‫עסקות טיעון‬ ‫עסקות הטיעון‬ ‫במשפט הישראלי‬ ‫כצורה של גישור‬ ‫הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז הדרום‪ ,‬עו"ד ד"ר דליה צמריון‪-‬חלק על עסקות‬ ‫הטיעון‪ :‬על הטוב‪ ,‬הרע והלית ברירה בהליך מורכב זה‪ .‬המסקנה שלה‪ :‬מדובר בהליך רע |‬ ‫דברים שנאמרו בכנס שנערך לאחרונה במכללת ספיר לרגל יום החפות הבינלאומי‬ ‫בדרך כלל אני אדם של פשרות‪ ,‬בעד הגישור‬ ‫והשלום‪ ,‬אבל בנושא של עסקות טיעון במשפט‬ ‫הפלילי אני מוצאת עצמי בצד מאוד קיצון‪ :‬אני‬ ‫נגד פשרה במשפט הפלילי‪ ,‬הוא חשוב מדי‪ ,‬הרה‬ ‫אסון מדי‪ ,‬מסוכן כל כך‪ ,‬ויש להילחם בו עד תום‪.‬‬ ‫זאת במיוחד מן המקום של חזקת החפות ביום‬ ‫הזה אותו הקדשנו לקדושת החפות‪.‬‬ ‫הסדרי טיעון‪ ,‬אשר תוארו בפסיקה כבר לפני‬ ‫יותר משלושה עשורים כ"הכרח שלא יגונה"‬ ‫(פס"ד בחמוצקי)‪ ,‬מוכרים כיום כמוסד אשר יש‬ ‫אינטרס ציבורי בקיומו‪ ,‬ויש לו הצדקה רעיונית‬ ‫כחלק משיטת המשפט האדברסרית‪ .‬לנוכח‬ ‫העומס המוטל על בתי המשפט ועל התובעים‪,‬‬ ‫ולנוכח היקף התיקים הנסגרים כיום בפועל‬ ‫בהסדרי טיעון‪ ,‬אפשר לומר שללא הסדרים‬ ‫כאלה מערכת המשפט הפלילי היתה מוצפת‪,‬‬ ‫ולטענת רבים – קורסת‪.‬‬ ‫עו"ד ד"ר דליה צמריון‪-‬חלק‬ ‫רבים טוענים כי הסדרי טיעון מביאים לחיסכון‬ ‫במשאבי החקירה‪ ,‬התביעה ובתי המשפט‪ .‬הסדר‬ ‫טיעון עשוי לחסוך מהנאשם משפט ארוך ועתיר‬ ‫הוצאות‪ ,‬ומנפגע העבירה הוא עשוי לחסוך את‬ ‫מתן העדות בבית המשפט‪ ,‬אשר עלול לעתים‬ ‫להיות חוויה קשה ביותר עבורו‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אינטרס הציבור וכן מידיות ומהירות‬ ‫הענישה מחזקים את האפקטיביות העונשית‪,‬‬ ‫לעתים ניתן להשיג במסגרת הסדר טיעון מידע‬ ‫על נאשמים אחרים‪ ,‬או להביא לסיכול עבירות‬ ‫נוספות‪ .‬הסדר הטיעון מעודד את הנאשם לקחת‬ ‫אחריות על מעשיו‪ ,‬ובכך לאפשר לו‪ ,‬ולעתים גם‬ ‫לקרבן העבירה‪ ,‬להשתקם‪.‬‬ ‫‪ | 24‬גילוי נאות‬ ‫אך בצד כל אלה שוכן הרע‪:‬‬ ‫השימוש בהסדרי טיעון מעלה חששות כבדים‬ ‫הן בנוגע לזכויות הנאשמים והן בנוגע לפגיעה‬ ‫בעקרונות היסוד של ההליך הפלילי‪ .‬בבסיס‬ ‫שימוש זה מונחות שתי הנחות יסוד בלתי ראויות‪:‬‬ ‫האחת – שרוב הנאשמים אכן אשמים;‬ ‫השנייה – שתיקים רבים הם "חסרי ערך" ואין‬ ‫הצדקה "לבזבז" עליהם את זמנו של בית המשפט‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ :‬בהסדר טיעון‪ -‬הנאשם מוותר על‬ ‫זכויות היסוד שלו במשפט הפלילי‪ :‬החיסיון מפני‬ ‫הפללה עצמית‪ ,‬הזכות להתעמת עם הטוענים‬ ‫נגדו ולחקור אותם בחקירה נגדית‪ ,‬ובמדינות‬ ‫מסוימות – הזכות למשפט בפני מושבעים‪ .‬הוא‬ ‫מוותר על כל הליך ניהול המשפט‪ ,‬בו ידו אמורה‬ ‫להיות על העליונה‪ ,‬באשר על התביעה להוכיח‬ ‫את האישום נגדו מעבר לכל ספק סביר‪ ,‬דבר‬ ‫שהוא לכאורה לא פשוט‪.‬‬ ‫מהי עסקת טיעון?‬ ‫עסקת טיעון כשמה כן היא‪ ,‬סוג של‬ ‫גישור‪ ,‬פשרה‪ ,‬במשפט הפלילי‪ .‬כל צד‬ ‫'נותן' משהו‪ ,‬הנאשם מודה‪ ,‬והתביעה‬ ‫הולכת לקראתו‪ .‬זה לא מעוגן בחוק‪.‬‬ ‫הצדדים מציגים את העסקה לבית‬ ‫המשפט‪ ,‬והוא אינו מחויב לקבלה (אם‬ ‫המדובר רק בתיקון של כתב האישום‪ ,‬זו‬ ‫פררוגטיבה של המדינה‪ ,‬ולבית המשפט‬ ‫אין מה לומר‪ ,‬אך אם יש הסכם על עונש‬ ‫מסוים – בית המשפט אינו כבול)‪ .‬בית‬ ‫המשפט חייב להסביר לנאשם שהוא‬ ‫אינו כבול בעסקה‪ ,‬והנאשם יכול בכל‬ ‫שלב עד הכרעת הדין לחזור בו ממנה‪.‬‬ ‫המדינה די מחויבת לה‪ ,‬אם כי בנסיבות‬ ‫מסוימות יכולה גם היא להתחרט (אם‬ ‫נודע משהו מיוחד רלבנטי למשל‪ ,‬או‬ ‫במקום שאינטרס הציבור מחייב זאת)‪.‬‬ ‫יש דעות שונות בפסיקה מה צריכה‬ ‫להיות עמדת בית המשפט‪ :‬לדעת‬ ‫כב' השופט מצא‪ :‬בית המשפט אמור‬ ‫לבדוק אם הנחו את התביעה שיקולים‬ ‫ראויים‪ ,‬ואם כן – אל לו להתערב‪.‬‬ ‫עמדת כב' השופט גולדברג‪ :‬אם יש‬ ‫העדר יחס במידה משמעותית בין‬ ‫העונש המוסכם לעונש הראוי – די בכך‬ ‫כדי להצדיק דחיית הסדר הטיעון מצד‬ ‫בית המשפט‪.‬‬ ‫כב' השופט חשין הדגיש את הצורך‬ ‫בהתחשבות בנאשם ובציפיותיו וכן‬ ‫במשטרה ‪ /‬פרקליטות‪ ,‬והנחה את בתי‬ ‫המשפט לכבד את עמדותיהם‪.‬‬ ‫עו"ד ד"ר דליה צמריון חלק‬ ‫אבל המציאות כל כך שונה‪ :‬מתי ראינו ספק?‬ ‫מתי הוא התעורר לאחרונה? אני מאוד מתגעגעת‬ ‫לשימוש בספק‪ ,‬לרעד החולף בידו של מי שחותם‬ ‫על הרשעה‪.‬‬ ‫הסדרי הטיעון מעלים חשש מפני הרשעת חפים‬ ‫מפשע‪ ,‬העלולים להודות בעבירה שלא ביצעו‬ ‫בשל חששם מהרשעה בהליך מלא‪ ,‬מהתמשכות‬ ‫ההליך ומההוצאות או מתוצאות לוואי של עצם‬ ‫קיום ההליך‪.‬‬ ‫יצוין כי בהנחיות פרקליט המדינה כתוב‪ ,‬כי אין‬ ‫להסכים להסדר אם ברור שיש טענה לחפות‬ ‫ושהנאשם מעוניין בהסדר רק כדי להימנע‬ ‫מהרשעה בסעיף חמור יותר או מעונש חמור‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫הסדרי טיעון גם עלולים לפגוע בעקרון השוויון‬ ‫בפני החוק ובתחושת הצדק של נאשמים‪.‬‬ ‫הטענה היא שהם אינם משקפים את המעשה‬ ‫הפלילי שבגינו הנאשם מורשע‪ ,‬אלא את כישורי‬ ‫המשא‪-‬ומתן והמיקוח של עורכי הדין‪ .‬נטען גם‬ ‫כי תחושת הצדק של הציבור עלולה להיפגע‬ ‫מהעובדה שהצדק ניתן למיקוח‪ ,‬ומכאן גם אמון‬ ‫הציבור בבתי המשפט עלול להיחלש‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬האינטרס הציבורי שבענישת עבריינים‬ ‫עלול להיפגע מכך שבהסדרי טיעון לא מתקיים‬ ‫עיקרון ההלימה‪ ,‬שלפיו העונש המוטל על עבריין‬ ‫אמור להלום את חומרת מעשה העבירה; בכך גם‬ ‫נפגע היסוד ההרתעתי בענישה‪.‬‬ ‫הסברה הרווחת היא שהשימוש ההולך וגובר‬ ‫בעסקאות הטיעון נועד כדי להתמודד עם עומס‬ ‫התיקים הפליליים בבתי המשפט‪ ,‬ובלעדיהן‬ ‫מערכת המשפט תקרוס‪ .‬על כך אני אומרת‪:‬‬ ‫בהיעדר התבססות על הסדרי הטיעון היו‬ ‫מוגשים פחות כתבי אישום‪ ,‬וכך הלחץ על‬ ‫המערכת היה פוחת דווקא‪ .‬טענה זו מזכירה‬ ‫במידה מסוימת את התיזה של הדוקטורנט יוסף‬ ‫זוהר‪ ,‬המנתח את הקשר בין עסקאות הטיעון‬ ‫והתארכות המשפטים‪ ,‬ומעלה את האפשרות‬ ‫שייתכן והתארכות המשפטים נגרמת דווקא‬ ‫בגלל עסקאות הטיעון ומשמשת ‪ -‬בהיפוך סיבה‬ ‫ומסובב ‪ -‬צידוק לקיומם‪.‬‬ ‫יש גם כמה אבסורדים בתופעת עסקאות הטיעון‪:‬‬ ‫האבסורד הראשון‪ :‬ריצת הסניגור אחר עסקת‬ ‫הטיעון‬ ‫כללי המשחק במשפט הפלילי הם מאוד‬ ‫פשוטים‪ :‬על התביעה להוכיח את האישום נגד‬ ‫הנאשם מעבר לכל ספק סביר‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬ניתן‬ ‫להסביר את התופעה שכמעט בכל תיק סניגורים‬ ‫קובעים פגישה עם התובע על מנת לשוחח על‬ ‫עסקת טיעון? מחכים ימים רבים בתור המתארך‬ ‫לפגישות‪ ,‬ובבואם מתחננים הם על נפשם ונפש‬ ‫לקוחם‪ ..‬מדוע? התשובה‪ :‬כיוון שהמערכת איננה‬ ‫עובדת לפי כללי המשחק‪ ,‬כי מאוד קשה באמת‬ ‫לשופט למצוא את אותו ספק‪ ,‬כי אחוז ההרשעות‬ ‫גבוה כל כך שזה מפחיד‪ ,‬ולכן הנאשם והסניגור‬ ‫שהבינו כי "אין חוקים" במשחק הזה – וגם אין‬ ‫"כוחות"‪ ,‬בוודאי לא לצדם‪ ,‬מתנהלים על פי‬ ‫החוקים החדשים‪ ,‬שהתהוו בפועל‪ ,‬ופוחדים כל‬ ‫כך להפסיד לגמרי במשחק‪ ,‬עד שהם מוכנים‬ ‫לפשרה‪ ,‬ואפילו לרדוף אחריה על מנת להשיגה‪.‬‬ ‫ואני אומרת לסניגורים‪ :‬בואו כולנו כאחד לא‬ ‫נבקש עסקאות טיעון‪ ,‬נכפור וננהל את המשפט‪,‬‬ ‫אינני רוצה שהמערכת תקרוס‪ ,‬אך אינני רוצה גם‬ ‫עסקאות טיעון שייעשו על גביהם של נאשמים‬ ‫חפים מפשע‪.‬‬ ‫האבסורד השני‪ :‬הפרקטיקה של הסדרי הטיעון‬ ‫בניגוד לרעיון של השיטה האדברסרית‬ ‫השימוש בהסדרי טיעון התפתח והיה מקובל‬ ‫בעיקר במדינות בעלות שיטת משפט אדברסרית‪,‬‬ ‫ולא במדינות בעלות שיטה אינקוויזיטורית‪.‬‬ ‫השיטה האדברסרית גורסת‪ ,‬כי הדרך הטובה‬ ‫ביותר לקביעת אשמה היא התמודדות בין שני‬ ‫צדדים להליך הפלילי – תובע ונאשם – המנהלים‬ ‫ביניהם "סכסוך" בפני שופט פסיבי‪ .‬לכן‪ ,‬במודל‬ ‫כזה הגיוני שהצדדים יהיו רשאים לסיים את‬ ‫הסכסוך בהסכמה ביניהם‪ ,‬דהיינו בהסדר טיעון‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬בשיטת משפט אינקוויזיטורית‪ ,‬ההליך‬ ‫הפלילי הוא למעשה המשך החקירה תוך הפעלה‬ ‫של סמכויות המדינה במטרה להגיע לאמת‪,‬‬ ‫ולבדוק את השאלה אם בוצעה עבירה ואם‬ ‫הנאשם הוא שביצע אותה‪ .‬שיטה זו אינה מכירה‬ ‫בהודאה באשמה כראיה מספקת להרשעה‪,‬‬ ‫משום שהודאת הנאשם היא רק גרסה אחת‬ ‫של האמת‪ ,‬ואילו על השופט למצוא את האמת‬ ‫גילוי נאות | ‪25‬‬ ‫עסקות טיעון‬ ‫דליה חלק‪ -‬מסגרת אישית‬ ‫בעלת שלושה תארים למשפטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הדוקטורט שלה‬ ‫נסב על הנושא ‪ :‬דירוג עבירת השוחד לאור הערך המוגן‪ .‬את ההתמחות עשתה אצל‬ ‫נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬השופט א‪.‬פ‪ .‬לנדא‪ ,‬ואצל עוה"ד יעקב רובין‪ .‬שימשה‬ ‫כעורכת דין במשרד עו"ד עוזיאל עצמון‪ ,‬שימשה כמפקחת בלשכת התביעות במשטרת‬ ‫חיפה‪ ,‬כסגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה‪ ,‬וכסגנית לסניגור המחוזי וסניגורית מחוזית בפועל‬ ‫במחוז הדרום‪ .‬משנת ‪ 2001‬היא משמשת כסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז הדרום‪.‬‬ ‫פעילותה הציבורית כולל חברות בוועד המחוז בדרום‪ ,‬חברות בוועד המרכזי ובמועצה‬ ‫הארצית של הלשכה‪ ,‬מ"מ יו"ר ועדת הסניגוריה הציבורית של הלשכה‪ ,‬חברת הרשות‬ ‫לפיתוח הנגב‪ .‬עו"ד ד"ר צמריון חלק מלמדת גם באקדמיה‪ ,‬ומאז פתיחת בית הספר‬ ‫למשפטים במכללת ספיר מלמדת שם את תחומי המשפט הפלילי‪.‬‬ ‫היא מרכזת השתלמויות תעודה במשפט פלילי מטעם המכון להשתלמות עורכי דין של‬ ‫הלשכה במחוז הדרום‪ ,‬ומרצה בהשתלמויות רבות בנושאים שונים‪.‬‬ ‫עו"ד דליה צמריון חלק כתבה שלושה ספרים בנושאי הוכחת אבהות ועבירת השוחד‪,‬‬ ‫וכתבה מאמרים בנושאים משפטיים מגוונים‪ .‬מלבד כל אלה היא חובבת מוסיקה ואמנות‪,‬‬ ‫מנגנת בקלרנית ובחליל צד ומציירת בטכניקות שונות‪ .‬ציור שלה הוצג לאחרונה בתערוכת‬ ‫היובל של לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫במלואה‪ .‬במודל כזה אין מקום להסדרי טיעון‪,‬‬ ‫שכן לא ראוי לנהל משא ומתן על האמת‪ ,‬כל‬ ‫שכן שכאמור הודאת הנאשם כשלעצמה אינה‬ ‫מספיקה להרשעה‪.‬‬ ‫עם השנים התפתחו גם במדינות בעלות שיטה‬ ‫אינקוויזיטורית מנגנונים בעלי מאפיינים דומים‬ ‫להסדרי טיעון‪ ,‬וזאת משיקולי יעילות וכדי להקל‬ ‫את העומס‪ ,‬והם מאפשרים קבלה של הודאת‬ ‫הנאשם בתמורה להסכמה על האשומים שיוגשו‬ ‫נגדו או העונש שיתבקש מבית המשפט‪.‬‬ ‫המצב בפועל מאוד בעייתי בעיני‪ ,‬מכיוון שבמדינת‬ ‫ישראל של היום – ואני מתמקדת כעת במחוז‬ ‫הדרום – רוב רובם של התיקים הפליליים בבתי‬ ‫משפט השלום מתקיימים (במובחן ממתנהלים‪)..‬‬ ‫במסגרת של ימי הקראות מרוכזים (או בשמם‬ ‫האחר‪ ,‬שאותי די מפחיד‪ :‬ימי מוקד)‪ ,‬ואריאציה‬ ‫קיצונית ובעייתית על הנושא של עסקאות‬ ‫טיעון – לכל יום כזה מוזמנים עשרות רבות של‬ ‫נאשמים‪ ,‬בלובי של בית המשפט יש סניגורים‬ ‫ציבוריים ותובעים‪ ,‬המנהלים משאים ומתנים‬ ‫לקראת הסדרי טיעון‪ ,‬ולעתים בהיכנסם לשופט‬ ‫הוא מאוד מתערב‪ ,‬ולעתים אף לוחץ‪ ,‬וקרה אף‬ ‫שפיטר הוא את הסניגור שעשה 'בעיות' בזרימה‬ ‫הקלה של העבודה‪.‬‬ ‫שימו לב לשינוי בשם‪ :‬מעסקת טיעון ‪Plea -‬‬ ‫‪ bargain‬יש שעברו להסדר טיעון – ‪Plea‬‬ ‫‪ ,agreement‬בהתבטאות הסמנטית ניתן לראות‬ ‫שיפור; אך לעניות לדעתי ביישום‪ ,‬כיום – ביחוד‬ ‫לאור ריבוי ימי ההקראות המרוכזים‪ ,‬והאופן בו‬ ‫הם מתנהלים במקרים רבים – יש החמרה‪ ,‬ונקווה‬ ‫שלאחר שהצעת החוק המונחת כיום בנושא זה‬ ‫בכנסת תתגבש – המצב יהיה נכון וטוב יותר‪.‬‬ ‫הצעת החוק החדשה‬ ‫הצעת החוק באה להסדיר את הנושא באופנים‬ ‫‪ | 26‬גילוי נאות‬ ‫שונים‪ ,‬להבנות את אופן המשא ומתן‪ ,‬את התנאים‬ ‫להתקיימותו‪ ,‬את היכולת של התובע והנאשם‬ ‫להתחרט ולחזור בהם מן ההסדר‪ ,‬את האופן בו‬ ‫ההסדר יובא בפני השופט‪ ,‬נקיטת עמדות בשלב‬ ‫של הערעור וכו'‪.‬‬ ‫סעיף ‪220‬י'‪ :‬בית המשפט יוודא מפי הנאשם כי‬ ‫הבין את תוכן ההסדר וכי ההודאה ניתנת מרצון‪.‬‬ ‫לכך יש להוסיף לעניות דעתי דרישה‪ ,‬כי בית‬ ‫המשפט יבדוק שיש בתיק ראיות נגד הנאשם‪,‬‬ ‫במיוחד אם אינו מיוצג‪ .‬אחרת יש מקום לסגור‬ ‫את התיק מחוסר ראיות‪ ,‬בייחוד שעל פי הצעת‬ ‫החוק ניתן לערוך הסדר טיעון גם לפני הגשת‬ ‫כתב אישום‪ .‬בית המשפט אינו אמור להיות‬ ‫מעורב ובוודאי שלא ללחוץ‪ .‬ההסדר גם אינו‬ ‫כובל את בית המשפט‪ ,‬וחשוב להבהיר זאת‬ ‫לנאשם‪ ,‬גם מפי השופט‪.‬‬ ‫חוק הבניית הענישה‬ ‫בימים אלה יכנס לתוקפו חוק חדש המבנה את‬ ‫מלאכת הענישה של בית המשפט בגזרו את‬ ‫הדין‪ .‬בהצעת החוק כתוב שהחוק יתייחס גם‬ ‫לנושא עסקאות הטיעון‪ ,‬בפועל הוא אינו מתייחס‬ ‫לכך‪ ,‬ונשאלת השאלה האם השופט בפניו תובא‬ ‫עסקת טיעון יצטרך לבדוק אותה בהתאם לאמור‬ ‫בחוק הבניית הענישה‪ ,‬לבחון האם העונש נמצא‬ ‫במתחם הראוי וכו'‪ .‬עדיין לא ברור מה יהיה‬ ‫הקשר בין החוקים‪ ,‬ועל השופטים הנכבדים לתת‬ ‫דעתם לכך‪.‬‬ ‫"צדק צדק תרדוף"‪ ,‬כמו את הספק גם את הצדק‬ ‫אנחנו ממשיכים לחפש‪ ,‬ונראה כי בעולם משפטי‬ ‫בו השתלטו הסדרי הטיעון על המערכת‪ ,‬הרי‬ ‫שהמשפט הפלילי על כל הסדריו וכלליו ויופיו‪,‬‬ ‫הדין המהותי‪ ,‬הטיעונים לעונש‪ ,‬סדר הדין הפלילי‬ ‫ודיני הראיות – הולכים לאיבוד כמעט‪ ,‬והופכים‬ ‫מיותרים‪.‬‬ ‫דברים למחשבה לרגל יום החפות הבינלאומי‪.‬‬