מי אני ומה שמי?
מפגש מס' 1 מי אני ומה שמי? על שמות וזהות שמו של אדם הוא חלק מאישיותו .הוא האני החברתי שלו .הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד .הוא ביטוי לאישיות ,לרגש ,לחובה, למסורת ולייעוד. השופט אהרן ברק ,בג"צ 693/91 U מי אני ומה שמי? על שמות וזהות U מטרות המפגש זיהוי חשיבותה של שמירת הזהות ,המסורת והתרבות בעת שינוי חברתי. U רציונאל בתקופת השירות של הש"שים )=שנת שירותניקים( מתגבשת ומתעצבת זהותם .את מרכיבי הזהות אפשר לשקף באמצעות שיח על אודות שמו של האדם. ,שלצדה נעורר שיח מעמיק על דרך העיסוק בשמות המשתתפים נערוך היכרות ראשונית עמם מודעותם לשמותיהם ,לזהות שהם מייצגים ולזיקה ש בין כל אחד מחברי הקבוצה לזהות שמייצג שמו. גם המסורת היהודית דנה בזהות באמצעות ה שמות .לפי דברי המדרש ,ה גאולה מתאפשרת מתוך שמירת הזהות ומתוך נאמנותו של האדם למקורותיו המשפחתיים והתרבותיים. שנת השירות מפגישה את הש"שים עם זהויות שונות משלהם ,שלרוב הן מודרות מן החברה .המודעות האישית לזהות שמייצג השם תעודד את הש"ש ים ליצור מרחב המכבד את זהותם של אנשי השכונה. במרחב כזה תימנע מחיקת זהויות ,ו יתאפשר תהליך שיצמיח שיח בין מגוון זהויות ,ושיחולל שינוי חברתי מעמיק ,כפי שמלמדת אותנו מסורת ישראל. U מבנה המפגש .1פתיחה :מי אני ומה שמי? ) 30דקות( פעילות שבה יציגו המשתתפים את שמותיהם ואת המשמעויות העומדות מאחוריהם. .2לימוד מרכזי" :שלא שינו את שמם" ) 30דקות( לימוד ודיון במדרש הקושר בין שמירת הזהות ובין הגאולה. .3סיכום :מהי אותנטיות? ) 30דקות( צפייה בסרטון קצר המציג דינאמיקה של שימור ושינוי שמות בקרב עולים חדשים בארץ. U U ציוד נדרש שלטים שעליהם משפטים כלי כתיבה דפים חלקים דפי מקורות אמצעי לצפייה בסרטון מהלך המפגש .1פתיחה :מי אני ומה שמי? ציוד נדרש :שלטים ,כלי כתיבה ,דפים חלקים זמן 30 :דקות במפגש הראשון המנחה יציג את עצמו בקצרה ויערוך סבב מהיר ,שבו יתבקשו המשתתפים להציג את עצמם )שם ,מקום מגורים וכו'(. בחרנו לפתוח את הלימוד של 'ממזרח שמש' באמצעות עיסוק בשמות ,מפני ש שמות הם אמצעי הזיהוי הראשוני שלנו ,והם המבחינים אותנו זה מזה .השם הוא מעין שער כניסה להיכרות עם האדם העומד מולנו ,והוא עשוי לא פעם גם לרמוז למרכיבים בזהותו של הנושא אותו :התרבות שבה צמח , המשפחה ,נסיבות הלידה או מקום הלידה שלו. נפתח בפעילות קצרה שבה נבקש מהש"שים לגבש לעצמם חתימה .הש"שים נמצאים בתקופת מעבר, בין התיכון ל בין ה יציאה לחיים .בעתיד הם יצטרכו לחתום על מסמכים שונים .כדאי לדבר איתם על כך כדי להגביר את המוטיבציה למשימה. בשלב הבא נבקש מהמשתתפים להביע את עמדותיהם בנוגע לשמות יהם ,שלהם גיבשו חתימה :נניח על הרצפה חמישה שלטים שעליהם רשומות אמירות בצבעים שונים ) .אם הקבוצה גדולה ,כדאי להכין שני שלטים זהים מכל סוג כדי למנוע צפיפות(: • שמי קשור לעבר שלי )המשפחתי או התרבותי( לשורשיי. • שמי קשור לעבר שלי )המשפחתי או התרבותי( ,ואני מרגיש/ה שהוא מכביד עלי. • שמי 'חדש' .הוא אינו קשור לעבר .זה נותן לי תחושת חופש ויכולת לפתוח דף חדש. • שמי 'חדש' .הוא אינו קשור לעבר .זה נותן לי תחושת תלישות. • אני אדיש/ה לשם שלי. ,ואני מרגיש/ה ש הוא מחבר אותי נבקש מהמשתתפים לעבור בין האמירות השונות ,לבחון את דעתם ביחס אליהן ,ולחתום את שמם על גבי השלט שעמו הם מזדהים ביותר. לאחר הפעילות נקיים דיון .בפני המנחה מוצגות שאלות ,שמתוכן יוכל לבחור במהלך הדיון כדי לגוון. שאלות והנחיות לקבוצה: • האם בחתימתך מופיע שם המשפחה שלך? מדוע? • מה המשמעות של שמך הפרטי ושל שם המשפחה שלך ,ומה ניתן ללמוד עליך מהם? • עד כמה את/ה מזדהה עם שמך ועם שם המשפחה שלך? • מדוע נתנו לך את השם הזה דווקא? • מהן התגובות של אנשים אחרים לשמך? למנחה ברקע פעילות החתימות מומלץ ל השמיע את השיר 'תן לי חתימה ' של להקת טיפקס כדי להשרות אווירה נעימה ומשחררת .כדאי ל אפשר כמה דקות למחשבה ,כדי שהמשתתפים לא ימהרו לבצע את המשימה .ייתכן שבמהלך הפעילות המשתתפים יזדהו עם מספר אמירות ולא עם אחת בלבד . בכל זאת הַ דגישו כי עליהם לבחור את האמירה הקרובה ביותר ללבם. הצפת הרגשות והמחשבות על השמות הפרטיים ושמות המשפחה עשויה ללמד את חברי הקבוצה רבות על זהותם האישית ,היהודית והישראלית ,ויכולה ל חשוף בפנינו ,המנחים ,ידע רב שיסייע לנו בעתיד. .2לימוד מרכזי :שלא שינו את שמם ציוד נדרש :דפי מקורות זמן 30 :דקות לאחר שעסקנו בשמותינו ,נעבור ללימוד קטע מתוך מדרש שיר השירים רבה .המדרש המובא בפני המנחה מופיע כלשונו )ללא תרגום בגוף הטקסט ,אלא מתחתיו( ,ואילו המדרש המופיע בדף המקורות מתורגם: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם , ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה. "לא שינו את שמם" – ראובן ושמעון נחתין ,ראובן ושמעון סלקין .ולא היו קורין לראובן רופוס, ולשמעון לא היו קורין לוליני ,וליוסף לסטים ,ולבנימן אלכסנדרא. מדרש שיר השירים רבה ,פרשה ד ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה – בני ישראל שמרו על חוקי התורה הנוגעים לצניעות ולהיבדלות מינית מן החברה הסובבת; נחתין – ירדו למצרים; סלקין – עלו ממצרים. לשאלה בזכות מה נגאלו בני ישראל משעבוד מצרים? משיב המדרש מספר תשובות :משום שלא שינו את שמם ,משום שלא שינו את לשונם ,משום שלא דיברו לשון הרע ,ומשום שנהגו בצניעות. כל הפעולות שמציג המדרש קשורות לשימור התרבות והזהות היהודית מתוך כבוד וצניעות לעבר ולמסורות המשפחתיות שהביאו עמם בני ישראל. בהמשך מדגים המדרש את שמיר ת השמות ,בכך ש הוא מביא דוגמאות לשמות עבריים )ראובן, שמעון ,יוסף ,בנימין( שלא שונו לשמות יווניים )רופוס ,לוליני ,ליסטים ,אלכסנדרא שהיו השמות הלועזיים בתקופה זו(. נמקד את הדיון בדברי ה מדרש "שלא שינו את שמם" ובדוגמ אות המובאות בו .מדברי המדרש עולה כי שמיר ת השמות העבריים היא שאפשרה את הגאולה .במבט ראשון נראה כי דווקא שמירת השמות והזהות היהודיים היא שהובילה אל הגאולה ,אולם מבט מעמיק יותר מלמד )כפי שנראה גם בהמשך( ,שהשמירה על האותנטיות היא המביאה גאולה וחירות. שאלות והנחיות לקבוצה • מה הקשר בין כל הפעולות המצוינות במדרש לבין הגאולה? • מה מבטאת השמירה על השמות בסביבה זרה ,ומדוע היא מובילה לגאולה? • מה היה קורה ,אילו בני ישראל היו משנים את שמותיהם? המדרש משבח את בני ישראל על כך שלא שינו את שמותיהם ושפתם ,לא דיברו לשון הרע ונהגו בצניעות בתקופה בה חיו במצרים .בכך שמרו את זהות ם היהודית .פעמים רבות כשאדם חי במדינה זרה ,הוא נדרש לשנות את שמו או לשנות דבר מה בזהותו ,כדי שלא יהיה זר לסביבתו וכדי שי יטמע בה .העובדה שבני ישראל שמרו את שמות יהם ,שפ תם ומנהגי הם היא שהובילה על פי המדרש לגאולה .שמיר ת הזהות של האדם – גם כ אשר הוא נמצא רחוק מאוד מהסביבה המוכרת לו – היא מעלה גדולה. המקור הבא מתייחס אל המדרש שלמדנו ומפרש אותו .הוא נכתב על ידי הרב אליהו בקשי דורון. הרב אליהו בקשי דורון נולד ב שנת ,1941כיהן כרב הער ים בת ים וחיפה ,ולאחר מכן מונה ל היות 'הראשון לציון ' – הרב הראשי הספרדי לישראל .הרב בקשי דורון ידוע בדעותיו המתונות ,ונתפס כבעל עמוד שדרה ,המסוגל לעמוד בפני לחצים שהופעלו עליו בעקבות מחלוקות שהתגלעו בינו לבין רבנים שונים .הוא חולל סערה כשצידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף 'בנין אב ' ,שממנה וממזרות .י צירתו התורנית החשובה היא סדרת ספרי השאלות והתשובות לקוחים הדברים הבאים: עד כמה גדול כוחם של מנהגים ומסורות ,כמסגרת משפחתית השומרת על ייחודו של עם ישראל, למדים אנו מדברי חז"ל על הנהגת עם ישראל עוד בראשית תולדות האומה" ,בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים ,שלא שינו את שמם ואת לשונם" וכו' ] [...השם והלשון אינם הלכה למשה מסיני ,אין זו תורת אב ,ואין חיוב ללבוש או להיקרא בשם מסוים ,ואף על פי כן הם המסגרת המייחדת והמאחדת .במצרים עדיין לא הייתה לעם ישראל המסגרת ההלכתית המחייבת אורח חיים יהודי מלא ,את תורת האבות שכחו הבנים ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם .מה שמר על ייחודו של העם ,מה מנע התבוללות ,ובזכות מה נגאלו? לא בזכות מוסר האב שלא נשמר ,אלא בזכות תורת האם ,הלבוש המיוחד שהונהג ללא כל ציווי ,שפת האם שדיברו בה הבנים ,המנהגים המיוחדים שנהגו בהם והבדילו אותם מן האומות ,הם ששמרו על ייחודו של העם ובזכותם נגאלו .הזונח מוסר אב חוטא הוא ,ואף על פי כן ישראל שחטא – ישראל הוא ,אבל הזונח תורת אם ,המשנה שמו ,לשונו ומנהגו ,מוציא עצמו מן הכלל ומאבד את המסגרת וההגדרה היהודית. הרב אליהו בקשי דורון ,שו"ת בניין אב ,סימן עחף עמ' שנח הלכה למשה מסיני – הלכות שעל פי המסורת נמסרו למשה בסיני בצמוד לתורה הכתובה; מוסר אב – מצוות ,דינים והלכות; תורת אם ,מוסר אם – מנהגים ומסורות. תורת אב, שאלה לקבוצה • מה מבטאת שמירת השם ,לדעת הרב אליהו בקשי דורון? בקטע זה הרב אליהו בקשי דורון מתייחס אל המדרש שלמדנו ושואל :מדוע היה חשוב כל כך שבני ישראל ישמרו את שמותיהם במצרים ,הרי אין שום מצווה או הלכה הדורשות מאדם לשמר את שמו ,לשונו ולבושו? התשובה לכך נעוצה בכך בחשיבות הרבה של הרכיבים הללו –שם ,שפה, לבוש ,תרבות – בהגדרה העצמית ,שהיא תנאי לקיומו ולשלמותו של האדם .ללא אלה ה פרט ייטמע וייבלע בסביבה התרבותית ,יאבד את שורשיו ואת זהותו. בחלק האחרון של המפגש נעסוק בעולים חדשים ,ש בהגיעם לארץ נשאו שמות 'זרים' .השמות הללו ביטאו את זיקתם לארצות מוצאם .עם הגעתם לארץ הם נדרשו לשנות את שמותיהם לשמות עבריים .פעמים רבות ה ם שינו את שמותיהם לא מתוך בחירה חופשית אישית ,אלא בעקבות כפייה חבר תית או רצון למחוק את זהות ם הקודמת ולהשתלב מהר ככל האפשר בחברה הישראלית. לכאורה ,הענקת שמות עבריים לעולים החדשים מחזירה אותם למקורות יה .אולם ניתן לפרש מהלך זה כניגוד גמור למצב המתואר במדרש ,משום שבשני המקרים מדובר בסכנת איבוד ה של הזהות הקודמת ,התרבות והמסורת שעל ברכיה גדלו ,אם מתוך כפייה חיצונית או מתוך ה רצון לרצות את הסביבה ,ולא מתוך בחירה חופשית חיובית. בכמה מקומות ב מקרא מסופר על שינוי שמו של אדם על ידי אדם אחר )ראו בראשית ב כג; מלכים ב' כג לד( .כאשר הזולת משנה את שמו של אדם ,יש בכך ביטוי לכפיפותו ולשעבודו אליו, כיוון שהשם הוא הסממן הראשון של זהותו ועצמיותו של הפרט. .3סיכום :מהי אותנטיות? ציוד נדרש :אמצעי לצפייה בסרטון זמן 30 :דקות נסכם את המפגש בקטע מתוך הפרק השישי בסדרה 'לונדון פינת בן יהודה ': .http://yes.walla.co.il/?w=/7974/1629634הפרק כולו עוסק בשמות ,ומומלץ לצפות בו 5TU U5T כהכנה למפגש .בקבוצה אנו ממליצים לצפות רק בחלק מן הפרק :בדקות .16:40-22:00 בקטע זה המשורר רוני סומק מספר על המשמעויות הרבות של שמו ,המקפלות בתוכן סיפור של זהות .הוא מספר גם על ש מו של אביו ,שעלה לארץ מעיראק ,ואולץ בידי פקיד לשנות את שמו מעבדאללה לעובדיה ,אף על פי שהתעקש ששמו יוחלף לאבנר. המספרים כיצד החברה ניסתה לאחר מכן ,משוחח ירון לונדון עם מרואיינים ממוצא אתיופי לשנות או לעוות את שמותיהם ,המסמלים תרבות ,שפה ועולם הזרים לחברה הישראלית .חלק מן המרואיינים שינו את שמם ונכנעו ללחץ החברה ,וחלק ם התעקשו לשמר את ש מותיהם ,זהות ם והשתייכותם לעבר ולמשפחה. הקטע ממחיש היטב את הדינאמיקה של שימור ושינוי שמות ,ומציף באופן בולט את הזהויות הגלומות בשמותינו. שאלה לקבוצה • כיצד ,לדעתכם ,צריכים לפעול עולים חדשים המגיעים לארץ בנוגע לזהות נושאים? מהו השם האותנטי עבורם? ם ו לשמות שהם עבורנו ,כאנשי חינוך ,יכולים השמות להוות פתח לגילוי הזהות ,משום שהם טומנים בחובם מגוון רחב של משמעויות המתפר שות על פני זמן ומקומות רבים .כדאי להמליץ לש"שים להתעניין בשמות החניכים שיפגשו בשכונה ,כפתח ליצירת קשר ולבניית אמון ,ולחפש בשמותיהם את הסיפור הזהותי שלהם .הש"שים עומדים לפגוש שמות רבים שיהיו זרים להם וקשים להגייה ,אך כאנשי חינוך עלינו לעשות מאמץ לבטא את השמות בלי לעוות ובלי לעברת אות ם .רק כך נוכל להכיר ולכבד את הזהות השונה ,ונאפשר לאדם שעומד מולנו להרגיש ביטחון ושייכות בהקשר של מעבר ,שבו הוא חש חולשה ומשבר זהות .גם אם אנו מבקשים לחולל שינוי ,חשוב שהשינוי יתבצע מתוך רצון לשמר את זהותו של העומד מולנו ומתוך כבוד לעברו ולמסורת שהוא מביא עמו. שאלה לקבוצה – סוף מעשה במחשבה תחילה: • באילו שמות נתקלתם בשכונה ,ואילו זהויות עולות מהם? מי אני ומה שמי? על שמות וזהות בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם , ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד שלא נהג בצניעות. "לא שינו את שמם" -ראובן ושמעון ירדו למצרים ,ראובן ושמעון עלו ממצרים .ולא היו קורין לראובן רופוס, ולשמעון לא היו קורין לוליני ,וליוסף לסטים ,ולבנימן אלכסנדרא. תרגום למדרש שיר השירים רבה ,פרשה ד עד כמה גדול כוחם של מנהגים ומסורות ,כמסגרת משפחתית השומרת על ייחודו של עם ישראל ,למדים אנו מדברי חז"ל על הנהגת עם ישראל עוד בראשית תולדות האומה" ,בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים ,שלא שינו את שמם ואת לשונם" וכו' ...השם והלשון אינם הלכה למשה מסיני ,אין זו תורת אב ,ואין חיוב ללבוש או להיקרא בשם מסוים ,ואף על פי כן הם המסגרת המייחדת והמאחדת .במצרים עדיין לא הייתה לעם ישראל המסגרת ההלכתית המחייבת אורח חיים יהודי מלא ,את תורת האבות שכחו הבנים ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם .מה שמר על ייחודו של העם ,מה מנע התבוללות ,ובזכות מה נגאלו? לא בזכות מוסר האב שלא נשמר ,אלא בזכות תורת האם ,הלבוש המיוחד שהונהג ללא כל ציווי ,שפת האם שדיברו בה הבנים, המנהגים המיוחדים שנהגו בהם והבדילו אותם מן האומות ,הם ששמרו על ייחודו של העם ובזכותם נגאלו. הזונח מוסר אב חוטא הוא ,ואף על פי כן ישראל שחטא -ישראל הוא ,אבל הזונח תורת אם ,המשנה שמו, לשונו ומנהגו ,מוציא עצמו מן הכלל ומאבד את המסגרת וההגדרה היהודית. הרב אליהו בקשי דורון ,בניין אב ,סימן עח ,עמ' שנח הרב אליהו בקשי דורון נולד בשנת 1941בירושלים ,כיהן כרב הערים בת ים וחיפה ,ולאחר מכן מונה ל היות 'הראשון לציון' – הרב הראשי הספרדי לישראל .הרב בקשי דורון ידוע בדעותיו המתונות ,ונתפס כבעל עמוד שדרה ,המסוגל לעמוד בפני לחצים שהופעלו עליו בעקבות מחלוקות שהתגלעו בינו לבין רבנים שונים .הוא חולל סערה כשצידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרות .י צירתו התורנית החשובה היא סדרת ספרי השאלות והתשובות 'בנין אב'. * מה משמעות השמירה על השם?
© Copyright 2024