראל אולי נוצרת בתוכה סגולות‬
‫רוחניות ייחודיות ומצוות הלכתיות בלעדיות ‪ -‬ובהן‬
‫המגורים בארץ ‪ -‬אבל למדינה המודרנית אין משמעות‬
‫דתית כלשהי‪ .‬אדרבה‪ ,‬לפי הגישה החרדית הציונות היא‬
‫עלבון לאמונה שרק האלוהים‪ ,‬אשר ציווה על הגלות‪,‬‬
‫רשאי לסיים אותה‪ .‬דחיקת הקץ באמצעות הקמת ממשל‬
‫מדיני יהודי חדש כמוה כהתמרדות נגד רצון האל‪.‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬היהודים בישראל‪ ,‬הנשלטים בידי חוק‬
‫חילוני מודרני‪ ,‬מצויים עדיין תחת שלטון זר למעשה ‪-‬‬
‫כמו היהודים ברוסיה הצארית או באמריקה הנוכחית‪.‬‬
‫כדי לקדם את ערכיו ואת יעדיו הדתיים‪ ,‬כמו לימוד תורה‬
‫והולדת ילדים‪ ,‬השבט החרדי בוחר נציגים משלו לכנסת‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬רובו המכריע מסרב לשרת בצבא‪ ,‬סירוב שגם‬
‫משקף וגם מנציח את ההתבדלות מהעולם החיצון‬
‫בכלל‪ ,‬והציוני בפרט‪.‬‬
‫שיעור הילודה העולה‪ ,‬העמידות (לכאורה) בפני כל‬
‫שינוי‪ ,‬וכוחו הפוליטי החריג‪ ,‬העניקו לשבט החרדי הילה‬
‫של יציבות ועוצמה‪ .‬אבל בשנים האחרונות הצטרפו כמה‬
‫גורמים לשחיקה זוחלת של הגבולות בינו ובין הציבור‬
‫הרחב‪ .‬שיעור הילודה הגבוה של החרדים הגדיל את‬
‫תלותם בקצבאות הילודה‪ ,‬ואלה החלישו במידה ניכרת‬
‫את ההתנערות האידאולוגית של ציבור זה ממדינת‬
‫ישראל‪ .‬נציגיו בכנסת‪ ,‬אשר שנים רבות עסקו רק‬
‫בסוגיות שהשפיעו ישירות על קהל בוחריהם‪ ,‬משתתפים‬
‫כיום דרך שגרה בדיונים על ביטחון המדינה ואתגריה‬
‫המדיניים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעקבות התפתחות שהשלכותיה‬
‫ארוכות הטווח טרם התבררו‪ ,‬גברים חרדים משתלבים‬
‫בשוק העבודה הכללי‪ .‬השתלבות זו נובעת מאילוצים‬
‫חומריים‪ ,‬אך בתוך כך היא מנמיכה את המחיצות שבין‬
‫החרדים ובין העולם החיצון‪.‬‬
‫גם הטרור הפלסטיני שגאה בעשור הקודם הגדיל את‬
‫מעורבות החרדים ברשות הרבים הישראלית‪ .‬השמירה‬
‫על כבוד המת כמצווה דתית ‪ -‬אשר תכופות מעוררת‬
‫התנגדות חרדית ליוזמות בנייה החושפות קברות‬
‫יהודים ‪ -‬גרמה כעת לגברים חרדים להתנדב להבטיח‬
‫את קדּושתן של גופותיהם של קורבנות הטרור‪ .‬מסכי‬
‫הטלוויזיה התמלאו בתמונות של גברים חרדים מושיטים‬
‫עזרה לפצועים באתרי פיגועים וסורקים הריסות‬
‫בניסיונות עיקשים לאתר פיסות אדם‪ .‬מעשי החמלה‬
‫האלה לא נעלמו מעיני שאר הציבור‪ ,‬והוא החל לראות‬
‫את הקהילה המבּודדת והזרה הזו באור חדש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬נבחר יהודה משי–זהב‪ ,‬יו"ר ארגון זק"א‬
‫(זיהוי קורבנות אסון)‪ ,‬להדליק משואה בטקס יום‬
‫העצמאות בהר הרצל‪ .‬הרגע שבו הדליק את המשואה‬
‫ודקלם "לתפארת מדינת ישראל" היה קו פרשת מים‬
‫ביחסים בין החרדים לשבטי ישראל האחרים‪ ,‬ואולי הוא‬
‫גם סימן את תחילתה של הבנה עצמית חדשה בתוך‬
‫השבט החרדי פנימה‪.‬‬
‫"וִירשתם אותה‪ ,‬וִישַבתם בה"‬
‫בניגוד לחרדים‪ ,‬השבט הציוני–דתי שואף לאזן מחויבות‬
‫בלתי מעורערת להלכה עם מעורבות פעילה בעולם‬
‫המודרני‪ .‬הרב אברהם יצחק קוק‪ ,‬מן האבות המייסדים‬
‫של הציונות הדתית‪ ,‬לימד שהעולם וכל אשר בו הם‬
‫תוצרי הרצון האלוהי‪ ,‬וממילא בעלי ערך‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫הציונים הדתיים לא זו בלבד שאינם מתרחקים מהעולם‬
‫החילוני‪ ,‬אלא הם באים בכוונה תחילה בשערי המודרנה‬
‫בכלל‪ ,‬והישראליות בפרט‪.‬‬
‫עבור הציונות הדתית מדינת ישראל לא רק נסבלת‬
‫מבחינה דתית; היא פרי תוכנית אלוהית‪ .‬בניגוד לחרדים‪,‬‬
‫הרואים במאבק למען עצמאות יהודית מרד באלוהים‪,‬‬
‫הציוני הדתי רואה בתקומת ישראל "אתחלתא דגאולה"‪,‬‬
‫השלב הראשון בימות המשיח ובגאולת היהודים והעולם‪.‬‬
‫התמיכה במדינה היא אפוא מעשה יהודי לעילא ואף‬
‫בסיס לעיצוב הזהות היהודית‪ ,‬גם אם אסור שזו תסתור‬
‫את שמירת המצוות‪.‬‬
‫עבור השבט החילוני–יהודי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אדמתה‪ ,‬תרבותה וערכיה‬
‫הם יסודות לחיים יהודיים חדשים‬
‫שמחליפים את בית הכנסת‪ ,‬את‬
‫האמונה הדתית ואת קיום המצוות‪,‬‬
‫וה"ישראליּות" היא ביטוי חדש ופורה‬
‫לחיים היהודיים של פעם‬
‫על כן‪ ,‬אחת המטרות המרכזיות של הציונות הדתית‬
‫בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיום המדינה הייתה‬
‫השגת הרמוניה בין שגרת היום–יום ובין המשפט העברי‪.‬‬
‫הקמת הרבנות הראשית והרבנות הצבאית והבטחת‬
‫ההגמוניה האורתודוקסית בתחומי האישות‪ ,‬הגיור‬
‫והכשרות אפשרו לציונים הדתיים להיעשות חברים‬
‫מלאים בחברה הישראלית בלי להתפשר על אמות‬
‫המידה ההלכתיות שלהם‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬במרוצת השנים השתנו הדגשים העיקריים‬
‫של הציונות הדתית‪.‬‬
‫הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים והשיבה למקומות‬
‫הקדושים התפרשו בציונות הדתית כהצדקה נחרצת‬
‫לתפיסת המדינה החילונית בתור כלי זמני להולדת‬
‫הגאולה האלוהית‪ .‬קיום הצו האלוהי לרשת את הארץ‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪5‬‬
‫ולשבת בה כפשוטו הפך לאבן הפינה האידאולוגית‬
‫החדשה של שבט זה‪.‬‬
‫עם השנים ויתר מחנה הציונות הדתית על שליטתו‬
‫ברבנות הראשית ‪ -‬מעוז המעורבות האזרחית שלו ‪-‬‬
‫ובאופן פסיבי מסר אותה לידי חרדים‪ .‬במקום זאת הוא‬
‫בחר להתמקד במוסד שיבטיח כי ארץ ישראל תישאר‬
‫בידיים יהודיות‪ :‬הצבא‪ .‬כרבע מן הקצונה הזוטרה ביחידות‬
‫הקרביות בצה"ל הם בני שבט זה‪ ,‬ונוכחות הציונים‬
‫הדתיים בדרגים הבכירים של צה"ל‪ ,‬שבעבר לא עלתה‬
‫על הדעת‪ ,‬היא היום חזון נפרץ‪ .‬בזירה הפוליטית‪ ,‬מנהגה‬
‫הנושן של המפד"ל להצטרף לכל קואליציה הוחלף‬
‫במדיניות המעדיפה ממשלות בעלות קו מדיני ניצי‪ ,‬או‬
‫ישיבה באופוזיציה‪ .‬הכושר ההיסטורי שלה להפיק את‬
‫המיטב ממצב מורכב‪ ,‬ואף ליצור בתוכו ‪ -‬אבד לה‪.‬‬
‫לתמורה הזו נודע מחיר כבד‪ .‬עם התקדמותו של‬
‫תהליך אוסלו מצאו עצמם הציונים הדתיים נדחקים‬
‫בהדרגה אל שולי הקונצנזוס הלאומי‪ ,‬לאחר שבעבר‬
‫הקפידו להתמקם במרכז ההסכמה הציונית‪ .‬כך קרה‬
‫שההתמסרות לאידאל ההתנחלות הובילה את השבט‬
‫הזה לרשת את מקומם של החרדים כשבט הקיצוני‬
‫והשולי בחברה הישראלית‪.‬‬
‫משבר הזהות של השבט הזה הוחרף עם ההתנתקות‬
‫מעזה‪ ,‬שאילצה אותו להתמודד עם שבר אידאולוגי‬
‫חריף לאור הקרע שבין הנאמנות למדינה ובין נאמנות‬
‫ליהדות‪ .‬לראשונה מסרה מדינת ישראל מרצונה פיסה‬
‫מהארץ המובטחת‪ .‬בכך‪ ,‬לשיטת השבט הזה‪ ,‬היא הפרה‬
‫את הדין היהודי ועיכבה את הגאולה‪ .‬יסודות השותפות‬
‫בין הציונות הדתית למדינה נסדקו‪ .‬הציונים הדתיים לא‬
‫יכולים היו עוד להניח שנאמנות למדינה לעולם לא תבוא‬
‫על חשבון הנאמנות להלכה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬גם בעטיה של ההתנתקות נמנעו הציונים‬
‫הדתיים מלשבור את הכלים‪ .‬בסופו של יום הם שמרו‬
‫על מקומם בחברה הישראלית וביכרו את המדינה על‬
‫הארץ‪ .‬החשש מפני סרבנות המונית בקרב החיילים‬
‫הרבים המזוהים איתה התבדה‪ ,‬והמתנחלים נמנעו‬
‫מלפנות להתנגדות אלימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מנהיגיו של השבט‬
‫הזה הבהירו למחרת הטראומה שעברו כי לא ישלימו עם‬
‫שחזור ההתנתקות ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫כיפה בכיס‬
‫השבט המסורתי‪ ,‬הכולל כשליש מהישראלים היהודים‪,‬‬
‫שובר באופן הבולט ביותר את ההבחנה הנפוצה בין דתי‬
‫לחילוני‪ .‬כמו בני הציונות הדתית‪ ,‬הישראלים המסורתים‬
‫משוקעים ראשם ורובם בעולם המודרני‪ .‬גם הם חלק‬
‫בלתי נפרד מן החברה‪ ,‬הפוליטיקה והתרבות הישראלית‪,‬‬
‫אם כי הם ממעיטים להדגיש את קדושתה המיסטית של‬
‫הארץ‪ .‬ייחודיותו של שבט זה היא בגישתו לקיום מצוות;‬
‫גישה שמקומה בעיצוב אורח החיים היהודי בישראל‬
‫הולך וגדל‪.‬‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪6‬‬
‫מאפיין מרכזי של היהדות המסורתית הוא שעקרונית‬
‫היא רואה באורתודוקסיה את הצורה האותנטית‬
‫והמחייבת של היהדות‪" .‬עקרונית"‪ ,‬משום שהמאפיין‬
‫השני של היהדות המסורתית הוא שהמשתייכים אליה‬
‫אינם מצייתים תמיד לפרשנות האורתודוקסית‪ ,‬אלא‬
‫מרגישים חופשיים לבחור מה מהוראותיה לקיים וממה‬
‫להתעלם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬קיום המצוות הסלקטיבי הזה‬
‫אינו ממלא אותם רגשות אשם‪ ,‬ומצד אחר הוא מעולם‬
‫לא מּוסד בתור גישה חלופית ביהדות‪ .‬לדידם של‬
‫המסורתיים האורתודוקסיה מייצגת את החיים היהודיים‬
‫האותנטיים‪ ,‬כי כך חיו אבותיהם וכך חי כיום הרב שאותו‬
‫הם מכבדים‪ .‬ואף על פי שאורח החיים שלהם עצמם‪,‬‬
‫המתאפיין בציות חלקי להלכה‪ ,‬סוטה מן האורתודוקסיה‪,‬‬
‫הם אינם מתיימרים כלל וכלל להציג את עצמם בתור‬
‫חלופה לאורתודוקסיה‪.‬‬
‫מקור הסתירה–לכאורה הזו נעוץ בסובלנות הדתית‬
‫של היהדות המזרחית ‪ -‬שמרבית בני השבט המסורתי‬
‫משתייכים אליה‪ .‬הקהילות האשכנזיות של אירופה‪,‬‬
‫בייחוד במאתיים השנים האחרונות‪ ,‬הקימו מחיצות‬
‫ברורות בין פנים לחוץ‪ ,‬בין כופר למאמין‪ ,‬בין שומר מצוות‬
‫לחילוני ולרפורמי‪ .‬מבחינתן‪ ,‬אדם יכול היה להיות או‬
‫בפנים או בחוץ‪ ,‬ומי שלא קיים את הנורמות ההלכתיות‬
‫של הקהילה במלואן מצא עצמו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בחוץ‪.‬‬
‫בקהילות המזרח‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא התפתחה מציאות‬
‫של סטייה אידאולוגית מההלכה‪ ,‬וממילא גם לא של‬
‫הרחקת סוטים מן ההלכה בידי רבנים שומרי חומות‪ .‬היו‬
‫שהקפידו יותר והיו שהקפידו פחות‪ ,‬אך לכולם נשמרו‬
‫מקום בבית הכנסת ומעמד בקהילה‪ ,‬והקהילה לא הייתה‬
‫אלא הקהילה האורתודוקסית‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬השבט המסורתי מקיף קשת רחבה של‬
‫אורחות חיים והגדרות עצמיות‪ ,‬ומתאפיין בדרגות שונות‬
‫של קיום מצוות‪ .‬באופן כללי המסורתים בקיאים בכללי‬
‫הטקס היהודי‪ .‬גברים מסורתים שאינם חובשים כיפה‬
‫בחיי היום–יום מכסים את ראשם בטבעיות בלוויות או‬
‫בחגיגות בר–מצווה‪ ,‬שבהן הם ניכרים על פי כיפה עם קפל‬
‫באמצע‪ ,‬שנשלפה זה עתה מהכיס‪ .‬הם יאמרו קדיש על‬
‫קרוב שנפטר ויֵדעו מה לעשות כשייקראו לעלות תורה‪.‬‬
‫לעתים הם הולכים לבית הכנסת בליל שבת ‪ -‬בייחוד אם‬
‫אבי המשפחה חי עדיין‪ ,‬ואם מתקיימת בביתם סעודת‬
‫ליל שבת עם קידוש וברכת "המוציא" ‪ -‬אבל ביום השבת‬
‫הם נוסעים למוקדי בילוי וקנייה‪ .‬הם חיים את מקצב לוח‬
‫השנה העברי ובקיאים בו‪ ,‬אבל לאו דווקא מקפידים על‬
‫כל כללי הטקס הכרוכים בו‪ .‬הם שומרים כשרות בישראל‬
‫אבל עשויים לאכול במסעדות לא כשרות בחו"ל ‪ -‬אם כי‬
‫לעולם לא יגעו בבשר חזיר או בפירות ים‪.‬‬
‫הבחירות הבלתי שיטתיות הללו נשלטות בידי שפע‬
‫שיקולים ונסיבות‪ ,‬ולעתים קרובות נקבעות בידי המסורת‬
‫ האמיתית או המדומיינת ‪ -‬של הוריהם‪ ,‬ואינן בהכרח‬‫פרי חתירה לעקביות ולכידות‪ .‬אבל חשוב להבין שדרגות‬
‫ההקפדה השונות אינן מרמזות כלל ועיקר על ניכור מן‬
‫היהדות‪ .‬יהודים מסורתים אוהבים את המסורת היהודית‪,‬‬
‫חשים שהיא מחייבת אותם ומשתתפים ברצון ובשמחה‬
‫במגוון רחב של טקסים ואירועים של מחזור החיים‬
‫היהודי‪ .‬חלק מן המסורתים רואים עצמם דתיים בהחלט‬
‫אריאל ירוזלימסקי‬
‫ואחרים אינם רואים עצמם דתיים‪ ,‬אבל אף לא אחד‬
‫מהם יקרא לעצמו חילוני‪.‬‬
‫היהדות המסורתית כרוכה בפשרות שצמחו בטבעיות מן‬
‫המציאות החיה‪ .‬זו יצרה איזון מופלא בין אהבת המסורת‬
‫לחיי העולם‪ ,‬אך היא הייתה יפה לשעתה‪ .‬מאז השתנו‬
‫הזמנים‪ .‬היום הציבור המסורתי מתמודד עם אתגרים‬
‫חדשים‪ .‬עם הסתלקותו ההדרגתית של דור הסבים‪,‬‬
‫יסודות המנהג שלהם הולכים ומתערערים‪ ,‬והמסורתים‬
‫נדרשים להכניס את עקרונותיהם למסגרת מושגית‪.‬‬
‫מעשה זה ידרוש מידה של התנתקות מן האורתודוקסיה‬
‫ורבניה והולדה של מנהיגות דתית עצמאית‪ ,‬או מאידך‬
‫גיסא‪ ,‬חזרה בתשובה בחיק האורתודוקסיה הקלאסית‪.‬‬
‫עתיד השבט המסורתי תלוי ביכולתו להגדיר עצמו מחדש‬
‫בקטגוריות מקבילות לאלו של התנועות הליברליות‬
‫בצפון אמריקה‪ ,‬אם כי בלבוש ישראלי‪ .‬לשם כך יהיה‬
‫על המסורתים לשנות באופן רדיקלי את נקודת המבט‬
‫הדתית שלהם‪ ,‬כי כמו השבט החרדי והשבט הציוני–דתי‪,‬‬
‫גם המסורתים רואים באורתודוקסיה ביטוי אותנטי יחיד‬
‫ליהודיּות‪.‬‬
‫יהדות כ"ישראליּות"‬
‫כמו השבט המסורתי‪ ,‬גם השבט החילוני–יהודי מונה כשליש‬
‫מן הציבור היהודי בישראל‪ .‬חבריו אינם דוחים את היהדות‬
‫כליל‪ ,‬אלא נוקטים כלפיה עמדה מעודנת יותר‪ ,‬קרובה‬
‫לעמדה המסורתית‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬גדילת התפקיד של‬
‫השבט הזה בחברה הישראלית של ימינו קשורה לתזוזה‬
‫של היהודים המסורתים אל מרכז ההוויה הישראלית‪ .‬עם‬
‫דעיכתן ההדרגתית של דעות קדומות כלפי בני עדות‬
‫המזרח שהאליטה האשכנזית הייתה נגועה בהן‪ ,‬נישואי‬
‫אשכנזים ומזרחים נעשו שכיחים‪ .‬עירוב העדות הזה חשף‬
‫אשכנזים חילונים למרכיבים של טקסיות יהודית שנעדרו‬
‫על פי רוב מאורח החיים של הוריהם‪.‬‬
‫חרדים בצה"ל‪ .‬מעורבות הציבור‬
‫החרדי ברשות הרבים הישראלית‬
‫גברה בשנים האחרונות‪ ,‬בין‬
‫השאר על רקע תפקידם בפינוי‬
‫זירות פיגועים‪.‬‬
‫ייחודו של שבט זה הוא בכך שאין הוא רואה באורתודוקסיה‬
‫את הנשא העיקרי של הזהות הדתית היהודית‪ ,‬וגם לא‬
‫את גילומה האותנטי‪ .‬מבחינתו‪ ,‬שורשי החילוניות היהודית‬
‫אמנם נטועים בעבר‪ ,‬אבל ביסודה היא מבשרת זהות‬
‫יהודית חדשה‪ .‬עבור שבט זה‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬אדמתה‪,‬‬
‫תרבותה וערכיה הם יסודות לחיים יהודיים חדשים‬
‫שמחליפים את בית הכנסת‪ ,‬את האמונה הדתית ואת‬
‫קיום המצוות‪ .‬ה"ישראליּות" היא ביטוי חדש ופורה לחיים‬
‫היהודיים של פעם‪ ,‬ולא תחליף לה‪ ,‬והיא משתקפת‬
‫במציאות העכשווית של העם היהודי במדינתו הריבונית‬
‫ובאתגרים הערכיים של חיי היום–יום במדינה היהודית‪.‬‬
‫בני השבט החילוני–יהודי אינם אתיאיסטים בהכרח‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬רובם מאמינים באלוהים אבל פשוט‬
‫אינם מעוניינים שאלוהים ינחה אותם או יצווה עליהם‪,‬‬
‫והם אינם מעוניינים בפולחן‪ .‬כפי שניסח זאת ס‪ .‬יזהר‪,‬‬
‫"להיות חילוני זה מעבר להיות לא–דתי‪ ,‬ומעבר להיות‬
‫בלתי מאמין באמונת הדתי ‪ ...‬להיות חילוני זה להיות בעל‬
‫תביעה לריבונות על חייו"‪.‬‬
‫היהודים החילונים האלה חשים בנוח עם היותו של לוח‬
‫השנה העברי ללוח השנה הלאומי‪ .‬סקרים מלמדים‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪7‬‬
‫שרובם הגדול של בני השבט הזה צמים ביום כיפור‬
‫ומשתתפים בסדר פסח‪ .‬רבים מהם בונים סוכות‪,‬‬
‫מדליקים נרות חנוכה‪ ,‬מתחפשים בפורים‪ ,‬נוטעים‬
‫עצים בט"ו בשבט‪ ,‬וכילדים נאספים סביב מדורות ל"ג‬
‫בעומר‪ .‬בשנים האחרונות הצטרף גם תיקון ליל שבועות‬
‫ללוח השנה של היהודי החילוני‪ ,‬החוגג עם הציבור‬
‫הדתי את חג מתן תורה‪ .‬הרוב מקיימים סעודת ליל‬
‫שבת‪ ,‬בדרך כלל בלי קידוש; חלקם עשויים להמשיך‬
‫את הערב בקולנוע או במועדון‪ .‬בני השבט הזה חשים‬
‫יהודים באמת‪ ,‬לא פחות מהמסורתים‪ ,‬מהחרדים או‬
‫מהציונים–דתיים‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬חילונים חשים בנוח עם‬
‫זהותם היהודית עוד יותר ממסורתים רבים‪ ,‬כיוון שהם‬
‫אינם חשים מחויבים למצוות שהם אינם מקיימים‪ ,‬ועל כן‬
‫הם לא חשים דיסוננס בין אורח החיים שהם דוגלים בו‬
‫תאורטית ובין זה שהם מנהלים בפועל‪.‬‬
‫הבדל נוסף בין השבטים הוא שהחילונים חשים ניכור‬
‫כלפי החרדים‪ ,‬להבדיל מהמסורתים‪ ,‬שלבם פחות‬
‫גס בחרדים‪ ,‬ולעתים קרובות הם אף מצביעים לש"ס‪.‬‬
‫השבט החילוני–יהודי דוחה את ההנחה החרדית‬
‫שעגלתו הרוחנית ריקה ‪ -‬כפי שניסח זאת אבי החרדיות‬
‫הישראלית‪ ,‬החזון אי"ש‪ ,‬במפגשו המפורסם עם דוד‬
‫בן–גוריון‪ .‬אבל כדי לקיים את תפיסתם העצמית בדבר‬
‫זהות יהודית מלאה‪ ,‬יצטרכו היהודים החילונים להכיר‬
‫טוב יותר את המסורת‪ .‬כפי שהעיר עמוס עוז על הפסוק‬
‫הידוע מסוף מגילת איכה‪" ,‬חדש ימינו כקדם"‪" ,‬אי‬
‫אפשר לחדש בלי קדם‪ ,‬ואין קיום לקדם בלי חידוש"‪.‬‬
‫לאור מצבה הקשה של הוראת היהדות במערכת החינוך‬
‫החילונית‪ ,‬המייצרת עמי–ארצות ולא אפיקורסים‪ ,‬תמורה‬
‫זו אמנם נראית כרגע קשה ביותר להשגה‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫היא מחויבת המציאות‪ ,‬ומהווה אתגר מרכזי לעתידה של‬
‫החילוניות היהודית‪.‬‬
‫ישראלי ותו לא‬
‫שבט החילונים הגמורים‪ ,‬אשר שלט שנים רבות‬
‫באליטה התרבותית בארץ‪ ,‬אינו רוצה לראות עצמו‬
‫מחויב לקטגוריות יהודיות כלשהן‪ .‬אם עבור השבט‬
‫החילוני–יהודי הישראליּות צובעת את המסורת היהודית‬
‫במשמעות חדשה‪ ,‬אצל החילונים הגמורים היא מחליפה‬
‫את היהדות לגמרי‪ .‬שבט זה מעדיף לראות עצמו‬
‫כישראלי ולא כיהודי‪ .‬ליהדות‪ ,‬כך הוא סבור‪ ,‬אולי היה‬
‫ערך בגולה‪ ,‬אבל עם השיבה לארץ והקמת המדינה אבד‬
‫עליה הכלח‪.‬‬
‫כמו השבט החילוני–יהודי‪ ,‬החילונים הגמורים אינם‬
‫חשים שמצוות ההלכה מחייבות אותם באופן כלשהו‪,‬‬
‫אבל בניגוד לחילונים–יהודים הם גם אינם חשים כל‬
‫צורך להשתתף בטקסי היהדות‪ .‬בני השבט חפים מכל‬
‫סנטימנטליּות כלפי החיים היהודיים‪ .‬לשבט זה משתייכת‬
‫אותה עשירית מיהודי ישראל שאינם צמים ביום כיפור‬
‫או מקיימים סדר פסח‪ .‬בשבילם‪ ,‬היהדות אינה אתוס‬
‫קולקטיבי וגם לא מורשת לאומית; היא נטל שיש‬
‫להשילו‪ .‬הישראלים החילונים רואים עצמם בנים לאומה‬
‫"נורמלית" כבני כל אומה אחרת‪ ,‬בעלי זהות "נורמלית"‬
‫המעוגנת בערכי מוסר אוניברסליים ולא בעבר יהודי‬
‫המבדל אותם מן העולם ומקיום בריא‪.‬‬
‫שבט זה הוא בעל נטיות ההתבוללות העמוקות ביותר בין‬
‫ששת שבטי ישראל‪ .‬מה שמשמר אותו הוא היותו נטוע‬
‫פיזית ופילוסופית בארץ ובמדינת ישראל‪ .‬מחוץ לישראל‬
‫היו בני שבט זה מתנתקים ממקור חיותם ונטמעים‬
‫בחברה הלא–יהודית‪ .‬אם אפשר למצוא אצלם שרידים‬
‫כלשהם ליהודיּות‪ ,‬אין אלה אלא יסודות ש"הולאמו"‬
‫ונספגו בנרטיב הישראלי החדש‪ .‬על כן הם מציינים את‬
‫חנוכה ופורים‪ ,‬ובמידה מסוימת גם את פסח; אבל רק‬
‫בתור חגים ישראליים‪.‬‬
‫אלו הישראלים המבקשים לא חופש דת אלא חופש מן‬
‫הדת‪ .‬שינוי‪ ,‬המפלגה שייצגה את השבט הזה ובינתיים‬
‫עברה מן העולם‪ ,‬תבעה נישואין אזרחיים ‪ -‬ולא היתר‬
‫לרבנים לא–אורתודוקסיים לחתן ישראלים‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫הישראלים החילונים מקבלים ברצון את שליטת‬
‫האורתודוקסיה ביהדות‪ .‬אליהם מתייחסת האימרה‬
‫הישראלית הידועה "בית הכנסת שאינני מתפלל בו‬
‫הוא אורתודוקסי"‪ .‬אחיזתה של הרבנות האורתודוקסית‬
‫ביהדות היא ברכה גדולה לישראלים אלו‪ ,‬משום שהיא‬
‫מקנה לגיטימציה לדחיית הדת שלהם‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬מאחר שהם בונים את זהותם הלאומית בצדם‬
‫של יתר הישראלים היהודים‪ ,‬אפילו החילוניים ביותר בהם‬
‫מתקשים להתנתק כליל מיהדותם‪ .‬כמעט כולם מ ָלים‬
‫את בניהם ומקיימים משהו מט ִקסי האבלות היהודיים‪.‬‬
‫הם מצהירים שהמכנה המשותף שיש להם עם אזרחים‬
‫דרוזים ובדואים ‪ -‬המשרתים עמם בצה"ל ‪ -‬רחב יותר‬
‫מאשר עם החרדים או עם יהודי התפוצות; אך נדמה כי‬
‫מדובר בגוזמה ולא בהערכה אמיתית של זהותם‪ .‬למרות‬
‫הרטוריקה הלעומתית‪ ,‬חלק מהישראליות החילונית היא‬
‫ביסודה דרך שונה להביע את הרעיון שזהות יהודית אינה‬
‫צריכה להיות דתית‪ ,‬אלא שבלבה גלומה החברות בעם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫אמנם כארבעה מתוך חמישה ישראלים אינם‬
‫מנהלים אורח חיים אורתודוקסי‪ ,‬אך רוב היהודים‬
‫החילונים אינם אנטי–דתיים‪ ,‬ולפחות ‪ 85‬אחוז‬
‫מהם מנהלים אורח חיים יהודי ברמות שונות של‬
‫הקפדה ורואים עצמם כבעלי זהות יהודית‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪8‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬לישראלי החילוני שמור כיסא אצל‬
‫השולחן היהודי‪ ,‬וגם הוא תורם לעיצוב השיח היהודי‬
‫בישראל‪ .‬אבל אחת ממגבלות השבט הזה היא שהאנרגיה‬
‫שהוא משקיע בהרחקת היהדות מרשות הרבים באה על‬
‫חשבון האנרגיה שנחוצה כדי לפתח חזון חיובי כלשהו‬
‫לגבי הזהות הישראלית‪.‬‬
‫הזרים שמבפנים‪ :‬הלא–יהודים היהודים‬
‫השבט הצעיר ביותר בישראל מונה כ–‪ 350,000‬עולים‬
‫מחבר המדינות שזכאים לאזרחות מכוח חוק השבות‬
‫אף שאינם מוכרים כיהודים בידי הרבנות ‪ -‬ולמעשה גם‬
‫לא בידי רוב הישראלים‪ ,‬ובהם חילונים‪ ,‬שלדידם יהודי‬
‫הוא רק מי שאמו יהודייה או מי שהתגייר‪ .‬חוק השבות‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מעניק אזרחות אוטומטית בערך לכל מי‬
‫שחוקי נירנברג היו מסווגים אותו כיהודי ‪ -‬כלומר כל ילד‬
‫או נכד ליהודי‪ ,‬ובתנאי שלא המיר את דתו‪.‬‬
‫היהודים הלא–יהודים‪ ,‬כפי שכינה אותם החוקר ד"ר אשר‬
‫כהן ‪ -‬ובהם גם בני זוג של יהודים סובייטים לשעבר‬
‫שעלו לארץ ‪ -‬הם חלק בלתי נפרד מן החברה היהודית‬
‫בישראל‪ .‬הם חיים בין ישראלים יהודים‪ ,‬לומדים בבתי‬
‫ספר ממלכתיים יהודיים‪ ,‬משרתים בצבא‪ ,‬ובאופן כללי‬
‫אינם מובחנים מן האוכלוסייה היהודית בישראל‪ .‬חלקם‬
‫עדיין רואים בעצמם נוצרים ומקיימים את מנהגי דתם‬
‫הקודמת‪ ,‬אבל אלה מיעוט‪ .‬רובם רואים עצמם חלק מן‬
‫השבט הישראלי החילוני‪.‬‬
‫מנקודת מבט תרבותית‪ ,‬הלא–יהודים היהודים נטמעים‬
‫בהדרגה אל תוך תרבות הרוב היהודית ורואים את‬
‫עצמם כיהודים‪ .‬תהליך זה מואץ בצה"ל‪ ,‬שמציע תוכנית‬
‫לימודי יהדות אינטנסיבית‪ .‬רבים מן הלא–יהודים היהודים‬
‫בוחרים לעבור את התוכנית במסגרת השירות הצבאי‪,‬‬
‫ובאמצעותה הם נטמעים בציבור היהודי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫יעדה המקורי של התוכנית‪ ,‬גיור המוני‪ ,‬רחוק מהשגה;‬
‫הדרישות המחמירות של הרבנות האורתודוקסית הוכחו‬
‫כבלתי–מציאותיות לחלוטין עבור מרבית הלא–יהודים‬
‫היהודים‪ ,‬ועל כן שיעור המתגיירים השנתי בשלב זה אינו‬
‫עולה על כחצי אחוז מסך ‪ 350,000‬בני השבט הזה‪.‬‬
‫הדילמה שהלא–יהודים היהודים ניצבים בפניה בהיותם‬
‫שייכים–לא שייכים חודרת לתודעה הלאומית באופן‬
‫החריף ביותר כאשר אחד מהם נופל בקרב ועולה שאלת‬
‫הקבורה היהודית‪ .‬במקרים אלה תחושת ההגינות‪ ,‬בצד‬
‫ההכרה כי השירות בצה"ל כמוהו כמעין גיור חילוני‪,‬‬
‫מביאה את הצבא לאלתר פתרונות בבתי הקברות‬
‫הצבאיים‪ .‬אותו דיסוננס מובלט חדשות לבקרים כאשר‬
‫בני השבט מבקשים להינשא ליהודים‪ .‬ייתכן שהלחץ‬
‫הציבורי יכפה לבסוף את מיסוד הנישואין האזרחיים‬
‫בישראל‪ ,‬כיוון שאי אפשר בשום פנים לכפות על‬
‫מהגר את חובות האזרחות ובתוך כך לשלול את זכותו‬
‫להינשא‪ .‬יש לקוות גם שהרבנות הראשית תגמיש את‬
‫הסטנדרטים שלה לגיור‪ ,‬אף שקשה לראות את הדבר‬
‫קורה בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫למרות כל אלו‪ ,‬מנקודת מבט חינוכית שבט זה מחולל‬
‫תמורה של ממש‪.‬‬
‫לקראת נרטיב משותף‬
‫ישראל היא מדינה מסובכת בהרבה מכפי שנרמז במודל‬
‫הדתי–חילוני‪ .‬כארבעה מתוך חמישה ישראלים אינם‬
‫מנהלים אורח חיים אורתודוקסי‪ ,‬אך בקושי אחד משני‬
‫ישראלים יכנה עצמו חילוני‪ .‬רוב היהודים החילונים אינם‬
‫אנטי–דתיים‪ ,‬ולפחות ‪ 85‬אחוז מהם מנהלים אורח חיים‬
‫יהודי ברמות שונות של הקפדה ורואים עצמם כבעלי‬
‫זהות יהודית‪ .‬לפחות שניים מתוך שלושה ישראלים‬
‫יהודים ‪ -‬ובהם גם המוני חילונים ‪ -‬רואים באורתודוקסיה‬
‫גרסה אותנטית בלעדית של המסורת היהודית הדתית‪.‬‬
‫אף שהגיוון היהודי פורח ברמה הפרטית‪ ,‬השבטים‬
‫השונים ‪ -‬פרט לאורתודוקסי ‪ -‬מגלים פסיביות ניכרת‬
‫בזירה הציבורית‪ .‬הם אינם לוחצים לקבלת תקציבים‬
‫לחינוך ילדיהם והם מוכנים לשמר את הסטטוס‪-‬קוו‬
‫ביחסי דת ומדינה גם כשהוא פוגע בזכויות הפרט שלהם‪.‬‬
‫הרוב בישראל ממשיך להשלים עם כוחו של הממסד‬
‫האורתודוקסי‪ ,‬ומתפשר בנושאי חופש דת לטובת קיום‬
‫קואליציות פרלמנטריות‪ .‬פסיביות זו מסכנת בטווח‬
‫הארוך את יכולתם של הישראלים לקיים את הגיוון הדתי‬
‫שלהם גם ברמה הפרטית‪.‬‬
‫למרות המחלוקות הרבות בין ששת השבטים היהודיים‬
‫בישראל‪ ,‬יש להם גם הרבה במשותף‪ .‬העובדה שרוב‬
‫גדול בקרב יהודי ישראל קשורים במידה כלשהי‬
‫במסורת היהודית‪ ,‬מאפשרת בנייה של נרטיב משותף‬
‫וזהות קולקטיבית‪ .‬אלא שלשם כך יידרשו כל השבטים‬
‫הלא–אורתודוקסיים לחזק את מחויבותם לנרטיבים‬
‫היהודיים שלהם‪ ,‬ואילו החרדים והציונים‪-‬הדתיים‬
‫יידרשו לחזק את בריתם עם המדינה‪ .‬בה בעת‪ ,‬בניית‬
‫הנרטיב המשותף תצריך תרבות מחלוקת חדשה בצד‬
‫טיפוח תרבות של סובלנות ופלורליזם דתי‪ .‬ששת שבטי‬
‫ישראל יוכלו להתחבר רק אם כל בניהם יחושו בטוחים‬
‫ומוערכים‪ .‬שאלת הנכונות לעבוד יחדיו ‪ -‬בשתי החזיתות‬
‫ היא השאלה החשובה ביותר העומדת כיום בפני‬‫הציונות והמדינה היהודית‪.‬‬
‫‪1‬הנתונים מתבססים על ניתוח סקרים של מכון גוטמן‬
‫משנת ‪ 2008‬ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת‬
‫‪ .2007‬הסקר של מכון גוטמן אימץ ארבע קטגוריות‪:‬‬
‫חרדים ‪ ,9% -‬דתיים ‪ ,10% -‬מסורתים ‪ ,30% -‬וחילונים‬
‫ ‪ .51%‬סקר הלמ"ס אימץ חמש קטגוריות‪ :‬חרדים ‪-‬‬‫‪ ,7%‬דתיים ‪ ,10% -‬מסורתים דתיים ‪ ,14% -‬מסורתיים‬
‫לא‪-‬דתיים ‪ ,25%‬חילונים ‪ .44% -‬שני הסקרים מציגים את‬
‫החילוניות כקטגוריה יחידה ומונוליטית וכן כשבט הגדול‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬ונמנעים מלשקף את מגוון ההצהרות‬
‫שהנשאלים מן הקבוצה הזו נתנו בתשובה לשאלות בדבר‬
‫התנהגותם הדתית והיהודית‪.‬‬
‫דרשֵני ‪  2‬סתיו ‪  2010‬עמוד ‪9‬‬