‫בכל דור ודור יש ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור‬ ‫הרב קוק זצ"ל‬ ‫תורה – מנהיגות – גישור‬ ‫ומי שביניהם‬ ‫רב הקהילה כמגשר‬ ‫האדמו"ר מסלונים – נתיבות שלום‬ ‫• כמו כל כח מכוחות הנפש‪ ,‬מעורר גם כוח האמונה‬ ‫ציורים בלב‪ .‬לפי זה כתב הרמב"ם ‪ " :‬דע אתה‬ ‫המעיין‪ ,‬כי ההאמנה אינה עניין הנאמר בפה‪ ,‬אבל‬ ‫העניין המצוייר בנפש‪ ,‬כשיאמינו בו שהוא כן כמו‬ ‫שיצוייר" (מו"נ א‪ ,‬נ)‪ .‬כל מה שאנו מרבים לצייר‬ ‫לעצמנו ציורים המאמתים לנו את התורה ומדות‬ ‫הבורא יתברך – מתחזקת אמונתנו‪ .‬ניתן להגיד‪ ,‬כי‬ ‫ציורים אמיתיים הנם המפתח לאמונה‪,‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫בצד הרע ידוע לנו כי הרהורי עבירה – היינו‬ ‫ציורי עבירה ! – קשים מעבירה‪ ,‬לכן כוח הציור חזק‬ ‫מאוד להביא לידי מעשים רבים‪ .,‬כן הוא בצד‬ ‫הקדושה‪ ,‬אשר חוט של תכלת בציצית בכוחו לעורר‬ ‫דמיון הים‪ ,‬וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא‬ ‫הכבוד – "וראיתם אותו יתברך" !‬ ‫(נתיבות שלום א' עמוד ק סעיף ב)‪.‬‬ ‫נתיבות שלום‬ ‫• האמונה הטהורה נותנת ליהודי חזון ותוכן חיים‪,‬‬ ‫ומעניקה לו תחושה עילאית להרגיש את ייעודו המיוחד‬ ‫בחייו‪ ,‬ואת השליחות העליונה שעליו למלא‪ .‬שעל כגון‬ ‫דא אחז"ל (במדב"ר פ' טז) ‪ :‬אין לך חביב לפני הקב"ה‬ ‫כשליח הממלא שליחותו‪ .‬ובכח עילאי זה מתגבר על כל‬ ‫מכשולי החיים‪ .‬אשר העם שככה לו‪.‬‬ ‫(נתיבות שלום א'‪ ,‬ע' מא)‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫חזון פירושו;‬ ‫(שליחות)‬ ‫לדעת מי אתה?‬ ‫(ייעוד)‬ ‫לאן אתה הולך?‬ ‫מה מנחה אותך בדרכך? (ערכים)‬ ‫(משימה)‬ ‫איך תפעל למימושו?‬ ‫בס"ד‬ ‫שליחות‬ ‫(מה)‬ ‫(אינה מותנית ואינה משתנה במהותה אלא עשויה להשתנות בגודלּה)‬ ‫מתוך התבוננות ובירור ולאור היכרותך את עוצמותיך;‬ ‫מה באת לעשות בעולם כיהודי‪ ,‬כרב‪ ,‬כאדם דתי?‬ ‫מה אתה רואה כציווי אלוקי המופנה אליך?‬ ‫בתמונת העתיד הניצבת לנגד עיניך‪ ,‬אלו פעולות אתה פועל שם?‬ ‫מה מאפיין את פעולותיך? (במכנה המשותף שלהם)‬ ‫בס"ד‬ ‫ייעוד‬ ‫(איך)‬ ‫(עשוי להשתנות מעת לעת מתוך בחירה או מתוך אילוץ)‬ ‫מתוך התבוננות בשליחותך בעולם;‬ ‫באיזה תחום (מגרש) תבחר לפעול על מנת למלא את שליחותך?‬ ‫בעזרת אלו ארגונים‪ ,‬אנשים תפעל בכדי שהשליחות תתמלא?‬ ‫אלו כלים יסייעו לך למלא את שליחותך?‬ ‫בס"ד‬ ‫ערכים‬ ‫(למה‪ ,‬לאן ועד כמה?)‬ ‫מתוך התבוננות בשליחותך‪ ,‬בחירת השדה‪ ,‬הארגונים‪ ,‬האנשים והכלים;‬ ‫מה הם ארבעת ערכי היסוד שלך?‬ ‫מה מניע אותך להגשים את החזון?‬ ‫אלו ערכים מנחים אותך בדרכך? (על פי מה אתה רוצה לחיות?)‬ ‫על אלו ערכים אינך מוותר לעולם?‬ ‫איזו התנהגות תמחיש לך שהערכים שלך מיושמים?‬ ‫בס"ד‬ ‫משימה‬ ‫(מתי‪ ,‬כמה‪ ,‬איך בדיוק?)‬ ‫מתוך התבוננות בשליחותך‪,‬בחירת השדה‪ ,‬האנשים והכלים ומתוך הבנת המניעים‬ ‫שלך והמגבלות אותן הצבת לעצמך על תוואי הדרך;‬ ‫באיזה תחום מתוך תחומי הייעוד שלך אתה בוחר להתמקד ראשון ?‬ ‫מה אתה הולך לעשות בפועל כדי להגשים את שליחותך ולהביא את‬ ‫חזונך לכדי מציאות?‬ ‫בס"ד‬ ‫חזון ללא מעשה – הוא‬ ‫רק חלום בעלמא‬ ‫מעשה ללא חזון – הוא‬ ‫בזבוז זמן לריק‬ ‫חזון עם מעשה – יכול‬ ‫לשנות את העולם‬ ‫ג'ואל ברקר‬ ‫בכל דור ודור יש ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור‬ ‫הרב קוק זצ"ל‬ ‫גישור ודיאלוג‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬הקשבה ואמפתיה‬ ‫• יש סיפור בגמרא נדרים סו ב על איש שעלה מבבל והתחתן עם אישה מארץ‬ ‫ישראל‪ .‬אמר לה‪ :‬קני לי בבקשה אבטיחים‪ .‬קנתה לו נרות (אכן‪ ,‬למילה בוציני‬ ‫בארמית יש שתי משמעויות‪ :‬נרות ואבטיחי‪).‬‬ ‫אמר בכעסו‪ :‬תשברי אותם על הדלת (הבבא)! הלכה ושברה אותם על ראש‬ ‫החכם בבא בן בוטא! שוב‪ ,‬בעיות של תקשורת בין תרבותית ‪.‬‬ ‫שאל אותה בבא בן בוטא‪ :‬מה זה? ענתה לו‪ :‬כך אמר בעלי‪ .‬אמר לה‪ :‬אם בעלך‬ ‫אמר‪ ,‬אשה כשרה עושה רצון בעלה‪ ,‬יהיו לך שני בנים כמו בבא בן בוטא‪.‬‬ ‫גִישָ ה‬ (Attitude-Approach( ‫בס"ד‬ ‫שעת אחר הצהריים‪ ,‬שמעון יושב בנחת במטבח ביתו עסוק בענייניו‬ ‫ומאזין לשיעור האהוב עליו ברדיו‪ .‬נקישות בדלת‪ .‬רב העיר‪ ,‬הרב‬ ‫צדקיהו ניצב בפתח‪ .‬שמעון בחיוך גדול "שלום וברכה כבוד הרב‪,‬‬ ‫במה אוכל לעזור?"‬ ‫בחביבות האופיינית קיבל את הרב הוותיק והנערץ של עיר ילדותו‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫שעת אחר הצהריים‪ ,‬דינה במטבח ביתה מאזינה לתחנת‬ ‫הרדיו היהודי של בודפשט‪ ,‬היא לא ישנה טוב הלילה‪,‬‬ ‫נקישות בדלת‪ .‬הרב צדקיהו ניצב בפתח‪ .‬דינה החווירה‪ ,‬היא‬ ‫חשה שהיא עומדת להתמוטט‪ .‬צווחה נפלטת מפיה "אורי‬ ‫שלי! מה קרה לו?" דינה רצה לקרוא לבעלה שישמע הוא‬ ‫את מה שיש לרב לבשר‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫שעת אחר הצהריים‪ .‬משפחת דיין מחכה בביתה‪ ,‬מאזינה‬ ‫לדיווחים ברדיו‪ .‬נקישות בדלת‪ .‬הרב צדקיהו ניצב בפתח‪.‬‬ ‫האב משה זועק בזעם "תתבייש לך"‪ ,‬בנו הבכור דן מחרה‬ ‫מחזיק אחריו " כן‪ ,‬הסתלק"‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫אם נתבונן בשלושת הסיפורים הקצרים הללו‪ ,‬נוכל להבחין בנקל‬ ‫שלמרות שמדובר לכאורה באותה סיטואציה ממש‪ .‬שעת אחר‬ ‫הצהריים‪ ,‬והרב צדקיהו עומד בפתח‪ .‬אם נבחן את גישתם של‬ ‫שלושת הדיירים‪ ,‬נבחין מיד בהבדל עצום‪ .‬גישתו של שמעון מאוזנת‬ ‫וסקרנית‪ ,‬גישתה של דנה מעידה על חרדה וגישתם של בני משפחת‬ ‫דיין כעוסה ומתלהמת‪ .‬אם כן‪ ,‬מהו הגורם לגישות השונות כל כך של‬ ‫גיבורי הסיפור?‬ ‫בס"ד‬ ‫ֶהקְשֵ ר‬ )Context( ‫בס"ד‬ ‫ֵה ְקשֵר הוא הגורם המרכזי והמשפיע ביותר על הגישה של האדם‬ ‫למאורעות חייו‪.‬‬ ‫בסיפור הראשון אנו רואים שה ֵה ְקשֵר של שמעון ניטראלי‪ ,‬הוא אינו‬ ‫מצפה לבואו של הרב‪ ,‬הוא בטוח בביתו ונטול כל הקשר אפשרי לרב‬ ‫הנערץ העומד בפתח‪ .‬על כן שמעון מופיע באופן מאוזן וטבעי‪,‬‬ ‫בפעולתו הוא מנסה ליצור הקשר‪ ,‬הוא שואל "במה אוכל לעזור?"‬ ‫על פי תשובת הרב ייווצר ההקשר‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בסיפור השני אנו פוגשים את דנה ‪ ,‬הימים ימי הסמינריון השנתי‪.‬‬ ‫בנה אורי יצא לכפר לפני מספר ימים ולא היה בקשר‪ ,‬דנה מתוחה‬ ‫ומודאגת‪ ,‬החרדה מדירה שינה מעיניה‪ ,‬היא מתפללת שמאומה לא‬ ‫קרה לִבנּה יחידּה אורי ופתאום‪ ...‬הנקישות בדלת‪ .‬תגובתה אינה‬ ‫מודעת‪ ,‬ההקשר החֵרדָ תִ י נותן פרשנות מיידית למה שרואות עיניה‪,‬‬ ‫היא מופיעה באופן אוטומטי את גישתה ַלמִקרה‪ .‬התגובה שלה לא‬ ‫מותירה בידֵ י ָּה יכולת שליטה על רגשותיּה ומעשיּה והיא צוללת את‬ ‫תהומות של חרדה‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫תוך כדי שהרב מרגיע אותה‪ ,‬מצלצל מכשיר הטלפון‪ ,‬זה‬ ‫אורי על הקו‪ ,‬הוא בסדר ועושה חיים‪ .‬מה לדעתכם היה‬ ‫קורה אילו דנה הייתה מקבלת את הצלצול דקה לפני‬ ‫הנקישות בדלת?‬ ‫בס"ד‬ ‫נכון‪,‬‬ ‫גישתה הייתה שונה לחלוטין‬ ‫משום שההקשר היה שונה בתכלית‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בסיפור השלישי ההקשר כבר ברור ומוכן מראש‪ ,‬כבר זמן רב שקיים‬ ‫מתח בין הרב לבינם‪ ,‬הם העריכו שמתישהו יגיע ביקורו של הרב‬ ‫צדקיהו‪ ,‬ההקשר הוא של כעס ותסכול על שלדעתם הרב מפלה אותם‬ ‫לרעה ולא מאפשר להם מקומות בביה"כ בימים הנוראים וגישתם‬ ‫בהתאם לכך רגשית ומתפרצת‪ .‬הרב מייצג עבורם את מי שאינו‬ ‫מקבל אותם כשווים בקהילה‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫אה‪ ...‬שכחתי לספר לכם‪ ,‬בשלושת המקרים הרב בא לשאול אם יש‬ ‫במקרה בקבוק מים עבור הרדיאטור ברכב שלו שהחליט לשבוק‬ ‫חיים ממש מול ביתם והוא כלל לא ידע מי מתגורר בכל בית‪ ,‬אלא‬ ‫כאשר ראה מזוזה בפתח החליט להקיש בדלת‪.‬‬ ‫בשלושת המקרים אנו עוסקים בהקשר ספציפי ובתגובה ֵרַאקטיבית‬ ‫לסיטואציה‪ ,‬כשזו פוגשת בהקשר‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד הופכים את התובנה‬ ‫הזאת לכלי? ואם כן‪ ,‬כיצד ניתן להפעילו גם באופן פְרֹוַאקטיבי‬ ‫באינטראקציה בינאישית או בסיטואציות אחרות בהן אנו עשויים‬ ‫להיתקל?‬ ‫בס"ד‬ ‫ובכן‪ ,‬ניתַ ן לגלות האם ההקשר בינינו לבין האדם שמולנו ברּור‪ ,‬על‬ ‫פי גישתו‪ .‬אם גישת הזולת כלפיי איננה אותנטית‪ ,‬אלא מתגוננת או‬ ‫תוקפנית‪ ,‬או אז יש צורך בנקיטת פעולה להבהרת ההקשר או ליצירת‬ ‫הקשר מחודש‪ .‬מודעות לכלי זה עשויה לסייע מאוד בכל‬ ‫אינטראקציה בין בני אדם‪...‬‬ ‫אז מה ההקשר שאני מביא איתי לחיי‪ ,‬לתפקידי?‬ ‫אמון‬ ‫ביטחון‬ ‫הקשבה‬ ‫אמפתיה‬ ‫אהבה‬ ‫בס"ד‬ ‫הקשר וגישה‬ ‫"ומה הערים‪ ...‬הבמחנים אם במבצרים?"‬ ‫"ונהי בעינינו כחגבים‪ ,‬וכן היינו בעיניהם"‬ ‫ויאמרו "לא נעלה!‪ .‬המעט כי העליתנו‪"...‬‬ ‫מחשבות מזיקות‬ ‫"המאמן הראשי" ד‪,‬ר אמו וליסה גרוסמן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תמיד זה ככה‪-‬לחשוב במונחים של תמיד ואף פעם‪/‬כולם ואף‬ ‫אחד‬ ‫חצי הכוס הריקה‪ -‬להתמקד בשלילי בכל מצב‬ ‫גילוי עתידות‪-‬לצפות תוצאה גרועה מכל מצב‬ ‫קריאת מחשבות‪-‬להאמין שאתה יודע מה חושבים אחרים בלי‬ ‫שיספרו לך‪.‬‬ ‫חשיבה עם הרגשות‪-‬להאמין שרגשות משקפים את האמת‪ ,‬בלי‬ ‫לבדוק אותם‪.‬‬ ‫ייסורי מצפון מוגזמים‪-‬לעשות דברים מתוך מחויבות ולא‬ ‫מרצונך‪.‬‬ ‫הדבקת תוויות‪-‬להדביק תוויות שליליות לעצמך או למישהו אחר‬ ‫הטלת אשמה על אחרים‪-‬להאשים אחרים באחריות לבעיות‬ ‫שלך‬ ‫מחשבות מזיקות במקורותינו‬ ‫את הדגש על הסרת מחשבות מזיקות מוצאים אנו במקורות חז"ל‬ ‫"ואל תהי רשע בפני עצמך" ‪ -‬נאמר בפרקי אבות פרק ב'‬ ‫בספר התניא (בפרק א') נקבע‪.‬‬ ‫כי תנאי יסודי בעבודת האדם את בוראו הוא לעובדו בשמחה‪,‬‬ ‫ומציין שאם יהיה רע בעיני עצמו (כלומר במחשבתו)‪ ,‬וממילא ירגיש‬ ‫רע בלבבו(כלומר ברגשותיו) ויהיה עצוב‪ ,‬זה יעכב וימנע ממנו לעבוד‬ ‫את השם כפי שצריך‪.‬‬ ‫בהמשך (בפרק כ"ו) נותן עצות רבות כיצד להתווכח ולשלוט‬ ‫במחשבותיו כמו‪:‬‬ ‫לסנן ולקבוע זמן קצר ומוגדר למחשבות ביקורתיות‬ ‫לא לקבלן ולדחותן לזמן זה כשמופיעות בשאר שעות היום‬ ‫בשעת הוויכוח עם המחשבות לדאוג שיהיו ביקורת בונה ולא מזיקה‬ ‫למנף חולשות ולראות כיצד הן הופכות לתועלתיות‬ ‫גישור‬ ‫ברוח היהדות‬ ‫ברוכים הבאים בשם ה'‬ ‫בסיס‪:‬‬ ‫אהבה אחווה שלום ורעות‪.‬‬ ‫היסוד של "ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬ ‫מתוך תפישת עולם יהודית חברתית השואבת מבאר‬ ‫מים חיים של אבות האומה במהלך הדורות ודרכי‬ ‫השכנת שלום "בין אדם לחברו ובין איש לאשתו"‬ ‫שהורונו גדולי ישראל מן התפוצות השונות בגלות‬ ‫ובימינו אנו‪ ,‬עם שיבת עם ישראל לארצו‪.‬‬ ‫מספר דגלים‬ ‫דגל ערכי היהדות‬ ‫דגל הגישור ויישוב הסכסוכים‬ ‫דגל כבוד האדם והצדק החברתי‬ ‫דגל התא המשפחתי והקהילה‬ ‫דגל מנהיגות‪ ,‬מנהיגות צעירה וחזון‬ ‫פרקי אבות‬ ‫התקשורת המילולית‪.‬‬ ‫אנו אומרים במילים בשפה המדוברת את מחשבותינו‪ ,‬וכך מביעים את‬ ‫רצונותינו ורגשותינו‪.‬‬ ‫תרבות השיחה‪ ,‬הדיבור והאזנה מרוכזים בפרקי אבות פרק ה' משנה ז'‪.‬‬ ‫בעל תפארת ישראל ממיין את דברי המשנה לפי סדר של "שבעה דברים"‪,‬‬ ‫והוא מבחין הן במידות של נימוסין ודרך ארץ הנדרשים במהלכה של שיחה‬ ‫קולחת‪ ,‬והן בהתנהגות הנדרשת במצבים של ויכוח או חילוקי דעות‪.‬‬ ‫לפני הדיבור‪" :‬אינו מדבר לפני גדול ממנו"‪.‬‬ ‫באמצע הדיבור‪" :‬ואינו נכנס לתוך דברי חברו"‬ ‫בסיום דברי חברו‪" :‬ואינו נבהל להשיב" ‪.‬‬ ‫בתחילת דבריו הוא‪" :‬שואל כעניין ומשיב כהלכה"‪.‬‬ ‫בהארכת דבריו‪" :‬ואומר על ראשון ראשון"‪.‬‬ ‫בהתעורר הספק‪" :‬ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי"‪.‬‬ ‫כשחולקים עליו בסיום דבריו ‪" :‬ומודה על האמת"‪.‬‬ ‫מה הוא המספר הבא?‬ ‫‪2.3.6.7.8.12.13.16.17.18‬‬ ‫שמע ישראל‬ ‫השורש ש‪.‬מ‪.‬ע משמש לקליטת רעיונות שונים‪.‬‬ ‫אם אומרים "שמעתי חדשות" מתכוונים לקליטת המידע מהרדיו‪.‬‬ ‫אמא שאומרת לילדים – "תשמעו בקולי" מתכוונת לציות‪.‬‬ ‫כל אחד מאתנו מצא את עצמו מנסה להעביר מסר לאחרים ומגלה שוב ושוב שלא מבינים אותו‪.‬‬ ‫במקרה כזה אנחנו אומרים "אתה לא שומע מה אני אומר!" ומתכוונים להבנה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬השורש ש‪.‬מ‪.‬ע הוא הבסיס הלשוני למילה משמעות‪.‬‬ ‫כולנו אשמים בזה‪ .‬כמה פעמים אנחנו חושבים שאנו מקשיבים לאדם השני‬ ‫ופתאום מגלים שהמחשבות שלנו היו במקום אחר לגמרי?‬ ‫הדרך השנייה‪" ,‬בשמיעת האוזן" משמעותה להקשיב בעזרת האוזן‪.‬‬ ‫כאשר התורה משתמשת במלה "שמע" כמו ב"שמע ישראל" –‬ ‫היא מבטאת רמה עמוקה יותר של שמיעה – התמקדות‪ ,‬שימת לב‪ ,‬הבנה‪ ,‬והעברה לידי מעשה‪.‬‬ ‫הרב נח וינברג ‪ 48 -‬דרכים לחכמה‪ .‬מאמרים מאתר "אש התורה"‬ ‫"תגובה לא חייבת לבוא מיד אחר הקשבה‪ .‬עכשיו אני מקשיב‪ -‬מחר אני אגיב‪.‬‬ ‫אינני יכול להקשיב ולהגיב באותה שעה עצמה‪ ... .‬גם אם אין מדברים כלום‪,‬‬ ‫אך המח עסוק בניסוח התשובה שיענו לו‪ ,‬אין זו הקשבה‪.‬‬ ‫מצב שכלי זה שולל כל אפשרות של הקשבה והתעניינות אמת‪".‬‬ ‫ספרו של הרב שלמה אבינר "חינוך באהבה"‪ ,‬עמ' ‪61‬‬ ‫הדו‪-‬שיח המתכוון‬ ‫אמפתיה‬ ‫איש לא ישוב להיות כשהיה‬ ‫• "כל אדם שנכנס לעולמנו מביא אתו עולם זר ומורכב שאפילו לא‬ ‫חשבנו עליו‪ .‬כשאנחנו קשובים לכל הפרטים והדקויות של צרכיו‪,‬‬ ‫מאווייו ושאיפותיו‪ ,‬אנחנו ממזגים את עולמו עם עולמנו‪ .‬אף אחד‬ ‫מהצדדים לא ישוב להיות כשהיה‪ ".‬במילים אחרות‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫מקשיבים לאדם אחר ומרוכזים כל כולנו במה שהוא מביא אתו‪,‬‬ ‫גם אנחנו וגם הוא יכולים להרוויח מחוויית ההקשבה הזו‪.‬‬ ‫• "החלף תלונות וביקורתיות בבקשות השתמש תמיד בשפה‬ ‫חיובית‪ ,‬אם מבקרים‪ ,‬שופטים ומביעים תלונות עליך ‪" -‬תרגם"‬ ‫ונסח מחדש כמשפטים המזמינים פעולה ‪ -‬מה כן במקום מה לא!‬ ‫כאן דרוש בטחון עצמי‪ ,‬יצירתיות בפתרון בעיות כך ששני‬ ‫הצדדים יקבלו לפחות חלק ממה שהם מבקשים‪,".‬‬ ‫אמפתיה‬ ‫"הימצאות בחברתו של אדם אחר באופן אמפאתי משמעה‪-‬‬ ‫לחיות לשעה קלה בתוך חייו ‪,‬‬ ‫לנוע בהם בעדינות ‪ ,‬מבלי להיות שיפוטי‬ ‫להיות עם אדם אחר באמפתיה משמעו‪-‬‬ ‫שלעת עתה אתה מניח בצד את כל השקפותיך וערכיך‬ ‫על מנת להיכנס לעולמו ללא דעה קדומה ‪....‬‬ ‫זוהי הוויה מורכבת‪ ,‬מאתגרת‪ ,‬חזקה‬ ‫ועם זאת‪ -‬מעודנת ועדינה‪.‬‬ ‫(מתוך הספר‪" -‬חופש ללמוד"‪ /‬קרל רוג'רס)‬ ‫דוגמא לדו שיח מתכוון‬ ‫בשיחה שנערכה בין מורה לבין רכזת השכבה לגבי נערה מכיתה ח'‪ ,‬סיפרה המורה‬ ‫לרכזת על התנהגות בוטה של הנערה ועל שיחה שבמהלכה דיברה הנערה בחוצפה‬ ‫רבה וללא כל כבוד אליה‪ .‬המורה הפגועה שקלה הפעלת צעדים קיצוניים כלפי‬ ‫הנערה והתעורר בקשר לכך‪ ,‬ויכוח בינה לבין הרכזת‪ .‬בשלב מסוים אמרה לה‬ ‫הרכזת‪" :‬אני מבינה שממש הרגשת מושפלת וחסרת אונים" והמורה אמרה ‪,‬מאוד"‬ ‫ואחר כך הוסיפה "גיליתי‪ ,‬להפתעתי כי עצם העובדה שהבנת אותי‪ ,‬שחררה המון‬ ‫לחץ ונתנה לי נחמה‪ .‬להפתעתי דווקא העובדה שבאמת הבנת אותי נתנה לי את‬ ‫ההרגשה שאני לא לגמרי צודקת ואולי עליי לפעול אחרת ממה שחשבתי‪ ...‬פתאום‬ ‫קל לי יותר להבין אותה‪ .‬פתאום אני לא חושבת רק על איך לנצח‪ ...‬שחררת לי את‬ ‫החלק הזה ואני פתאום בעמדה אחרת‬ ‫סדר הפעולות;‬ ‫הקשבה‪ ,‬שחזור‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬שיקוף‬ ‫הכדור תמיד אצל הצד האחר‬ ‫הקשבה‬ ‫‪ 3‬רמות של הקשבה‪.‬‬ ‫הקשבה ברמה ‪ :1‬הקשבה לקול הפנימי שלך‪ ,‬אתה מכניס את‬ ‫עולמך לעולמו של הזולת‪.‬‬ ‫הקשבה ברמה ‪ :2‬הקשבה ממוקדת בזולת‪ .‬מקשיבים לכל‬ ‫מילה‪ ,‬לניואנסים‪ ,‬לרגשות‪.‬‬ ‫הקשבה ברמה ‪ :3‬הקשבה גלובאלית‪ .‬הקשבה לאנרגיה‬ ‫שמסביב לזולת‪ ,‬להתלהבות‪ ,‬לעצבות‪ ,‬למצבי הרוח‪.‬‬ ‫הקשבה ברמה ‪ 2-3‬מביאה למיקוד ולהתעניינות בזולת‬ ‫הקשבה עמוקה במהלך שיחה מכוונת להבנה‪.‬‬ ‫היא מנסה לחדור למסגרת ההתייחסות של הזולת ולא להציע לו‬ ‫את מסגרת ההתייחסות שלנו‪.‬‬ ‫עקרונות השחזור‬ ‫תשומת לב מלאה‬ ‫הקשבה מתוך כוונה להבין‬ ‫שחזור מקוצר של הנאמר‬ ‫תפיסת התמצית‪/‬עיקרי הדברים‬ ‫הקשבה למסר הסמוי‬ ‫שחזור לפני שאילת שאלה‬ ‫סוגי שאלות שפותחות דיון‪:‬‬ ‫‪.1‬מה היו הסיבות ל‪ /....‬יש כמה סיבות לכך‪ .‬מהן לדעתך?‬ ‫כשאתה חושב על הבעיה‪ ,‬אלו פתרונות‪?....‬‬ ‫‪ .2‬אלו פעולות‪ /‬קשיים‪ /‬רעיונות?‬ ‫‪.3‬תדמיין מצב ש‪.....‬‬ ‫‪ .4‬אילו אתה היית במצב של‪ ....‬מה היית מציע?‬ ‫‪ .5‬אתה יכול לומר משפט ש‪......‬‬ ‫‪ .6‬אילו חבר היה פונה אליך במצב דומה‪ ,‬מה היית מציע לו?‬ ‫‪ .7‬היזכר במצב דומה מהעבר‪ .‬איך התמודדת אז?‬ ‫שיקוף ומסגור מחדש‬ ‫השיקוף הוא חזרה על דברי הזולת‪ ,‬לא כדי לשנן בעל פה‬ ‫ולחזור על המילים כמו תוכי‪ ,‬אלא להאזין בערנות ולהראות לו‬ ‫ששמעתי כל מילה שנאמרה על ידו‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו שומע הדובר את דבריו המשוקפים ויש לו הזדמנות‬ ‫להיווכח אם אכן כך היה רוצה שדבריו יישמעו‪ .‬לעיתים‪ ,‬לאחר‬ ‫שמיעת הדברים באמצעות השיקוף‪ ,‬משנה הדובר את התוכן‪.‬‬ ‫כאשר אנו פותחים את השיקוף במילים "אני שומע ש‪ "...‬יש בכך‬ ‫השפעה מרגיעה על הדובר‪ .‬לעיתים הוא אומר דברים קשים‬ ‫וכשהוא שומע שבן שיחו מתחיל את הדברים באותו משפט הוא‬ ‫נרגע מעט‪.‬‬ ‫יש לזכור כי הדבר החשוב ביותר לכולנו הוא להיות מובן‪.‬‬ ‫דוגמא לשיקוף בדו שיח מתכוון‬ ‫עם תלמיד‬ ‫"אני בהחלט יכול להבין שאתה משקיע הרבה בלמידה לקראת כל מבחן ואז‬ ‫כשאתה מקבל ציון נמוך ממה שציפית לו ואחרים מקבלים ציונים גבוהים‬ ‫יותר‪ ,‬אתה מרגיש שאני לא ידעתי אולי להעריך את מאמציך או שאני מאיזו‬ ‫סיבה אחרת מתעלם ממאמציך וגם מתוכן הדברים שלך ומקפח אותך בציון‪,‬‬ ‫אני יכול להבין שמצב כזה גורם לתסכול גדול מאוד‪.‬‬ ‫* זהו אישוש של המסר שנמסר לאחר שזה עתה שוקף‬ ‫שאלות בהנחייה‬ ‫מה ששואלים קובע את התשובה שנקבל‬ ‫• סגורות ‪ -‬איסוף אינפורמציה‬ ‫• פתוחות ‪ -‬מעוררות לחשוב על הנושא‪ ,‬מתאימות‬ ‫להעלאת מגוון רב של תשובות שלא יכולת לחזות‬ ‫מראש‪ ,‬מענה אינדיווידואלי‪ ,‬זווית אישית‬ ‫• פותחות ‪ -‬רחבות יותר‪ ,‬מאפשרות דיון עומק‪ .‬השלכות‬ ‫מנושא לנושא‬ ‫דוגמאות‬ ‫האם עבר עליך שיעור קשה כמו שחשבת?‬ ‫איזה שיעור עבר עליך?‬ ‫מה אתה למד מההתנהלות שלך בשיעור?‬ ‫האם אתה יכול לחשוב מה גרם לשיעור להיראות כפי שהוא נראה?‬ ‫מהו שיעור מוצלח בשבילך?‬ ‫האם אתה מאוכזב ?‬ ‫מה אתה מרגיש?‬ ‫מה יגרום לך להרגיש ש ֹבע רצון ?‬ ‫מהו גישור ?‬ ‫הליך רצוני ליישוב סיכסוכים בעזרת צד שלישי‪,‬‬ ‫נייטרלי‪,‬המונחה על‪-‬ידי מגשר שהוכשר לתפקידו‪.‬‬ ‫הגישור מתנהל במסגרת מובנית של משא ומתן‬ ‫אינטגרטיבי‪ ,‬במטרה להגיע למצב של ‪.WIN - WIN‬‬ ‫גישור בהנהגת קהילה‬ ‫הנחות יסוד‪:‬‬ ‫•קונפליקטים בין בני אדם הם בלתי נמנעים‪.‬‬ ‫•התמודדות עם קונפליקטים מהווה גורם בפיתוח סוציאליזציה‪.‬‬ ‫•דיאלוג בין אנשים בקהילה‪ ,‬מהווה גורם חיובי ובעל השפעה‪.‬‬ ‫•תהליך שינוי כללי בקהילה‪ -‬משפר את האקלים החברתי‬ ‫•הגישור משפר תקשורת‬ ‫•‬ ‫הגישור – דרך חיים ‪.‬‬ ‫יתרונות הגישור בקהילה‬ ‫• דרך לפתרון סכסוכים ללא כוחנות‬ ‫• שיפור תקשורת בין ‪ -‬אישית‬ ‫• פיתוח יכולת הקשבה‪ ,‬כבוד לזולת ואמפטיה‬ ‫• חיזוק האחריות‪ ,‬היכולת והמסוגלות העצמית‬ ‫• טיפוח מנהיגות חיובית בקרב בני הקהילה‬ ‫• הפחתת מתח בין חברי הקהילה‪/‬בני זוג וכו'‬ ‫• טיפוח אקלים חיובי בקהילה‬ ‫• הפחתה בהשקעת אנרגיה של המנהיגות בפתרון סכסוכים‬ ‫• דרך למעורבות ולהשפעה על הקהילה‬ ‫יצירת אורח חיים סובלני ואקלים‬ ‫דוחה אלימות‪ ,‬המבוססים על‬ ‫תקשורת בין אישית ופתרון סכסוכים‬ ‫בדרך של הידברות בקהילה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫"וְ ַדע‪ֶׁ ,‬ש ָה ָא ָדם ָצ ִריך לַ עֲ בר‬ ‫ַעל ֶׁג ֶׁשר ַצר ְמאד ְמאד !‬ ‫וְ ַה ְכלָ ל וְ ָה ִע ָקר ֶׁשלא יִ ְת ַפ ֵחד ְכלָ ל"‬ ‫ר' נחמן מברסלב‬