‫מפגש מס' ‪1‬‬
‫מי אני ומה שמי? על שמות וזהות‬
‫שמו של אדם הוא חלק מאישיותו‪ .‬הוא האני החברתי שלו‪ .‬הוא המפתח שבאמצעותו‬
‫הוא צועד בשבילי החברה‪.‬‬
‫אין הוא קוד זיהוי בלבד‪ .‬הוא ביטוי לאישיות‪ ,‬לרגש‪ ,‬לחובה‪,‬‬
‫למסורת ולייעוד‪.‬‬
‫השופט אהרן ברק‪ ,‬בג"צ ‪693/91‬‬
‫‪U‬‬
‫מי אני ומה שמי? על שמות וזהות‬
‫‪U‬‬
‫מטרות המפגש‬
‫זיהוי חשיבותה של שמירת הזהות‪ ,‬המסורת והתרבות בעת שינוי חברתי‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫רציונאל‬
‫בתקופת השירות של הש"שים )=שנת שירותניקים( מתגבשת ומתעצבת זהותם‪ .‬את מרכיבי הזהות‬
‫אפשר לשקף באמצעות שיח על אודות שמו של האדם‪.‬‬
‫‪ ,‬שלצדה נעורר שיח מעמיק על‬
‫דרך העיסוק בשמות המשתתפים נערוך היכרות ראשונית עמם‬
‫מודעותם לשמותיהם‪ ,‬לזהות שהם מייצגים ולזיקה ש בין כל אחד מחברי הקבוצה לזהות שמייצג‬
‫שמו‪.‬‬
‫גם המסורת היהודית דנה בזהות באמצעות ה שמות‪ .‬לפי דברי המדרש‪ ,‬ה גאולה מתאפשרת מתוך‬
‫שמירת הזהות ומתוך נאמנותו של האדם למקורותיו המשפחתיים והתרבותיים‪.‬‬
‫שנת השירות מפגישה את הש"שים עם זהויות שונות משלהם‪ ,‬שלרוב הן מודרות מן החברה‪ .‬המודעות‬
‫האישית לזהות שמייצג השם תעודד את הש"ש ים ליצור מרחב המכבד את זהותם של אנשי השכונה‪.‬‬
‫במרחב כזה תימנע מחיקת זהויות‪ ,‬ו יתאפשר תהליך שיצמיח שיח בין מגוון זהויות‪ ,‬ושיחולל שינוי‬
‫חברתי מעמיק‪ ,‬כפי שמלמדת אותנו מסורת ישראל‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫מבנה המפגש‬
‫‪ .1‬פתיחה‪ :‬מי אני ומה שמי? )‪ 30‬דקות(‬
‫פעילות שבה יציגו המשתתפים את שמותיהם ואת המשמעויות העומדות מאחוריהם‪.‬‬
‫‪ .2‬לימוד מרכזי‪" :‬שלא שינו את שמם" )‪ 30‬דקות(‬
‫לימוד ודיון במדרש הקושר בין שמירת הזהות ובין הגאולה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום‪ :‬מהי אותנטיות? )‪ 30‬דקות(‬
‫צפייה בסרטון קצר המציג דינאמיקה של שימור ושינוי שמות בקרב עולים חדשים בארץ‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ציוד נדרש‬
‫שלטים שעליהם משפטים‬
‫כלי כתיבה‬
‫דפים חלקים‬
‫דפי מקורות‬
‫אמצעי לצפייה בסרטון‬
‫מהלך המפגש‬
‫‪ .1‬פתיחה‪ :‬מי אני ומה שמי?‬
‫ציוד נדרש‪ :‬שלטים‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬דפים חלקים‬
‫זמן‪ 30 :‬דקות‬
‫במפגש הראשון המנחה יציג את עצמו בקצרה ויערוך סבב מהיר ‪ ,‬שבו יתבקשו המשתתפים להציג את‬
‫עצמם )שם‪ ,‬מקום מגורים וכו'(‪.‬‬
‫בחרנו לפתוח את הלימוד של 'ממזרח שמש' באמצעות עיסוק בשמות‪ ,‬מפני ש שמות הם אמצעי הזיהוי‬
‫הראשוני שלנו‪ ,‬והם המבחינים אותנו זה מזה‪ .‬השם הוא מעין שער כניסה להיכרות עם האדם העומד‬
‫מולנו‪ ,‬והוא עשוי לא פעם גם לרמוז למרכיבים בזהותו של הנושא אותו‪ :‬התרבות שבה צמח ‪,‬‬
‫המשפחה‪ ,‬נסיבות הלידה או מקום הלידה שלו‪.‬‬
‫נפתח בפעילות קצרה שבה נבקש מהש"שים לגבש לעצמם חתימה‪ .‬הש"שים נמצאים בתקופת מעבר‪,‬‬
‫בין התיכון ל בין ה יציאה לחיים ‪ .‬בעתיד הם יצטרכו לחתום על מסמכים שונים ‪ .‬כדאי לדבר איתם על‬
‫כך כדי להגביר את המוטיבציה למשימה‪.‬‬
‫בשלב הבא נבקש מהמשתתפים להביע את עמדותיהם בנוגע לשמות יהם‪ ,‬שלהם גיבשו חתימה ‪ :‬נניח‬
‫על הרצפה חמישה שלטים שעליהם רשומות אמירות בצבעים שונים ‪) .‬אם הקבוצה גדולה‪ ,‬כדאי להכין‬
‫שני שלטים זהים מכל סוג כדי למנוע צפיפות(‪:‬‬
‫•‬
‫שמי קשור לעבר שלי )המשפחתי או התרבותי(‬
‫לשורשיי‪.‬‬
‫•‬
‫שמי קשור לעבר שלי )המשפחתי או התרבותי(‪ ,‬ואני מרגיש‪/‬ה שהוא מכביד עלי‪.‬‬
‫•‬
‫שמי 'חדש'‪ .‬הוא אינו קשור לעבר‪ .‬זה נותן לי תחושת חופש ויכולת לפתוח דף חדש‪.‬‬
‫•‬
‫שמי 'חדש'‪ .‬הוא אינו קשור לעבר‪ .‬זה נותן לי תחושת תלישות‪.‬‬
‫•‬
‫אני אדיש‪/‬ה לשם שלי‪.‬‬
‫‪ ,‬ואני מרגיש‪/‬ה ש הוא מחבר אותי‬
‫נבקש מהמשתתפים לעבור בין האמירות השונות‪ ,‬לבחון את דעתם ביחס אליהן‪ ,‬ולחתום את שמם על‬
‫גבי השלט שעמו הם מזדהים ביותר‪.‬‬
‫לאחר הפעילות נקיים דיון‪ .‬בפני המנחה מוצגות שאלות‪ ,‬שמתוכן יוכל לבחור במהלך הדיון כדי לגוון‪.‬‬
‫שאלות והנחיות לקבוצה‪:‬‬
‫•‬
‫האם בחתימתך מופיע שם המשפחה שלך? מדוע?‬
‫•‬
‫מה המשמעות של שמך הפרטי ושל שם המשפחה שלך‪ ,‬ומה ניתן ללמוד עליך מהם?‬
‫•‬
‫עד כמה את‪/‬ה מזדהה עם שמך ועם שם המשפחה שלך?‬
‫•‬
‫מדוע נתנו לך את השם הזה דווקא?‬
‫•‬
‫מהן התגובות של אנשים אחרים לשמך?‬
‫למנחה‬
‫ברקע פעילות החתימות מומלץ ל השמיע את השיר 'תן לי חתימה ' של להקת טיפקס כדי להשרות‬
‫אווירה נעימה ומשחררת‪ .‬כדאי ל אפשר כמה דקות למחשבה ‪ ,‬כדי שהמשתתפים לא ימהרו לבצע‬
‫את המשימה ‪ .‬ייתכן שבמהלך הפעילות המשתתפים יזדהו עם מספר אמירות ולא עם אחת בלבד ‪.‬‬
‫בכל זאת הַ דגישו כי עליהם לבחור את האמירה הקרובה ביותר ללבם‪.‬‬
‫הצפת הרגשות והמחשבות על השמות הפרטיים ושמות המשפחה עשויה ללמד את חברי הקבוצה‬
‫רבות על זהותם האישית‪ ,‬היהודית והישראלית‪ ,‬ויכולה ל חשוף בפנינו ‪ ,‬המנחים‪ ,‬ידע רב שיסייע‬
‫לנו בעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬לימוד מרכזי‪ :‬שלא שינו את שמם‬
‫ציוד נדרש‪ :‬דפי מקורות‬
‫זמן‪ 30 :‬דקות‬
‫לאחר שעסקנו בשמותינו‪ ,‬נעבור ללימוד קטע מתוך מדרש שיר השירים רבה‪ .‬המדרש המובא בפני‬
‫המנחה מופיע כלשונו )ללא תרגום בגוף הטקסט‪ ,‬אלא מתחתיו(‪ ,‬ואילו המדרש המופיע בדף‬
‫המקורות מתורגם‪:‬‬
‫בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים‪:‬‬
‫שלא שינו את שמם‬
‫‪,‬‬
‫ולא שינו את לשונם‪,‬‬
‫ולא אמרו לשון הרע‪,‬‬
‫ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה‪.‬‬
‫"לא שינו את שמם" – ראובן ושמעון נחתין‪ ,‬ראובן ושמעון סלקין‪ .‬ולא היו קורין לראובן רופוס‪,‬‬
‫ולשמעון לא היו קורין לוליני‪ ,‬וליוסף לסטים‪ ,‬ולבנימן אלכסנדרא‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה ד‬
‫ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה – בני ישראל שמרו על חוקי התורה הנוגעים לצניעות ולהיבדלות מינית מן‬
‫החברה הסובבת; נחתין – ירדו למצרים; סלקין – עלו ממצרים‪.‬‬
‫לשאלה בזכות מה נגאלו בני ישראל משעבוד מצרים? משיב המדרש מספר תשובות‪ :‬משום שלא‬
‫שינו את שמם‪ ,‬משום שלא שינו את לשונם‪ ,‬משום שלא דיברו לשון הרע‪ ,‬ומשום שנהגו בצניעות‪.‬‬
‫כל הפעולות שמציג המדרש קשורות לשימור התרבות והזהות היהודית מתוך כבוד וצניעות לעבר‬
‫ולמסורות המשפחתיות שהביאו עמם בני ישראל‪.‬‬
‫בהמשך מדגים המדרש את שמיר ת השמות‪ ,‬בכך ש הוא מביא דוגמאות לשמות עבריים )ראובן‪,‬‬
‫שמעון‪ ,‬יוסף‪ ,‬בנימין( שלא שונו לשמות יווניים )רופוס‪ ,‬לוליני‪ ,‬ליסטים‪ ,‬אלכסנדרא שהיו השמות‬
‫הלועזיים בתקופה זו(‪.‬‬
‫נמקד את הדיון בדברי ה מדרש "שלא שינו את שמם" ובדוגמ אות המובאות בו‪ .‬מדברי המדרש‬
‫עולה כי שמיר ת השמות העבריים היא שאפשרה את הגאולה‪ .‬במבט ראשון נראה כי דווקא‬
‫שמירת השמות והזהות היהודיים היא שהובילה אל הגאולה ‪ ,‬אולם מבט מעמיק יותר מלמד )כפי‬
‫שנראה גם בהמשך(‪ ,‬שהשמירה על האותנטיות היא המביאה גאולה וחירות‪.‬‬
‫שאלות והנחיות לקבוצה‬
‫•‬
‫מה הקשר בין כל הפעולות המצוינות במדרש לבין הגאולה?‬
‫•‬
‫מה מבטאת השמירה על השמות בסביבה זרה‪ ,‬ומדוע היא מובילה לגאולה?‬
‫•‬
‫מה היה קורה‪ ,‬אילו בני ישראל היו משנים את שמותיהם?‬
‫המדרש משבח את בני ישראל על כך שלא שינו את שמותיהם ושפתם‪ ,‬לא דיברו לשון הרע ונהגו‬
‫בצניעות בתקופה בה חיו במצרים ‪ .‬בכך שמרו את זהות ם היהודית‪ .‬פעמים רבות כשאדם חי‬
‫במדינה זרה‪ ,‬הוא נדרש לשנות את שמו או לשנות דבר מה בזהותו ‪ ,‬כדי שלא יהיה זר לסביבתו‬
‫וכדי שי יטמע בה‪ .‬העובדה שבני ישראל שמרו את שמות יהם‪ ,‬שפ תם ומנהגי הם היא שהובילה על‬
‫פי המדרש לגאולה‪ .‬שמיר ת הזהות של האדם – גם כ אשר הוא נמצא רחוק מאוד מהסביבה‬
‫המוכרת לו – היא מעלה גדולה‪.‬‬
‫המקור הבא מתייחס אל המדרש שלמדנו ומפרש אותו‪ .‬הוא נכתב על ידי הרב אליהו בקשי דורון‪.‬‬
‫הרב אליהו בקשי דורון נולד ב שנת ‪ ,1941‬כיהן כרב הער ים בת ים וחיפה‪ ,‬ולאחר מכן מונה ל היות‬
‫'הראשון לציון ' – הרב הראשי הספרדי לישראל‪ .‬הרב בקשי דורון ידוע בדעותיו המתונות‪ ,‬ונתפס‬
‫כבעל עמוד שדרה‪ ,‬המסוגל לעמוד בפני לחצים שהופעלו עליו בעקבות מחלוקות שהתגלעו בינו‬
‫לבין רבנים שונים‪ .‬הוא חולל סערה כשצידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף‬
‫'בנין אב '‪ ,‬שממנה‬
‫וממזרות‪ .‬י צירתו התורנית החשובה היא סדרת ספרי השאלות והתשובות‬
‫לקוחים הדברים הבאים‪:‬‬
‫עד כמה גדול כוחם של מנהגים ומסורות‪ ,‬כמסגרת משפחתית השומרת על ייחודו של עם ישראל‪,‬‬
‫למדים אנו מדברי חז"ל על הנהגת עם ישראל עוד בראשית תולדות האומה‪" ,‬בשביל ארבעה דברים‬
‫נגאלו ישראל ממצרים‪ ,‬שלא שינו את שמם ואת לשונם" וכו' ] ‪ [...‬השם והלשון אינם הלכה למשה‬
‫מסיני‪ ,‬אין זו תורת אב‪ ,‬ואין חיוב ללבוש או להיקרא בשם מסוים‪ ,‬ואף על פי כן הם המסגרת‬
‫המייחדת והמאחדת‪ .‬במצרים עדיין לא הייתה לעם ישראל המסגרת ההלכתית המחייבת אורח חיים‬
‫יהודי מלא‪ ,‬את תורת האבות שכחו הבנים ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם‪ .‬מה שמר על ייחודו של‬
‫העם‪ ,‬מה מנע התבוללות‪ ,‬ובזכות מה נגאלו? לא בזכות מוסר האב שלא נשמר‪ ,‬אלא בזכות תורת‬
‫האם‪ ,‬הלבוש המיוחד שהונהג ללא כל ציווי‪ ,‬שפת האם שדיברו בה הבנים‪ ,‬המנהגים המיוחדים‬
‫שנהגו בהם והבדילו אותם מן האומות‪ ,‬הם ששמרו על ייחודו של העם ובזכותם נגאלו‪ .‬הזונח מוסר‬
‫אב חוטא הוא‪ ,‬ואף על פי כן ישראל שחטא – ישראל הוא‪ ,‬אבל הזונח תורת אם‪ ,‬המשנה שמו‪ ,‬לשונו‬
‫ומנהגו‪ ,‬מוציא עצמו מן הכלל ומאבד את המסגרת וההגדרה היהודית‪.‬‬
‫הרב אליהו בקשי דורון‪ ,‬שו"ת בניין אב‪ ,‬סימן עחף עמ' שנח‬
‫הלכה למשה מסיני – הלכות שעל פי המסורת נמסרו למשה בסיני בצמוד לתורה הכתובה;‬
‫מוסר אב – מצוות‪ ,‬דינים והלכות; תורת אם‪ ,‬מוסר אם – מנהגים ומסורות‪.‬‬
‫תורת אב‪,‬‬
‫שאלה לקבוצה‬
‫•‬
‫מה מבטאת שמירת השם‪ ,‬לדעת הרב אליהו בקשי דורון?‬
‫בקטע זה הרב אליהו בקשי דורון מתייחס אל המדרש שלמדנו ושואל ‪ :‬מדוע היה חשוב כל כך‬
‫שבני ישראל ישמרו את שמותיהם במצרים‪ ,‬הרי אין שום מצווה או הלכה הדורשות מאדם לשמר‬
‫את שמו‪ ,‬לשונו ולבושו? התשובה לכך נעוצה בכך בחשיבות הרבה של הרכיבים הללו –שם‪ ,‬שפה‪,‬‬
‫לבוש‪ ,‬תרבות – בהגדרה העצמית ‪ ,‬שהיא תנאי לקיומו ולשלמותו של האדם ‪ .‬ללא אלה ה פרט‬
‫ייטמע וייבלע בסביבה התרבותית‪ ,‬יאבד את שורשיו ואת זהותו‪.‬‬
‫בחלק האחרון של המפגש נעסוק בעולים חדשים ‪ ,‬ש בהגיעם לארץ נשאו שמות 'זרים'‪ .‬השמות‬
‫הללו ביטאו את זיקתם לארצות מוצאם‪ .‬עם הגעתם לארץ הם נדרשו לשנות את שמותיהם‬
‫לשמות עבריים ‪ .‬פעמים רבות ה ם שינו את שמותיהם לא מתוך בחירה חופשית אישית‪ ,‬אלא‬
‫בעקבות כפייה חבר תית או רצון למחוק את זהות ם הקודמת ולהשתלב מהר ככל האפשר בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬הענקת שמות עבריים לעולים החדשים מחזירה אותם למקורות יה‪ .‬אולם ניתן לפרש‬
‫מהלך זה כניגוד גמור למצב המתואר במדרש‪ ,‬משום שבשני המקרים מדובר בסכנת איבוד ה של‬
‫הזהות הקודמת ‪ ,‬התרבות והמסורת שעל ברכיה גדלו‪ ,‬אם מתוך כפייה חיצונית או מתוך ה רצון‬
‫לרצות את הסביבה‪ ,‬ולא מתוך בחירה חופשית חיובית‪.‬‬
‫בכמה מקומות ב מקרא מסופר על שינוי שמו של אדם על ידי אדם אחר )ראו בראשית ב כג;‬
‫מלכים ב' כג לד(‪ .‬כאשר הזולת משנה את שמו של אדם‪ ,‬יש בכך ביטוי לכפיפותו ולשעבודו אליו‪,‬‬
‫כיוון שהשם הוא הסממן הראשון של זהותו ועצמיותו של הפרט‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום‪ :‬מהי אותנטיות?‬
‫ציוד נדרש‪ :‬אמצעי לצפייה בסרטון‬
‫זמן‪ 30 :‬דקות‬
‫נסכם את המפגש‬
‫בקטע מתוך הפרק השישי בסדרה‬
‫'לונדון פינת בן יהודה‬
‫'‪:‬‬
‫‪ .http://yes.walla.co.il/?w=/7974/1629634‬הפרק כולו עוסק בשמות‪ ,‬ומומלץ לצפות בו‬
‫‪5TU‬‬
‫‪U5T‬‬
‫כהכנה למפגש‪ .‬בקבוצה אנו ממליצים לצפות רק בחלק מן הפרק‪ :‬בדקות ‪.16:40-22:00‬‬
‫בקטע זה המשורר רוני סומק מספר על המשמעויות הרבות של שמו‪ ,‬המקפלות בתוכן סיפור של‬
‫זהות‪ .‬הוא מספר גם על ש מו של אביו‪ ,‬שעלה לארץ מעיראק ‪ ,‬ואולץ בידי פקיד לשנות את שמו‬
‫מעבדאללה לעובדיה‪ ,‬אף על פי שהתעקש ששמו יוחלף לאבנר‪.‬‬
‫המספרים כיצד החברה ניסתה‬
‫לאחר מכן ‪ ,‬משוחח ירון לונדון עם מרואיינים ממוצא אתיופי‬
‫לשנות או לעוות את שמותיהם‪ ,‬המסמלים תרבות‪ ,‬שפה ועולם הזרים לחברה הישראלית‪ .‬חלק מן‬
‫המרואיינים שינו את שמם ונכנעו ללחץ החברה‪ ,‬וחלק ם התעקשו לשמר את ש מותיהם‪ ,‬זהות ם‬
‫והשתייכותם לעבר ולמשפחה‪.‬‬
‫הקטע ממחיש היטב את הדינאמיקה של שימור ושינוי שמות‪ ,‬ומציף באופן בולט את הזהויות‬
‫הגלומות בשמותינו‪.‬‬
‫שאלה לקבוצה‬
‫•‬
‫כיצד‪ ,‬לדעתכם ‪ ,‬צריכים לפעול עולים חדשים המגיעים לארץ בנוגע לזהות‬
‫נושאים? מהו השם האותנטי עבורם?‬
‫ם ו לשמות שהם‬
‫עבורנו‪ ,‬כאנשי חינוך‪ ,‬יכולים השמות להוות פתח לגילוי הזהות‪ ,‬משום שהם טומנים בחובם מגוון‬
‫רחב של משמעויות המתפר שות על פני זמן ומקומות רבים‪ .‬כדאי להמליץ לש"שים להתעניין‬
‫בשמות החניכים שיפגשו בשכונה‪ ,‬כפתח ליצירת קשר ולבניית אמון‪ ,‬ולחפש בשמותיהם את‬
‫הסיפור הזהותי שלהם‪ .‬הש"שים עומדים לפגוש שמות רבים שיהיו זרים להם וקשים להגייה‪ ,‬אך‬
‫כאנשי חינוך עלינו לעשות מאמץ לבטא את השמות בלי לעוות ובלי לעברת אות ם‪ .‬רק כך נוכל‬
‫להכיר ולכבד את הזהות השונה‪ ,‬ונאפשר לאדם שעומד מולנו להרגיש ביטחון ושייכות בהקשר של‬
‫מעבר‪ ,‬שבו הוא חש חולשה ומשבר זהות‪ .‬גם אם אנו מבקשים לחולל שינוי‪ ,‬חשוב שהשינוי יתבצע‬
‫מתוך רצון לשמר את זהותו של העומד מולנו ומתוך כבוד לעברו ולמסורת שהוא מביא עמו‪.‬‬
‫שאלה לקבוצה – סוף מעשה במחשבה תחילה‪:‬‬
‫•‬
‫באילו שמות נתקלתם בשכונה‪ ,‬ואילו זהויות עולות מהם?‬
‫מי אני ומה שמי? על שמות וזהות‬
‫בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים‪:‬‬
‫שלא שינו את שמם‬
‫‪,‬‬
‫ולא שינו את לשונם‪,‬‬
‫ולא אמרו לשון הרע‪,‬‬
‫ולא נמצא בהן אחד שלא נהג בצניעות‪.‬‬
‫"לא שינו את שמם" ‪ -‬ראובן ושמעון ירדו למצרים‪ ,‬ראובן ושמעון עלו ממצרים‪ .‬ולא היו קורין לראובן רופוס‪,‬‬
‫ולשמעון לא היו קורין לוליני‪ ,‬וליוסף לסטים‪ ,‬ולבנימן אלכסנדרא‪.‬‬
‫תרגום למדרש שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה ד‬
‫עד כמה גדול כוחם של מנהגים ומסורות‪ ,‬כמסגרת משפחתית השומרת על ייחודו של עם ישראל‪ ,‬למדים אנו‬
‫מדברי חז"ל על הנהגת עם ישראל עוד בראשית תולדות האומה‪" ,‬בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל‬
‫ממצרים‪ ,‬שלא שינו את שמם ואת לשונם" וכו'‪ ...‬השם והלשון אינם הלכה למשה מסיני‪ ,‬אין זו תורת אב‪ ,‬ואין‬
‫חיוב ללבוש או להיקרא בשם מסוים‪ ,‬ואף על פי כן הם המסגרת המייחדת והמאחדת‪ .‬במצרים עדיין לא הייתה‬
‫לעם ישראל המסגרת ההלכתית המחייבת אורח חיים יהודי מלא‪ ,‬את תורת האבות שכחו הבנים ויתערבו‬
‫בגויים וילמדו מעשיהם‪ .‬מה שמר על ייחודו של העם‪ ,‬מה מנע התבוללות‪ ,‬ובזכות מה נגאלו? לא בזכות מוסר‬
‫האב שלא נשמר‪ ,‬אלא בזכות תורת האם‪ ,‬הלבוש המיוחד שהונהג ללא כל ציווי‪ ,‬שפת האם שדיברו בה הבנים‪,‬‬
‫המנהגים המיוחדים שנהגו בהם והבדילו אותם מן האומות‪ ,‬הם ששמרו על ייחודו של העם ובזכותם נגאלו‪.‬‬
‫הזונח מוסר אב חוטא הוא‪ ,‬ואף על פי כן ישראל שחטא‪ -‬ישראל הוא‪ ,‬אבל הזונח תורת אם‪ ,‬המשנה שמו‪,‬‬
‫לשונו ומנהגו‪ ,‬מוציא עצמו מן הכלל ומאבד את המסגרת וההגדרה היהודית‪.‬‬
‫הרב אליהו בקשי דורון‪ ,‬בניין אב‪ ,‬סימן עח‪ ,‬עמ' שנח‬
‫הרב אליהו בקשי דורון נולד בשנת ‪ 1941‬בירושלים‪ ,‬כיהן כרב הערים בת ים וחיפה‪ ,‬ולאחר מכן מונה ל היות 'הראשון‬
‫לציון' – הרב הראשי הספרדי לישראל‪ .‬הרב בקשי דורון ידוע בדעותיו המתונות‪ ,‬ונתפס כבעל עמוד שדרה‪ ,‬המסוגל‬
‫לעמוד בפני לחצים שהופעלו עליו בעקבות מחלוקות שהתגלעו בינו לבין רבנים שונים‪ .‬הוא חולל סערה כשצידד‬
‫בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרות‪ .‬י צירתו התורנית החשובה היא סדרת ספרי השאלות‬
‫והתשובות 'בנין אב'‪.‬‬
‫* מה משמעות השמירה על השם?‬