‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת שופטים ו' אלול תשע"ה | גליון ‪1032‬‬
‫בטחון עצמי‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫נכון לעכשיו‬
‫תיקון מערכת החינוך‬
‫והמשפט‬
‫הבוקר קורא לך‬
‫להתחדש‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪3‬‬
‫"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ד' אלקיך נותן לך‬
‫לשבטיך‪ ,‬ושפטו את העם משפט צדק" (דברים טז יח)‪ .‬רש"י מפרש‬
‫– מנו דיינים מומחים וצדיקים לשפוט צדק‪ .‬כלומר‪ ,‬אין זה מספיק‬
‫שופטים מומחים ובקיאים בחוק ומשפט‪ ,‬אלא השופטים צריכים להיות‬
‫צדיקים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אנשים ישרים והגונים יראי שמים ההולכים בדרכי‬
‫השי"ת‪ ,‬שפסקי הדין שלהם לא רק מבררים את האמת לאמיתה‪ ,‬אלא‬
‫הם גם מאצילים מרוחם הטובה על האומה כולה‪ .‬ככתוב "צדק צדק‬
‫תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ד' אלקיך נותן לך" (שם כ)‪.‬‬
‫כפירוש רש"י – כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים‪ ,‬להחיות את ישראל‬
‫ולהושיבם על אדמתם‪ .‬כי על ידי המשפטים והשופטים הצדיקים‬
‫מתגלה אור ד' יתברך בארץ ובעולם‪.‬‬
‫התעוררות‬
‫הרב יואב אוריאל | עמוד ‪5‬‬
‫הנחלת הרב קוק לדור החדש‬
‫זוגיות‬
‫ויתור‬
‫ופשרה‬
‫בנישואין‬
‫אסתר אברהמי |‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫הרב חגי לונדין | עמוד ‪4‬‬
‫הרשות המבצעת – הממשלה‪ ,‬והרשות השופטת – זו מערכת המשפט‪.‬‬
‫שלוש המערכות הללו צריכות לשרת את תהליך התחייה של עם ישראל‬
‫כפי שזה אמנם נעשה ומתבטא במדינתנו האהובה המפותחת ומתפתחת‬
‫מבחינה כלכלית בצעדי ענק‪ .‬אבל הבניין הכלכלי‪ ,‬החומרי והביטחוני‪ ,‬איננו‬
‫מספיק‪ .‬צריך לפתח ולחזק את המימד הרוחני והמוסרי של האומה‪ ,‬דהיינו‬
‫את מערכת החינוך ומערכת המשפט‪.‬‬
‫החינוך בישראל דורש תיקון גדול‪ .‬התיקון היותר גדול הוא לשוב‬
‫לתרבות הישראלית המקורית‪ ,‬לתורה ולמסורת היהודית‪ ,‬שהטוב צפון‬
‫בם‪ ,‬לנו ולדורות הבאים‪ .‬המאמץ שנעשה לשפר את ההישגים הלימודיים‬
‫לבגרויות וכד' חשוב‪ ,‬אבל הוא לא העיקר‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬אשרינו ואשרי דורנו שסוף סוף אחרי אלפיים שנות‬
‫גלות שבנו לארצנו‪ ,‬ואנו בעיצומו של בניין הבית הלאומי‪ .‬זכינו ויש לנו‬
‫מדינה המתנהלת על ידי שלוש מערכות‪ .‬הרשות המחוקקת – הכנסת‪,‬‬
‫תכלת מרדכי‬
‫העיקר‪ ,‬לצקת תוכן ומשמעות רוחנית ומוסרית בלבם של ילדינו‪ ,‬פרי‬
‫ניסיון של אלפי שנים‪ ,‬בדרך של חיבור לשורשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מערכת המשפט‬
‫והשופטים גם היא דורשת תיקון גדול‪ .‬אין זה מספיק להיות משפטנים‬
‫ועורכי דין מבריקים‪ ,‬אלא אנשים כשרים יראי שמים ההולכים בדרכי ד'‬
‫יתברך‪ ,‬כפירוש רש"י – מנה דיינין צדיקים וכשרים‪ .‬ומתוך התיקון של‬
‫מערכות החינוך והמשפט‪ ,‬נצעד הלאה במעלה הדרך המפותלת אל‬
‫הגאולה השלמה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫תשמישי קדושה וספרי קודש‬
‫ במבצע בלעדי ‪-‬‬‫לקוראי באהבה ובאמונה‬
‫סט תפילין הכולל‬
‫וכיפה‬
‫כיסויים סידור‬
‫‪050-8557540‬‬
‫טלית פנחס‬
‫הרב‬
‫ב‪ 990-‬ש"ח בלבד‬
‫להזמנות ‪[email protected] 050-4464818‬‬
‫מהמצפה לישועה השלמה‬
‫משלוחים לכל חלקי הארץ‬
‫אביב‬
‫אורות‬
‫ישיבת‬
‫ישיבת ההסדר בתל אביב‬
‫בואו להאיר את העיר‬
‫נגישות תחבורתית גבוהה (בסמיכות לתחנת רכבת)‬
‫הישיבה קולטת בחורים משיעור ד'‪-‬ה'‬
‫דרוש גייס כספים‬
‫וכן בחורים לפני חתונה ואברכים בשל"ת‬
‫ניתן לשלוח קו"ח לפקס ‪03-5379507‬‬
‫או למייל ‪[email protected]‬‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪19:53‬‬
‫‪ 18:41‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 18:58‬ת”א ‪19:55‬‬
‫חיפה ‪ 18:51‬חיפה ‪19:55‬‬
‫כל‬
‫לפרטים‬
‫משרד‪03-6878936 :‬‬
‫הרב פנחס‪050-8557540 :‬‬
‫משה‪052-6464096 :‬‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MEIRTV.CO.IL‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬שי ‪- [email protected] 050-6457442‬ההכנסות קודש למכון מאיר המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪02-6514820‬‬
‫ב‪ 50,000-‬עותקים‬
‫אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪ [email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 0528908518‬עיצוב גרפי‪:‬‬
‫מודפסים‪1‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪02-6461313‬תהילה ברנשטיין | העלון מופץבאהבה‬
‫התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה‬
‫פרסום דיוק‬
‫לימוד בחבורה עם אווירה חמה ומשפחתית שיעורי גמרא אליבא דהלכתא‬
‫בטחון עצמי‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫אחד הנושאים הפופולאריים בסדנאות של הדרכת הורים הוא "כיצד‬
‫מחזקים את הביטחון העצמי של ילדינו?"‪ .‬הספרים הרבים שנכתבו‬
‫על כך ואלפי המאמרים הפזורים ברשת האינטרנט מעידים‬
‫שהתעניינות ההורים בנושא זה היא רבה והם מייחסים לו חשיבות‬
‫גדולה‪ .‬הם צודקים! ילד או נער שאין לו בטחון עצמי ייכשל במימוש‬
‫הפוטנציאל האישי שלו‪ ,‬יתפקד ב"חצי אנרגיה"‪ ,‬לא יעז להתקדם בחיים‪,‬‬
‫יברח ממשימות קשות ומורכבות‪ ,‬וירים ידיים בפני כל קושי‪ .‬גם ביחסיו‬
‫החברתיים הוא עלול להיכשל‪ ,‬כנבואה המגשימה את עצמה‪ :‬הוא איננו‬
‫מאמין שהוא עשוי לזכות ליחס חיובי ואוהד מצד הסובבים אותו‪ ,‬לכן הוא‬
‫מגלה הססנות בתקשורת החברתית שלו‪ ,‬מה שמרחיק ממנו את בני שיחו‪.‬‬
‫כך הוא נכשל‪ ,‬וכישלון גורר כישלון‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬כל כישלון מערער עוד‬
‫יותר את בטחונו העצמי‪ ,‬מחליש אותו ומוביל אותו לכישלון נוסף‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬ילד או נער שיש לו בטחון עצמי‪ ,‬איננו חושש לנסות ולהתנסות‬
‫ואיננו מפחד מכישלון‪ .‬הוא פועל במלוא האנרגיה‪ ,‬ומצליח‪ ,‬והצלחה‬
‫גוררת הצלחה‪ .‬ואם קרה שהוא נכשל‪ ,‬הוא אינו נשבר אלא מתאושש‬
‫במהירות וממשיך למשימה הבאה במלוא המרץ והאנרגיה‪ .‬לכן‪ ,‬יש‬
‫הסבורים שהקניית בטחון עצמי לילד היא ערך חינוכי ממדרגה ראשונה‪,‬‬
‫היא המפתח להצלחתו בחיים‪.‬‬
‫לא נמנה כאן את כל העצות המופיעות בספרות המקצועית (= הדרכת‬
‫הורים) כיצד לחזק את הבטחון העצמי של הילדים‪ ,‬מפני שהעצות נגישות‬
‫לכל דורש באלפי המאמרים והספרים המתגלגלים ברשת האינטרנט‪ .‬אבל‬
‫פטור בלא כלום אי אפשר‪ ,‬לכן נמנה בראשי פרקים את העצות העיקריות‬
‫לחיזוק הבטחון העצמי של הילד‪ .‬אך תחילה עלינו להגדיר מהו בטחון‬
‫עצמי‪ :‬בטחון עצמי הוא שם נרדף ל"דימוי עצמי"‪ .‬יש מי שיש לו דימוי‬
‫עצמי חיובי ויש מי שיש לו דימוי עצמי שלילי‪ .‬מהו ה"עצמי"? ה"עצמי"‬
‫הוא מבנה הנפש‪ ,‬החל מהתכונות המּולדות וכלה בכל מה שהנפש קלטה‬
‫מסביבתה‪ .‬ה"עצמי" כולל‪ :‬רגשות ותובנות‪ ,‬עמדות מוסריות וערכיות‪,‬‬
‫נטיות וסגנונות אישיים‪ ,‬וקולן של דמויות משמעותיות ששקעו בתוך‬
‫האישיות‪ .‬מהו "דימוי עצמי"? הדימוי העצמי הוא האופן שבו האדם‬
‫מתבונן על ה"עצמי" שלו ומעריך אותו‪ ,‬בצורה חיובית או בצורה שלילית‪.‬‬
‫הערכה זו מושפעת משני גורמים עיקריים‪ :‬א‪ .‬דירוג תכונות אלו בתרבות‬
‫(א)‬
‫שאליה משתייך האדם‪ .‬לדוגמה‪ :‬נער ביישן‪ .‬אם בתרבותו‪ ,‬מוערכת‬
‫הביישנות כמידה חיובית‪ ,‬סביר להניח שהנער הביישן יפתח דימוי עצמי‬
‫חיובי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם בתרבותו אין הערכה חיובית למידת הביישנות‪,‬‬
‫עשוי הנער הביישן לפתח דימוי עצמי שלילי‪ .‬ב‪ .‬הערכה מצד סביבתו‬
‫של הילד ‪ -‬הוריו‪ ,‬מוריו וחבריו ‪ -‬מה הם משדרים לו‪ .‬האם הם משדרים‬
‫לו שהם מעריכים אותו‪ ,‬או משדרים לו ההפך‪ .‬יחס סביבתו הקרובה אליו‬
‫משמש לו כמראה שדרכה הוא מתבונן על עצמו‪ .‬זה משפיע על הדימוי‬
‫העצמי שלו‪.‬‬
‫מכאן ניתן לקחת צרור עצות כיצד לחזק את הדימוי העצמי של ילד‪ :‬א‪.‬‬
‫סביבתו צריכה לשדר לו שהיא מעריכה אותו‪ ,‬שהוא "שווה"‪ .‬ב‪ .‬צריך למעט‬
‫בביקורת‪ .‬כל ביקורת מורידה את הדימוי העצמי‪ .‬ג‪ .‬לזמן לו הצלחות‪.‬‬
‫כל הצלחה מחזקת את הדימוי העצמי‪ .‬ד‪ .‬להרגיל את הילד שידבר על‬
‫עצמו בצורה חיובית ולא שלילית (אחרי הדיבורים נמשכים הלבבות)‪ .‬ה‪.‬‬
‫להקנות לו את התובנה שקשיים וכשלונות הם נורמאליים (כולם נכשלים‪,‬‬
‫גם ה"טובים" נכשלים לפעמים)‪ .‬ו‪ .‬לתת לו חיזוקים גם על הישגים חלקיים‬
‫ואפילו על המאמץ לבדו‪ .‬ז‪ .‬להציב לו יעדים קרובים וריאליים‪ ,‬כדי שיצליח‪.‬‬
‫זוהי רשימה חלקית‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בתרבותנו‪ ,‬רבים רואים בבניית דימוי עצמי חיובי מטרה‬
‫ראשית בחינוך הילדים‪ .‬כדברי סוציולוג‪" :‬המוטו החדש הוא שצריך לבנות‬
‫לאדם דימוי חיובי‪ ,‬ולכן להימנע ככל האפשר מלבקר אותו"‪ .‬מהו מקורו‬
‫של ה"מוטו החדש" הזה? זוהי תרומתה והשפעתה של הפסיכולוגיה‬
‫המודרנית‪ .‬היא פיתחה את מושג ה"עצמי" ומדריכה כיצד לטפל בו‪ .‬היא‬
‫הכניסה ללקסיקון שלנו את המונחים "מימוש עצמי" ו"מודעות עצמי"‪,‬‬
‫"בטחון עצמי" ו"דימוי עצמי"‪ ,‬ולימדה שהיחס של האדם אל ה"עצמי" שלו‬
‫הוא מפתח לבריאותו הנפשית‪ .‬לכן‪ ,‬היא גם הדריכה כיצד לטפל ב"עצמי"‬
‫ולקדם אותו‪.‬‬
‫סקירה קצרה זו תיארה על קצה המזלג את מה נכתב בהרחבה בספרות‬
‫"הדרכת ההורים"‪ ,‬מבית מדרשה של הפסיכולוגיה המודרנית‪ ,‬על בניית‬
‫דימוי עצמי חיובי‪ .‬אך נשאלת השאלה‪ :‬מהי עמדת חז"ל בנושא זה? האם‬
‫גם רבותינו דגלו בבניית דימוי עצמי חיובי? האם התורה מדריכה אותנו‬
‫להעמיד את בניית הדימוי העצמי החיובי בראש מטרות החינוך? על כך‬
‫במאמר הבא‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫לפרשת שופטים‬
‫יש בית דין של שלושה‪ ,‬בית דין של עשרים‬
‫ושלושה‪ ,‬ובית הדין הגדול של שבעים ואחד‪ .‬כך‬
‫בנויה שיטת השופטים המעשית על פי התורה‪.‬‬
‫הרמב"ם בהלכות ממרים פותח בבית הדין הגדול‬
‫שבלשכת הגזית בהר הבית‪" :‬בית דין הגדול‬
‫שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה"‪ .‬די בכך‬
‫להגדיר מהו בית הדין הגדול! הוא תורה שבעל‬
‫פה! תורה שבעל פה היא "חיינו ואורך ימינו"‪,‬‬
‫פנימיות חיינו‪" ,‬חיי עולם נטע בתוכנו"‪ ,‬עניינם של‬
‫ישראל‪ ,‬חיותם של ישראל‪ .‬יש בית דין סתם אשר‬
‫שופט בין איש ובין רעהו בדיני ממונות או סידור‬
‫דברים‪ .‬אבל יש בית דין של שבעים ואחד והוא חיי‬
‫עולם הנטועים בתוכנו מראש מקדם ולדורות‪ ,‬כמו‬
‫שאמרו חז"ל‪ :‬כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש‬
‫כבר נאמר לו למשה מסיני‪ .‬יש מדרגות בבתי דין‬
‫עד המדרגה העליונה של "כי יפלא ממך דבר‬
‫למשפט"‪ .1‬אם נולד ספק פונים לבית דין שבעיר‪,‬‬
‫אם לא הוברר הדבר פונים לזה שסמוך לעיר‪ ,‬ואחר‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫כך לבית דין עוד יותר גדול שעל פתח הר הבית‪,‬‬
‫ואחר כך לבית דין שעל פתח העזרה‪ ,‬וכך עולים‬
‫למעלה למעלה עד שמגיעים ללשכת הגזית במקום‬
‫מקדשנו‪ ,‬שהוא "עיקר תורה שבעל פה"‪.‬‬
‫יש במשנה רשימה של כמה דברים שמיוחדים לבית‬
‫דין של שבעים ואחד‪" .‬אין מוציאין למלחמת הרשות‬
‫אלא על פי בית דין של שבעים ואחד"‪ ,‬ועוד כמה‬
‫עניינים‪ .‬והוא גם "עיקר תורה שבעל פה"‪ .‬הערכאה‬
‫המשפטית מתחילה בבית דין של שלושה ועולה עד‬
‫המדרגה העילאית‪ ,‬המופלאה‪ ,‬האלוהית‪ ,‬הכוללת‪,‬‬
‫עד לבית המשפט הגדול‪ ,‬המקיף והכולל‪ ,‬שהוא גם‬
‫חומרי מעשי ותחתוני‪ ,‬וגם רוחני נשמתי ועליוני‪.‬‬
‫כמו שפרשת "יתרו" היא פרשה קטנה בכמות‬
‫ונוראה באיכות‪ ,‬כך פרשתנו היא הנשמה היסודית‬
‫והעיקרית לכל סידור המלכות והמדיניות הישראלית‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬הישיבה והרבנות הן העושות את המלכות‪.‬‬
‫מתוכנו‬
‫ֵ‬
‫ככל שהאור החדש המאיר על ציון יתפשט‬
‫על כל המדינה‪ ,‬כך יותר תימשך המלכות ממקור‬
‫השראת השכינה בישראל‪ ,‬ויתגלה קידוש השם‬
‫של מלכות ישראל האמיתית‪.2‬‬
‫‪ .1‬דברים י"ז ח'‪.‬‬
‫‪ .2‬ע"פ שיחות הרצ"י אורות (חוברת) עמ' ‪ ,145-6‬דברים עמ'‬
‫‪.314 ,294‬‬
‫ה‬
‫פצת עלוני‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫הארץ‬
‫ש‬
‫של‬
‫לייח‬
‫חיי ה‬
‫הצ‬
‫צייב‬
‫בוור‬
‫רש‬
‫של‬
‫לכ‬
‫ם‬
‫מבית‬
‫כם‬
‫הדבקת‬
‫מודעות‬
‫בבת‬
‫וברי י הכנסת‬
‫כוזי‬
‫לפרטים‪ :‬ם דתיים‬
‫יו‬
‫סי בן הדור‬
‫‪8518‬‬
‫‪052-890 ishon.co.il‬‬
‫‪r‬‬
‫‪mako r‬‬
‫@‪yossib‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫נתן קוטלר‬
‫רש"י כותב על המילים "ּב ֶֹקר וְ י ַֹדע" (שם)‪" :‬והוא היה מתכוין לדחותם‬
‫שמא יחזרו בהם"‪ .‬נכון‪ ,‬אולי היום קרח ועדתו נאבקו במשה ואהרון‪ ,‬אך‬
‫אולי מחר בבוקר המציאות תשתנה‪ .‬אולי הם יתחדשו כמו שהבוקר יתחדש‬
‫ויבחרו דרך חדשה‪.‬‬
‫הבוקר‬
‫קורא לך‬
‫להתחדש‬
‫המחדש בטובו בכל יום‬
‫המציאות נראית בעינינו יציבה וסולידית‪ ,‬אך האמת היא שמבחינה רוחנית‬
‫הכל משתנה בכל יום ויום‪ .‬רבי לוי יצחק מברדיטשוב מגלה לנו‪" :‬כי הנה דע‬
‫שאנחנו מאמינים שהאל יתברך שמו ברא את עולמו יש מאין והוא המציא אותו‬
‫מחדש כל העולמות בכל יום ובכל עת‬
‫וחידש אותו‪ ,‬כן האל יתברך שמו לנצח‪ַ ,‬‬
‫ובכל שעה" (קדושת לוי קדושות לפורים קדושה שלישית)‪.‬‬
‫בכל יום יש דרך חדשה‬
‫אם בכל יום יש התחדשות‪ ,‬זה נותן לנו המון תקווה כי זה אומר שאנחנו‬
‫מסוגלים להשתנות ולהתחדש בכל יום ויום‪ .‬ה'שפת אמת' (קרח תרמ"ג) אומר‬
‫שבכל יום יש דרך חדשה‪ ,‬ולכן אנחנו יכולים להשתחרר מההרגלים ומהקיבעון‬
‫שיצרנו לעצמנו ולבחור דרך חדשה‪ .‬בפרשת קרח נאמר‪" :‬וַ יְ ַד ֵּבר ֶאל ק ַֹרח וְ ֶאל ָּכל‬
‫ֲע ָדתֹו ֵלאמֹר ּב ֶֹקר וְ י ַֹדע ה' ֶאת ֲא ֶׁשר לֹו וְ ֶאת ַה ָּקדֹוׁש וְ ִה ְק ִריב ֵא ָליו וְ ֵאת ֲא ֶׁשר ְיִב ַחר‬
‫ּבֹו ְיַק ִריב ֵא ָליו" (במדבר טז‪ ,‬ה)‪ .‬מדוע דווקא בבוקר יודע מי הנבחר?‬
‫בכל יום יש כוחות חדשים‬
‫אפשר לשאול מניין נשאב את הכוחות להתחדש ולהשתנות? ר' צדוק הכהן‬
‫מלובלין אומר לנו‪ :‬ש"אין יום אחד שוה לחברו גם בבחינת שפע הברכה‪ ,‬כי לא‬
‫ברא הקב"ה שני ימים שוים וכמו שאומרים המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬
‫בראשית" (פרי צדיק ויצא)‪ .‬בפרקי אבות (ו‪ ,‬ב) נאמר‪" :‬אמר רבי יהושע בן לוי בכל‬
‫יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה‬
‫של תורה"‪ .‬מהו טיבה של אותה בת קול? אם היא יוצאת מהר חורב בכל יום‬
‫מדוע אנחנו לא שומעים אותה? ואם איננו שומעים אותה מדוע היא יוצאת‬
‫בכל יום? יש שמיעה ויש שמיעה‪ .‬יש שמיעה חיצונית ויש שמיעה פנימית‪.‬‬
‫אותה בת‪-‬קול שיוצאת מהר חורב נשמעת עמוק עמוק בתוך הלב שלנו והיא‬
‫ההתעוררות שבכל יום ויום יש לשוב בתשובה ולהתחדש (ר' צדוק הכהן‬
‫מלובלין‪ ,‬תקנת השבין עמ' ‪.)152-153‬‬
‫רבי מנחם מנדל מקוצק שאל "מדוע המשיח לא בא אתמול והיום?" והשיב‬
‫"משום שאנו היום כפי שהיינו אתמול"‪ .‬בת קול נשמעת בכל יום‪ ,‬ובכל יום ויום יש‬
‫דרך חדשה וכוחות לשינוי‪ ,‬אך השאלה היא האם נאפשר לכוחות השינוי לפעול‬
‫עלינו‪ ,‬נשתחרר מהרגלים ישנים ונמריא לעבר עולם חדש ומאיר?‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫* הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים אקטואליים שמתקיים אי"ה בבית הכנסת‬
‫המרכזי בית הכרם (רח' בית הכרם ‪ 17‬לרדת קומה) בימי ג' בשעה ‪.20:30‬‬
‫המשך המאמר "גיור לפי מרן הרב קוק" של הרב אבינר מעמוד ‪> 8‬‬
‫תבנה ותיכונן‪ ,‬שיחקרו אחריו יפה בבי דינא רבא‪ ,‬באופן שלא יהיה שום משא פנים‬
‫בדבר לקבל כל אחד‪ ,‬אלה שנהיה בטוחים בהם שמתגיירים לשם שמים ושישמרו‬
‫לעשות את כל דברי התורה‪ ,‬אחר שיתחייבו בה בעברם בברית השי“ת ע“י הגירות‬
‫ויכנסו באמת תחת כנפי השכינה‪ .‬ותחזקנה ידי כת“ר‪ ,‬ויישר חיליה‪ ,‬על אשר יעמוד על‬
‫משמרת הקודש‪ ,‬להמנע מכל תקלה המהרסת ועוקרת קדושת ישראל ותורת" (שם)‪.‬‬
‫כלל אחד עשר‪ :‬המתגייר בלי קבלת מצוות‪ ,‬יש להחמיר לחייב גט‬
‫כראוי אז אין כאן גירות כלל"?‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬תלוי לאיזה עניין‪ .‬אם זה דיעבד כדי להתיר אשה בלי גט‪ ,‬הוא סובר שהגיור‬
‫ספק‪ ,‬בסי' קנג‪ .‬אך אם זה בעניין גיור לכתחילה‪ ,‬אז אם אין קבלת מצוות‪ ,‬לא יהיה‬
‫כאן גיור כלל‪ ,‬בסי' קנד‪ .‬אגב‪ ,‬זו דעת רוב הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫כלל שנים עשר‪ :‬גיור קטן‪ ,‬אם אין הוריו מוסרים אותו לבית‪-‬דין על דעת‬
‫שישמור מצוות‪ ,‬אין כאן קבלת מצוות‬
‫ש‪ :‬מה סבר מרן הרב קוק לגבי גיור קטן שהוריו נשארים גויים‪ ,‬או שהורה אחד גוי‬
‫והשני חילוני?‬
‫ת‪ :‬צריך ששני ההורים ירצו שיקיים מצוות ויחנכו אותו לכך‪ .‬אבל אם שניהם גויים‪,‬‬
‫או אחד מהם "מסתמא יש לומר דחזקה היא‪ ,‬דכיון שהיא בגיותה‪ ...‬ודאי לא תרצה‬
‫גם כן להכניס את בנה בקדושה"‪ .‬הגיור חל "רק אם הוא באופן כזה‪ ,‬שאנו יודעים‬
‫שבגדלותו יקיים את המצוות‪ ,‬דבאמת הלא קבלת המצוות היא עיקר של הגירות‪,‬‬
‫שהרי היא מעכבת"‪" ,‬ודאי צריך על כל פנים שאביו או אמו‪ ,‬או שניהם יחד‪ ,‬ימסרו‬
‫אותו על דעת קבלת המצות"‪" ,‬אבל בענין שהדבר מתברר‪ ,‬שאין דעתם כלל‬
‫לקיים ולהזהר מאיסורי תורה‪ ...‬כיון שחסרה קבלת המצות אין זו גירות כלל"‬
‫(שם סי' קמז)‪.‬‬
‫ש‪ :‬לאור הנאמר לעיל שזו לא גירות גמורה‪ ,‬אך יתכן שהגירות כן חלה‪ ,‬לכן לא בטוח‬
‫שהוא גוי‪ ,‬ואם למשל התחתן‪ ,‬אז אם רוצים להתגרש‪ ,‬צריך גט?‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬יש להחמיר בשני הכיוונים‪" .‬חלילה להקל בהן‪ ,‬ולהחשיבן לגיוריות שנכנסו‬
‫בכלל ישראל‪ ,‬פשוט דהיינו להחמיר‪ ,‬ומכל מקום לא נדון בהן להקל להוציאן מתחת‬
‫בעליהן בלא גט וכיו“ב‪ ,‬עד שיבורר ענין כל אחת מהן בפרט" (שם)‪ .‬ואכן היה מקרה‬
‫שגר שקידש אשה והותיר אותה עגונה‪ .‬רבני מצרים ביקשו להתיר אותה בנימוק‬
‫שבעלה התגייר בלי קבלת מצוות בלבו רק בפיו‪ .‬מרן הרב פסק שכיון שבפיו קיבל‪,‬‬
‫אי אפשר לבטל את הגירות לגמרי‪ ,‬ואפילו יבוא אליהו ויגיד שבלבו חשב אחרת‬
‫מאשר בפיו‪ ,‬בענין זה אנו אומרים שדברים שבלב אינם דברים‪ .‬וגם אבותינו קיבלו‬
‫מצות בפיהם‪ ,‬ואמרו נעשה ונשמע‪ ,‬על אף שבליבם היתה גם עבודה זרה‪ ,‬וכשעברו‬
‫ים סוף היה פסל מיכה איתם‪ ,‬בכל זאת הגיור הוא גיור (דעת כהן סי' קנג)‪.‬‬
‫ש‪ :‬אכן לכאורה יש סתירה‪ ,‬כי בסי' קנג מרן הרב קובע שאין להחליט שהגיור בטל "על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל‬
‫למפרע‪ .‬ובסי' קנד הוא כותב‪" :‬כל שלא מקיימים מצוות וגם המחשבה היתה שלא ועל פליטת בית סופריהם ועל גרי הצדק"‬
‫מכון מ‡יר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫הכינוס הארצי השישה‪-‬עשר של מכון מאיר‬
‫יתקיים ביום ראשון‪ ,‬ז' תשרי התשע"ו בבניני האומה ירושלים‬
‫במעמד הראשון לציון הרב הראשי לירושלים שלמה משה עמאר שליט"א‬
‫בהשתתפות‪ :‬הרב דב ביגון‪ ,‬הרב שלמה אבינר‪ ,‬הרב אלישע וישליצקי‪ ,‬הרב יהושע שפירא‪ ,‬הרב שמואל אליהו‪,‬‬
‫הרב אליעזר קשתיאל ורבני המכון‪* .‬רשימת רבנים ראשונית‬
‫מופע מוזיקלי‪ :‬ישי ריבו‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫הרב חגי לונדין‬
‫הנחלת הרב קוק לדור החדש‬
‫השבוע ציינו שמונים שנה מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול‪,‬‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל‪ .‬למרות שעל פני השטח נדמה‬
‫כי ישנן כיום משנות רוחניות 'פופולאריות' יותר; מבט מעמיק‬
‫יותר מבחין כי מתחת לפני השטח – החברה הישראלית מחפשת‬
‫בסופו של דבר כיוון רוחני מורכב‪ ,‬שיאחד בין חומר לרוח ובין‬
‫פרט לכלל‪ .‬את הכיוון הזה רק משנתו של הראי"ה קוק תוכל‬
‫לספק במלואו‪.‬‬
‫המואצת של מוסדות חינוך המיישמים את רעיונותיו בהצלחות‬
‫מרשימות‪ .‬בתי המדרש של הרב קוק‪ ,‬שהינם אגב הגדולים ביותר‬
‫בתוך עולם הישיבות הדתי‪-‬לאומי (גם אם לא תמיד המתוקשרים‬
‫ביותר)‪' ,‬מנפיקים' לחברה הישראלית אלפי בוגרים המשתלבים‬
‫בכל תחומי העשייה‪ :‬צבא‪ ,‬התיישבות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬גרעינים תורניים‬
‫וכמובן חינוך‪ .‬גם המחסום הקשה ביותר בהגותו של הרב קוק –‬
‫הדגש על העיסוק בכלל ופחות בפרט – הולך ונפרץ; ככל שעובר‬
‫הזמן הולכים ומתרבים גופים וכן ר"מים‪ ,‬המפתחים סגנון למדני‬
‫ודרשני המאיר את נפש הפרט מתוך קישור אל הלאומיות (תחום‬
‫המצוי בהיקף רחב הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב בכתביו של‬
‫הרב; בעיקר אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות)‪.‬‬
‫אלו אלה המגדירים עצמם כתלמידיו – בהבנה גולמית ומעורפלת;‬
‫דבר שגרם להגותו העיונית של הרב קוק להיתחם למעגלים‬
‫מצומצמים בלבד‪.‬‬
‫ניתן להסתכן בניבוי שעוד כעשרים שנה‪ ,‬כאשר נציין מאה‬
‫שנה לפטירתו של הרב קוק ‪ -‬פני החברה הישראלית יהיו קרובים‬
‫לאין ערוך יותר לחזונו הגדול‪ .‬במהרה בימינו‪.‬‬
‫ניתן לסמן ארבעה שלבים בהתפתחותה של הנחלת משנת הרב‬
‫קוק לכלל הציבור‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬עצם העלאת הרעיונות על הכתב על ידי הרב קוק‬
‫לפני כמאה שנה‪ .‬אף שרבים בדורו של הרב קוק הכירו והוקירו‬
‫כעת אנו עומדים בפתחו של השלב הרביעי‪ :‬הפצת משנתו של‬
‫את דמותו כרב הראשי וכמגשר בין‬
‫הרב קוק למעגלים רחבים בקרב כלל‬
‫היישוב הישן לחדש‪ ,‬הרי שהגותו‬
‫הציבור הישראלי‪ .‬כיום קיימים לא‬
‫ידועה הייתה למתי‪-‬מעט‪ .‬הגורם לכך משנתו של הראי"ה קוק זצ"ל הולכת‬
‫מעט גופים‪ :‬בית הרב‪ ,‬ראש יהודי‪ ,‬מכון‬
‫היה כפול‪ :‬הן מצד הרעיונות‪ ,‬שהיו ותופסת מקום בקרב הציבור הישראלי‬
‫מאיר‪ ,‬מעייני הישועה ועוד – ההולכים‬
‫חדשניים ומהפכניים בשעתם‪ ,‬והן‬
‫הצמא לדברים גדולים שאינם‬
‫וכובשים לאט ובבטחה חלקים נרחבים‬
‫המודפסים‬
‫מהסיבה הפשוטה שכתביו‬
‫מצמצמים אותו אלא פותחים מרחבים הן בציבור החילוני והן בציבור‬
‫היו מועטים וחסרי נגישות לרוב‬
‫החרדי‪ .‬לא ניכנס כאן לסטטיסטיקות‬
‫לרוחו הגואה‪ ,‬כיוון שהיא כוללת הכל‬
‫הציבור‪.‬‬
‫של כניסות לאתרי אינטרנט והפצת‬
‫בתוכה – בחומר וברוח‪ ,‬בפרט ובכלל‪,‬‬
‫עלונים אבל מדובר בזרם ההולך‬
‫השלב השני הוא המהפכה שחולל ונותנת מענה לכל השאלות המורכבות‬
‫בנו‪ ,‬הרב צבי יהודה‪ ,‬לפני כארבעים‬
‫וגובר של מאות אלפי ישראליים‬
‫המתעוררות בדורנו‬
‫שנה‪ .‬הרב צבי יהודה מחד גיסא – ערך‬
‫המתעניינים ביהדות אשר איננה‬
‫את כתביו הבסיסיים של הרב והוציא‬
‫מתנכרת לחיים ולמדינה אלא מתווה‬
‫אותם לאור; ומאידך גיסא – הצליח להפיץ ולהנחיל את עקרונות דרך שבה כל כוחות החיים יוארו מתוך קדושה‪ .‬אחד מהמפעלים‬
‫משנת הרב בקרב אלפי תלמידים‪ .‬תלמידיו של הרב צבי יהודה הללו‪ ,‬הוא סדרת ספרים שתצא השנה בע"ה לאור בשם 'הראי"ה‬
‫הקימו אימפריות חינוכיות והתיישבותיות ועיצבו מבחינות רבות קוק המבואר' ששמה לעצמה מטרה להנגיש את משנת הרב קוק‬
‫את פניה של החברה הדתית‪-‬לאומית (והמדינה כולה) עד היום‪.‬‬
‫לציבור הישראלי‪ .‬הסדרה הינה ביאור בהיר ושיטתי על כתבי‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬על אף שהרעיונות הכלליים של הרב קוק החלו הרב קוק בסגנון 'משניות קהתי'‪ ,‬שיוצאת לאור בהוצאת 'ישיבת‬
‫להישמע בציבור‪ ,‬הכתבים עצמם נותרו אצל רבים – וביניהם גם ההסדר שדרות' ובהפצה של 'דברי שיר' ו'ידיעות ספרים'‪.‬‬
‫השלב השלישי הוא השלב שאנו מצויים כיום בעיצומו‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה בבתי המדרש של הרב‬
‫קוק‪ .‬רעיונותיו המופשטים הולכים ומיתרגמים לשפה עכשווית‬
‫הן באמצעות ספרי‪-‬ביאור המתרבים והולכים‪ ,‬והן בהתפתחותם‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫בימים אלו יוצאת לאור הסדרה 'הראי"ה קוק המבואר'‬
‫שהינה ביאור שיטתי לכתבי הרב קוק בידי הרב חגי לונדין‪,‬‬
‫בהוצאת 'ידיעות ספרים' ו'דברי שיר'‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫ההתעוררות‬
‫לבניית ביהמ"ק השני בחודש אלול‬
‫בספר חגי מתואר תהליך מיוחד של קרבת ה' אל ישראל‪ ,‬ושל תשובת ישראל אל ה' בחודש אלול‪ ,‬אשר הביאו לבניין‬
‫בית המקדש השני באומץ לב עצום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 3338‬לבריאת העולם נחרב בית‬
‫המקדש הראשון וישראל גלו מארצם‪ .‬המהלך‬
‫העצום של בניית עם ישראל בארצו‪ ,‬אשר החל‬
‫ביציאת מצרים והמשיך בתהליכי בניית הארץ‬
‫והמקדש‪ ,‬פסק‪.‬‬
‫ארבע עשרה שנה מאוחר יותר פסקה‬
‫הנבואה מישראל עם נבואתו האחרונה של‬
‫יחזקאל (יחזקאל מ‪ ,‬א) ‪ .‬חושך הגלות העמיק‬
‫כאשר נסתמה אוזנם של ישראל מלשמוע‬
‫את דבר ה' אשר ליווה אותם מאז בחירת ה'‬
‫באברהם אבינו‪.‬‬
‫מאז והלאה התנהלו ישראל בגלות‬
‫כעיוורים בחושך‪ .‬גם כשחלה פקידת כורש‬
‫(בשנת ‪ 3390‬לבריאה‪ 38 ,‬שנה לאחר הפסקת‬
‫הנבואה) ומקצת מעם ישראל שב לארצו‪ ,‬לא‬
‫חזרה הנבואה ולא היה לישראל מי שיודיע‬
‫את אשר ציווה ה'‪ .‬רוב העם נשאר בגלות‪,‬‬
‫וגם העולים נכנעו אל תכתיביה של אימפריית‬
‫פרס אשר מנעה את בניין בית המקדש כבר‬
‫בתחילתו (עזרא ד‪ ,‬כג‪-‬כד)‪.‬‬
‫בא' באלול שנת ‪ 3048‬לבריאת העולם‬
‫חזרה הנבואה לעם ישראל! בתום תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬לאחר שנסיון בניית הבית השני נכשל‪,‬‬
‫בית המקדש עמד בשממונו ושבי הגולה‬
‫עמדו בשפלותם‪ ,‬דיבר ה' עם חגי הנביא (חגי‬
‫א‪ ,‬א‪-‬ד) וציווה על ישראל להתעלם מגזרת‬
‫"ּב ְׁשנַ ת‬
‫המלכות ולהתחיל לבנות את המקדש‪ִ :‬‬
‫[ּביֹום ֶא ָחד‬
‫ְׁש ַּתיִ ם ְל ָד ְריָ וֶ ׁש ַה ֶּמ ֶלְך ַּבח ֶֹדׁש ַה ִּשׁ ִּשׁ י ְ‬
‫ַלח ֶֹדׁש ָהיָ ה ְד ַבר ה' ְּביַ ד ַחּגַ י ַהּנָ ִביא ֶאל זְ רֻ ָּב ֶבל‬
‫הֹוׁש ַע ֶּבן‬
‫הּודה וְ ֶאל יְ ֻ‬
‫יאל ַּפ ַחת יְ ָ‬
‫ֶּבן ְׁש ַא ְל ִּת ֵ‬
‫מר‪ּ .‬כֹה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות‬
‫הֹוצ ָדק ַהּכ ֵֹהן ַהּגָ דֹול ֵלא ֹ‬
‫יְ ָ‬
‫ֵלאמֹר ָה ָעם ַהּזֶ ה ָא ְמרּו ֹלא ֶעת ּבֹא ֶעת ֵּבית ה'‬
‫מר‪.‬‬
‫ְל ִה ָּבנֹות‪ .‬וַ יְ ִהי ְּד ַבר ה' ְּביַ ד ַחּגַ י ַהּנָ ִביא ֵלא ֹ‬
‫ַה ֵעת ָל ֶכם ַא ֶּתם ָל ֶׁש ֶבת ְּב ָב ֵּת ֶיכם ְספּונִ ים וְ ַה ַּביִ ת‬
‫ַהּזֶ ה ָח ֵרב‪ ."...‬הקב"ה מבליט מאד את הפער‬
‫בין חשבונותיו וסברותיו של עם ישראל‪ ,‬אשר‬
‫הסיקו מן האיסור המלכותי כי עדיין לא הגיעה‬
‫עת הגאולה‪ ,‬ובין ציווי ה' אשר מודיע ומצווה‪:‬‬
‫הגיע הזמן!‬
‫עם ישראל אשר צווה למרוד בפקודת‬
‫המלך שמע את הדברים‪ ,‬קיבל אותם‪ ,‬ולאורך‬
‫רוב חודש אלול הוא עיכל את בשורת חזרת‬
‫דבר ה' ויירא אותו‪" - ,‬וַ ּיִ ְׁש ַמע זְ רֻ ָּב ֶבל ֶּבן‬
‫הֹוצ ָדק ַהּכ ֵֹהן ַהּגָ דֹול וְ כֹל‬
‫יהֹוׁש ַע ֶּבן יְ ָ‬
‫ֻ‬
‫יאל וִ‬
‫ַׁש ְל ִּת ֵ‬
‫יהם וְ ַעל ִּד ְב ֵרי ַחּגַ י‬
‫ֹלה ֶ‬
‫ְׁש ֵא ִרית ָה ָעם ְּבקֹול ה' ֱא ֵ‬
‫יהם וַ ּיִ ְיראּו ָה ָעם ִמ ְּפנֵ י‬
‫ֹלה ֶ‬
‫ַהּנָ ִביא ַּכ ֲא ֶׁשר ְׁש ָלחֹו ה' ֱא ֵ‬
‫ה'"‪ .‬אך טרם מלאם ליבם של ישראל לבצע את‬
‫ציווי ה' מפחד המלכות (מצודת דוד שם‪ ,‬יג)‪ .‬על‬
‫כן שב ה' ודיבר עם חגי ביום כ"ד באלול והודיע‬
‫ֹאמר‬
‫להם את קרבתו אליהם בארבע מילים‪" :‬וַ ּי ֶ‬
‫ַחּגַ י ַמ ְל ַאְך ה' ְּב ַמ ְל ֲאכּות ה' ָל ָעם ֵלאמֹר ֲאנִ י ִא ְּת ֶכם‬
‫נְ אֻ ם ה'" (יג)‪ .‬זהו ביטוי מיוחד של קרבת ה' אל‬
‫ישראל בחודש אלול‪ ,‬אך הקב"ה לא הסתפק בכך‪,‬‬
‫והעיר את רגשות הקרבה של ישראל אליו ‪" -‬וַ ּיָ ַער‬
‫הּודה וְ ֶאת‬
‫יאל ַּפ ַחת יְ ָ‬
‫רּוח זְ רֻ ָּב ֶבל ֶּבן ַׁש ְל ִּת ֵ‬
‫ה' ֶאת ַ‬
‫רּוח ּכֹל‬
‫הֹוצ ָדק ַהּכ ֵֹהן ַהּגָ דֹול וְ ֶאת ַ‬
‫הֹוׁש ַע ֶּבן יְ ָ‬
‫רּוח יְ ֻ‬
‫ַ‬
‫ְׁש ֵא ִרית ָה ָעם ‪ ."...‬אז שמעו העם והחלו להתעסק‬
‫בבניית בית המקדש‪ ,‬כפי שנאמר מיד בהמשך‬
‫אכה ְּב ֵבית ה' ְצ ָבאֹות‬
‫(יד‪-‬טו)‪" :‬וַ ּיָ בֹאּו וַ ּיַ ֲעׂשּו ְמ ָל ָ‬
‫יהם‪ְּ .‬ביֹום ֶע ְׂש ִרים וְ ַא ְר ָּב ָעה ַלח ֶֹדׁש ַּב ִּשׁ ִּשׁ י‬
‫ֹלה ֶ‬
‫ֱא ֵ‬
‫ִּב ְׁשנַ ת ְׁש ַּתיִ ם ְל ָד ְריָ וֶ ׁש ַה ֶּמ ֶלְך"‪.‬‬
‫בחודש אלול התרחש אפוא תהליך של תשובה‬
‫אל ה' ואל המקדש‪ ,‬אשר ראשיתו בחזרת מעלת‬
‫הנבואה לעם ישראל‪ ,‬ואחריתו בבנייה המוצלחת‬
‫של בית המקדש השני‪.‬‬
‫ה‬
‫לשנה חדרשלילדים‬
‫וץ מאי‬
‫עם ער‬
‫מצטרפים למשפחה‬
‫עושים מנוי שנתי לערוץ מאיר לילדים‬
‫מבצע למצטרפים חדשים‬
‫מצטרפים לערוץ מאיר‬
‫ויכולים לזכות בטיסה בשמי הארץ‪,‬‬
‫כדורגל‪ ,‬ספלים חולצות ועוד‪...‬‬
‫הרשמו עכשיו!‬
‫המ‬
‫למצ בצע‬
‫ט‬
‫חדשיםרפים‬
‫ראש ה עד‬
‫שנה!‬
‫התקשרו ‪*2331‬‬
‫או הכנסו לאתר ‪www.meirkids.co.il‬‬
‫* למצטרפים חדשים בלבד‪ ,‬הזוכים ייבחרו מבין המצטרפים עד ראש השנה תשע"ו )א תשרי ‪,(10.9.15 -‬‬
‫עבור רכישת מנוי ‪ 26‬שקלים לחודש‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫ערוץ מאיר לילדים ‪ -‬חפשו אותנו בפייסבוק‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫שיר‬
‫אסתר אברהמי‬
‫ויתור ופשרה בנישואין‬
‫(א)‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כפי שכתבת במאמר הקודם‪ ,‬חשוב לי לא להגיע למשבר‪.‬‬
‫לכן אני מוצא את עצמי מוותר ומתפשר‪ ,‬רק שיהיה שקט‪.‬‬
‫אני מרגיש שזה כמו לשתות מים מלוחים‪ .‬כמה שאני מוותר‬
‫לא מספיק‪ .‬נאמר לי‪ ,‬שלוותר בזוגיות‪ ,‬זו תכונה טובה‪,‬‬
‫שמאפשרת שלום בית‪ .‬אצלי זה לא עובד‪ .‬מה לעשות?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫רבים מאד רואים בוויתור תכונה טובה ומגלים שהנישואין שלהם תלויים‬
‫על בלימה‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬אם אכן הוויתור הוא חיובי וחיוני בזוגיות‪ ,‬כיצד‬
‫אנשים רבים שמוותרים‪ ,‬עצובים וחנוקים??‬
‫אני נפגשת עם זוגות‪ ,‬ש‪ :‬הוא הקריב את עצמו על מזבח הזוגיות ואינו מבין‬
‫למה היא לא מרוצה ועוד יש לה טענות כלפיו‪ .‬או‪ :‬היא קיבלה הדרכה לוותר‪,‬‬
‫כדי לרצות אותו כדי שיהיה טוב לשניהם‪ .‬משום מה‪ ,‬תמיד יש לו דרישות והיא‬
‫תמיד לא בסדר‪ ,‬שאינה עומדת בדרישותיו והזוגיות מלאה כעסים וצער‪.‬‬
‫בנישואין‪ ,‬נפגשים שני אנשים שונים ומנוגדים‪ ,‬שיצרו יעדים משותפים‬
‫המאחדים אותם‪ .‬קיימים כוחות משיכה מנוגדים‪ :‬הרצון להתאחד והרצון‬
‫למילוי אישי עצמי‪ .‬במילים אחרות‪ :‬הרצון להשתייכות והרצון לנפרדות‪ .‬שתי‬
‫מגמות בסיסיות סותרות‪ ,‬המשמשות באדם בעת ובעונה אחת‪ .‬מה יאפשר‬
‫איזון ביניהם?‬
‫את זאת נברר‪ ,‬לאחר שנבדוק בקצרה את המושגים‪ :‬ויתור ופשרה‪.‬‬
‫מהו ויתור?‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות ‪[email protected]‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫ֱא ֶמת ָאנּו ְמ ַב ְּק ִׁשים‬
‫ֶׁש ָּכל ּכֻ ָּלּה ‪ -‬ק ֶֹדׁש ָק ָד ִׁשים‬
‫תֹוכ ֵכי ֶא ֶרץ נִ ְכ ֵסית ָּב ֲאנָ ִׁשים‬
‫בּועה ְּב ְ‬
‫וְ זֹו ‪ְ -‬ט ָ‬
‫ּתּולים ְּוב ַמ ֲע ַק ִּשׁ ים‬
‫ֲחבּויָ ה ְּב ִפ ִ‬
‫ּבּוׁשים‬
‫ֲעטּויָ ה ְּב ַת ְחּפֹוׂשֹות ְּוב ִמינֵ י ַמ ְל ִ‬
‫ֱא ֶמת ִמ ְס ַּת ֶּת ֶרת‪ְּ ,‬כ ִאּלּו נֶ ֱע ֶד ֶרת‬
‫ּופ ַעם ָׂשם ִמזְ ַּד ֶּק ֶרת‬
‫ַּפ ַעם ּפֹה ַ‬
‫חֹותם ַה ֶּמ ֶלְך ֶׁשּבֹו ִמ ְתּגַ ֶּד ֶרת‬
‫ַ‬
‫ּתֹוכ ַחת ֵמ ַא ֲה ָבה ְמ ֻס ֶּת ֶרת!‬
‫ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ַ‬
‫ֵּכן‪ְ .‬צ ִחיַ ת ָצ ָמא ִהיא‪ְ ,‬מ ַב ֶּק ֶׁשת ַמיִ ם‬
‫יחּוה ֵמ ֶא ֶרץ ַעד ָׁש ַמיִ ם‬
‫ֶׁשּיַ ְצ ִמ ָ‬
‫דֹוׁשים ַאנְ ֵׁשי ֱאמּונָ ה‬
‫ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ּגַ ּנָ נִ ים ְק ִ‬
‫ּומ ֵל ֵאי ֲה ָבנָ ה ‪-‬‬
‫חּוׁשים‪ְּ ,‬ד ֵב ִקים ָּבּה ְ‬
‫נְ ִ‬
‫תּוקים‬
‫קֹותּה ֶא ָּלא ְּב ַמיִ ם ְמ ִ‬
‫ֶׁש ֵאין ְל ַה ְׁש ָ‬
‫ֵמי ַהּשָׁ לֹום‬
‫יקים‬
‫ַה ְּמ ַח ְל ֲח ִלים ְּב ָכל ַהּנְ ִק ִ‬
‫ּצּוקים‬
‫רֹומי ַה ִ‬
‫ּומ ַט ְּפ ִסים ַעד ִל ְמ ֵ‬
‫ְ‬
‫ְּוכ ֶׁש ְּבזַ ְר ֵעי ָה ֱא ֶמת נִ ְד ָּב ִקים‬
‫נֹוב ִטים ְּכ ֶא ָחד‬
‫ְר ֵאה זֶ ה ֶּפ ֶלא ‪ֵ -‬הם ְ‬
‫בּוקים‬
‫ ֲח ִ‬‫וְ זֹו ַה ֲחבּויָ ה‬
‫נִ גְ ֶא ֶלת ִמ ִּשׁ ְביָ ה‬
‫יפה‬
‫אורות‬
‫במדבר‬
‫מדרשה תורנית לבנות‬
‫בע"ה שנה הבאה תפתח‬
‫מדרשת שילוב לבנות שרות לאומי וסטודנטיות בבאר שבע‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪ :‬הרב יוסף ‪ 050 - 6794269‬ליבנת ‪054 - 2434068‬‬
‫למד כתיבת סת"ם בביתך!‬
‫מסלול לימוד אישי‬
‫מבית "מכון מלאכת שמים"‬
‫לפרטים מלאים‪:‬‬
‫אליעזר‪058-7803361 :‬‬
‫או באתר‪soferstam.org :‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫פרסום דיוק‬
‫• ויתור על עצמי ‪ -‬נתינה לשני‪ ,‬ללא רצון אמיתי‪ .‬הרוצה להרגיש שייכות‪,‬‬
‫מוותר על עצמו ונכנע לרצון האחר‪ .‬אינו מביא את אישיותו‪ ,‬את הנפרדות‬
‫שלו‪ .‬התוצאה‪ :‬מרגיש חסר ותחושת קרבן‪ .‬המילים המסומנות‪ ,‬יוצרות‬
‫תחושת כישלון אישי‪ .‬חסרה מוטיבציה ליוזמה אישית בבניית זוגיות שמחה‪.‬‬
‫ייתכן שבן הזוג יודה על ההקרבה‪ .‬אך ברבות הזמן‪ ,‬ירגיש שבן הזוג חסר‬
‫אישיות ולא רלוונטי‪ ,‬כי הפך להיות כלי לרצונו‪ .‬באופן כזה‪ ,‬לשניהם יש‬
‫הרגשה שלילית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא יוותר‪ ,‬ירגיש אנוכי‪ ,‬שדואג רק לעצמו‬
‫וגם כך לא יהיה טוב לשניהם‪.‬‬
‫• בוויתור יש התחשבנות‪ ,‬כי אין שוויון ביניהם‪ .‬אם אין תמורה‪ ,‬נוצר כעס‬
‫או דיכאון‪ ,‬שהוא כעס מופנם‪.‬‬
‫• תלות בשני ‪ -‬אושר היחיד‪ ,‬הוא תוצאת התנהגות השני‪ .‬הערך האישי תלוי‬
‫במעשי הזולת‪ .‬כדי להרגיש בעל ערך ומשמעות‪ ,‬אדם נותן במו ידיו כוח לשני‪,‬‬
‫להעלות או להוריד את ערכו ואושרו‪ .‬לדוגמא‪" :‬אם הוא לא עוזר‪ ,‬אני חסרת‬
‫אונים"‪" .‬אם היא לא משתפת‪ ,‬אני חסר משמעות"‪.‬‬
‫• תחושת ניצול ‪ -‬שאיבת כוחות פנימיים בגלל האחר‪ ,‬בד"כ ע"י מניפולציות‪,‬‬
‫מבלי יכולת מילוי עצמי‪.‬‬
‫• יצירת כלא עצמי ‪ -‬אדם יוצר בעצמו את הבעיה‪ .‬נותן מעצמו מעל ומעבר‬
‫ליכולותיו‪ ,‬גם מבלי שהתבקש‪ .‬אח"כ מרגיש שמגיע לו לדרוש את מילוי‬
‫רצונותיו‪ ,‬או שאפשרויותיו להנאה חסומות‪.‬‬
‫בדורות קודמים‪ ,‬ויתור ופשרה בנישואין היו נורמה מקובלת ומבורכת‪ .‬כיום‬
‫בנישואין של שוויון‪ ,‬המוותר נמצא בהיררכיה נמוכה ומרגיש נחות (אני מציגה‬
‫עובדה ולא דעה‪).‬‬
‫ויתור שבא ממקום של שלמות ויושרה פנימית‪ ,‬אינו נחשב לוויתור "רק‬
‫שיהיה שקט"‪ .‬אלא לנתינה מתוך הבנה וקבלת צרכי בן הזוג‪ .‬זוהי נתינת אמת‬
‫שלא על מנת לקבל‪ .‬הדבק בה‪ ,‬דבק במידותיו של הקב"ה‪.‬‬
‫בשבוע הבא‪ ,‬נלמד מהי פשרה ונגלה‪ ,‬מה יאפשר לבני זוג לחיות בהרמוניה‬
‫של השתייכות ונפרדות‪ ,‬בין ה"ביחד" לבין ה"לחוד"‪.‬‬
‫ָה ֱא ֶמת וְ ַהּשָׁ לֹום ֱא ָהבּו‬
‫לשולחן השבת‬
‫עלה למעלה עלה‬
‫שלום ילדים!‬
‫בג' באלול השבוע חל יום פטירתו של הרב אברהם‬
‫יצחק הכהן קוק זצ"ל‪.‬‬
‫הרב קוק עלה מלטביה בשנת תרס"ד ‪ ,1904‬והיה לרב‬
‫הראשי של העיר יפו וארץ ישראל‪ .‬הרב קוק הוא אחת‬
‫הדמויות המשמעותיות ביותר בעולם היהודי בדורות‬
‫האחרונים‪ .‬קדושתו ואישיותו המאירה היו לשם דבר וכל‬
‫מי שנפגש עמו הרגיש כי אדם מאיר ומיוחד עומד לפניו‪.‬‬
‫הרב קוק חי בתקופה שבה עם ישראל חזר לארצו‬
‫לאחר גלות של ‪ 2000‬שנה‪ .‬הרב ראה בשיבה לארץ‬
‫ישראל ובציונות "אתחלתא דגאולה" ‪ -‬תחילת הגאולה‪.‬‬
‫לרב קוק תלמידים רבים גם בימינו‪ .‬גם מכון מאיר מלמד‬
‫ומגדל דור של תלמידים לפי תורתו של הרב קוק‪.‬‬
‫הרב קוק באחד ממאמריו המפורסמים כתב את המילים‬
‫המקסימות האלה‪:‬‬
‫"עלה‬
‫למעלה‬
‫עלה‪,‬‬
‫כי כח עז לך‪.‬‬
‫יש לך כנפי רוח‪,‬‬
‫כנפי נשרים אבירים‪.‬‬
‫אל תכחש בם‬
‫פן יכחשו לך‬
‫דרוש אותם ‪-‬‬
‫וימצאו לך מיד"‬
‫לכל הילדים היקרים שכבר חזרו ללימודים ולאלה‬
‫שיחזרו השבוע‪ ,‬אנחנו בערוץ מאיר מאחלים לכם‬
‫שתמשיכו להתקדם ולשאוף למעלה‪.‬‬
‫תמשיכו להיות שמחים וטובים‪ .‬שתמצאו בכם כוחות עוד‬
‫ועוד לצמוח ולגדול‪ ,‬גם בשנת הלימודים הבאה!‬
‫שלכם באהבה‪,‬‬
‫מולדת‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫האביר במסכה השחורה‬
‫פרק ל"א‬
‫בפרק הקודם‪ :‬יוני והמורה נפגשים‬
‫עם טל והאביר‪ .‬הם יוצאים יחד‬
‫מהיער בתקווה שהצליחו להתחמק‬
‫מהצלבנים‪ ,‬אך מסתבר שהסכנה‬
‫עדיין לא חלפה…‬
‫הסתכלנו לכיוון שהמורה הצביע‬
‫עליו‪ ,‬וראינו שורה של לפידים‬
‫מתקדמים לעבר קצה היער‪.‬‬
‫אוף! נמאס לי כבר מהצלבנים‬
‫המעצבנים האלה! "תשכבו על‬
‫האדמה מאחורי הסלע הזה‪,‬‬
‫ותהיו לגמרי בשקט" אמר המורה‬
‫בדחיפות‪" .‬הסיכוי היחיד שלנו‬
‫לברוח מהם בשטח החשוף הזה‬
‫זה להסתתר הכי טוב שאפשר‪".‬‬
‫נשכבתי כמו שהוא אמר‪ ,‬וכך גם יוני‬
‫והאביר‪ .‬שמעתי רעשים של מישהו‬
‫מתעסק עם רוכסן‪ ,‬ולפתע נחת‬
‫עלינו משהו ‪" .‬מה זה?!" נבהלתי‪ ,‬אך‬
‫יוני השתיק אותי‪ .‬המשהו הרגיש‬
‫כמו בד גדול‪" .‬נראה לי שהוא זרק‬
‫עלינו רשת הסוואה…" לחש יוני‪.‬‬
‫תהיתי לעצמי מאיפה המורה‬
‫הגריל רשת הסוואה‪ ,‬אבל אז‬
‫שמעתי צעדים מתרחקים‪ ,‬ושמתי‬
‫לב שהמורה לא נמצא איתנו‪.‬‬
‫לאן הוא הלך? חלפו כמה רגעים‪,‬‬
‫וממרחק נשמעו לפתע פיצוצים‪.‬‬
‫בום!!! בום!!!! אנשים התחילו‬
‫לצעוק ולרוץ‪ ,‬אבל היה נדמה לי‬
‫רּוח ד'‬
‫ַ‬
‫אשוֹנָ ה ׁ ֶש ִּלי‪ָ .‬צ ְל ָחה‬
‫ילה ָה ִר ׁ‬
‫ַע ְכ ׁ ָשו ֲא ַב ֵּצ ַע ֶאת ָה ֲע ִל ָ‬
‫ישית (‪ְּ ,)1‬כלו ַֹמר רוּ ַח ְּגבוּ ָרה ִמ ִּל ְפנֵ י ד'(‪.)2‬‬
‫ָע ַלי רוּ ַח ד' ַּב ַּפ ַעם ַה ׁ ְּש ִל ׁ ִ‬
‫יהם‪,‬‬
‫יתי ׁ ְשלו ׁ ִֹשים ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים‪ָ ,‬ל ַק ְח ִּתי ֶאת ִּבגְ ֵד ֶ‬
‫יָ ַר ְד ִּתי ְל ַא ׁ ְש ְקלוֹן‪ִ ,‬ה ִּכ ִ‬
‫וְ נָ ַת ִּתי או ָֹתם ְל ֵא ּלוּ ׁ ֶש ִּג ּלוּ ֶאת ִּפ ְתרוֹן ַה ִח ָ‬
‫ידה(‪ .)3‬וַ ַּדאי ִּת ׁ ְש ֲאלוּ ‪ֵ :‬הם‬
‫ְמ ַצ ִּפים ְל ׁ ִש ׁ ִּשים ֲח ִליפוֹת ְּכ ִפי ׁ ֶש ֻה ְס ַּכם? נָ כוֹן‪ֲ ,‬א ָבל ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ּלֹא ִה ִּגיעוּ‬
‫וא ֵכן ֵהם ֵה ִבינוּ ְּכ ָבר‪,‬‬
‫ַל ְּת ׁשוּ ָבה ְּב ׁי ֶֹשר‪ֵּ ,‬די ָל ֶהם ִּב ׁ ְשלו ׁ ִֹשים ֲח ִליפוֹת‪ָ .‬‬
‫ולֹא ִה ְתוַ ְּכחוּ ‪ .‬וַ ַּדאי יֵ ׁש ָל ֶכם ׁ ְש ֵא ָלה ָק ׁ ָשה יו ֵֹתר‪ֲ :‬ה ֵרי ַא ָּתה נָ ִזיר‪,‬‬
‫יצד ִה ְפ ׁ ַש ְט ָּת ֶאת ַה ֵּמ ִתים‬
‫וּ ְלנָ ִזיר ָאסוּ ר ְל ִה ָּט ֵמא ְלגוֹי‪ִ .‬אם ֵּכן‪ֵּ ,‬כ ַ‬
‫ש ִּיים‪ְּ ,‬כגוֹן‬
‫יהם? ַּכ ּמוּ ָבן יָ כ ְֹל ִּתי ְל ֵה ָע ֵזר ְּב ַכ ָּמה ִּפ ְתרוֹנוֹת ַמ ֲע ִ ׂ‬
‫ִמ ִּבגְ ֵד ֶ‬
‫יזה ְּפ ִל ׁ ְש ִּתי‬
‫ְל ַה ְפ ׁ ִשיט או ָֹתם ְּב ִלי ָלגַ ַעת ָּב ֶהם ַמ ָּמ ׁש‪ ,‬אוֹ ְל ַצוּ וֹת ַעל ֵא ֶ‬
‫יטם‪ַ .‬א ְך ַה ׁ ְּש ֵא ָלה לֹא ַק ֶּי ֶמת‪ִּ ,‬כי ֶזה ְּכמוֹ ֵמת ִמ ְצוָ ה(‪.)4‬‬
‫ְל ַה ְפ ׁ ִש ָ‬
‫ש ָר ֵאל ּדו ָֹחה ֶאת ַה ּכֹל‪ .‬וּ ְבנו ָֹסף‪ֲ ,‬ה ֵרי ֵאינִ י נָ ִזיר‬
‫ְּכלו ַֹמר‪ֲ ,‬ה ַצ ַּלת ַעם יִ ְ ׂ‬
‫ָרגִ יל ׁ ֶש ָאסוּ ר לוֹ ְל ִה ָּט ֵמא ְל ֵמת‪ֶ ,‬א ָּלא ֲאנִ י ְמ ֻצ ֶּוה ַרק ְּב ָמה ׁ ֶש ָא ַסר‬
‫יֻחד ‪" -‬נְ ִזיר ׁ ִש ְמ ׁשוֹן"‪ ,‬וּ ֻמ ָּתר ִלי ְל ִה ָּט ֵמא‬
‫ָע ַלי ַה ַּמ ְל ָא ְך‪ֲ .‬אנִ י נָ ִזיר ְמ ָ‬
‫יתי ַל ְּתגוּ ָבה ׁ ֶש ָּל ֶהם‪ֶ .‬זה יִ ְהיֶ ה ַה ִּמ ְב ָחן ִאם‬
‫ְל ֵמת(‪ַ .)5‬ע ְכ ׁ ָשו‪ִ ,‬ח ִּכ ִ‬
‫יט ִתי נְ כוֹנָ ה אוֹ לֹא‪ .‬וְ ִה ֵּנה‪,‬לֹא ָהיְ ָתה ְּתגוּ ָבה‪ַ .‬אף ֶא ָחד לֹא ָּפגַ ע‬
‫ׁ ִש ָ‬
‫ימים וּ ְמרֻ ׁ ָּש ִעים‬
‫ש ָר ֵאל‪ֲ .‬אנָ ׁ ִשים ַא ִּל ִ‬
‫ְּב ִמ ׁ ְש ַּפ ְח ִּתי‪ ,‬וְ לֹא ְּב ַא ַחי ֵמ ַעם יִ ְ ׂ‬
‫אסתר רמתי‬
‫שהקולות מתרחקים מאיתנו‪...‬או‬
‫שלא? מישהו רץ לכיווננו‪ ,‬ואחרי‬
‫רגע של פחד‪ ,‬גיליתי לשמחתי‬
‫הרבה שהמורה הצטרף אלינו אל‬
‫מתחת לרשת‪" .‬מה זה היה…?"‬
‫שאלתי‪ ,‬והמורה לחש‪" :‬נפצים‬
‫שהחרמתי ממישהו בפורים‪...‬אני‬
‫מקווה שזה יסיח את דעתם‪...‬ועכשיו‬
‫תהיו בשקט!"‬
‫כמה זמן נצטרך לשכב ככה?‬
‫חשבתי‪ .‬התמתחתי ועצמתי עיניים‪.‬‬
‫הייתי כל‪-‬כך עייפה! נסו אתם לברוח‬
‫מצלבנים חצי לילה‪ ...‬האדמה‬
‫הקשה פתאום הרגישה נוחה כמו‬
‫מזרון הקפיצים שבבית‪ ,‬ותוך כמה‬
‫שניות שקעתי בשינה עמוקה‪.‬‬
‫חלמתם פעם שאתם ישנים? זה‬
‫מה שקרה לי‪ .‬חלמתי שאני ישנה‬
‫על הרצפה באמצע הכיתה‪ ,‬והמורה‬
‫עומדת מעליי ומעירה לי‪" .‬טל?‬
‫למה לא הכנת שיעורים? " היא‬
‫שאלה בחומרה‪" .‬המורה‪ ,‬אני רוצה‬
‫לישון…" מלמלתי‪ ,‬אך לכיתה נכנסו‬
‫עוד ועוד מורים ועמדו סביבי‪ .‬כולם‬
‫התחילו לדבר בבת אחת‪ ,‬אבל הם‬
‫דיברו בשפה זרה ולא הבנתי אף‬
‫מילה‪ .‬אחת המורות ניסתה להוריד‬
‫ממני את השמיכה‪ ,‬ולמרות שאחזתי‬
‫בה חזק היא הצליחה‪ .‬פקחתי את‬
‫העיניים והתיישבתי בבהלה‪ .‬סביבי‬
‫לא היו המורים שלי‪ ...‬היינו מוקפים‬
‫בחבורת צלבנים שלופי חרב‪.‬‬
‫(שמשון חלק ‪)27‬‬
‫יהם ֲה ִריגָ ה ְל ׁ ֵשם‬
‫ידה‪ְּ ,‬ב ֵעינֵ ֶ‬
‫שרֹף ִא ׁ ָּשה וּ ַביִ ת ִּבגְ ַלל ִח ָ‬
‫ׁ ֶש ּמוּ ָכנִ ים ִל ְ ׂ‬
‫ימה‬
‫ש ָ‬
‫שה ָס ִביר ְּב ֶה ְח ֵלט‪ָּ .‬ברוּ ְך ַה ׁ ֵּשם‪ַ ,‬ה ְּמ ִ ׂ‬
‫שגַ ת ֲח ִליפוֹת ִהיא ַמ ֲע ֶ ׂ‬
‫ַה ָּ ׂ‬
‫ילה עוֹד יו ֵֹתר ַר ֲח ַבת ֶה ֵּקף‪.‬‬
‫יחה‪ַ .‬ע ְכ ׁ ָשו ֲאנִ י ְמ ַת ְכנֵ ן ֲע ִל ָ‬
‫ִה ְצ ִל ָ‬
‫ַרק נִ ׁ ְש ַאר ִלי ְל ַה ׁ ְש ִלים ָּד ָבר ָק ָטן‪ָּ :‬כ ַע ְס ִּתי ַעל ִא ׁ ְש ִּתי ִמ ְּפנֵ י ׁ ֶש ִּג ְּל ָתה‬
‫ֶאת סו ִֹדי‪ָ ,‬ע ַז ְב ִּתי או ָֹת ּה וְ ָח ַז ְר ִּתי ְל ֵבית ָא ִבי (‪ֵ .)6‬אין צ ֶֹר ְך לו ַֹמר‬
‫ש ְמחוּ ְמאוֹד‪ֵ .‬הם לֹא נִ ְמנְ עוּ ִמ ְּל ַה ִּטיף ִלי מוּ ָסר‪:‬‬
‫ׁ ֶשהו ַֹרי ָ ׂ‬
‫יהם‪.‬‬
‫ ַא ָּתה רו ֶֹאה ׁ ֶש ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר ִל ְסמ ְֹך ֲע ֵל ֶ‬‫נָ כוֹן ְמאֹד‪ֲ .‬אנִ י יו ֵֹד ַע זֹאת יו ֵֹתר טוֹב ִמ ּ ֻכ ָּלם‪.‬‬
‫ַא ַחר ָּכ ְך נו ַֹדע ִלי ׁ ֶש ִא ׁ ְש ִּתי ְל ׁ ֶש ָע ַבר ָה ְל ָכה וְ ִה ְת ַח ְּתנָ ה ִעם ָח ֵבר‬
‫ׁ ֶש ָּל ּה(‪ְּ .)7‬כלו ַֹמר‪ַּ ,‬גם ְּכ ׁ ֶש ִה ְת ַח ְּתנָ ה ִא ִּתי‪ְּ ,‬כ ָבר ָהיָ ה ָל ּה ָח ֵבר(‪,)8‬‬
‫יצד יְ הוּ ִד ָּיה ִה ְת ַח ְּתנָ ה ִעם‬
‫וְ ַכ ּמוּ ָבן לֹא ִס ְּפ ָרה ִלי‪ַ .‬א ֶּתם ׁשו ֲֹא ִלים ֵּכ ַ‬
‫גּ וֹי? ִמ ְס ַּת ֵּבר ׁ ֶש ִהיא ָח ְז ָרה ְלסוּ ָרה(‪ְּ .)9‬בכֹל זֹאת לֹא ָא ַמ ְר ִּתי ׁ ֶש ֲאנִ י‬
‫ילה ַה ָּב ָאה ׁ ֶש ִּלי‪.‬‬
‫יה! ָל ָּמה? זוּ ֲה ָכנָ ה ָל ֲע ִל ָ‬
‫ְמוַ ֵּתר ָע ֶל ָ‬
‫ֲאנִ י ֵמ ִבין ׁ ֶש ֲע ַדיִ ן ָע ַלי ִל ְהיוֹת ְמאוֹד ָז ִהיר‪ִּ ,‬כי ֵהם ֲאנָ ׁ ִשים ְמאוֹד‬
‫ידה‪.‬‬
‫שרֹף ֲאנָ ׁ ִשים ִּבגְ ַלל ִח ָ‬
‫ְמ ֻס ָּכנִ ים ׁ ֶש ּמוּ ָכנִ ים ִל ְ ׂ‬
‫‪ .1‬שופטים יד יט ‪ .2‬תרגום יונתן‪ .‬רש"י‪ .‬שם ‪ .3‬שופטים יד יט ‪ .4‬רד"ק ‪ .5‬נזיר ד ב‪.‬ירושלמי נזיר א ב‬
‫‪ .6‬שופטים יד יט ‪ .7‬שם כ‪ .8‬רד"ק‪ .9 .‬רלב"ג‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫מבלעדי מחשבת התשובה‪ ,‬מנוחתה ובטחונה‪ ,‬לא יוכל האדם למצוא‬
‫מנוח‪ ,‬והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם‪ .‬החוש המוסרי תובע‬
‫מהאדם את הצדק והטוב‪ ,‬את השלמות‪ ,‬והשלמות המוסרית כמה רחוקה‬
‫היא מהאדם להגשימה בפועל וכמה כוחו חלש לכוון מעשיו אל הטוהר‬
‫של אידאל הצדק הגמור‪ ,‬ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכולתו כלל?! לזאת‪,‬‬
‫התשובה היא טבעית לאדם והיא משלימתו‪...‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫(אורות התשובה ה‪ ,‬ו)‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫גיור לפי מרן הרב קוק‬
‫כלל ראשון‪ :‬גדלות גרי הצדק האמיתיים‬
‫ש‪ :‬הדתיים‪-‬הלאומיים למיניהם תמיד מביאים אסמכתא‬
‫לדבריהם ממרן הרב קוק‪ .‬אז למה בעניין גיור הם‬
‫מצטטים רבנים שונים ולא את מרן הרב קוק?‬
‫ת‪ :‬שאל אותם ישירות‪ .‬אך באופן כללי מרן הרב קוק‬
‫העריץ מאוד את גרי הצדק האמיתיים‪ .‬הוא מכנה‬
‫אותם "הנפשות הפניניות המפוזרות בגויי הארצות‬
‫שמהן באים לנו גרי הצדק שאנו חייבים לאוהבם‬
‫במדה טובה כפולה" (מאמרי הראיה ‪ .)200‬הוא‬
‫מזכיר בהתפעלות גר צדק שהיה כומר בכנסיה‬
‫גדולה ועשירה‪ ,‬מאס בכל הבלי הכבוד‪ ,‬התגייר הוא‬
‫ומשפחתו‪ ,‬בא לירושלים ולמד בשקידה עצומה עד‬
‫שנעשה תלמיד חכם חשוב (שם ‪.)201‬‬
‫כלל שני‪ :‬לגייר רק מי שמלא תורה וקדושת‬
‫ישראל‬
‫ש‪ :‬אז איך מרן הרב מסביר דברי חז"ל "רעה אחר רעה‬
‫תבוא למקבלי גרים" ו"קשים גרים לישראל כספחת"‬
‫(יבמות קט ב)?‬
‫ת‪ :‬הוא מביא תירוץ התוספות שם‪" :‬היינו היכא‬
‫שמשיאים אותם להתגייר או שמקבלים אותם מיד‪ ,‬אבל‬
‫אם הם מתאמצים להתגייר‪ ,‬יש לנו לקבלם" (שם ‪.)201‬‬
‫ש‪ :‬אז איך הלל הזקן קיבל אותו אדם שאמר‪" :‬גיירני על‬
‫מנת שתשימני כהן גדול" וכן "על מנת שתלמדני כל‬
‫התורה על רגל אחת" וזה לא נקרא להתאמץ להתגייר?‬
‫ת‪ :‬גם על זה הוא מביא תירוץ התוספות‪" :‬יודע היה‬
‫הלל בהם שסופם להיות גרים גמורים כמו שעשה‬
‫לבסוף"‪ .‬מסקנת מרן הרב‪" :‬אין מה לדבר שהננו‬
‫רחוקים מלהשיא איש מאומות העולם שיתגייר‪ ...‬אלא‬
‫גם בבאים מעצמם‪ ,‬הננו בודקים אותם בבדיקה מעולה‪,‬‬
‫אם באמת הוארה נפשם מניצוץ האור האלקי של‬
‫תוה"ק‪ ,‬ומקדושת ישראל בכלל" (שם ‪.)201‬‬
‫כלל שלישי‪ :‬מרן הרב קוק היה ירא הוראה‬
‫בעניין גיור‬
‫ש‪ :‬מסתמן מהמקורות הנ"ל שגיור הוא עבור יחידי‬
‫יחידים‪ .‬האם לאור זאת מרן הרב קוק בעצמו גייר גרים?‬
‫ת‪ :‬אכן מרן הרב קוק היה מאוד ירא הוראה ביחס‬
‫לגיור‪ ,‬ונמנע מאוד לעסוק בגיורים‪ .‬כך שמענו‪ ,‬מפי‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫רבנו הרב צבי יהודה‪.‬‬
‫כלל רביעי‪ :‬אין לקבל גרים שלא מתכוננים‬
‫לקיים כל המצוות‬
‫ש‪ :‬איך מרן הרב קוק היה מתייחס לרעיון החדש‬
‫שאפשר לקבל גם מי שלא יקיים כל המצוות‬
‫ת‪ :‬אין זה רעיון חדש‪ .‬היה דבר דומה בארגנטינה בימיו‪,‬‬
‫הרבנים שם דחו אותו בכל תוקף ומרן הרב חיזק את‬
‫החלטתם "להסיר מכשול מדרך עמנו‪ ,‬בדבר מקבלי‬
‫גרים שלא כדת וכשורה‪ ,‬אשר עליהם בודאי נאמרו‬
‫דברי חז"ל הקדושים רעה אחר רעה תבוא למקבלי‬
‫גרים כיבמות קט ב"‪ .‬ומה שמקבלים "פשוט הוא דהיינו‬
‫דווקא כשמכירים בהם שהם מתגיירים בלב שלם לשם‬
‫שמים‪ ,‬אבל אלה שמקבלין גרים גרורים‪ ,‬שבשביל‬
‫דברים של חמריות ותאות לבם הם מתגיירים‪ ,‬בודאי‬
‫עליהם נאמר רע ירוע‪ ,‬ותבוא עליהם רעה אחר רעה‪ ,‬כי‬
‫גרים ודאי קשים לישראל כספחת‪ ,‬והם מביאים קוצים‬
‫בכרם בית ישראל" (דעת כהן סי' קנד)‪.‬‬
‫כלל חמישי‪ :‬קבלת כל המצוות ממש‬
‫ש‪ :‬מה הכוונה – קבלת מצוות? כל המצוות או רוב‬
‫המצוות‪ ,‬או המצוות החשובות?‬
‫ת‪ :‬כל המצוות‪ .‬זו גמרא מפורשת‪ ,‬שמרן הרב מביא‬
‫אותה‪" :‬והרי מפורש אמרו חז"ל‪ ,‬בכורות ל ב‪ ,‬שבא‬
‫לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אין מקבלים אותו‪,‬‬
‫ר"י בר"י אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים‪ ,‬ואיך‬
‫אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר‬
‫גרותם יעברו על דברי תורה?!" (שם)‪.‬‬
‫כלל ששי‪ :‬גיור לשם נישואים כשר בתנאי שיש‬
‫קבלת מצוות אמיתית‬
‫ש‪ :‬ומה יהיה הדין של גר שמתגייר לשם נישואים?‬
‫ת‪" :‬ואף על גב דקיימא לן כמאן דאמר כולם גרים‬
‫הם‪ ,‬ביבמות כד ב‪ ,‬ונכלל בזה גם כן איש שנתגייר‬
‫לשם אשה‪ ,‬ואשה שנתגיירה לשם איש‪ ,‬נראה מדברי‬
‫התוספות חולין ג ב ד"ה קסבר‪ ,‬ודברי התוספות יבמות‬
‫שם ד"ה הלכה‪ ,‬דהיינו דווקא כשהגירות היתה שלמה‬
‫בקיום המצות‪ ,‬אבל כשלא נתגיירו לגמרי‪ ,‬דהיינו בלא‬
‫קיום המצות ושמירתן‪ ,‬וגם הכוונה היתה בלתי הוגנת‬
‫(=לשם נישואים)‪ ,‬אז הם גרועים מסתם גרי אריות‬
‫(=שהתגיירו מפחד שיאכלו אותם אריות)‪ ...‬ולשון‬
‫הרמב“ם והשו“ע בסי' רסח בנתגייר בשביל דבר (=כגון‬
‫נישואים)‪ :‬וחוששים לו עד שתתברר צדקותו‪ ,‬מבואר‬
‫שאם רואים שאינו מתנהג בדת ישראל‪ ,‬והגירות היתה‬
‫בשביל איזה דבר‪ ,‬אין זו גירות גמורה" (שם)‪ .‬כלומר‬
‫מחכים לראות איך יתנהג‪ ,‬האם יקיים מצוות או לא‪,‬‬
‫ובינתיים הוא במצב מסופק‪ ,‬אם מקיים מצוות זו גירות‪,‬‬
‫ואם לאו‪ ,‬אין זו גירות גמורה‪.‬‬
‫כלל שביעי‪ :‬גיור מי שלא ישמור מצוות היא‬
‫הכשלת הרבים‬
‫ש‪ :‬בכל זאת‪ ,‬האם במקרה שלא יקיימו מצוות‪ ,‬אולי‬
‫בכל זאת עדיף שיתגיירו‪ ,‬כי אם לא יועיל‪ ,‬לא יזיק?‬
‫ת‪ :‬כן יזיק! מרן הרב קוק מסביר‪" :‬ולא עוד אלא‬
‫שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור‪ ,‬ממה‬
‫נפשך‪ .‬דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד‪,‬‬
‫הרי הם מכשילים את הרבים‪ ,‬במה שמחזיקים נכרים‬
‫בחזקת ישראל‪ ,‬וכמה תקלות וחורבות נפקי (=יוצאות)‬
‫מזה‪ ,‬בדיני קידושין וגיטין ויבמין‪( "...‬שם)‪.‬‬
‫כלל שמיני‪ :‬גיור מי שלא שומר מצוות הוא‬
‫הכשלת הגר‬
‫ש‪ :‬ואם נאמר שהגיור חל?‬
‫ת‪ :‬אז זו הכשלת המתגייר‪" .‬ואם באמת הם גרים‪,‬‬
‫ובדיעבד מתחייבים בכל התורה כולה‪ ,‬הרי הם‬
‫(=המגיירים) מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם‬
‫בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם‪ ,‬וקודם‬
‫שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם‪ ,‬ואין נענשין‬
‫עליהם‪ ,‬וכדאמרינן ביבמות מז א כשמודיעין אותו‬
‫ענשן של מצות‪ ,‬אומרים לו‪ :‬הוי יודע שעד שלא באת‬
‫למדה זו‪ ,‬אכלת חלב אי אתה ענוש כרת‪ ,‬חללת שבת‬
‫אי אתה ענוש סקילה‪ ,‬ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש‬
‫כרת‪ ,‬חללת שבת אתה ענוש סקילה‪ .‬והרי אנו מצווים‬
‫על לפני עור אפילו בגויים‪ ...‬וקל וחומר בנידון דידן‬
‫שמכשיל אותו בהיותו אחר כך נכנס במדה ידועה‬
‫בכלל ישראל לחיובא‪ ,‬והוא נענש על ידו על כל מה‬
‫שהוא עובר מדברי תורה" (שם)‪.‬‬
‫ש‪ :‬משמע מדברי מרן הרב שלא בטוח מאה אחוז‬
‫שהגיור לא גיור?‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬זה מצב ביניים‪ ,‬מצב מסופק‪ ,‬כמו שהוא אמר‬
‫"אין זו גירות גמורה"‪.‬‬
‫כלל תשיעי‪ :‬לפעמים גוזרים לא לקבל גרים‬
‫כלל‬
‫ש‪ :‬אם זה כל כך מסובך‪ ,‬אולי עדיף לא לקבל גרים‬
‫כלל?‬
‫ת‪ :‬אכן זה היה המקרה שרבני ארגנטינה גזרו לא לקבל‬
‫גרים כלל‪ ,‬ומרן הרב חיזק את ידיהם‪" .‬על כן יפה עשו‬
‫כבוד תורתם ורבנן קדישי‪ ,‬המחזקים את ידו‪ ,‬שגדרו‬
‫גדר במדינתם‪ ,‬ששם הפרוץ מרובה‪ ,‬ורבו גיוריות כאלה‬
‫שאינם אלא לפנים(=כאילו)‪ ,‬שלא לקבל גרים כלל"‬
‫(שם)‪.‬‬
‫כלל עשירי‪ :‬בית‪-‬דין חשוב שיחקור היטב שזה‬
‫לשם שמים‬
‫ש‪ :‬אז נועלים לגמרי שערי גיור גם למי שבאמת רוצה‬
‫להתגייר לשם שמים ולהיות גר צדק אמיתי?!‬
‫ת‪ :‬במקרה כזה יפנו אותו לירושלים עיר הקודש ושם‬
‫יחקרו היטב עד שיהיו בטוחים‪" .‬ומי שרוצה באמת‬
‫להתדבק בקדושת ישראל‪ ,‬שיבא לעקו“ת ירושלים‬
‫המשך המאמר בעמוד ‪>3‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬