‫לקות למידה לא‪-‬מילולית – אפיונים ודרכי טיפול‬ ‫גילדה פלטי ועירית כהן‬ ‫פורסם באתר‪www.Dyslexia.co.il :‬‬ ‫יש להם זיכרון מילולי יוצא מן הכלל‪ ,‬אבל זיכרון חזותי דל‪ .‬הם שמים לב לפרטים אבל‬ ‫מפספסים את התמונה השלמה‪ .‬הם רוכשים את יסודות הקריאה במהירות‪ ,‬אך מתקשים‬ ‫בהבנת הנקרא‪ ,‬בעיקר של חומר חדש‪ ,‬ובקריאה בין השורות‪ .‬יש להם מודעות פונולוגית‬ ‫גבוהה‪ ,‬וזיכרון טוב לצלילים ולמילים‪ ,‬אבל הזיכרון החזותי שלהם דל והם מתקשים לאיית‬ ‫מילים המכילות תבניות איות לא צפויות‪ .‬הם סובלים מקואורדינציה נמוכה ולעיתים‬ ‫ממסורבלות מוטורית‪ ,‬וטובים בספורט אישי יותר מאשר בספורט קבוצתי‪ .‬הם שוכחים להכין‬ ‫שיעורי בית‪ ,‬נראים שאינם מוכנים לשיעור‪ ,‬מתקשים לעקוב אחרי הוראות‪ ,‬אבל במשימות‬ ‫שבהן אינם מתקשים הם מתגלים כחרוצים‪ ,‬עקביים ומכוונים למטרה‪ .‬הם מתקשים‬ ‫באינטראקציה חברתית‪ ,‬אבל יש להם חוש צדק חברתי ויושר אישי יוצאים מגדר הרגיל‪.‬‬ ‫מאשימים אותם בעצלות‪ ,‬חוסר שיתוף פעולה וגרוע מזה‪ ,‬אבל כל אלה רחוקים מהאמת‪ .‬יש‬ ‫להם לקות למידה לא‪-‬מילולית (‪.)NVLD‬‬ ‫לקות למידה לא‪-‬מילולית תוארה כבר ב ‪ 7891‬על ידי ‪ ,Rourke‬אולם אינה מוכרת בקרב‬ ‫פסיכולוגים‪ ,‬מאבחנים ואנשי חינוך‪ .‬ילדים שסובלים מ ‪ NVLD‬הם בעלי כישורים לשוניים‬ ‫טובים ולעיתים קרובות‪ ,‬בעיקר בגיליים הצעירים‪ ,‬הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות‬ ‫הזכירה‪ ,‬אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם‪ .‬מכיוון שהלמידה בבית‪-‬הספר נמדדת בעיקר‬ ‫לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים‪ ,‬לעיתים הקשיים שלהם לא‬ ‫נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות‪ ,‬או שקשייהם מצטיירים‬ ‫כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד‪ ,‬ולא כביטויים של ליקויי למידה‪ .‬מאחר ולילדים עם‬ ‫לקות למידה לא‪ -‬מילולית יש גם קשיים במיומנויות מוטוריות מסוימות‪ ,‬במתמטיקה‪,‬‬ ‫באינטראקציה חברתית ובתפקודים רגשיים מסוימים‪ ,‬חלקם מאופיינים כבעלי קשיים גרפו‪-‬‬ ‫מוטוריים‪ ,‬ליקויי למידה או קשיים רגשיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לקות למידה לא‪-‬מילולית היא בעלת‬ ‫אפיונים ייחודיים שמבדילים אותה מהמכלול הרחב של ליקויי למידה‪.‬‬ ‫אפיונים שכיחים של לקות למידה לא‪ -‬מילולית‪:‬‬ ‫לקות למידה לא מילולית כוללת מספר מאפיינים פוטנציאליים אשר ניתן לסווג לחמש‬ ‫קטגורית‪:‬‬ ‫חזותי‬ ‫מרחבי‬ ‫קושי בזיכרון ודימוי חזותי‬ ‫תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים‬ ‫מוטורי‬ ‫קושי בקואורדינציה‬ ‫בעיות שיווי משקל‬ ‫קושי במיומנויות מוטוריות‬ ‫אקדמאי‬ ‫קושי במתמטיקה‪ ,‬הבנת הנקרא ‪,‬כתב יד‬ ‫קושי באיות תבניות לא צפויות‬ ‫בעיה בארגון‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬חשיבה מופשטת‬ ‫נקודות חוזק‪ :‬זיכרון מילולי ושמיעתי‬ ‫חברתי‬ ‫קושי להבין תקשורת לא‪-‬מילולית‬ ‫חסר משמעותי בשפיטה ואינטראקציה חברתית‬ ‫רגשי‬ ‫פחד ממקומות חדשים ומשינויים בשגרה‬ ‫סיכון להתפתחות חרדה ודיכאון עם ההתבגרות‬ ‫(‪ Rourke (1995‬מגדיר את לקות הלמידה הלא‪-‬מילולית כמכילה שלש קבוצות של קשיים‪:‬‬ ‫הפרעות נוירופסיכולוגיות‪ :‬קשיים בתפיסה חזותית ומישושית‪ ,‬בקואורדינציה‬ ‫פסיכומוטורית‪ ,‬בקשב חזותי ומישושי‪ ,‬בזיכרון לא מילולי‪ ,‬בהסקת מסקנות ובתפקודים‬ ‫ביצועיים‪ .‬לעיתים קרובות קיים קושי במיומנויות גרפו‪-‬מוטוריות עדינות‪ ,‬ארגון חזותי‪-‬‬ ‫מרחבי‪ ,‬תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עשוי להיות קושי בהיבטים‬ ‫מסוימים של דיבור ושפה‪.‬‬ ‫קשיים במיומנויות אקדמאיות‪ :‬הלמידה הפורמלית נפגמת בשל קשיים בחשיבה מתמטית‪,‬‬ ‫הבנת הנקרא וכתיבה‪ .‬הקושי בחישובים וחשיבה מתמטית נובע מכך שהכישורים המתמטיים –‬ ‫יותר מאלה של הקריאה ‪ -‬בנויים על מושגים מרחביים ולא מילוליים‪ .‬ה ‪ NVLD‬מלווה גם‬ ‫בקושי בהסקת מסקנות הפוגם בהבנת הנקרא‪ .‬הכתיבה נפגמת הן ברמת עיצוב האותיות בשל‬ ‫השיבושים בכושר הגרפומוטורי‪ ,‬והן בשל איות לקוי הנובע מזיכרון חזותי נמוך קושי בהבנת‬ ‫הנקרא ובהיבטים מסוימים של השפה הכתובה‪ ,‬כתב יד מסורבל‪ .‬כל אלה משפיעים גם על‬ ‫כתיבה חופשית ויצירתיות‪.‬‬ ‫לקות חברתית‪-‬רגשית\ הסתגלותית‪ :‬הפרעות בתפיסה‪ ,‬בהדדיות ובהסתגלות חברתית‪.‬‬ ‫הילדים שסובלים מ ‪ NVLD‬מתקשים בקריאת שפת גוף שמהווה את עיקר התקשורת‬ ‫החברתית‪ .‬יש להם קושי בהבנת רמזים בלתי מילוליים‪ ,‬בשפיטה חברתית ואינטראקציה‬ ‫חברתית‪ .‬מבחינה רגשית הם נמצאים בקבוצת סיכון לחרדה‪ ,‬דיכאון ותבניות של התנהגות‬ ‫אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪.‬‬ ‫מהלך ההתפתחות של ילדים עם ‪:NVLD‬‬ ‫ילדים עם ‪ NVLD‬מאופיינים כבעלי התפתחות מוקדמת של דיבור‪ ,‬אוצר מילים וקריאה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬בשל ליקויים בתחום החזותי והמישושי ‪ ,‬הם עשויים להיות תינוקות שלא מפגינים‬ ‫חקרנות של הסביבה הפיסית שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מגלים קשיים במוטוריקה עדינה (למשל‪,‬‬ ‫כפתור‪ ,‬שריכה‪ ,‬צביעה ציור‪ ,‬ומאחר יותר החלקה על סקטים) ‪ .‬מכיוון שההתפתחות‬ ‫המילולית שלהם ברמה גבוהה‪ ,‬היא עלולה להסתיר את העובדה שמדובר בילד עם לקות‬ ‫למידה‪ .‬בכיתות הראשונות הם עשויים להתקשות בלימוד החשבון ועיצוב הכתיבה‪ ,‬אולם‬ ‫תפקודם הלימודי תקין בשל יכולתם המילולית הגבוהה‪ .‬עם העלייה בכיתות‪ ,‬מתחילים‬ ‫להתערב הקשיים הקוגניטיביים של חשיבה‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬פתרון בעיות והבעה כתובה‬ ‫ומשבשים את תהליך הלמידה‪ .‬בכיתות הגבוהות‪ ,‬מצופה מתלמידים אלה להתמודד עם‬ ‫אסטרטגיות כתיבה‪ ,‬קריאה ומתמטיקה רבות ומורכבות יותר‪ ,‬ואף לסגל אסטרטגיות חברתיות‬ ‫מורכבות ומתוחכמות יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מצופים להתמודד בעצמם עם מטלות רבות ומורכבות‬ ‫יותר ללא עזרת מורים והורים‪ .‬התקופה זו הם מתחילים "ללכת לאיבוד"‪ ,‬מתקשים לקרוא‬ ‫טקסטים‪ ,‬לכתוב חיבור‪ ,‬לא מבינים בצורה נכונה את מוריהם ואת חבריהם לכיתה ולעיתים‬ ‫קרובות ניכר כי הם סובלים מחרדה בציבור וכעס בבית‪.‬‬ ‫חסרים ראשוניים ומשניים של ילדים עם לקות למידה בלתי מלולית‪:‬‬ ‫לילדים עם לקות למידה בלתי מילולית מגוון מחסורים בתחום המרחבי‪-‬חזותי‪ ,‬חזותי‪-‬מוטורי‪,‬‬ ‫חושי ומוטורי‪ .‬ברמה הבסיסית‪ ,‬הלקות כוללת בעיות בהבחנה ותפיסה חזותית ומשושית‪ .‬הם‬ ‫מגלים קושי בהיבטים מרחביים של משימות‪ .‬הם מתוארים כלומדים שמיעתיים טובים יותר‬ ‫מאשר חזותיים מאחר והתפקודים המילוליים‪-‬שמיעתיים שלהם טובים יותר‬ ‫מהחזותיים\מישושיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ילדים אלה מתוארים לעתים קרובות כפחות פעילים ומסתייגים‬ ‫יותר מחשיפה פיזית של הסביבה שלהם ‪ )Rourke, 1989(.‬חוסר החשיפה הפיסית הוא‬ ‫משני‪ ,‬ונובע מחוסר מיומנות בשימוש בקלט חזותי ומישושי‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬מאחר והם מפיקים‬ ‫מעט מידע מהסביבה‪ ,‬לעתים קרובות יעדיפו להימנע מאינטראקציה חזותית ומישושית‪.‬‬ ‫מחסורים משניים אלה מובילים למחסורים שלישיים ‪ -‬בזיכרון לא מלולי‪ ,‬חשיבה‬ ‫אבסטרקטית‪ ,‬תפקודים ביצועיים והיבטים מסוימים של שפה ודיבור‪ .‬קשיים בבצוע אקדמאי‪,‬‬ ‫חברתי ורגשי הם תופעות לוואי של החסרים הראשוניים‪ ,‬המשניים והשלישיים‪.‬‬ ‫אבחון‪:‬‬ ‫אחד מהמאפיינים האבחוניים הבולטים של לקות למידה בלתי מילולית הוא פער משמעותי בין‬ ‫יכולת חשיבה מילולית (גבוהה) לעומת יכולת ביצועית (נמוכה יחסית) במבחני‪ . IQ‬הפער‬ ‫הבולט עשוי להיות מ‪ 70-‬עד ‪ 40‬נקודות‪ .‬פער זה הוא תוצאה ישירה של הפער שיש אצל‬ ‫ילדים עם לקות למידה זו בין יכולות קוגניטיביות מילוליות גבוהות לעומת יכולות קוגניטיביות‬ ‫חזותיות‪-‬מרחביות‪ ,‬ומוטוריות נמוכות יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפער במבחני ‪ IQ‬בלבד אינו דיאגנוסטי‬ ‫כאשר חסרות ראיות תומכות אחרות לקיום לקות זו‪ .‬להלן רשימה של אפיונים השכיחים‬ ‫בקשר ילדים עם ‪:NVLD‬‬ ‫כשרים ונקודות חוזק‬ ‫נקודות החוזק של ילדים עם לקות למידה בלתי מילולית עשויות לכלול‪:‬‬ ‫• תפיסה וקשב שמיעתי טובים‬ ‫• זיכרון שמיעתי טוב לצלילים‪ ,‬מילים וביטויים‬ ‫• יכולת מילולית גבוהה ושימת לב לפרטים‬ ‫• התפתחות מוקדמת של דבור ואוצר מלים‬ ‫• התפתחות מוקדמת של יכולות קריאה‬ ‫• יכולת טובה של ניתוח ומודעות פונטית‬ ‫• יושר וחוש צדק יוצאים מגדר הרגיל‬ ‫• עקביות וכיוון למטרה‬ ‫קשיים לימודיים עשויים לכלול‪:‬‬ ‫קריאה וכתיבה‪:‬‬ ‫• קושי באיות של מלים על רקע קושי בזיכרון חזותי של תבניות איות לא צפויות (הם‬ ‫מאייתים בעיקר על בסיס שמיעתי)‬ ‫• קושי בהבנת הנקרא וקריאה בין השורות והבנה מלאה של בעיה‬ ‫• הרגלי עבודה לקויים – איטיות בלהתחיל ולסיים משימות‬ ‫• השענות על מיומנויות של שינון וקושי להתארגן‪ ,‬לנתח ולעשות סינתזה של אינפורמציה‬ ‫חדשה – ככל שהדרישות של התארגנות והחשיבה הגבוהה גוברות‪ ,‬הקושי שלהם הופך להיות‬ ‫מחליש ומתיש‬ ‫מתמטיקה‪:‬‬ ‫• קושי במתמטיקה לתאר בעיני רוחם את הבעיה‬ ‫• קושי ליצור יצוגים מוחשיים ממספרים‪,‬‬ ‫• קושי למקם מספרים מרובי ספרות‬ ‫• קושי בתרגילים אבסטרקטיים‬ ‫• קושי ליישם חוקים ידועים‬ ‫• בלבול של סמנים מתמטיים‬ ‫• קושי לקרוא גרפים מפות וטבלאות‬ ‫• קושי בחישובים הקשורים לזמן‪ ,‬כסף ומדידה‪.‬‬ ‫מיומנויות חברתיות‪:‬‬ ‫• קושי בהתארגנות‪ ,‬במוטוריקה עדינה (למשל כיפתור‪ ,‬שריכת נעליים‪ ,‬החלקה על סקטים)‬ ‫• קושי בקריאת שפת גוף‬ ‫• קושי בקריאת הבעות פנים וטון דיבור‬ ‫• קושי בהבנת אינטונציה רגשית‬ ‫• קריאה לא נכונה וקושי בשפיטה של סיטואציות חברתיות המובילה לתגובות לא נכונות‬ ‫• דברנות מופרזת‬ ‫• קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים‬ ‫• קושי להתרגל לסיטואציות חדשות ושינויים בשגרה‬ ‫• קושי להצליח בספורט קבוצתי‬ ‫• חסר בהגיון פשוט ו "חכמת רחוב"‪ ,‬לעיתים בצורה קיצונית‬ ‫• קושי בהתמודדות עם קבלת ביקורת‬ ‫• נטייה להימנעות והתבודדות חברתית‬ ‫• תלות בהורים ומורים כתומכים‬ ‫• מופנמות ובישנות‬ ‫• קושי וחוסר יכולת להביע רגשות‬ ‫• סיכון מוגבר להפנמת חרדה‪ ,‬פוביות‪ ,‬התנהגות אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‬ ‫• דימוי עצמי נמוך ותחושת בדידות גבוהה‬ ‫הורים ומורים יכולים לסייע לילדים עם ‪ NVLD‬ללמוד באופן יעיל יותר מיומנויות‬ ‫אקדמאיות וחברתיות‬ ‫אסטרטגיות טיפול‪:‬‬ ‫נקודות מרכזיות‪:‬‬ ‫• דע מה הילד מסוגל ולא מסוגל לעשות‬ ‫• הפק את המרב מנקודות החוזק של הילד ועבוד על נקודות החולשה‬ ‫• התבונן בילד בסיטואציות חדשות על מנת ללמוד כיצד הוא מתנהג ולסייע לו‬ ‫בכיתה‪:‬‬ ‫• הבע במלים מה עליו לעשות‪ ,‬וכיצד עליו לתכנן ולהתארגן לקראת בצוע משימה‪ .‬אל תסמוך‬ ‫על כך שהוא יפרש סיטואציה לא מילולית בעצמו‪.‬‬ ‫• אפשר לו מקום ישיבה קבוע‬ ‫• התאם לו ילד אחר כבן זוג קבוע לישיבה ולעבודה‬ ‫• תכנן עבורו משימות צפויות מראש – אל תפתיע אותו במשימות קשות לא צפויות‬ ‫• קודם דבר אליו ואחר כך הראה לו כיצד לבצע‬ ‫• בדוק כי הוא מבין‬ ‫• עבוד בעזרת חזרה ואימון‬ ‫• המנע מכתיבה מרובה‬ ‫• שים דגש על איכות ולא על כמות‬ ‫• אפשר לו זמן נוסף כדי להגיע ליעד‬ ‫• תן לו סימנים מילוליים כדי לנווט במרחב‬ ‫• אפשר יחידות לימוד קטנות וניתנות לביצוע‬ ‫איות‪:‬‬ ‫• השתמש בחריזה ובמשחקי לשון‬ ‫• אפשר אימון מרובה של יחידות קטנות‬ ‫הבנת הנקרא‪:‬‬ ‫• שאל שאלות מהקל אל הקשה‬ ‫• השווה את המסופר בטקסט עם חוויות וניסיונות של הילד‬ ‫מתמטיקה‪:‬‬ ‫• קרא מספרים בקול‬ ‫• השתמש בחומרים שהוא יכול להסתדר איתם מבחינת רמת הקושי והכמות‬ ‫• השתמש במחשב ובאוזניות‬ ‫• תן הסברים מילוליים לגרפים‬ ‫כתיבה‪:‬‬ ‫• הדגש את נקודת ההתחלה‬ ‫• אל תשנה את הכתב אם הוא קריא‬ ‫• אל תבקש מהתלמיד להעתיק את מה שכתב מדף אחד לשני‬ ‫• השתמש בהשמעה לטייפ‪ ,‬וכתיבה בעזרת מחשב ככל האפשר‬ ‫התחום החברתי והרגשי‪:‬‬ ‫• תן כותרות מילוליות לכל היבטי התקשורת‬ ‫• אמור‪ ,‬כתוב וחזור על קודים חברתיים‬ ‫• תרגל צפיה בסיטואציות בטלוויזיה ללא קול‪ ,‬והבנת התקשורת על פי רמזים לא מילולים‬ ‫• הכן את הילד לסיטואציות חדשות על מנת למנוע תסכול‬ ‫• השתדל שיהיו לילד דמויות לחיקוי‬ ‫• תרגל ראית דברים מנקודת מבט של אחרים‬ ‫• השתמש בבית כמקום הבטוח ביותר לתרגול אסטרטגיות פיצוי‬ ‫• בסס את התגובה על מה שהילד עושה ולא על מה שהוא אומר‬ ‫• נסח את הציפיות שלך ממנו בבהירות‬ ‫• תן הסברים לוגיים לשינויים שעליו לעבור\לחוות‬ ‫לסיכום‪ ,‬לקות למידה לא‪-‬מילולית היא תסמונת מורכבת וקשה לזיהוי ולאבחון בשל היותה‬ ‫מורכבת ממספר קשיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רגשיים ואקדמאים‪ .‬מכל האמור לעיל אפשר להסיק כי‬ ‫עבודה ממוקדת‪ ,‬הכוללת‪:‬‬ ‫‪ .7‬אבחון פסיכו‪-‬דידקטי מעמיק‬ ‫‪ .2‬הבנת לקות הלמידה‪ ,‬מקורותיה ומרכיביה‬ ‫‪ .3‬התמודדות פעילה עם הקשיים הקוגניטיביים‪ ,‬האקדמאים‪ ,‬החברתיים והרגשיים‬ ‫כל אלה הם תנאים הכרחיים בדרך לסיוע לילד עם לקות הלמידה הלא מילולית להתמודד‬ ‫בהצלחה עם קשייו‪ .‬עבודה עם ילדים כאלה‪ ,‬ועם הוריהם ומוריהם בתכניות של הוראה‬ ‫מתקנת‪ ,‬פתרון בעיות יעיל‪ ,‬ולימוד דפוסים להתאקלמות חברתית יעילה תלווה בשיפור‬ ‫בתפקוד הלימודי והחברתי ובתפיסה החברתית והרגשית‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪Palti G: Non-verbal learning disability (NvLD): www.spld‬‬ ‫‪-matters.com/article6.html‬‬ ‫‪Roman M.A: The syndrome of nonverbal learning‬‬ ‫‪disabilities: clinical description and applied aspects.‬‬ ‫‪Cie.asu.edu/fall1198/roman/roman.html‬‬ ‫‪Rourke, Byron P. (1989), Nonverbal Learning Disabilities:‬‬ ‫‪The Syndrome and the Model, NY: The Guilford Press.‬‬ ‫‪Rourke, Byron P. (1993), Treatment Programme for the‬‬ ‫‪Child with NVLD, University of Windsor, Windsor, Ontario,‬‬ ‫‪Canada N9B 3P4‬‬ ‫‪Rourke, Byron P. (Ed.), (1995), Syndrome of Nonverbal‬‬ Learning Disabilities: Neurodevelopmental Manifestations, NY: The Guilford Press. Stewart K. (2002) Helping a child with Nonverbal learning disorder or Asperger’s syndrome. JKP Tanguay P. (2001) Nonverbal learning difficulties at home: a parents guide Tanguay P. (2002) Nonverbal learning difficulties at School: educating students with NLD, Asperger’s and related conditions. JKP : www.nldontheweb.org: ‫מאמרים מהאתר‬: • Margaret J. Kay. NLD and the school age child. • Patti Brace. What are nonverbal learning disabilities? • Liza Little. The misunderstood child: the child with a non-verbal learning disability.