עסקות טיעון עסקות הטיעון במשפט הישראלי כצורה של גישור הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז הדרום ,עו"ד ד"ר דליה צמריון-חלק על עסקות הטיעון :על הטוב ,הרע והלית ברירה בהליך מורכב זה .המסקנה שלה :מדובר בהליך רע | דברים שנאמרו בכנס שנערך לאחרונה במכללת ספיר לרגל יום החפות הבינלאומי בדרך כלל אני אדם של פשרות ,בעד הגישור והשלום ,אבל בנושא של עסקות טיעון במשפט הפלילי אני מוצאת עצמי בצד מאוד קיצון :אני נגד פשרה במשפט הפלילי ,הוא חשוב מדי ,הרה אסון מדי ,מסוכן כל כך ,ויש להילחם בו עד תום. זאת במיוחד מן המקום של חזקת החפות ביום הזה אותו הקדשנו לקדושת החפות. הסדרי טיעון ,אשר תוארו בפסיקה כבר לפני יותר משלושה עשורים כ"הכרח שלא יגונה" (פס"ד בחמוצקי) ,מוכרים כיום כמוסד אשר יש אינטרס ציבורי בקיומו ,ויש לו הצדקה רעיונית כחלק משיטת המשפט האדברסרית .לנוכח העומס המוטל על בתי המשפט ועל התובעים, ולנוכח היקף התיקים הנסגרים כיום בפועל בהסדרי טיעון ,אפשר לומר שללא הסדרים כאלה מערכת המשפט הפלילי היתה מוצפת, ולטענת רבים – קורסת. עו"ד ד"ר דליה צמריון-חלק רבים טוענים כי הסדרי טיעון מביאים לחיסכון במשאבי החקירה ,התביעה ובתי המשפט .הסדר טיעון עשוי לחסוך מהנאשם משפט ארוך ועתיר הוצאות ,ומנפגע העבירה הוא עשוי לחסוך את מתן העדות בבית המשפט ,אשר עלול לעתים להיות חוויה קשה ביותר עבורו. נוסף על כך ,אינטרס הציבור וכן מידיות ומהירות הענישה מחזקים את האפקטיביות העונשית, לעתים ניתן להשיג במסגרת הסדר טיעון מידע על נאשמים אחרים ,או להביא לסיכול עבירות נוספות .הסדר הטיעון מעודד את הנאשם לקחת אחריות על מעשיו ,ובכך לאפשר לו ,ולעתים גם לקרבן העבירה ,להשתקם. | 24גילוי נאות אך בצד כל אלה שוכן הרע: השימוש בהסדרי טיעון מעלה חששות כבדים הן בנוגע לזכויות הנאשמים והן בנוגע לפגיעה בעקרונות היסוד של ההליך הפלילי .בבסיס שימוש זה מונחות שתי הנחות יסוד בלתי ראויות: האחת – שרוב הנאשמים אכן אשמים; השנייה – שתיקים רבים הם "חסרי ערך" ואין הצדקה "לבזבז" עליהם את זמנו של בית המשפט. חשוב להדגיש :בהסדר טיעון -הנאשם מוותר על זכויות היסוד שלו במשפט הפלילי :החיסיון מפני הפללה עצמית ,הזכות להתעמת עם הטוענים נגדו ולחקור אותם בחקירה נגדית ,ובמדינות מסוימות – הזכות למשפט בפני מושבעים .הוא מוותר על כל הליך ניהול המשפט ,בו ידו אמורה להיות על העליונה ,באשר על התביעה להוכיח את האישום נגדו מעבר לכל ספק סביר ,דבר שהוא לכאורה לא פשוט. מהי עסקת טיעון? עסקת טיעון כשמה כן היא ,סוג של גישור ,פשרה ,במשפט הפלילי .כל צד 'נותן' משהו ,הנאשם מודה ,והתביעה הולכת לקראתו .זה לא מעוגן בחוק. הצדדים מציגים את העסקה לבית המשפט ,והוא אינו מחויב לקבלה (אם המדובר רק בתיקון של כתב האישום ,זו פררוגטיבה של המדינה ,ולבית המשפט אין מה לומר ,אך אם יש הסכם על עונש מסוים – בית המשפט אינו כבול) .בית המשפט חייב להסביר לנאשם שהוא אינו כבול בעסקה ,והנאשם יכול בכל שלב עד הכרעת הדין לחזור בו ממנה. המדינה די מחויבת לה ,אם כי בנסיבות מסוימות יכולה גם היא להתחרט (אם נודע משהו מיוחד רלבנטי למשל ,או במקום שאינטרס הציבור מחייב זאת). יש דעות שונות בפסיקה מה צריכה להיות עמדת בית המשפט :לדעת כב' השופט מצא :בית המשפט אמור לבדוק אם הנחו את התביעה שיקולים ראויים ,ואם כן – אל לו להתערב. עמדת כב' השופט גולדברג :אם יש העדר יחס במידה משמעותית בין העונש המוסכם לעונש הראוי – די בכך כדי להצדיק דחיית הסדר הטיעון מצד בית המשפט. כב' השופט חשין הדגיש את הצורך בהתחשבות בנאשם ובציפיותיו וכן במשטרה /פרקליטות ,והנחה את בתי המשפט לכבד את עמדותיהם. עו"ד ד"ר דליה צמריון חלק אבל המציאות כל כך שונה :מתי ראינו ספק? מתי הוא התעורר לאחרונה? אני מאוד מתגעגעת לשימוש בספק ,לרעד החולף בידו של מי שחותם על הרשעה. הסדרי הטיעון מעלים חשש מפני הרשעת חפים מפשע ,העלולים להודות בעבירה שלא ביצעו בשל חששם מהרשעה בהליך מלא ,מהתמשכות ההליך ומההוצאות או מתוצאות לוואי של עצם קיום ההליך. יצוין כי בהנחיות פרקליט המדינה כתוב ,כי אין להסכים להסדר אם ברור שיש טענה לחפות ושהנאשם מעוניין בהסדר רק כדי להימנע מהרשעה בסעיף חמור יותר או מעונש חמור יותר. הסדרי טיעון גם עלולים לפגוע בעקרון השוויון בפני החוק ובתחושת הצדק של נאשמים. הטענה היא שהם אינם משקפים את המעשה הפלילי שבגינו הנאשם מורשע ,אלא את כישורי המשא-ומתן והמיקוח של עורכי הדין .נטען גם כי תחושת הצדק של הציבור עלולה להיפגע מהעובדה שהצדק ניתן למיקוח ,ומכאן גם אמון הציבור בבתי המשפט עלול להיחלש. ועוד :האינטרס הציבורי שבענישת עבריינים עלול להיפגע מכך שבהסדרי טיעון לא מתקיים עיקרון ההלימה ,שלפיו העונש המוטל על עבריין אמור להלום את חומרת מעשה העבירה; בכך גם נפגע היסוד ההרתעתי בענישה. הסברה הרווחת היא שהשימוש ההולך וגובר בעסקאות הטיעון נועד כדי להתמודד עם עומס התיקים הפליליים בבתי המשפט ,ובלעדיהן מערכת המשפט תקרוס .על כך אני אומרת: בהיעדר התבססות על הסדרי הטיעון היו מוגשים פחות כתבי אישום ,וכך הלחץ על המערכת היה פוחת דווקא .טענה זו מזכירה במידה מסוימת את התיזה של הדוקטורנט יוסף זוהר ,המנתח את הקשר בין עסקאות הטיעון והתארכות המשפטים ,ומעלה את האפשרות שייתכן והתארכות המשפטים נגרמת דווקא בגלל עסקאות הטיעון ומשמשת -בהיפוך סיבה ומסובב -צידוק לקיומם. יש גם כמה אבסורדים בתופעת עסקאות הטיעון: האבסורד הראשון :ריצת הסניגור אחר עסקת הטיעון כללי המשחק במשפט הפלילי הם מאוד פשוטים :על התביעה להוכיח את האישום נגד הנאשם מעבר לכל ספק סביר .כיצד ,אם כן ,ניתן להסביר את התופעה שכמעט בכל תיק סניגורים קובעים פגישה עם התובע על מנת לשוחח על עסקת טיעון? מחכים ימים רבים בתור המתארך לפגישות ,ובבואם מתחננים הם על נפשם ונפש לקוחם ..מדוע? התשובה :כיוון שהמערכת איננה עובדת לפי כללי המשחק ,כי מאוד קשה באמת לשופט למצוא את אותו ספק ,כי אחוז ההרשעות גבוה כל כך שזה מפחיד ,ולכן הנאשם והסניגור שהבינו כי "אין חוקים" במשחק הזה – וגם אין "כוחות" ,בוודאי לא לצדם ,מתנהלים על פי החוקים החדשים ,שהתהוו בפועל ,ופוחדים כל כך להפסיד לגמרי במשחק ,עד שהם מוכנים לפשרה ,ואפילו לרדוף אחריה על מנת להשיגה. ואני אומרת לסניגורים :בואו כולנו כאחד לא נבקש עסקאות טיעון ,נכפור וננהל את המשפט, אינני רוצה שהמערכת תקרוס ,אך אינני רוצה גם עסקאות טיעון שייעשו על גביהם של נאשמים חפים מפשע. האבסורד השני :הפרקטיקה של הסדרי הטיעון בניגוד לרעיון של השיטה האדברסרית השימוש בהסדרי טיעון התפתח והיה מקובל בעיקר במדינות בעלות שיטת משפט אדברסרית, ולא במדינות בעלות שיטה אינקוויזיטורית. השיטה האדברסרית גורסת ,כי הדרך הטובה ביותר לקביעת אשמה היא התמודדות בין שני צדדים להליך הפלילי – תובע ונאשם – המנהלים ביניהם "סכסוך" בפני שופט פסיבי .לכן ,במודל כזה הגיוני שהצדדים יהיו רשאים לסיים את הסכסוך בהסכמה ביניהם ,דהיינו בהסדר טיעון. מנגד ,בשיטת משפט אינקוויזיטורית ,ההליך הפלילי הוא למעשה המשך החקירה תוך הפעלה של סמכויות המדינה במטרה להגיע לאמת, ולבדוק את השאלה אם בוצעה עבירה ואם הנאשם הוא שביצע אותה .שיטה זו אינה מכירה בהודאה באשמה כראיה מספקת להרשעה, משום שהודאת הנאשם היא רק גרסה אחת של האמת ,ואילו על השופט למצוא את האמת גילוי נאות | 25 עסקות טיעון דליה חלק -מסגרת אישית בעלת שלושה תארים למשפטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים .הדוקטורט שלה נסב על הנושא :דירוג עבירת השוחד לאור הערך המוגן .את ההתמחות עשתה אצל נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ,השופט א.פ .לנדא ,ואצל עוה"ד יעקב רובין .שימשה כעורכת דין במשרד עו"ד עוזיאל עצמון ,שימשה כמפקחת בלשכת התביעות במשטרת חיפה ,כסגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה ,וכסגנית לסניגור המחוזי וסניגורית מחוזית בפועל במחוז הדרום .משנת 2001היא משמשת כסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז הדרום. פעילותה הציבורית כולל חברות בוועד המחוז בדרום ,חברות בוועד המרכזי ובמועצה הארצית של הלשכה ,מ"מ יו"ר ועדת הסניגוריה הציבורית של הלשכה ,חברת הרשות לפיתוח הנגב .עו"ד ד"ר צמריון חלק מלמדת גם באקדמיה ,ומאז פתיחת בית הספר למשפטים במכללת ספיר מלמדת שם את תחומי המשפט הפלילי. היא מרכזת השתלמויות תעודה במשפט פלילי מטעם המכון להשתלמות עורכי דין של הלשכה במחוז הדרום ,ומרצה בהשתלמויות רבות בנושאים שונים. עו"ד דליה צמריון חלק כתבה שלושה ספרים בנושאי הוכחת אבהות ועבירת השוחד, וכתבה מאמרים בנושאים משפטיים מגוונים .מלבד כל אלה היא חובבת מוסיקה ואמנות, מנגנת בקלרנית ובחליל צד ומציירת בטכניקות שונות .ציור שלה הוצג לאחרונה בתערוכת היובל של לשכת עורכי הדין. במלואה .במודל כזה אין מקום להסדרי טיעון, שכן לא ראוי לנהל משא ומתן על האמת ,כל שכן שכאמור הודאת הנאשם כשלעצמה אינה מספיקה להרשעה. עם השנים התפתחו גם במדינות בעלות שיטה אינקוויזיטורית מנגנונים בעלי מאפיינים דומים להסדרי טיעון ,וזאת משיקולי יעילות וכדי להקל את העומס ,והם מאפשרים קבלה של הודאת הנאשם בתמורה להסכמה על האשומים שיוגשו נגדו או העונש שיתבקש מבית המשפט. המצב בפועל מאוד בעייתי בעיני ,מכיוון שבמדינת ישראל של היום – ואני מתמקדת כעת במחוז הדרום – רוב רובם של התיקים הפליליים בבתי משפט השלום מתקיימים (במובחן ממתנהלים).. במסגרת של ימי הקראות מרוכזים (או בשמם האחר ,שאותי די מפחיד :ימי מוקד) ,ואריאציה קיצונית ובעייתית על הנושא של עסקאות טיעון – לכל יום כזה מוזמנים עשרות רבות של נאשמים ,בלובי של בית המשפט יש סניגורים ציבוריים ותובעים ,המנהלים משאים ומתנים לקראת הסדרי טיעון ,ולעתים בהיכנסם לשופט הוא מאוד מתערב ,ולעתים אף לוחץ ,וקרה אף שפיטר הוא את הסניגור שעשה 'בעיות' בזרימה הקלה של העבודה. שימו לב לשינוי בשם :מעסקת טיעון Plea - bargainיש שעברו להסדר טיעון – Plea ,agreementבהתבטאות הסמנטית ניתן לראות שיפור; אך לעניות לדעתי ביישום ,כיום – ביחוד לאור ריבוי ימי ההקראות המרוכזים ,והאופן בו הם מתנהלים במקרים רבים – יש החמרה ,ונקווה שלאחר שהצעת החוק המונחת כיום בנושא זה בכנסת תתגבש – המצב יהיה נכון וטוב יותר. הצעת החוק החדשה הצעת החוק באה להסדיר את הנושא באופנים | 26גילוי נאות שונים ,להבנות את אופן המשא ומתן ,את התנאים להתקיימותו ,את היכולת של התובע והנאשם להתחרט ולחזור בהם מן ההסדר ,את האופן בו ההסדר יובא בפני השופט ,נקיטת עמדות בשלב של הערעור וכו'. סעיף 220י' :בית המשפט יוודא מפי הנאשם כי הבין את תוכן ההסדר וכי ההודאה ניתנת מרצון. לכך יש להוסיף לעניות דעתי דרישה ,כי בית המשפט יבדוק שיש בתיק ראיות נגד הנאשם, במיוחד אם אינו מיוצג .אחרת יש מקום לסגור את התיק מחוסר ראיות ,בייחוד שעל פי הצעת החוק ניתן לערוך הסדר טיעון גם לפני הגשת כתב אישום .בית המשפט אינו אמור להיות מעורב ובוודאי שלא ללחוץ .ההסדר גם אינו כובל את בית המשפט ,וחשוב להבהיר זאת לנאשם ,גם מפי השופט. חוק הבניית הענישה בימים אלה יכנס לתוקפו חוק חדש המבנה את מלאכת הענישה של בית המשפט בגזרו את הדין .בהצעת החוק כתוב שהחוק יתייחס גם לנושא עסקאות הטיעון ,בפועל הוא אינו מתייחס לכך ,ונשאלת השאלה האם השופט בפניו תובא עסקת טיעון יצטרך לבדוק אותה בהתאם לאמור בחוק הבניית הענישה ,לבחון האם העונש נמצא במתחם הראוי וכו' .עדיין לא ברור מה יהיה הקשר בין החוקים ,ועל השופטים הנכבדים לתת דעתם לכך. "צדק צדק תרדוף" ,כמו את הספק גם את הצדק אנחנו ממשיכים לחפש ,ונראה כי בעולם משפטי בו השתלטו הסדרי הטיעון על המערכת ,הרי שהמשפט הפלילי על כל הסדריו וכלליו ויופיו, הדין המהותי ,הטיעונים לעונש ,סדר הדין הפלילי ודיני הראיות – הולכים לאיבוד כמעט ,והופכים מיותרים. דברים למחשבה לרגל יום החפות הבינלאומי.
© Copyright 2024