‫מדוד פ ס י מ ל ו ג י ה ו מ ש פ ט‬ ‫הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הודית כתיק משמורת לעומת‬ ‫הערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית כתיק אימוץ‪:‬‬ ‫הדומה והשונה‬ ‫מאת‪ :‬פרופסור משה זכי*‬ ‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת מהווה חוות דעת מ ו מ ח ה לבית ה מ ש פ ט בשאלות א ש ר שנויות‬ ‫‪.2‬‬ ‫מה יהיו סדרי הראיה ש ל ההורה ש ל א יחזיק בילד‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬הערכה פסיכולוגית בתיק אימוץ מהווה חוות דעת מומחה לבית ה מ ש פ ט בשאלות הבאות השנויות במחלוקת‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ה א ם ההורה אינו מסוגל לדאוג לילד כראוי ב ש ל התנהגותו או מצבו‪ .‬ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד‬ ‫הנראה לעין על אף עזרה טיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫האם ראוי להמליץ להכריז את הילד כבר‪-‬אימוץ והאם פתרון זה הוא לטובת הילד‪.‬‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬הן בתיק מ ש מ ו ר ת והן בתיק אימוץ‪ ,‬המושגים מסוגלות הורית וטובת הילד ה ם מורכבים‪ ,‬וזאת בגלל השונות‬ ‫ש ל נורמות הוריות בחברה בישראל‪ ,‬שהיא הטרוגנית ומשתנה‪.‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬ההערכה הפסיכולוגית מגדירה ׳מסוגלות׳ באופן כללי כיכולת ההורית לספק לילד א ת כל צרכיו ההתפתחותיים‪.‬‬ ‫בתיק משמורת‪ ,‬מומלץ כמשמורן ה ה ו ר ה בעל המסוגלות ההורית ה ת ו א מ ת באופן הטוב ביותר א ת צרכי הילד הספציפי ‪ 5‬בו‬ ‫בזמן שבתיק אימוץ‪ ,‬מומלץ לשלול הורות ש ל ה ה ו ר ה הביולוגי המוערך כשלילי ומזיק שאינו ניתן לשיקום‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬מוצעים מודלים ש ל הערכה פסיכולוגית ה מ ת ב ס ס י ם על כ ל ל י • והנחיות מקצועיות בגישה ר ב ־ מ מ ד י ת ‪ .‬קלינית‬ ‫ומערכתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין‪ ,‬תהליך ההערכה עשוי להיות נתון להטיה בגין גורמים מתערבים מכשילים‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬ה מ א מ ר מצביע ע ל כי הערכות מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת ובתיק אימוץ‪ ,‬משלימות זו א ת זו ומהוות רצף מדורג‬ ‫* מנהל התחנה הפסיכולוגית‪ ,‬טירת‪-‬כרמל‪.‬‬ ‫ראש המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬משפט ואתיקה ‪ -‬המרכז הבינלאומי לבריאות‪ ,‬משפט ואתיקה ‪ -‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫וויו ו‬ ‫רפואה ומשפט‬ ‫גיליוןמס׳!‪-3‬דצמבר‪2004‬‬ ‫העדפה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬ ‫ה ה ע ר כ ה הפסיכולוגית נדרשת לקבוע בראש וראשונה‪ ,‬מיהו‬ ‫מגוא‬ ‫ההורה השלילי והמזיק שיש לפסול א ת הורותו‪.‬‬ ‫ש א ל ת המסוגלות ההורית עולה בבית ה מ ש פ ט במקרים בהם‬ ‫נדרש ה ש ו פ ט לקבוע א ת ה ח ז ק ת הילד בתיק משמורת‪ ,‬או‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬הן בתיק מ ש מ ו ר ת והן בתיק אימוץ‪ ,‬המושגים‬ ‫כשהוא מ ת ב ק ש להכריז ע ל הילד כ ב ר ־ א י מ ו ץ בתיק אימוץ‪.‬‬ ‫״מסוגלות הורית״ ו״טובת הילד״ ה ם מורכבים מאד‪ .‬הסיבה‬ ‫ל כ ך ה י א השונות ש ל נורמות הוריות בחברה בישראל‪ ,‬שהיא‬ ‫אבחון פסיכולוגי ש ל מסוגלות הורית ה ו א מ ש י מ ה מקצועית‬ ‫קשה‬ ‫מבחינה‬ ‫מתודולוגית‪:‬‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫הקושי‬ ‫בקרב‬ ‫הפסיכולוגים בהגדרה תפעולית ש ל תפקידי ההורות לצורך‬ ‫בדיקתם; כמו אין בנמצא מבחנים סטנדרטיים לאבחון‬ ‫מסוגלות הורית‪ .‬ו ב א ש ר ל א י ־ מ ס ו ג ל ו ת הורית ־ אין היא‬ ‫מופיעה כתסמונת ש ל ה פ ר ע ה נפשית בקבוצות הסיווג ‪I C D -‬‬ ‫‪110‬־‪IV‬־‪.DSM‬‬ ‫הטרוגנית ומשתנה‪ ,‬שקיימים ב ה פערים סוציו‪-‬אקונומיים בין‬ ‫המשפחות‬ ‫השונות‪ ,‬ריבוי מ ש פ ח ו ת חד־הוריות‪ ,‬פלורליזם‬ ‫ת ר ב ו ת י ) ב י ש ר א ל קיימות ‪ 102‬קבוצות אתניות שונות(‪ ,‬שונות‬ ‫דתית‬ ‫בספרו מדריך להורות‪ ,‬מציין‬ ‫)חילוניים ודתיים(‪.‬‬ ‫‪816111‬וה‪ (1995)60‬שכיום עדיין קיימת בעייתיות ב א ש ר לעצם‬ ‫‪1‬‬ ‫ההגדרה ש ל הורות‪ .‬ולכן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬אין אנו יכולים לפעול ע ל פי‬ ‫צווים כוללניים בסגנון ש ל ״מה על ההורים לעשות״‪.‬‬ ‫ח ר ף מ צ ב זה‪ ,‬י ש בעייתיות בהערכה ש י ט ת י ת אחידה ש ל‬ ‫ש ט י י נ ה א ו א ר ) ‪ ( 1 9 8 5‬מציג קווים מנחים להערכת הכשרים ש ל‬ ‫ה ת ו פ ע ה וכתוצאה מכך ניתנות לעתים חוות דעת שונות‪ ,‬שהן‬ ‫הורים להעניק לילד א ת התנאים הדרושים להתפתחותו‪ .‬הוא‬ ‫לפעמים סותרות‪ ,‬ביחס לאותו אדם‪.‬‬ ‫מונה ‪ 4‬ממדים ש ל איכות כשרים אותם יש ל ב ח ו ן ‪ ( 1 ) :‬איכות‬ ‫מסוגלות הויימ וטוגת הילך‬ ‫ה ק ש ר הנפשי ‪ -‬כלומר‪ ,‬הביטחון המוענק לילד ע ל ידי ה א ד ם‬ ‫}‬ ‫‪2‬‬ ‫העיקרי ש מ ט פ ל בו‪ ,‬ק ש ר שיש בו ביטחון וקירבה ואשר מ ט פ ח‬ ‫ה ה ע ר כ ו ת הפסיכולוגיות ש ל מסוגלות הורית בתיק מ ש מ ו ר ת‬ ‫ובתיק אימוץ עוסקות ב ה ע ר כ ת שני המושגים‪ ,‬מסוגלות הורית‬ ‫וטובת הילד‪.‬‬ ‫א ת ה ה ע ר כ ה ה ע צ מ י ת ש ל הילד;)‪ :(2‬יכולת ההורים להבין א ת‬ ‫צרכי הילדים ולספק אותם‪ ,‬ת ו ך היכולת לשנות התנהגות‬ ‫ב ה ת א ם לצרכים המשתנים ש ל הילדים בתהליך ה ת ב ג ר ו ת ם ‪,‬‬ ‫ראשית‪ ,‬י ש להבדיל בין מ ש מ ע ו ת המושג מסוגלות הורית בשני‬ ‫)‪ (3‬היכולת להקנות א ת ערכי התרבות ש ל ה ח ב ר ה ‪ -‬כ א ש ר‬ ‫סוגי התיקים ־ תיק מ ש מ ו ר ת לעומת תיק אימוץ‪.‬‬ ‫ערכי ההורים חייבים להתאים לערכי התרבות ב ה ה ם ח י י ם ‪,‬‬ ‫בתיק משמורת‪ ,‬שני ההורים תובעים ח ז ק ה ע ל הילד ולמראית‬ ‫עין שניהם נראים כשירים ומסוגלים ל ש מ ש הורים לילדם‪.‬‬ ‫)‪ (4‬ק ש ר רצוף ש ל קבלה ‪ -‬בניגוד לדחייה סמויה או גלויה מצד‬ ‫ההורים הפוגעת ב ה ת פ ת ח ו ת הרגשית ש ל הילד‪.‬‬ ‫במקרים אלה‪ ,‬ב י ת ה מ ש פ ט מ ב ס ס א ת ה ח ל ט ת ו ע ל העיקרון‬ ‫הממדים‬ ‫ש ל טובת הילד‪ :‬הילד יגדל א צ ל ההורה ה מ ת א י ם יותר מן‬ ‫אוניברסאליים ומעל להבדלים ש ל שוני בין תרבויות‪.‬‬ ‫השניים‪ ,‬לספק לו א ת הצרכים ה ה ת פ ת ח ו ת י י ם הייחודיים לו‪.‬‬ ‫ע ל כן‪ ,‬מסוגלות בתיק מ ש מ ו ר ת מוערכת פסיכולוגית כ ה ת א מ ה‬ ‫הורית לילד הספציפי‪ :‬היתרון הפסיכולוגי ש ל הורה א ח ד ע ל‬ ‫פני ההורה השני‪.‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫שטיינהאואר‪,‬‬ ‫שמציג‬ ‫אמורים‬ ‫להיות‬ ‫כבוד השופט פורת )‪ (1991‬הציע מסגרת מקצועית אחידה‬ ‫‪3‬‬ ‫באמצעות ‪ 14‬קריטריונים ה מ ש מ ש י ם י ח ד להגדרת הורות‬ ‫טובה‪ .‬הקריטריונים הם‪ :‬היכולת ל ס פ ק לילד צרכים פיזיים‬ ‫הולמים; מסוגלות לתכנן ס ד ר יום‪ ,‬ס ד ר חיים וסדר ב י ת‬ ‫;‬ ‫לעומת ז א ת בתיקי אימוץ‪ ,‬המסוגלות ההורית מ ת ב ס ס ת ע ל‬ ‫מסוגלות לספק לילד צרכים נפשיים והתפתחותיים בסיסיים;‬ ‫העיקרון ש ל טובת הילד וזכותו‪ :‬הורים זכאים להחזיק בילד‬ ‫מסוגלות להעדיף א ת צרכי הילד ע ל צרכי ההורה בתחומים‬ ‫ל א כזכות הקנויה ל ה ם עצמם‪ ,‬א ל א כתוצאה מזכות הילד‪,‬‬ ‫בתחומים‬ ‫בסיסיים;‬ ‫קיום‬ ‫יציבות‬ ‫בהתנהגות‬ ‫ההורה‬ ‫להיות בחזקתו ש ל ההורה ה מ ת א י ם ביותר‪ ,‬א ש ר יבטיח את‬ ‫טובתו‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬היה והורה ביולוגי אינו מ ת א י ם לספק‬ ‫‪1‬‬ ‫א ת צרכיו ש ל ילדו‪ ,‬יהיה ה מ ע ש ה הנכון לטובת הילד לחפש‬ ‫‪2‬‬ ‫עבורו הורה חלופי מ ת א י ם ‪ -‬הורה מאמץ‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לפ‪1‬אה ומש פס‬ ‫גיליון מס׳ ‪ - 3 1‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬ ‫‪Bornstein, M.H. (1995). Handbook of Parenting. NJ:‬‬ ‫‪Lawrence Erlbaum Associates.‬‬ ‫שטיינהאואר‪ ,‬פ‪.‬צ‪ .(1985).‬הערכת כשרי הורות‪ ,‬חברה ורווחה‪1 ,‬‬ ‫)‪.146-143 ,(3-2‬‬ ‫השופט פורת‪ ,‬ח‪ .(1991) .‬הנחיות בית המשפט המחוזי לחו׳׳ד‬ ‫מומחה לגבי מסוגלות הורית‪ .‬רשימת הנחיות‪.5-1 ,‬‬ ‫‪IUI‬‬ ‫מדור פסיכולוגיה ו מ ש פ ט‬ ‫בסיסיים; מסוגלות להיפרד מן הילד ולתת לו ל ה ת פ ת ח להיות‬ ‫המסוגלות‬ ‫א ד ם אוטונומי‪ ,‬עצמאי וחזק ן מסוגלות להעניק לילד צרכים‬ ‫לספק לילד את כל צרכיו‪.‬‬ ‫וערכים‬ ‫ת ר ב ו ת י י ם ‪ ,‬מסוגלות לגדל א ת הילד ת ו ך ה צ ב ת‬ ‫גבולות‪,‬‬ ‫מסוגלות לתקן נזקים וחסכים שיאובחנו בילד‪,‬‬ ‫ההנחיות‬ ‫‪3‬‬ ‫ההורית מוגדרת‪ ,‬בשני המקרים‪ ,‬כיכולת‬ ‫ביחס לשני המקרים‪ ,‬ת י ק מ ש מ ו ר ת ותיק‬ ‫אימוץ‪ ,‬מצביעות ע ל קווים המתחייבים בתהליך ה ה ע ר כ ה‬ ‫מסוגלות להתגבר ע ל ולהתמודד ע ם טראומה א פ ש ר י ת א צ ל‬ ‫ש ל המסוגלות ההורית‪:‬‬ ‫הילד ע ק ב החזרתו להורה מסידור חוץ‪-‬ביתי זמני ; מסוגלות‬ ‫לקבל א ת האחריות לדאגה לילד ולגידולו; ה ת א מ ה להיות‬ ‫דמות הורית מ ס פ ק ת להפנמה חינוכית ש ל ערכים ודמויות א ל‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫קריטריונים א ל ה מגדירים מ ה י הורות טובה והיכן יש לתקן‬ ‫הורות חריגה‪.‬‬ ‫בהתאם‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכה ש ל ההורים;‬ ‫‪.2‬‬ ‫הערכת מצבו ש ל הילד;‬ ‫‪.3‬‬ ‫ה ע ר כ ת יחסי הגומלין בין הילד לבין הוריו‪.‬‬ ‫הנחיות א ל ה מצריכות מודל ה ע ר כ ה ה מ ש ל ב גישות קליניות‬ ‫‪6‬‬ ‫ומערכתיות‪,‬‬ ‫לנאמר לעיל‪ ,‬ניתן‬ ‫לראות כי אין ד ר ך ברורה‬ ‫ומוסכמת להערכת המסוגלות ה ה ו ר י ת ‪ ,‬וקיומן ש ל הנחיות‬ ‫ושימוש‬ ‫של‬ ‫במגוון‬ ‫טכניקות‬ ‫ומבחנים‬ ‫פסיכולוגיים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כלליות אינו פותר את הבעייתיות הכרוכה בכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬עקרון‬ ‫טובת הילד הוא מושג ה מ ש ת נ ה עם הזמן ב ה ת א ם לתפיסה ש ל‬ ‫להזכיר‬ ‫מסוגלות מוערכת פסיכולוגית‬ ‫שבתיק משמורת‪,‬‬ ‫כ ה ת א מ ה הורית לילד הספציפי ‪ -‬כלומר‪ ,‬היתרון הפסיכולוגי‬ ‫ש ל הורה אחד ע ל פני ה ש נ י בו בזמן שבתיק אימוץ‪ ,‬ה ע ר כ ת‬ ‫;‬ ‫הילדות ובהתאם לידע משתנה‪.‬‬ ‫המסוגלות‬ ‫לדעת )‪ , K e s s e n(1979‬מושג הילד כ פ י שהוא נתפס בכל‬ ‫‪5‬‬ ‫תקופה‪,‬‬ ‫הינו הבנייה תרבותית‪,‬‬ ‫המעוצב ע ל ידי כוחות‬ ‫תרבותיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬כלכליים ועל פי אידיאולוגיות‪ .‬ב ה ק ש ר‬ ‫לכך‪ ,‬טוען ‪ Kessen‬כי לא ר ק הילד‪ ,‬אלא ג ם הפסיכולוגיה ש ל‬ ‫הילד הינה הבנייה תרבותית‪ ,‬ה מ ש ת נ ה ע ם השינויים בתרבות‬ ‫ה ר ח ב ה לכך‪.‬‬ ‫ההורית נדרשת לקבוע מיהו ההורה השלילי‬ ‫והמזיק שיש לשלול א ת הורותו‪ .‬ע ל כן המודלים ש ל ה ה ע ר כ ה‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬שונים זה מזה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬יש לציין ש ה ע ר כ ת המסוגלות ההורית בשני המקרים‪,‬‬ ‫תיק מ ש מ ו ר ת ותיק אימוץ‪ ,‬חייבת לעמוד בעיקרון ה א ת י ‪2002‬‬ ‫ח ל ק )א( ש ל ארגון הפסיכולוגים ה א מ ר י ק א י‬ ‫‪Psychological Association) :‬‬ ‫‪American‬‬ ‫)‪APA‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ב ש ל הצורך בשקילת גורמים רבים ומצבים מורכבים‪ ,‬ביחס‬ ‫‪administer,‬‬ ‫ל כ ל ילד‪ ,‬טובת הילד הוא מושג שאינו ניתן להכללה‪ ,‬ו כ א ש ר‬ ‫‪psychological‬‬ ‫נדרשת קביעה כזו‪ ,‬יש להתייחס אל טובת הילד בו מדובר‪.‬‬ ‫‪who develop,‬‬ ‫‪use‬‬ ‫‪or‬‬ ‫‪"Psychologists‬‬ ‫‪interpret,‬‬ ‫‪score,‬‬ ‫‪assessment techniques, interviews, tests, or‬‬ ‫ה ע ר כ ת ה מ ס ו ג ל ו ת ה ה ו ד י ת ‪ :‬ע‪17‬דוגות‬ ‫‪and for‬‬ ‫כפי שכבר ראינו‪ ,‬למסוגלות הורית אין הגדרה ח ד ־ מ ש מ ע י ת ‪,‬‬ ‫ומכאן‬ ‫הקושי‬ ‫בהגדרתה‬ ‫האמפירית‪.‬‬ ‫והתוצאה ‪-‬‬ ‫‪do so i n a manner‬‬ ‫‪instruments‬‬ ‫‪purposes that are appropriate in light o f the‬‬ ‫קושי‬ ‫‪research on or evidence o f the usefulness and‬‬ ‫בהערכה ברורה ומוסכמת ש ל מסוגלות הורית‪ .‬העקרונות‬ ‫‪proper application o f the techniques" ( A P A ,‬‬ ‫המשותפים לשני המקרים‪ ,‬מ ש מ ו ר ת ואימוץ‪ ,‬מסייעים לבנות‬ ‫‪1992).‬‬ ‫מודל שיסייע מתודולוגית בתהליך ההערכה‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אלמגור‪ ,‬מ‪ .(1999) .‬הערכת מסוגלות הורית בהחלטת בית‪-‬‬ ‫המשפט לגבי משמורת ילדים‪ :‬מקומו של הפסיכולוג הקליני‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה‪ ,‬כרך ח‪ ,‬חוברת ‪.49-34,1‬‬ ‫‪Kessen W., (1979). The American Child and Other Cultural‬‬ ‫‪Inventions, A m e r i c a n Psychologist,‬‬ ‫‪Vol. 34, No. 10, 815-820.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫זכי‪ ,‬מ‪ .(2003) .‬אשנב לפסיכולוגיה משפטית‪ .‬בני ברק‪ :‬הוצאת‬ ‫הקיבוץ המאוחד בע׳׳מ‪.‬‬ ‫‪American Psychological Association (1992) Ethical principles‬‬ ‫‪of psychologists and code of conduct. Washington, DC.‬‬ ‫לפואל* ‪1‬מש‪0‬ס‬ ‫גיליון מס׳ ‪ - 31‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬ ‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬ ‫ה ע ר כ ת מ ס ו ג ל ו ת ה ו ר י ת בתיס מ ש מ ו ר ת‬ ‫ש ל ב שלישי‪ :‬אבחון טיב ה ס ש ר הורה‪-‬ילד‬ ‫רוב הזוגות המתגרשים פותרים ביניהם א ת ש א ל ת המשמורת‪.‬‬ ‫אבחון‬ ‫בית הדין הרבני מ ת ב ס ס ע ל ה מ ש פ ט העברי הגורס כי כ ל הורה‬ ‫טכניקות ש ל תצפית מובנית וראיון הערכה מובנה ־ כמו כן‪,‬‬ ‫מורשה לחנך א ת הילד בן מינו‪ .‬ה כ ל ל ש ל בית הדין הרבני הוא‬ ‫באמצעות מבחן יחסי מ ש פ ח ה ‪.‬‬ ‫שילדים ע ד ג י ל ‪ 6‬נשארים בחזקת ה א ם מגיל ‪ 6‬ואילך ה ב ת‬ ‫;‬ ‫הורה‪-‬ילד‬ ‫האינטראקציה ש ל‬ ‫מתבצע‬ ‫באמצעות‬ ‫‪9‬‬ ‫ש ל ב רביעי‪ :‬מסוגלתו והתאמתו ש ל כ ל הורה‬ ‫נ ש א ר ת א צ ל ה א ם והבן א צ ל ה א ב ומגיל ‪ 12‬ואילך ב י ת הדין‬ ‫;‬ ‫ש ל ב זה ה מ ת ב צ ע ע ל ידי ה צ ל ב ת הנתונים שהופקו מהמשובים‬ ‫מ ת ח ש ב בהעדפת הילד‪.‬‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג ‪ -‬בודק א ת היתרונות והמגבלות א צ ל כ ל הורה‬ ‫בבית־משפט‬ ‫לענייני מ ש פ ח ה‬ ‫המגמה היא‬ ‫ל ה ש א י ר את‬ ‫ה ה ח ז ק ה בידי ה א ם ‪ ,‬א ל א א ם הוכח באופן ברור‪ ,‬ע ל בסיס‬ ‫בדיקת המסוגלות ההורית‪ ,‬ש ה א ם אינה כשירה להחזיק‬ ‫קטין‪ .‬ה מ ק ר ה ה ק ש ה הוא כ א ש ר שני ההורים תובעים חזקה‬ ‫ע ל הילד‪ ,‬ולמראית עין שניהם נראים כשירים ומסוגלים‬ ‫ל ש מ ש הורים לילדים‪ .‬במקרים מורכבים מעין אלה‪ ,‬מ ב ק ש‬ ‫ב י ת ה מ ש פ ט ה ע ר כ ת מסוגלות הורית כ ד י לקבוע מי יהיה‬ ‫ההורה המשמורן המתאים ביותר לאפיוניו ודרכיו ש ל הקטין ן‬ ‫וכדי לקבוע סדרי ראייה עם ההורה שאינו משמורן‪.‬‬ ‫מתבסס‬ ‫על‬ ‫כללים‬ ‫והנחיות‬ ‫שנגזרו‬ ‫ה מ ת ב ס ס ת ע ל מחקרים ו ע ל נסיון מקצועי מ צ ט ב ר ‪.‬‬ ‫להעניק‬ ‫יציבות‪ ,‬המשכיות‪ ,‬בטחון והרגשה לילד ב כ ל א ל ה וכן הרגשת‬ ‫שייכות‪ ,‬הרגשה לילד שהוא רצוי ואהוב‪ ,‬להעניק לו חום‪,‬‬ ‫א ה ב ה והתייחסות‪ ,‬להקנות לו גירויים וערכים תרבותיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬נורמטיביים ומוסריים בהתאם לשלבי התפתחותו‪.‬‬ ‫להציב לו גבולות ומסגרות ‪ -‬והכול ת ו ך פירוט הליקויים‬ ‫שיימצאו ‪ -‬א ם יימצאו ־ בתחומים א ל ה ‪ ,‬ו ה ה ש ל כ ה ש ל‬ ‫ליקויים א ל ה ע ל‬ ‫המסוגלות‬ ‫להחזיק‬ ‫וההתאמה‬ ‫בילד‬ ‫כמשמורן ולבוא עמו במגע‪.‬‬ ‫המודל להערכת מסוגלות הורית בתיק משמורת‪ ,‬ה מ ו צ ע כאן‪,‬‬ ‫מספרות‬ ‫במסוגלותו‬ ‫ובהתאמתו‬ ‫לילד‬ ‫קביעות‪,‬‬ ‫עקביות‪,‬‬ ‫מדעית‬ ‫יש לציין ש ב ש ל ב זה נכנסים גם גורמים אקולוגיים‪ ,‬כגון‬ ‫המקום הגיאוגרפי ש ל המגורים‪ ,‬תנאי המגורים‪ ,‬היכולת‬ ‫‪8‬‬ ‫הכלכלית ש ל ההורה‪ ,‬אורחות חייו והתנהגותו ש ל ההורה‪,‬‬ ‫תנאים‬ ‫ש ל ב ראשון‪ :‬אבחון צרכי הילד‬ ‫האבחון מ ת ב צ ע באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית מקיפה‪,‬‬ ‫הכוללת מבחני מ ש כ ל ומבחנים קוגניטיביים )וכסלר לילדים‪,‬‬ ‫סביבתיים‬ ‫וקהילתיים‪,‬‬ ‫קשרים ע ם‬ ‫חברים‬ ‫)של‬ ‫ההורה(‪ ,‬מוסדות חינוך וגורמי חינוך‪ ,‬ה מ צ א ילדים נוספים‬ ‫א צ ל ההורה מבן‪-‬זוג שאינו הורה הילד‪.‬‬ ‫מבחן בנדר(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחני אישיות השלכתיים )‪,C.A.T.‬‬ ‫ש ל ב חמישי‪ :‬פתרונות לטובת הילד‬ ‫מבחני ציורים(‪ .‬הערכה ז א ת מ א פ ש ר ת להצביע ע ל צרכים‬ ‫ההורה ב ע ל מסוגלות הורית ה מ ו ת א מ ת לצרכיו הייחודיים ש ל‬ ‫התפתחותיים רגילים לבני גילו ש ל הקטין‪ ,‬או ע ל צרכים‬ ‫הילד‪ ,‬ישמש כהורה משמורן‪ ,‬וסדרי ראיה ייקבעו ע ם ההורה‬ ‫מיוחדים קוגניטיביים ו‪/‬או רגשיים‪.‬‬ ‫שאינו משמורן‪.‬‬ ‫ש ל ב שני‪ :‬אבחון היכולות ש ל ההורים‬ ‫ב מ ק ר ה ש ל ה ת א מ ה ״חלקית״ ש ל ההורה המשמורן ‪ -‬יהיה‬ ‫בשלב זה מאבחנים א ת ההורים בנפרד‪ ,‬ואת בני ה ז ו ג ) א ם יש‬ ‫צורך במתן ייעוץ והדרכה לשיפור התאמתו ההורית לצרכיו‬ ‫כאלה( ‪ -‬באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית מקיפה‪ ,‬הכוללת‬ ‫ש ל הילד‪ .‬אפשרות ז א ת קיימת ל ש ם גם לצורך שיפור טיב‬ ‫מבחני‬ ‫מ ש כ ל )מבחן וכסלר למבוגרים(‬ ‫ומבחני אישיות‬ ‫)רורשאך‪ . T . A . T , 1-2?]^0.,‬ה ע ר כ ה זאת יכולה להצביע ע ל‬ ‫ה ק ש ר עם ההורה שאינו משמורן‪.‬‬ ‫יש מקרים ב ה ם ש נ י‬ ‫ההורים‬ ‫הוערכו‬ ‫כבעלי‬ ‫התאמה‬ ‫איכות היכולות השכלית והרגשית ש ל ההורים )ובני‪/‬בנות‬ ‫״חלקית״‪ ,‬כ א ש ר צרכיו ש ל הילד מחייבים א ת ה מ ש מ ו ר ת ש ל‬ ‫זוגם אם יש כאלה( ‪ -‬א ש ר עשויות להיות תקינות או חריגות‪.‬‬ ‫שניהם‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬בית ה מ ש פ ט לענייני מ ש פ ח ה פוסק‬ ‫משמורת מ ש ו ת פ ת ־ ואז הילד חולק ש ת י מערכות משפחתיות‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪O'Donohue, W. and Bradly, A.R. (1999). Conceptual and‬‬ ‫‪Empirical Issues in Child Custody Evaluations. Clinical‬‬ ‫‪Psychology, Vol. 6, No. 2, 310-322.‬‬ ‫לפ‪1‬אה ומש פס‬ ‫גיליון מס׳ ‪ 3 1‬־ ד צ מ ב ר ‪2004‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרנקל‪ ,‬י‪ .(1976) .‬מבחן יחסי משפחה‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬אוניברסיטת‬ ‫בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪103‬‬ ‫מדור פסיכולוגיה ו מ ש פ ט‬ ‫ילד שאובחן עם ה פ ר ע ת קשב והיפראקטיביות‬ ‫)‪,(ADHD‬‬ ‫שלב שני‪ :‬איתור נזסים שנגרמו לילד‬ ‫הוערך כזקוק להורה סובלני ותומך ובו בזמן סמכותי ומציב‬ ‫נזקים‬ ‫גבולות‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬ה א ם הוערכה כדמות רגישה ותומכת‬ ‫פסיכודיאגנוסטית‪,‬‬ ‫פסיכולוגיים‬ ‫באמצעות‬ ‫מגלים‬ ‫הערכה‬ ‫המורכבת משני סוגי מבחנים‪ :‬מבחני‬ ‫אך לא סמכותית ; והאב הוערך כדמות סמכותית ומחנכת אך‬ ‫משכל‬ ‫עם אישיות כפייתית ונוקשה‪ .‬בית ה מ ש פ ט פ ס ק לטובת הילד‬ ‫קוגניטיביות כפיגור שכלי ראשוני או סביבתי‪ ,‬ליקויי למידה‬ ‫מ ש מ ו ר ת מ ש ו ת פ ת שתענה ע ל צרכיו המיוחדים‪.‬‬ ‫או קשיי למידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחני אישיות השלכתיים ) ‪, C . A . T .‬‬ ‫היה ולילד צפוי נזק נפשי מן ה ק ש ר עם ההורה שאינו משמורן‪,‬‬ ‫מבחן ציורים( לאיתור בעיות רגשיות‪ ,‬כגון‪ :‬חרדות‪ ,‬חוסר‬ ‫אך בו בזמן ה ק ש ר נחוץ לו לצורך זיקה רגשית וגיבוש זהות‬ ‫ביטחון ודימוי עצמי ירוד‪ ,‬הצורך ל ת ש ו מ ת לב מוגברת על רקע‬ ‫עצמית‪ ,‬נוהג בית ה מ ש פ ט לפסוק סדרי ראיה במרכז קשר‪.‬‬ ‫)וכסלר‬ ‫לילדים‪,‬‬ ‫מבחן‬ ‫בנדר(‬ ‫בעיות‬ ‫לאיתור‬ ‫ש ל ח ס ך רגשי‪ .‬מבחן נוסף הוא ״יחסי מ ש פ ח ה ״ ‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אשר‬ ‫במסגרתו הילד חושף מידע אודות טיב ה ק ש ר הורה‪-‬ילד‪ ,‬טיב‬ ‫הערכת מסוגלות הורית כתימ אמוץ‬ ‫היחסים בין ההורים‪ ,‬ומבנה ה ת ק ש ו ר ת ה מ ש פ ח ת י ת בכלל‪.‬‬ ‫בתיק אימוץ ההערכה באה לברר אם ההורה אינו מסוגל‬ ‫לדאוג לילדו כראוי‪ ,‬ב ש ל התנהגותו או מצבו‪ ,‬ואין סיכוי‬ ‫שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ע ל אף עזרה‬ ‫טיפולית‪-‬שיקומית סבירה‪ ,‬המקובלת מרשויות הסעד‪ .‬והאם‬ ‫במצב זה יש מקום להמליץ כי הילד יוכרז כבר‪-‬אימוץ‪ ,‬כ א ש ר‬ ‫ההערכה הפסיכודיאגנוסטית יכולה לגלות א צ ל הילד נזקים‬ ‫עקב מטען תורשתי‪ ,‬כגון‪ :‬הפרעות נ פ ש י ו ת ) ח ר ד ה ודיכאון(‪ ,‬או‬ ‫הפרעות בהתנהגות על ר ק ע ‪Attention Déficit ) A D H D‬‬ ‫‪ .(with Hyperactivity Disorder‬במקרים אלה צרכי הילד‬ ‫הם מיוחדים וההורה ה מ ת א י ם הוא זה שיש ביכולתו לספקם‪.‬‬ ‫הכרזה זו היא לטובתו ש ל הקטין‪.‬‬ ‫במקרים אלה‪ ,‬ה ע ר כ ת המסוגלות ההורית מתייחסת להורה‬ ‫החריג‪ ,‬השלילי והמזיק‪ ,‬הגורם לילדו להיות קטין נזקק‪.‬‬ ‫תהליך ה ה ע ר כ ה הפסיכולוגית מ ת ב צ ע ע ל פי השלבים הבאים‪:‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬הגדרת המסוגלות ההורית‬ ‫ש ל ב זה מהווה א ת עיבוד הנתונים שהופקו מתוך המבחנים‬ ‫שנערכו להורים ולילד‪ ,‬ומן המידע שהופק‬ ‫הפסיכולוגיים‬ ‫מתוך ת ס ק י ר פקיד ה ס ע ד לבית‪-‬המשפט‪ .‬ת ס ק י ר כזה מהווה‬ ‫שלב ראשון‪ :‬הסיבות לחוסר מסוגלות הורית‬ ‫אוסף ש ל נתונים ע ל כל יחיד בנפרד ועל ה מ ש פ ח ה כמערכת‪.‬‬ ‫ההערכה הפסיכודיאגנוסטית מ ת ב צ ע ת לכל הורה בנפרד ולזוג‬ ‫ה מ י ד ע נאסף בעזרת אמצעים שבידי פקיד הסעד‪ :‬תצפיות‪,‬‬ ‫ההורים יחד‪.‬‬ ‫שיחות עם ההורים‪ ,‬שיחות עם הילדים ועם המורים‪ .‬ה ת ס ק י ר‬ ‫אינו ר ק שיטה לאיסוף נתונים‪ ,‬כי אם גם אמצעי להערכה‬ ‫ההורה נבדק במבחני מ ש כ ל )וכסלר למבוגרים( לאבחון פיגור‬ ‫שכלי‬ ‫או‬ ‫ומבחני‬ ‫סביבתי;‬ ‫אישיות‬ ‫)רורשאך‪,‬‬ ‫‪,T.A.T.‬‬ ‫‪ ( M M P I - 2‬לאבחון מבנה האישיות‪ ,‬קיומן ש ל הפרעות נפשיות‬ ‫או הפרעות באישיות‪ .‬א ם קיים אצל הורה ליקוי בבריאות‬ ‫)מחלת‬ ‫נפש‪ ,‬הפרעה נפשית(‪ ,‬יש להצטייד בדו״ח רפואי‬ ‫ה מ פ ר ט א ת מ צ ב ה מ ח ל ה והערכה לגבי ה ת פ ת ח ו ת ה ) פ ר ו ג נ ו ז ה ( ‪.‬‬ ‫היחסים‬ ‫הזוגיים‬ ‫של‬ ‫ההורים‬ ‫נבדקים‬ ‫בראיון‬ ‫פסיכוסוציאלית ש ל ההתנהגות הבעייתית‪.‬‬ ‫הערכה‪,‬‬ ‫כדי להעריך א ת המסוגלות ההורית ניתן להיעזר ברשימת‬ ‫הקריטריונים שמציע ה ש ו פ ט פורת שתוארו קודם לכן‪.‬‬ ‫לאחר התהליך ש ל מיון ועיבוד הנתונים‪ ,‬מתקבלים ארבעה‬ ‫סגנונות ש ל הורות חריגה‪:‬‬ ‫הורות‬ ‫״חסרה״‬ ‫)מסוגלות הורית חלקית(‪,‬‬ ‫הגורמת‬ ‫ה מ א פ ש ר ללמוד ככל ה א פ ש ר ע ל אודות כל א ח ד מההורים‪,‬‬ ‫לחסכים ספציפיים א צ ל הילד‪.‬‬ ‫ותפקודו בתוך מערכת היחסים במשפחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תצפית‬ ‫הורות ״לקויה״‪ ,‬הגורמת לנזקים ספציפיים א צ ל הילד‪.‬‬ ‫דיאגנוסטית‪ ,‬ה מ א פ ש ר ת ה פ ק ת מידע עובדתי אודות ה ק ש ר‬ ‫והסיטואציה‬ ‫שבה‬ ‫מתרחשת‬ ‫והאינטראקציה הורה־ילד‪.‬‬ ‫ההתנהגות‬ ‫הזוגית‪,‬‬ ‫אי מסוגלות הורית ״זמנית״‪ ,‬הפיכה וניתנת לשיקום‪.‬‬ ‫אי מסוגלות הורית ״כרונית״‪ ,‬בלתי הפיכה שאינה ניתנת‬ ‫לשיקום‪.‬‬ ‫לפ‪1‬אה ‪1‬מש‪0‬ס‬ ‫גיליון מס׳ ‪ - 31‬ד צ מ ב ר ‪2004‬‬ ‫ה ע ר כ ה פסיכולוגית ש ל מסוגלות הורית‬ ‫שלב רביעי‪ :‬חיפוש פתרונות לבעיות אי‪-‬מסוגלות הורית‬ ‫ל א ח ר סיווג ההורות לארבע קטגוריות ש ל חריגות ‪ -‬ה ש ל ב‬ ‫הרביעי‬ ‫הערכה בדבר פתרונות אפשריים‬ ‫מציג‬ ‫לשיקום‬ ‫במצב ש ל א י ־ מ ס ו ג ל ו ת הורית קבועה‪ ,‬יש להחליט ע ל סוג‬ ‫ה מ ס ג ר ת החלופית ה מ ו מ ל צ ת ביותר לצרכי הילד‪ ,‬תוך פירוט‬ ‫הנימוקים‬ ‫המקצועיים‪ :‬ח י ק‬ ‫משפחה‪,‬‬ ‫משפחה‬ ‫אומנת‪,‬‬ ‫פנימייה‪ ,‬מ ש פ ח ה מאמצת‪.‬‬ ‫ולשיפור המסוגלות ההורית‪.‬‬ ‫במקרים ש ל הורות חסרה‪ ,‬הורות לקויה ואי‪-‬מסוגלות הורית‬ ‫סיכום‬ ‫זמנית ‪ -‬ועדת ה ח ל ט ה ש ל מ ח ל ק ת הרווחה ברשות המקומית‬ ‫כ פ י שראינו‪ ,‬הערכות המסוגלות ההורית בתיק מ ש מ ו ר ת‬ ‫בונה תוכניות טיפוליות לשיקום ההורות‪ ,‬תוך שהיא מביאה‬ ‫ובתיק אימוץ ‪ -‬א ם כי הן שונות בתכלית בשני ה מ ק ר י ם ‪-‬‬ ‫בחשבון א ת מידת יכולתו ש ל הילד להמתין ע ד לשיפור‬ ‫עדיין הן משלימות זו א ת זו ומהוות רצף מדורג ש ל סגנונות‬ ‫המסוגלות ההורית ש ל הוריו‪ .‬במקרים א ל ה יש להחליט ע ל‬ ‫ההורות‪ .‬להלן תרשים ס כ מ א ט י ש ל המודל ההוליסטי ה מ ש ל ב‬ ‫סוג הטיפול ה מ ו מ ל ץ )טיפול תרופתי‪ ,‬טיפול פסיכותרפויטי(‬ ‫א ת שתי ההערכות‪:‬‬ ‫ועל טווח הטיפול בהתייחס לילד הספציפי‪.‬‬ ‫מסוגלות הורית‬ ‫הורות ה ס ר ה‬ ‫‪ -‬מותאמת‬ ‫)גורמת לחסכים א צ ל הילד(‬ ‫הורות לקויה‬ ‫אי מסוגלות הורית‬ ‫־ זמנית‬ ‫)גורמת לנזקים לילד(‬ ‫‪ -‬מותאמת חלקית‬ ‫־ כרונית‬ ‫־ לא מ ו ת א מ ת‬ ‫)שלא ניתנת לשיקום(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בתיק מ ש מ ו ר ת‬ ‫בתיק אימוץ‬ ‫ראוי לציין שלגבי שתי ההערכות‪ ,‬היחיד והמשפחה‪ ,‬הגישה‬ ‫בהתאם לצפוי מ ה ם מתוך ה ח ו מ ר האנמנסטי ש נ מ ס ר‬ ‫הפסיכולוגית היא רב‪-‬ממדית‪ :‬קלינית ומערכתית‪.‬‬ ‫לעיונם בטרם ההערכה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כדי להשיג רמת אובייקטיביות גבוהה ותמונה קלינית‬ ‫נאמנותם ש ל אנשי ה מ ק צ ו ע לצד שהזמין א ת ה ש י ר ו ת ‪.‬‬ ‫רב‪-‬תחומית‪ ,‬ב י ת ה מ ש פ ט לענייני מ ש פ ח ה אימץ גישה ר ב ־‬ ‫מקצועית‬ ‫הערכה‬ ‫המשלבת‬ ‫פסיכולוגית‪,‬‬ ‫פסיכיאטרית‬ ‫וסוציאלית‪ .‬ע ם זאת‪ ,‬למרות ההנחיות לשיטתיות בהערכת‬ ‫צוות‬ ‫פסיכולוגים‬ ‫ואתיקה‬ ‫בכירים‬ ‫באוניברסיטת‬ ‫במחלקה‬ ‫לפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫חיפה פועל לשיפור‬ ‫‪12‬‬ ‫משפט‬ ‫מקצועי‬ ‫של‬ ‫ההערכות הפסיכולוגיות לבתי המשפט‪.‬‬ ‫המסוגלות ה ה ו ר י ת ‪ ,‬עדיין תהליך ה ה ע ר כ ה עשוי להיות נתון‬ ‫‪10‬‬ ‫להטיה מ צ ד המעריכים בגין גורמים מתערבים מכשילים‪:‬‬ ‫ערכים ועמדות ש ל הבודק‪ ,‬המושפעות מגורמי רקע‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬מין‪ ,‬ר ק ע אתני‪ ,‬רקע תרבותי‪ ,‬היסטוריה א י ש י ת ‪. . .‬‬ ‫״ציפיות ה ב ו ח ן ״ ) ‪ : (Examiner's E x p e c t a n c y‬נטייתם‬ ‫‪11‬‬ ‫ש ל בודקים לפרש ש ל א במודע מ מ צ א י ם דיאגנוסטיים‬ ‫‪American Psychological Association, Committee in‬‬ ‫‪Profession Practice and Standards (1998). Guidelines for‬‬ ‫‪Psychological Evaluations in Child protection matters.‬‬ ‫‪Washington, D.C.: APA, p. 2.‬‬ ‫‪Rosenthal, R. (1966). Experimenter effects in behavioral‬‬ ‫‪matters. New York: Appleton Century Crafts.‬‬ ‫רפואה ומשפט‬ ‫גיליוןמס׳ ‪ - 3 1‬ד צ מ ב ר ‪2 0 0 4‬‬ ‫‪Gottesman R.V. (1981). The Child and the Law. St. Paul‬‬ ‫‪Minn.: West Publishing, Co. p. 141.‬‬