‫בס"ד‪ ,‬ינואר‪/‬פברואר ‪ 2014‬שבט תשע"ד ‪ ‬רחוב שערי צדק ‪ 5‬ירושלים טלפון ‪[email protected]  02-6255456‬‬
‫גוש קטיף סמל ודוגמא למדינת ישראל‬
‫געגועים לעולם שחרב‪ .‬הרב ישראל מאיר לאו רבה הראשי לתל אביב יפו‪ ,‬והרב הראשי לישראל לשעבר‪ ,‬מתאר במאמר מיוחד‬
‫את הקשר ההדוק עם גוש קטיף‪ .‬הסיפורים הזיכרונות‪ ,‬וגם את השבת האחרונה בנווה דקלים‪.‬‬
‫להתעלם מחזונו של יחזקאל הנביא ‪"...‬ואומר לך‬
‫בדמייך חיי‪"..‬‬
‫היה איתי ידיד בלתי נשכח‪ ,‬חנן פורת ז"ל ואנו‬
‫האמננו‪ ,‬כי בזכות הברית והופעתו של אליהו‬
‫הנביא‪ ,‬יתרחש הנס ברגע האחרון‪ ,‬אך‪..‬לא זכינו‪.‬‬
‫במוצאי שבת‪ ,‬ישבתי על הרצפה בביתה של‬
‫הגברת בזק וקראתי במגילת איכה‪ ,‬עם אחייני‪,‬‬
‫הרב משה הגר – לאו ועם ח"כ אפי איתם‪.‬‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‬
‫הייתה לי הזכות הבלתי נשכחת לבקר ברוב‬
‫ישובי גוש קטיף‪ ,‬בעיקר במוסדות החינוך‪ ,‬התורה‬
‫והתפילה שפיארו את ישובי הגוש‪.‬‬
‫בכפר דרום למשל השתתפתי בשני אירועים‬
‫שקבעו את אופיו של הישוב‪ ,‬האחד‪ ,‬חנוכת מקווה‬
‫טהרה והשני‪ ,‬הכתרת הרב אברהם יעקב שרייבר‪,‬‬
‫כרב הישוב‪.‬‬
‫הייתה גם הפגישה ב"מכון תורה וארץ" בראשות‬
‫הרב יהודה עמיחי ובנשיאות הרב יעקב אריאל‪,‬‬
‫ערב שנת השמיטה תשנ"ד‪ .‬התפעלתי מהחממות‪,‬‬
‫מהגידול המופלא של הירקות בדרך המונעת‬
‫חרקים ותולעים למיניהם‪ .‬הרשימו אותי הילדים‪,‬‬
‫תינוקות של בית רבן ותלמידי ישיבות ההסדר‪,‬‬
‫אשר היוו עתיד מבטיח לפריחה ולשגשוג של‬
‫ישובי הגוש‪ ,‬כפי שאכן קיווינו‪ ,‬כי כך יהיה‪.‬‬
‫בשנה הראשנה לכהונתי כרב ראשי לישראל‪,‬‬
‫סיירתי ברוב ישובי הגוש למסע התעוררות‬
‫לקראת הימים הנוראים‪ ,‬לא רק בישובים הדתיים‪,‬‬
‫כמו גני טל‪ ,‬כפר דרום ‪,‬עצמונה‪ ,‬נווה דקלים‪ ,‬נצר‬
‫חזני וקטיף‪ ,‬אלא אף בישובים‪ ,‬אלי סיני‪ ,‬דוגית‬
‫ורפיח ים‪.‬‬
‫לימוד הש"ס מול שערי עזה‬
‫הסובלנות ויחסי הרעות בין המתיישבים בעלי‬
‫השקפות עולם שונות‪ ,‬יכולים היו לשמש דוגמא‬
‫למדינת ישראל כולה‪ ,‬כיצד חיים באחדות ‪ ,‬גם אם‬
‫רבין וגוש קטיף‬
‫נחום ברנע מספר מה אמר‬
‫רבין בגוש קטיף? עמ' ‪4‬‬
‫ניצול שואה שנעקר מגוש קטיף‬
‫לא באחידות של אורח חיים‪...‬‬
‫בשנה האחרונה לקיומו של הגוש‪ ,‬התכבדתי לשאת‬
‫את ההדרן לסיום הש"ס במסגרת הדף היומי‪ .‬האירוע‬
‫התקיים בביהכ"נ המרכזי בנווה דקלים‪ .‬להפתעתי‬
‫נתבשרתי כי היה זה סיום הש"ס השלישי !!! בישוב‪.‬‬
‫מי יגול עפר מעיניו של מהר"ם שפירא זצ"ל‪ ,‬רבה‬
‫של לובלין‪ ,‬שהגה את רעיון הדף היומי ובוודאי לא‬
‫העלה בחלומו את האפשרות כי ילמדו את הש"ס‪ ,‬מול‬
‫שערי עזה‪.‬‬
‫לא אשכח לעולם את השבת האחרונה של גוש‬
‫קטיף‪ ,‬הייתה זאת שבת חזון תשס"ה‪ ,‬אותה עשיתי‬
‫בביתה של אסתר בזק בישוב נווה דקלים‪ .‬נאמתי‬
‫בליל שבת בבית הכנסת המרכזי עם הרב יגאל‬
‫קמינצקי‪ ,‬רב הישוב‪.‬‬
‫חיכינו שיתרחש הנס‬
‫בסוף התפילה התקיימה ברית‪ ,‬לנכדו של הרב‬
‫יוסי ארציאלי מקדומים‪ ,‬אי אפשר היה שלא‬
‫מהשואה להקמת גוש קטיף‬
‫ראיון מרגש עם ראובן רוזנבלט ראש‬
‫המועצה הראשון של גוש קטיף‪ ,‬עמ' ‪8-9‬‬
‫בשבת אחה"צ ניכנסתי לביקור חולים בבית‬
‫ידידי שלמה פרידמן ז"ל‪ ,‬ביקור שהיה סמלי למצב‬
‫אותו חווינו‪ .‬שלמה ז"ל‪ ,‬איש חינוך ברמ"ח איבריו‬
‫ובשס"ה גידיו‪ ,‬היה נער ניצול שואה שניהל את‬
‫המוסד החינוכי "תלפיות" במוצא‪ .‬יחד עם רעייתו‬
‫טובה תליט"א‪ ,‬הקימו את חבל ימית‪ ,‬בה מילאו‬
‫שניהם תפקידים בכירים במערכת החינוך‪ .‬משם‪,‬‬
‫גורשו בהרס ימית והמשיכו בחלוציות שפיעמה‬
‫בהם בגוש קטיף‪ .‬בביקורי אצלו מצאתיו חולה‬
‫במחלת הסרטן‪ ,‬ובעיניו העצובות הוא ביטא את‬
‫התחושה של עקירה שלישית בימי חייו‪ ,..‬נעקרתי‬
‫מביתי באירופה‪ ,‬הרסו את ביתי בעיר ימית ובחוץ‬
‫עומד ארגז אליו אני צריך להעביר את המטלטלין‬
‫שלי לעקירה מנווה דקלים‪"...‬‬
‫עיניו היו עצובות‪ ,‬אך על פניו היה נסוך חיוך של‬
‫תקווה ואמונה‪.‬‬
‫על שלמה ז"ל ועל גוש קטיף בכלל‪ ,‬ניתן לומר‬
‫"חבל על דאבדין ולא משתכחין" ‪.‬‬
‫בעיניים של אדריכל‬
‫מיכאל יעקבוסון על‬
‫ביקורו בגוש עמ' ‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫פתוח כל יום מהשעה ‪ 9:00‬בבוקר עד ‪ 17:00‬בערב‬
‫אם אשכחך גוש קטיף‬
‫מזכרות ואמנות גוש‬
‫קטיף‪ ,‬עמ' ‪14‬‬
‫יום גוש קטיף במערכת החינוך נקבע ליום הקמת נצר חזני‬
‫במוסדות החינוך מציינים את כ"ב שבט‬
‫כ"יום גוש קטיף"‪ .‬במוזיאון גוש קטיף כמידי‬
‫שנה בסמיכות לתאריכים אלו עשרות קבוצות‬
‫פוקדות את מוזיאון גוש קטיף בירושלים‪,‬‬
‫ומעלים על נס את יישובי גוש קטיף‪.‬‬
‫בכ"ב בשבט תשל"ז‪ 10 ,‬בפברואר ‪,1977‬‬
‫אוזרחה היאחזות קטיף ונקראה נצר‪-‬חזני על‬
‫שמו של שר הסעד מיכאל חזני ז"ל ‪ -‬מי שזכה‬
‫לכינוי "אבי ההתיישבות הדתית" והיה מתומכיה‬
‫הנלהבים של ההתיישבות בחבל עזה‪ .‬היה זה‬
‫יישוב אזרחי ראשון בחבל עזה‪.‬‬
‫ראש הממשלה המנוח יצחק רבין אומר בטקס‪:‬‬
‫"זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות‪ ,‬יום המסמל‬
‫את ביסוס אחיזתנו באיזור‪ ,‬שמאז מלחמת‬
‫ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה‬
‫וביטחונה"‪ .‬אחרי הטקס קבע רבין את המזוזה‬
‫הראשונה על פתח אחד הבתים‪ ,‬יחד עם בנו של‬
‫השר המנוח חזני‪.‬‬
‫הזמנה לטכס העליה על הקרקע של המושב נצר חזני‬
‫ביום חמישי כ"ב שבט‪.‬‬
‫הכניסה לנצר חזני‬
‫"ראוי שכל תלמיד יבקר במוזיאון גוש קטיף"‬
‫סגן שר החינוך‪ ,‬אבי וורצמן‪ ,‬ביקר במוזיאון‬
‫גוש קטיף בירושלים‪ .‬סגן השר התמקד בביקורו‬
‫בהיסטוריה היהודית שהמוזיאון מציג בתקופת‬
‫ההתיישבות של יהודי עזה החל מתקופת‬
‫החשמונאים ועד יישובי גוש קטיף שנעקרו‬
‫במסגרת תוכנית ההינתקות‪ ,‬וכן שחזור הפסיפס‬
‫דוד המלך מבית הכנסת העתיק בעזה‪.‬‬
‫מנהל המוזיאון שלמה וסרטייל הציג בפני סגן‬
‫השר את הפרויקטים הרבים שעושים תלמידים‬
‫על ההיסטוריה של גוש קטיף וחבל עזה במסגרת‬
‫המוזיאון‪ ,‬וביקורי קבוצות‪ ,‬ועשרות יצירות מופת‬
‫על גוש קטיף‪ ,‬כאשר כל העובדים במוזיאון וכן‬
‫המדריכים הם אך ורק מתושבי גוש קטיף כדי‬
‫להנחיל לעשרות אלפי המבקרים את אהבת הארץ‬
‫ואהבת ישראל שהיה מנת חלקם של תושבי הגוש‪.‬‬
‫סגן השר ציין בביקורו כי "ראוי שכל אדם יהודי וכל‬
‫תלמיד יגיעו לביקור במוזיאון חשוב זה‪ ,‬המבטא את‬
‫הכאב הגדול ואת חוסנו ועמידתו של עם ישראל"‪.‬‬
‫בהמשך כתב סגן השר וורצמן בספר האורחים‬
‫"מוזיאון חשוב וכואב זה מהווה דוגמא ומופת מהי‬
‫גבורה‪ ,‬מהי חלוציות‪ ,‬מהי אהבה‪ ,‬מהי שמחה‪ ,‬מהי‬
‫תקווה‪ ,‬מהי תקומה‪ ,‬מהו נס‪ .‬חלוצי גוש קטיף היו‬
‫ועודם עבורי דוגמא ומופת למסירות אין קץ‪ .‬לעולם‬
‫לא עוד‪ ,‬לא עוד גירוש עם מארצו ומאדמתו ללא שום‬
‫תועלת ותכלית"‪.‬‬
‫אריה נויפלד סוכנות לביטוח‬
‫‪ 36‬שנה‬
‫כל עיסקי הביטוח‪ ,‬רכב‪ ,‬חנויות ומשרדים‬
‫מתמחה בביטוחים פרטיים ועיסקיים‬
‫סוכן ביטוח‬
‫טל' משרד‪09-7880197 :‬‬
‫הנחה למביא‬
‫הודעה זו‬
‫פקס‪ | 09-7880198 :‬מייל‪[email protected] :‬‬
‫בשעת חרום‪ | 0505-3595623 :‬ובכל שעה בפקס‪1535-05395623 :‬‬
‫‪2‬‬
‫לסיום הדליק סגן השר את נר התמיד לעילוי נשמת‬
‫קדושי גוש קטיף שנפלו במערכות ישראל ובפעולות‬
‫האיבה‪.‬‬
‫מכירת שלב ב’‬
‫בשכונת קול צופייך‬
‫בעיצומה‬
‫ברכות‬
‫למשפחה‬
‫ה‪100-‬‬
‫שהצטרפה למשפחת‬
‫קדומים לעד‬
‫‪ 5‬חדרים ‪ +‬גינה!‬
‫מחיר מיוחד לזמן קצר החל מ‪₪ 890,000 -‬‬
‫עכשיו נפתחה גם לכם ההזדמנות להצטרף להצלחה‪-‬‬
‫לגור בבית חדש עם גינה פרטית וליהנות מנוף בראשית‬
‫וקהילה איכותית‪ .‬בואו לגור איתנו בקדומים!‬
‫קדומים לעד ‪ -‬משפחה אחת גדולה!‬
‫נותרו‬
‫ם‬
‫‪ 2‬בתי‬
‫ם‬
‫ד משפחתיי‬
‫ח במעוז‬
‫עדו ב’‬
‫‪www.klaad.co.il 09-9662555‬‬
‫‪3‬‬
‫גוש קטיף בעיניים של אמנית מהגוש‬
‫בשבועות האחרונים הוצג במוזיאון גוש קטיף‪ ,‬תערוכה מיוחדת של האמנית דינה (לוזון) זייפר תושבת ניסנית‪ ,‬וכיום תושבת‬
‫אשקלון‪ ,‬שציירה את גוש קטיף ואת העקירה ממבט אומנותי‬
‫דינה (לוזון) זייפר‬
‫אני אמנית רב תחומית בטכניקות שונות‪ :‬שמן‪,‬‬
‫אקריליק‪ ,‬משי‪ ,‬ריקמה ועוד‪ .‬בשנים האחרונות אני‬
‫מתרכזת בציור על בד‪ ,‬בעיקר בביטוי אנושי ורגשי‬
‫ובנופים מיוחדים‪.‬‬
‫התחלתי לצייר מילדות גם לפני הלימוד ב"מכון‬
‫לאמנות פלסטית" בבת‪-‬ים ולימוד שנתיים אצל רפי‬
‫לביא‪.‬‬
‫בילדות ציירתי בעיקר רישומים בעיפרון‪ .‬הציורים‬
‫שלי הוצגו בבית ציוני אמריקה בתערוכה של חיילים‬
‫ציירים‪ ,‬ונשלחתי לשבועיים לעין‪-‬הוד להשתלמות‬
‫של ציירים חיילים‪ .‬כחברה באגודת האמנים של‬
‫אשקלון‪ .‬מידי שנה משתתפת בתערוכות האגודה‬
‫ובתערוכות נוספות שונות‪ .‬הצגתי תערוכות יחיד‬
‫באשקלון ובתערוכות קבוצתיות באשקלון‪ ,‬ביפו‪,‬‬
‫בתל אביב וירושלים‪.‬‬
‫כואב ובלתי נתפס‬
‫עשיתי תבליטים על קיר ביישוב שגרתי בו‪ ,‬מזכרת‬
‫בתיה‪ .‬לאחר מכן גרתי בניסנית ושם עשיתי גינה‬
‫פיסולית בחצר שנהרסה בפינוי‪ .‬מאז הפינוי אני‬
‫גרה באשקלון ומציירת מה שקרוב ללבי‪ ,‬בעיקר‬
‫בסגנון ריאליסטי על בד‪ ,‬ובעיקר את נכדיי ונופים‬
‫פינוי ישיבת ימית‬
‫מנורת בית הכנסת בנצרים עם ספרי התורה‬
‫מיוחדים‪ ,‬וגם ציורים שביטאתי בהם את גוש קטיף‬
‫היישבים הנופים והפינוי שהיה בשבילי כואב ולא‬
‫נתפס‪.‬‬
‫ב‪ 2011-‬ציירתי ציור קיר גדול בכניסה לשכונת‬
‫המפונים באשקלון בקיר באורך של ‪ 13‬מטר בו‬
‫ביטאתי את הפינוי‪.‬‬
‫ציירתי את ציור הקיר כי רציתי שכולם יראו ויבינו‬
‫את הכאב‪.‬‬
‫יצחק רבין וגוש קטיף‬
‫בספרו "ימי נתניהו" מתאר העיתונאי נחום ברנע ביקור מעניין של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל‪ ,‬בתקופת היותו ראש ממשלה‬
‫בגוש קטיף‪ .‬ומה ענה יצחק רבין לאבי פרחן שביקש להזיז את הישוב דוגית קרוב יותר לשפת הים?‬
‫"לפני שבועות אחדים נסע‬
‫על פני הים התיכון ועל מחנות‬
‫רבין לביקור בגוש קטיף‪ .‬במהלך‬
‫הפליטים שמצפון לעזה‪ .‬חיות‬
‫הביקור נפגש עם ראשי המתנחלים‬
‫שם כ‪ 20-‬משפחות‪ .‬בפגישה‬
‫ברצועת עזה‪ .‬הפגישה התקיימה‬
‫ברפיח ביקש פרחן מרבין‬
‫במחנה הצבאי ברפיח‪ .‬היו שם‬
‫לאשר את הזזת דוגית‪ ..‬אם‬
‫חמישה‪ .‬ביניהם ראש המועצה‬
‫יאפשר רבין לתושבים לזוז‬
‫האזורית‪ ,‬צבי הנדל‪ ,‬ואבי פרחן‪,‬‬
‫‪ 700‬מטר מערבה‪ ,‬אל שפת‬
‫מי שהיה מראשי התנועה לעצירת‬
‫הים‪ ,‬אפשר יהיה לבנות להם‬
‫הנסיגה מסיני‪ .‬רבין אהב להיזכר‬
‫בתים עם צימרים ולשלב את‬
‫בפגישה ההיא‪ .‬אוהב זה לא מילה‪:‬‬
‫הנעים עם המועיל‪.‬‬
‫כאשר הוא מספר עליה פניו‬
‫"רבין דחה את פרחן בשתי‬
‫קורנות‪ .‬הוא הכניס להם‪.‬‬
‫ידיים‪" .‬אני לא מזיז יישובים"‪,‬‬
‫"פרחן הוא תושב ההתנחלות‬
‫אמר‪" .‬אם אתה רוצים ליצור‬
‫יצחק רבין ז"ל ביום עליית הישוב נצר חזני על הקרקע‪ ,‬כ"ב שבט תשל"ז‬
‫אלי‪-‬סיני‪ ,‬דיבר בשם המתנחלים‬
‫תקדים של הזזת יישובים –‬
‫של צפון הרצועה‪ .‬הוא העלה את‬
‫בבקשה‪ .‬תעשו מה שאתם רוצים‬
‫אבל אני שטח לא אתם לכם"‪.‬‬
‫בעיית דוגית‪ .‬דוגית הוקמה ב‪ ,89-‬בתקופת כהונתה שהתפרסם בעולם כולו‪ :‬מחנה הפליטים שאטי‪.‬‬
‫של ממשלת האחדות‪ .‬רבין היה שר ביטחון‪ .‬על פי‬
‫"פרחן‪ ,‬שהבין שנקלע לצרה‪ ,‬מיהר להסכים‪ .‬גם‬
‫בגין הוריד יישובים‪ ,‬אנחנו לא‬
‫התוכנית ההתנחלות הייתה אמורה לקום על חוף הים‪,‬‬
‫הוא נגד הזזת יישובים‪ ..‬בגין‪ ,‬אמר רבין‪ ,‬הוריד‬
‫ולהתפרנס מתיירות ומדיג‪ .‬המיקום היה חלומו של כל‬
‫"דוגית יושבת היום על גבעת חול נאה‪ ,‬המשקיפה יישובים‪ .‬אנחנו לא‪.‬‬
‫תייר‪ :‬שני קילומטרים בלבד – מרחק הליכה – מאתר‬
‫‪4‬‬
‫ישן מפני‬
‫חדש תוציא‬
‫נפרדים מהאריזות‬
‫הישנות של חסלט‬
‫ומקבלים אריזות‬
‫חדשות ומעוצבות‬
‫חסלט‪ ,‬מובילת הירק הנקי בישראל‪ ,‬מזמינה אותך לחוויה של טעם נקי ובריא מהטבע‪,‬‬
‫מפוקח משאריות חומרי הדברה‪ ,‬ירק ללא תולעים ובכשרות מהודרת‪ .‬ועכשיו‪ ,‬סדרת הירק הנקי‬
‫של חסלט באריזות חדשות‪ ,‬מעוצבות ורעננות‪ .‬חסלט‪ ,‬הטעם הנקי של הטבע‬
‫‪5‬‬
‫לחיות בגני טל‬
‫נעמי אלדר עורכת ביטאון שורק ‪ -‬גני טל‬
‫להיות ילד בגני טל זה ללכת לגן בלי הורים‪ ,‬ולדעת שבכל בעיה שתהיה‪-‬‬
‫תמיד יהיה שם מישהו בשבילך‪...‬זה להשתובב בדיונות החול שמסביב‪ ,‬זה‬
‫לשחק עם הרבה חברים וחברות‪ ,‬מכל שכבות הגיל הקרובות לשלך‪ ,‬החל משלב‬
‫הטיטולים‪ ...‬זה להתעורר בלילה ולגלות שאבא ואמא מבלים להם באספת‬
‫חברים סוערת‪ ,‬זה ליהנות מהתוכים של זוסמן‪ ,‬מהסוסים של גיבור‪ ,‬מהכלב‬
‫של לפלר ועוד‪...‬‬
‫להיות נער‪-‬נערה בגני טל זה להיות רוב הזמן עם החבר'ה‪ ,‬זה לצאת לטיולים‪,‬‬
‫לבלות יחד בשבתות‪ ,‬אך גם לעזור בבית‪ .‬זה לעשות המון דברים במועדון שליד‬
‫הצרכנייה‪ ,‬זה לסייע לאירועים במושב‪ ,‬זה ללכת עם גאווה גדולה בלב‪ -‬כי אני‬
‫מגני טל‪ ,‬אני מגוש קטיף‪.‬‬
‫להתבגר בגני טל זה ללכת לים ללא ליווי של מבוגר‪ ,‬ולהצטרף לחבורת‬
‫הגולשים‪ -‬על הגלים‪ ...‬זה לקבל מהיישוב חבילות לצבא ולשרות הלאומי‪ ,‬זה‬
‫להיות יחד עם כל הבוגרים ללא קשר לגיל‪ ,‬זה לאהוב את כולם ולדעת שגם אני‬
‫רוצה לגור תמיד בגני טל‪...‬‬
‫להתחתן בגני טל זה לראות את כולם עמלים בשבילך בשמחה‪ ,‬זה לראות את‬
‫בית הכנסת היפה שלנו לובש חג‪ ,‬את רחבת החתונות המתקשטת לכבוד האירוע‪,‬‬
‫את סידורי הפרחים והפירות וערמות הקש שהכינו נשות הישוב המוכשרות‪ .‬זה‬
‫לראות את החיוכים של כולם‪ ,‬את הבית הגדול שלך מתמלא אור‪.‬‬
‫לחיות בגני טל שבגוש קטיף‪ ,‬זה להיות שייך לקהילה בת ‪ 21‬יישובים פורחים‪,‬‬
‫עם אלפי אנשים טובים מלאי חסד‪ ,‬עם קול התורה הממלא את האוויר‪ ,‬עם‬
‫חקלאים מצטיינים‪ ,‬עם הרבה עשייה בכל התחומים‪ .‬זה להכיר כמעט את כולם‪,‬‬
‫לפרגן גם למי שמתחרה בי‪ ,‬ולעזור זה לזה‪.‬‬
‫לחיות בגני טל ערב הגירוש‪ ,‬זה לא לנוח לרגע במשך שנה וחצי‪ .‬זה לצאת‬
‫להפגנות‪ ,‬להשתתף בפאנלים ולעבור בבתים ולשכנע‪ ,‬לענות לתקשורת על‬
‫ענפיה השונים‪ ,‬להדריך אוטובוסים עם תיירים שהגיעו לראות את גוש קטיף‪,‬‬
‫להתווכח עם השמאלנים‪ ,‬להתפלל‪ ,‬לבכות‪ ,‬ולא להאמין עד הרגע האחרון‬
‫שדבר כזה יכול לקרות‪ ,‬ושאולי עוד מעט לא נהיה פה יותר‪...‬‬
‫להיות מגורש מגני טל זה לכאוב‪ ,‬לבכות‪ ,‬לצרוח‪ ,‬לאחר תפילה משותפת‪,‬‬
‫מרגשת וקורעת לב‪...‬זה לראות את חיילי צה"ל האהובים במקום הכי נמוך‬
‫שלהם‪ ,‬מגיעים כקלגסים‪ ,‬ולהבין שיש מישהו למעלה שמנהל את הכל !‬
‫לגור היום בגני טל החדשה‪ ,‬זה להיות במרכז הארץ‪ ,‬קרוב לכל מקום‪ ,‬אך‬
‫רחוק מהחול‪ ,‬מהדקלים‪ ,‬ומהים התכול‪ -‬אותם כה אהבנו‪ ,‬ולשמוע מאנשים‬
‫רבים ‪" :‬הגירוש עשה לכם רק טוב !"‪ ,‬להתפוצץ בפנים ולשתוק‪...‬‬
‫לחיות היום בישוב החדש‪ ,‬מול חפץ חיים‪ ,‬כשכולנו חפצי חיים‪ ,‬זה להתמלא‬
‫נחת בכל פעם שבן ממשיך נוסף מצטרף לישוב‪ ,‬זה לנקות הרבה אבק‪ ,‬כי אנו‬
‫עדיין באתר בנייה‪ ,‬וזה לדעת כי עשינו כל מה שיכולנו‪ ,‬בכל התחומים‪ ,‬ואם‬
‫הגענו לכאן‪ -‬זה מה שצריך היה להיות‪ ,‬ומכאן נמשיך להתקדם‪ ,‬יחד כמשפחה‬
‫גדולה‪ ,‬למרות הכאב‪ ,‬השריטות והאובדן‪ .‬וזה להודות לבורא עולם‪ -‬שזכינו !‬
‫גוש קטיף‬
‫במבט של אדריכל‬
‫האדריכל מיכאל יעקובסון ביקר בישיבת ימית בנוה‬
‫דקלים‪ ,‬לאחר שכבר נאסר על ישראלים להיכנס לשטח‬
‫גוש קטיף‪ .‬בכתבה מרתקת הוא מתאר את מה שראה‬
‫והתובנות שלו מהביקור המיוחד במבנה שנבנה בצורת‬
‫סמל מגן דוד‬
‫מיכאל יעקובסון‬
‫בניין ישיבת ימית הבנוי בצורת מגן דוד ענק מסמל בשבילי יותר מכל בניין‬
‫אחר‪ ,‬את מצבה של התרבות‪ ,‬החברה והתכנון הישראלים בשנות השמונים‪.‬‬
‫היות ומסירת הבניין לידי השכנים הערבים‪ ,‬משמעותו למעשה הריסת הבניין‪,‬‬
‫חשבתי שראוי לכתוב עליו ספר שיחשוף את מרכיביו וכיצד האדריכלות‬
‫מייצגת היבטים שונים מהן בנויה המציאות בה אנו חיים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬פניתי‬
‫לקצין גבוה שיתיר לי להיכנס לשטח הגוש ולבקר בבניין‪ .‬למרות שכבר נאסר‬
‫על אזרחים להיכנס לשטח הגוש ברכבים פרטיים‪ ,‬קבלתי באופן חד פעמי‬
‫אישור‪ .‬הצעתי לאסתר‬
‫זנדברג‪ ,‬כתבת סביבה‬
‫בעיתון 'הארץ' להצטרף‬
‫אלי והיא נענתה ברצון‬
‫כתבתה פורסמה למחרת‬
‫בעיתון‪.‬‬
‫הגענו בבוקר‪29 ,‬‬
‫לאוגוסט‪ ,‬בסביבות שש‬
‫בבוקר‪ ,‬לשער שהוביל‬
‫לנווה דקלים והיה‬
‫עכשיו לנקודת גבול בין‬
‫ישראל ובין רצועת עזה‪.‬‬
‫על השלט מימין לשער‪,‬‬
‫נכתב‪ :‬הכניסה והשהייה‬
‫ברצועת עזה אסורה‬
‫על פי חוק! צה"ל"‪ .‬את‬
‫הכביש חצה מחסום‬
‫ישיבת ימית‪ ,‬צילום‪ :‬מיכאל יעקובסון‬
‫ברזל ידני צבוע כתום‪,‬‬
‫ולידו עמד חייל‪ .‬היות והיה לי אישור ושמי הופיע ברשימה שהחזיק קצין‬
‫שעמד בכניסה לשער‪ ,‬הותר לנו להיכנס עם הרכב‪.‬‬
‫לפני שנכנסו לנווה דקלים‪ ,‬החלטתי לעצור ולראות מה מצבו של אחד‬
‫מהיישובים ובמקרה היה זה היישוב קטיף‪ .‬לא בקרתי בו קודם לפינוי‪.‬‬
‫כשהגענו‪ ,‬עמדו מספר טנקים ודחפורי ענק בחניון רכבים ברחוב הראשי‬
‫של היישוב‪ ,‬סמוך לתחנות אוטובוס שכבר לא תוביל אף אחד לבאר שבע‪,‬‬
‫אשקלון או ירושלים‪ .‬מול הטנקים עמד בניין בית הכנסת שנותר על תילו‪,‬‬
‫וחוץ ממנו היישוב כולו כבר היה תל חורבות‪ .‬מה שנותר היו מכמה עצים‬
‫ושיחים‪ ,‬כבישי אספלט ומדרכות מרוצפות‪ ,‬וחוץ מהם ובית הכנסת לא‬
‫נותרה כאן אבן על אבן‪ .‬ניסיתי לראות ממה מורכבים ההריסות‪ :‬שברי קירות‪,‬‬
‫משקופי חלונות‪ ,‬צינורות‪ ,‬כבלי חשמל‪ ,‬קורות עץ (כנראה של גגות העפים)‪,‬‬
‫עמודי בטון ומרצפות‪ .‬בקצה השטח שהיה פעם יישוב‪ ,‬עמדה עדיין הרפת‬
‫ומאחוריה אלפי בתיה של חאן יונס השכנה‪ .‬עמדתי וחשבתי לעצמי מה‬
‫חושבים השכנים העדים למראה ההרס והחורבן שביצעו הישראלים לעצמם‪,‬‬
‫וכיצד הם מתכוננים לרגע בו ייעלמו מפה אחרוני החיילים‪.‬‬
‫המלון‬
‫ט"ו בשבט ראשון ביישוב גני טל‬
‫‪6‬‬
‫יצאנו מקטיף והמשכנו לכיוון נווה דקלים‪ ,‬בדרך ראינו כיצד מכונות הורסות‬
‫את הקירות האחרונים של בית המלון בחוף גוש קטיף‪ .‬מלון שתכנן האדריכל‬
‫סעדיה מנדל‪ ,‬שתכנן גם את חידוש יפו העתיקה‪ ,‬את שכונת המגורים בשער‬
‫הפרחים בירושלים העתיקה ולאחרונה גם את חידוש קבר רחל בבית לחם‪.‬‬
‫הגענו לבניין הישיבה שבראשו היתה עמדה עם שקי חול וסדין גדול‬
‫השתלשל מהגג ובישר‪" :‬בעזרת ה' התנתקות לא תהיה!"‪ .‬לוח המודעות עדיין‬
‫היה תלוי על הקיר בכניסה לישיבה ועליו מודעות כמו תורנות ניקיון‪ ,‬לוח‬
‫המשך בעמוד אחרון‬
‫הנחות לאנשי‬
‫גוש קטיף‬
‫‪7‬‬
‫"הרגשתי ששליחותי אחרי שעברתי את השואה להפריח את יישובי גוש קטיף"‬
‫ממחנות ההשמדה‬
‫להקמת גוש קטיף‬
‫ראש המועצה הראשון של חבל עזה ראובן רוזנבלט בראיון‬
‫לביטאון מוזיאון גוש קטיף‬
‫ראובן רוזנבלט היה ראש המועצה‬
‫הראשון של המועצה האזורית‬
‫חוף עזה‪ ,‬ומי שהוביל את הקמת‬
‫מרבית היישובים היהודיים בגוש‬
‫קטיף‏‪ .‬בתקופתו התפתח גוש‬
‫קטיף מגוש בן שני יישובים לגוש‬
‫בן שישה עשר יישובים מבוססים‪,‬‬
‫עם מפעלים אזוריים ותנופה‬
‫תעשייתית וחקלאית ואתרי‬
‫תיירות‪ .‬בראיון מיוחד לכבוד יום‬
‫גוש קטיף הוא מספר איך הכל‬
‫התחיל‪ .‬מרתק‬
‫מחצי שנה לעשר שנים‬
‫איך ילד ניצול שואה שקם מעפרות מחנות‬
‫המוות מגיע להקים את מרבית יישובי גוש קטיף?‬
‫כיהודי מאמין אני באמת לא יכול להסביר את‬
‫זה‪ ,‬ראיתי איך שהקב"ה אירגן את כל העסק הזה‪.‬‬
‫נולדתי בעיר לודז' שבפולין‪ .‬כשהייתי בן שלוש וחצי‬
‫פרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬אני ואמי נשלחנו‬
‫למחנה הריכוז ראוונסבריק‪ ,‬ולאחר מכן למחנה‬
‫ברגן בלזן‪ .‬לאחר המשפחה כולנו ניצלנו בחסדי ה'‪.‬‬
‫הייתי מהגרעין שהקים את כפר מימון‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫שמשתי כחבר מליאת "מועצה אזורית עזתה"‪ .‬כיום‬
‫שדות נגב‪.‬‬
‫בתקופה שהחליטו להקים את המועצה האזורית‬
‫חוף עזה‪ ,‬התעסקתי עם המשק שלי ולא היה‬
‫חסר לי דבר‪ .‬אבל דווקא אז ההשגחה העליונה‬
‫רצתה שאהיה שותף בהקמת יישובי גוש קטיף‪.‬‬
‫חבר הכנסת אליעזר אבטבי ביקש ממני לעמוד‬
‫בראש המועצה החדשה חוף עזה‪ .‬החלטתי לבוא‬
‫ולראות מה זה המועצה החדשה‪ ,‬לפני שאני מקבל‬
‫את ההחלטה‪ .‬ראיתי ‪ 20‬איש יושבים בנצר חזני‬
‫‪8‬‬
‫בכיף ללא גדרות‪ ,‬אבל מה שלי קסם‪ ,‬היה דווקא‬
‫הארבעים אלף דונם הפנויים‪ .‬את תפקידי ראיתי‬
‫להפוך את אותם שטחים ליישובים פורחים‪.‬‬
‫הסכמתי לכהן בה רק חצי שנה‪ ,‬אבל זה התארך‬
‫למשך עשר שנים!!! מ‪ 1977-‬עד ‪.1987‬‬
‫לא האמינו לי‬
‫מה בעצם קרה באותם עשור שנים שכיהנת‬
‫כראש המועצה?‬
‫הפכנו בסייעתא דשמיא את חולות גוש קטיף‬
‫לחבל ארץ פורח ומשגשג‪ .‬משני יישובים הבאנו‬
‫את המקום לשישה עשר יישובים‪ .‬תיירות פורחת‬
‫ומשגשגת‪ .‬את המלון המפורסם בנווה דקלים‪ ,‬חופי‬
‫ים‪ .‬יחד עם צבי הנדל שהיה הגזבר ולאחר מכן ראש‬
‫המועצה רצנו למשרדי הממשלה והצלחנו להדביק‬
‫אותם באמונה ובחזון‪ .‬מישהו בכיר מאד ממשרד‬
‫השיכון אמר לי לאחר מעשה‪ .‬שבאת אלינו לא‬
‫האמנו לאף מילה שלך‪ ,‬אבל המציאות עלתה על‬
‫כל דמיון‪ ,‬ובתי ספר הוקמו‪ ,‬יישובים פרחו‪ ,‬העלים‬
‫ללא חרקים והחקלאות‪ ,‬בתי כנסת וישיבות‪.‬‬
‫הרגשת משואה לתקומה?‬
‫כל החיים שלי שאלתי את עצמי כניצול שואה‬
‫למה זכיתי לכך‪ .‬כולנו ניצלנו מהשואה האיומה‪.‬‬
‫גם אבי ע"ה זכה להיות תושב גוש קטיף‪ ,‬תושב‬
‫מושב גן אור‪ .‬הבנתי שהקב"ה הציל אותי כדי‬
‫לבנות יישובים בארץ ישראל‪ .‬רק שתבין מה הייתה‬
‫תחושתי והרגשתי בעקירה של גוש קטיף‪.‬‬
‫"כשהייתי ראש המועצה‪ ,‬יצחק רבין היה בביקור‬
‫בגוש קטיף‪ .‬רבין עלה על בניין המועצה‪ ,‬לעיני‬
‫‪ 50‬נציגי היישובים‪ ,‬וראה את גבול מצרים‪ ,‬ציר‬
‫פילדלפי וגוש קטיף העומד בתווך‪ ,‬ואמר‪' :‬אתם אף‬
‫פעם לא תלכו מפה‪ .‬המקום משמש חיץ בין מצרים‬
‫לארגוני החבלה'‪ .‬המציאות הזאת לא השתנתה‪ .‬אי‬
‫אפשר לשמור על הביטחון בלי נוכחות פיזית‪ .‬עם‬
‫הצבא לבד‪ ,‬זה לא עובד‪ .‬חייבים נוכחות אזרחית"‪.‬‬
‫הערבים מתקשרים להודות‬
‫זה לא סוד גדול שהיית בידידות עם מי שיזם את‬
‫החרבת יישובי גוש קטיף עד היסוד?‬
‫"הייתי בידידות גדולה עם אריק שרון‪ .‬ערב הגירוש‬
‫כתבתי לו מכתב נוקב ביותר‪ .‬לא אצטט את כולו‪,‬‬
‫אבל בין היתר כתבתי לו‪ ,‬איך אתה מעז לעשות כך‬
‫רוזנבלט בהיאחזות ברפיח‬
‫לחברים שגירשת אותם מימית ומעצמונה‪ ,‬ושאתה‬
‫דחפת אותנו לבנות את גוש קטיף‪ .‬הזהרתי אותו‬
‫במכתב 'אתה תהפוך את הנגב לשק החבטות‬
‫של האויבים שלנו'‪ .‬הוא לא ענה לי ולא הסכים‬
‫להיפגש איתי למרות שביקשתי פגישה‪ .‬רציתי‬
‫רק דבר אחד אחרי שהוא נפל לתרדמת שיתעורר‬
‫ויראה מה הוא עשה לעם ישראל כולו‪.‬‬
‫הובלת כל השנים לדו קיום ושלום גם עם‬
‫שכניך הערבים מעזה?‬
‫גוש קטיף היה ביחסי ידידות קרובים עם‬
‫הערבים‪ ,‬כולל ידידות פרטית שלי עם ראש העיר‬
‫חאן יונס‪ .‬חמישה ראשי ערים היו חברים טובים‬
‫שלי‪ .‬הם הגיעו גם לבר מצווה של הבן שלי בכפר‬
‫מיימון‪ .‬ראש העיר של רפיח אמר לי 'ראובן תדע לך‪,‬‬
‫המקום היחידי עלי אדמות שיש סיכוי שהערבים‬
‫יחיו בקדמה וללא מלחמות הוא ברצועת עזה‬
‫וזה רק בתנאי שממשלת ישראל תמשיך לשלוט‬
‫פה‪ ,‬אחרת נהיה כמו כל ארצות ערב שאחד הורג‬
‫את השני'‪ .‬העקירה מגוש קטיף הביאה אסון‬
‫לא רק עלינו אלא גם על הערבים באזור‪ .‬אחרי‬
‫ההתנתקות התקשר אלי ראש עיריית דיר אל‬
‫באלח ואמר לי 'זה השיחה האחרונה שלי איתך‬
‫אחרת לא יתנו לי לחיות כאן'‪ .‬עד‬
‫היום יש פועל ערבי שכיום הוא‬
‫מנהל מרפאה בעזה‪ ,‬שמתקשר‬
‫אלינו כמעט כל חודש להודות‬
‫לנו‪ .‬אשתי שכנעה אותו ללמוד‬
‫רפואה‪ ,‬והוא מתקשר להודות‬
‫ולהזכיר לנו מה שהזהרנו שאם‬
‫הערבים ישלטו לבד יהיה שם‬
‫תוהו ובוהו‪.‬‬
‫אתה פסימי או אופטימי?‬
‫"אני ניצול שואה‪ ,‬עברתי את‬
‫המחנות‪ .‬אסור לאדם להתייאש‪.‬‬
‫צריך תמיד לדעת שאפשר‬
‫להתאושש ולבנות מחדש‪ .‬אני‬
‫לא נביא‪ ,‬ואני לא יודע מתי זה‬
‫יקרה ואם אזכה לראות את זה‪,‬‬
‫אבל ברור לי שזה יקרה‪ ,‬בסופו‬
‫של דבר‪ .‬אבל הפעם לא עשרת אלפים איש אלא‬
‫הרבה יותר‪ .‬העם כולו יגיע למסקנה הזאת‪ ,‬שרק‬
‫שיבה לחבל עזה ובניית גוש קטיף מחדש יביאו את‬
‫השלום"‪.‬‬
‫כראש המועצה הראשון של חבל עזה‪ ,‬מה‬
‫הייתה הרגשתך לראות את מעשי ידיך טובעים‬
‫באיי חורבות?‬
‫"כניצול שואה‪ ,‬עלו לי כל הזיכרונות מהימים‬
‫ההם של השואה‪ .‬הוציאו יהודים מהבתים‪ ,‬עקרו‬
‫אותם מבתיהם‪ .‬זה קורע ממני חתיכות שאני‬
‫אומר את זה‪ ,‬אבל זאת הייתה תחושתי הכבדה‪.‬‬
‫שמדכאים את הציבור הזה‪ ,‬שלא מתייחסים‬
‫למגורשים כבני אנוש‪.‬‬
‫איך אתה רואה את ההתיישבות של תושבי גוש‬
‫קטיף לאחר העקירה?‬
‫גם לאחר העקירה תושבי גוש קטיף מיישבים‬
‫את הארץ במסירות נפש ובהערכה בלתי ניתנת‬
‫לתיאור למרות מה שעשו להם‪ .‬החל מחולות‬
‫חלוצה‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬אריאל‪ ,‬יד בנימין ניצן וכו'‪,‬‬
‫הם מנסים להקרין את היופי של גוש קטיף על‬
‫המקומות היכן שהגיעו ולהמשיך לבנות את ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מעניק את מפתח גוש קטיף לראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל‬
‫ישראל חזקה‪-‬‬
‫ישראל בטוחה‬
‫ח''כ מירי רגב‬
‫יו''ר וועדת הפנים של הכנסת‬
‫מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים‬
‫משמעותיים ביותר‪ ,‬יש האומרים היסטוריים‪.‬‬
‫המזרח התיכון חווה בשנים האחרונות תמורות‬
‫המאפיינות אותן בעיקר בחוסר יציבות מדינית‬
‫ופוליטית‪.‬‬
‫מאבקים בין הסונה לבין השיעה במרחב‪,‬‬
‫מביאים עימם גלי אלימות נוראיים ובלתי‬
‫פוסקים‪.‬‬
‫על פי כל ההערכות המאבק הדתי והעדתי‬
‫ישפיע במהרה גם על מדינת ישראל‪ .‬הסוגיה‬
‫הפלסטינית מושפעת בעקיפין וגם היא‬
‫צופה את הנעשה ומבינה את ההשלכות באי‬
‫היציבות במרחב‪ .‬מדינת ישראל חייבת לשמור‬
‫על האינטרסים הביטחוניים שלה לאור‬
‫המציאות הקיימת באזור‪ .‬ניסיונות חוזרים‬
‫ונשנים של מתווכים אמריקנים ואירופאים‬
‫החותרים להסכמים גרועים המסכנים את‬
‫ישראל ומכאן נולדה אצלי ההכרה בחובה על‬
‫שמירת סמלים וערכים יהודים ולאומים כאחד‪.‬‬
‫ויתור על מאפייני הריבונות‪ ,‬דוגמת הר הבית‬
‫וירושלים כמוה כויתור וכניעה לתכתיבים לא‬
‫נכונים לישראל‪.‬‬
‫כיו''ר וועדת הפנים אני מקדמת נושאים‬
‫לאומיים ואזרחיים שנופלים בין היתר‬
‫בסמכותה של הוועדה החשובה תוך שימת‬
‫דגש על שלוש נקודות מרכזיות‪ -‬האחת‪-‬‬
‫שלמותה ואחדותה של העיר ירושלים לרבות‬
‫שמירה על המקומות הקדושים והריבונות‬
‫בהר הבית‪ -‬השנייה‪ -‬שמירה על ההתיישבות‬
‫ביהודה ושומרון‪ -‬השלישית‪ -‬טיפול בסוגיות‬
‫פנים וחברה‪.‬‬
‫באשר לסוגיית ירושלים חזרתי ואמרתי‬
‫כי כל ניהול מו''מ על גבולות ירושלים יש‬
‫בו משום סכנה וכרסום במעמדה של בירת‬
‫ישראל ומכאן גם נולדה הצעת החוק שלי‪,‬‬
‫אשר הוגשה לועדת השרים לחקיקה‪ .‬הצעתי‬
‫ביקשה למנוע כל ניהול מו"מ על ירושלים‬
‫והפליטים אלא אם קיבל קודם את אישור‬
‫הכנסת‪ .‬לצערי ההצעה נפלה‪ ,‬אך המסר‬
‫העקרוני והמהותי נקלט היטב‪.‬‬
‫בנוגע לגבולות ולסוגיות לאומיות אחרות‪,‬‬
‫רשמתי יחד חבריי לסיעה הישג מרשים‬
‫בדמות החוק שיאפשר את החלת החוק‬
‫הישראלי על הישובים בבקעת הירדן‪ .‬הישג‬
‫חשוב בועדת השרים לחקיקה‪ ,‬אם כי‪ ,‬לאחר‬
‫הגשת הערר של שרת המשפטים ציפי לבני‪,‬‬
‫החוק לא מקודם‪ .‬המסר בחוקים אלו‪ :‬אינו‬
‫מסר פרובוקטיבי‪ ,‬מהותו במו"מ ‪ -‬לא לויתורים‬
‫על חבלי מולדת‪ ,‬לא למו"מ על ירושלים ולא‬
‫לשיבת הפליטים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גוש קטיף והלקחים‬
‫למה?‬
‫דני דיין‬
‫ח"כ זבולון כלפה‬
‫על הנזק הביטחוני שגרמה הנסיגה מחבל עזה למדינת‬
‫ישראל שורר כבר קונצנזוס‪ .‬אבל זה אינו הנזק היחיד‪ ,‬אולי‬
‫אפילו אינו הנזק העיקרי‪ .‬סדרה ארוכה של פירות באושים‬
‫הוליד המהלך הנואל הזה‪ ,‬עמם אנו נאלצים להתמודד‬
‫עד עצם היום הזה וככל הנראה גם שנים לא מעטות אל‬
‫תוך העתיד‪ .‬מדובר בנזקים ערכיים‪ ,‬אסטרטגים‪ ,‬מדיניים‬
‫וחברתיים‪.‬‬
‫עקירת יהודי גוש קטיף היתה בראש וראשונה נזק חינוכי‬
‫וערכי‪ .‬היא פגעה פגיעה קשה – ולוואי שלא אנושה – בבסיס‬
‫הרעיוני עליו מושתת האתוס הישראלי‪ :‬המעשה הציוני‪.‬‬
‫שני עמודי התווך של המהפכה הציונית הם העליה ויישוב‬
‫הארץ‪ .‬זהו המסד של המעשה הציוני‪ .‬הקמת יישובי גוש‬
‫קטיף וצפון חבל עזה היה על כן‪ ,‬מעשה ציוני לתפארת‪ .‬הוא‬
‫גילם בתוכו חלוציות‪ ,‬עבודת האדמה‪ ,‬התחדשות חברתית‪,‬‬
‫לימוד תורה‪ .‬במילים אחרות יישוב חבל עזה קיבץ בתוכו‬
‫את כל הטוב והיפה שבמפעל הציוני‪ .‬החרבתו מגלמת על כן‬
‫את שבירת האתוס‪ ,‬את ניתוצו‪ .‬עבודה חינוכית ותודעתית‬
‫רבה תידרש כדי להחזיר לראש התורן את התובנה שצריכה‬
‫הייתה להיות מובנת מאליה‪ ,‬שעקירת יישוב יהודי בארץ‬
‫ישראל היא מעשה אנטי‪-‬ציוני ואשר על כן‪ ,‬היא מעשה‬
‫שלא ייעשה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנזק הביטחוני שבנסיגה מחבל עזה ברור היום‬
‫לכל ילד וילדה בישראל‪ .‬במיוחד‪ ,‬כמובן אם הם מתגוררים‬
‫בשדרות או בנחל עוז‪ ,‬באשקלון או באשדוד‪ .‬אך גם‬
‫לירושלים ולתל אביב הגיע כבר הנזק המוחשי‪ .‬נזק זה כל‬
‫כך חד וברור שחבל להכביר עליו מילים‪.‬‬
‫אך גם את מעמדה המדיני של מדינת ישראל – לא רק‬
‫את הביטחוני – הנסיגה מחבל עזה דרדרה‪ .‬ההתגרויות‬
‫הבלתי פוסקות נגד ישראל והפגיעה באזרחי המדינה מתוך‬
‫שטח עזה‪ ,‬מאלצים את ישראל לנקוט בצעדים חריפים‪.‬‬
‫ואלה משמשים כאמתלא בידי אויבינו כדי להשחיר את‬
‫פניה של המדינה בזירה הבינלאומית‪ .‬מה שפעם יכול היה‬
‫לעשות צה"ל עם ג'יפ‪ ,‬היום הוא נאלץ לעשות עם מסוק‬
‫קרב; מה שפעם עשה עם רובה סער‪ ,‬היום הוא צריך לעשות‬
‫עם תותח‪ .‬עובדה זו מנוצלת כדחי להעצים את תעמולת‬
‫הכזב המיועדת לעשות דה‪-‬לגיטימציה לישראל‪ .‬שתי‬
‫ועדות חקירה כבר הוקמו נגד ישראל במישור הבינלאומי‬
‫כתוצאה ישירה מן הנסיגה מחבל עזה; אף לא אחת בקשר‬
‫ליהודה ושומרון‪ .‬דו"ח גולדסטון והצורך לבלום את המשט‬
‫העוין פגעו בישראל ואלה תוצאות ישירות מאי‪-‬הימצאותנו‬
‫הפיזית ברצועה‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬אך בוודאי שלא האחרון בסדר החשיבות‪:‬‬
‫הפגיעה הבלתי נסבלת שגרם הגירוש למתיישבים עצמם‪,‬‬
‫קבוצת עילית של חלוצים שמסרו נפשם למען יישוב הארץ‪.‬‬
‫דו"ח ועדת החקירה הממלכתית הגדירה את הפגיעה הזו‬
‫כחמורה ביותר בתחום זכויות האדם מאז קום המדינה‪ .‬לא‬
‫פחות‪ .‬למעלה משמונה שנים לאחר מעשה‪ ,‬מתיישבים‬
‫רבים טרם שוקמו פיזית‪ ,‬ועוד לא הזכרנו את הפגיעות‬
‫הנוספות‪ ,‬שלפעמים הן קשות עוד יותר‪.‬‬
‫הלוואי שהלקח נלמד‪ ,‬שמדינת ישראל לא תגרום לעצמה‬
‫שוב נזק אדיר שכזה‪.‬‬
‫כבר ‪ 8.5‬שנים שאני מסתובב עם סימני שאלה‪ .‬האירועים של אב תשס"ה‪ ,‬הותירו בי תהיות רבות‬
‫שהמשותף להן הוא הניסיון להבין איך זה קרה ומהו הרקע שהביא לרפיון הלאומי שאיפשר את‬
‫העקירה‪ .‬אחת הסיבות שאפשר למנות כמרכיב עיקרי בפגיעה בחוסן הלאומי היא אובדן הרוח‬
‫בציבוריות הישראלית‪ .‬בשנים האחרונות ישנה תחושה כללית של שובע מאתגרים ומהתמודדויות‪,‬‬
‫אנשים רוצים לנוח‪ ,‬מחפשים קצת שקט‪ ,‬שלווה ושלום‪ .‬גם אני הייתי רוצה‪ ,‬הלוואי‪ .‬מי לא רוצה‬
‫שלום?! על כך הרי כולנו מתפללים כל יום‪ ,‬אבל מתוך משאלת הלב הזו והרצון הנואש למעט רוגע‪,‬‬
‫הציבור מתפתה שוב ושוב למקסמי שווא המבטיחים "שלום וביטחון"‪ .‬בכל פעם המנהיגות הישראלית‬
‫מוכנה לוותר לסגת ללכת לקראת‪ ,‬שוב ושוב‪ .‬האבסורד הוא שלמרות הכישלון חוזרים שוב ושוב על‬
‫אותה דרך קלוקלת כמאמר הפסוק במשלי "ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו" ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בן גוריון וה'קושאן'‬
‫את מעגל האימים הזה חובה ואפשר להפסיק‪ .‬הגיע הזמן שנאמר קודם כל לעצמנו פנימה בקול‬
‫חד וברור‪" :‬ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל"‪ .‬רק כשאנחנו בבית פנימה‪ ,‬נאמין‬
‫בדרך ולא נתבייש‪ ,‬רק אז נוכל להעביר את המסר לשאר חלקי העם ומשם זה יחלחל החוצה לאומות‬
‫העולם‪,‬הדברים הללו היו נכונים בשנותיה הראשונות של המדינה ואז רוה"מ דוד בן גוריון אמר בקול‬
‫ברור שהקושאן שלנו על ארץ ישראל הוא התנ"ך ממנו אנו יונקים את הזכות לארץ‪ .‬אותה רוח גדולה‬
‫ח"כ זבולון כלפה בפינת הנצחת גוש קטיף בכנסת ובו שריד שיש מארון הקודש‬
‫בבית הכנסת בעצמונה‬
‫היא זו הנותנת לנו בסופו של דבר את הכלים להתמודד עם המציאות היום והיא זו שליוותה אותנו‬
‫בהתמודדות עם המציאות הביטחונית הקשה בגוש קטיף‪ .‬הרוח היא זו שהובילה אותנו במשך כל‬
‫השנים במציאות של הגולה והיא גם מה שהוביל אותנו חזרה פה אל הארץ עת התחדשות הציונות‪,‬‬
‫ובמלחמת הקיום המתמדת כאן‪.‬‬
‫בסיורים שאני עורך ברחבי הארץ בשנה האחרונה אני פוגש אנשים מכל קצוות האוכלוסייה‪.‬‬
‫מסתבר שבפריפריה ישנה הזדהות רבה יותר עם האידיאולוגיה‪ ,‬הציונות‪ ,‬או מה שאני מכנה 'הרוח‬
‫הגדולה'‪ .‬אבל ככל שמתקרבים יותר למרכז הארץ הרוח נעלמת ובמקומה מתחילים הוויכוחים‬
‫והדיונים‪ ,‬המותירים את האידיאולוגיה מטושטשת ולא בהירה מספיק לנו פנימה‪.‬‬
‫הרוח הגדולה‬
‫כשמדברים על העקירה ושיברה‪ ,‬יש לנו היום את ההזדמנות לבדוק את הדברים ממרחק השנים‪.‬‬
‫קברניטי הגירוש הבטיחו אז שהיציאה מהגוש תוביל למציאות ביטחונית כלכלית ודמוגרפית טובה‬
‫יותר‪ .‬אבל‪ ,‬חודשים ספורים לאחר הגירוש נחשפנו כולנו למציאות ביטחונית מדינית וכלכלית גרועה‬
‫יותר‪ ,‬גם דמוגרפית הגירוש לא שינה שום דבר‪ .‬אני שואל את עצמי איך זה יתכן איך שבמשך חודשים‬
‫ארוכים שקדן על התוכנית של הגירוש הרבה מאוד אנשים כאשר מול עיניהם הייתה כביכול טובתה‬
‫של מדינת ישראל?‪ .‬ואיך זה שפרק זמן קצר מאוד לאחר הביצוע התוצאה נראית הפוכה לגמרי‬
‫ב‪ 180-‬מעלות? מה הם ראו שאנחנו לא ראינו מהם אנחנו ראינו שהם לא ראו? כאשר אני מנסה‬
‫לענות על זה הפועל היוצא של הגירוש נשען על נקודה אחת מאוד מרכזית‪ :‬הצורך להתחבר אל הרוח‬
‫הגדולה מתוך אמונה גדולה בצדקת הדרך‪ .‬אתגרים רבים עוד לפניה הבה נרים כולנו יחד כתף אל‬
‫כתף את המשא הגדול והחשוב הזה‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫דירה לכל‬
‫משפחה!‬
‫‪ 5‬חדרים במשכנות הקריה בקריית שמואל‬
‫‪990,000‬‬
‫‪1,200,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫החל מ‪-‬‬
‫דופלקסים‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪₪‬‬
‫● מפרט טכני עשיר ● שכונה פרטית וסגורה‬
‫● רמת חיים גבוהה ומוגנת‬
‫לציבור‬
‫הדתי‬
‫‪*3736‬‬
‫התמונה הנה לצורכי המחשה בלבד‪.‬‬
‫כל משפחה תמצא במשהב את הדירה המתאימה לצרכים‪,‬‬
‫לסגנון החיים ולתקציב שלה‪ ,‬עם המוניטין הגבוה‬
‫וההצלחות המוכחות של חברת בנייה מובילה בישראל‪.‬‬
‫הרבה יותר מבית‬
‫‪www.mishab.co.il‬‬
‫‪www.facebook.com/mishab.ltd‬‬
‫‪11‬‬
‫מ"מ ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן בראיון מיוחד‬
‫"מוזיאון גוש קטיף חולל מהפך תודעתי והסברתי"‬
‫יוסי דגן נושם את השומרון‪ ,‬בעיקר מאז שהקים את הגרעין בשאנור בצפון השומרון‪ ,‬כדי לחזק את היישוב שננטש בעקבות‬
‫גל הפיגועים‪ .‬לאחר מכן היה מהמגורשים וכיום כמ"מ ראש המועצה הוא מוביל מהפכה הסברתית במסגרת המועצה בשומרון‪.‬‬
‫איך התחיל הקשר שלך לשומרון?‬
‫אני גדלתי בבני ברק‪ .‬המשפחה עברה‬
‫לשומרון כשהייתי נער‪ .‬שהתחילה "מלחמת‬
‫אוסלו"‪ ,‬מה שהתקשורת מכנה "האינתיפאדה‬
‫השנייה"‪ ,‬נוצר מצב חמור בצפון השומרון‪ ,‬רוב‬
‫המחבלים הגיעו משם לכל רחבי ארץ ישראל‪.‬‬
‫הערבים ניסו לרכז את כל הכוחות להפיל את‬
‫התיישבות בצפון השומרון‪ .‬היו פיגועים קשים‪.‬‬
‫בחודש יולי נרצחו שלשה תושבים מחומש‪.‬‬
‫היה נטישה של משפחות מהיישובים בצפון‬
‫השומרון‪ .‬היישוב שאנור מבחינה ביטחונית‬
‫הוא במיקום אסטרטגי הכי חשוב‪ .‬היה‬
‫שם כפר אומנים שעלו מרוסיה וננטש‪ .‬וכך‬
‫למעשה מצאתי את עצמי יחד עם גרעין דתי‬
‫נכנס לשאנור‪ ,‬להחיות את היישוב מחדש‪,‬‬
‫ובעקבותינו חזרו גם המשפחות הוותיקות‪.‬‬
‫ואז שאתם מצליחים להפריח את צפון‬
‫השומרון מגיע הגירוש שלא ציפיתם?‬
‫אכן כך‪ .‬ניצחנו את הטרור בגדול‪ .‬היהודים‬
‫חזרו להסתובב באותם מקומות‪ .‬המחבלים‬
‫מוגרו‪ .‬ואז הגיע הבגידה הגדולה דווקא‬
‫מהיהודים‪ ,‬לצרכים אישיים של משפחה‬
‫מסויימת‪ ,‬והוחלט על חורבן היישובים‪ .‬והאבסורד‬
‫בצפון השומרון זועק לשמיים‪ .‬היישובים נשארו‬
‫בשליטה מלאה של ישראל‪ .‬הלקח שלי מכל הטראומה‬
‫של הגירוש ש"לעולם לא עוד"‪ .‬אנחנו מתגוררים‬
‫גרעין מחומש ושאנור‪ ,‬ב'שבי שומרון'‪ ,‬ומחכים לחזור‬
‫ליישובים‪ .‬ואכן מאז הגירוש התחלנו להתארגן ולארגן‬
‫עליות לחומש ושאנור כאשר רבבות אנשים עולים מידי‬
‫שנה ליישובים‪.‬‬
‫יוסי דגן עם איש התקשורת יעקב אחימאיר‬
‫מה אתם עושים כמועצה שאכן יישמר זכרם של‬
‫היישובים שנעקרו מצפון השומרון?‬
‫מידי שנה בקיץ ביום הגירוש בשאנור‪ ,‬מארגנים‬
‫אירועים גדולים של עלייה למקום‪ .‬גם מידי פסח‬
‫מקיימים אירוע ענק של עשרת אלפים איש בחומש‪,‬‬
‫בראשות אישי ציבור‪ ,‬חכ"ים ושרים להראות את‬
‫האיוולת בהחרבת היישובים והצורך לחזור מחדש‬
‫למקום‪ .‬בשנים האחרונות יש ישיבה שפועלת‬
‫בחומש ואני חושב שהגיע הזמן לאשר אותם‬
‫כחוק‪ .‬אלו אנשים גיבורים שעושים הכל לחזור‬
‫ליישובים אלו שהם המגן של כל ארץ ישראל‪.‬‬
‫מה הלקח שלכם בעקבות טראומת פינוי‬
‫צפון השומרון?‬
‫אחד הלקחים לעלות את הצורך לחזור‬
‫לאותם מקומות שנעקרו‪ .‬דבר נוסף והחשוב‬
‫ביותר‪ ,‬לייצר חיבורים בארץ ובחו"ל‪ ,‬כולל‬
‫בתוכנו עם הציבור החרדי והכללי‪ .‬התובנה‬
‫השניה אליה הגענו בעקבות הגירוש‪ ,‬והיא‬
‫הבורות הקיימת בכל הקשור להתיישבות‪,‬‬
‫ולשם כך הקמנו את פרוייקט "שומרון נעים‬
‫להכיר"‪ .‬עד היום הבאנו ‪ 900‬סיורים של‬
‫עיתונאים ומעצבי דעת קהל לשומרון‪ .‬אספר‬
‫לך קוריוז עם ח"כית בכנסת הקודמת‪ ,‬שהייתה‬
‫בסיור ומסתכלת על מפות ושואלת 'היכן זה‬
‫גוש קטיף'‪ .‬וכאן אני חייב לשבח את מוזיאון‬
‫גוש קטיף בירושלים שחולל מהפך תודעתי‬
‫בכל הקשור לגוש קטיף ולהתיישבות ולצרוב‬
‫בתודעה ובזיכרון האנושי את גוש קטיף‬
‫לנצח‪ .‬דבר נוסף שהגענו למסקנה שתם‬
‫עידן המתנחל המתנצל‪ .‬אנחנו צריכים לעמוד בצורה‬
‫בוטחת וגאה באמונתנו במעשה ההתיישבות שאנו‬
‫עושים‪ .‬והכי חשוב זה לדבר על זכותנו על ארץ ישראל‬
‫מכח ה'קושאן' של התורה ולא להתבייש בזה‪ .‬לצערנו‬
‫הגדול רק הערבים מדברים בשם הדת שלהם והיהודים‬
‫מתרפסים ומתביישים‪ .‬הגיע הזמן לשנות את התפיסה‬
‫ולחזק את הקשר של עם ישראל לארצו ולמולדתו‪.‬‬
‫שורשים‬
‫עמוד השיש והפסיפס מבית הכנסת העתיק שוחזרו במוזיאון גוש קטיף בירושלים‬
‫עמוד השיש שנמצא בעזה כבר לפני ‪ 130‬שנה‬
‫שהיה שייך לבית הכנסת‪ ,‬ועליה הכיתוב 'המלאך‬
‫הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים'‪,"...‬‬
‫שוחזר ועומד במוזיאון גוש קטיף בירושלים‬
‫לצד שיחזור הפסיפס עליו ציור דוד המלך מבית‬
‫הכנסת העתיק בחבל עזה לפני ‪ 1500‬שנה‪.‬‬
‫פסיפס דוד המלך התגלה בבית הכנסת העתיק‬
‫בעזה‪ ,‬אחד האתרים ההיסטוריים החשובים‬
‫שנתגלו ברצועת עזה‪ .‬לפני כ־‪ 1500‬שנה הוקם‬
‫בעיר עזה מיומס (עזה ים)‪ ,‬בית הכנסת הגדול של‬
‫העיר שנבנה על ידי הקהילה שהתיישבה בעיר‬
‫דווקא בזמן שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס‬
‫‪12‬‬
‫פסיפס בית הכנסת העתיק בעזה ועמוד השיש‬
‫באדיבות‪ :‬מוזיאון גוש קטיף בירושלים‬
‫הגדול שציווה בעת עלייתו לשלטון‪ ,‬בשנת ‪331‬‬
‫לספירה‪ ,‬לנקות את העיר עזה מיהודים‪.‬‬
‫טרקטור גדול שעבד במקום בשנת ‪ ,1965‬במטרה‬
‫להתחיל לחפור יסודות לקזינו‪ ,‬חשף לפתע את‬
‫יסודותיו ואת רצפת הפסיפס של בית הכנסת‬
‫הגדול של עזה‪.‬‬
‫במרכז בית הכנסת נתגלה פסיפס מדהים ביופיו‬
‫ועליו ציור דוד המלך‪ ,‬נעים זמירות ישראל‪ ,‬אוחז‬
‫נבל בידו וסביבו חיות הפרא רוגעות לצלילי הנבל‪,‬‬
‫ולצדו של דוד מופיע שמו "דויד" באותיות עבריות‪.‬‬
‫את השחזור יצרה אומנית האבן והפסיפס איילת‬
‫עזרן תושבת גוש קטיף וכיום בעין צורים‪.‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪8‬‬
‫מרכז המבקרים‬
‫בנימין‘‬
‫’נחלת‬
‫אטרקציה חינוכית בקרבת ירושלים‬
‫מועצה אזורית מטה בנימין‬
‫בזמן‬
‫מסע‬
‫שנים מאז‬
‫ההתנתקות‬
‫מתושבי גוש קטיף‬
‫חזרו למעגל העבודה‬
‫בסיוע תעסוקטיף‬
‫ממשיכים‬
‫ללוות ולמצוא‬
‫עבודה לאנשי‬
‫גוש קטיף‬
‫ארץ התנ“ך ההיסטורית‬
‫קמה לתחייה‬
‫סרט עלילתי‬
‫המוקרן באודיטוריום חדשני ונוח‪,‬‬
‫שוזר את סיפורו של צעיר ישראלי עכשווי‬
‫בסיפורו ההיסטורי של עם ישראל‬
‫מיצג אורקולי‬
‫חיבור בין אדם ואדמה בבנימין‬
‫משחק מולטימדיה חדשני‬
‫על הגיאוגרפיה וההיסטוריה של הארץ‬
‫סיור מודרך על ייצור יין‬
‫לפרטים‪ ,‬תרומה ותעסוקה‪:‬‬
‫‪02-580-0070‬‬
‫‪www.jobkatif.org.il‬‬
‫מתאים לכל המשפחה‬
‫֔ ארוחות גבינות ויין באווירה פסטורלית ֔ חנות יין‬
‫הכניסה בתיאום‬
‫‪02-9979333‬‬
‫הגעה‪ :‬כביש ‪ - 60‬פניה לתחנת דלק‬
‫מעבר מכמש‪ ,‬דרך היישוב מגרון‬
‫להזמנות כרטיסים‪02-9979333 :‬‬
‫‪13‬‬
‫אם אשכחך גוש קטיף‬
‫מזכרות גוש קטיף‬
‫מוזיאון גוש קטיף בירושלים העשיר במהלך שנות קיומו את הספרות והיצירות סביב ההיסטוריה היהודית בחבל עזה וגוש‬
‫קטיף‪ .‬מאז הימים הכתומים של המאבק‪ ,‬אמנים סופרים ויוצרים‪ ,‬הנציחו את גוש קטיף בשלל ספרים‪ ,‬סרטים ויצרות אומנות‪,‬‬
‫הנמכרות ומוצגות במוזיאון גוש קטיף בירושלים‪ .‬הצצה למוצרי גוש קטיף‬
‫‪ 9‬ילד כתום‬
‫‪ 1‬הצמיד כתום‬
‫אלפים רבים עדיין עונדים צמידים כתומים‪ ,‬כולל שר‬
‫השיכון אורי אריאל‪ .‬הצמידים עם הכיתוב יהודי לא‬
‫מגרש יהודי‪ .‬הוצאת מוזיאון גוש קטיף‪ .‬מחיר‪ 10 :‬ש"ח‬
‫קובץ שירים שנכתבו ע"י ילדי גוש קטיף לפני‬
‫ואחרי הגירוש ‪ -‬ילדים קטנים בתקופה גדולה‪.‬‬
‫‪ 59‬עמודים‪ ,‬כריכה דקה‪ ,‬צבעוני‪ ,‬ומאויר‪.‬יעל‬
‫הרמתי‪ ,‬גני טל‪ .‬מחיר ‪₪ 40‬‬
‫הסרט הכתום‪ ,‬סמל המאבק‪ ,‬תיירים ומקומיים‬
‫כולם רוצים שבבית יהיה את הסרט הכתום‪ ,‬שנהפך‬
‫למוצר הכי מזוהה עם גוש קטיף‪ .‬מחיר‪₪ 5 :‬‬
‫‪ 10‬חול בגרביים‬
‫‪ 2‬סרטים כתומים‬
‫גוש קטיף בסיפור‪ ,‬תמונה ושיר לילדים‬
‫המאפשרים לכל ילד וילדה צעירים לחוות את‬
‫המסע ולהתחבר לסיפור של גוש קטיף‪ ,‬מאת‬
‫אריאלה סביר בהפקת מרכז קטיף מחיר‪₪ 60 :‬‬
‫‪ 3‬חול מנווה דקלים‬
‫הרצון העז לחונן את עפר גוש קטיף‪ ,‬רבים מעוניינים‬
‫שחול מיישובי גוש קטיף כדי לא לשכוח‪ ,‬ולחיות את‬
‫הגוש בתפארתו‪ .‬בקבוק המכיל חול מהישוב נווה‬
‫דקלים מחיר‪₪ 18 :‬‬
‫‪ 11‬סיפורו של שב"ח‬
‫ספר המתאר את הימים האחרונים שבגוש קטיף‬
‫הרגעים היפים והקשים שעברו שם‪ ,‬בעיקר דרך‬
‫עיניהם של השב"חים‪ -‬שוהים בלתי חוקיים שהגיעו‬
‫בהמוניהם לתמוך במאבק הכתום בגוש קטיף‪ .‬מאת‪:‬‬
‫מאיר גולדמינץ ‪ 206‬עמודים מחיר‪₪ 38 :‬‬
‫‪ 4‬תעודת זהות כתומה‬
‫כיסוי כתום לתעודת הזהות‪ .‬מחיר‪₪ 20 :‬‬
‫‪ 5‬ספר תהילים הכתום‬
‫‪ 12‬חלום קטוף‬
‫ספר תהילים כתום‪ ,‬כריכה רכה‪.‬הוצאת מוזיאון‬
‫גוש קטיף‪ .‬מחיר‪₪ 30 :‬‬
‫נוער גוש קטיף כואב‪ ,‬כותב‪ ,‬ומתגעגע‪.‬מהאהבה‪,‬‬
‫הגעגוע והאב נותרו רק הזכרונות‪.‬‬
‫בספר זה נאספו קטעי יומנים ושירים‪ ,‬אשר נכתבו‬
‫על ידי נוער גוש קטיף‪ .191‬עמודים‪ ,‬כריכה קשה‪,‬‬
‫פורמט צבעוני מהודר‪.‬ספרית בית אל‪ .‬מחיר‪₪ 60 :‬‬
‫‪ 6‬מזכרת גוש קטיף מהודרת‬
‫בול גוש קטיף עם חותמת השירות הבלואי בהוצאה‬
‫מיוחדת‪ .‬כולל‪ ,‬מעטפת קטיפה ודף מזכרת מהודרת‬
‫בתוספת כולל בול גוש קטיף‪₪ 100 .‬‬
‫‪ 13‬הסידור של מירי‬
‫‪ 7‬בית‬
‫מירי אמיתי הי"ד‪ ,‬נהרגה ממטען של מחבלים‬
‫בדרכה לעבודתה באוטובוס‪.‬סידור זה הוא ילקוט‬
‫נר זכרון ואור לעילוי נשמתה‪ .‬הספר מספר‬
‫על הסידור המיוחד של מירי‪ ,‬ומוסיף מדרשים‬
‫וסיפורים על התפילות ותמונות ‪119‬עמודים‪,‬‬
‫כריכה קשה‪ ,‬צבעוני ומנוקד‪ .‬מחיר‪₪ 25 :‬‬
‫ספר לילדים המסופר מזווית ראייתו של ילד‬
‫שהיה גר בגוש קטיף‪.‬ספר המדבר על המושג בית‬
‫ומשמעותו‪ .‬בתוך הספר איורים מרהיבים‪.‬הוצאת‬
‫מוזיאון גוש קטיף‪.‬כתבה וציירה‪ :‬שארה יובל‪.‬‬
‫כריכה קשה‪ 14 ,‬עמודים‪ .‬מחיר‪₪ 25 :‬‬
‫‪ 14‬הזמן הכתום‬
‫‪ 8‬על חוף הים הכחול‬
‫מאיר הר‪-‬נוי כותב בזמן אמת על כל תקופת‬
‫ההתנתקות ומאבקה‪ ,‬בכאב ובדאגה‪ ,‬ביומן אישי‬
‫יוצא דופן כנוכח‪-‬נפקד שלא התגורר בגוש קטיף‪,‬‬
‫אבל הכיר היטב וליווה את האנשים שעמדו בעין‬
‫הסערה‪ 264 .‬עמודים‪ ,‬כריכה רכה‪ .‬מחיר‪₪ 68 :‬‬
‫ספרו של איתמר ליברמן‪ ,‬תושב בית אל אשר שהה‬
‫בקיץ האחרון בגוש קטיף‪ .‬סיפורם של שלושה‬
‫ילדים‪ ,‬ענת‪ ,‬רועי ובינה‪ ,‬המצטרפים למאבק על‬
‫ביתם שבגוש קטיף‪ 46 .‬עמודים‪ ,‬כריכה קשה‪,‬‬
‫צבעוני‪ ,‬מנוקד ומאויר מחיר‪₪ 30 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪6‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 15‬תורת קטיף‬
‫‪ 35‬שנות תורה והלכה של רבני גוש קטיף‬
‫בקהילותיהם‪ .‬כריכה קשה‪ 664 ,‬עמודים‪ .‬מחיר‪45 :‬‬
‫‪ 16‬אלבום ההתנחלויות‬
‫אלבום היסטורי יוקרתי מרהיב עין ומרתק‬
‫"ההתנחלויות ‪ -‬הסיפור האמיתי" מתעד את‬
‫תולדות כל היישובים שנבנו על השטחים‬
‫ששוחררו בששת הימים לפי מיקומם הגיאוגרפי –‬
‫ירושלים‪,‬יהודה‪ ,‬שומרון‪ ,‬בנימין‪,‬בקעת הירדן ורמת‬
‫הגולן‪.‬האלבום כולל תיעוד היסטורי ותמונות‬
‫מכל יישוב‪ .‬את האלבום ערך העיתונאי וסופר‬
‫ההתיישבות ביש"ע מזה שנים רבות‪ ,‬חגי הוברמן‪,‬‬
‫שמגיש את הסיפור האמיתי של ההתיישבות‬
‫במלוא היקפה והדרה‪ 320 .‬עמודים‪ ,‬כריכה קשה‬
‫בהוצאת מוזאון גוש קטיף בירושלים‪.‬חגי הוברמן‬
‫הוצאת‪ :‬מוזיאון גוש קטיף מחיר‪₪ 150 :‬‬
‫‪ 17‬משפט נעילה‬
‫זהו סיפורו של מאבק עיקש וחריף בן חודש ימים‪,‬‬
‫נגד השעון ונגד כל הסיכויים‪ ,‬למניעת הריסתם‬
‫של בתי הכנסת‪ -‬לראשונה בהיסטוריה היהודית‪-‬‬
‫בידי יהודים‪ .‬הוא מתואר מזווית ראיה של פרקליט‬
‫נמרץ שהפך לאדריכל המאבק‪ ,‬תוך שהוא סוחף‬
‫אחריו אנשי רוח‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬רבנים ודיפלומטים‬
‫ומצליח לחולל תפנית מדהימה ברגע האחרון‬
‫ממש‪ .‬מאת עו"ד גלעד קורינאלדי ‪ 319‬עמודים‪,‬‬
‫כריכה רכה‪ .‬הוצאת דביר‪ .‬מחיר‪48 :‬‬
‫‪ 18‬תוכנית ההתנתקות הרעיון ושברו‬
‫פרי עבודה של קבוצת מחקר רב תחומית המנסה‬
‫לשלב בין ניתוח תופעת ההתנתקות לבין השלכותיה‬
‫על החברה הישראלית ועל הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫פלסטיני‪ 222.‬עמודים‪ ,‬כריכה רכה‪.‬מחיר‪₪ 45 :‬‬
‫‪ 19‬שוב לא ניתן‬
‫לקחי הגירוש‪ ,‬נכתב על בסיס תחקיר "ההכנה‬
‫המנטלית להתנתקות ושברה בצה"ל" בהוצאת‬
‫המצ"ח‪ :‬הכנה מנטלית ‪ -‬צוות מחקר ‪ 108‬עמודים‪.‬‬
‫כריכה צבעונית רכה‪ .‬מחיר‪₪ 25 :‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17‬‬
‫‪9‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10‬‬
‫‪19‬‬
‫ניתן לרכוש את המזכרות במוזיאון גוש קטיף‪ ,‬רח' שערי צדק ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טל‪02-6255456 :‬‬
‫‪14‬‬
‫חקלאות‬
‫חסלט ‪ -‬מגוש קטיף מאז ולתמיד‪...‬‬
‫כולם רוצים לחקות את המקור‪ .‬אבל כשקונים ירקות ללא חרקים של גוש קטיף צריך לזכור את המקור 'חסלט'‪ ,‬שלאחרונה‬
‫השיקה מוצרים חדשים וגם לוגו חדש‪ .‬גם כיום חברת 'חסלט' מובילה בענק באיכות ובכשרות‪' .‬חסלט' מגוש קטיף באהבה‪.‬‬
‫בגוש קטיף נולד המותג "ירקות‬
‫ללא חרקים"‪ .‬בין מפעלי החסד‬
‫ומרכזי התורה והישובים‬
‫הפורחים‪ ,‬הירקות ללא חרקים‪,‬‬
‫היו חלק ממפעל החיים של‬
‫אנשי גוש קטיף‪ .‬מפעל חסלט‬
‫ממשיך את המסורת מגוש קטיף‬
‫והיום הוא המפעל מספר ‪1‬‬
‫המוביל בישראל‪.‬‬
‫מפעל "חסלט‪ -‬עלי קטיף" הוקם בגוש קטיף‬
‫לפני כ‪ 25-‬שנה והיה המפעל הראשון בישראל‬
‫שהתמחה בגידול ירקות עלים נטולי חרקים ברמת‬
‫כשרות המאפשרת את שיווק המוצרים לציבור‬
‫הדתי והחרדי‪.‬‬
‫חברת "חסלט" הינה החברה המובילה בקרב‬
‫המגזר הדתי – חרדי בתחום‬
‫ייצור ושיווק ירקות עלים‬
‫ללא חרקים‪ .‬כל גידולי‬
‫המפעל הינם מיוחדים‬
‫ללא תולעים‪ ,‬ללא חומרי‬
‫הדברה ‪ ,‬ונמצאים תחת‬
‫פיקוח "מעבדת בקטוכם"‬
‫בסטנדרטים חמורים ביותר תוך‬
‫השגחה והקפדה של משגיחי הכשרות המחמירים‬
‫ביותר בתחום הבד"צים‪.‬‬
‫הירקות החתוכים משווקים תחת המותג "כפרי‬
‫טרי" ו"סלט טרי"‪.‬‬
‫ירקות אלו נקטפים ומטופלים בתוך שעות‬
‫מספר‪ ,‬ותהליך הייצור שלהם מאפשר שמירה‬
‫על טריותם לתקופה של עד ‪ 12‬ימים תוך שמירת‬
‫הויטמינים והמינרלים שבהם‪ .‬המוצרים נקיים‬
‫מכימיקלים‪ ,‬שטופים‪ ,‬מחוטאים ומוכנים לאכילה‬
‫ולבישול‪ .‬בכל מוצרי המצוננים אין חשש לתולעים‬
‫ולחרקים וכשרותם היא למהדרין מן המהדרין‪ .‬כמו‬
‫כן משווק המפעל‬
‫לקטים שונים כגון‪ :‬סלט קולסלאו‪ ,‬לקט ים‬
‫תיכוני ועוד‪.‬‬
‫מנכ''ל החברה‪ ,‬אליעזר ברט‪ ,‬מאנשי 'כפר דרום'‬
‫אומר "אנחנו גאים שהראשוניות שלנו‪ ,‬והאיכות‬
‫שלנו התקבעו כל כך‪ ,‬עד שכל חסה שטופה וללא‬
‫חרקים‪ ,‬מכונה בציבור 'חסה גוש קטיף'‪ .‬חשוב‬
‫לנו לבדל את המוצרים שלנו ולהראות שגם‬
‫במוצרים עם כשרות מאוד גבוהה‪ ,‬אנחנו מצליחים‬
‫לתת גם איכות מוקפדת לא פחות‪ ,‬ונקיות ברמה‬
‫המקסימלית"‪.‬‬
‫הביקור ההיסטורי של הרב יעקב יוסף במוזיאון‬
‫גוש קטיף בירושלים‬
‫"המוזיאון הוא מקום להפקת לקחים לעתיד"‬
‫אולם ארועים ושמחות‬
‫עד ‪ 700‬מקומות בגני טל‬
‫• אולם מרוהט בשולחנות‬
‫עגולים ומרובעים‬
‫• מעצבת הבית מגני טל‬
‫• מערכת הגברה במקום‬
‫• קייטרינג הבית‪ :‬קפה קפה‬
‫• צלם אירועים מגני טל‬
‫• מחירים נוחים וכל העוסקים באירוע‬
‫מקצועיים ומתושבי גוש קטיף‬
‫להזמנות‪08-8594865 :‬‬
‫פקס‪08-8690126 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫מירה‪054-6673161 :‬‬
‫הרב יעקב יוסף זצ"ל‪ ,‬ערך ביקור היסטורי במוזיאון‬
‫גוש קטיף בירושלים בתאריך ז' אלול תשס"ט‪ ,‬ושם‬
‫נתן פסק הלכה שכל בתי הכנסת בגוש קטיף‬
‫"בקדושתם הם עומדים"‪ ,‬למרות שנחרבו‪ .‬בהמשך‬
‫דיבר הרב זצ"ל על הפקת לקחים בהקמת המוזיאון‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫"כשאנחנו מסתכלים קדימה יש אנשים בעלי‬
‫הזיות הם מדברים לחזור לקוי ‪ .67‬נעזוב לרגע‬
‫אידיאולוגיה‪ ,‬נדבר מבחינה כלכלית‪ .‬גוש קטיף‬
‫עלה עשרה מיליארד ועדיין לא נגמר‪ .‬לפנות עד קווי‬
‫‪ 67‬יש שם ‪ 660‬אלף תושבים צריכים לפי זה ‪660‬‬
‫מיליארד‪ .‬מה הם מקשקשים? מבחינה כלכלית יש‬
‫אפשרות לעשות דבר כזה? בחלומות כן‪ .‬מי ששוכב‬
‫במיטה וחולם כן‪ .‬הבעיה היא שחלק מהחולמים‬
‫נמצאים חלק בקבינט וחלק מהם במקומות אחרים‬
‫ומנהלים משא ומתן למכור את מדינת ישראל‪ .‬זו‬
‫הבעיה המרכזית שלנו ואנו מקוים שהיום יבוא‬
‫המשיח ויגאל אותנו ולא נצטרך לדבר על הדברים‬
‫האלה‪ ,‬שהם בגדר שטויות‪ .‬אולי בשמים גלגלו‪,‬‬
‫אנחנו לא יודעים חשבונות שמים‪,‬‬
‫גלגלו שיקרה האסון הנורא הזה כדי‬
‫שנלמד לקח‪ .‬חבל קטן כזה עולה‬
‫עשרה מיליארד ועדיין לא נגמר‪ ,‬עדיין‬
‫לא שיקמו את כולם‪.‬‬
‫"חשיבות הקמת מוזיאון גוש קטיף‬
‫הוא בהפקת לקחים‪ .‬אנחנו רואים את‬
‫המקום הזה‪ ,‬לא רק בצער שמתאים‬
‫להגיע לכאן ביום תשעה באב‪ ,‬אלא‬
‫מתאים גם כדי שנלמד מזה לקח‬
‫לעתיד ונבין שאין על מה לדבר ואין‬
‫עם מי לדבר‪ .‬ואין אפילו הווא אמינא‬
‫לעשות נסיגות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫לזכור‬
‫המשך מעמ' ‪6‬‬
‫שלמה וסרטיל מנהל מוזיאון גוש קטיף בירושלים‬
‫השבוע ציינו במערכת החינוך את‬
‫"יום גוש קטיף" שנקבע לתאריך כ"ב‬
‫בשבט יום עליית היישוב נצר חזני‬
‫על הקרקע‪ .‬הלימוד על גוש קטיף‬
‫והפקת הלקחים חשובים לעם ישראל‬
‫ולאנושות כולה‪ .‬ללמוד על יהדות‬
‫חבל עזה‪ ,‬מאז ימי החשמונאים ועד‬
‫יישובי גוש קטיף הפורחים‪ ,‬וגם חורבן‬
‫היישובים והעקירה שעברנו בקיץ‬
‫תשס"ה‪ .‬מוזיאון גוש קטיף בירושלים‪,‬‬
‫שר הבטחון בוגי יעלון מבקר‬
‫שמורשת‬
‫לקח על עצמו את המשימה‬
‫במוזיאון גוש קטיף בירושלים‬
‫גוש קטיף לא יישכח מהציבור‪ .‬לזכור‬
‫ולא לשכוח‪.‬‬
‫למוזיאון גוש קטיף יש תהודה אדירה‪ ,‬ביקרו בו למעלה ממאה ושישים אלף אנשים‪ ,‬מכל גווני‬
‫הקשת הציבורית‪ ,‬כולל אלופים בכירים‪ ,‬שרים‪ ,‬ח"כים‪ ,‬חברי פרלמנט מאירופה וארה"ב ותיירים‬
‫מכל העולם‪ .‬מעבר לכך שציבור רחב נחשף לראשונה לגוש קטיף‪ ,‬המוזיאון משמש בית לאנשי‬
‫גוש קטיף‪ .‬בית לאומנים‪ ,‬סופרים ויוצרים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬כותבי מחקרים‪ ,‬בתי ספר לקולנוע ועוד‪.‬‬
‫במוזיאון משהו ממגנט‪ ,‬אנשים חשים במציאות את וש קטיף‪ .‬תחושה שאתה למעשה נכנס‬
‫לתוך גוש קטיף‪ :‬החל מהציר ההיסטורי של חבל עזה מלפני ‪ 3000‬שנה‪ ,‬דרך ההתיישבות בגוש‬
‫קטיף‪ ,‬בתי הכנסת‪ ,‬סקירת המאבק וכלה בחדר הדמעות ובהנצחת חללי גוש קטיף‪ .‬מוזיאון גוש‬
‫קטיף זה דבר חי‪ .‬למעשה‪ ,‬זה מוזיאון שמספר את הסיפור שאסור לנו לשכוח‪ .‬העובדה שכל‬
‫עובדי המוזיאון הם אנשים הקשורים ישירות עם גוש קטיף רק מחזקת זאת‪.‬‬
‫ככל שנזכור יותר את גוש קטיף‪ .‬נעביר את המורשת לילדינו‪ ,‬נרכוש מוצרי גוש‬
‫קטיף‪ ,‬נבקר במוזיאון‪ ,‬כך נזכה לראות בבניינה‪ .‬את מורשת גוש קטיף הבטחנו‬
‫להעביר לדורות הבאים‪ ,‬וזו בעצם המטרה של המוזיאון להעביר את כל המורשת‬
‫המפוארת וכל מה שעברנו בגוש קטיף לעולם כולו‪.‬‬
‫גוש קטיף במבט של אדריכל‬
‫שיעורים ומודעה על אבדה (גמרא קטנה סדר מועד)‪ .‬בפינת הלוח היתה‬
‫גם הזמנה לחתונה ונוסח תפילה לשמירת הלשון‪ .‬הסתובבתי בין הכיתות‪,‬‬
‫החדרים והאולמות‪ .‬הבניין כבר היה ריק מריהוט וציוד‪ ,‬פרוץ וללא נפש‬
‫חיה‪.‬‬
‫נכנסתי אל אולם בית המדרש‪ ,‬כאן מצאתי שני צעירים שהיו שקועים‬
‫בתפילת שחרית‪ .‬האולם נראה היה כמו אחרי קרב וחלק מהחלונות היו‬
‫שבורים לגמרי‪ .‬ארון הקודש נותר ריק ומעליו עדיין ריחפה הפרוכת‪ .‬על‬
‫אחד הקירות‪ ,‬מישהו כתב בטוש אדום בכתב יפה‪" :‬נשבענו שעוד נשוב"‪.‬‬
‫לאחר שחשבתי על מה שהתחולל פה כמה ימים קודם לכן‪ ,‬ועל משמעותה‬
‫של הדממה‪ ,‬התפניתי לבחון את הבניין‪.‬‬
‫הסמל היהודי מול השכנים‬
‫סיפר לי האדריכל גרשון שבח שתכנן אותו חצי יובל שנים קודם לכן‪ ,‬כי‬
‫לאחר שפינו את בניין הישיבה מסיני‪ ,‬פנו אליו מהישיבה וביקשו שיבנה‬
‫בניין שלא ניתן יהיה להרוס‪ .‬הוא ידע אמנם שאין בניין שלא ניתן להרוס‪,‬‬
‫אך כן ניתן לבנות בניין שיקשה על המהרסים‪ .‬צורת המשולש היא צורה‬
‫המורכבת משני עמודים המתפקדים גם כקורות ובאמצעות תוספת בטון‬
‫ופלדה‪ ,‬יתקשה המחריב לפעול‪ .‬היות ומדובר היה בצורת משולש‪ ,‬חשב‬
‫האדריכל שכדאי להעשיר את הצורה ולהפוך אותה למגן דוד‪ .‬הוא חשב‬
‫שכעת כשאנו בגוש קטיף ראוי שגם אנחנו נבנה עם הסמל שלנו‪ ,‬אך‬
‫לא נסתיר אותו בתכנית אלא נציב אותו ממש בחזית ואותה נפנה כלפי‬
‫השכנים‪ ,‬כדי שיראו היטב את כוחה של הנוכחות הישראלית באזור‪.‬‬
‫האדריכל לא לקח בחשבון שהגנרל שסייע בבניית ההתיישבות ביהודה‪,‬‬
‫שומרון וחבל עזה‪ ,‬ופעל ביד קשה עם האוכלוסייה הערבית‪ ,‬יבוא יום אחד‬
‫ויפנה את נשקו כלפי אלה שלהם בנה בתים ורחובות‪.‬‬
‫*מיכאל יעקובסון הוא אדריכל וגיאוגרף‪ ,‬עובד במשרד אדריכלים‬
‫בתל אביב‪ ,‬כותב על אדריכלות ישראלית בבלוג "חלון אחורי" וכן באתר‬
‫‪ Xnet‬מבית ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫מבצע ארועי חורף‬
‫שרותי קייטרינג מחיר מנה‬
‫‪ &65‬בלבד!‬
‫לפרטים‪ ,‬מירי‪050-7773303 :‬‬
‫*המבצע לחברי מועדון בלבד ולמצטרפים חדשים | אין כפל מבצעים | לא כולל ״חבר טעמים״‬
‫‪16‬‬
‫כשר למהדרין‬
‫בד''צ ''בית יוסף''‬